רוממות · Roimemis — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

ברכת שנה טובה
מערכת הגליון מאחלת לכל הכותבים והתורמים ,שולחי ההערות והמפיצים,
לכל הקוראים החשובים שליט"א ,ולכלל ציבור בני התורה די בכל אתר ואתר,
גלי8ון מוגדל
ולכל בית ישראל
ברכת שנה טובה ומבורכת בכל מילי דמיטב
גמר חתימה טובה
עמודים
הודעת מערכת בסיעתא דשמיא
ניתן לקבל לפי בקשה בכתובת מייל המערכת
את המאמר המלא של רבינו ה"דרכי שמואל" זיע"א
כעת בעריכה נוספת מחודשת ומבוארת באופן הראוי להיקבע עלי ספר "לב שמואל"
לפרשיות; קרח ,חוקת ,בלק ,פנחס ,מטות-בין המצרים ,דברים-חזון ,שבת נחמו ,עקב,
ראה ,שופטים ,כי תצא-אלול ,כי תבוא-אלול ,נצבים-סליחות ,האזינו-שובה
פרשת האזינו שובה תשפ"ז גליון 530שנה י"ב
בהזדמנות זו נבקש מכל מי שיש בידו הערות והארות תיקונים והוספות
על כל מאמרי ודברי רבינו שהופיעו בגליון
לשולחם למייל המערכתb264464@gmail.com : גליון שבועי לבני התורה
וחפץ ד' בידינו יצלח להעמיד הדבר על מתכונתו הראויה
שימו לב -השבוע מאמר רבינו נמצא בתוך הגליון
בקשה אישית מכל קוראי הגליון לאוי”ט
ב”ה עמל רב מושקע מידי שבוע בעריכת הגליון בהדפסתו ובהפצתו יא .במלקות בערב יו”כ
יום
הכיפורים רוממות +ההוראה מנהג הכפרות
להביא בפני הציבור הקדוש דברים מרוממים בטוב טעם השכל ודעת אסור לבן להלקות את הרב רפאל אלחנן רבינוביץ
וכבר אנו עומדים בסוף השנה האחד עשר לצאתו לאור עולם בכסף או בתרנגול
אלא שכל החזקתו של הגליון עומד מכח הציבור אביו ,וכן
אשר נרתם מפעם לפעם ליתן הנצחה או הקדשה או תרומה 1תלמיד מי א.
ועל כן זקוקים אנו לתרומות הציבור למען המשך החזקתו
וכן להנצחות או להקדשות לרבו ,אף
ש מ נ ה ג רבינו מרן עמוד ההוראה הגאון רבי עזריאל אויערבאך שליט”א
במיוחד כאשר ישנם גליונות מרובים ומוגדלים אבותיו
אנא ממכם ,בפרוס הימים המקודשים הבעל”ט אין אם
הרימו את תרומתכם למערכת הגליון אחר ואביו או רבו מבקשים ממנו שילקה. היה לעשות כפרות על כסף ראוי לו לשנות מנהגו
ותהיו שותפים בזיכוי הרבים הגדול מידי שבוע
ולעשות כפרות על תרנגולים.
ובמיוחד בגליון מוגדל זה שבידיכם הטמנה בעריו”כ
אשר לעת עתה לא נתכסה הדפסתו סכום הכסף
בברכה מרובה בכל מילי דמיטב וכתיבה וחתימה טובה יב .אף דנוהגים שלא להטמין מערב יוה”כ למוצאי
יוה”כ ,משום שנראה דביוה”כ מתבשל בתנור לצורך ב .העושה כפרות בכסף יש לו לעשות בכסף כפי
ב”אור החיים” הקדוש (סוף פרשת כי תבא) הקשה ,למה בהקללות של פרשת
בחוקתי נאמרו בסוף נחמות ,ואילו בקללות של פרשת כי תבא לא נאמרו בסופן נחמות. חול ,מ”מ כשמשהין תבשילין על האש מערב יוה”כ השווי של תרנגול.
ותירץ ,דהנה באמת צ”ב למה נאמרו בתורה הקללות פעמיים ,וצ”ל דבפרשת בחוקתי
הרי נאמרו הקללות בלשון רבים ,כי זהו קאי על כלל ישראל ,ואילו בפרשת כי תבא
נאמרו הקללות בלשון יחיד ,כי זהו קאי על כל יחיד ויחיד בפני עצמו ,ולכן בפרשת
לצורך קטנים או חולים האוכלים ביוה”כ ,מותר זכר שעשה כפרות בנקבה
בחוקתי נאמרו גם כן נחמות ,כי כלל ישראל מובטח לו שבסוף יינצל ויתנחם מצערו,
אך היחיד אינו מובטח ,ע”כ תוכן דבריו.
להוסיף בקדירה מערב יו”כ גם בשביל גדולים, ג .איש שעשה כפרות בתרנגולת ,או אשה שעשתה
ונראה עוד ,דהנה הובא בשם חז”ל דעל ידי עשיית חסד יכולין לזכות בדין ,וביארנו לצורך מוצאי יוה”כ. כפרות בתרנגול ,אם תפסו את זה מיד שיחזרו
כמה טעמים לזה .אך להנ”ל יש בזה טעם נוסף ,דכיון דעושה חסדים עם אחרים אזי
הריהו נעשה שייך לכלל ,וממילא יכול לזכות בדין בכח זכות הרבים ,שהרי כלל ישראל
מובטח שהקב”ה יעשה להם נס.
וזהו שנאמר “ ָּפדָה בְ ׁשָלו ֹם נַפְ ׁ ִשי ִמק ֲּרָב לִ י ִכ ּי בְ ַר ִב ּים הָיו ּ ִעמ ִָּדי” ,די”ל דאין הכוונה רק
דיני הדלקת נרות יום הכיפורים לעשות כפרות .אולם אם תפסו את זה רק לאחר
משום שהתפללו רבים עליו ,אלא גם משום שזכות הרבים עמדה לו ,דבזכות הרבים זמן ,אי”צ לחזור ולעשות עוד פעם כפרות.
יכול האדם להינצל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה רח”ל. ברכת שהחיינו לאיש
[קונטרס עצות לזכות בדין מהגר”ח קרלנשטיין זצ”ל] כפרות במעוברת
יג .איש המדליק נרות ביו”כ יברך שהחיינו בעת
בהזדמנות זו – ערב ימי הדין הדלקתו ,דהרי אין קידוש ,ולכן עדיף לברך בשעת ד .מעוברת שלוקחת ב’ תרנגולים לכפרות מסובבת
יש להזכיר לכל מי שהתחייב במשך השנה הדלקת נרות .ועי’ הערה.2 את זה בזה אחר זה.
תרומות להוצאות הגליון ,להעביר ולשלם בהקדם
מקום הדלקת נרות בישיבות תרנגול שנטרף
הודעה חשובה ה .תרנגול הכפרה שנמצאת טריפה או נתנבלה יש
הגליון הבא יצא בע"ז גליון מוגדל לחג הסוכות הבעל"ט
יד .בישיבות שנוהגים להדליק נרות שבת בחדר
ניתן להקדיש הנצחות עד יום רביעי י"ב תשרי בשעה 10בלילה אוכל ,ביו”כ שידליקו בבית המדרש. לעשות שוב כפרה בתרנגול אחר והעושים כפרות
[יום כיפור – אין גליון ,סוכות-שמחת תורה – גליון מוגדל ,בראשית – גליון רגיל] ע”י מוסדות תורה וחסד אי”צ לחשוש אולי הכפרות
הדלקת נרות בחדר שינה
שלהם נתנבלו או נטרפו.
לעילוי נשמת טו .ביו”כ אף שאנו נוהגים להדליק נרות יו”כ אין
הרב אברהם ישראל בהרה"צ רבי חיים טודרוס הרשלר זללה"ה מדליקים נר בחדר שינה וסומכים שנכנס לשם אור דיני ערב יום כיפור
נלב"ע ו' תשרי תשפ"ב ת.נ.צ.ב.ה.
הונצח ע"י משפחת בנו ידידנו הגאון רבי דוד הרשלר שליט"א
חשמל מבחוץ ,וכן גדולי ישראל לא נהגו להדליק מחילה ממי שמוחל לו
נר בחדר שינה בליל יו”כ אף שהדליקו נרות לכבוד ו .מי שפגע בחבירו ויודע שמחל לו מ”מ יש לו
לעילוי נשמת הגאון הצדיק יו”כ. לבקש ממנו מחילה כדי לרצות אותו.
רבי חיים אליעזר בן ציון ב"ר בנימין ברוק זצ"ל
ראש ישיבת בית יוסף נובהרדוק ובעמח"ס הגיוני מוסר
נלב"ע י"ד תשרי תשמ"ו דיני התפילה ביום כיפור מצות אכילה לחולה שאוכל
הונצח ע"י ניניו שליט"א לברך על הטלית אחרי שקיבל קדושת היום ז .חולה שיש בו סכנה שצריך לאכול ביו”כ כהרגלו
טז .המתעטף בטלית בערב יו”כ אחר שקיבל עליו מכל מקום הוא מצווה במצות אכילה בערב יו”כ.
לעילוי נשמת הגאון רבי ישראל אהרן ב"ר דוד דרומי זצ"ל
שימש ברבנות העיר גדרה במשך ח"ן שנה קדושת היום מ”מ יש לו לברך להתעטף בטלית. השותה מים שלא יהיה צמא
ורבים השיב מעוון
נלב"ע למחרת יום הכיפורים י"א תשרי תשס"ח לבישת קיטל בשנה ראשונה ח .השותה מים בערב יו”כ כדי שלא יהא צמא ביו”כ,
הונצח ע"י נכדו ידידנו הרה"ג רבי יעקב דרומי שליט"א ועכשיו אינו צמא ,אינו חשיב כשותה מים לצמאו
יז .חתן בשנה ראשונה ואבל תוך י”ב חודש נוהגים
לע"נ הגאון הצדיק ללבוש קיטל ביו”כ. ולא יברך על המים שהכל.
רבי ישראל מאיר ב"ר אברהם זכריש זצוק"ל לקיחת כדורים להקל על הצום
מרבני ביהמ"ד ירחי כלה ומח"ס שפת הים ועו"ס נשים באמירת ‘ברוך שם’ בקול רם
עובד ד' מנעוריו בכל כוחו ט .מותר לקחת כדורים בערב יום הכיפורים להקל
עזב בגפו את גולת ארה"ב בעודו נער כדי ללמוד תורה בטהרתה יח .נשים ביו”כ אף שאין שייך בדידם ענין להדמות
זכה בלומדו בישיבת פוניבז' להיות כבן בית אצל מרנא החזו"א זיע"א למלאכים מ”מ יכולות לומר בקול ברוך שם כבוד הצום.
הרביץ תורה בכתב ובע"פ כל ימיו מתוך הדחק ומתוך יסורים
ושקד בעמל נפשו על תקנת אחרים בגוף ובממון בהצנע לכת
מלכותו וכו’ ביחד עם הציבור. חציצה בטבילת עריו”כ
נלב"ע ו' תשרי תשע"ב י’ ווידויים למתפלל ביחידות
הונצח ע"י נכדו ידידנו הרב הגאון רבי אלעזר זכריש שליט"א
י .אין נוהגים להקפיד על חציצה בטבילה של ערב
יט .המתפלל ביחידות ביו”כ גם צריך להתוודות י’ יו”כ.
