נראה אור · Nireh Ohr — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פרשת האזינו – שובה תשפ"ז
גליון שמה שנה ז
שביבי או>ר דב>רות קו>דש
סח לי אברך אחר אמירת הסליחות בערב ראש
השנה ,כי מתהלך הוא בהרגשה לא נוחה בימים אלו. חרטה ותשובה מתוך גילוי אורו יתברך
באמירת הסליחות ותפילות הימים הקדושים ,הננו
בתפילה ,בגמילות חסדים וכו' ,וזהו 'הנגלות לנו ולבנינו', ויאמר אליהם שימו לבבכם לכל הדברים וגו' כי לא דבר רק
חוזרים שוב ושוב על כך שבעצם לא מגיע לנו מאומה.
ומתוך כך ,הננו מחפשים סיבות לכך שלמרות זאת היינו חלק הנגלה בתורה ומצוות שנראה אף לבנינו. הוא מכם כי הוא חייכם וגו' (לב מו) .וברש"י 'שימו לבבכם',
נזכה לשנה טובה' ,עשה למען שמך'' ,זכור לנו ברית אמנם אין די שיעסוק בחלק המעשה בלבד ,אלא צריך צריך אדם שיהיו עיניו ולבו ואזניו מכוונים לדברי תורה וכו',
אבות' וכו'. 'כי לא דבר ריק הוא מכם' ,לא לחינם אתם יגעים בה ,כי הרבה
לעסוק אף בחלק הפנימי שהוא הרגשת האהבה והיראה,
מה אעשה שכלל אינני מרגיש כך? אומר לי האברך, שכר תלוי בה' ,כי הוא חייכם'.
וזהו 'הנסתרות לה' אלקינו' ,הוא הרגשת האהבה והיראה
הנני עומד בפתח השנה החדשה וחושב לעצמי ,וכי
באמת לא מגיע לי מאומה? התנהגותי בשנה החולפת הנסתרים בלב שאין ידועים אלא לה' אלקינו ,והוא נרמז הקשה החתם סופר (תק"ץ) אחר שלימד משה רבינו תורה
אמנם לא היתה מושלמת ,אבל מכאן ועד להגיד בכתוב 'הצנע לכת עם אלקיך' ,שיעסוק בכל ענין בעבודתו לישראל כל ארבעים שנה ,מה הווא אמינא יש שכל יגיעתם
שהנני ריק מזכויות... בהרגש פנימי ,ביראה ובאהבה המוצנעים בלבו. בה לחינם.
האמת שרציתי מיד לומר לאותו אברך שממש חבל
לכן קודם בא לקיים מצוה יתבונן שמצוה מלשון צוותא, זקני אדמו"ר זי"ע היה חוזר בשבתות של זמני התשובה
שהוא חי בטעות גסה כל כך .ברור שעלינו לחפש
סיבות לעורר עלינו רחמים ,כי מצד עצמנו אין בנו שזוכה על ידה להידבק בו יתברך ,ובזה תבוא בלבו יראה אמרות קודשו של הרה"ק הרבי ר' זושא ,שאמר ריבונו של
שום זכות .אמנם במחשבה אמיתית יותר הבנתי שאני בקיומה .ועוד יוסיף להתבונן בגודל זכותו לקיים המצוה, עולם ,הנה באו זמני תשובה ואף זושא חפץ לשוב בתשובה,
חי בדיוק באותה טעות. אבל הכיצד נזכה לשלמות בעבודת התשובה ,לכן נתחזק
שאף כי יש לה' יתברך ריבוא רבבות מלאכים ושרפים עושי
לאחר זמן מה ראיתי מאמר נאה מאבי מורי זצ"ל על לכל הפחות בנוטריקון של תיבת תשובה' ,תמים תהיה עם
רצונו ,לא ציוה מצוותיו אלא לישראל – 'אשר קדשנו
ראש השנה .בפיוט אומרים 'א-ל אמונה בערכך דין אם
במצוותיו וציונו' ,כי חפץ דווקא בעבודתם וממנה עולה ה' אלקיך' (יח יג)' ,שויתי ה' לנגדי תמיד' (תהלים טז ח)' ,ואהבת
תמצה עומק הדין מי יצדק לפניך בדין ,קדוש .אם לא
למענו יעש ויסיר מנו חרון אף וכעס ,אין לבקר לפניו נחת רוח .ובהתבוננות זו תבוא בלבו אהבה ושמחה לרעך כמוך' (ויקרא יט יח)' ,בכל דרכיך דעהו' (משלי ג ו)' ,הצנע לכת
ולמצוא מעש ,קדוש'. בקיומה. עם אלקיך' (מיכה ו ח).
