gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תוספת שבת · Toisefes Shabbos — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: תוספת שבת · Toisefes Shabbos

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

תוספת שבת · Toisefes Shabbos — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שנה ו' ‪281‬‬ ‫תוספת‬ ‫זמני הדלק"נ שבת פרשת האזינו ‪ -‬שבת שובה‬ ‫שים לב!‬ ‫ירושלים‪ 6:01 :‬מוקדם‪5:51 :‬‬ ‫מהשבוע זמן‬ ‫בני ברק‪ 6:16 :‬מוקדם‪6:06 :‬‬ ‫הדלקת נרות‬ ‫שבת‬ ‫מודיעין עילית‪ 6:10 :‬מוקדם‪6:00 :‬‬ ‫שבת מתחיל‬ ‫חיפה‪ 6:08 :‬מוקדם‪5:58 :‬‬ ‫להקדים‬ ‫טבריה‪ 6:05 :‬מוקדם‪5:55 :‬‬ ‫בכל שבוע‬ ‫מדברי רבותינו זצוק"ל ושיבדלחט"א במעלת תפילת מנחה בערש"ק וקדושת השבת‬ ‫קריאת קודש ממרנן ורבנן גדולי הדור זצוק"ל לחיזוק 'תוספת שבת' בזמן הדלקת נרות שבת‬ ‫לקראת השבת הראשונה של השנה ‪ -‬שבת שובה‬ ‫מספר הקרואים בתורה בשבת רב מכל הימים‬ ‫וכ"כ הרמח"ל (דרך ה' ח"ד פ"ז אות ה') שיש כמה ימי קודש‬ ‫קדושת 'שבת קודש' היא המקור לקדושת ישראל וכל המועדים‪,‬‬ ‫מלבד השבת‪" ,‬אמנם כולן למטה ממדרגת השבת‪ ,‬השפעתה‬ ‫וכפי שחותמין בתפילה "מקדש השבת וישראל והזמנים"‪,‬‬ ‫וקידושה"‪ .‬ולאחר מכן הוא מפרט את ענייני שאר המועדים‬ ‫ובתפילת ליל שב"ק "וקדשתו מכל הזמנים"‪ .‬וכן מצינו בלבוש‬ ‫וביניהם גם יום כיפור‪ .‬וכמו"כ אנו רואים זאת ממה שחילול יום‬ ‫(סי' תכ"ג סק"א) שמספר הקרואים בקריאת התורה תלוי לפי‬ ‫כיפור מחייב כרת‪ ,‬משא"כ חילול שבת מחייב סקילה שחמורה‬ ‫קדושת היום‪ ,‬שבכל יום רק ג' אנשים‪ ,‬בר"ח שקדוש יותר‬ ‫יותר‪ .‬וכתב הסטייפלער זצ"ל ב"חיי עולם" (ח"ב פ"ח) שעל‬ ‫קוראים ד' אנשים‪ ,‬ביום טוב חמשה אנשים‪ ,‬ביום כיפור ששה‪,‬‬ ‫קדושת שבת נאמר בגמרא – 'דלא עבידי לגלויי'‪.‬‬ ‫ובשבת שבעה‪ .‬הרי לנו שקדושת שבת גדולה מקדושת יו"כ‪.‬‬ ‫דברי חיזוק להתחזק ב'תוספת שבת' לקראת 'שבת שובה'‬ ‫השבת וממהרים לצאת‪ ,‬כי הלא כל ששת ימי המעשה יונקים‬ ‫המשנה ברורה בסי' תר"ג סק"ב כתב בשם היערות דבש‪ :‬ז' הימים‬ ‫מן הקללה שנתקלל אדם הראשון "בזעת אפיך תאכל לחם"‪ ,‬ורק‬ ‫שבין ר"ה ליוה"כ הם כנגד ז' ימי השבוע ובכל יום יעשה תשובה‬ ‫השבת לבדה יצאה מכלל הקללה והקב"ה בכבודו ובעצמו ברך‬ ‫על אותו יום‪ ,‬דרך משל ביום א' יעשה תשובה על כל מה שחטא‬ ‫את היום הזה – "ברכו וקדשו"‪ .‬ותחת אשר בעלי השכל ממהרים‬ ‫כל ימיו ביום א' וכן ביום ב' וכן כל ז' ימים‪(.