קשר איתן - וויז'ניץ · Kesher Eitan - Vishnitz — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בס"ד ,גיליון • 245פרשת האזינו • ז' תשרי תשפ"ז
ְַיְַחֵּי�ּינּו ּ
ִִמּיֹּו ַַֹמִיִם
ל>פני >ד' ניטהר!
התעוררו>ת עצומ>ה בק>ר>>ב אנ"ש
להיטה>ר מ>כ>ל א>בק ממון
שאינו שלו לקראת יום הדין
ס י ק ו ר נ ר ח ב
הסיפור שמחבר אותנו
כשחג
בכיס
חג בלב
חוגגים סוכות בשפע ,בשמחה
ובמחירים שעושים טוב לכיס
מתנה לחג >> קישוט סוכה מעוצב מחכה לכם בסניפים
אושר אמיתי זה נטו חיסכון
רשת מזון זולה ומשתלמת בישראל
מכבדים כרטיסי:
ירושלים | בני ברק | כפר דניאל | תל אביב | נתב״ג | 074-780-9175 משרד הפנים ,היימיש כארד -טובה וברכה ,אידיש כארד ,מלכי רבנן
אשל ירושלים ,להחזיקם ולהחיותם ,מזון ומחיה ,נדרים כארד,כארד שופ.
בתוקף עד כ"ה בתשרי תשפ"ז 6.10.26 ,או עד גמר המלאי שהוקצה לטובת מבצע זה ,המוקדם מביניהם. סניפים :אלעד | אשדוד | באר שבע | ביתר עילית | בית שמש | בת-ים | חדרה | מודיעין עילית | מעלות | נתניה
לחברי מועדון הצורפים או למצטרפים חדשים .המבצע אינו תקף על פריטי .LEGACYללא כפל מבצעים. עפולה | קרית יערים -טלזסטון | קרית שמונה | רמות -ירושלים | קרית אתא -בקרוב | כרמי גת -בקרוב
בס"ד
החסידים
לובשים חג
כל מה שחסיד צריך לקראת החג ,במקום אחד!
· 073.367.8888ירושלים ,יחזקאל · 24בני ברק ,שלמה המלך 12
יום א 13:00-22:00 :ימים ב-ה 13:00-21:00 :יום ו10:00-12:00 :
כרחם
אב על סוכת שלומך
בנים
כן
תרחם
מול הרדיפות והגזירות
מביאים להקב"ה עוד ילד יהודי
שילמד תורה ויקיים מצוות ,בזכותכם!
מול הרדיפות
מצילים נפשות
קרן הסעה וסיוע לתלמידי החינוך העצמאי ע"ר | 5-804-659-95אפשרויות תרומה :נדרים פלוס | העברה לבנק
הפועלים סניף 552חשבון | 339990קוד מוסד | 56585 :ת.ד 257בני ברק | התרומות מוכרות לצרכי מס לפי סעיף 46
בס"ד
NG
לדמעות ממטבעות
של הודיה מרבים זכויות ומחוללים ניסים של בקשה
1,820,400
של משפחות יושבי אוהל בהדלקת הנרות
עמלי תורה מתוך הדחק ברכב וביציאה לדרך
ושל בעלי הנס בשטיבלעך ובזמן התפילה
שזכו וראו ישועה בכל ענין ₪ ובבית בכל עת מצוא
זכויות כבירות ומליצי יושר מנדבת הלב שלכם בשנה האחרונה
בארבעת התמיכות הרבעוניות במהלך השנה | במענקי 'ככרו בידו' לעת שמחה בבית עמלי התורה
תמיכת תשרי תשפ"ז הוגדלה לסך ₪ 457,400
בזכות האיסוף האחרון וההגרלות בארה"ב ובאירופה
אלקא דמאיר ענני
המערך הטלפוני 'בעל הנס' · 076-599-9592לתרומה ,להורקת הקופה ולהגעת גבאי הצדקה
בסיעתא דשמיא גבריאל יוסף פולק שבת בשבתו
אין קצבה
תמיד שטענדיג פרייליך זיין
מנהג ישראל להדלי ק 'נר החיים' בכניס ת יום הכיפורים.
מדזיקוב" .אני אפרוש כפיי עליהם ואדאג להם" ' -הרגיעו' הרה"ק בעת האחרונה ,כיוון שקשתה על רבנו שליט"א לעת עתה אריכות
חיים זה חשוב .מאוד חשוב .אבל אל תס תפק רק בחיים. מצאנז .כאומר :עדיין לא שמעתי טענה 'ניצחת' שעמה יכול אני הדיבור ,עד לשובו לבריאותו השלמה והאיתנה במהרה אי"ה ,מזקק
לגשת כלפי מעלה ו'לטעון' ישועה .וכך ,נמשך הוויכוח שוב ושוב, הוא את דיבוריו כולם ומעמידן על אחת" :לעבן מיטן באשעפער פיר
"לעבן,
הדזיקובאי 'טוען' לעניינים רבים שבשלהם שליחותו בעולם עדיין און צוואנציג שעה" .זו -שחזרה ונשנתה שוב ושוב בכל עת וזמן,
לא הסתיימה ,והצאנזאי לעומתו מבטלם בהינף יד .עד שעמד הרה"ק וביותר בימים המרוממים והנעלים שעברו עלינו לטובה ולברכה -כל
מדזיקוב וטען" :המחותן הרי יודע ,שבשעה שאני משורר 'אין קצבה' התורה כולה .ואידך פירושא זיל גמור .בתיבות אלה רמז וקיפל את
הרי משוררים עמי יחדיו כל פמליא של מעלה"' - .זו ,אין עליה כל תחושותינו לאחר אלה ימי ההוד שחווינו .תיבות אלה ניטול עמנו
תשובה' ,פסק הרה"ק מצאנז את פסוקו ,הלך לטבול במקווה טהרה בשובנו אל בתינו לחיים ולשלום.
געזו++נט,
והמשיך את ישועתו של הרב הקדוש מדזיקוב. ובכן ,לא לנו העוז ליטול הקולמוס ולצמצם בו רגשות לב גואים,
ובכן .רבונו של עולם ,ווי נאך האסטו אזא אין קצבה?! הומים ,צועקים ,עולים על גדותיהם .שיר ושבחה הלל וזמרה .על
"עשה למען שמך וקדש את שמך על מקדישי שמך" – רבונו של מעינו אשר המו בתפילות היו"ט הק' אשר זכינו ורבנו סוכך עלינו
בחסדי ד' הגדולים אשר הגדיל
"עשה למען שמך וקדש את שמך על מקדישי שמך" – רבונו של עולם, ד' לעשות עמנו ,שעה שזכינו
מיט ג+רויס
למענך עשה ,למען קידוש שמך הגדול בעולם ,למען יוסיפו בניך לרנן ורבנו עמד לפני התיבה והתחטא
ולרקד לפניך "בעבור כבוד שמך הנערץ והנקדש" ,בשעה שנחסה עוד לפני אביו .בהשתפכות לב ונפש
רבות בשנים "בסוד שיח שרפי קודש המקדישים שמך בקודש". ובהמיית לב לפני קונו .על רגעי
אור נעלים שבהם זכינו לשמוע
קולו בקודש .על עצם הזכות להיות
++לעכטיגקייט!"
עולם ,למענך עשה ,למען קידוש שמך הגדול בעולם ,למען יוסיפו בניך תחת קורת גג אחת ,בצילא דמהימנותא עילאה.
וזה הזמן לחזור ולשנן עובדה זו ,שסיפרה רבנו שליט"א רבות ,לרנן ולרקד לפניך "בעבור כבוד שמך הנערץ והנקדש" ,בשעה שנחסה
ושעליה להיות משוננת שוב ושוב .כי בכך נבוא לפני המלך בקל -עוד רבות בשנים "בסוד שיח שרפי קודש המקדישים שמך בקודש".
"תמיד שטענדיג פרייליך זיין" חזר רבנו שליט"א גם השבוע על וחומר שאין עליו תשובה.
ובכן ,היה הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע שרוי בחליו ,והגיעו מאמרו בעידן משוש ,בהלהיבו לשורר ולזמר תיבות אלה בשמחה
מחותנו הרה"ק מצאנז לבקרו .הזכיר עצמו הרה"ק מדזיקוב אצלו גדולה" .ואיך אפשר להיות תמיד בשמחה ,גם בכל הרפתקאי דעדו
לרפואה שלמה .נענה הרה"ק מצאנז ושאל' :וכי מה חסר להם לצדיקים עליו -אמר -כאשר יידע אל נכון כי הוא ביד ד' ,בכל זמן ועידן ,אין
בעולם העליון ,הלא נהנים הם מזיו השכינה'?! 'עלי לדאוג לצרכי לך שמחה גדולה ותמידית מזו".
ְוְ ֶנֱֶאֱ ַמַ רִּ :כּ י ִבִ י ִי ְְִרּבּו ָיֶָמֶ יָך ְוְ יֹוִֹסִ יפּו ְלְ ָך ְׁׁשנֹוֹת ַחַ ִּיּיםְ ,לְ ַחַ ִּיּים טֹוִֹבִ ים עירי ברוחניות ובגשמיות' -טען לעומתו הרה"ק מדזיקוב' .שמא
ָּכְּתֵבֵ נּו ְּבֵּסֵ ֶפֶ ר ַהַ ַחַ ִּיּיםַּ ,כָּּכּתּובְ ,וְ ַאַ ֶּתּ ם ַהַ ְּדֵּבֵ ִִקים, חסר הקב"ה בעולמו גוטע יודן שימלאו את מקומך'? -תהה הרה"ק ִּתּ ְכְ ְּתֵּבֵ נּו ֱא ִ
ֱֹלִקים ַחַ ִּיּיםְ ,
מצאנז' .עלי לדאוג לחינוכם של צאצאיי הרכים' -טען שוב הרה"ק ַּבּ ד' ֱאֱ ֹלֵקֵ יֶכֶםַ ,חַ ִּיּיםֻּּ ,כְּלֶּכֶםַ ,הַ ּיֹוֹם.
(לשון ברכת מרן אדמו"ר שליט"א ל'נר החיים' בברכת קודשו)
מוצאי שבת הדלקת נרות
עפולה חיפה מודיעין בית שמש ביתר אלעד בני ברק ירושלים אשדוד עפולה חיפה מודיעין בית שמש ביתר אלעד בני ברק ירושלים אשדוד
07:17 07:18 07:17 07:17 07:17 07:18 07:19 07:17 07:18 06:11 06:12 06:06 06:04 06:12 06:12 06:21 06:06 06:21
מוצאי יוה"כ הדלקת נרות -ערב יוה"כ
עפולה חיפה מודיעין בית שמש ביתר אלעד בני ברק ירושלים אשדוד עפולה חיפה מודיעין בית שמש ביתר אלעד בני ברק ירושלים אשדוד
'נר החיים' מעוטר בברכת הקודש ניתן לתורמי מגבית 'מכריעין' בסך .₪ 720 07:14 07:15 07:14 07:15 07:15 07:15 07:16 07:14 07:16 06:08 06:09 06:03 06:02 06:09 06:09 06:18 06:03 06:18
לבעלי הו"ק 'לאלתר' או רוכשי סכיני הפרנסה ,בתרומה כמניין 'חתימה טובה'.₪ 495 ,
לעבן הגליון מיועד להפצה בערב או במוצאי ש"ק .אסור לקרוא את המודעות המסחריות בשבת!
ימים נוראים תשפ"ז
געזו++נ+++ט
++לעכטיגקייט! 1800.39.18.18 יו"ל בס"ד ע"י :קשר איתן הוצאה לאור | באישור וועדת הו"ל שע"י בד"צ דקה"ק
כתובת :רח' תורת חיים 7בני-ברק | טל' | 03-7174233 :דוא"לke@i-m-wiznitz.com :
פרסום | m61829@gmail.com - 052-7661829 :טל מסר להערות והארות 03-6777647
גליון
שבועי קשר איתן
10קשר איתן • האזינו-שובה תשפ"ז
אָמ ְנ ָם כ ֵּן!
בסיעתא דשמיא
סדר טהרה ,כיצד?
שלב אחר שלב בדרך אל טהרה עילאה מאיסורי וקפידות ממוניות
.4לְה ָש ִׂים: .3ל ְב ָך ְ .2מ ְקום לְה ָש ִׂים: .1ב ָּך ְ לְהַצ ְד ֵּק:
רישום וקבלת הטפסים: מילוי שטר 'מינוי שליחות': הפקדת הכספים: שיעור סכום ההפקדה:
הכנת כלל הפרטים הנדרשים לקניין ההשבה. חותמים על שטר מינוי הרבנים שליט"א לבצע קניין כסף אפשרויות רבות להפקדה: כל אחד ואחד משער בעצמו כמה יתן ויטהר מכל קטרוג.
מזכירות גמ"ח 'חן וחסד' מקבלים מהנציג את הטופס עליו חתמת ולהקנות הסכום אל הבעלים הנשכחים. ישנם המבצעים העברה בנקאית ,ישנם המפקידים בדוכן 'לטהר', על דעת הרבנים שליט"א ,קיים אומדן על פי שיעור של 'שני
בצירוף סכום הפקדתך ,וכל הפרטים נרשמים באופן מסודר כדבעי. ע"פ הלכה ,קיים גם אפשרות למנות שליח בעל פה בנוסח: או המגיעים בעצמם אל משרדי 'חן וחסד' שברחוב תורת חיים ,9 שקלים ליום' – שהם ₪ 720בהידור ,או סכום בסיסי של 'שקל
"הריני ממנה את הגאון הגדול רבי יעקב מאיר שטרן שליט"א וכמובן ,אצל נציגי 'לטהר' הנאמנים – יקירי אברכי אנ"ש העומדים ליום' – ע"ס .₪ 365ישנם המוסיפים כמנהגו של מרן רבינו
ובית דינו ליטול את ממוני אשר הנני מפקיד בקרן 'לטהר לבקש מלפניך – על עצמך ,וכאן המקום להוקיר את התמסרותם שליט"א ומפקידים .₪ 1,000
אתכם' ,ולהקנותו כהלכתו אל בעלי חובותי". של 'גבאי לטהר' די בכל אתר ואתר. יצוין כי בעלי עסקים או המתנהלים תדיר בממונות ,משערים
עצמם בסכום של לכל הפחות .₪ 1,800
.8ה ַס קַ ּט ֵגור ,וְקַח ס ַנ ֵּגור .7ו ְג ַם ה ָׁשֵב
.6ז ְכוּת א ֶזְרַח: ׁ .5שְע ֵה
"לטהר אתכם" - - - "מעמד ההשבה":
רוח טהרה מורגשת באוויר... המהלך אשר בזכותו כלל אנשי שלומנו נטהרין מקטרוג! וידוא זמינות הכספים: בחינת הליך הקניין:
ברגעים אלו – אלפי אנשי שלומנו על משפחותיהם ,עולליהם המעמד הנשגב המבטל את המקטרג בראש ,מתקיים ברוב טרם תחילת 'מעמד ההשבה' ,הרבנים שליט"א מוודאים כי יש מספיק כסף במזומן ממש. בדיקת הרבנים שליט"א.
וטפם – נטהרין. רגש ובדקדוק רב על ביצוע הקניין כהלכתו ,באמצעות כספי ה'מזומנים' נדרשים הן עבור אלו המפקידים באמצעות אשראי והעברה בנקאית, בצהרי ערב היום הקדוש ,עולים רבני הקרן
אותו קטגור העומד בראש הקטרוגים – בטל ומבוטל כלא היה, קניין הגבהה. והן עבור ההתחייבויות בהוראות קבע ובתשלומים עד יום הכיפורים הבעל"ט. שליט"א אל משרדי 'חן וחסד' ,ובוחנים
ובמקומו עולה סניגור המליץ זכות ורחמים על כלל אנשי שלומינו בעת הקניין -הכספים נקנים לבעלי החובות לפי סדר הקדימה, כאן המקום לציין כי רבים מאנ"ש מפקידים סכומים עצומים בהו"ק ,והנהלת 'חן וחסד' את שטרי מינוי שליחות.
הנטהרין מכל נדנוד ושמץ עוון. כמבואר בשולחן ערוך ,סימן ק"ד. מלווה עבורם את הסכום מראש בכדי שיבוצע הקניין אל הבעלים לפני יום הכיפורים.
עד ביאת גואל ...
.10וַה ֲׁשִיב ֵנ ִי: .9לְה ָש ִׂים:
ולבינתיים ,המפקידים זוכים להיטהר ,לבוא אל היום הקדוש כשהם
נקיים מכל עון וקטרוג ,וזוכים שיתקבלו כל תפילותיהם ברצון ... כשיבוא משיח צדקנו: שמירת השטרות ופרטי המיטהרים:
'מעמד ההשבה' הגדול - - - הכנת הנתונים להשבה עתידית בקרוב בימינו.
ו ִיה ִי ה' לְמ ׁ ְ
ִשעָן לו .ל ְ ַמעַן נָאֳמו .סָלַחְתִּי: גבאי 'חן וחסד' יעבירו את סכומי ההפקדות וכן את כלל פרטי בשליחות הרבנים שליט"א ,ב'חן וחסד' שומרים את השטרות
המפקידים קדם משיח ,ועל פי דברו ישובו הכספים אל בעליהם, בשמירה יתירה ,בכדי שיהיה בהיר לעת בוא משיח צדקנו
ְהס ַק ֵטגוֹר!
וַ ׁשֶמ ֶץ טַה ֵר שהיו חייבים להם את סכום כספם. במהרה.
השירות להיטהר מכל קטרוגי ממון כאן לשירותך:
שלוחה 1 03-5755750 אש? מסדירים מראש!
מְקַטְרֵג ב ָּר ֹ ׁ
הרה"ג חיים גרינפלד הליכות עולם
חינוך קטנים למצוות ירח האיתנים
יום כיפור -סוכות
ואביו וי"א אף אמו מחנכין אותו לאכול בסוכה פת יותר מכביצה איסור נעילת הסנדל לקטנים: בכל השנה ,ואין צריך לצמצם באכילתם ,6ואף מותר ליגע חיוב תענית לקטנים:
או תבשיל מזונות בקביעות סעודה ,אבל באכילת ממתקים אסור לגדול להלביש נעליים לקטנים ,ולכתחילה נכון להחמיר במאכלים ,7ויש מחמירין שלא ליתן להם ממתקים בידיים ,ומנהג ביום כיפור תקנו חז"ל חיוב תענית במקצת לקטן וקטנה ,והוא
למיניהם או בשתיית מים אין צריך לחנכו לעשותם בסוכה.20 אף בקטני קטנים כשאין צורך בכך ,13ולהלביש נעלי קראקס העולם להקל בזה.8 נקרא 'תענית שעות'[ ,1היינו שמתענים כל הלילה ,ובבוקר אוכלים
וכשהקטן נמצא חוץ לסוכה אסור לכל אדם ליתן לתוך פיו או לקטנים יש להקל לכתחילה.14 פרטי דינים לקטנים האוכלים ביום כיפור: שעה אחת יותר מאוחר משעה שרגילים לאכול כל השנה,]2
לצוותו לאכול ,אבל להניח לפניו מותר ,21ובקטן שלא הגיע ילדים שעשו סוכה לעצמם: קטן האוכל ביוה"כ אינו עושה קידוש קודם אכילתו ,9ואם אוכל וזמנה מגיל תשע ,ומוסיפים להתענות כפי כחם ,3ומ"מ אין
לחינוך מותר בכל אופן.22 פת נוטל ידיו כדרכו ,10ואומר יעלה ויבוא בברכת המזון ,ואם משלימים התענית עד שיהיו גדולים.4
לכתחילה אין לסכך ע"י קטן 15ובדיעבד הסוכה כשירה[ 16וראוי
חינוך קטן במצוות שינה בסוכה: לנענע הסכך] וילדים שעשו סוכה לעצמם לשם סוכה או עכ"פ שכח אינו חוזר ומברך.11 אבל קטנים פחותים מגיל תשע ,אין חיוב לחנכם כלל ,ויש
וכן מחנכין הקטן שהגיע לחינוך ,לישון בסוכה ,ואסור לומר לו לשם צל הסוכה כשירה עכ"פ להם ,אמנם אם עשו סוכה למשחק שתיית כוס יין בברית שחל ביום כיפור: שנהגו שגם קטנים אלו מתענים מעט עכ"פ בלילה ,אמנם אם
לך לישון חוץ לסוכה ,23ואם נרדם אין צריך להקיצו ,24ואם יש הסוכה פסולה.17 הקטן מבקש לשתות או לאכול ,אסור למנוע ממנו אף בלילה.5
כשיש ברית מילה ביוה"כ נוהגים לברך ברכת המילה על הכוס
לו כמה ילדים קטנים שהגיעו לחינוך צריך לבנות סוכה גדולה חינוך קטן במצוות אכילה בסוכה: וליתן ממנו לטעום מעט לתינוק הנימול ,ואין נותנים ממנו לקטנים להאכיל הקטנים ביום כיפור:
שיהיה מקום שינה לכולם.25 שאינם מתענים ביוה"כ.12 קטנים פחותים מגיל תשע ,מותר להאכילם בידיים ,כפי שרגילים
קטן שאינו צריך לאימו [שזה מגיל חמש שש ]18חייב בסוכה,19
אפילו בבן ה' (רמב"ם וכהבנת השועה"ר שם ס"ג וע"ע כ"מ) וי"א שאם אביו הגדולים ,אז ימשיך במנהגו גם כשיגדיל ,והמנהג להחמיר אף באופן שהקטן יש מחמירים (מנחת חינוך מצווה שיג ,וכ"ה לדינא בס' פתחי עולם תרטז סק"י, 1שו"ע (סי' תרטז ס"ב) ובשאר תעניות לא הוזכר חיוב זה ,ששם עניינו שישימו
בעיר ,החיוב בבן ה' אף כשאינו חריף (רא"ש וכ"ה במ"ב בשם כמה אחרונים) צמא ויש לו צורך בזה. ובאלף המגן שם סקי"ג) אמנם דעת הרבה ראשונים וכן הסכימו הפוסקים לדינא האנשים אל ליבם ויעשו תשובה ולא שייך בקטנים ,אבל ביו"כ המצווה היא
ויש לדון כשקטן צריך לאמו לאחר גיל הנ"ל (ועיין בס' דבר אברהם ח"ב סי' 13שו"ע (סי' תרטז ס"א) בכל העינויים קטנים מותרים ,דיצטערו מזה ,חוץ שאין בזה איסור ספייה (כן מוכח ממ"א ושועה"ר ומ"ב ,ובשו"ת שבה"ל חי"א עצם התענית (הגרי"ז ויש חולקין עיין מאמר הקודם) ואף שחיוב חינוך בכל
כ"ח סק"ד). מנעילת הסנדל שאין בזה כ"כ צער לתינוק ,ובפרט בזמנינו (כן ביאר הטור קמח כתב שלא לתת ממש בידים) או מטעם דכיון שנצרך לקטן לא נתנו איסור המצוות צריך להיות בשלימות דומיא דגדול (כמו שיתבאר בס"ד) ביו"כ שאני,
19וסמכינן ליה אקרא דכתיב 'כל' האזרח בישראל וגו' לרבות קטנים (סוכה החילוק בין שאר העינויים לנעילת הסנדל ,וכן נקטו המט"א וח"א והערוה"ש, ספייה לשיעורים (ר"ת בס' הישר סנ"ב וע"ע תהל"ד סי' שמג סק"ד) או מטעם שבכל רגע של עינוי מקיים מצווה בשלימות רק שא"א לו להשלים (קהלות יעקב
כח) והטעם שקבעו חז"ל זמן זה ,דכיון שכרוך אחרי האם וא"א להפרישו ממנה, וע"ע בר"ן ריש פר' יוה"כ) ולכן אף בקטני קטנים יש להחמיר[ ,קטן שלא הגיע שאינו איסור בעצמו ,אלא זמנו אוסרו (מאירי עירובין מ ,:וכן מבואר במ"א סוכה כ"ח).
והאם פטורה ממצוות סוכה (ריטבא) והוי כמצטער (שו"ת אבני נזר סי' תפא) לחינוך שלבש בעצמו מנעלים אין למונעם (עיין שועה"ר שם ס"ב ומ"ב סק"ב)]. בשועה"ר סי' רסט). 2עיין שו"ע (שם) שחינוך שעות היינו ,שאם היה רגיל לאכול בשתי שעות
והטעם ששיערו בשינה ,דסוכה מצוותו גם בשינה (פסקי התוס') וכוונתו שאין 14נחלקו הפוסקים בגדר הנעל שנאסר בלבישה ביו"כ (עיין ב"י סי' תריד) 7הנה המהרי"ל (הו"ד במ"א סו"ס תריב) אסר ביו"כ נגיעה במאכלים מחשש מאכילין אותו בשלש ע"כ ומשמע שכ"ז ביום ,וזהו מלבד מה שלא אכל כל
חיוב חינוך למחצה. ונקטינן כדעת הריף והרמב"ם שרק נעל של עור אבל לא העשוי משאר דברים, שמא יבוא לאכלם כמו בחמץ בפסח ,אמנם הסכמת הפוסקים להתיר (ט"ז ומ"ב הלילה ,וכ"ה בקיצוש"ע (סי' קלג) ויל"ע בזמנינו שהקטנים הולכים לישון בשעה
והטעם לחלק י"א דגזירת הכתוב דרק של עור נקרא נעל כדילפינן מגמ' לענין שם ,ולא דמי לחמץ שיש חשש שיבוא לאוכלה ,כיון דבדיל רק מחמץ ,משא"כ מאוחרת וא"כ הרי כבר מתענים אז כמה שעות.
20ס' ישועות חכמה (קל"ה הוספה לסט"ו) שאין להחמיר להצריך את הקטן
חליצה ,וי"א דבזמניהם היו דרכם במנעלים העשוי מעור (יראים תוס' ישנים ביו"כ בדיל מכל אכילה ,תרוה"ד סי' קמז ,וע"ע בט"ז שם). 3שו"ע (שם ס"ב) דנחלקו הפוסקים בזמן התחלת חיוב זה ,והאם קטן וקטנה
לאכול בסוכה חוץ מחמשת מיני דגן וכ"ש שתיית מים חוץ לסוכה (אף את"ל
שיש חינוך להידור מצווה) דחומרא בעלמא. יומא עח ):וי"א דמנעל של עור מגין בטוב על כף הרגל שאינו מרגיש את קושי 8תשובות והנהגות (ח"ה סי' קפח) מחשש איסור ספייה (עיין הערה )6ובס' שוים (עיין ב"י שם) ולהלכה נקטינן כדעת הרי"ף והרמב"ם ,שזמנה מתחיל מגיל
הארץ (עיין רמב"ם שם) ונעלי קראקס תלוי בטעמים אלו ע"כ בגדול יש מקום חנוך לנער (פ"ו הערה טז) כתב כיון שאינו לצורך הקטן ,יש חשש דאתי למיסרך תשע (ולכחוש מגיל עשר) וקטן וקטנה שווים ,ולפי כח הבן מוסיפים לענות
21מ"א (תרמ' סק"ג ע"פ גירסת המחצה"ש) שועה"ר (שם ס"ג) מ"ב (שם כמו שלא הותר בגמ' בשתיית כוס של ברכת זמן ,אלא שיש לצרף ד' הט"ז דרק
להחמיר בנעלי קראקס (ומנהג העולם להקל) אבל בקטנים יש להקל לכתחילה. אותו בעוד שעות (רמ"א שם ,וע"ע בשעה"צ סק"י).
סק"ה ושעה"צ סק"ח) אבל להניח לפניו מותר (שם ,אבל באופן שמבין הקטן במצווה יש חשש זו ,וכן מנהג העולם.
שזה רצונו של האחר נחשב כספיה ס' שאילת משה עמ' תנד) וה"ה ליתן לידו 15ב' טעמים נאמרו בזה ,א .כיון שהקטן אינו מחויב בסוכה אינו יכול לעשותו, 4בגמ' (יומא פב) מבואר שיש גם חיוב חינוך ל'השלמת התענית' ,ונחלקו
באופן שבוודאי יאכל חוץ לסוכה כגון ארוחת ערב בגינה (עיין מ"א תרט"ז סק"ב דהאחרונים חששו לכתחילה לשיטת ר"ת דס"ל שכמו שמצינו (גיטין מה): 9מ"ב (סי' תריח סקכ"ט) ועיין בשעה"צ שם סקכ"ב שציין לחידושי רע"א שכ' בגמ' בזמן התחלת החיוב ,והראשונים נחלקו בפירוש הסוגיא ,וכמאן קיי"ל
ומחצה"ש סי' תר"מ סק"ג שועה"ר שם ס"ד) ויש שהקילו בזה בכל אופן (לבו"ש, בכתיבת סת"ם שנשים וקטנים פסולים דכתיב וקשרתם וכתבתם (מי שאינו שאפשר שחולה שאוכל ביו"כ שחל בשבת יקדש ,ולמעשה סתימת הפוסקים לדינא ,והאם יש חילוק בין קטן לקטנה ,ולהלכה נקטינן דקטן וקטנה משלימים
ופמ"ג מצדד) דהוי רק איסור התלוי בזמן (פמ"ג שם) בקשירה אינה בכתיבה) גם בשאר המצוות כן כגון איגוד הלולב ועשיית ציצית שאין מקדשין (שועה"ר מט"א ,וע"ע באלף למגן סקי"ח) ובקטן יש מקום להקל מי"א ,ובכחושים א"צ להשלים (עיין רמ"א שם ס"ב) ובזמן הזה כולם נחשבים
(עיין מ"ב סי"ד ,לענין עשיית ציצית ע"י נשים וכ"ה בביכו"י סי' תרלה סק"ב יותר כיון שחיובו רק משום חינוך וכשיגדל יתענה ביום זה (ס' אביר הרועים ככחושים ,וכחלושים לגמרי (עיין ב"ח שם שהקיל לבן י"א ,והא"ר הוסיף
22וכבר האריכו בזה להסביר הטעם שאין בזה איסור ספייה שאיסורו אף בקטן ובשו"ת שבה"ל ח"א סי' קסו לענין עשיית סוכה ע"י קטן) ב .דסוכה צריך בשם האבני נזר). להקל אף לבן י"ב ,וכן מוכח משועה"ר שם סי"א ,ולמעשה עיין בס' חינוך
בן יומו ,י"א כיון שהאיסור נובע מהחיוב של המצווה לאכול בסוכה וכיון שאין שתהיה עשייתה לשם צל (סי' תרלה ס"א) וקטן אין לו מחשבה (גמ' חולין יג.). 10כן הסכמת הפוסקים בענין חולה האוכל ביו"כ (שו"ת לבושי מרדכי (מהדו"ת ישראל שהביא מנהגם של כמה צדיקים ,בקטנים שידוע בבירור שהם בריאים,
לו מצווה אין איסור (וכעי"ז בס' דברי יחזקאל לענין אכילה ביוה"כ) או מצד
16עיין הערה קודמת ,ובדיעבד נקטינן כדעת רוב הראשונים שלא חששו יו"ד סי' י"א סק"ג) שש"כ פל"ט סל"א שו"ת שבה"ל ח"ח סי' קלט) וא"כ פשוט להתענות ,אמנם ידוע מרבינו הישועות משה זי"ע שפ"א במנחה ביו"כ ,צווה
מצטער (אבני נזר סי' תפא) לקטן שהיה יום לפני הבר מצווה שיאכל).
לשיטת ר"ת וראייתם מסוכת גנב"ך דכשירה ,ועשייה של הקטן אפשר ליישב שה"ה לקטנים.
23פשוט דהוי ככל איסור ספיה ,וכנ"ל ויש לדון אם אומר לו רק 'לך לישון' שנחשב שעשאה לצל או מטעם שמחשבתו ניכרת מתוך מעשיו ומבואר בגמ' 5במשנה (יומא שם) מבואר דפחות מגיל חינוך אין מענים אותם כלל ,ונקטינן
11מ"ב (שם סקכ"ח) ואם נזכר קודם שהתחיל ברכת הטוב והמטיב ,נחלקו
ואכמ"ל. דבכה"ג מהני מחשבת הקטן (פמ"ג) או מטעם דבסוכה (שהקטן עושה עבורו) די כהרמב"ם שיש בזה 'איסור' ,מחשש סכנה (שו"ע ורמ"א סי' תרטז ס"ב) אמנם
הפוסקים בחולה האוכל ביו"כ אם צריך לומר ברוך שנתן וגו' ,והאם צריך לחתום
24כבר נחלקו הפוסקים בגדול שנרדם חוץ לסוכה תוך כדי לימודו או נסיעתו, שהבעה"ב יחשוב שסוכה זו תיעשה לשם צל (שו"ת אבני נזר סי תעה). (מ"א וכה"ג סי' קפח) ולהלכה נקטינן שא"צ לומר ,דלא תקנו ביום כיפור נוסח יש שנהגו שאף בקטנים אלו מתענין עכ"פ בליל יו"כ ,ויש שביאר מנהגם שכל
י"א שצריך להקיצו (בן איש חי פר' האזינו ,וכ"ה במהרי"ל דיסקין פר' אמור) 17עיין הערה קודמת שנתבאר דבדיעבד לא חששו לר"ת ,ובפרט בקטנים זה (נהר שלום וכן הכריע המ"ב) ולענין ברכת מעין שלש יעויין בשש"כ (פל"ט שהקטנים רוצים מעצמם להתענות אין חיוב למונעם (א"א מבוטשאטש וציין
ויש שהקילו (מבית לוי ,חוט שני ,וע"ע ביכו"י תרלט סקל"ד מטעם תשבו כעין לעצמם שמבואר בבה"ל (סי' יד) שנחשב בר חיובא לעצמו ,ולענין עשייתו הערה קיב) שהחולה מזכיר בו וזכרינו לטובה ביוה"כ עיי"ש טעמו ,ולענין קטן לס' תוספת יו"כ) אך אם הקטן מבקש לשתות מחמת שצמא אסור למנוע ממנו
תדורו ,ויש שהקילו מטעם דהישן פטור מכל המצוות (הגרשז"א בס' הליכ"ש לשם צל מבואר ב' טעמים שעשייתו של הקטן נחשב כעשייה לשם צל ונפק"מ כתב בהליכ"ש (פ"ו הי"ב הערה )58שהשיב לשואלים שלא ראינו שיחנכו קטנים (עיין אלף למגן סי' תרטז סק"ה).
פ"ט הי"ז ובמילואים ,וכבר האריכו בקושיות על חידושו) ובקטן א"צ להקיצו אף בנידו"ד שעשו סוכה לעצמם בלי דעת בעה"ב דעכ"פ טעם הראשון שייך, לכך. 6נחלקו האחרונים אם יש איסור ספייה מה"ת בהאכלת קטן (פחות מגיל
כשנרדם שלא בשעת לימודו שאין חינוך באופן של צער. ומסתבר שהקטנים לעצמם יכולים לסמוך על טעם זו ,אמנם בקטנים שעשו 12רמ"א (סי' תרכא ס"ג) דנוהגים לברך ברכת המילה על הכוס (ודלא כשו"ע תשע) ביו"כ יותר ממה שזקוק לו לכדי חיותו ,ומחלקותם תלויה בדין המבואר
25שהאב חייב להוציא מממונו לקיים מצוות חינוך כמו תפילין ולולב ,וכמו כל למשחק בעלמא אין כוונתם לשם צל כלל. שם דמברכים ברכת המילה בלי כוס) אך אין נותנים לקטן מחשש דילמא אתי בגמ' (יומא שם) דמאכילים הקטנים ביוה"כ ,האם הוא משום פקוח נפש או
מצווה שצריך להוציא עד חומש (עיין שו"ת שבה"ל ח"ד סי' קכט). 18שו"ע (סי' תרמ ס"ב) ובעלמא הוא בבן שש שלימות אבל בבן חכם וחריף למיסרך היינו שאם יראה שנותנים לו לשתות אף כשאין לו צורך אלא לצורך משום דקטנים אין חייבים להתענות (וכבר האריכו הרבה בזה וננקוט בקצרה)
האזינו-שובה תשפ"ז • קשר איתן 15 14קשר איתן • האזינו-שובה תשפ"ז
חיים מאיר אוביץ נושאים בראי התקופה והפרשה עניינא דיומא
לפני ולפנים
'יתן ד' שנוכל
להרבות בבכי משנת צדיקים על עבודת הכהן גדול ביום הכיפורים
בשעת העבודה,
עזרת ישראל רמה ונשגבה היתה עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים,
כמו שהיה בזמן שבית המקדש היה קיים.
הכהן גדול בוכה סיוע גדול קיבל הכהן מכלל ישראל ,כי באותה שעה שהוא
נכנס לקודש הקדשים ,עמדו ישראל והתפללו אל ד' מתוך עבודה של 'אחת בשנה' -כך מכנה התורה הק' את העבודה
בשעתו -אזי המיוחדת הנעשית אך ורק ביום הכיפורים .זהו יום בו הכהן-
היינו מביאים תשובה שלימה.
