משמעות · Mashmaut — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מש+מעות
בס״ד | יום שישי ,ערב שבת קודש פרשת האזינו־שובה | ז׳ תשרי תשפ״ז | גיליון 70
רעיונות לפרשת השבוע מתוך תורתו של הרב יצחק גינזבורג שליט״א
האזינו :זאת נקראת שירה?
לאן הוא חותר? השבוע נקרא בתורה את פרשת האזינו .כמעט כל הפרשה
נסטה מהנושא לרגע :יצא לכם פעם לשמוע הרצאה היא שיר אחד ארוך ,שמשה רבינו אומר לעם ישראל ממש
ארוכה ,וכל מה שרציתם לדעת זה את המסקנה של הכל? לפני מותו :״הַ אֲ זִ ינ ּו הַ ָּׁשמַ יִם וַאֲ ַד ֵּב ָרה ,וְ ִת ׁ ְשמַ ע הָ אָ ֶרץ ִא ְמ ֵרי
כשאנחנו שומעים הרצאה או קוראים מחקר מעמיק, ִפי״ .פתיחה עוצמתית ,פנייה לשמים ולארץ ,ואחריה שירה
המשיכה הטבעית שלנו היא לקפוץ לסוף ,לסיכום ,ולראות שלמה .אלא שמי שממשיך לקרוא מגלה שהשיר הזה...
מה המרצה או הכותב רוצה לומר לי .לאיפה הוא לוקח לא ממש נשמע כמו שיר .במאמר השבוע ננסה להבין מה
אותי בפועל. עושה כאן שירה ,ונגלה שדווקא משם אפשר להבין את כל
ספר דברים -ואולי גם את הימים שאנחנו נמצאים בהם
במילים אחרות ,יש דרך פשוטה להבין מה מישהו באמת
בדיוק עכשיו.
רצה לומר לנו :לראות איפה הוא סיים .אפשר לשמוע
שיחה ארוכה ומתפתלת ,עם עשרים נושאים באמצע ,ולא שירה זה דבר שמח!
להבין לאן היא הולכת .אבל הנקודה שאליה היא מגיעה נתחיל מהמובן מאליו .שירה ,בתנ״ך ,היא דבר שמח .אנחנו
בסוף -לשם הוא כיוון כל הזמן. לא פוצחים בשיר סתם כךה .אדם שר כשמשהו בתוכו גדול
ספר דברים הוא נאום פרידה אחד ארוך של משה .בואו מדי בשביל דיבור רגיל -כשקרה משהו עצום ,והמילים
ננסה לקרוא אותו כך. הרגילות פשוט צרות מלהכיל אותו.
איך הוא מתחיל? ״אֵ ּ ֶלה הַ ְ ּדבָ ִרים אֲ ׁ ֶשר ִ ּד ֶּבר מ ׁ ֶֹשה אֶ ל ּ ָכל השירה הראשונה והגדולה בתורה היא שירת הים .עם
ִש ָראֵ ל ְ ּבעֵ בֶ ר הַ ַּי ְר ֵ ּדןַּ ,ב ִּמ ְד ָּברָּ ,בעֲ ָרבָ ה ,מוֹ ל סוּףֵּ ,בין ּ ָפ ָ
ארן י ְׂ ישראל יצא ממצרים ,עמד מול הים עם המצרים בעקבותיו,
וּבֵ ין תֹפֶ ל וְ לָבָ ן וַחֲ צֵ רֹת וְ ִדי זָהָ ב״. נכנס לתוכו ועבר בחרבה ,והמים חזרו וכיסו את רודפיו.
נשמע כמו רשימת תחנות בטיול .אבל רש״י מגלה לנו שזו נשים לב איך התורה מתארת את הרגע שלפני השיר :״ ַו ַּי ְרא
בכלל לא גיאוגרפיה ,אלא רמזים .כל שם כאן הוא תזכורת ִש ָראֵ ל אֶ ת הַ ָּידשפַ ת הַ ָּיםַ .ו ַּי ְרא י ְ ִׂש ָראֵ ל אֶ ת ִמ ְצ ַריִם ֵמת עַ ל ְ ׂ י ְׂ
לחטא :התלונות במדבר על משה ואהרן ,חטא המרגלים שה ה׳ ְ ּב ִמ ְצ ַריִםַ ,ו ִ ּי ְירא ּו הָ עָ ם אֶ ת ה׳ַ ,ו ַּיאֲ ִמינ ּו הַ ְ ּגדֹלָה אֲ ׁ ֶשר עָ ָ ׂ
שנשלחו ממדבר פארן ,התלונות על המן ,מחלוקת קורח ַּבה׳ ו ְּבמ ׁ ֶֹשה עַ ְבדּ וֹ ״ .הם ראו .הם הרגישו .הלב התמלא .ורק
בחצרות ,ו״די זהב״ -רמז לעגל שנעשה מכל הזהב .משה ִש ָראֵ ל״.