‬ע"ש)‬ ‫להיכנס אל השבת לקבל ברכתה ומאחרים לצאת – בשביל שלא‬ ‫כפרה לחילול שבת ממרן החזו"א‪" :‬עיקר התשובה על אי‬ ‫להיכנס כ"כ מהר אל קללת ששת ימי המעשה – מהפכים הם את‬ ‫זהירות הוא שימת לב על להבא‪ ,‬ובאמת צריך להתרגל להחמיר‬ ‫הסדר‪ ,‬מאחרים הם להיכנס אל הברכה ונחפזים הם לצאת ממנה‬ ‫בכניסת השבת אף במקום מצוה‪ ,‬כי זה מצוי מאד שבשביל‬ ‫ולהיכנס במהרה אל הקללה של ששת ימי המעשה‪ .‬אשרי מי‬ ‫מצוה נכנסים למצב נלחץ וסוברין יכולני עדין לגמור קודם‬ ‫שזוכה להבין זאת – למהר בקבלת השבת ולאחר לצאת ממנה‪,‬‬ ‫השבת‪ ,‬ובאמת ראוי להחליט לפרוש אף במקום מצוה ומוטב‬ ‫כדי לקבל ברכת ה' הבאה ממילא למקבלי שבת"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫שיהיה המכשול בביטול המצוה ממכשול של חילול שבת!"‬ ‫ומובן בזה דעת הגר"א מה שנוהגים בקידוש של ליל שבת‬ ‫(תשובות וכתבים מ"ה)‪ .‬וכך על הגר"א מוילנא‪ :‬במעשה רב‬ ‫לפתוח במילים יום השישי ויכולו השמים ר"ת הוי"ה וכ"כ בשו"ת‬ ‫אות קי"א כתבו "הדלקת הנר מקדים מאד להדליק (כמובן לא‬ ‫חתם ספר (או"ח סימן י') והינו שע"י תוספת שבת מתקדשים גם‬ ‫לפני פלג המנחה) ופעם אחת איחרוהו ולא הניח להדליק אפי'‬ ‫ימי החול ואפשר להוסיף שעל ידי שמוסיפין מחול על הקודש‬ ‫ע"י נכרי‪ ,‬ואפי' שבבהכנ"ס עדיין לא אמרו מזמור שיר"!‬ ‫ממשיכים מברכת השבת אל ששת ימי המעשה בין מלפניה ובין‬ ‫מאחריה ובזה מתברכין גם ימות החול מכוח ברכת השבת שהיא‬ ‫וכבר אמר מרן הח"ח זצ"ל מובא בספר 'חפץ חיים על התורה'‬ ‫מקור הברכה וזהו טעם יפה למצות תוספת שבת‪.‬‬ ‫וז"ל ‪" -‬כמה נואלו המה קטני אמונה שמאחרים לקבל את‬ ‫תוספת שבת‬ ‫מעשים והנהגות נפלאים ממרן הגרי"ז מבריסק זצוק"ל נלב"ע יו"כ‪.‬‬ ‫מסופר בספר 'ארחות חסידיך'‪ :‬בשנת תש"א עלה מרן הגרי"ז מנין חש בלבו מועקה כבדה והחל לשטוח את לבו הכאוב‬ ‫הלוי ארצה‪ .‬את הדרך הוא עשה בספינה במסע ארוך ומייגע‪ .‬לפני הרב זצ"ל‪ .‬הוא טען שלא נראה לו שיש עוד סיבה לשוב‬ ‫האניה הגיעה לחופי ארץ ישראל ביום שישי אחר הצהרים‪ ,‬אך ולהזהיר את בעלי החנויות שיסגרו אותן‪ ,‬כיון שלדעתו אותם‬ ‫לחרדתו של הרב מבריסק התארכה כניסת האניה לנמל‪ ,‬ושעת שחנויותיהם סגורות – היו עושים זאת גם ללא משמרת השבת‪,‬‬ ‫ואילו האחרים שמחללים את‬ ‫כניסת השבת היתה ממשמשת‬ ‫השבת במילא אינם נשמעים‬ ‫ובאה‪.‬‬ ‫להפצרות ונראה שלגביהם דבר‬ ‫מכתב מהחודש מרבני מודיעין עילית‬ ‫הרב עמד מתוח ומבוהל חרד‬ ‫לא יועיל עוד‪.