gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ‪525‬‬ ‫מעדני הפרשה‬ ‫בס"ד‬ ‫רעיונות והגיגים בפרשת השבוע מאת הר' ישראל אהרן קלצקין – האזינו ויום הכיפורים תשפ"ז‬ ‫ותשמע הארץ אמרי פי‬ ‫האזינו השמים ואדברה‬ ‫האוה"ח הק' אומר‪ ,‬שמה שנאמר 'האזינו השמים'‬ ‫דבר נפלא נתגלה לי השבוע‪ ,‬בחסדי השי"ת עלי‪.‬‬ ‫הכוונה לדברי תורה‪ ,‬וע"פ דבריו נפרש רמז בפסוק‪,‬‬ ‫ואקדים כמה ידיעות ונגיע אל באר מים חיים זכים‪.‬‬ ‫שהתורה מקדשת את הכל‪ ,‬והלומד תורה‪ ,‬מקדש את‬ ‫דיני ברכת הזימון נלמד מפסוק בפרשת האזינו‪ ,‬וכך דרשו‬ ‫העולם‪ ,‬שמתקיים בזכות הבל פיו‪.‬‬ ‫בגמ' ברכות מה‪' .‬שלשה שאכלו כאחד חייבין לזמן‪ ,‬מנא‬ ‫בתורתו גם מקדש את השמים‪ ,‬כמו דאיתא באליהו רבה‬ ‫הני מילי‪ ,‬א"ר אבהו‪ ,‬דאמר קרא כי שם ה' אקרא הבו גודל‬ ‫'כל ת"ח שיושב וקורא ושונה ועוסק בתורה‪ ,‬הקב״ה יושב‬ ‫לאלקינו'‪.‬‬ ‫כנגדו ויושב וקורא עמו' וזה נרמז בתחילת הפרשה‬ ‫מצוות זימון היא בשלושה‪ ,‬אבל יש גם ענין של ארבעה‪,‬‬ ‫'האזינו השמים ואדברה'‪ ,‬שכאשר זוכים ללמוד תורה‪,‬‬ ‫כמו ששנינו במשנה 'בשלשה אומר נברך‪ ,‬בשלושה והוא‬ ‫השמים מאזינים לזה וככתוב 'ויקשב ה' וישמע'‪.‬‬ ‫אומר ברכו'‪ ,‬דהיינו‪ ,‬אם הם ד' אנשים‪ ,‬אזי אחד מזמן וג'‬ ‫בהמשך הפסוק נרמז שיש שלב נוסף 'ותשמע הארץ‬ ‫עונים על זימונו‪ ,‬אינו אומר 'נברך' אלא 'ברכו'‪.‬‬ ‫אמרי פי'‪ ,‬שהרי אמרו חז"ל 'א"ר יוחנן משום רשב"י‪ :‬כל‬ ‫יש מנהג ספרדים בברכת הזימון‪ ,‬שהמזמן פותח ואומר‬ ‫ת"ח שאומרים דבר שמועה מפיו בעוה"ז‪ ,‬שפתותיו‬ ‫'הב לן ונבריך' וכל הקהל עונה בקול‪' :‬שמים'‪ .‬ויש לבאר‬ ‫דובבות בקבר‪ ,‬וא"ר יצחק בר זעירי‪ :‬מאי קראה? וחכך כיין‬ ‫מהו מקור המנהג‪ ,‬ומה הקשר בין ברהמ"ז ל'שמים'?‬ ‫הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים'‪.‬‬ ‫שירת האזינו שונה מהכתיבה בכל התורה‪ ,‬בכך‪ ,‬שבכל‬ ‫יוצא מזה‪ ,‬שכאשר אנו לומדים תורה ואומרים השמועות‬ ‫התורה אין הכרח לדייק את המילים באופן מסויים בתוך‬ ‫בשם אומרים‪ ,‬נשמעים הדברים במעמקי האדמה במקום‬ ‫השורות ואפשר להעביר מילה משורה לשורה‪ ,‬לעומת‬ ‫קבורתם‪ ,‬הרי שע"י זה מקדשים גם את מעמקי האדמה‬ ‫האזינו‪ ,‬שהשורות מעוצבות אריח על גבי אריח ולבינה‬ ‫ושלושתם מתחברים יחד‪ ,‬תוך הארץ‪ ,‬העולם מעל הארץ‬ ‫על גבי לבינה‪ ,‬וכל שורה מדוייקת במילים שלה‪.‬‬ ‫והשמים‪ ,‬לזמר זמרת ה' שעשועי התורה הקד'‪.