gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

כתרי תורה · Kisrei Torah — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: כתרי תורה · Kisrei Torah

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

כתרי תורה · Kisrei Torah — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫רבי זכריה ב"ר אליהו יפת זלה"ה‬ ‫רב שכונת כפר שלם ת"א ‪ -‬ח' תשרי תשמ"ח‬ ‫רבי אברהם ב"ר צדוק הלוי צנעאני זלה"ה‬ ‫מח"ס קדש הילולים ‪ -‬ט' תשרי תרע"ד‬ ‫לק"י | ה ' תשפ" ז ב'של " ח | גיליון שכ"א | פרשת האזינו‬ ‫רבי סאלם ב"ר עואץ' זלה"ה‬ ‫אב"ד עראם – ט' תשרי תרפ"ב‬ ‫רבי אברהם ב"ר יוסף קארה זלה"ה‬ ‫מחכמי צנעא – י' תשרי תר"נ‬ ‫רבי יוסף ב"ר שלום מחפוד זלה"ה‬ ‫ראב"ד מסיב – י' תשרי תשל"ו‬ ‫רבי שמעון ב"ר שמעון הלוי מאורחי זלה"ה‬ ‫רב ביהכנ"ס 'אגודת נצח' בת ים – י' תשרי תשס"ב‬ ‫רבי יוסף ב"ר אהרן הכהן זלה"ה‬ ‫מח"ס לקט הכסף – י"א תשרי תרנ"ב‬ ‫רבי דוד ב"ר אברהם מלאחי זלה"ה‬ ‫אב"ד מחוז איב – י"א תשרי תשכ"ב‬ ‫רבי שמעון ב"ר שלום קלזאן זלה"ה‬ ‫רב בי"כ תפארת ישראל וירושלים קטמון – י"ג תשרי תשס"ב‬ ‫רבי יוסף ב"ר סעדיה עוקבי זלה"ה‬ ‫רבה של מגדל – י"ג תשרי תשס"ו‬ ‫רבי עמרם ב"ר יחיא קרח זלה"ה‬ ‫הרב הראשי לצנעא ומח"ס סער"ת– י"ד תשרי תשי"ג‬ ‫לע"נ מרן ראש הישיבה הגאון רבי ירחמיאל גרשון בן הגאון רבי צבי יהודה אדלשטיין זלה"ה‪ .‬מרן הגאון הגדול רבי שמריהו יוסף חיים בן מרן הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי זלה"ה‪ .‬מרן הגאון‬ ‫רבי אלעזר ב"ר חיים קורח זלה"ה‬ ‫הגדול רבי שמעון ב"ר דוד בעדני זלה"ה • זקנתי אצילת המידות מרת ברכה שרעבי ע"ה ב"ר ישראל מגארי זלה"ה – כ"ג סיון התשפ"ו‪ .‬זקנתי אצילת המידות מרת שולמית מורחי ע"ה ב"ר שלום עצאר‬ ‫רב ביהכנ"ס 'תפארת ישראל' בר"ג ‪ -‬י"ד תשרי תשל"ד‬ ‫זלה"ה – ט"ז אב התשפ"ג‪ ,‬ואחיה רבי שלום ב"ר שלום עצאר זצ"ל ‪ -‬כ"ב מרחשון תשע"ו‪ .‬ר' עזרא ב"ר יעקב שרעבי זצ"ל – ל' סיון התשפ"ג‪ ,‬דודי הרב אברהם ב"ר דוד בדיחי זצ"ל‪ ,‬הרב אלעזר עוזרי‬ ‫זצ"ל בן יבלחט"א רבי אברהם‪ ,‬ר' זכריה ב"ר יוסף גהסי זצ"ל‪ ,‬ר' ישראל ב"ר יהודה חגבי זצ"ל‪ ,‬הבה"ח נפתלי צבי יעיש זצ"ל בן יבלחט"א רבי יגיל‪ .‬הרב יהודה זצ"ל ואחותו מרת יהודית ב"ר יוסף שרעבי‬ ‫ע"ה‪ .