gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שפתותם · Sifsoisam — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: שפתותם · Sifsoisam

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

שפתותם · Sifsoisam — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪-‬‬ ‫פרש‪ ﬩‬האזינו ‪ -‬שובה‬ ‫תשפ"ז ‪ I‬גﬦיון קכד' ‪ I‬שנה ג'‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫צבי לצדיק‬ ‫וזאת ליהודה‬ ‫ישמח לב‬ ‫הגה"ק רבי יהודה הלוי זיע"א‬ ‫הגה"ק רבי משה שמעון הלוי זיע"א‬ ‫‪ .‬בשפﬨו יהגﬣ ‪.‬‬ ‫הגה"ק המקובל רבי יצחק באנהארד זיע"א‬ ‫אבדק"ק ניישטאדט‬ ‫אבדק"ק יאקא ופרויקירכען‬ ‫תלמיד חבר למרן החתם סופר זיע"א‬ ‫מגדולי תלמידי החתם סופר זיע"א‬ ‫תלמיד למרן השבט סופר זיע"א‬ ‫ברוך הוא למלוה שממתין על פריעת חוב‬ ‫ד' אינו מחשב חוב העבירה בשכר‬ ‫העבירה על ידי תשובה‪ ,‬ואינו מעכב שכר‬ ‫מצוה להשוות חוב העבירה‪ .‬ומובן ספרי‬ ‫לאלתר‬ ‫המצוה אלא משלם לו על צדקתו‬ ‫אל אמונה ואין עול (לב‪ ,‬ד)‪ .‬איתא בספרי הנ״ל‪.‬‬ ‫עֵ צָ ה וּ ְרפוּ ָאה לַ חוֹ ֵטא‪ּ :‬תוֹ ָרה‪ְּ ,‬ת ׁשוּ ָבה וְ ָט ֳה ַרת ַהיּוֹ ם‬ ‫ישמח לב‬ ‫(פיסקא שז) 'שלא כמדת הקדוש ברוך הוא‬ ‫ד' נושא להם פנים כיון דלבם נוקפם‬ ‫מדת בשר ודם‪ ,‬מדת בשר ודם ‪ -‬אדם מפקיד‬ ‫ביאור דברי הירושלמי בעניין 'הנפש החוטאת תמות'‪ ,‬וחובת הניקוי מהחטא קודם‬ ‫שלא החזירו רבים בתשובה‬ ‫אצל חברו מאתים ויש בידו מנה‪ ,‬כשבא‬ ‫עיצומו של יום‬ ‫אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי‬ ‫ליטול את שלו אומר לו הוצא מנה שיש לי‬ ‫שיזכיר לעצמו שיבא היום שיתן חשבון על‬ ‫דרש רבי אלעזר בן עזריה עבירות‬ ‫בידך והילך את השאר‪ ,‬אבל מי שאמר והיה (לב‪ ,‬מא)‪ .‬בילקוט שמעוני (ישעיה רמז תקו) איתא‪,‬‬ ‫כל עוונותיו‪ ,‬וזה יזכור לו יום המיתה‪ ,‬ודוד‬ ‫שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר‬ ‫העולם ‪ -‬אינו כן‪ ,‬אלא אל אמונה ואין עול שהקב״ה מניח פשעי ישראל על עשוב‪ .‬ובזה‬ ‫המלך ע"ה מקונן על זה (תהילים עג‪ ,‬ג‪-‬ד)‬ ‫וכו'‪ ,‬שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם וגו'‪,‬‬ ‫גובה את שלו באחרונה'‪ .‬עכ״ל‪ .‬והובא יש לפרש מדרש המובא בילקוט אליעזר (ערך‬ ‫'שלום רשעים אראה כי אין חרצבות‬ ‫אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי‬ ‫בילקוט שמעוני (האזינו רמז תתקמב ד"ה הצור ראש השנה ויום הכיפורים אות קכד) 'אמרו מלאכי‬ ‫למותם ובריא אולם'‪ ,‬ועיין בינה לעתים‬ ‫אתם מטהרין מי מטהר אתכם‪ ,‬וכו׳ מה‬ ‫תמים פעלו) וגם במרדכי (בבא מציעא סוף פרק השרת האיך אתה נושא פנים לישראל וכו׳‪,‬‬ ‫(דרוש ב׳ ד"ה ואולי על דרך) דבר נחמדד‪.