גדול הוא כמלאך אלוקים ,כמו שאמרו רבותינו במדרש רבה
בוודאי את ביאת הרה"ק רבי שלמה מראדאמסק זי"ע הביא בספרו 'תפארת (ויקרא כא ,יב)" :וכל אדם לא יהיה באהל מועד" -אמר ר'
המשיח!' שלמה' ,כי כה דרש הרה"ק ר' ישעי' מפשעדבארז זי"ע על אבהו וכהן גדול לא אדם היה ,אלא כההוא דאמר ר' פנחס,
הנאמר 'והכהנים והעם העומדים בעזרה' (סדר עבודת בשעה שהיה רוח הקודש שרוי עליו ,היו פניו בוערות כלפידים,
כה"ג ביוה"כ) ,שהעם עמדו לעזרתו של הכהן גדול ,בתפלה הדא הוא דכתיב 'כי שפתי כהן ישמרו דעת ...כי מלאך ד'
הכהן הגדול בהקטרת הקטורת -ציורו של האמן והצייר ר' יואל וקסברגר
ובתחנונים שעבודתו תתקבל ברצון. צב-אות הוא'...
כי אף שהכה"ג היה מובחר האנושי מכלל ישראל ,לא ביום זה עבד לבדו ,נכנס למקום אש להבת שלהבת ,לפני
היה בכוחו לגשת אל הקודש בלי סעד ועזר מבני ישראל, ולפנים -קודש הקדשים .ביום זה אין רשות אף למלאכים
לימוד לדורות אשר נתנו לו כוח .זהו שאמרו חז"ל (יומא יח) 'והכהן הגדול להיכנס להיכל ולקודש הקדשים בשעת העבודה.
ר' מרדכי חנה רצה לסבר בכך את האוזן ,אודות אלה הנהגות יסודיות בעבודת ד' למדו מעבודת כהן הגדול מאחיו -גדלהו משל אחיו' ,כי גדלותו היתה מכוח אחיו כלל על בכיותיו של הכהן גדול ,סיפר הגה"צ ר' לייביש פרנקל
שאמנם באים אל הרבי ,אולם ללא הכנה וללא פנימיות, ביום הכיפורים. ישראל שסייעו לו. זצ"ל אב"ד סאניק ,שהוא היה מהמסתופפים בצל הרה"ק
ולכן אינם רואים ואינם מרגישים בקדושתו... ובזה ביאר הרה"ק ר' שלמה לייב מלענטשנא את המשנה ר' צבי הירש הכהן מרימנוב זי"ע ,וידע שמטבעו היה אביר
החסיד המופלג ר' מרדכי חנה פוקס זצ"ל ,מגדולי
עוד שח רבי מרדכי חנה ,לגבי אותם החושבים (יומא ע' ).ויום טוב היה עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלום לב ולא היה בעל בכי ,אך ביום הקדוש בשעת אמירת סדר
החסידים ,רגיל היה לומר לאברכים אותם הדריך :בתפילת
שכשבאים להסתופף אצל הרבי אין צריך להתיירא מן הקודש' ,הכהן-גדול היה עושה את הסעודה לאוהביו ,מפני העבודה לפני הקהל ,היה מרבה בבכיות שאין לשער ולספר.
יו"כ אומרים אנו 'והכהנים והעם העומדים בעזרה ,כשהיו שרק בזכותם ומכוח שהם רוממו אותו ,יכול היה לעשות את
ממלחמת היצר .ואמר" :מה הנכם חושבים ,שהיצר אינו שומעים את השם המפורש יוצא מפי כהן גדול ,היו כורעים במוצאי יוכ"פ ,כשישב לשולחן לסעוד עם האורחים שבאו
בא לכאן? הוא מגיע לכל מקום! והא ראייה ,שהכהן עבודת היום ולהיכנס לפני ולפנים. אליו ,אמר הרבי ר' הערש' :יתן ד' שנוכל להרבות בבכי בשעת
ומשתחווים ונופלים על פניהם" ...חיל ורעדה אחזו בכולם.
הגדול ביום הכיפורים -האיש המובחר ביותר ביום מסופר על מרן הסב"ק זי"ע ,שפעם בערב יום הכיפורים העבודה ,כמו שהיה הכהן גדול בוכה בשעתו -אזי היינו
חז"ל מספרים על נס שאירע באותה שעה -שקול השם
הקדוש ביותר ,טרם נכנס לפני ולפנים לקודש הקדשים, באו אליו רבים בתחנונים שיתפלל בעדם .באותה שעה ביקש מביאים בוודאי את ביאת המשיח!' ('בארת המים').
המפורש נשמע עד יריחו! עוד נס גלוי אירע ,שכולם היו
היו משביעים אותו 'שלא ְּּתַׁש ֶֶנה דבר מכל מה שאמרנו מהם הרבי שיתפללו גם הם עליו ,באמרו כי אין חבוש מתיר סיפר הרה"צ ר' דוד לייב שוורץ זצ"ל ,שבבחרותו למד
ַ עומדים צפופים ומשתחווים רווחים...
לך' (כמבואר במס' יומא) .לא היה די באמירה בעלמא, עצמו ,והזכיר בשם זקנו הרה"ק מרוזין זי"ע' :והכהנים והעם בסערדהעלי אצל הגה"צ רבי אשר אנטשיל כ"ץ זצוק"ל .תקן
אלא הוצרכו להשביעו! ללמדנו ,שהיצה"ר הגיע גם לשם. מנגד ניצבו שם בהמות -כידוע שאין פוחתין מששה העומדים בעזרה' ,שהעם עמדו 'בעזרתו' -בתפילה ובתחנונים הישיבה לא חייב את הבחורים להשתתף בשיעורי הרב ,אמנם
ומכאן ,שיהודי צריך להיות תמיד -בכל מקום ומצב -מוכן טלאים במקדש (משניות ערכין ב ,ה); האם הכבשים עבור הכהן שתקובל עבודתו ברצון .כי אף שהכה"ג היה מובחר בחור שהוצרך לחיזוק ביר"ש ,השתדלו הבחורים שישתתף
ומזומן ,ולא יסיח דעתו מללחום נגד היצה"ר. שנכחו במעמד נאדר זה -גם הם הזדעזעו כל-כך ונפלו האנושי ,לא היה בכוחו לגשת אל הקודש בלתי סעד מישראל, בשיעורים שהיו ספוגים בהתעוררות ויר"ש .ר' דוד לייב סיפר
והיה אומר על אותו הבא אל מקום הקודש ללא כל על פניהם?! ...ודאי שהם כלל לא קלטו את שגב השעה. שנתנו בו כוח .ובענוותנותו אמר הרבי על עצמו ' -מכל שכן לדוגמה ,שבעסקם במסכת יומא בסוגיית עבודת הכה"ג
הכנה' :ווי אַ פערד און קדשי קדשים'[ ...כמו סוס הבא אלא מאי' :אַ לעמעלע בלייבט ַא לעמעלע'[ ...טלה נותר איש כמוני'( ...הג"ר יוסף שווארץ זצ"ל רב בק"ק 'מחזיקי ביוהכ"פ ,התחיל הרב את השיעור 'בא לו אצל פרו' ,ומיד
אל קודש הקדשים.]... טלה.]... תורה' בגרויסוורדיין ,בהספדו על הס"ק). נתרגש כולו ונחלי דמעות נשרו מעיניו...
בעבודת כה"ג נאמר 'שש ועירה דם הפר לתוך המזרק שבו מובן שעבודתו של הכהן הגדול בבית המקדש ,היתה לפי
דם השעיר' .שאל הרה"ק רבי דוד צבי שלמה מלעלוב זי"ע, ערך קדושתו ,כמו שפירש הרה"ק ר' יחיאל מיכל מזלאטשוב
למה בכל העבודות לא נאמר בהם לשון 'שש'? ברם ,הכהן זי"ע' :נכנס למקום שנכנס ועמד במקום שעמד' (מתוך סדר
הגדול היה בדרך כלל מופרש מן הצבור ,וכשהגיע לעבודה העבודה) ,למה לא אמר בפשטות 'נכנס לקודש הקדשים'?
זו שעירה את דם הפר לתוך המזרק שבו דם השעיר שהוא אלא הפירוש הוא ,שכפי ערך הזדככות וקדושת מחשבותיו
של הצבור ,היה שש ,כי היתה שמחה בשבילו שנתערב עם של הכהן-גדול בכל השנה ,כפי ערך זה היתה כניסתו לקודש
9072447b@gmail.com 039072447 0548496083 הציבור ,עם כלל ישראל. הקדשים .והיינו שנכנס למקום שנכנס כל השנה.
האזינו-שובה תשפ"ז • קשר איתן 17 16קשר איתן • האזינו-שובה תשפ"ז
ע רב י ו ם ה כ י פ ו ר י ם ת ש פ " ז
סוף זמן היטהרות:
טהרת ממון: טהרת המקוה:
2:30 5:45
נעילת מוקד 'לטהר אתכם' נעילת מקוה טהרה
| חיים פינקלשטיין |
שביבים לוהטים כשהיו שומעים
אשרי משולי מעילו את השם
המפורש יוצא
עין של הכהן הגדול
בשרתו את
ראתה עבודת היום
לפני ולפנים
בשיחה עתירת גילויים
המוני טליתות רוטטות ,דפי המחזור נרעדים
מידיים מבקשות ,ובחלל מתנשאת זעקתו עם הרב
המתייפחת של רבינו "גשים ,מול ארון הקודש
באימה".
קהל ענק ,איש איש וחבילתו ,ורבינו ניצב בתווך יעקב מאיר
ומתחנן בעדינו לכתיבה וחתימה טובה ,כשאנחנו
מצטרפים ומייחלים" :ואתה תשמע מן השמים".
וכך כמו קמה לה לתחיה עבודת יום הקדוש
שטראוס
יו"ר מכון
על ידי הכהן הגדול ,עת נכנס הוא בסילודין לפני
ולפנים לחלות פני עליון ולבקש כפרה עבור שולחיו, 'בחצרות בית השם'
כאשר בחוץ ממתינים היהודים בציפייה דרוכה
להתבשר שתשובתם התקבלה ועוונותיהם לובנו.
פנינו אפוא אל הרה"ג ר' יעקב מאיר שטראוס
שליט"א ,מחנך דגול רבות בשנים ויו"ר מכון
'בחצרות' להפצת לימוד ענייני עבודת המקדש,
כדי לקבל מספר פנינים מעבודתו הנשגבה של
הכהן גדול במהלך יום הקדוש.
בית המקדש – לכל
● "ר' יעקב מאיר" ,אנו פותחים" ,בפרוס
יום הקדוש שעיקר משמעותו הגיעה לידי ביטוי
בבית המקדש ,אולי תספר לנו כיצד הגעת לעסוק
בנושא?"
את התעסקותי בתחום התחלתי הודות למנהל
הת"ת בו לימדתי ,איש החינוך הבלתי נשכח הרב
יצחק רוט ז"ל שהסתלק לפני כשנתיים לבית עולמו.
הוא ניגש אליי לפני תקופת בין המיצרים ,והציע
לי" :ר' יעקב מאיר ,אולי תחבר סיפור קצר שיקרב
את בית המקדש אל לבבות התלמידים?"
נעניתי לבקשתו ,והכנתי סיפור בן מספר
עמודים שמתאר את התרגשותו של בן חוץ לארץ
האזינו-שובה תשפ"ז • קשר איתן 21 20קשר איתן • האזינו-שובה תשפ"ז
NG
בס"ד
טלית
קיטל
והמטבע
"ונשמע קולו בבואו אל הקודש" .פעמון זהב מצטלצל מימי בית שני שנמצא בחפירות הסמוכות לכותל ,ייתכן משולי מעילו של הכהן גדול
לגדוע את חייו. בבואו אל בית המקדש .לאחר שחילקתי את הסיפור
ואמנם ,מהכהן הגדול נדרשה עבודת קודש עילאית במיוחד. לתלמידים בכתה ,שאל אותי אחד הילדים בתחינה:
על הקושיא כיצד הותר לכהן גדול להיכנס ביום כיפור אל קודש "הרב'ה ,מתי כבר ייבנה בית המקדש?" ...הקריאה חשפה
הקדשים שנאסר בכניסה לכל אדם ,משיב המדרש רבה שהכהן בפניו משהו שהוא לא מכיר ,ועוררה בליבו תשוקה לפגוש
הגדול התעלה באותה העת לדרגת מלאך ,ולכן הותר לו להיכנס. את הבית הגדול .כך קלטתי שהנושא החשוב והיסודי
על כך הקשה הרה"ק ר' אהרן מבעלזא זי"ע מהירושלמי (יומא פ"א, כל כך כמעט לא מוכר לילדים ,ובעקבות כך נכנסתי אל
ה"ה) המבאר שגם למלאכים אסורה הכניסה לקודש הקודשים, התחום והחלתי להנגיש אותו בסיפורים לבני הנעורים
והוא מתרץ שרק מלאכי מעלה אסורים בכניסה מאחר שהם לא ובמצגות ממחישות על עבודת הקרבנות.
מכירים את ניסיונות בני האדם ואינם יכולים ללמד עליהם זכות
בקודש פנימה .אבל הכהן הגדול שהוצרך להתגבר בעצמו ניסיונות
וקשיים עד שהגיע למדרגתו ,הוא בוודאי מתאים ללמד בתוך הקודש
סנגוריה על ישראל ולבקש בעד כפרתם. לאחר שחילקתי את
ואילו אלו שלא היה בדרגה הראויה ,חלק מהכהנים שהתמנו הסיפור לתלמידים
ברגע הטהור של לכהונה גדולה תמורת בצע כסף ,אכן נפטרו בעקבות כניסתם ,כפי בכתה ,שאל אותי
ע+רב היום הק+דוש שקרה בימי בית המקדש השני כאשר לחכמי ישראל לא הייתה אחד הילדים בתחינה:
וב+רכ+ת +הבני+ם שליטה בלעדית על המתרחש .לכן התחלפו במשך 420שנות בית
המקדש השני לא פחות מ 300-כהנים גדולים (יומא ט.).
"הרב'ה ,מתי כבר
ייבנה בית
שעת רחמים ועת רצון שאין בדומה להם אם כי ,וחשוב לדעת זאת ,שלא כל מי ששילם תמורת הכהונה המקדש?"...
הגדולה היה בהכרח רשע .הגמרא ביבמות (סא ).מספרת שחרף
מבקשים את זכות צדקותו של יהושע בן גמלא ,התמנה הוא לכהן גדול רק בזכות
'א<לקא דמאיר ענני' הכסף ששילמה אשתו מרתא בת בייתוס ,והתוס' בבבא בתרא
להכתב ולהחתם (כא ).מסבירים כי היא לא נהגה כשורה במינוי זה כיון שהיו צדיקים לפני ולפנים
לחיים טובים וארוכים גדולים ממנו. ● הבה נשמע כמה שביבי אש בשולי עבודת היום
לקראת היום הקדוש וסדר העבודה.
כבלע את הקודש קודם כל ,אכן מה נאווה הייתה העבודה בבית ד',
כשנכנס האיש המקודש ביום המקודש אל המקום המקודש.
● חומרת הכניסה אל הקודש שלא בדרגה הראויה השתקפה
את העזרה ומבואות הבית גדשו המוני יהודים שהתפללו
גם בעונש שהגיע לרוב עם ביצוע העבירה...
וייחלו לכפרה ,כאשר בנוסף לחרדתם על עצמם חרדו הם
אכן .הרמב"ם כותב בפירוש המשניות (יומא ה' ,ב') כי הרבה
אף על הכהן הגדול ,שכל מחשבת איסור ומעשה שלא
כהנים מצאו את מותם בפנים לאחר שלא היה ראויים לתפקידם,
כרצון ד' במקום המקודש ביותר בעולם עלולה הייתה
אלקא דמאיר ענני ובזוהר הקדוש מובא שעל כן נהגו לקשור חבל לרגלי הכהן טרם
המערך הטלפוני 'בעל הנס' · 076-599-9592לתרומה ,להורקת הקופה ולהגעת גבאי הצדקה
בנק מרכנתי<ל סניף | 732מספר חשבון | 125400צדקת רבי מאיר בע<ל הנס כו<ל<ל אהבת ישרא<ל וירוש<לים 22קשר איתן • האזינו-שובה תשפ"ז
'אהבת ישראל' בית המדרש הגדול
של מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א
בס"ד ערש"ק האזינו תשפ"ז
דרשת שבת שובה
הננו להודיע בזה מקום המסוגל לקבלת התפילה .מרן רבנו שליט"א בתפילה למען תורמי ל'החזיקם ולהחיותם'
כי בשב"ק פרשת האזינו ' -שובה' במנהרות הכותל המערבי מול מקום קודש הקדשים – מוצ"ש מקץ תשפ"ד
לעומתו "נראה מה יעלה בגורלך". כניסתו ,כדי שיתאפשר למשוך אותו החוצה אם חלילה
את המקרה השני אנו מוצאים גם בתלמוד ירושלמי שם ,וגם יצטרכו .בגמרא (יומא יט ):מסופר על אחד הכהנים שמת
ידרוש אי"ה בתלמוד בבלי (יומא יט .).ביום הכיפורים נכנס אותו צדוקי אל
הקודש עם הקטורת נתונה כבר על גבי הגחלים בהתאם לפירושם
לאחר יציאתו מהקודש אל ההיכל ,ובכתפיו נמצא טבוע
כעין בעיטה של פרסת עגל! צורת הרגליים של המלאכים...
מורינו הרב אב"ד שליט"א
המעוות ,והגמרא מסיימת שלא עברו ימים מועטים וגופתו של הכהן אבל מעניין לספר על פעם אחת בה קיבל הכהן את
הייתה מוטלת באשפה ,כאשר מהמלים "ולא עברו ימים מועטים" עונשו רק כעבור מספר ימים ,במסגרת רצף התרחשויות
אנו מבינים שהכהן לא מת מיד. שהסעיר את ירושלים בתחילתה של השנה:
והמקרה השלישי מתואר אף הוא גם בירושלמי שם וגם בתלמוד
בהלכה ובאגדה ובענייני דיומא בבלי (סוכה מח .):בסוכות ניסך אותו צדוקי את המים על רגלו ,מה
שגרם לכך שרגמוהו כל העם באתרוגים ואבנים עד שמת.
הירושלמי מציין את שלושת ההתרחשויות הללו ,ומביא שיטה וכולם החלו להרבות בבכי
הגורסת כי הן אירעו עם אותו כהן ,צדוקי שדבק בעזות בשיטתו ובתחנונים לפני הקב"ה
הקלוקלת עד שקיבל את העונש על כל פשעיו קבל עם ועדה! עד שהשם בפנים התחיל להאיר
בביהמ"ד הגדול | בשעה 5:20אחה"צ בצבע לבן .אז ידע
חבל מהכיוון ההפוך הכהן הגדול
● אנו רוצים לוודא :אז השימוש בחבל החל בעצם רק בבית שתשובתם
המקדש השני ,כשכהנים לא מהוגנים מינו את עצמם לכהונה התקבלה לרצון
בברכת גדולה .האמנם?
גמר חתימה טובה ר' יעקב מאיר מפתיע בגילוי מרתק:
כן ,אבל גם לא .השימוש בחבל למטרת הוצאת הכהן המת,
התרחש כמובן רק בבית המקדש השני .אולם בספר הקדמון 'ברית על המקרה הראשון מסופר בתלמוד ירושלמי (יומא
מנוחה' (דרך השניה) מבואר שגם בבית המקדש הראשון היה חוט פ"א ,ה"ה) .בעשרת ימי תשובה הקריבו פרה אדומה,
קשור בשימוש ,והמושך היה דווקא הכהן גדול ...הכהן הגדול היה והכהן הגדול שהיה צדוקי שמר על טהרתו כדי שיוכל
נכנס אל הקודש כשמבגדו נשרך חוט ארוך שיצא מחוץ לקודש לשחוט אותה ללא טבילה כפי שיטתם .אך אז טפח רבי
הקודשים ,ובהיכנסו הפנה את מבטו אל שם 'הויה' הקדוש שהיה יוחנן על שכמו כדי לטמא אותו ,מה שהכריח אותו לטבול.
חקוק במילואו על שערי הארון .אם זהר השם באור בהיר ,היה זה הלה ,מרוב כעס ,פסל במום את הפרה ,ורבי יוחנן הפטיר
בני ברק קרית ויזניץ 24קשר איתן • האזינו-שובה תשפ"ז
בס"ד
לּוקא ְדר ַָּבנָ ן
ּכ ְַך ֶא ְזּכֶ ה ל ֲַח ָ
יהם וְ י ִַּצילֵ ם...וְ הַּטַּלִ ית יִ ְפרֹׂש ּכְ נָ ָפיו ֲעלֵ ֶ
משמעות מוחשית ומצמררת... סימן שתשובת ישראל התקבלה ועוונותיהם התכפרו.
ממש כך .הכל היה ברור ונוכח ,אימת הדין והכפרה שהתרחשה אך היו גם פעמים שבהם זרח השם באור אדום ומתריע,
או לא .ובל נשכח שלצד אי הוודאות על חייו של הכהן גדול היה מה שגילה לכהן שתשובת היהודים לא הייתה מספקת.
אף את מותו הוודאי של השליח עם השעיר לעזאזל ,מי שתמיד הוא היה ממהר לנענע את החוט כדי ליידע את הקהל
היה מסיים את חייו באותה שנה ועל כן כּונה 'איש עתי' (חזקוני בחוץ במצב העגום ,וכולם החלו להרבות בבכי ובתחנונים
בשם המדרש ויקרא ט"ז ,כ"א).
למילוי המשימה בחרו אחד שראו עליו ברוח הקודש כי הוא אמור
ממילא למות בקרוב ,והמעניין הוא שהכהנים הקפידו לבחור את
השליח דווקא מקרב חבריהם הכהנים ,למרות שלביצוע השליחות
כשרים אף ישראליים.
"מעיד אני על עצמי כי אמירת
את הסיבה לכך מגלים התוספות חדשים במשניות יומא: סדר העבודה בתפילת יום הקדוש
מאחר שהכהנים לא אפשרו לישראליים לשחוט קרבנות ציבור על מעלה בעיניי דמעות ומעוררת בי
אף ששחיטה כשרה בזר ,קבעו הם שגם ה'איש עתי' המיועד למיתה תשוקה לבניין הבית,
יבוא משורותיהם ,כדי שלא ייווצר מצב שבו תישלל מהישראליים הרבה יותר
הזכות לשחוט והם יישארו רק עם הזכות למות... מאמירת הקינות
בט' באב" - - -
והשב את העבודה
השיחה שרוממה אותנו אל עבודת היום בבית המקדש באה
לסיומה ,ואנו נוחתים חזרה למציאות חיינו העכשווית ,מעת חסרנו לפני הקב"ה שיסלח להם על פשעיהם ,עד שהשם בפנים
כל אלה .ר' יעקב מאיר נושא את ידיו בגעגוע ומספר :הגאון הגדול התחיל להאיר בצבע לבן ,ואז ידע הכהן הגדול שתשובתם
ר' מיכל זילבר שליט"א ראש ישיבת זוויהל התבטא בפניי ואמר, התקבלה לרצון.
"מעיד אני על עצמי כי אמירת סדר העבודה בתפילת יום הקדוש
מעלה בעיניי דמעות ומעוררת בי תשוקה לבניין הבית ,הרבה יותר
מי יחיה ומי ימות
● אנו מנסים לחוש את הלמּות הלב של הקהל בבית
מאמירת הקינות בט' באב" - - -
המקדש ,יודעים שדינם מוכרע בשעות אלו לחיים ולמוות,
ימים אחרונים לזכות! הנה זה בא ,פעמי משיח קרבים ,ועוד מעט נזכה לראות את
ולמול עיניהם משרת הכהן גדול כשחייו תלויים על בלימה.
זכיה היסטורית: הכהן הגדול בעבודתו בשוב את ה' את שכינתו בתוכנו ,במהרה
נראה שבבית המקדש קיבלו המלים "מי יחיה ומי ימות"
ׁ הטלית בה יתעטף מרן אדמו"ר שליט"א ביום הכיפורים הבעל"ט בימינו אמן!
מִי יֵעָשֵר ּומִי? בהגרלה בין ה'מכריעין' בסך ₪ 3,600ומעלה.
26קשר איתן • האזינו-שובה תשפ"ז
בסיעתא דשמיא
האר את שנת תשפ"ז ב'נר החיים' ליום הכיפורים,
מעוטר בברכת הקודש:
" ָנ ֲהג ּו ׁ ֶש ָּכל ִא ׁיש ע ֹו ֶ ׂ
שה
ֵנ++ר ַה ַח ִ ּיים
"לעבן, ְלי ֹום ַה ִּכ ּפ ּו ִרים
געזו++נט, שין ִב ׁ ְש ִביל ַה ַח ִיים
ּ ְו ַה ֵנר ַה ֶזה ׁ ֶשע ֹו ִ ׂ
ּ ּ ּ
מיט ג+רויס ק ֹו ְר ִאים א ֹות ֹו ֵנר ַה ָ ּב ִריא
ָ ּ(דאס ֶ ּגעז ּו ְנט ִל ְיכט)
++לעכטיגקייט!"
(לשון ברכת מרן אדמו"ר שליט"א ל'נר החיים' בברכת קודשו)
שין ג"כ ֵנר ּו ִמ ְּל ַבד ַה ֵּנר ַה ּ ֶזה ע ֹו ִ ׂ
ִ ּב ׁ ְש ִביל ָא ִביו א ֹו ִא ּמ ֹו ׁ ֶש ֵּמת ּו ְוה ּוא ַה ִּנ ְק ָרא ֵנר ְנ ׁ ָש ָמה"
(מטה אפרים ,סי' תר"ג)
לעבן
לעבן ,געזונט ,לעכטיגקייט ֶנ ְח ָּת ִמין ְל ַח ִ ּיים
ימים נוראים תשפ"ז
געזו++נ+++ט
++לעכטיגקייט! 1800.39.18.18 הנר המעוטר בברכת הקודש ,בתרומת ₪ 720
(לבעלי הו"ק ורוכשי סכינים – )₪ 495
הקוויטל עליו מעתיר מרן אדמו"ר שליט"א
בכניסת היום הקדוש – בתרומת סך ₪ 280
בעיוהכ"פ ,שלכאורה מדוע נסמכה מצוות האכילה ליום הקדוש ערב יום הכיפורים -יום גדול וקדוש ,בו כל אדם
שאסור באכילה? אלא שזה ללמד על זה באו :כשם שאין האדם מישראל תר ומחפש אחרי מצוות ומעשים טובים נוספים,
מתפעל לאחר אכילתו בערב יום הקדוש ,כן אל יתפעל במוצאי יום שייזקפו לזכותו לקראת גמר החתימה.
הק' מהתשובה שעשה ומהתענית שהתענה כל היום ,וייחשב הדבר בעצם היום הגדול והנשגב ערכו רבוה"ק את השולחן
בעיניו כאילו לא עשה מאומה .וכשם שהתשובה ביום הכיפורים היא הטהור ברוב עם ,באווירה עילאית של ריצוי תשובה
בהכנעה ובאימה ,כן תהא אכילתו בערב יום כיפור -ביראה ובפחד. וטהרה .קרני ההוד של קדושה נשגבה הנשקפת מפני
עוד גילה מרן הסב"ק אודות אכילת המצוה בערב יום הק' ,שהיא קדשם ,משפיעים גם על הנוכחים מוח ודעת דקדושה.
רמז למאמרם ז"ל (אבות ג ,כא) 'אם אין קמח אין תורה' ,שהרי
למחרת -ביום הכיפורים ,ניתנו לישראל לוחות שניות ,שהיו דבר לקדש את ה'לכם'
המתקיים ,ואין קיום לתורה בלא קמח. חז"ל (ר"ה ט .יומא פא ):דרשו על הכתוב (ויקרא כג,
רבה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע כתב אודות אכילת ערב יוה"כ ('אמרי לב) 'ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב' ' -וכי
חיים' ח"ג עמ' קצא)" :ערב יום הכיפורים זמן קדושת המעור, בתשעה מתענין? והלא בעשור מתענין .אלא לומר לך -כל
כידוע מספה"ק על הפסוק 'אור זרוע לצדיק' וגו' ...גלל זה ציוונו האוכל ושותה בתשיעי ,מעלה עליו הכתוב כאילו התענה
השי"ת בערב יום הכיפורים לאכול ולשתות ,לקדש ה'לכם' הרומז תשיעי ועשירי'.
לאכילה ושתיה כבגמרא (פסחים סח - :דאכילה ושתיה ביו"ט רבה"ק ה'תורת חיים' זי"ע ביאר את עומק דברי חז"ל,
ילפינן מ'לכם')... שלכאורה קשה ,אם צריך לאכול ולשתות בתשיעי ,אם כן באמירת ה'תורה' עיו"כ תשפ"ו .צילום :י .לרר
הרה"ק ה'מקור ברוך' זי"ע הסביר מה טעם אין מברכין ברכה מה עינוי יש בו? אלא שהענין הוא ,כי התענית היא עינוי
מיוחדת על אכילת ערב יום הכיפורים ,שהיא כאמור מצוות עשה לגוף ואכילה רוחנית לנפש ,ואילו האכילה הגשמית הינה
דאורייתא .הרא"ש במס' יומא (פ"ח סי' כב) מבאר את הכתוב עינוי לנפש ותענוג לגוף .לכן אמר הכתוב 'ועניתם את
'ועניתם את נפשותיכם' ,כלומר' ,הכינו עצמכם בתשעה לחודש נפשותיכם בתשעה' מחמת שמצוה לאכול וזה עינוי לנפש.
ְ�ְּכ �ָָֹשֵרֵ י ְצְ ָבָ -אֹוֹת
להתחזק באכילה ובשתיה כדי שתוכלו להתענות למחר להראות אלא שהכתוב מבטיח ,שאם אכל אדם לשם מצוה ,בגין
חיבתו של המקום ב"ה לישראל' ,עכ"ל .מכאן ,שכל מצוות האכילה ציווי התוה"ק ,נחשב לו כאילו התענה תשיעי ועשירי גם
היא רק הכנה לצום יום הכיפורים ,לכן אין מברכים על מצוה זו יחד ,ושניהם ייחשבו לו כעינוי לגוף ולא לנפש ,כי הנפש
שהיא בעצם רק הכנה למצוה. אכן נהנתה מהאכילה והשתיה בתשיעי ,וכשם שנהנתה
ְ�ְּבֹר ֹׁאׁש ַעַ ם ֹקֶֹדֶ ׁׁש
בצום העשירי כך נהנתה מאכילת תשיעי.
מנהגי הסעודה רבה"ק ה'אהבת ישראל' זי"ע ביאר את מצוות האכילה
ַַמְרְ ֵאֵ ה ֹכֵֹהֵ ן
שגב שולחן ערב יום הקדוש בהיכל רבותינו · סעודת עריו"כ יש לה סמך מהתורה · הרהורי
קודש באכילת ה'קרעפל' · הרמז הנפלא באכילת הדגים · החסיד שהשתדל להעלות חיוך
על פני ה'צמח צדיק' · ה'דמשק אליעזר' פושט צורה ולובש צורה · רבנו זי"ע פסק מלאכול
בהשפעת התנועה הרוז'ינאית · הזכרת קדושי השואה הי"ד · בכיות משתתפי הטיש בבארשא ·
רביה"ק זי"ע בטיש בערב יום הקדוש | מ .בר אשי |
האזינו-שובה תשפ"ז • קשר איתן 31 30קשר איתן • האזינו-שובה תשפ"ז
בס"ד
נ פ ש י : כ ל ת ה ו ג ם נ כ ס פ ה
שבת בראשית
כ"ט תשרי תשפ"ז הבעל"ט
מרן רבנו שליט"א בעיוהכ"פ תשפ"ו.
טרם עריכת השולחן הטהור טובלים טבילה שלישית,
בהיכנסו לטיש אמר רבנו זי"ע" :מאות כהכנה לקיום מצוות סעודה זו .הרה"ק רבי יודא'לי זי"ע
היה אומר שהטבילה שלפני סעודת עריוה"כ יש לה סמך
השעות שנלמדו השנה במסגרת 'שובה
ישראל' ,ודאי יעמדו לנו לעזר בגשתנו אל הרהורי קודש באכילת ה'קרעפל'
התפלה ביום הכיפורים" נהגינן לאכול 'קרעפלעך' [כיסנים ממולאים
בבשר] בסעודת עיו"כ [וכן בהושענא רבה ובפורים],
לרמז כי הדין (=בשר) מכוסה ברחמים (בצק לבן).
טעם נוסף הובא בספר 'גאולת ישראל' ,דביו"ט אין
מהתורה ,ואמר' :ס'דאכט זיך מיר אז אפילו די ראשונים האבן שמחה אלא בבשר (פסחים קט ,).אך בג' זמנים אלו
פארזעהן'... -עיו"כ הו"ר ופורים ,היו"ט הוא רק באיתכסיא,
לאחר הטבילה לובשים כבר את בגדי השבת ,רבוה"ק נהגו ללבוש שמותר במלאכה ,לכן מכסין גם את הבשר.
קאפטן לבן ,והוד קדומים של הכהן הגדול בעבודתו נסוך עליהם. סיפור נפלא ממדרגת הענווה של מרן הס"ק
רבה"ק ה'ישועות משה' זי"ע היה ניגש בדרך כלל בכניסה ל'טיש' בעל 'אהבת ישראל' זי"ע סיפר הרה"ח ר' סנדר
ב'היכל' ,לתרום צדקה למתרים עבור 'פדיון נפש פאר די ישיבה'. רפפורט ז"ל ,שהתגורר בחוסט ופעם בערב יום
מספר הרה"ח ר' מנחם מענדיל בר"צ ויזניצר שליט"א ,שאירגן הק' נסע לגרויסוורדיין להשתתף בשולחן הטהור
במשך שנים את ישיבת 'שובה ישראל' בימי הרחמים :באחת השנים שערך רבנו ,הוא סיפר שכשהניחו לפני רבנו את
ימים מרומ קערת המרק ובה קרעפלעך כנהוג ,נטל רבנו את
מים לאורם ולמשנתם של רבו
בהיכנס רבנו לשולה"ט בהיכל ,אחוז שרעפים ,ורבנו הלך במערב
הכף בידו עם חתיכת קרעפל ,ובטרם טעם ממנה
קאסוב – ה"ק זי"ע שוכני ארץ ההיכל אל מקומו בצפון ,הבחין בי מבעד לפארענטשעס בעמדי
קיטוב -ו
עם סיור היסטורי מודרךיזניצא – סאדיגורה במזרח ההיכל .שב רבנו על עקבותיו ,פנה לדרום ועלה לכיון מזרח, נענה ואמר:
ברחבי העיר ויזניצא ניגש אלי ואמר לי בלהט אש" :מאות השעות שנלמדו השנה במסגרת אז מ'נעמט א שטיקל פלייש און מ'פאקט עס
בצילו של בעלובההמרילוכזם שבת מרוממת 'שובה ישראל' ,ודאי יעמדו לנו לעזר בגשתנו אל התפלה ביום צאם אין א בלעטל ,ווערט עס א האליפטשע ,און
הכיפורים ,להמשיך גמר חתימה טובה לכלל ולפרט!"... אז מ'נעמט א שטיקל פלייש און מ'פאקט עס צאם
לא רביה"ק ה'צמח צדיק' זי"ע בהשתתפות נכ
אצל מרן רבנו שליט"א נהוג להדליק ב' נרות ב'טיש' .סדר
הסעודה :חלה עגולה ,טובלים החלה בדבש ,דגים ,מרק עם אטריות
מיט א שטיקל טייג ווערט עס א קרעפל ,און אז
מ'נעמט א שטיקל פלייש און מ'פאקט עס צאם
ובראשם הרה"צ רבי דיו ואורחים דגולים מיט ז'יפעצע ,ווערט מען א רבי[ ...כאשר נוטלים
שלי ער אגה חק יצ לוי מרובעות ,בשר עוף ,צימעס -גזר ,ומעמידים יין.
חתיכת בשר ועוטפים אותה בעלים זהו האליפטשע,
ט"א
דגים משום מעשה דחייט כשלוקחים חתיכת בשר ועוטפים אותה בחתיכת
התקבלה סבסוד ל 7-הראשונים בצק זהו קרעפל ,וכשנוטלים חתיכת בשר ומלבישים
במחיר ₪ 3,500 יציאה בס"ד: בשולחן הטהור בעיו"כ תשע"ז אמר מרן רבנו שליט"א:
יום חמישי בראשית כ"ז תשרי 17:15 אותו בקאפטן נעשים רבי.]...
מחיר מיוחד ₪ 3,900
"איתא בטור בהלכות יוה"כ (סי' תרח) ,כי מצוה לאכול דגים
וסיפר ר' סנדר ,שכאשר אמר רבה"ק את דבריו
חזרה אי"ה: בערב יום הכיפורים משום מעשה דחייט (מובא בבראשית רבה
כולל אש"ל מלא ונסיעות פנים יום ראשון נח ל' תשרי 19:00 יא ,ד -יעוי"ש באורך). אלה זלגו שני דמעות מעיניו הק' והכף נפלה מידו...
[רשימות הרה"ח מנחם מענדיל דויטש].
