gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תורת המגיד · Toras Hamagid — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: תורת המגיד · Toras Hamagid

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

תורת המגיד · Toras Hamagid — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫שיעור בספה"ק‬ ‫תורת המגיד‬ ‫יום הכיפורים‬ ‫מפי הגה"ח‬ ‫רבי אברהם מרדכי אלתר שליט"א‬ ‫הכוונה הפנימית באמירת הוידוי וביאור סידורם בסדר א"ב‬ ‫ובתוכן 'עבודת הכה"ג בפשיטת הבגדים'‬ ‫עניין עבודת הסתירות שבעבודת כל אחד‬ ‫לקבלת הגליון בדוא''ל ולכל שאלה ‪/‬‬ ‫הערה על השיעורים ולענייני הפצה‬ ‫ו‪/‬או לשאלות נוספות אל מו' הגה"ח‬ ‫רא''מ אלתר שליט"א בחסידות ודרכי‬ ‫העבודה‬ ‫ניתן לשלוח לכתובת המערכת‬ ‫‪de422144@gmail.com‬‬ ‫או בפקס ‪077-3181588 -‬‬ ‫‪‬‬ ‫חדש! ניתן לשמוע את השיעורים‬ ‫השבועיים גם בקו דברי אמת ואמונה‬ ‫בשלוחה ‪3‬‬ ‫ארץ ישראל ‪*5265 -‬‬ ‫(או ‪)02-5011430‬‬ ‫ארה"ב ‪518-329-9186‬‬ ‫אירופה ‪44-3303-9004-84‬‬ ‫בשלוחה ייעודית זו מופיעים גם שאר‬ ‫שיעורי הרב שליט"א בספרי פרי הארץ‪,‬‬ ‫תומר דבורה‪ ,‬שער היחוד והאמונה‪,‬‬ ‫ושיעורים נוספים למועדים ונושאים‬ ‫שונים‬ ‫‪‬‬ ‫נתרם‬ ‫לזכות התורם ובני משפחתו‬ ‫להיחתם בספרן של צדיקים לאלתר לחיים טובים‪.‬‬ ‫לנחת יהודית ופרנסה בשפע‪ .‬מתוך בריאות ושלוות הנפש‪.‬‬ ‫עימוד ועיצוב‪:‬‬ ‫"ואנוהו"‬ ‫ולזכות כל המסייעים והתורמים להגדיל תורה ולהאדירה‬ ‫‪05331.05646‬‬ ‫א‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫עומקי התשובה זה לפנים מזה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ג‬ ‫בחטא מכניס האדם אותיות כוחו וחיותו בתוך החטא ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ד‬ ‫באמירת הוידוי בבכיה ואהבה ויראה מעלה האותיות שבחטא לקדושה ‪ . . . . .‬ה‬ ‫וידוי אותיות יוד‪ ,‬כי תחילת החטא מכך שאינו בטל ה' ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ו‬ ‫על ידי אהבה ויראה מקשר הקב"ה את עצמו לאדם ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ז‬ ‫בחכמה אין שבירה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ז‬ ‫באמירת סדר העבודה ביו"כ אנו עושים את העבודה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬י‬ ‫ג' בחינות האהבה בתי אחותי אמי ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬י‬ ‫ד' בגדי לבן ד' בחינות אהבה וד' בגדי זהב ד' בחינות יראה ‪ . . . . . . . . . . . . . . .‬יב‬ ‫בגדי לבן ביטול ובגדי זהב השגה וישות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יג‬ ‫הטעם שנגיעה בטומאה מטמאה ונגיעה בטהרה אינה מטהרת ‪ . . . . . . . . . . . . . . .‬יג‬ ‫סוד עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים בפשיטת הבגדים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יד‬ ‫טעם אמירת ווידוים שוב ושוב ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טו‬ ‫"עבודת הסתירות" ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טו‬ ‫אמירת המחזור בקטנות ואחר כך יוכל להתפלל בדביקות גדולה ‪ . . . . . . . . . . .‬יז‬ ‫ג‬ ‫הכוונה הפנימית באמירת הוידוי וביאור סידורם בסדר א"ב‬ ‫שיעור בתורת המגיד ליום הכיפורים‬ ‫הכוונה הפנימית באמירת הוידוי וביאור סידורם בסדר א"ב‬ ‫ובתוכן 'עבודת הכה"ג בפשיטת הבגדים'‬ ‫עניין עבודת הסתירות שבעבודת כל אחד‬ ‫כשבונים בית מקודם בונים את תבנית‬ ‫‪,'á‬‬ ‫עומקי התשובה זה לפנים מזה‬ ‫הבית‪ ,‬את האדריכלות של הבית היכן‬ ‫‪ åðøáò‬את חודש אלול שבו היה זמן לעשיית‬ ‫יהיה קיר והיכן יהיה עמוד וכו'‪ ,‬ואזי כאשר‬ ‫תשובה‪ ,‬ובאלול אומרים שכבר כלו‬ ‫רואים שהעמוד נמצא במקום לא נוח ניתן‬ ‫כל הקיצין וחייבים לעשות תשובה‪ ,‬אולם‬ ‫בקלות לשנותו‪ ,‬אבל כאשר כבר מתחילים‬ ‫לאחר מכן היה ראש השנה ושבת תשובה‪,‬‬ ‫לבנות את הבית זה מסובך יותר לשנות את‬ ‫ובאים עשרת ימי תשובה‪ ,‬שבהם הזמן‬ ‫המבנה‪ ,‬ובפרט אם כבר יצקו את העמודים‪,‬‬ ‫לעשות תשובה‪ ,‬וביום כיפור עוד יותר‪,‬‬ ‫שלא בניקל מזיזים את העמודים למקום אחר‪,‬‬ ‫ולאחר מכן גם בסוכות הוא זמן לעשיית‬ ‫ובעוד שבתוכנית גם הפרעה קטנה זה כבר‬ ‫תשובה‪ ,‬ושמחת תורה בוודאי‪ ,‬ומתגנבת מין‬ ‫סיבה לשנות‪ ,‬אחרי היציקה רק הפרעה גדולה‬ ‫הרגשה של הנפש הבהמית לאדם אם כן מה‬ ‫היא סיבה לעשות שינויים‪ ,‬וככל שמתקדמים‬ ‫יש להתייגע כל הימים האלו‪ ,‬נמתין לתחנה‬ ‫יותר בבניית הבית כל שינוי ושינוי נעשה‬ ‫האחרונה ובו נעשה תשובה‪.‬‬ ‫קשה יותר‪ .‬ובפנימיות העניינים כל שנה היא‬ ‫תשובות בדבר‪ :‬א'‪ ,‬יש עומקים על גבי‬ ‫‪'á‬‬ ‫בניית בית חדש‪ ,‬באלול הוא זמן תכנית בניית‬ ‫עומקים בתשובה וניתן להיכנס בתשובה‬ ‫השנה החדשה‪ ,‬ובו ניתן בקלות לשנות את‬ ‫לפנים ולפני ולפנים וכו'‪ ,‬ועל דרך החוזר‬ ‫תבנית הבית‪ ,‬ומראש השנה עד שמיני עצרת‬ ‫מהשביה‪ ,‬שבתחילה יוצא מהשביה וחוזר‬ ‫השנה הולכת ונבנית עוד ועוד‪ ,‬בעשרת ימי‬ ‫לארצו‪ ,‬לאחר מכן מתקדם יותר וחוזר לעירו‪,‬‬ ‫תשובה כבר מתחיל בניית השנה להתעבות‪,‬‬ ‫לשכונתו‪ ,‬לביתו‪ ,‬לקרובים אליו‪ ,‬וכמו כן‬ ‫ונבנה ונהיה מוצק יותר ויותר עד שמיני‬ ‫בחזרה בתשובה ניתן לחזור יותר פנימה ויותר‬ ‫עצרת‪ ,‬כל שלב מאוחר קשה יותר לשנות‪.