לעילוי נשמת הרבנית הצדקנית וידויים. בן להלקות אביו ותלמיד להלקות רבו
מרת עשירה דבורה רייכל קרלנשטיין ע"ה המשך בעמוד 4
בת הגה"צ רבי מנחם מנדל פרוש זצ"ל
אשת הרה"ג רבי ירוחם פישל קרלנשטיין זצ"ל דברך כלל איש מברך בשעת הקידוש ,ואם שמורה היום רבינו שליט"א שיברך שהחיינו .1מתוך רשימות הגאון רבי יוסף שוב
אמה של מלכות לרבינו מרן בעל ה"מעגלי צדק" זצוק"ל יברך שהחיינו בין ברכת ההדלקה להדלקה בעת הדה"נ ,יל"ע גבי מי שנוהג לברך על שליט"א
נלב"ע י"ד תשרי תשס"ד עצמה יתכן דהשהחיינו מהוה הפסק בין נרות יום כיפור מתי יברך ברכת שהחיינו, .2אמנם היו שנים שרבינו הגר"ע שליט"א
הונצח ע"י נינה ידידנו הגאון רבי אריה קרלנשטיין שליט"א הברכה להדלקה ,ואולי לפי"ז יצטרך לברך דבשלמא נשים כיון שנהגו לברך שהחיינו הורה שאיש המדליק נרות יו"כ אינו מברך
ראש רשת הכוללים "אהל חנוך"
שהחיינו אחרי ההדלקה ,כמו שהורו כמה בשעת הדה"נ התירו להם הפוסקים לברך בין ברכת שהחיינו בשעת הדלקתו אלא מברך
מפוסקי זמננו גבי שהחיינו לנשים בהדה"נ ברכת ההדלקה להדלקה ואין ברכת שהחיינו ביחד עם הציבור בביהכ"נ אחרי כל נדרי ,כמו
לעילוי נשמת סבינו מורינו ורבינו ציס"ע שמחשש הפסק יברכו אחר ההדלקה ,ויל"פ, מהוה הפסק משום דזה המנהג ,אבל גבי איש שהובא בשמו בס' בנתיבות ההלכה (חלק מ'
הגאון הגדול רבי אליעזר ב"ר צבי קוגל זצ"ל ואכמ"ל. אין מנהג שיברך שהחיינו בשעת הדה"נ ,משום עמ' 512וחלק נה עמ' .)245ויל"ע לפי מה
ראש ישיבת "שבות עמי"
הקים בהצנע לכת מופלאה עולה של תורה ותשובה
בהרבה ישובים בארץ וליוצאי רוסיה
נלב"ע ז' תשרי תשפ"ג הוקדש ע"י ידידנו הגאון רבי עזרא אליהו בן שמעון שליט"א
ת.נ.צ.ב.ה ר"מ ישיבות יקירי ירושלים ואור אליצור הוקדש ע"י ידידנו הרב הגאון רבי יעקב מרדכי יברוב שליט"א
הונצח ע"י נכדו ידידנו הרב הגאון רבי צבי אוירבך שליט"א לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו
מרבני ישיבת חברון החדשה בהולדת נכדו עזרא אליהו שיחי' בשעטומו"צ באירוסי בנו הבה"ח המופלג בתורה ויראה וכל מדה נכונה
בן לבנו ידידנו הרה"ג רבי יצחק בן שמעון שליט"א -לונדון ידידנו נעים ההליכות כמר מאיר שמחה יברוב ני"ו
מבחירי ישיבת חברון החדשה
לעילוי נשמת האשה החשובה והצדקנית שיזכו לגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים
מרת חנה כרמל ע"ה לתפארת אבות וזקנים ולהמשך כרם בית ישראל עב"ג הכלה המהוללה תחי'
בת הר"ר יצחק רדונסקי זצ"ל בת הרה"ג רבי כפיר שחר שליט"א
שיזכו לקשר של קיימא ולבנות בית נאמן בישראל
אשת יבדלחטו"א שלוחא דרבנן הרה"ג רבי מנחם הכהן כרמל שליט"א לעילוי נשמת מורי ורבי הגאון הגדול רבי משה ב"ר שמואל גפן זצוק"ל כשאיפתם הטהורה בדרך ישראל סבא
נלב"ע ליל שב"ק האזינו-שובה ח' תשרי תשפ"ד מראשי ישיבת כנסת יצחק-חדרה בנחת ובשמחה בשפע ברכה והצלחה וכל טוב
ת.נ.צ.ב.ה. נלב"ע י"א תשרי תשע"ב לתפארת המשפחות המפוארות ולהמשך כרם בית ישראל
הונצח ע"י בנה ידידנו הרה"ג רבי שבתי כרמל שליט"א הונצח ע"י תלמידו ידידנו הרה"ג רבי מנחם הלוי שליט"א
רוממות | עמוד 1
לביני
יפסיקו
בדין מחילה
רוממות +החידוד )
שתים
א
ממוסרי
הפרשה רוממות +הפרשה
הגאון רבי חיים הירשמן שליט"א ה נ ה 1
הגאון רבי דוד גולדשטוף שליט"א
מלאכתם עד שיופסק הדין .אבל לא החובות המוטלות על איש יהודי ,חובת
מחשבותיו מחשבות “השכן-הטוב” באותה המעשים וחובת הלבבות .ובימים הללו, אנשי ה’אמונה’ מטר התורה
שהות קמעה ,כדי הילוך מיל ,נזדרז העליון,
ניצל היטב את הזמן הקצר ,והעלה במנוף
שבין כסה לעשו”ר ,הדעת מתרוצצת לקיים
שתיהן ,חובת הלבבות של תשובה ותפילה,
ואנשי ה’אין עול’ יַ ֲערֹף ּכַ ָּמ ָטר לִ ְק ִחי ִּתּזַ ל ּכַ ַּטל ִא ְמ ָר ִתי ּכִ ְׂש ִע ִירם
ֲעלֵ י ֶד ֶׁשא וְ כִ ְרבִ יבִ ים ֲעלֵ י ֵע ֶׂשב (לב ,ב) .א]
את הברזלים למלעלה ,ומיד הפועלים וחובת המעשים לבנות סוכה כהלכתה ֵאל ֱאמּונָ ה וְ ֵאין ָעוֶ לַ ,צ ִּדיק וְ יָ ָׁשר הּוא (לב, איתא במדרש לקח טוב‘ :מה מטר היורד
עסוקים להתקינם ולחברם .חזר התחתון, ולמצוא ד’ מינים כשרים מהודרים .ואם ד) .א] כתב רש”יֵ :אל ֱאמּונָ ה -לשלם על האילנות נותן טעם לכל אחד לפי
וכראותו את הדבר הזה ויצעק צעקה גדולה כי כלפי אמיתם של דברים ,הרי אין כלל לצדיקים צדקתם לעולם הבא .ואף על פי מה שהוא ,כך התורה ,יש שמחכמת ,ויש
ומרה עד מאוד ,ויאמר“ :פלוני גזלנא! סתירה בין הפרשיות ,ומקום יש בראש לשני שמאחר תגמולם ,סופו לאמן דבריו .וְ ֵאין שעושה אותם חסידים’ .והיינו שלפי כוונת
פלוני גזלנא!” וכל העם רואים את הקולות תפילין ,ואדרבה שתיהן משלימות זא”ז, ָעוֶ ל -אף לרשעים משלם שכר צדקתם האדם ותכליתו בחייו כך התורה מגדלתו.
ושומעים היטב זעקת הדל. שהרי מרועה אחד ניתנו. בעולם הזה’ .והיינו כדכתיב (דברים ז ,י) כיוצא בזה אמרו בילקוט (רמז תתקמב) ‘אם
מיהר התחתון לבית דין חשוב ומקובל על לא נְ ּכַ ֵחד כי הבריות צרכיהן מרובים ודעתן “ּומ ַׁשּלֵ ם לְ ׂשֹנְ ָאיו ֶאל ָּפנָ יו לְ ַה ֲא ִבידֹו” ,ע”כ.
ְ תלמיד חכם הגון הוא תיזל כטל ,ואם לאו
הבריות ,להוציא צו-עיכוב ,ונענה על ידיהם. קצרה ,ואם כי ירא שמים יוצא ידי שניהם, מבואר שהצדיקים נקראים ‘אנשי האמונה’, עורפת כמטר’ ,ובסוף ספר מעלות התורה
חזר כעבור מחצית השעה ,והתפרץ לבית לאו כל מוחא סביל דא .והרבה נמושות ה”אין ָעוֶ ל”. והרשעים אנשי ֵ ביאר בשם הגר”א ש’כמו שהמטר יורד
העליון בואכה חצר סלונו אל המרפסת הלכו ושבו כסבי דאזלי אתיגרא ,ונתפלמסו בענין שכר ‘אנשי האמונה’ כתב המדרש
הגזולה ,כאשר אדהכי והכי המלאכה כמעט בינם לבין עצמם ,איה הסדר ישכן אור, ומשקה עשבים רעים וטובים ,כך על ידי
(שמ”ר נב ,ג) כשעמד רבי אבהו להסתלק התורה ,במי שאינו הגון מתגדלין תכונות
נשלמה .גירש בזעקות את הפועלים כשהוא ופשוט וברור שאין לנו אלא ליטול עצה מהעולם ,ראה כל הטוב המתוקן לו לעולם
מקריא את לשון הפסק של הבית דין, מן הזקנים .ובאמת כבר השריש לן מרנא רעות בליבו’ .ונראה ש’אינו הגון’ היינו
הבא ,התחיל שמח ,אמר כל אלין דאבהו, הלומד על מנת לקנטר (עיין ש”ך יו”ד רמו
המתייחס גם להפועלים עצמם: המשגיח זללה”ה ,כי ב”ימים הנחמדים” אנו “וַ ֲאנִ י ָא ַמ ְר ִּתי לְ ִריק יָ גַ ְע ִּתי ,לְ תֹהּו וְ ֶה ֶבל
“א .מבלי שבית הדין מחווה את דעתו בגופם עסוקים בעבודת התשובה ,ואין לנו עסק בד’ סקי”ט) ,אבל הלומד שלא לשמה בדרך
יתי” (ישעיהו מט ,ד) ,וזהו שנאמר ּכ ִֹחי כִ ּלֵ ִ המביאה לידי לשמה ,לא נאמר בו כן ,כי זו
של דברים ,הרי לפי כללי ההלכה בית הדין מינים וסוכה.
‘ותשחק ליום אחרון’ .והדברים טעונים היא דרך הלימוד שמתוך שלא לשמה בא
מוסמך להוציא צו מניעה ,המונע פעולות אמנם מן הנודעות שבבית בריסק לא תפסו ביאור ,מה היה ההוא אמינא שעלה בדעתו
בלתי הפיכות .ב .בית הדין מוציא בזאת כך ,ושמעתי מפי מעתיק השמועה מו”ר לידי לשמה (פסחים נ ,ב).
עיקול וצו מניעה להמשך העבודות .ג .ככל נשיא שבט הלויים הגר”מ הלוי נ”ע ,שפעם שכל יגיעו לריק ולא יקבל שכרו .וכתב והדבר טעון ביאור ,מה פשר הדבר שהתורה
שהבונה לא יענה ויקיים את פסק הדין, בערב היום הקדוש עבר חסיד אחד על פתח האלשיך (בראשית כה ,ח) שני ביאורים מגדלת את הרע - ,ביאור הדברים ,כמבואר
בית הדין יתיר להרב ...לפנות לערכאות בית אביו מרן הרב זללה”ה ,והסתקרן לדעת בזה: במדרש (ב”ר א ,א) שהקב”ה ‘הביט בתורה
ולרשויות המדינה ולהביא להחזרת מה מעשיו של אביר הרועים בשעות קדושות הביאור הראשון ‘ -שכיון שהיה רבי אבהו וברא העולם’ ,וגם לאחר שנברא ,בלא
המצב לקדמותו .ד .הצו מופנה גם לקבלן אלו ,טיפס ועלה ,הציץ וראה שהאבא עשיר ,וגם גדול בבית הקיסר ,דאג שמא התורה העולם יחזור לתוהו ובהו (תנחומא
והפועלים ,שעליהם לעזוב מיד ,ויפוצו על עמר הדסים” (דלי “ה ֶזללה”ה יושב רכון על ֶ אף ששכרו גדול ,אכלו בעולמו’ .וכן דרך בראשית א ,א) .וכתב הנפש החיים (ש”א
כל נזק שיגרם להם”. מלא הדסים) ,ומשלש בקדושה נוכח שכינה הצדיקים כמו שאמר רבי עקיבא על רבו פט”ז) ש’אילו היה העולם מקצהו ועד קצהו
ג) כל אותה העת ,ממתינים התלמידים שציוותה “ענף עץ אבות”“ ,עבות” כמשמעו, רבי אליעזר (סנהדרין קא ,א) ‘כל זמן פנוי אף רגע אחד מעסק והתבוננות בתורה
לרבם ומבקשים לחם -לחמה של תורה ,אך בפרטיה ודקדוקיה .אלו ואלו דברי אלוקים שראיתי רבי שאין יינו מחמיץ ואין פשתנו
חיים. הקדושה ,היו חוזרים כל העולמות לתוהו
מה יעשה רבם שאינו רוצה לאבד את ממונו. לוקה וכו’ ,אמרתי שמא חס ושלום קיבל ובוהו’ .וזהו האמור בזוהר הקדוש (ח”ב
טיכס עצה לערב פרשה בפרשה ,הזמין וקרא ועל של עתה באנו ,מעשה שהיה בימי הרצון רבי עולמו ,ועכשיו שאני רואה רבי בצער
אליו את תלמידיו לבוא אצלו בחצר בית- הללו ,ויש בו מזה ומזה ,באין כאחד .ונחלקם קסא ,ב) ‘קוב”ה אסתכל באורייתא וברא
אני שמח’ .ואמרו בגמרא (ערכין טז ,ב) עלמא ,בר נש מסתכל באורייתא ומקיים
המריבה ,והבטיח להם שיעור מעניין במינו, לשנים בס”ד ,המחצית הראשונה בהלכות ש’כל שעברו עליו ארבעים יום בלא
הבלול מד’ חלקי שולחן ערוך ,בתוספת נופך תשובה ובין אדם לחברו שאין יוה”כ מכפר עלמא’ .מעתה ,כיון שתורה מקיימת את
ייסורין ,קיבל עולמו’. כל העולם ,אף את הרע היא מקיימת.