‬‬ ‫הגאונים רבי מאיר קסלר רבי ישראל‬ ‫ודואג והביט כל העת בשמש‬ ‫שמעו הרב זצ"ל ואחר לקחו‬ ‫זיכרמן ורבי יהודה קנר שליט"א‬ ‫ובשעון לסירוגין‪ ,‬לאחר ששאל‬ ‫עמו לדלת הכניסה של הבית‪,‬‬ ‫מהו הזמן המשוער לעגינת‬ ‫פתחה והראה באצבעו כשהוא‬ ‫על שימוש במצלמות שצילמו בשבת‬ ‫האניה‪ ,‬עמד ושיער כמה זמן‬ ‫אומר‪' :‬רואה אתה את בתי העסק‬ ‫נותר עד השקיעה‪.‬כאשר עגנה‬ ‫הסגורים עתה? הנה‪ ,‬רק בזכות‬ ‫האניה ברציף שבנמל‪ ,‬עדיין‬ ‫'משמרת השבת' סגורים הם‪.‬‬ ‫נותר זמן עד השקיעה‪ .‬אך הרב‬ ‫שהרי ללא ההתעקשות המתמדת‬ ‫מבריסק אמר‪' :‬אצלי כבר שבת‬ ‫של אנשיה‪ ,‬שיצאו מדי שבת‬ ‫לפיכך יש להשאיר את כל‬ ‫להביע את מחאתם ולהזהיר את‬ ‫החפצים באניה'‪ .‬מובן מאליו‬ ‫אזהרותיהם – גם חנויות אלו היו‬ ‫שבני המשפחה צייתו לדברים‪,‬‬ ‫נותרות פתוחות‪ ,‬אם כך‪ -‬ודאי‬ ‫והכל הושאר באניה והיה‬ ‫גדולה היא זכותה של משמרת‬ ‫כהפקר‪ ,‬כאשר כמעט ברור‬ ‫השבת ללא כל שיעור'‪( .‬עובדות‬ ‫שאנשי הצוות יחטטו‪ ,‬יגנבו‬ ‫והנהגות לבית בריסק‪ ,‬ח"ב‪,‬‬ ‫ויזיקו‪ .‬בתו הקטנה בקשה‬ ‫ס"ד)‬ ‫רשות ליטול עמה רק שרשרת‬ ‫אחת‪ ,‬שהיתה מזכרת אישית‬ ‫ביאור הגרי"ז על‬ ‫מאמה ע"ה‪ .‬הבת התחננה‬ ‫הקשר בין קבלת שבת‬ ‫ואמרה‪' :‬הרי לא נשאר לי כלום‬ ‫לקבלת פני השכינה‪.‬‬ ‫מאמא מלבד שרשרת זו‪ ,‬והיא‬ ‫מרן הגרי"ז זצ"ל בפירושו‬ ‫יקרה לי עד מאד'‪.‬‬ ‫על התורה ביאר את ה'הלכה‬ ‫למעשה' של קבלת שבת (מובא‬ ‫אמר לה הרב‪' :‬ראי‪ ,‬אני משאיר‬ ‫בספר שבת מלכתא)‪ ,‬שיש‬ ‫כאן גם את הכתבים של אבי‬ ‫בקבלת שבת ג' הלכות מקבילות‬ ‫(הגר"ח זצ"ל)‪ ,‬והרי ידעת כמה‬ ‫להלכות שנאמרו בקבלת פני השכינה של מתן תורה‪.‬‬ ‫מסרת נפשי עליהם‪ ,‬אך השבת היא מעל הכל'‪ .‬כאשר שמעה‬ ‫הבת שגם הכתבים נשארים שם‪ ,‬נחה דעתה‪ .‬היא הבינה שאם‬ ‫ותמצית דבריו‪ ,‬שבמתן תורה אמרו בני ישראל 'רצוננו לראות‬ ‫הכתבים נשארים שם‪ ,‬באמת אי אפשר לקחת שום דבר‪.‬‬ ‫את מלכנו'‪ ,‬ואח"כ נאמר להם‪' :‬לך אל העם וקדשתם היום ומחר‬ ‫וכבסו שמלותם‪ ,‬והיו נכונים ליום השלישי וכו'‪ ,‬ויוצא משה את‬ ‫להקדים לסיים ההכנות לשבת‬ ‫העם לקראת האלוקים'‪ .‬והיינו שמכיוון שאמרו 'רצוננו לראות‬ ‫כך אמר הרב מרן הגרי"ז זצ"ל מבריסק‪" ,‬יש ענין גדול להשתרש‬ ‫את מלכנו' ובאו לקבל פני השכינה נתחדשו בזה שלוש הלכות‪:‬‬ ‫לסיים את ההכנות לשבת כמה שיותר מוקדם לפני זמן הדלקת‬ ‫א‪ .‬חילוף הבגדים‪ ,‬מהכתוב‪' :‬וכבסו שמלותם'‪ .‬ב‪ .‬שיהיו מוכנים‬ ‫נרות"‪ .‬וכלשונו הזהב‪ :‬אפ פטרן די הכנות פאר שבת‪ ,‬וואס‬ ‫ולא טרודים ועסוקים כאשר תבוא השכינה‪ ,‬מהכתוב‪' :‬והיו‬ ‫גיכער"‪.‬‬ ‫נכונים ליום השלישי'‪ .‬ג‪ .