◄ לפרטים והרשמה במערכת 'הכנסת אורחים ויזניצא'► 073-302-5575 : 32קשר איתן • האזינו-שובה תשפ"ז
נר החיים ליום הכיפורים
מקורו וסגולתו ל"לעבן ,געזונט ,לעכטיקייט"
הקדוש הזה .ובאמת בחינם חרדו את כל החרדה הזאת ,שאין זה
מורה סימן רע כלל ...ויש לו להחזיק לבו ,ולהיות נכון ובטוח בה',
עם היוודע בשורת 'נר החיים' ליום הכיפורים המעוטר בברכת
מרן אדמו"ר שליט"א ,נלקטה נא באמרי"ם אודות מנהג קודש זה
הרבה פעמים עצם רבנו את עיניו למשך זמן ניכר ואף כשהעמידו
יין ,כמו"כ עשה לפעמים תנועות ,וגם התורה היה נורא מאד -
בעיקר בענין השפעת חסדים על כלל ישראל ולהסיר המחלות.
בדרך שובו לביתו אמר בהאי לישנא :א נייע וועלט ,מעהר תורה,
מעהר שפע ,מעהר עבודה ,פחות נארישקייטען -זה תלוי זה בזה,
עתה בא יום קדוש"...
ב'טיש' של עיו"כ תש"ס שרו המשוררים את ה'תנועה' של
כי כל רעה אליו לא תאונה"... שנפוץ בכל תפוצות ישראל מימי קדם ,והבאנו מקורותיו ועניינו זקנו הרה"ק מרוז'ין זי"ע ,רבנו זי"ע טעם מהמרק כף אחת ופסק.
ולמעשה כתב המשנה ברורה בשם החיי אדם וז"ל "ומאחר שהעולם עפ"י מכון 'המנהג'. כשנשאל על כך לאחר ה'טיש' ,נענה רבנו' :כיצד אפשר לאכול
מקפידים אם כבה נרו ,אע"פ שלדעתי אין בו משום חשש דלפעמים נהגו בכל תפוצות ישראל ,שבערב יום הכיפורים קודם שקיעת לאחר ששרים ניגון זה?'...
נכבה מחמת רוח או מחמת חום ,מ"מ כיון שהעולם מקפידים ראוי החמה כל איש נשוי מדליק נר עבורו ועבור אשתו בבית או בבית בשולה"ט מזמרים בהתעוררות את הניגון 'רבונו של עולם
לכל אדם ליתן נרו לשמש ולא ישגיח עליו כלל"... הכנסת ,על מנת שנר זה ידלק כל זמן ה'מעת לעת' של יום הכיפורים, לאמיר מאכן א בייט' מהרה"ק מבארדיטשוב זי"ע.
וכן כתב בקיצור שולחן ערוך" :אך בכדי למנוע דאבון לב מאלה ונקרא 'נר החיים' ,או 'נר הבריא' – 'דאס געזונט ליכט' ,כיון שעושים על עריכת השולחן הטהור של ערב יוה"כ אצל מרן ה'דמשק רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע בצאתו מביהמ"ד 'בית הלל' אחר הטיש
אשר נכבה להם הנר מחמת הרוח והיו חוששים לסימן רע ח"ו, בנר זה סימן בריאות לחיים ,וכן כתב ב'מטה אפרים' סימן תר"ג ,עיי"ש. אליעזר' זי"ע ,סיפר פעם אחד מחשובי ראשי הישיבות דליטא - בעיו"כ תשכ"ח
הונהג להדליק את הנרות בבית הכנסת וליתנם במקום שאיש לא טעמי המנהג הגאון רבי הלל ויטקינד זצ"ל" :בערב יום הכיפורים תש"ה ,הלכתי
ידע כלל מקום נרו".
ב'בית יוסף' (סי' תרי) הביא כמה טעמים לריבוי הנרות ביום להתבונן בהליכותיהם האדמו"רים שקבעו אז את משכנם בתל-אביב.
לפיכך ,המנהג בהרבה מקומות שמדליק את הנר בבית הכנסת
הכיפורים ,וביניהם ,לפי שצריכים לקרות בספר כל היום וכל הלילה, אני כשלעצמי אינני 'חסיד' ,אך בכל זאת חשקה נפשי לראות את "ואפשר לומר בדרך רמז ,ע"פ הידוע שכאשר השתדך
כדי שלא ידאגו באם נכבה הנר .אבל יש מקומות שמדליקים את
תמיד לא יחשו בדברי תפילות ותחנונים שאינם שגורים וידועים התנהגותם של האדמו"רים ביום גדול וקדוש. הרה"ק הרבי ר' צבי הירש הכהן מרימנוב זי"ע עם אא"ז
הנר בבית ,כמו שכתב באלף המגן ונתן סימן לכך" :געזונט זאל
שלא מן הכתב ,וזולת זה לא יראו לקרות בלילה ('כל בו'). "הלכתי מאדמו"ר אחד למשנהו -המשיך רבי הלל -משולחנו של הרה"ק מרוזין זי"ע ,אמר לו הרה"ק מרוזין :מחותן ,מנהגנו
מען זיין אין דער היים" .וכן הוא בסידור 'נהורה שלם' שכתב שיש
להדליק הנר בביתו. עוד טעם מצינו בשו"ת מהר"י ווייל (סימן קצא) ,מכיוון שהוא בשידוך למנות את הייחוס .והחל הרה"ק מרוזין למנות
יום שדנים למעלה את נשמת האדם הקרוי נר ,לכן מדליקים נר את יחוסו הרם .לאחמ"כ אמר גם להרה"ק מרימנוב לפרט
נר החיים ונרות נוספים את היחוס שלו .נענה הרבי ר' הערש :אבי חייט היה ,והוא
להדליק נשמת האדם החי שלא יכבה ח"ו.
נר זה שמדליקין ,הוא נר שמדליק כל איש עבור עצמו ,ועיין מכח טעמים אלו נתפשט המנהג בכל הדורות שכל אחד מדליק נר החיוך בטיש עריו"כ לימדני ,שהדרך הנכונה היא 'אלט'ס פארעכטן ,און נייע
באחרונים שכתבו אודות הדלקה רק לראש בית אב ,או עבורו ועבור בבית הכנסת ,ונשתרבב בזה עוד דברי הגמרא (הוריות יב ).שעל ידי סיפר החסיד המופ' ר' יחיאל מיכל שטיינמץ ז"ל מבארשא, נישט קאלע מאכן' [את הסחורה הישנה -לתקן ,ושלא
אשתו ,או עבור כל הזכרים שכבר נמנו לעול תורה ומצוות. הנר שמדליקים בערב יום הכיפורים יכולים לדעת את מזלו של האדם כי בעודו אברך זכה להיות ב'טיש' בערב יום הק' אצל רבה"ק לקלקל את החדשה .והוא רמז לאיש המשכיל ,שיתקן
ברם ,חוץ מנר זה ,כמו כל יו"ט בו יש הזכרת נשמות ,כתבו הפוסקים בשנה הבאה ,שבאם לא יכבה הנר במשך כל היום סימן הוא שיאריך ה'צמח צדיק' זי"ע ,בסאלאש הגדול בויזניץ שבנייתו עדיין לא את אשר עיוות ולא ישוב לכסלה עוד] .נענה הרוז'ינער:
כי יש להדליק נר בנפרד עבור נשמת אביו או אמו שהלכו לעולמם, הסתיימה .רבנו היה אחוז בשרעפי קודש וארשת פניו רצינית 'גענוג גענוג' ...שהיה די לו ב'ייחוס' נשגב זה.
ימיו בשנה זו ,ולכן יש שנהגו להדליק נרות כמניין הזכרים שבבית.
והוא הנקרא נר נשמה .והוא נועד להעלות זכרונם לטובה ולכפר מאד .והנה שמע אברך מבין החסידים מתבטא שאינו יכול "וזה אפשר לרמז בענין אכילת הדגים משום מעשה
גם בעדם ביום הכיפורים ,ברם זה יעשה בנר אחר ולא ב'נר החיים'. אם כבה הנר להסתכל על הרבי בפניו המשוחים דאגה ,הרבי תמיד אומר דחייט ,להזכיר לנו לסגל לעצמנו -בתיקון הנפש -את
יש מי שכתב שאחד מטעמי המנהג הוא בכדי שיהיה 'נר ששבת' ברם ,כבר כתבו האחרונים שאם כבה הנר אין זה סיבה לחשוש. שבשמחה אפשר לבטל הרבה גזירות ,ובוודאי עם קצת שמחה דרך החייטים במלאכתן ,לתקן את אשר קלקלנו כבר,
למוצאי יום הכיפורים .אמנם ,יש מי שכתב שנר זה הוקצה למצוותו וכמו שכתב ה'מטה אפרים'" :ויש אנשים שמציינין הנר הזה שעושין יכולים להיחתם בגמר חתימה טובה ,הוא מוכרח איפה מרוב ושלא לעוות מכאן והלאה .עכלה"ק.
להאיר בבית הכנסת בבחינת "באורים כבדו השם' ,ויש לחוש שלא בשביל עצמם ,וכל יוה"כ נותנים עיניהם בו ורואים אם הוא דולק כראוי אהבתו והתקשרותו להרבי לגרום שהרבי יתן חיוך (שמייכל) אף
להשתמש בו לדברי חול כלל. ואם אירע שכבה אז נבהלו נחפזו רעדה אחזתם עד שלפעמים אינם בשולחן עיו"כ ,ולא לראות את הרבי במצב שונה כזה .מה עשה? היה נורא מאוד
והמנהג הנפוץ הוא ,שמדליקין נר החיים בבית הכנסת ,וכן נרות יכולים להתאפק מלומר לאינו יהודי שיחזור וידלקנו מה שאינו רשאי... האברך ראה חסיד שטיפס לו על הקורה שמעל שולחן בקונטרס 'מאה שערים' ח"ג (אות נד) להרב יחזקאל
נשמה .והעושה הבדלה ביום הכיפורים בביתו ידליק בו נר אחר על וגם כי מצטערים ודואגים על הדבר וחושבים על הדבר הזה כל הרבי ,כדי לזכות ליהנות מזיו קדשו ולהביט על הרבי בעבודת יוסף גייגר כתב תיאור מאחת השנים אצל רבה"ק ה'ישועות
מנת שיהא לו נר ששבת להבדלה במוצאי יום הכיפורים. היום והרהורי דברים אלו מבטלים אותם מכוונתם בתפלתם ביום היום ,בידו האחת נאלץ להחזיק בקורה ובידו השניה הצליח משה' זי"ע" :ערב יו"כ תשנ"ה ,השולה"ט היה נורא מאד,
לחטוף כוסית -צלחת עם מרק מהשיריים של הרבי ,אמנם לא
נר החיים מעוטר בברכת הקודש היה יכול להביאה אל פיו בלי שימוש ידו השנייה עלה החסיד
וביתר שאת עבור מרן אדמו"ר שליט"א ,כי אכן נזכה בהאי שתא משולחן גבוה קא זכו :בהתרגשות רבה התקבלה הבשורה ,כי השני שרצה לגרום שמחה לרבי ,טיפס לו אל הקורה ההיא בצד
לשפע של" :לעבן ,געזונט ,מיט גרויס לעכטיקייט!" מרן אדמו"ר שליט"א בירך עבור אנ"ש נרות מיוחדים עבור יום השני ,בידו אחת אחז חתיכת חלה ובידו השנייה אחז בקורה,
אם הנחיצות בנר זה לא היתה ברורה באופן מספק ,הגיעה הכיפורים ,עפ"י מנהג ישראל להדליק 'נר החיים' ,אשר יחולקו והחל לטבול את החלה בתוך המרק שבצלחת אותה אחז השני.
הבקשה הברורה אשר החרידה לבבות ,כאשר מרן אדמו"ר שליט"א לתורמי מגבית 'מכריעין' עבור עניי אנ"ש שע"י ממלכת החסד
והצדקה 'להחזיקם ולהחיותם'.
החסיד עם צלחת המרק החל להתווכח אתו על מעשהו ,ואמר
לו :הנך רוצה לזכות במרק ,קח גם את הצלחת ,ולא שאני עוד
אפשר לרמז בענין אכילת הדגים משום מעשה
ביקש נר עבורו ,וקבע "איך דארף אויך".
נרות החיים המבורכים יחולקו בבתי הכנסת של קהילותינו
בברכת קודשו ,הרעיף מרן אדמו"ר שליט"א השפעות לרוב, אחזיק לך את המרק שאני תפסתי... דחייט ,להזכיר לנו לסגל לעצמנו -בתיקון
הק' במוצאי שבת שובה ,לתורמים אשר יתרמו למגבית זו סך
באומרו" :שפע ברכה ,הרחבת הדעת ,גמר חתימה טובה .אויפטוהן
פאר יידישע קינדער ,ס'זאל נשפע ווערן השפעות טובות :לעבן,
באותו רגע הרים פתאום רבנו את עיניו והביט על המחזה,
ונתן חיוך רחב .הפסיק החסיד והשאיר לחברו את המרק' ,עתה הנפש -את דרך החייטים במלאכתן ,לתקן את
₪ 720ומעלה .לתורמי הו"ק או רוכשי סכינים – ניתן לקבל את
הנר בתרומה של ₪ 495בלבד .כמו כן ,יהיה ניתן להשיג את הנר
געזונט ,מיט גרויס לעכטיקייט!"
המילים אשר נאמרו בלבת אש ,מבטאות נאמנה את תחושות
אם הרבי מחייך ,סימן שיש כבר המתקת הדינים!' [רשימות
הגה"ח ר' צבי מאיר פוגל שליט"א].
אשר קלקלנו כבר ,ושלא לעוות מכאן והלאה
בדוכנים בערב היום הקדוש ,ובמשרדי 'להחזיקם ולהחיותם'. כלל אנ"ש בימים אלה ,המבקשים עבורם ,עבור בני משפחותיהם,
האזינו-שובה תשפ"ז • קשר איתן 35 34קשר איתן • האזינו-שובה תשפ"ז
היושר של כלל ישראל. הבחנתי בקצה השולחן שהיתה מונחת שם כף חלבית
מרן הסב"ק זי"ע נהג לומר דברי-תורה בעיוהכ"פ על פסוקים מהישיבה .מאן-דהוא מיושבי השולחן שלח את הכף
ממזמור ק"ז שבתהלים .בכמה קהילות אומרים מזמור זה בעיוהכ"פ בשוגג אל עבר מקום רבנו ,ידעתי שהכף חלבית וחששתי
ע"פ המובא בס' 'שימוש תהלים' ,וכן הובא ברשימה בסי' הגריעב"ץ שהנה רבנו יקבל את הכף וישלח בה מרק ליושבי השולחן.
מהדו' ז'יטומיר תרכ"א שרבוה"ק נהגו להתפלל בו [הערת כ"ק עמדנו על הפארענטשע (אני ור' חיים שרף) וניסינו לעורר
אדמו"ר משאץ ויזניץ שליט"א]. על כך את הבחורים שיעצרו את הכף החלבית מבעוד
וכה כתב רבה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע בספרו הקדוש (ח"ג עמ' קצ): מועד טרם תגיע אל מקום הרבי ,אך הנעשה אין להשיב
'ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני ד' ומלא חפניו והכף הגיעה סמוך ממש לרבנו מוכנת להמשך החלוקה,
קטרת' (ויקרא טז ,יב) ,אש נוט' שלשת אבות' ,מעל המזבח אשר ויפג לבנו לראות מה יקרה עתה .והנה הפלא ופלא :רבנו
מלפני ד' רומז לשלחן של עיו"כ ,שלחן דומה למזבח -השולחן נטל הכף בידו והחזירה על השולחן ,והחל להטביל חלה
שלפני יוה"כ דכתיב ביה (ויקרא טז ,ל) 'לפני ד' תטהרו'' .ומלא
חפניו קטרת' ,קטרת מעצר המגיפה ,אש נוט' גם שובר אויבים,
אצל השלחן של עיוהכ"פ ְּפְַעל שגם האבות הקדושים יפילו תחינה
ַ
לפני שוכן מרומים שלא יחזיק לעד אפו ,ישבור האויבים יעצור ערב יו"כ תשנ"ה ,השולה"ט היה נורא מאד,
המגיפה והרציחות מבני ישראל ,למען השלמת הקומה שהוא הקמת הרבה פעמים עצם רבנו את עיניו למשך
שכינתא מעפרא"...
באור לערב יום הכיפורים תש"ז ,הגיע רבנו ה'אמרי חיים' מפראג זמן ניכר ואף כשהעמידו יין ,כמו"כ עשה
לאנטווערפן .מרוב טירדות לא ערך את שולחנו ברבים ביום המחרת.
עקב זאת ,דרש דרשה לפני 'כל נדרי' .תחילה אמר דברי התעוררות
לפעמים תנועות ,וגם התורה היה נורא מאד
לקהל ,ובסיימו ,פנה אל ארון הקודש ואמר תפילה -בקשה לריבון -בעיקר בענין השפעת חסדים על כלל
העולמים.
מספר הרה"ח ר' מנחם אליעזר מוזס שליט"א :שמעתי מהרה"ח ר' ישראל ולהסיר המחלות
הערשל שטראוס [יערוסלבר] ז"ל ,מחשובי חסידי בעלזא שבדברות
קדשו בעיו"כ תש"ז חיזק רבנו את עם שרידי החרב שהתקבצו
להסתופף בצל קדשו ,והרבה להמליץ טוב על בני ישראל לקראת יום במרק ולשלוח הלאה ליושבי השולחן בזה אחר זה חלה
הקדוש הממשמש ובא .בתוך דבריו הזכיר את מאמר הזמר בפיוט טבולה במרק' ,ראינו עין בעין הימל'ישע זאכן[ '...עד כאן
'אליהו הנביא' למוצאי שבת' ,איש גש ויכפר על בני ישראל' ,כשאנו מרשימות הרה"ח ר' שלמה קליין הי"ו].
ניגשים לבקש כפרה ביום זה ,בקשתנו 'על בני ישראל' ,בגימטריא
'שמעון בר יוחאי' ,שזכותא דרשב"י תעמוד לנו למליץ יושר. דברי המלצה וסניגוריה
בזה אמר עוד לפרש את הכתוב בקריאת היום 'בזאת יבוא רבה"ק ה'אמרי חיים' היה מזמר בדרך כלל בתחילת בדרך לשולה"ט בערב יום הקדוש
אהרן אל הקודש' – 'אהרן אל הקודש' עם האותיות ג"כ בגימטריא הטיש את החרוז הראשון מתוך הפיוט (הנאמר בליל כף מרק ואני באמצע סעודה חלבית (עי' באו"ח סי' תצד הלכ' חג צדיק אחד לשולחנו של צדיק חברו ,ועדיין לא תפסה את
'שמעון בר יוחאי' עם התיבות ,בזכות ההמלצה הזאת יכנס אהרן יוה"כ) 'אמנם כן יצר סוכן בנו' ,בלחן המפורסם רווי השבועות שהביא המשנ"ב שם את דברי המג"א שמותר ,ויקנח פיו ליבי האש החסידית .ברם ,משהגעתי לשולחנו של הרבי ר'
אל הקודש לפני ולפנים למחות עוונותיהם של ישראל .והוסיף רבנו הכיסופין .רבנו ה'ישועות משה' נהג לזמרו לפני אמירת יפה וידיח כדאיתא ביו"ד סי' פט .אמנם בשלה"ק מס' שבועות כתב אליעזר מויזניץ ,וראיתי את פניו הלוהטות בהתלהבות-
שלכך פותחים את תפילות יום הקדוש במאמר הזוהר הק' (תיקוני הדא"ח .בשנת תש"נ ביום ב' דר"ה שר רבנו זי"ע לפני לאיסור ,וכן מובא בעוד פוסקים ,ובס' באר מים חיים פר' וירא כתב דקדושה ,מחורזות באגלי-דמע נוצצים -לרגע ,לראשונה
זוהר תיקון ה') 'קם רבי שמעון' ,כדי להזכיר את זכותו... התורה 'אמנם כן' ,ויהי אז לפלא .אח"כ בערב יו"כ באותה שטעות סופר בדפוס המג"א ואסור .וי"א שזו פלוגתא בין תלמוד ראיתי שאפשר לשבת על יד צלחת ולהוריד דמעות ,וברגע
בעיו"כ תש"ח בת"א ערך רבנו את השולחן ברוב עם .רבנו שר שנה לא ערך רבנו את 'טיש' ,כי היה אז בתוך ה'שבעה' דידן ובין הזוה"ק שמחמיר). שלאחריו כבר שמחה עילאית הקרינה את פניו המאירות,
את הניגון 'אמנם' ו'תתגדל' כשהציבור שר אחריו בלהט קודש לפטירת אחותו הרבנית מאניא ע"ה ביום ה' תשרי ,ואז והנה הרבי כבר שולח לבחור שעמד לפני ,ויפג לבבי כדת מה וכך חליפות מרגע לרגע בבחינת פושט צורה ולובש צורה,
[הרה"ח ר' קלמן שטעקל ז"ל] .בדברי התורה האריך לעורר רחמי הובן הדבר למפרע. לעשות ,אך ראה זה פלא -הרבי דילג עלי והחל לשלוח לבחור אמרתי לליבי' :הנה ,זהו 'רבי'!...
שמים על כלל ישראל ,והזכיר בהתעוררות רבה את שנות השואה בזכרונם של זקני אנ"ש חרות עדיין שולחנו הטהור שעמד אחרי ,והמשיך עד סוף השורה ...המשב"ק הרה"ח ר' יצחק מספר הרה"ג ר' אברהם צבי הכהן שליט"א :בימי
שעברו על בני ישראל ,בהם נהרגו ונרצחו אלפים ורבבות על קידוש של רבה"ק ה'ישועות משה' בערב יוה"כ הראשון למלכותו דוד רזמוביץ ז"ל ניסה לעורר את רבנו שדילג עלי ,והזכיר את שמי בחרותי בתחילת התקרבותי אל חצר הקודש ואל רבה"ק
ד' ,אנשים נשים וטף .רבנו אף העתיר והתחנן לפני קונו שיזכהו (תשל"ג) ,כשלפני אמירת ה'תורה' זימר את ניגונו הנודע כ"פ' :אברהם הכהן'' ,אברהם הכהן' ,אולם רבנו לא שת לבו .ראיתי ה'ישועות משה' זי"ע ,אכלתי פת שחרית בעריו"כ בבית
לכונן מחדש בארץ אבות מבצר של כבוד שמים ,כדי לקרב נשמות של הרה"ק מקאליב זי"ע ' -גלות ,גלות ,ווי גרויס ביזטו', כאן רוח הקודש גלויה שהופיעה בבית מדרשו[ ...יש לציין שמעולם הורי ,וכפי שנהגו שם סעדו בערב יום כיפור שחרית
לתורה ולחסידות אחר החורבן הנורא .ויהי המקום לחרדת אלוקים. בדבקות ובבכיות עצומות... לא קרה כדבר הזה ,ובכלל קבלתי הרבה פעמים שיריים מרבנו באופן ארוחת בוקר רגילה .אכלתי שם מאכלי חלב .בהמשך
מרן רבנו שליט"א מספר" :בערב יו"כ ב'טיש' היה מיוחד ,ואך הפעם הזאת לא קבלתי.]... הגעתי לשולה"ט באמצע הסעודה ,נעמדתי על מקומי
ִִּת ְְׁשֹּפ ֶֶֹכת ַַּדם ַַה ַַּצ ִִּד ִ
יִקים זקני הק' ה'אמרי חיים' אומר את התורה מתוך בכיות באותו ענין מספר הרה"ג שמעון פוגל שליט"א :היה זה בשנת הקבוע בין תלמידי הישיבה (השורה הראשונה בה עמדו
רבה"ק ה'ישועות משה' זי"ע דיבר בדא"ח אודות גלות השכינה נוראות ,והיה מזכיר את זכות הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע. תשל"ט ,רבנו שלח כפות מרק לכל יושבי השולחן ,והיה נהוג שהביאו הבחורים מבני משפחת המלוכה ובחורים אורחים מחו"ל).
הקדושה המתפלשת בעפר ,וכן לימד סניגוריא על כלל ישראל רבוה"ק אמרו דברי תורה ,ומנהגו של רבה"ק ה'אמרי לפניו כמה כפות מחדר האוכל של הישיבה וחילק בזה אחר זה - והנה רבנו החל לחלק שיריים מהמרק לשורת הבחורים
['א-ביסעלע איין ערקענען ווי גוט איז דאס הייליגע פאלק וואס חיים' זי"ע להזכיר את הרה"ק מבארדיטשוב ואת מליצי המקבלים היו מחזירים את הכפות אל עבר רבנו ,וחוזר חלילה .והנה בה עמדתי .עמדתי נבוך -מה אעשה כשרבנו ישלח לי
האזינו-שובה תשפ"ז • קשר איתן 37 36קשר איתן • האזינו-שובה תשפ"ז
בס״ד
ציט זיך נאכען הייליגען באשעפער ,ער וויל זיך אנטשעפען
ב ְּז ֹאת יָבֹוא
אין הייליגען באשעפער' -דא"ח עיו"כ תשס"א] והוסיף
דברי תחינה ובקשה מרבון העולמים ,שיחוס וירחם על
עמו הנדכה והנרדף בגלות הארוכה והמרה .בפרט הירבה
אֶל הַק ּ ֶֹדׁש
מרן זי"ע להזכיר את שנות השואה הנוראה:
"כמה נפשות חסרו ונעדרו מאתנו ,מי יודע היכן הם,
היכן נטבעו ,היכן נמצאים קבריהם ,כי לא נודע לאן באו
כל הקדושים האלו' .ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל
המזבח מלפני ד'' (מקריאת יוה"כ) -האבות הקדושים
הבאים להמליץ לפני הבוכ"ע על הכלל ישראל יקחו את
'גחלי האש' 'מעל המזבח' ,רבבות אנשים מישראל שנשרפו
על קידוש השם על ידי הצוררים הרשעים ,נהרגו באש
בערב יום הכיפורים יעתירו תלמידי חכמים שלוחי יד לאחים על מרן זי"ע בשובו לביתו מהשולחן הטהור בערב יום הקדוש ובמים עבור קדושת שמך הנורא ,הושלכו מבור אחר
התורמים למצוות פדיון שבויים שע"י ארגון הפעילים ׳יד לאחים׳ למשנהו ,עינו אותם בעינויים קשים ומרים אשר לא יעלה
לפרנסה בהרחבה ,בריאות איתנה ,נחת מהילדים ושנה טובה ומתוקה ערב יום הקדוש בבארשא על דעת אנוש .הרוצחים לא חמלו על נער ועל זקן ,טף
גולת הכותרת בעבודת קדשו של הרה"ק רבי פנחס מבארשא ונשים ,העמידום בשורה' ,און די רייעס' ,וכולם נעקדו
זי"ע ,היתה על פי זכרונות זקני החסידים בימי הרחמים והסליחות, על מזבח קידוש השם .כל זה יבוא 'מלפני ד'' -לפני
בשלושת המקומות הקדושים המסוגלים לקבלת התפילות ובפרט בערב יום הקדוש .חסידי בארשא מעידים כי אינם יכולים ולפנים ,לפני כסא הכבוד להמליץ בעדנו ,במקום ששום
לשכוח את האווירה המיוחדת שהיתה בימים הנוראים ,במיוחד את מלאך ומסטין אינו יכול להיכנס שם ,וביום הקדוש בעת
ה'טיש' בערבי יום הכיפורים .בהתרגשות רבה היה מספר משמשו המשפט ניכנס לפני ולפנים ,נבוא לפני הקב"ה ונטעון
השו"ב הרה"ח ר' בערל אוביץ ז"ל ,כיצד תפילותיו של הרבי בקעו מה עשו עם בנינו ורכושינו ,עם רכוש הנפשות .רבש"ע!
לבבות והיו נעימות לשומעיהן ככינורו של דוד נעים זמירות ישראל, ראה נא מה עוללו לנשמותינו .ואז ייסכרו פיות מסטיננו
שהיה מנגן מאליו ורינתו נמסכת לעמקי הנשמה .מי לא בא על ידו אז ומקטרגנו( "...דא"ח עיו"כ תשס"א).
להרהור של תשובה? פניו הק' היו משולהבות מאימת יום הדין הקרב
ואכילתו היתה רק לצאת ידי חובה .אחריה פתח בקול נהי וזעקה' :תן
לי הנפש והרכוש קח לך' (רבות הזכיר אז פסוק זה שבפרשת לך-לך).
דמעות חמות חנקו את גרונו כשכל השומעים משתנקים עמו בבכיים
הרוצחים לא חמלו על נער ועל זקן ,טף
המרטיט ('קדוש וברוך' עמ' תו).
עדות נפלאה השתמרה בכתבי הרה"ח ר' קלמן שטעקל ז"ל:
ונשים ,העמידום בשורה' ,און די רייעס',
בפתח מערת בהיכל יצחק בכותל המערבי "סיפר לי כ"ק האדמו"ר רבי יעקב יוסף מספינקא זצוק"ל דבר נפלא, וכולם נעקדו על מזבח קידוש השם .כל זה
קברו של רשב״י במערת המכפלה מול קודש הקודשים שבהיותו חתן בזיוו"ר אצל הרה"ק רבי אלטר'ל מבארשא זי"ע ,היה
סמוך על שולחן חותנו-זקנו הרה"ק ר' פנחס מבארשא ,והחסידים יבוא 'מלפני ד ' -לפני ולפנים ,לפני כסא
אמרו לו בהתלהבות ,כי בשעה שפותח הרה"ק מבארשא את פיו
בחכמה לומר 'תורה' בטיש בעיו"כ ,מגיעים כולם לבחינת 'אם אבן
הכבוד להמליץ בעדנו ,במקום ששום מלאך
שמות השותפים למצוות פדיון שבויים
הוא נימוח' .ואמר הרבי מספינקא ,שבאותה שעה חשב לעצמו,
שהרי בסך-הכל גם הוא רבי'ש קינד ויש לו טעם מיוחד בפני עצמו,
ומסטין אינו יכול להיכנס שם
יוזכרו אצל גדולי צדיקי הדור שליט"א כך שמן הסתם לא תהיה עליו השפעה גדולה מדברי תורתו של הרבי
מבארשא .אבל למעשה בשעה שהרבי החל לומר 'תורה' בעיו"כ ,החל
כל הקהל לבכות באימה וביראה ,וגם הוא עצמו התמוגג בבכי רב
מעוצמת היראה ששרתה בהיכלו"... יבלחט"א מרן רבנו שליט"א מעורר רבות בעיו"כ כי
הגה"צ רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל מסר משמו של רבה"ק ה'אמרי אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו ,כל אחד
חיים' ,שהתבטא כמה פעמים בהערצה גדולה כלפי דודו הק' מבארשא, חייב לבקש מחילה אם חושש שפגע בזולתו' ,צו ער וויל
ובמיוחד היה מפליא פלאות על עריכת הטיש בעיו"כ ,שראו אז עליו יא און צו ער וויל נישט' ,כדי לזכות לכפרת היום צריך
״אין מצוה גדולה כמו פדיון שבויים״ (רמב״ם) עבודה מיוחדת ונשגבה .ואכן עדות נאמנה מצאנו בספר 'אמרי חיים' לבקש סליחה ומחילה זה מזה ,ואז נזכה שיקוים בנו 'לפני
תניינא מהג"ר חיים אריה לערנער זצ"ל ,שכתב" :עובדא ידענא ה' תטהרו'.
* 9234 לאחים יד לתרומות
ולמסירת שמות:
מסירת שמות לתפילה עד ערב יום הכיפורים בשעה 12:00בצהריים
שמו"ח הרה"ח ר' שלמה גאנץ מפוליען ז"ל ,היה מחסידי בארשא והיה
דר בעיר ווישווא ,והיה נוסע תמיד אצלו ליוה"כ ,וסיפר שסעודתו
בעריו"כ עין לא ראתה ,איך אכל בדמעות שליש ופחד ואימה ,וכל
אלו שהיו בסעודה התעוררו על ידי זה לתשובה" [רשימות הרה"ח
בדברי קדשם עוררו רבוה"ק את זכות האבות הקדושים,
רועי ומנהיגי כלל ישראל מליצי היושר ,וכן את זכות
רבוה"ק למעלה בקודש עד למרן הבעל שם טוב זי"ע.
לאחר אמירת התורה הגישו את הליפתן .בברהמ"ז
יוסף מאיר האס]. על הכוס אמרו רבוה"ק 'הרחמן הוא יחדש עלינו' וכו'.
38קשר איתן • האזינו-שובה תשפ"ז
בסיעתא דשמיא
המקטרג עדיין כאן?
הרגע האחרון!
מוקדי לטהר עד עיו"כ בשעה 2:30בלבד!
03-5755750
אש? מסדירים מראש!
מְקַטְרֵג ב ָּר ֹ ׁ
העברה בנקאית: מוקד ממוחשב: בריכוזי אנ"ש:
בנק פאגי ( ,)52סניף ,188 נדרים פלוס: אצל הנציגים
מס' חשבון ,712752 קרן 'לטהר אתכם' בכל עיר ועיר
שם בעל החשבון :מחי"ל אל חי"ל ע"י גמ"ח 'חן וחסד' כפי המתפרסם
ְנְ ִִקי ַכַ �ַַּפִיִ >ם
ּוַּבַ >ר ֵֵל ָבָ ב
לקיים את תקנת חז"ל ולהפקיד ממון לצרכי רבים ובכך לטהר עצמו רבותינו הקדושים לדור-דור האירו אור עולם והתוו
מכל סיג ופגם טרם גשתם לעבודת היום הקדוש.. לנו את דרך העבודה התמה והזכה .במשנתם ובהליכותיהם
שגורים ושזורים היו תמיד ,לצד פסגות נעלות ואיתנות
באמונה בקרבת אלקים וברוממות האדם אל בוראו .וחלק-כחלק
היה רבינו הק' בעל 'אמרי חיים' זי"ע תמיד עומד ומזהיר על עניני מעבודה זו ,את הזהירות הראויה בממון חברו ,את נקיות
משא ומתן באמונה ,ש"יהיה הן שלך צדק ולאו שלך צדק" והיה זועק הכפיים ,הישרות והתמימות.
ככרוכיא על כל סטיה שהיא מיושר המסחר ועשיית מלאכת רמיה. שגור על לשון רבנו שליט"א ,תמידין כסדרן ,מאות
החינוך וההרגל לענין חשוב ויסודי זה הוא בחיזוק האמונה ואלפי פעמים .דברו של רבנו הק' בעל אמרי חיים זי"ע
בהשגחת ה' על כל בריותיו אשר ברא .וכתב כתב רביה"ק" :משא להחסיד ר' חיים אברהם הנדלר ז"ל" :ח.מ .הגר ,איז גראד
ומתן באמונה תלוי בבטחון חזק בהשי"ת .כשהוא יודע שהקב"ה ווי א לוניל" – ישר כסרגל!
הזן ומפרנס אינו עושה שום ערמה. ימים אלה שבין כסה לעשור .מוקדשים אצל כל איש
"חז"ל דרשו (במדבר ו ,כד) "יברכך ה' וישמרך" -יברך ה' בממון, ישראל לחשבון נפש עצמי ופנימי .והקול קורא ליישר
וישמרך מן המזיקין -אם תדע ותאמין אשר "יברכך ה' בממון" עקוב ולהסיר כל כתם ממוני שבין איש לאחיו .באנו איפה
שכל השפעה ממנו יתברך ,אזי תשמור א"ע מלהיות מן המזיקין באפס-קיצם של עבודת רבותינו הקדושים בענין זה .אודות
לאחרים ,ואם תהיה מזיק – סימן שהאמונה והבטחון רפויים אצלך, זהירותם עד קצה-קיצם בממון רעיהם .והדרכותיהם
ולא יברכך ה' בממון"( ...אמרי חיים ח"ג עמ' עד). בקודש בענין זה.
וכה כתב רבינו במכתב לתלמידיו בגרויסוורדיין: ואם כי ,יריעה זו עליה לפרנס כרכים עבי כרס ,שכן
"הנני לעורר אתכם מחמדי נפשי ,כאשר תבוא העת שתתעסקו זו היתה ועודנה אחד מעיקר-עיקרי משנת ועבודתם
במלאכה או סחורה ,יהי' תמיד נגד עיניכם דרשת חז"ל (יומא פ"ו). בקודש של רבותינו הקדושים .מוגשת כאן 'נגיעה' קטנה
עה"פ "ואהבת את ה' אלקיך" שיהא שם שמים מתאהב על ידך, והצצה להיכלם של רבותינו הקדושים ,וממנו ניקח לעבוד
קורא ושונה וכו' ,משאו ומתנו באמונה וכו' .זאת אומרת שיהא לכם את השי"ת.
שעור קבוע ללמוד תוה"ק ,אף בעת שתהיו טרודים בעניני פרנסה. היריעה מוגשת מטעם קרן "לטהר אתכם" המציעה
והמשא ומתן יהא באמונה ,הן ולאו שלך צדק ,למען קדושת שמו וקוראת לכל אחד ואחד ,טרם בוא יום ד' הגדול והנורא,
האזינו-שובה תשפ"ז • קשר איתן 43 42קשר איתן • האזינו-שובה תשפ"ז
לי זאת ,ונצרך אני לשכור אנשים שיעמדו וימכרו ,לפיכך
אצלי הדבר עולה קצת יותר'.