מה”חלק החמישי בשולחן ערוך” ...צהלו עד שירצה את חברו ,ובה נעסוק אי”ה
הבחורים ונתקבצו אל מקום המעשה מקום במאמרנו בגיליון זה .והמחצית השנית מעתה ,אדם שמזלו מאיר לו פנים בבני חיי ב] והנה נאמר ‘יערוף’ ,וכתב רש”י שהוא
הדין ,והסכיתו אוזנם לשמוע השיעור. העוסקת בדיני חושן משפט וסוכה ,נערכה ומזוני ובשאר דברים ,יש לו לחוש שמא לשון ‘נטיפה’ .מאידך מצינו גם עריפה
פתח ותיאר להם עובדא כהוויתה ,וחרז בגיליון הבא של סוכות הבעל”ט ,באם יספיק הוא בכלל אלו המקבלים שכרם בעולם מלשון ‘כריתה’ (ראה שמות יג יג ,והושע
בקול רעש גדול מהלכות סוכה שבאורח הזמן ,בתת ה’ מוח כוח וחשק ,ויחתימנו בזה הזה .והנה הכתוב תלה הדבר ב’שונא ה’’, י ,ב וברד”ק) .ונראה ששני מובנים אלו
חיים ,עבר להלכות חזקה ,השגת גבול ונזקי יום הדין בספר החיים ,אנחנו וכל עמך בית וכתב רבינו יונה בשערי תשובה (ש”ג קס- מתקיימים הן במי שזרע זרעי גדולה
שכנים שבחושן המשפט ,וסיים בהלכות ישראל ,לחיים טובים ולשלום. קסא) ,ש’ענין שונאי השם נמצא לפעמים בקרבו ,והן במי שזרע זרעי הרס.
פיקוח נפש השייכים לחלק היורה דעה, ב) וכך היה מעשה .איש יהודי עסוק בחוקי גם באנשים העושים המצוה ונזהרים מכל הזורע זרעי גדולה ,התורה מצמיחה
שהרי סיכן עצמו מחמת ממון להתעבר על חורב ,נלקטו לפניו נער וצורב ,קבוצות שמנה עבירה במעשה ולשון’ ,עיין שם ָ אותם כמטר ,ומאידך עורפת ממנו את
ריב עם ישמעאלים החיים על חרבם ,כאשר תלמידים כבנים ,זה כמה שנים ,בישיבה ששה שהם בכלל שונאי ה’. זרעי הקוצים המועטים הנמצאים בקרבו,
בידם כלי מלאכה הם הם כלי משחית וברזל רָמָה רבתי ,הצליחו וגם עשו פרי ,בסייעתא והביאור השני כתב האלשיך -שחשש רבי וכמאמר חכמים (קידושין ל ,ב) ‘בראתי יצר
שיש בהם כדי להמית ,והפטיר בענוות-חן: דשמיא מופלאה ,הלכה למעשה ממש .יומא אבהו שרק ‘נפשו’ בטוב תלין ,אבל ‘גופו’
“הרי אמרו (חולין צא ,א) ‘מכאן לצדיקים חדא בתחילת אלול ,הבוקר אור ,וצריך הוא הרע בראתי לו תורה תבלין’ .מאידך הזורע
שטרח ויגע אין לו שכר ,כי יבלה בקבר. זרעי הרס ,התורה מצמיחה אותם כמטר,
שחביב עליהם ממונם יותר מגופם’”... לילך בדרכו הקבועה להישיבה הקדושה, ועל זה הצטער שכל האושר יהיה לנפש,
שאלו לו תלמידיו :ומה זה נוגע לאבן העזר? אך ההשגחה הועידה לו שיאלץ לילך דרך ומאידך עורפת ממנו את מקצת הזרעים
והראו לו שאף הגוף העמל יקבל שכר. הטובים שיש בו ,כמאמר חכמים (תענית ז,
השיב מיניה וביה“ :כבר אמר ריש מתיבתא עקלתון שלא מרצונו אך לטובתו ,דרך ודבר זה מראים לאדם ביום האחרון לחייו,
דסלונימא בברנוביץ הגה”ק רבי משה מינדר ארוכה שהיא קצרה. א) ‘לא זכה נעשית לו סם המות’.
שאז הנפש חוששת מחמת שמפסיקה ג] מעתה יש לנו לעיין בעצמנו :מה ימנע
זיע”א ,שסברא שאי אפשר להתיר בה עגונה, והנה עובר דרך רחוב העיר אשר שם קיטון לסגל מצוות ומעשים טובים .והגוף חושש
אסור לה שתֵּאָמֵר בבית המדרש ...הֵא לכם קטן בבעלותו ,המשכירו לאחרים ,ואל מול שהולך למקום רמה ותולעה .ומפייסם
מלימוד התורה שלנו להצמיח את זרעי
אפוא חלקכם באבן העזר”... עיניו המשתאות ,עומדים פועלים בעליה הרע המקננים בליבנו .ומצינו בזה שתי
שמעל ביתו ,ומתעסקים בגזוזטרתו של הקב”ה ,בהראותו לנפש גודל שכרה בעולם דרכים.
ד) נוות ביתו של העליון עומדת ורואה הבא ,ומראה לגוף שאף הוא יקבל שכרו,
בבושת אישהּ ,גם השכנים חברים מקשיבים. שכנו ,בשביל להרחיב המקום ולהוסיף שטח הדרך הראשונה -עבודת התשובה :הרוקח
וארבע טענות יש לו בהלכות שבין אדם לסוכת העליון באוויר סוכתו שלו. ועל כן נאמר ‘ותשחק -ליום אחרון’.
(עמוד ט) הביא מתנא דבי אליהו ‘עד שאתה
לחברו ,ועוד טענה אחת שאינה מן המנין. האיש הנדהם לראות את הפועלים המזדרזים ועל כן ,בכל עת יפייס האדם את גופו מבקש רחמים שיכנסו דברי תורה בתוך
ואלו הן :ראשית ,תיכף שבאת ,זעקת בקול להָצֵל על סוכתו ,ובעל העליה משגיח עליהם, שעתיד הוא לקבל שכר גדול על רוב מעיך ,תבקש רחמים על העבירות שעברת
גדול כשאגת ארי שכול ,מלמטה למעלה. רמא קלא מלמטה למעלה“ :מה אתם עושים טרחתו ,ובזה יקל עליו להמשיך ולטרוח שימחלו לך עליהם’ .וכתב הנפש החיים
וחלילה מעשות כדבר הזה ,שהרי דברי שם?! והרי אתם ממעטים הסוכה התחתונה! בשליחות הנפש כל ימי חייו. (ש”ד פ”ו) שקודם הלימוד ‘יתוודה על
חכמים בנחת נשמעים .שנית ,בפעם השנית, מי התיר לכם? וממי נטלתם רשות?” בעל ב] ובענין שכר אנשי ה” חטאתו מעומקא דליבא ,כדי שתהא תורתו
ביישתני בפני רבים העוברים ושבים העליה הנבוך מיהר להשתיקו“ :מה תצעק ֵאין ָעוֶ ל” יש לעיין ,כי מבואר בגמרא
אלי ,תיכף אנו יורדים” .ירד הוא ופעליו עמו, קדושה וטהורה’ .ובפשטות הטעם כמו
בשאגות “פלוני גזלנא ,פלוני גזלנא” .והיה (קידושין לט ,ב) ש’שכר מצוות בהאי שכתב המסילת ישרים (פי”א) ש’העבירה
לך ללחוש על אוזני בעדינות ונעימות. ואמרו שמבקשים מחילה שלא ביקשו רשות, עלמא ליכא’ .וכדאמרינן (עירובין כב ,א)
שלישית ,מה לך כי נתפרצת לתוך ביתי, אבל עכשיו מבקשים רשות. מטמטמת לב האדם ,כי מסלקת ממנו
‘היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם’ .וכן הדעה האמיתית ,ורוח השכל שהקב”ה נותן
שהרי גם לדבריך אין לך אלא אוויר סוכתך השיב מיודענו“ :מה שייך כאן בקשת רשות פסק הרמב”ם (תשובה פ”ט ה”א) ,ואם כן
מתהום רבא עד לשמי שמיא ,ואין לך ונתינת רשות .מה נפשך ,אם מותר לכם לחסידים ,והנה הוא נשאר בהמיי וחומרי
למה הרשע מקבל שכרו בעולם הזה. משוקע בגסות העולם הזה’ .ועל כן צריך
חלק ונחלה בביתי ,אינך אלא ‘מסיג גבול’, מצד הדין ,אין צריך רשות .ואם אסור לכם
והכתוב צווח “ֹלא ַת ִּסיג ּגְ בּול ֵר ֲעָך” .רביעית, מצד הדין ,מהיכי תיתי שאתן רשות ,הרי “צ ִּדיק
והנה רש”י פירש סוף הפסוק ַ לטהר דעתו ורוח שכלו .אמנם למבואר יש
פשע זה עולה על כולם ,שקיבצת תלמידיך אין מדובר בממון מועט ,אלא בהפסד גדול וְ יָ ָׁשר הּוא” ש’הכל מצדיקים עליהם את בזה ענין נוסף ,שצריך לשוב כדי למעט
להתפלפל במערוּמַי ,ואם הם אינם יודעים מאוד ,שאתם ממעטים סוכתי .ואם בכל דינו‘ ,צדיק’ מפי הבריות ,ו’ישר’ הוא זרעי הרע ,ויתגברו זרעי הטוב ,ועל ידי כך
ומכירים הנפשות מי הן ,הרי השכנים כאן סוכה ,אדם משתוקק לישב בהרחבה בשמחה וראוי להצדיקו’ .ועל כן הרשע שאינו מטר התורה יצמיח הטוב ויערוף הרע.