‬‬ ‫פנימה‪ .‬וממילא מובן שמי שמתחיל לחזור‬ ‫ובזה מובן‪ ,‬שאמנם אפשר תמיד לקרוע את‬ ‫בתשובה רק בשמחת תורה‪ ,‬הוא אכן חוזר‪,‬‬ ‫הגזר דין גם בשמיני עצרת‪ ,‬אבל אין זה בניקל‬ ‫אבל הוא חוזר רק לעיר‪ ,‬ורק שנה הבאה יזכה‬ ‫כל כך ולא בשביל כל דבר קטן יעשו זאת‪.‬‬ ‫לשוב לביתו‪.‬‬ ‫שיעור בתורת המגיד ליום הכיפורים‬ ‫ד‬ ‫להיסמך על שום דבר‪ ,‬ובפשטות הוידוי הוא‬ ‫ישנם שלבים על גבי שלבים‬ ‫‪úåéîéðôáå‬‬ ‫הוספה בחרטה שעל ידי פירוט החטאים‬ ‫בתשובה‪ ,‬וכפי שרואים שביום‬ ‫החרטה בשלימות בכל לבו‪ ,‬ועדיין צ"ב‪.‬‬ ‫כיפור אומרים עשרה וידוים‪ ,‬כי ככל שנכנסים‬ ‫יותר פנימה מוצאים דברים חטאים פנימיים‬ ‫‪ øîàå‬המגיד‪àåä äøéáò äùåò íãàùë ,‬‬ ‫ועדינים יותר‪ ,‬דברים שלא היו נחשבים‬ ‫‪ïúåðå êéùîîå ,åúåéçå åçåëá äùåò‬‬ ‫בתחילה לחטא‪ .‬וכמו שאמר האר"י הקדוש‪,‬‬ ‫‪,äùåòù àåää øáãá úåéúåà íäù úåéç‬‬ ‫שהיה יהודי שנכנס לו חול בנעליו והלך עם‬ ‫‪ ,äîåãëå úåðæ åà äìéæâ åà äáéðâ‬יהודי אינו‬ ‫זה ד' אמות ברשות הרבים‪ ,‬ועתה אחרי ד'‬ ‫הגוף הבשרי שלו אלא הנפש היהודית‬ ‫מאות שנה שעלה מעולם לעולם הגיע למקום‬ ‫והנשמה האלוקית שבו‪ ,‬והגוף רק כלי גשמי‬ ‫שמקבל את העונש על עבירה זו‪ .‬אין‬ ‫בלבד לנשמה‪ ,‬והנשמה עצמה היא אותיות‪,‬‬ ‫אפשרות לברוח מכך‪ ,‬גם מי שאינו מחשיב‬ ‫על דרך רעיון רוחני כמו כן הנשמה היא רעיון‬ ‫את עצמו לבעל מדרגה גם הוא אחרי מאות‬ ‫רוחני‪ ,‬וכל אחד השליחות רוחנית שלמטרתה‬ ‫שנים יצטרך לתקן כל פגם דק‪ .‬וככל‬ ‫נשלחה לעולם‪ ,‬זהו האותיות של נשמתו‪ ,‬וכל‬ ‫שמתכוננים לר"ה כראוי‪ ,‬היום כיפור משפיע‬ ‫חיותנו היא מאותיות אלו‪ ,‬כשם שכל העולם‬ ‫על האדם יותר‪.‬‬ ‫נברא באותיות‪ ,‬כמ"ש חז"ל )ברכות נה‪' (.‬יודע‬ ‫*‬ ‫היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים‬ ‫וארץ'‪ ,‬ובנשמה מודגש יותר ענין האותיות‪,‬‬ ‫שכל מהותה היא שכל‪ ,‬ולכן האדם מכונה‬ ‫בחטא מכניס האדם אותיות כוחו‬ ‫'מדבר' כי אותיות הדיבור הן מהותו‪ ,‬וישנם‬ ‫וחיותו בתוך החטא‬ ‫אותיות המחשבה שעל ידם האדם מתכנן‬ ‫‪éåãéåä ïéðò ìò ,ä"äìæ éøåîî éúòîù‬‬ ‫דברים ואותיות הדיבור ואותיות המעשה שעל‬ ‫‪êéøöå ,àèçù äî øéëæäì êéøöù‬‬ ‫ידם יוצר האדם דברים‪ ,‬וכאשר האדם חוטא‬ ‫‪äèøçå àèçä úáéæòá éã àì äîì ïéáäì‬‬ ‫הינו משתמש עם עולם האותיות הרוחני שלו‬ ‫‪åéðôì àìäå ,äáåùúä ø÷éò åäæù áìá‬‬ ‫ומכניס זאת בתוך מקום האסור ומקום החטא‪,‬‬ ‫‪ ,äùòù äî éåìâ êøáúé‬מצוות אמירת הוידוי‬ ‫ונותן חיות מחיותו הפרטית לתוך הסטרא‬ ‫לפרש בשפתיים את החטא הוא פלא עצום‪,‬‬ ‫אחרא‪ ,‬אותיות המחשבה בחטא במחשבה‪,‬‬ ‫התשובה היא עזיבת החטא בלבד‪ ,‬וחרטה על‬ ‫אותיות הדיבור בחטא בדיבור‪ ,‬ואותיות‬ ‫העבר וקבלה על העתיד מסייעים לתשובה‪,‬‬ ‫המעשה בחטא במעשה‪ .‬וביתר עומק שם הוא‬ ‫אבל מה שייכות הוידוי לתשובה‪ ,‬אולם אין‬ ‫את כח המדבר של העולם‪ ,‬שהוא השכינה‬ ‫כתוב שזהו רק פרט בחרטה בשלימות‪ ,‬אלא‬ ‫הקדושה‪ ,‬בתוך החטא‪ ,‬וכמ"ש במ"א שאמנם‬ ‫שיש מצוה של 'והתודו את חטאתם'‪ ,‬וכפי‬ ‫'השוכן אתם בתוך טומאותם' זה חיזוק שה'‬ ‫שרואים שיש הלכות וידוי‪ ,‬שצריך לעמוד בלי‬ ‫ה‬ ‫הכוונה הפנימית באמירת הוידוי וביאור סידורם בסדר א"ב‬ ‫לומר הוידוי בלב נשבר ובבכי‪ ,‬כי‬ ‫‪êéøöå‬‬ ‫נמצא עם האדם בכל מצב שהוא‪ ,‬אבל זה גם‬ ‫באמירה מן השפה ולחוץ בלבד‬ ‫תביעה‪ ,‬להיכן הבאנו את השכינה הקדושה‪,‬‬ ‫זהו בחי' שפתיים בלבד‪ ,‬שאין בכוחם‬ ‫את גילוי ה'‪.‬‬ ‫להחזיר הכח והחיות שבחטא‪ ,‬על דרך מה‬ ‫שעבירה בדרך מתעסק לא נחשב לעבירה‪,‬‬ ‫אנו מוקפים מאויבים מכל הצדדים‬ ‫‪íåéë‬‬ ‫נצייר‬ ‫כיוון‪,‬‬ ‫מכל‬ ‫עלינו‬ ‫היורים‬ ‫כי לא נכנס בזה כח חיוני‪ ,‬כמו כן בהעלאת‬ ‫לעצמנו אדם שהחוט החשמל של משגר‬ ‫החיות מהסטרא אחרא צריך לומר זאת בלב‬ ‫הטילים נטען בסלון ביתו‪ ,‬שכל כוחם‬ ‫נשבר ובבכי‪.‬‬ ‫וחיותם של האויבים ממנו‪ ,‬והוא אינו ממהר‬ ‫‪ íòèäå‬שבלב נשבר ובכי דייקא‪ ,‬ולא באופן‬ ‫לנתק את חוט החשמל מסלון ביתו‪ .‬וכן הוא‬ ‫של התעוררות אחרת‪ãøéì êéøö éë ,‬‬ ‫כל עוד שלא עושים תשובה אין מוציאים‬ ‫‪äâéøãîá íù íäù íå÷îì íäéøçà‬‬ ‫את האותיות הנותנים חיים ומזון לסטרא‬ ‫‪,éëáå úåáöò àø÷ðä íöîåöîå äðåúçúä‬‬ ‫אחרא‪ ,‬אותיות שלנו נמצאים בתוך עולם‬ ‫מקום הקליפות נקרא עצבון‪ ,‬מחטא אדם‬ ‫האויבים שלנו‪.‬‬ ‫הראשון נגזר עצבון‪' ,‬בעצב תלדי בנים וגו'‬ ‫באמירת הוידוי בבכיה ואהבה ויראה‬ ‫בעצבון תאכלנה' )בראשית ג טז‪-‬יז(‪ ,‬איפה שיש‬ ‫מעלה האותיות שבחטא לקדושה‬ ‫עצבות יש קליפה ואיפה שיש שמחה זה‬ ‫קדושה‪ ,‬וכדי להעלות החיות מתוך הקליפות‬ ‫נכנסים ללב נשבר ובכי‪ ,‬שהוא בחי' עצבות‪,‬‬ ‫‪øîåì êéøö ,úãë äáåùú äùåòùë ïëìå‬‬ ‫כדי להעלות בלעם מפיהם‪ ,‬ועל ידי שהאדם‬ ‫‪,àèçä ìù úåéúåàä íäù éåãéåä‬‬ ‫‪ ,éëááå øáùð áìá íúåà øîåàå‬בתשובה‬ ‫פורץ בבכי בחרטה גמורה על עוונותיו‬ ‫צריך לקחת את האותיות הנמצאים על ידי‬ ‫בהתבוננו לאיזה מקום שפל וגס הביא את‬ ‫החטא בתוך הסטרא אחרא‪ ,‬ולהעלותם‬ ‫התגלות הרבש"ע ושכינתו‪ ,‬ובבכיה זו אומר‬ ‫לקדושה‪ .‬מובא בשם המהר"ם פאנעט‪ ,‬הטעם‬ ‫וידוי הרי הוא מחזיר את האותיות שנבלעו‬ ‫שאומרים הוידוי לפי אותיות א"ב‪ ,‬אשמנו‬ ‫בתוכם לקדושה‪ .