כתרי תורה · Kisrei Torah — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

רבי זכריה ב"ר אליהו יפת זלה"ה
רב שכונת כפר שלם ת"א -ח' תשרי תשמ"ח
רבי אברהם ב"ר צדוק הלוי צנעאני זלה"ה
מח"ס קדש הילולים -ט' תשרי תרע"ד
לק"י | ה ' תשפ" ז ב'של " ח | גיליון שכ"א | פרשת האזינו
רבי סאלם ב"ר עואץ' זלה"ה
אב"ד עראם – ט' תשרי תרפ"ב
רבי אברהם ב"ר יוסף קארה זלה"ה
מחכמי צנעא – י' תשרי תר"נ
רבי יוסף ב"ר שלום מחפוד זלה"ה
ראב"ד מסיב – י' תשרי תשל"ו
רבי שמעון ב"ר שמעון הלוי מאורחי זלה"ה
רב ביהכנ"ס 'אגודת נצח' בת ים – י' תשרי תשס"ב
רבי יוסף ב"ר אהרן הכהן זלה"ה
מח"ס לקט הכסף – י"א תשרי תרנ"ב
רבי דוד ב"ר אברהם מלאחי זלה"ה
אב"ד מחוז איב – י"א תשרי תשכ"ב
רבי שמעון ב"ר שלום קלזאן זלה"ה
רב בי"כ תפארת ישראל וירושלים קטמון – י"ג תשרי תשס"ב
רבי יוסף ב"ר סעדיה עוקבי זלה"ה
רבה של מגדל – י"ג תשרי תשס"ו
רבי עמרם ב"ר יחיא קרח זלה"ה
הרב הראשי לצנעא ומח"ס סער"ת– י"ד תשרי תשי"ג לע"נ מרן ראש הישיבה הגאון רבי ירחמיאל גרשון בן הגאון רבי צבי יהודה אדלשטיין זלה"ה .מרן הגאון הגדול רבי שמריהו יוסף חיים בן מרן הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי זלה"ה .מרן הגאון
רבי אלעזר ב"ר חיים קורח זלה"ה הגדול רבי שמעון ב"ר דוד בעדני זלה"ה • זקנתי אצילת המידות מרת ברכה שרעבי ע"ה ב"ר ישראל מגארי זלה"ה – כ"ג סיון התשפ"ו .זקנתי אצילת המידות מרת שולמית מורחי ע"ה ב"ר שלום עצאר
רב ביהכנ"ס 'תפארת ישראל' בר"ג -י"ד תשרי תשל"ד זלה"ה – ט"ז אב התשפ"ג ,ואחיה רבי שלום ב"ר שלום עצאר זצ"ל -כ"ב מרחשון תשע"ו .ר' עזרא ב"ר יעקב שרעבי זצ"ל – ל' סיון התשפ"ג ,דודי הרב אברהם ב"ר דוד בדיחי זצ"ל ,הרב אלעזר עוזרי
זצ"ל בן יבלחט"א רבי אברהם ,ר' זכריה ב"ר יוסף גהסי זצ"ל ,ר' ישראל ב"ר יהודה חגבי זצ"ל ,הבה"ח נפתלי צבי יעיש זצ"ל בן יבלחט"א רבי יגיל .הרב יהודה זצ"ל ואחותו מרת יהודית ב"ר יוסף שרעבי
ע"ה .מרת בתיה שאלתיאל הלוי ב"ר עזר שרעבי זצ"ל – ט' סיון תשפ"ג • ולזכות הרבנים הגאונים הרב אהרן ב"ר יוסף שליט"א • הרב אלעזר ב"ר אהרן שליט"א .מרת אסנת ב"ר צדוק תחי' ,מרת צביה
ב"ר יוסף תחי' ,הנערה שרה בת שלומית תחי' .לרפו"ש במהרה בתושח"י ,ולהצלת והצלחת אחב"י ,הנתונים בצרה ובשביה באה"ק ובשאר גליותיהם ,והשם ירחם ,עמו ינחם ,על יד מנחם ,אכי"ר.
האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי: על מה צריך להתמקד בעבודת התשובה
כי שם ה' אקרא הבו גודל לﭏהינו (ל"ב ,א' ג').
א] ראיתי להביא כאן דברים נכוחים על התשובה השלימה שכתב המבי"ט (בספרו בית אלדים בתחילת שער
מושלו
ֺ איתא במדרש הגדול ,ר' שמעון בן יוחאי
התשובה) ,חקרנו על גדר התשובה ומצאנוהו נכון ושלם והיא קריבה להשם מריחוק החטא ולא להנצל מן
משל ,למה הדבר דומה ,לאחד שהיה איקונין
העונש על מה שחטא .כי החוטא שתים רעות עשה ,רעה לעצמו שיענישהו ה' יתברך ורעה גדולה מזו
שלמלך בידו ,מצא אפטיקין (פי' יועץ) ומשכן עמו,
מצא סנוקליטין (פי' שר) ומשכן עמו ,בעלי זמורה שהכעיס את בוראו במה שעבר על ציוויו .ואם כן כוונת השב בתשובה צריכה שתהא להתקרב אל ה'
(פי' שוטרים) ומשכן עמו .אמרו לו ,כל כך למה. ולרצו תו על מה שעבר דברו ולא על העונש המעותד לבא עליו .כי בשובו בלב נשבר ונדכה לפניו ,סוף
אמר להן ,שלבי גס ,שאיקונין שלמלך בידי .כך העונש להסתלק ולא יענש אחרי שובו ,עכ"ד יעו"ש .וראיתי מי שביאר היטב את העניין על פי מאמר
היה משה מרעיש את השמים ומזעזע את הארץ, חז"ל (יומא פו ).גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד ,שלכאורה אינו מובן מדוע צריך תשובה עד כסא
שנאמר האזינו השמים [וגו'] .אמרו לו ,כל כך הכבוד והרי העיקר הוא שישוב למצב שהיה קודם שחטא .אלא הביאור הוא ,כי הנשמה היורדת לעולם
למה ,אמר להן ,שלבי גס ,שאני מזכיר שמו חצובה היא מתחת לכסא הכבוד ,ותכלית חיי האדם היא להשיב את הנשמה למקומה וזו ה'תשובה'.
שלהקב"ה לכך נאמר כי שם ה' אקרא ,ע"כ. והיינו כי הנש מה קודם ירידתה הייתה בושה במקומה בכסא הכבוד כבושת מקבל הצדקה ,ובשיבתה
והוסיף לבאר בעל מדרש סגולת ישראל ,כי
אחר רדתה לגוף חוזרת לדבקותה כראוי בשכר עבודת האדם בעולם כנגד המרחיקים אותה מעבודת ה'
אפטיקון ר"ל עולם המלאכים ,סנוקליטון ר"ל
(שפתי חיים מועדים א' עמ' רמ"ז) .ויש להוסיף ע"פ דברים אלו ,כי התשובה מתייחסת אל הנשמה והעברות
עולם הגלגלים ,בעל זמורה ר"ל עולם היסודות,
ומשכן עימו ,ר"ל חלקי העולם נשמעין לו והוא מתייחסות אל הגוף ופיתויי העולם הזה ,וככל שהאדם יחזק את הרצון הפנימי אל ה' [כי הרצון נמצא
מושל בהם ,עכת"ד. בנשמה שהיא טהורה תמיד למרות העברות שאדם עושה] ,הרי בזה הוא שב בתשובה ובזה יתכפרו לו
מבואר כאן ,כי אותם שהם קרובים להשי"ת ,הן העבירות כאמור .והנה האמצעים לשוב אל ה' ,הם הן על ידי תפילה בכוונה שעיקרה היא התקרבות,
המושלים בשמים וכל צבאם הארץ וכל אשר ולמעלה מכך הוא לימוד התורה שהיא גילוי רצונו יתברך (עי' שפתי חיים שם עמ' רנ"א).