שומעים מתענגים ומתכבדים בקלון חברם. של מצווה ,ודרך מליצה יאמר ‘גמרינן ט”ו מאמין בשכר העולם הבא ,ורוצה לקבל הדרך השניה -התפילה :מבואר בגמרא
והוסיף עוד “טענה” שישית ,וזו היא טענתו: ט”ו מחג המצות להסב כבני מלכים’ ...קל שכרו בעולם הזה ,ואם לא יקבל ,יטיח (ברכות כח ,ב) שיתפלל קודם הלימוד
“לפי שאמרו חז”ל שלא חרבה ירושלים אלא וחומר בסוכה זו אשר גם עתה מידת רוחבה דברים כלפי מעלה ויאמר ‘מבלתי יכולת ‘שלא תארע תקלה על ידו’ ,ונראה שבכלל
משום שהעמידו דבריהם על דין תורה (ב”מ מצומצמת ,ואחרי המיעוט הרי אתם כמעט ה’’ -הקב”ה עושה רצונו ונותן לו שכרו התקלה שלא יהא לימודו מצמיח רעה
ל ,ב) ,חמתי עליך שהלכת לדון דין תורה, מוציאים אותה מגדר שימוש בני אדם”. בעולם הזה .וזה הטעם שהרשעים הגדולים בקרבו .וכתב השל”ה הק’ (שבועות נ”מ
הגם שיודע אני שאסור לי לברך על סוכתי”. הלכה למעשה ,תבע ידידנו מהעליון ופועליו מקבלים שכר גדול מאוד ,כי השגותיהם לה) שטוב שקודם שיפתח הספר יאמר
ה) וניחזי אנן - .לגופה של טענת “לפנים להפסיק המלאכה לאלתר [והפיס דעתם גדולות ,וכדי למנוע טענתם ,מקבלים לפי ‘הנני רוצה ללמוד כדי שיביאני התלמוד
משורת הדין” ו”מידת הוותרנות” ,הנה של הפועלים ,שיפצו אותם ולא יגיע להם השגותיהם. לידי מעשה ,ומידות ישרות ,ולידי ידיעת
כאשר הטענה יוצאת מפיו של הבעל דין נזק ביטול מלאכה ח”ו] ,ושאל לדעתו של ומעתה ,יבדוק האדם עצמו ,אם יאמרו
העליון באיזה בי-דינא ירצה לדון דינם, התורה’ ,והיינו ,שיהיה כמטר המצמיח
השני ,אינה טענה כמובן ,ואין צריך להשיב לו על מצוה אחת שעשה שיכול לבחור דברים טובים בלבד .ועל דרך זו כתב בספר
עליה .אך מיודענו השכן התחתון נבוך שהרי הולכים אחר הנתבע .הציע העליון
שֵׁם מסוים ,הסכים התחתון ,ואך אמר אם לקבל שכרה בעולם הבא ,או סכום מעבר יבוק (אמרי נועם פי”ח) שקבלה בידו
מאוד ,הוא כשלעצמו ,בעבודתו שלו לבוראו גדול של כסף או כבוד בעולם הזה ,האם
קונו וצורו :האם נדרש מאדם שעשו מסוכתו שמוכרח להפסיק הדין ודברים לכמה דקות, לומר קודם הלימוד ‘יערוף כמטר לקחי
במחטף ובגזל כמין גא”ם יוונית קיטוניות שכן תלמידיו בישיבה השוכנת [בסמיכות] לא יאמר בליבו שלעולם הבא יש לו עוד תזל כטל אמרתי כשעירים עלי דשא
קיטוניות (כדס”ד בסוכה ג ,א על הלני מן הסתם דואגים לבואו ,יֵלֵך אפוא אליהם ‘מספיק’ מצוות ויבחר בכסף ובכבוד ...ואם וכרביבים עלי עשב’.
המלכה) ,לוותר לעליון שיש לו בלאו הכי וישמיעם דבר ,ומיד יחזור לסיים הדין כן הדבר ,הוא בסכנה לקבל שכרו בעולם
סוכה גדולה משלו? ודברים שבינו לבינו. הזה .ועל זה ידוו כל הדווים.
אכן כן ,מידת הוותרנות והאמין התחתון ,בתמימות ויושר לבב ,שביני
המשך בעמוד 6 .1מעובד מתוך כתביו
רוממות | עמוד 2
הכיפורים. 1
יום
הכיפורים רוממות +המועדים “סלַ ְח ִּתי ִּכ ְד ָב ֶר ָך”
ָ
גילוי חיבת ישראל ואהבתם ביוה”כ משולחן המערכת הנה יום הכיפורים הוא יום סליחת ומחילת
והן הרי מצאנו כמה גדלה החיבה אחר הריצוי העונות וכמו שכתוב בתורה “ּכִ י ַבּיֹום ַהּזֶ ה יְ כַ ֵּפר
ֹאתיכֶ ם” (ויקרא טז ,ל), ֲעלֵ יכֶ ם לְ ַט ֵהר ֶא ְתכֶ ם ִמּכֹל ַחּט ֵ
ביוה”כ עד שזכו לאחר מכן ל”וְ נָ ַת ִּתי ִמ ְׁשּכָ נִ י מרן הגאב"ד הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א אך יש לעמוד ולברר שורש מהות עיצומו של יום.
ְּבתֹוכֲ כֶ ם" להיות אהובים ורצויים כבימי קדם, יום הכיפורים ' -עת רצון'
ובזוה”ק (ח”ג סט ,ב) איתא ‘רבי יהודה אמר זכאין והנה תוקפו של יום הוא מכח יוה”כ הראשון שניתן
אינון ישראל דקודשא בריך הוא אתרעי בהו ובעי ירצה מידו ,ותאות הצדיקים מן ההצלחות להפק לעם ישראל אחר מתן תורה כאשר בו נסתיימו
לדכאה להו דלא ישתכח בהו חובה בגין דיהון בני רצון מהשם ושיחפוץ בהם ,ורצונו החיים הקיימים הארבעים יום האחרונים שעלה משה למרום
היכליה וידורון בהיכליה’. והאמיתיים והאור הגדול הכולל כל הנעימות ,כענין לרצות על חטא העגל ,ונתרצה הקב”ה לישראל
ומכח ה’עת רצון’ הזה של יוה”כ זכו ישראל עוד ֹלקים שנאמר ַחּיִ ים ִּב ְרצֹונֹו (תהלים ל ,ו) ,ונאמר ה’ ֱא ִ “סלַ ְח ִּתיבשמחה וברצון ובלב שלם ואמר לו למשה ָ
יאנִ י ַה ֶּמלֶ ְך ֲח ָד ָריו" בכניסתו של הכהן הגדול ל”ה ִב ַ
ֱ יבנּו ָה ֵאר ָּפנֶ יָך וְ נִ ּוָ ֵׁש ָעה (שם פ ,כ) ואמרו ְצ ָבאֹות ֲה ִׁש ֵ ּכִ ְד ָב ֶרָך” (במדבר יד ,כ) ,ולכן הוקבע יום זה למחילה
-השליח של כל ישראל -לחדריו הפנימיים של רבותינו זכרונם לברכה אין לנו אלא הארת פניך ולסליחה (רש”י שמות לג ,יא ודברים ט ,יח).
הקב"ה בקדש הקדשים הנקרא ָ"רצּוף ַא ֲה ָבה” כמו (מדרש שוח”ט שם) ,והוא ענין הרצון ,וכבר הקדמנו ובפרקי דרבי אליעזר (סוף פרק מו) ‘אמר משה
שכתוב בשיר השירים (ג ,י) “ּתֹוכֹו ָרצּוף ַא ֲה ָבה” ובארנו זה ,על כן תראה בתפלת דוד בעת התשובה, לפניו סלח נא לעונותיהם של ישראל על מעשה
ופירש”י ‘סדור ברצפת אהבה ארון וכפורת וכרובים אתי ַט ֲה ֵרנִ י ּומ ַח ָּט ִ
אחרי שאמר ֶה ֶרב ּכַ ְּב ֵסנִ י ֵמ ֲעוֹנִ י ֵ העגל ,ואילו אמר משה סלח נא לעונותיהם של
ולוחות’ ,והשכינה היתה יורדת על הכרובים כמו (תהלים נא ,ד) התפלל עוד על הרצון להיות רצון ישראל עד סוף כל הדורות היה עושה כן לפי
שכתוב “ּכִ י ֶּב ָענָ ן ֵא ָר ֶאה ַעל ַהּכַ ּפ ֶֹרת” (ויקרא טז, השם יתברך בו כקודם החטא ,ואמר ַאל ַּת ְׁשלִ יכֵ נִ י יתיָך שהיתה שעת רצון ,וכן הוא אומר ְּב ֵעת ָרצֹון ֲענִ ִ
ב) ,ואיתא בזוה”ק (ח”ג נט ,א) שכשהיה הענן יורד רּוח ָק ְד ְׁשָך ַאל ִּת ַּקח ִמ ֶּמּנִ י (שם יג) אחרי כן ִמּלְ ָפנֶ יָך וְ ַ (ישעיה מט ,ח) ,אלא אמר סלח נא לעונותיהם
על הכפורת היו הכרובים מתעוררים ומקישים יבה ּלִ י ְׂשׂשֹון יִ ְׁש ֶעָך (שם יד) שיהיו התפלל ואמר ָה ִׁש ָ של ישראל על מעשה העגל ,אמר לו הקב”ה הרי
בכנפיהם ואומרים שירה ,והענין בזה כי הנה כידוע נסי ה’ וישעו מצויים אתו ושתצלח עליו רוח אלקים ֹאמר ה’ ָסלַ ְח ִּתי ּכִ ְד ָב ֶרָך’.
כדברך עשיתי שנאמר וַ ּי ֶ
‘שירה’ באה כאשר אי אפשר כבר לבטא רגשי הלב יבה ִּת ְס ְמכֵ נִ י רּוח נְ ִד ָ
כאשר בתחלה ,אחרי כן אמר וְ ַ
בדיבור ,וזה היה שירת הכרובים לתוקף אהבת פירוש :הנה קטונתי מפני פשעי ואינני ראוי לְ נִ ֶּסיָך עת רצון לכל הדורות ולעת”ל
הקב”ה לשיראל וישראל להקב”ה. ולהגלות עלי זרוע קדשך ,ואם נשאת עון חטאתי ומכל זה אנו למדים שעיקר מהותו של יום
אינני כדאי להיות נאהב ורצוי כירחי קדם ,אבל הכיפורים שהוא היה ‘עת רצון’ ,וכתוצאה מכך
“דּ וֹ ִדי ׁ ָשלַ ח יָ דוֹ ִמן ַהחֹר ּו ֵמ ַעי ָהמ ּו ָע ָליו" יבה ִּת ְס ְמכֵ נִ י כי אין קץ לנדבתך וטובתך’. ברּוח נְ ִד ָ
ַ זכו למחילה גמורה על חטא העגל ,ומתוקף ‘עת
וכל כך הוא תוקף ההארת פנים מהקב”ה שאפילו ותורף דבריו שכפרת העוונות עדיין אי”ז התכלית רצון’ זה היה שייך אז מחילה אף לדורות הבאים
רגע אחד שמרגיש האדם הארת פנים וגילוי שהוא הנרצית כי אף אם העוון נסלח ולא יענש כלל עדיין על חטאים שלא באו עדיין לעולם ,כי הריצוי שפיר
רצוי ואהוב זה הופכו ממש כאילו לאדם אחר ואפי’ יתכן שאין לה’ חפץ בו [ולמשל כמו מי שחבירו שייך כבר ,ואמנם עכ”פ למעשה אף שבשעתו לא
אם לא זכה לשוב בתשובה שלימה מ”מ הרי”ז נותן בגד בו שאפילו אם כבר מחל לו מ”מ אינו רוצה מחל כבר הקב”ה על עונות ישראל לכל הדורות
לו כח להחזיק איתן באהבתו להשי”ת בכל מצב. בו ,ובודאי שאינו חפץ לעשות עמו ‘עסקים’] ,והרי מ”מ הריצוי הזה מתעורר ביום זה בכל שנה מחדש,
והנה כידוע בפסוקי שיר השירים נרמזים הזמנים שאיפת הצדיקים ותאוותם יותר מכל הצלחות וכך ניתן להשיג בו המחילה על החטאים.