‬והוא עבודה קשה‪ ,‬על דרך‬ ‫בגדנו וכו'‪ ,‬כי אם לא היו אומרים לפי הא"ב‬ ‫נפילת אפים שיורדים למקום הקליפות‪ ,‬והוא‬ ‫לא היה גבול לוידוי‪ ,‬זהו בדרך צחות‪ ,‬אולם‬ ‫בחינת מסירות נפש‪ ,‬וביום כיפור דלית ליה‬ ‫לפי המבואר כאן זהו מפני שהכ"ב אותיות‬ ‫רשות לאסטוני בניקל יותר לרדת למקומם‬ ‫הם מחיים את הבריאה‪ ,‬וכמ"ש במ"א‬ ‫ולהעלות משם החיות‪ ,‬יש שמירה מיוחדת‪.‬‬ ‫באריכות )שיעור פרי הארץ בהעלותך(‪ ,‬וכאשר האדם‬ ‫‪ ïéàå‬די בלב נשבר ובכי לבד‪ ,‬אלא ‪úåìòäìå‬‬ ‫חטא הוא העביר את אותיות הקדושה לסטרא‬ ‫‪ íùî úåéúåà íúåà‬הוא ‪éãé ìò‬‬ ‫אחרא‪ ,‬ועל ידי הוידוי נוטלים ומשיבים חזרה‬ ‫‪àøåáä éðôì åîéçøå åìéçãá íúåà íéøîåàù‬‬ ‫את הכ"ב אותיות לקדושה‪.‬‬ ‫שיעור בתורת המגיד ליום הכיפורים‬ ‫ו‬ ‫השכינה וחיות ה' לקליפה‪ ,‬לא היה חוטא‪,‬‬ ‫‪äæ éãé ìòå ,äìåãâ úå÷éáãá åîù êøáúé‬‬ ‫ורק מחמת ההסתר שנראה המציאות הגשמית‬ ‫‪,ùåã÷ä øäåæá áåúëù åîë ,àìéòì ïéçøåô‬‬ ‫ליש‪ ,‬ומאכל אסור נראה כחתיכה הראויה‬ ‫‪) ÷åñô ìò íéèôùî úùøôá ì"ùîëå‬שמות כג‪,‬‬ ‫להתכבד‪ ,‬לכן הוא לוקח את זאת‪ .‬שהרי שום‬ ‫יט( '‪ .'åëå 'éøåëéá úéùàø‬מבואר בזוה"ק‬ ‫אדם אינו פותח את ארון הקודש ושם בתוכו‬ ‫שאהבה ויראה הם 'גדפין' )כנפים( להעלות‬ ‫בעל חי טמא‪ ,‬והרבה יותר גרוע לקחת חיות‬ ‫ולפרוח למעלה‪ ,‬ולכן כל מצוה בשביל‬ ‫דקדושה שזה חיות ממש ולהכניסה לקליפה‪.‬‬ ‫שתעלה צריכה להיות עם אהבה ויראה‪,‬‬ ‫ואמירת הוידוי משיב לאדם את ההכרה‬ ‫]וידוע המעשה שפעם הבעל שם טוב זי"ע‬ ‫הנכונה על כך שכל חיות העולם היא מחיות‬ ‫נכנס לבית מדרש ואמר שהוא מלא בתורה‪,‬‬ ‫ה'‪ ,‬מאותיות שנבראו בהן שמים וארץ‪ ,‬ולכן‬ ‫וביאר שמאחר שלמדו בלי אהבה ויראה לא‬ ‫על ידי הוידוי מעלה אף את החטאים‬ ‫עלה התורה למעלה‪ ,‬ולכן הבית מדרש מלא‬ ‫שבמעשה‪ .‬והכתוב 'והתודו את חטאתם'‬ ‫בתורה[‪ .‬ולכן כדי שהאותיות יעלו למעלה‬ ‫נאמר בפרשת גזל‪ ,‬כי כאשר האדם ישנה‬ ‫נצרך גם את כנפי האהבה ויראה‪.‬‬ ‫בהבנה שלו את ההסתכלות על העולם ממילא‬ ‫‪ äæîå‬מובן גודל החשיבות של העצירה לפני‬ ‫הוא גם לא יגזול‪ .‬והשינוי בהסתכלות על‬ ‫אמירת וידוי להתבונן בכך שהולכים‬ ‫העולם‪ ,‬על כך שה' מחיה את הכל‪ ,‬ואין עוד‬ ‫לומר וידוי‪ ,‬ולא לומר בנשימה אחת מתחילת‬ ‫מלבדו‪ ,‬יש עומק לפנים מעומק‪ ,‬מדרגה על‬ ‫אשמנו עד סוף הוידוי‪ ,‬להתבונן בכך שהאדם‬ ‫גבי מדרגה‪ ,‬וביום כיפור אומרים י' וידוים‬ ‫השפיל את השכינה למקום נמוך כל כך‪,‬‬ ‫שמתעלים גבוה יותר וגבוה יותר עד שמבינים‬ ‫מקום החטא ועון‪ ,‬במעשה אסור בדיבור‬ ‫את חשיבות כל הדברים‪ ,‬אפילו בדקות‪.‬‬ ‫אסור ובמחשבה אסורה‪ ,‬וביראה גדולה על‬ ‫וידוי אותיות יוד‪ ,‬כי תחילת החטא‬ ‫הבנתו מה גרם במעשיו‪ ,‬ובאהבה ודביקות‬ ‫מכך שאינו בטל ה'‬ ‫שרוצה להדבק בה' ולהתקרב אליו‪ ,‬בזה‬ ‫מחזיר את כל האותיות והכחות שהכניס‬ ‫‪øåàîä áøä çåðîäî éúòîù êë øçàå‬‬ ‫בסטרא אחרא למקורם בקדושה‪.‬‬ ‫‪íñøåôîä ãéñçä ùåã÷ä ìåãâä‬‬ ‫‪øîàù ,ä"äìæ øðéìøà÷ äîìù ø"äåî‬‬ ‫מבואר בדברי המגיד למה החטאים‬ ‫‪ïéàå‬‬ ‫‪,ì"ðä íéøáãä ìò ä"äììæ éøåîî ãåò òîùù‬‬ ‫שבמעשה נתקנים על ידי דיבור הוידוי‪,‬‬ ‫‪ íäá ùéù ,éåãéå ïåùì åäæù‬באותיות של‬ ‫וי"ל כי כל החטא בא מחוסר הכרה בכך שכל‬ ‫תיבת וידוי ‪úåéúåàä àéáîù ,ã"åé úåéúåà‬‬ ‫החיות של כל הדברים הוא חיות ה'‪ ,‬ובשעת‬ ‫‪ìë ùøåù àåäù ,ã"åéä àåäù ,ïùøùì‬‬ ‫החטא לוקח האדם את אותיות אלו של חיות‬ ‫‪ïàë ãò ,íéîòô äîë ì"ùîë ,úåéúåàä‬‬ ‫ה' ומכניסם לקליפה‪ ,‬כי אילו היה האדם זוכר‬ ‫‪ .ïç íëç éô éøáã‬ביאור הדברים ע"פ מ"ש‬ ‫את זאת בשעת החטא‪ ,‬שלוקח את התגלות‬ ‫ז‬ ‫הכוונה הפנימית באמירת הוידוי וביאור סידורם בסדר א"ב‬ ‫‪ìåëéáë åîöò úà øù÷î àåä êåøá ùåã÷ä‬‬ ‫הרבה בתורת המגיד‪ ,‬שכל אות תחילתה באות‬ ‫‪.íãàä íò‬‬ ‫י'‪ ,‬שכל אות מתחילים לכתוב אותה בנקודה‬ ‫שמתפשטת לימין או לשמאל‪ ,‬למעלה או‬ ‫‪ úùøôáå‬אחרי כתוב באריכות יותר‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫למטה‪ ,‬וי' היא בחינה החכמה והמחשבה‪ ,‬י'‬ ‫'‪'ä éðôì íëéúàèç ìëî‬‬ ‫על שם המחשבה נאמרה‪ ,‬כי החכמה מייצרת‬ ‫‪íéøòùá òãåð áéúë äðäã ,ùåøéô .'åøäèú‬‬ ‫את כל האותיות‪ .‬וביאור הדברים‪ ,‬עומק‬ ‫‪àøåòéù íåôì ãç ìë øäæá àúéàå ,äìòá‬‬ ‫החכמה היא הביטול‪ ,‬חכמה היא כח מה‬ ‫‪ùåã÷ä äàøéå äáäà úåãîä éãé ìò ,äéìéã‬‬ ‫שהיא הביטול לרבש"ע‪ ,‬וכל החטאים באים‬ ‫‪íò åîöò úà øù÷î ìåëéáë àåä êåøá‬‬ ‫מכך שאין את הביטול לרבש"ע‪ ,‬שהאדם‬ ‫‪ ,íãàä‬כאשר יש לאדם אהבה ויראה‬ ‫מרגיש את עצמו לישות עצמאית‪ ,‬ולדוגמא‬ ‫התחלת‬ ‫ונקודת‬ ‫השער‬ ‫זה‬ ‫לרבש"ע‬ ‫אדם מדבר לשון הרע כי פלוני דיבר נגדו ואם‬ ‫ההתחברות הרבש"ע אליו‪.‬‬ ‫כן הוא מתיר לעצמו לספר זאת‪ ,‬ועל דרך זה‬ ‫בחכמה אין שבירה‬ ‫כל מציאות החטאים תחילתם בכך מנקודת‬ ‫היש‪ ,‬שהאדם אינו בטל לה' בהכרה שאין לו‬ ‫המשך דברי המגיד‪ ,‬נקדים את‬ ‫‪úðáäì‬‬ ‫שום כח עצמי‪ .‬וזהו הביאור בכך שבאותיות‬ ‫שיש‬ ‫האריז"ל‪,‬‬ ‫בכתבי‬ ‫הכתוב‬ ‫וידוי יש אות יוד‪ ,‬כי הכאב בוידוי הוא מכך‬ ‫עולם השבירה ועולם התיקון‪ ,‬ומיוסד על‬ ‫שהפרדתי את הי' מהכל‪ ,‬את הביטול‪ .