‬‬ ‫מקוה מטהר את הטמאים וכו׳ (יומא פה‪.):‬‬ ‫המקבל סימן תח)‪ .‬וצריך ביאור מה שייך לומר האיך לא אשא להם פנים שהם מתודים לפני‬ ‫ויש לברר הדבר עוד יותר על פי משל‪,‬‬ ‫לכאורה קשה מה שייך להדמות כפרת‬ ‫שהקב״ה גובה את שלו באחרונה מה פקדון ואומרים אשמנו בגדנו גזלנו' וכו'ג‪.‬‬ ‫כי המורד במלך אם יתנהו לבית אסורים‬ ‫עוונות למקוה‪ ,‬ועוד האיך שייך דבריו של‬ ‫של מאתים שייך כאן‪.‬‬ ‫ויש לפרש‪ ,‬שהקב״ה משיב שודאי כמה‬ ‫יחרד ממשפט מות‪ ,‬אבל אחר שכבר בא‬ ‫רבי עקיבא על הפסוק כי ביום הזה יכפר‬ ‫ונראה על פי מה שכתוב בפסוק 'מלוה וכמה מן תוכן וודוי אין כל אחד ואחד אשם‬ ‫למשפט ויודע דינו למשפט מות‪ ,‬לא יחרד‬ ‫עליכם וכו׳‪.‬‬ ‫ד׳ חונן דל וגמולו ישלם לו' (משלי יט‪ ,‬יז)‪ ,‬שכבר בו‪ ,‬רק שמשתתף בהדי צבור והוא מחולל‬ ‫כל זמן שידוע לו יום המיתה‪ ,‬ואין לו‬ ‫ואפשר דעל פי מה דאיתא בירושלמי‬ ‫ידוע ומקובל שהחוטא נחשב כלוה‪ ,‬כדאיתא מפשע עמו‪ ,‬ולבו נוקפו אולי התרשל‬ ‫חרדת מות עד אשר יבוא היום‪ ,‬אבל אם‬ ‫(מכות פרק ב הלכה ו) שאלו לנבואה חוטא מה‬ ‫בפרקי אבות (פרק ג משנה טז) וכל הרוצה ללות להוכיח ולהשיב רבים מעון‪ ,‬ואם כן כיון‬ ‫לא יאמרו לו מתי ימות‪ ,‬יש לו חרדת מות‬ ‫יעשה ויתכפר‪ ,‬השיבה‪ ,‬הנפש החוטאת ‪-‬‬ ‫יבא וילוהא‪ ,‬ולעומת זה מי שחונן דל‪ ,‬כביכול שהם מקבלים על עצמן חטאי אחרים ‪ -‬בדין‬ ‫בכל עת כי אולי יהיה למחר‪ .‬וכן הוא‬ ‫תמות‪ ,‬והתורה אמרה יביא קרבן ויכפר‪,‬‬ ‫כאלו ִה ְלוָ ה להקב״ה‪ ,‬שנאמר במעשר (מלאכי הוא שיעמיס חטאותם על עשיו וחבריוד‪.‬‬ ‫האדם‪ ,‬הלא פעם אחת ימות ויבא יום‬ ‫והקב"ה אומר יעשה תשובהא‪ ,‬עיין שם‬ ‫ישמח לב‬ ‫בכלי יקר שכתב דבר נחמד בזהב‪ .‬ולכאורה‬ ‫ג‪ ,‬י) ְ'ב ָחנּונִ י נא בזאת'‪ ,‬ועכשיו אם יזדמן אדם‬ ‫המשפט והחשבון שעתיד כל אדם לתת‬ ‫תמוה שהנבואה יאמר שאין שום תקוה‬ ‫שהרבה בצדקה וחנינה ‪ -‬וגם עבירה באה אל אם חילל את ד' ברבים ‪ -‬יוה"כ אינו מכפר‬ ‫לפני הכסא הכבוד‪ ,‬אבל האדם לא יודע‬ ‫לאדם שחטא‪.‬‬ ‫כי ביום הזה יכפר עליכם וכו' לפני ה'‬ ‫ידו‪ ,‬אם היה הקב״ה מתנהג כבשר ודם היה‬ ‫מתי יהיה יום הזה‪ ,‬והנה היודע עתידות‬ ‫תטהרו (טז‪ ,‬ל)‪ .