והמאורעות של כלל ישראל ,וידוע לדרוש את להיות מרוצים לפני ה’ ושיחפוץ בהם. וזה הביאור במה דאיתא עוד שם בפרקי דר”א ‘שיום
ּדֹודי
“אנִ י יְ ֵׁשנָ ה וְ לִ ִּבי ֵער קֹול ִ הכתובים בפרק ה’ ֲ ומה שכתב בתוך דבריו שההארת פנים הוא הרצון, הכיפורים מכפר בעולם הזה ובעולם הבא שנאמר
דֹופק ִּפ ְת ִחי לִ י” וגו’ על ימים אלו מחדש אלול וכו’, ֵ היינו שהוא גילוי על הרצון כי כאשר בא עת רצון ַׁש ַּבת ַׁש ָּבתֹון ִהיא לָ כֶ ם (ויקרא טז ,לא) ַׁש ַּבת העוה”ז
וכך הם מתבארים לפי פירוש רש”י כדלהלן: ואהבה אז זוכים להארת פנים מהאוהב לאהובו, ַׁש ָּבתֹון העוה”ב ,ואפילו כל המועדים עוברים יום
“אנִ י יְ ֵׁשנָ ה” זה כנסת ישראל שהיא נואשת מלעבוד ֲ יתם" (תהלים ומקרא מפורש הוא “וְ אֹור ָּפנֶ יָך ּכִ י ְר ִצ ָ הכיפורים אינו עובר’ ,ולכאו’ הוא פלא כי הרי
את הקב”ה כישנה ונרדמת“ ,וְ לִ ִּבי ֵער” זה הקב”ה מד ,ד) [והארת פנים היינו כדפירש”י עה”כ “יָ ֵאר ה’ לעתיד לבוא כבר לא יהיו חטאים כמו שנאמר
‘שהוא צור לבבי וחלקי ֵער לשמרני ולהטיב לי’, ָּפנָ יו ֵאלֶ יָך” (במדבר ו ,כה) ‘יראה לך פנים שוחקות, רּוח ַה ֻּט ְמ ָאה ַא ֲע ִביר ִמן ָה ָא ֶרץ” (זכריה יג ,ב), “וְ ֶאת ַ
דֹופק” ‘ -לשון אדם שבא בלילה דופק ּדֹודי ֵ “קֹול ִ פנים צהובות’]. ובגמרא (סוכה נב ,א) ‘דרש רבי יהודה לעתיד לבא
על פתח אהובתו אומר כן בשביל חיבתך באתי מביאו הקדוש ברוך הוא ליצר הרע ושוחטו’ וכו’,
וכיון שנתבאר שעיצומו של יום הכיפורים הוא ‘עת וא”כ מהו תכלית יוהכ”פ לעת”ל ,וכי יהא בו צורך
בלילה’ וכו’ ,וזה בימי חדש אלול שכל יהודי רצון’ שהוא זמן ריצוי לפני ה’ ,א”כ מבואר שכל
דֹופק" לשוב אל ּדֹודי ֵ מרגיש לפי דרגתו את ה”קֹול ִ בסליחה ומחילה.
דברי רבינו יונה הנ”ל הם מתקיימים ביוה”כ אשר
"ּפ ְת ִחי לִ י" ,אך כנסת ישראל נמנעת ה' בקריאת ִ בו שב האדם להיות נאהב ורצוי לה’ כירחי קדם. אלא כונת הדברים ששורש הכפרה היינו ה’עת
"ּפ ַׁש ְט ִּתי ֶאת ּכֻ ָּתנְ ִּתי”
מלפתוח את הדלת ומשיבה ָ רצון’ זה שפיר יהא שייך אף לעת”ל [והרי על זמן
וגו’ ‘כלומר כבר למדתי לעצמי דרכים אחרים לא “ה ׁ ִשיבֵ נ ּו ָה ֵאר ּ ָפנֶ ָיך וְ נִ ָ ּו ׁ ֵש ָעה”
ֲ זה שלעתיד לבוא נאמר (יחזקאל לו ,כה) “וְ זָ ַר ְק ִּתי
“ּדֹודי ָׁשלַ ח יָ דֹו ִמןִ אוכל לשוב אליך עוד’ וכו’ ,ואז ֹלקים ְצ ָבאֹות וזה ענין הכתוב שהביא שם “ה’ ֱא ִ ּומּכָ ל
אֹותיכֶ ם ִ ּוט ַה ְר ֶּתם ִמּכֹל ֻט ְמ ֵ
הֹורים ְ
ֲעלֵ יכֶ ם ַמיִ ם ְט ִ
ּומ ַעי ָהמּו ָעלָ יו" ' -לשוב לאהבתו ולפתוח לו', ַהחֹר ֵ יבנּו ָה ֵאר ָּפנֶ יָך וְ נִ ּוָ ֵׁש ָעה" שזה מתאים ליום ֲה ִׁש ֵ ּגִ ּלּולֵ יכֶ ם ֲא ַט ֵהר ֶא ְתכֶ ם" ,ובמימרא דרבי עקיבא
וזה ביום הכיפורים אשר בו הקב"ה שולח ידו ו'נותן הכיפורים אשר בו ה' מחזיר אותנו בתשובה שכן (שלהי יומא) מבואר שזה קאי על יוה”כ].
יד לפושעים' וכו' וכמו שנתבאר לעיל ,ואמנם לעולם צריך שיהא תחילתו גם מצידנו ,וכמו ולכך יום הכיפורים מכפר אף על עבירות שאין
דֹודי ָח ַמק ָע ָבר" שעבר כבר דֹודי וְ ִ
"ּפ ַת ְח ִּתי ֲאנִ י לְ ִ ָ יבנּו ה’ ֵאלֶ יָך שאמרו חז”ל (איכ”ר ה ,כא) ֲה ִׁש ֵ התשובה לבדה מספיקה עליהם (עיין רמב”ם הל’
אתיו וְ ֹלא אתיהּו ְק ָר ִ "ּב ַּק ְׁש ִּתיהּו וְ ֹלא ְמ ָצ ִ
יוה"כ ,ושוב ִ ׁשּובה אמרה כנסת ישראל לפני הקב”ה רבש”ע וְ נָ ָ תשובה פ”א ה”ד) ,והיינו מתוקף כח ה’עת רצון’
"מ ָצ ֻאנִ י ַהּׁש ְֹמ ִרים ָענָ נִ י" ,ואעפ"כ אחר כך כאשר ְ שלך הוא השיבנו ,אמר להם שלכם הוא שנאמר שביום זה.
ַהּס ְֹב ִבים ָּב ִעיר ִהּכּונִ י ְפ ָצעּונִ י" היינו הנסיונות ׁשּובה ֲאלֵ יכֶ ם נְ ֻאם ה' (מלאכי ג ,ז),ׁשּובּו ֵאלַ י וְ ָא ָ
ולכן אף מצינו שאין השטן מקטרג ביוה”כ כמו
הקשים העוברים על האדם שאינם מרפים את ידיו ֹלהי
ׁשּובנּו ֱא ֵ
אמרה לפניו רבש”ע שלך הוא שנאמר ֵ
שאמרו בגמ’ (יומא יט ,ב) שבהנרדעא נבעלו ביום
“אם ִּת ְמ ְצאּו ֶאת אלא אדרבה יוצאת מלבו האמירה ִ יבנּו ה’ ֵאלֶ יָךיִ ְׁש ֵענּו (תהלים פה ,ה) ,לכך נאמר ֲה ִׁש ֵ
זה כמה בתולות ,ואמר אליהו הנביא לרב יהודה
ּדֹודי ַמה ַּתּגִ ידּו לֹו ֶׁשחֹולַ ת ַא ֲה ָבה ָאנִ י” כלומר יהיה ִ ׁשּובה’ ,אמנם ביוה”כ הוא במדרגה מיוחדת וכמו וְ נָ ָ
אחוה דרב סלא חסידא שהשטן ביוה”כ אין לו רשות
מה שיהיה אני כבר “חֹולַ ת ַא ֲה ָבה” להקב”ה ושום שאומרים בתפילת נעילה ‘אתה נותן יד לפושעים
להשטין ולקטרג ,וכמו שאמר רמי בר חמא שתיבת
דבר לא ינתק אותי מאהבתי אליו. וימינך פשוטה לקבל שבים’ והיינו כאדם שטובע
‘השטן’ בגימטריא שלוש מאות ששים וארבע כי
ומכח זה זוכים להגיע למדרגה שתיאר בחובות בים ולא יכול להיחלץ בכח עצמו וצריך להושיט
אלו הן הימים שיש לו רשות לקטרג וביוה”כ אין
הלבבות (שער אהבת ה’ פ”א) ‘על אחד מן החסידים לו יד חזקה ואיתנה לאמר אחוז בידי והנצל ,כך
לו רשות ,עכ”ד הגמ’ ,והיינו משום שיום זה הוא
שהיה קם בלילה ואמר :אלקי ,הרעבתני ,ועירום ביוה”כ אף מי שבכוחות עצמו מרגיש שאינו מסוגל
‘עת רצון’ לכן הקב”ה אינו חפץ לשמוע שום קטרוג.
עזבתני ,ובמחשכי הלילה הושבתני ,ובעוזך וגדלך כבר לשוב הרי הוא יכול להיאחז ביד שמושיט לו
נשבעתי אם תשרפני באש לא אוסיף כי אם אהבה ה’ [וכמובן כל זה דוקא אם רוצה עכ”פ להשתנות ‘עת רצון’ -רצויים ואהובים כמקדם
אותך ושמחה בך ,דומה למה שאמר ֵהן יִ ְק ְטלֵ נִ י ואוחז ביד שמושיט לו ה’] ,וע”ז מבקשים ביום זה ופירוש משמעות ענין העת רצון ביאר רבינו יונה
לֹו ֲאיַ ֵחל (איוב יג ,טו) ,ואל הענין הזה רמז החכם יבנּו”.
“ה ִׁש ֵ ֲ בשערי תשובה (שער א’ אות מב) ,וזה לשונו ‘ועוד
ּדֹודי לִ י ֵּבין ָׁש ַדי יָ לִ ין” (שה”ש א, “צרֹור ַהּמֹר ִ באמרו ְ “ה ֵאר ָּפנֶ יָך
ואחר בקשה זו שוב מוסיפים עוד לבקש ָ יתפלל בעל התשובה אל השם למחות כעב פשעיו
יג) ,ואמרו רבותינו זכרונם לברכה על דרך הדרש וְ נִ ּוָ ֵׁש ָעה” שיראה לנו פנים שוחקות לגלות לנו שלא וכענן חטאתיו ,ושיחפוץ בו וירצהו ויעתר לו כאשר
אף על פי שמיצר לי ומימר לי דודי ֵּבין ָׁש ַדי יָ לִ ין רק סולח לנו על כל עונותינו אלא אף אנו אהובים אם לא חטא ,כענין שכתוב בדברי אליהוא על בעל
(שבת פח ,ב) ,וזה דומה למה שאמר הנביא (דברים ורצויים לפניו יתברך ,שזה הישועה השלימה ,והרי לֹוּה וַ ּיִ ְר ֵצהּו
התשובה אחרי היסורים יֶ ְע ַּתר ֶאל ֱא ַ
ּובכָ ל נַ ְפ ְׁשָךֹלהיָך ְּבכָ ל לְ ָב ְבָך ְ
ו ,ה) וְ ָא ַה ְב ָּת ֵאת ה’ ֱא ֶ כבר נקרא יוה”כ בלשון חז”ל בלשון ‘ישועה’ ,וכמו (איוב לג ,כו) ,כי יתכן להיות העון נסלח ונפדה מן
ּובכָ ל ְמא ֶֹדָך'. ְ אֹורי
שהביאו הפוסקים מהמדרשים עה”פ “לְ ָדוִ ד ה’ ִ היסורים ומכל גזרה ,ואין לה’ חפץ בו ומנחה לא
וְ יִ ְׁש ִעי” וגו’ (תהלים כז ,א) דאמרינן “וְ יִ ְׁש ִעי” זה יום
.1נערך מתוך מאמרים שנאמרו ע"י מרן שליט"א בשנים קודמות
רוממות | עמוד 3
יום
הכיפורים רוממות +ההוראה
לדבר על ענייני השעה המשך מעמוד 1
עומדים אנו בשבת תשובה ,1השבת של עשרת הימים שבהם
דיני רחיצה וסיכה סדר העבודה למתפלל ביחידות
כל השערים פתוחים .וכבר כתב המגן אברהם (סי’ תכא
ונעילת הסנדל כ .מתפלל ביחידות ביו”כ אינו אומר
סק”א) נגד הדרשנים שדורשים בפלפול בשבת זו [ובשבת את סדר העבודה דאומרים את זה רק
הגדול] במקום להורות לעם ה’ את דרכי התשובה וללמד שיעור הנטילה עד קשרי האצבעות בציבור.
