עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

זמן ר"ת מוצאי שבת זמן הדה"נ ערש"ק האזינו -שובה -יום הכיפורים תשפ"ז גליון קנ"ג
19:54 19:19 18:21
*הזמנים הינם לפי שעון קיץ באופק בני ברק
לזכר עולם יהיה צדיק בעל 'גאון יששכר'
הגאון רבי ישכר בעריש לאבין זצ"ל
בן רבי יצחק יעקב הי"ד -מונקאטש
נו"נ להרה"ק בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב זי"ע
תאכל ומים במשורה תשתה ,דעי"ז יהיה נשבר כוח היצר זקיה"ק שר בית הזוהר העטרת צבי זי"ע על מאמר
אפילו אם ילמד שלא לשמה ,וממשיך התנא :ואם אתה המשנה (אבות פ"ג) אם אין תורה אין דרך ארץ ,דר"ך
עושה כן ,היינו שילמד 'לשמה' אזי יש לו שכר כפול, אר"ץ בגימ' תפל"ה ,והבן.
'אשריך בעוה"ז' שמשברת כוח היצר וממילא לא יחטא
ועוד מזקיה"ק העטרת צבי זי"ע על מאמר המשנה (אבות
ובנוסף לכך' :וטוב לך לעוה"ב' ,היינו עיקר הטובה יהא
פ"ב) יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם
לו השכר בעוה"ב.
משכחת עון ,ופירש זקיה"ק זי"ע :דר"ך אר"ץ בגימ'
ועוד מזקיה"ק המהר"ם שי"ק זי"ע על המשנה במסכת תפל"ה ,דע"י כוח לימוד התורה הק' ותפילה בכוונה יכול
אבות (פ"ה) יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר וכו, לבטל היצר ולהשכיח עוון..
ומבאר :נראה הכוונה על פי מה שאמרו חז"ל (עירובין ק')
אלמלא לא ניתנה תורה ,היינו יכולים למילף צניעות מן ועוד מזקיה"ק העטרת צבי זי"ע על מאמר המשנה (אבות
היונה וכן מכל חיה ועוף נוכל למילף דבר אחר ,ובזה אני פ"ה) בן בג בג אומר וכו' ופירש בקדשו :דאע"פ שלמד
מבין מה שנאמר בישעיה (י"א) שלעתיד לבוא לא ישחיתו תורה הרבה ומ"מ אינו רואה מידה טובה אצלו ,עכ"ז וסיב
עוד החיות הרעות, ובלה ומינה לא תזוע ,והטעם' :שאין לך מידה טובה',
היינו :דמה שאינו רואה אצלו מידה טובה ,זה ' -הימנה'
ולהנ"ל מובן :שבזמן הזה שיש המלעיגים על מאמרי היינו מכוח התורה שלמד וכמו שמובא בזוהר הק' -
חז"ל ועל מנהגיהם -צריכים אנו ללמוד עזות מן הנמר אורייתא קא מודעת ליה חטאוי ,ולכן -סיב ובלה בה..
שלא להתבייש אלא לעשות כמו שציוה ה' ,אבל לעתיד
לבוא שכל ישראל וכל העולם יהיה מלא דעת ויראת ה' ומתאמרא משמיה דזקיה"ק זי"ע שאמר בשם קדוש אחד:
לא יהא צורך למידת העזות ,ולכן יטול ה' גם מן הנמר מי שמדפיס ספרו של צדיק הוא בכלל מאחז"ל (בראשית
את מידת העזות וכן מכל החיות ,דהעיקר שניתנו להם רבה) שכל מי שמברר מקחו של צדיק כאילו מקיים עשרת
מידות אלו היא בשביל שילמדו מהם .וכיון שכלל ישראל הדברות.
אין צריכים למידה זו הרי גם אצל החיות יבוטלו מידות אלו.
