gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נראה אור · Nireh Ohr — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: נראה אור · Nireh Ohr

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

נראה אור · Nireh Ohr — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת האזינו – שובה תשפ"ז‬ ‫גליון שמה שנה ז‬ ‫שביבי או>ר‬ ‫דב>רות קו>דש‬ ‫סח לי אברך אחר אמירת הסליחות בערב ראש‬ ‫השנה‪ ,‬כי מתהלך הוא בהרגשה לא נוחה בימים אלו‪.‬‬ ‫חרטה ותשובה מתוך גילוי אורו יתברך‬ ‫באמירת הסליחות ותפילות הימים הקדושים‪ ,‬הננו‬ ‫בתפילה‪ ,‬בגמילות חסדים וכו'‪ ,‬וזהו 'הנגלות לנו ולבנינו'‪,‬‬ ‫ויאמר אליהם שימו לבבכם לכל הדברים וגו' כי לא דבר רק‬ ‫חוזרים שוב ושוב על כך שבעצם לא מגיע לנו מאומה‪.‬‬ ‫ומתוך כך‪ ,‬הננו מחפשים סיבות לכך שלמרות זאת‬ ‫היינו חלק הנגלה בתורה ומצוות שנראה אף לבנינו‪.‬‬ ‫הוא מכם כי הוא חייכם וגו' (לב מו)‪ .‬וברש"י 'שימו לבבכם'‪,‬‬ ‫נזכה לשנה טובה‪' ,‬עשה למען שמך'‪' ,‬זכור לנו ברית‬ ‫אמנם אין די שיעסוק בחלק המעשה בלבד‪ ,‬אלא צריך‬ ‫צריך אדם שיהיו עיניו ולבו ואזניו מכוונים לדברי תורה וכו'‪,‬‬ ‫אבות' וכו'‪.‬‬ ‫'כי לא דבר ריק הוא מכם'‪ ,‬לא לחינם אתם יגעים בה‪ ,‬כי הרבה‬ ‫לעסוק אף בחלק הפנימי שהוא הרגשת האהבה והיראה‪,‬‬ ‫מה אעשה שכלל אינני מרגיש כך? אומר לי האברך‪,‬‬ ‫שכר תלוי בה‪' ,‬כי הוא חייכם'‪.‬‬ ‫וזהו 'הנסתרות לה' אלקינו'‪ ,‬הוא הרגשת האהבה והיראה‬ ‫הנני עומד בפתח השנה החדשה וחושב לעצמי‪ ,‬וכי‬ ‫באמת לא מגיע לי מאומה? התנהגותי בשנה החולפת‬ ‫הנסתרים בלב שאין ידועים אלא לה' אלקינו‪ ,‬והוא נרמז‬ ‫הקשה החתם סופר (תק"ץ) אחר שלימד משה רבינו תורה‬ ‫אמנם לא היתה מושלמת‪ ,‬אבל מכאן ועד להגיד‬ ‫בכתוב 'הצנע לכת עם אלקיך'‪ ,‬שיעסוק בכל ענין בעבודתו‬ ‫לישראל כל ארבעים שנה‪ ,‬מה הווא אמינא יש שכל יגיעתם‬ ‫שהנני ריק מזכויות‪...‬‬ ‫בהרגש פנימי‪ ,‬ביראה ובאהבה המוצנעים בלבו‪.‬‬ ‫בה לחינם‪.‬‬ ‫האמת שרציתי מיד לומר לאותו אברך שממש חבל‬ ‫לכן קודם בא לקיים מצוה יתבונן שמצוה מלשון צוותא‪,‬‬ ‫זקני אדמו"ר זי"ע היה חוזר בשבתות של זמני התשובה‬ ‫שהוא חי בטעות גסה כל כך‪ .‬ברור שעלינו לחפש‬ ‫סיבות לעורר עלינו רחמים‪ ,‬כי מצד עצמנו אין בנו‬ ‫שזוכה על ידה להידבק בו יתברך‪ ,‬ובזה תבוא בלבו יראה‬ ‫אמרות קודשו של הרה"ק הרבי ר' זושא‪ ,‬שאמר ריבונו של‬ ‫שום זכות‪ .‬אמנם במחשבה אמיתית יותר הבנתי שאני‬ ‫בקיומה‪ .‬ועוד יוסיף להתבונן בגודל זכותו לקיים המצוה‪,‬‬ ‫עולם‪ ,‬הנה באו זמני תשובה ואף זושא חפץ לשוב בתשובה‪,‬‬ ‫חי בדיוק באותה טעות‪.‬‬ ‫אבל הכיצד נזכה לשלמות בעבודת התשובה‪ ,‬לכן נתחזק‬ ‫שאף כי יש לה' יתברך ריבוא רבבות מלאכים ושרפים עושי‬ ‫לאחר זמן מה ראיתי מאמר נאה מאבי מורי זצ"ל על‬ ‫לכל הפחות בנוטריקון של תיבת תשובה‪' ,‬תמים תהיה עם‬ ‫רצונו‪ ,‬לא ציוה מצוותיו אלא לישראל – 'אשר קדשנו‬ ‫ראש השנה‪ .‬בפיוט אומרים 'א‪-‬ל אמונה בערכך דין אם‬ ‫במצוותיו וציונו'‪ ,‬כי חפץ דווקא בעבודתם וממנה עולה‬ ‫ה' אלקיך' (יח יג)‪' ,‬שויתי ה' לנגדי תמיד' (תהלים טז ח)‪' ,‬ואהבת‬ ‫תמצה עומק הדין מי יצדק לפניך בדין‪ ,‬קדוש‪ .‬אם לא‬ ‫למענו יעש ויסיר מנו חרון אף וכעס‪ ,‬אין לבקר‬ ‫לפניו נחת רוח‪ .‬ובהתבוננות זו תבוא בלבו אהבה ושמחה‬ ‫לרעך כמוך' (ויקרא יט יח)‪' ,‬בכל דרכיך דעהו' (משלי ג ו)‪' ,‬הצנע לכת‬ ‫ולמצוא מעש‪ ,‬קדוש'‪.‬‬ ‫בקיומה‪.‬‬ ‫עם אלקיך' (מיכה ו ח)‪.‬‬ ‫לכאורה יש להתבונן‪ ,‬כי בתחילה הננו מבקשים‬ ‫ועתה‪ ,‬בעמדנו כבר בסיום עשרת ימי תשובה‪ ,‬ודאי עורך‬ ‫תשובה על הענינים המוצנעים בלב‬ ‫שרק לא ימצה ה' יתברך עמנו עומק הדין‪ ,‬משמע‬ ‫שבדין רגיל הננו יכולים לצאת זכאים‪ .