לכאורה יש להתבונן ,כי בתחילה הננו מבקשים
ועתה ,בעמדנו כבר בסיום עשרת ימי תשובה ,ודאי עורך תשובה על הענינים המוצנעים בלב
שרק לא ימצה ה' יתברך עמנו עומק הדין ,משמע
שבדין רגיל הננו יכולים לצאת זכאים .ולאחר מכן היהודי חשבון נפשו היאך התנהג במשך השנה ,האם קיים הנה פשטות הכתוב 'הצנע לכת עם אלקיך' ,שכל ענין
אומרים שכלל אין בידינו מעש ,ומבקשים אנחנו כל המצוות כהלכתם ,ואף כאשר קיימם ,האם עסק בהם בעבודתו שיכול לעסוק בו בצנעה לא יעסוק בו בפרהסיה
שיעשה הקדוש ברוך הוא למענו. בפנימיות הלב באופן שיהיו פרחי לעילא ,לעשות נחת רוח ובפרסום .אמנם יש לבאר עוד על דרך שפירש האריז"ל (ראה
מבאר אבי מורי ,שאכן כך הוא הסדר :בתחילה נראה
לה' יתברך .ולזה נתן לנו ה' יתברך זמנים אלו ,כדי לשוב לקוטי תורה פרשת נצבים) הכתוב (כט כח) 'הנסתרות לה' אלקינו
לאדם שיש בידו זכויות ,עליו להתיירא רק אם ימצו
עמו עומק הדין .אמנם אחר שמתבונן עוד ,נוכח שחי בפנימיות לבנו לה' יתברך ,ולתקן מה שנחסר בהצנע לכת עם והנגלות לנו ולבנינו' וגו' ,כי בכל ענין בעבודת הבורא יש בו
הוא בטעות ,האמת שאין בידו מאומה ואין לו אלא אלקיך. חלק חיצוני שהוא גוף הדבר והוא המעשה בפועל ,בתורה,
לקוות שיעשה ה' יתברך למענו.
בראותי את הדברים נחה דעתי .מסתבר שזהו כח תשובה מתוך שמחה בשבת קודש
היצר המעוור את עינינו ונותן לנו הרגשה שהמצב לא
כל כך נורא כמו שעושים אותו .נקווה רק שעם אוהבי ה' המחכים בבנין אריאל ,ביום השבת שישו ושמחו (זמר כל מקדש) .עבודת התשובה יש בה שמחה גדולה ,כי מהות
מחשבה מעמיקה וכנה יותר נצליח להתגבר עליו התשובה ששב ומתקרב לאביו שבשמים ,ובוודאי שמחה היא לבן שהיה רחוק מאביו ושב ומתקרב אליו.
ולהגיע אל האמת.
לזה אמרו (ספרי בהעלותך עז) 'וביום שמחתכם' (במדבר י י) אלו השבתות ,אף שלא מצינו מצות שמחה אלא במועדים ,כי שבת
בימים אלו שגורים בפי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
מלשון השבה שהכל שב לה' יתברך ,ועל ידי שנתעורר לשוב אל ה' ,נתמלא לבו שמחה.
דברי המדרש ,מעשה באדם שתפסו אותו השומרים
בלילה ובקשו להכותו ,אמר להם הניחוני שאוהבו של כן היה בבית המקדש ,שהוא מקום הבאת הקרבנות לכפרה ,ובעת הביא יהודי קרבן היה מתחרט ושב על עוונו ,ואם כן
מלך אני וכו' ,אמר המלך :הואיל ובי בטח הניחוהו .כך לכאורה היה צריך להיות מקום היפך השמחה .אמנם האמת שהיתה במקום זה שמחה עצומה ,כדרך שנקרא המקדש 'יפה
אמר דוד :אלקי בך בטחתי אל אבושה. נוף משוש כל הארץ' (תהלים מח ג) ,כי אדרבה ,על ידי התשובה נתמלא לב היהודי שמחה בקרבתו לאביו שבשמים.
אמנם כדי שבאמת נשים מבטחנו בה' יתברך ,עלינו
זהו 'אוהבי ה' המחכים בבנין אריאל ביום השבת שישו ושמחו' ,אלו המחכים בבנין אריאל -המקדש שבו יזכו לשמוח
להפנים שאיננו יכולים להסתדר לבד ,שאכן מבלעדיו
אין לנו במה לבטוח. בשובם אל ה'' ,ביום השבת שישו ושמחו' ,כי כל איש יהודי שב ומתקרב ליוצרו בשבת קודש.
עשה למענך ולא למעננו. מתוך דברות קודש ,כי תצא תשפ"ו ,ליל שבת
א
'כי כשלת בעוונך' ,שאף כי בהמרותו פי ה' היה זה במזיד יום מימים אלו מתקן חלק נוסף בעבודתו על ידי שמאיר בו חרטה מתוך הכרת גדולת המלך
בידיעת האיסור ,עתה ששב בכל לבו מתוך שמכיר גדולת אורו יתברך ומכיר גודלו וכבודו.
בספרים הקדושים (תולדות יעקב יוסף פרשת בא) איתא בשם מרן
המלך ,נתגלה שהיה מעשהו בבלי דעת ,מתוך שלא הכיר
עד שביום הכיפורים מאיר בלב כל איש יהודי אורו יתברך הבעל שם טוב על הפסוק (תהלים צד א) 'אל נקמות ה' אל נקמות
גודלו וכבודו של מלך מלכי המלכים.