‬נראה לי לפני ה' דייקא‪ ,‬ר"ל‬ ‫מחשב חוב העבירה נגד זכות של צדקה‪ ,‬ויצא‬ ‫נקרא נביא‪ ,‬וזהו שאמרו שאלו לנבואה‬ ‫ועיין מה שכתבתי בשנת תר"ט‬ ‫חטאים שאין הבריות יודעים רק הקב"ה לבדו‪,‬‬ ‫חובו בשכרו‪ ,‬ולא יקבל שכר צדקה שעשה כי‬ ‫כלומר לזמן העתיד מה יעשה חוטא‪,‬‬ ‫בפרשת חיי שרה על הפסוק (קהלת ז‪ ,‬א ב)‬ ‫ר"ל שלא חילל את השם ברבים‪ ,‬אבל חילל‬ ‫הוא יוצא בחוב עבירתו‪.‬‬ ‫והשיבה נפש החוטאת יקבע במחשבתו‬ ‫'טוב יום המות וגו' טוב ללכת אל בית‬ ‫שימות‪ ,‬וזה יהיה סדר תשובתו תמיד שעל‬ ‫האבל וגו'ג‪ ,‬כי טבע האדם הוא שיש לו יצר‬ ‫את השם ברבים לא מכפר [יוה"כ] (יומא פו‪,).‬‬ ‫ולזה אמר שהקב״ה ממתין לו ומצפה‬ ‫ידי זה בודאי ישוב בתשובה שלימה‪.‬‬ ‫הרע‪ ,‬אבל הקדוש ברוך הוא אמר בראתי‬ ‫כמ"ש (ישעיה כב‪ ,‬יד) 'אם יכופר העון הזה לכם‬ ‫שיעשה תשובה על חטאו‪ ,‬ועל צדקתו‬ ‫תורה תבלין (קידושין ל‪ ,):‬אם פגע בך מנוול‬ ‫צבי לצדיק – באנהארד‬ ‫עד תמתון'‪ ,‬כנ"ל‪.‬‬ ‫משלם לו שכרו לאלתר‪ ,‬ונשאר לו הקדוש‬ ‫והנה היום הגדול והנורא שיהיה ליום‬ ‫מחר ביום הכיפורים אשר כל איש יבא‬ ‫זה ‪ -‬משכהו לבית המדרש (סוכה נב‪ .‬קידושין‬ ‫א‪ .‬במסכת אבות‪' :‬הוא היה אומר הכל נתון בערבון [לכל החובות שיש לאדם כלפי ד' ישנו ערבים]‪ ,‬ומצודה [של יסורים‬ ‫למשפט ‪ -‬אתם נצבים היום כלכם לפני ה׳‬ ‫שם)‪ ,‬והאיך יוכל החוטא לעמוד מחליו אם‬ ‫ומיתה] פרוסה על כל החיים [ואי אפשר להימלט ממנה‪ ,‬העולם דומה כ]חנות פתוחה [לכל אדם] והחנוני מקיף והפנקס‬ ‫אינו רוצה לשמוע מה שהרופא מצוה לו‬ ‫פתוח והיד כותבת‪ ,‬וכל הרוצה ללות יבא וילוה [שאין אדם מוכרח ללות שלא ברצונו]‪ ,‬והגבאים [דהיינו היסורים] מחזירים‬ ‫אלוקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם‬ ‫תדיר בכל יום [את חובות האדם]‪ ,‬ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו‪ ,‬ויש להם על מה שיסמוכו [על הפנקס‪ ,‬כך‬ ‫ושטריכם וגו' (דברים כט‪ ,‬ט) ‪ -‬לא ישא פנים‬ ‫לאכול או לשתות סמים לרפואה‪ ,‬ואם‬ ‫היסורים הללו הן נסמכים על מעשיו של אדם הנזכרים לפני המקום ברוך הוא‪ ,‬אף על פי שהם נשכחים מן האדם]‪ ,‬והדין‬ ‫לא לראשים ולא לזקנים‪ ,‬ואם כן בודאי‬ ‫אדם עושה תשובה בלא תורה לא ינתק‬ ‫דין אמת והכל מתוקן לסעודה [אחד צדיקים ואחד רשעים יש להם חלק לעולם הבא לאחר שגבו מהן את חובן]'‪ .‬והוא‬ ‫מרשע‪ ,‬כיון שאין לו תבלין התורה‬ ‫משל להמתנת העונש הניתן לחוטאים‪ ,‬כמו לוה שהעמיד ערבים למלווהו‪ ,‬וכך אף הקב"ה אינו מעניש את עוברי עבירה‬ ‫ישוב כל אדם בתשובה שלימה לפני ה׳‬ ‫מיד‪ ,‬אלא נותן להם הזדמנות לחזור בתשובה‪ ,‬כיון שיש לו ערבים שלא ימלטו מעונשם‪ ,‬כדאיתא בסוכה (נג‪' ).