‬מרת בתיה שאלתיאל הלוי ב"ר עזר שרעבי זצ"ל – ט' סיון תשפ"ג • ולזכות הרבנים הגאונים הרב אהרן ב"ר יוסף שליט"א • הרב אלעזר ב"ר אהרן שליט"א‪ .‬מרת אסנת ב"ר צדוק תחי'‪ ,‬מרת צביה‬ ‫ב"ר יוסף תחי'‪ ,‬הנערה שרה בת שלומית תחי'‪ .‬לרפו"ש במהרה בתושח"י‪ ,‬ולהצלת והצלחת אחב"י‪ ,‬הנתונים בצרה ובשביה באה"ק ובשאר גליותיהם‪ ,‬והשם ירחם‪ ,‬עמו ינחם‪ ,‬על יד מנחם‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי‪:‬‬ ‫על מה צריך להתמקד בעבודת התשובה‬ ‫כי שם ה' אקרא הבו גודל לﭏהינו (ל"ב‪ ,‬א' ג')‪.‬‬ ‫א] ראיתי להביא כאן דברים נכוחים על התשובה השלימה שכתב המבי"ט (בספרו בית אלדים בתחילת שער‬ ‫מושלו‬ ‫ֺ‬ ‫איתא במדרש הגדול‪ ,‬ר' שמעון בן יוחאי‬ ‫התשובה) ‪ ,‬חקרנו על גדר התשובה ומצאנוהו נכון ושלם והיא קריבה להשם מריחוק החטא ולא להנצל מן‬ ‫משל‪ ,‬למה הדבר דומה‪ ,‬לאחד שהיה איקונין‬ ‫העונש על מה שחטא‪ .‬כי החוטא שתים רעות עשה‪ ,‬רעה לעצמו שיענישהו ה' יתברך ורעה גדולה מזו‬ ‫שלמלך בידו‪ ,‬מצא אפטיקין (פי' יועץ) ומשכן עמו‪,‬‬ ‫מצא סנוקליטין (פי' שר) ומשכן עמו‪ ,‬בעלי זמורה‬ ‫שהכעיס את בוראו במה שעבר על ציוויו‪ .‬ואם כן כוונת השב בתשובה צריכה שתהא להתקרב אל ה'‬ ‫(פי' שוטרים) ומשכן עמו‪ .‬אמרו לו‪ ,‬כל כך למה‪.‬‬ ‫ולרצו תו על מה שעבר דברו ולא על העונש המעותד לבא עליו‪ .‬כי בשובו בלב נשבר ונדכה לפניו‪ ,‬סוף‬ ‫אמר להן‪ ,‬שלבי גס‪ ,‬שאיקונין שלמלך בידי‪ .‬כך‬ ‫העונש להסתלק ולא יענש אחרי שובו‪ ,‬עכ"ד יעו"ש‪ .‬וראיתי מי שביאר היטב את העניין על פי מאמר‬ ‫היה משה מרעיש את השמים ומזעזע את הארץ‪,‬‬ ‫חז"ל (יומא פו‪ ).‬גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד‪ ,‬שלכאורה אינו מובן מדוע צריך תשובה עד כסא‬ ‫שנאמר האזינו השמים [וגו']‪ .‬אמרו לו‪ ,‬כל כך‬ ‫הכבוד והרי העיקר הוא שישוב למצב שהיה קודם שחטא‪ .‬אלא הביאור הוא‪ ,‬כי הנשמה היורדת לעולם‬ ‫למה‪ ,‬אמר להן‪ ,‬שלבי גס‪ ,‬שאני מזכיר שמו‬ ‫חצובה היא מתחת לכסא הכבוד‪ ,‬ותכלית חיי האדם היא להשיב את הנשמה למקומה וזו ה'תשובה'‪.‬‬ ‫שלהקב"ה לכך נאמר כי שם ה' אקרא‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫והיינו כי הנש מה קודם ירידתה הייתה בושה במקומה בכסא הכבוד כבושת מקבל הצדקה‪ ,‬ובשיבתה‬ ‫והוסיף לבאר בעל מדרש סגולת ישראל‪ ,‬כי‬ ‫אחר רדתה לגוף חוזרת לדבקותה כראוי בשכר עבודת האדם בעולם כנגד המרחיקים אותה מעבודת ה'‬ ‫אפטיקון ר"ל עולם המלאכים‪ ,‬סנוקליטון ר"ל‬ ‫(שפתי חיים מועדים א' עמ' רמ"ז) ‪ .