מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

גליון 525
מעדני הפרשה בס"ד
רעיונות והגיגים בפרשת השבוע מאת הר' ישראל אהרן קלצקין – האזינו ויום הכיפורים תשפ"ז
ותשמע הארץ אמרי פי האזינו השמים ואדברה
האוה"ח הק' אומר ,שמה שנאמר 'האזינו השמים' דבר נפלא נתגלה לי השבוע ,בחסדי השי"ת עלי.
הכוונה לדברי תורה ,וע"פ דבריו נפרש רמז בפסוק, ואקדים כמה ידיעות ונגיע אל באר מים חיים זכים.
שהתורה מקדשת את הכל ,והלומד תורה ,מקדש את
דיני ברכת הזימון נלמד מפסוק בפרשת האזינו ,וכך דרשו
העולם ,שמתקיים בזכות הבל פיו.
בגמ' ברכות מה' .שלשה שאכלו כאחד חייבין לזמן ,מנא
בתורתו גם מקדש את השמים ,כמו דאיתא באליהו רבה הני מילי ,א"ר אבהו ,דאמר קרא כי שם ה' אקרא הבו גודל
'כל ת"ח שיושב וקורא ושונה ועוסק בתורה ,הקב״ה יושב לאלקינו'.
כנגדו ויושב וקורא עמו' וזה נרמז בתחילת הפרשה
מצוות זימון היא בשלושה ,אבל יש גם ענין של ארבעה,
'האזינו השמים ואדברה' ,שכאשר זוכים ללמוד תורה,
כמו ששנינו במשנה 'בשלשה אומר נברך ,בשלושה והוא
השמים מאזינים לזה וככתוב 'ויקשב ה' וישמע'.
אומר ברכו' ,דהיינו ,אם הם ד' אנשים ,אזי אחד מזמן וג'
בהמשך הפסוק נרמז שיש שלב נוסף 'ותשמע הארץ עונים על זימונו ,אינו אומר 'נברך' אלא 'ברכו'.
אמרי פי' ,שהרי אמרו חז"ל 'א"ר יוחנן משום רשב"י :כל
יש מנהג ספרדים בברכת הזימון ,שהמזמן פותח ואומר
ת"ח שאומרים דבר שמועה מפיו בעוה"ז ,שפתותיו
'הב לן ונבריך' וכל הקהל עונה בקול' :שמים' .ויש לבאר
דובבות בקבר ,וא"ר יצחק בר זעירי :מאי קראה? וחכך כיין
מהו מקור המנהג ,ומה הקשר בין ברהמ"ז ל'שמים'?
הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים'.
שירת האזינו שונה מהכתיבה בכל התורה ,בכך ,שבכל
יוצא מזה ,שכאשר אנו לומדים תורה ואומרים השמועות
התורה אין הכרח לדייק את המילים באופן מסויים בתוך
בשם אומרים ,נשמעים הדברים במעמקי האדמה במקום
השורות ואפשר להעביר מילה משורה לשורה ,לעומת
קבורתם ,הרי שע"י זה מקדשים גם את מעמקי האדמה
האזינו ,שהשורות מעוצבות אריח על גבי אריח ולבינה
ושלושתם מתחברים יחד ,תוך הארץ ,העולם מעל הארץ
על גבי לבינה ,וכל שורה מדוייקת במילים שלה.
והשמים ,לזמר זמרת ה' שעשועי התורה הקד'.
המשנה במסכת ברכות אומרת :שלשה שאכלו כאחד
זה נרמז בפסוק הבא' :יערף כמטר לקחי' שהמטר הוא
אינם רשאים ליחלק וכן ארבעה וכן חמשה ,ששה נחלקין
כמו התורה ,שבא מן השמים ומנקה ומרענן העולם
עד עשרה ועשרה אינן נחלקין עד שיהיו עשרים.
ונספג בתוך הארץ והכל אחד הוא.
לשון המשנה צריכה ביאור ,מדוע בשלשה נאמר 'אינן
הוא עשך ויכננך רשאין ליחלק' ובעשרה נאמר 'אינן נחלקין'?
בגמ' חולין דרשו 'ויכננך' מלכים ,שרים ,כהנים ,נביאים. בפר' האזינו גם למדנו ,כי אכילה מגושמת יש בה סכנה
דרש החתם סופר כי זה ר"ת משכן. רוחנית ,ככתוב 'וישמן ישורון ויבעט ,שמנת עבית כסית
ויטש אלו-ה עשהו' ,מסיפא דקרא משמע דבאכילה ללא
הוספתי ,כי זה מרומז במילה 'ויכננך' ,כהנים ,נביאים,
ברהמ"ז עסקינן ,שלא השכיל לברך 'ויטוש' בלי ברכה.