במעלה עליונה ביותר ' -אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה' הופיע' משל למלך גדול ונישא שטייל ברחבי ממלכתו ,ובא
יגיעת התורה כדי לזכות לאור הפנימי (תהלים צז יא) ,ועל ידי גודל הגילוי בבחינת 'לפני ה'' (ויקרא טז ל) - לכפר בקצה הממלכה ,מקום נידח שהדרים בו לא ידעו ולא
'יפרוש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו' (לב יא) ,נתמלא בושה שמעו מהמלך .בבואו שם השליך אחד מנערי הכפר ברוב
זהו ביאור הכתוב 'ויאמר אליהם שימו לבבכם לכל
וכלימה ונתחרט מאוד על שעבר רצונו יתברך ,אם בביטול בערותו אבן על מרכבת המלך .משרתי המלך רצו לשופטו
הדברים' וגו' 'כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם' וגו',
מצוות עשה ,אם בעבירות לא תעשה ח"ו ,ואם בעסקו מיד כדין מורד במלכות ,אמנם המלך בחסדו ציוה להעלותו
שבעת עוסק בתורה לא יעסוק בחלק הנגלות לבד ,הוא
בעבודתו בלא חיבור פנימי בהרגשת אהבה ויראה ,ובזה זוכה למרכבתו ולקחתו לעיר המלוכה ,אלא שלגודל בערותו אף
הלימוד בפועל ,אלא יתעורר באהבה ויראה מתוך התבוננות
למחילה וכפרה על כל חטא ,ואף נשלם מה שהחסיר בחלק בהיותו במרכבת המלך עדיין לא הכיר גדולת המלך.
שעוסק בתורת ה' ,ויהא חפצו להידבק באור הפנימי שבה.
הפנימי בעבודתו. בבואם לעיר המלוכה ציוה המלך למנותו למשרת
וזהו שפירש רש"י 'כי לא דבר רק הוא מכם' לא לחינם אתם
יגעים בה ,כי הרבה שכר תלוי בה' ,כי הוא חייכם' ,שאין זהו דאיתא במאור עינים (האזינו ד"ה איתא בש"ס) בדעת רבי בארמונו ,ויהי מיום ליום הכיר הנער בגדולת המלך ,וכיון
הכוונה רק לשכר שעתיד לקבל בעולם הבא ,שמילתא (יומא פה ):שיום הכיפורים מכפר לשבים ולשאינם שבים. שהכיר בכבודו וגודלו הבין שפלות מעשהו ,ובא לפני המלך
דפשיטא היא ,אלא שעצם העסק בתורה אינו עסק גרידא, והיאך יתכן שיתכפרו חטאיו בעוד שאינו שב בתשובה. לבקש סליחתו על שפגע בכבודו .אזי ציווה המלך למנותו
כי התורה אינה דבר ריק ,אלא על ידה זוכה להידבק בחי אלא אינם שבים הכוונה לענינים דאיתא בזוהר הקדוש (ויחי
לשר בהיכלו ,ובהיותו שר הכיר יותר ויותר גדולת המלך ,ובא
החיים. ריט ):שאין תשובה מועלת להם ,שביום הכיפורים מתכפרים שוב לפני המלך לבקש סליחתו מתוך חרטה אמיתית .אזי
מינהו המלך להיות משנה למלך ,וכיון שכבר הכיר כל עניני
לזה אמר בתחילת הכתוב 'שימו לבבכם' וגו' ,ופירש רש"י עם התשובה .והביאור כי הטעם שאין תשובה מועלת להם,
המלך ידע עד כמה נורא מעשהו הנבזה ,ונכנס לפני המלך
צריך אדם שיהיו עיניו ולבו ואוזניו מכוונים לדברי תורה ,כי כיון שנעשה על ידם פגם במקום גבוה ביותר שאין האדם
ונפל אפים ארצה וביקש בבכי ובתחנונים שימחול לו בחסדו
האופן שיזכה לאור הפנימי שבתורה דייקא על ידי שמכוון משיג בתשובתו ,אמנם ביום הכיפורים משפיל ה' יתברך אור
על שפגע בכבודו.
עיניו ,לבו ואוזניו ביגיעה אמיתית להבין ולהשכיל בדברי נשגב זה לכל יהודי באשר הוא ,וממילא יכול לשוב ולתקן
תורה ,ועל ידי שמתייגע בה מתוך רצון לזכות לאור פני מלך הכל. בזה פירש הבעל שם טוב 'אל נקמות ה' אל נקמות הופיע',
חיים שבתורה ,זוכה 'כי באור פניך נתת לנו לנו ה' אלקינו שבעת חוטא היהודי למלך מלכי המלכים ,תחת שינקום בו
תורת חיים'. אף המזיד נחשב כמעשה בבלי דעת הבורא יתברך בעונש ח"ו ,נוהג עימו בחסד ומופיע עליו
זהו הנאמר בהפטרה (הושע יד ב) 'שובה ישראל עד ה' אלקיך להראותו גדולת המלך ,וכיון שמכיר כבודו וגודלו של הבורא
יעזור ה' יתברך שנזכה לתשובה שלמה עד השורש,
יתברך ,נתמלא לבו חרטה על שהמרה רצונו.
