תורת איזביצא ראדזין · Toras Izbitza Radzin — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

העלון נתנדב לע“נ רבותינו הקדושים
ולזכות יהושע בן חוה לאה ומשפחתו
במשנת רבוה"ק מאיז'בצא וראדזין זלה"ה
האזינו עלון
שובה מס' 154
יוהכ"פ
מתוך השיעור בספרי רבותינו זיע"א
סוד ישרים ליום הכיפורים על ידי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
צורת עמידת הכה"ג בקוה"ק היה בלא שום הויה והשגה משלו רק באפיסת השגת עצמו .במקום קוה"ק אין
מקום לצורת אדם והתכוננות השגתו.
להיכלל במקום קדשו ,וע"כ צריך הכה"ג לבטל ולאפס את ויום טוב היה עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלום מן
עצמו שלא יהיה לו בהכנסו שם שום רצון וכונה ומציאות של הקדש .הענין השמחה שהיו שמחין כ"כ בצאתו בשלום
גוון וצורת אדם משלו רק להיכנס שם בהעדר הויה וצורה מן הקדש ,וגם מה שנחשב כ"כ לנס זה שלא אירע קרי
רק להיות בפשיטות גמור להתכלל במקור הקדושה שהוא לכה"ג ביום הכפורים ,שהוא אחד מעשרה נסים שנעשה
אור פשוט בלתי מושג ונודע ובלי שום גוון ואין לו שם שום במקדש .ולהבין זאת ,הלא הכה"ג היה נפש המובחר מכל
השגה והתכוננות משלו חלילה ,שהרי בזה המקום שאור ה' ישראל בחכמה וביראת חטא ,וגם כמה שמירות שהיה אצלו
ובהירותו גלויה ובהירה שם אסור לאדם לחוות דעה ולרצות מקודם ,הן במאכל ומשתה והן בשינה ,ומה גם כמה תפלות
ולבקש דבר מהשגתו ,כי התכוננות והצבת השגתו ודעתו של ישראל היו מסייעים אותו ,ומדוע נחשב זאת שלא ראה
שם במקום אור ה' הוא כבגידה וכגאות במקום פלטרין של קרי לנס ,ואם נאמר שהנס היה ,שלא נזדמן מעולם שיהיו
מלך שהרי ניכר שם שהנהגת ה' הוא האמת הגמור הברור צריכין לכהן אחר לשמש תחתיו ביוה"כ ,הלא מצינו בגמ'
והצלול ואיך יהיה במקום הזה מקום ורשות קיום לתפיסת אמרו עליו על ר' ישמעאל בן קמחית ,פעם אחת סיפר
האדם ולהויתו משלו ,וכל הכנות הקדושות שהכין הכה"ג דברים עם ערבי אחד בשוק ,ונתזה צנורא מפיו על בגדיו,
עצמו בכל הז' ימים היה כדי שאחר התאפסו והתבטלו שם ונכנס ישבב אחיו ושימש תחתיו ,ושוב אמרו עליו וכו'
בקוה"ק יוכל להכיל ולכלכל את אשר קיבל בעת ההתיחדות, ונכנס יוסף אחיו ושמש תחתיו וכו' ,הרי שעיקר הנס היה
אשר לזאת צריך זיכוך וקדושה להמשיך בנפשו את שפע רק גבי טומאת קרי שלא אירע לכה"ג.