‬‬ ‫המשנה במסכת ברכות אומרת‪ :‬שלשה שאכלו כאחד‬ ‫זה נרמז בפסוק הבא‪' :‬יערף כמטר לקחי' שהמטר הוא‬ ‫אינם רשאים ליחלק וכן ארבעה וכן חמשה‪ ,‬ששה נחלקין‬ ‫כמו התורה‪ ,‬שבא מן השמים ומנקה ומרענן העולם‬ ‫עד עשרה ועשרה אינן נחלקין עד שיהיו עשרים‪.‬‬ ‫ונספג בתוך הארץ והכל אחד הוא‪.‬‬ ‫לשון המשנה צריכה ביאור‪ ,‬מדוע בשלשה נאמר 'אינן‬ ‫הוא עשך ויכננך‬ ‫רשאין ליחלק' ובעשרה נאמר 'אינן נחלקין'?‬ ‫בגמ' חולין דרשו 'ויכננך' מלכים‪ ,‬שרים‪ ,‬כהנים‪ ,‬נביאים‪.‬‬ ‫בפר' האזינו גם למדנו‪ ,‬כי אכילה מגושמת יש בה סכנה‬ ‫דרש החתם סופר כי זה ר"ת משכן‪.‬‬ ‫רוחנית‪ ,‬ככתוב 'וישמן ישורון ויבעט‪ ,‬שמנת עבית כסית‬ ‫ויטש אלו‪-‬ה עשהו'‪ ,‬מסיפא דקרא משמע דבאכילה ללא‬ ‫הוספתי‪ ,‬כי זה מרומז במילה 'ויכננך'‪ ,‬כהנים‪ ,‬נביאים‪,‬‬ ‫ברהמ"ז עסקינן‪ ,‬שלא השכיל לברך 'ויטוש' בלי ברכה‪.‬‬ ‫נכבדים היינו שרים (לשון הכתוב‪ :‬ויוסף בלק שלח שרים‬ ‫נכבדים)‪ ,‬כתרים היינו מלכים‪.‬‬ ‫וכעת נחבר את כל החלקים ויתבאר הענין באופן נפלא‪.‬‬ ‫הפסוק 'כי שם ה' אקרא' שממנו לומדים חיוב זימון‪ ,‬הוא‬ ‫ה' בדד ינחנו‬ ‫השורה הרביעית בפרשתנו‪ ,‬לרמז על אחד מזמן וג' עונים‬ ‫איתא בספה"ק‪ ,‬בדד היינו‪ ,‬גם כשאין שום מליץ‪ ,‬רק זכות‬ ‫כמו"כ המילה 'כי' מוטעמת מטעם 'תביר' שמשמעותו‬ ‫אבות‪ ,‬השי"ת איתנו ולא עזבנו‪.‬‬ ‫לשבור‪ ,‬מרמזת על י' שאכלו כאחד ונתחייבו בזימון‪,‬‬ ‫בד"ד ירמז על שמות האבות‪ :‬שמו של אברהם אבינו‬ ‫אינם נחלקים (נשברים) עד שיהיו כ'‪.‬‬ ‫מחולק לב' חלקים‪' ,‬אב לארם'‪ ,‬כמו שדרשו בגמ' ברכות‪,‬‬ ‫אם נספור משורה זו י' שורות‪ ,‬נגיע לעוד פסוק בדומה‪:‬‬ ‫יצחק ד' אותיות‪ ,‬יעקב ד' אותיות‪.‬‬ ‫'כי חלק ה' עמו'‪ ,‬שזה מרמז על אכילה‪ ,‬ככתוב 'חלק‬ ‫כחלק יאכלו' וגם כאן הטעם על המילה 'כי' הוא תביר‪,‬‬ ‫צור ילדך תשי‬ ‫והמילים חלק ה' ירמז כי אם יש מנין אסור לחלק את‬ ‫'תשי' פירושו שכחה‪ ,‬כמו שפירש"י 'תשי ‪ -‬תשכח'‪.‬‬ ‫הזימון אחר שהתחייבו בזימון עם שם ה'‪.‬‬ ‫לית מילתא דלא רמיזי באורייתא‪ ,‬מלחמת ההתשה‬ ‫אולי זה טעם המנהג לצעון 'שמים' בעת הזימון‪ ,‬כי כל‬ ‫היתה בארה"ק בשנת תשכ"ח והיינו 'תשי – תשכ"ח'‪.‬‬ ‫הנזכר נלמד בפרשת 'האזינו השמים'‪.‬‬ ‫יש לציין‪ ,‬כי ‪ 2‬האותיות הראשונות של 'תשי' הם אותם ‪2‬‬ ‫גם שמו של בעל המימרא רבי אבהו מרמז על כמה‬ ‫האותיות של 'תשכח'‪ ,‬והאות י' של 'תשי' שהיא ‪ ,10‬היא‬ ‫מההלכות הנזכרות דלעיל‪ ,‬כדלהלן‪:‬‬ ‫אותו מספר קטן של האותיות כח (‪ )10‬של 'תשכח'‬ ‫א' או ב' שאכלו אינם מזמנין‪ ,‬ה' אין נחלקין‪ ,‬ו' נחלקין‪.