‬רגלוהי דבר‬ ‫'אחרי שובי נחמתי' (ירמיה לא‪ ,‬יח)‪ ,‬והנה אפילו‬ ‫לרפאותו‪ ,‬ועל זה התאונן דוד המלך ע"ה‬ ‫ב‪ .‬בילקוט שמעוני‪' :‬באותה שעה נוטל הקדוש ברוך הוא‬ ‫איניש אינון ערבין ביה‪ ,‬לאתר דמיתבעי תמן מובילין יתיה'‪.‬‬ ‫רשע כל ימיו ועשה תשובה באחרונה נמחל‬ ‫(תהילים קיט‪ ,‬נג) 'זלעפה אחזתני מרשעים‬ ‫כל עונותם של ישראל ונותנם על עשו הרשע שנאמר (ויקרא טז‪ ,‬כב) 'ונשא השעיר עליו את כל עונותם'‪ ,‬ואין שעיר אלא עשו‬ ‫הרשע שנאמר 'הן עשו אחי איש שעיר'‪ ,‬אומר עשו לפני הקדוש ברוך הוא כמה כח יש לי שאתה נותן עלי כל עונות יעקב‬ ‫לו הכל‪ ,‬והיינו על ידי שיזכור את יום‬ ‫עוזבי תורתיך' ולא אמר 'עוזבי מצותך'‪,‬‬ ‫אחי‪ ,‬באותה שעה נוטל הקדוש ברוך הוא כל עונותם ונותנם על בגדיו ונעשים אדומים כתולעת שני ושוב מכבסן עד‬ ‫המיתה ‪ -‬יום החשבון יעזוב רשע דרכו‪ .‬אבל‬ ‫ולהנ"ל אתי שפיר‪ ,‬שאם עוזב את התורה‬ ‫שנעשים לבנים כשלג שנאמר (דניאל ז‪ ,‬ט) 'לבושיה כתלג חיור פורה דרכתי לבדי''‪ .‬ג‪ .‬בילקוט אליעזר‪' :‬אמרו מלאכי השרת‬ ‫ממילא גורם הרשעה‪.‬‬ ‫לפני הקב״ה כתיב לא ישא פנים והאיך אתה נושא פנים לישראל שנאמר 'ישא ד׳ פניו אליך'‪ ,‬אמר להם איך לא אשא להם‬ ‫אם באותו יום שיבא למשפט עובר עבירה‬ ‫פנים שהם מתודים לפני ואומרים בלשון הזה‪ :‬אשמנו בגדנו גזלנו וכו׳‪ .‬וכן איתא במדרש (פסיקתא רבתי‪ ,‬לה) בזה"ל‪' :‬אותה שעה‬ ‫‪ -‬מה מהני תשובתו‪ ,‬כאשר בעונותינו‬ ‫ורפואה השנית הוא יזכיר לו יום‬ ‫שגלו ישראל מארצם היו מלאכי השרת אומרין לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע וכו'‪ ,‬אמר להם הקב"ה למלאכי השרת בואו‬ ‫הרבים שמעתי שיש אנשים בני בליעל‬ ‫ואודיע לכם צדקתם של בניי‪ ,‬שאני טענתים בעולם כמה צרות‪ ,‬וייסורים הבאתי עליהם בעולם בכל דור ודור בכל שעה‬ ‫המיתה‪ ,‬ולפי הפשטות היינו שעצבון יום‬ ‫ושעה‪ ,‬ולא בעטו בהם‪ ,‬שקוראין את עצמן רשעים וקוראין אותי צדיק בפני‪ ,‬והם אומרים בלשון הזה אבל אנחנו חטאנו‬ ‫שבערב יום הכיפורים עצמו יגלחו את זקנם‬ ‫המיתה ידאגו ויבעתוהו ולא יחטוא‪ ,‬וזה‬ ‫העוינו הרשענו פשענו מרדנו ומרינו וסרנו ממצותיך ומשפטיך ולא שוה לנו ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית‬ ‫בתער ובאים עם עבירה על פניהם לשוב‬ ‫יפלא‪ ,‬הלא אם ביתו מלא כל טוב האיך‬ ‫ואנחנו הרשענו‪ ,‬לפיכך היה שלמה מקלס את כנסת ישראל אשת חיל מי ימצא‪ ,‬לכך נאמר אם חומה'‪ .‬ע"כ‪ .‬ומהכא הוכיח‬ ‫האור זרוע (ח"א הל' שליח ציבור סימן קיב) שאם האדם מתודה אף על פי שעדיין לא עשה שום דין‪ ,‬אפילו הכי הקב"ה נותן לו‬ ‫לה'‪ ,‬והוה כטובל ושרץ בידו‪.