בה ,כי זיו המלך עליהם[ .ובחכמת שלמה ובעניין זה שמעתי לאחרונה סיפור מרגש על בחור שיצא לתרבות רעה ועבר עבירות חמורות רח"ל.
למוהר"ר שלמה טביב זלה"ה ,הביא כאן בשם וב"ה לאחר זמן התעורר לחזור בתשובה שלימה עד שנעשה אברך בן תורה .אלא שמפני העבירות
מרן האריז"ל שיש בפסוק זה יחוד לעצירת שעשה בעבר הייתה נפשו מיוסרת והרגיש כעין אוטם בלב לעבודת ה' ואף להתפלל על כך הוא לא
גשמים כידוע .וביאר מהר"ש סודו ,כי שם ה'
הצליח ,וכביכול חש שלא שב בתשובה כראוי על חטאי העבר .ולאחר ששמע דברים אלו ,הבין כי עיקר
משפיע אורו וכוחו לכנסת ישראל ,ונתן להם כח
התשובה היא לגלות את רצון הנשמה לדבוק בה' ולזה הוא זכה ,ואז נפתח סגור לבבו עד לדמעות
גדול לפעול בעולם ,ע"ש באורך].
שריפאו את נפשו המיוסרת.
וכן מבואר כאן במדרש רבה (פ"י א') אמר
הקב"ה ,אם הטית אזנך לתורה ,כשתבא לפתוח הבדלה על מיץ ענבים מעורב בבירה
בדברי תורה ,הכל משתתקים לפניך ושומעים ב] נשאלתי מאברך שקשה עליו מאוד שתיית מיץ ענבים בהבדלה במוצאי שבת ,ולכן הוא נוהג לערב
דבריך ,כשם שהטית אזנך לשמע דברי תורה. בה בירה באופן שהרוב הוא מיץ ענבים ,וטענתו בפיו ,שעדיף לערב בירה ולא מים כיון שעל בירה ניתן
ומהיכן את למד ממשה רבנו שע"י שהטה אזנו לעשות הבדלה כדין שכר מדינה .אלא שבא לשאול האם הברכה על הכוס היא בורא פרי הגפן .תשובה:
לתורה ,בשעה שבא לפתוח בד"ת נשתתקו לכאורה מפורש הדבר בב"י (תחילת סי' ר"ב) שאם נתערב יין בשכר הולכים בזה אחר הרוב והובא דין זה
העליונים ותחתונים והאזינו לדבריו ,ע"ש. ברמ"א (שם ס"א ולא השמיטו השת"ז) .אמנם האחרונים הקשו מדוע כשנתערב מים ביין הדין הוא שנשארת
אשרינו מה טוב חלקינו שניתנה לנו זכות זו ,אבל ברכתו בורא פרי הגפן אף שהרוב מים כל שהיין יותר מששית (רמ"א סי' ר"ד ס"ה ולא השמיטו השת"ז) ,ותירצו
יש פה גם תביעה ,כי אם ראויים אנו לגדולה כזו,
שיש חילוק בין מים לשאר משקין .שהמים הדרך לערבם ביין למזיגה ,משא"כ שאר משקין ,ולכן דינם
הרי שמחויבים אנו להגיע למדרגה זו של דבקות
ככל תערובת שהולכים אחר הרוב (פמ"ג א"א ס"ק ט"ז) .ויש מקילים יותר וסוברים שדין השכר כדין המים,
בה' ,כי זו התכלית .ויה"ר שנזכה להטות אזנינו
ולכן אף אם הרוב בירה ,כל שהיין הוא יותר מששית ברכתו בורא פרי הגפן (ביאור הגר"א סי' ר"ב) .והלכה
לדברי תורה ,ושיהיה איקונין שלמלך לנגד
עינינו ,ואז יסתמו פיות משטינינו ומקטרגינו, למעשה דעת מרן הגר"י רצאבי שליט"א שניתן לערב בירה במיץ ענבים ,אך אין להקל ולברך בורא
ונכתב ונחתם כולנו ,לשנה טובה ומבורכת, פרי הגפן רק באופן שהמיץ ענבים הוא הרוב וכדעת מרן השו"ע .והוסיף כי יש להבחין ג"כ שיהיה ניכר
בספרן של צדיקים ,אכי"ר .שבת שלום. המשקה בטעמו שהוא מיץ ענבים ,אך אם טעמו כבירה מתוקה ,ברכתו שהכל.
