תוספת שבת · Toisefes Shabbos — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

שנה ו' 281
תוספת
זמני הדלק"נ שבת פרשת האזינו -שבת שובה שים לב!
ירושלים 6:01 :מוקדם5:51 : מהשבוע זמן
בני ברק 6:16 :מוקדם6:06 : הדלקת נרות
שבת
מודיעין עילית 6:10 :מוקדם6:00 : שבת מתחיל
חיפה 6:08 :מוקדם5:58 : להקדים
טבריה 6:05 :מוקדם5:55 : בכל שבוע
מדברי רבותינו זצוק"ל ושיבדלחט"א במעלת תפילת מנחה בערש"ק וקדושת השבת
קריאת קודש ממרנן ורבנן גדולי הדור זצוק"ל לחיזוק 'תוספת שבת' בזמן הדלקת נרות שבת
לקראת השבת הראשונה של השנה -שבת שובה
מספר הקרואים בתורה בשבת רב מכל הימים
וכ"כ הרמח"ל (דרך ה' ח"ד פ"ז אות ה') שיש כמה ימי קודש קדושת 'שבת קודש' היא המקור לקדושת ישראל וכל המועדים,
מלבד השבת" ,אמנם כולן למטה ממדרגת השבת ,השפעתה וכפי שחותמין בתפילה "מקדש השבת וישראל והזמנים",
וקידושה" .ולאחר מכן הוא מפרט את ענייני שאר המועדים ובתפילת ליל שב"ק "וקדשתו מכל הזמנים" .וכן מצינו בלבוש
וביניהם גם יום כיפור .וכמו"כ אנו רואים זאת ממה שחילול יום (סי' תכ"ג סק"א) שמספר הקרואים בקריאת התורה תלוי לפי
כיפור מחייב כרת ,משא"כ חילול שבת מחייב סקילה שחמורה קדושת היום ,שבכל יום רק ג' אנשים ,בר"ח שקדוש יותר
יותר .וכתב הסטייפלער זצ"ל ב"חיי עולם" (ח"ב פ"ח) שעל קוראים ד' אנשים ,ביום טוב חמשה אנשים ,ביום כיפור ששה,
קדושת שבת נאמר בגמרא – 'דלא עבידי לגלויי'. ובשבת שבעה .הרי לנו שקדושת שבת גדולה מקדושת יו"כ.
דברי חיזוק להתחזק ב'תוספת שבת' לקראת 'שבת שובה'
השבת וממהרים לצאת ,כי הלא כל ששת ימי המעשה יונקים המשנה ברורה בסי' תר"ג סק"ב כתב בשם היערות דבש :ז' הימים
מן הקללה שנתקלל אדם הראשון "בזעת אפיך תאכל לחם" ,ורק שבין ר"ה ליוה"כ הם כנגד ז' ימי השבוע ובכל יום יעשה תשובה
השבת לבדה יצאה מכלל הקללה והקב"ה בכבודו ובעצמו ברך על אותו יום ,דרך משל ביום א' יעשה תשובה על כל מה שחטא
את היום הזה – "ברכו וקדשו" .ותחת אשר בעלי השכל ממהרים כל ימיו ביום א' וכן ביום ב' וכן כל ז' ימים(.ע"ש)
להיכנס אל השבת לקבל ברכתה ומאחרים לצאת – בשביל שלא
כפרה לחילול שבת ממרן החזו"א" :עיקר התשובה על אי
להיכנס כ"כ מהר אל קללת ששת ימי המעשה – מהפכים הם את
זהירות הוא שימת לב על להבא ,ובאמת צריך להתרגל להחמיר
הסדר ,מאחרים הם להיכנס אל הברכה ונחפזים הם לצאת ממנה
בכניסת השבת אף במקום מצוה ,כי זה מצוי מאד שבשביל
ולהיכנס במהרה אל הקללה של ששת ימי המעשה .אשרי מי
מצוה נכנסים למצב נלחץ וסוברין יכולני עדין לגמור קודם
שזוכה להבין זאת – למהר בקבלת השבת ולאחר לצאת ממנה,
השבת ,ובאמת ראוי להחליט לפרוש אף במקום מצוה ומוטב
כדי לקבל ברכת ה' הבאה ממילא למקבלי שבת" ,עכ"ל.