הקודש ממקור הקדוש שיהיה כלי מוכן לאור הגדול והנורא אכן הענין הוא ,כי מאחר שכה"ג נכנס בזה היום למקום
ולא להיפך חלילה ,אבל בעת המצאותו בקוה"ק שם צריך כזה שמאיר שם מפורש אור רצונו ית' בלי שום גוון ולבוש
הכה"ג להתיצב בפשיטות גמור בביטול כל אחיזה ותפיסה כלל ,לכך היה צריך להיות כל עבודתו רק לאתר דלא אתידע,
משלו ,כי שם אין מקום ואפשרות הויה והתכוננות להויתו ולא היה רשאי לכנוס שם בשום תפיסה וגוון מצדו ,כדאיתא
ולתפיסתו ולדעתו ולרצונו כנ"ל. בירושלמי על הפסוק ,וכל אדם לא יהיה באהל מועד ,
אטו כה"ג לאו אדם הוא ,אלא בשעה שנכנס לפני ולפנים
אין לכה"ג להעמיד השגה משלו ,אבל עם זאת צריך גם לדעת שהכל היו פניו בוערות כלפידים כמלאך אלהים וכו' ,היינו שהיה
בחשבון ובמכוון אף שאין זה לפי השגתו ותפיסתו. מנושא ומשולל מכל גוון תפיסת הבריאה ,וכן איתא בתזוה"ק
ואף השם המפורש שיצא מפי הכה"ג נמי לא יצא בתפיסת כשהיה נכנס הכה"ג לפני ולפנים היה נכנס בנשמה ולא
דעתו ,כמבואר בכתבי האר"י הק' ז"ל על והכהנים והעם בגוף ,וכל זה מורה שלא היה רשאי לכנוס שם בשום גוון
העומדים בעזרה כשהיו שומעים את השם שיצא מפי כה"ג, ותפיסה מצדו ,וכל ההכנות וגוון העבודות שהיו אצלו מקודם
לא נאמר שם שאמר הכה"ג ,אלא שיצא מפי כה"ג ,להורות שנכנס ,היה רק כדי שיהיה לו השארה אח"כ ,אבל בזו הרגע
שהשם היה יוצא מפיו ,בלי שום הכנה מצד תפיסת דעתו שהיה לפני ולפנים ,לא היה נמצא אצלו שום תפלה כלל:
כלל ,אלא שהשכינה היתה מדברת מתוך גרונו ,כי מאחר הכה"ג נכנס ביוהכ"פ במקום קדשו שאסור לכל אדם להיכנס
שהיה יכול לקבל שם כל מיני השפעות ,לכך לא היה רשאי שם וזאת באשר ששם השי"ת הוא בהתגלות ושם אין מקום
לעמוד בשום תפלה מצד תפיסת דעתו ,כי אם היה אצלו למציאות הנבראים באשר שהוא מקום הבורא עצמו השוכן
איזה רצון שם מצדו ,אזי היה נחשב זה הרצון לגאות ,ובאמת שם כביכול ולא של הנבראים שאין להם במקום הגבוה הזה
הוא עיקר כח הקבלה של אדם רק כששולל מאתו כל הרצונות שום התכוננות ומקום והויה ,והכה"ג ביוהכ"פ רק הוא נכנס
לפי חשבון ומשפט המושג אל הנברא אבל גם שהם מצדו ,כי אם עיקר מטרת חפצו יהיה רק
אינו בלא חשבון ומשפט רק הוא במשפט ודין עליון, רצון הפשוט ית' .וכמו שמצינו גבי משה רבינו שנאמר
כי באם התבטלותו הוא במחשבה ששפע ה' והנהגתו עליו והאיש משה עניו מאד וכו' ,והלא באמת ידע
אינה במשפט ובדקדוק רק למגנא לחינם בלא חשבון ,כי מ"ר בטח שהוא הגדול מכל ישראל ,כי הוא בעצמו כתב
אז אפיסת עצמו אינו ביטול של התכללות באחדותו ית' התורה מפי הקב"ה הנאמר בה ולא קם נביא וגו' ,הרי
דלא אתידע רק ביטול המשפט שהוא הפקירות חלילה שידע שפיר שהוא הגדול ,אלא שהכיר היטב שאין באמת
בדמֹותֹו שכל הנעשה והנשפע הוא מקרה בלא חשבון ודין ַ שום כח הויה בעולם זולת השי"ת כי אין עוד מלבדו,
ומשפט מדוקדק מאת ה' ,ואז חלילה הכה"ג נכנס בההיפך ומאחר שהיה מכיר כ"כ היטב ,לזה היה הוא הכלי קיבול
הגמור והתכליתי של הקדושה הכי עליונה הנ"ל באותו לקבל כל מיני אורות מהשי"ת ,כי הכיר היטב שכל אותו
ענין עצמו ,כי ההיפך מהתבטלות תפיסת האדם לנוכח הגדלות שיש בו אינו מצדו כלל ,רק מצד השי"ת שבחר
ה' הוא ההתדמות שהכל מקרה בלא חשבון ומשפט, בו ,וכך אם היה בוחר בנפש אחר מישראל ,היה יכול
כי בהעדר ובשלילת תפיסת האדם אז צורת אדם שבו להיות הנפש האחר הגדול והמובחר מכל ישראל ,ועל
מֹורד תכלית השממון ויוצא מן
יוכל גם לרדת מטה אל ַ זאת ההכרה נאמר והאיש משה עניו מאד וגו' ,ולזה היה
החשבון והדעת אל המקרה והשממה שהוא היפך צורת הוא הכלי לקבל כל מיני אורות.