כדאיתא באלשיך הקדוש (ויקרא כג כה) במה שאומרים בווידוי, כי כשלת בעוונך' ,והרי כשלת הוא מכשול בשוגג ,ועוון הוא
'אבל אנחנו ואבותינו חטאנו' ,שהכוונה לאשר חטאנו מזיד .אלא שמורה הכתוב על תשובת יום הכיפורים ,שעל
תשובת יום הכיפורים על ידי גודל האור
בגלגולים קודמים .וביום הכיפורים יש כח לתקן עד השורש ידי שמאיר אור נעלה ביותר בלב כל איש ישראל ,נתמלא
ממש .שנזכה לפני ה' תטהרו ,לכתיבה וחתימה טובה בושה ונתחרט בחרטה גמורה על שפגם במעשיו בעת לא בדרך זו תשובת היהודי בעשרת ימי תשובה ,שבהם
ולביאת משיח צדקנו במהרה בימינו. הכיר וידע גדולת המלך .ובגודל החרטה נמחה מנפשו כל ממציא הבורא יתברך עצמו לעמו ישראל ,ועל ידי גילוי אורו
האזינו -שובה ,תשפ"א ,רעוא דרעוין חטא ופגם ,וזוכה לשוב כביכול 'עד ה' אלקיך'. יתברך בלב היהודי ,מתחרט מאוד שהמרה פי כבודו ,ובכל
מאו>רי או>ר
פרשת האזינו – שבת שובה באור רבותינו
בדרך זה יש לבאר בקשתנו בימים הקדושים 'זכרנו לחיים וכתבנו בספר החיים -שנזכה לתורת חיים על ידי התורה זוכה לתשובה
מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים' וכו' ,שלכאורה הוא חז"ל (בספרי) דרשו מהכתוב (לב ב) 'כשעירים עלי דשא' ,מה
ויאמר אליהם שימו לבבכם לכל הדברים וגו' ,לעשות את
כפילות לשון ,אלא שספר מורה על התורה הקדושה, שעירים מכפרים ,אף דברי תורה מכפרים ,כי על ידי התורה
כל דברי התורה הזאת כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם
כדכתיב (לא כו) 'לקוח את ספר התורה הזה' .ואחר שמבקשים (ויקרא כג): זוכה האדם לתשובה ,כדאיתא בזוהר הקדוש
וגו' (לב מו-מז).
'זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים' ,מבקשים עוד 'וכתבנו בספר אורייתא מודעת ליה חובוי .וכיון שאמרו שהתשובה אחד
בירושלמי (פאה א א) וכן במדרש (בראשית רבה א יט) נתקשו' ,כי
החיים' ,שתהא התורה אצלנו ספר החיים למענך אלקים מהדברים המעבירים רוע הגזירה ,אופן התשובה על ידי
לא דבר רק הוא' – 'כי הוא חייכם' ,אינו דבר והיפוכו ,לכן
חיים .והיא עבודתנו בכל ימים אלו ,לזכך עצמנו כדי להאיר קבלת עול תורה .רמז לזה תשובה גימטריא על תורה.
פירשו' ,כי לא דבר רק הוא' ,ואם רק הוא מכם הוא ,למה
בנפשנו החיים שבתורה ,והוא בכלל מה שאמרו אימתי הוא בפרי הארץ (פרשת ראה) איתא במאמר רז"ל (פסחים נד ).תשובה
שאין אתם יגעים בו' .כי הוא חייכם' אימתי הוא חייכם בשעה
חייכם ,בשעה שאתם יגעים בו. קדמה לעולם ,שבכל מקום שהגיע האדם בעוונו רחמנא
שאתם יגעים בו.
ותחילת הארה זו ביום ראש השנה ,כדרך שאמרו (ויקרא רבה ליצלן ,כבר קדם אור התשובה במקום זה ,ועל ידי זה יכול
כא ד) 'לדוד ה' אורי' (תהלים כז א) -בראש השנה ,כנאמר בתפילה כלומר ,התורה היא חיי האדם ,ואם בעת שעוסק בה לשוב לה' יתברך .וכן הוא בתורה שקדמה לעולם ,שעל ידה
(ברכת שים שלום) 'כי באור פניך נתת לנו ה' אלקינו תורת חיים', מרגיש רפיון ועייפות ואין מרגיש בה חיות ,הרי זה יכול לשוב אל ה' בכל מצב שהוא ,כי קודמת לחטא שבכלל
ועל ידי שמאיר ה' יתברך בראש השנה אור פניו ,זוכים מפני שאין אתם יגעים בו ,כי החיים שבתורה הוא מציאות העולם .וכן אומרים בתפילה 'השיבנו אבינו
שתהא התורה תורת חיים. האור הפנימי שנגלה ומאיר דווקא על ידי שמתייגע לתורתך' ,כי התשובה על ידי התורה.