שיהיה המכשול בביטול המצוה ממכשול של חילול שבת!"
ומובן בזה דעת הגר"א מה שנוהגים בקידוש של ליל שבת
(תשובות וכתבים מ"ה) .וכך על הגר"א מוילנא :במעשה רב
לפתוח במילים יום השישי ויכולו השמים ר"ת הוי"ה וכ"כ בשו"ת
אות קי"א כתבו "הדלקת הנר מקדים מאד להדליק (כמובן לא
חתם ספר (או"ח סימן י') והינו שע"י תוספת שבת מתקדשים גם
לפני פלג המנחה) ופעם אחת איחרוהו ולא הניח להדליק אפי'
ימי החול ואפשר להוסיף שעל ידי שמוסיפין מחול על הקודש
ע"י נכרי ,ואפי' שבבהכנ"ס עדיין לא אמרו מזמור שיר"!
ממשיכים מברכת השבת אל ששת ימי המעשה בין מלפניה ובין
מאחריה ובזה מתברכין גם ימות החול מכוח ברכת השבת שהיא וכבר אמר מרן הח"ח זצ"ל מובא בספר 'חפץ חיים על התורה'
מקור הברכה וזהו טעם יפה למצות תוספת שבת. וז"ל " -כמה נואלו המה קטני אמונה שמאחרים לקבל את
תוספת שבת
מעשים והנהגות נפלאים ממרן הגרי"ז מבריסק זצוק"ל נלב"ע יו"כ.
מסופר בספר 'ארחות חסידיך' :בשנת תש"א עלה מרן הגרי"ז מנין חש בלבו מועקה כבדה והחל לשטוח את לבו הכאוב
הלוי ארצה .את הדרך הוא עשה בספינה במסע ארוך ומייגע .לפני הרב זצ"ל .הוא טען שלא נראה לו שיש עוד סיבה לשוב
האניה הגיעה לחופי ארץ ישראל ביום שישי אחר הצהרים ,אך ולהזהיר את בעלי החנויות שיסגרו אותן ,כיון שלדעתו אותם
לחרדתו של הרב מבריסק התארכה כניסת האניה לנמל ,ושעת שחנויותיהם סגורות – היו עושים זאת גם ללא משמרת השבת,
ואילו האחרים שמחללים את כניסת השבת היתה ממשמשת
השבת במילא אינם נשמעים ובאה.
להפצרות ונראה שלגביהם דבר מכתב מהחודש מרבני מודיעין עילית
הרב עמד מתוח ומבוהל חרד
לא יועיל עוד. הגאונים רבי מאיר קסלר רבי ישראל ודואג והביט כל העת בשמש
שמעו הרב זצ"ל ואחר לקחו זיכרמן ורבי יהודה קנר שליט"א ובשעון לסירוגין ,לאחר ששאל
עמו לדלת הכניסה של הבית, מהו הזמן המשוער לעגינת
פתחה והראה באצבעו כשהוא על שימוש במצלמות שצילמו בשבת האניה ,עמד ושיער כמה זמן
אומר' :רואה אתה את בתי העסק נותר עד השקיעה.כאשר עגנה
הסגורים עתה? הנה ,רק בזכות האניה ברציף שבנמל ,עדיין
'משמרת השבת' סגורים הם. נותר זמן עד השקיעה .אך הרב
שהרי ללא ההתעקשות המתמדת מבריסק אמר' :אצלי כבר שבת
של אנשיה ,שיצאו מדי שבת לפיכך יש להשאיר את כל
להביע את מחאתם ולהזהיר את החפצים באניה' .מובן מאליו
אזהרותיהם – גם חנויות אלו היו שבני המשפחה צייתו לדברים,
נותרות פתוחות ,אם כך -ודאי והכל הושאר באניה והיה
גדולה היא זכותה של משמרת כהפקר ,כאשר כמעט ברור
השבת ללא כל שיעור'( .עובדות שאנשי הצוות יחטטו ,יגנבו
והנהגות לבית בריסק ,ח"ב, ויזיקו .בתו הקטנה בקשה
ס"ד) רשות ליטול עמה רק שרשרת
אחת ,שהיתה מזכרת אישית
ביאור הגרי"ז על
מאמה ע"ה .הבת התחננה
הקשר בין קבלת שבת
ואמרה' :הרי לא נשאר לי כלום
לקבלת פני השכינה. מאמא מלבד שרשרת זו ,והיא
מרן הגרי"ז זצ"ל בפירושו יקרה לי עד מאד'.