‬ולאחר מכן‬ ‫היהודי חשבון נפשו היאך התנהג במשך השנה‪ ,‬האם קיים‬ ‫הנה פשטות הכתוב 'הצנע לכת עם אלקיך'‪ ,‬שכל ענין‬ ‫אומרים שכלל אין בידינו מעש‪ ,‬ומבקשים אנחנו‬ ‫כל המצוות כהלכתם‪ ,‬ואף כאשר קיימם‪ ,‬האם עסק בהם‬ ‫בעבודתו שיכול לעסוק בו בצנעה לא יעסוק בו בפרהסיה‬ ‫שיעשה הקדוש ברוך הוא למענו‪.‬‬ ‫בפנימיות הלב באופן שיהיו פרחי לעילא‪ ,‬לעשות נחת רוח‬ ‫ובפרסום‪ .‬אמנם יש לבאר עוד על דרך שפירש האריז"ל (ראה‬ ‫מבאר אבי מורי‪ ,‬שאכן כך הוא הסדר‪ :‬בתחילה נראה‬ ‫לה' יתברך‪ .‬ולזה נתן לנו ה' יתברך זמנים אלו‪ ,‬כדי לשוב‬ ‫לקוטי תורה פרשת נצבים) הכתוב (כט כח) 'הנסתרות לה' אלקינו‬ ‫לאדם שיש בידו זכויות‪ ,‬עליו להתיירא רק אם ימצו‬ ‫עמו עומק הדין‪ .‬אמנם אחר שמתבונן עוד‪ ,‬נוכח שחי‬ ‫בפנימיות לבנו לה' יתברך‪ ,‬ולתקן מה שנחסר בהצנע לכת עם‬ ‫והנגלות לנו ולבנינו' וגו'‪ ,‬כי בכל ענין בעבודת הבורא יש בו‬ ‫הוא בטעות‪ ,‬האמת שאין בידו מאומה ואין לו אלא‬ ‫אלקיך‪.‬‬ ‫חלק חיצוני שהוא גוף הדבר והוא המעשה בפועל‪ ,‬בתורה‪,‬‬ ‫לקוות שיעשה ה' יתברך למענו‪.‬‬ ‫בראותי את הדברים נחה דעתי‪ .‬מסתבר שזהו כח‬ ‫תשובה מתוך שמחה בשבת קודש‬ ‫היצר המעוור את עינינו ונותן לנו הרגשה שהמצב לא‬ ‫כל כך נורא כמו שעושים אותו‪ .‬נקווה רק שעם‬ ‫אוהבי ה' המחכים בבנין אריאל‪ ,‬ביום השבת שישו ושמחו (זמר כל מקדש)‪ .‬עבודת התשובה יש בה שמחה גדולה‪ ,‬כי מהות‬ ‫מחשבה מעמיקה וכנה יותר נצליח להתגבר עליו‬ ‫התשובה ששב ומתקרב לאביו שבשמים‪ ,‬ובוודאי שמחה היא לבן שהיה רחוק מאביו ושב ומתקרב אליו‪.‬‬ ‫ולהגיע אל האמת‪.‬‬ ‫לזה אמרו (ספרי בהעלותך עז) 'וביום שמחתכם' (במדבר י י) אלו השבתות‪ ,‬אף שלא מצינו מצות שמחה אלא במועדים‪ ,‬כי שבת‬ ‫בימים אלו שגורים בפי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫מלשון השבה שהכל שב לה' יתברך‪ ,‬ועל ידי שנתעורר לשוב אל ה'‪ ,‬נתמלא לבו שמחה‪.‬‬ ‫דברי המדרש‪ ,‬מעשה באדם שתפסו אותו השומרים‬ ‫בלילה ובקשו להכותו‪ ,‬אמר להם הניחוני שאוהבו של‬ ‫כן היה בבית המקדש‪ ,‬שהוא מקום הבאת הקרבנות לכפרה‪ ,‬ובעת הביא יהודי קרבן היה מתחרט ושב על עוונו‪ ,‬ואם כן‬ ‫מלך אני וכו'‪ ,‬אמר המלך‪ :‬הואיל ובי בטח הניחוהו‪ .‬כך‬ ‫לכאורה היה צריך להיות מקום היפך השמחה‪ .‬אמנם האמת שהיתה במקום זה שמחה עצומה‪ ,‬כדרך שנקרא המקדש 'יפה‬ ‫אמר דוד‪ :‬אלקי בך בטחתי אל אבושה‪.‬‬ ‫נוף משוש כל הארץ' (תהלים מח ג)‪ ,‬כי אדרבה‪ ,‬על ידי התשובה נתמלא לב היהודי שמחה בקרבתו לאביו שבשמים‪.‬‬ ‫אמנם כדי שבאמת נשים מבטחנו בה' יתברך‪ ,‬עלינו‬ ‫זהו 'אוהבי ה' המחכים בבנין אריאל ביום השבת שישו ושמחו'‪ ,‬אלו המחכים בבנין אריאל ‪ -‬המקדש שבו יזכו לשמוח‬ ‫להפנים שאיננו יכולים להסתדר לבד‪ ,‬שאכן מבלעדיו‬ ‫אין לנו במה לבטוח‪.‬‬ ‫בשובם אל ה'‪' ,‬ביום השבת שישו ושמחו'‪ ,‬כי כל איש יהודי שב ומתקרב ליוצרו בשבת קודש‪.‬‬ ‫עשה למענך ולא למעננו‪.‬‬ ‫מתוך דברות קודש‪ ,‬כי תצא תשפ"ו‪ ,‬ליל שבת‬ ‫א‬ ‫'כי כשלת בעוונך'‪ ,‬שאף כי בהמרותו פי ה' היה זה במזיד‬ ‫יום מימים אלו מתקן חלק נוסף בעבודתו על ידי שמאיר בו‬ ‫חרטה מתוך הכרת גדולת המלך‬ ‫בידיעת האיסור ‪ ,‬עתה ששב בכל לבו מתוך שמכיר גדולת‬ ‫אורו יתברך ומכיר גודלו וכבודו‪.‬‬ ‫בספרים הקדושים (תולדות יעקב יוסף פרשת בא) איתא בשם מרן‬ ‫המלך‪ ,‬נתגלה שהיה מעשהו בבלי דעת‪ ,‬מתוך שלא הכיר‬ ‫עד שביום הכיפורים מאיר בלב כל איש יהודי אורו יתברך‬ ‫הבעל שם טוב על הפסוק (תהלים צד א) 'אל נקמות ה' אל נקמות‬ ‫גודלו וכבודו של מלך מלכי המלכים‪.