gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫זמן ר"ת‬ ‫מוצאי שבת‬ ‫זמן הדה"נ‬ ‫ערש"ק האזינו ‪ -‬שובה ‪ -‬יום הכיפורים תשפ"ז גליון קנ"ג‬ ‫‪19:54‬‬ ‫‪19:19‬‬ ‫‪18:21‬‬ ‫*הזמנים הינם לפי שעון קיץ באופק בני ברק‬ ‫לזכר עולם יהיה צדיק בעל 'גאון יששכר'‬ ‫הגאון רבי ישכר בעריש לאבין זצ"ל‬ ‫בן רבי יצחק יעקב הי"ד ‪ -‬מונקאטש‬ ‫נו"נ להרה"ק בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב זי"ע‬ ‫תאכל ומים במשורה תשתה‪ ,‬דעי"ז יהיה נשבר כוח היצר‬ ‫זקיה"ק שר בית הזוהר העטרת צבי זי"ע על מאמר‬ ‫אפילו אם ילמד שלא לשמה‪ ,‬וממשיך התנא‪ :‬ואם אתה‬ ‫המשנה (אבות פ"ג) אם אין תורה אין דרך ארץ‪ ,‬דר"ך‬ ‫עושה כן‪ ,‬היינו שילמד 'לשמה' אזי יש לו שכר כפול‪,‬‬ ‫אר"ץ בגימ' תפל"ה‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫'אשריך בעוה"ז' שמשברת כוח היצר וממילא לא יחטא‬ ‫ועוד מזקיה"ק העטרת צבי זי"ע על מאמר המשנה (אבות‬ ‫ובנוסף לכך‪' :‬וטוב לך לעוה"ב'‪ ,‬היינו עיקר הטובה יהא‬ ‫פ"ב) יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם‬ ‫לו השכר בעוה"ב‪.‬‬ ‫משכחת עון‪ ,‬ופירש זקיה"ק זי"ע‪ :‬דר"ך אר"ץ בגימ'‬ ‫ועוד מזקיה"ק המהר"ם שי"ק זי"ע על המשנה במסכת‬ ‫תפל"ה‪ ,‬דע"י כוח לימוד התורה הק' ותפילה בכוונה יכול‬ ‫אבות (פ"ה) יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר וכו‪,‬‬ ‫לבטל היצר ולהשכיח עוון‪..‬‬ ‫ומבאר‪ :‬נראה הכוונה על פי מה שאמרו חז"ל (עירובין ק')‬ ‫אלמלא לא ניתנה תורה‪ ,‬היינו יכולים למילף צניעות מן‬ ‫ועוד מזקיה"ק העטרת צבי זי"ע על מאמר המשנה (אבות‬ ‫היונה וכן מכל חיה ועוף נוכל למילף דבר אחר‪ ,‬ובזה אני‬ ‫פ"ה) בן בג בג אומר וכו' ופירש בקדשו‪ :‬דאע"פ שלמד‬ ‫מבין מה שנאמר בישעיה (י"א) שלעתיד לבוא לא ישחיתו‬ ‫תורה הרבה ומ"מ אינו רואה מידה טובה אצלו‪ ,‬עכ"ז וסיב‬ ‫עוד החיות הרעות‪,‬‬ ‫ובלה ומינה לא תזוע‪ ,‬והטעם‪' :‬שאין לך מידה טובה'‪,‬‬ ‫היינו‪ :‬דמה שאינו רואה אצלו מידה טובה‪ ,‬זה ‪' -‬הימנה'‬ ‫ולהנ"ל מובן‪ :‬שבזמן הזה שיש המלעיגים על מאמרי‬ ‫היינו מכוח התורה שלמד וכמו שמובא בזוהר הק' ‪-‬‬ ‫חז"ל ועל מנהגיהם ‪ -‬צריכים אנו ללמוד עזות מן הנמר‬ ‫אורייתא קא מודעת ליה חטאוי‪ ,‬ולכן ‪ -‬סיב ובלה בה‪..