‬וכמ"ש‬ ‫דברי המדרש )בר"ר ג ז( שהקב"ה 'היה בורא‬ ‫במ"א ששם הוי"ה הוא צירוף אות י' להוה‪,‬‬ ‫עולמות ומחריבן‪ ,‬עד שברא את אלו‪ ,‬אמר דין‬ ‫להכניס את הביטול לכל הקורה בעולם‪,‬‬ ‫הניין לי‪ ,‬יתהון לא הניין לי'‪ ,‬העולמות‬ ‫והחוטא על ידי שהפריד את ההווה מהי' על‬ ‫שהקב"ה ברא והחריבן‪ ,‬העולמות שיתהון לא‬ ‫ידי זה בא לידי חטא‪ ,‬ועל כך מתוודה‪.‬‬ ‫הניין לי‪ ,‬זהו עולם השבירה‪ ,‬ודין הניין לי זהו‬ ‫חסידות‬ ‫בספרי‬ ‫ומבואר‬ ‫התיקון‪.‬‬ ‫עולם‬ ‫*‬ ‫שעולמות אלו של עולם השבירה הם שורש‬ ‫הקלקול שבבריאה‪ ,‬ההימשכות לרע‪ ,‬ושורש‬ ‫כל החטאים הוא מעולם השבירה‪,‬‬ ‫על ידי אהבה ויראה מקשר הקב"ה‬ ‫‪ øàåáîå‬בכתבי האריז"ל שבעולם השבירה‬ ‫את עצמו לאדם‬ ‫היה את שבעת המדות חסד גבורה‬ ‫‪ úøåúá‬המגיד ליו"כ כתוב בקצרה‪ìëî' :‬‬ ‫וכו'‪ ,‬אלא שכל מדה אמרה 'אנא אמלוך'‪,‬‬ ‫‪) 'åøäèú 'ä éðôì íëéúàèç‬ויקרא‬ ‫ומזה היה חורבנם‪ .‬פירוש‪ ,‬מדת החסד‬ ‫טז‪ ,‬ל(‪) 'äìòá íéøòùá òãåð' êøã ìò .‬משלי לא‪,‬‬ ‫ההולכת עד הסוף בלי הגבלה ובכל מחיר‬ ‫כג(‪) øäåæá àúéàå ,‬זח"א קג ב( ‪íåôì ãç ìë‬‬ ‫מביא למקום של קלקול‪ ,‬משתמשים בחסד זה‬ ‫‪äàøéå äáäà úãî éãé ìò ,äéìéã ïéøåòéù‬‬ ‫שיעור בתורת המגיד ליום הכיפורים‬ ‫ח‬ ‫רק כאשר יש דבר מה הנשבר לכמה חלקים‪,‬‬ ‫גם במקומות לא נכונים‪ ,‬וכמו"כ ע"י מדת‬ ‫אויר אי אפשר לשבור כי מאחר והוא אינו‬ ‫הגבורה ההולכת עד הסוף יכולה להביא‬ ‫מאומה אי אפשר לעשות ממנו כמה חלקים‪,‬‬ ‫לרציחה ח"ו‪ .‬ועל דרך זה היה בעולם‬ ‫ובהכת החכמה האמתית והביטול המוחלט‬ ‫כמבואר‬ ‫העליונים‬ ‫שבעולמות‬ ‫השבירה‬ ‫לרבש"ע‪ ,‬הכל אין והיש האמתי היחידי זה רק‬ ‫בקבלה בסוגית אורות וכלים‪.‬‬ ‫הרבש"ע‪ ,‬ממילא אין מה שיישבר‪ .‬וזהו מה‬ ‫שעולם השבירה תחלתו רק מאחרי החכמה‪,‬‬ ‫עוד בכתבי האריז"ל שבעולם‬ ‫‪øàåáîå‬‬ ‫השבירה אין את ספירת החכמה‪,‬‬ ‫בבינה שהאדם מבין דבר מתוך דבר‪ ,‬שבזה‬ ‫שבחכמה לא היה שבירה‪ ,‬ככתוב )איוב ד כא(‬ ‫יש לאדם איזשהו בחינת יש‪ ,‬אמנם יש רוחני‪,‬‬ ‫'ימותו ולא בחכמה'‪ .‬ואין אנו לומדים‬ ‫אבל יש‪ ,‬ובישות זו יש סיכון לאדם לשבירה‪.‬‬ ‫במסגרת שיעור זה את תורת הקבלה‪ ,‬אבל‬ ‫וגם בבינה כפי שהיא בעולמות העליונים‪,‬‬ ‫המגיד מוציא מכלל זה שיסד האר"י ז"ל יסוד‬ ‫עצם זה שיש בה איזשהו יש דק מן הדק מביא‬ ‫מיסודי החסידות‪ ,‬ומבאר שהחכמה היא‬ ‫לכך שבהשתלשלות העולמות עד הקליפה‬ ‫הביטול לרבש"ע‪ ,‬כאשר האדם חי את כך‬ ‫למטה יבוא מזה שבירה‪ ,‬הרגשת האדם את‬ ‫שאין עוד מלבדו הכל מה' ואין בעולם שום‬ ‫עצמו לישות עצמאית חשובה המבין ויודע‬ ‫דבר זולתו יתברך‪ ,‬זהו בחינת החכמה שהוא‬ ‫וכו'‪ .‬וכל חטא תחילתו במקום הישות‪,‬‬ ‫אותיות כח מה‪ ,‬כח הביטול‪ .‬ואדם החי‬ ‫בתחושת האני‪,‬‬ ‫בביטול של בחינת החכמה רואה בכל‬ ‫‪) 'äéøòù õøàá åòáè' åäæå‬איכה ב‪ ,‬ט(‪,ùåøéô ,‬‬ ‫הבריאה רק את האותיות הרוחניים של דבר‬ ‫‪ï"éà úåâéøãîá àåäù øáãá äðä éë‬‬ ‫ה' המחיה את הכל‪ ,‬ולא בהסתכלות מוטעית‬ ‫‪øáãá êééù äøéáùä éë ,äøéáù êééù àì‬‬ ‫ובמבט לא נכון של גשמיות‪ ,‬והרי אפילו‬ ‫‪÷éæçî íãà íà àöîð ,éìë åà äãî àåäù‬‬ ‫מדענים של חכמת הטבע יודעים שהבריאה‬ ‫‪àøåáá åúå÷éáã úîçî ïéàì åîöò úà‬‬ ‫היא לא מה שנראה לעינינו‪ ,‬ואמת הבריאה‬ ‫‪ ,êøáúé‬שיודע שאין לו שום מציאות עצמית‬ ‫היא משהו אחר ממה שאנו רואים‪ ,‬קל וחומר‬ ‫והכל רק ממה שה' מחיה אותו לא שייך‬ ‫בן בנו של קל וחומר שבהסתכלות במבט‬ ‫אצלו שבירה‪.‬‬ ‫הרוחני על כח של דבר ה' שמחיה את‬ ‫הבריאה אזי מבינים שכל מה שנראה לעינינו‬ ‫‪éøù ìëáù ìåãâ àåä åìéôà øùä åîë‬‬ ‫אינו נכון‪.‬‬ ‫‪ ,äëåìî‬למרות שהוא באמת השר הכי‬ ‫חשוב‪åîë åéðéòá àåä êìîä éðôì åãîòá ,‬‬ ‫‪ øùàëå‬האדם בבחינת החכמה‪ ,‬שהוא בטל‬ ‫÷‪ãåáë íåù åì åùòéù äöåø åðéàå ,ïè‬‬ ‫לרבש"ע‪ ,‬וחי שאין עוד מלבדו‬ ‫‪åì íéùåòù åîë åúåøøùå åìãâ úîçî‬‬ ‫ואפס זולתו‪ ,‬אזי אין שבירה‪ ,‬וממילא אין‬ ‫‪íéùåò æà éë ,åîöò éðôá åúéáá àåäùë‬‬ ‫האדם בא לידי חטא‪ .‬כי שבירה יכול להיות‬ ‫ט‬ ‫הכוונה הפנימית באמירת הוידוי וביאור סידורם בסדר א"ב‬ íå÷îì ïåòä àùåðù øîåì åðåöø ,åùåøéô íðîà ,åðîî íéàøéå íéùåáå ãåáë åì ‫ שנושא ומרים את העון‬,äîëç àåä - äåáâ åéúåãî ìëå àåä ,êìîä éðôì àåäùë íéøáãî íà ,ìùî êøãå .‫למקום החכמה‬ ,êìîä éðôî åúùáå åúàøé éðôî åìèáúð ìáà ,ñòåë åðéà ìåãâ íëç éðôì úåèù éøáã ‫ואם בעמדו לפני המלך יבוא מאן דהוא‬ ïéà ïëå ,úåèùä ìò åéô ÷åçù àìî àåä ,‫לכבדו יאמר לו שכאן מכבדים רק את המלך‬ åá äñðëð ïë íà àìà äøéáò øáåò íãà .‫פה רק מציאות המלך נמצאת‬ äåáâ íå÷îì ïåò àùåðå ,(‫ )סוטה ג א‬úåèù çåø úà ÷éæçîù øîåì åðåöø ,'õøàá åòáè' åäæå ìë íù å÷úîðå ÷åçù àåä íùå ,äîëçä ìà ‫ שאין לו‬,åéðéòá ï"éàì - 'õøà'ì åîöò éøáãå ,‫ הכל נהיה כדבר שחוק בעלמא‬,ïéðéãä åðåöø ,'äéøòù' ,'‫מציאות עצמית והכל רק מה‬ .ïç íëç éô ‫ על ידי בחינת הארץ טבעו השערים‬øîåì áåè íù ìòá ìàøùé 'ø áøäî .ïåò àùåð ïéà æà äãî íåù åì ïéàùëå ,úåãîä ‫שהם‬ àá ãò ,àùåð àåä ïëéä ãò ,ä"äìæ ìëî' åäæå .äøéáù íåù åìöà êééù àìà äøéáò øáåò íãà ïéà éë ,äîëçä ìà ‫ שככל שהאדם‬,'åøäèú 'ä éðôì íëéúàèç äèåù àáùëå ,úåèù çåø åá ñðëð ïë íà ‫ הוא‬,'‫ והוא יותר לפני ה‬,‫בטל יותר לרבש"ע‬ ÷çùî ,úåèù éøáã øáãîå íëçä éðôì .‫נתקן ונטהר‬ áøä øîàå .