‬‬ ‫במעלה עליונה ביותר ‪' -‬אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה'‬ ‫הופיע' משל למלך גדול ונישא שטייל ברחבי ממלכתו‪ ,‬ובא‬ ‫יגיעת התורה כדי לזכות לאור הפנימי‬ ‫(תהלים צז יא)‪ ,‬ועל ידי גודל הגילוי בבחינת 'לפני ה'' (ויקרא טז ל) ‪-‬‬ ‫לכפר בקצה הממלכה‪ ,‬מקום נידח שהדרים בו לא ידעו ולא‬ ‫'יפרוש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו' (לב יא)‪ ,‬נתמלא בושה‬ ‫שמעו מהמלך‪ .‬בבואו שם השליך אחד מנערי הכפר ברוב‬ ‫זהו ביאור הכתוב 'ויאמר אליהם שימו לבבכם לכל‬ ‫וכלימה ונתחרט מאוד על שעבר רצונו יתברך‪ ,‬אם בביטול‬ ‫בערותו אבן על מרכבת המלך‪ .‬משרתי המלך רצו לשופטו‬ ‫הדברים' וגו' 'כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם' וגו'‪,‬‬ ‫מצוות עשה‪ ,‬אם בעבירות לא תעשה ח"ו‪ ,‬ואם בעסקו‬ ‫מיד כדין מורד במלכות‪ ,‬אמנם המלך בחסדו ציוה להעלותו‬ ‫שבעת עוסק בתורה לא יעסוק בחלק הנגלות לבד‪ ,‬הוא‬ ‫בעבודתו בלא חיבור פנימי בהרגשת אהבה ויראה‪ ,‬ובזה זוכה‬ ‫למרכבתו ולקחתו לעיר המלוכה‪ ,‬אלא שלגודל בערותו אף‬ ‫הלימוד בפועל‪ ,‬אלא יתעורר באהבה ויראה מתוך התבוננות‬ ‫למחילה וכפרה על כל חטא‪ ,‬ואף נשלם מה שהחסיר בחלק‬ ‫בהיותו במרכבת המלך עדיין לא הכיר גדולת המלך‪.‬‬ ‫שעוסק בתורת ה'‪ ,‬ויהא חפצו להידבק באור הפנימי שבה‪.‬‬ ‫הפנימי בעבודתו‪.‬‬ ‫בבואם לעיר המלוכה ציוה המלך למנותו למשרת‬ ‫וזהו שפירש רש"י 'כי לא דבר רק הוא מכם' לא לחינם אתם‬ ‫יגעים בה‪ ,‬כי הרבה שכר תלוי בה‪' ,‬כי הוא חייכם'‪ ,‬שאין‬ ‫זהו דאיתא במאור עינים (האזינו ד"ה איתא בש"ס) בדעת רבי‬ ‫בארמונו‪ ,‬ויהי מיום ליום הכיר הנער בגדולת המלך‪ ,‬וכיון‬ ‫הכוונה רק לשכר שעתיד לקבל בעולם הבא‪ ,‬שמילתא‬ ‫(יומא פה‪ ):‬שיום הכיפורים מכפר לשבים ולשאינם שבים‪.‬‬ ‫שהכיר בכבודו וגודלו הבין שפלות מעשהו‪ ,‬ובא לפני המלך‬ ‫דפשיטא היא‪ ,‬אלא שעצם העסק בתורה אינו עסק גרידא‪,‬‬ ‫והיאך יתכן שיתכפרו חטאיו בעוד שאינו שב בתשובה‪.‬‬ ‫לבקש סליחתו על שפגע בכבודו‪ .‬אזי ציווה המלך למנותו‬ ‫כי התורה אינה דבר ריק‪ ,‬אלא על ידה זוכה להידבק בחי‬ ‫אלא אינם שבים הכוונה לענינים דאיתא בזוהר הקדוש (ויחי‬ ‫לשר בהיכלו‪ ,‬ובהיותו שר הכיר יותר ויותר גדולת המלך‪ ,‬ובא‬ ‫החיים‪.‬‬ ‫ריט‪ ):‬שאין תשובה מועלת להם‪ ,‬שביום הכיפורים מתכפרים‬ ‫שוב לפני המלך לבקש סליחתו מתוך חרטה אמיתית‪ .‬אזי‬ ‫מינהו המלך להיות משנה למלך‪ ,‬וכיון שכבר הכיר כל עניני‬ ‫לזה אמר בתחילת הכתוב 'שימו לבבכם' וגו'‪ ,‬ופירש רש"י‬ ‫עם התשובה‪ .‬והביאור כי הטעם שאין תשובה מועלת להם‪,‬‬ ‫המלך ידע עד כמה נורא מעשהו הנבזה‪ ,‬ונכנס לפני המלך‬ ‫צריך אדם שיהיו עיניו ולבו ואוזניו מכוונים לדברי תורה‪ ,‬כי‬ ‫כיון שנעשה על ידם פגם במקום גבוה ביותר שאין האדם‬ ‫ונפל אפים ארצה וביקש בבכי ובתחנונים שימחול לו בחסדו‬ ‫האופן שיזכה לאור הפנימי שבתורה דייקא על ידי שמכוון‬ ‫משיג בתשובתו‪ ,‬אמנם ביום הכיפורים משפיל ה' יתברך אור‬ ‫על שפגע בכבודו‪.‬‬ ‫עיניו‪ ,‬לבו ואוזניו ביגיעה אמיתית להבין ולהשכיל בדברי‬ ‫נשגב זה לכל יהודי באשר הוא‪ ,‬וממילא יכול לשוב ולתקן‬ ‫תורה‪ ,‬ועל ידי שמתייגע בה מתוך רצון לזכות לאור פני מלך‬ ‫הכל‪.‬‬ ‫בזה פירש הבעל שם טוב 'אל נקמות ה' אל נקמות הופיע'‪,‬‬ ‫חיים שבתורה‪ ,‬זוכה 'כי באור פניך נתת לנו לנו ה' אלקינו‬ ‫שבעת חוטא היהודי למלך מלכי המלכים‪ ,‬תחת שינקום בו‬ ‫תורת חיים'‪.