gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תורת איזביצא ראדזין · Toras Izbitza Radzin — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: תורת איזביצא ראדזין · Toras Izbitza Radzin

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

תורת איזביצא ראדזין · Toras Izbitza Radzin — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫העלון נתנדב לע“נ רבותינו הקדושים‬ ‫ולזכות יהושע בן חוה לאה ומשפחתו‬ ‫במשנת רבוה"ק מאיז'בצא וראדזין זלה"ה‬ ‫האזינו‬ ‫עלון‬ ‫שובה‬ ‫מס' ‪154‬‬ ‫יוהכ"פ‬ ‫מתוך השיעור בספרי רבותינו זיע"א‬ ‫סוד ישרים ליום הכיפורים‬ ‫על ידי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫צורת עמידת הכה"ג בקוה"ק היה בלא שום הויה והשגה משלו רק באפיסת השגת עצמו‪ .‬במקום קוה"ק אין‬ ‫מקום לצורת אדם והתכוננות השגתו‪.‬‬ ‫להיכלל במקום קדשו‪ ,‬וע"כ צריך הכה"ג לבטל ולאפס את‬ ‫ויום טוב היה עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלום מן‬ ‫עצמו שלא יהיה לו בהכנסו שם שום רצון וכונה ומציאות של‬ ‫הקדש ‪ .‬הענין השמחה שהיו שמחין כ"כ בצאתו בשלום‬ ‫גוון וצורת אדם משלו רק להיכנס שם בהעדר הויה וצורה‬ ‫מן הקדש‪ ,‬וגם מה שנחשב כ"כ לנס זה שלא אירע קרי‬ ‫רק להיות בפשיטות גמור להתכלל במקור הקדושה שהוא‬ ‫לכה"ג ביום הכפורים‪ ,‬שהוא אחד מעשרה נסים שנעשה‬ ‫אור פשוט בלתי מושג ונודע ובלי שום גוון ואין לו שם שום‬ ‫במקדש‪ .‬ולהבין זאת‪ ,‬הלא הכה"ג היה נפש המובחר מכל‬ ‫השגה והתכוננות משלו חלילה‪ ,‬שהרי בזה המקום שאור ה'‬ ‫ישראל בחכמה וביראת חטא‪ ,‬וגם כמה שמירות שהיה אצלו‬ ‫ובהירותו גלויה ובהירה שם אסור לאדם לחוות דעה ולרצות‬ ‫מקודם‪ ,‬הן במאכל ומשתה והן בשינה‪ ,‬ומה גם כמה תפלות‬ ‫ולבקש דבר מהשגתו‪ ,‬כי התכוננות והצבת השגתו ודעתו‬ ‫של ישראל היו מסייעים אותו‪ ,‬ומדוע נחשב זאת שלא ראה‬ ‫שם במקום אור ה' הוא כבגידה וכגאות במקום פלטרין של‬ ‫קרי לנס‪ ,‬ואם נאמר שהנס היה‪ ,‬שלא נזדמן מעולם שיהיו‬ ‫מלך שהרי ניכר שם שהנהגת ה' הוא האמת הגמור הברור‬ ‫צריכין לכהן אחר לשמש תחתיו ביוה"כ‪ ,‬הלא מצינו בגמ'‬ ‫והצלול ואיך יהיה במקום הזה מקום ורשות קיום לתפיסת‬ ‫אמרו עליו על ר' ישמעאל בן קמחית‪ ,‬פעם אחת סיפר‬ ‫האדם ולהויתו משלו‪ ,‬וכל הכנות הקדושות שהכין הכה"ג‬ ‫דברים עם ערבי אחד בשוק‪ ,‬ונתזה צנורא מפיו על בגדיו‪,‬‬ ‫עצמו בכל הז' ימים היה כדי שאחר התאפסו והתבטלו שם‬ ‫ונכנס ישבב אחיו ושימש תחתיו‪ ,‬ושוב אמרו עליו וכו'‬ ‫בקוה"ק יוכל להכיל ולכלכל את אשר קיבל בעת ההתיחדות‪,‬‬ ‫ונכנס יוסף אחיו ושמש תחתיו וכו'‪ ,‬הרי שעיקר הנס היה‬ ‫אשר לזאת צריך זיכוך וקדושה להמשיך בנפשו את שפע‬ ‫רק גבי טומאת קרי שלא אירע לכה"ג‪.‬‬ ‫הקודש ממקור הקדוש שיהיה כלי מוכן לאור הגדול והנורא‬ ‫אכן הענין הוא‪ ,‬כי מאחר שכה"ג נכנס בזה היום למקום‬ ‫ולא להיפך חלילה‪ ,‬אבל בעת המצאותו בקוה"ק שם צריך‬ ‫כזה שמאיר שם מפורש אור רצונו ית' בלי שום גוון ולבוש‬ ‫הכה"ג להתיצב בפשיטות גמור בביטול כל אחיזה ותפיסה‬ ‫כלל‪ ,‬לכך היה צריך להיות כל עבודתו רק לאתר דלא אתידע‪,‬‬ ‫משלו‪ ,‬כי שם אין מקום ואפשרות הויה והתכוננות להויתו‬ ‫ולא היה רשאי לכנוס שם בשום תפיסה וגוון מצדו‪ ,‬כדאיתא‬ ‫ולתפיסתו ולדעתו ולרצונו כנ"ל‪.‬‬ ‫בירושלמי על הפסוק‪ ,‬וכל אדם לא יהיה באהל מועד ‪,‬‬ ‫אטו כה"ג לאו אדם הוא‪ ,‬אלא בשעה שנכנס לפני ולפנים‬ ‫אין לכה"ג להעמיד השגה משלו‪ ,‬אבל עם זאת צריך גם לדעת שהכל‬ ‫היו פניו בוערות כלפידים כמלאך אלהים וכו'‪ ,‬היינו שהיה‬ ‫בחשבון ובמכוון אף שאין זה לפי השגתו ותפיסתו‪.‬‬ ‫מנושא ומשולל מכל גוון תפיסת הבריאה‪ ,‬וכן איתא בתזוה"ק‬ ‫ואף השם המפורש שיצא מפי הכה"ג נמי לא יצא בתפיסת‬ ‫כשהיה נכנס הכה"ג לפני ולפנים היה נכנס בנשמה ולא‬ ‫דעתו‪ ,‬כמבואר בכתבי האר"י הק' ז"ל על והכהנים והעם‬ ‫בגוף‪ ,‬וכל זה מורה שלא היה רשאי לכנוס שם בשום גוון‬ ‫העומדים בעזרה כשהיו שומעים את השם שיצא מפי כה"ג‪,‬‬ ‫ותפיסה מצדו‪ ,‬וכל ההכנות וגוון העבודות שהיו אצלו מקודם‬ ‫לא נאמר שם שאמר הכה"ג‪ ,‬אלא שיצא מפי כה"ג‪ ,‬להורות‬ ‫שנכנס‪ ,‬היה רק כדי שיהיה לו השארה אח"כ‪ ,‬אבל בזו הרגע‬ ‫שהשם היה יוצא מפיו‪ ,‬בלי שום הכנה מצד תפיסת דעתו‬ ‫שהיה לפני ולפנים‪ ,‬לא היה נמצא אצלו שום תפלה כלל‪:‬‬ ‫כלל‪ ,‬אלא שהשכינה היתה מדברת מתוך גרונו‪ ,‬כי מאחר‬ ‫הכה"ג נכנס ביוהכ"פ במקום קדשו שאסור לכל אדם להיכנס‬ ‫שהיה יכול לקבל שם כל מיני השפעות‪ ,‬לכך לא היה רשאי‬ ‫שם וזאת באשר ששם השי"ת הוא בהתגלות ושם אין מקום‬ ‫לעמוד בשום תפלה מצד תפיסת דעתו‪ ,‬כי אם היה אצלו‬ ‫למציאות הנבראים באשר