gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שובו בנים · Shivu Bunim — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: שובו בנים · Shivu Bunim

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

שובו בנים · Shivu Bunim — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון_קצ"ה _‬ ‫פרשת האזינו – יום הכיפורים‬ ‫ז'_תשרי_תשפ" _ז‬ ‫התשובה היא עכשיו!‬ ‫תפילת_כל_נדר _י‬ ‫ת_בנֵי_יִ ְש ָר ֵאל"_‬ ‫ח_לכָ ל_ ֲע ַד ְ‬ ‫"וְ נִ ְס ַ_ל ְ_‬ ‫הזפת שעל הנשמה‪ ,‬לפשוט את הגוף הזה‪ ,‬להוריד את כל הזפת שנדבק בו‬ ‫יום הכיפורים זה היום היחידי שכל העולם יודע שה' הוא האלוקים‪ ,‬אין‬ ‫בגלגול הזה ובגלגולים הקודמים‪ .‬עוד בגלגול הזה להפסיק לעשות עבירות‪,‬‬ ‫עוד מלבדו! כולם צועקים‪" :‬ה' הוא האלוקים‪ ,‬ה' הוא האלוקים!" — כל‬ ‫לא לחכות לגלגולים הבאים — התשובה היא עכשיו! להפסיק להסתכל‬ ‫העולם כולו! אפילו אנשים שכל השנה לא מקיימים מצוות‪ ,‬אוכלים חמץ‬ ‫איפה שאסור!‬ ‫בפסח — ביום הכיפורים כולם נכנסים לבית הכנסת‪ .‬וכל אחד צריך‬ ‫כי אפשר לחזור בתשובה באלפית שנייה‪ ,‬ברגע אחד‪ .‬אם אדם עושה‬ ‫להרגיש את האימה של יום הכיפורים; בפחד נורא נכנסים לבית הכנסת‪,‬‬ ‫תשובה‪ ,‬עוזב את השטויות שלו‪ ,‬עוזב את הדברים הלא טובים ומחליט‬ ‫כולם עומדים בפחד נורא עד שנהפכים למלאכים‪ .‬יש כאלה שעומדים כל‬ ‫לעשות תשובה — אז הוא מתחיל לעלות מעלה מעלה עם כל הצדיקים‪.‬‬ ‫יום כיפור‪ ,‬משתדלים להידמות למלאכים‪.‬‬ ‫וזה מה שאמר ה' לירבעם בן נבט‪" :‬בוא תעשה תשובה‪ ,‬בוא נטייל אני‪,‬‬ ‫להתפלל בקיבוץ – הכול יום כיפור אחד ארוך‬ ‫אתה ובן ישי בגן עדן‪ ,‬אתה תהיה למעלה מבן ישי‪ ,‬כי התשובה שלך קשה"‬ ‫אומר ר' אברהם בר' נחמן‪ :‬שכמו בראש השנה‪ ,‬כך גם ביום הכיפורים‬ ‫— זו כזו בושה לחזור בתשובה במצב שלו‪ ,‬בושה נוראה‪ .‬אבל אצלנו‬ ‫צריך להיות ב"קיבוץ"‪ ,‬להתפלל ביחד‪ .‬אי אפשר להתפלל בבית או באיזה‬ ‫התשובה היא יותר קלה‪ ,‬צריך פשוט להתחרט על העבירות מעומקא‬ ‫מניין מצומצם‪ ,‬צריך ללכת לקיבוץ הכי גדול‪.‬‬ ‫דליבא‪ ,‬ולשוב לה'‪.‬‬ ‫רבינו גילה שמראש חודש אלול עד שמחת תורה‪ ,‬עד שנגמור את‬ ‫כשיש צרות וסערות בעולם‪ ,‬כל אחד צריך לחשוב‪" :‬בגללי הסערה הזו‪,‬‬ ‫ההקפות השניות — הכול זה יום כיפור אחד ארוך‪ .