‬ויש להוסיף ע"פ דברים אלו‪ ,‬כי התשובה מתייחסת אל הנשמה והעברות‬ ‫עולם הגלגלים‪ ,‬בעל זמורה ר"ל עולם היסודות‪,‬‬ ‫ומשכן עימו‪ ,‬ר"ל חלקי העולם נשמעין לו והוא‬ ‫מתייחסות אל הגוף ופיתויי העולם הזה‪ ,‬וככל שהאדם יחזק את הרצון הפנימי אל ה' [כי הרצון נמצא‬ ‫מושל בהם‪ ,‬עכת"ד‪.‬‬ ‫בנשמה שהיא טהורה תמיד למרות העברות שאדם עושה]‪ ,‬הרי בזה הוא שב בתשובה ובזה יתכפרו לו‬ ‫מבואר כאן‪ ,‬כי אותם שהם קרובים להשי"ת‪ ,‬הן‬ ‫העבירות כאמור‪ .‬והנה האמצעים לשוב אל ה'‪ ,‬הם הן על ידי תפילה בכוונה שעיקרה היא התקרבות‪,‬‬ ‫המושלים בשמים וכל צבאם הארץ וכל אשר‬ ‫ולמעלה מכך הוא לימוד התורה שהיא גילוי רצונו יתברך (עי' שפתי חיים שם עמ' רנ"א)‪.‬‬ ‫בה‪ ,‬כי זיו המלך עליהם‪[ .‬ובחכמת שלמה‬ ‫ובעניין זה שמעתי לאחרונה סיפור מרגש על בחור שיצא לתרבות רעה ועבר עבירות חמורות רח"ל‪.‬‬ ‫למוהר"ר שלמה טביב זלה"ה‪ ,‬הביא כאן בשם‬ ‫וב"ה לאחר זמן התעורר לחזור בתשובה שלימה עד שנעשה אברך בן תורה‪ .‬אלא שמפני העבירות‬ ‫מרן האריז"ל שיש בפסוק זה יחוד לעצירת‬ ‫שעשה בעבר הייתה נפשו מיוסרת והרגיש כעין אוטם בלב לעבודת ה' ואף להתפלל על כך הוא לא‬ ‫גשמים כידוע‪ .‬וביאר מהר"ש סודו‪ ,‬כי שם ה'‬ ‫הצליח‪ ,‬וכביכול חש שלא שב בתשובה כראוי על חטאי העבר‪ .‬ולאחר ששמע דברים אלו‪ ,‬הבין כי עיקר‬ ‫משפיע אורו וכוחו לכנסת ישראל‪ ,‬ונתן להם כח‬ ‫התשובה היא לגלות את רצון הנשמה לדבוק בה' ולזה הוא זכה‪ ,‬ואז נפתח סגור לבבו עד לדמעות‬ ‫גדול לפעול בעולם‪ ,‬ע"ש באורך]‪.‬‬ ‫שריפאו את נפשו המיוסרת‪.‬‬ ‫וכן מבואר כאן במדרש רבה (פ"י א') אמר‬ ‫הקב"ה‪ ,‬אם הטית אזנך לתורה‪ ,‬כשתבא לפתוח‬ ‫הבדלה על מיץ ענבים מעורב בבירה‬ ‫בדברי תורה‪ ,‬הכל משתתקים לפניך ושומעים‬ ‫ב] נשאלתי מאברך שקשה עליו מאוד שתיית מיץ ענבים בהבדלה במוצאי שבת‪ ,‬ולכן הוא נוהג לערב‬ ‫דבריך‪ ,‬כשם שהטית אזנך לשמע דברי תורה‪.‬‬ ‫בה בירה באופן שהרוב הוא מיץ ענבים‪ ,‬וטענתו בפיו‪ ,‬שעדיף לערב בירה ולא מים כיון שעל בירה ניתן‬ ‫ומהיכן את למד ממשה רבנו שע"י שהטה אזנו‬ ‫לעשות הבדלה כדין שכר מדינה‪ .‬אלא שבא לשאול האם הברכה על הכוס היא בורא פרי הגפן‪ .