שירת האזינו במקדש במוסף של שבת
מה שביאר במוסף. שירת האזינו במוסף של שבת
ביאור לשון הטור והשו"ע א] בפרק רביעי של ר"ה (לא ,א) מובא בגמרא מה היו שרים הלויים
ה] והנה כתב הטור (או"ח סי' תכ"ח) ,פרשת האזינו ,מחלקין פרשיותיה בבית המקדש בכל יום .ועל מוסף של שבת מבואר שם ,במוספי
כדרך שהיו מחלקין אותה במקדש ,שהיו קורין השירה פעם אחת שבתא מה היו אומרים ,אמר רב ענן בר רבא אמר רב הזי"ו ל"ך.
לששת ימי השבוע ,ע"כ .וכן העתיק השו"ע (שם סעיף ה') .ולשון זו אינה ואמר רב חנן בר רבא אמר רב ,כדרך שחלוקים כאן ,כך חלוקים
מבוארת כל צרכה ,והיה מקום לומר דקורין אותה פעם אחת כנגד בבית הכנסת ,ע"כ .ופירש"י ,פרשת שירת האזינו חולקים אותה
ששת ימי השבוע (עי' יום תרועה ,ר"ה שם). לששה פרקים ,יעו"ש חלוקתו .וכדרך שחלוקין פרקי השירה הזו
ו] אי נמי כתב מהרי"ץ בפעולת צדיק (ח"ב סי' ר"ז) ,דמהלשון היה מקום בביהמ"ק כך קוראין אותה ששה הקוראין בס"ת ,והשביעי קורא מן
לבאר ,שהיו קוראין כל השירה בכל ו' ימי השבוע יום יום עד השירה ולהלן ,ע"כ.
שמשלימין כל השירה בשבוע אחד .וכן רצה לדקדק הרש"ש מה היו שרים במנחת שבת
בהגהותיו על השו"ע (שם) מלשון זו .וכן משמע מהמשנ"ב (שם סקי"ב) ב] ובמנחת שבת ,היו משוררים שירת הים ושירת הבאר ,וכדא"ר יוחנן
'והיו מחלקין אותה לששה חלקים לששת ימי המעשה'. אז ישיר (שמות ט"ו ,א') ומי כמוך (שם ,י"א) ואז ישיר (במדבר כ"א ,י"ז .והנה
אבל דחה מהרי"ץ ביאור זה מכל וכל ,דלא מצינו שהיו קוראין השירה הרמב"ם (פ"ו מתמידין ומוספין ה"ט) לא הזכיר שירת הבאר ,אלא כתב,
בחול ,רק בשבת .וכן תמה הרש"ש שם .והביא שכן העיר היעב"ץ במנחת שבה של שבת אומרין אז ישיר משה ומי כמכה וגו' ע"כ .וכתב
בסידורו .ועוד הביא מהרי"ץ ראיה מדברי הרמב"ם (פ"ו מכלי המקדש מוהרח"כ בשם טוב ,דקיצר וסמך על המעיין שם בגמרא.