ותפיסת אדם בצד ההפכי לגמרי זה לעומת זה להעדר
התפיסה להמכוון והנדרש להתיצבות הכה"ג בקוה"ק.
וכמו כן היה הכה"ג צריך לעמוד מצדו מבלי לחפוץ
וזהו ענין הנס הגדול שלא אירע קרי לכהן גדול ביוהכ"פ
שום דבר מצד תפיסת דעתו ,כי אם לעמוד בפשיטות
היינו שלא נפל מתוך שלילת תפיסתו אל הזה לעומת
ולהכיר מפורש באור רצונו ית' ,ולהיות מוכן לקבל רק
זה להעדר החשבון ההפקירות והמקרה ,שזהו טומאת
מה שהוא רצונו הפשוט ית' ,וגם אחר כל זאת היה צריך
המקרה וגודל גנאי שלה שהאדם נשלל מצורתו ודעתו
לידע ברור שאינו נותן השי"ת בדרך וותרנות ,כמאמרם
ומשפט צביונו ונשחת הויתו אל המקרה ושממון הארעי
ז"ל כל האומר הקב"ה וותרן וכו' ,וגם אינו נותן ח"ו
כמי שאין לו הויה וצורה וכבוד ודעת ,וזהו הלעומת זל"ז
בדרך מקרה ,כי אם יפול מחשבה כזו בדעתו ,אזי
שעלול להתרחש בעת עבודת הכה"ג והתאפסות ושלילת
יהיה הוא בעצמו ח"ו במקרה ,כי ההיפך מרצון הוא
מקרה :גם בחירת משה להיות הוא העומד לפני ה' פנים
הצורת אדם שלו.
בפנים באספקלריא המאירה הוא באשר שלא היה לו
אם לא יבוא אל תכלית הביטול אז נופל אל המקרה וההפקר הויה והתכוננות משלו ,והכיר שפיר שהכל מאת ה' ואין
שהוא טו"ק. עוד מלבדו ובזה בא אל המלך להתיצב לפניו בלא שום
מידה וגוון משלו לקבל כפי רצון השי"ת בלא שום רצון
ולזה היה צריך אז לגודל שמירה נגד הקליפה,
ודעת והשגה ,וע"כ גם גודל מדריגת נבואתו לא פעל עליו
שהוא תמיד קודמת לפרי ,כי כך העמיד השי"ת
התפעלות הרגשה שיש בנפשו כח מה וערך משלו כי
בעוה"ז שהקליפה תהיה קודמת לפרי ,וכל מה שהפרי
ידע שפיר שכל מדרגותיו בנבואה והשגה משל ה' המה
הוא יותר רצון הפשוט ,כי הוא הקליפה נגדה ביותר
והוא ואחר שוין המה ונתונים ביד ה' כחומר ביד היוצר,
עקשות וחוצפא כלפי שמיא ,כמו שמצינו גבי נמרוד
וכן הכה"ג היה צריך להתיצב ולבוא בקה"ק באופן זה ,וזה
שנאמר עליו נמרוד גבור ציד ,היינו שהעמיד מצדו
עצמו הוא הוא הכלי-קבלה לקבל את השפעת וברכת ה'
גוון יפה כדי שירדו אליו כל השפעות ,ובאמת קבל כל
בשלימות הגמור כפי שהוא מרצונו ודעתו ית' ולא בכלים
השפעות בעקשות ובחוצפא כלפי שמיא ,כי עיקר הפרי
ובדעת ובהשגה שלו עצמו ,כי מה ערך ויחס יש להשגת
היה אברהם אבינו ,היינו שעיקר הרצון היה אאע"ה,
ודעת האדם יהיה מי שיהיה לדעת מהו טוב וכו' ,וביום
וקודם זה הפרי היה צריך להיות נמרוד גבור ציד ,שהוא
זה עולים ישראל אל השורש שלהם לפני ה' ,וכן קבלת
הקליפה הקודמת לפרי ,וזה הגוון יפה של נמרוד היה
שפע הטובה ממקור הקודש בקוה"ק הוא בהתבטלות
כמו שמצינו גבי בלעם ,שהעמיד ג"כ גוון יפה בזה
והעדר הויה רק להתכלל בהעדר מציאות אל המקור
שאמר ועתה אם רע בעיניך אשובה לי ,אבל באמת
עצמו אל אתר דלא אתידע לא בהשגה ורצון של הנברא
היה כל כוונתו לגמרי ההיפך מרצונו ית' ,כי עמד תמיד
ובהתפשטותו ובלא שום הכנה והשגה מצומצמת של
בעקשות ובחוצפא כלפי שמיא ,ולזה העמיד גוון יפה כדי
הנברא מה ואיך לקבל רק להתבטל ולהתיצב בפשיטות
שהשי"ת יסכים על ידו לקלל ,משא"כ ישראל מבטלים
גמור לקבל כפי רצון העליון לגמרי.