‬תשובה‪:‬‬ ‫לתורה‪ ,‬בשעה שבא לפתוח בד"ת נשתתקו‬ ‫לכאורה מפורש הדבר בב"י (תחילת סי' ר"ב) שאם נתערב יין בשכר הולכים בזה אחר הרוב והובא דין זה‬ ‫העליונים ותחתונים והאזינו לדבריו‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫ברמ"א (שם ס"א ולא השמיטו השת"ז)‪ .‬אמנם האחרונים הקשו מדוע כשנתערב מים ביין הדין הוא שנשארת‬ ‫אשרינו מה טוב חלקינו שניתנה לנו זכות זו‪ ,‬אבל‬ ‫ברכתו בורא פרי הגפן אף שהרוב מים כל שהיין יותר מששית (רמ"א סי' ר"ד ס"ה ולא השמיטו השת"ז)‪ ,‬ותירצו‬ ‫יש פה גם תביעה‪ ,‬כי אם ראויים אנו לגדולה כזו‪,‬‬ ‫שיש חילוק בין מים לשאר משקין‪ .‬שהמים הדרך לערבם ביין למזיגה‪ ,‬משא"כ שאר משקין‪ ,‬ולכן דינם‬ ‫הרי שמחויבים אנו להגיע למדרגה זו של דבקות‬ ‫ככל תערובת שהולכים אחר הרוב (פמ"ג א"א ס"ק ט"ז)‪ .‬ויש מקילים יותר וסוברים שדין השכר כדין המים‪,‬‬ ‫בה'‪ ,‬כי זו התכלית‪ .‬ויה"ר שנזכה להטות אזנינו‬ ‫ולכן אף אם הרוב בירה‪ ,‬כל שהיין הוא יותר מששית ברכתו בורא פרי הגפן (ביאור הגר"א סי' ר"ב)‪ .‬והלכה‬ ‫לדברי תורה‪ ,‬ושיהיה איקונין שלמלך לנגד‬ ‫עינינו‪ ,‬ואז יסתמו פיות משטינינו ומקטרגינו‪,‬‬ ‫למעשה דעת מרן הגר"י רצאבי שליט"א שניתן לערב בירה במיץ ענבים‪ ,‬אך אין להקל ולברך בורא‬ ‫ונכתב ונחתם כולנו‪ ,‬לשנה טובה ומבורכת‪,‬‬ ‫פרי הגפן רק באופן שהמיץ ענבים הוא הרוב וכדעת מרן השו"ע‪ .‬והוסיף כי יש להבחין ג"כ שיהיה ניכר‬ ‫בספרן של צדיקים‪ ,‬אכי"ר‪ .‬שבת שלום‪.‬‬ ‫המשקה בטעמו שהוא מיץ ענבים‪ ,‬אך אם טעמו כבירה מתוקה‪ ,‬ברכתו שהכל‪.‬‬ ‫שירת האזינו במקדש במוסף של שבת‬ ‫מה שביאר במוסף‪.‬‬ ‫שירת האזינו במוסף של שבת‬ ‫ביאור לשון הטור והשו"ע‬ ‫א] בפרק רביעי של ר"ה (לא‪ ,‬א) מובא בגמרא מה היו שרים הלויים‬ ‫ה] והנה כתב הטור (או"ח סי' תכ"ח)‪ ,‬פרשת האזינו‪ ,‬מחלקין פרשיותיה‬ ‫בבית המקדש בכל יום‪ .‬ועל מוסף של שבת מבואר שם‪ ,‬במוספי‬ ‫כדרך שהיו מחלקין אותה במקדש‪ ,‬שהיו קורין השירה פעם אחת‬ ‫שבתא מה היו אומרים‪ ,‬אמר רב ענן בר רבא אמר רב הזי"ו ל"ך‪.‬‬ ‫לששת ימי השבוע‪ ,‬ע"כ‪ .‬וכן העתיק השו"ע (שם סעיף ה')‪ .‬ולשון זו אינה‬ ‫ואמר רב חנן בר רבא אמר רב‪ ,‬כדרך שחלוקים כאן‪ ,‬כך חלוקים‬ ‫מבוארת כל צרכה‪ ,‬והיה מקום לומר דקורין אותה פעם אחת כנגד‬ ‫בבית הכנסת‪ ,‬ע"כ‪ .