gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

חינוך לחיים · Chinuch Lechaim — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: חינוך לחיים · Chinuch Lechaim

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

חינוך לחיים · Chinuch Lechaim — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫חינוך לחיים‬ ‫יום הכיפורים‬ ‫ביומא פ'ה מובאים דברי רבי עקיבא 'אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים‬ ‫שנא' 'וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם'‬ ‫והמעניין הוא שהאימרא הקודמת למימרא זו היא דרשת ראב'ע 'מכל חטאותיכם לפני ה' תטהרו – עבירות‬ ‫שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר‪ ,‬עבירות שבין אדם לחברו אין יוהכ'פ מכפר עד שירצה את חבירו' וצריך‬ ‫להבין את הקשר והסמיכות בין שני המאמרים האלו!‬ ‫בביאור העניין נראה שישנם שתי מיני בחינות בהנהגת השי'ת עם ישראל‪ .‬יש הנהגה של בחינת 'מלך' ויש‬ ‫הנהגה בבחינת 'אבא'‪ .‬ר' לייב חסמן זצ'ל היה אומר שההבדל בין מלך לאבא הוא שהמלך תמיד 'יכול' לעזור‬ ‫אבל לא תמיד 'רוצה‪ ,‬ואילו אבא תמיד 'רוצה' לעזור אבל לא תמיד יכול‪ .‬ולכן אנחנו צריכים להשתדל שהקב'ה‬ ‫יתחייס אלינו בהנהגה של אבא‪ ,‬ויהיה לו את ה'רצון' לחוס ולרחם עלינו‪ .‬והדבר תלוי בנו!! אנחנו יכולים להביא‬ ‫ולמשוך עלינו את ההנהגה שהיא בבחינת 'אב'‬ ‫כיצד?? על ידי שאנחנו נגביר ונחזק את אהבתינו להשי'ת בבחינת 'בנים' ועי'ז השי'ת ירחם עלינו כרחם אב על‬ ‫בנים‪.‬‬ ‫איך עלינו לבטא את האהבה שלנו להשי'ת בבחינת בנים? עלינו להתבונן מהי הבחינה של 'בן' שמעוררת שמחה‬ ‫גדולה אצל ה'אבא'‪ .‬אבא – לא יכול לסבול שהבנים שלו לא מסתדרים ביניהם‪ .‬הצער הכי גדול שיכול להיות‬ ‫לאבא הוא בראותו את בניו רבים זה עם זה‪ .‬ומאידך הדבר שהכי משמח את האבא הוא כשרואה איך האהבה‬ ‫והאחווה‪ ,‬השלום והרעות שוררים בין בניו‪.‬‬ ‫ולכן הסמיכו את שני המימרות ביומא‪ ,‬עבירות שבין אדם לחבירו אין יוהכ'פ מכפר עד שירצה את חבירו ואז‬ ‫זוכים לבחינת 'אב' וכמו זדרש ר'ע 'לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים‪ .‬אחרי ה'ירצה את‬ ‫חבירו' אפשר להשיג התייחסות של 'אביכם שבשמים' – ולכן כ'כ חשובה העבודה של אהבת הבריות בימים‬ ‫הללו‪ .‬הקשר עם האבא מושפע מן הקשר בין הבנים‪ .‬וכן הקשר בין הבנים עצמם מושפע מהקשר עם האבא‪.‬‬ ‫'ואהבת לרעך כמוך אני ה' – מה כוונה 'אני ה'? מבאר ר' אייזיק זצ'ל הפס' בא להסביר מהי הסיבה לכך שאין‬ ‫האהבה והאחווה שוררת בין אנשים‪ ,‬דזהו מפני שאין מרגישים וחשים את הרגש האמיתי שבני אב אחד אנחנו‪,‬‬ ‫וממילא אנשים אחים אנחנו‪ .‬אני ה' פירושו – שמכיוון שהקב'ה הוא 'אבינו' ואנחנו 'בניו' – בנים משותפים לאותו‬ ‫האב‪ ,‬ממילא מתחזקת אחוות האחים‪ ,‬והאהבה אחד לשני מתגברת‪ .‬ואזי הקב'ה מצפה מאיתנו לאהוב אחד‬ ‫את השני ו לדאוג לטובתו של השני‪ ,‬ובמיוחד אם אחינו אינו מתנהג כשורה וגורם במעשיו לצער ועוגמת נפש‬ ‫לאבינו שבשמים‪ ,‬הקב'ה מצפה שנשתדל עבורו ונתאמץ להחזירו למוטב‪.