ה"ו) שכשהזכיר סדר אנשי מעמד בחול ,לא הזכיר שהיו קורין אז ובעל מדרש סגולת ישראל (ריש פרשת נשא) כתב 'במנחת שבת
שירת האזינו. אומרים שירת הים ,כן כתב הרמב"ם ז"ל' ,ואף שלא העתיק ממש את
ז] ולכן כתב מהרי"ץ לבאר ,אף שהלשון דחוק ,הכי קאמר ,במקדש לשון הרמב"ם ,אלא את תורף דבריו ,לא הוסיף להביא את שירת
היו קוראין במוסף שבת האזינו עד זכור ימות עולם ,ובשבת שניה הבאר ,ונראה דסבירא ליה בדעתו ,דאומרים רק שירת הים .ושמא
קוראין ממקום שהפסיקו זכור עד ירכיבהו וכו' ,וכן על זה הדרך. העתיק רק מה שמפורש בלשון הרמב"ם ,וא"כ אין הכרח דסבירא ליה
וכמפורש בגמרא .וכתב בנוה צדיק (שם) ,דמהרי"ץ ניחא ליה יותר בדעת הרמב"ם שלא אמרו את שירת הבאר .אכן ראיתי בספר שלטי
לדחוק הפירוש מלתקן הלשון. הגבורים לרבי אברהם הרופא זלה"ה (פרק צ' דף קב ,א) ,שכתב 'אמנם
ח] אכן בכף החיים (ס"ק כ"ט) ,כתב דט"ס הוא ,וצ"ל פעם אחת לששה הרמב"ם ז"ל השמיט שירת הבאר' .וקשה לדבריו מדוע שינה הרמב"ם
שבתות ,וכ"כ במאורי אור (ר"ה שם) דט"ס נדפס בטור ושו"ע וצ"ל מהמבואר בגמרא ,וצ"ע.
'לששה שבועות' .ושם ביאר דנמשכה הטעות הזו מתיקוני מעמדות ואין לומר דסבירא ליה להרמב"ם ד'אז ישיר' השני ,נזכר בטעות.
שבסידורים שנדפסו באוטנדא ,שהזכירו חלוקה זו באנשי מעמדות שהרי בהכרח יש שלושה פרקים בסדר החלוקה שבמנחה ,וכמו
בטעות. שאמרו בגמרא 'עד שהראשונה אומרת אחת השניה אומרת שתים',
וכ"ה במעמדות שנדפסו בשלטי הגבורים שם (דף קי ,א) ,.אכן אי"ז ופירש"י דהתם שית פירקי והכאת תלתא ,ע"ש .ואי ליתא לשירת
המעמדות שבמקדש ,אלא סדר לימוד לימות השבוע ,כיעו"ש .וכ"כ הבאר ,ובמנחה אומרים רק את שני פרקי שירת הים ,היה לו לומר עד
מהרי"ץ דהמעמדות שזהכיר בשלטה"ג אינם אלא קריאה לגולה. שהראשונה אומרת אחת השניה אומרת שלוש.
אמירת מזמור אודה ה' בכל לבב הטעם שקבעו שירות אלו בשבת
ט] וכתב מהרי"ץ דלכך נוהגים אנו במנחה דשבת לומר מזמור אודה ג] והטעם שקבעו שירת האזינו במוסף של שבת ,ושירת הים והבאר
ה' בכל לבב ,לצאת ידי קריאת האזינו ,דיוצא בו דוגמת מה שאמרו, במנחת שבת .כתב מהרש"א ,כי בשבת לפי קדושתה קבעו בה אותן
על הכל אם אמר שהכל יצא ,ע"כ. השירות הכתובות בתורה .אבל בימות החול היו משוררים משירות
ודבריו מבוארים בשו"ת הרמ"ע מפאנו (סי' כ"ה) שתיקן לומר בשבת דוד המלך שאין קדושתן כל כך כשירות שבתורה .ולכן גם נתחלק
אחר מוסף ואחר מנחה מזמור 'אודה ה' בכל לבב' ,ע"פ מה שאמרו של מוסף שבת בסימן הזי"ו ל"ך ,לומר ששיר זה של שבת יש לו זיו,
במסכת סופרים (פי"ט ה"ב) על מזמורי המועדים' ,ואם אינו בקי בהן שהוא מפי משה שקרן עור פניו ותרגומו 'זיו' (שמות ל"ד ,כ"ט .סגא זיו
אומר אודה ה' בכל לבב ודיו' ,ע"כ (תהלים מזמור קי"א .ולפנינו הגרסא יקרא דאפוהי ,וע"ש במרפ"ל .אבש"ר) עכת"ד .אלא שעדיין יש לשאול,
אודה ה' בכל לבי ,והוא תהלים מזמור ט' .וע"ע בהתעוררות תשובה או"ח ח"א מדוע קבעו את זו במוסף ,ואת האחרות במנחה ,וצ"ע.