זקיה"ק המהר"ם שי"ק זי"ע על המשנה במסכת אבות
בספה"ק מאור עיניים פר' אמור מבאר הסימן שנתנו חז"ל (פ"ו) כך היא דרכה של תורה וכו' ואם אתה עושה כן
(ראש השנה דף ל"א) להתחלת הקרואים בפרשת האזינו - אשריך וטוב לך ,ומבאר :הלומד תורה יש לו שכר כפול,
הזי"ו ל"ך ,ובתוס' מבאר :ה'אזינו ,ז'כור ,י'רכיבהו וגו': א .משום שלומד תורה ויש לו שכר לימוד ,ב .שע"י
ומבאר בספה"ק הענין בזה -כי ברוב השנים קריאת פר' הלימוד מתמעט כוחו של היצה"ר ותאוות ליבו ,והנה
האזינו היא בשבת שובה קודם יום הכיפורים ,והטעם :כי שכר תורה יש לו רק אם לומד לשמה ,אבל לענין שבירת
בשבת זו צריכים ישראל לשוב בתשובה ולחזור לשרשם כוחו של היצה"ר זה יבוא לו בוודאי אפילו אם אינו לומד
אל התורה הק' ,לכן קורין בה שירת האזינו ,שבה נרמזים לשמה ,מכיון דחי חיי צער שזהו דרך לימוד התורה ,ובזה
כל שורשי נשמות ישראל וכל המאורעות אשר יעברו משבר כוח היצר בין אם לומד לשמה ובין אם לומד שלא
עליהם ועי"ז יש עלייה לכל איש ישראל ,והנה לכל אחד לשמה ,לזה אמר התנא :כך היא דרכה של תורה פת במלח
קדושת עבודת הכהנים גדולה ונשגבה מאד והאיר בהם ניתן לו מן השמים צלם אלוקים שהוא זיו העליון המופיע
אור גדול מעצם העבודה והדברי חיים זי"ע המשיך בגודל על האדם ע"י קיום מצוות ומעש"ט ,ואם חטא ח"ו ונסתלק
קדושתו שיוכל לראות זאת ,ולפי"ז אפשר לומר דזה שאנו ממנו זה הזיו -הוא צריך לחזור בתשובה שלימה ולתקן
מבקשים 'ותחזינה עינינו' היינו :כי אף שאנו מאמינים מעשיו להחזיר לעצמו הזיו העליון שהוא הצלם אלוקים
באמונה שלימה כי אף עתה בזמן הזה אור גדול שורה על ועי"ז נמשך השפעות טובות.
הכהנים בעת עבודתם ,מ"מ הרי אין אנו זוכים לראות, הרה"ק הישועות משה זי"ע בשם אביו הרה"ק האמרי
ואנו מבקשים ומתפללים כי לעתיד לבוא כאשר מלאה חיים זי"ע עה"פ כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי
הארץ דעה את ה' -נזכה כולנו יחד לחזות בזיו אור לעולם ,היינו :כאשר אני נושא ומרים את ידי לשמים
שכינתו ולראות בעינינו האור הגדול והנערב. בתפילה לקל חי -אז מסיח אני את דעתי מצרכיי
בספה"ק קהילת משה להרה"ק מקאזניץ זי"ע עה"פ יערוף הפרטיים ואיני מתפלל רק על כבוד שמים ואמרתי חי אנכי
כמטר לקחי תזל כטל אמרתי' ,לקחי' רומז לתורה כמו -ה' אלקיך לעולם ,ומוסיף הרה"ק הישועות משה זי"ע:
שנאמר (משלי ד') כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל איכות עבודת התפילה תלויה בקדושת הרשות שיהיו
תעזובו ,והיינו יערוף כמטר לקחי כי התורה היא כמו מטר האברים מזוככים ומטוהרים כראוי ,וזהו -אשא אל שמים
שיש מטר טוב ומטר שאינו טוב ,וכן בתורה הק' זכה הרי ידי היינו דברי הרשות המכונים 'יד' כמאמרם ז"ל (בבא
היא לו סם חיים וח"ו להיפך ,אבל 'תזל כטל אמרתי' מציעא) 'ידו -רשותו' לרומם דברי הרשות לרצון הבורא
'אמרתי' רומז לתפילה ,כלומר :התפילה היא כמו 'טל' ואזי -ואמרתי חי אנכי לעולם יכול להתפלל אל ה' בחיות,
שהוא תמיד טוב ,כך התפילה מתקבלת תמיד לטובה לפני אדם הזוכה לקדש עצמו כראוי זוכה להרגיש חיות בענינים
הקב"ה ופועלת כל מיני השפעות טובות. רוחניים להתפלל בהתלהבות ביתר שאת ולחוש צמאון
וכלות הנפש אל האלוקים.