‬‬ ‫אף המזיד נחשב כמעשה בבלי דעת‬ ‫הבורא יתברך בעונש ח"ו‪ ,‬נוהג עימו בחסד ומופיע עליו‬ ‫זהו הנאמר בהפטרה (הושע יד ב) 'שובה ישראל עד ה' אלקיך‬ ‫להראותו גדולת המלך‪ ,‬וכיון שמכיר כבודו וגודלו של הבורא‬ ‫יעזור ה' יתברך שנזכה לתשובה שלמה עד השורש‪,‬‬ ‫יתברך‪ ,‬נתמלא לבו חרטה על שהמרה רצונו‪.‬‬ ‫כדאיתא באלשיך הקדוש (ויקרא כג כה) במה שאומרים בווידוי‪,‬‬ ‫כי כשלת בעוונך'‪ ,‬והרי כשלת הוא מכשול בשוגג‪ ,‬ועוון הוא‬ ‫'אבל אנחנו ואבותינו חטאנו'‪ ,‬שהכוונה לאשר חטאנו‬ ‫מזיד‪ .‬אלא שמורה הכתוב על תשובת יום הכיפורים‪ ,‬שעל‬ ‫תשובת יום הכיפורים על ידי גודל האור‬ ‫בגלגולים קודמים‪ .‬וביום הכיפורים יש כח לתקן עד השורש‬ ‫ידי שמאיר אור נעלה ביותר בלב כל איש ישראל‪ ,‬נתמלא‬ ‫ממש‪ .‬שנזכה לפני ה' תטהרו‪ ,‬לכתיבה וחתימה טובה‬ ‫בושה ונתחרט בחרטה גמורה על שפגם במעשיו בעת לא‬ ‫בדרך זו תשובת היהודי בעשרת ימי תשובה‪ ,‬שבהם‬ ‫ולביאת משיח צדקנו במהרה בימינו‪.‬‬ ‫הכיר וידע גדולת המלך‪ .‬ובגודל החרטה נמחה מנפשו כל‬ ‫ממציא הבורא יתברך עצמו לעמו ישראל‪ ,‬ועל ידי גילוי אורו‬ ‫האזינו ‪ -‬שובה‪ ,‬תשפ"א‪ ,‬רעוא דרעוין‬ ‫חטא ופגם‪ ,‬וזוכה לשוב כביכול 'עד ה' אלקיך'‪.‬‬ ‫יתברך בלב היהודי‪ ,‬מתחרט מאוד שהמרה פי כבודו‪ ,‬ובכל‬ ‫מאו>רי או>ר‬ ‫פרשת האזינו – שבת שובה באור רבותינו‬ ‫בדרך זה יש לבאר בקשתנו בימים הקדושים 'זכרנו לחיים‬ ‫וכתבנו בספר החיים ‪ -‬שנזכה לתורת חיים‬ ‫על ידי התורה זוכה לתשובה‬ ‫מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים' וכו'‪ ,‬שלכאורה הוא‬ ‫חז"ל (בספרי) דרשו מהכתוב (לב ב) 'כשעירים עלי דשא'‪ ,‬מה‬ ‫ויאמר אליהם שימו לבבכם לכל הדברים וגו'‪ ,‬לעשות את‬ ‫כפילות לשון‪ ,‬אלא שספר מורה על התורה הקדושה‪,‬‬ ‫שעירים מכפרים‪ ,‬אף דברי תורה מכפרים‪ ,‬כי על ידי התורה‬ ‫כל דברי התורה הזאת כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם‬ ‫כדכתיב (לא כו) 'לקוח את ספר התורה הזה'‪ .‬ואחר שמבקשים‬ ‫(ויקרא כג‪):‬‬ ‫זוכה האדם לתשובה‪ ,‬כדאיתא בזוהר הקדוש‬ ‫וגו' (לב מו‪-‬מז)‪.‬‬ ‫'זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים'‪ ,‬מבקשים עוד 'וכתבנו בספר‬ ‫אורייתא מודעת ליה חובוי‪ .‬וכיון שאמרו שהתשובה אחד‬ ‫בירושלמי (פאה א א) וכן במדרש (בראשית רבה א יט) נתקשו‪' ,‬כי‬ ‫החיים'‪ ,‬שתהא התורה אצלנו ספר החיים למענך אלקים‬ ‫מהדברים המעבירים רוע הגזירה‪ ,‬אופן התשובה על ידי‬ ‫לא דבר רק הוא' – 'כי הוא חייכם'‪ ,‬אינו דבר והיפוכו‪ ,‬לכן‬ ‫חיים‪ .‬והיא עבודתנו בכל ימים אלו‪ ,‬לזכך עצמנו כדי להאיר‬ ‫קבלת עול תורה‪ .‬רמז לזה תשובה גימטריא על תורה‪.‬‬ ‫פירשו‪' ,‬כי לא דבר רק הוא'‪ ,‬ואם רק הוא מכם הוא‪ ,‬למה‬ ‫בנפשנו החיים שבתורה‪ ,‬והוא בכלל מה שאמרו אימתי הוא‬ ‫בפרי הארץ (פרשת ראה) איתא במאמר רז"ל (פסחים נד‪ ).‬תשובה‬ ‫שאין אתם יגעים בו‪' .‬כי הוא חייכם' אימתי הוא חייכם בשעה‬ ‫חייכם‪ ,‬בשעה שאתם יגעים בו‪.‬‬ ‫קדמה לעולם‪ ,‬שבכל מקום שהגיע האדם בעוונו רחמנא‬ ‫שאתם יגעים בו‪.‬‬ ‫ותחילת הארה זו ביום ראש השנה‪ ,‬כדרך שאמרו (ויקרא רבה‬ ‫ליצלן‪ ,‬כבר קדם אור התשובה במקום זה‪ ,‬ועל ידי זה יכול‬ ‫כא ד) 'לדוד ה' אורי' (תהלים כז א) ‪ -‬בראש השנה‪ ,‬כנאמר בתפילה‬ ‫כלומר‪ ,‬התורה היא חיי האדם‪ ,‬ואם בעת שעוסק בה‬ ‫לשוב לה' יתברך‪ .‬וכן הוא בתורה שקדמה לעולם‪ ,‬שעל ידה‬ ‫(ברכת שים שלום) 'כי באור פניך נתת לנו ה' אלקינו תורת חיים'‪,‬‬ ‫מרגיש רפיון ועייפות ואין מרגיש בה חיות‪ ,‬הרי זה‬ ‫יכול לשוב אל ה' בכל מצב שהוא‪ ,‬כי קודמת לחטא שבכלל‬ ‫ועל ידי שמאיר ה' יתברך בראש השנה אור פניו‪ ,‬זוכים‬ ‫מפני שאין אתם יגעים בו‪ ,‬כי החיים שבתורה הוא‬ ‫מציאות העולם‪ .‬וכן אומרים בתפילה 'השיבנו אבינו‬ ‫שתהא התורה תורת חיים‪.