‬ופירש"י‪ ,‬פרשת שירת האזינו חולקים אותה‬ ‫ששת ימי השבוע (עי' יום תרועה‪ ,‬ר"ה שם)‪.‬‬ ‫לששה פרקים‪ ,‬יעו"ש חלוקתו‪ .‬וכדרך שחלוקין פרקי השירה הזו‬ ‫ו] אי נמי כתב מהרי"ץ בפעולת צדיק (ח"ב סי' ר"ז)‪ ,‬דמהלשון היה מקום‬ ‫בביהמ"ק כך קוראין אותה ששה הקוראין בס"ת‪ ,‬והשביעי קורא מן‬ ‫לבאר‪ ,‬שהיו קוראין כל השירה בכל ו' ימי השבוע יום יום עד‬ ‫השירה ולהלן‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫שמשלימין כל השירה בשבוע אחד‪ .‬וכן רצה לדקדק הרש"ש‬ ‫מה היו שרים במנחת שבת‬ ‫בהגהותיו על השו"ע (שם) מלשון זו‪ .‬וכן משמע מהמשנ"ב (שם סקי"ב)‬ ‫ב] ובמנחת שבת‪ ,‬היו משוררים שירת הים ושירת הבאר‪ ,‬וכדא"ר יוחנן‬ ‫'והיו מחלקין אותה לששה חלקים לששת ימי המעשה'‪.‬‬ ‫אז ישיר (שמות ט"ו‪ ,‬א') ומי כמוך (שם‪ ,‬י"א) ואז ישיר (במדבר כ"א‪ ,‬י"ז‪ .‬והנה‬ ‫אבל דחה מהרי"ץ ביאור זה מכל וכל‪ ,‬דלא מצינו שהיו קוראין השירה‬ ‫הרמב"ם (פ"ו מתמידין ומוספין ה"ט) לא הזכיר שירת הבאר‪ ,‬אלא כתב‪,‬‬ ‫בחול‪ ,‬רק בשבת‪ .‬וכן תמה הרש"ש שם‪ .‬והביא שכן העיר היעב"ץ‬ ‫במנחת שבה של שבת אומרין אז ישיר משה ומי כמכה וגו' ע"כ‪ .‬וכתב‬ ‫בסידורו‪ .‬ועוד הביא מהרי"ץ ראיה מדברי הרמב"ם (פ"ו מכלי המקדש‬ ‫מוהרח"כ בשם טוב‪ ,‬דקיצר וסמך על המעיין שם בגמרא‪.‬‬ ‫ה"ו) שכשהזכיר סדר אנשי מעמד בחול‪ ,‬לא הזכיר שהיו קורין אז‬ ‫ובעל מדרש סגולת ישראל (ריש פרשת נשא) כתב 'במנחת שבת‬ ‫שירת האזינו‪.‬‬ ‫אומרים שירת הים‪ ,‬כן כתב הרמב"ם ז"ל'‪ ,‬ואף שלא העתיק ממש את‬ ‫ז] ולכן כתב מהרי"ץ לבאר‪ ,‬אף שהלשון דחוק‪ ,‬הכי קאמר‪ ,‬במקדש‬ ‫לשון הרמב"ם‪ ,‬אלא את תורף דבריו‪ ,‬לא הוסיף להביא את שירת‬ ‫היו קוראין במוסף שבת האזינו עד זכור ימות עולם‪ ,‬ובשבת שניה‬ ‫הבאר‪ ,‬ונראה דסבירא ליה בדעתו‪ ,‬דאומרים רק שירת הים‪ .‬ושמא‬ ‫קוראין ממקום שהפסיקו זכור עד ירכיבהו וכו'‪ ,‬וכן על זה הדרך‪.‬‬ ‫העתיק רק מה שמפורש בלשון הרמב"ם‪ ,‬וא"כ אין הכרח דסבירא ליה‬ ‫וכמפורש בגמרא‪ .‬וכתב בנוה צדיק (שם)‪ ,‬דמהרי"ץ ניחא ליה יותר‬ ‫בדעת הרמב"ם שלא אמרו את שירת הבאר‪ .‬אכן ראיתי בספר שלטי‬ ‫לדחוק הפירוש מלתקן הלשון‪.‬‬ ‫הגבורים לרבי אברהם הרופא זלה"ה (פרק צ' דף קב‪ ,‬א)‪ ,‬שכתב 'אמנם‬ ‫ח] אכן בכף החיים (ס"ק כ"ט)‪ ,‬כתב דט"ס הוא‪ ,‬וצ"ל פעם אחת לששה‬ ‫הרמב"ם ז"ל השמיט שירת הבאר'‪ .