‬‬ ‫פרשת האזינו ויו"כ‪ ,‬שנה י"א‬ ‫מעדני הפרשה‬ ‫בס"ד‪ ,‬עמוד ב'‬ ‫אמרו חז"ל 'השטן' בגי' ‪ ,364‬כי יש בשנה ‪ 365‬ימים‪ ,‬ויש‬ ‫כי ביום הזה יכפר עליכם‬ ‫ושות לשטן שס"ד ימים מתוכם‪ ,‬כלומר‪ ,‬שס"ה ימים‬ ‫כבר הקשו‪ :‬היה צריך לכתוב 'יכפר לכם' ומהו 'עליכם'?‬ ‫פחות אחד‪ ,‬כי ביום הכיפורים אין לו רשות לקטרג‬ ‫וידידנו הרב א‪ .‬ח‪ .‬תירץ כי בגמ' יומא פירשו הכתוב‬ ‫והקב"ה מוחל לכל עוונות עמו ברחמים‪.‬‬ ‫'בעצם היום הזה' לדרוש 'עיצומו של יום כיפורים מכפר'‬ ‫אציין‪ ,‬כי 'כיפורים' בגימ' שס"ו‪ ,‬לרמז‪ ,‬כי ההשפעות של‬ ‫לכן שייך לשון 'עליכם' כביכול מלבישם עליכם הכפרה‪.‬‬ ‫יום קדוש זה‪ ,‬חלים על היום הזה עצמו ועל כל שס"ה‬ ‫הוספתי לדבריו‪ ,‬שזה מרומז בתוך המילה 'עליכם'‪ ,‬שהוא‬ ‫ימות השנה‪ ,‬וכפי שאומרים ב'כל נדרי' מיום כיפורים זה‬ ‫נוטריקון 'עיצומו של יום כיפורים מכפר'‪.‬‬ ‫עד יום כיפורים הבא עלינו לטובה' ועד בכלל‪.‬‬ ‫במקום שבעלי תשובה עומדים בדרך צחות‬ ‫נוסיף‪ ,‬כי בתורה כתיב 'כפור' חסר‪ ,‬אכן‪' ,‬יום כפור' בגימ'‬ ‫שס"ב‪ ,‬עם הכולל והמילים זה שס"ה כמנין ימות השנה‪.‬‬ ‫אמרו חז"ל ברכות לד סוף פרק אין עומדין 'מקום שבעלי תשובה‬ ‫עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין' ונאמרו על מימרא‬ ‫בטור אור"ח תר"ד אי'‪ :‬מעשה בשוטר העיר שאמר לעבדו‬ ‫זו כמה וכמה פירושים‪.‬‬ ‫קנה לי דגים‪ ,‬ולא מצא אלא דג אחד ונתן בו זהוב‪ ,‬והיה‬ ‫שם יהודי חייט והוסיף עליו‪ ,‬עד שהעלוהו לחמשה‬ ‫שמעתי מהמגיד מישרים הרב יעקב צוקר זצ"ל מבני ברק‬ ‫ונשאר לחייט‪ .‬בא העבד אל אדוניו וספר לו כל המאורע‪.‬‬ ‫בדרך צחות‪ :‬כי כל איש ישראל יש חבל רוחני שמחובר‬ ‫שלח השוטר אחר החייט וא"ל‪ :‬מה מלאכתך? א"ל‪ :‬חייט‪.‬‬ ‫עליו ונמשך לשמי מעלה על כסא הכבוד‪ ,‬וכאשר נכשל‬ ‫א"ל‪ :‬ולמה קנית דג שוה זהוב בה' זהובים‪ ,‬ולא עוד אלא‬ ‫ל"ע בעוונות‪ ,‬נקרע החבל ונוצר פירוד בינו לבין השכינה‬ ‫שלקחתו מיד עבדי ששלחתיו לקנותו לי? השיב לו‪:‬‬ ‫הקדושה וכאשר שב בתשובה צריך ליטול את ‪ 2‬הקצוות‬ ‫והיאך לא אקננו אפילו בי'‪ ,‬כדי לאוכלו ביום כזה שציונו‬ ‫ולעשות קשר חדש‪ ,‬לחבר את החבל‪.‬‬ ‫הקב"ה לאכול ולשתות ושאנו בטוחים שהקב"ה יכפר לנו‬ ‫מטבעו של קשר על חבל שהוא מקצר את החבל עקב‬ ‫עוונותינו‪ .‬א"ל‪ :‬אם כן יפה עשית‪ ,‬ופטרו והלך לשלום‪.‬‬ ‫הקשירה שצורכת ‪ 2‬קטעים מן החבל‪ ,‬יוצא איפה‪,‬‬ ‫ד"ג מניינו שבע‪ ,‬מרמז על ז' ימי התשובה שבין ר"ה עד‬ ‫שהחבל הקצר מגביה את האדם יותר מהצדיק שמעולם‬ ‫ערב יום הכיפורים‪.