שפתותם · Sifsoisam — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

-
פרש ﬩האזינו -שובה
תשפ"ז Iגﬦיון קכד' Iשנה ג'
צבי לצדיק וזאת ליהודה ישמח לב
הגה"ק רבי יהודה הלוי זיע"א הגה"ק רבי משה שמעון הלוי זיע"א
.בשפﬨו יהגﬣ .
הגה"ק המקובל רבי יצחק באנהארד זיע"א
אבדק"ק ניישטאדט אבדק"ק יאקא ופרויקירכען
תלמיד חבר למרן החתם סופר זיע"א
מגדולי תלמידי החתם סופר זיע"א תלמיד למרן השבט סופר זיע"א
ברוך הוא למלוה שממתין על פריעת חוב
ד' אינו מחשב חוב העבירה בשכר
העבירה על ידי תשובה ,ואינו מעכב שכר
מצוה להשוות חוב העבירה .ומובן ספרי לאלתר המצוה אלא משלם לו על צדקתו
אל אמונה ואין עול (לב ,ד) .איתא בספרי הנ״ל.
עֵ צָ ה וּ ְרפוּ ָאה לַ חוֹ ֵטאּ :תוֹ ָרהְּ ,ת ׁשוּ ָבה וְ ָט ֳה ַרת ַהיּוֹ ם ישמח לב
(פיסקא שז) 'שלא כמדת הקדוש ברוך הוא
ד' נושא להם פנים כיון דלבם נוקפם מדת בשר ודם ,מדת בשר ודם -אדם מפקיד
ביאור דברי הירושלמי בעניין 'הנפש החוטאת תמות' ,וחובת הניקוי מהחטא קודם
שלא החזירו רבים בתשובה אצל חברו מאתים ויש בידו מנה ,כשבא
עיצומו של יום
אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי ליטול את שלו אומר לו הוצא מנה שיש לי
שיזכיר לעצמו שיבא היום שיתן חשבון על דרש רבי אלעזר בן עזריה עבירות בידך והילך את השאר ,אבל מי שאמר והיה (לב ,מא) .בילקוט שמעוני (ישעיה רמז תקו) איתא,
כל עוונותיו ,וזה יזכור לו יום המיתה ,ודוד שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר העולם -אינו כן ,אלא אל אמונה ואין עול שהקב״ה מניח פשעי ישראל על עשוב .ובזה
המלך ע"ה מקונן על זה (תהילים עג ,ג-ד) וכו' ,שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם וגו', גובה את שלו באחרונה' .עכ״ל .והובא יש לפרש מדרש המובא בילקוט אליעזר (ערך
'שלום רשעים אראה כי אין חרצבות אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי בילקוט שמעוני (האזינו רמז תתקמב ד"ה הצור ראש השנה ויום הכיפורים אות קכד) 'אמרו מלאכי
למותם ובריא אולם' ,ועיין בינה לעתים אתם מטהרין מי מטהר אתכם ,וכו׳ מה תמים פעלו) וגם במרדכי (בבא מציעא סוף פרק השרת האיך אתה נושא פנים לישראל וכו׳,
(דרוש ב׳ ד"ה ואולי על דרך) דבר נחמדד. מקוה מטהר את הטמאים וכו׳ (יומא פה.): המקבל סימן תח) .וצריך ביאור מה שייך לומר האיך לא אשא להם פנים שהם מתודים לפני
ויש לברר הדבר עוד יותר על פי משל, לכאורה קשה מה שייך להדמות כפרת שהקב״ה גובה את שלו באחרונה מה פקדון ואומרים אשמנו בגדנו גזלנו' וכו'ג.
כי המורד במלך אם יתנהו לבית אסורים עוונות למקוה ,ועוד האיך שייך דבריו של של מאתים שייך כאן.
ויש לפרש ,שהקב״ה משיב שודאי כמה
יחרד ממשפט מות ,אבל אחר שכבר בא רבי עקיבא על הפסוק כי ביום הזה יכפר
ונראה על פי מה שכתוב בפסוק 'מלוה וכמה מן תוכן וודוי אין כל אחד ואחד אשם
למשפט ויודע דינו למשפט מות ,לא יחרד עליכם וכו׳.