÷úîð àìéîîå çîùå íëçä '‫ ע"ד המבואר במאמר הקודם בשם ר‬àåäå àåä íåéäë‫ ש‬,äæ øáã òîùùë áåñéáìà÷î ‫שלמה קארלינער בשם המגיד שוידוי‬ àá ï÷æ ãçà ùéàù äàø øùà äùòîä ïéáî ‫ שזהו ההכרה שהכל‬,‫היינו שייכות לאות יו"ד‬ ä"äììæ øòá áåã ä"åî ïåàâä áøä éðôì ‫ ובזה נושאים‬,‫מה' בלי שום מציאות עצמית‬ åéùòî ìë áåúëéù åì øîàå ,äáåùú ìá÷ì ‫ כי על ידי שאין ישות‬,‫ומרימים את העוון‬ ïëå ,ì"æ åéðôì øééðä àéáéå øééð ìò íéòøä ,‫ נעשה שאין מציאות לחטא‬,"‫ותחושת ה"אני‬ øééðä ìò áúëå åúéáì êìä ,ùéàä äùò ,‫וכל מה שקלקל האדם מתרומם על ידי זה‬ áøä øîà åéðôì àéáä øùàëå ,åéðôì àéáäå .‫וזהו מקום התיקון‬ àø÷ êë øçàå ,äùò ïëå ,êúéáì êì :ì"ðä äéä àøå÷ äéäù äî ìëå ,øééðä úà áøä * íåéäëå ,øáãå øáã ìë ìò ÷çùîå êééçî .ïéáî éðà ‫ המגיד לשבת שובה יש ב' מאמרים‬úøåúáå ‫ שכתוב בהם גם‬,‫הדומים זה לזה‬ ,‫פתרון נפלא למחיקת העוונות‬ äàøðå :‫את נקודה זו‬ ‫ וצריך להבין זאת‬,‫לצחוק מעמם‬ ‫שהשחוק‬ ,‫נכון‬ ‫הדברים‬ ‫לקחת‬ ‫בשביל‬ àðéöåá ùåã÷ä áøä .(‫ יח‬,‫' )מיכה ז‬ïåò àùåð' ‫מהעבירות הוא על ידי ההכרה שהכל‬ ,øîà ä"äììæ øòá áåã ä"åî àùéã÷ ‫שיעור בתורת המגיד ליום הכיפורים‬ ‫י‬ ‫‪ ,íéé÷ ùã÷îä‬כן נראה לי בזה‪äîá ïëå ,‬‬ ‫מהרבש"ע‪ ,‬שהרי התשובה היא חיבור כל‬ ‫‪åàèç' äãåáòá øåôéë íåé óñåîá íéøîåàù‬‬ ‫המעשים לחכמה‪ ,‬שעל ידי זה נתקנים‬ ‫‪åðéîöò ïéîãî åðà 'ìàøùé éðá åòùô ååò‬‬ ‫החטאים‪ ,‬ואחר שהאדם עשה תשובה כפי‬ ‫‪íéèøçúîå ìàøùé úéá ïúåà åðçðà åìàë‬‬ ‫יכולתו ביכולת הצדיק לקחת את הדברים‬ ‫‪ ,åðéúåðåò ìò‬ושפיר עבדו אותן המכים על‬ ‫ולהרימם לביטול לרבש"ע‪ ,‬ועל ידי זה ימלא‬ ‫לבם כדרך שעושין באמרם אשמנו‪ ,‬וראיתי‬ ‫שחוק בינה‪ .‬וזהו שורש ענין הוידוי‪ ,‬שעניינה‬ ‫קצת מליזים ע"ז ואומרים שאין להכות על‬ ‫לקחת העוונות ולהעלותם ליו"ד חכמה‪ ,‬וזהו‬ ‫הלב באותה אמירה כיון שלא קאי על‬ ‫השמחה שבאה יחד עם התשובה‪.‬‬ ‫עצמינו‪ ,‬ולא כן הוא‪ ,‬ומידי דהוה בכריעות‬ ‫*‬ ‫של אמירת והכהנים וכו' היו כורעים כו' כן‬ ‫באמירת סדר העבודה ביו"כ אנו‬ ‫נראה לי'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ג' בחינות האהבה בתי אחותי אמי‬ ‫עושים את העבודה‬ ‫‪) øäåæá àúéà‬ח"ג‪ ,‬רכז‪ .‬תיקו"ז‪ ,‬ג ב( ‪éãâá òáøà‬‬ ‫מאמר נוסף בתורת המגיד פר' אחרי‪,‬‬ ‫‪åðùé‬‬ ‫בענין בגדי הכהן גדול‪ ,‬שהיו ארבע‬ ‫‪éãâá 'ãå ,äéåä úåéúåà 'ã íä ïáì‬‬ ‫בגדי לבן וארבע בגדי זהב‪ ,‬שגם כן מתקשר‬ ‫‪.é-ðãà úåéúåà 'ã íä áäæ‬‬ ‫לענין הנ"ל‪:‬‬ ‫‪ææ àì êøã ìò ,äáäà éðéî 'â ùéù ,ùåøéô‬‬ ‫‪ææ àì ,éúá äàø÷ù ãò äááçî‬‬ ‫הכיפורים בחזרת הש"ץ של מוסף‬ ‫‪íåéá‬‬ ‫אומרים את סדר העבודה של הכהן‬ ‫‪äááçî ææ àì ,éúåçà äàø÷ù ãò äááçî‬‬ ‫גדול‪ ,‬ואין זה סיפור דברים בעלמא של מה‬ ‫‪) éîà äàø÷ù ãò‬שמו"ר נב ה(‪ ,‬ויבאר להלן שיש‬ ‫שהיה בזמן שבית המקדש היה קיים‪ ,‬אלא יש‬ ‫עוד אהבה‪ ,‬וזהו ד' בגדי לבן‪.‬‬ ‫לנו שייכות לכך‪ ,‬זה קורה אצלנו כל שנה‬ ‫המדרש‪' :‬משל למלך שהיתה לו בת‬ ‫‪ì"æå‬‬ ‫מחדש‪ ,‬וכמ"ש הט"ז )או"ח סי' קיג סק"ד(‪,‬‬ ‫יחידה והיה מחבבה ביותר מדאי והיה‬ ‫שכאשר אומרים 'ישתחוו לפניך כל הברואים'‬ ‫קורא אותה בתי‪ ,‬לא זז מחבבה עד שקראה‬ ‫בראש השנה ויום הכיפורים אין משתחווים‪,‬‬ ‫אחותי‪ ,‬ועד שקראה אמי‪ ,‬כך הקדוש ברוך‬ ‫'כיון דאינו אומר על עצמו‪ ,‬אלא שעל כל‬ ‫הוא בתחלה קרא לישראל בת שנאמר )תהלים‬ ‫העולם אומר ישתחוו לפניו יתברך‪ ,‬ומה‬ ‫מה יא( 'שמעי ‪ úá‬וראי והטי אזנך ושכחי עמך‬ ‫שבמוסף של יום הכיפורים כאשר אומרים‬ ‫ובית אביך'‪ ,‬לא זז מחבבן עד שקראן אחותי‬ ‫'והכהנים והעם וכו' היו כורעים' ‪' -‬כל הקהל‬ ‫שנאמר )שיר השירים ה ב( 'פתחי לי ‪ éúåçà‬רעיתי‬ ‫כורעים‪ ,‬אף על פי שאינו על עצמן‪ .‬שאני‬ ‫יונתי תמתי שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי‬ ‫התם שאנו עושים לזכר‪åéùëò åðçðàù ,‬‬ ‫לילה'‪ ,‬לא זז מחבבן עד שקראן אמי שנאמר‬ ‫‪úéáù ïîæá íéðäëä íå÷îá åðéùôð ïéîãî‬‬ ‫יא‬ ‫הכוונה הפנימית באמירת הוידוי וביאור סידורם בסדר א"ב‬ ‫'התחלת התורה היא השתדלות דבני אדם כו'‪,‬‬ ‫)ישעיה נא ד( 'הקשיבו אלי עמי ‪ éîàìå‬אלי‬ ‫וכמו שאמרו בפרק אלו דברים )פסחים ס"ח ב(‬ ‫האזינו כי תורה מאתי תצא ומשפטי לאור‬ ‫מתחילה עביד איניש אדעתא דנפשיה וכו'‪,‬‬ ‫עמים ארגיע'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫דחושב השתדלותו לממש ושלא מדעת ה'‬ ‫הניצב עליו ושאין השתדלותו כלום‪ ,‬ובאמת‬ ‫ג' ביטויי האהבה מהרבש"ע לכלל‬ ‫‪íäå‬‬ ‫דבר זה מוכרח כמו שאמרו ז"ל )מגילה ו' ב( לא‬ ‫החסידות‬ ‫בספרי‬ ‫ומבואר‬ ‫ישראל‪,‬‬ ‫בכמה אופנים בחינתם‪ ,‬ונביא כמה מהם‬ ‫יגעת ומצאת אל תאמין וכמו שכתבתי לעיל‬ ‫)והובאו גם בשיעורי‬ ‫השייכים לעבודת ה' שלנו‪,‬‬ ‫דהגם דאחר כך היא מציאה זהו אחר היגיעה‬ ‫תומר דבורה(‪:‬‬ ‫אבל מקודם צריך יגיעה והשתדלות אדם וכו'‪,‬‬ ‫וכל החכמים ונביאים מזהירים על היגיעה‬ ‫‪ ,'à‬בבאר מים חיים )תרומה כה י( כ'‪ ,‬וז"ל‪' :‬זה‬ ‫והשתדלות שהוא התחילה כנ"ל וכל התורה‬ ‫סוד שאמרו חז"ל לא זז מחיבתם עד‬ ‫מליאה מזה‪ ,‬וזה באמת שני הפכים בנושא‬ ‫שקראם בתי וכו' לא זז מחיבתם עד שקראם‬ ‫אחד כמו שכתבתי לעיל ואינו מושג לשכל‬ ‫אחותי וכו' עד ]וכו'[ עד שקראם אמי‪,‬‬ ‫אדם כלל רק הקדוש ברוך הוא בעצמו יוכל‬ ‫ולכאורה זה פלא להבין שידבר הכתוב דבר‬ ‫לומר זה שהעיקר היגיעה ומכל מקום מגיע‬ ‫שהוא במשל לבד ולא בנמשל‪ ,‬והבן‪ .