המשיך רבינו ואמר' :תדמו בנפשכם ,אילו היה דבר
זה במקום אחר ,הרי כשמוכר ישמע שמשבחים את השני
שהוא מוכר יותר בזול ,ודאי שמיד יחרף ויגדף את השני,
כי הוא מוכר בזול משום שמוצריו אינם מתוקנים כדבעי,
ואילו ההוא בהונגריה השיב שהשני הוא באמת אדם ישר
והמחיר שהוא נותן הוא מחיר טוב ,ואמר האמת לאמתו
שאצלו המחיר יקר יותר מפני ההוצאות היתרות שיש
לו .המשיך רבינו' :ומה אתה חושבים שע"י שאמר אמת
הפסיד? לא כן הוא ,הרי איתא בשלה"ק' :מן האמת לא
הפסידו ומן השקר לא הרויחו'!
דורשין לשבח
למישהו באותה שבת בבוקר ,והשיב לי אבי שאכן סיפר כל זאת ידוע ,כי כ"ק האדמו"ר מסלונים שליט"א ,נכדו חביבו
למשב"ק ר' דוד פישבך ע"ה .שאלתי לאאמו"ר :ואולי ר' דוד סיפר של רבנו הק' בעל אמרי חיים זי"ע ,שבת פעם בצעירותו
זאת לרבי .ענה לי אבי' :ניכר עליך משאלתך שלא הכרת את ר' דוד בשבת בשיכון ויזניץ בצל זקנו .בבואו ללכת אל המקוה
פישבך ,מי שהכירו יודע שהדבר פשוט לא יתכן'). בשבת בבוקר ,שמע מהציבור שהמקווה בשיכון אינו פועל
מפני איזה קלקול ,והציבור יורד לטבילה במקוה שבשכונת ית' .כי החיובים שבין אדם למקום ובין אדם לחבירו הם
נוה אחיעזר .הרהר לעצמו האדמו"ר שליט"א' :הרי לא היריד לא שווה בלעדיו
אז כ'האב געזאגט האב איך געזאגט רבינו יעקב קאפיל חסיד היה איש ישר מאד במשא ומתן, תרין רעין דלא מתפרשין.
סיפר הגרא"ד פרידמן זצ"ל" :למרות גודל חביבותו של רבנו שילמתי על כך בערב שבת ,ולאחר השבת הרי אשוב מסתמא תזכרו מה שאמרתי לפרש הפ' "ולמדה את בני
לביתי ,ומי יודע אם אזכור לשלם על הטבילה במקוה וגם הערלים החזיקוהו לאיש נאמן ,צדיק וקדוש ,עד כי כאשר לא
לספרי צדיקים ,היה מקרה מסוים שבו ויתר על ספרי גדולי צדיקי ראוהו ביריד -ביומא דשוקא ,היה הנכרים אומרים" :יאק ניעמא ישראל שימה בפיהם למען תהי' לי השירה הזאת לעד בבני
בית רוזין שהיה חביב עליו מאוד ,וסיבת ויתורו מווה לקח נפלא ההוא' והחליט כי מוטב לוותר על הטבילה מאשר להיכשל ישראל"" ,ולמדה את בנ"י" הוא למוד התורה" ,שימה בפיהם"
בממון חברו ,ולא ירד לטבול. 'שויתי' ,טא ניטשווא ני ניזנאטשיט" ,כלומר" ,אם ה"שויתי'ניק"
בענין הזהירות בממונות. לא בא ,אין היריד שוה מאומה" .הנכרים אהבו לקנות אצלו ,וכינוהו רומז למו"מ באמונה ,שיהא מן המותר בפיך ,כדרשת חז"ל
"לרבנו היה באוצרו ספר 'טור' חלק חו"מ שהיתה בו חותמת אחר ,פגשו רבנו ה'אמרי חיים' ושאלו אותו אם היה עה"פ "למען תהי' תורת ה' בפיך" ,אשר מה שתאכל בפיך
במקוה ,וענה בלאו .והרבי מתעניין מדוע ,ומדוע לא ירד "ספראוויעדליווי" (נאמן -ישר ,על שם ישרותו במסחר).
של הרה"ק רבי מרדכי פייבוש מהוסיאטין זי"ע בן הרה"ק מרוז'ין. יהא נקי מכל מיני איסורים .בין בנוגע למקום ,כטריפה
וכן היה לרבנו שני כרכי ב"ח על טור או"ח ויו"ד (ללא 'בית יוסף') לנוה אחיעזר ,וענה האדמו"ר שליט"א את אשר הרהר. וכדו' ,ובין בנוגע לחבירו ,כאונאה ומרמה .ואז "תהי' לי
קורת רוחו של רבנו ניכרה עליו ביותר ,ובסעודה שלישית מבטל את כל המקטריגים
מהדורת מעזיבוז ,מאוצר הספרים המפורסם של הרה"ק רבי נחום פירש רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע" :וירא ישראל את מצרים מת השירה הזאת" -היינו למוד התוה"ק ,לע"ד ותכשיט בבני
בער'ניו נכד הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע וחתן הרה"ק רבי אברהם הרחיב הדיבור בענין משא ומתן באמונה ,וציין לשבח את ישראל שיהא שם שמים מתאהב ,פלוני שלמד תורה ראו
מה ששמע בבוקר מפי נכדו שליט"א ושבחו על מחשבה זו. על שפת הים" (שמות יד ,ל) .על שפת הים גימ' משא מתן באמונה,
יעקב מסאדיגורה זי"ע .הספרים הללו היו יקרים מאד בעיני רבנו. שבזכות זה בטלים ונדחים כל המקטרגים -בחי' מצרים. כמה נאים דרכיו כלשון חז"ל שם( .מכתבי קודש מ' כ"ח)
"בתקופה מסוימת קרא רבנו לכמה מבחורי הישיבה כדי שיסדרו מוסיף ואומר בנו הרה"צ רבי ישראל ברזובסקי סיפר הרה"ח ר' עביר וייס ז"ל [דער יונגער עביר] ששמע
לו את הספרים ,והורה להם שאם ימצאו שני ספרים שווים ,יעלו את שליט"א :כ"ק אאמו"ר שליט"א סבור כי לדעתו פשוט מהרה"ק רבי יודא'לי זי"ע ,כי שלשה 'חידושים' ראה אצל
בלי ספק ש'רוח הקודש הופיעה בבית מדרשו של רבינו' לא הפסידו מעולם
הספר הכפול לאוצר הספרים של הישיבה .הבחורים עשו עבודתם סיפר הרה"ח ר' אפרים זלמן לרנר ז"ל :שמעתי מהרה"ח ר' חותנו רבנו ה'אמרי חיים' .ואחד מהם הוא שמשוחח רבות
בנאמנה והבחינו בין הספרים בשני ספרי הב"ח על או"ח ויו"ד ,וכן ואין לו שום הסבר אחר להבין מה שקרה אז .כשאאמו"ר מעניני משא ומתן באמונה ,ותמיד מזהיר על כך.
שליט"א מספר זאת הוא מדגיש תמיד שראה כאן רוח יוסף לנדא ז"ל מוילחוביץ ,היה פעם בוילחוביץ שאחד מכר לחבירו
טור על חו"מ ,וכיון שלא שמו לב בערכם ,שהם מעזבונם של גדולי כמות גדולה של שזיפים ,אמנם הבחינו שהשזיפים שעמדו למראית
עולם וערכם רב מאד ,העלו אותם לאוצר הישיבה. הקודש גלויה ,שהרבי ראה שלא היה במקוה וגם את הסיבה א שיכון-איד
מדוע( .שאלתי פעם את אבי שליט"א האם לא סיפר זאת העין -היו ראויים ומתוקנים ,והשאר היו מקולקלים ,והיה נראה
"משהבחנתי בטעות ,הלכתי אל רבנו וסיפרתי דברים כהווייתן, בחוש שהיתה כאן ענין של רמאות. רגיל היה רבינו ה'אמרי חיים' להתבטא ,שתושב שיכון
כדי שייקחם בחזרה ,והטעמתי שלאוצר הספרים לא יהיה שימוש רבינו זי"ע הזדעזע מאד מכך ,ובדברי תורתו בשב"ק בסעודה ויז'ניץ צריך להיות מפורסם בנקיון כפיו ,עד שכאשר אחד
מהספרים הללו ,כי הבחורים מבקשים ספרים חדשים שאפשר ללמוד שלישית עורר מענין זה ,ואמר בתו"ד :ישנם כאלו שאומרים שהיות שאינו נקי-כפיים כל כולו ,ומחפש לעשות עסקים מפוקפקים,
ולהשתמש בהם ,ואין להם שום צורך בספרים ישנים. שבמארמרוש מחמת גודל העניות ששרר בכל פינה ,ניתן להקל יתייעץ עם חבירו האם לגשת לעשות שותפות "מיט א
"נענה לי רבנו' :אם כבר העלו את הספרים לישיבה שוב איני שגור על לשון רבנו שליט"א ,תמידין בענין משא ומתן באמונה .אמנם אני אומר להיפוך ,שמפאת שאינם שיכון-איד" -יאמר לו הלה" :אי ,זה לא בשבילך .הרי הוא
רוצה לקבלם חזרה'... 'שיכון איד'! כי ידוע ומפורסם יהא ש'שיכון איד' אינו מוכן
כסדרן ,מאות ואלפי פעמים .דברו של נזהרים במשא ומתן באמונה ,נגרם עניות ,ה"י.
ניתן ללמוד מכאן מוסר השכל בזהירותו בעניני ממונות ,שהרי והמשיך רבינו ואמר' :חפצים אתם לשמוע מה הוא משא ומתן לרמות ולהונות ,וכל מסחרו בנקיון כפים ,ואין הוא השותף
בוודאי לא התכוון מעולם לתת ולתרום את הספרים הללו לישיבה, רבנו הק' בעל אמרי חיים זי"ע להחסיד המתאים למי שעושה עסקים ברמאות".
באמונה ,אספר לכם מה שהייתי נוכח בה :בהיותי בהונגריה נוכחתי
שהרי היו חשובים בעיניו עד מאד ,והיה יכול להורות לעצמו היתר ר' חיים אברהם הנדלר ז"ל" :ח.מ .הגר, ליד איזה חנות ,ושמעתי אדם אחד שואל את המוכר כמה מחירו של ופעם בדברי מוסר לתלמידי הישיבה אמר רבנו" :מה
שזה נדר והקדש בטעות ,מה עוד שהוא היה נשיא הישיבה והיתה איז גראד ווי א לוניל" – ישר כסרגל! מוצר פלוני ,וענה לו שלשה פינקעס .שאל הלה' :ומדוע אצל חנות אתם חושבים ,כי חסיד ויזניץ הוא ההולך כשהקשר בסרט
לו בעלות על רכוש הישיבה ,אך רבנו ברח מממון אחרים כמפני פלוני נמכר המוצר בשני פינקעס? השיבו הלה' :שמע נא ,למוכר של המגבעת היא בצד ימין? לא! חסיד ויזניץ הוא ההולך
אש ,וכיון שהוציא מפיו שאת הספרים שימצאו שיש לו שניים מהם ההוא יש ילדים שיכולים לעמוד אצל החנות ולמכור ,ואילו אני אין ומתנהג בדרכה של ויזניץ ,שומר פיו ולשונו ,עוסק במשא
ומתן באמונה -זה נקרא חסיד ויזניץ".
האזינו-שובה תשפ"ז • קשר איתן 45 44קשר איתן • האזינו-שובה תשפ"ז
כך כריכת הספר מתרופפת ,ואינני יודע אם זה לא נחשב חלילה נעלת את ארונות הספרים?" ענה ר' דוב :לפני כשבועיים
כזלזול בספרי הקודש ,על אחת כמה וכמה ,כשמוציאים ספרים התרוצצתי ,אספתי מעל אלף דולר ,גם אני בעצמי השקעתי
מהיכל בית המדרש"... בזה לא מעט כסף לרכישת הספרים ,אני אישית נסחבתי
עם הספרים וכואב לי כשאני רואה שכעשירית מהספרים
מקדשי השם נעלמו.
בשילהי חודש אדר תש"ל ,הלך תלמיד הישיבה לבית מרקחת אמר רבינו" ,תמיהני עליך ,הלא אינך אברך צעיר,
[בפינת רח' ירושלים ור' עקיבא] בבני ברק ,ורכש תרופה בסך שתי מדוע היית צריך להיסחב בעצמך עם הספרים? מדוע לא
לירות ושבעים אגורות ,הבחור הגיש לרוקח ['מר כימיה' ,מבני ביקשת שיעזרו לך? עתה פתח את הארונות ואדבר מזה
עדות המזרח] שטר של חמש לירות ,והרוקח היה צריך להחזיר לו אי"ה בסעודה שלישית"[ .בסעודה שלישית היה רבינו
עודף שתי לירות ושלושים אגורות ,הרוקח נתן לבחור את העודף, מעורר בענינים העומדים על הפרק].
והבחור פנה לתחנת האוטובוס לחזור לישיבה .בעומדו בתחנה
הבחין הבחור שיש לו בכיס שבע לירות ושלושים אגורות ,והבין
מיד שהרוקח טעה ונתן לו עודף לפי עשר לירות .חזר הבחור אל כ"ק אאמו"ר שליט"א סבור כי לדעתו
הרוקח ושאל אותו אם לא טעה בנתינת העודף? הרוקח תמה :למה פשוט בלי ספק ש'רוח הקודש הופיעה
שאטעה? נתתי לך עודף שבע לירות ושלושים אגורות ,אך הבחור
השיב ,נתתי שטר של חמש לירות ונתת לי עודף לפי עשר לירות.
בבית מדרשו של רבינו' ואין לו שום
הרוקח השתומם [חמש לירות היה אז סכום די נכבד] ,ושאל הסבר אחר להבין מה שקרה אז.
אותו :אתה בטוח? ענה הבחור :כן :ושאל הרוקח ,היכן אתה לומד? כשאאמו"ר שליט"א מספר זאת הוא
וענה שלומד בויזניץ ,הרוקח הרהר קצת ואמר לבחור :לך לרב שלך, ולפעמים עשר גרושים[ ,בימים ההם היו המטבעות בשם גרושים, יתנו אחד לאוצר הישיבה ,לא הסכים בשום אופן לחזור
מדגיש תמיד שראה כאן רוח הקודש
ואמור לו שאם הוא מחנך כך את תלמידיו שיחששו כ"כ מכספם והיתה נתינה מכובדת]. בו מדבריו ,יהיה מה שיהיה!
של אחרים ,מותר לו לנהל ישיבה. גלויה ,שהרבי ראה שלא היה במקוה וגם באותו יום שכח רבינו ולא הביא עמו את הארנק מהבית .לאחר
באותו זמן עמד שם הרה"ח ר' חיים אברהם הנדלר אשר ראה את הסיבה מדוע. אמירת ברכות השחר כאשר רצה לתת צדקה למקבץ נדבות הבחין איין גראש
ושמע הכל ,ולאחר שהבחור יצא מבית המרקחת ,פנה הרוקח ואמר מיד שאין לו את הארנק ,שאל הרבי ,מי יכול להלוות לי עשר גרוש, שח הרה"ח ר' שמשון לרנר שליט"א :סיפר לי הר"ר
לו :אתה לא מכיר את הדור הצעיר ,הוא היה יכול לקחת את הכסף מיד ניגש בחור ונתן לרבי את הכסף ,רבינו אמר לו :לאחר התפילה מנחם ציפר ,יהודי יקר שהתגורר בשיכון ויזניץ ועסק
וללכת ואף אחד לא היה יודע מאומה .הרוקח לא נרגע ושואל בסעודה שלישית ,בתוך דברות קדשו אמר רבינו: תבוא עמי לביתי ואחזיר לך את הכסף. בנגרות .באחד הימים ,בימי הקיץ תשכ"ג ,לאחר תפילת
את ר' חיים אברהם :אתה אולי מכיר את הבחור הזה? ר' חיים "כאב לי לשמוע ,שמהספרים הרבים שכל כך התייגעו הבחור הזה גמר בדעתו ,שטוב לו שהרבי יישאר חייב לו כסף, שחרית ,קרא לו רבינו ואמר לו שיש לו בעיה ומתקשה
אברהם ענה לו :אכן .הרבי שלנו מחנך אותנו שיזהרו מפרוטה של לקנותם ,כבר חסר עשירית מהם ,אני חושב :אף אחד ולא בא לאחר התפילה לבית הרבי לקבל את חובו .כשרבינו עלה בפתיחת וסגירת הדלתות של ארון הספרים שכבר היה
השני ולהתרחק כמו מאש ,והרוקח סיים :אשרי הילדים שלכם, לא הלך לגנוב ספרים ,אלא מאי ,אנשים מורים לעצמם לתפילת המנחה ,מיד כשנכנס לבית המדרש התעניין היכן אותו ישן ומיושן .רבינו בירר אצלו אם יוכל לנסות לתקן? ענה
שמקבלים חינוך כזה. היתר בחשבם ,אשאל את הספרים לכמה ימים ,ואחר כך בחור ,הבחור נקרא אל הרבי ,ורבינו שאל אותו" :מדוע לא באת ר' מנחם שהוא מוכן בתנאי אחד ,שהרבי לא ישלם לו
ר' חיים אברהם נסע מבית המרקחת ונכנס לרבינו לספר כל אחזיר אותם .קודם כל זה מצוה הבאה בעבירה ...ואינני לביתי לקחת את החוב ,וכי אני צריך להתגלגל לעולם הזה שוב על העבודה ,הרבי הסכים אך הוסיף תנאי ,שאם יצטרכו
הסיפור ודברי הרוקח ,רבינו פרץ בבכי של התרגשות והגיב" :ברוך יודע אם זה לא נכנס בגדר עוון גזל ,וכמדומני ,שיש על בגלל החוב שלך? דו מיינסט אז ס'איז אזא גליק צו אראפ קומען לקנות חלקי חילוף ,הוא ישלם עליהם.
השם ,שמחה גדולה עבורי ,כשאני שומע שבחורים שלנו עושים זה חרם הקדמונים ,ובפרט כאשר הלה תולה שלט מפורש נאכאמאל אויף דעם וועלט"? [וכי סבור אתה שזה תענוג גדול, ר' מנחם הגיע עם מברג ,ובעינו החדה שם לב ש'הרגל
קידוש השם". שיחזירו הספרים למקומם. לחזור שוב לעולם הזה בגלגול]. האמצעי' מתחת לארון התקצרה במעט וזה מה שהפריע
כעבור יומיים ,עלה רבינו לבית המדרש ,בשעה ארבע אחר בהזדמנות זו ברצוני להדגיש ,שיש אנשים הרוצים לפתיחה ולסגירה ,ואמר שאפשר לסדר הענין במטבע גרוש
הצהריים ,למסור שיחת קדשו בסוף הזמן .לרבינו לא היה כח להעביר לחיות חיים קלים על חשבון הזולת ,מוציאים ספרים ספר הזוהר (כמו אגורה) .ר' מנחם הוציא מכיסו מטבע גרוש ,הגביה
את התלמידים בכור המבחן ,אלא אמר שיחת הדרכה לבחורים מהארונות משתמשים בהם ,ומשאירים אותם על עוד מספר ר' שמשון שליט"א :הרה"ח ר' דוב בעריל קייזלר ז"ל את הארון קצת ,הניח את הגרוש מתחת לרגלית ,וראה
[דברי קדשו נערכו לפי ההעתקה מרשם קול] ,ובין הדברים אמר: השולחנות ,יש אמנם אנשים שמתנדבים לאסוף את היה 'חבר הנהלת ועד הקהילה' בשיכון .היה יהודי יקר ערך ,ת"ח זה פלא ,הדלתות נפתחות ונסגרות בקלות.
"מ'האט מיר נעכטן דערציילט אויף אונזערס א נפש וואס איז הספרים ולהחזירם לארונות ,אך זהו גזל זמן בכפליים ,גם מופלג ,ראש וראשון לכל דבר שבקדושה ,ובמסירות נפש. רבינו הודה לו ,ואח"כ אמר" :הלא אני צריך לשלם לך".
געווען ביי א אפטייקער ,דער אפטייקער האט אים געגעבן רעשט של אותם האנשים שלוקח להם זמן להחזיר את הספרים בשנת תשכ"ג אסף ר' בעריל מעל אלף דולר [סכום גדול מאוד אבל ר' מנחם אמר :הרי סיכמנו שאיני מקבל כסף עבור
מער פון וויפל ער דארף ,און דער בחור איז צוריק געקומען אין למקומם ,וגם של שאר האנשים ,שאולי ג"כ צריכים ספר בימים ההם] וקנה ספרים חדשים רבים לבית המדרש הגדול ,והציב העבודה? אמר הרבי" ,אבל הגרוש אינו שכר עבודה"...
אפטייק ,און האט צוריק געגעבן פארן אייפטייקער דאס איבעריגע זה ,ונאלצים לבזבז זמן לחפש ספר זה על השולחנות!... על יד ארון הספרים שלט גדול עם בקשה להחזיר את הספרים
רעשט געלט ,דער אפטייקער אין געווארן זייער איבעראשט ,און ולפעמים יש בזה 'היכי תמצא' שהאדם נענש על גזילה, למקומם בסיום הלימוד. "איני חפץ לחזור בגלגול"
פרעגט אים :וואו לערנסטו? האט ער געענטפערט :אין ויזניץ ,האט למרות שלא גוזל דבר מאף אחד. כשבועיים לאחר קניית הספרים כשנכנס רבינו בערב שב"ק רבינו היה מתפלל בבית המדרש עם הבחורים ,הן
זיך דער אפטייקער אגערופן :מ'זעהט אז מ'ערציהט אייך איר זאלט התנא רשב"י נתן לספרו שם" :ספר הזוהר" .הרבי רבי לבית המדרש ,והבחין בראייתו החדה שארונות הספרים נעולים תפילת שחרית והן מנחה ומעריב .היה זה בתחילת חודש
זיין גראד ,און נישט נכשל ווערן ח"ו אין איין פרעמדן גראצער, ברוך ממעז'יבוז אמר על זה" :ספר הזוהר" ,הספר שמביא [היו ננעלים ע"י תריסים] .רבינו שאל מיד" :מדוע נעלו את ארונות אייר תשכ"ג ,ביום שלישי פרשת אחרי קדושים ,רבינו
און ס'איז ארויס געקומען א גרויסן קידוש השם". אור וזוהר לתוך חיינו" .והמשיך רבינו ואמר" :חשבתי הספרים"? והתשובה היתה :ר' בעריל נעל אותם. היה נוטל עמו ארנק שחור ,שם היה לו מזומן מטבעות
"מ'דארף זייער אכטונג געבן ,אז דאס געלט זאל זיין אינגאנצן בלבי ,ספר הזוהר ,שיזהירו ויכניסו אור בספרים הקדושים, רבינו נעמד לתפילת מנחה [כדרכו בקודש להתפלל בשעה כסף עבור נתינת צדקה ,וכשהיו באים מקבצי נדבות
ריין ,איך האב געזאגט אויפן פסוק :ועשית ציץ זהב טהור ופתחת ולא ישאירו אותם זרוקים על השולחנות ,לפעמים על ידי מוקדמת] ,ובין מנחה לקבלת שבת ,קרא לר' דוב ושאלו" ,מדוע לבית המדרש ,הרבי היה נותן ,לפעמים חמש גרושים,
האזינו-שובה תשפ"ז • קשר איתן 47 46קשר איתן • האזינו-שובה תשפ"ז
דברי הרוקח ,ואני מבקש מכם אל תשביתו את שמחתי ,ואני מבקש עליו פיתוח חותם קודש לה' ,די הייליגע תורה לערנט אונז
שוב ומודיע שאיפתי היא שיצאו מכאן תלמידים יראי ה' מרבים, אויס ,אז אויב דו ווילסט געבן א זיגל אויף א מענטש אז
תלמידי חכמים ,מלאי נימוס ודרך ארץ ,ונזכה במהרה בימינו לגאולה ער איז קודש לה' ,געב קודם א קוק אויף זיין געלט ,צו
השלימה במהרה בימינו אמן]". ער געבט אכטונג אז די געלט זאל זיין אינגאנגצן ריין,
נאר נאך דעם קענסטו :ופתחת עליו פיתוח חותם קודש
אין מנוח לנפשו לה' ,געלט זאל זיין ריין ,אן פשעטלעך ,און שווינדלעך,
בשיחתו ל'קשר איתן' בחודש אלול שעעל"ט שח הרה"ח ר' מיכל נאר דארט זעהט מען אז ער איז קודש לה' ..איך ווארט
לב טוב ,מעשה פלא מפעים שארע עם אביו הרה"ח ר' ניסן לב טוב ז"ל. פון אונזערס א תלמיד ,אז זיין מראה זאל ברענגען נאר
רבנו ה'דמשק אליעזר' כתב בצוואתו שהיות ונותר חייב סכום קידוש ה' ,סיי די מראה און סיי די התנהגות".
כסף לטבח שעבד במטבח בישיבה בויזניצא ,הוא מבקש מתלמידיו "איך האב אסאך געוויינט פון שמחה ,ווען איך האב
שידאגו לתשלום החוב בהקדם המיידי .ר' ניסן היה מספר שהיות געהערט וואס דער אפטייקער האט געזאגט ,און איך בעט
וההסתלקות היתה בתחילת חודש אלול ואחריה היה כמובן בלבול פון אייך :נעמט'ס מיר נישט צו די שמחה ,און איך בעט
גדול וסערה רבתי בקרב התלמידים והחסידים ,מה גם שבנוסף היתה נאכאמאל ,מיין שטרעבונג ,איז ס'זאל ארויס קומען פון
עליו מלאכה גדולה בישיבת 'תפארת ישראל' לקראת הימים הנוראים, דא :יראי ה' מרבים ,תלמידי חכמים מיט נימוס ודרך ארץ,
נשכח הדבר ממנו ולא נעשה בו דבר. וועלן מיר זוכה זיין במהרה בימינו צו די גאולה שלימה,
בליל הושענא רבה ישב ר' ניסן בישיבת 'תפארת ישראל' ואמר במהרה בימינו אמן".
את התיקון ,כשבתוך כך נעצמו עיניו ונפלה עליו תרדמה .ברגע [סיפרו לי אתמול על תלמיד שלנו ,שהיה בבית מרקחת,
שנרדם הוא רואה את רבנו מופיע לקראתו בפתח הישיבה ואומר לו והרוקח טעה ונתן לו יותר מדי עודף ,הבחור חזר לבית
בנעימה" :ניסעלע טייערע! איך בין געקומען צו דיר ,ווייל איך האב המרקחת והחזיר לרוקח את יתרת העודף ,הרוקח היה
געוויסט אז דו ביסט געטריי פאר מיר" (ניסלי יקירי ,באתי אליך כי נרגש מאד ,ושאל את הבחור :היכן אתה לומד? הבחור
ידעתי שאתה מסור אלי)... ענה בויזניץ ,והרוקח הנרגש התבטא :רואים שאתה נמצא
ליותר מכך לא היה צריך ר' ניסן ,כדי להבין שהדבר אינו סובל במקום שמחנכים אתכם להיות אנשי יושר ,ולא להיכשל
דיחוי ורבנו אינו מוצא מנוח לנשמתו הטהורה בשמי מרומים בגלל ח"ו בפרוטה של הזולת ויצא מזה קידוש השם גדול.
החוב המעיק עליו .כבר למחרת בבוקר ,קם ר' ניסן ונסע במיוחד
מחיפה לתל-אביב כדי לשוחח על כך עם הרה"ק בעל 'אביר יעקב'
מסאדיגורה זי"ע ,גיסו יקירו של רבנו .הוא היה מתאר איך המתין
בסבלנות עד שיסיים הצדיק את עבודת קדשו בהקפות ובנענועים, "מדוע לא באת לביתי לקחת את
ואחרי התפילה כשנכנס אצלו וסיפר לו את דבר החלום מאתמול, החוב ,וכי אני צריך להתגלגל לעולם
נענה הרה"ק מסאדיגורה ואמר" :מיין הייליגער שוואגער האט נישט הזה שוב בגלל החוב שלך? דו
קיין מנוחה פון דעם" (לגיסי הק' אין מנוחה מזה) ,וכמובן שתיכף
אחרי יו"ט שמחת תורה סודר החוב ונפרע במלואו.
מיינסט אז ס'איז אזא גליק צו אראפ
קומען נאכאמאל אויף דעם וועלט"?
איך מלאכם לבכם?! [וכי סבור אתה שזה תענוג גדול,
שח רבנו הק' בעל ישועות משה זי"ע :לדאבונינו ישנם אנשים
לחזור שוב לעולם הזה בגלגול].
בזמננו שמקילים לעצמם בכמה דברים ,ואחד מהם הוא הזלזול
בממון חברו ,ועוברים בזה על כמה לאוין :לא תגנובו (ויקרא יט,
יא) ,ולא תונו איש את עמיתו (שם כה ,יז) לא תעשו עול במשפט
במדה במשקל ובמשורה (שם יט ,לה) .יתארו אלו לעצמם ,אם יתנו צריך להזהר מאד ולהקפיד שהכסף יהיה כסף נקי
להם כל הון דעלמא כדי שיאכלו נבלה או טרפה או בשר ד"א ,האם וישר ,אמרתי פעם על הפסוק (שמות כח ,לו) :ועשית ציץ
יעבור אחד מהם על האיסור ויאכל? ודאי שלא! שהרי התורה אמרה: זהב טהור ופיתחת עליו פיתוחי חותם קודש לה' ,התורה
טרפה לא תאכלו( ,שמות כב ,ל) ,לא תאכלו כל נבלה (דברים יד ,כא), הקדושה מלמדת אותנו ,אם הנך רוצה לתת חותמת על
ואם כן איך הם מרשים לעצמם להקל בממון חבריהם ,הלא זה ממש אדם שהוא קודש לה' ,הסתכל תחילה על כספו ,אם ראית
כמו טרפה ונבלה ,שהרי עוברים על כמה לאוין ,כנ"ל .כל הלאוין שכספו נקי לגמרי תוכל לתת עליו חותמת :קודש לה'.
נתן הקב"ה בהר סיני לישראל ,ואיך יכול קרוץ מחומר לעבור ולהקל שהכסף יהיה נקי לגמרי ,ללא כל התחכמויות ורמאויות
לעצמו באחד מהם? מכל סוג שהוא ,רק אז להעיד שהוא קודש לה' ,אני מצפה
יש להתבונן עד כמה החמירה תורה בענין גניבה ,שאפי' ע"מ מתלמיד שלנו שהמראה שלו יביא קידוש ה' ,הן המראה
למיקט (-לצער .רש"י) יש איסור גניבה ,כמו שאחז"ל (ב"מ סא ):לא והן ההתנהגות שלו.
תגנובו דכתב רחמנא למה לי [נילף מריבית ואונאה שהרי מחסרו אתמול בכיתי הרבה בכי של שמחה ,כששמעתי את כל
48קשר איתן • האזינו-שובה תשפ"ז
בס"ד
_אֵין _כָּאן
לא חושך ,לא בדידות ,לא העמדה מאחור
אֲבל ָ י ֵׁ_ש כָּאן אע"פ שרימה את חבירו ברמאות הגונה ,ער
ממון .רש"י] ,לכדתניא ,לא תגנובו ע"מ למיקט .ועיי"ש
בשיטה מקובצת.
הבנה ,חברותא ,אורה ,ישועה האט גימאכט א שווארצען שווינדל ,אעפ"כ
עוד מובא בגמרא (שם) דבר חידוש ,דילפינן מתיבת
'במשקל' שאסור להטמין המשקלות במלח .וברש"י שם
לא ירויח כלום ,כי השי"ת יפרע ממנו וישלם (ד"ה משעת) מבואר שעובר על איסור זה אף אם לא שקל
עבור זה ביוקר ,וגם אצל חבירו לא יקבל בהן .ומבואר מזה שהתורה החמירה כ"כ ,שאפי' רק רצה
לגנוב מחברו ,ועדיין לא גנב במציאות ,ג"כ עובר על הלאו.
מהיום והלאה שום הלואה ,כי רק פעם אחת
אפשר לרמות ,ולא יותר .ועם האמת לא ליתן כל ממונו
הפסידו מעולם ,כי אדם זה חי במנוחה ,די לו עוד אמר רבנו בשיחו :הרי אמרו חז"ל (יומא פה):
בשלו ואינו לוה כשיודע שלא יוכל לשלם. עבירות שבין אדם למקום יוה"כ מכפר ,עבירות שבין אדם
לחברו אין יוה"כ מכפר עד שירצה את חברו .הרי מבואר
שעבירות שבין אדם לחבירו חמורות יותר מעבירות שבין
אדם למקום ,וא"כ איך שייך להקל לעצמו באיסורים אלה,
לרמות את חברו או להלבין פניו .וידוע מ"ש הרמ"א באו"ח
(סי' תרנ"ו ס"א) ,שאם אנסוהו לעבור על מצות עשה צריך
ענגיל שגם משום 'פריעת בע"ח מצוה' היה לו לשאול שאלה להוציא חומש מנכסיו כדי שלא לעבור ,אבל על לא תעשה
זו ,והיינו משום ש'פריעת בע"ח מצוה' פירושו לשלם בזמנו. צריך ליתן כל ממונו כדי שלא יעבור .ובפמ"ג שם (א"א
סק"ח) מסתפק אם זה נאמר גם על לאו שאין בו מעשה
לריק יגיעו או רק על לאו שיש בו מעשה .ועכ"פ בלאו שיש בו מעשה
בדא"ח ס"ג בא תשמ"ו ,אמר רבנו הק' זי"ע" :ידוע מאמר
תשפ"ז גייט יעדער ויזניצער יונגעל אי"ה מצליח זיין! החכם (עי' שלה"ק תושב"כ פר' קדושים) 'עם השקר לא הרויחו
בודאי צריך ליתן כל ממונו ,וא"כ איך מעיז אדם ללוות
מחבירו ולא לשלם לו! האיך אתה מסוגל לישון בשעה
מעולם ועם האמת לא הפסידו מעולם' ,כי אע"פ שרימה את שאתה יודע שעדיין לא פרעת החוב לחבירך ,האם ממון
חבירו ברמאות הגונה ,ער האט גימאכט א שווארצען שווינדל, חברך הפקר הוא? בכל פרוטה ופרוטה שאינך משיב לו
אעפ"כ לא ירויח כלום ,כי השי"ת יפרע ממנו וישלם עבור זה אתה עובר על כמה איסורין ,ואיך אתה מתעלם מזה?!
יחד נפתח להם שערי ישועה לשנת אורה ביוקר ,וגם אצל חבירו לא יקבל מהיום והלאה שום הלואה, ובשו"ת הרא"ש (כלל ח אות טז) כתב להשיב לאחד
כי רק פעם אחת אפשר לרמות ,ולא יותר .ועם האמת לא ששאלו בנידון שנשבע לוה לשלם למלוה בזמן מסוים,
בתרומה חד פעמית של ₪ 200 הפסידו מעולם ,כי אדם זה חי במנוחה ,די לו בשלו ואינו ולאחר מכן נודע שיום זה חל בשבת ,וכתב הרא"ש שיתן
לוה כשיודע שלא יוכל לשלם .ידוע לי על כמה אברכים שאם הלוה משכון למלוה בשבת כדי שלא יעבור ח"ו על איסור
ר_או _באו_רי: _כוס י_שועו_ת: יודעים שלא יהיה להם לשלם אינם לוים ,ואע"פ שנותנים שבועה .וכתב על זה מהר"י ענגיל (גליוני הש"ס שבת יב:).
סדרת הקלפים הייחודית ההגרלה הנדירה לכלל התורמים בהם אימון בכל זאת אינם לווים .אשרי להם שהם חיים ביושר שגם לולי השבועה היה לו להשואל לשאול שאלה זו משום
בהוקרה מיוחדת לכלל התורמים גביע קודש מזהב (קארעקט) ,בהגינות ובתמימות ,אדם כזה יכול לחנך בנים
שישמש את מרן אדמו"ר שליט"א מצות פריעת חוב ,ע"כ .והתם לא מיירי כשכוונתו היתה
הוצאה מיוחדת עבור תורמי המגבית 'אורי וישעי' בירח האיתנים הבעל"ט טובים ולהשיאם בכבוד ,כי השי"ת עוזר ומסייע לכל אחד, שלא לפרוע כלל ,שבזה הרי היה עובר על איסור גניבה,
ובנוסף תזכה להיכלל בקוויטל 'גמר החותם' בהקפה שישית בשמח"ת רק שיתנהגו ביושר וביר"ש". כי אם בודאי היתה כוונתו לשלם למחר ,ומ"מ כתב מהר"י
פנה לנציג בעירך או חייג למוקד הישועות 1700-55-15-18 - 50קשר איתן • האזינו-שובה תשפ"ז
סיפור | משה גוטמן ַּב�ַָּמ�ָקֹוֹם ַהַָּנ �ָכֹוןֹ
ברוחו זה כשנתיים ימים ,ושמא יותר או קצת פחות .אין גם מי שממהרים בתפילותיהם היו מביטים בהתפעלות
ֶֶרְנְֶטֶע יודע להניח את האצבע הרועדת על היום שבו חל תדירית ובשמץ קנאת סופרים על עבודת תפילותיו של רבי
השינוי במהלך חייו ,אך יודע הוא שחל שינוי .ולא לטובה נטע שניירבוים ,שמאז שנות אברכותו המוקדמות דבק בו
גם לא לברכה. כינויו ֶֶרְנְֶטֶע כשהלחימו חבריו מכריו את התואר ֶ‘ֶרְּבְ ’ לשמו
הפרטי.