‬ולכן צריך לנצל את‬ ‫בגללי הצרות האלה!" וזה הזמן לעשות מהפכה אמיתית! כי אם אני אתהפך‬ ‫הזמן הזה; אין זמן לצחוק‪ ,‬ואין שום זמן להתבטל‪ ,‬הכול זה יום כיפור אחד‬ ‫ואעשה תשובה‪ ,‬אז כולם גם יתהפכו‪ ,‬כולם יחזרו בתשובה‪ .‬וצריך להתהפך‬ ‫ארוך! עכשיו נמחלים העוונות של כל אחד ואחד‪ ,‬וצריך לעשות תשובה‪,‬‬ ‫אל הקדושה עם הגוף הזה דייקא‪.‬‬ ‫ולשיר ולזמר שירי קודש‪ ,‬להגיד תהילים‪ ,‬תיקון‬ ‫אומר ר' נתן‪ :‬עם הגוף הזה‪ ,‬העכור הזה‪ ,‬עם‬ ‫הכללי‪ ,‬שמות הצדיקים — שנייה אחת לא‬ ‫הדמים העכורים האלו שתוססים בך ובוערים בך‬ ‫להתבטל‪.‬‬ ‫— אם אתה תעשה תשובה‪ ,‬אז עוד אלף יעשו‬ ‫מסופר על ירבעם בן נבט‪ ,‬שהיה מארבעה‬ ‫תשובה‪ .‬אדם צריך להאמין שאם הוא יעשה‬ ‫מלכים ושלושה הדיוטות שאין להם חלק לעולם‬ ‫תשובה‪ ,‬אז כל העולם יעשה תשובה‪ .‬צריך‬ ‫הבא‪ ,‬שאין להם שום תקנה‪ .‬ירבעם בן נבט היה‬ ‫לעשות תשובה בגלגול הזה! עכשיו צריך‬ ‫הראשון שקם והרים יד בבית המקדש‪ ,‬הראשון‬ ‫להתמודד ולצעוק‪ ,‬לעשות תשובה עם הגוף הזה‬ ‫שהוציא את הגזרה לא לעלות לבית המקדש‪ ,‬ולא‬ ‫דייקא‪ ,‬ובאותם עניינים שחטא עליהם יעשה‬ ‫עוד אלא גם הקים שני עגלים לעבודה זרה‪ .‬ולכזה‬ ‫תשובה‪ .‬התשובה היא עכשיו‪ ,‬ברגע הזה‪ ,‬עם הגוף הזה‪ ,‬עם המחשבות‬ ‫רשע — פתאום ה' התגלה אליו! יום אחד ה' מתגלה אליו‪ ,‬הוא רואה את ה'‬ ‫הטמאות האלו‪ ,‬עם היצר הרע הבוגר הזה — אסור לחכות יום אחד‪.‬‬ ‫ממש‪ ,‬התגלות השכינה! וה' אומר לו‪" :‬בוא ירבעם‪ ,‬בוא תעשה תשובה!"‬ ‫אומר ר' נתן‪" :‬מהמקום הצר והדחוק יקרב וישוב אל ה' באמת" — ואז‬ ‫ה' תפס אותו בבגדו ואמר לו‪" :‬בוא תעשה תשובה‪ .‬תדע לך שכל‬ ‫ה' ירחיב לו‪ .‬כי הגוף של האדם זה כמו השופר‪ ,‬שקצר מלמטה ורחב‬ ‫הרשעות שלך‪ ,‬כל התאוות שלך — זה רק בא מהבגד שלך‪ ,‬שזה הגוף‬ ‫מלמעלה‪ .‬הגוף הוא שופר‪ :‬אנחנו מדברים דרך הגוף‪ ,‬אנחנו מתפללים דרך‬ ‫שלך‪ .‬אני דן אותך לכף זכות‪ :‬זה הבגד אשם‪ ,‬זה הגוף אשם‪ ,‬זה לא הנשמה!"‬ ‫הגוף‪ ,‬הגוף הוא השופר — אבל זה שופר מלוכלך‪ .‬ועם השופר הזה‪ ,‬ועם‬ ‫הבגד הזה‪ ,‬הגוף הזה‪ ,‬דבוק לנשמה שלך כמו זפת שנדבק לגוף ולא יכול‬ ‫הגוף הזה‪ ,‬צריך לתקוע לה'‪ .