‬‬ ‫שלא להתבייש אלא לעשות כמו שציוה ה'‪ ,‬אבל לעתיד‬ ‫לבוא שכל ישראל וכל העולם יהיה מלא דעת ויראת ה'‬ ‫ומתאמרא משמיה דזקיה"ק זי"ע שאמר בשם קדוש אחד‪:‬‬ ‫לא יהא צורך למידת העזות‪ ,‬ולכן יטול ה' גם מן הנמר‬ ‫מי שמדפיס ספרו של צדיק הוא בכלל מאחז"ל (בראשית‬ ‫את מידת העזות וכן מכל החיות‪ ,‬דהעיקר שניתנו להם‬ ‫רבה) שכל מי שמברר מקחו של צדיק כאילו מקיים עשרת‬ ‫מידות אלו היא בשביל שילמדו מהם‪ .‬וכיון שכלל ישראל‬ ‫הדברות‪.‬‬ ‫אין צריכים למידה זו הרי גם אצל החיות יבוטלו מידות אלו‪.‬‬ ‫זקיה"ק המהר"ם שי"ק זי"ע על המשנה במסכת אבות‬ ‫בספה"ק מאור עיניים פר' אמור מבאר הסימן שנתנו חז"ל‬ ‫(פ"ו) כך היא דרכה של תורה וכו' ואם אתה עושה כן‬ ‫(ראש השנה דף ל"א) להתחלת הקרואים בפרשת האזינו ‪-‬‬ ‫אשריך וטוב לך‪ ,‬ומבאר‪ :‬הלומד תורה יש לו שכר כפול‪,‬‬ ‫הזי"ו ל"ך‪ ,‬ובתוס' מבאר‪ :‬ה'אזינו‪ ,‬ז'כור‪ ,‬י'רכיבהו וגו'‪:‬‬ ‫א‪ .‬משום שלומד תורה ויש לו שכר לימוד‪ ,‬ב‪ .‬שע"י‬ ‫ומבאר בספה"ק הענין בזה ‪ -‬כי ברוב השנים קריאת פר'‬ ‫הלימוד מתמעט כוחו של היצה"ר ותאוות ליבו‪ ,‬והנה‬ ‫האזינו היא בשבת שובה קודם יום הכיפורים‪ ,‬והטעם‪ :‬כי‬ ‫שכר תורה יש לו רק אם לומד לשמה‪ ,‬אבל לענין שבירת‬ ‫בשבת זו צריכים ישראל לשוב בתשובה ולחזור לשרשם‬ ‫כוחו של היצה"ר זה יבוא לו בוודאי אפילו אם אינו לומד‬ ‫אל התורה הק'‪ ,‬לכן קורין בה שירת האזינו‪ ,‬שבה נרמזים‬ ‫לשמה‪ ,‬מכיון דחי חיי צער שזהו דרך לימוד התורה‪ ,‬ובזה‬ ‫כל שורשי נשמות ישראל וכל המאורעות אשר יעברו‬ ‫משבר כוח היצר בין אם לומד לשמה ובין אם לומד שלא‬ ‫עליהם ועי"ז יש עלייה לכל איש ישראל‪ ,‬והנה לכל אחד‬ ‫לשמה‪ ,‬לזה אמר התנא‪ :‬כך היא דרכה של תורה פת במלח‬ ‫קדושת עבודת הכהנים גדולה ונשגבה מאד והאיר בהם‬ ‫ניתן לו מן השמים צלם אלוקים שהוא זיו העליון המופיע‬ ‫אור גדול מעצם העבודה והדברי חיים זי"ע המשיך בגודל‬ ‫על האדם ע"י קיום מצוות ומעש"ט‪ ,‬ואם חטא ח"ו ונסתלק‬ ‫קדושתו שיוכל לראות זאת‪ ,‬ולפי"ז אפשר לומר דזה שאנו‬ ‫ממנו זה הזיו ‪ -‬הוא צריך לחזור בתשובה שלימה ולתקן‬ ‫מבקשים 'ותחזינה עינינו' היינו‪ :‬כי אף שאנו מאמינים‬ ‫מעשיו להחזיר לעצמו הזיו העליון שהוא הצלם אלוקים‬ ‫באמונה שלימה כי אף עתה בזמן הזה אור גדול שורה על‬ ‫ועי"ז נמשך השפעות טובות‪.