‬‬ ‫האור הפנימי שנגלה ומאיר דווקא על ידי שמתייגע‬ ‫לתורתך'‪ ,‬כי התשובה על ידי התורה‪.‬‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪ ,‬ליל שבת האזינו ‪ -‬שובה‪ ,‬תשפ"ד‬ ‫בה‪.‬‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪ ,‬ליל שבת האזינו‪ ,‬שובה‪ ,‬תשפ"ה‬ ‫ב‬ ‫לבם על עוונותיהם ומקבלים על עצמם באמת להיטיב‬ ‫דברות קודש מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫מעשיהם‪ ,‬נתעורר מכח העתיד הרצון העליון לברוא האדם‬ ‫שולחן הטהור ערב יום הכיפורים תשפ"ו‬ ‫מחדש‪' ,‬ועם נברא יהלל י‪-‬ה' (תהלים קב יט)‪.‬‬ ‫והפשעים מאוסים ביותר אצל האדם‪ ,‬ונמלא בושה וכלימה‬ ‫למסור לגמרי את החטאים העוונות והפשעים‬ ‫וזהו 'אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני'‪ ,‬שנעשה בחינת‬ ‫על אשר הלך אחריהם‪ .‬ואזי דבר פשוט הוא שלא ישוב‬ ‫בזמר להרה"ק מבארדיטשוב 'איך וועל דיר געבן חטאים‬ ‫'אנכי בראתי ארץ' מכח העתיד‪ ,‬בחינת 'אנכי ה' אלקיך' שהיה‬ ‫לכסלה עוד‪ ,‬כי בוודאי לא יחפוץ ליטול דבר שמרחיקים‬ ‫עוונות ופשעים'‪ .‬בפשטות הכוונה ששב על חטאיו בכל תנאי‬ ‫במתן תורה‪ .‬ובריאה זו בשלמות הטהרה היא 'למעני'‪ ,‬כי כיון‬ ‫ממנו חמישים אמה‪.‬‬ ‫התשובה‪ ,‬חרטה‪ ,‬וידוי וכו'‪ .‬אמנם עדיין יש לבאר כוונת‬ ‫שרוצה הקב"ה בבריאת העולם מחדש‪ ,‬מה פנים יש שהבורא‬ ‫דבריו הקדושים 'איך וועל דיר געבן‪ ,‬וכי מה נותנים לה'‬ ‫יתברך בורא עולם פגום ‪' ,‬עשה למען שמך'‪ ,‬הקידוש ה' הגדול‬ ‫תן לנו כחות חדשים יחד עם המחילה‬ ‫יתברך‪.‬‬ ‫ביותר שמטהר ה' יתברך נשמות ישראל ונעשה 'עם זו יצרתי‬ ‫עוד יש לבאר שאומרים לה' יתברך גלוי וידוע לפניך יודע‬ ‫לי תהילתי יספרו' (שם)‪.‬‬ ‫הכוונה בפשטות שמוסר לגמרי החטאים‪ ,‬עוונות ופשעים‬ ‫תעלומות לב‪ ,‬רק אתה יכול לראות עומק נשמת היהודי‪,‬‬ ‫בלא להשאיר בעצמו שום דבר שיש לו שייכות אליהם‪.‬‬ ‫וכיון שהמחילה והכפרה נמשכים מהתעוררות הרצון‬ ‫ויודע האמת שמצד עומק זה לעולם לא היה עושה כנגד‬ ‫וברמב"ם (הלכות תשובה ב ב) הלשון עד שיעיד עליו יודע‬ ‫העליון שלמעלה מכל המידות והכחות‪ ,‬הננו מבקשים מה'‬ ‫רצונך‪ ,‬אלא שקיימים שאור שבעיסה ושיעבוד מלכויות‬ ‫תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם‪ ,‬היינו שלא נשאר‬ ‫יתברך שתמורת הכחות החלשים שיש לנו יושפע לנו‬ ‫שמחלישים וגורמים שלא יהא כח להתגבר‪ .‬לכן הננו רוצים‬ ‫בנפשו שום זכר מזה‪ .‬אמנם זה גופא צריך ביאור‪ ,‬היאך‬ ‫מאותו מקום כחות חדשים שנוכל להתגבר על ניסיונות‬ ‫דיר געבן חטאים עוונות ופשעים‪ ,‬למסור לך כחות אלו‬ ‫יכולים לומר כזאת‪ ,‬כי הכיצד יכול לידע שלעולם לא ישוב‬ ‫היצר‪.‬‬ ‫שמחמת חולשתם איננו מצליחים להתגבר על הנסיונות‪,‬‬ ‫לחטא זה‪.‬‬ ‫ותמורת זה תתן לנו מחילה סליחה וכפרה‪ ,‬כלומר שמאותו‬ ‫תן לנו אף בני חיי ומזוני‬ ‫מקום שנמשך המחילה‪ ,‬ישפיע לנו הבורא יתברך כחות‬ ‫אלא שהוא כמאמר הכתוב (עזרא ט ו) 'אלקי בושתי וגם‬ ‫חדשים לעבודתו‪.‬‬ ‫נכלמתי להרים אלקי פני אליך'‪ ,‬שהרי דבר פשוט הוא שבאם‬ ‫לזה ממשיכים ואומרים שלא תהא ההחלפה גלייך אויף‬ ‫יש דבר גשמי מאוס ביותר‪ ,‬לא יטלנו האדם‪ .‬ובאמת‪ ,‬כל דבר‬ ‫גלייך‪ ,‬כי בגמרא (מועד קטן כח‪ ).‬אמרו בני חיי ומזוני לאו בזכותא‬ ‫דאיתא בזוהר הקדוש (בראשית פז‪ ):‬שהכתוב (ישעיה מג כה) 'אנכי‬ ‫נגד רצונו יתברך‪ ,‬אין צריך לומר עוון ופשע‪ ,‬אלא אף חטא‬ ‫תליא מילתא אלא במזלא‪ ,‬כלומר מכח הרצון העליון שהוא‬ ‫אנכי הוא מוחה פשעיך למעני'‪ ,‬מורה על 'אנכי בראתי ארץ'‬ ‫בשוגג‪ ,‬מאוס הוא יותר מהדבר הגשמי המאוס ביותר‪,‬‬ ‫גילוי י"ג מידות של רחמים הגבוהים ביותר‪' ,‬וחנותי את אשר‬ ‫(שם מה יב) ו'אנכי ה' אלקיך' (שמות כ ב)‪ .