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ,ליל שבת האזינו -שובה ,תשפ"ד בה. כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ,ליל שבת האזינו ,שובה ,תשפ"ה
ב
לבם על עוונותיהם ומקבלים על עצמם באמת להיטיב דברות קודש מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
מעשיהם ,נתעורר מכח העתיד הרצון העליון לברוא האדם
שולחן הטהור ערב יום הכיפורים תשפ"ו
מחדש' ,ועם נברא יהלל י-ה' (תהלים קב יט).
והפשעים מאוסים ביותר אצל האדם ,ונמלא בושה וכלימה למסור לגמרי את החטאים העוונות והפשעים
וזהו 'אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני' ,שנעשה בחינת על אשר הלך אחריהם .ואזי דבר פשוט הוא שלא ישוב
בזמר להרה"ק מבארדיטשוב 'איך וועל דיר געבן חטאים
'אנכי בראתי ארץ' מכח העתיד ,בחינת 'אנכי ה' אלקיך' שהיה לכסלה עוד ,כי בוודאי לא יחפוץ ליטול דבר שמרחיקים
עוונות ופשעים' .בפשטות הכוונה ששב על חטאיו בכל תנאי
במתן תורה .ובריאה זו בשלמות הטהרה היא 'למעני' ,כי כיון ממנו חמישים אמה.
התשובה ,חרטה ,וידוי וכו' .אמנם עדיין יש לבאר כוונת
שרוצה הקב"ה בבריאת העולם מחדש ,מה פנים יש שהבורא
דבריו הקדושים 'איך וועל דיר געבן ,וכי מה נותנים לה'
יתברך בורא עולם פגום ' ,עשה למען שמך' ,הקידוש ה' הגדול תן לנו כחות חדשים יחד עם המחילה
יתברך.
ביותר שמטהר ה' יתברך נשמות ישראל ונעשה 'עם זו יצרתי
עוד יש לבאר שאומרים לה' יתברך גלוי וידוע לפניך יודע
לי תהילתי יספרו' (שם). הכוונה בפשטות שמוסר לגמרי החטאים ,עוונות ופשעים
תעלומות לב ,רק אתה יכול לראות עומק נשמת היהודי,
בלא להשאיר בעצמו שום דבר שיש לו שייכות אליהם.
וכיון שהמחילה והכפרה נמשכים מהתעוררות הרצון ויודע האמת שמצד עומק זה לעולם לא היה עושה כנגד
וברמב"ם (הלכות תשובה ב ב) הלשון עד שיעיד עליו יודע
העליון שלמעלה מכל המידות והכחות ,הננו מבקשים מה' רצונך ,אלא שקיימים שאור שבעיסה ושיעבוד מלכויות
תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם ,היינו שלא נשאר
יתברך שתמורת הכחות החלשים שיש לנו יושפע לנו שמחלישים וגורמים שלא יהא כח להתגבר .לכן הננו רוצים
בנפשו שום זכר מזה .אמנם זה גופא צריך ביאור ,היאך
מאותו מקום כחות חדשים שנוכל להתגבר על ניסיונות דיר געבן חטאים עוונות ופשעים ,למסור לך כחות אלו
יכולים לומר כזאת ,כי הכיצד יכול לידע שלעולם לא ישוב
היצר. שמחמת חולשתם איננו מצליחים להתגבר על הנסיונות,
לחטא זה.
ותמורת זה תתן לנו מחילה סליחה וכפרה ,כלומר שמאותו
תן לנו אף בני חיי ומזוני מקום שנמשך המחילה ,ישפיע לנו הבורא יתברך כחות אלא שהוא כמאמר הכתוב (עזרא ט ו) 'אלקי בושתי וגם
חדשים לעבודתו. נכלמתי להרים אלקי פני אליך' ,שהרי דבר פשוט הוא שבאם
לזה ממשיכים ואומרים שלא תהא ההחלפה גלייך אויף
יש דבר גשמי מאוס ביותר ,לא יטלנו האדם .ובאמת ,כל דבר
גלייך ,כי בגמרא (מועד קטן כח ).אמרו בני חיי ומזוני לאו בזכותא דאיתא בזוהר הקדוש (בראשית פז ):שהכתוב (ישעיה מג כה) 'אנכי
נגד רצונו יתברך ,אין צריך לומר עוון ופשע ,אלא אף חטא
תליא מילתא אלא במזלא ,כלומר מכח הרצון העליון שהוא אנכי הוא מוחה פשעיך למעני' ,מורה על 'אנכי בראתי ארץ'
בשוגג ,מאוס הוא יותר מהדבר הגשמי המאוס ביותר,
גילוי י"ג מידות של רחמים הגבוהים ביותר' ,וחנותי את אשר (שם מה יב) ו'אנכי ה' אלקיך' (שמות כ ב) .והביאור ,כי תכלית בריאת
כדאיתא בספרים הקדושים .אלא שהיצר מכסהו בכל מיני
אחון' (שמות לג יט) אף על פי שאינו הגון ואינו כדאי (ברכות ז.): העולם כדי שיקבלו ישראל התורה .והרצון העליון לבריאת
כיסויים של שקר ,עד שנדמה לאדם שיש בו יופי.