‬כל זמן שאדם עושה תשובה‪ ,‬צועק לה'‪ ,‬לומד‬ ‫לרדת מהגוף‪ ,‬רק אם מורידים חלק מהבשר אז יוצאת הזפת‪ .‬כל יהודי לא‬ ‫תורה ומתפלל — הוא תוקע בשופר! מהגוף הזה דייקא‪ ,‬במקום הצר והדחוק‬ ‫רוצה את הגוף הזה‪ ,‬לא רוצה את הזפת הזאת‪ .‬כל יהודי רוצה להיות משה‬ ‫הזה‪ ,‬צריך לעשות תשובה‪ ,‬צריך לתקוע בשופר‪ ,‬וזה בחינת תקיעת שופר‬ ‫רבינו‪ ,‬רבינו הקדוש‪ ,‬אליהו הנביא — כל הצדיקים פשטו את הגופות‬ ‫כהלכתו‪ ,‬כי כמו שהאדם — צר מלמטה ורחב מלמעלה‪.‬‬ ‫שלהם‪ ,‬כל אחד רוצה לפשוט את הגוף הזה‪ .‬למה לא להיות רק נשמה?‬ ‫במקום שחטא – שם יתקן‬ ‫ולהנות מזיו השכינה! מה כבר יש כאן בעולם הזה? חתיכת דג מלוח‪ ,‬פיצה‪,‬‬ ‫ובאמת‪ ,‬העניין שאיפה שהוא חטא — שם יתקן‪ ,‬ויעמוד בניסיונות ובכל‬ ‫קולה — מה כבר נותנים כאן? הכול שטויות!‬ ‫מה שעובר עליו‪ .‬אם אדם הלך ברחוב בעיניים פקוחות‪ ,‬אז עכשיו ילך שם‬ ‫מקום שבעלי תשובה עומדים‬ ‫עם שמירת עיניים‪ .‬אם אדם עמד שמונה עשרה קצר‪ ,‬יעמוד עכשיו שמונה‬ ‫אומר הזוהר‪ :‬מקום שבעלי תשובה עומדים‪ ,‬צדיקים גמורים לא יכולים‬ ‫עשרה ארוך‪ ,‬מילה במילה‪ .‬העיקר שאדם יעשה תשובה באמת‪ ,‬ואם הוא‬ ‫לעמוד‪ .‬אם אדם רוצה להנות מזיו השכינה‪,‬‬ ‫יעשה תשובה באמת‪ ,‬אז הוא יזכה לעורר גם את כל העולם בתשובה‪.‬‬ ‫מהעדן העליון‪ ,‬קודם הוא צריך להוריד את‬ ‫שופר של אשה‬ ‫_תקיעת_שופר_של_אשה‪_,‬לאיש_–_'קיומית'_באיש_‬ ‫בציצית‪ .‬והביא מה שהביאו התוס'‬ ‫שאלה‪ :‬מעשה בת"ח נכבד שליט"א‬ ‫האש של ר' מרדכי סוקולובר‬ ‫במנחות (מא‪ ).‬מספרי‪ :‬רבי יהודה בן‬ ‫מבני ברק‪ ,‬שנקלע לצרכי רפואת בנו‬ ‫יו_ה ַחיוֹ ת" _‬ ‫א_מ ִז ַ‬ ‫ק_היוֹצֵ ִ‬ ‫" ְכבָ ָר ַ‬ ‫בבא אומר‪ ,‬ביחוד בטלו חכמים את‬ ‫בבית החולים בנכר‪ .‬ובהגיע ראש השנה‪,‬‬ ‫בערב ראש השנה של שנת תר"ץ המה בית העלמין הישן בלובלין‬ ‫מחסידי ברסלב‪ .‬הם פרשו את תפילתם על קברי ה'חוזה'‪,‬‬ ‫כסות של אשה מן הציצית‪ ,‬ולא חייבו‬ ‫חיפש מי שיתקע עבורו בשופר‪ ,‬ונודע‬ ‫בטלית אלא מפני שבעלה מתכסה בו‪.‬‬ ‫לו שיש שם אשה יהודיה שיש עמה‬ ‫המהרש"ל ושאר הצדיקים השוכנים בעיר שכונתה 'ירושלים‬ ‫דפולין'‪ ,‬ולקראת שקיעת החמה תכננו להתאסף יחדיו לתפילה‬ ‫והיינו‪ ,‬שאילו היה הבגד של האשה‬ ‫שופר ויודעת לתקוע‪.