אז -״אָ ז י ׁ ִָשיר מ ׁ ֶֹשה ו ְּבנֵי י ְ ׂ
לא רוצה למנות את החטאים בפירוש ,מתוך כבוד לעם ,אז כך זה בכל השירות .דבורה שרה אחרי הניצחון במלחמה,
הוא רומז. וחנה שרה כשנולד לה הבן שעליו התפללה שנים .שירה
כלומר :המילים הראשונות של הספר הן כבר תוכחה. בתנ״ך היא הקול של מי שקיבל משהו גדול ומיוחד ,תענוג
ומשם זה רק ממשיך בפרשות הבאות -אזהרות ,ברית נפלא ,והלב מתפרץ ברגש עצום של הודיה.
(בפרשת כי תבוא) ,קללות ,ועוד תוכחה .גם האזינו הולכת עכשיו נפתח את האזינו – ונגלה תוכחה .משה מדבר על
באותו כיוון. כפיות טובה ,על שכחה ,על ריחוק ,ועל מה שיקרה אם
ואז מגיעה הפרשה האחרונה בתורה ,והכל מתהפך :״וְ זֹאת עם ישראל יפנה לו את הגב .״ ַו ִ ּי ׁ ְשמַ ן י ׁ ְֻשרוּן ַו ִ ּי ְבעָ ט״ ,הוא
הַ ְ ּב ָרכָ ה אֲ ׁ ֶשר ֵּב ַר ְך מ ׁ ֶֹשה ִא ׁיש הָ אֱ ל ִֹקים אֶ ת ְ ּבנֵי י ְ ׂ
ִש ָראֵ ל לִ ְפנֵי אומר עליהם -התפטמת ובעטת .ומשם הלשון רק הולכת
מוֹ תוֹ ״ .משה עומד ומברך .שבט אחרי שבט ,כל אחד בכוח ומחריפה.
המיוחד שלו .בברכות התורה כולה נחתמת. אז מה זה? התורה קוראת לזה שירה ,ואנחנו שומעים
זה הסוף .ואם זה הסוף -זה גם מה שכל הספר חתר אליו תוכחה .משהו כאן לא מסתדר.
כל הזמן.
הגדול ,שבלי החושך לא היה סיכוי להגיע אליו .האזינו נורה אחת ,שני חדרים
הוא הכוח העוצמתי שמסוגל לחבר בין שני ניגודים ולהכיל ישנו פסוק בספר קהלת ,שנעשה יסוד גדול בחסידות:
אותם בתוכו. יתי אָ נִי ׁ ֶש ֵּי ׁש י ְִתרוֹ ן לַחָ כְ מָ ה ִמן הַ ִּסכְ לוּת ִּכ ְ
יתרוֹ ן הָ אוֹ ר ״וְ ָר ִא ִ
אפילו שם הפרשה רומז לזה .״האזינו״ מזכיר את המילה ִמן הַ ח ׁ ֶֹש ְך״.
“איזון” ,הכוח לאזן ולהכיל שני צדדים ,כמו מאזניים. ננסה את זה בפשטות .הדליקו נורה קטנה בחדר מואר
המאזניים מאזנים בין משקלים שונים ,מכילים את שני באמצע הצהריים .אף אחד לא ישים לב .הדליקו את אותה
הצדדים וגם מכירים בכך שלכל צד יש קיום ייחודי .האזינו, נורה עצמה בחדר חשוך לגמרי -ופתאום היא הכל ,למרות
אזנו וחברו בין קצוות. שיש אותה נורה ואותה כמות אור .מה שהשתנה הוא
ועוד משהו :הנקודה המחברת היא תמיד בעלת כוח החושך שמסביב.
עליון וגדול יותר משני הצדדים .כאשר שני שופטים כך זה גם אצלנו .כאשר קורה לנו משהו טוב סתם כך,
חלוקים ,השופט השלישי – המכריע והמאזן – הוא בעל אנחנו נשמח ,זה יהיה נחמד ,אבל המשמעות העמוקה של
הכוח הגדול ביותר .כל צד בפני עצמו לא מסוגל להכיל הטוב קצת חסרה .כאשר אין שום התנגדות ,קשה לראות
את האחר ,וצריך את הכוח של שירת האזינו כדי לבוא את המעלה בתוצאה.
מלמעלה ולראות איך שבאמת הכל מתאים.
יש אור אחר ,שאדם מגלה רק אחרי שעבר דרך מקום
התהליך גם אצלנו חשוך .פתאום הוא מוצא בעצמו כוח שלא ידע שיש לו.