‬‬ ‫יפול בלבו עצבון המיתה‪ ,‬אבל הכוונה‬ ‫שלום ונקרא בעל תשובה‪ ,‬כדכתיב (ישעיהו נז‪ ,‬יט) 'שלום שלום לרחוק ולקרוב' לזה שהיה רחוק ונתקרב'‪ .‬ד‪ .‬ראה לעיל‬ ‫המשך בעמוד ב'‬ ‫בפרשת כי תבוא (כח‪ ,‬י) ד"ה וראו כל עמי הארץ וגו'‪ ,‬שפירש רבינו את דברי המדרש כעין דבריו הכא‪ ,‬וזה לשונו‪' :‬והפירוש‬ ‫הוא על פי הכלל המוזכר בגמ' (ברכות ו‪ ).‬מי שנאנס ולא עשה מצוה מעלה הכתוב כאלו עשאו‪ .‬וזהו התשובה שמשיב הקב"ה‬ ‫א‪ .‬בירושלמי‪' :‬שאלו לחכמה חוטא מהו עונשו‪ ,‬אמרו להם (משלי יג‪ ,‬כא) 'חטאים תרדף רעה'‪ ,‬שאלו לנבואה‬ ‫למלאכי השרת‪ ,‬דבני ישראל אומרים וודוי דברים אפילו שבאמת לא עשו‪ ,‬ומכוונים כפשוטו כאלו נעשה‪ ,‬ורבים שמתוודים‬ ‫חוטא מהו עונשו‪ ,‬אמרה להן (יחזקאל יח‪ ,‬ד) 'הנפש החוטאת היא תמות'‪ ,‬שאלו לקודשא בריך הוא חוטא מהו‬ ‫ואומרים גזלנו מרדנו וכיוצא בו באמת לא עשו כך‪ ,‬רק שמתוודים בשביל אחרים כי בני ישראל ערבים זה לזה‪ ,‬ועוד‬ ‫עונשו‪ ,‬אמר להן יעשו תשובה ויתכפר לו‪ .‬היינו דכתיב (תהלים כה‪ ,‬ח) על כן יורה חטאים בדרך‪ ,‬יורה לחטאים‬ ‫שלפעמים היה אפשר למנעו על ידי תוכחה‪ ,‬אם כן שורת הדין כך הוא דאם מתודים על מה שלא חטא הקב"ה מחשב להם‬ ‫מצוות שלא עשו כאלו עשאו‪ ,‬ובזה נושא פנים בצדק'‪.‬‬ ‫‪..‬‬ ‫עוד יזﬤור ‪ú‬נו‬ ‫מדור מיוחד להנצחת נכדי רבינו זיע"א‬ ‫‪.‬‬ ‫ה׵כה למעשﬣ‬ ‫יום שישי פרשת האזינו – ז' בתשרי‬ ‫הגאון רבי ישכר דוב בן הגה"ק המקובל רבי‬ ‫מנהגי ערב יום הכפורים‬ ‫יצחק מבאנהארד זיע"א‬ ‫אומר ווידוי‪ ,‬והטעם שמתוודה קודם תפילת מנחה כדי‬ ‫מצוות אכילה בערב יום כפור‬ ‫אב"ד יאקא והגליל ‪ -‬נלב"ע תרמג‬ ‫ששמא יארע לו דבר קלקלה בסעודה שיחנק או שתטרף‬ ‫דעתו ולא יוכל להתוודות אחר כך (גמ' יומא פ"ז ע"ב)‪.‬‬ ‫ולהרבות‬ ‫הכפורים‬ ‫א‪ .‬הקדמה‪ .‬מצוה לאכול בערב יום‬ ‫שלשלת הדורות‪ :‬חותנו של רבינו הגה"ק זיע"א‪.‬‬ ‫בסעודה (שו"ע סי' תר"ד סע' א')‪.‬‬ ‫שכח ולא אמר וידוי‬ ‫ב‪ .‬הטעם‪ .‬כתב הטור (שם) טעם הדבר "והוא מאהבת‬ ‫שבת קודש פרשת האזינו – ח' בתשרי‬ ‫ט‪ .‬אם שכח ולא אמר וידוי בסוף תפילתו ונזכר לאחר‬ ‫הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא צוה להתענות אלא יום‬ ‫הבחור החשוב עקיבא הי"ד בן הגאון ר' יעקב‬ ‫אחד בשנה‪ ,‬ולטובתם לכפר עוונותיהם‪ ,‬וציוום שיאכלו שעקר רגליו‪ ,‬אינו צריך לחזור ולהתפלל אלא יתוודה‬ ‫וישתו תחילה כדי שיוכלו להתענות ושלא יזיק להם כשנזכר‪.‬‬ ‫יוסף ז"ל זינגער‬ ‫י‪ .‬כשחוזר בתפילתו‪ .‬אם נזכר לאחר שגמר את‬ ‫העינוי"‪.