ד׳ חונן דל וגמולו ישלם לו' (משלי יט ,יז) ,שכבר בו ,רק שמשתתף בהדי צבור והוא מחולל
כל זמן שידוע לו יום המיתה ,ואין לו ואפשר דעל פי מה דאיתא בירושלמי ידוע ומקובל שהחוטא נחשב כלוה ,כדאיתא מפשע עמו ,ולבו נוקפו אולי התרשל
חרדת מות עד אשר יבוא היום ,אבל אם (מכות פרק ב הלכה ו) שאלו לנבואה חוטא מה בפרקי אבות (פרק ג משנה טז) וכל הרוצה ללות להוכיח ולהשיב רבים מעון ,ואם כן כיון
לא יאמרו לו מתי ימות ,יש לו חרדת מות יעשה ויתכפר ,השיבה ,הנפש החוטאת - יבא וילוהא ,ולעומת זה מי שחונן דל ,כביכול שהם מקבלים על עצמן חטאי אחרים -בדין
בכל עת כי אולי יהיה למחר .וכן הוא תמות ,והתורה אמרה יביא קרבן ויכפר, כאלו ִה ְלוָ ה להקב״ה ,שנאמר במעשר (מלאכי הוא שיעמיס חטאותם על עשיו וחבריוד.
האדם ,הלא פעם אחת ימות ויבא יום והקב"ה אומר יעשה תשובהא ,עיין שם ישמח לב
בכלי יקר שכתב דבר נחמד בזהב .ולכאורה ג ,י) ְ'ב ָחנּונִ י נא בזאת' ,ועכשיו אם יזדמן אדם
המשפט והחשבון שעתיד כל אדם לתת
תמוה שהנבואה יאמר שאין שום תקוה שהרבה בצדקה וחנינה -וגם עבירה באה אל אם חילל את ד' ברבים -יוה"כ אינו מכפר
לפני הכסא הכבוד ,אבל האדם לא יודע
לאדם שחטא. כי ביום הזה יכפר עליכם וכו' לפני ה' ידו ,אם היה הקב״ה מתנהג כבשר ודם היה
מתי יהיה יום הזה ,והנה היודע עתידות
תטהרו (טז ,ל) .נראה לי לפני ה' דייקא ,ר"ל מחשב חוב העבירה נגד זכות של צדקה ,ויצא
נקרא נביא ,וזהו שאמרו שאלו לנבואה ועיין מה שכתבתי בשנת תר"ט
חטאים שאין הבריות יודעים רק הקב"ה לבדו, חובו בשכרו ,ולא יקבל שכר צדקה שעשה כי
כלומר לזמן העתיד מה יעשה חוטא, בפרשת חיי שרה על הפסוק (קהלת ז ,א ב)
ר"ל שלא חילל את השם ברבים ,אבל חילל הוא יוצא בחוב עבירתו.