נכבדים היינו שרים (לשון הכתוב :ויוסף בלק שלח שרים
נכבדים) ,כתרים היינו מלכים. וכעת נחבר את כל החלקים ויתבאר הענין באופן נפלא.
הפסוק 'כי שם ה' אקרא' שממנו לומדים חיוב זימון ,הוא
ה' בדד ינחנו השורה הרביעית בפרשתנו ,לרמז על אחד מזמן וג' עונים
איתא בספה"ק ,בדד היינו ,גם כשאין שום מליץ ,רק זכות כמו"כ המילה 'כי' מוטעמת מטעם 'תביר' שמשמעותו
אבות ,השי"ת איתנו ולא עזבנו. לשבור ,מרמזת על י' שאכלו כאחד ונתחייבו בזימון,
בד"ד ירמז על שמות האבות :שמו של אברהם אבינו אינם נחלקים (נשברים) עד שיהיו כ'.
מחולק לב' חלקים' ,אב לארם' ,כמו שדרשו בגמ' ברכות, אם נספור משורה זו י' שורות ,נגיע לעוד פסוק בדומה:
יצחק ד' אותיות ,יעקב ד' אותיות. 'כי חלק ה' עמו' ,שזה מרמז על אכילה ,ככתוב 'חלק
כחלק יאכלו' וגם כאן הטעם על המילה 'כי' הוא תביר,
צור ילדך תשי והמילים חלק ה' ירמז כי אם יש מנין אסור לחלק את
'תשי' פירושו שכחה ,כמו שפירש"י 'תשי -תשכח'. הזימון אחר שהתחייבו בזימון עם שם ה'.
לית מילתא דלא רמיזי באורייתא ,מלחמת ההתשה אולי זה טעם המנהג לצעון 'שמים' בעת הזימון ,כי כל
היתה בארה"ק בשנת תשכ"ח והיינו 'תשי – תשכ"ח'. הנזכר נלמד בפרשת 'האזינו השמים'.
יש לציין ,כי 2האותיות הראשונות של 'תשי' הם אותם 2 גם שמו של בעל המימרא רבי אבהו מרמז על כמה
האותיות של 'תשכח' ,והאות י' של 'תשי' שהיא ,10היא מההלכות הנזכרות דלעיל ,כדלהלן:
אותו מספר קטן של האותיות כח ( )10של 'תשכח' א' או ב' שאכלו אינם מזמנין ,ה' אין נחלקין ,ו' נחלקין.
פרשת האזינו ויו"כ ,שנה י"א מעדני הפרשה בס"ד ,עמוד ב'
אמרו חז"ל 'השטן' בגי' ,364כי יש בשנה 365ימים ,ויש כי ביום הזה יכפר עליכם
ושות לשטן שס"ד ימים מתוכם ,כלומר ,שס"ה ימים כבר הקשו :היה צריך לכתוב 'יכפר לכם' ומהו 'עליכם'?
פחות אחד ,כי ביום הכיפורים אין לו רשות לקטרג וידידנו הרב א .ח .תירץ כי בגמ' יומא פירשו הכתוב
והקב"ה מוחל לכל עוונות עמו ברחמים. 'בעצם היום הזה' לדרוש 'עיצומו של יום כיפורים מכפר'
אציין ,כי 'כיפורים' בגימ' שס"ו ,לרמז ,כי ההשפעות של לכן שייך לשון 'עליכם' כביכול מלבישם עליכם הכפרה.
יום קדוש זה ,חלים על היום הזה עצמו ועל כל שס"ה הוספתי לדבריו ,שזה מרומז בתוך המילה 'עליכם' ,שהוא
ימות השנה ,וכפי שאומרים ב'כל נדרי' מיום כיפורים זה נוטריקון 'עיצומו של יום כיפורים מכפר'.
עד יום כיפורים הבא עלינו לטובה' ועד בכלל.
במקום שבעלי תשובה עומדים בדרך צחות
נוסיף ,כי בתורה כתיב 'כפור' חסר ,אכן' ,יום כפור' בגימ'
שס"ב ,עם הכולל והמילים זה שס"ה כמנין ימות השנה. אמרו חז"ל ברכות לד סוף פרק אין עומדין 'מקום שבעלי תשובה
עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין' ונאמרו על מימרא
בטור אור"ח תר"ד אי' :מעשה בשוטר העיר שאמר לעבדו
זו כמה וכמה פירושים.