על התורה ביאר את ה'הלכה
למעשה' של קבלת שבת (מובא אמר לה הרב' :ראי ,אני משאיר
בספר שבת מלכתא) ,שיש כאן גם את הכתבים של אבי
בקבלת שבת ג' הלכות מקבילות (הגר"ח זצ"ל) ,והרי ידעת כמה
להלכות שנאמרו בקבלת פני השכינה של מתן תורה. מסרת נפשי עליהם ,אך השבת היא מעל הכל' .כאשר שמעה
הבת שגם הכתבים נשארים שם ,נחה דעתה .היא הבינה שאם
ותמצית דבריו ,שבמתן תורה אמרו בני ישראל 'רצוננו לראות הכתבים נשארים שם ,באמת אי אפשר לקחת שום דבר.
את מלכנו' ,ואח"כ נאמר להם' :לך אל העם וקדשתם היום ומחר
וכבסו שמלותם ,והיו נכונים ליום השלישי וכו' ,ויוצא משה את להקדים לסיים ההכנות לשבת
העם לקראת האלוקים' .והיינו שמכיוון שאמרו 'רצוננו לראות כך אמר הרב מרן הגרי"ז זצ"ל מבריסק" ,יש ענין גדול להשתרש
את מלכנו' ובאו לקבל פני השכינה נתחדשו בזה שלוש הלכות: לסיים את ההכנות לשבת כמה שיותר מוקדם לפני זמן הדלקת
א .חילוף הבגדים ,מהכתוב' :וכבסו שמלותם' .ב .שיהיו מוכנים נרות" .וכלשונו הזהב :אפ פטרן די הכנות פאר שבת ,וואס
ולא טרודים ועסוקים כאשר תבוא השכינה ,מהכתוב' :והיו גיכער".
נכונים ליום השלישי' .ג .היציאה לקראת השכינה ,מהכתוב: סגירת החנויות בזכות משמרת השבת
'ויוצא משה את העם לקראת האלוקים' .אלו הם שלושת ההלכות רבי אברהם איידלמן זצ"ל מבריסק ,ממקורבי הגרי"ז מבריסק
הנצרכות לקבלת פני השכינה. זצ"ל ,היה מאנשי 'משמרת השבת' ,שדאגו לצאת בכל ערב שבת
וביאר מרן זצ"ל שאף בקבלת שבת מצאנו את אותם שלוש סמוך מאוד לכניסת השבת לרחובות עירם ולזרז את בעלי
הלכות :א .החלפת הבגדים לכבוד שבת .ב .שהרץ ברשות החנויות לנעול את חנויותיהם לפני שהשבת תכנס .כיון שאותם
הרבים לפני שבת נקרא "רץ ברשות" משום ההלכה של 'בואו יהודים יקרים מ'משמרת השבת' לא הספיקו ,בשל תפקידם
ונצא לקראת שבת כלה מלכתא' ,כדי שלא תכנס השבת והוא החשוב ,להגיע לבית הכנסת בזמן התפילה ,זכו להתפלל בביתו
אינו פנוי .ג .שהיו יוצאים לקראת השבת ואומרים' :בואו ונצא של מרן הגרי"ז זצ"ל בין אנשי מנינו.
לקראת שבת המלכה' .עי"ש. כשהגיע רבי אברהם איידלמן באחת השבתות לתפילתו באותו
תוספת שבת
לו ערבה מלאה חמין ,ורוחץ פניו ידיו ורגליו ומתעטף ויושב וסיפר הגאון רבי רפאל הכהן קוק זצ"ל ,רבה של טבריה ,שפעם
בסדינין המצוייצין ודומה למלאך ה' צבקות'. כאשר בא לבית מרן הגרי"ז זצ"ל בער"ש ראה את מרן עם
אמר לו מרן זצ"ל' :איננו מחקים את המלאכים' .אלא ,הטעם שקיעת החמה נוטל את כובעו ואת מעילו ,עומד ואומר' :מזמור
עפמש"כ בגמ'' :דאמר ר' חנינא 'בואו ונצא לקראת שבת שיר ליום השבת' .ושאלו ר' רפאל זצ"ל' :האם צריכים ללבוש
מלכתא ,ואמרי לה 'לקראת שבת כלה מלכתא' .סיים מרן זצ"ל המעיל והכובע ולעמוד בשעה שאומרים 'מזמור שיר ליום
ואמר" :וכי את המלך אפשר לקבל ללא כובע וחליפה? וכי אפשר השבת?' ,אמר לו מרן זצ"ל 'אכן כן'.