וכיון שישפיע לנו הבורא יתברך מכח הרצון העליון מחילה העולם היה מכח העתיד שצפה הקב"ה שיקבלו ישראל
סליחה וכפרה ,ישפיע יחד עימם מאותו מקום בני ,חיי ומזוני התורה בסיני ,בעת שפסקה זוהמתן ,ויבוא העולם לשלמותו. אמנם בבוא יום הכיפורים ,וזוכים שנשפע טהרה מאותו
וכל טוב לנו ולכל ישראל. וכדרך זה ביום הכיפורים ,על ידי שמתחרטים ישראל בעומק עולם גבוה שמטהר נשמות ישראל ,נעשים החטאים העוונות
חלק מהפגם שנעשה בחטא עץ הדעת .כי בכל יהודי יש חלק
מאדם הראשון וחלק מהפגם שנעשה באותו חטא, דברות קודש מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
ובתשובתו נתכפר עוד מאותו פגם ,עד שיהא התיקון השלם שולחן הטהור מוצאי יום הכיפורים תשפ"ו
לאותו חטא.
שמתודה היהודי ושב בתשובה ,נמחה החטא בלא שישאר על ידי הכפרה נמשך שפע מלעילא
וזהו ביאור חתימת הברכה' ,מלך מוחל וסולח לעוונותינו ממנו זכר ,וכיון שנמחה החטא ,נמשך שוב שפע החיים
המבדיל בין קודש לחול חטאתינו הוא ימחול זרענו וכספנו
ולעוונות עמו בית ישראל' ,הם העוונות שנעשו על ידי באותו מקום כאשר היה מקודם.
ירבה כחול (זמר המבדיל למוצאי יום כיפור) .יש לבאר השייכות בין
ישראל' ,ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה' ,הוא חטא
זהו 'המבדיל בין קודש לחול חטאתינו הוא ימחול' ,ואזי 'חטאתינו הוא ימחול' ל'זרענו וכספנו ירבה כחול'.
הקדמון שנתכפר עוד בכל שנה.
יכול לבוא השפע כסדרו ,וממילא 'זרענו וכספנו ירבה כחול'.
איתא ברמח"ל (קיצור הכוונות) פירוש הנאמר בוידוי 'אשמנו',
והנה אמרו חז"ל (סנהדרין נט' ):שאדם הראשון קודם החטא
שהוא מלשון שממה ,שעל ידי החטא נעשה שממה באותו
היו מלאכי השרת צולין לו בשר ומסננין לו יין ,שהיתה
ביום הכיפורים נתבטל קללת 'בעצבון תאכלנה' מקום ובאותו אבר או דבר שחטא בו ,כי הבורא יתברך
אכילתו בתכלית השלמות כענין אכילת המן ,שהוא לחם של
איתא במדרש (קהלת רבה ט ג) שבמוצאי יום כיפור יוצאת בת ממשיך תמיד חיים לעולם ,אמנם במקום שנעשה בו היפך
מלאכי השרת .ואחר החטא נאמר (בראשית ג יז) 'ארורה האדמה
בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך' ,שנתגשמה האכילה, קול 'לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך' וגו' (קהלת
רצונו יתברך ,נסתלק הקדושה ובחינת החיים ונעשה בו
וממילא יש בה צער ועצבות. ט ז). שממה.
לכן בבוא יום כיפור ,ועל ידי תשובת ישראל מתכפר אף איתא ברמח"ל (קיצור הכוונות) ביאור חתימת הברכה בתפילת והנה הבורא יתברך ברא העולם כדי להיטיב לברואיו,
חלק מאותו חטא ,ממילא נתבטלה אותה קללה וכבר אין יום כיפור' ,מלך מוחל וסולח לעוונותינו ולעוונות עמו בית וחפץ תמיד להשפיע להם בני חיי ומזוני וכל עניני השפע.
האכילה בעצבון -כערך מה שנתקן בשנה זו .ואזי יוצאת בת ישראל ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה' ,כי בעת ששבים אמנם באם נעשה שממה מחיותו יתברך על ידי החטא,
קול 'לך אכול בשמחה לחמך' וגו' 'כי כבר רצה האלקים את ישראל בתשובה ביום כיפור ,מלבד מה שנתכפר להם מה ממילא נחסר בכל עניני השפע ,ל"ע .ובבוא יום הכיפורים,
מעשיך'. שחטאו עוו ופשעו בשנה זו ובשנים שמקודם ,עוד נתכפר נמשך טהרה מאמא עילאה כאם שמטהרת בנה ,ועל ידי
ג
אהרן יוסף :ר' יעקב יצחק ,אתה כבר
...אס>פו >לי חסי>די ראש החבורה :כולנו יודעים לומר ולשנן
ממש נסחפת בעולמות העליונים ,ואותנו שיחת חברים בדרכי רבותינו כי ביום הכיפורים מאיר מידת הבינה על
אתה משאיר למטה אי שם ...תן לנו קצת עם ישראל ,האם יוכל אחד מבני החבורה
הגילוי של יום הכיפורים
הקשר לעבודת יום הכיפורים השייכת להחכימנו ,מה היא אותה מידת הבינה
התקשרות עליונים ביותר עם תחתונים ביותר
אלינו. המאירה ומכפרת על בני ישראל ,כמובן
מדת הבינה – מהותה בפשטות | עולם הרצון המתגלה ביום הכיפורים כי לעולם לא
שאת עצם מידת הבינה לא נתיימר להבין
יעקב יצחק :בשם הוי"ה יש שני ההי"ן, היה לנו רצון אחר | התקשרות שתי ההי"ן יחד | מה עושים במוצאי יום הכיפורים...