רב המעשה אשר יעשון ,ולדבר על עניני התשובה שהם חובת לג .ביו”כ ות”ב שנוטלים את הידים אמירת עלינו לשבח במוסף
השעה ‘ -ואם לא עכשיו אימתי’. עד סוף קשרי אצבעותיו היינו כולל
העצמות שבולטות מעל כף היד. כא .ביו”כ בסיום תפילת מוסף אין
כבר עברו כמה ימים בהם אמרנו סליחות ,ומעיקר הדין (שו”ע אומרים אין כאלקינו ועלינו לשבח
להרטיב שפתיו בלשונו ואומרים רק שיר של יום.
תקפא,א) צריך לומר את הסליחות באשמורת הבוקר וכן נהגו לד .אפשר להקל להרטיב ביום כיפור
מקדמת דנא ,שעל ידי כך הסליחות סמוכות לתפילת שחרית, אמירת אבינו מלכנו במנחה
את שפתיו בלשונו כדי שלא יתייבשו
וממשיכים את השפעת הסליחות לתפילת שחרית וממילא הם השפתיים. כב .במנחה של יו”כ אם יש עדיין
זמן לתפילת נעילה אומרים אבינו
משפיעים על כל היום. להרטיב פאותיו וזקנו מלכינו.
אבל אנחנו נוהגים להקל לאומרם כבר מחצות הלילה ,ומכל מקום לה .מי ששערותיו ארוכות כגון לעלות לתורה חולה שאוכל
אין הכוונה שמיד אחרי אמירת הסליחות ישכחו מהכל וילכו פאותיו וזקנו אסור להרטיבם ביו”כ
אף אם לא יגעו המים כלל במקום כג .חולה האוכל ביו”כ מותר לו לקבל
לישון ,אלא צריך לעשות לזה המשך למעשה על ידי לימוד התורה חיבור השערות לגוף וגם לא יתרטבו עליה בשחרית ,אבל במנחה אין לתת
או לכל הפחות לימוד מוסר ,שיהיה לסליחות קיום. ידיו או גופו עקב כך. לו עליה אלא אם כן אוכל בשיעורים.
נתינת טיפות עינים אמירת ‘ברוך שם’ בקול בק”ש על
וגם לא אומרים הכל אלא רק חלק מהסליחות ,מטעם ש’טוב המיטה
מעט בכוונה מהרבות בלא כוונה’ (משנ”ב תרכב סקי”ג) .אבל לכל לו .מותר לשים טיפות עינים ביו”כ
כד .בק”ש שעל המיטה בליל יו”כ
ּוב ְׂש ָפ ָתיו
“ּב ִפיו ִ
הפחות במעט שאומרים צריך להתבונן שלא יהא ְ באופן שאין בה משום איסור רפואה
ביו”כ (כגון לחולה וכיו”ב) ,ואין בזה אומרים ‘ברוך שם וגו’ בקול רם.
ּכִ ְּבדּונִ י וְ לִ ּבֹו ִר ַחק ִמ ֶּמּנִ י” (ישעיה כט,יג) .והמשך הפסוק הוא“ :וַ ְּת ִהי משום רחיצה וסיכה. יום כיפור שחל בשבת
2
יִ ְר ָא ָתם א ִֹתי ִמ ְצוַ ת ֲאנָ ִׁשים ְמלֻ ָּמ ָדה”... נעילת הסנדל לקטנים כה .ביו”כ שחל בשבת נוהגים כלוח
לאר”י לסיים את הסליחות באב
ימים של פיקוח נפש לז .מגיל 5-4יש לחנך את הקטנים
לא להלביש נעלי עור ביו”כ .אמנם הרחמים והסליחות .וכמו”כ נוהגים
הימים הללו הם זמן של פיקוח נפש ממש לעשות תשובה למעשה, אף קודם שהגיעו לגיל חינוך יש לומר ביוה”כ שחל בשבת י”ג מידות
ומבואר בגמרא (ר”ה יז,ב) שאם לא עושה תשובה בימים אלו - להקפיד בנעילת הסנדל דיש בזה ורבש”ע בשעת הוצאת הס”ת כמש”כ
משום ספינן ,דאף תינוק שצריך בלוח לאר”י.
אפילו יביא כל אילי נביות שבעולם אין מוחלים לו.
ללבוש נעלים אי”צ ללבוש בזמננו חולה שאוכל להיות ש”ץ
וביאר הגר”א בספרא דצניעותא (פ”ב ד”ה בזמנא כ,א ועי’ אדרת דוקא נעלים של עור .ולכן אסור כו .חולה שמתענה לשיעורים ביו”כ
אליהו בראשית א,יד) שמעלת הימים הללו היא משום ‘שבאלו לגדולים ביו”כ להנעיל נעלי עור יכול להיות ש”ץ ,ואם הוא צריך
עשרה ימים מתעברים בה כל הי”ב חדשים וכו’ ושנת החמה בידים לקטנים שכבר הולכים על לאכול ביו”כ יותר משיעורים לא
רגליהם משום איסור ספינן ,אבל כדאי שיהיה ש”ץ.
יתירה על שנת הלבנה עשרה ימים ,ואלו הן עשרה ימים שבין אם נעלו הקטנים שלא הגיעו לחינוך
ראש השנה ליום הכפורים ימי העיבור ,ולכן הם נחשבים לשנה נעלי עור בעצמם אי”צ למחות בידם. דיני אכילה ושתיה
שעברה ,כמו שאמרו (ר”ה טז,א) אדם שאירע לו קרי קודם יום תכשיטי זהב ביו”כ לקטנים וחולים
הכיפורים וכו’ ,ובשלשה שנים מצטרפין לחודש שהוא חודש לח .אין נוהגים להקפיד ביו”כ שלא חולים וקטנים לגבי לחם משנה
השלשה עשר ,ולכן נקרא ‘חודש העיבור’ ,ע”כ .וכיון שהימים הללו ללבוש תכשיטי זהב ,דרק לפני כז .חולים וקטנים האוכלים ביו”כ אין
שייכים לכל החודשים של השנה שעברה ,לכן הם מסוגלים לתקן ולפנים אמרינן אין קטיגור נעשה בוצעים על לחם משנה.
את כל השנה. סניגור.
קטנים שאוכלים לגבי קידוש
וזה ביאור דברי האריז”ל (שער הכוונות ר”ה) שהובאו במשנה דיני מוצאי יום כיפור כח .קטנים שהגיעו לחינוך שאוכלים
ברורה (סימן תרג סק”ב) להלכה בשם היערות דבש (ח”א דרוש א) פסול בשופר או בתקיעה של מוצאי ביו”כ אין עושים קידוש.
‘ששבעת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים הם כנגד שבעת יו”כ ג’ חולים שאוכלים יחד לגבי זימון
ימי השבוע ובכל יום יעשה תשובה על אותו יום ,דרך משל ביום לט .בתקיעה של מוצאי יו”כ אין צריך כט .שלושה חולים שאכלו ביחד
להקפיד שלא יהיה פסול בשופר או ביו”כ (מצוי בבית החולים וכד’) ,יש
ראשון יעשה תשובה על מה שחטא כל ימיו ביום ראשון ,וכן ביום בתקיעות. להם לזמן ואינו דומה בזה לת”ב.
שני וכן כל שבעת הימים’. לשתות מים במוצאי יו”כ לפני הבדלה להאכיל קטנים ביו”כ
בימים הללו נפתחים כל שערי בינה ,והבינה זה תשובה וכדכתיב מ .הצמא במוצאי יוה”כ לפני הבדלה ל .מותר להאכיל קטנים ביוה”כ
(ישעיה ו,י) “ּולְ ָבבֹו יָ ִבין וָ ָׁשב וְ ָר ָפא לֹו” ,ולכן מקדימים בשמונה מותר לו לשתות מים ,ואם עדיין לא ללא הגבלה ,אולם ממתקים שאינם
התפלל תפילת מעריב ולא אמר אתה מזינים אין לתת להם.
חוננתנו שיאמר “ברוך המבדיל” לפני
השתיה. מי שהקיא אם יכול לשטוף הפה
.1באחת השנים שראש השנה חל בימים חמישי-שישי ,מסר רבינו את שיחתו הקבועה
לשתות תה בלי סוכר לפני הבדלה לא .מי שהקיא ביו”כ ויש לו טעם
בליל שבת ,ובתחילת דבריו שיבח את האוירה הרצינית המיוחדת שהיתה ,ואת התפילות הקאה בפיו יכול לשטוף את הפה
המרוממות .אך מיד לאחר מכן דיבר על כך שח"ו מלהתרפות מיד בשבת שאחרי זה... מא .תה עם סוכר אסור לשתות לפני במים פגומים ויכפוף את הראש שלא
ודיבר הרבה בגדולת מעלת השבת ,והוסיף :מעלת השבת במיוחד בשבת זו של אחר ראש הבדלה ,אולם תה בלי סוכר מותר יבלע מים ,ואם אינו מסוגל לשטוף
השנה גדולה היא עד מאוד ,והתבטא :כל ימי ראש השנה היו 'מי שטרח בערב שבת' כלפי לשתות ,ולכן במוצאי יו”כ אפשר במים פגומים יכול לשטוף גם במים
שבת זו ...וכנגד מה שהיה רגיל להתאונן על מי שלא מנצל כראוי ערבי שבתות להכנה להקל לשתות תה בלי סוכר לפני רגילים.
רוחנית לשבת ואין לו את ה'מי שטרח בערב שבת' ,ומה יאכל בשבת ...על זה אמר :בשנה הבדלה למי שקשה לו הצום.
זו היה לנו כל כך הרבה 'מי שטרח' בערב שבת ,שעי"ז שייך להתעלות מאד בהשבת... בליעת כדורים
להדליק נר הבדלה מנר הבריא או נר
.2כיוצא בזה היה רבינו מעורר על אמירת הוידוי ביום הכיפורים ,שחייבים להתכוון בו, נשמה לב .מותר לחולה שאין בו סכנה
ואם לאו הרי על זה נאמר הפסוק (תהלים עח,לו) "וַ יְ ַפּתּוהּו ְּב ִפ ֶיהם ִּובלְ ׁשֹונָ ם יְ כַ ּזְ בּו לֹו", לבלוע ביו”כ גלולות שאין להם טעם
מב .מותר לכתחילה להדליק את נר לרפואה ,ואם אי אפשר לו לבלוע
אמנם גם מי שמכוון צריך לדעת שבעצם כלפי גדלות הקב"ה זה עדיין נקרא סוג של ההבדלה במוצאי יו”כ מנר הבריא או
'פיתוי' ,ולא כמו שאנחנו חושבים שעושים טובה למישהו כשמתוודים... את זה ללא מים יכול לקחת עם
נר נשמה זה מעט מים מרים כדי לבולעם,
.3שח הרה"ג תומר איזק זצ"ל כי בעת לומדו בישיבה ביקש מרבינו חיזוק לימי התשובה, והוא הדין לאשה שלוקחת כדורים
להדליק נר הבדלה מגז בישול
ודיבר עמו על נושא שמירת העיניים ולשון הרע וגם על חיזוק בתפילה ,והסכים רבינו
מג .גז שמבשלים בו אינו מועיל במצבים שונים כיון דהוי צורך גדול
לקבוע עמו כחצי שעה ביום לענינים הנ"ל .אך הוסיף כי צריך קודם כל להקדים את נושא
להדליק מזה נר במוצאי יו”כ דאינו לקחת כדורים אלו דינם כחולה שאין
התפילה ,ואע"פ שצריך קודם סור מרע ואח"כ עשה טוב ,מכל מקום כיון שתפילה זה דבר
עיקרי ביותר ,צריך להקדימו .ורבינו נתן לו עצה לכוין בתפילה על ידי שילמד פירוש חדש חשיב נר ששבת דלא נעשה להאיר. בו סכנה שמותר להם לקחת את
על התפילה ,כמו שכתב בהקדמת סידור הגר"א בשם הגרנ"ה הלוי זצ"ל מיפו. הכדורים ביו”כ כנ”ל.