והשיבה נפש החוטאת יקבע במחשבתו 'טוב יום המות וגו' טוב ללכת אל בית
שימות ,וזה יהיה סדר תשובתו תמיד שעל האבל וגו'ג ,כי טבע האדם הוא שיש לו יצר את השם ברבים לא מכפר [יוה"כ] (יומא פו,). ולזה אמר שהקב״ה ממתין לו ומצפה
ידי זה בודאי ישוב בתשובה שלימה. הרע ,אבל הקדוש ברוך הוא אמר בראתי כמ"ש (ישעיה כב ,יד) 'אם יכופר העון הזה לכם שיעשה תשובה על חטאו ,ועל צדקתו
תורה תבלין (קידושין ל ,):אם פגע בך מנוול צבי לצדיק – באנהארד עד תמתון' ,כנ"ל. משלם לו שכרו לאלתר ,ונשאר לו הקדוש
והנה היום הגדול והנורא שיהיה ליום
מחר ביום הכיפורים אשר כל איש יבא זה -משכהו לבית המדרש (סוכה נב .קידושין
א .במסכת אבות' :הוא היה אומר הכל נתון בערבון [לכל החובות שיש לאדם כלפי ד' ישנו ערבים] ,ומצודה [של יסורים
למשפט -אתם נצבים היום כלכם לפני ה׳ שם) ,והאיך יוכל החוטא לעמוד מחליו אם ומיתה] פרוסה על כל החיים [ואי אפשר להימלט ממנה ,העולם דומה כ]חנות פתוחה [לכל אדם] והחנוני מקיף והפנקס
אינו רוצה לשמוע מה שהרופא מצוה לו פתוח והיד כותבת ,וכל הרוצה ללות יבא וילוה [שאין אדם מוכרח ללות שלא ברצונו] ,והגבאים [דהיינו היסורים] מחזירים
אלוקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם תדיר בכל יום [את חובות האדם] ,ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו ,ויש להם על מה שיסמוכו [על הפנקס ,כך
ושטריכם וגו' (דברים כט ,ט) -לא ישא פנים לאכול או לשתות סמים לרפואה ,ואם היסורים הללו הן נסמכים על מעשיו של אדם הנזכרים לפני המקום ברוך הוא ,אף על פי שהם נשכחים מן האדם] ,והדין
לא לראשים ולא לזקנים ,ואם כן בודאי אדם עושה תשובה בלא תורה לא ינתק דין אמת והכל מתוקן לסעודה [אחד צדיקים ואחד רשעים יש להם חלק לעולם הבא לאחר שגבו מהן את חובן]' .והוא
מרשע ,כיון שאין לו תבלין התורה משל להמתנת העונש הניתן לחוטאים ,כמו לוה שהעמיד ערבים למלווהו ,וכך אף הקב"ה אינו מעניש את עוברי עבירה
ישוב כל אדם בתשובה שלימה לפני ה׳ מיד ,אלא נותן להם הזדמנות לחזור בתשובה ,כיון שיש לו ערבים שלא ימלטו מעונשם ,כדאיתא בסוכה (נג' ).רגלוהי דבר
'אחרי שובי נחמתי' (ירמיה לא ,יח) ,והנה אפילו לרפאותו ,ועל זה התאונן דוד המלך ע"ה ב .בילקוט שמעוני' :באותה שעה נוטל הקדוש ברוך הוא איניש אינון ערבין ביה ,לאתר דמיתבעי תמן מובילין יתיה'.
רשע כל ימיו ועשה תשובה באחרונה נמחל (תהילים קיט ,נג) 'זלעפה אחזתני מרשעים כל עונותם של ישראל ונותנם על עשו הרשע שנאמר (ויקרא טז ,כב) 'ונשא השעיר עליו את כל עונותם' ,ואין שעיר אלא עשו
הרשע שנאמר 'הן עשו אחי איש שעיר' ,אומר עשו לפני הקדוש ברוך הוא כמה כח יש לי שאתה נותן עלי כל עונות יעקב
לו הכל ,והיינו על ידי שיזכור את יום עוזבי תורתיך' ולא אמר 'עוזבי מצותך', אחי ,באותה שעה נוטל הקדוש ברוך הוא כל עונותם ונותנם על בגדיו ונעשים אדומים כתולעת שני ושוב מכבסן עד
המיתה -יום החשבון יעזוב רשע דרכו .אבל ולהנ"ל אתי שפיר ,שאם עוזב את התורה שנעשים לבנים כשלג שנאמר (דניאל ז ,ט) 'לבושיה כתלג חיור פורה דרכתי לבדי'' .ג .בילקוט אליעזר' :אמרו מלאכי השרת
ממילא גורם הרשעה. לפני הקב״ה כתיב לא ישא פנים והאיך אתה נושא פנים לישראל שנאמר 'ישא ד׳ פניו אליך' ,אמר להם איך לא אשא להם