סי' קל"ו) .וצ"ע למה לא תיקנו אצלינו ג"כ לקרות מזמור זה במוסף וע"ע ביאור נוסף בעיון יעקב ,כי הרי משה הוא שבחר את יום השבת
ובמנחה .ואולי הוא עולה על הכל ,גם כנגד שני המזמורים של מוסף ליום המנוחה במצרים ,וכמ"ש 'ישמח משה במתנת חלקו' .ולפי שמת
ומנחה יחד. ביום השבת לחד דעה (עי' זוה"ק תרומה קנו ,א) ומיום שמת משה פנה
והטעם שאין אנו קוראים בזמנינו את שירת האזינו עצמה ,כתב זיוה והדרה של ישראל ,לכך אומרים אותו בשבת.
מהרי"ץ בעץ חיים (מהדו"ב) במנחת שבת ,כי אין אנו יודעים איזה חל ואולי לטעם זה יובן שרצו לפתוח ב'זיו' ,אכן אדרבה הלא נסתלק
ראוי לקרות בשבת זו ,וכלשונו 'ולא יש לנו ידיעה ברורה היכן הפסיקו במנחת שבת (כמבואר בטור סי' רצ"ב בשם רב שר שלום) ,וא"כ פנה זיוה
בקריאה ,כדי לקרות ממקום שהפסיקו בחרבן ,על הדרך שהיו עושין והדרה במנחת שבת ,וצ"ע.
במקדש' (עי' להרב יעב"ץ בסידורו דף שעה ,א ,שכתב דנראה שמתחילין את קריאות אלו מחולקות למספר שבתות
השירה בשבת של תחילת השנה ,ולכשיבנה בהמ"ק באותה שבת ,אם בניסן ד] ועוד מבואר שם בגמרא שלא היו קוראים הכל בשבת אחת ,הן
למ"ד בניסן עתידין להגאל ,או בתשרי למ"ד בתשרי ,ע"כ .ומ"מ הלא אין במוסף והן במנחה ,אלא כל פרק בשבת אחת ,ולכן בזמן שהיו
שבתות השנה מתחלקות לשש ,ועוד שאם נפל ר"ח בשבת נדחה מפני שיר של מסיימים פעם אחת את סדר החלוקה של מוסף ,שהיא פרשת האזינו
ר"ח ,כמבואר ביעב"ץ שם ,וא"כ אין אנו יודעים את סדר חלוקת שירת האזינו). המחולקת לששה פרקים ,היו מסיימים פעמיים את החלוקה שבמנחת
י] טעם נוסף לאמירת מזמור זה במנחת שבת אחר קריאת התורה, שבת שהיא רק שלושה פרקים (ע"ש בפרש"י ד"ה חוזרת שתים' ,האזינו
כתב בארחות חיים (למהר"נ כהנא מספינקא .סי' רצ""ב סעף ג') דשמא זהו בשבת אחת זכור בשבת שניה וכן כולם' .וכ"כ רבינו חננאל שם בהדיא ,ע"ש).
ההפטרה ,וכמ"ש ר"ת (שבת כד ,א תוד"ה שאלמלא) שהיו מפטירין וברמב"ם שם ,כתב במוסף 'ואומרין פרק בכל שבת' ולא כתב זאת
בכתובים בשבת במנחה ,ע"ש. בחלוקה של מנחת שבת .וכתב מוהרח"כ שם דקיצר בדבריו וסמך על