בספה"ק תפארת שלמה עה"פ האזינו השמים ואדברה
ותשמע הארץ אמרי פי ,ומבאר :האזינו השמים ,היינו גאב"ד ירושלים עיה"ק מרא דארעא ישראל הגה"ק רבי
דלצדיק ששומעים לדבריו בשמים ,אזי (אצלו) ותשמע משה אריה זי"ע עה"פ (תהילים צ"ב) שתולים בבית ה'
הארץ אמרי פי -מצייתין לדבריו גם למטה שיפעלו אמרי בחצרות אלוקינו יפריחו ,וזל"ק :יש לומר לענ"ד עפ"י
פיו. מאמרם ז"ל (מסכת שבת ל"א) מכריז רבי ינאי :חבל על
דלית ליה דרתא ותרעא לדרתא עביד ,הרי ד'בית' מכונה
בספה"ק בארת המים להרה"ק הרבי רבי הערש מרימנוב על יראת שמים שהוא העיקר ,ותורה מכונה שער ליראה,
זי"ע עה"פ האזינו השמים וגו' ,ומבאר בקדשו :משה רבינו ואפשר עפי"ז ש'חצר' ג"כ מכונה שער ליראה -שדרך
ביקש מהשי"ת שכשיתפלל על איזה איש ויהא הדבר החצר מכניסין לבית ,והנה מבואר (בתיקו"ז) שתורה בלא
נוגע לשמים ,כגון שיתפלל על מטר ,אזי השמים ישמעו דחילו ורחימו לא פרחת לעילא ,ולפי"ז יש לומר :שתולים
לדבריו ויצייתו לו ,וכן אם יתפלל על דבר שנוגע בבית ה' שזכו ליראה המכונה בית ה' ,אז בחצרות אלוקינו
למערכות הארץ אזי תשמע אליו ותציית לדבריו ,ולזה היינו :תורה שהוא השער ליראה' ,יפריחו' שהתורה
המשיך כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו, שלהם תפרח לעילא.
כי אם יצייתו לדבריו יתגדל שם ה' ויהא זמני היום
ועוד מהגה"ק זי"ע על התפילה :ותחזינה עיננו
קידוש שם שמים. יום הכיפורים
*הזמנים הינם לפי שעון קיץ
בשובך לציון ברחמים ,וזל"ק :ונראה עפ"י
הרה"ק רבי פינחס מקאריץ זי"ע אמר על באופק בני ברק
עובדא דהוי אצל הרה"ק משינאווא זי"ע
זמן הדה"נ18:18 :
תפילת 'עננו' :משל למלך שיצא מחוץ לארמון בהיותו טליא ,שאביו מרן הדברי חיים זי"ע
מוצאי יו"ט19:18 :
אל בני המדינה לשמוע בקשתם ,אך בני כיסה את עיניו עם הטלית בעת ברכת
זמן ר"ת19:52 :
המדינה שהיו להם הרבה בקשות ולא היו הכהנים ,והרה"ק משינאווא זי"ע הציץ מתוך
יכולים לפרט -התאספו כולם יחד וצעקו 'המלך עננו' הטלית על הכהנים וראה עמודא דנהורא על פני כל המזרח
'המלך עננו' היינו בקשה הכוללת הכל. ואמר אח"כ :כי אף שהיו הכהנים מפשוטי העם מ"מ