‬היציאה לקראת השכינה‪ ,‬מהכתוב‪:‬‬ ‫סגירת החנויות בזכות משמרת השבת‬ ‫'ויוצא משה את העם לקראת האלוקים'‪ .‬אלו הם שלושת ההלכות‬ ‫רבי אברהם איידלמן זצ"ל מבריסק‪ ,‬ממקורבי הגרי"ז מבריסק‬ ‫הנצרכות לקבלת פני השכינה‪.‬‬ ‫זצ"ל‪ ,‬היה מאנשי 'משמרת השבת'‪ ,‬שדאגו לצאת בכל ערב שבת‬ ‫וביאר מרן זצ"ל שאף בקבלת שבת מצאנו את אותם שלוש‬ ‫סמוך מאוד לכניסת השבת לרחובות עירם ולזרז את בעלי‬ ‫הלכות‪ :‬א‪ .‬החלפת הבגדים לכבוד שבת‪ .‬ב‪ .‬שהרץ ברשות‬ ‫החנויות לנעול את חנויותיהם לפני שהשבת תכנס‪ .‬כיון שאותם‬ ‫הרבים לפני שבת נקרא "רץ ברשות" משום ההלכה של 'בואו‬ ‫יהודים יקרים מ'משמרת השבת' לא הספיקו‪ ,‬בשל תפקידם‬ ‫ונצא לקראת שבת כלה מלכתא'‪ ,‬כדי שלא תכנס השבת והוא‬ ‫החשוב‪ ,‬להגיע לבית הכנסת בזמן התפילה‪ ,‬זכו להתפלל בביתו‬ ‫אינו פנוי‪ .‬ג‪ .‬שהיו יוצאים לקראת השבת ואומרים‪' :‬בואו ונצא‬ ‫של מרן הגרי"ז זצ"ל בין אנשי מנינו‪.‬‬ ‫לקראת שבת המלכה'‪ .‬עי"ש‪.‬‬ ‫כשהגיע רבי אברהם איידלמן באחת השבתות לתפילתו באותו‬ ‫תוספת שבת‬ ‫לו ערבה מלאה חמין‪ ,‬ורוחץ פניו ידיו ורגליו ומתעטף ויושב‬ ‫וסיפר הגאון רבי רפאל הכהן קוק זצ"ל‪ ,‬רבה של טבריה‪ ,‬שפעם‬ ‫בסדינין המצוייצין ודומה למלאך ה' צבקות'‪.‬‬ ‫כאשר בא לבית מרן הגרי"ז זצ"ל בער"ש ראה את מרן עם‬ ‫אמר לו מרן זצ"ל‪' :‬איננו מחקים את המלאכים'‪ .‬אלא‪ ,‬הטעם‬ ‫שקיעת החמה נוטל את כובעו ואת מעילו‪ ,‬עומד ואומר‪' :‬מזמור‬ ‫עפמש"כ בגמ'‪' :‬דאמר ר' חנינא 'בואו ונצא לקראת שבת‬ ‫שיר ליום השבת'‪ .‬ושאלו ר' רפאל זצ"ל‪' :‬האם צריכים ללבוש‬ ‫מלכתא‪ ,‬ואמרי לה 'לקראת שבת כלה מלכתא'‪ .‬סיים מרן זצ"ל‬ ‫המעיל והכובע ולעמוד בשעה שאומרים 'מזמור שיר ליום‬ ‫ואמר‪" :‬וכי את המלך אפשר לקבל ללא כובע וחליפה? וכי אפשר‬ ‫השבת?'‪ ,‬אמר לו מרן זצ"ל 'אכן כן'‪.‬‬ ‫לקבלו בישיבה? והרי מפני כבוד המלכות צריכים ללבוש הכובע‬ ‫שאלו ר' רפאל‪ ,‬האם הטעם הוא ע"פ מה שכתוב בגמ' במסכת‬ ‫והחליפה ולעמוד ולומר קבלת שבת!‬ ‫שבת 'כך היה מנהגו של ר' יהודה בר אלעאי‪ ,‬ער"ש מביאים‬ ‫מרן רבי אליהו לופיאן זצוק"ל האריך בשיחה במוצש"ק לאחר פטירת תלמידו כדי להצילו מגיהנום‪.‬‬ ‫לפטירת אותו אדם‪ ,‬ואמר שמכיון שאותו אדם היה בא בקביעות‬ ‫כתב הגר"ח קרלינשטיין זצ"ל בספרו על ימים נוראים וז"ל‪:‬‬ ‫לשמוע השיחה ולא היה מפסיק את השבת עד אחרי גמר השיחה‪,‬‬ ‫"ושמעתי ממקור נאמן על מרן הגר"א לאפיאן זצוק"ל שפעם‬ ‫אזי גם עכשיו בשמים אין מחזירין אותו לגהינום עד שנגמרת‬ ‫אחת כאשר נפטר אחד משומעי שיחותיו הקבועות שהי' מוסרם‬ ‫ההבננשיחה כאן‪ ,‬ולכן יש בזה חסד של אמת להאריך השיחה‬ ‫לאחר סעודה שלישית‪ ,‬הי' הגר"א לאפיאן זצוק"ל מאריך‬ ‫יותר ויותר"‪.