ולדעת ,אך את הנוגע לעבודתנו אותה
ה' הראשונה מרמזת על הארת הבינה
הנה יום ה' הגדול והנורא ,היום בו מתגלה עצם מציאות נשמות ישראל ,יום בו מתגלה מעלת אבקש ,מה נוכל לקחת מיום כיפורים עד
והאור העליון הרוחני והה' התחתונה על
כל איש ישראל באשר הוא.
יום הכיפורים הבא עלינו לטובה ,הרי יום
מידת המלכות והעולם הזה ,אור השי"ת
עינינו רואות כי זה מאות שנים ,מאז גזרה ההשגחה העליונה כי חלק גדול מכלל ישראל לא
כיפור – ככל שיום גדול וקדוש היא ,אך
המגיע לעולם הזה מטבע הדברים הוא ישמור תורה ומצוות כתיקונה משך כל ימות השנה לדאבון לב ,אמנם ביום קדוש זה נדברים
לאחר כ"ד שעות היא מסתיימת ,ואילו
קלוש ,כי העולם הזה מלא בדברים שהם יראיו בהכשר ויתרון ,ורוב ככל כנסת ישראל שומרים ומקדשים יום זה מבואו ועד צאתו ככל
משפטו וחוקתו. עבודתנו היא תמידית ואין סופית ,אשמח
בפועל היפך רצונו ית"ש ,על כן קשה לאור
ראוי להתבונן במהות עיצומו של יום הקדוש המכפר ,מה כוחו וסגולתו המיוחדת ,כי אם אמנם לשמוע מהחברים היקרים את דרכי
ה' להאיר בקרבו ,אך בעולם הבינה מאיר
פשוט וברור כי השי"ת מוחל וסולח לעוונותינו ולעוונות עמו בית ישראל ,ומעביר אשמותינו העבודה הנלמדת מיום הכיפורים.
הארתו וקיומו ית"ש במלא התוקף והעוז
בכל שנה ושנה ,עדיין יש לנו להתבונן בפנימיות ומהות אותו יום גדול וקדוש אשר כל בית
כשמש בצהריים ,וכשאורו שורה אין שום ברוך מרדכי :ראשית יש לדעת שמידת
ישראל מייחדים ומקדשים אותו.
מחסור ופגם ,מגלה לנו הרה"ק ה'ברית הבינה יש לה הבנה פשוטה ,שבהחלט
כהונת עולם' במאמריו לחג הפורים (פרק י"ט) כי הארת עולם הבינה ביום הכיפורים הוא ,הגילוי נוגעת לעבודת ימות השנה כולם ,הבינה היא כשאדם מתבונן בעומק מעשיו ,מביט על סיבת
הנורא הזה שאין שום מציאות של רע ופגם בנשמות ישראל ,שכל רצון שהוא היפך מרצונו ושורש המעשים שעשה משך ימות השנה ,האם שורשם היה לטוב ועשיית רצונו ית"ש או
יתברך אינו רצון אמיתי ,אלא זוהמה שנדבקה בנשמתנו ,והוא הכוונה בדברי הזוהר דתרי שמא חלילה להיפך ,ביום הכיפורים אנו מקבלים כח בנפשנו להתבונן ולהביט בעומקה כיצד
נהורין נהרין בחד ,אין שום פירוד בין האור העליון המאיר את אור השי"ת בשלמות ובבהירות עלינו לנהוג ולעבוד את השי" ת באמת ובתמים עם כל כוחות הגוף והנפש ,כך אנו זוכים
לבין אור השי"ת בעולם הזה הגשמי והעב – שני המאורות מאירין כחד ,גם העולם הזה לשוב בתשובה שלמה.
מבהיק ומאיר באור השי"ת ללא שום פירוד ומחיצה.