לקבלו בישיבה? והרי מפני כבוד המלכות צריכים ללבוש הכובע שאלו ר' רפאל ,האם הטעם הוא ע"פ מה שכתוב בגמ' במסכת
והחליפה ולעמוד ולומר קבלת שבת! שבת 'כך היה מנהגו של ר' יהודה בר אלעאי ,ער"ש מביאים
מרן רבי אליהו לופיאן זצוק"ל האריך בשיחה במוצש"ק לאחר פטירת תלמידו כדי להצילו מגיהנום.
לפטירת אותו אדם ,ואמר שמכיון שאותו אדם היה בא בקביעות כתב הגר"ח קרלינשטיין זצ"ל בספרו על ימים נוראים וז"ל:
לשמוע השיחה ולא היה מפסיק את השבת עד אחרי גמר השיחה, "ושמעתי ממקור נאמן על מרן הגר"א לאפיאן זצוק"ל שפעם
אזי גם עכשיו בשמים אין מחזירין אותו לגהינום עד שנגמרת אחת כאשר נפטר אחד משומעי שיחותיו הקבועות שהי' מוסרם
ההבננשיחה כאן ,ולכן יש בזה חסד של אמת להאריך השיחה לאחר סעודה שלישית ,הי' הגר"א לאפיאן זצוק"ל מאריך
יותר ויותר". בשיחות אלו ומושכן לתוך המוצ"ש במשך השנה הראשונה
סידורו של שבת – מברך לכפרי שיחוש טעם שבת מיום רביעי
איזה פלא כל עסק אשר החל בו הצליח ופרח והניב רווחים מעשה בכפרי פשוט אשר במסגרת עסקיו הגיע בערש"ק לעירו
גדולים עד מאוד .כיון שכך פנה הכפרי לביתו של רבי חיים של רבי חיים מטשרנוביץ זצ"ל בעל ה'סדורו של שבת' ונאלץ
והודיע לו כי אין הוא מעונין כלל בכסף הפקדון ,שכן כספי לשבות שם .בכיסו של האיש היו ד' מאות זהובים אשר חשש
רווחיו עלו עשרות מונים על כסף זה. להשאירם בידי מי מן התושבים שאינו מכירם וע"כ החליט
שמע רבי חיים את החלטתו ושאלו במה הוא חפץ שיברכו עוד. להפקידם בידי רב העיר רבי חיים זצ"ל.
הכפרי שתק ולא ענה .אמר לו רבי חיים' :גדולה היא זכותה אלא שמיד לאחר צאתו מחדרו של הרב נכנסה לחדר אישה
של השבת ששמרת ,ואשר משום שלא רצית לחללה הפקדת בוכיה ,אשר היה זה יום חופתה של בתה והחתן מסרב ללכת
את הכסף בידי אדם שאינך מכיר ,ואף משום כך 'מצוה גוררת לחופה כל עוד והנדוניה שהובטחה לו לא סולקה ואף מאיים
מצוה' ,וע"כ התגלגלה לידך מצות הכנסת כלה .מברך אני אותך לנתק את קשרי החיתון ,דבר שיגרום בושה נוראה לה ולכל
שתחוש בטעם השבת מכאן ואילך כל ימיך'. משפחתה .רבי חיים זצ"ל לא היסס לרגע ומיד הוציא מן
כאשר שב האיש לביתו ,כבר ביום רביעי הראשון שלאח"כ המגירה את כל צרור הכסף ומסרו לידי האישה בכדי לקיים
החל לחוש איך מתמלאת פנימיותו בלהבת אור השבת את החתונה.