‬והביאור‪ ,‬כי תכלית בריאת‬ ‫כדאיתא בספרים הקדושים‪ .‬אלא שהיצר מכסהו בכל מיני‬ ‫אחון' (שמות לג יט) אף על פי שאינו הגון ואינו כדאי (ברכות ז‪.):‬‬ ‫העולם כדי שיקבלו ישראל התורה‪ .‬והרצון העליון לבריאת‬ ‫כיסויים של שקר‪ ,‬עד שנדמה לאדם שיש בו יופי‪.‬‬ ‫וכיון שישפיע לנו הבורא יתברך מכח הרצון העליון מחילה‬ ‫העולם היה מכח העתיד שצפה הקב"ה שיקבלו ישראל‬ ‫סליחה וכפרה‪ ,‬ישפיע יחד עימם מאותו מקום בני‪ ,‬חיי ומזוני‬ ‫התורה בסיני‪ ,‬בעת שפסקה זוהמתן‪ ,‬ויבוא העולם לשלמותו‪.‬‬ ‫אמנם בבוא יום הכיפורים‪ ,‬וזוכים שנשפע טהרה מאותו‬ ‫וכל טוב לנו ולכל ישראל‪.‬‬ ‫וכדרך זה ביום הכיפורים‪ ,‬על ידי שמתחרטים ישראל בעומק‬ ‫עולם גבוה שמטהר נשמות ישראל‪ ,‬נעשים החטאים העוונות‬ ‫חלק מהפגם שנעשה בחטא עץ הדעת‪ .‬כי בכל יהודי יש חלק‬ ‫מאדם הראשון וחלק מהפגם שנעשה באותו חטא‪,‬‬ ‫דברות קודש מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫ובתשובתו נתכפר עוד מאותו פגם‪ ,‬עד שיהא התיקון השלם‬ ‫שולחן הטהור מוצאי יום הכיפורים תשפ"ו‬ ‫לאותו חטא‪.‬‬ ‫שמתודה היהודי ושב בתשובה‪ ,‬נמחה החטא בלא שישאר‬ ‫על ידי הכפרה נמשך שפע מלעילא‬ ‫וזהו ביאור חתימת הברכה‪' ,‬מלך מוחל וסולח לעוונותינו‬ ‫ממנו זכר‪ ,‬וכיון שנמחה החטא‪ ,‬נמשך שוב שפע החיים‬ ‫המבדיל בין קודש לחול חטאתינו הוא ימחול זרענו וכספנו‬ ‫ולעוונות עמו בית ישראל'‪ ,‬הם העוונות שנעשו על ידי‬ ‫באותו מקום כאשר היה מקודם‪.‬‬ ‫ירבה כחול (זמר המבדיל למוצאי יום כיפור)‪ .‬יש לבאר השייכות בין‬ ‫ישראל‪' ,‬ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה'‪ ,‬הוא חטא‬ ‫זהו 'המבדיל בין קודש לחול חטאתינו הוא ימחול'‪ ,‬ואזי‬ ‫'חטאתינו הוא ימחול' ל'זרענו וכספנו ירבה כחול'‪.‬‬ ‫הקדמון שנתכפר עוד בכל שנה‪.‬‬ ‫יכול לבוא השפע כסדרו‪ ,‬וממילא 'זרענו וכספנו ירבה כחול'‪.‬‬ ‫איתא ברמח"ל (קיצור הכוונות) פירוש הנאמר בוידוי 'אשמנו'‪,‬‬ ‫והנה אמרו חז"ל (סנהדרין נט‪' ):‬שאדם הראשון קודם החטא‬ ‫שהוא מלשון שממה‪ ,‬שעל ידי החטא נעשה שממה באותו‬ ‫היו מלאכי השרת צולין לו בשר ומסננין לו יין‪ ,‬שהיתה‬ ‫ביום הכיפורים נתבטל קללת 'בעצבון תאכלנה'‬ ‫מקום ובאותו אבר או דבר שחטא בו‪ ,‬כי הבורא יתברך‬ ‫אכילתו בתכלית השלמות כענין אכילת המן‪ ,‬שהוא לחם של‬ ‫איתא במדרש (קהלת רבה ט ג) שבמוצאי יום כיפור יוצאת בת‬ ‫ממשיך תמיד חיים לעולם‪ ,‬אמנם במקום שנעשה בו היפך‬ ‫מלאכי השרת‪ .‬ואחר החטא נאמר (בראשית ג יז) 'ארורה האדמה‬ ‫בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך'‪ ,‬שנתגשמה האכילה‪,‬‬ ‫קול 'לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך' וגו' (קהלת‬ ‫רצונו יתברך‪ ,‬נסתלק הקדושה ובחינת החיים ונעשה בו‬ ‫וממילא יש בה צער ועצבות‪.‬‬ ‫ט ז)‪.‬‬ ‫שממה‪.‬‬ ‫לכן בבוא יום כיפור‪ ,‬ועל ידי תשובת ישראל מתכפר אף‬ ‫איתא ברמח"ל (קיצור הכוונות) ביאור חתימת הברכה בתפילת‬ ‫והנה הבורא יתברך ברא העולם כדי להיטיב לברואיו‪,‬‬ ‫חלק מאותו חטא‪ ,‬ממילא נתבטלה אותה קללה וכבר אין‬ ‫יום כיפור‪' ,‬מלך מוחל וסולח לעוונותינו ולעוונות עמו בית‬ ‫וחפץ תמיד להשפיע להם בני חיי ומזוני וכל עניני השפע‪.‬‬ ‫האכילה בעצבון ‪ -‬כערך מה שנתקן בשנה זו‪ .‬ואזי יוצאת בת‬ ‫ישראל ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה'‪ ,‬כי בעת ששבים‬ ‫אמנם באם נעשה שממה מחיותו יתברך על ידי החטא‪,‬‬ ‫קול 'לך אכול בשמחה לחמך' וגו' 'כי כבר רצה האלקים את‬ ‫ישראל בתשובה ביום כיפור‪ ,‬מלבד מה שנתכפר להם מה‬ ‫ממילא נחסר בכל עניני השפע‪ ,‬ל"ע‪ .