בהכול חל שינוי ,בבחינת הסתר פנים כללי .הפרנסה
מקרטעת .נּו ׁשֹוין ,גלגל חוזר הוא בעולם ואפשר לתלות את נמצאָת
ָ בכל עת שבו ֶֶרְנְֶטֶע יוקד בשלהבת התפילה,
הקרטוע במצב השוק ובתנודות זמניות שתחלופנה בעגלא מביט ומבין כמה קבים של עריבות וגודש של מתיקות
ובזמן מתקרב .אלא שגם מן התלמוד־תורה החלו מגיחות יכול יהודי בר לבב בעולמנו ליצוק לתוך התפילה ולשאוב
דרישות שלום בלתי מּוכרות בלתי מחמיאות על ִׁשיַע’ֶל ה, מהתפילה לכל יומו כולו.
ִ ַ ֶ
שמכיתת הגן ועד כיתה ו’ ,היה פאר הכיתה ומשוש חייו
באמת אמרו יודעי דבר :תפילת מנחה של חול של ֶֶרְנְֶטֶע
של כל הורה ,אך לאחרונה ‘עובר עליו משהו’ .גם ִִׁשיַעַ ’ֶלֶה
מעוררת לתשובה ,תפילת מעריב שלו מעוררת לכיסופים,
עמלת תיווכו ומי מדבר על השידוכים של שרה’לה בכורתם. כשתוכפים עליו התמודדויות מגוונות אשר באות ופורצות עצמו אינו מצליח להבין או להסביר מדוע חלה נסיגה
ותפילת שחרית שלו מבצרת לה בכל יום ויום יום־טוב שחל
בינתיים הוא אומר לשדכנים ש”מתחילים לשמוע רק אחרי כולן כאחד יחד בבת אחת כשנראה כי אין כל קשר ביניהן, דרמטית בלימודיו ,הרעה מהותית בהתנהגותו ,ופיחות
להיות בחול; ואם כך נראות תפילותיו של ֶֶרְנְֶטֶע’ֶלֶה הנלבב
החגים” .ומה יאמר להם אחרי החגים .ומה יאמר לעצמו ,מה. מתמודד הוא עם תחושת הסתר פנים האופפת את הרגשתו לִׁשיַעַ ’ֶלֶה חונךממשי בהרגשתו .שכרו ההורים המסורים ִ
בששת ימי המעשה ,אזי שבעתיים מתלהט ֶֶרְנְֶטֶע בתפילות
וכמה מר עוד הולך להיות לו ,כמה. הפנימית ביותר. פרטי יקר ומנוסה; והיו עם ִִׁשיַעַ ’ֶלֶה אצל יועצים רגשיים;
הקודש של שבתות וימים־טובים שאין העין יכולה להפסיק
ודרכו בשערי מומחים נכונים וגם בלתי נכונים -ואין פתרון.
מרגיש ֶֶרְנְֶטֶע שמשמיים מקפידים עליו בשל מה או הכריזו לראות ואין האוזן יכולה לחדול מלשמוע ,שהרי לא אחת
מצבו ההתנהגותי של ִִׁשיַעַ ’ֶלֶה מתדרדר באין מושיע וכלל
עליו נידוי בגין מי .תפילותיו הידועות מתאמצות ונקרעות נמצאו יהודים שישבו בסביבותיו בעת תפילתו ועיניהם
האבחונים שאליהם הוא נלקח בסערה ומתאבחן לתפארה
בודק ֶֶרְנְֶטֶע את המזוזות בכל משקופי ביתו והבודק ומבקשות לקרוע למענו שערי שחקים ,אך הן חוזרות אליו שופכות דמעותיהם כמים ואינם חפצים למוש ממקומם
אינם מוצאים את הסיבה.
מוצאן כשרות ומהודרות .מפשפש ֶֶרְנְֶטֶע בכל ענייני בין אדם ריקם .תפילה אחרי תפילה אצלו כמו נשארת ואינה רצויה המבעבע.
לחברו שלו שמא פגע בשגגה ְְּבאי מי או עלב שלא לרצון למעלה ,ורוחו נשברת ואינה מצויה לעילא ,וחשכות הפנים בין לבין יצא אחד השכנים בריב קולני מתלהם ומיותר
בין התפילות שאותן עשה קבע עמל ֶֶרְנְֶטֶע לפרנסתו
במאן דהוא וגרם לו לחלישות הדעת שספונה בה קפידת בביתו גוברת .לבו אומר לו :חדל את תפילותיךֶֶ ,רְנְֶטֶע ,כי גם נגד התוכנית של ֶֶרְנְֶטֶע להרחיב קמעא את דירתו ולא נחה
עראי כמתווך בתחום הנדל”ן .ועל אף שאין הבריות יודעות
הלב ,ואינו מוצא ,זולת חשש של חשש רחוק שהלך ֶֶרְנְֶטֶע אם תזעק ותשווע ָָׂשתם תפילתך. דעתו של השכן הלז עד שהלך אצל העירייה וחולל מהומות
לעומקו סודו של כל אדם ואדם במה משתכר וכמה משתכר
ובדקֹו עם מי שחשב שמא ואולי נפגעו ממנו אך לא הבינו והשיג צו מניעה ,והכספים שהוצאו בעד התוכנית והשגת
תחילה אין מקשיב ֶֶרְנְֶטֶע להרהורי לבו הנסער ואינו ואימתי מרוויח ואימתי מפסיד ,התלחשו המתלחשים
אלו כלל על אודות מה הוא שח עמהם לפי שלא נעלבו ולא ההיתרים והאדריכלות ,לשווא יצאו.
מאזין אליו בשום פנים ואוזן .פשיטא ואין צריך לספר הכרוכים אחרי השמועות כי ברכה נאה שרויה בעמלו של
נפגעו ,ולא נחלשו לא הם ולא דעתם. מיחושי הראש שנעשו פוקדים בתכיפות את אשת ֶֶרְנְֶטֶע ְנְֶטע ומניב הוא ללקוחותיו עסקאות מנודלנות שעמלותיהן
ְנְֶטע לחבוט קול המייתו בכל תפילה ותפילה, כי ממשיך ֶֶר ֶ ֶֶר ֶ
אדם הוא ֶֶרְנְֶטֶע ואינו מלאך ולא שרף ומתעייף הוא להתנתק מטרדותיו על מנת להשתפך ולהתחטא ,להתעקש פגעו ביכולות הריכוז שלה בעבודתה כמנהלת חשבונות גבוהות ומרחיבות דעתו של אדם ומעשירות חשבונותיו
מהתעקשותו התפילתית ,כי אם נחסמו שערי תפילתו עליו הְמאתגר,
לדמוע ולבקש ,להודות על הטוב ולהתפלל על ְ ונאלצה בשלהם להפחית מנוכחותה במשרד שבו הועסקה והשקעותיו.
לפשפש היטב בעצמו ולדעת על מה ולמה שולח מאת המלך לייחל להארת פני השם ולכסוף לקרבת אלוקים כי טוב - בכבוד רב .דרשה ברופאים וחוותה בדיקות ,ואין מענה
אין מלאכתו פוגמת במלאכת תפילותיו שנשארה עיקר
והושלך חוצה; וכיוון שאנֹוש אנֹושי הוא הריהו מתבייש אלא שמתרבות ההתמודדויות וטופחות לו בלעג מר על פניו או פתרון .יש טוענים בעיקשות שגם שלום הבית ששרר
והפרנסה טפל .אדרבה ,לפי שאיש סוחר הוא ומבין אל
שיראו הרואים כי יבשושית נזרקת בתפילותיו וגוברת היא המתפללות. בביתם על בוריו ועל מכונו ,נעשה בלתי קבוע בעליל
נכון בׁשומות ובאומדנים ,מקדש ֶֶרְנְֶטֶע שם שמיים בעבודת
בהם משבוע לשבוע ,על כן מרחיק הוא את תפילותיו לבתי לפליאתם של ֶֶרְנְֶטֶע ושל נוות הבית כאחד יחד ,שהרי תדיר
כי גם שלֹוֹיֶמֶ ה’ֶלֶה ,בנו השני ,מסיג בפתע את התנהגותו תפילתו להודיע ולהיוודע לכל באי עולם העשייה שכתר
כנסיות ובתי מדרשות הומי אדם שאינם נטועים וקבועים התהלכו בנעימות זה לעומת זו ובהערכה הדדית מבורכת.
אחורנית באין הסבר ,ולכאבי הראש של נוות הבית הצטרפו תפילה מונח בקרן זווית וכל הרוצה ללהֹוט יבוא וילהוט.
במחוז מגוריו ,מחמת ומשום שלבבו הנשבר ונפשו הנדכאת כמו הוטחה בהם עינא בישא שהשליכה אש מאכלת בכל
מיחושים אחרים בלתי מפוענחים ,ולצו המניעה העירוני
הביאוהו להתפלל במהירות ולמלמל בענייניות ולחזור אשר יפנו.
דבקה דליפת גג ברת הוצאה כספית כבדה ,ולא התאושש
לעסקיו שאינם נעסקים ואינם מתברכים או לטרדותיו. כשמתמודד האדם עם התמודדות אחת ,או שתיים,
השוק הנדל”ני ,או שהתאושש השוק אבל לא אצל ֶֶרְנְֶטֶע
ואין יודעים האנשים.
נפשו מרה עליו אולם אין בה יכולת להשתפך להתרפק שהמשיך להעביר ימים ולילות בכיליון עיניים ולב רגז באין מתמודד הוא עם ההתמודדות הנקרית על דרכו ,מאמין
ולהתחטא כבן אצל אביו כשהוא ברור בעצמו שננעלו לו עסקה המצליחה להשלים את עצמה ולהבשיל לו את עמל בחיי העולמים וזורח ,מתחזק בביטחונו ומתחשל .ברם, אין יודעים האנשים את מרירות הלב שקבעה יתדותיה
האזינו-שובה תשפ"ז • קשר איתן 53 52קשר איתן • האזינו-שובה תשפ"ז
בסיעתא דשמיא
ו ְאוֹמֵר לו ֹטָהוֹר ַ
אתָּה!
הציבור עבר אצל הדוכן של ‘לטהר’ בדרכו אל סליחות. השערים בפני תפילותיו ומפשפש הוא במעשיו וחוזר
ֶֶרְנְֶטֶע לא עצר אף לא לשהות של היסוס .ברוך השם אינו בתשובה שלמה על כל חטא ועוון ובלבד שתושמענה
חייב כסף לאיש ,זולת המינוס העמוק בבנק .זהירותו בדיני תפילותיו במרומים כבראשונה ,אך עדיין מרגיש הוא אטום
ממונות ידועה ומפורסמת .בתודעתו העסקית מוגדר כל כנוקש על מנעולים כבדים וכעבד ששופך לו רבו קיתון על
ספק ממוני כספקא דאורייתא לחומרא .אביו זיכרונו לברכה פניו כל אימת שפוצה היא פיו בתפילה.
הצליח להשריש בקרב כל צאצאיו שכל ממון שאינו נקי ,רק
גבאי השירות הייחודי להיטהר מקטרוגי ממון מביא היפוך ברכה למי שמחזיק בו“ .לא רק שאינו מועיל,
עיניים יש להן לבריות וסקרנות ופנאי ולשון ופה ורואות
הן היטב את דעיכת תפילותיו של ֶֶרְנְֶטֶע לתוך עצמן .פליאות
כאן לשירותך במאור פנים: ִִקיְנְֶדֶ ְְרֶלְֶך ,הוא מזיק .תברחו מממון לא נקי כמו מקללה”.
אחרי שחלף בראש מורכן על פני הדוכן ,האט את
תעלומה נקשרות סביב הדעיכה ואין פותרן .האיש הנלבב
שלא הכיר תפילת שחרית פחות משעה ומחצה ,מסיים היום
עמנואל אלעד הליכתו ,הרהר עם עצמו ,וחזר אל העומדים אצל הדוכן. תפילתו בחטף אחרי כמחצית השעה .תפילת מנחה שלו
מוה"ר שלום גרינברגר הי"ו 053-4108017 -
אהבת שלום:
מוה"ר שלמה זיידה הי"ו 053-3176216 - עניינים ממוניים יש שאין האדם מודע להתהוותם .הלוא כבר אינה מעוררת כיסופים ותפילת מעריב שלו ,במחילה,
בני ברק אמרי ברוך: אין זה מופרך לחשוש שבהתעסקותו בענייני התיווך קרה זקוקה לישועה דחופה.
בית ויזניץ: מוה"ר שמעון גפנר הי"ו 052-7648009 -
הרב אמרי חיים: שלא שם אל לבו בעסקה מסוימת כי פלוני קדמו ברעיון לבו מפורק לרסיסי יגון ואנקת אסיר .רוצה הוא להתפלל,
מוה"ר מרדכי ברוך גייגר הי"ו 055-6740877 -
משה גדליה צויבל הי"ו 054-8465497 -
הרב חיים מאיר נייהוז הי"ו 052-7658465 - ישועות משה:
בעוד שהוא הפך למתווך הרשמי .לא במזיד ולא בכוונה כה רוצה; משתוקק הוא להתרומם אל בוראו אוהבו; עורג
הלפרין: מוה"ר יחזקאל אברהם ויזל הי"ו 054-8438971 - תחילה וגם לא ביודעין. הוא אל הדבקות הממתיקה את כל שעות היממה במתק
מוה"ר דוד אריה אוביץ הי"ו 050-410-1203 - צמח צדיק:
עילאי -אך מה יעשה ונחסמה הדרך .היה טוב וטוב שהיה.
טרפון: מוה"ר מאיר ויזל הי"ו 050-4120660 -
ואולי השתרכו בעקביו ענייני ממון נוספים .עיקוף
הרה"ג חיים משה כץ שליט"א 050-4155426 -
אשדוד מסגל הוא סגולות מסגולות שונות לפתיחת הלב ,להחשת
חיפה בתור־אוטובוס שגרם לאחרוֵנֵי התור להפסיד את
אהבת ישראל: ישועות ,לריבוי רחמים ולהמתקת הדינים -ואינם עולים
מרכזי: מוה"ר מיכאל יעקב גרוס הי"ו 053-3194807 - האוטובוס ולחכות לאוטובוס הבא תוך הפסד ממוני .ושמא
מוה"ר דוד זילברשלג הי"ו 053-319-9204 - אהבת שלום: יפה .הנהלת התלמוד־תורה מבקשת ממנו למצוא מוסד
מוה"ר נחום דוד משה שטרן הי"ו 052-7151749 - התרחשויות אחרות שבהן דבק רבב בממונו או בהונוֶֶ .רְנְֶטֶע
אמרי חיים:
לִׁשיַעַ ’ֶלֶה והן ְ
לְׁשלֹוֹיַמַ ה’ֶלֶה .מנהל סניף לימודי אחר הן ִ
מוה"ר שלמה ויזל ברנ"י הי"ו 052-7157359 - אמרי חיים: ביקש לפרוס לתשלומים .שלוש מאות שקל לכל חודש על הבנק הזהיר שיעצור תשלומים .משרד הנהלת החשבונות
ירושלים מוה"ר מנדל וייס הי"ו 052-7667278 -
פני כל השנה .עד כדי כך .גזל מקטרג בראש והוא אינו רוצה
ישועות משה:
הר נוף:
מוה"ר יחזקאל שמשון שטרן הי"ו 054-8596458 - רומז שכדאי למצוא פתרון בהקדם להיעדרויות המרובות
מוה"ר יוסל וסרמן הי"ו 052-7686047 -
צמח צדיק-רבע ח':
קטרוגים לא בראש ולא בלב ולא בשום מקום. של נוות הבית .אווירת נכאים שולטת בבית וחש ֶֶרְנְֶטֶע
נחמיה:
מוה"ר שמואל אליעזר וייס הי"ו 054-850-5713 -
מוה"ר לוי פוקס הי"ו 053-3166680 -
תחילה סבר וחשב שמי שזהיר בדיני ממונות ,כמותו, משב רוחות של ייאוש מנשבות על פניו ומאיימות לחלחל
סנהדריה: בית שמש
מוה"ר הלל מרדכי הוס הי"ו 050-4111420 - אהבת שלום: אינו נזקק כלל לאותם פתרונות של זיכוי ממון .עתה הבין כי אל פנימיותו.
רמות: מוה"ר מנחם מנדל ראובן ברגר הי"ו 053-4120485 -
מוה"ר אברהם צבי ורטהיימר הי"ו 052-7154233 - אמרי ברוך -יפה נוף:
שגה :אדרבה ואדרבה ,מי שזהיר בדיני ממונות חפץ ביותר ומתקרבים ימי הרחמים והסליחות ,ימי עבר של שלהבת
מודיעין עילית מוה"ר אליעזר הוס הי"ו 052-7688177 - לטהר את ממונו מכל סיג ופגם. הלבבות והארות התפילות ,ונקלע הוא לכף קלע פנימי
אהבת ישראל: אמרי חיים -רמה ג':
מוה"ר שמעון אהרן שכטר הי"ו 050-4197971 - מוה"ר יוסף צבי קליין הי"ו 054-8481270 -
מן פריסת התשלומים מיהר אל הסליחות. מסעיר .קול קורא בו קום לָך ֶֶרְנְֶטֶע ,מה לך נרדם ,מה לך
דמשק אליעזר:
אהבת שלום:
מוה"ר שמעון ויינר הי"ו 054-859-0924 - מוה"ר יהודה הנדלר הי"ו 053-3127009 - נדהם ,מה לך שאנן ,בקע רקיעים בקולות שוועה למלך רחום
אמרי חיים: זכרון יהודה:
מוה"ר ישראל וסרמן ברח"מ הי"ו 055-670-5551 -
וחנון ,פתח שערים בדמעותיך לבל יינעלו .שוב תשוב אל
מוה"ר נפתלי גלדציילר הי"ו 050-4133271 -
ישועות משה -גרין פארק: ישועות משה: מקור חיותך והתחבר מחדש אל מהותך :התפללֶֶ ,רְנְֶטֶע,
מוה"ר פרץ ישראל לוי הי"ו 050-4107609 - מוה"ר אלימלך קליין ברח"מ הי"ו 055-6723953 - עד היום הזה ועד בכלל אין ֶֶרְנְֶטֶע יודע להסביר מה אירע התפלל! מי אם לא אתה? מי?!
צמח צדיק:
עפולה מוה"ר ישראל קליין הי"ו 052-7665912 - באותה ‘סליחות’ שבה פתע נפרצו סכריו כולם והוספגו דפי
ישועות משה: תורת חיים: הסליחות שלו במעייני דמעות זכות וטהורות .לב יודע רק מקשיב ומאזין הוא לקולו של הקול ונוטל הוא לידיו
מוה"ר אלעזר רודיך הי"ו 055-6769480 -
אמרי חיים:
מוה"ר צבי וסרמן הי"ו 054-8532650 -
את מתיקות נפשו שהתפילות שאליהן כה התגעגע ,שבו סידור ,ומעמיד עצמו ופניו אל הקיר ,ומתפלל הוא מילה
תפארת ישראל:
מוה"ר יששכר דב ויזניצר הי"ו 055-676-1751 -
מוה"ר יוסף יו"ט ויזל הי"ו 053-414-6284 -
להאיר לו פנים ולגרש את חשכת עולמו .נעלמו כל החסמים במילה ,בעיקשות אמונה ,ממולל את המלים בתנועות
קרעסטיר:
ביתר עילית הנכונות ,בגעגוע צורב אלי דבקות -אך כלום .תפילת ניסוי,
מוה"ר זאב וייס הי"ו 052-762-6295 -
ונתקפלו המחסומים .הוסרה החסימה חודשה הזרימה
אהבת ישראל-פרג: גבעה :B ועוד תפילת ניסוי ,ועוד אחת ,וכלום שבכלום ,יען אשר
מוה"ר יצחק ישכר שרייבר הי"ו 052-710-5565 - מוה"ר יצחק פריימן הי"ו 055-678-9217 - ותוטב החתימה.
קהל אברכים: מרכזי: שום הרגש אינו חוזר אליו .שמרגיש הוא כשחקן בהצגה,
מוה"ר אפרים פישל ויג הי"ו 052-767-2327 - מוה"ר שלמה זלמן וייס ברד"י הי"ו 054-8599534 -
האותיות הקדושות חייכו :ברוך השב. השם ירחם ,כדחליל בגינה ,השם ישמרהו ,כרובוט בהפעלה,
רחמנא ליצלן ,וסוגרות ידיו את הסידור במהרה במארת
המילים המקודשות חיכו :ברוך הבא.
ייאוש ,כי כבה אורו ונגוז.
מומלץ
ל
מוקד לְטַה ֵר פתוח לשירותך: תגבורת של דכדכת מציפה את הרגשתו וגולשת לכל
03-5755750
טהסדיר
רם שעות ביתו .נרגנות נעשית דיירת קבע בינו לבין משפחתו .נרגזות
העומס! “מטבע קטנה במקום הלא נכון ,ליד העין ,יכולה להסתיר
פוקדת את אוהלם לפרקים תכופים .הקרובים מבחינים
מהאדם את אור השמש שגדולה מאותה מטבע לאין ערוך”,
שלוחה 1
בשינוי שחל בו ובביתו ומנסים להתערב ,להציע עזרתם,
שח כעבור שנה כשביקש אצל דוכן ‘לטהר’ להמשיך את לעוץ עצותיהם -אולם ללא הועיל.
הוראת הקבע לעוד שנה“ ,כנראה מטבע אחת היתה לא
אש? מסדירים מראש!
מְקַטְרֵג ב ָּר ֹ ׁ
במקום הנכון והייתי פשוט צריך להזיז אותה”.
54קשר איתן • האזינו-שובה תשפ"ז
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
ציבור האלפים פונה אל ביתו לסעודת יו"ט ,ולמרות ליל התקדש החג ראש השנה בצל הקודש
שמערכת החשמל בקרית מלך רב קרסה מחמת העומס הרב בערב יו"ט ,התקבץ ובא קהל האלפים אל ביהמ"ד ,בסדר
ובבתים רבים נותק זרם החשמל ,בקעה האורה מבתי אלפי
אנ"ש ,גדושי האורחים בסעודות היו"ט הנלהבות.
מופתי נעמד כל אחד על מקומו .בזמן הדה"נ הושלך הס ,כאשר
רבנו הופיע ביקרו ,יעלה בהר ד' ויקום במקום קדשו ,כשהציבור
ותתן לנו ד' אלוקינו באהבה את יום הזכרון הזה
ונגדלך! כולו מקדיש הודי' מיוחדת להשי"ת על כל הטוב אשר גמלנו,
מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי ד' .לפני התיבה בתפילת מי לא נפקד עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדולה ליוצר בראשית ,אילו
בשחרית ,הופיע רבנו ביקרו עטוי בקיטל הקדוש מירושת פינו מלא שירה כים ולשוננו רינה כהמון גליו ,אין אנו מספיקים
רבנו הק' בעל אמרי חיים זי"ע ,ובכיפה הקדושה מירושת הרה"ק מנחה עבר חדב"נ הרה"ג ר' מנחם מענדיל הגר שליט"א. במשך ימי חודש אלול זכו אלפי אנ"ש להיפקד בדבר ישועה
לאחר תפילת מנחה ,הושלך הס ונשמעה הכרזת הקודש ורחמים בקודש פנימה בסדר מופתי באכסניית רבנו שליט"א להודות להשי"ת על ימי ראש השנה הנשגבים שעברו עלינו
מאפטא זי"ע ,אותה חבשו על ראשם רבותינו הקדושים דור
בשם מרן רבנו שליט"א ,מפי המשב"ק הרה"ג ר' שאול גרינברגר במושב אורה ,כשהנסיעות מתקיימות ע"י חברת ההסעות לשלום ,מתוך התרוממות נפש עילאית .על זכייתנו להסתופף
אחר דור ,ובאזור האבנטים השחור והלבן שניהם מירושת
שליט"א ,בדבר החובה להיות חלק במלחמת אש דת למו, 'מנדיס' .קהל גדול בא בקו"פ ביום א' דסליחות כשרבינו בצילא דמהימנותא באלו הימים ,לאחוז בשולי אדרת עט"ר
רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע .ופתח ,לאחר פרקי התהלים ב'אדון
המלחמה על קדושת הדת בארצנו הקדושה ,ולהגביר את התמיכה שליט"א שהה בדירתו שבביהמ"ד הגדול. מרן אדמו"ר שליט"א ,נשיא אלקים בתוכנו העומד בראש
עולם' בנוסח מרטיט הלבבות.
במוסדות התורה והחינוך ,כשרבנו מבקש מכל אחד ואחד לקבל יום לפני ערב יו"ט שב רבנו ברחמים לקרית מלך רב ,לקראת עם קודש ומעלה את תפילותנו אל ד' ,מרומם ומזכך את כל
הרה"ג ר' ברוך שטרנבוך שליט"א עבר לפני התיבה לפסוקי
על עצמו בשעה זו ,עם תחילת השנה ,בקבלה גמורה ,להיות היו"ט הקדוש הבא לקראתנו לשלום .קרית מלך רב לבשה חג. הרגשותינו וליבותינו אל השי"ת.
דזמרה ,ונשמע
שותף ב'איגוד בביהמ"ד הגדול נערכו מאמצים אחרונים להוספת מקומות ימים ושבועות וחדשים ,שפכנו כולנו דמעות כמים ,ביקשנו
קולו בקודש
מוסדות ויזניץ'. תפילה ,נבנו גלריות חדשות במערב ביהמ"ד ,גם צומצמו והתחננו לזכות לאלו הימים ,שנזכה לשאוב מבאר המים הזכים,
באמירת "ברוך
הלבבות מעברים -ובמקביל הוראות קפדניות על שמירה על הוראות מנקודת החיות אשר לנו בכל ימות השנה' .אכן שמע אלקים
שאמר" בנוסח
מחסירים הבטיחות התפרסמו ונשמרו בכל תוקף במשך כל החג. הקשיב לקול תפילתנו ,ברוך אלקים אשר לא הסיר תפילתנו
ר"ה ,ו'ונגדלך'.
פעימה שעה בוועד הכנסת אורחים שקדו על אירוח אלפי אנ"ש מכל וחסדו מאיתנו' .מה נשיב לד' כל תגמולוהו עלינו ,כן יעזרנו
רבנו פתח
שרבנו שליט"א קצוות ארץ ,כעשרים בניני חינוך בגלילות השיכון נשכרו ד' אלקינו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום.
בתנועת 'המלך'
מתעטף בטליתו, לטובת האורחים ,וכולם כאחד אובזרו באש"ל מלא לאנ"ש, זכינו לשמוע את קולו בקודש בעמידתו לפני קונו ,לראות
בשאגת ארי,
מתאזר בכח במבצע הירואי וחסר תקדים בהיקפו ,כשמאות בחורי ישיבוה"ק
והמשיך בנוסח את עבודתו הקדושה בעת עריכת ג' השולחנות הטהורים
ובגבורת עוז, התנדבו לסייע .בהנהלת ה'איגוד' נערכו בהגשת סעודות
הקדוש ,וב'שיר בשלהבת אש קודש ,לחוות את רגעי ההוד עת האסף המקנה,
ושאגת הארי לאלפי אורחים ,השנה עם מקומות לכל אחד וכרטיס מקום
ה מ ע ל ו ת ונקהלו אל המלך כל איש ישראל ,למעלה משני ריבואות בני
הדהדה בכל חלל מיוחד לאירוח נאות.
ממעמקים' .עד מחזה מרנין ומשובב נפש נראה ברחבי השיכון ,כאשר ישראל מכל קצוות תבל כולם נקבצו ובאו להר מקום קרית
לשמו"ע .לתפילת ביהמ"ד "ברכו"! מלך רב .מי יתן ויהיה לבבנו זה כל הימים ,אנחנו אלה פה
ובמקהלות ביוזמת 'איגוד מוסדות ויזניץ' הוקם מוקד שאטלים לסיוע
שחרית ניגש למשפחות הבאות בתחבורה הציבורית והובלת הציוד הרב היום כולנו חיים ,אכי"ר
מורנו הגה"צ ראש רבבות עמך בית
ליו"ט אל בתי האכסניה .פרויקט מורכב לכשעצמו במסגרת איה עט ואיה סופר שיוכל לתאר את ההתרגשות בשעה
הישיבה שליט"א. ישראל ברכו את
"גמ"ח צרכי ציבור" שהוקם ע"י האיגוד. שרבינו שליט"א עבר לפני התיבה בתפילות הק' ,שעה ש'קול
ד' ,ברינת התפילה שיקדה בעוז ,בנוסח הקדוש ,איש לא יכול
כל העמים תקעו כף אלפי האורחים מחו"ל זכו להיכנס אל הקודש פנימה דממה דקה ישמע' בתפילות היום החרישיות שהדהדו בכל
עצור ברוחו.
בימי חמישי ושישי ערב ר"ה בביהמ"ד הגדול ,כאשר מתבל רחבי ביהמ"ד ,הנפש השתפכה לה מאין הפוגות ,בכל רגע ורגע,
לאחר ההפסקה נכנס רבינו שליט"א לתפילת מוסף ,איה התפילה נמשכת בעוז ,בנוסח היוקד וחודר לבבות .אחר
ומלואה נאספו ובאו אלפים והתקבצו לחסות בצל הקודש בכל תיבה ותיבה שיצאה מפום ממלל רברבן ,מליב"א דכל
סופר ואיה מונה שיוכל לתאר את שעות ההתעוררות דתפילת 'לדוד מזמור' הקדיש רבנו את התפילה המיוחדת המצויה
במחזורים ,לפרנסתם של גיבורי החיל מגיני התורה ,התורמים בימים הנוראים. עמך ישראל ,ובשעה שניצח על השירה האדירה 'אין קצבה'.
מוסף ,כרבנו עובר לפני התיבה ,והציבור מתאמץ לשמוע
את קולו בקודש .בעת שירת 'אין קצבה לשנותך' סובב רבינו בהווה ובעתיד למען איגוד מוסדות ויזניץ.
שליט"א פניו אל עבר הציבור וביהמ"ד כולו מתרומם טפח מיד לאחר התפילה בירך רבינו שליט"א 'לשנה טובה' לכל
וטפחיים מעל הקרקע בשיר ושבחה לקל חי. אנ"ש ,כשהקהל עונה לעומתו בהתרגשות יתרה ובזעקת ברכה
בהמשך הורה רבנו לכל הקהל לשורר יחדיו 'ויאתיו' ,חבר 'לשנה טובה תכתב ותחתם לאלתר לחיים'.
המשוררים עלו על הדוכן לשירת ה'מארש' להמלכת הבורא רבנו פתח ב'שלום עליכם' וזמירות שב"ק וקידש על היין,
ית"ש ,ורבנו המשיך ב'עלינו לשבח' ו'כורעים' .רבנו המשיך אח"כ ערך את השולה"ט שנמשך למעלה משעה ,בשירה ובזמרה
בתפילה ,ו'היה עם פיפיות' הורה שוב לכל הקהל לשורר יחדיו. ממיטב ניגוני שבת ויו"ט .במהלך הטיש עורר רבינו שליט"א
רבנו המשיך בתפילות מלכויות זכרונות שופרות ,בסערת את הציבור לקבל ע"ע 'לעבן מיטן באשעפער פיר און צוואנציג
נפש ובבכיות. שעה אין א מעת לעת' .כן ביקש שיעתירו ברחמים לרפואת
ציבור תומכי התורה התפעל מהמחזור החדש 'תפילה למשה' גיסו כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א .השולה"ט הסתיים בשירת
ורחב ליבם מהאוצר הטמון בו ,לצד ההוצאה המהודרת ,מאירת קה רבון עלם.
צילום :א .ברגר -שוקי לרר
קשר איתן 57 האזינו-שובה תשפ"ז • 56קשר איתן • האזינו-שובה תשפ"ז
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
***** וחסידים ברינה יגילו ******
מראות משמחת אירוסי נכדת מרן אדמו"ר שליט"א ,בת הרה"ג אב"ד אלעד שליט"א
עב"ג החתן הרב אברהם דוד ארנסטר בהרה"ג פנחס שליט"א ונכד הרה"צ רבי אליעזר ארנסטר שליט"א
כבעל מקריא בקול חוצב להבות אש ,והגה"צ ראש הישיבה העיניים ,קטעי ההכנה לתפילות השונות ,האמרות השזורות,
שליט"א תקע התקיעות דמיושב ודמעומד. גיצי האש מרבותינו הקדושים וגדולי הדורות ,ביאורי התפילות
רבנו פתח שוב בתפילת מוסף הנלהבת ,ביתר שאת וביתר 'כוונה ברורה' המשלב בקרבו יקודי אש ממאורי החסידות,
עוז .ב'וכל מאמינים' כיבד רבנו את הרב ישראל האגער [בן נוסח התפילה הנהיר ,ההדפסה המיוחדת ומאירת העיניים,
האדמו"ר מויזניץ ב"פ]. שהביאו לרוחב לב ותפילות מרוממות.
לעת נטות צללי ערב הסתיימה התפילה ואחריה תפילת אלפי ילדי החמד התפללו תפילות מרוממות במסגרות
מנחה ,כשרבנו מנצח על השירה בכל עוז בריקוד 'היום תאמצנו' 'כתר מלוכה' ,והודו למארגנים למשגיחים ולבעלי התפילות.
בלהב אש קודש .בסיום התפילה רומם רבנו את כל הציבור לאחר תפילת מוסף התפללו תפילת מנחה ,הציבור מיהר
בשירה אדירה 'האטס געפועל'ט אלעס גוט'ס' ,ונהרת הוד לסעודת היום בשבח ובהודי' להשי"ת.
שפוכה על פני קדשו .ובשירת 'אשרי העם שככה לו' פרץ הקהל
יומא אריכתא
בתבערת אש קודש של שיר ושבחה הלל וזמרה.
ביהמ"ד חזר והתמלא פה אל פה לשעת 'שיעורי תורה
להתוודע ולהגלות ברבים' בביהמ"ד קודם תפילת ערבית .רבנו הופיע לתפילת
רבנו נכנס אל השולה"ט במוצאי יו"ט ,כשרבנו ממשיך את ערבית בשעה היעודה ועבר לפני התיבה.
סעודת היו"ט ,בשעות רוויות הוד וגעגועים ,שמחה ודביקות לאחר התפילה ,לבש רבנו את בגד הלבן החדש לברכת
השי"ת ,בזמירות שירות ותשבחות ,רבינו שליט"א עורר את ה'שהחיינו' ,ובקול נרגש קידש על היין .רבנו טעם מפירות
הציבור לדבוק באמונת השי"ת בכל עת ,הלהיב בכל עוז בריקוד הרימון והתמר כמנהג ,ונטל ידיו לשולה"ט ,באנפין נהירין
'יש בורא עולם' ,וכן בריקוד בניגון לעלוב. ובהתרוממות נפש ורוח יתרה כדרכו בליל ב'.
אף לאחר השולה"ט ומעריב והבדלה בביהמ"ד ,הורה רבינו
ויפצחו הרים רינה
שליט"א לרקוד שוב מתוך שמחה וחיות רבה.
ביתר שאת וביתר עז ,נמשכו תפילות היום השני בביהמ"ד,
ואל תטשנו! לפני התיבה לפסוקי דזמרה עבר לפני התיבה הרה"ג אב"ד
עד הנה עזרונו רחמיך ולא עזבונו חסדיך ד' אלקינו ,לבבות אלעד שליט"א ,ורבנו הלהיב את הציבור בהתלהבות יתרה.
המוני אנ"ש ,כולם נקבצו ובאו לך ,בניך מרחוק יבואו ,מלאים ל'המלך' נשמע קולו בקודש .ולתפילת שחרית ניגש הרה"ג
בשבח והודי' אל השי"ת ,ולצידם תחינה על להבא' ,עשה אב"ד דקרייתנו שליט"א.
למען שמך ,וקדש את שמך על מקדישי שמך ,בעבור כבוד לאחר ההפסקה שוב שימש רבנו כש"ץ ובעל מקרה בתקיעת
שמך הנערץ והנקדש ,כסוד שיח שרפי קודש המקדישים שמך שופר ,והגה"צ ראש הישיבה שליט"א כבעל תוקע.