וקדושתה ,והתלהבות זו הלכה והתעצמה עד שבני ביתו במוצש"ק כשבא הכפרי לקבל בחזרה את כספו ,סיפר לו
התמלאו חיל ורעדה למראהו .בשבת עצמה השתנתה דמותו רבי חיים את כל סיפור המעשה ,התנצל בפניו והבהיר לו כי
עד שהיה דומה כי מלאך אלוקים סובב בביתו .והנה אך בזכותו נכנסה בת ישראל לחופה ,והוסיף כי בתוך מספר ימים
יצאה שבת והאיש חזר להיות אותו כפרי פשוט עד ליום יוחזר לו כל כספו .הוא אף איחל לו שהברכה תשרה בכל מעשי
רביעי הבא ,וכך הלכו ונשנו הדברים מדי שבוע מחדש. ידיו.
("מקדשי שביעי") הכפרי טוב הלב השלים עם הדברים ופנה לעסקיו ,והנה ראה
דברי ביאור בדברי הרא"ש בענין הזהירות על שמירת שבת והקדמת תפילת מנחה בערבי שבתות
מהגה"ג רבי בנימין זילבר זצוק"ל נלב"ע כ"ה אלול תשס"ח
ומגאב"ד אנגווער הגאון הגדול רבי מנשה קליין זצוק"ל בעל "משנה הלכות" נלב"ע ער"ה תשע"ב
סע' ט"ו ,ועיי"ש במ"ב ס"ק מ"ג בשם אחרונים דאשה המדלקת בספרו "דרך ישרה" על האורחות חיים להרא"ש (אות י"ט) וז"ל
הנרות תתפלל מנחה תחלה דהואיל דהיא מקבלת שבת בהדלקה הרא"ש" :שלא יכניס עצמו בספק חשיכה ,ויזהיר בני ביתו על
שוב אי אפשר להתפלל תפלה של חול. שמירת שבת ,ויקדים להתפלל ערב שבת תפילת המנחה כדי
והנה מבואר בדברי רבינו דמצות תוספת שבת אינו מקיים ע"י שיקבל עליו השבת מבעוד יום"
פרישה מהמלאכות אסורות גרידא אלא שצריך גם בפירוש לקבל וכתב ע"ז הגה"ג רבי בנימין יהושע זילבר זצוק"ל בעל שו"ת
עליו שבת ע"י אמירת מזמור שיר ליום השבת ,או אמירת ברכו "אז נדברו" :רואים מהרא"ש ומהמשנ"ב שלכתחילה יש לגמור
כמוש"כ המ"ב באו"ח סי' רס"א ס"ק כ"א. מנחה בערב שבת 20דק' לפני השקיעה!!!
וכהיום הרבה מקילין ומתפללין תפלת מנחה לאחר שקה"ח דברי הגרב"י זילבר זצ"ל בספרו "מקור החיים" על הרא"ש:
ולאו שפיר עבדי אפילו כל ימות השבוע ,כמו שפסק המ"ב בסי' ויקדים להתפלל [טוש"ע או"ח סי' רסא] פי' לפי דמצווה לקבל
רל"ג ס"ק י"ד וז"ל ודע דאף שמהמחבר והרמ"א משמע דלדידן שבת מבעוד יום ,לפי' יקדים להתפלל מנחה ,דאם יקבל עליו
דנוהגים להתפלל מעריב אחר צה"כ מותר להתפלל אפילו אחר שבת לא יוכל להתפלל עוד מנחה ,וכן נפסק באו"ח סי' רס"ג
תוספת שבת
שלא להתפלל מנחה אלא עם שקה"ח אפי' בע"ש .הרי שלא שקיעה עד סמוך לצה"כ יש פוסקים (ש"ג ולבוש ול"ח וגר"א
כתב בשעת שקה"ח או לאחר שקה"ח אלא "עם שקה"ח" והוי בסי' רס"א) רבים שחולקים בזה ודעתם שתפלת המנחה הוא
כההיא דשבת דף י"ב ב' עם חשכה דר"ל סמוך לחשכה כמבואר רק קודם שקיעת החמה ולכן לכתחילה צריך כל אדם ליזהר
בש"ע סי' רנ"ב. להתפלל קודם שקיעת החמה דוקא דהיינו שיגמור תפלתו
בעוד שלא נתכסה השמש מעינינו [וה"ה עם השקיעה ממש ש"ד ושו"ר בד"ר ברכות כ"ז ב' וז"ל רב צלי של שבת בע"ש מפלג
אלא לפי שקשה לצמצם כ"כ] ומוטב להתפלל בזמנה ביחידות המנחה ולמעלה ולאחר יציאת הכוכבים היה קורא ק"ש בעונתה