‬‬ ‫לא קרע את החבל ולא נתקצר מהקשירה‪.‬‬ ‫והענין שהדגיש שהיה מוכן לקנותו אף בעשרה זהובים‪,‬‬ ‫ממילא‪ ,‬באותו גובה שהבעל תשובה עומד עקב הגבהתו‬ ‫לרמז על האוכל בתשיעי‪ ,‬כאילו התענה תשיעי ועשירי‪.‬‬ ‫ע"י החבל‪ ,‬אין הצדיק יכול לעמוד‪ ,‬כי הוא יציב על‬ ‫הקרקע במקומו מאז ולתמיד‪.‬‬ ‫והסיפור אירע בחייט‪ ,‬כי חייט אותיות חט ופעמיים אות‬ ‫י'‪ ,‬שמרמז על שם ה' שנכתב בשני יודין‪ ,‬שהוא הקשר‬ ‫במקום שבעלי תשובה עומדים‬ ‫בין קודשא בריך הוא לבני ישראל‪ ,‬י' שמו של הקב"ה‪ ,‬יוד‬ ‫ועתה אומר הפירוש שנתחדש לי בס"ד‪.‬‬ ‫היינו יהודים‪.‬‬ ‫אמרו חז"ל שהחטאים יוצרים מחיצה בין ישראל‬ ‫גם ירמז על י' לחודש שמכפר על החטאים‪ ,‬שמתחיל‬ ‫לאביהם שבשמים‪ ,‬וכאשר החוטא שב בתשובה שלימה‪,‬‬ ‫כבר יום קודם לכן‪ ,‬על ידי האכילה שמעלה כאילו התענה‬ ‫השטן ממשיך לקטרג ועומד על ימינו לשטנו ובכל כוחו‬ ‫י' לחודש ועוד י' לחודש (שהרי בט' לא נצטוינו לצום)‪.‬‬ ‫ומשמר את המחיצה שתישאר על עומדה והוא דורש‬ ‫גם אותיות חייט הם ח' ט' י'‪ ,‬היינו הכנה של שלשה ימים‬ ‫שהנפש החוטאת תמות‪.‬‬ ‫קודם יום הכיפורים‪ ,‬כמו שמצאנו במתן תורה 'היו נכונים‬ ‫הקב"ה ברוב חסדיו‪' ,‬לא יחפוץ המות המת כי אם בשובו‬ ‫לשלשת ימים'‪.‬‬ ‫מדרכו וחיה'‪ ,‬תופס את השב ומגביהו מעל המחיצה‬ ‫אין ישראל נגאלין אלא בתשובה‬ ‫להעבירו לחיים‪.‬‬ ‫יום הכיפורים הוא יום תשובה‪ ,‬יום כיפור נקרא בתורה‬ ‫הצדיק שלא חטא‪ ,‬אינו זקוק להגבהה זו ונשאר על עומדו‬ ‫'שבת שבתון'‪.‬‬ ‫במחיצת השכינה הקד' ללא ההגבהה של מידת הרחמים‪.‬‬ ‫המילה תשובה הם אותיות 'שבת ו' ה''‪ ,‬כי עד לגאולה אין‬ ‫ממילא אתי שפיר 'מקום שבעלי תשובה עומדין‪ ,‬צדיקים‬ ‫הכסא שלם ואין שמו שלם‪ ,‬שחסר אותיות ו' ה' בשמו‪.‬‬ ‫גמורים אינם עומדין'‪.‬‬ ‫זה נרמז במילה תשובה‪ ,‬שבת הינו הכסא מקום מושבתו‬ ‫בשמים ואותיות ו ה‪ ,‬שע"י התשובה ניגאל והכסא והשם‬ ‫יום הכיפורים‬ ‫יהיו שלמים בקרוב בימינו אמן‪.‬‬ ‫בתורה נאמר 'כי יום כיפורים הוא לכפר עליכם‪.‬‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫לידידי היקר הרה"ח ר' מנחם נחום ויסברג שליט"א ומשפ' לרגל אירוסי בתו החשובה למז"ט בשעטו"מ‪ ,‬יזכו להקים בית נאמן בישראל לתפארת‪.‬‬ ‫המעוניין לקבל גליון זה באימייל וכן לכל הארה והערה‪ ,‬יכתוב לי בכתובת הנ"ל‬ ‫ויקבל מידי שבוע הגליון על הפרשה‪maadoney@gmail.com .‬‬