‬‬ ‫ודבר זה מרומז בקנייני התורה שהקנין של 'אוהב את הבריות' מופיע אחרי 'אוהב את המקום' ופירש ר' יעקב‬ ‫מעמדין שיש אנש ים ש'אהבת המקום' יכולה לגרום לשנוא אותם‪ ,‬והכוונה כלפי אלו שאינם עושים את רצונו‬ ‫של מקום‪ ,‬ועליהם אומר התנא שמחוייבים אנו ב'אוהב את הבריות'‪ .‬כי דווקא להם הקב'ה מצפה מאיתנו שנדאג‬ ‫לטובתם הרוחנית של הבנים הללו ונחסוך מאבינו שבשמים את הצער שיש לו מהם‪.‬‬ ‫צא ולמד את אשא מוסרים בשם הסבא מקלם שביאר מדוע העניין הראשון בפרשת משפטים הוא פרשת‬ ‫עבד עברי של מכורהו ב'ד בגניבתו ושאלו דווקא בזה להתחיל? לא ראוי להתחיל באנשים גומלי חסדים וכד'?‬ ‫ואמר הסבר מקלם דווקא מכיוון שהתורה נתונה מהקב'ה ואנחנו בניו – ואם לאב יש בן גנב בין בניו‪ ,‬הרי כל‬ ‫מחשבותיו וכל דאגותיו הן על הגנב ומחפש עצות איך להיטיב את דרך בנו הגנב‪ ,‬כי לבניו הטובים אין לו מה‬ ‫לדאוג – לכן תיכף בהתחלת משפטים מחפש הקב'ה עצות לבנו הגנב‪.‬‬ ‫ויתכן להסביר שלפיכך בתחילת התקדש יום הכיפורים 'אנו מתירים להתפלל עם העבריינים' ומראים עי'ז דאגה‬ ‫ואהבה לבניו של הקב'ה ועי'ז הקב'ה ירחם עלינו כרחם אב על בנים‪.‬‬ ‫וכך בתפילה המיוחדת של רבי אלימלך מליז'ענסק המדופס במחזורים קודם תפילת שחרית כתוב 'אדרבה תן‬ ‫בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם‪ ...‬ותחזק התקשרותינו באהבה אליך' וצ'ב מה הקשר בין‬ ‫התחזקות בעניינים שבין אדם לחברו להתקשרות באהבה אליך? ולדברנו מובן‪ ,‬שעאשר אוהבים אחד את‬ ‫השני זה משמח את הקב'ה כל כך וממילא גורם להתחזקות הקשר בינינו ובין הקב'ה ומגדיל האהבה‪.‬‬ ‫כאשר נראה להקב'ה כמה אנחנו אוהבים אותו והביטוי המעשי לכך יהיה באהבת אחים הנ'ל או אז נזכה‬ ‫למחילה‪ ,‬סליחה וכפרה!!ת‬ ‫לע"נ אבי מורי ר' חיים ב"ר ישעיהו ז"ל‬ ‫משה בירנבוים – ‪birmoshe@gmail.com‬‬ ‫חינוך לחיים‬ ‫פרשת האזינו‬ ‫"שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך"‬ ‫רואים שאצל האבא נאמר לשון הגדה‪ ,‬ואצל הזקנים נאמר לשון אמירה‪ .‬וזה כידוע לפירוש הידוע ע"פ הפס'‬ ‫"כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבית ישראל" – אמירה רכה לנשים‪ ,‬ודיבורים קשים כגידים לאנשים‪ .‬אז גם‬ ‫כאן זה יתפרש שאל אביך ויגדך – האב יכול לדבר עם בנו דיבורים קשים כגידים‪ ,‬אולם זקינך ויאמרו לך –‬ ‫הסבא אינו יכול לדבר עם נכדו דיבורים קשים‪ ,‬רק דברים רכים באמירה‪.‬‬ ‫אולם גם על זה אפשר לומר ע"פ תחילת הפס' "זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור" שצריך לזכור וללמוד‬ ‫את אשר נעשה בדורות הקודמים אבל דווקא בשיטת "בינו"‪ -‬להבין דבר מתוך דבר בכדי לדעת את הדרך‬ ‫הנכונה העולה בית ה'‪ .‬והכוונה שדיבור קשה מן האב הוא כיום רק בבחינת 'זכור ימות עולם'‪ ...‬כי בימינו מי‬ ‫שידגול ב'אמירה קשה כגידים' לבניו‪ ,‬ימצא את עצמו בודד ממש כערער בערבה‪ ,‬כי כל בניו יעזבוהו ולא‬ ‫יחזרו אליו אף אם כוונתו לטוב‪ .‬וזה המשך כוונת הפס' 'בינו שנות דור ודור' דהיינו אף אם נזכור ונראה את‬ ‫ימות העולם שכך נהגו אבותינו בדיבור קשה כגידים וכמאמר שלמה המלך ע"ה 'חושך שבטו שונא בנו'‪ .