רוממות | עמוד 4
ביאור עניני
גבוה’ ,ועל ידי האכילה גופא של
שבת עושים תיקון לכל השנה,6
עשרה בינה לתשובה,
בגמרא כדאיתא
הפרשה
והזמן רוממות +הפרשה
מכל מקום רואים מזה את גדולת (מגילה יז,ב) ‘ומה ראו
הימים שהם ימי תיקון ,וצריכים לומר תשובה אחר הרב יוסף בריקמן
ללמוד מזה עד היכן הדברים בינה דכתיב ולבבו יבין
מגיעים... ושב ורפא לו’. בינו הגדול מרן ראש הישיבה ה"דרכי שמואל" זיע"א
בימים אלו הקב”ה
לשוב למעשה מאיר באופן ישיר ללבבות של
אנו חייבים להתעורר למעשה ממש דִּ ְר ׁש ּו ה' ְּב ִה ָּמצְ אוֹ
כל אחד ואחד ,ובפרט בשבת
ולשוב בתשובה בשבת זו ,שהרי קודש יומא דנשמתא שצריך לשוב
לא נשארו עוד הרבה ימי סליחות. בתשובה ולהתקרב להשי”ת בהיותו
הימים הללו נזכרים ונעשים, .3
קרוב אלינו
ימי תשובה ,ימים שכל השערים בין כסא לעשור
פתוחיםּ“ִ ,ד ְרׁשּו ה’ ְּב ִה ָּמ ְצאֹו ְק ָר ֻאהּו תענית בשבת שובה הודעה ואזהרה חמורה
ִּב ְהיֹותֹו ָקרֹוב” (ישעיה כט,יג) ,ודרשו ועוד כתב רבינו הגר”א ז”ל שכל אל בני הישיבה שיחיו,
חז”ל (ר”ה יח,א) שאלו עשרה ימים העשרה ימים מר”ה ועד יום
שבין ראש השנה ליום הכיפורים מודעת זאת כי עיקר התשובה ,השיבנו לתורתך ,לימוד
הכיפורים הם ה’מח’ וה’ראש’ התורה אשר היא כנגד כולם וביטולה כנגד כולם ,ותורה
ולאחר מכן אפילו הביא כל אילי של השנה ,והראש והמוח זהו
נביות שבעולם לא מתכפר לו. על מנת לעשות ולקיים .ונורא נורא כי נהפך לרועץ ח”ו,
העיקר והשורש להכל ,וכל מעשה אשר בימים הקדושים האלו ,מזלזלים בעיקר התשובה
ומי שאוטם את ליבו ואינו שעושים באלו הימים קובע את כל בתלמוד תורה.
מתעורר ,עליו הנביא ישעיה אומר השנה הבאה.4
“ה ְׁש ֵמן לֵ ב ָה ָעם ַהּזֶ ה (ישעיה ו,י) ַ וראוי לכל אחד לחוס על נפשו ולקבל על עצמו קבלות
והיה מנהג בזמן הגאונים שהיו חמורות בפרט בימים אלו לגדור עצמו להמנע מדיבורים
וְ ָאזְ נָ יו ַהכְ ֵּבד וְ ֵעינָ יו ָה ַׁשע” ,שעונשו צמים בכל עשי”ת וגם בשבת,
הוא שמשמים אוטמים את ליבו וכל מיני ביטולים ,וכל אחד כפי נגעי לבבו ד’ ישמרנו,
והראשונים (עי’ רא”ש ר”ה ד,יד לשמור על סדרי הלימוד והתפלות בישיבה ,וגם לא
“ּפן יִ ְר ֶאה ְב ֵעינָ יו
שלא יוכל לשוב ֶ - ועוד) תמהו היאך שייך לצום
ּוב ָאזְ נָ יו יִ ְׁש ָמע ּולְ ָבבֹו יָ ִבין וָ ָׁשב וְ ָר ָפא
ְ לשמוע ליצר המסית ומקטרג רח”ל לברוח מן הישיבה גם
5
בשבת .ואמר על כך הנודע ביהודה על מנת ללמוד ,ואיני מקנא בהפורשים האלו הנכנעים
לֹו”. (הו”ד בשו”ת תשובה מאהבה ח”ב ליצר הרע להחליש מקומות של תורה ותפלה.
וצריך להזהר שלא תהיה רק הערות לשו”ע או”ח סימן תקצז)
התעוררות מעט ואחר כך לשכוח שאחרי שזכינו לדברי קדשו של בושה וכלימה נוראה להתלהב באמירת סליחות מבלי
מהכל .ומפחיד להזכיר דברי רבינו האריז”ל שכל יום מתקן מה שפגם להתבונן ולפקח על עצמו על חייו ועל נפשו ,לא להפקיר
יונה והגר”א על הפסוק (משלי י,כ) כל השנה באותו היום ,אם כן הימים והלילות ח”ו .לשקוד על דלתי בית המדרש בשעות
“לֵ ב ְר ָׁש ִעים ּכִ ְמ ָעט” ,שמי שמתעורר הרי זה כמו בתענית חלום שיפה היום והלילה ,ולא להמשך ולהגרר לשונא הוא היצר הרע
לשעה ּ“ -כִ ְמ ָעט” ,ולא משתנה, כאש בנעורת דווקא באותו היום הוא וכו’ ,לקיים “באמונתו יחיה” ולא ח”ו כאילו לית וכו’
נאמר עליו “לֵ ב ְר ָׁש ִעים”.7 ולא לאחר מכן (שבת יא,א) ,ולכן ולית וכו’ ,אין העולם הפקר יש דין ויש דיין.
ובפרט בימי הנעורים שהם מותר להתענות תענית חלום התפילה צריך חיזוק יותר בפרט בימים הנוראים האלו,
ה’חיצים’ לכל החיים כדכתיב בשבת (שו”ע רפח,ד) ,ואם כן הוא להתעורר מהתרדמה המשחית כל חלקה טובה ,ח”ו לא
(תהילים קכז,ד) “ּכְ ִח ִּצים ְּביַ ד ּגִ ּבֹור הדין שמותר להתענות תענית של להגרר לאשר קרך וכו’ כי בשרירות לבי וכו’ רח”ל .גם
עּורים” ,ובאמת כל החיים ּכֵ ן ְּבנֵ י ַהּנְ ִ תשובה בשבת של עשי”ת ,שאם אמירת הסליחות ,כל מה שאומרים ראוי שיהא במתינות
הם ימי הנעורים באופן יחסי ,אבל לא יתענה בשבת זו לתקן כל והתבוננות ,עורו נא לחיות החיים האמיתיים הנצחיים
ודאי שאינו דומה נעורים ממש השבתות של השנה ,הרי זה מעוות בתבונה מעמיקה ביראת ד’ אשר זה כל האדם.
לימים שיבואו אחר כך ...ושנזכה לא יוכל לתקון. ואם לא עכשיו ...עכשיו ...אימתי ...אימתי ...כי קרוב יום
לשוב בתשובה שלימה למעשה ולכן הכריע הנודע ביהודה שמותר הדין ומי יכילנו .נא להשתדל לזכות לחיים ,ובחרת בחיים.
למעשה ,ושתשפיע עלינו השבת לצום בשבת זו .ואף על פי שלא אחד מן החבורה
הזו לכל השנה כולה ,לטוב לנו כל נתקבלו דבריו ,ואדרבה ,קיבלנו
הימים.8 מרבותינו ששבת היא ‘גבוה מעל שמואל
.4העולה מדברי רבינו הגר"א דעשרה ימים אלו משמעותם כפולה ,מחד -יש בהם כח לתקן את כל השנה שעברה ,ומאידך -הם תחילה וראש לכל השנה הבאה עלינו לטובה ,שהמעשים
בימים אלו קובעים את דרגת האדם לכל השנה ,ומעשיו בכל השנה הם בחינת 'תולדה'.
.5כאשר רבינו הזכיר את דברי ה"נודע ביהודה" הוסיף בזה"ל' :רבינו הגדול והקדוש ,שרבנו חיים הלוי כאשר היה מזכיר את הנודע ביהודה היו עומדים שערות ראשו מפחד'...
"איׁש ַּב ַער ֹלא יֵ ָדע ּוכְ ִסיל ֹלא יָ ִבין ֶאת זֹאת" זה לא תירוץ...
.6במקו"א הוסיף רבינו בענין אכילת השבת :מכאיב מאוד איך שמשפילים את השבת עד לעפר ,והגם שזה בלא כוונה רעה ,אבל ִ
ובמקום שהשבת תהיה עיקרה תורה ,עושים את הסעודה עיקר ואת התורה טפל ,שבת היא יום של רוחניות! וצריכים לנצלה כראוי .צריכים להשתייך לשבת קודש ולשוב בתשובה ולהתקרב
להשי"ת...
.7נראה כי הכרחו של הגר"א הוא מלשון "לֵ ב" ,שאם הוא רשע אין לו לב ,ומה לו ול"לֵ ב" ,אלא שבאמת מדובר על אחד שמתעורר בשומעו דברי המוסר ,רק שהוא לשעה בלבד ,ואין זה קנין
בקרבו ,ועל פרט זה מקבל את השם ְ"ר ָׁש ִעים".
עוד היו רבינו רגיל לעורר על כך שבמוצאי יוה"כ היצר הרע לא נח ,והוא רוצה לעקור את הכל רח"ל ,את כל מה שקיבל האדם מיוה"כ ,ומי שלא מחזיק את עצמו אע"פ שהוא עייף ויגע וכו',
יכול לאבד ח"ו בשעה אחת את כל מה שקיבל ביוה"כ ,והנסיון יעיד על זה בחוש.
.8רבינו היה רגיל לחזור על החובה להשתנות לטובה בפועל ממש ,ומי שעושה אפילו מעט אבל הוא בדרך טובה ,בזה יש לו תקוה .ואפילו מי שחי בין הגויים ומחלל שבת רח"ל בכל מיני
מלאכות ,וביוה"כ החליט להמנע מכמה מלאכות מכאן ולהבא ועדיין עושה שאר איסורים ,כבר יש לו תקווה שלעתיד יפרוש עוד .אך מי שביוה"כ מתלהב ומתפלל בכוונה עם הציבור ובפועל
לא השתנה כלום ,מה עשה!? ...לכן חייבים להשתנות!
והיה רבינו אומר כי יש שלשה דרגות בדבר :א .תשובה אמיתית שגומר בלבו לעזוב כל חטאיו ,ועושה זאת בפועל ממש .ב .שגומר בלבו לעזוב כל חטאיו ,אבל אחר כך לא עומד בזה ,אבל יש
משהו שהוא כן השתפר בפועל .אמנם זו לא תשובה שלימה ,אבל הוא כבר ב"מצב של תשובה" ,בדרך עליה ,וגם זה משהו .ג .אדם שביום הכיפורים התפלל והתלהב מאוד ,אבל הכל היה רק
בגלל שהוא נגרר עם הציבור ,ואח"כ לא השתנה אצלו שום דבר ,וזה גרוע מאוד ,כי מתי הוא ישתפר אם לא עכשיו!? ויתכן שכעת הוא באותה דרגה של הסוג השני ,אבל זה כמו שני ראשים
באותו גובה ,רק שאחד עולה במדרגות ואחד יורד ,ומי שלא עולה ,בהכרח יורד...
רוממות | עמוד 5
ענין אמירת
הוי”ה השני. 1
סליחות
(ח"ב) רוממות +הסליחות בעקבות המאמר שכתבתי בגליון האחרון לשנת
תשפ”ו בתוכן ענין ‘אמירת הסליחות’ ,באתי בזה בכמה
ומקורו של דבר במקרא מפורש בתורה .שהרי על עבודת
התפלה בכלל נצטוינו בכתוב ועבדתם את ה’ אלקיכם זו הרב נחום בריקמן גרגירים ,האחד שנשמט מהגליון בטעות ,ובלעדי
תפילה ,ואילו כשבא משה להתפלל אחר מעשה העגל ובקשה מפני התענית ,וזו היא התפילה הנקראת תפלת תוספת היה חסר הבנה במקצת ,והשני בו תיקונים זעירין.
כתוב ויעבר ה’ על פניו ויקרא ,שהתעטף הקדוש ברוך נעילה כלומר ננעלו שערי שמים בעד השמש ונסתרה ובפרט שעדיין נוגעים הדברים טובא לימי עשי”ת שבהם
הוא כש”ץ והראה לו סדר תפילה .ולמה לא לימדו סדר לפי שאין מתפללין אותה אלא סמוך לשקיעת החמה’. ממשיכים ביתר שאת ב’אמירת הסדר סליחה’ בימים
תפלה בשעת הציווי על התפילה? מכיון שתפילה זו של ועי’ עמק ברכה תפילה אות ב שלמד מדברי הרמב”ם שתוקפם ‘קראוהו בהיותו קרוב’.