אם באותו יום שיבא למשפט עובר עבירה פנים שהם מתודים לפני ואומרים בלשון הזה :אשמנו בגדנו גזלנו וכו׳ .וכן איתא במדרש (פסיקתא רבתי ,לה) בזה"ל' :אותה שעה
-מה מהני תשובתו ,כאשר בעונותינו ורפואה השנית הוא יזכיר לו יום שגלו ישראל מארצם היו מלאכי השרת אומרין לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע וכו' ,אמר להם הקב"ה למלאכי השרת בואו
הרבים שמעתי שיש אנשים בני בליעל ואודיע לכם צדקתם של בניי ,שאני טענתים בעולם כמה צרות ,וייסורים הבאתי עליהם בעולם בכל דור ודור בכל שעה
המיתה ,ולפי הפשטות היינו שעצבון יום ושעה ,ולא בעטו בהם ,שקוראין את עצמן רשעים וקוראין אותי צדיק בפני ,והם אומרים בלשון הזה אבל אנחנו חטאנו
שבערב יום הכיפורים עצמו יגלחו את זקנם המיתה ידאגו ויבעתוהו ולא יחטוא ,וזה העוינו הרשענו פשענו מרדנו ומרינו וסרנו ממצותיך ומשפטיך ולא שוה לנו ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית
בתער ובאים עם עבירה על פניהם לשוב יפלא ,הלא אם ביתו מלא כל טוב האיך ואנחנו הרשענו ,לפיכך היה שלמה מקלס את כנסת ישראל אשת חיל מי ימצא ,לכך נאמר אם חומה' .ע"כ .ומהכא הוכיח
האור זרוע (ח"א הל' שליח ציבור סימן קיב) שאם האדם מתודה אף על פי שעדיין לא עשה שום דין ,אפילו הכי הקב"ה נותן לו
לה' ,והוה כטובל ושרץ בידו. יפול בלבו עצבון המיתה ,אבל הכוונה שלום ונקרא בעל תשובה ,כדכתיב (ישעיהו נז ,יט) 'שלום שלום לרחוק ולקרוב' לזה שהיה רחוק ונתקרב' .ד .ראה לעיל
המשך בעמוד ב' בפרשת כי תבוא (כח ,י) ד"ה וראו כל עמי הארץ וגו' ,שפירש רבינו את דברי המדרש כעין דבריו הכא ,וזה לשונו' :והפירוש
הוא על פי הכלל המוזכר בגמ' (ברכות ו ).מי שנאנס ולא עשה מצוה מעלה הכתוב כאלו עשאו .וזהו התשובה שמשיב הקב"ה
א .בירושלמי' :שאלו לחכמה חוטא מהו עונשו ,אמרו להם (משלי יג ,כא) 'חטאים תרדף רעה' ,שאלו לנבואה למלאכי השרת ,דבני ישראל אומרים וודוי דברים אפילו שבאמת לא עשו ,ומכוונים כפשוטו כאלו נעשה ,ורבים שמתוודים
חוטא מהו עונשו ,אמרה להן (יחזקאל יח ,ד) 'הנפש החוטאת היא תמות' ,שאלו לקודשא בריך הוא חוטא מהו ואומרים גזלנו מרדנו וכיוצא בו באמת לא עשו כך ,רק שמתוודים בשביל אחרים כי בני ישראל ערבים זה לזה ,ועוד
עונשו ,אמר להן יעשו תשובה ויתכפר לו .היינו דכתיב (תהלים כה ,ח) על כן יורה חטאים בדרך ,יורה לחטאים שלפעמים היה אפשר למנעו על ידי תוכחה ,אם כן שורת הדין כך הוא דאם מתודים על מה שלא חטא הקב"ה מחשב להם
מצוות שלא עשו כאלו עשאו ,ובזה נושא פנים בצדק'.
.. עוד יזﬤור úנו
מדור מיוחד להנצחת נכדי רבינו זיע"א
. הכה למעשﬣ
יום שישי פרשת האזינו – ז' בתשרי
הגאון רבי ישכר דוב בן הגה"ק המקובל רבי מנהגי ערב יום הכפורים
יצחק מבאנהארד זיע"א אומר ווידוי ,והטעם שמתוודה קודם תפילת מנחה כדי מצוות אכילה בערב יום כפור
אב"ד יאקא והגליל -נלב"ע תרמג ששמא יארע לו דבר קלקלה בסעודה שיחנק או שתטרף
דעתו ולא יוכל להתוודות אחר כך (גמ' יומא פ"ז ע"ב). ולהרבות הכפורים א .הקדמה .מצוה לאכול בערב יום
שלשלת הדורות :חותנו של רבינו הגה"ק זיע"א. בסעודה (שו"ע סי' תר"ד סע' א').