‬‬ ‫הכהנים בעת עבודתם‪ ,‬מ"מ הרי אין אנו זוכים לראות‪,‬‬ ‫הרה"ק הישועות משה זי"ע בשם אביו הרה"ק האמרי‬ ‫ואנו מבקשים ומתפללים כי לעתיד לבוא כאשר מלאה‬ ‫חיים זי"ע עה"פ כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי‬ ‫הארץ דעה את ה' ‪ -‬נזכה כולנו יחד לחזות בזיו אור‬ ‫לעולם‪ ,‬היינו‪ :‬כאשר אני נושא ומרים את ידי לשמים‬ ‫שכינתו ולראות בעינינו האור הגדול והנערב‪.‬‬ ‫בתפילה לקל חי ‪ -‬אז מסיח אני את דעתי מצרכיי‬ ‫בספה"ק קהילת משה להרה"ק מקאזניץ זי"ע עה"פ יערוף‬ ‫הפרטיים ואיני מתפלל רק על כבוד שמים ואמרתי חי אנכי‬ ‫כמטר לקחי תזל כטל אמרתי‪' ,‬לקחי' רומז לתורה כמו‬ ‫‪ -‬ה' אלקיך לעולם‪ ,‬ומוסיף הרה"ק הישועות משה זי"ע‪:‬‬ ‫שנאמר (משלי ד') כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל‬ ‫איכות עבודת התפילה תלויה בקדושת הרשות שיהיו‬ ‫תעזובו‪ ,‬והיינו יערוף כמטר לקחי כי התורה היא כמו מטר‬ ‫האברים מזוככים ומטוהרים כראוי‪ ,‬וזהו ‪ -‬אשא אל שמים‬ ‫שיש מטר טוב ומטר שאינו טוב‪ ,‬וכן בתורה הק' זכה הרי‬ ‫ידי היינו דברי הרשות המכונים 'יד' כמאמרם ז"ל (בבא‬ ‫היא לו סם חיים וח"ו להיפך‪ ,‬אבל 'תזל כטל אמרתי'‬ ‫מציעא) 'ידו ‪ -‬רשותו' לרומם דברי הרשות לרצון הבורא‬ ‫'אמרתי' רומז לתפילה‪ ,‬כלומר‪ :‬התפילה היא כמו 'טל'‬ ‫ואזי ‪ -‬ואמרתי חי אנכי לעולם יכול להתפלל אל ה' בחיות‪,‬‬ ‫שהוא תמיד טוב‪ ,‬כך התפילה מתקבלת תמיד לטובה לפני‬ ‫אדם הזוכה לקדש עצמו כראוי זוכה להרגיש חיות בענינים‬ ‫הקב"ה ופועלת כל מיני השפעות טובות‪.‬‬ ‫רוחניים להתפלל בהתלהבות ביתר שאת ולחוש צמאון‬ ‫וכלות הנפש אל האלוקים‪.