‬‬ ‫נלב"ע תש"ד במחנה גוזן אוסטריה‬ ‫ג‪ .‬אכילה בליל ערב יום כפור‪ .‬נחלקו הפוסקים אם יש תפילתו שטעה בתפילתו כגון שלא אמר 'המלך הקדוש‪,‬‬ ‫שלשלת הדורות‪ :‬הבה"ח עקיבא ז"ל‪ ,‬בן הגאון ר'‬ ‫גם מצוה לאכול בליל ערב יום כפור‪ ,‬יש אומרים לדעת שוב אינו צריך לומר את סדר הוידוי‪.‬‬ ‫השל"ה מצוה לאכול גם בליל ערב יום כפור‪ ,‬יש אומרים‬ ‫יעקב יוסף זינגער זצ"ל ‪ -‬ר"מ בישיבת יסודי התורה‬ ‫אופן אמירת וידוי‬ ‫שאין חיוב לאכול בלילה רק ביום‪.‬‬ ‫בגראסווארדיין‪ ,‬חתן רבינו הגה"ק זיע"א‬ ‫יא‪ .‬פירוט החטא‪ .‬כשאומר וודוי אין צריך לפרט‬ ‫ד‪ .‬אוכל פחות מכשיעור‪ .‬כתב המנחת חינוך (מצוה שי"ג‬ ‫ס"ק ט"ו) שיוצא מצוות אכילה בערב יום כפור רק אם אוכל החטא‪ ,‬אבל אם רצה לפרט הרשות בידו‪ ,‬ואם מתוודה‬ ‫יום הכיפורים – י' בתשרי‬ ‫שיעור בכדי אכילת פרס ושותה כמלוא לוגמיו‪ ,‬ודומה בלחש נכון לפרט החטא (עי' שו"ע שם סע' א')‪.‬‬ ‫לעינוי דיום הכפורים שבשיעורים אלו אסור מן התורה‪.‬‬ ‫מוה"ר נחום בן הגאון ר' יהודה הלוי ז"ל‬ ‫יב‪ .‬וכתב המטה אפרים (שם סע' ח') שלכן מי שידע‬ ‫ה‪ .‬אמנם מקובל כבר אצל הרבה מה שכתב בשו"ת בעצמו שחטא חטא פרטי כיון שאומרים הווידוי בלחש‬ ‫נלב"ע יום הכיפורים תשע"ב‬ ‫כתב סופר (ס' קי"ד) שאף באכילה ושתיה מועטת מקיים נכון לפרט החטא ויתוודה עליו במרירות הלב ובדמעות‬ ‫שלשלת הדורות‪ :‬מוה"ר ר' נחום ז"ל‪ ,‬בן הגאון ר'‬ ‫המצווה‪ ,‬וכן ידוע שהמהרי"ל מדיסקין נהג לאכול צימוקים שליש‪ ,‬ואם החטא הוא אחד מהחטאים המפורשים בווידוי‬ ‫יהודה הלוי זצ"ל‪ ,‬בן רבינו הגה"ק זיע"א‪.‬‬ ‫כל יום של ערב יום הכפורים שהרי מצוה לאכול (ועי' בשו"ת אזי כשיגיע למקום הזה בסדר הווידוי יתמרמר עליו ביותר‪,‬‬ ‫אבל בקול רם אין לו להתוודות בחטא פרטי שנאמר 'אשרי‬ ‫כת"ס מה שדן שם באריכות)‪.‬‬ ‫יום הכיפורים – י' בתשרי‬ ‫נשוי פשע כסוי חטאה'‪.‬‬ ‫אמירת וידוי בתפילת מנחה‬ ‫יג‪ .‬התוודה כבר ולא שינה‪ .‬כתב בשולחן ערוך (שם סע'‬ ‫מרת יטל ע"ה בת רבינו הגה"ק רבי משה שמעון‬ ‫ד') שעוונות שהתוודה עליהם ביום הכפורים בשנה שעברה‬ ‫ו‪ .‬הקדמה‪ .‬כתב במטה אפרים (סי' תר"ז סע' א') 'שאחר‬ ‫שטבל לא יעשה שהות בבית המרחץ כי קדוש היום‪ ,‬וילך‬ ‫הלוי זיע"א‬ ‫ולא שנה בהם‪ ,‬אעפ"כ יכול לחזור ולהתוודות עליהם בערב‬ ‫לביתו וילבש בגדים נקיים ונוהגים ללבוש בגדי שבת‪ ,‬וילך‬ ‫אשת מוה"ר הגאון יעקב יוסף זינגער זצ"ל (בזו"ר)‬ ‫יום כפור וביום כפור‪ ,‬והרי זה משובח שנאמר 'וחטאתי נגדי‬ ‫מיד לבית הכנסת לתפילת מנחה ומתפללין תפילת מנחה‬ ‫תמיד'‪.