שכח ולא אמר וידוי ב .הטעם .כתב הטור (שם) טעם הדבר "והוא מאהבת
שבת קודש פרשת האזינו – ח' בתשרי ט .אם שכח ולא אמר וידוי בסוף תפילתו ונזכר לאחר הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא צוה להתענות אלא יום
הבחור החשוב עקיבא הי"ד בן הגאון ר' יעקב אחד בשנה ,ולטובתם לכפר עוונותיהם ,וציוום שיאכלו שעקר רגליו ,אינו צריך לחזור ולהתפלל אלא יתוודה
וישתו תחילה כדי שיוכלו להתענות ושלא יזיק להם כשנזכר.
יוסף ז"ל זינגער י .כשחוזר בתפילתו .אם נזכר לאחר שגמר את העינוי".
נלב"ע תש"ד במחנה גוזן אוסטריה ג .אכילה בליל ערב יום כפור .נחלקו הפוסקים אם יש תפילתו שטעה בתפילתו כגון שלא אמר 'המלך הקדוש,
שלשלת הדורות :הבה"ח עקיבא ז"ל ,בן הגאון ר' גם מצוה לאכול בליל ערב יום כפור ,יש אומרים לדעת שוב אינו צריך לומר את סדר הוידוי.
השל"ה מצוה לאכול גם בליל ערב יום כפור ,יש אומרים
יעקב יוסף זינגער זצ"ל -ר"מ בישיבת יסודי התורה אופן אמירת וידוי שאין חיוב לאכול בלילה רק ביום.
בגראסווארדיין ,חתן רבינו הגה"ק זיע"א יא .פירוט החטא .כשאומר וודוי אין צריך לפרט ד .אוכל פחות מכשיעור .כתב המנחת חינוך (מצוה שי"ג
ס"ק ט"ו) שיוצא מצוות אכילה בערב יום כפור רק אם אוכל החטא ,אבל אם רצה לפרט הרשות בידו ,ואם מתוודה
יום הכיפורים – י' בתשרי שיעור בכדי אכילת פרס ושותה כמלוא לוגמיו ,ודומה בלחש נכון לפרט החטא (עי' שו"ע שם סע' א').
לעינוי דיום הכפורים שבשיעורים אלו אסור מן התורה.
מוה"ר נחום בן הגאון ר' יהודה הלוי ז"ל יב .וכתב המטה אפרים (שם סע' ח') שלכן מי שידע
ה .אמנם מקובל כבר אצל הרבה מה שכתב בשו"ת בעצמו שחטא חטא פרטי כיון שאומרים הווידוי בלחש
נלב"ע יום הכיפורים תשע"ב
כתב סופר (ס' קי"ד) שאף באכילה ושתיה מועטת מקיים נכון לפרט החטא ויתוודה עליו במרירות הלב ובדמעות
שלשלת הדורות :מוה"ר ר' נחום ז"ל ,בן הגאון ר' המצווה ,וכן ידוע שהמהרי"ל מדיסקין נהג לאכול צימוקים שליש ,ואם החטא הוא אחד מהחטאים המפורשים בווידוי
יהודה הלוי זצ"ל ,בן רבינו הגה"ק זיע"א. כל יום של ערב יום הכפורים שהרי מצוה לאכול (ועי' בשו"ת אזי כשיגיע למקום הזה בסדר הווידוי יתמרמר עליו ביותר,
אבל בקול רם אין לו להתוודות בחטא פרטי שנאמר 'אשרי כת"ס מה שדן שם באריכות).