‬ואמנם‬ ‫עונש על זה והעיקר המציאה שהכל מה'‬ ‫כי לצד החיבה שחבבם בהשפעת הברכה‬ ‫יתברך‪ ,‬ומכל מקום היגיעה מוכרחת היא‪ ,‬וגם‬ ‫והטובה להם לבדם קראם ‪ ,éúá‬שהיא כבת‬ ‫בשבילה מחבבה וקראה בתי כנ"ל‪ .‬ואחר כך‬ ‫החביבה היושבת אצל אביה ואמה והמה‬ ‫אחותי‪ ,‬רצה לומר שמכירים שהכל מה'‬ ‫מגדלין אותה לכל צרכיה בתפנוקי מלכין‬ ‫יתברך ואז היא תורתו והיא אחות לתורת ה'‪,‬‬ ‫והיא אוכלת ומתפרנסת משל אביה וכו'‪.‬‬ ‫היינו שדיבורו תורה הוא גם כן נובלות חכמה‬ ‫ואמנם לא זז מחיבתם עד שקראם ‪,éúåçà‬‬ ‫שלמעלה כמו תורת ה'‪ ,‬כי מחשבתו דבוקה‬ ‫והוא בבחינת השותף למעשה בראשית וכו'‪,‬‬ ‫במחשבה העליונה ודיבורו יוצא משם‪ .‬ואחר‬ ‫כי שפע כל העולם יורד תחילה אליהם ומהם‬ ‫כך קראה אמי היינו כמו שאמרו ז"ל )תנא דבי‬ ‫לכל באי עולם‪ ,‬ונראין כ‪ ïéçà‬שהמה עושין‬ ‫אליהו רבה פרק י"ח( הקדוש ברוך הוא יושב ושונה‬ ‫כביכול כמו הוא לזון את העולם וכו'‪ .‬ואולם‬ ‫כנגדו‪ ,‬ובפרק קמא דגיטין )ו' ב( גבי ר' אביתר‬ ‫עדיין לא זז מחיבתן עד שקראם ‪ ,éîà‬והוא‬ ‫דהקב"ה יושב ושונה בשעת מעשה מה‬ ‫כביכול כביכול שהם למעלה ממנו‪ ,‬כלומר‬ ‫שהחכמים לומדים למטה'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫שהוא ציית ושומע להם כבן לאמו שאם הוא‬ ‫גוזר הם מבטלין'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫‪ ,'â‬בדומה להנ"ל כ' ר' צדוק בצדקת הצדיק‬ ‫)קפז(‪ ,‬וז"ל‪' :‬באתערותא דלתתא בחשק‬ ‫ר' צדוק הכהן מלובלין כ' )דובר צדק עמ' קפו‬ ‫‪,'á‬‬ ‫עצום הקודם שזהו בתחילה כנזכר לעיל )אות‬ ‫ואילך( שהם ג' בחינות בתורה‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫שיעור בתורת המגיד ליום הכיפורים‬ ‫יב‬ ‫שכולו שבת הוא בחי' אמי‪ ,‬בעל תשובה‪ .‬כי‬ ‫קפ"ד( נקרא בתי‪ ,‬ואחר כך שבא אתערותא‬ ‫הפגמים‬ ‫כל‬ ‫נתקן‬ ‫יהיה‬ ‫לעתיד‬ ‫באמת‬ ‫דלעילא לסיוע ונתחדש לו חידושין ונולד‬ ‫מחטאים‪ ,‬ויהיה דרך חדש‪ ,‬וכל בעלי תשובה‬ ‫היראה כנזכר לעיל אז נקרא אחותי‪ ,‬ואז הם‬ ‫יש להם חלק מזה הדרך שלעתיד'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫מתיחדים‪ ,‬וכמו שמובא בזוהר )ח"א קי"א ב( על‬ ‫פסוק )בראשית כ' י"ב( אמנם אחותי וגו' ותהי לי‬ ‫ג' מיני אהבות של הרבש"ע לכלל‬ ‫‪íäå‬‬ ‫לאשה‪ ,‬והיינו על ידי ההכרה שהחידושין הם‬ ‫ישראל‪ ,‬א' שהוציאנו ממצרים וזיכנו‬ ‫מהשם יתברך שזהו ענוה ולשמה שמכיר‬ ‫להיות עובדי ה'‪ ,‬ב' הזכיה לקבל התורה‬ ‫שאין לו מגרמיה כלום‪ ,‬אז מצליחין ועולה‬ ‫ולהיות מאוחה ומחובר לרבש"ע‪ ,‬ג' כמה‬ ‫לגדולה להיות נקרא אמי כמשפט אחר‬ ‫אהבה מונח בכך שזוכה האדם שהקב"ה‬ ‫הברכה וההכרה שהכל מהשם יתברך אז השם‬ ‫יושב ושונה כנגדו‪ ,‬וכמה אהבה מונח בכך‬ ‫יתברך אומר שהכל שלו גם האתערותא‬ ‫שגם אם חטא האדם יכול לשוב בתשובה‪,‬‬ ‫דלעילא הוא משלו כטעם תנו עוז ]היינו דברי‬ ‫שזהו מתנה נפלאה‪.‬‬ ‫תורה כנזכר לעיל[ לאלהים כי על ידי‬ ‫‪,íãàì úâùåî äðéàù äáäà ãåò ùéå‬‬ ‫אתערותא דלתתא שלו הוא שנולד זה'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫‪ìëáå ,úòã éìá øáåã íãà ,ìùîì‬‬ ‫‪úâùåî äðéàù ÷ø ,äáäà úåéäì êéøö øáã‬‬ ‫‪ ,'ã‬ובשפת אמת )פקודי תרנ"ב( כ'‪ ,‬וז"ל‪ :‬ביציאת‬ ‫‪ ,íãàì‬סתום כונת הדברים‪ ,‬ולכאו' הכוונה‬ ‫מצרים נעשו בני ישראל כלים לעבודתו‬ ‫לאהבה שמעל להשגת האדם‪ ,‬שה' חושב‬ ‫יתברך שמו‪ ,‬והוא בחי' בתי‪ .‬אחר כך בקבלת‬ ‫מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח‪ ,‬כמבואר‬ ‫התורה הוא בחינת אחותי‪ ,‬כמ"ש ז"ל‬ ‫בספרי הרמח"ל שבכל הקורה בעולם ישנם‬ ‫שנתממו בסיני ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה‪.‬‬ ‫דברים סתומים ונעלמים הקשורים לאחדותו‬ ‫ואחר החטא ששבו בתשובה ואמרו חז"ל‬ ‫יתברך‪ ,‬ועל ידם תהיה ההתגלות של יחוד ה'‬ ‫במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים‬ ‫לעתיד לבוא‪ ,‬וזהו אהבה נעלמת ונסתרת‬ ‫גמורים יכולין לעמוד‪ .‬והטעם כי על ידי‬ ‫שבלתי ניתנת לתפיסה כלל‪.‬‬ ‫תשובה נתקן דרך חדש‪ .‬מכל שכן כלל ישראל‬ ‫כשעשו תשובה המשיכו מאין סוף המשכה‬ ‫ד' בגדי לבן ד' בחינות אהבה וד'‬ ‫חדשה‪ .‬וזהו בחינת המשכן שעטרה לו אמו‪.‬‬ ‫בגדי זהב ד' בחינות יראה‬ ‫וכל הדרכים האלה נמצאים תמיד בבני‬ ‫‪íéæåîø íäå ,äáäà éùåáìî ïáì éãâá 'ã äæå‬‬ ‫ישראל‪ .‬והם בחי' ג' רגלים פסח שבועות‬ ‫‪) øäåæá àúéàå .ä"éåä úåéúåàá‬תיקו"ז יז‪,‬‬ ‫סוכות‪ .‬ושבת כולל כל אלה הג'‪ ,‬ש' בת הוא‬ ‫לא ב( ‪àìéîî ,äàøé úéà äáäà úéàã øúàá‬‬ ‫ג' מדריגות של הבת‪ .‬שבת בראשית ויציאת‬ ‫‪éùåáìîá áäæ éãâá 'ã ïë íâ úåéäì êéøö‬‬ ‫מצרים הוא בחי' בתי‪ ,‬שבת של קבלת התורה‬ ‫‪ .äàøé‬שם הוי"ה שייך למדת האהבה‪ ,‬ואילו‬ ‫]שבועות[ הוא אחותי‪ ,‬שבת שרומז ליום‬ ‫יג‬ ‫הכוונה הפנימית באמירת הוידוי וביאור סידורם בסדר א"ב‬ ‫וטהרה‪ ,‬והשבתי לו שהוא משל מכוון‪ ,‬ויובן‬ ‫שם אדנות שייך למדת היראה‪ ,‬שהוא מלשון‬ ‫גם לו בהקדים הטעם שבאמת דבר מלוכלך‬ ‫אדנות ובעלות המביאה ליראה‪.‬‬ ‫מלכלך את הנקי ואילו דבר נקי אינו מנקה את‬ ‫המלוכלך‪ ,‬וזאת כאשר יבין את עומק המושג‬ ‫בגדי לבן ביטול ובגדי זהב‬ ‫לכלוך וניקיון‪ ,‬כדלהלן‪.