שהוא מקום הבורא עצמו השוכן‬ ‫איזה רצון שם מצדו‪ ,‬אזי היה נחשב זה הרצון לגאות‪ ,‬ובאמת‬ ‫שם כביכול ולא של הנבראים שאין להם במקום הגבוה הזה‬ ‫הוא עיקר כח הקבלה של אדם רק כששולל מאתו כל הרצונות‬ ‫שום התכוננות ומקום והויה‪ ,‬והכה"ג ביוהכ"פ רק הוא נכנס‬ ‫לפי חשבון ומשפט המושג אל הנברא אבל גם‬ ‫שהם מצדו‪ ,‬כי אם עיקר מטרת חפצו יהיה רק‬ ‫אינו בלא חשבון ומשפט רק הוא במשפט ודין עליון‪,‬‬ ‫רצון הפשוט ית'‪ .‬וכמו שמצינו גבי משה רבינו שנאמר‬ ‫כי באם התבטלותו הוא במחשבה ששפע ה' והנהגתו‬ ‫עליו והאיש משה עניו מאד וכו'‪ ,‬והלא באמת ידע‬ ‫אינה במשפט ובדקדוק רק למגנא לחינם בלא חשבון‪ ,‬כי‬ ‫מ"ר בטח שהוא הגדול מכל ישראל‪ ,‬כי הוא בעצמו כתב‬ ‫אז אפיסת עצמו אינו ביטול של התכללות באחדותו ית'‬ ‫התורה מפי הקב"ה הנאמר בה ולא קם נביא וגו'‪ ,‬הרי‬ ‫דלא אתידע רק ביטול המשפט שהוא הפקירות חלילה‬ ‫שידע שפיר שהוא הגדול‪ ,‬אלא שהכיר היטב שאין באמת‬ ‫בדמֹותֹו שכל הנעשה והנשפע הוא מקרה בלא חשבון ודין‬ ‫ַ‬ ‫שום כח הויה בעולם זולת השי"ת כי אין עוד מלבדו‪,‬‬ ‫ומשפט מדוקדק מאת ה'‪ ,‬ואז חלילה הכה"ג נכנס בההיפך‬ ‫ומאחר שהיה מכיר כ"כ היטב‪ ,‬לזה היה הוא הכלי קיבול‬ ‫הגמור והתכליתי של הקדושה הכי עליונה הנ"ל באותו‬ ‫לקבל כל מיני אורות מהשי"ת‪ ,‬כי הכיר היטב שכל אותו‬ ‫ענין עצמו‪ ,‬כי ההיפך מהתבטלות תפיסת האדם לנוכח‬ ‫הגדלות שיש בו אינו מצדו כלל‪ ,‬רק מצד השי"ת שבחר‬ ‫ה' הוא ההתדמות שהכל מקרה בלא חשבון ומשפט‪,‬‬ ‫בו‪ ,‬וכך אם היה בוחר בנפש אחר מישראל‪ ,‬היה יכול‬ ‫כי בהעדר ובשלילת תפיסת האדם אז צורת אדם שבו‬ ‫להיות הנפש האחר הגדול והמובחר מכל ישראל‪ ,‬ועל‬ ‫מֹורד תכלית השממון ויוצא מן‬ ‫יוכל גם לרדת מטה אל ַ‬ ‫זאת ההכרה נאמר והאיש משה עניו מאד וגו'‪ ,‬ולזה היה‬ ‫החשבון והדעת אל המקרה והשממה שהוא היפך צורת‬ ‫הוא הכלי לקבל כל מיני אורות‪.‬‬ ‫ותפיסת אדם בצד ההפכי לגמרי זה לעומת זה להעדר‬ ‫התפיסה להמכוון והנדרש להתיצבות הכה"ג בקוה"ק‪.