‬‬ ‫לבדה‪ ,‬לא היו מטילים בה ציצית‪.‬‬ ‫ויש לדון‪ ,‬אם כשאינו יכול לתקוע‬ ‫משותפת מתוך התקשרות לרבינו‪.‬‬ ‫האברך ר' מוטל יגלניק‪ ,‬שסיים את תפילתו על הקברים‪ ,‬חצה את‬ ‫ובפשוטו משמע מדבריהם‪ ,‬שאינו‬ ‫בעצמו‪ ,‬ראוי שישמע על כל פנים‬ ‫מטיל בה ציצית כלל‪ .‬ויש לעיין בזה‪,‬‬ ‫התקיעות שלה [ויברך על אלו‬ ‫הדרך אל בית‪-‬החסידים שממול‪ .‬בהיכנסו ראה שם את החסיד‬ ‫דנהי שאינו מחוייב‪ ,‬אך למעשה הרי אף‬ ‫התקיעות] או לא‪.‬‬ ‫המופלג רבי מרדכי סוקולובר יושב עם רבי אפרימ'ל מפשעדבוז'‬ ‫האשה עצמה היתה יכולה להטיל בה‬ ‫ויסוד הנידון בזה הוא‪ ,‬שהנה אשה אינה‬ ‫וכמה מאנ"ש‪ ,‬ובהם ר' יצחק אייזיק מקרושניק‪ .‬כך סיפר לימים‪:‬‬ ‫"רבי מרדכי דיבר על דברי רבינו בשיחות הר"ן (פ"ט)‪ ,‬שכשם‬ ‫ציצית ולקיים בה‬ ‫מחויבת בתקיעת‬ ‫שהמצוות באות בחבילות כך גם העבירות‪ ,‬ומשום כך מי שנכשל‬ ‫קיומית‬ ‫מצוה‬ ‫שופר‪ ,‬אלא שאם‬ ‫חלילה מוכרח לעשות מצוה תיכף ומיד‪ ,‬שלא תימשך השרשרת‪.‬‬ ‫[לולי הא דבטלו‬ ‫שומעת התקיעות‬ ‫חכמים הציצית‬ ‫מקיימת בזה מצוה‬ ‫אלא ששאל‪ :‬יהודי המהלך ברחוב ונכשל שם — איזו מצוה בידו‬ ‫לקיים? ללמוד הרי לא תמיד יכול‪.‬‬ ‫ואף‬ ‫דאשה]‪,‬‬ ‫[מצוה קיומית]‪.‬‬ ‫"והוא עצמו השיב‪ :‬הרבי אומר 'מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד'‬ ‫עליה‬ ‫לברך‬ ‫הרי‬ ‫ומעתה‪,‬‬ ‫[למנהג אשכנז]‪.‬‬ ‫כשתוציא איש‪,‬‬ ‫— ברגע שאותו יהודי מתחזק בשמחה‪ ,‬הרי הוא מקיים מצוה‪,‬‬ ‫והיא הפוסקת את השרשרת‪ .‬תוך כדי דיבורו פצח בניגון שמח‪,‬‬ ‫ואם כן‪ ,‬אמאי לא‬ ‫תוציאו‬ ‫לא‬ ‫להראות במעשה מה על היהודי לעשות באותה שעה בלכתו‬ ‫יהא לבעלה ג"כ לכל‬ ‫בהחיוב‪ ,‬כי אם‬ ‫ברחוב‪ ,‬ומן הניגון קם ורקד בחדווה‪ ,‬ואנ"ש עמו‪.‬‬ ‫הפחות מצוה קיומית?‬ ‫ברמה שהיא מקיימת‪ ,‬שהוא מצוה‬ ‫"אחר הריקוד יצאנו מן השטיבל‪ .‬באמצע הדרך הזכיר ר' יצחק‬ ‫והמבואר בזה לכאורה‪ ,‬דמי שהוא‬ ‫קיומית‪ ,‬ויש לדון אם שייך באיש 'מצוה‬ ‫אייזיק‪' :‬שמעתם? ר' שמואל הורביץ עבר את הגבול'‪ .‬הגיב רבי‬ ‫בתורת מצוה חיובית‪ ,‬כל שאין לו זו‬ ‫קיומית'‪.‬‬ ‫מרדכי מיד‪' :‬גם אני הייתי יכול לעבור‪ .