לגמרי את רצונם נגד רצונו ית' ,ואין חפצים מצדם בשום
גוון כלל ,וזאת הקליפה של הרצון נקרא מקרה לילה: ומצד שני היה צריך הכה"ג להיות בשלימות היראה
הדברים עמוקים ,ותמצית הענין ,שבכל מקום של השגת ששפע השי"ת אף שאינו כלל לפי השגתו ותפיסתו ואינו
שהכה"ג מתאמץ לבטל את תפיסתו ודעתו, קדושה מסוים יש גם סכנה ליפול להדומה
וכשאינו בשלימות האמת רק בכזב וע"י העמדת פנים בגוונו וצורתו החיצון לזה מה שהוא באמיתת תוכנו
על חיצוניות הגוון הרי ההתבטלות שלו הוא בעצם ביטול ממש ההיפך הגמור זה לעומת זה .וכן הוא המידה בכל
כל המציאות של הנהגת ה' בסדר ובמשפט את בריותיו יה,
דבר וענין מעלה ומדריגה שיתאמץ האדם לבוא ָע ֶד ָ
בדמֹותֹו שהכל מקרה וארעי ולא במשפט ואת עולמו ַ הנה אם לא יצליח להשיג פנימיות המעלה בשלימות
אמת ובחשבון מדוקדק. אז יכול ליפול בשוחה עמוקה שיתדבק רק בחיצוניות
זאת המעלה והמידה שהוא הקליפה הסובבת את הפרי
ביוהכ"פ עדיין לא נבנה פרצוף ישראל ולא נגמר הויתם ,וע"כ שהוא בצורתו ותוארו אותו הדבר אבל הוא במהותו הוא
אינו זמן התפשטות ,אבל חג הסוכות הוא ההיפך מזה. בהיפוך הגמור ,וכפי גודל המעלה כך גודל החסרון וכפי
והנה זה המשקל החזק לבל יחפוץ בשום גוון ולבוש גודל הקדושה כך גודל הטומאה ,כי הקליפה הסובבת על
מצד תפיסתו ,היה צריך להיות גבי כה"ג דוקא בזה הפרי הוא הניגוד וההיפוך מן הקדושה ,ובכאן הקדושה
היום ,משום שלא נגמר עדיין הזווג בשלימות ,כי הזווג הוא הביטול אל ה' באפיסת מערכת עצמו ורצונו וצורת
של יוה"כ נקרא זווגא דאמא ,כדאיתא בזוה"ק אבל אדם שלו ,והקליפה הוא מתחזה להיות כקוף בפני אדם
במגר הזווג איתא ואימתי קשיטא לה בקישוטהא כדקא באותה דמות ותבנית של הקדושה ,וכאשר הכה"ג אינו
חזי ,בשעתא דאתחזון קמה כל דכורא ,דכתיב אל פני בא אל תכלית זה הקדושה ואין התבטלות רצונו באמת
האדון ה' וגו' ,הייני כי בחג הסוכות אז נגמר הזווג ואינו בא אל תכלית המכוון להתבטלותו רק בשקר ובגוון
בשלימות פנים בפנים ,שאז מראה השי"ת אור רצונו חיצוני ובפנימיותו עוד רוצה את עצמו ובקרבו ישים ארבו
בכל הגוונים והלבושים של ישראל :ביוהכ"פ החיבור של ואינו בא אל נקודת המרכז שלא ירצה שום דבר ושום גוון
ישראל עם הקב"ה הוא ע"י שישראל מתבטלים לגמרי מצידו כלל והרי הוא אז בתכלית הרע כי הרי זה לעומת
ועולים במקורם ושורשם ואינם מתפשטים ומתרחבים זה שמכזב להעמיד צורה יפה וחיצונית של זה המדריגה
במציאותם ,כי ביוהכ"פ אז אין לישראל עדיין הויה כדי לכזב כלפי שמיא להטות כביכול דעתו ית' בכדי לקבל
שלימה רק אז מתכונן ונבנה הויתם כלידת ולד שאז הכל כרצונו ,וזה הדבר הוא ממש ההיפוך והניגוד הנורא
הוא בבחי' נקודה ואפיסה ,אבל בחג הסוכות אז הוא זמן להמכוון ,והרי הוא אז מתדבק במקרה ובשממה שאינו
השמחה וההתפשטות בשלימות מציאותם שאז הויתם מאמין שיש רצון ומשפט בהשפעת ה' רק הכל הוא
שלימה וניכר למתראה שפיר שהקב"ה שוכן ונמצא בכל במקרה דהיינו שאפשר לחטוף ולכזב במעללי חיצוניות
לבושיהם וגווני מידותיהם וישות קדושתם. וגוונים לכזב פני עליון ,וזה עלול לבוא בדווקא מחמת
ליקוטי אורה וטללי תחיה מדברי כ"ק מוהרי"ל אייגער זיע"א בספרו "תורת אמת".