קנה לי דגים ,ולא מצא אלא דג אחד ונתן בו זהוב ,והיה
שם יהודי חייט והוסיף עליו ,עד שהעלוהו לחמשה שמעתי מהמגיד מישרים הרב יעקב צוקר זצ"ל מבני ברק
ונשאר לחייט .בא העבד אל אדוניו וספר לו כל המאורע. בדרך צחות :כי כל איש ישראל יש חבל רוחני שמחובר
שלח השוטר אחר החייט וא"ל :מה מלאכתך? א"ל :חייט. עליו ונמשך לשמי מעלה על כסא הכבוד ,וכאשר נכשל
א"ל :ולמה קנית דג שוה זהוב בה' זהובים ,ולא עוד אלא ל"ע בעוונות ,נקרע החבל ונוצר פירוד בינו לבין השכינה
שלקחתו מיד עבדי ששלחתיו לקנותו לי? השיב לו: הקדושה וכאשר שב בתשובה צריך ליטול את 2הקצוות
והיאך לא אקננו אפילו בי' ,כדי לאוכלו ביום כזה שציונו ולעשות קשר חדש ,לחבר את החבל.
הקב"ה לאכול ולשתות ושאנו בטוחים שהקב"ה יכפר לנו מטבעו של קשר על חבל שהוא מקצר את החבל עקב
עוונותינו .א"ל :אם כן יפה עשית ,ופטרו והלך לשלום. הקשירה שצורכת 2קטעים מן החבל ,יוצא איפה,
ד"ג מניינו שבע ,מרמז על ז' ימי התשובה שבין ר"ה עד שהחבל הקצר מגביה את האדם יותר מהצדיק שמעולם
ערב יום הכיפורים. לא קרע את החבל ולא נתקצר מהקשירה.
והענין שהדגיש שהיה מוכן לקנותו אף בעשרה זהובים, ממילא ,באותו גובה שהבעל תשובה עומד עקב הגבהתו
לרמז על האוכל בתשיעי ,כאילו התענה תשיעי ועשירי. ע"י החבל ,אין הצדיק יכול לעמוד ,כי הוא יציב על
הקרקע במקומו מאז ולתמיד.
והסיפור אירע בחייט ,כי חייט אותיות חט ופעמיים אות
י' ,שמרמז על שם ה' שנכתב בשני יודין ,שהוא הקשר במקום שבעלי תשובה עומדים
בין קודשא בריך הוא לבני ישראל ,י' שמו של הקב"ה ,יוד
ועתה אומר הפירוש שנתחדש לי בס"ד.
היינו יהודים.
אמרו חז"ל שהחטאים יוצרים מחיצה בין ישראל
גם ירמז על י' לחודש שמכפר על החטאים ,שמתחיל
לאביהם שבשמים ,וכאשר החוטא שב בתשובה שלימה,
כבר יום קודם לכן ,על ידי האכילה שמעלה כאילו התענה
השטן ממשיך לקטרג ועומד על ימינו לשטנו ובכל כוחו
י' לחודש ועוד י' לחודש (שהרי בט' לא נצטוינו לצום).
ומשמר את המחיצה שתישאר על עומדה והוא דורש
גם אותיות חייט הם ח' ט' י' ,היינו הכנה של שלשה ימים
שהנפש החוטאת תמות.
קודם יום הכיפורים ,כמו שמצאנו במתן תורה 'היו נכונים
הקב"ה ברוב חסדיו' ,לא יחפוץ המות המת כי אם בשובו
לשלשת ימים'.
מדרכו וחיה' ,תופס את השב ומגביהו מעל המחיצה
אין ישראל נגאלין אלא בתשובה להעבירו לחיים.
יום הכיפורים הוא יום תשובה ,יום כיפור נקרא בתורה הצדיק שלא חטא ,אינו זקוק להגבהה זו ונשאר על עומדו
'שבת שבתון'. במחיצת השכינה הקד' ללא ההגבהה של מידת הרחמים.
המילה תשובה הם אותיות 'שבת ו' ה'' ,כי עד לגאולה אין ממילא אתי שפיר 'מקום שבעלי תשובה עומדין ,צדיקים
הכסא שלם ואין שמו שלם ,שחסר אותיות ו' ה' בשמו. גמורים אינם עומדין'.
זה נרמז במילה תשובה ,שבת הינו הכסא מקום מושבתו
בשמים ואותיות ו ה ,שע"י התשובה ניגאל והכסא והשם יום הכיפורים
יהיו שלמים בקרוב בימינו אמן. בתורה נאמר 'כי יום כיפורים הוא לכפר עליכם.
ברכת מזל טוב
לידידי היקר הרה"ח ר' מנחם נחום ויסברג שליט"א ומשפ' לרגל אירוסי בתו החשובה למז"ט בשעטו"מ ,יזכו להקים בית נאמן בישראל לתפארת.
המעוניין לקבל גליון זה באימייל וכן לכל הארה והערה ,יכתוב לי בכתובת הנ"ל
ויקבל מידי שבוע הגליון על הפרשהmaadoney@gmail.com .