‬יש ֵשם של רואה ואינו‬ ‫המצוה‪ ,‬אינו שייך בהמצוה הקיומית‪.‬‬ ‫וכן לעניין קטן יש לדון‪ ,‬כשאין לו מי‬ ‫נראה‪ '...‬שאלתי‪' :‬ואתם יודעים אותו?' אמר‪' :‬השם הזה מקובל‬ ‫וכעין זה נראה בדברי התהלה לדוד‪,‬‬ ‫שיתקע אלא קטן‪ ,‬והוא על פי מה‬ ‫מרבי אביש מפראנקפורט דמיין'‪ .‬התאזרתי עוז ושאלתי שוב‪,‬‬ ‫שכתב שאשה יכולה לצאת אף ביום‬ ‫שכבר הובא בזה כמה פעמים שדנו בזה‬ ‫והוא ענה‪' :‬כבר אמרתי לך שכן‪ .‬אלא שרבינו אינו רוצה בזה'‪".‬‬ ‫הראשון של סוכות בד' מינים שאולים‪,‬‬ ‫אחרונים‪ ,‬אם בקטן‪ ,‬לבד חיובו מדין‬ ‫לילה אחד ראו הגויים שגרו סמוך לבית העלמין באומן אש אדומה‬ ‫כיוון שאין זו אלא מצוה קיומית‪ ,‬ולעניין‬ ‫חינוך שהוא מדרבנן‪ ,‬יש לו גם מצוה‬ ‫בוקעת מן האוהל וצובעת את החשכה‪ .‬רגילים היו לשמוע משם‬ ‫זה מהני אף שאול‪.‬‬ ‫קיומית בדאורייתא או לא‪.‬‬ ‫ולכאורה יקשה‪ ,‬שאם כן הוא‪ ,‬מפני מה‬ ‫ושמעתי מכמה ת"ח שליט"א שהיה‬ ‫קולות תפילה‪ ,‬אך להבות — מעולם לא‪" .‬הנר נפל והציון בוער"‪,‬‬ ‫חשבו‪ ,‬ומיהרו לשאוב דליי מים; שהרי גץ אחד עלול להצית את‬ ‫באיש גם כן‪ ,‬כשאין לו ד' מינים שלו‪,‬‬ ‫פשוט להם שראוי לו לשמוע התקיעות‬ ‫לא מצינו שנוטל שאול ביום הראשון‬ ‫מהאשה‪ ,‬ומשום שנקטו כדבר ברור‬ ‫בתי העץ וגגות הקש שסביב‪.‬‬ ‫הדלת היתה נעולה — דלת ברזל שהתקינו אנ"ש מפני בעלי חיים‬ ‫[ומברך עליו] מדין 'קיומית'? ומבואר‬ ‫שגם באיש שייך שיקיים המצוה ברמה‬ ‫מזה לכאורה‪ ,‬שבאיש לא שייך לקיים‬ ‫של אשה – מצוה קיומית‪.‬‬ ‫ופורעים — ובעמל רב עקרוה מציריה‪ .‬ואז נדהמו‪ :‬הכל שלם‪ ,‬נר‬ ‫התמיד דולק בשלווה‪ ,‬ויהודי אחד שוכב משתטח על הציון‬ ‫הקיומית‪.‬‬ ‫ונראה להוכיח שאינו כן‪ ,‬ובאיש‪ ,‬כל‬ ‫ואם כן‪ ,‬הוא הדין בענייננו‪ ,‬שאין בזה‬ ‫שאינו מקיים החיוב‪ ,‬לא שייך בו קיום‬ ‫בדביקות ובהתלהבות‪ ,‬ואינו חש כלל במתרחש סביבו‪ .‬היה זה רבי‬ ‫מרדכי סוקולובר‪ ,‬ששהה אז באומן‪.‬‬ ‫שום עניין בשמיעת תקיעת שופר‬ ‫של 'קיומית'‪.‬‬ ‫דאשה‪.‬‬ ‫דהנה בפרי מגדים (סי' י"ח‪ ,‬א"א ס"ק ג')‬ ‫הדבר התפרסם במהירות‪ ,‬והגויים סיפרו זה לזה על ה'ראבין'‬ ‫הקדוש שבא לעיר‪ .