‬‬ ‫וכמו כן היה הכה"ג צריך לעמוד מצדו מבלי לחפוץ‬ ‫וזהו ענין הנס הגדול שלא אירע קרי לכהן גדול ביוהכ"פ‬ ‫שום דבר מצד תפיסת דעתו‪ ,‬כי אם לעמוד בפשיטות‬ ‫היינו שלא נפל מתוך שלילת תפיסתו אל הזה לעומת‬ ‫ולהכיר מפורש באור רצונו ית'‪ ,‬ולהיות מוכן לקבל רק‬ ‫זה להעדר החשבון ההפקירות והמקרה‪ ,‬שזהו טומאת‬ ‫מה שהוא רצונו הפשוט ית'‪ ,‬וגם אחר כל זאת היה צריך‬ ‫המקרה וגודל גנאי שלה שהאדם נשלל מצורתו ודעתו‬ ‫לידע ברור שאינו נותן השי"ת בדרך וותרנות‪ ,‬כמאמרם‬ ‫ומשפט צביונו ונשחת הויתו אל המקרה ושממון הארעי‬ ‫ז"ל כל האומר הקב"ה וותרן וכו'‪ ,‬וגם אינו נותן ח"ו‬ ‫כמי שאין לו הויה וצורה וכבוד ודעת‪ ,‬וזהו הלעומת זל"ז‬ ‫בדרך מקרה‪ ,‬כי אם יפול מחשבה כזו בדעתו‪ ,‬אזי‬ ‫שעלול להתרחש בעת עבודת הכה"ג והתאפסות ושלילת‬ ‫יהיה הוא בעצמו ח"ו במקרה‪ ,‬כי ההיפך מרצון הוא‬ ‫מקרה‪ :‬גם בחירת משה להיות הוא העומד לפני ה' פנים‬ ‫הצורת אדם שלו‪.‬‬ ‫בפנים באספקלריא המאירה הוא באשר שלא היה לו‬ ‫אם לא יבוא אל תכלית הביטול אז נופל אל המקרה וההפקר‬ ‫הויה והתכוננות משלו‪ ,‬והכיר שפיר שהכל מאת ה' ואין‬ ‫שהוא טו"ק‪.‬‬ ‫עוד מלבדו ובזה בא אל המלך להתיצב לפניו בלא שום‬ ‫מידה וגוון משלו לקבל כפי רצון השי"ת בלא שום רצון‬ ‫ולזה היה צריך אז לגודל שמירה נגד הקליפה‪,‬‬ ‫ודעת והשגה‪ ,‬וע"כ גם גודל מדריגת נבואתו לא פעל עליו‬ ‫שהוא תמיד קודמת לפרי‪ ,‬כי כך העמיד השי"ת‬ ‫התפעלות הרגשה שיש בנפשו כח מה וערך משלו כי‬ ‫בעוה"ז שהקליפה תהיה קודמת לפרי‪ ,‬וכל מה שהפרי‬ ‫ידע שפיר שכל מדרגותיו בנבואה והשגה משל ה' המה‬ ‫הוא יותר רצון הפשוט‪ ,‬כי הוא הקליפה נגדה ביותר‬ ‫והוא ואחר שוין המה ונתונים ביד ה' כחומר ביד היוצר‪,‬‬ ‫עקשות וחוצפא כלפי שמיא‪ ,‬כמו שמצינו גבי נמרוד‬ ‫וכן הכה"ג היה צריך להתיצב ולבוא בקה"ק באופן זה‪ ,‬וזה‬ ‫שנאמר עליו נמרוד גבור ציד‪ ,‬היינו שהעמיד מצדו‬ ‫עצמו הוא הוא הכלי‪-‬קבלה לקבל את השפעת וברכת ה'‬ ‫גוון יפה כדי שירדו אליו כל השפעות‪ ,‬ובאמת קבל כל‬ ‫בשלימות הגמור כפי שהוא מרצונו ודעתו ית' ולא בכלים‬ ‫השפעות בעקשות ובחוצפא כלפי שמיא‪ ,‬כי עיקר הפרי‬ ‫ובדעת ובהשגה שלו עצמו‪ ,‬כי מה ערך ויחס יש להשגת‬ ‫היה אברהם אבינו‪ ,‬היינו שעיקר הרצון היה אאע"ה‪,‬‬ ‫ודעת האדם יהיה מי שיהיה לדעת מהו טוב וכו'‪ ,‬וביום‬ ‫וקודם זה הפרי היה צריך להיות נמרוד גבור ציד‪ ,‬שהוא‬ ‫זה עולים ישראל אל השורש שלהם לפני ה'‪ ,‬וכן קבלת‬ ‫הקליפה הקודמת לפרי‪ ,‬וזה הגוון יפה של נמרוד היה‬ ‫שפע הטובה ממקור הקודש בקוה"ק הוא בהתבטלות‬ ‫כמו שמצינו גבי בלעם‪ ,‬שהעמיד ג"כ גוון יפה בזה‬ ‫והעדר הויה רק להתכלל בהעדר מציאות אל המקור‬ ‫שאמר ועתה אם רע בעיניך אשובה לי‪ ,‬אבל באמת‬ ‫עצמו אל אתר דלא אתידע לא בהשגה ורצון של הנברא‬ ‫היה כל כוונתו לגמרי ההיפך מרצונו ית'‪ ,‬כי עמד תמיד‬ ‫ובהתפשטותו ובלא שום הכנה והשגה מצומצמת של‬ ‫בעקשות ובחוצפא כלפי שמיא‪ ,‬ולזה העמיד גוון יפה כדי‬ ‫הנברא מה ואיך לקבל רק להתבטל ולהתיצב בפשיטות‬ ‫שהשי"ת יסכים על ידו לקלל‪ ,‬משא"כ ישראל מבטלים‬ ‫גמור לקבל כפי רצון העליון לגמרי‪.‬‬ ‫לגמרי את רצונם נגד רצונו ית'‪ ,‬ואין חפצים מצדם בשום‬ ‫גוון כלל‪ ,‬וזאת הקליפה של הרצון נקרא מקרה לילה‪:‬‬ ‫ומצד שני היה צריך הכה"ג להיות בשלימות היראה‬ ‫הדברים עמוקים‪ ,‬ותמצית הענין‪ ,‬שבכל מקום של השגת‬ ‫ששפע השי"ת אף שאינו כלל לפי השגתו ותפיסתו ואינו‬ ‫שהכה"ג מתאמץ לבטל את תפיסתו ודעתו‪,‬‬ ‫קדושה מסוים יש גם סכנה ליפול להדומה‬ ‫וכשאינו בשלימות האמת רק בכזב וע"י העמדת פנים‬ ‫בגוונו וצורתו החיצון לזה מה שהוא באמיתת תוכנו‬ ‫על חיצוניות הגוון הרי ההתבטלות שלו הוא בעצם ביטול‬ ‫ממש ההיפך הגמור זה לעומת זה‪ .‬וכן הוא המידה בכל‬ ‫כל המציאות של הנהגת ה' בסדר ובמשפט את בריותיו‬ ‫יה‪,‬‬ ‫דבר וענין מעלה ומדריגה שיתאמץ האדם לבוא ָע ֶד ָ‬ ‫בדמֹותֹו שהכל מקרה וארעי ולא במשפט‬ ‫ואת עולמו ַ‬ ‫הנה אם לא יצליח להשיג פנימיות המעלה בשלימות‬ ‫אמת ובחשבון מדוקדק‪.‬‬ ‫אז יכול ליפול בשוחה עמוקה שיתדבק רק בחיצוניות‬ ‫זאת המעלה והמידה שהוא הקליפה הסובבת את הפרי‬ ‫ביוהכ"פ עדיין לא נבנה פרצוף ישראל ולא נגמר הויתם‪ ,‬וע"כ‬ ‫שהוא בצורתו ותוארו אותו הדבר אבל הוא במהותו הוא‬ ‫אינו זמן התפשטות‪ ,‬אבל חג הסוכות הוא ההיפך מזה‪.‬‬ ‫בהיפוך הגמור‪ ,‬וכפי גודל המעלה כך גודל החסרון וכפי‬ ‫והנה זה המשקל החזק לבל יחפוץ בשום גוון ולבוש‬ ‫גודל הקדושה כך גודל הטומאה‪ ,‬כי הקליפה הסובבת על‬ ‫מצד תפיסתו‪ ,‬היה צריך להיות גבי כה"ג דוקא בזה‬ ‫הפרי הוא הניגוד וההיפוך מן הקדושה‪ ,‬ובכאן הקדושה‬ ‫היום‪ ,‬משום שלא נגמר עדיין הזווג בשלימות‪ ,‬כי הזווג‬ ‫הוא הביטול אל ה' באפיסת מערכת עצמו ורצונו וצורת‬ ‫של יוה"כ נקרא זווגא דאמא‪ ,‬כדאיתא בזוה"ק אבל‬ ‫אדם שלו‪ ,‬והקליפה הוא מתחזה להיות כקוף בפני אדם‬ ‫במגר הזווג איתא ואימתי קשיטא לה בקישוטהא כדקא‬ ‫באותה דמות ותבנית של הקדושה‪ ,‬וכאשר