לטהר אתכם .והבא לטהר מסייעין אותו .וטהרה מביאה אתה נותן יד לפושעים ,ואין לפחד כלל.
לידי קדושה. אתה נותן יד לפושעים .הלשון הזה מורה .כאדם
(ערב יו"כ תרכ"ו) האומר לחבירו המתיירא שנופל אל תפחד כי אני מושיט
ידי להקים ולתמוך אותך .כמו"כ אף שהאדם מוצא עצמו
שמחת מוצאי יוהכ"פ.
בירידה התחתונה במדריגה שפלה מאוד הנקרא ח"ו
הסעודה הזאת אינה מצוה .כי לא נמצא בשום מקום.
פשע .ובעת שהוא ברגע האחרונה .כי אנו אומרים זאת
רק היא מצד שמחת לב שיש עתה לכל נפש ישראל מצד
בתפלת נעילה ברגע האחרונה של היום .מכל מקום הוא
הב"ק המבואר במדרש .שבכל מוציוה"כ יוצא בת קול
יתברך ידו פשוטה לעזור ולתמוך בידינו בגודל המתקה
ומכרזת לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך
להפוך הכל לטוב .ולעשות מפשע שפע .המורה על כל
כי כבר רצה האלהים את מעשיך .והיינו שמעתה נקרא
מיני ברכות והשפעות הקדושות .ועיקר ההמתקה הזאת
לחמך שלך .והוא כמשל מבן יקיר הסמוך על שלחן אביו
הנצרכת לנפשות ישראל הוא בעסק קדושת הברית .כי
עם כל הצטרכותו עליו מכל מיני מעדני עולם .ולא יאציל
זה עיקר היסוד והשרש של כל הקדושות .ונרמז בזה גופא
ממנו כל אשר ישאלו עיניו .וכאשר יבוא העת שיעמידנו
ההמתקה בשרש קדושה זו .כי שפ"ע בגימטריא מיל"ה
אביו על שלחן עצמו למען יתחזק בעצמו להיות לאיש.
פריע"ה .ובעת שקדושה זו ח"ו אינו נשמר בשלימות
אזי הבן הוא בוודאי מלא געגועים .איך יפנה מעתה .אבל
והשפע יורד ח"ו לבר .אזי הוא ח"ו פשע רב ר"ל .וזהו
האמת הוא שאביו עושה זאת לטובתו .כי כבר הכין לו כל
גודל ההמתקה[ .של קדושת יום הכפורים עם התשובה].
הצורך מה שיהיה די לפניו שיוכל להתפרנס תמיד בעצמו.