‬‬ ‫ר"מ בישיבת יסודי התורה בגראסווארדיין‪.‬‬ ‫בעוד היום גדול בזמן מנחה גדולה או סמוך לה‪ ,‬לפי‬ ‫יד‪ .‬יכה באגרוף‪ .‬כתב המטה אפרים (שם סע' י') בשעת‬ ‫שמאריכין הרבה בתפילת המנחה ובוידוי‪ ,‬ואחר כך צריך‬ ‫נלב"ע שנת תר"צ‬ ‫לחזור ולשוב לביתו לאכול סעודה המפסקת ולכן מקדימין אמירת הוידוי כשמזכיר החטא יכה באגרוף על החזה או‬ ‫שלשלת הדורות‪ :‬מרת יטל ע"ה בת רבינו הגה"ק‬ ‫על הלב‪ ,‬כלומר אתה גרמת לי שאחטא‪.‬‬ ‫אותה"‪.‬‬ ‫זיע"א‪.‬‬ ‫טו‪ .‬ווידוי מעומד‪ .‬כתב בשולחן ערוך (שם סע' ג') שצריך‬ ‫ז‪ .‬יכוון לקיים מצוות עשה מהתורה‪ .‬כתב בספר יסוד‬ ‫ושורש העבודה (שער י"א פ"ו) שקודם אמירת הוידוי יכוון להתוודות מעומד‪ ,‬דכן הוא דרך הכנעה ומתוודה בלב‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫לקיים מצות עשה מן התורה להתוודות על החטאים‪ ,‬שלם‪.‬‬ ‫טז‪ .‬לא יסמוך כלל‪ .‬ולא יסמוך על שום דבר שאם ינטל‬ ‫ככתוב 'והתוודו את חטאתם אשר עשו'‪.‬‬ ‫אותו דבר יפול‪ ,‬כיון שסמיכה כזו נחשב כישיבה‪ ,‬ובאופן‬ ‫זמן אמירת וידוי‬ ‫לנדב 'פרנס השבוע'‬ ‫שהתוודה ולא סמך מסתפק הפרי מגדים (א"א שם ס"ק ד') אי‬ ‫ח‪ .‬בתפילת המנחה אחר יהי לרצון קודם אלוקי נצור צריך לחזור ולהתוודות‪.‬‬ ‫ניתן לחייג למס'‬ ‫‪079-9697-784‬‬ ‫המשך מדור 'בשפתו יהגה'‬ ‫וזהו שאמר אשריכם ישראל אם תזכרו לפני מי אתם שבידכם‪ ,‬למאי מהני התשובה‪.‬‬ ‫או 'בנדרים פלוס' ע"ש מכון ישמח לב פרויקירכען‬ ‫אחיי ורעיי בכל זאת אם תעזבו דרכיכם הרעים עוד‬ ‫מטהרים ומי מטהר אתכם על ידי זה תשובו בתשובה‬ ‫שלמה‪ ,‬אבל מה מקוה מטהר את הטמאים אבל הטובל היום גדול לשוב בתשובה לפני בוא היום הגדול‪ ,‬כי הקב"ה‬ ‫ושרץ בידו לא עלתה לו טבילה‪ ,‬כך לא מהני תשובה אם חפץ חסד הוא‪ ,‬ונוכל לומר עוד מכל חטאתיכם לפני ה׳‬ ‫שהשמחﬣ במעונﬧ‬ ‫ביום המשפט עצמו תבואו עם עבירה בידכם‪ ,‬ושפיר שייך דאף לפני ה׳ כלומר ביום הסמוך למשפט חטאתכם‪ ,‬אף‬ ‫הפסוק כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל מחטאות הללו תטהרו‪ ,‬ואף זה יכפר אתכם ה׳ וייטיב לנו‬ ‫לידידנו נכדי רבינו זיע"א‬ ‫חטאתיכם‪ ,‬אבל אימת לפני ה׳ תטהרו אם תבאו לפני ה׳ החתימה וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידינו‪ ,‬ונזכה‬ ‫וזאת ליהודה‬ ‫טהור מעבירות‪ ,‬אבל אם ביום צומאכם תבא בעבירות לחזות בנועם ה׳ ולבקר בהיכלו אמן ואמן‪.‬‬ ‫הרב ר' שמעון יצחק גרויז שליט"א‬ ‫ב‪ .‬בכלי יקר‪ :‬יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי‪ .