‬ובבוא יום הכיפורים‪,‬‬ ‫מעשיך'‪.‬‬ ‫שחטאו עוו ופשעו בשנה זו ובשנים שמקודם‪ ,‬עוד נתכפר‬ ‫נמשך טהרה מאמא עילאה כאם שמטהרת בנה‪ ,‬ועל ידי‬ ‫ג‬ ‫אהרן יוסף‪ :‬ר' יעקב יצחק‪ ,‬אתה כבר‬ ‫‪...‬‬‫אס>פו >לי חסי>די‬ ‫ראש החבורה‪ :‬כולנו יודעים לומר ולשנן‬ ‫ממש נסחפת בעולמות העליונים‪ ,‬ואותנו‬ ‫שיחת חברים בדרכי רבותינו‬ ‫כי ביום הכיפורים מאיר מידת הבינה על‬ ‫אתה משאיר למטה אי שם‪ ...‬תן לנו קצת‬ ‫עם ישראל‪ ,‬האם יוכל אחד מבני החבורה‬ ‫הגילוי של יום הכיפורים‬ ‫הקשר לעבודת יום הכיפורים השייכת‬ ‫להחכימנו‪ ,‬מה היא אותה מידת הבינה‬ ‫התקשרות עליונים ביותר עם תחתונים ביותר‬ ‫אלינו‪.‬‬ ‫המאירה ומכפרת על בני ישראל‪ ,‬כמובן‬ ‫מדת הבינה – מהותה בפשטות | עולם הרצון המתגלה ביום הכיפורים כי לעולם לא‬ ‫שאת עצם מידת הבינה לא נתיימר להבין‬ ‫יעקב יצחק‪ :‬בשם הוי"ה יש שני ההי"ן‪,‬‬ ‫היה לנו רצון אחר | התקשרות שתי ההי"ן יחד | מה עושים במוצאי יום הכיפורים‪...‬‬ ‫ולדעת‪ ,‬אך את הנוגע לעבודתנו אותה‬ ‫ה' הראשונה מרמזת על הארת הבינה‬ ‫הנה יום ה' הגדול והנורא‪ ,‬היום בו מתגלה עצם מציאות נשמות ישראל‪ ,‬יום בו מתגלה מעלת‬ ‫אבקש‪ ,‬מה נוכל לקחת מיום כיפורים עד‬ ‫והאור העליון הרוחני והה' התחתונה על‬ ‫כל איש ישראל באשר הוא‪.‬‬ ‫יום הכיפורים הבא עלינו לטובה‪ ,‬הרי יום‬ ‫מידת המלכות והעולם הזה‪ ,‬אור השי"ת‬ ‫עינינו רואות כי זה מאות שנים‪ ,‬מאז גזרה ההשגחה העליונה כי חלק גדול מכלל ישראל לא‬ ‫כיפור – ככל שיום גדול וקדוש היא‪ ,‬אך‬ ‫המגיע לעולם הזה מטבע הדברים הוא‬ ‫ישמור תורה ומצוות כתיקונה משך כל ימות השנה לדאבון לב‪ ,‬אמנם ביום קדוש זה נדברים‬ ‫לאחר כ"ד שעות היא מסתיימת‪ ,‬ואילו‬ ‫קלוש‪ ,‬כי העולם הזה מלא בדברים שהם‬ ‫יראיו בהכשר ויתרון‪ ,‬ורוב ככל כנסת ישראל שומרים ומקדשים יום זה מבואו ועד צאתו ככל‬ ‫משפטו וחוקתו‪.‬‬ ‫עבודתנו היא תמידית ואין סופית‪ ,‬אשמח‬ ‫בפועל היפך רצונו ית"ש‪ ,‬על כן קשה לאור‬ ‫ראוי להתבונן במהות עיצומו של יום הקדוש המכפר‪ ,‬מה כוחו וסגולתו המיוחדת‪ ,‬כי אם אמנם‬ ‫לשמוע מהחברים היקרים את דרכי‬ ‫ה' להאיר בקרבו‪ ,‬אך בעולם הבינה מאיר‬ ‫פשוט וברור כי השי"ת מוחל וסולח לעוונותינו ולעוונות עמו בית ישראל‪ ,‬ומעביר אשמותינו‬ ‫העבודה הנלמדת מיום הכיפורים‪.‬‬ ‫הארתו וקיומו ית"ש במלא התוקף והעוז‬ ‫בכל שנה ושנה‪ ,‬עדיין יש לנו להתבונן בפנימיות ומהות אותו יום גדול וקדוש אשר כל בית‬ ‫כשמש בצהריים‪ ,‬וכשאורו שורה אין שום‬ ‫ברוך מרדכי‪ :‬ראשית יש לדעת שמידת‬ ‫ישראל מייחדים ומקדשים אותו‪.‬‬ ‫מחסור ופגם‪ ,‬מגלה לנו הרה"ק ה'ברית‬ ‫הבינה יש לה הבנה פשוטה‪ ,‬שבהחלט‬ ‫כהונת עולם' במאמריו לחג הפורים (פרק י"ט) כי הארת עולם הבינה ביום הכיפורים הוא‪ ,‬הגילוי‬ ‫נוגעת לעבודת ימות השנה כולם‪ ,‬הבינה היא כשאדם מתבונן בעומק מעשיו‪ ,‬מביט על סיבת‬ ‫הנורא הזה שאין שום מציאות של רע ופגם בנשמות ישראל‪ ,‬שכל רצון שהוא היפך מרצונו‬ ‫ושורש המעשים שעשה משך ימות השנה‪ ,‬האם שורשם היה לטוב ועשיית רצונו ית"ש או‬ ‫יתברך אינו רצון אמיתי‪ ,‬אלא זוהמה שנדבקה בנשמתנו‪ ,‬והוא הכוונה בדברי הזוהר דתרי‬ ‫שמא חלילה להיפך‪ ,‬ביום הכיפורים אנו מקבלים כח בנפשנו להתבונן ולהביט בעומקה כיצד‬ ‫נהורין נהרין בחד‪ ,‬אין שום פירוד בין האור העליון המאיר את אור השי"ת בשלמות ובבהירות‬ ‫עלינו לנהוג ולעבוד את השי" ת באמת ובתמים עם כל כוחות הגוף והנפש‪ ,‬כך אנו זוכים‬ ‫לבין אור השי"ת בעולם הזה הגשמי והעב – שני המאורות מאירין כחד‪ ,‬גם העולם הזה‬ ‫לשוב בתשובה שלמה‪.‬‬ ‫מבהיק ומאיר באור השי"ת ללא שום פירוד ומחיצה‪.