יום הכיפורים – י' בתשרי נשוי פשע כסוי חטאה'. אמירת וידוי בתפילת מנחה
יג .התוודה כבר ולא שינה .כתב בשולחן ערוך (שם סע'
מרת יטל ע"ה בת רבינו הגה"ק רבי משה שמעון ד') שעוונות שהתוודה עליהם ביום הכפורים בשנה שעברה
ו .הקדמה .כתב במטה אפרים (סי' תר"ז סע' א') 'שאחר
שטבל לא יעשה שהות בבית המרחץ כי קדוש היום ,וילך
הלוי זיע"א ולא שנה בהם ,אעפ"כ יכול לחזור ולהתוודות עליהם בערב
לביתו וילבש בגדים נקיים ונוהגים ללבוש בגדי שבת ,וילך
אשת מוה"ר הגאון יעקב יוסף זינגער זצ"ל (בזו"ר) יום כפור וביום כפור ,והרי זה משובח שנאמר 'וחטאתי נגדי
מיד לבית הכנסת לתפילת מנחה ומתפללין תפילת מנחה
תמיד'.
ר"מ בישיבת יסודי התורה בגראסווארדיין. בעוד היום גדול בזמן מנחה גדולה או סמוך לה ,לפי
יד .יכה באגרוף .כתב המטה אפרים (שם סע' י') בשעת שמאריכין הרבה בתפילת המנחה ובוידוי ,ואחר כך צריך
נלב"ע שנת תר"צ לחזור ולשוב לביתו לאכול סעודה המפסקת ולכן מקדימין אמירת הוידוי כשמזכיר החטא יכה באגרוף על החזה או
שלשלת הדורות :מרת יטל ע"ה בת רבינו הגה"ק על הלב ,כלומר אתה גרמת לי שאחטא. אותה".
זיע"א. טו .ווידוי מעומד .כתב בשולחן ערוך (שם סע' ג') שצריך ז .יכוון לקיים מצוות עשה מהתורה .כתב בספר יסוד
ושורש העבודה (שער י"א פ"ו) שקודם אמירת הוידוי יכוון להתוודות מעומד ,דכן הוא דרך הכנעה ומתוודה בלב
ת.נ.צ.ב.ה לקיים מצות עשה מן התורה להתוודות על החטאים ,שלם.
טז .לא יסמוך כלל .ולא יסמוך על שום דבר שאם ינטל ככתוב 'והתוודו את חטאתם אשר עשו'.
אותו דבר יפול ,כיון שסמיכה כזו נחשב כישיבה ,ובאופן
זמן אמירת וידוי
לנדב 'פרנס השבוע' שהתוודה ולא סמך מסתפק הפרי מגדים (א"א שם ס"ק ד') אי
ח .בתפילת המנחה אחר יהי לרצון קודם אלוקי נצור צריך לחזור ולהתוודות.
ניתן לחייג למס'
079-9697-784 המשך מדור 'בשפתו יהגה'
וזהו שאמר אשריכם ישראל אם תזכרו לפני מי אתם שבידכם ,למאי מהני התשובה.
או 'בנדרים פלוס' ע"ש מכון ישמח לב פרויקירכען אחיי ורעיי בכל זאת אם תעזבו דרכיכם הרעים עוד מטהרים ומי מטהר אתכם על ידי זה תשובו בתשובה
שלמה ,אבל מה מקוה מטהר את הטמאים אבל הטובל היום גדול לשוב בתשובה לפני בוא היום הגדול ,כי הקב"ה
ושרץ בידו לא עלתה לו טבילה ,כך לא מהני תשובה אם חפץ חסד הוא ,ונוכל לומר עוד מכל חטאתיכם לפני ה׳
שהשמחﬣ במעונﬧ ביום המשפט עצמו תבואו עם עבירה בידכם ,ושפיר שייך דאף לפני ה׳ כלומר ביום הסמוך למשפט חטאתכם ,אף
הפסוק כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל מחטאות הללו תטהרו ,ואף זה יכפר אתכם ה׳ וייטיב לנו
לידידנו נכדי רבינו זיע"א חטאתיכם ,אבל אימת לפני ה׳ תטהרו אם תבאו לפני ה׳ החתימה וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידינו ,ונזכה
וזאת ליהודה טהור מעבירות ,אבל אם ביום צומאכם תבא בעבירות לחזות בנועם ה׳ ולבקר בהיכלו אמן ואמן.