‬‬ ‫השגה וישות‬ ‫‪ åîëå‬כן בגדי זהב מורה על ישות וחשיבות‪,‬‬ ‫‪ êåìëì‬אינו דבר גרוע‪ ,‬ולמשל קפה שנשפך‬ ‫השגה‪ ,‬ובגדי לבן שאין להם שום גוון‬ ‫על השולחן‪ ,‬הקפה אינו דבר גרוע‪,‬‬ ‫מורים על ביטול במציאות‪ ,‬וזהו עומק דברי‬ ‫האדם הרי הכין אותו בשביל לשתות‪ ,‬אלא‬ ‫הגמרא )ר"ה כו‪' (.‬מפני מה אין כהן גדול נכנס‬ ‫מחמת שנמצא שלא במקומו‪ ,‬על השולחן‪,‬‬ ‫בבגדי זהב לפני ולפנים לעבוד עבודה‪ ,‬לפי‬ ‫לכן זה לכלוך‪ .‬ועל דרך זה חול כאשר הוא‬ ‫שאין קטיגור נעשה סניגור'‪ ,‬וכמ"ש המגיד‬ ‫על שפת הים הוא אינו לכלוך‪ ,‬ששם מקומו‪,‬‬ ‫לעיל ששורש החטא הוא ישות האדם‬ ‫אבל כאשר הוא במקום אחר זה שהוא לא‬ ‫והרגשתו למציאות‪ ,‬שהוא עושה והוא יוצר‬ ‫במקומו הופך אותו ללכלוך‪ .‬וגם הדברים‬ ‫וכו'‪ ,‬ואי אפשר להיכנס עם הרגשות כאלו‬ ‫הנראים כלכלוך מתחילתם גם הם כאשר הם‬ ‫לקודש הקדשים‪ ,‬רק בבגדי לבן המורים על‬ ‫במקומם הם אינם לכלוך‪ ,‬ולמשל צואת‬ ‫ביטול במציאות‪.‬‬ ‫כלבים‪ ,‬כאשר היא נמצאת במקומה‪ ,‬בתוך‬ ‫הטעם שנגיעה בטומאה מטמאה‬ ‫היורה שבה מעבדים עמה את העורות‪ ,‬אין זה‬ ‫ונגיעה בטהרה אינה מטהרת‬ ‫לכלוך כלל‪ ,‬ורק כאשר היא שלא במקומה‬ ‫זהו לכלוך‪.‬‬ ‫עומק ענין בגדי כהן גדול‪ ,‬ומה‬ ‫‪ïéáäìå‬‬ ‫הוא ההיפך מלכלוך‪ ,‬והוא‪ ,‬הדבר‬ ‫‪ïåé÷éðå‬‬ ‫שהיה פושט ומחליף הרבה פעמים‬ ‫עצמו בטהרתו‪ ,‬ולמשל‪ ,‬כמה שאין‬ ‫מבגדי זהב לבגדי לבן ומבגדי לבן לבגדי‬ ‫על השולחן שום דברים אחרים‪ ,‬שמורידים‬ ‫זהב‪ ,‬יובן בהקדמת ענין טומאה וטהרה‪:‬‬ ‫ממנו עוד דברים ועוד דברים עד שנשאר רק‬ ‫עצם השולחן זהו השולחן הנקי ביותר‪ ,‬ניקיון‬ ‫אחד למה טומאה עוברת ממקום‬ ‫‪éðìàù‬‬ ‫עוברת‪,‬‬ ‫אינה‬ ‫וטהרה‬ ‫למקום‬ ‫הוא עצם הדבר‪.‬‬ ‫שהטמא הנוגע בטהור נטמא הטהור ואילו‬ ‫דאתינן להכי‪ ,‬יובן למה נגיעת‬ ‫‪àúùä‬‬ ‫טהור הנוגע בטמא אין נטהר הטמא‪ ,‬ואמר לי‬ ‫הלכלוך מלכלך ואילו נגיעת הנקי‬ ‫ששאל זאת את בנו והשיב לו שכשם שכאשר‬ ‫אינו מנקה‪ ,‬לכלוך הוא דבר הנמצא שלא‬ ‫לכלוך נוגע בדבר נקי הוא מלכלכו ואילו דבר‬ ‫במקומו‪ ,‬וא"כ כשם שיכול להיות במקום‬ ‫נקי הנוגע בדבר מלוכלך אינו מנקה אותו‪,‬‬ ‫אחד שאין זה מקומו כמו כן הוא יכול לעבור‬ ‫ואמר לי שאף על פי כן נשאר בתמיהתו‪ ,‬דמה‬ ‫למקום שני שאינו מקומו‪ ,‬מה שאין כן ניקיון‬ ‫שייכות בין המשל של לכלוך וניקיון לטומאה‬ ‫שיעור בתורת המגיד ליום הכיפורים‬ ‫יד‬ ‫כמבואר בגמרא )יומא לא‪ (:‬מחלוקת רבי מאיר‬ ‫שזהו עצם הדבר איך יעבור לדבר אחר שהוא‬ ‫כזאת‬ ‫מצאנו‬ ‫שלא‬ ‫בזה‪,‬‬ ‫דמתני'‬ ‫ותנא‬ ‫עצם שונה‪.‬‬ ‫פשיטת‬ ‫ולכאורה‬ ‫השנה‪,‬‬ ‫כל‬ ‫בעבודות‬ ‫הלבושים היא רק אפשרות להלביש את‬ ‫באמת הטעם שטמא מטמא בנגיעתו‬ ‫‪åäæå‬‬ ‫וטהור אינו מטהר בנגיעתו‪ ,‬כי טהרה‬ ‫הבגדים האחרים‪ ,‬ומה העסק מזה עד כדי‬ ‫היינו כעצם השמים לטוהר‪ ,‬הדבר בטהרתו‪,‬‬ ‫שצריך קידוש ידים ורגלים‪.‬‬ ‫עצם הדבר‪ ,‬ואינה עוברת ממקום למקום‪ ,‬מה‬ ‫שהעבודה ביום הכיפורים היא 'לפני‬ ‫‪,àìà‬‬ ‫שאין כן טומאה היא כלכלוך‪ ,‬הנמצא שאינו‬ ‫להוריד‬ ‫להיטהר‪,‬‬ ‫תטהרו'‪,‬‬ ‫ה'‬ ‫במקומו‪ ,‬העובר ממקום למקום‪) .‬וע' בכל זה גם‬ ‫ולהתנקות מכל הלבושים‪ ,‬ולבוא לעצם הנפש‬ ‫בשיעורי הכנה ליו"כ תשפ"ב(‪.‬‬ ‫בטהרתו‪ .‬וזהו העבודה הנפלאה והעסק של‬ ‫הכהן הגדול בפשיטת הלבושים‪ ,‬לבוא לעצם‬ ‫כן בנפש האדם‪ ,‬הטהרה היא עצם‬ ‫‪åîëå‬‬ ‫הנפש‪ ,‬עצמיותו‪ ,‬הוא מה שהוא‪ ,‬בלי‬ ‫הנפש וטהרתו שלמעלה מכל הלבושים‪ ,‬ולכן‬ ‫כל המעטפות וההלבשות שמלביש האדם על‬ ‫היה פושט בגדי זהב ולובש בגדי לבן ושוב‬ ‫עצמו במשך שנות ימי חייו‪ ,‬בדפוסי התנהגות‬ ‫פושט בגדי לבן ולובש בגדי זהב וכו'‪ ,‬שמורה‬ ‫מקובעים של "כך אני נוהג"‪ ,‬ולדוגמא‪ ,‬ישנם‬ ‫על מעבר מעבודה לעבודה הפכית וחוזר‬ ‫כאלו שעובדים את ה' רק בהשגה וישנם כאלו‬ ‫הנפש‬ ‫עצם‬ ‫של‬ ‫הביטוי‬ ‫שזהו‬ ‫חלילה‪,‬‬ ‫שעובדים את ה' רק בביטול‪ ,‬ושניהם אינם‬ ‫שלמעלה מכל הלבושים ודפוסי ההתנהגויות‪,‬‬ ‫עובדים את ה' כראוי‪ ,‬כי שניהם עובדים את‬ ‫וכמו שביאר המגיד שבגדי לבן מורה על‬ ‫ה' רק בהלבשה שלהם‪ ,‬אלו הלבישו את‬ ‫אהבה ובגדי זהב על יראה‪ ,‬ובגדי לבן מורה‬ ‫עצמם בעבודת ההשגה ואלו הלבישו את‬ ‫על ביטול במציאות ובגדי זהב מורה על‬ ‫עצמם בעבודת הביטול‪ ,‬ואילו עצם הנפש‬ ‫השגה וישות‪ ,‬והכהן גדול עובר מעבודה‬ ‫היא למעלה ופנימית יותר מכל ההלבשות‪.‬‬ ‫לעבודה‪ ,‬רגע עובד בבגדי זהב ורגע לאחר‬ ‫מכן עובד בבגדי לבן‪ ,‬שעובד באהבה ויראה‬ ‫יחד‪ ,‬בישות והשגה וביטול יחד‪ ,‬ולמרות‬ ‫סוד עבודת הכהן הגדול ביום‬ ‫שלקודש הקדשים מוכרח הכהן גדול להיכנס‬ ‫הכיפורים בפשיטת הבגדים‬ ‫בבגדי לבן ולא בבגדי זהב‪ ,‬בביטול במציאות‬ ‫‪ äæáå‬יובן סוד עבודה עמוקה מאד המתגלית‬ ‫ולא ביש‪ ,‬אפילו לא יש רוחני של השגה‪ ,‬כי‬ ‫ביום הכיפורים‪ ,‬שביום הכיפורים ישנה‬ ‫זה שורש כל החטאים‪ ,‬שזהו עומק הענין של‬ ‫עבודה פלאית מאד‪ ,‬שהוא העסק בפשיטת‬ ‫אין קטגור נעשה סנגור וכנ"ל‪ ,‬מכל מקום‬ ‫הלבושים‪ ,‬שהכהן הגדול פושט בגדי זהב‬ ‫בצאתו מקודם הקדשים שוב היה לובש בגדי‬ ‫ולובש בגדי לבן ושוב פושט בגדי לבן ולובש‬ ‫זהב ועובד בהם‪ ,‬כי צריך הכהן גדול להיכנס‬ ‫בגדי זהב וכו'‪ ,‬ובכל פשיטה ופשיטה ישנה‬ ‫למקום היש ולבררו ולזככו‪ .‬וזהו הייחודיות‬ ‫קידוש ידים ורגלים מיוחדת לפשיטה עצמה‪,‬‬ ‫טו‬ ‫הכוונה הפנימית באמירת הוידוי וביאור סידורם בסדר א"ב‬ ‫לחטאים‪ ,‬מצד אחד 'אמת אתה הוא יוצרם‬ ‫של פשיטת הלבושים‪ ,‬שזה ההגעה לעצם‬ ‫ואתה יודע יצרם'‪ ,‬הרבש"ע עשה את הכל‪,‬‬ ‫הנפש המתבטאת במעבר מעבודה לעבודה‪.