‬מכל‬ ‫מקום התורה מצווה עלינו 'בינו שנות דור ודור' דהיינו שצריך להבין את נפש הדור ולראות מה טוב בעבורו‪,‬‬ ‫ולא לומר כסומא באפילה" והרי רק לפני שנות דור אחד‪ ,‬נהגו לחנך את הבנים והבנות בדברים קשים‬ ‫כגידין‪ ...‬ועל כך גם אנו נמשיך על זה הדרך‪ .‬כי כאמור דרך זו לא רק שתפרידו מכל יוצאי חלציו‪ ,‬אלא עוד‬ ‫תורידם לשאול תחתית בלי שום גוזמא‪ ,‬לפי שבדורנו אנו דיבור קשה עלול לסכן את עתידם‪.‬‬ ‫הדרך של תוכחה בימינו זה 'יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי‪ ,‬כשעירים עלי דשא וכרביבים עלי עשב'‬ ‫וכדברי הנצי"ב מוולאזין שכמו שהטל מלחלח בנחת את העשב הדק ומרבהו – כך 'אמרי פי' היינו דברי‬ ‫תוכחה הנאמרים בהמון‪ ,‬מתקבלים בנחת ומרכך לבבם‪ .‬וכמו שהטל יורד בנחת – כך תוכחה הנאמרת בנחת‪,‬‬ ‫מתקבלת‪ .‬וכתב הגר"ח מוואלזין 'תוכחה‪ ,‬שלא לדבר קשות ודברים קשים אינן נשמעין‪ ,‬רק יאמר בלשון רכה‪,‬‬ ‫ואם אין טבעו בשום אופן לדבר רכות‪ ,‬פטור הוא מלהוכיח!!!' כי בימינו כדברי הגמ' במכות כ"ד שהדורות‬ ‫והמוחין מתמעטין והולכין ואי אפשר להשתמש עם שיטות החינוך שהונהגו בדורות הקודמים‪ ,‬נמצא שכיום‬ ‫אין עצה ואין תבונה אלא למשוך את צעירי הצאן בחבלי אהבה אין קץ כי זו הדרך היחידה להעתקת‬ ‫השמועה‪.‬‬ ‫אם נתבונן בלשון הפס' 'שאל אביך ויגדך' נבין שהתורה מדברת באופן שהבן שואל את אביו‪ ,‬ואפשר‬ ‫שבאמת כאשר הבן בא מרצונו הטוב ושואל‪ ,‬אז אפשר גם פעמים לדבר עמו דיבורים קשים כגידים אם‬ ‫השעה כשירה לכך‪ ,‬ובאמת כך הועתקה השמועה מדור לדור כאשר הדור הצעיר חיפש וביקש לשמוע ואז‬ ‫הוא מצא ושמע והעתיק את השמועה‪.‬‬ ‫וזה במיוחד מהדוגמה האישית של האבא והסבא וה"ה המחנך שיראו בו בבחינת 'שמים' – שאם ההורים‬ ‫ילכו בדרך הנכונה ויהוו דוגמה אישית בבחינת 'האזינו השמים' אז ממילא גם 'תשמע הארץ' התלמידים‬ ‫והבנים – יביטו אליהם ויראו בהם בחינת שמים וממילא ישתדלו לנהוג כמותם ולשמוע ל‪' -‬אמרי פי'‪ .‬אבל אם‬ ‫ח"ו אותו אדם שהוא בבחינת שמים יורד ונופל מדרגתו‪ ,‬אזי כל אלו שרואים בו את בחינת 'שמים' נופלים‬ ‫גם הם בעקבותיו‪ ,‬שכאשר הם רואים שאותו צדיק – בעיניהם נוהג שלא כשורה‪ ,‬כולם נופלים מדרגתם‬ ‫ונכשלים ברשת היצר‪.‬‬ ‫ואפשר לומר שזוהי הכוונה במה שאנו מכים על חטא ואומרים 'על חטא שחטאנו לפניך בזלזול הורים ומורים'‬ ‫שבפשטות הכוונה היא שאין אנו נזהרים בכבוד אב ואם‪ ,‬אך ע"פ האמור מובן שהכוונה היא שאנו מזלזלים‬ ‫בעצמינו כהורים ומורים‪ ,‬שאין אנו מקיימים את בחינת 'השמים' ואנו מתירים לעצמו לעדות ככל העולה על‬ ‫רוחינו ללא מחשבה על כך שילדינו ותלמידנו הרואים בנו בחינת שמים יפלו אף הם וילכו בעקבותינו רח"ל‬ ‫ועל כך אנו מכים על חטא‪ ,‬שלא נזהרנו די וזלזלנו בבחינת ההורים והמורים‪ ,‬ובכך גרמנו לצעירי הצאן לירד‬ ‫מדרגתם‪.‬‬ ‫ועתה סמוך ל‪ -‬יוהכ"פ זה הזמן הנכון להורים והמורים להחזיר לעצמם בחינת השמים‪ ,‬שינהגו מעתה ואילך‬ ‫כדבעי ואז יזכו שבניהם ותלמידהם ילכו בעקבותיהם ובכך נזכה כולנו לחתימה טובה ושנה טובה ומתוקה‪.‬‬ ‫לע"נ אבי מורי ר' חיים ב"ר ישעיהו ז"ל‬ ‫משה בירנבוים – ‪birmoshe@gmail.com‬‬