בקודש' ,למען נזכה עוד רבות בשנים לשתות בצמא מבאר לאחר ההפסקה נכנס רבנו לביהמ"ד ל'למנצח לבני קורח
המים החיים ,בבריות גופא ונהורא מעליא ,מתוך שמחת מזמור' .שעה שהציבור שרוי בהתעוררות יתרה ומתחנן לפני
הלב ושלוות הנפש ,על מי מנוחות ינהלנו ויוליכנו לקראת קונו 'יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשר אהב סלה' .רבנו
משיח צדקנו ,אכי"ר. חזר על המזמור והמשיך בפסוקי 'מן המצר' וכו' .רבנו שימש
האזינו-שובה תשפ"ז • קשר איתן 59 58קשר איתן • האזינו-שובה תשפ"ז
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
אשריכם תלמידי חכמים: בראשות הרה"ג אב"ד קרייתנו שליט"א:
מסיבת סיום מרגשת ומעמד 'כבוד התורה' ללומדי קביעת המזוזה בבית מדרשנו 'תפארת ישראל' בב"ש
ובוגרי ישיבה לצעירים 'אמרי חיים' בקרית ויז'ניץ מרן רבינו שליט"א .הר"ר אליעזר גשטטנר מחברי ועד הקהילה לאחר מגבית 'ראש פינה' להקמת בית המדרש דקהל
תיאר את מהות הקהילה ,האחדות המופלאה והחסידישע 'תפארת ישראל' ויזניץ ברמת בית שמש ד' ,4הוקם בית
סיום מסכת קידושין וחלוקת תעודות למצטייני תוכנית 'חיינו' 'ברינה יקצורו' ו'למעשה' | הנהלת ווארעמקייט המנשבת בין כתלי בית המדרש. המדרש ברגשי גיל ושמחה ברוב פאר והדר ,לשמחת ולרווחת
הישיבה העניקה למצטיינים 'סליחות' ששיגר מרן רבינו שליט"א בצירוף ברכת קודש והבעת קורת הר"ר מאיר שכטר נציגנו בעירייה ,הפועל רבות למען בני הקהילה שבראשם המרא דאתרא הג"ר יצחק אייזיק
רוח מיוחדת | 'יום שינון' רב עוצמה של התלמידים והבוגרים קדם למעמד | זיץ מרומם בראשות קהילתנו ,קיבל מידי הרב שליט"א טוביאס.
המשפיע הרה"ג ר' פנחס ברייער תשורה מיוחדת מאת חברי הקהילה מעמד קביעת מזוזה בהיכל בית
כהוקרה על פעלו הרב ,כן קיבל תשורה המדרש התקיים בראשות הרה"ג אב"ד
רצון השי"ת מיט א געהויבענע מח אן קייין עגמת נפש" אכי"ר. תחושות התעלות וקורת רוח מילאו את 'היכלי מלכות' הר"ר יעקב חיים כהן שהתמסר קרייתנו שליט"א אשר הופיע במיוחד
חדב"נ הגרמ"מ נשא דברי חיזוק בשבח לומדי ועמלי בבני ברק ,עת התכנסו מאות עמלי תורה ,בוגרים ומוקירים, להקמת בית המדרש. למעמד .לאחר תפילת מעריב ברוב
התורה .במעמד שנוהל בטוב טעם על ידי הר"מ הרה"ג ר' יחד עם האבות ,למעמד כביר של 'כבוד התורה' ,שציין את לאחר מכן עברו חברי הקהילה עם קבע הרב שליט"א את המזוזה
יהודה גרינברגר נערך סיום מסכת בבא קמא על ידי הבה"ח חיים הישגי התלמידים במסגרות הלימודים והחזרות שבישיבה שהרימו נדבתם להקמת ביהמ"ד בפתח ביהמ"ד ,במסיבת לחיים נשא
אריה שטיין ,ומאליה עלתה שלהבת אש התורה בלבה רותחת לצעירים מצוינים 'אמרי חיים' בשיכון ויז'ניץ. בסכומים הגונים ,עסקני הקהילה הרב טוביאס דברים וקיבל בברכה את
בריקודים לוהטים לכבוד שמחת התורה .מטיבי המשוררים המסגרות המה 'חיינו' -תכנית השינון על המסכת הנלמדת וידידי הקהילה ,וקיבלו צלוחית דבש פני הרב שליט"א.
לבית ויז'ניץ הנעימו את המעמד במחרוזות נעימות בליווי בשנה הנוכחית; מסגרת 'ברינה יקצורו' על דגלה נחרטים שנתברכה ע"י מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א .בשירת בנה ביתך הרב שליט"א הקריא מכתב קודש ממרן רבינו עט"ר שליט"א
כלי זמר שפארו את התורה ולומדיה. מדי שנה מאות דפי גמרא ואלפי רבבות שעות לימוד ושינון כבתחילה ננעל המעמד ברגשי שבח והודיה להשי"ת על הזכות שנשלח לרגל התייסדות הקהילה ,והרחיב במהות קהילה
הרב אב"ד דקרייתנו שליט"א נשא את המשא המרכזי מסכתות שנלמדו בעבר; ומסגרת 'למעשה' ,תחתיה נלמדים להגיע עד הלום בס"ד. ו'אהבת ישראל' בדרכם ולאורם של רבוה"ק זי"ע ולהבחל"ח
ועמד על מעלת עמלו הלכות השכיחות ,בידיעה
של הצורבא מרבנן, מקיפה ומעמיקה עד
אחר העניק תעודות לשלבי ההלכה למעשה. ועידת 'מחוברים' נחנך בית חינוך לבנות ויזניץ בב"פ
הוקרה לתלמידים אשר היום החל ב'יום
יגעו בהתמדה יתירה, שינון' מיוחד בהיכל בקהילתנו הק' 'צמח צדיק' ויזניץ בלונדון במסיבה צנועה ומרגשת בהשתתפות רבני עסקני וחברי
כל אחד וסדר לימודו הישיבה ,משעות הבוקר בקהילתנו הק' 'צמח צדיק' של אברכי ויזניץ בלונדון התקיים קהילתנו נחנך בבארא פארק בית החינוך החדש 'בנות הינדא'
הוא יצא ותעודתו בידו, המוקדמות שקדו תלמידי מעמד הוד ועידת 'מחוברים' ביוזמת רב הקהילה שלאחרונה ויזניץ.
לנחת רוחם של הוריו. כלל השיעורים ובוגרי התמנה ע"י רבינו שליט"א ,הרה"ג ר' פינחס אסקל .מטרת הוועידה במעמד התכבדו בקביעת המזוזות הרבנים העסקנים ובוני
הגאון רבי אברהם הישיבה על כל מסכת להתעלות בקנייני עבודת ד' בדיבוק חברים כאיש אחד בלב אחד, הבית ,במסיבת הלחיים המרגשת הביא ראש הישיבה הרה"ג ר'
יעקב איצקוביץ הביע את בבא קמא בשלמותה, ולרומם קרן הקהילה בתורה ובחסידות. יחיאל מיכל דסקל את ברכת הקודש ממרן רבינו שליט"א .דברי
רגשי ליבו על השעה של לאחר שבשנה"ל המעמד התקיים בין כתלי דבי מדרשא כראוי וכיאות ,באופן ברכה נשאו הרה"ג בנימין ברייער יו"ר ועד החינוך ומרבני אנ"ש
קורת רוח כשבחן קבוצה שעברה סיימו מסכת זו עשיר ונכבד .את הוועידה פתח הר"ר ישראל אביגדור גרוס מגדולי בבארא פארק ,הרה"ג יעקב פעלדמאן ראש הקהל דקהילתנו
נבחרת מתלמידי שיעור ביני עמודי דגרסי .בין עסקני הקהילה ,שעמד על תכלית האסיפה והעלה על נס את הק' ,וראשי מוסדות 'בית החינוך' לבנות הרה"ח שמואל שיין
ג' על מאות דפי גמרא ,דבריו עשו רושם עז על הקהל .בשם המשתתפים שחזרו על תלמודם בהתמדה נערכו הגרלות על גודל פעולותיו של רב הקהילה העומד לימין כל אברך בלב ונפש. והרב נפתלי מרילוס.
הבוגרים נשא דברים נרגשים מלאי הכרת הטוב ,הבה"ח אשר עשרות סטים של ספרי קודש יקרי ערך. נואם הכבוד הרה"ג ר' יואל מארמארשטיין דומ"ץ דושינסקיא את ברכת ה'איגוד' למעמד הביא האורח מנכ"ל ה'איגוד'
אנטשיל שטיין. בשיא ההתרגשות הציגה ההנהלה בפני התלמידים 'סדר ומגדולי המדריכים בעיר הרחיב בדבריו במהות 'חסידישער
הרה"ח ישעי' יעקב ורטהיימר.
אחר ברכת המזון המשיכו תלמידי הישיבה בשעות של סליחות' ששלח מרן אדמו"ר שליט"א במיוחד למצטייני יונגערמאן' ו'ויזניצער שטוב' ,הוא עמד בעניני הנהגת הבית ע"פ
קורת-רוח אל תוך הלילה עם מגיד המישרים הרב פנחס הישיבה .רבינו שליט"א שכבר הביע קורת רוח מרובה בעבר יסודות האיתנים שהושתתו ע"י רבוה"ק מאורי החסידות זי"ע.
ברייער מגדולי אנשי החינוך ,שריתק את התלמידים במהות ימי והתבטא בביטוי נדיר של הערכה ,הביע אף עתה דברי קדשו. שיחה מאלפת נשא אורח הכבוד הרה"ג ר' ברוך גפנר ר"מ
הרחמים .הנהלת הישיבה הודתה להנהלת המוסדות ובראשם הס הושלך עת נשמעו דב"ק מפי חדב"נ הרה"ג מנחם מנדל בישיבה"ק ביוד"א ,שהאריך בענין ויזניצער ביהמ"ד בדרכם
ידידנו הדגול מנכ"ל המוסדות הרה"ח יצחק זיידה ומשנהו הגר שליט"א: הסלולה של רבוה"ק זי"ע ולאורו של אור חיינו מרן רבינו שליט"א.
סמנכ"ל המוסדות הרב דוד אריה ויינברגר ,לקרן הפרסים "מסור להם בשמי ,כי נהנה הנני מאוד כשמתאמצים בסיום המעמד התקיימה הרצאה מיוחדת ע"י הר"ר יעקב
'זכרון נחמן' לע"נ הבה"ח נחמן פעלדמאן ז"ל ,לפטרון 'ברינה במסירות ,נהנה אני מאוד מכך ויש לי מהם קורת רוח עצומה. שמשון שטרן בענין כלכלה נכונה ,דבר נחוץ מאד לאברכים
יקצרו' הרב יוסף דסקל ולנדיבי העם העומדים לימין הישיבה יעזור השי"ת שכל הבחורים יגיעו לאהבת ד' ,ליגן אין תורה ,זיין צעירים בתחילת דרכם .המעמד השאיר רושם רב על כל חברי
במעגל השנה. מקושר צום הייליגן באשעפער ,און קענען טוהן שטענדיג דעם הקהילה בכלל ובפרט והודו בחם לב לעסקני הקהילה שדאגו
להצלחת המעמד שהסתיים בהצלחה מיוחדת ברוחניות ובגשמיות.
האזינו-שובה תשפ"ז • קשר איתן 61 60קשר איתן • האזינו-שובה תשפ"ז
בס"ד ,ערש"ק לס'
"הבו גודל לאלקינו"
ז' בתשרי תשפ"ז
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
קביעת מזוזה מסיבת הסיום בארגון 'וחי בהם'
בס"ד ,ג' בתשרי תשפ"ז לפ"ק
ְדבַ ר ד' עַ ל ֵּבית אֵ ל אֲ ׁ ֶשר ְּבעָ ֵרי ׁש ְֹמרוֹן בת"ת 'חיים מאירים' בקרית ויז'ניץ תלמידי שיעור ד' בישיבתנו הק' 'בית ישראל ודמשק אליעזר'
ברכות מאליפות בשם למעלה מרבבה ומחצה כ"י התלמידים המאירים
אל אחינו ורעינו היקרים ,חסידים נאמנים ,יושבי אהל ,אהובים וברורים במעמד מרגש קבע הרב אב"ד דקרייתנו שליט"א מזוזה ערכו בפאר ובשירות מעמד סיום מסכת מכות שנלמד במסגרת
הנאמנים ומקושרים ,הולכים לאור ושומעים לקול דברי אלקים חיים בהירים
בכיתה הגבוהה בת"ת שנפתחה בס"ד בחודש אלול דהאי שתא. 'וחי בהם' בלימוד דף ליום כתקנת רבינו שליט"א.
מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א במסיבת 'לחיים' הציג מנהל הת"ת הרב יהודה הלוי פוגל הרה"ג אב"ד דקרייתנו שליט"א הגיע במיוחד ונשא דברי
בפני הרב שליט"א את הצוות החינוכי והמקצועי וכן את הרב הכנה לר"ה במשנת רבינו שליט"א ,כן חיזק ובירך את תלמידי
בלבבות מלאי התרגשות והוקרה ,כולנו בברכה אחודה ונאמנה בני וחברי הקהילה הקדושה והמפוארה
להאי גברא רבה ויקירא ,איש חי ורב פעלים כבירים
עומד באמת ובאמונה לימין הכלל והפרט ,במסירות בידו האמונה קהל 'אמרי אליעזר' עמנואל אברהם אבא צוקרמן ממנהלי הת"ת באלעד ,המכוון ומדריך את השיעור .המשגיח הרה"ג חיים מאיר פקשר נשא דברים במעלת
אחיעזר ואחיסמך לכל פונה ומבקש ,במאור פנים ובנפש חפצה
מתוככי קרית מלך רב שלוחה ברכתנו הנאמנה הצוות החינוכי וסייע רבות להקמת הת"ת .הרב שליט"א נשא עמלי התורה בשיעור ד' ואורח הכבוד הרב יוסף ליבוביץ הלהיב
הי"ו יהודה ברטלר הרה"ח יעקב ישראל דברי הכנה לקראת הימים הנוראים בפני התלמידים .מנכ"ל את הבחורים לקראת ר"ה.
מבכירי עיריית בני ברק מפעלי קהילה
איגוד מוסדות ויזניץ
בינוי ופיתוח
איגוד מוסדות ויזניץ
בית ויזניץ
איגוד מוסדות ויזניץ
המדרש
לבשורת העתקת בית דבקים בתורה
איגוד מוסדות ויזניץ
רשת הכוללים בסיס איתן
אהבת השי"ת • אהבת התורה • אהבת ישראל
איגוד מוסדות ויזניץ איגוד מוסדות ויזניץ
רשת החינוך
איגוד מוסדות ויזניץ
בבוא עת שמחה בגבולו
בהיכנס בנו יקירו ,מחמד לבבו ,יניק וחכים ,עדיו לגאון ולתפארת למשכנו החדש והמרווח המוסדות הרה"ח יצחק זיידה שיבח בדבריו את סגן ראש העיר הבחורים עברו אצל הרב שליט"א שהעניק צלוחית דבש
כמר אברהם מרדכי הי"ו
לעול תורה ומצוות בשעטו"מ
אשר יהווה מגדל אור לתורה ,לתפילה ולחסידות
מושתת ועומד על אדני הקודש והיסודות
הרה"ח יהושע הלוי מנדל ואת העסקן הנמרץ הרה"ח צבי קניג שנתברך ע"י מרן אדמו"ר שליט"א ,בסיום ביקש הרב לרקוד
יתן ד' ויחזור ויתן ,וירחיב נחלתו וחבלו וגבולו
לראות נחת ואושר תמידי מצאצאיו ,לראותם גדלים על מבועי תורה וחסידות
המוטבעים ע"י מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א על פעילותם הכבירה למען הקמת הת"ת. עם הבחורים ריקודין מרוממים לכבודה של תורה.
תלמידי השיעור מודים להנהלת 'וחי בהם' ולמנכ"ל המוסדות
בדרך הסלולה לנו מרבוה"ק ,מתוך רוב שמחה וחדווה
ישיב לו ד' כגמולו הטוב שבעתיים ,לאורך ימים ושנות חיים ושלום
לו ולביתו ולכל אשר לו עד עולם
בברכת גמר חתימה טובה
ברכת קדשו של מרן רבנו שליט"א תהא חופפת עליכם כל הימים ,למלאות כל
משאלותיכם באמת ובתמים .ויהא משכן זה אבן שתיה ונדבך לבית גדול לאלקי
הרה"ח יצחק זיידה.
ובהוקרת ואחוות אחים
יהושע מנדל ,סגרה"ע
ישראל ,ויחד נעלה במהרה לציון ברנה וברננים ,ומלכנו בראשנו באנפין נהירין ,אכי"ר.
מצטרפים לברכה בחדווה
יצחק ברטלר ,יהודה גלבר ,דוד הירש ,דוד לרנר ,מנחם מנדל סגל, בברכת אחים וברגשי קודש
צבי קעניג ,מנחם מנדל רודיך ,ישראל רייך ,בנימין יצחק שטנגר ההנהלה המרכזית
בס"ד
מעמד לכבודה של תורה בכולל במ"ע
הגישמאק בכולל להוראה במודיעין עילית שע"י ה'איגוד' ,העומד הרה"ג אב"ד דקרייתנו בישיב"ק במ"ע
בלימוד הגמרא בראשות הרה"ג ישראל יצחק פלדמן ,זכו אחר שנות עמל ויגיעה הבחורים החשובים תלמידי ישיבה קטנה 'הליכות משה'
מחנך של לימוד וחזרה הלכות ברכה"פ ובציעת הפת ,דברים הנוהגים ויזניץ במודיעין עילית זכו לביקור חיזוק רב רושם של הרב אב"ד
מג"ש
בוחן
חונך
בסעודה וברכת השבח ,והבחינות ברוב הצלחה ,להגיע למעמד דקרייתנו שליט"א ,שהופיע בהדרו בין כותלי הישיבה ביום ד'
הורה
זה הסיום לכבודה של תורה. דסליחות ,לאחר שעה ארוכה שהבחורים התכוננו לעבודה שבלב
עבורך!
המעמד התקיים סמוך ונראה לציון שמעון הצדיק בירושלים. זו תפילה בלימוד גפ"ת וספרי חסידות ,זכו לתפילת שחרית נלהבת
נשאו דברים משגיח הכולל ,רבני הכולל הרה"ג חיים מאיר הוס, בצוותא חדא עם האורח הרם כשהביהמ"ד הפך למדורת אש,
הרה"ג ברוך ראובן גוטמן והרה"ג מאיר דוב שטרן ,ואחד מבוגרי והרב שליט"א סובב בין שורות ביהמ"ד .הרב אכן הביע בדברותיו
הכולל הרב יונה פרידמן מירושלים. את קורת רוחו המרובה מהתפילה המרוממת מיטן גאנצן ברען.
את המשא המרכזי נשא ראש הכולל הרה"ג ישראל יצחק לאחר סיום התפילה נשא הרב שליט"א שעה ארוכה דברים
לאור הביקוש הרב פלדמן ,שהרחיב בגודל הזכות לשבת באהלה של תורה .כלל על חשיבות הזמן הבא לקראתנו ועל העבודה הנדרשת בימי
ואחר ההצלחה והתועלת הגדולה בס"ד של
הקורס הייחודי 'להבין ולהשכיל' האברכים הודו לראש הכולל שתמיד בראש מעייניו לעמוד הבחרות ,לנצל הזמן כדבעי ללימוד התורה ,עבודת התפילה
להעשרת הוראת הגמרא לימין הלומדים כדי שיוכלו לשבת בעומקה של תורה מתוך ישוב קדושת הדיבור וקדושת האכילה ,וכן הרחיב בדברי חיזוק לכל
ובניית נפש התלמיד כלומד עצמאי > בהתאמה לכל גיל הדעת .המעמד לכבוד התורה ננעל בריקודין לכבודה של תורה. בחור בכל תקופה ובכל מצב שלא יפול ברוחו.
שליט"א ע"י המומחה הנודע הרה"ג משה יהודה רודז'ינסקי
בסיום השיחה ביקש הרב שליט"א לרקוד יחד את ה'גערער
נפתחות בס"ד קבוצות נוספות בערים
בני ברק • בית שמש • אשדוד • מודיעין עילית טאנץ' הלוך ושוב ,כדי להשריש בליבנו את מה שמרן רבינו
בחודש חשון תשפ"ז | בשעה 19.30 שליט"א חוזר ואומר ש'גם אם נופלים בעבודה מיד מתחזקים
• 15מפגשי העשרה מקצועיים • 2מפגשי הנחיה מעשית • בשפת האידיש שוב לעלות בדרך השם' .אח"כ עברו הבחורים בסך להתברך מפי
הסבר מפורט ,פרטים נוספים ורישום :במס' טל'052-715-2027 :
הרב שליט"א בברכת הצלחה ,הביקור המרומם ננעל בתפילה
ובתקוה שדברי ההדרכה הנפלאים יחקקו בלב הבחורים ויעמדו
כנסי בוגרים הפניית תלמידים אוירה חסידית קורסים מפגשים פרונטאליים אחוזי השמה
לימים רבים.
תקופתיים לבוגרי הקורס היימישע יונגעלייט בפריסה ארצית +הקלטת הקורס גבוהים
62קשר איתן • האזינו-שובה תשפ"ז
היה +עם פיפיות שלוחי +עמך
בס"ד ,ערב ראש השנה תשפ"ז
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
בית ישר+אל
את המעמד פיאר בהשתתפותו הרה"ג אב"ד קרייתנו שליט"א, ישיבת בית הזמנים באשדוד
הרב ישראל אריה בעק קיבל את פניו בשם כל הקהל ,והרב
בבית מדרשנו 'אמרי חיים' באשדוד מתקיימת בימים אלה
שליט"א השמיע דברי חיזוק נלהבים בגודל מעלת האחדות
מסגרת ישיבת בין הזמנים ע"י 'משכני' לבחורי הישיבות גדולות.
עם פרוס השנה החדשה הבעל"ט מביעים אנו בזה בחרדת קודש וברגשי גיל ויראה את מיטב בימי הדין והרחמים ,ועל החשיבות העצומה שבפתיחת מוקד
כראוי לימים הקדושים פותחים בתפילת שחרית מרוממת ,אחר
ובית ועד חסידי במרכז העיר .הרב שיבח בחמימות את העסקן
ברכותינו אל מול פני הקודש ,רועי ישראל ושרי התורה והחסידות הנמרץ סגן ראש העיר הרה"ח יהושע הלוי מנדל על עמידתו התפילה פת שחרית ואח"כ סדר לימוד בהיכל בית המדרש
מרנן ורבנן חברי מועצת גדו+לי התורה שליט”א האיתנה לימין הקהילה המתגבשת .בסיום דבריו בירך בחמימות
את הקהל בברכת כתיבה וחתימה טובה ,ושיתראו בשמחות
ובאירועים מרוממים.
ואיתם עמם ולרבות פארי וצדיקי הדור סגן ראש העיר הרה"ח יהושע מנדל שיבח את ההיענות
ראשי עדת ישורון מ+רנן האדמו"רים שליט”א המדהימה של אנ"ש שגדשו את האולם .בדבריו ביקש את
המשך שיתוף פעולה ההדוק עם כל ציבור המשתתפים כדי
מנווטי התנועה הקדושה אשר יסודתה בהררי קודש, להמשיך לפעול להקמת הקהילה בעז"ה .האירוע המרומם נחתם
ממשיכי דרכם של מייסדיה ומאוריה למעלה ממאה שנה בתחושת סיפוק ,המשתתפים הודו פה אחד לעסקנים המסורים
על הארגון המושלם .לרווחת אנ"ש ולעדכונים שוטפים בכל כינוס מרומם לאנ"ש מרכז בני ברק
מצלאין אנו קדם אבוהון דבשמיא כי תתחדש עליהם ,עלינו ועל כל בית ישראל ,שנה ענייני הקהילה ,הועמד הקו הקהילתי המיוחד של אנ"ש במרכז ברגשי רוממות התכנסו מאות אנ"ש תושבי מרכז העיר בני
טובה ומבורכת ,עטורה וברוכה בכל מילי דמיטב ויעתירו רבותינו בעדנו שיתקבלו העיר.054-6806246 : ברק מכל שכבות הגיל ,לחיזוק האחווה בין חברי הקהילה .הכינוס
תפילותינו לרחמים ולרצון לפני אדון כל נפתח בתפילת ערבית מרוממת של מוצאי צום גדליה כשלפני
זכרון להולכים התיבה ניגש הרה"ח ישראל יצחק איצקוביץ ,ואח"כ הסבו ע"י
הרבנית פראדל שנעבאלג ע"ה מלונדון
כשנים הטובות לבר+כה
שולחנות ערוכים וסעודת אויספאסטן בטוב טעם.
מלונדון הגיעה הבשורה המרה על פטירת הרבנית הצדקנית הציבור הסב בשבת אחים ,ליד כל מושב הוכנו שאלונים
הישישה מרת פראדל שנעבאלג ע"ה ,אלמנת הגה"צ רבי שרגא מפורטים לטובת הידוק הקשר ומיפוי צורכי הציבור באזור.
פייביש זצ"ל רב דקהילתנו בלונדון ובעל 'שרגא המאיר' ,והיא את הכינוס הנחה בטוב טעם הרה"ח מנחם מענדיל אדלשטיין,
בת 91בפטירתה. שקידם בברכה את הנאספים והעלה על נס את מטרת ההתלכדות.
יעלו ברכותינו ואיחולינו לכבירי הפעלים עסקני התנועה ושליחיה ברשויות השונות; לרבבות נולדה בעיירה מיקולאייב שבאוקראינה לאביה רב העיירה שעה ארוכה התקיים רב-שיח חסידי מרתק כשהציבור מעלה
הגה"צ רבי משה מונד זצ"ל .בזכות ברכה מופלאה שקיבל אביה רעיונות מרוממים לחיזוק הקשר והאחווה בין חסידי ויז'ניץ
חברי ונאמני התנועה הקדושה ,זקנים עם נערים המאוגדים ואחוזים בחבל ונחלת אבות העולים מרבו הרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע הצליח להינצל מאירופה תושבי מרכז העיר.
להסתופף בצל צדיקי הדור באמונת אומן ובהתלהבות אש קודש; לכלל בית ישראל והעם הבוערת בימי מלחמת העולם השנייה ,יחד עם חלק מילדיו, ראשי אנ"ש באו לחזק את המעמד ,משב"ק מרן אדמו"ר
שבשדות ,הם ובני ביתם יזכו בע"ה לשנה טובה בזכותם של הצדיקים ובהם הרבנית ע"ה ,והם קבעו את ביתם בלונדון. שליט"א הרה"ח ר' בנציון שטנגר שהביע התפעלותו למראה
בהגיעה לפרקה נישאה לבעלה הגדול הגה"צ רבי שרגא פייביש הציבור הגדול והאיכותי ,הרב ברוך פלדמן מהנהלת איגוד מוסדות
י+הי רצון שתהא השנה הבאה לקראתנו לשלום שנת אורה ,שנת הרמת קרן התורה זצ"ל בעל "שרגא המאיר" .עשרות שנים עמדה לימינו במסירות ויז'ניץ שחלק מניסיונו העשיר .ברכות חמות שיגרו ראש העיר
והחסידות שנה טובה ומתוקה ברוחניות ובגשמיות ,שנה שנשמע בה קול מבשר נפש נדירה למען יוכל לעסוק בתורתו ,בהרבצת התורה ובהנהגת הרה"ח חנוך זייברט ומנכ"ל האיגוד הרה"ח ישעיה יעקב ורטהיימר.
קהילתנו עד להסתלקותו בכ' סיון תש"ס.
ואומר בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו הלווייתה התקיימה ביום שני בלונדון ,והיא הובאה לקבורה
בבית החיים ענפילד בלונדון .זכתה להותיר אחריה דור ישרים
בברכת "ויעשו כולם אגודת אחת בלבב שלם" יבורך ,מאות צאצאים :בנים ,נכדים ,נינים ובני נינים ההולכים
בדרך התורה והחסידות.
בניה הג"ר אליעזר ליבער אב"ד מחזיקי הדת עדזשווער ,הג"ר
משה חיים אב"ד שרגא המאיר מאנסי; הג"ר יצחק אייזיק שמואל
אב"ד מיקולאייב בורו פארק; הג"ר אברהם זאב והג"ר דוד צבי
דומ"ץ דבית מדרשנו בירושלים .חתניה הג"ר בעריש מייזליש
מווייטצען לונדון; הג"ר יוסף טויבנפלד אב"ד חרדים מונסי; הג"ר
יחיאל מיכל רוטנברג מקאסאן; האדמו"ר מסטראזניץ לונדון;
הג"ר נפתלי אלימלך לייזר אב"ד פשעווארסק לונדון והג"ר יוסף
הלפרין בן הגה"צ גאב"ד הענדין לונדון.
תנצב"ה.
64קשר איתן • האזינו-שובה תשפ"ז
חומות בתינו א שבת טיש
פטל אחרי ספונג'ה... ערב יום הכיפורים תשפ"ז הרה"ג ישראל שטיינמץ
אין תיאור מדויק ,אפילו לא קרוב ,להרגשת הטוהר
שבמוצאי יום הקדוש .הנשמה צחה כתינוק שנולד ,והגוף
הודעה חשובה א חסידישע געדאנק
– למרות היותו גוף – מרגיש גם הוא אחרת .הרי הוא ניתן להשיג "מים בשיעורים"
עצמו גם עבר משהו בעשרים-וארבע שעות אחרונות. כבשנים קודמות "ימים יוצרו ולא אחד בהם"
איך שלא יהיה ,מדובר בהרגשה מיוחדת במינה.
ההרגשה אינה אלא מתנה נשגבה מאת אבינו אב אצל משפחת יסוד עניינו ומהותו של יום הכיפורים הוא גילוי עצום של
הרחמן ,אחת בשנה .מתנה שאין לה ערך ואין לה שווי הרה"ח ר' שלמה קנפלמכר שליט"א אהבה וביטוי מופלא של חיבה מצד הקב"ה לישראל זרע רחומיו.
כספי .אמנם עושים אנו את מירב המאמצים להגיע לרגע אין יום זה יום נקם ושילם ,אין עת זו עת חרון אף ,זהו
הזה נקיים ,שבים ומתוודים ,אבל עם כל זה ,הכפרה רחוב אמרי חיים 9קומה 1
יום בו שולטים ברמה אך חסד ורחמים'" :אימתי ויגבה ד'
והטהרה הם מתנה מהקב"ה המחלן והסלחן המעביר החל משעה 12.00לפנה"צ
צבאות במשפט ,אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ועד יום כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם
אשמותנו בכל שנה יהיה מה שיהיה ,כי ביום הזה יכפר. כמו כן אפשר לקבל בביהמ"ד הכיפורים' (ברכות יב – ):להורות רואה שבכאן דקדק לומר
ו'אמת מה נהדר מראה' במוצאי יום-טוב ,בצאת כל ביום הכיפורים 'ועד יוה"כ' ,להורות שיוה"כ גופיה הוא יום הרחמים ,ולא נקרא
אחד בשלום מן הקודש. אצל הרה"ח ר' שלמה קנפלמכר שליט"א יום הדין והמשפט…" ('מגיד תעלומה' לבעל 'בני יששכר' זי"ע). א ווארט
אשרינו מה טוב חלקנו.
גוש ב שורה 13כסא 1 וכשם שיום הכיפורים -לעוצם קדושתו שאין לה דוגמה
תפילה ותענית לחינוך הבנים
תפקיד אחד נשאר בידינו ,למשך השנה הבאה: בברכת ומשל ,ולרום מעלתו הבלתי-מושגת – לא ניתן להחשיבו
בין ימות השנה' ,והוא בגדר למעלה מהזמן ,כי יוה"כ אינו סיפר הרה"ח רבי יודא יואל מילר ז"ל:
לשמר את הניקיון במקסימום להזהר מלמצוא את גמר חתימה טובה מיוחד במנין ימי השנה ,כמבואר בספה"ק' (דברי חיים ד"ה שמעתי פעם מרביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע ברעווא דרעווין
עצמינו שוב באותה משבצת שעמדנו עליה לפני כן.
בפסוק יכפר) – כך לא שולטים בו הסדרים הרגילים ולא בשבת שובה ,הדרכה למעשה בענין חינוך הילדים" :יש
לא לשפוך פטל או שמן ,על הרצפה הנקיה ,ולא להניח
נוהגים בו הכללים המקובלים בהנהגת ד' את העולם ובריותיו. האומרים ,אינני יודע כיצד לחנך וד' כבר יעזור ...אולם
את הכביסה הנקיה על טיט ועפר...
ביום קדוש זה אהבה מקלקלת את השורה ,וההכרעה עוברת טעות גדולה היא .כמו כן יש האומר ,כפי שאני מבין ומחנך
להשאיר את הלובן – נצחי ,את הניקיון – לתמיד,
ומועתקת מהיכל המשפט הקדוש על נוהליו המסודרים כך היא דרך הישר ,סמוך הוא ובטוח בעצמו כי דרכו בחינוך
ואת ההרגשה הנעלית הזו -לצמיתות .כמה שאפשר
ומתכונתו הנוקשה ,אל היכל המלך פנימה' ,לפני ולפנים', טובה ונכוחה היא -גם זה טועה הוא!
וכמה שייך.
כאן אין פוצה פה ומצפצף ,אין מהרהר ומערער'" ,השטן' על ההורים לעשות ככל יכולתם לחינוך הילדים ,אך מיד
מיותר להאריך כמה שומני וגס הוא האינטרנט ועד בגמטריה :תלת מאה ושיתין וארבעה הוי ,תלת מאה ושיתין סמוך לזה ליטול ידיהם ולומר כמה פרקי תהלים ,להעתיר
כמה הוא מכתים ומלכלך את הנשמה .אפשר כן להאריך וארבעה יומי אית ליה רשותא לאסטוני ,ביומא דכפורי לית בתחינה שכל מה שנפעל ונעשה 'זאל זיך אנלייגען' ,שיתיישב
הודעה חשובה לציבור אנ"ש ליה רשות לאסטוני" (יומא כ ).כאן שלטת רק דעה אחת בקרב ובמוח הילדים .והפטיר בלשון קדשו' :אינני אומר
במעלת תוספות הגדרים והסייגים ,שאין כמוהם לשמירה לקראת ימי הרחמים והרצון וחגי תשרי הבעל"ט ,אנו שמחים להביא לידיעת הציבור את
על איכותה המשובחת של הנשמה לאחר יום גדול כזה. פעילותו של הקו הקהילתי ,המרכז את מגוון השירותים לתועלת הציבור. ויחידה ,זו המבקשת חסד ורחמים ,טובה וברכה. לכל אחד ,כי יש כאלה שאין בכוחם ,אולם מי שבכוחו
כל קבלה ,שהיא עליית מדרגה ממה שהיינו עד היום, מוקד השבת אבידה – שלוחה 2 כשהמשפט מתנהל לפני ולפנים – ביכולתו ובאפשרותו יצום יום ,ויבקש מד' שכל מה שעשה בתחום החינוך יתן
יש בה כח נפלא לשמירה על המצב הקיים. קריאה דחופה לימי הרחמים והסליחות של כל אחד לצאת זכאי בדין ,כי על כן "ביוה"כ הקב"ה בעצמו תוצאות לטובה!
זהירות מיוחדת בימי החג :עקב ריבוי האורחים והעומס הגדול ,מצויות אבידות רבות .רבים מהמתפללים
(וגם בעזרת נשים .תכשיטים יקרים מאד) נוסעים מיד במוצאי החג ,וכל עיכוב גורם לצער ועוגמת נפש מרובה.
ממליץ וטוען עבור ישראל ,והוא יודע לטעון מה שאין כל בריה ופירש את הפסוק בפרשתנו 'ויאמר אליהם שימו לבבכם
לא להשאיר בבית המדרש :אנא ,המוצא חפץ – אל ישאירנו בשום אופן בבית המדרש! מיד לאחר
יודעת אפילו הכסא-כבוד ,וזה שכתוב' :לפני ד' תטהרו' - ְתְַצ ֻֻום את
קבלה המתקבלת בעיצומו של יום ,יש בה כח לגרור לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר ַ
התפילה המקום מפונה על ידי עובדי הניקיון הנכרים והחפצים יורדים לטמיון.
קחו עמכם ופרסמו :עשו מצוה מן התורה "השבת אבידה" – קחו את האבידה עמכם ודווחו במוצאי יו"ט
עמה את כח ההתעלות – לכל אורך קיומה .בכל השנה,
בקו בשלוחה 2כדי לזכות במצוות השבת אבידה כהלכתה ולהשיבה לבעליה במהירות.
שית"ש בעצמו יטעון עבורנו" ("זרע קודש" ד"ה לפני ד')" ,כי בניכם לשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת' ' -תצום'
כאשר לא אכנס לחדרי מחשבים ,בגלל הקבלה של יום- באמת כל ישראל אינם חוטאים באמת ,רק שהיצה"ר מטעה לשון צום ,יש לצום למען אכן ישמרו הבנים לעשות את
שירותים קהילתיים נוספים במערכת:
כיפור ,הרי ששוב נמצאת הנשמה באותו מצב של קרבת שלוחה | 1הודעות ועדכוני אנ"ש :זמנים ,מודעות קהילתיות ,עדכוני שמחות ומידע חיוני. אות לאמור שזהו הדרך הטוב ,ונמצא דהפנימיות של ישראל כל דברי התורה הזאת.
שלוחה | 3לוח קהילתי :עדכוני מכירות מוזלות ,מסירות ,יד שנייה ויוזמות חסד.
אלוקים כבאותה שעה. שלוחה | 4השכרה ושכירת דירות לחגים ולכל ימות השנה :מאגר נרחב ומתעדכן בזמן אמת של דירות
לאירוח ולשהייה בימי המועדים – ראש השנה ,יום הקדוש וחג הסוכות.
אינו מתקלקל ח"ו ,וידוע דיש עולם נפש שנה ,ויוה"כ הוא
ג"כ נקודה הפנימית מהשנה… לכן ביום הזה נתגלה הפנימיות,
הקו עומד לרשותכם בכל עת להאזנה לעדכונים
ובכן ,כולנו כאחד "מיום כיפורים זה ועד יום כיפורים ולהשארת הודעות בקלות ובמהירות
והנה זה אינו יודע רק השי"ת לבדו ,לכן אמר הכתוב 'לפני ד' א ניגון
הבא עלינו לטובה" שווים לטובה ,בקבלה אמיצה ואיתנה תטהרו'" ('אך פרי תבואה' פ' אחרי).