‬‬ ‫שלמה חיים ‪ :‬הפסק הידוע של ה'מאור עיניים' שיום הכיפורים מכפר לשבים ושאינם שבים‬ ‫חנוך העניך‪ :‬דברים נפלאים ר' יעקב יצחק! על כן נקרא יום הכיפורים בשם 'יום העשור' כי‬ ‫הכוונה היא אף על דברים שאיתא בחז"ל שקשה לחזור עליהם בתשובה‪ ,‬או דברים המעכבים‬ ‫ביום זה מתאחדים הה' העליון המאיר את אורו יתברך בתכלית האור‪ ,‬לה' התחתון הרמז על‬ ‫את התשובה‪ ,‬כי כמו שאמר ידידינו ר' ברוך מרדכי – ביום הכיפורים מאיר בליבנו הכח והאור‬ ‫העולם הזה החשוך‪ ,‬יש ספר בשם 'עבודת יום הכיפורים' והוא ביאור על הספר הקדוש 'ברית‬ ‫לעקור למפרע את הרצון לעשות ההיפך מרצונו יתברך‪ ,‬עולם הבינה מכונה גם עולם הרצון‪,‬‬ ‫מנוחה' שחיבר איש קדוש ונו רא על סוד עבודת הכהן הגדול ביום כיפורים‪ ,‬על ספר ברית‬ ‫ביום הכיפורים מתגלה לנו כי הרצון לעשיית היפך רצונו יתברך מעולם לא התחיל‪ ,‬רק‬ ‫מנוחה חיבר הרה"ק המקובל רבי שלום תאומים – מתלמידי הרה"ק מקאזניץ והרה"ק הרר"ב‬ ‫היצה"ר הדביק לנו את הרצון הזה‪ ,‬והמציאות האמיתית של העולם שלנו הוא רק לעשות‬ ‫ממעז'בוז'‪ ,‬פירוש קדוש המקרב מעט אל השכל‪.‬‬ ‫רצון קוננו‪ ,‬על כן ביום כיפור מתכפר הכל כי נעקר הכל למפרע‪ ,‬כמדומה ששמעתי דברים‬ ‫בהקדמת החיבור כתב ששמע מרבו הקדוש מקאז'ניץ בביאור סוד דברי האריז"ל שהשם‬ ‫מעין אלו מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪.‬‬ ‫המפורש היוצא מפי כהן גדול הוא 'באהכ"ה' שיוצא מהפסוק 'אך בעשור'‪ ,‬ביאר המגיד‬ ‫יעקב יצחק‪ :‬ברשותכם ארצה להעמיק מעט באור עבודת יום הכיפורים; נלמד יחד את‬ ‫הקדוש מקאז'ניץ כי 'אך' אמרו חז"ל שהכוונה על חילוק‪ ,‬עשר כשמחלקים אותו לשתיים‬ ‫דברי הזוה"ק בפרשת אמור (ק‪ ):‬על יום הכיפורים‪:‬‬ ‫הוא שתי ההי"ן והוא היתה עבודת כהן הגדול – לחבר שתי ההי"ן יחד‪ ,‬אין לנו שמץ של‬ ‫אבת וְּ נָ ֲה ַרת ָלּה‪,‬‬ ‫ימא ִע ָל ָאה ָת ַ‬ ‫ימ ָתא‪ ,‬וְּ ִא ָ‬ ‫ּיּוב ָתא ְּׁש ֵל ָ‬ ‫ֶּב ָעׂשֹור ַלח ֶֹּדׁש‪ְּ ,‬דיִ ְּׂש ָר ֵאל ַתיְּ ִיבין כֻּ ְּלהּו ְּב ִת ְּ‬ ‫השגה בדברי הצדיקים הקדושים‪ ,‬אף לא בשיחת חולין שלהם‪ ,‬כל שכן כשעוסקים בעניינים‬ ‫ימא נַ ְּט ָלא‪ ,‬וְּ ִא ְּׁש ְּתכַ ח ֵחידּו ְּבכ ָֹלא‪.‬‬ ‫יֹומא נְּ ִהירּו ְּד ִא ָ‬ ‫וְּ ַהאי ָ‬ ‫העומדים ברומו של עולם‪ ,‬אך הנוגע לעבודתנו‪ ,‬על פי מה שלמדנו שביום הכיפורים אנו‬ ‫מגלים בנפשנו כי שני העולמות מתאחדים‪ ,‬העולם הזה מאיר באורו יתברך כמו העולם‬ ‫ּפּורים‪ֶּ .‬א ָלא ְּבגִ ין ִד ְּת ֵרי‬ ‫ּפּורים הּוא‪ ,‬יֹום כִ ּפּור ִמ ָב ֵעי ֵליּה‪ַ ,‬מאן יֹום ַהכִ ִ‬ ‫וְּ ַעל ָדא כְּ ִתיב יֹום ַהכִ ִ‬ ‫העליון‪ ,‬זו היתה הארת הכהן הגדול ביום הכיפורים‪.‬‬ ‫הֹורא ִע ָל ָאה נָ ִהיר‪,‬‬ ‫יֹומא ִמנְּ ָ‬ ‫ּוב ַהאי ָ‬ ‫בּוצינָ א ַת ָת ָאה‪ְּ ,‬‬ ‫בּוצינָ א ִע ָל ָאה נָ ִהיר ְּל ִ‬ ‫הֹורין נָ ָה ִרין ְּב ַחד‪ִ ,‬‬ ‫נְּ ִ‬ ‫הֹורא ְּד ִׁש ְּמ ָׁשא‪.‬‬ ‫וְּ ָלא ִמנְּ ָ‬ ‫ראש החבורה‪ :‬זה הגילוי הנורא של יום הכיפורים‪ ,‬והגילוי הזה לא נמוג עם נעילת השער‬ ‫במוצאי יום הקדוש‪ ,‬את הגילוי הזה והארה הזאת אנחנו לוקחים עמנו למשך כל ימות‬ ‫ע טס הערטס ווערטער! ביום הקדוש יש אור בעולם הזה לא מאור השמש העליון אלא‬ ‫השנה‪ ,‬כי העולם הזה רק נראה מוסתר וחשוך‪ ,‬הוא רק נדמה לעינינו כמופרד מאורו ית"ש‬ ‫בּוצינָ א ַת ָת ָאה‪,‬‬ ‫בּוצינָ א ִע ָל ָאה נָ ִהיר ְּל ִ‬ ‫מהאור העליון שהיא הבינה המאירה על העולם הזה – ִ‬ ‫אך באמת הוא 'עשור' התקשרות שלימה ואמיתית של כל העולמות – העולם הזה והעולם‬ ‫הנר העליון מאיר לנר התחתון‪ ,‬בזמן שישראל שבים בתשובה שלמה כביכול מתעלה העולם‬ ‫הבא‪.‬‬ ‫לבחינת אור עליון‪ ,‬אור רוחני וזך‪.‬‬ ‫ד‬