הרב ר' שמעון יצחק גרויז שליט"א ב .בכלי יקר :יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי .נראה לפרש על דרך ששמעתי פירוש על פסוק (תהלים לו ,ז) אדם דרך לעשות תשובה'.
(חתן מוה"ר בנימין פשקוס ז"ל) ובהמה תושיע ה' ,על פי הירושלמי (מכות פ"ב ה"ו) שאלו לנבואה חוטא מה יעשה ויתכפר ,השיבה -הנפש החוטאת תמות ,שאלו לתורה חוטא מה
יעשה ויתכפר ,השיבה -יביא קרבן ויתכפר ,שאלו להקב"ה חוטא מה יעשה ויתכפר ,השיב -יעשה תשובה ויתכפר ,שנאמר (תהלים כה ,ח) 'טוב וישר
הרב מאיר בינט שליט"א ה' על כן יורה חטאים בדרך' .ואם כן מתוך דברי הנבואה אין תשועה לאדם החוטא ,ומתוך תשובת התורה אין תשועה לבהמה ,שעל כל פנים תלך
ירושלים למיתה לכפרת עוון האדם ,אבל מתוך תשובת הקב"ה שאמר יעשה תשובה ויתכפר ,הנה בזה מצא תשועה לשניהם לאדם ולבהמה ,לכך נאמר
ג .לא מצאנו כעין דבריו ממש ,אך מצאנו שפירש שם על מה שכתבתי (קהלת ז ,ב) 'טוב ללכת אל בית אבל', (תהלים לו ,ז) 'אדם ובהמה תושיע ה':
לרגל שמחת הולדת הנכדה /הבת למזל טוב בשעטו"מ וזה לשונו' :משום כי על ידי זה החי יתן אל לבו צל ימיו בעולם הזה ,וכל אחד יכול להיות נקרא ליום הזה ,ואינו יודע אימתי ואם כן שני טובות
הוא עושה אם הולך לבית האבל ,הא׳ כי על ידי זה יסור היצר הרע מעליו וילך בדרך טוב .והב׳ כי על ידי כך הוא מזכה את האבל הנפטר הואיל
יה"ר שיזכו לרוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח ,אמן. ועל ידי מיתתו הוא ח וזר בתשובה ,והרי הוא כאלו לא מת שעל ידו עוסק חבירו עכשיו בתורה ומעשים טובים ,וזהו תועלת ההספד ,ובזה אין
ד .עיין שם דמאריך בביאורו ,ובסוף דבריו כתב עוד בזה הלשון: הבכיה העיקר כי אם ההספד שעל ידי זה ישים האדם אל לבו לשוב מדרכו'.
המברכים ומשתתפים בשמחתכם 'ואולי על דרך זה נֹאמר בפירוש 'כי אין חרצובות למותם ובריא אולם' ,כי אמר על צד מליצת המשל ,אילו היה למוות שלהם חרצובות וקשרים
הרבה ,שהיה כמו אסור וקשור בכבלי ברזל ולא יוכל להתנועע לצאת ולבוא אצלם ,אז היה מקום להיות ליבם בטוח בלי שום פחד ומורא ,אבל
מהתימה הוא 'כי אין חרצובות למותם' -אין למוות שלהם שום חרצובות וקשרים שיעכבוהו ,ואף על פי כן לא יפחדו ולא ייראו וליבם בריא ,כאילו
כלל קוראי הגליון בא"י ובחו"ל לא יוכל לצאת ממחיצתו לעולם ,וכל זה גורם מהיות בלתי ידוע ומפורסם הזמן המוגבל למיתה ,שאילו ידעוהו מקודם באמיתתו לא היה נמצא
מי שיתרשל בבקשת תיקונו'.
לכל קוראינו וידידינו שיחי' -א גמר חתימה טובה
יהי רצון שתתקבל תפילתנו ברחמים וברצון