‬וקשה לדבריו מדוע שינה הרמב"ם‬ ‫שבתות‪ ,‬וכ"כ במאורי אור (ר"ה שם) דט"ס נדפס בטור ושו"ע וצ"ל‬ ‫מהמבואר בגמרא‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬ ‫'לששה שבועות'‪ .‬ושם ביאר דנמשכה הטעות הזו מתיקוני מעמדות‬ ‫ואין לומר דסבירא ליה להרמב"ם ד'אז ישיר' השני‪ ,‬נזכר בטעות‪.‬‬ ‫שבסידורים שנדפסו באוטנדא‪ ,‬שהזכירו חלוקה זו באנשי מעמדות‬ ‫שהרי בהכרח יש שלושה פרקים בסדר החלוקה שבמנחה‪ ,‬וכמו‬ ‫בטעות‪.‬‬ ‫שאמרו בגמרא 'עד שהראשונה אומרת אחת השניה אומרת שתים'‪,‬‬ ‫וכ"ה במעמדות שנדפסו בשלטי הגבורים שם (דף קי‪ ,‬א)‪ ,.‬אכן אי"ז‬ ‫ופירש"י דהתם שית פירקי והכאת תלתא‪ ,‬ע"ש‪ .‬ואי ליתא לשירת‬ ‫המעמדות שבמקדש‪ ,‬אלא סדר לימוד לימות השבוע‪ ,‬כיעו"ש‪ .‬וכ"כ‬ ‫הבאר‪ ,‬ובמנחה אומרים רק את שני פרקי שירת הים‪ ,‬היה לו לומר עד‬ ‫מהרי"ץ דהמעמדות שזהכיר בשלטה"ג אינם אלא קריאה לגולה‪.‬‬ ‫שהראשונה אומרת אחת השניה אומרת שלוש‪.‬‬ ‫אמירת מזמור אודה ה' בכל לבב‬ ‫הטעם שקבעו שירות אלו בשבת‬ ‫ט] וכתב מהרי"ץ דלכך נוהגים אנו במנחה דשבת לומר מזמור אודה‬ ‫ג] והטעם שקבעו שירת האזינו במוסף של שבת‪ ,‬ושירת הים והבאר‬ ‫ה' בכל לבב‪ ,‬לצאת ידי קריאת האזינו‪ ,‬דיוצא בו דוגמת מה שאמרו‪,‬‬ ‫במנחת שבת‪ .‬כתב מהרש"א‪ ,‬כי בשבת לפי קדושתה קבעו בה אותן‬ ‫על הכל אם אמר שהכל יצא‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫השירות הכתובות בתורה‪ .‬אבל בימות החול היו משוררים משירות‬ ‫ודבריו מבוארים בשו"ת הרמ"ע מפאנו (סי' כ"ה) שתיקן לומר בשבת‬ ‫דוד המלך שאין קדושתן כל כך כשירות שבתורה‪ .‬ולכן גם נתחלק‬ ‫אחר מוסף ואחר מנחה מזמור 'אודה ה' בכל לבב'‪ ,‬ע"פ מה שאמרו‬ ‫של מוסף שבת בסימן הזי"ו ל"ך‪ ,‬לומר ששיר זה של שבת יש לו זיו‪,‬‬ ‫במסכת סופרים (פי"ט ה"ב) על מזמורי המועדים‪' ,‬ואם אינו בקי בהן‬ ‫שהוא מפי משה שקרן עור פניו ותרגומו 'זיו' (שמות ל"ד‪ ,‬כ"ט‪ .‬סגא זיו‬ ‫אומר אודה ה' בכל לבב ודיו'‪ ,‬ע"כ (תהלים מזמור קי"א‪ .‬ולפנינו הגרסא‬ ‫יקרא דאפוהי‪ ,‬וע"ש במרפ"ל‪ .‬אבש"ר) עכת"ד‪ .‬אלא שעדיין יש לשאול‪,‬‬ ‫אודה ה' בכל לבי‪ ,‬והוא תהלים מזמור ט'‪ .‬וע"ע בהתעוררות תשובה או"ח ח"א‬ ‫מדוע קבעו את זו במוסף‪ ,‬ואת האחרות במנחה‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬ ‫סי' קל"ו)‪ .