‬‬ ‫בשיחות אלו ומושכן לתוך המוצ"ש במשך השנה הראשונה‬ ‫סידורו של שבת – מברך לכפרי שיחוש טעם שבת מיום רביעי‬ ‫איזה פלא כל עסק אשר החל בו הצליח ופרח והניב רווחים‬ ‫מעשה בכפרי פשוט אשר במסגרת עסקיו הגיע בערש"ק לעירו‬ ‫גדולים עד מאוד‪ .‬כיון שכך פנה הכפרי לביתו של רבי חיים‬ ‫של רבי חיים מטשרנוביץ זצ"ל בעל ה'סדורו של שבת' ונאלץ‬ ‫והודיע לו כי אין הוא מעונין כלל בכסף הפקדון‪ ,‬שכן כספי‬ ‫לשבות שם‪ .‬בכיסו של האיש היו ד' מאות זהובים אשר חשש‬ ‫רווחיו עלו עשרות מונים על כסף זה‪.‬‬ ‫להשאירם בידי מי מן התושבים שאינו מכירם וע"כ החליט‬ ‫שמע רבי חיים את החלטתו ושאלו במה הוא חפץ שיברכו עוד‪.‬‬ ‫להפקידם בידי רב העיר רבי חיים זצ"ל‪.‬‬ ‫הכפרי שתק ולא ענה‪ .‬אמר לו רבי חיים‪' :‬גדולה היא זכותה‬ ‫אלא שמיד לאחר צאתו מחדרו של הרב נכנסה לחדר אישה‬ ‫של השבת ששמרת‪ ,‬ואשר משום שלא רצית לחללה הפקדת‬ ‫בוכיה‪ ,‬אשר היה זה יום חופתה של בתה והחתן מסרב ללכת‬ ‫את הכסף בידי אדם שאינך מכיר‪ ,‬ואף משום כך 'מצוה גוררת‬ ‫לחופה כל עוד והנדוניה שהובטחה לו לא סולקה ואף מאיים‬ ‫מצוה'‪ ,‬וע"כ התגלגלה לידך מצות הכנסת כלה‪ .‬מברך אני אותך‬ ‫לנתק את קשרי החיתון‪ ,‬דבר שיגרום בושה נוראה לה ולכל‬ ‫שתחוש בטעם השבת מכאן ואילך כל ימיך'‪.‬‬ ‫משפחתה‪ .‬רבי חיים זצ"ל לא היסס לרגע ומיד הוציא מן‬ ‫כאשר שב האיש לביתו‪ ,‬כבר ביום רביעי הראשון שלאח"כ‬ ‫המגירה את כל צרור הכסף ומסרו לידי האישה בכדי לקיים‬ ‫החל לחוש איך מתמלאת פנימיותו בלהבת אור השבת‬ ‫את החתונה‪.‬‬ ‫וקדושתה‪ ,‬והתלהבות זו הלכה והתעצמה עד שבני ביתו‬ ‫במוצש"ק כשבא הכפרי לקבל בחזרה את כספו‪ ,‬סיפר לו‬ ‫התמלאו חיל ורעדה למראהו‪ .‬בשבת עצמה השתנתה דמותו‬ ‫רבי חיים את כל סיפור המעשה‪ ,‬התנצל בפניו והבהיר לו כי‬ ‫עד שהיה דומה כי מלאך אלוקים סובב בביתו‪ .‬והנה אך‬ ‫בזכותו נכנסה בת ישראל לחופה‪ ,‬והוסיף כי בתוך מספר ימים‬ ‫יצאה שבת והאיש חזר להיות אותו כפרי פשוט עד ליום‬ ‫יוחזר לו כל כספו‪ .‬הוא אף איחל לו שהברכה תשרה בכל מעשי‬ ‫רביעי הבא‪ ,‬וכך הלכו ונשנו הדברים מדי שבוע מחדש‪.‬‬ ‫ידיו‪.