ואע"פ שלא היה סומך גאולה לתפלה מלהתפלל אחר כך בצבור ובדיעבד
כיון שהיא מכוין למצוה להוסיף מכתב מרשכבה"ג יכול לסמוך על דעת המקילים
מחול על הקודש לא חייש לסמיכה להתפלל אחר שקיעה עד רבע שעה
מרן הגר"ג אדלשטין זיע"א קודם צה"כ עכ"ל ושם כתב עוד
עכ"ל הרי מפורש דמצות תוספת
ראוי שכל אחד ואחד יתחזק בענייני שמירת עבר אכם אם כבר נראו כוכבים כבר
שבת הוא דוקא ע"י קבלה ,וכן מוכח
שב"ק ,ודאי שזה ישפיע על כל הציבור זמן מנחה בודאי אפילו שני כוכבים
מתר"י שם ,ויש לדחות מהתר"י דנהי
שישמרו שב"ק כראוי .ידוע לי מהחזון איש שהוא בין השמשות ובעו"ה ראיתי
דקבלת שבת תלוי בתוספת שבת,
זללה"ה שאמר שכאשר בני תורה מתחזקים אנשים שהורגלו להתפלל מנחה
אבל אין תוספת שבת תלוי בקבלת
שבת .ומהא דמתפלל של מוצאי שבת הציבור כל על משפיע זה שב"ק בשמירת זמן הרבה אחר השקיעה עד ממש
בשבת אין ראי' להיפך עיי"ש בתו' כראוי. שב"ק שישמרו שהכסיף אדמומית החמה דזהו ודאי
ורא"ש דדוקא במקום אונס מותר, גרשון אדלשטין שלא כדין עכ"ד.
ואדרבה נראה מהתו' שם ד"ה צלי וא"כ מה שכ' רבינו להתפלל
ראי' לדברינו .ואם נאמר שיש חילוק בין דאורייתא לדרבנן יהא מנחה מבעוד יום אף שתמיד הוא צריך להתפלל מבעוד יום
ניחא יותר ואין כאן סתירה מדברי התו' עם מש"כ בכתובות מ"ו כאמור משום דבשאר ימות החול ,הוא יכול לגמור התפילה
א .ואכמ"ל .ודו"ק ע' השמטה. עם השקיעה ממש ,אבל בע"ש הוא צריך להקדים יותר ולגמור
וכתב ע"ז גאב"ד אנגווער זצוק"ל התפלה כשהחמה זורחת עוד .ולפמש"כ המ"ב בסי' רס"א
ס"ק כ"ג דלכתחילה יש לפרוש חצי שעה או עכ"פ שליש
וז"ל :ויקדים להתפלל ערב שבת תפילת המנחה כדי שיקבל שעה קודם התחלת השקיעה דהיינו משעה שהחמה נתכסה
עליו השבת מבעוד יום ,נראה כיון דקיי"ל תוספת שבת דאוריתא מעינינו ,דבזה יוצא גם שיטת ר"א ממיץ [כמוש"כ הב"ח
כמו שכתבו התוס' ועיין ר"ה ט .ואם יאחר תפילת מנחה לא יוכל דהמנהג הקהלות מאז להחמיר כשיטתו ומובא בבה"ל שם]
לקבל שבת דאין מקבלין השבת קודם תפילת המנחה ,עיין שו"ע וא"כ נכון להתפלל קודם זמן זה ולקבל עליו שבת שזה עיקר
סי' רס"ג סעיף ט"ו וכיון דצריך לקבל שבת קודם צריך להקדים מצות תוספת שבת ,וא"צ להמתין עד שיאמרו הצבור מזמור
תפילת המנחה. שיר ליום השבת ,אלא תכף כשמסיים מנחה יאמר שהוא
ובהמשך דבריו כתב וז"ל :ובמקוה"ח (א.ה .הגרב"י זילבר זצ"ל) מקבל עליו שבת ,ודע שגם בערב יו"ט הוא צריך להתפלל מנחה
דייק מדברי רבינו דמצוות תוס' שבת אינו מקיים ע"י פרישה מבעוד יום ולפרוש מהמלאכות אסורות ויקבל ויאמר שהוא
ממלאכות אסורות גרידא אלא בעי לקבל עליו בפירוש ע"י מקבל עליו קדושת יו"ט וכן מבואר בד"ר באות ס"ט ובזה הרבה
אמירת מזמור שיר ליום השבת ,ולפענ"ד אינו מוכרח דיש לומר נכשלין בו.