‬למחרת‪ ,‬אחר שחרית‪ ,‬נהרו רבים מהם אל‬ ‫(הגאון רבי נחום נבנצאל שליט"א)‬ ‫הביא מהחמד משה לדון בטלית של‬ ‫אשה‪ ,‬אם מתעטף בו איש‪ ,‬אם חייב‬ ‫הקלויז של חסידי ברסלב ובידיהם דמי פדיון‪ ,‬והתחננו שיתפלל‬ ‫על חוליהם — נס גלוי שעשה קידוש ה' גדול‪.‬‬ ‫_לרפואת‪ :‬מורינו הרב א_ליעזר בן עטיא ש_ליט"א • הרב שמשון בן אסתר ש_ליט"א • הרב א_ליהו נחמן בן סרח מרים גיט_ל ש_ליט"א‬ ‫_לע"נ‪ :‬הרב משה בן מרדכי צנעני זצ"_ל • הרב אברהם בן נוריאל חנניה זצ"_ל‬ ‫אחד!‬ ‫הרצון להיות טוב ‪ -‬טבוע בכל‬ ‫מאת‪_:‬הרה"ג_ר'_פנחס_ברייער_שליט"א_מחבר_ספר__'לגדל'__על__חינוך_ילדי _ם _‬ ‫התורה‪ .‬ואז‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬ממשיכים בתיאורים‬ ‫צריך לנהוג לפנים משורת הדין‪ ,‬לוותר‬ ‫בספר "המאורות הגדולים" מסופר כיצד הצליח‬ ‫ומשלים על מה שמחכה לזה שחושב שהוא‬ ‫ולהתפשר‪ ,‬ולא להעמיד את דבריו על דין תורה‪,‬‬ ‫הגאון רבי ישראל מסלנט זצ"ל לשכנע את אחד‬ ‫ירוויח מזה שהוא יגדל – עצלן ‪ /‬שתלטן ‪ /‬בור‬ ‫שעליו חרבה ירושלים‪ ,‬ובפרט במקרה מיוחד זה‪,‬‬ ‫ממקורביו למחול ולהתפשר עם הזולת‪:‬‬ ‫ועם הארץ‪ .‬וזו טעות!‬ ‫שהמתלונן עליו עלול להפסיד את כל נכסיו]‪.‬‬ ‫יום אחד נכנס אל רבי ישראל סלנטר אדם‪ ,‬ובפיו‬ ‫האם יש אחד שרוצה להיות עצלן? האם יש אדם‬ ‫הש"ץ‪ ,‬שלא הבין את הרמז‪ ,‬הופתע‪ ,‬ורמז שאינו‬ ‫תלונה על אחד ממקורביו שהיה לו עמו דין‬ ‫שטוב לו בזה שאינו מסתדר עם חברים? האם‬ ‫מבין במה המדובר‪ .‬אז גילה לו ר' ישראל את‬ ‫ודברים בענייני ממונות‪ ,‬והלה התעקש שלא‬ ‫יש תלמיד שנהנה לא להצליח במבחנים? ברור‬ ‫כוונתו‪ ,‬וביקשו שלא ימשיך בתפילתו עד שיקבל‬ ‫להתפשר איתו‪ ,‬אלא להעמיד את הדברים על דין‬ ‫שלא! לכל אחד הרי יש מלאך פנימי האומר לו‪:‬‬ ‫בליבו להתפשר עם פלוני ולבוא לקראתו‪ .‬הלה‬ ‫תורה בפני בית דין‪ .‬המתלונן חשש שהוא עלול‬ ‫גדל! כל אחד נולד עם מנוע פנימי של 'יצא אדם‬ ‫נענע בראשו לאות הסכמה‪ ,‬ואז הניח לו ר'‬ ‫לצאת נקי מכל נכסיו‪ ,‬לכן נפשו בשאלתו‪,‬‬ ‫לפועלו ולעבודתו עדי ערב'‪ .‬גם אחד שנראה‬ ‫ישראל לסיים את התפילה‪.‬‬ ‫שהגאון רבי ישראל ישתדל לשכנע את מקורבו‬ ‫שהוא באמת לא רוצה – יש רצון‪ ,‬אחרת זה‬ ‫בכל אחד יש הרצון להצליח‪ ,‬או כמו שאנחנו‬ ‫שיסכים להתפשר עמו‪ .