בשדה הטכנולוגיה הגדולה ,מדרגה אחת למעלה .כך יהיו חייגו כעת09-3132768 : היום הקדוש הזה מהווה איפוא הזדמנות נפלאה ונדירה "תפן אלינו ברחמים" ניגונו של הרה"ק רבי יחיאל מקרילאוויץ
בגדינו לבנים בכל עת ,וה'קיטל' הנקי ישאר לבן וצח עד שלימד מרן אדמו"ר שליט"א בימי הרחמים.
בברכת כתיבה וחתימה טובה, לשפוך שיח ולערוך תפילה על כל הנצרך והמבוקש ,על כל
"ויאמר ד' סלחתי כדבריך" ,ניגונו של מרן אדמו"ר שליט"א
ליום הכיפורים הבא ,ללא רבב וללא שמץ. "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק"
המעיק על הלב ,הן ברוחניות והן בגשמיות ,כאשר אין מסך "כי אנו עמך" ,איטי ומהיר.
המבדיל ,אין מסטינים ומקטריגים ,אין ריחוק והסתר ,רק לב ניגון להרה"ק רבי אברהם המלאך ,לרגל ההילולא
שופע אהבה וחיבה ,ואוזניים כרויות לכל משאלה ולכל בקשה.
האזינו-שובה תשפ"ז • קשר איתן 67 66קשר איתן • האזינו-שובה תשפ"ז
נ .גוטספלד ציוני דרך לחסידי קמאי יזכרם
מי יוכל לתאר את תפילת שמו"ע כיצד היה מופשט מחיזו דהאי עלמא ומתפלל במתינות.
בכל עניית אמן ואיש"ר הזדרז לשמוע ולענות ברגש .בתקופת חוליו אחר שלקה בשיתוק,
בשוכבו עדיין על ערש דווי ביקש סידור והחל להשלים את כל הקדישים והתפילות שחיסר הרה"צ רבי צבי הערשיל זומר זצ"ל
בעת חליו ,ואמר את כל הנוסחאות המופיעים בסידורים על 'זה אומר אני במקום ברכו'
צדיק וחסיד משכמו ומעלה /י"ג בתשרי תשע"ב ,ט"ו שנים לפטירתו
אליו ואח"כ אל בנו הרה"ק ה'מאור ישראל' מסקולען זי"ע. ב ו צ י ן
בהגיעו לאר"י נכנס ללמוד בישיבת דושינסקיא .גאב"ד
ירושלים הגרי"צ דושינסקיא זצ"ל שהבחין במהותו המופלאה, מקטפיה
קירבו והורה לבנו הרה"ק ר' ישראל משה זצוק"ל שיקרבהו. ידיע
הקים את ביתו עם זוג' תבלחט"א ,כשרבה"ק ה'ישועות משה' מנקיי הדעת
זי"ע עם גבאי הצדקה הרה"צ ר' דוד לייב זצ"ל סידרו את שבירושלים
הוצאות החתונה .אז היתה הפעם הראשונה שר' דוד לייב עסק ומגדולי החסידים
בהכנסת כלה .מצד החתן עמד הרה"ק רבי יהודא הורוויץ זי"ע היה האי גברא רבה
מדזיקוב ,בו היה ר' הערשל דבוק ביותר כל ימיו. עובד ד' מנעוריו,
שבת ה'אויפרוף' היתה אצל רבה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע חסידא ופרישא,
בשולחנו של הרה"ק ה'מאור ישראל' מסקולען בט"ו בשבט ,נראים ברכת השנים מהרה"ק ה'נועם אליעזר' מסקולען לרבי הערשל זומר זצ"ל הרה"צ רבי צבי
מימין לשמאל רבי הערשל זומר זצ"ל ,יבלחט"א מרן רבינו שליט"א ,כ"ק בת"א .היתה זו שבת מיוחדת עם ארבע אויפרופען .בהתרגשות
האדמו"רים מסקולען ומאטיניא זצ"ל ויבלחט"א בנו האדמו"ר שליט"א הרבה ששררה ,שאחר החורבן הנורא זוכים שוב לחגוג מס' הערשיל הלוי זומר
שמחות אצל אנ"ש ,רקד רבנו לראשונה עם החתנים ב'לכה זצ"ל ,מגדולי אנ"ש
יחזקאל ואח"כ ברח' נחמיה ,כשהוא משמש דמות מופת 'כוונות השם' ,לאט ובכוונה יתירה ,כשהוא משמש דוגמה דודי'. בעיה"ק ותלמיד מובהק של הרה"ק ר' אליעזר זוסיא מסקולען
לכל באי בית ד'. ומופת לעבודת התפילה .מי יוכל לתאר את תפילת שמו"ע זצוק"ל.
כיצד היה מופשט מחיזו דהאי עלמא ומתפלל במתינות .בכל ר' הערשיל היה דמות קמאית של צדיק ופרוש משכמו
עניית אמן ואיש"ר הזדרז לשמוע ולענות ברגש .בתקופת חוליו אהבת תורה ויר"ש ומעלה ,שכל ימיו היו קודש לתורה לעבודת ד' ולחסד ,מתוך
המחנך הבלתי נשכח אחר שלקה בשיתוק ,בשוכבו עדיין על ערש דווי ביקש סידור ר' הערשל היה מופלא ומיוחד בשלושת עמודי העולם ,יומו תמימות ,אמונה ד' תמה ואמונת צדיקים ,וזכה להערצה
והחל להשלים את כל הקדישים והתפילות שחיסר בעת חליו, היה מוקף שיעורי לימוד סדורים ,שיעורים בגפ"ת ובהלכה, עצומה מגדולי וצדיקי הדור.
עשרות בשנים עסק בלימוד וחינוך עם תשב"ר בת"ת
ואמר את כל הנוסחאות המופיעים בסידורים על 'זה אומר בספרי יראה ובחסידות ,ברציפות ללא הפסק עשרות בשנים. נולד בשנת תרפ"ו-ז בעיר ראדאוויץ שבבוקובינא ,לאביו
'אמרי חיים' ויזניץ בירושלים -מאז ייסוד הת"ת .המוני החסיד ר' כתריאל ז"ל מחשובי חסידי ויזניץ ,יהודי ירא שמים
אני במקום ברכו' וכו'. עוד כשהגיע בנערותו לבית הרה"ק מסקולען לאחר המלחמה,
תלמידיו מציינים בהערצה את עוצם יראת החטא שקנו אצלו, וכיבדוהו לראשונה במאכל חם לאחר זמן רב שלא הכניס וחסיד נלהב ,צאצא בן אחר בן להגה"ק הט"ז זי"ע.
הקפיד על כל קוץ ותג של הלכה ,מנהגי חסידות ,ודקדוקי
הלכה ומנהג ,עד כדי מסירות נפש .גדולי הדור שלחו את שומעי מאכל מבושל לפיו ,מיהר ורץ תחילה אל הגמרא שמצא שם, בילדותו עוד זכה עם אביו לקבל את פני הרה"ק רבי חיים
לקחם לבקר בהיכלו ,באומרם שסגולה היא ליראת שמים. ולא שת ליבו למאכלים. מאטיניא זי"ע .בעודו ילד בראדוביץ כבר יצא שמו לתהילה
סיפר נכדו שהתלווה אליו להתפלל ע"י הכותל המערבי בשעות הצהריים למד בחיות ובעמקות עם הרה"ח ר' ביראתו שקדמה לחכמתו .בן עירו הרה"ח ר' חיים מנחם
בליל שבת ,בדרך חזור שינן ר' הערשל את התרי"ג מצוות, יחיאל רייך ז"ל .אחה"צ השתתף בשיעורו של הגה"ח ר' בעריש גרינברגר ז"ל סיפר שזוכר שבכל האיזור דיברו על תפילתו
זכרון עולם באמרו שמקיימים בזה 'ובלכתך בדרך' ,ואמר בשם ה'חפץ
חיים' שכשם שעל חייל לדעת את כל פקודות הצבא ,כן אנו
לאבין ז"ל בבית מדרשנו ,היו לומדים ש"ס בעיון על הסדר והיו
מתנצחים בלימוד כבחורים צעירים .כעבור שנים כשסיימו
הנלהבת של הילד .מרן רבנו שליט"א סיפר השבוע אור לד'
בתשרי ,שר' חיים גרינברגר אמר כי ראדוביץ הוציאה מתוכה
לנשמת אבינו וזקננו האי חסידא ופרישא מחויבים לדעת את התרי"ג מצוות. את הש"ס ,הניחו על השולחן כמה עוגיות ,ומיד פתחו במסכת שני בחורים מופלגי תורה וחסידות ,ה"ה הבה"ח שמואל אריה
צדיק בדרכיו וחסיד במעשיו ,נערך ע"י צדיקים וחסידים בלילה לפני קרי"ש שעל המיטה היה מסתובב אנה ואנה ברכות .בשבת אחר התפילה למד עם הרה"ח ר' נתן הנדלר איזקזון ור' הערשיל זומר ז"ל .בהגיעו למצוות נסע ר' הערשיל
מוה"ר צבי {הערשל}זומ+ר ז"ל והרהר בחשבון נפשו. ז"ל הלכות שבת בהתלהבות וביסודיות .גם בעת האכילה ללמוד בעיר סערט ,בישיבה שהקים מרן ה'מקור ברוך' זי"ע,
בהרה"ח ר' כתריאל ז"ל השבוע אור לד' בתשרי בשמחת ה'ווארט' לנכדת רבנו בביתו היה ר' הערשל יושב עם ספריו ,רבנו בחיי או טעמי שם קיבל יסודות ראשונים בתורה ובעבודת השם.
נלב"ע י"ג בתשרי תשע"ב שליט"א ,כששרו את הניגון 'תמים תהיה עם אלוקיך' ,הזכיר המנהגים ועוד ,ויותר למד מאשר אכל. עבר את מוראות השואה בגולת טרנסניסטריה לשם גורשו
מרן רבנו שליט"א בערגה כי ר' הערשיל הוא שהרכיב את תפילתו היתה עבודה שלימה .שעות ע"ג שעות עמד רבבות אלפי יהודי בוקובינא ,ושם שיכל את בני משפחתו.
הונצח ע"י צאצאיו שיחי' בהגיעו לאחר השואה לבוקרסט ,כיתום ,התקבל באהבה
במלאות ט"ו שנים לפטירתו הניגון 'בכל דרכיך דעהו' על תיבות הפסוק עם פירוש רש"י. כעבד לפני המלך ,כשהוא מכוון בכוונות עליונות בכל שם
היה ממייסדי קהילתנו הק' בירושלים ,בביהמ"ד שברח' ושם שהגה מפיו .הקפיד לברך כל ברכה וברכה מתוך סידור ובחיבה ע"י הרה"ק ה'נועם אליעזר' מסקולען ונשאר דבוק
האזינו-שובה תשפ"ז • קשר איתן 69 68קשר איתן • האזינו-שובה תשפ"ז
עוד יזכור ציוני דרך לחסידי קמאי יזכרם
יום ג' -י"א תשרי שב"ק פר' האזינו 'שובה' -ח' תשרי אלול ,היה ר' הערשל יושב בהר הזיתים סמוך לציון הק' ,עם אשר נותרה חרוטה בליבם לאורך ימים ,בהיותו בעצמו דחיל
תשנ"ד :הרה"ג ר' שמואל ב"ר שלמה טוביאס זצ"ל אב"ד פיאטרא-ניאמץ תקצ"ג :הרה"ק ר' נח בהרה"ק ר' מרדכי מלעכאוויטש זי"ע הרה"ח ר' משה יוס'ל האס ז"ל מירושלים ,וקיבצו מהעולים חטאין .החדיר בהם אמונה ,שינן עימם את עיקרי האמונה
תשד"מ :הרה"ח ר' אלטר שלום ב"ר דוד רוטנר ז"ל משיכון ויזניץ תרט"ו :הרה"ק אלעזר ניסן טייטלבוים מדראהביטש בהרה"ק משה ,ב' 'ישמח משה' ותיאר לפניהם את קבלת התורה באופן מוחשי.
תשנ"ט :הרה"ח ר' דוב בעריש בהג"ר יצחק מאיר הכהן ראפפורט ז"ל מברוקלין לציון צדקה למען ישיבתנו ומוסדותינו הק'.
מאיהעל זי"ע
תשס"ד :הרה"ח ר' יצחק אייזיק ב"ר אליהו גנץ ז"ל גבאי בית מדרשנו ברח' נחמיה ירושלים מומחה מיוחד היה בהמחשת ענייני הפרשיות והמועדים,
יום ד' -י"ב תשרי תשע"ה :הרה"ח ר' יהודה ב"ר אברהם אלטר פרוכטר ז"ל משיכון ויזניץ בצל רבותינו הקדושים ובהחדרת יר"ש בלב התלמידים .אחד התלמידים סיפר ,שפעם
תקל"ח :הרה"ק ר' אברהם ה'מלאך' בהרה"ק רבי דוב בער המגיד ממעזריטש זי"ע התבטל באופן מופלא לרבוה"ק ,היה נוסע להסתופף בצל בין כסה לעשור שב הביתה ,קרא לאמו לחדר צדדי ,וביקש
תרס"ב :החסיד ר' יצחק זאב ב"ר שמואל ברטלר ע"ה בעל האכסנייה של רבוה"ק בקולומייא יום א' -ט' תשרי רבנו זי"ע בכל שבת מברכים וכל שבתא דריגלא וכן לכל חודש ממנה שרצונו לבכות ,כי המלמד אמר שיש לבכות ולשוב
תש"ה :הרה"ח ר׳ בנימין דוב [בערל] ב״ר שלמה אלכסנדרי שרייבר ז״ל מסערט תשט"ז :הרה"ח מאיר דוב [בער] ב"ר משה יהודה שבשוביץ ז"ל שו"ב ,בעל אכסניה דמרן
תשל"ב :הרה"ח ר' דוד ב"ר חיים מאיר גנז ז"ל תשרי ,לפעמים היה ישן בביהמ"ד .היה מחדיר בצאצאיו אמונת בתשובה על החטאים .ואמנם הילד בכה באמת! כה הצליח
ה'אמרי חיים' באראד
תשנ"ז :הרה"ח ר' ישראל ב"ר רפאל מרדכי גרטנר ז"ל מגרויסוורדיין ,ב"ב תשל"ח :הרה"ח ר' אלטר חיים משה ב"ר צבי הכהן כץ ז"ל מסעקעלהיד ,אנטווערפן צדיקים ,וכששבו משבת אצל רבנו זי"ע ,היה חוקר אותם על להחדיר בתלמידיו יראת חטא.
תשס"ו :הרה"ח ר' יוסף אהרן ב"ר אליהו פריד ז"ל מבני ראם ,שיכון ויזניץ כל הנהגה והגה קל של הרבי .וכשהביאו לו שיריים במוצאי מרן רבנו שליט"א מספר בשם הרה"צ רבי מנחם מונדרר
יום ה' -י"ג תשרי שבת ,לא היה אוכלם מיד ,באומרו שלא כיוון לכך בטבילתו זצ"ל האדמו"ר מקאסוב ,שפעם הציעו לר' הערשל לכהן כמחנך
תרמ"ה :הרה"ק רבי מנחם מענדיל בהרה"ק ר' יחזקאל מדעעש זי"ע ב' 'מעגלי צדק' יום ב' -יום הכיפורים במקוה-טהרה באותו יום ,רק למחרת לאחר שטבל וכיוון בת"ת אחר ,בתשלום גדול יותר .הוא הגיע לשאול את רבנו
תשע"ב :החסיד רבי צבי הערשיל ב"ר כתריאל זומר ז"ל מירושלים תרנ"ה :הרה"ק ר' נפתלי חיים מדז'יקוב בהרה"ק ר' מאיר ה'אמרי נועם' זי"ע לכך ,אכל את השיריים משולחן גבוה. ה'אמרי חיים' ,שהשיב' :הילדים צריכים לראות יהודי כזה'.
תרנ"ט :הרה"ח ר' חיים מרדכי ב"ר שלמה פרוכטר ז"ל גבאי כולל רמבעה"ן דוויזניצא בסעלישט
יום ו' -י"ד תשרי תרע"ב :הגה"צ רבי גרשון שטיין זצ"ל אב"ד וואשקוביץ פעמים רבות כשנפגש עימו רבה"ק ה'ישועות משה' ,אמר כשהלך לשאול את ר' יודא'לי מה פשר התשובה ,הסביר לו:
תקס"ג :הרה"ק רבי שלום שכנא מפרוהובישט בהרה"ק אברהם ה'מלאך' זי"ע תש"ב :הרה"ח ר' מרדכי ב"ר משה וולונוב הי"ד יו"ר 'אגודת ישראל' בטשערנוביץ לו" :ר' הערשיל צריך לשוב בתשובה!" ור' הערשיל היה משיב: 'רבנו התכוון שהילדים בויזניץ צריכים לראותך' .ר' הערשל
תקע"ה :הרה"ק רבי ישראל ב"ר שבתי המגיד מקאזניץ זי"ע תש"ה :הרה"ח ר' שמואל ב"ר מרדכי שטרן הי"ד מווילחוביץ עצמו לא הבין שהכוונה אליו...
"הנני מוכן ומזומן בכל עת ובכל רגע!" ...תחילתו של דין
תרנ"ה :הרבני החסיד ר' אפרים פישל ב"ר אברהם אריה שארף מקולומייא ואח"כ מנהל תשל"ז :הרה"ק רבי משה יצחק ב"ר נפתלי אלימלך גווירצמן זצוק"ל מפשעווארסק ,אנטווערפן
כולל ויזניצא בירושלים תשל"ט :הרה"ח ר' שלמה ב"ר יעקב צבי גרטנר ז"ל מלונדון ודברים זה החל כאשר פעם היה רבנו זי"ע בסידור קידושין
תש"ט :הגה"צ רבי יוסף צבי ב"ר ישראל דושינסקי זי"ע גאב"ד חוסט וירושלים תשמ"ח :הרה"ק ר' אברהם יהושע העשיל בהרה"ק ר' יוסף מאיר ממכנובקא זי"ע בחופה ,ור' הערשיל נתכבד להיות עד קידושין .כשקראוהו צדקה וגמילות חסדים
תשל"ג :הרה"ח ר' אהרן יהודה [לייבו] ב"ר מרדכי האס משאץ ,חיפה נלב"ע ללא זש"ק תש"ע :הרה"ק ר' שמעון נתן נטע בהרה"ק ר' משה מרדכי מלעלוב זי"ע לשמש כעד ,נעלם ר' הערשיל וחיפשוהו זמן ניכר .אח"כ ייסד את קופת הגמ"ח 'קרן החסד' בקהילתנו הק' בירושלים,
תשס"ד :הרה"ח ר' אברהם ניסן ב"ר יחיאל מיכל לב טוב ז"ל מחיפה תשע"ד :הרה"ח ר' אפרים ב"ר משה שלמה הלר ז"ל מב"ב שאלו רבנו זי"ע להיכן נעלם ,והוא השיב בפשטות" :הרי הלך בעצמו לקבץ פרוטה לפרוטה ,עד שהעמיד את הגמ"ח
בתשלומים נוחים מאוד .קיבל כל אדם בסבר פנים יפות ,והיה
העד עליו לשוב בתשובה לפני שמעיד; פניתי לשוב בתשובה
מיוחד בנשיאה בעול עם חבריו .עד לאחרונה ,אף שסבל
בסייעתא דשמיא בטרם אתמנה כעד"...
בעזהשי"ת ייסורים נוראים ,שימש ביתו משכן לכל נדכאי לב וקשי יום.
כל דרכיו והליכותיו היו מחושבים ע"פ הלכה וע"פ חסידות,
כל מהותו היתה חסד ,היה מופלג בלימוד זכות על כל אדם,
הזדמנות חד-פעמית די היימישע תפילין לא לחינם התבטא עליו מרן רבנו שליט"א לאחר פטירתו, אף אנשים שעשו לכאורה עוולות עימו או עם הסובבים ראה
להצטרף לעוצמה קבוצתית המהודרות והמוכרות כי רבי הערשיל היה דוגמה ומופת כיצד יהודי חסידי צריך תמיד את צד הזכות שבדבר .היה מקרב כל אדם וכל אורח בסבר
ולחסוך הון רב! להיראות ,והוסיף שמנעוריו היה עוקב אחר הנהגתו המופלאה. פנים יפות ובשמחה וכל אחד הרגיש נעים לצידו .בביהכ"נ
השאיר אחריו בנין וחתנין רבנן ,עובדי השם ויגעים בתורה היתה לו עבודה שלימה לקרב אורחים ולקבלם ב'שלום עליכם'.
מתארגנת קבוצה של רוכשים כששמע על שמחה שעושה מישהו היה פשוט שש ושמח כאילו
וביראה ,בניו הגה"ח ר' כתריאל שאול זצ"ל משגיח רוחני
בעיר החרדית החדשה קרית גת -מערב מדובר מקרובו ,וכן להיפך היה כואב עם כל יהודי רח"ל בצערו
בישיבתנו הק' בשיכון ויזניץ ,המחנך הרב מאיר שליט"א ,וחתניו
במחיר מוזל משמעותית ממחיר השוק עד עמקי נשמתו .כן התפלל בעד כל יהודי מקירות ליבו לכל
הג"ר קלונימוס קלמן וייס רב ודומ"ץ דקהילתנו בבית-שמש,
יחד כקבוצה מאוחדת משיגים הרה"ג אביגדור טובק ר"מ בירושלים ,הג"ר משה פרידמן ר"מ ישועה שצריך ,אם כשביקשוהו או שראה באיזה פתק .גם
את מה שאף רוכש יחיד לא יכול לקבל! וראש כולל עיון ,והרב טוביה גרינוולד מראשי הכולל בעיה"ק בכיתת תלמידיו היה משתמש בימין מקרבת באופן נפלא.
לפרטים והצטרפות: ירושלים ת"ו ,נכדים ונינים הדבקים בדרכי התורה והחסידות. מדי שנה ביומא דהילולא של מרן ה'דמשק אליעזר' זי"ע ב'
וכעת:
חייגו – 077-2318758 קו יצור מיוחד "קשר <לתפי<לין"
או במייל a0772318758@gmail.com - מבית "תפילין -אות <לישרא<ל"
סוכן "ש
בכשרות בד"ץ העדה"ח
מ
אנ
איתך מסביב לעולם כשהכל מתוקתק ומאורגן ברוגע,
לצורך גיבוש אנ"ש בעיר צבי יהודה פריד
כל לקוח מרגיש שהוא -
זוכי מחיר למשתכן בקרית גת מערב
נא לעדכן בדחיפות
בטלפון – 050-50505050
03:5742841
היימישע יודן
<לא מתפשרי+ם
ע<>ל פחות מ'או>ת <ליש>רא<ל'
טיסות מלונות ויזות רכבים
0527 122-665 SHALVATOURS@GMAIL.COM נוסע טופ
70קשר איתן • האזינו-שובה תשפ"ז
יוסף מלאך מתי יגיעו מעשי
אולם עלי לספר לך מדוע קורא הנני כך לעצמי
על שם אמי המנוחה הקדושה.
ובכן ,אמי הצדקת שרה ,כשהיתה נערה
צעירה ,נתן בה פריץ אחד את עיניו וביקש ליום הכיפורים
ד' הוא האלקים
להינשא לה .כשהוא מבטיחה כל כסף וזהב
שבעולם .היא פחדה להתפתות ,ועל כן הלכה לעשות .נבוכו מפני הצדיק האורח שכן הבטיחו לו שיש מנין
מיד ,ונישאה לאיש יהודי זקן כדי להינצל
ּבֹוֲא ָָכה ָָה ִִע ָיָרה ַ
רּוַח ְְס ָָע ָָרהֲ ,
בכפר ,וכעת איך ישאו פניהם אליו. באחת התקדרו פני הרקיע בעבים כבדים .השמה שעד כה
מאותו פיתוי .אלו היו הורי .על כן חקקתי
זרחה על פני הארץ כיסתה פניה ,ואת מקומה מלאו עננים כהים
שמי לזכר אמי הקדושה ,שאזכור תמיד מאין ּפֹוֵת ַַח ַַׁש ַַער
צֹוֵעד ַַּב ְְּכ ָָפרֵ ,
ֵ שהשחירו פני רקיע .תוך דקות ספורות ,השתנה מזג האוויר,
באתי". הצדיק ,שהיה עד כה עטוף בטליתו ועסוק בשרעפיו .מפשיל
"אמי הקדושה עמדה בניסיון שבו לא גשמים סוערים ומטרות עוז צלפו את פני הארץ ,ורוחות סערה
את טליתו מעליו ,ויפן כה וכה והבין את אשר קרה" .אין יהודי
עמדת אתה" -הרים רבי לייב שרה'ס את שנלוו להם ברקים ורעמים צמררו את פני היקום.
"שערי תשובה לא ננעלים לעולם .וכעת הוא יום כיפור, נוסף שמתגורר בסביבה שאפשר לזמנו להתפלל"? שואל הצדיק
בתוככי מרכבה שמשתרכת על פני הדרך ,יושב הצדיק הקדוש
קולו" .ואילו אתה ,הלכת ולקחת לך אשה ואתה בוודאי זוכר מילדותך מה זה יום כיפור .ושכל יהודי הקדוש" .לא" באה תשובתם הנוגה.
נכריה בשל תאוות ממון ,וזנחת את יהדותך רבי לייב שרה'ס ,מביט בדאגה השמיימה ומצחו נחרש קמטים.
שב ביום זה בתשובה שלמה. "ואולי" -ממשיך הצדיק לשאול לחלל בית המדרש " -יש
מאחורי גווך". ערב יום הכיפורים היום ועדיין כברת דרך לפניהם עד הגיעם אל
בכל זאת אדם שנולד יהודי באזור? אפילו מומר ,ואפילו אם
מילותיו של הצדיק הצליפו בפריץ והלמו שכח מיהדותו ,שאפשר להשפיע עליו לבוא לבית המדרש"? העיר .כעת ,משהשתנו העתים ומשמרות רקיע נחלפו ,נעשית
בו קשות .מעולם לא העז אף אחד להרים ושופכים צקון לחשם אל בוראם .יצא הצדיק את שערי בית הס הושלך באוויר .בני הכפר משפילים מבטם ואינם עונים. הדרך קשה ,בוצית וטובענית .הסוסים הרתומים נאבקים עם
המדרש ,והתהלך לו ברחובות כפר נידח .הישר אל ארמונו של את קולו עליו .ועוד איש זר ובלתי מוכר .אולם במקום שיטול "מדוע זה אינכם עונים לי ,יש כאן בכפר יהודי מומר או לא"? כל פסיעה ופסיעה ,ואגלי זיעה ניגרים ממצחו של העגלון
את המחוצף וישליכהו מארמונו או יתנהו מאכל לכלבים בשל הפריץ ,במרכז הכפר. "ומה יסייע לנו יהודי מומר ,אם המיר את דתו ואיננו נוהג שמנסה בכל כוחו להניעם .השעה מתאחרת והולכת ,ועמה
חוצפתו .הוא שוב מוצא את גופו בוגד בו ,ואת אזניו כורות כיהודי ולא יהיה מוכן לבוא"? מתחדדת ההבנה כי היום תיכף יפנה ,ואל העיר לא יגיעו טרם
אוזן ומאזינות לדברי האיש שחדר לפתע אל תוך ארמונו. ָָעִנִ י ִִמ ַַּמ ַַעׂשִִ ,מ ָָּפָנָ יו ַַהס "לא כן" -אומר הצדיק הקדוש " -ביום הקדוש אנו מתירים תשקע החמה.
"דע לך" -ממשיך הצדיק ואומר ,כשקולו נהיה רך " -ששערי שערי הארמון מבוצרים היו ,שומרים קשוחים עומדים שם להתפלל עם העבריינים .כל יהודי יש בו נשמה אלקית ,גם באין ברירה אחרת עצרה המרכבה בפאתי כפר קטן ונידח
למשמר .אולם מראה הצדיק הקדוש עטוי הלובן ,הפיל עליהם תשובה לא ננעלים לעולם .וכעת הוא יום כיפור ,ואתה בוודאי אם היא נמצאת ממעמקי שביה .והלא כך שמעתי ממורי ורבי שנקרה לפניהם .הצדיק יורד מן המרכבה ומברר אם יש כאן
אימתה ופחד .הצדיק לא חננם אף לא במבט אחד וחלף על זוכר מילדותך מה זה יום כיפור .ושכל יהודי שב ביום זה בתשובה הקדוש מרן הבעל שם טוב :גם כשמחטטים בגדיש של אפר, בית מדרש .לשמחת לבבו פגש ביהודי מן הכפר .ונאמר לו כי
פניהם בפסיעות מהירות הישר אל תוך הארמון .דופק על הדלת שלמה .ובכן ,בוא עמי כעת אל בית הכנסת של היהודים ,ותזכה אפשר למצוא ניצוץ בוער". אכן ,יש כאן בית כנסת קטן ושמונה יהודים מתגוררים בכפר
להשלים לנו מנין בתפילת יום הכיפורים .והלא כך אומר הכתוב בחזקה ופותחה לרווחה ,נכנס הישר אל טרקלינו של הפריץ. "לצערנו הרב ,יש כאן יהודי מומר" עונה אחד מן המתפללים זה .שני יהודים נוספים מן העיר הבטיחו את בואם דרך היער
הפריץ ,עב בשר ורחב גרם שנדהם למראה האיש שפרץ "העשירי יהיה קודש לשם" ובכך תזכה לתשובה שלמה ולהיות בקול חרישי .כמעט בלתי נשמע. הסמוך .וכך יהיה בס"ד מנין ליום הקדוש.
אל תוך טרקלינו ללא שום תיאום ,כמו נתקף אלם קול .אם קדוש". "ומי הוא אותו יהודי"?! תובע הצדיק לדעת. הצדיק מיהר אפוא אל הנהר וטבל במימיו הקפואים ,סעד
רבי לייב סיים את דבריו החוצבים .והפריץ ,לפתע ,אינו אמנם לרגע אחד בעבע בו כעסו למראה חוצפתו של האיש "לא אחר ,מאשר הפריץ בכבודו ובעצמו" – עונה הקול את הסעודה המפסקת מצקלונו ,עטה את בגדי הלבן ויצא אל
ומחשבה עלתה על דל מחשבתו להזמין את השומרים פנימה מאמין למה שעצמו עושה .הוא משפיל עיניו לארץ ,קם ממקומו, המושפל ,כביכול חושש שמא ישמעוהו אזניים זרות " -זה לו בית המדרש ,נכנס למקום שנכנס ועמד במקום שעמד ,הליט
ולגרש אותו מעל פניו .אולם הבטה נוספת על פני האיש ,הטילה וברכיו הכושלות צועדות אחר רבי לייב .כביכול אוחז רבי לייב יותר מארבעים שנה ,אשר זנח את יהדותו כליל ,התחבב על פניו בטליתו והחל לשפוך לבבו כמים בהכנה בסילודין לקראת
בחבל בלתי נראה הכרוך על צווארו ומוליכו כמי שמוליך עדר צאן. אימה ופחד עליו. הפריץ הקודם אשר נתן לו את בתו לאשה בתנאי שימיר את היום הקדוש ,בתפילות ובתחנונים ,באמירת זוהר ובהתבוננות
השומרים ההמומים ,רואים את הצדיק הקדוש יוצא את שערי "מה בפיך"? -מצא הפריץ את עצמו אומר ,ללא מתכוון, דתו ,וכך עשה לדאבון לב .משמת הפריץ הזקן ,ירש אותו מומר והתייחדות בקונו .מבין כי תכליתו בשנה זו היא לערוך את יום
שעה שכוונתו היתה לומר דברים אחרים ופחות נעימים כלל הארמון ,ואחריו הפריץ שצועד אחריו בעיניים מושפלות ובאין זה והוא היום אדון הכפר. הכיפורים במקום זה ,ואם כך רצונו יתברך ,הרי ששש ושמח
אומר ודברים ,חולפים על פני השער ויוצאים אל בית המדרש. " -ומדוע באת הנה"? "אולם" – ממשיך היהודי בשפל קול – "עלי להזהיר .פריץ הוא לקיים רצון בוראו.
"שמי הוא לייב בן שרה" פותח הצדיק הקדוש את פיו ואומר, זה הוא שונא ישראל מובהק ,שקוע עמוק בטומאתו ,לא הייתי העריב היום והיהודים מתאספים ל'כל נדרי' .שמונת דרי
"אני הכרתי את רבי ישראל בעל שם טוב ,שהיה מפורסם בכל ִנִ ְְׁש ָָמתֹו ְְּב ָָט ֳֳה ָָרהַַּ ,כ ַַח ָָּמה ָ
אֹוָרּה ממליץ כלל לגשת אליו". הכפר כבר כאן ,איש במקומו ובמחזורו .מביטים לעבר הפתח
השמש שקעה זה מכבר .שמונה יהודים עומדים בבית המדרש, העולם כולו .גם פריצים רבים העריצו אותו ,האם שמעת עליו"? "האם יש לו בנים ובנות מאשתו הנכרית"? שאל הצדיק להיכנסם של שני היהודים האמורים להשלים את המנין .אך
כמו שואל רבי לייב .אך בלא להמתין לתשובתו ,הוא ממשיך חרדה אוחזת את כל גופם .נבוכים ויראים איזו צרה תמיט בנחרצות. הללו בוששים מלבוא .היו אמורים לבוא זה מכבר ,ואינם.
ואומר ,בקול שקט ,איטי ונוקב ,כשעיניו החודרות מביטות עליהם פזיזותו של ההלך הזר שנחת בכפרם השקט והנידח "לא ,זה כמה שנים שמתה עליו הנכרית .והוא מתגורר השעה מתאחרת ,והיהודים מתמלאים חרדה .תשעה המה יחד
ביום הכיפורים והחליט להיכנס אל גוב האריות בארמונו של אל תוך עיני הפריץ: לבדו בארמונו". עם הצדיק שאותו לא הכירו .כעבור זמן באה הידיעה ע"י אחד
"כך היה אותו קדוש רבי ישראל בעל שם טוב אומר :דוד הפריץ המנוכר .הסערה שבחוץ כמו משקפת את מה שמתחולל "אם כך ,אלך אליו". מגויי הכפר ,שני היהודים שהיו בדרכם הנה נאסרו במעבה היער
המלך אמר "הצילני מדמים אלקים" .והפירוש :הצילנו ,ש'דמים' בתוככי בית המדרש ,שלהבת נרות החיים ונרות הנשמה שהמיסו וכך ,עטוי בגדי הלבן ועטוף בטליתו .כשתואר פניו כמראה בשל עלילה שטפלו עליהם ,ולא יגיעו הנה.
את שמנם ושעוותם על פני תיבת בעל התפילה ריצדו והפיצו – כסף – לא ייחשב אצלי לאלקים". פני מלאך אלקים .שעה שמחשיך היום וכל בני ישראל בכל מביטים היהודים אנה ואנה איש על רעהו .שתיקה של כובד
"אמרתי לך -ממשיך רבי לייב -ששמי הוא 'לייב בן שרה' .את אורם הנשבר אנה ואנה והוסיפו לסערת הלבבות שרחשו מקומות מושבותיהם מכונסים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ראש מחמת היום הקדוש שוררת באוויר .ואינם יודעים מה
האזינו-שובה תשפ"ז • קשר איתן 73 72קשר איתן • האזינו-שובה תשפ"ז
אורה של תורה יוסף מלאך מתי יגיעו מעשי
ובפעם השביעית ,מהדהדת הזעקה הגדולה מכולם .כמן תקיעה בפעם השביעית ,מהדהדת הזעקה הגדולה מכולם .כמן תקיעה גדולה ,צווחת ואומרת ,וכל
גדולה ,צווחת ואומרת ,וכל פמליא של מעלה נאלמת דום לקולו של
לפני ד' תטהרו בעל התשובה הזועק בקול לא לו "ד' הוא האלקים".
פמליא של מעלה נאלמת דום לקולו של בעל התשובה הזועק בקול לא לו "ד' הוא האלקים".
ואז ,נדם קולו .בעל התשובה קרס על הארץ ,ויצאה נשמתו
בספרים הקדושים מובא יסוד נורא על הפסוק" :כי הלילה .ורבי לייב עמו לא זז מבית המדרש. באימה מליל קדוש ונורא זה שאינם יודעים מה הוא טומן בחובם.
בטהרה ,בתיבת 'האלקים'.
ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני אתא בוקר .תפילת שחרית והפריץ עדיין על עמדו עומד. לכשעצמם ,כבר היו מוותרים על המנין בלית ברירה ,ועורכים
וסביבו ניצבים תשעה יהודים .חרדת אלקים .דממה .מביטים אל
ה' תטהרו" .בחינת הסליחה ,היא לפי עוצם דבקותו של בכיו אינו פוסק לרגע אחד ,פניו אינן מבצבצות מתוך המחזור את תפילתם ,אולם האורח הלך להביא עשירי .ועליהם לכבדו.