‬וצ"ע למה לא תיקנו אצלינו ג"כ לקרות מזמור זה במוסף‬ ‫וע"ע ביאור נוסף בעיון יעקב‪ ,‬כי הרי משה הוא שבחר את יום השבת‬ ‫ובמנחה‪ .‬ואולי הוא עולה על הכל‪ ,‬גם כנגד שני המזמורים של מוסף‬ ‫ליום המנוחה במצרים‪ ,‬וכמ"ש 'ישמח משה במתנת חלקו'‪ .‬ולפי שמת‬ ‫ומנחה יחד‪.‬‬ ‫ביום השבת לחד דעה (עי' זוה"ק תרומה קנו‪ ,‬א) ומיום שמת משה פנה‬ ‫והטעם שאין אנו קוראים בזמנינו את שירת האזינו עצמה‪ ,‬כתב‬ ‫זיוה והדרה של ישראל‪ ,‬לכך אומרים אותו בשבת‪.‬‬ ‫מהרי"ץ בעץ חיים (מהדו"ב) במנחת שבת‪ ,‬כי אין אנו יודעים איזה חל‬ ‫ואולי לטעם זה יובן שרצו לפתוח ב'זיו'‪ ,‬אכן אדרבה הלא נסתלק‬ ‫ראוי לקרות בשבת זו‪ ,‬וכלשונו 'ולא יש לנו ידיעה ברורה היכן הפסיקו‬ ‫במנחת שבת (כמבואר בטור סי' רצ"ב בשם רב שר שלום)‪ ,‬וא"כ פנה זיוה‬ ‫בקריאה‪ ,‬כדי לקרות ממקום שהפסיקו בחרבן‪ ,‬על הדרך שהיו עושין‬ ‫והדרה במנחת שבת‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬ ‫במקדש' (עי' להרב יעב"ץ בסידורו דף שעה‪ ,‬א‪ ,‬שכתב דנראה שמתחילין את‬ ‫קריאות אלו מחולקות למספר שבתות‬ ‫השירה בשבת של תחילת השנה‪ ,‬ולכשיבנה בהמ"ק באותה שבת‪ ,‬אם בניסן‬ ‫ד] ועוד מבואר שם בגמרא שלא היו קוראים הכל בשבת אחת‪ ,‬הן‬ ‫למ"ד בניסן עתידין להגאל‪ ,‬או בתשרי למ"ד בתשרי‪ ,‬ע"כ‪ .‬ומ"מ הלא אין‬ ‫במוסף והן במנחה‪ ,‬אלא כל פרק בשבת אחת‪ ,‬ולכן בזמן שהיו‬ ‫שבתות השנה מתחלקות לשש‪ ,‬ועוד שאם נפל ר"ח בשבת נדחה מפני שיר של‬ ‫מסיימים פעם אחת את סדר החלוקה של מוסף‪ ,‬שהיא פרשת האזינו‬ ‫ר"ח‪ ,‬כמבואר ביעב"ץ שם‪ ,‬וא"כ אין אנו יודעים את סדר חלוקת שירת האזינו)‪.‬‬ ‫המחולקת לששה פרקים‪ ,‬היו מסיימים פעמיים את החלוקה שבמנחת‬ ‫י] טעם נוסף לאמירת מזמור זה במנחת שבת אחר קריאת התורה‪,‬‬ ‫שבת שהיא רק שלושה פרקים (ע"ש בפרש"י ד"ה חוזרת שתים‪' ,‬האזינו‬ ‫כתב בארחות חיים (למהר"נ כהנא מספינקא‪ .‬סי' רצ""ב סעף ג') דשמא זהו‬ ‫בשבת אחת זכור בשבת שניה וכן כולם'‪ .‬וכ"כ רבינו חננאל שם בהדיא‪ ,‬ע"ש)‪.‬‬ ‫ההפטרה‪ ,‬וכמ"ש ר"ת (שבת כד‪ ,‬א תוד"ה שאלמלא) שהיו מפטירין‬ ‫וברמב"ם שם‪ ,‬כתב במוסף 'ואומרין פרק בכל שבת' ולא כתב זאת‬ ‫בכתובים בשבת במנחה‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫בחלוקה של מנחת שבת‪ .‬וכתב מוהרח"כ שם דקיצר בדבריו וסמך על‬