‬ר' ישראל בירר את‬ ‫פשוט לא ייתכן‪ ,‬זה נוגד את טבע הבריאה‪.‬‬ ‫קוראים לזה‪' :‬מוטיבציה'‪ .‬זהו בעצם משהו אלוקי‪,‬‬ ‫העניין‪ ,‬והבטיח לטפל בזה‪.‬‬ ‫חייבים להשקיע מחשבה ומאמץ למצוא מה‬ ‫משהו הטבוע בבריאה‪ ,‬כוח שהוא קיים בכל‬ ‫דרכו של אותו מקורב הייתה לבוא ולהסתופף‬ ‫הדבר החוסם בינינו להצלחה‪ ,‬מהו הקושי העוצר‬ ‫אחד ואחד מאיתנו‪ .‬כל אחד רוצה להצליח‪.‬‬ ‫בימי חודש אלול והימים הנוראים בצל קורתו‬ ‫אותו מלפרוץ החוצה‪ .‬ייתכן שזה קושי לימודי‪,‬‬ ‫אנחנו לא צריכים לייצר את הרצון הזה‪ ,‬הוא‬ ‫של ר' ישראל‪ .‬כאשר הגיע האיש באותה שנה‬ ‫לעיתים זהו הפחד מכישלון‪ ,‬יכול להיות שפשוט‬ ‫קיים ממילא‪ ,‬זה משהו שנולדים איתו‪.‬‬ ‫לשהות במחיצת הגאון ר' ישראל‪ ,‬הבליג ר'‬ ‫חסרים לנו כללי חברה‪ .‬ייתכנו אלף ואחת סיבות‬ ‫וכאן נשאלת השאלה‪ :‬מדוע אנו רואים אנשים‬ ‫ישראל ולא אמר לו מאומה בעניין הסכסוך‬ ‫שבהן צריך להתמקד‪ ,‬וכשיסורו המניעים‪,‬‬ ‫שאינם עושים דבר‪ ,‬בקושי קמים בבוקר‪,‬‬ ‫הממוני‪.‬‬ ‫ממילא הוא יפרח ויצליח‪.‬‬ ‫ולכאורה אפילו אינם מנסים להצליח? האם הם‬ ‫ביום הכיפורים היה אותו אדם נוהג לעבור לפני‬ ‫להיפך‪ ,‬כל השיחות וההוכחות רק מתסכלות‬ ‫לא נולדו עם תכונה זו?!‬ ‫התיבה בתפילת נעילה‪ .‬באותה שנה מיהר ר'‬ ‫והורסות‪ ,‬משום שבתוך תוכו כל אחד יודע מה‬ ‫התשובה ברורה‪ :‬לכל אחד יש מוטיבציה‪ .‬אנו רק‬ ‫ישראל לסיים את תפילת הלחש שלו‪ ,‬פסע‬ ‫טוב ומה לא בפנימיות‪ .‬כל אחד רוצה להיות טוב‪,‬‬ ‫צריכים לחפש היכן הוא נתקע‪ ,‬מה חוסם בעדו‬ ‫לאחוריו שלוש פסיעות‪ ,‬וכיוון את צעדיו באופן‬ ‫ולהכביד בהוכחות עד כמה הוא רע – זה כזריית‬ ‫מלפרוץ ולהתקדם‪ .‬כשנפנים נקודה זו‪ ,‬נשנה‬ ‫שיגיע עד העמוד של השליח ציבור‪ .‬שם עמד‬ ‫מלח על פצעים‪.‬‬ ‫רבות בגישה שלנו בכל הנוגע לחינוך העצמי‬ ‫והאזין לתפילת הלחש של השליח ציבור‪ ,‬כדי‬ ‫חשוב לציין שיש לנו אפשרות לתגבר ולהעצים‬ ‫שלנו ושל הסביבה‪.‬‬ ‫לדעת היכן הוא נמצא‪ ,‬וצפה לשעת הכושר‪.‬‬ ‫את המוטיבציה האלוקית הקיימת‪ .