הכה"ג אינו‬ ‫חזי‪ ,‬בשעתא דאתחזון קמה כל דכורא‪ ,‬דכתיב אל פני‬ ‫בא אל תכלית זה הקדושה ואין התבטלות רצונו באמת‬ ‫האדון ה' וגו'‪ ,‬הייני כי בחג הסוכות אז נגמר הזווג‬ ‫ואינו בא אל תכלית המכוון להתבטלותו רק בשקר ובגוון‬ ‫בשלימות פנים בפנים‪ ,‬שאז מראה השי"ת אור רצונו‬ ‫חיצוני ובפנימיותו עוד רוצה את עצמו ובקרבו ישים ארבו‬ ‫בכל הגוונים והלבושים של ישראל‪ :‬ביוהכ"פ החיבור של‬ ‫ואינו בא אל נקודת המרכז שלא ירצה שום דבר ושום גוון‬ ‫ישראל עם הקב"ה הוא ע"י שישראל מתבטלים לגמרי‬ ‫מצידו כלל והרי הוא אז בתכלית הרע כי הרי זה לעומת‬ ‫ועולים במקורם ושורשם ואינם מתפשטים ומתרחבים‬ ‫זה שמכזב להעמיד צורה יפה וחיצונית של זה המדריגה‬ ‫במציאותם‪ ,‬כי ביוהכ"פ אז אין לישראל עדיין הויה‬ ‫כדי לכזב כלפי שמיא להטות כביכול דעתו ית' בכדי לקבל‬ ‫שלימה רק אז מתכונן ונבנה הויתם כלידת ולד שאז‬ ‫הכל כרצונו‪ ,‬וזה הדבר הוא ממש ההיפוך והניגוד הנורא‬ ‫הוא בבחי' נקודה ואפיסה‪ ,‬אבל בחג הסוכות אז הוא זמן‬ ‫להמכוון‪ ,‬והרי הוא אז מתדבק במקרה ובשממה שאינו‬ ‫השמחה וההתפשטות בשלימות מציאותם שאז הויתם‬ ‫מאמין שיש רצון ומשפט בהשפעת ה' רק הכל הוא‬ ‫שלימה וניכר למתראה שפיר שהקב"ה שוכן ונמצא בכל‬ ‫במקרה דהיינו שאפשר לחטוף ולכזב במעללי חיצוניות‬ ‫לבושיהם וגווני מידותיהם וישות קדושתם‪.‬‬ ‫וגוונים לכזב פני עליון‪ ,‬וזה עלול לבוא בדווקא מחמת‬ ‫ליקוטי אורה וטללי תחיה מדברי כ"ק מוהרי"ל אייגער זיע"א בספרו "תורת אמת"‪.‬‬ ‫לטהר אתכם‪ .‬והבא לטהר מסייעין אותו‪ .‬וטהרה מביאה‬ ‫אתה נותן יד לפושעים‪ ,‬ואין לפחד כלל‪.‬‬ ‫לידי קדושה‪.‬‬ ‫אתה נותן יד לפושעים‪ .‬הלשון הזה מורה‪ .‬כאדם‬ ‫(ערב יו"כ תרכ"ו)‬ ‫האומר לחבירו המתיירא שנופל אל תפחד כי אני מושיט‬ ‫ידי להקים ולתמוך אותך‪ .‬כמו"כ אף שהאדם מוצא עצמו‬ ‫שמחת מוצאי יוהכ"פ‪.‬‬ ‫בירידה התחתונה במדריגה שפלה מאוד הנקרא ח"ו‬ ‫הסעודה הזאת אינה מצוה‪ .‬כי לא נמצא בשום מקום‪.‬‬ ‫פשע‪ .‬ובעת שהוא ברגע האחרונה‪ .‬כי אנו אומרים זאת‬ ‫רק היא מצד שמחת לב שיש עתה לכל נפש ישראל מצד‬ ‫בתפלת נעילה ברגע האחרונה של היום‪ .‬מכל מקום הוא‬ ‫הב"ק המבואר במדרש‪ .‬שבכל מוציוה"כ יוצא בת קול‬ ‫יתברך ידו פשוטה לעזור ולתמוך בידינו בגודל המתקה‬ ‫ומכרזת לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך‬ ‫להפוך הכל לטוב‪ .