‬‬ ‫בספה"ק תפארת שלמה עה"פ האזינו השמים ואדברה‬ ‫ותשמע הארץ אמרי פי‪ ,‬ומבאר‪ :‬האזינו השמים‪ ,‬היינו‬ ‫גאב"ד ירושלים עיה"ק מרא דארעא ישראל הגה"ק רבי‬ ‫דלצדיק ששומעים לדבריו בשמים‪ ,‬אזי (אצלו) ותשמע‬ ‫משה אריה זי"ע עה"פ (תהילים צ"ב) שתולים בבית ה'‬ ‫הארץ אמרי פי ‪ -‬מצייתין לדבריו גם למטה שיפעלו אמרי‬ ‫בחצרות אלוקינו יפריחו‪ ,‬וזל"ק‪ :‬יש לומר לענ"ד עפ"י‬ ‫פיו‪.‬‬ ‫מאמרם ז"ל (מסכת שבת ל"א) מכריז רבי ינאי‪ :‬חבל על‬ ‫דלית ליה דרתא ותרעא לדרתא עביד‪ ,‬הרי ד'בית' מכונה‬ ‫בספה"ק בארת המים להרה"ק הרבי רבי הערש מרימנוב‬ ‫על יראת שמים שהוא העיקר‪ ,‬ותורה מכונה שער ליראה‪,‬‬ ‫זי"ע עה"פ האזינו השמים וגו'‪ ,‬ומבאר בקדשו‪ :‬משה רבינו‬ ‫ואפשר עפי"ז ש'חצר' ג"כ מכונה שער ליראה ‪ -‬שדרך‬ ‫ביקש מהשי"ת שכשיתפלל על איזה איש ויהא הדבר‬ ‫החצר מכניסין לבית‪ ,‬והנה מבואר (בתיקו"ז) שתורה בלא‬ ‫נוגע לשמים‪ ,‬כגון שיתפלל על מטר‪ ,‬אזי השמים ישמעו‬ ‫דחילו ורחימו לא פרחת לעילא‪ ,‬ולפי"ז יש לומר‪ :‬שתולים‬ ‫לדבריו ויצייתו לו‪ ,‬וכן אם יתפלל על דבר שנוגע‬ ‫בבית ה' שזכו ליראה המכונה בית ה'‪ ,‬אז בחצרות אלוקינו‬ ‫למערכות הארץ אזי תשמע אליו ותציית לדבריו‪ ,‬ולזה‬ ‫היינו‪ :‬תורה שהוא השער ליראה‪' ,‬יפריחו' שהתורה‬ ‫המשיך כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו‪,‬‬ ‫שלהם תפרח לעילא‪.‬‬ ‫כי אם יצייתו לדבריו יתגדל שם ה' ויהא‬ ‫זמני היום‬ ‫ועוד מהגה"ק זי"ע על התפילה‪ :‬ותחזינה עיננו‬ ‫קידוש שם שמים‪.‬‬ ‫יום הכיפורים‬ ‫*הזמנים הינם לפי שעון קיץ‬ ‫בשובך לציון ברחמים‪ ,‬וזל"ק‪ :‬ונראה עפ"י‬ ‫הרה"ק רבי פינחס מקאריץ זי"ע אמר על‬ ‫באופק בני ברק‬ ‫עובדא דהוי אצל הרה"ק משינאווא זי"ע‬ ‫זמן הדה"נ‪18:18 :‬‬ ‫תפילת 'עננו'‪ :‬משל למלך שיצא מחוץ לארמון‬ ‫בהיותו טליא‪ ,‬שאביו מרן הדברי חיים זי"ע‬ ‫מוצאי יו"ט‪19:18 :‬‬ ‫אל בני המדינה לשמוע בקשתם‪ ,‬אך בני‬ ‫כיסה את עיניו עם הטלית בעת ברכת‬ ‫זמן ר"ת‪19:52 :‬‬ ‫המדינה שהיו להם הרבה בקשות ולא היו‬ ‫הכהנים‪ ,‬והרה"ק משינאווא זי"ע הציץ מתוך‬ ‫יכולים לפרט ‪ -‬התאספו כולם יחד וצעקו 'המלך עננו'‬ ‫הטלית על הכהנים וראה עמודא דנהורא על פני כל המזרח‬ ‫'המלך עננו' היינו בקשה הכוללת הכל‪.‬‬ ‫ואמר אח"כ‪ :‬כי אף שהיו הכהנים מפשוטי העם מ"מ‬