האדם בתורה ,שקדמה לעולם ,שקדמה לכל .בחינה של המת מוטל לפניהם לפני ארון הקודש .ורבי לייב ,פונה אל המתפללים
שכבר הבינו כי לא דבר ריק הוא ,ולא לחינם שלח השי"ת את רבי שעות על גבי שעות ,שחרית ומוסף ומנחה .הציבור מתפלל, השעה הארוכה חלפה והנה נפתחת הדלת ,ולנגד עיניהם
'לפני ד' – ובה תטהרו. מתחטא ,מתחנן ,פיוטים באים והולכים ,רבי לייב פותח שערי הקרועות פוסע רבי לייב שרה'ס פנימה ,אוחז בימינו המשולבת
לייב לכפרם לעשות את יום הכיפורים הזה ,ואומר:
עוד אמרו :הדבקות של האדם בתורה הקדושה ,מכרזת "לא יהיה לנו מנין לתפילת ערבית .אך הוא ,במקום שצדיקים רקיע בנעימות תפילתו היוקדת ,המשולבת נעימות ושירות ביד הפריץ שנכנס בברכיים כושלות ובהכנעה .עיניו של הפריץ
על כך שהוא חי כל ימיו 'לפני ד'' ,גם במעשיו היומיומיים, גמורים אין יכולים לעמוד ,וממילא ,צדיקים במיתתם קרויים חיים, כבן המתחטא לפני אביו ,קולו הנעים בוקע רקיעים ומתדפק תקועות בארץ ,ורבי לייב מוליכו ,מושיבו בשולחן הראשון מול
גם בשגרת עסקיו וטרדותיו .עודנו עומד 'לפני השם' .שהרי ואפשר לצרפו למנין. על הלבבות וממרקם כבבורית .והפריץ עודנו על מקומו .עודנו ארון הקודש ופותח לפניו מחזור תפילה.
דבוק הוא בתורתו לאורך כל יומו .הן בלימוד ,והן בדבקות. בבכיו שאיננו פוסק .שלולית דמעות ענקית נקוותה לרגליו, רבי לייב לא משתהה לרגע אחד .ניגש אל ארון הקודש
"והוא רחום" פותח הצדיק בחדווה ובנהרת אור.
והוא כמו עומד בינותם ,כמו טובל בנהר דמעות ומטהר עצמו ומוציא שני ספרי תורה .האחד לזקן הקהילה ,והשני לידי הפריץ
ובאין מליץ יושר מול מגיד פשע .יבואו בפתע פתאום בסיום התפילה ,הורה רבי לייב להוליך את בעל התשובה לקבר
עוד ועוד .נהרות של דמע גם נאספו באהבה אל דפי המחזור בעצמו .מראה לו איך לחבוק את הספר הקדוש בחיקו .והצדיק
אותם ריבי רבבות זכויות של אותיות התורה הקדושה, ישראל ,בעיר הסמוכה .הצדיק הקדוש התעסק בעצמו בטהרתו
שספגו אותם בדומיה ,נהרות של חרטה ,תשובה ווידוי ,שהולכות פותח בקול חוצב להבות אש:
ויכריעו .ישמע הבל פיהם של ילדי תשב"ר ויליצו טוב עליו. ובקבורתו .ומני אז ,עד יומו האחרון ,אמר 'קדיש' לעילוי נשמת
ויושב על כסא רחמים ישאל "מה קול הצאן"? מכאן ,מבית המדרש הקטן שבכפר הנידח ,ומפלסות להם דרך "על דעת המקום ועל דעת הקהל ,בישיבה של מעלה ובישיבה
בעל התשובה הגמור שמת בקדושה ובטהרה עם דמדומי חמה של
אל כסא הכבוד ,חותרות חתירה תחת כסא הכבוד. של מטה ,אנו מתירים להתפלל עם העבריינים".
זהו הקול שבקע מלבבות טהורים של ילדי תשב"ר שישבו יום הכיפורים.
תיכף יפנה היום .והציבור עומד בתפילת נעילה .הצדיק המנין מחרה-מחזיק אחריו .מתירים להתפלל עם העבריינים.
והגו בתורה ,בכוחו ובזכותו של העומד לפנינו. פותח בנעימת הקדיש המרטיטה שלב כל יהודי חרד הימנו כל הנדרים מותרים .המילים מקבלות את משמעותם המוחשית
נמצינו למדים:
זהו הקול שישתיק כל מקטרג ,שיחסום משטין מלהשטין. וכל נימה ונימה בכל לב יהודי זע ממקומו: יתר על פני שנים כסדרן ,וכתשובה להרהורי מנין המתפללים,
ּוִמ ָּׁׁשם
ִּבְּקֵצֵ ה ַהַ ָּׁשָׁמָ ִיִם ִִמ ָּׁׁשם ְי ְַַקֶּבּ ְצְ ָך ד' ֱאֱ ֹלֶקֶ יָך ִ
ִִאם ִי ְְִהֶיֶה ִנִַּדֲּחֲ ָך ְ
שיבקע ויפלס דרך ונתיב. "יתגדל ,ויתקדש ,שמיה רבה .אוי אוי אוי". נפתח בפתע פתאום סגור ליבו החתום והנעול של ה'פריץ' .כמו
ִִיָּקֶּחֶ ָך.
זה יותר מכ"ד שעות שה'פריץ' לשעבר ,בעל התשובה ,עומד ישיבה של מטה וישיבה של מעלה התירו את כבלי האסורים
כשהמקטרג בא לקטרג ,עומדות אלפים ורבבות שעות על רגליו .לא התיישב אף לא פעם אחת .ברכיו כושלות לחלוטין. שבהם היה אטום לבבו במעמקי שבי הקליפה ,וקול אנחתו
של עמל תורה שנלמדו בזכות נתינתו ,ומשתיקות את כל אך מעיין דמעותיו עדיין לא יבש .ניכר היה ,כי למעלה מארבעים ובכייתו התפרץ לפתע לחרדת לב כלל המתפללים .זעקות
הדינים .תומך התורה נכנס אל השנה החדשה עטוף בבגדים שנות זוהמה ,מתמרקות כאן בבכיות הנסערות. שבר ,נהי ובכי מלאו את החלל ,ואיש אינו מהין להסיט את
לבנים וזכים של סנגוריה עילאית. והנה הגיעה השעה .שעת קבלת עול מלכות שמים .ארון מבטו לעברו.
בזכות שותפות מקודשת זו שבין האדם לתורה הקדושה, הקודש פתוח לרווחה ,ובעל התפילה ,הצדיק הקדוש רבי לייב רבי לייב ניגש לפני התיבה ,ממשיך בתפילת ערבית .כשביד
ברית שלא תופר ,ברית קודש ,תתחנן התורה הקדושה שרה'ס ,זועק בקול אדירים" :שמע ישראל ד' אלקינו ד' אחד". ימינו הוא מורה כל העת ל'פריץ' איך וכיצד לנהוג .בווידוי ו'על
בעבורו .להחתם בספרן של צדיקים גמורים.
מזל טוב חמה ולבבית והפריץ בעל התשובה .כמו ניתק ממקומו ברגע אחד .שועט
אל ארון הקודש ,מליט פניו אל תוכו ,שקוע בין ספרי התורה.
חטא' החווה לפריץ את מנהג ההכאה על הלב ,והפריץ מכה על
לבבו ,חטא ועוד חטא ,שורה ועוד שורה .הכאותיו מתערבות
לחברנו רב המעלות וברוך הכשרונות וזועק בקול מחריד לב" :שמע ישראל ד' אלקינו ד' אחד". עם יללותיו והללו מתגברות ובוקעות רקיעים .משברות את
מסור למען בטאונינו ולכל קדשי בית ויזניץ ורבי לייב ,שעומד לפני התיבה ,ממשיך "ד' הוא האלקים", לבבו ,יחד עם לבב כל הנאספים ,שהבינו כי מחזה אלקים הוא.
משמיע ברמה את דבר המלך ודתו ז' פעמים .כנהוג ,כמו שזועקים יהודים ,בכל הדורות. תפילת ערבית הסתיימה זה מכבר .והמתפללים פונים אל
ובעל התשובה בתוככי ארון הקודש ,מחרה מחזיק לעומתו, ביתם לאגור כוחות לתפילת שחרית .אולם הפריץ נותר עומד
לו"ז קבלת קהל סוכות הר"ר חיים אברהם גולדברגר הי"ו וקולו מתגבר והולך ,נשנק מדמעות אך זועק בקול אבירים" .ד' על עמדו ,לא מתיישב ,לא נע ולא זע .פניו תקועות בתוככי
בנושאי זכויות וביטוח לאומי ולנוות ביתו העומדת לימינו בכל פעליו הברוכים הוא האלקים"" .ד' הוא האלקים"" .ד' הוא האלקים". המחזור וזולגות נחלי דמעות .לא יוצא מבית המדרש כל אותו
ע"י הר"ר ישראל ווייס הי"ו לרגל הולדת הבן בשעטומ"צ
יום ג' -אשדוד .רובע ח' אולמי פרחי שושנה יתן ד' ותזכה לרוות ממנו ומכל יו"ח מלוא חפניים תענוג
יום ד' -בני ברק .קבוע במשרדי קהל חסידי ויזניץ רח' תורת חיים ונחת דקדושה מתוך שפע ברכה והצלחה עד בלי די בסייעתא
אין צורך בהרשמה דשמיא מופלגה
אפשר להתייעץ טלפונית בטלפון 03-5746467 :שלוחה 4 השמחים בשמחתך מקרב לב
מדי יום בין השעות 16:00 - 14:00
המערכת
האזינו-שובה תשפ"ז • קשר איתן 75 74קשר איתן • האזינו-שובה תשפ"ז
אחר מבקש 'אנא אל ישכח הבטחתו אלי להתפלל גם עלי
לבריאת הגוף לאריכת ימים ושאזכה לעמוד בהיכל המלך מלכו
של עולם בענין זיכוי הרבים והוראה והרבות תורה' .ובא על גליונות מראה מקומות ב'מנחת חינוך' אלול תשל"ו -תשרי תשל"ז
החתום 'שמואל בן רחל'. הני צנתרי דדהבא האברכים החשובים שהו"ל בימי הקיץ
העעל"ט גליון מראה מקומות לספר מנחת חינוך למספר 'מצוות',
גליונות דברי תורה המשיכו במלאכת הקודש כפקודת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א,
עתה יצאו לאור לקראת ראש השנה דפים נוספים של מראה 'שובה ישראל' ,במסגרת זו עוסקים תושבי השיכון בתורה
לאורך כל שעות היום בימי הרחמים והסליחות ,מוסיפים שעות הימים הנוראים – תשל"ז
חברי מערכת 'שבת בשבתו' הדואגים לחלוקת גליונות מקומות ,לפי סדר המצוות שלומדים במקהלות אנ"ש בהוראת
ד"ת מדי שבת לפני קריה"ת ,הכינו מבעוד מועד גליונות לכל רבנו שליט"א ,מצוה ח' ,ל"א ,שי"א ,שי"ב ,שי"ג ,שכ"ב ,שכ"ג, לשקוד על דלתותיה בסדר יומי המאורגן ומסודר להפליא על מקצווי ארץ וים רחוקים הגיעו המוני חסידים אל קרית מלך
השבתות והמועדים במשך חודש תשרי הבעל"ט ,גליון מיוחד שכ"ד ,שכ"ה. ידי הנהלת 'התאחדות התלמידים'. רב ,להסתופף בצל הקודש בימי ראש השנה וירח האיתנים.
'זכרון תרועה' ליום א' דר"ה שחל בשבת ,וגליון מיוחד 'יום את הדפים ניתן להשיג אצל המו"ל בהיכל הכולל ,ופורסמה ביום ראשון פרשת האזינו ,אחר סדר לימוד של שעתיים, מארה"ב הגיע לראשונה הגה"ח ר' פישל סנדרוביץ מחשובי
תרועה' ליום ב' דר"ה' ,שבת בשבתו' לשבת שובה' ,שבת שבתון' מודעה מיוחדת על תוכן הגליונות ,להגדיל תורה ולהאדירה. הופיע כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בהדרו להשמיע דברות קודש, הרבנים בויליאמסבורג .עוד הגיעו מארה"ב :ר' זיידא איינהורן,
ליו"כ' ,מועד במועדו' לחג הסוכות .הגליונות מלאים דברי תורה נמסר שהאברכים ממשיכים במלאכה ,ומקווים להמשיך לרגל פתיחת המסגרת .רבנו פתח בפלפול בדיני חצי שיעור אם ר' וואלף גנוט ,ר' ליפא ברנר ,ר' ישראל שימשוביץ ,ר' חיים אריה
ופנינים יקרים .קראו ותחי נפשכם. בהוצאה לאור סדרת גליונות להמשך המצוות שבספר מנחת איסורו מה"ת או מדרבנן ,אחר המשיך בדברי מוסר והתעוררות רוזנברג ,ר' יודל גליק ,ר' שמואל אברהם סימקוביץ ,ר' בנציון
חינוך ,אשר ילמדו בצוותא בחדשי החורף הבעל"ט. ושיבח את העסקנים שהגו את הרעיון והוציאוהו מהכוח אל מרקוביץ ,ר' אברהם ב"ר לייבל איינהורן ,ר' אשר אנטשיל פייג,
הפועל. ר' חיים שטרן ,ר' אברהם איילנדר .ממונטריאל הגיעו :ר' יצחק
'אמרי חיים' חלק לקדושים אשר בארץ המה מנהמת לבו קרא רבנו ואמר" :יצר הרע פועל במיוחד בימים ראטה ,ר' דוד קיזעלניק ,ר' אלי' ציג .מלונדון הגיעו :ר' חיים
רביעי תלמידי הישיבה יצאו במאורגן להשתטח על קברי הצדיקים
אלה לבטל תורה ולהעסיק את הראש בענייני מחלוקת על
מקומות תפילה ,עניני כבוד בהקפות וכדומה" .וקרא רבנו בלהט
מאיר פוקס ,ר' חיים שמעון ברונשטיין ,ר' חיים משה פלדמן
ור' הערצקא שיינברון .מאנטווערפן הגיע לראשונה ר' משה
העוסקים במלאכת אש קודש לאמר" :בספרים הק' דקדקו וחישבו מספר השעות
בגליל בימי הרחמים והסליחות ,כנהוג מדי שנה בשנה. גוטמן .כן הגיעו כמדי שנה :ר' חיים גוטספלד ,ר' מרדכי ברטלר,
הקודש בסידור סדרת שיש בימים אלו ,תרצ"ו שעות בחודש אלול ,תתר"פ שעות ר' שלום רוזנברג ,ר' מנדל שטיינמץ ,ר' משה שמואל מילר.
הספרים 'אמרי חיים' מט"ו אב עד ר"ה ,ר"ם שעות בעשי"ת ,משמע שיש חשיבות משווייץ הגיע ר' מאיר רוזנבוים ,וממקסיקו הגיע ר' מנדל גנץ.
ועריכתם לדפוס על פי רב על כל שעה ושעה מאלו הימים ,והזמן גרמא להקדיש יותר לקראת ראש השנה נמכרו כמדי שנה מקומות תפילה בבית
כתי"ק רבנו הק' זיע"א, שעות ללימוד התורה". המדרש ,השנה נמכרו למעלה מארבע מאות מקומות ישיבה
מבשרים בשמחה רבה דברות הקודש עוררו את הלבבות והמוני חסידים הצטרפו בבית המדרש ,לבד מהמקומות שנמכרו בעזרת הנשים.
שנמסר לדפוס הכרך ללימודי ישיבת 'שובה ישראל' בכל ימי הרחמים והסליחות. בימים הק' נערכו התפילות בבית המדרש הגדול ברב עם
הרביעי בסדרה ,על ובהדרת מלך ,כשרבנו שליט"א עובר לפני התיבה לתפילות
ספר דברים ,כולל גם
השמטות על פרשיות
בראשית -מטו"מ
נעילת זמן הקיץ מעריב' ,המלך' ומוסף .מורנו הרב אב"ד שליט"א עבר לפני
התיבה לתפילת שחרית ביום א' דר"ה .ביום השני עבר לפני
עם סיום זמן הקיץ בישיבתנו הק' ,נשא רבנו שליט"א התיבה לתפילת שחרית חדב"ן ראש הישיבה שליט"א .מורנו
שלא נכללו בכרכים דברות קדשו בהיכל הישיבה לפני תלמידי הישיבה ,לקראת הרב אב"ד היה בעל תוקע בתקיעות דמיושב ,ובתקיעות דמעומד
הקודמים ,מאמרים על ימי בין הזמנים .רבנו פתח בפלפולא דאורייתא בעניני היסח היו בעלי התקיעות הרה"ח ר' חיים לייב שטיין והרה"ח ר'
נ"ך ,אגדות הש"ס ,פרקי הדעת ובמחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש אי פסול הגוף הוא אליעזר ברגר .ביו"כ עבר לפני התיבה לתפילת שחרית הרב
אבות ,תפילות ,פתיחות פסול טומאה ,בסוגיא במס' פסחים דף לד ,אח"כ הסביר את אב"ד ולתפילת מנחה הרב ישראל אשר פרנקל בנש"ק.
הזמן בישיבתנו הק' ,דרשות ,מכתבי קודש ושונות .בתקווה הדברים בדרך המוסר כדרכו בקודש ,והאריך בדברי התעוררות הרב פישל סנדרוביץ כתב בהתרגשות אחר הימים הנוראים
שבקרוב יצא הספר מבית הדפוס ויהא ניתן להשיג בארה"ק, רבנו שליט"א שנמנע בשנה זו להצטרף לנסיעה ,מאחר לרגל סיום הזמן .רבנו האריך במעלת מצוות גמילות חסד, לבני משפחתו על החג בצילא דמלכותא ,בתוך הדברים תיאר
בהנהלת גמ"ח חיים מאירים ,או אצל חברי וועד התאחדות שכבר פקד את הגליל בחורף העבר ,לקראת החתונה הגדולה ולאו דווקא הלוואת ממון ,כי אם להיות מסור לזולת כשכל בהתרגשות את המראה הגדול" :מה אומר ומה אדבר ,במה
התלמידים ,ובארה"ב אצל הרה"ח ר' יעקב [יעקל] ראזנפעלד בנשואי בנו הצעיר החתן הרב מנחם מענדיל שליט"א ,ביקש אחד מסייע לחבירו. אתחיל ובמה אסיים ,איז דא געוועהן א יו"ט! ...האט מען דא
במונסי. מאת התלמידים במעמד נעילת הזמן להתפלל עליו ועל כל שני תלמידים מינה רבנו שליט"א שיעמדו על המשמר שכל געדאוונט ,תפילות און טישן געפירט! עס איז א שיינקייט
כלל ישראל ,שיזכו כולם לשנה קדושה ושנה מאירה ,שנוכל תלמידי הישיבה ישתתפו בסדרי הלימוד בימי בין הזמנים, וואס מ'קען נישט באשרייבן ,מ'מיז עס זעהן ,שווה עשרים
נסיעה לירושלים להשליך כל העבר ולהבין כי מאי דהוי הוי ומכאן ולהלן מתחיל
עולם חדש.
במסגרת הסדרים שנקבעו ,וכן להתפלל במנין מרישא עד גמירא,
וביקש רבנו שיתפללו כולם בצוותא חדא ,בראש וראשונה
פעם כל הוצאות הנסיעה רק להסתכל על פני הרבי שליט"א
בעת התפילות ,בעת אמירת מלכיות זכרונות שופרות ,בעת
ביום רביעי פר' נצו"י עלה רבנו שליט"א ירושלימה להתפלל
תפילת שחרית בצוותא חדא עם קהל אנ"ש בירושלים ,בהיכל אגרת ברכת השנים התלמידים תושבי השיכון ,וגם אלו המתגוררים במרחקים
יתארגנו לתפילות בצוותא.
תקיעת שופר ,בעת כורעים ,בעת עריכת השולה"ט בנעילת
החג ,ובכל עת מצוא ,און סתם כאטש ווען".
השטיבל ברחוב נחמיה .אחר התפילה נתכבד רבנו בסנדקאות בבית כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א התקבל מכתב ברכת השנים עוד ביקש רבנו שידאגו לסידור החברותות לזמן הלימודים
בברית לבן אחד מיקירי אנ"ש .אחה"צ נסע רבנו אל הכותל
המערבי בראש קהל אנ"ש שהגיעו מכל רחבי הארץ ,אחר
מאת הגה"צ רבי שמואל הלוי ואזנר אב"ד ור"מ זכרון מאיר.
הגאון שליט"א מפליג בתארי כבוד והוד לרבנו שליט"א,
חורף תשל"ז הבא לקראתנו לשלום .בסיום הגישו תלמידי
הישיבה כוללות-קוויטל ,ועברו בסך לברכה כשרבנו מפטיר פתיחת ישיבת 'שובה ישראל'
תפילת מנחה נאמרו ב' ספרי תהלים. 'ידיד נפשי'' ,תפארת ישראל'' ,כבוד קדושת שם תפארתו', אחר כך בדברי חיזוק ועידוד. מעמד נורא הוד נערך בביהמ"ד הגדול עם פתיחת ישיבת
האזינו-שובה תשפ"ז • קשר איתן 77 76קשר איתן • האזינו-שובה תשפ"ז
בס"ד
שוש תשיש. .
בקבוץ בניה לתוכה
הר"ר חיים ויינברגר -בית שמש
הולדת הבת פינה של נתינה
הרה"ג אהרן דב ויינברגר – ביתר | הרה"ג צבי דוידוביץ – בית שמש
מרת ויינברגר א"ר אברהם אורי – ביתר | הרה"ג שמואל מאיר רטהייזר – ירושלים
הר"ר יוסף יו"ט ויזל -אלעד
הר"ר יעקב ויזל -מודיעין עילית | הר"ר אברהם חיים ויזל -אלעד
הרה"ח אייזיק לייב ויזל– ויזניץ | הרה"ח יצחק צבי ויזל – ויזניץ
הרה"ח אלעזר ויינברגר -מודיעין עילית | הרה"ח אריה גרוס – ויזניץ
מרת ויינברגר א"ר יוסף יששכר דב -ויזניץ | מרת וייס א"ר עביר – ויזניץ
הר"ר חיים מנחם מנדל ויינר -ויזניץ
הר"ר הערשיל אוביץ -לייקווד
הרה"ח משה יהודה אוביץ – בארא פארק
הר"ר שמעון אהרן בריזל -עפולה
הר"ר אברהם בריזל – ויזניץ | הרב מרדכי שארף – לונדון
הרה"ח נתן נטע בריזל – ויזניץ | מרת שרף א"ר ישראל מנחם – ויזניץ
076-5999-592
בכ<ל בית ,בכ<ל שעה
דמונים ,נהגו בתפוצות ישראל
וישוע>ה
חופה צדקה <לסגו<>להטרם ה
לזכות רבי מאיר
שרויהבעל הנס
ביניהם המסוגלת לשכינה
הנס'של◄
קיימא עדי עד
'בע<לולזרע
כתקנת הק
לתת
לבנין
המערך הט<לפוני
קול מצהלות
שמחות תלמידי וחסידי ויזניץ ,גליון • תרע"ו
הר"ר ירחמיאל משה ויינר – אשדוד | הר"ר אשר אנשיל נוימן – ויזניץ מרת ויינברגר א"ר יוסף יששכר דב – ויזניץ
הרה"ח שמואל ויינר – ויזניץ | מרת ארברמן – ויזניץ
הרה"ח יעקב יהושע נוימן – ירושלים | הרב ישראל פנחס פערל – ויזניץ
הר"ר חיים מאיר טובק -ויזניץ
הר"ר מרדכי יהודה גולדברג -מנצ'סטר
הרב ישראל גולדברג – מנצ'סטר | הרה"ח ישראל מאיר ברנט – ויזניץ
הרה"ח יעקב בנציון גולדברג – מנצ'סטר | מרת ארלנגר א"ר זאב נחום – מנצ'סטר
הולדת הבן
הר"ר יואל צבי ליבוביץ -עפולה
הרה"ח אביגדור טובק – ירושלים | הרה"ג משה בנציון לוריא – ויזניץ
הר"ר אלעזר גולדברגר -מנצ'סטר הרב יחזקאל ליבוביץ – אשדוד | הרה"ח שמואל גרינברגר – ויזניץ הר"ר חיים אברהם גולדברגר -ויזניץ
מרת זומר א"ר צבי – ירושלים
מרת גולדברגר א"ר צבי – בני ברק | הר"ר אהרן נתן בארון – מנצ'סטר הרה"ג יהושע ליבוביץ – בני ברק | הרה"ח ישראל ברוך וידר – ויזניץ הרה"ג אליעזר גולדברגר – ויזניץ | הר"ר יעקב יוסף ויינר – ויזניץ
הר"ר ישראל כהן -אלעד מרת אדלר א"ר יעקב שלום – ויזניץ
הר"ר אליעזר כהן – ויזניץ | הר"ר משה חיים מרגליות – אלעד הר"ר ישראל אריה גליק -חיפה הר"ר נפתלי הערץ פלדמן -בני ברק
הרב יהושע העשיל כהן – ויזניץ | הרה"ח יוסף שכטר – ויזניץ הר"ר משה אליהו גליק – אשדוד | הר"ר עזריאל שטיינר – ויזניץ הר"ר אברהם חיים פנחס פלדמן – בני ברק | הר"ר יוסף גנץ – בני ברק הר"ר חיים אהרן שלמה גפנר -אלעד
הרב מנחם מנדל מרגליות – ויזניץ | הרב שמעון פוגל – ויזניץ הרה"ח אברהם שאול גליק – אלעד | הרה"ח יקותיאל זלמן סנדרוביץ – ויזניץ הרה"ח שמואל שמעלקא פלדמן – ב"ב | הרה"ח יצחק זאב רוטנר – ויזניץ הר"ר יהודה אריה מארים צבי גפנר – ביתר | הר"ר שמואל כהנא – אלעד
הרה"ח יוסף חיים קופמן – ויזניץ הרה"ח שמואל אריה גנץ – בני ברק מרת גפנר א"ר דוד – ביתר | הרה"ח משה שמחה כהנא – ויזניץ
הר"ר ישראל קרמר -ירושלים מרת גפנר א"ר אברהם -ירושלים | הרה"ח אשר זליג גרינברגר – ויזניץ
הרה"ח זאב ינקוביץ – ירושלים | הר"ר בנימין קרמר -בני ברק הר"ר חיים מאיר חנוך גנץ -אנטוורפן
הרה"ח רזיאל גנץ – ויזניץ | הרה"ח מנחם מענדיל וייס – אנטוורפן
הר"ר נחמיה חנוך העניך פקשר -לונדון
מרת מילגרום א"ר יחיאל מיכל – ירושלים | הרה"ח שמואל רוטנברג -בני ברק הר"ר פנחס אליעזר פקשר – בית שמש | הר"ר אהרן ישעי' מילר – לונדון הרב אברהם אליעזר הוס -מודיעין עילית
מרת רונס א"ר יעקב צבי – בני ברק
מרת פקשר אהרה"ג מנחם מנדל – ירושלים | הרה"ח שמעון טובק – ויזניץ הרה"ח אהרן הוס – ויזניץ | הרה"ג אהרן שמואל פרנקל – בני ברק
הר"ר אלחנן שמשון רודיך -עפולה
הר"ר חיים מאיר גפנר -אלעד הרבנית פרנקל אהרה"ג נפתלי הערצקא – ירושלים
הר"ר יצחק רודיך – ירושלים | הר"ר חיים מאיר אובלוקוש – ביתר
מרת רודיך א"ר יהודה אריה – ויזניץ | מרת לנגויער א"ר ישראל אברהם – ירושלים הרב אהרן גפנר – ויזניץ | הרה"ח משה בריו"ט ויזל -ויזניץ הר"ר יעקב צויבל -ירושלים
הרה"ח משה אובלוקוש – ויזניץ | הרה"ח הלל ורטהיימר – ירושלים מרת גפנר א"ר אברהם -ירושלים | מרת בייגל א"ר שמעון -ויזניץ הרה"ח נפתלי צויבל – ירושלים | הר"ר שמחה יונה מילר – ירושלים הר"ר שמעון ויינר -מודיעין עילית
הרה"ח אליעזר צויבל – ויזניץ הר"ר יצחק ויינר – ויזניץ | הר"ר ברוך עמרם יהודה הייגר – מודיעין עילית
הר"ר ברוך שטרן -ירושלים הרב אליעזר מרדכי אפרים הגר -ירושלים הרה"ח שאול אריה זולדן – ויזניץ | מרת הייגר א"ר נח – ויזניץ
הר"ר חיים מאיר שטרן -ויזניץ | הר"ר משה דוב פליגמן -ירושלים הרב יעקב יחזקי' הגר – ויזניץ | האדמו"ר מבאיאן שליט"א הר"ר שלמה זלמן קליינמן -מודיעין עילית
מרת שטרן א"ר זאב צבי -ויזניץ הרה"ג אברהם אביש הגר – ירושלים | הרה"ג אברהם יעקב איצקוביץ – בני ברק מרת קליינמן א"ר אהרן ישראל חיים -ויזניץ | הרב דוד יהודה פלדמן -ויזניץ הר"ר יחזקאל טישלר -אלעד
מרת הגר א"ר אלעזר קלונימוס– ירושלים מהרה"ח צבי נחמן מאיר -ויזניץ | הרה"ח משה פלדמן -אנטוורפן הרה"ג משה יוסף טישלר – בני ברק | הרב זכריה שרייבר – ויזניץ
הר"ר מאיר דב שטרן -מודיעין עילית מרת שרייבר א"ר שלמה אלכסנדרי – ויזניץ | מרת גרינפלד אהרה"ג אשר – מונטריאל
הר"ר שלום שטרן – ויזניץ | הרה"ח שמואל גרינברגר – ויזניץ הר"ר ברוך ויינברגר -ביתר
מרת שטרן א"ר יצחק – ויזניץ | הרה"ח יוסף שלמה רכניצר – בני ברק מרת ויינברגר א"ר אברהם אורי – ביתר
הר"ר משה חיים רכניצר -אלעד
הר"ר רפאל אהרן רכניצר – אשדוד | הר"ר מנחם מנדל סגל – ויזניץ הר"ר ישראל נפתלי טסלר -בית שמש
הרה"ח יוסף שלמה רכניצר – בני ברק | הרה"ח בנימין קלוגר – ירושלים הרה"ח יהודה טסלר – אלעד | הרב חיים צויבל – בני ברק
מרת סגל א"ר אברהם – ויזניץ הרה"ג אפרים מתתיהו טסלר – ירושלים | הרה"ח שבתי שמואל מאיר – ב"ב
הרב פנחס מנחם שנייבלג -ירושלים הר"ר שמעון יחזקאל כץ -לונדון
הרה"ג דוד צבי שנייבלג – ירושלים | הרה"ג יצחק אייזיק ויינברג – ירושלים הרה"ח משה אריה כץ – לונדון | הרה"ח שמואל ברגר – לונדון
האדמו"ר מסלאנים שליט"א מרת ברגר א"ר יחזקאל – לונדון | הרה"ח אריה לייביש פרל – לונדון
הב' ראובן בן הרב בצלאל לקס -בני ברק
לעול המצוות
הרה"ח משה יהודה לייב לקס – ב"ב | מרת הופמן א"ר יחזקאל שרגא – ב"ב
הב' יוסף מאיר אלטר בהר"ר שמואל קליין -מודיעין עילית
הב' אליעזר מנחם דוד בן הרב אלישע יצחק געלדצלער -י-ם
הרה"ג אהרן אליהו פלדמן – ויזניץ | מרת פלדמן א"ר חיים משה – לונדון
הרה"ח אלכסנדר אהרן טישלר -אנטוורפן -הולדת הנין
עטרת זקנים
מרת קליין א"ר גבריאל צבי – מודיעין עילית | הרה"ח דוד הכט – ויזניץ הרה"ג דניאל געלדצעהלער -מאנסי הרה"ח אליעזר זאב מערלין -לונדון -הולדת הנכד
מרת קורניצר א"ר אברהם צבי – ויזניץ מרת ספיבק א"ר אברהם יעקב -ירושלים -הולדת הנינה מרת אדלר א"ר יעקב שלום -ויזניץ -הולדת הנכד
הב' יצחק בהר"ר יואל גנוט -אלעד
הב' משה יהושע בהר"ר יוסף רייך -בני ברק הרה"ג מרדכי גנוט – ויזניץ | הרה"ח יחיאל מיכל שמילוביץ – ירושלים הרה"ח יששכר בעריש פלדמן -לונדון -בר מצוה נכד הרה"ח צבי הערשיל איינהורן -ב"פ -הולדת הנכד
הרה"ח אליקים אפרים רייך – ויזניץ | מרת כהן א"ר ראובן – בני ברק מרת פלדמן א"ר חיים משה -לונדון -בר מצוה נין הרה"ג אברהם יעקב בומבך -ירושלים -הולדת הנינה
הב' דוד בהר"ר חיים מאיר גפנר -אלעד הרה"ח דוד מאיר פליגמן -ויזניץ -הולדת הנינה
הב' אברהם בהר"ר ישראל רייך -אשדוד הרה"ח צבי אריה גפנר – ירושלים | מרת גרין א"ר זאב מאיר – ירושלים הרה"ח חיים ברטלר -ירושלים -הולדת הנינה
הרה"ח שמעון רייך – ירושלים | הרה"ח רזיאל שטיינמץ – אנטוורפן הר"ר אברהם פריד -ירושלים -הולדת הנכד
הב' יחיאל מיכאל בהר"ר ישראל גרינפלד -אלעד הרה"ג יוסף אריה דייטש -ירושלים -הולדת הנינה
הרה"ג שמואל צבי פריד -ירושלים -הולדת הנין
הב' משה יהושע בהר"ר מאיר שטיין -אשדוד הרה"ג שבח גרינפלד – ויזניץ | הרה"ח משה גדליה צויבל – ויזניץ הרה"ג יחיאל מיכל דסקל -בארא פארק -הולדת הנינה
הרה"ח כתריאל שטיין – בני ברק | מרת הופמן – אשדוד הרה"ח אליעזר צויבל – ויזניץ | הרה"ג יעקב חיים קליין – יסודות
מרת קורניצר א"ר אברהם צבי -ויזניץ -בר מצוה נין
הרה"ח אלתר דוד רוט -ויזניץ -הולדת הנין הרה"ח דוד ויזל -ויזניץ -בר מצוה נין
הב' משה יהושע בן הרב חיים מאיר ברש"י שטרן -ויזניץ הב' משה יהושע בהר"ר דוד וייס -אשדוד הרה"ח משה אריה שטיינברג -אלעד -הולדת הנינה הרה"ח מאיר בנציון ויילר -ויזניץ -הולדת הנין
הרה"ג יוסף וייס – ויזניץ | מרת וייס א"ר עביר – ויזניץ מרת וייס א"ר אברהם חיים – בני ברק | הרה"ח אברהם אהרן ויזניצר – ויזניץ
מרת שיין א"ר צבי -ויזניץ -הולדת הנינה הרה"ח אברהם וייס -ויזניץ -אירוסי נכדה
הב' משה יהושע בהר"ר ישראל דוד שמואל -ויזניץ הב' אליעזר צבי בהר"ר ישראל טויסיג -ביתר מרת שרטר א"ר יעקב שלמה -בני ברק -הולדת הנין הרה"ח נחמן טויב -וויליאמסבורג -אירוסי נינה
הרה"ח חיים יצחק שמואל – צפת | הרה"ח שבתי שמואל מאיר – בני ברק הרה"ג גדליה טויסיג – ויזניץ | הרה"ג מאיר אשר קופמן – ביתר
האזינו-שובה תשפ"ז • קשר איתן 79 78קשר איתן • האזינו-שובה תשפ"ז
בסייעתא דשמיא
מכירת החסד הגדולה
של ארבעת המינים
שע"י קרן רבי ישעיל'ה קרעסטירר זי"ע
מובחרים
מהודרים
מיטב הכשרויות
כל האתרוגים פתוחים
לבחירה חופשית
ת וח פ ב
ממחיר הקרן!
כל הסניפים פתוחים רצוף ערבי
ממוצאי יוה"כ ועד ערב החג נחל מקוריים
הגדלים
פתוח גם בעשי"ת אולם 'היכל הכינוסים'
על שפת הנחל
בימים ד' ה' שע"י ביהמ"ד צמח צדיק ויזניץ אלעד
בשעות10:00-23:00 : רח' יונתן בן עוזיאל 34 מוצי"ם
בכל הסניפים
עפולה עילית
פתוח מאחרי יוה"כ ימים ג' ד' ה'
לפנה"צ 9:00-13:00 -
היכל ר' ישעיהל'ה עפולה
רחוב יצחק שדה 50 אחריות
אחה"צ 17:00-23:00 - צמוד לבית המדרש 'קרעסטיר לכל ימי החג!
פתוח גם בעשי"ת קרית ויזניץ
בני ברק
ימים ד' ה' אולם 'בית שלמה' בת"ת ויזניץ הדסי
בין השעות10:00-23:00 : צמוד לביהמ"ד הגדול 'בית ויזניץ' ויזניץ רש"י
המקוריים
תשעה
להשיג בכשרויות: עלים
נשרים | 0 5 0 - 4 1 4 4 1 69
בקנה אחד
בכל
מחכה לשרתכם, הסניפים
חיים מאיר גרוס