‬ולעשות מפשע שפע‪ .‬המורה על כל‬ ‫כי כבר רצה האלהים את מעשיך‪ .‬והיינו שמעתה נקרא‬ ‫מיני ברכות והשפעות הקדושות‪ .‬ועיקר ההמתקה הזאת‬ ‫לחמך שלך‪ .‬והוא כמשל מבן יקיר הסמוך על שלחן אביו‬ ‫הנצרכת לנפשות ישראל הוא בעסק קדושת הברית‪ .‬כי‬ ‫עם כל הצטרכותו עליו מכל מיני מעדני עולם‪ .‬ולא יאציל‬ ‫זה עיקר היסוד והשרש של כל הקדושות‪ .‬ונרמז בזה גופא‬ ‫ממנו כל אשר ישאלו עיניו‪ .‬וכאשר יבוא העת שיעמידנו‬ ‫ההמתקה בשרש קדושה זו‪ .‬כי שפ"ע בגימטריא מיל"ה‬ ‫אביו על שלחן עצמו למען יתחזק בעצמו להיות לאיש‪.‬‬ ‫פריע"ה‪ .‬ובעת שקדושה זו ח"ו אינו נשמר בשלימות‬ ‫אזי הבן הוא בוודאי מלא געגועים‪ .‬איך יפנה מעתה‪ .‬אבל‬ ‫והשפע יורד ח"ו לבר‪ .‬אזי הוא ח"ו פשע רב ר"ל‪ .‬וזהו‬ ‫האמת הוא שאביו עושה זאת לטובתו‪ .‬כי כבר הכין לו כל‬ ‫גודל ההמתקה‪[ .‬של קדושת יום הכפורים עם התשובה]‪.‬‬ ‫הצורך מה שיהיה די לפניו שיוכל להתפרנס תמיד בעצמו‪.‬‬ ‫שנעשה מזה שפע של קדושה‪ .‬כי ביום הזה יכפר עליכם‬ ‫ויהיה בזה נחת רוח לאביו‪ .‬וגם לו בעצמו כשירגיל בעצמו‬ ‫בהשתדלות מצדו‪ .‬וכן הוא הענין בזמנים האלו‪ .‬שכל עשי"ת אנו כבנים‬ ‫הסמוכים על שלחן אבינו שבשמים‪ .‬כי הם ימי רצון וברכה להשפיע‬ ‫ואלה יעמדו על הברכה‬ ‫לנו חיים ופרנסה וכל מיני ישועות‪ .‬כמו שנאמר תמיד עיני ה' אלהיך בה‬ ‫להפצת אור תורת רבוה"ק זיע"א‬ ‫מראשית השנה וגו'‪ .‬ולזה אנו שואלין בזה הזמן כל צרכינו גם בשלש‬ ‫ראשונות ואחרונות‪ .‬כבן יקיר הסמוך על שלחן אביו ואינו בוש מלשאול‬ ‫לרפואת הרב לוי מרדכי בן פייגה דבורה‬ ‫צרכיו בכל עת וזמן שיהיה‪ .‬ובמוצאי יום הכפורים מתחיל הזמן שאנו‬ ‫לרפו"ש בתוך שאר חולי ישראל‪.‬‬ ‫נצרכים להתחזק‪ .‬בעצמינו במעשים באתערותא שלנו‪*[ .‬שנקרא חג‬ ‫נתנדב ע"י משפחתו‪.‬‬ ‫הסוכות תעשה לך‪ .‬ותעשה ולא מן העשוי וד"ל]‪ .‬ועל זה נאמר הב"ק‬ ‫לך אכול בשמחה לחמך‪ .‬שבא לבשרנו שיהיה בשמחה וטוב לב‪ .‬מפני‬ ‫כי כבר רצה האלהים את מעשיך‪ .‬שכביכול כבר הכין לנו השם יתברך‬ ‫החפץ בעילום שמו‬ ‫בעשי"ת אלו להיות די מה שנוכל להתחזק בעצמינו בכל השנה ויתרצו‬ ‫זכות רבינו בעל המי השלוח זיע"א תגן עליו להיוושע‬ ‫בכל טוב סלה‬ ‫כל מעשינו‪ .‬כי באמת הכל מוכן מאתו יתברך בהשגחה דלעילא‪ .