שנעשה מזה שפע של קדושה .כי ביום הזה יכפר עליכם
ויהיה בזה נחת רוח לאביו .וגם לו בעצמו כשירגיל בעצמו
בהשתדלות מצדו .וכן הוא הענין בזמנים האלו .שכל עשי"ת אנו כבנים
הסמוכים על שלחן אבינו שבשמים .כי הם ימי רצון וברכה להשפיע
ואלה יעמדו על הברכה
לנו חיים ופרנסה וכל מיני ישועות .כמו שנאמר תמיד עיני ה' אלהיך בה
להפצת אור תורת רבוה"ק זיע"א מראשית השנה וגו' .ולזה אנו שואלין בזה הזמן כל צרכינו גם בשלש
ראשונות ואחרונות .כבן יקיר הסמוך על שלחן אביו ואינו בוש מלשאול
לרפואת הרב לוי מרדכי בן פייגה דבורה צרכיו בכל עת וזמן שיהיה .ובמוצאי יום הכפורים מתחיל הזמן שאנו
לרפו"ש בתוך שאר חולי ישראל. נצרכים להתחזק .בעצמינו במעשים באתערותא שלנו*[ .שנקרא חג
נתנדב ע"י משפחתו. הסוכות תעשה לך .ותעשה ולא מן העשוי וד"ל] .ועל זה נאמר הב"ק
לך אכול בשמחה לחמך .שבא לבשרנו שיהיה בשמחה וטוב לב .מפני
כי כבר רצה האלהים את מעשיך .שכביכול כבר הכין לנו השם יתברך
החפץ בעילום שמו
בעשי"ת אלו להיות די מה שנוכל להתחזק בעצמינו בכל השנה ויתרצו
זכות רבינו בעל המי השלוח זיע"א תגן עליו להיוושע
בכל טוב סלה כל מעשינו .כי באמת הכל מוכן מאתו יתברך בהשגחה דלעילא .רק
שהרצון הוא שיהיה נקרא על שמינו לטוב לנו כל הימים אמן .וכנ"ל.
(מוצאי יו"כ תרל"ה)
נתנדב להצלחת הבה"ח אהרן קרמר נ"י
נתנדב ע"י משפחתו. יום טוב שלא כתובה בתורה ,רק מתוך לב ישראל המרגיש.
הנה הסעודה הזאת אין לה שום סמך מבחינת יום טוב .רק מנהג
כל נפשות ישראל מצד שמחת מחילת העונות עושים יו"ט לעצמם.
לע"נ הרה"ח ר יצחק מנדל ב"ר ישעיה שנור ז"ל כמי שהרויח הון עתק פתאום שלא עמל ולא יגע בו .הוא עושה משתה
נלב"ע י"ד תמוז תשפ"א
הונצח ע"י משפחתו שיחי' ושמחה ומזמין מריעים לאכול ולשתות עמהם .והוא על סמך הב"ק
היוצא במוצאי יום הכפורים לך אכול בשמחה וגו' .ובזה יש לכוון בענין
מאמרם ז"ל לא היה ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיוה"כ
וכו' .ולכאורה הדבר תמוה .וכי לא היה הימים טובים הכתובים בתורה
יתר מט"ו באב ויוה"כ שאין להם שם יום טוב בתורה .אך המכוון יש
לומר שלא היה ימים טובים לישרא"ל דייקא .היינו מה שישראל
עושים לעצמם יו"ט .הגם שאין לו רמז לחוב היום טוב בתורה .רק
מפאת שמחת עצמם .כט"ו באב וכיוה"כ .שאז ישראל עושים שמחה
ויום טוב מצד עצמם כדברינו הנ"ל.
(מוצאי יוה"כ תרמ"ה)
עימוד ועיצוב' :ואנוהו' 05331.05646
בשורה טובה לדורשי ה' וטובו
זמני השיעורים הקבועים המתקיימים בעזהשי"ת מידי שבוע
מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א בספרי רבותינו הקדושים מאיז'בצא וראדזין זיע"א
ביום רביעי בלילה בשעה 23:00 שיעור באנגלית ביום שלישי בערב בשעה 21:00 ביום שני בערב בשעה 21:00
בבית המדרש דרוהביטש בבית המדרש ראדזין בבית החסידים 'סטוטשין'
רחוב מלאכי 9בעיה"ק ירושלים רחוב חיים מיכלין 3בית וגן ברחוב גבעת משה 5,
שמעו ותחי נפשכם
לקבלת הגיליון השבועי במייל נא לשלוח מייל ל ri0583256436@gmail.com
To receive the weekly newsletter by email, please send an email to ri0583256436@gmail.com
דורשי ה' החפצים לזכות את הרבים באור תורה וליטול חלק בהוצאת הגליון ,נא לפנות למערכת במספר 058-
3256436או ע"י כתובת מייל ri0583256436@gmail.comושכרו הרבה מאד על פי פעלו.
להשיג את ספרי רבותינו הקדושים במייל של המערכת
יו"ל ע"י עמותת מורשת בית איז'בצא ראדזין ע"ר