‬‬ ‫("מקדשי שביעי")‬ ‫הכפרי טוב הלב השלים עם הדברים ופנה לעסקיו‪ ,‬והנה ראה‬ ‫דברי ביאור בדברי הרא"ש בענין הזהירות על שמירת שבת והקדמת תפילת מנחה בערבי שבתות‬ ‫מהגה"ג רבי בנימין זילבר זצוק"ל נלב"ע כ"ה אלול תשס"ח‬ ‫ומגאב"ד אנגווער הגאון הגדול רבי מנשה קליין זצוק"ל בעל "משנה הלכות" נלב"ע ער"ה תשע"ב‬ ‫סע' ט"ו‪ ,‬ועיי"ש במ"ב ס"ק מ"ג בשם אחרונים דאשה המדלקת‬ ‫בספרו "דרך ישרה" על האורחות חיים להרא"ש (אות י"ט) וז"ל‬ ‫הנרות תתפלל מנחה תחלה דהואיל דהיא מקבלת שבת בהדלקה‬ ‫הרא"ש‪" :‬שלא יכניס עצמו בספק חשיכה‪ ,‬ויזהיר בני ביתו על‬ ‫שוב אי אפשר להתפלל תפלה של חול‪.‬‬ ‫שמירת שבת‪ ,‬ויקדים להתפלל ערב שבת תפילת המנחה כדי‬ ‫והנה מבואר בדברי רבינו דמצות תוספת שבת אינו מקיים ע"י‬ ‫שיקבל עליו השבת מבעוד יום"‬ ‫פרישה מהמלאכות אסורות גרידא אלא שצריך גם בפירוש לקבל‬ ‫וכתב ע"ז הגה"ג רבי בנימין יהושע זילבר זצוק"ל בעל שו"ת‬ ‫עליו שבת ע"י אמירת מזמור שיר ליום השבת‪ ,‬או אמירת ברכו‬ ‫"אז נדברו"‪ :‬רואים מהרא"ש ומהמשנ"ב שלכתחילה יש לגמור‬ ‫כמוש"כ המ"ב באו"ח סי' רס"א ס"ק כ"א‪.‬‬ ‫מנחה בערב שבת ‪ 20‬דק' לפני השקיעה!!!‬ ‫וכהיום הרבה מקילין ומתפללין תפלת מנחה לאחר שקה"ח‬ ‫דברי הגרב"י זילבר זצ"ל בספרו "מקור החיים" על הרא"ש‪:‬‬ ‫ולאו שפיר עבדי אפילו כל ימות השבוע‪ ,‬כמו שפסק המ"ב בסי'‬ ‫ויקדים להתפלל [טוש"ע או"ח סי' רסא] פי' לפי דמצווה לקבל‬ ‫רל"ג ס"ק י"ד וז"ל ודע דאף שמהמחבר והרמ"א משמע דלדידן‬ ‫שבת מבעוד יום‪ ,‬לפי' יקדים להתפלל מנחה‪ ,‬דאם יקבל עליו‬ ‫דנוהגים להתפלל מעריב אחר צה"כ מותר להתפלל אפילו אחר‬ ‫שבת לא יוכל להתפלל עוד מנחה‪ ,‬וכן נפסק באו"ח סי' רס"ג‬ ‫תוספת שבת‬ ‫שלא להתפלל מנחה אלא עם שקה"ח אפי' בע"ש‪ .‬הרי שלא‬ ‫שקיעה עד סמוך לצה"כ יש פוסקים (ש"ג ולבוש ול"ח וגר"א‬ ‫כתב בשעת שקה"ח או לאחר שקה"ח אלא "עם שקה"ח" והוי‬ ‫בסי' רס"א) רבים שחולקים בזה ודעתם שתפלת המנחה הוא‬ ‫כההיא דשבת דף י"ב ב' עם חשכה דר"ל סמוך לחשכה כמבואר‬ ‫רק קודם שקיעת החמה ולכן לכתחילה צריך כל אדם ליזהר‬ ‫בש"ע סי' רנ"ב‪.‬‬ ‫להתפלל קודם שקיעת החמה דוקא דהיינו שיגמור תפלתו‬ ‫בעוד שלא נתכסה השמש מעינינו [וה"ה עם השקיעה ממש ש"ד ושו"ר בד"ר ברכות כ"ז ב' וז"ל רב צלי של שבת בע"ש מפלג‬ ‫אלא לפי שקשה לצמצם כ"כ] ומוטב להתפלל בזמנה ביחידות המנחה ולמעלה ולאחר יציאת הכוכבים היה קורא ק"ש בעונתה‬ ‫ואע"פ שלא היה סומך גאולה לתפלה‬ ‫מלהתפלל אחר כך בצבור ובדיעבד‬ ‫כיון שהיא מכוין למצוה להוסיף‬ ‫מכתב מרשכבה"ג‬ ‫יכול לסמוך על דעת המקילים‬ ‫מחול על הקודש לא חייש לסמיכה‬ ‫להתפלל אחר שקיעה עד רבע שעה‬ ‫מרן הגר"ג אדלשטין זיע"א‬ ‫קודם צה"כ עכ"ל ושם כתב עוד‬ ‫עכ"ל הרי מפורש דמצות תוספת‬ ‫ראוי שכל אחד ואחד יתחזק בענייני שמירת‬ ‫עבר‬ ‫אכם אם כבר נראו כוכבים כבר‬ ‫שבת הוא דוקא ע"י קבלה‪ ,‬וכן מוכח‬ ‫שב"ק‪ ,‬ודאי שזה ישפיע על כל הציבור‬ ‫זמן מנחה בודאי אפילו שני כוכבים‬ ‫מתר"י שם‪ ,‬ויש לדחות מהתר"י דנהי‬ ‫שישמרו שב"ק כראוי‪ .