שלמה חיים :הפסק הידוע של ה'מאור עיניים' שיום הכיפורים מכפר לשבים ושאינם שבים
חנוך העניך :דברים נפלאים ר' יעקב יצחק! על כן נקרא יום הכיפורים בשם 'יום העשור' כי הכוונה היא אף על דברים שאיתא בחז"ל שקשה לחזור עליהם בתשובה ,או דברים המעכבים
ביום זה מתאחדים הה' העליון המאיר את אורו יתברך בתכלית האור ,לה' התחתון הרמז על את התשובה ,כי כמו שאמר ידידינו ר' ברוך מרדכי – ביום הכיפורים מאיר בליבנו הכח והאור
העולם הזה החשוך ,יש ספר בשם 'עבודת יום הכיפורים' והוא ביאור על הספר הקדוש 'ברית לעקור למפרע את הרצון לעשות ההיפך מרצונו יתברך ,עולם הבינה מכונה גם עולם הרצון,
מנוחה' שחיבר איש קדוש ונו רא על סוד עבודת הכהן הגדול ביום כיפורים ,על ספר ברית ביום הכיפורים מתגלה לנו כי הרצון לעשיית היפך רצונו יתברך מעולם לא התחיל ,רק
מנוחה חיבר הרה"ק המקובל רבי שלום תאומים – מתלמידי הרה"ק מקאזניץ והרה"ק הרר"ב היצה"ר הדביק לנו את הרצון הזה ,והמציאות האמיתית של העולם שלנו הוא רק לעשות
ממעז'בוז' ,פירוש קדוש המקרב מעט אל השכל. רצון קוננו ,על כן ביום כיפור מתכפר הכל כי נעקר הכל למפרע ,כמדומה ששמעתי דברים
בהקדמת החיבור כתב ששמע מרבו הקדוש מקאז'ניץ בביאור סוד דברי האריז"ל שהשם מעין אלו מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א.
המפורש היוצא מפי כהן גדול הוא 'באהכ"ה' שיוצא מהפסוק 'אך בעשור' ,ביאר המגיד יעקב יצחק :ברשותכם ארצה להעמיק מעט באור עבודת יום הכיפורים; נלמד יחד את
הקדוש מקאז'ניץ כי 'אך' אמרו חז"ל שהכוונה על חילוק ,עשר כשמחלקים אותו לשתיים דברי הזוה"ק בפרשת אמור (ק ):על יום הכיפורים:
הוא שתי ההי"ן והוא היתה עבודת כהן הגדול – לחבר שתי ההי"ן יחד ,אין לנו שמץ של
אבת וְּ נָ ֲה ַרת ָלּה,
ימא ִע ָל ָאה ָת ַ
ימ ָתא ,וְּ ִא ָ
ּיּוב ָתא ְּׁש ֵל ָ
ֶּב ָעׂשֹור ַלח ֶֹּדׁשְּ ,דיִ ְּׂש ָר ֵאל ַתיְּ ִיבין כֻּ ְּלהּו ְּב ִת ְּ
השגה בדברי הצדיקים הקדושים ,אף לא בשיחת חולין שלהם ,כל שכן כשעוסקים בעניינים
ימא נַ ְּט ָלא ,וְּ ִא ְּׁש ְּתכַ ח ֵחידּו ְּבכ ָֹלא.
יֹומא נְּ ִהירּו ְּד ִא ָ
וְּ ַהאי ָ
העומדים ברומו של עולם ,אך הנוגע לעבודתנו ,על פי מה שלמדנו שביום הכיפורים אנו
מגלים בנפשנו כי שני העולמות מתאחדים ,העולם הזה מאיר באורו יתברך כמו העולם ּפּוריםֶּ .א ָלא ְּבגִ ין ִד ְּת ֵרי
ּפּורים הּוא ,יֹום כִ ּפּור ִמ ָב ֵעי ֵליּהַ ,מאן יֹום ַהכִ ִ
וְּ ַעל ָדא כְּ ִתיב יֹום ַהכִ ִ
העליון ,זו היתה הארת הכהן הגדול ביום הכיפורים. הֹורא ִע ָל ָאה נָ ִהיר,
יֹומא ִמנְּ ָ
ּוב ַהאי ָ
בּוצינָ א ַת ָת ָאהְּ ,
בּוצינָ א ִע ָל ָאה נָ ִהיר ְּל ִ
הֹורין נָ ָה ִרין ְּב ַחדִ ,
נְּ ִ
הֹורא ְּד ִׁש ְּמ ָׁשא.
וְּ ָלא ִמנְּ ָ
ראש החבורה :זה הגילוי הנורא של יום הכיפורים ,והגילוי הזה לא נמוג עם נעילת השער
במוצאי יום הקדוש ,את הגילוי הזה והארה הזאת אנחנו לוקחים עמנו למשך כל ימות ע טס הערטס ווערטער! ביום הקדוש יש אור בעולם הזה לא מאור השמש העליון אלא
השנה ,כי העולם הזה רק נראה מוסתר וחשוך ,הוא רק נדמה לעינינו כמופרד מאורו ית"ש בּוצינָ א ַת ָת ָאה,
בּוצינָ א ִע ָל ָאה נָ ִהיר ְּל ִ
מהאור העליון שהיא הבינה המאירה על העולם הזה – ִ
אך באמת הוא 'עשור' התקשרות שלימה ואמיתית של כל העולמות – העולם הזה והעולם הנר העליון מאיר לנר התחתון ,בזמן שישראל שבים בתשובה שלמה כביכול מתעלה העולם
הבא. לבחינת אור עליון ,אור רוחני וזך.
ד