‬רק‬ ‫שהרצון הוא שיהיה נקרא על שמינו לטוב לנו כל הימים אמן‪ .‬וכנ"ל‪.‬‬ ‫(מוצאי יו"כ תרל"ה)‬ ‫נתנדב להצלחת הבה"ח אהרן קרמר נ"י‬ ‫נתנדב ע"י משפחתו‪.‬‬ ‫יום טוב שלא כתובה בתורה‪ ,‬רק מתוך לב ישראל המרגיש‪.‬‬ ‫הנה הסעודה הזאת אין לה שום סמך מבחינת יום טוב‪ .‬רק מנהג‬ ‫כל נפשות ישראל מצד שמחת מחילת העונות עושים יו"ט לעצמם‪.‬‬ ‫לע"נ הרה"ח ר יצחק מנדל ב"ר ישעיה שנור ז"ל‬ ‫כמי שהרויח הון עתק פתאום שלא עמל ולא יגע בו‪ .‬הוא עושה משתה‬ ‫נלב"ע י"ד תמוז תשפ"א‬ ‫הונצח ע"י משפחתו שיחי'‬ ‫ושמחה ומזמין מריעים לאכול ולשתות עמהם‪ .‬והוא על סמך הב"ק‬ ‫היוצא במוצאי יום הכפורים לך אכול בשמחה וגו'‪ .‬ובזה יש לכוון בענין‬ ‫מאמרם ז"ל לא היה ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיוה"כ‬ ‫וכו'‪ .‬ולכאורה הדבר תמוה‪ .‬וכי לא היה הימים טובים הכתובים בתורה‬ ‫יתר מט"ו באב ויוה"כ שאין להם שם יום טוב בתורה‪ .‬אך המכוון יש‬ ‫לומר שלא היה ימים טובים לישרא"ל דייקא‪ .‬היינו מה שישראל‬ ‫עושים לעצמם יו"ט‪ .‬הגם שאין לו רמז לחוב היום טוב בתורה‪ .‬רק‬ ‫מפאת שמחת עצמם‪ .‬כט"ו באב וכיוה"כ‪ .‬שאז ישראל עושים שמחה‬ ‫ויום טוב מצד עצמם כדברינו הנ"ל‪.‬‬ ‫(מוצאי יוה"כ תרמ"ה)‬ ‫עימוד ועיצוב‪' :‬ואנוהו' ‪05331.05646‬‬ ‫בשורה טובה לדורשי ה' וטובו‬ ‫זמני השיעורים הקבועים המתקיימים בעזהשי"ת מידי שבוע‬ ‫מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א בספרי רבותינו הקדושים מאיז'בצא וראדזין זיע"א‬ ‫ביום רביעי בלילה בשעה ‪23:00‬‬ ‫שיעור באנגלית ביום שלישי בערב בשעה ‪21:00‬‬ ‫ביום שני בערב בשעה ‪21:00‬‬ ‫בבית המדרש דרוהביטש‬ ‫בבית המדרש ראדזין‬ ‫בבית החסידים 'סטוטשין'‬ ‫רחוב מלאכי ‪ 9‬בעיה"ק ירושלים‬ ‫רחוב חיים מיכלין ‪ 3‬בית וגן‬ ‫ברחוב גבעת משה ‪5,‬‬ ‫שמעו ותחי נפשכם‬ ‫לקבלת הגיליון השבועי במייל נא לשלוח מייל ל ‪ri0583256436@gmail.com‬‬ ‫‪To receive the weekly newsletter by email, please send an email to ri0583256436@gmail.com‬‬ ‫דורשי ה' החפצים לזכות את הרבים באור תורה וליטול חלק בהוצאת הגליון‪ ,‬נא לפנות למערכת במספר ‪058-‬‬ ‫‪ 3256436‬או ע"י כתובת מייל ‪ ri0583256436@gmail.com‬ושכרו הרבה מאד על פי פעלו‪.‬‬ ‫להשיג את ספרי רבותינו הקדושים במייל של המערכת‬ ‫יו"ל ע"י עמותת מורשת בית איז'בצא ראדזין ע"ר‬