‬נראה לפרש על דרך ששמעתי פירוש על פסוק (תהלים לו‪ ,‬ז) אדם‬ ‫דרך לעשות תשובה'‪.‬‬ ‫(חתן מוה"ר בנימין פשקוס ז"ל)‬ ‫ובהמה תושיע ה'‪ ,‬על פי הירושלמי (מכות פ"ב ה"ו) שאלו לנבואה חוטא מה יעשה ויתכפר‪ ,‬השיבה ‪ -‬הנפש החוטאת תמות‪ ,‬שאלו לתורה חוטא מה‬ ‫יעשה ויתכפר‪ ,‬השיבה ‪ -‬יביא קרבן ויתכפר‪ ,‬שאלו להקב"ה חוטא מה יעשה ויתכפר‪ ,‬השיב ‪ -‬יעשה תשובה ויתכפר‪ ,‬שנאמר (תהלים כה‪ ,‬ח) 'טוב וישר‬ ‫הרב מאיר בינט שליט"א‬ ‫ה' על כן יורה חטאים בדרך'‪ .‬ואם כן מתוך דברי הנבואה אין תשועה לאדם החוטא‪ ,‬ומתוך תשובת התורה אין תשועה לבהמה‪ ,‬שעל כל פנים תלך‬ ‫ירושלים‬ ‫למיתה לכפרת עוון האדם‪ ,‬אבל מתוך תשובת הקב"ה שאמר יעשה תשובה ויתכפר‪ ,‬הנה בזה מצא תשועה לשניהם לאדם ולבהמה‪ ,‬לכך נאמר‬ ‫ג‪ .‬לא מצאנו כעין דבריו ממש‪ ,‬אך מצאנו שפירש שם על מה שכתבתי (קהלת ז‪ ,‬ב) 'טוב ללכת אל בית אבל'‪,‬‬ ‫(תהלים לו‪ ,‬ז) 'אדם ובהמה תושיע ה'‪:‬‬ ‫לרגל שמחת הולדת הנכדה ‪ /‬הבת למזל טוב בשעטו"מ‬ ‫וזה לשונו‪' :‬משום כי על ידי זה החי יתן אל לבו צל ימיו בעולם הזה‪ ,‬וכל אחד יכול להיות נקרא ליום הזה‪ ,‬ואינו יודע אימתי ואם כן שני טובות‬ ‫הוא עושה אם הולך לבית האבל‪ ,‬הא׳ כי על ידי זה יסור היצר הרע מעליו וילך בדרך טוב‪ .‬והב׳ כי על ידי כך הוא מזכה את האבל הנפטר הואיל‬ ‫יה"ר שיזכו לרוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫ועל ידי מיתתו הוא ח וזר בתשובה‪ ,‬והרי הוא כאלו לא מת שעל ידו עוסק חבירו עכשיו בתורה ומעשים טובים‪ ,‬וזהו תועלת ההספד‪ ,‬ובזה אין‬ ‫ד‪ .‬עיין שם דמאריך בביאורו‪ ,‬ובסוף דבריו כתב עוד בזה הלשון‪:‬‬ ‫הבכיה העיקר כי אם ההספד שעל ידי זה ישים האדם אל לבו לשוב מדרכו'‪.‬‬ ‫המברכים ומשתתפים בשמחתכם‬ ‫'ואולי על דרך זה נֹאמר בפירוש 'כי אין חרצובות למותם ובריא אולם'‪ ,‬כי אמר על צד מליצת המשל‪ ,‬אילו היה למוות שלהם חרצובות וקשרים‬ ‫הרבה‪ ,‬שהיה כמו אסור וקשור בכבלי ברזל ולא יוכל להתנועע לצאת ולבוא אצלם‪ ,‬אז היה מקום להיות ליבם בטוח בלי שום פחד ומורא‪ ,‬אבל‬ ‫מהתימה הוא 'כי אין חרצובות למותם' ‪ -‬אין למוות שלהם שום חרצובות וקשרים שיעכבוהו‪ ,‬ואף על פי כן לא יפחדו ולא ייראו וליבם בריא‪ ,‬כאילו‬ ‫כלל קוראי הגליון בא"י ובחו"ל‬ ‫לא יוכל לצאת ממחיצתו לעולם‪ ,‬וכל זה גורם מהיות בלתי ידוע ומפורסם הזמן המוגבל למיתה‪ ,‬שאילו ידעוהו מקודם באמיתתו לא היה נמצא‬ ‫מי שיתרשל בבקשת תיקונו'‪.‬‬ ‫לכל קוראינו וידידינו שיחי' ‪ -‬א גמר חתימה טובה‬ ‫יהי רצון שתתקבל תפילתנו ברחמים וברצון‬