אנחנו נמצאים בשבת תשובה ,בין ראש השנה ליום פתאום מתברר לו מה באמת יקר לו ,הוא מגלה עומק
הכיפורים ,בלב עשרת ימי התשובה .זה זמן של חשבון ומשמעות גדולים שלא היו קיימים מבחינתו כלל .פתאום
נפש .מסתכלים על השנה שעברה ,רואים מה לא הלך ומה הקשר שלו עם הבורא נראה לו אחרת לגמרי .האור הזה
צריך להשתפר .הזמן הזה מכונה “הימים הנוראים” ,ולא לא רק גדול יותר ,הוא גם מרגיש אחרת ,יש לו יתרון עצמי.
סתם ...קצת מזכיר את החלק הראשון של ספר דברים. האור הזה נולד מתוך החושך.
לעומת זאת ,והניגוד כאן בולט במיוחד – בעוד שבועיים עכשיו אפשר להסתכל אחרת על כל התוכחות של ספר
בלבד ,באותו חודש עצמו ,נגיע לשמחת תורה .אחרי חג דברים .הן לא עומדות בפני עצמן ,והן בטוח לא המטרה .הן
סוכות“ ,זמן שמחתנו” שגם בו רוקדים בכל לילה בשמחת החושך שבזכותו הברכה של הסוף תיראה בכל עוצמתה.
בית השואבה ,מגיע השיא ,שמחת תורה ,בו נקרא את נכון ,התוכחה כולה אמיתית ונצרכת .אבל היא לא עומדת
״וזאת הברכה״ .בשמחת תורה נסיים את התורה ונרקוד בפני עצמה ,והיא טומנת בתוכה גם שמחה עצומה .צריך
איתה .ונגיע באמת לתכלית של כל השנה החולפת. רק לגשת אליה נכון ,וכך כל המבט עליה מתהפך.
השבת קוראים את פרשת האזינו ,ומקבלים קצת כוח האיזון
לראות את יתרון האור מן החושך ,להריח ולהקשיב קצת ועכשיו אפשר לחזור להאזינו ולראות איפה בדיוק היא
לעתיד המאיר והשמח ,והופכים את השירה כולה לשיר יושבת .היא יושבת על התפר .לפניה -כל התוכחות.
מענג ומתוק .אם נהיה עדינים ורגישים מספיק ,נוכל באמת אחריה -רק הברכות .והיא עצמה מחזיקה את שניהם בבת
להתבונן שמצד אחד אנחנו בשבת תשובה ,בלב הימים אחת .מצד אחד היא שירה ,ושירה צריכה להיות מלאה
הנוראים ,אחוזים במשקל הכבד שיש לימים אלו .מצד שני בתענוג נפלא ושמחה עצומה .מצד שני היא מתארת את
– האזינו זו שירה ,והיא נותנת לנו לתת מבט על כל השנה החטא ואת מה שבא אחריו .היא לא מוותרת על אף אחד
שחלפה ולנסות להרגיש איך כל החושך באמת מוביל אותי מהצדדים.
אל אור גדול ועוצמתי הרבה יותר ממה שיכולתי לדמיין
אפילו... הכוח של פרשת האזינו הוא היכולת לראות את החושך
כירידה שנותנת תנופה לעלייה .לראות את האור שבא
[מעובד מתוך ספר ׳שעשועים יום יום׳ לפרשת האזינו]
מתוך החושך ולשים לב שכך שדווקא אור כזה הוא היתרון
מפי גדולי החסידות
התשובה מושך ומשמח את הבורא בעוצמה רבה .ויותר אומר רבי שמואל מליובאוויטש:
מכך :לאחר התשובה יש לבורא תענוג עצום מהחושך לבעלי התשובה יש כוח מיוחד ,שאין אפילו לצדיק גמור.
שנתהפך לטוב יותר מהטוב בעצמו! לבעל התשובה יש את היתרון הגדול של ״אור הבא מן
[מעובד על פי ספר ׳תורת שמואל׳ פרשת חקת ,עמוד תרו] החושך״ ,כיוון שהוא היה רחוק והתקרב .דווקא בעל
התוכן אינו מוגה על ידי הרב .העלון נכתב על ידי תלמידים ,האחריות על הכותבים בלבד.
אהבתם את העלון? רוצים לקבל אותו בכל שבוע לדוא״ל? הצטרפו לרשימת התפוצה ,ע״י שליחת בקשה לכתובת הדוא״ל של העלון.
לכל ענייני העלון ,פניות ,הערות והקדשות ,יש לפנות לכתובת .alon@alonmashmaut.orgנשמח לקבל את תגובתכם!
בקרו באתר שלנוalonmashmaut.org :
העלון מוקדש לזכות ולרפואת הבחור החייל חיים ישראל בן יונית יעל שי' קדם .ישלח לו ה' רפואה שלמה במהרה!