‬ידוע לי מהחזון איש‬ ‫שהוא בין השמשות ובעו"ה ראיתי‬ ‫דקבלת שבת תלוי בתוספת שבת‪,‬‬ ‫זללה"ה שאמר שכאשר בני תורה מתחזקים‬ ‫אנשים שהורגלו להתפלל מנחה‬ ‫אבל אין תוספת שבת תלוי בקבלת‬ ‫שבת‪ .‬ומהא דמתפלל של מוצאי שבת‬ ‫הציבור‬ ‫כל‬ ‫על‬ ‫משפיע‬ ‫זה‬ ‫שב"ק‬ ‫בשמירת‬ ‫זמן הרבה אחר השקיעה עד ממש‬ ‫בשבת אין ראי' להיפך עיי"ש בתו'‬ ‫כראוי‪.‬‬ ‫שב"ק‬ ‫שישמרו‬ ‫שהכסיף אדמומית החמה דזהו ודאי‬ ‫ורא"ש דדוקא במקום אונס מותר‪,‬‬ ‫גרשון אדלשטין‬ ‫שלא כדין עכ"ד‪.‬‬ ‫ואדרבה נראה מהתו' שם ד"ה צלי‬ ‫וא"כ מה שכ' רבינו להתפלל‬ ‫ראי' לדברינו‪ .‬ואם נאמר שיש חילוק בין דאורייתא לדרבנן יהא‬ ‫מנחה מבעוד יום אף שתמיד הוא צריך להתפלל מבעוד יום‬ ‫ניחא יותר ואין כאן סתירה מדברי התו' עם מש"כ בכתובות מ"ו‬ ‫כאמור משום דבשאר ימות החול‪ ,‬הוא יכול לגמור התפילה‬ ‫א‪ .‬ואכמ"ל‪ .‬ודו"ק ע' השמטה‪.‬‬ ‫עם השקיעה ממש‪ ,‬אבל בע"ש הוא צריך להקדים יותר ולגמור‬ ‫וכתב ע"ז גאב"ד אנגווער זצוק"ל‬ ‫התפלה כשהחמה זורחת עוד‪ .‬ולפמש"כ המ"ב בסי' רס"א‬ ‫ס"ק כ"ג דלכתחילה יש לפרוש חצי שעה או עכ"פ שליש‬ ‫וז"ל‪ :‬ויקדים להתפלל ערב שבת תפילת המנחה כדי שיקבל‬ ‫שעה קודם התחלת השקיעה דהיינו משעה שהחמה נתכסה‬ ‫עליו השבת מבעוד יום‪ ,‬נראה כיון דקיי"ל תוספת שבת דאוריתא‬ ‫מעינינו‪ ,‬דבזה יוצא גם שיטת ר"א ממיץ [כמוש"כ הב"ח‬ ‫כמו שכתבו התוס' ועיין ר"ה ט‪ .‬ואם יאחר תפילת מנחה לא יוכל‬ ‫דהמנהג הקהלות מאז להחמיר כשיטתו ומובא בבה"ל שם]‬ ‫לקבל שבת דאין מקבלין השבת קודם תפילת המנחה‪ ,‬עיין שו"ע‬ ‫וא"כ נכון להתפלל קודם זמן זה ולקבל עליו שבת שזה עיקר‬ ‫סי' רס"ג סעיף ט"ו וכיון דצריך לקבל שבת קודם צריך להקדים‬ ‫מצות תוספת שבת‪ ,‬וא"צ להמתין עד שיאמרו הצבור מזמור‬ ‫תפילת המנחה‪.‬‬ ‫שיר ליום השבת‪ ,‬אלא תכף כשמסיים מנחה יאמר שהוא‬ ‫ובהמשך דבריו כתב וז"ל‪ :‬ובמקוה"ח (א‪.‬ה‪ .‬הגרב"י זילבר זצ"ל)‬ ‫מקבל עליו שבת‪ ,‬ודע שגם בערב יו"ט הוא צריך להתפלל מנחה‬ ‫דייק מדברי רבינו דמצוות תוס' שבת אינו מקיים ע"י פרישה‬ ‫מבעוד יום ולפרוש מהמלאכות אסורות ויקבל ויאמר שהוא‬ ‫ממלאכות אסורות גרידא אלא בעי לקבל עליו בפירוש ע"י‬ ‫מקבל עליו קדושת יו"ט וכן מבואר בד"ר באות ס"ט ובזה הרבה‬ ‫אמירת מזמור שיר ליום השבת‪ ,‬ולפענ"ד אינו מוכרח דיש לומר‬ ‫נכשלין בו‪.