‬בידינו יכולת‬ ‫לפעמים‪ ,‬כשרואים אחד שחסר לו חשק ללמוד‪,‬‬ ‫כאשר הגיע הש"ץ לתפילת "אתה הבדלת אנוש‬ ‫להעצים ולהגביר את גרעין המוטיבציה הפנימית‪,‬‬ ‫או קושי להסתדר עם חברים‪ ,‬או סתם עצלן‪ ,‬אז‬ ‫מראש"‪ ,‬ולחש את המילים "למען נחדל מעושק‬ ‫ולהפוך אותו למנוע רב־עוצמתי שיוביל אותנו‬ ‫יש בנו נטייה טבעית להתחיל ולהטיף מוסר‪,‬‬ ‫ידינו"‪ ,‬תפסו ר' ישראל בידו ולחש באוזנו‪" :‬נו?"‬ ‫לשינוי אמיתי‪.‬‬ ‫ולהגיד לו עד כמה הוא עצלן‪ ,‬או עד כמה הוא‬ ‫כלומר‪ ,‬מדוע אתה אומר ואינך מקיים?! [כוונת‬ ‫(וקראת לשבת עונג)‬ ‫אוהב לריב‪ ,‬או עד כמה הוא לא מעריך את‬ ‫ר' ישראל הייתה‪ ,‬שהלה‪ ,‬לפי מדרגתו הרוחנית‪,‬‬ ‫בנה ביתך‬ ‫הקמת סוכה רחבת ידיים לאברכי התאחדות האברכים‬ ‫לקראת חג הסוכות הקרב ובא – ימי השמחה‪ ,‬האחדות וההתעלות – מקימה התאחדות האברכים שעל ידי מוסדות‬ ‫נחמת ציון ברסלב סוכה רחבת ידיים‪ ,‬מפוארת ורבת הוד‪ ,‬שתשמש מרכז רוחני וחברתי עבור אברכי אנ"ש‪.‬‬ ‫הסוכה‪ ,‬הממוקמת בחצר תלמוד תורה נחמת ציון ברחוב עידו הנביא ‪ 10‬בירושלים‪ ,‬הולכת ונבנית בימים אלו בקפידה‬ ‫יתירה‪ ,‬בעמל ובמסירות‪ ,‬מתוך רצון להעמיד מקום שיאגד בתוכו לא רק ישיבה בסוכה‪ ,‬אלא חוויות נשגבות של‬ ‫קדושה‪ ,‬תורה‪ ,‬שמחה והתאחדות‪ .‬לא מדובר בעוד סוכה פשוטה‪ ,‬אלא בבית ועד של ממש – מקום של תורה‪ ,‬חבורות‬ ‫לומדים‪ ,‬שיחות חברים מלאות חום שמקרבות לבבות ומרוממות את רוח האברכים‪.‬‬ ‫במהלך ימי החג‪ ,‬יוגש במקום כיבוד קל‪ ,‬הכל מתוך מטרה להנעים את השהות ולהפוך את הסוכה לבית חם‪ ,‬מזמין‬ ‫ומאיר פנים לכולם‪ .‬האברכים יוכלו לשבת יחדיו‪ ,‬לעסוק בלימוד מעמיק‪ ,‬לשיר זמירות החג ולשמוח ברוח הסוכות‪,‬‬ ‫באווירה מרוממת‪.‬‬ ‫גולת הכותרת של הסוכה תהיה שיעורי תורה ושיחות חיזוק שיימסרו בימי החג‪ ,‬עבור אברכי אנ"ש היקרים‪ ,‬כדי‬ ‫להוסיף נדבך של תוכן רוחני ולהעצים את חוויית החג‪.‬‬ ‫שיעורים אלו צפויים להאיר את הלבבות‪ ,‬להעמיק את הדעת‪ ,‬ולחבר את המשתתפים באופן מיוחד אל קדושת ימי‬ ‫הסוכות ואל מצוות הישיבה בסוכה‪.‬‬ ‫השנה תשפ"ז באומן בציון רבינו הקדוש‬ ‫שליט"א‬ ‫בימי ראש‬ ‫מורינו הרב‬ ‫זֶ ה ֲח לִ יפָ ִת י‪ ,‬זֶ ה ְּּת מ ּו ָר ִת י‪ ,‬זֶ ה ַּּכ ּ ָפ ָר ִת י‪ .‬זֶ ה ַּה ּ ֶכ ֶס ף יֵ לֵ ְּך לִ צְּ ָד ָק ה‬ ‫וַּ אֲ נִ י ֵא לֵ ְּך לְּ ַּח ִ ּי ים ט ֹו בִ ים אֲ ֻר ּ ִכ ים ּו לְּ ָש ל ֹו ם‪:‬‬