כוונת רבינו דווקא שיתפלל קודם מנחה דכל שלא התפלל ולולא דברי המ"ב יש מקום לומר דאין מצות שבת תלוי בקבלת
מנחה הו"ל כמתכוון בפירוש שלא יחול עליו שבת ,שהרי רוצה שבת .אלא במה שפורש עצמו ממלאכות האסורות מקיים מצות
עדיין בתפילת מנחה ,אבל מאחר שהתפלל ממילא חל עליו תוספת שבת ,אע"פ שלשאר דברים עדיין אצלו חול כמו לענין
קדושת שבת ,ובפרט שבכיון התפלל מנחה קודם יותר מבחול... תפלת מנחה ,וכן יש להוכיח מתו' כתובות דף מ"ז א' כתבו
(עיי"ש) דשמחת בחגך ולא באשתך מותר בתוספת שבת ,ודברי רבינו
עכ"פ רואים מדבריו שאכן חלק הגר"מ קליין זצ"ל על דברי כאן הוא לא ממצות תוספת שבת אלא זה מצוה אחרת דילפינן
הגרב"י זילבר זצ"ל בספרו על האורחות חיים לרא"ש שלמד מהא דרב צלי של שבת בערב שבת (ברכות כ"ז) דמצוה לקבל
בדעת המשנה ברורה שיש לפרוש ממלאכה כחצי שעה או שליש עליו שבת מבעוד יום ,והארכתי בזה בחי' על שבת (כת"י),
שעה לפני השקיעה ,וסבר שלכן יש לגמור מנחה ולקבל שבת והסברא נותנת כהמ"ב דכיון דילפי' משבתון שבות ,א"כ אין
בפה לפחות 20דק' לפני השקיעה! (עיין בספרו בהרחבה) ,אבל מצות תוספת שבת מתקיימת אא"כ שיתוסף זמן שיהא עליו
הסכים עמו שכשמתאחר בתפילת מנחה סמוך ממש לשקיעה, איסור מלאכה דומיא דיום שבת עצמו והיינו ע"י הקבלה .והיאך
מפסיד מצוווה דאוריתא של תוספת שבת!!! ,וכן כתב מרן שנאמר בכוונת רבינו מ"מ למעשה חלילה לזוז מדבריו ,ולהקל
הגר"ש ואזנר זצוק"ל בשבט הלוי סימן נ' צ"ע על המתפללים בזה ,שהוא היה רבן של ישראל ,אשר מפיו אנו חיין ומשמע
מנחה בזמן בין השמשות ע"ש( .ואכן אצלו התפללו 30דק' לפני דלאו ממילי דחסידות היא אלא דין גמור הוא.
השקיעה!) ובשע"ת סי' רל"ה כתב וז"ל וכתבו בשם האר"י ז"ל שהיה נזהר
קופתקופת
ו"קהילות"
ו"קהילות"
פלוס"פלוס"
ב"נדרים
ב"נדרים
אפשר גם
אפשר גם
לעלוןלעלון
לתרומות
וכד' וכד'לתרומות
דרשותדרשות
לשליחת
לשליחת
להצטרפות או
להצטרפות או
והנצחות או
והנצחות אולפרטים
לפרטים
בטלפון
בטלפון
שבת" או
שבת" או תוספתתוספת
"עלון"עלון
קופתקופת
גליונות"
גליונות"
"אוסף
"אוסף a0732951324gail.coa
a0732951324gail.coa
@ למייללמייל
לפנותלפנות
ניתן ניתן
. 2040
. 2040
שלוחה
שלוחה
037630543
037630543 073-2951324
073-2951324
בטל:בטל:
שבתשבת
בנושא
בנושא
חיזוקחיזוק
שיחותשיחות
לשמיעת
לשמיעת