‬‬ ‫כוונת רבינו דווקא שיתפלל קודם מנחה דכל שלא התפלל‬ ‫ולולא דברי המ"ב יש מקום לומר דאין מצות שבת תלוי בקבלת‬ ‫מנחה הו"ל כמתכוון בפירוש שלא יחול עליו שבת‪ ,‬שהרי רוצה‬ ‫שבת‪ .‬אלא במה שפורש עצמו ממלאכות האסורות מקיים מצות‬ ‫עדיין בתפילת מנחה‪ ,‬אבל מאחר שהתפלל ממילא חל עליו‬ ‫תוספת שבת‪ ,‬אע"פ שלשאר דברים עדיין אצלו חול כמו לענין‬ ‫קדושת שבת‪ ,‬ובפרט שבכיון התפלל מנחה קודם יותר מבחול‪...‬‬ ‫תפלת מנחה‪ ,‬וכן יש להוכיח מתו' כתובות דף מ"ז א' כתבו‬ ‫(עיי"ש)‬ ‫דשמחת בחגך ולא באשתך מותר בתוספת שבת‪ ,‬ודברי רבינו‬ ‫עכ"פ רואים מדבריו שאכן חלק הגר"מ קליין זצ"ל על דברי‬ ‫כאן הוא לא ממצות תוספת שבת אלא זה מצוה אחרת דילפינן‬ ‫הגרב"י זילבר זצ"ל בספרו על האורחות חיים לרא"ש שלמד‬ ‫מהא דרב צלי של שבת בערב שבת (ברכות כ"ז) דמצוה לקבל‬ ‫בדעת המשנה ברורה שיש לפרוש ממלאכה כחצי שעה או שליש‬ ‫עליו שבת מבעוד יום‪ ,‬והארכתי בזה בחי' על שבת (כת"י)‪,‬‬ ‫שעה לפני השקיעה‪ ,‬וסבר שלכן יש לגמור מנחה ולקבל שבת‬ ‫והסברא נותנת כהמ"ב דכיון דילפי' משבתון שבות‪ ,‬א"כ אין‬ ‫בפה לפחות ‪ 20‬דק' לפני השקיעה! (עיין בספרו בהרחבה)‪ ,‬אבל‬ ‫מצות תוספת שבת מתקיימת אא"כ שיתוסף זמן שיהא עליו‬ ‫הסכים עמו שכשמתאחר בתפילת מנחה סמוך ממש לשקיעה‪,‬‬ ‫איסור מלאכה דומיא דיום שבת עצמו והיינו ע"י הקבלה‪ .‬והיאך‬ ‫מפסיד מצוווה דאוריתא של תוספת שבת!!!‪ ,‬וכן כתב מרן‬ ‫שנאמר בכוונת רבינו מ"מ למעשה חלילה לזוז מדבריו‪ ,‬ולהקל‬ ‫הגר"ש ואזנר זצוק"ל בשבט הלוי סימן נ' צ"ע על המתפללים‬ ‫בזה‪ ,‬שהוא היה רבן של ישראל‪ ,‬אשר מפיו אנו חיין ומשמע‬ ‫מנחה בזמן בין השמשות ע"ש‪( .‬ואכן אצלו התפללו ‪ 30‬דק' לפני‬ ‫דלאו ממילי דחסידות היא אלא דין גמור הוא‪.‬‬ ‫השקיעה!)‬ ‫ובשע"ת סי' רל"ה כתב וז"ל וכתבו בשם האר"י ז"ל שהיה נזהר‬ ‫קופתקופת‬ ‫ו"קהילות"‬ ‫ו"קהילות"‬ ‫פלוס"פלוס"‬ ‫ב"נדרים‬ ‫ב"נדרים‬ ‫אפשר גם‬ ‫אפשר גם‬ ‫לעלוןלעלון‬ ‫לתרומות‬ ‫וכד' וכד'לתרומות‬ ‫דרשות‬‫דרשות‬ ‫לשליחת‬ ‫לשליחת‬ ‫להצטרפות או‬ ‫להצטרפות או‬ ‫והנצחות או‬ ‫והנצחות או‬‫לפרטים‬ ‫לפרטים‬ ‫בטלפון‬ ‫בטלפון‬ ‫שבת" או‬ ‫שבת" או‬ ‫תוספת‬‫תוספת‬ ‫"עלון"עלון‬ ‫קופתקופת‬ ‫גליונות"‬ ‫גליונות"‬ ‫"אוסף‬ ‫"אוסף‬ ‫‪a0732951324gail.coa‬‬ ‫‪a0732951324gail.coa‬‬ ‫@‬ ‫למייללמייל‬ ‫לפנותלפנות‬ ‫ניתן ניתן‬ ‫‪. 2040‬‬ ‫‪. 2040‬‬ ‫שלוחה‬ ‫שלוחה‬ ‫‪037630543‬‬ ‫‪037630543‬‬ ‫‪073-2951324‬‬ ‫‪073-2951324‬‬ ‫בטל‪:‬בטל‪:‬‬ ‫שבתשבת‬ ‫בנושא‬ ‫בנושא‬ ‫חיזוקחיזוק‬ ‫שיחות‬‫שיחות‬ ‫לשמיעת‬ ‫לשמיעת‬