‬‬ ‫ומצד שני 'אנחנו פשענו ומרינו'‪ ,‬האדם‬ ‫מאשים את עצמו במעשה החטא ומיניה וביה‬ ‫טעם אמירת ווידוים שוב ושוב‬ ‫בטל לה' ויודע שהכל ממנו‪ ,‬סתירה זו והחיכוך‬ ‫‪ åäæå‬גם עומק אמירת עשרת הווידויים ביום‬ ‫של בגדי הזהב בבגדי הלבן יחד זהו שלימות‬ ‫הכיפורים‪ ,‬שבתחילת הווידוי לוקח‬ ‫הטהרה והזכות של יום הכיפורים‪ ,‬וככל שאדם‬ ‫האדם את האשמה על עצמו‪ ,‬אשמנו בגדנו‬ ‫בעבודת‬ ‫להתקדם‬ ‫ביכולתו‬ ‫יותר‬ ‫טהור‬ ‫וכו'‪ ,‬שהוא לקח את ההוה והשפילו‪ ,‬לקח‬ ‫הסתירות עוד ועוד מדרגות‪ .‬וזהו גם העבודה‬ ‫כוחות רוחניים והביאם למקום נמוך‪ ,‬ואזי‬ ‫של אמונה והשתדלות יחד‪] .‬ועל ידי שחיים‬ ‫הוא פועל את נשיאת העון על ידי שמבין‬ ‫בסתירה זו זוכים לבוא בעולמות העליונים‬ ‫שכל הכוחות הרוחניים הכל מאת ה'‪ ,‬וכנ"ל‬ ‫ליישוב סתירה זו‪ ,‬ששם באמת אין את שאלת‬ ‫שווידוי עניינו להעלות הכל ליו"ד חכמה‪ ,‬על‬ ‫הידיעה והבחירה‪ ,‬כי שם הוא למעלה מהזמן‪,‬‬ ‫ידי שמשיבים הכל לרבש"ע‪ .‬ולאחר מכן‬ ‫אבל כאן בעולם אין יישוב לסתירה זו[‪.‬‬ ‫אומר האדם שוב אשמנו בגדנו‪ ,‬שמאשים את‬ ‫‪ íðîàå‬זהו נקודה עמוקה מאד‪ ,‬ויש הרבה‬ ‫הדברים‬ ‫מחזיר‬ ‫ושוב‬ ‫בחטאים‪,‬‬ ‫עצמו‬ ‫מה להבין ולהעמיק בזה‪ ,‬אבל זהו‬ ‫לשורשם‪ ,‬שהכל מהרבש"ע‪ ,‬שזהו גם כן אור‬ ‫יסוד שנוגע להרבה סתירות שישנם בעבודת‬ ‫הסתירה שמאיר ביום הכיפורים‪ ,‬טהרת עצם‬ ‫ה'‪ ,‬באין ספור תחומים‪ ,‬וככל שמתייגעים‬ ‫הנפש שלמעלה מכל ההלבשות והלבושים‪.‬‬ ‫בעבודה זו סתירה זו הולכת ומשתבחת‪.‬‬ ‫]ובספר פרי הארץ ובשיעורים שם נתבאר‬ ‫"עבודת הסתירות"‬ ‫הרבה ענין זה בענין ההשגה והאמונה[‪.‬‬ ‫‪ òâåðáå‬אלינו‪ ,‬כאשר האדם יכול לעבוד את ה'‬ ‫בכמה מיני עבודות‪ ,‬לעבור מעבודה‬ ‫‪ ì"éå‬שזהו עומק מה שאהבה ויראה נקראים‬ ‫אחת לעבודה הפכית‪ ,‬זה מורה על טהרה ועצם‬ ‫גדפין‪ ,‬שאהבה ויראה סותרים זה את‬ ‫הנפש‪ ,‬שביכולתו להיות בשני הפכים יחד‪,‬‬ ‫זה‪ ,‬כאש ומים‪ ,‬אלא שבעבודת ה' עושה‬ ‫שבדרך כלל בני אדם אוהבים מסלול קבוע‬ ‫שלום במרומיו ושר של מים ושר של אש‬ ‫וברור‪ ,‬ולא "להשתגע" ולקפוץ מעבודה‬ ‫עובדים את ה' יחד‪ ,‬אהבה ויראה יחד‪ ,‬ובכדי‬ ‫לעבודה‪ .‬האדם צריך לדעת שמצד אחד אין‬ ‫לבוא שהאהבה והיראה יהיו יחד מוכרחים‬ ‫הדבר תלוי אלא בי‪ ,‬וכל עבודת יום הכיפורים‬ ‫לעלות למרומים‪ ,‬לבוא לשורש של האהבה‬ ‫תלוי אך ורק בו‪ ,‬ויחד עם זה לדעת שאין לו‬ ‫והיראה כפי שהם מאוחדים לעמלה‪ ,‬ולכן‬ ‫שום מציאות עצמית והכל מאת ה'‪ ,‬לדעת‬ ‫נקראים גדפין כנפיים המתרוממים למעלה‪.‬‬ ‫שהכל תלוי ברבש"ע וביחד עם זה שהכל תלוי‬ ‫*‬ ‫בו עצמו ובעבודתו‪ .‬ועל דרך זה בנוגע‬ ‫שיעור בתורת המגיד ליום הכיפורים‬ ‫טז‬ ‫נעמד מול המחזור מרגיש רחוק ומנותק‪,‬‬ ‫אמירת המחזור בקטנות ואחר כך‬ ‫והעצה לכך היא שאכן יאמר המחזור‬ ‫יוכל להתפלל בדביקות גדולה‬ ‫בקטנות‪ ,‬כמו ילד קטן‪ ,‬שיאמר המחזור מלה‬ ‫÷‪øåæçî øîàé íéøåôéëä íåéá äìéòð íãå‬‬ ‫במלה בפירוש המלות‪ ,‬וכל זה 'כדי שיכול‬ ‫‪êë øçà ìåëéù éãë ,úåðè÷á‬‬ ‫אחר כך להתפלל בדביקות גדולה'‪ .‬וכמסופר‬ ‫‪ ììôúäì‬תפלת נעילה ‪.äìåãâ úå÷éáãá‬‬ ‫על אחד מהצדיקים‪ ,‬אולי בנו של הרה"ק‬ ‫מטשורקוב‪ ,‬שפעם אחת ביום שני של ראש‬ ‫נהוג בהרבה מקומות להתפלל תפלת‬ ‫‪ïëàå‬‬ ‫השנה היה לו נפילת המוחין קודם תפלת‬ ‫מנחה ביום הכיפורים במרוצה עצומה‪,‬‬ ‫המנחה‪ ,‬והתפלל מנחה בלי טעם וריח‪ ,‬בדוחק‬ ‫]ובגור אין נוהגים כך[‪ ,‬ויש שכתבו שרק‬ ‫עצום‪ ,‬בקושי עם פירוש המלות‪ ,‬לאחר‬ ‫נעילה‬ ‫בתפלת‬ ‫שעולים‬ ‫גדולים‬ ‫אנשים‬ ‫התפלה נגש אליו אביו ושאלו מה היה‬ ‫לדביקות גדולה ינהגו כן‪ ,‬אבל בלי זה אין‬ ‫בתפלת המנחה שלך שהצלחת להרים כל כך‬ ‫סיבה להתפלל תפלת מנחה במרוצה‪ ,‬אולם‬ ‫הרבה נשמות‪.‬‬ ‫נראה שביסוד זה מונח עבודה גדולה השייכת‬ ‫לכל אחד ואחד‪ ,‬שכל דבר תחילתו בקטנות‪,‬‬ ‫‪ íâå‬זה מישך שייכא לעבודת הסתירה הנ"ל‬ ‫ומן הקטנות זוכים לבוא לגדלות‪.‬‬ ‫ופשיטת הלבושים והמעבר מבגדי זהב‬ ‫לבגדי לבן ומבגדי לבן לבגדי זהב‪ ,‬שלימות‬ ‫‪ ïëúéå‬שהרמז בכך שדייקא מהקטנות זוכים‬ ‫האדם הוא בכך שעובד את ה' גם בקטנות וגם‬ ‫לבוא לתפלת נעילה‪ ,‬כי לאדם נראה‬ ‫בגדלות‪ ,‬בהשגות ובפשטות‪.‬‬ ‫שהנעילה שלו‪ ,‬והכניסה לקודש הקדשים‬ ‫שלו‪ ,‬הוא כאשר מרגיש את קדושת היום‪,‬‬ ‫‪ 'ä‬יעזור שנוכל להיטהר ולזכות ל‪'-‬לפני ה'‬ ‫אבל האמת היא שמהקטנות דייקא שבו הוא‬ ‫תטהרו'‪ ,‬וכמה שהטהרה יותר גדולה ביום‬ ‫מתאמץ לעבוד את ה' דייקא מזה הוא זוכה‬ ‫הכיפורים אזי שמחת הסוכות יותר עילאית‪,‬‬ ‫לבוא לנעילה ולהיכנס לקודש הקדשים‪,‬‬ ‫וגם ארבע הימים שבין יום כיפור לסוכות‪,‬‬ ‫הכניסה לקודש הקדשים הוא בבגדי לבן בלי‬ ‫הימים שבינתיים הינם ימים עילאיים‪ ,‬וכידוע‬ ‫שום גוון ולא בבגדי זהב יקרים‪.‬‬ ‫שהחתם סופר לא היה יכול ללמוד בימים אלו‬ ‫מרוב הרגשת אהבת ה'‪ ,‬שנזכה להבין את‬ ‫האדם מתכונן הרבה ליום כיפור‪,‬‬ ‫‪íéîòôì‬‬ ‫האהבה הגדולה של ה' אלינו בנתינתו לנו‬ ‫ומתכנן איך ייראה היום כיפור‬ ‫כאלו מתנות גדולים ונפלאים של ימים‬ ‫שלו‪ ,‬שהוא הולך להיות כל היום כיפור‬ ‫קדושים אלו‪.‬‬ ‫בדביקות גדולה‪ ,‬וכאשר מגיע יום כיפור והוא‬