משה היתה שייכת לתשובה שהרי היא קשורה עם סליחת דמחמת דגדר תפילת נעילה אינה ‘תפילה נוספת’ בשם א .על מה שעוררתי וכי היכן מצינו דוגמת מש”כ בשו”ע
מעשה עגל ,אין לתפילה זו שום שייכות עם ענין תפילה אחר אלא ‘ריבוי תפילה’ על כן לא שייך בה לדון מחמת (סימן תקפא) שהש”ץ של סליחות מתפלל כל היום משום
הכללי .אלא שחידש השי”ת למשה סדר תפילה גם בעולם בל תוסיף .ולכך נדחית ראית הראב”ד דלא כהרי”ף המתחיל במצוה אומרים לו גמור ,ובדרכי משה מבואר
התשובה ונתגלה לו דכשם שיש תפילה הפועלת בתוך בברכות כא ,ב ד’הלואי יתפלל אדם כל היום’ לא קאי אף מעריב שלפניו .הלא דבר הוא .לא נתפרש הישוב
עולמו של שם הוי”ה הראשון ,כמו כן יש סדר תפילה אתפילת חובה משום דאית ביה בל תוסיף ,ומתפילת כל כך.
הפועל גם בתוך עולמו של שם הוי”ה השני .וחידוש זה של נעילה הוכיח דאינו ב”ת ,והנה להר”מ נעילה לא שייכא ולכאורה ממנהג זה ובפרט לדעת הדרכ”מ מוכח דהימים
פעולת התפילה בעולם התשובה הוא כ”כ עמוק עד שלא לב”ת[ .וצ”ע שברמב”ם לא הודגש ד”ז אלא בירושלמי]. עצמם בגדר ‘ימי סליחות’ ולא רק ימים שבהם מבקשים
יספיק הציווי ע”ז .חידוש זה צריך להתגלות דוקא במחזה, והראו לדברי הירושלמי תענית פרק ד הלכה א‘ ,ומניין סליחות .וגם מבואר ד”ז מדברי המשנ”ב סימן תקפא סק”ו,
וירד ה’ בענן ,מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כש”ץ. לנעילה א”ר לוי (ישעיה א ,טו) גם כי תרבו תפילה אינני ‘ועוד טעם שקבעו ד’ ימים שכן מצינו בקרבנות שטעונים
אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו .ולכן נמצא במנהג שומע מיכן שכל המרבה בתפילה נענה’ .ועדיין אין לי ביקור ממום ד’ ימים קודם הקרבה ובכל הקרבנות בפ’
ישראל של אמירת סליחות גוון מיוחד דומה לתפלות הבנה בעומק הענין של ‘ריבוי תפילה’ ,תן לחכם ויחכם. פנחס כתיב והקרבתם עולה ובר”ה כתיב ועשיתם עולה
הקבועות ,אשרי ,תחנון ,תתקבל ,המייחד ומבדיל תפלה ג .ובשולי דברינו צויין לעיין ב’פחד יצחק’ (ראש השנה ללמד שבר”ה יעשה אדם עצמו כאלו מקריב את עצמו
זו לסליחה לסוג בפני עצמה ,ומכאן הוא הבליטה בעילוי מאמר לג; יום הכיפורים מאמר א) שסולל דרך נפלאה ולכן קבעו ד’ ימים לבקר כל מומי חטאתו ולשוב עליהם’.
אופי התפלה של ימי התשובה .מפני שבימי התשובה וחדשה בזה ,ולא הבאנו הדברים ,ודוקא כעת בעשי”ת ומקורו מדברי האליה רבה בשם העטרת זקנים ,וז”ל
יש לנו לכל עניננו גישה של בעלי תשובה ,ולקושטא נוגע טפי ,שעל זה סובבים כל דבריו .תורף עיקר דבריו ‘משום דאיתא במדרש בכל הקרבנות נאמר והקרבתם,
דמילתא תפלת התשובה נגדרת בגדר מיוחד וממילא יש שם שמלשונו של הרמב”ם; “אף על פי שהתשובה והצעקה ובראש השנה נאמר (במדבר כט ,ב) ועשיתם ,שיעשה
לה גוון וצורה מסוימה משל עצמה .עכת”ד. יפה לעולם בעשרה ימים שבין ר”ה ליום הכפורים היא אדם עצמו קרבן בראש השנה ,ולהכי צריך ארבעה ימים
ולפ”ז גם נבין את מה שהובא להעיר בגליון שעבר ,מה יפה ביותר ומתקבלת היא מיד שנאמר דרשו ה’ בהמצאו”, לביקור מפני המומין ,ועל ידי התענית יפשפש ויבקר
ענין כל ה’פסוקי דזמרה’ שבהם פותחים את ה’סליחות’, למדנו כי הימים הללו ‘ימי תפילה’ בעצמותם כדרך שהם דומיא דקרבן (בזכרון משה ליקוטי דינים אות ה)’.
פסוקי ‘אשרי’ ואח”כ ‘לך ה’ הצדקה’ ,עד שזה מהווה חלק ‘ימי תשובה’ .הבנה יותר עמוקה בבליטת השינוי בתפילה ויש קצת מקור לזה דהנה כתב הרמ”א (סימן פח) וז”ל,
משמעותי מאד ביחס לכל הסליחות ,שבאמת יש כאן בימים הללו הוא מתבאר מדברי רבינו יונה בשערי ‘יש שכתבו שאין לאשה נדה בימי ראייתה ליכנס לבית
מהלך של שבח על הבריאה המחודשת שמכח שם ‘הוי”ה’ תשובה (עיקר הט”ו) דתפילה להצלחת עבודת התשובה הכנסת ואפילו במקום שנהגו להחמיר ,בימים נוראים
לאחר החטא .והדברים נשגבים. הרי היא מעיקרי עבודת התשובה ,והיינו דבתפלתו וכה”ג ,שרבים מתאספים לילך לבית הכנסת ,מותרין
וכעת מצאתי סייעתא נפלאה ,דהנה ענין ריבוי הפיוטים של האדם השב לפני קונו יש בה גם משום קיום מצות לילך לבהכ”נ כשאר נשים ,כי הוא להן עצבון גדול שהכל
ביום הכיפורים צ”ב ,התינח בראש השנה ,י”ל שרובם תשובה נוסף על קיום מצות תפלה מצד עצמה .וזהו ענין מתאספים והן יעמדו חוץ (תרוה”ד ח”ב סימן קלב)’ .וכתב
עוסקים בשבחי השי”ת וזה הדרך להמליכו ביום שכל ‘סדר סליחות’ שאנו אומרים בכל הימים הללו[ ,וכפי אשר המג”א סק”ג וז”ל‘ ,בימים נוראים .נראה דמיום ראשון
ענינו הוא מלכיות ,אבל ביוה”כ מהו .ומצינו בדברי הר”ן הובא בדברינו מה שהצביע הלבוש על השתדלות מיוחדה של סליחות ואילך מיקרי ימים נוראים לכל כה”ג (מעגלי
במגילה (יג ,א) ,וז”ל‘ ,ביוה”כ ממהרין לבא ומאחרין לדמותן לצורת התפלות הקבועות :הקדמת אשרי ,נפילת צדק)’ .והובא במשנ”ב (סק”ח) .וכ”כ המט”א (סימן רג).
לצאת .פי’ ממהרין לבא שהרי אסור בעשיית מלאכה אפים ,קדיש של תתקבל]. אכן אין מזה הוכחה ד’ימי הסליחות’ נחשבים בגדרם
ומאחרין לצאת משום דנפיש סדורא דיומא שהיו רגילין וביאור הדבר כי שני שמות הוי”ה הנמצאים בראש השלש ‘ימים נוראים’ ,אלא רק לענין זה שרבים מתאספים לילך
לומר סדר עבודת היום כמו שאנו עושין ...ומרבין ג”כ עשרה מדות נתבארו בחז”ל שהשם הראשון הוא לפני לביהכ”נ[ .דיעויין במג”א (סימן תקפא סק”ד) ד’אבל
בדברי שבח ותפלה מפני שהוא יום מחילה וכפרה’ .ומבואר שיחטא האדם והשם השני הוא לאחר שיחטא האדם תוך י”ב חודש אסור להתפלל בימים נוראים דהא דינם
שהריבוי בדברי שבח הוא מחמת המחילה והכפרה ,ודוק. ויעשה תשובה ,הרי לן שכוחה של תשובה בא לכלל כרגלים לכל מילי’ ,ועיין במחצה”ש שם בשם הא”ר (סימן
ד .הובא בגליון ר”ה הנ”ל מש”כ הלקט יושר על רבו בעל ביטוי דוקא ע”י “שם” ,שם הוי”ה שלא ניתן להתרגם תקפב סקכ”ב) דהיינו בר”ה וביו”כ דוקא].
התרומת הדשן; ‘כי הגאון ז”ל הוי מנגן מר”ח אלול בחול ואינו משותף לשום ענין אחר בעולם בלתי לה’ לבדו. ולפמשנ”ת (בגליון דר”ה הנ”ל) יותר מתבאר שהימים
עד אחר יוהכ”פ בברוך שאמר כמעט שעה אחת’ .וכתבנו ולמדים אנו מכאן כי כוחה של תשובה אינו כח בין שאר מקבלים תואר של ‘ימי סליחות’ ,מאחר שכל סדר
דיש לפרש דהמכוון מ’ברכת ברוך שאמר’ עד ‘ישתבח’ הכוחות שהעולם מתנהג על ידיהן ,אלא שהיא הוי”ה ה’תפילות’ שבהם משתנה דמלבד הג’ תפילות שבכל
[שיש בה יחס של ברכה אחת] ,אך באמת זו העזה לכתוב חדשה מעיקרה .דכוונתו הפשוטה של שם הוי”ה היא יום נתווסף ‘עשו לפניי סדר תפילה’ נוסף של ‘סליחות’,
כן בפשיטות ,ואולי ניתן לכתוב בדרך ‘יתכן’ .אבל שמעתי המחיה ומהוה וממציא את כל המציאות כולה ומחדשה וכאמור.
שהגיב על כך הגאון רבי יוסף פטרוף שליט”א ראש בכל רגע ורגע מאין המוחלט אל היש הגמור .ומכיון שאין ב .שמעתי מגאון אחד שליט”א שרצה לחדש בזה
ישיבת ‘מעלות התורה’ שעל דא ממש התבטא מרנא שום ביטוי למקורה של מדת התשובה מלבד שם הוי”ה דיסוד אמירת הסליחות הוא כלשון מרן השו”ע (סימן
ה’דרכי שמואל’ זצוק”ל; אולי מותר להגיד שהכונה בדברי הרי שהתשובה היא בריאת יש מאין במהדורא תנינא. תרב); ‘בכל הימים שבין ר”ה ליוה”כ מרבים בתפילות
הלקט יושר מ’ברוך שאמר’ עד ‘ישתבח’ ,אבל זה קרירות המהדורא קמא של הבריאה אין כחה מגיע אלא עד שעת ובתחנונים’ ,והיינו המכוון ‘ריבוי תפילה’ ,וכיסוד הרמב”ם
ב’ברוך שאמר’ ...כי אין לנו השגה מי זה ה”תרומת הדשן”, החטא ושעת החטא שעת הקץ היא להוי”ה זו .והיינו שם בתפילת נעילה ,כה כתב הרמב”ם בהלכות תפילה (פ”א
ואין לנו השגה ב’ברוך שאמר’ שלו ,ע”כ .ואיתנו תלין הוי”ה הראשון אשר בי”ג מדות .ה’ קודם שיחטא .אלא ה”ז) וז”ל‘ ,וכן תקנו תפילה אחר תפילת מנחה סמוך
משוגתינו. שכאן נוצר עולם חדש של תשובה אשר לזה בא שם לשקיעת החמה ביום התענית בלבד כדי להוסיף תחינה
‘עד ה’ אלוקיך’ .גם היה רבינו הדרכי שמואל’ זצוק”ל מביא את דברי הפרקי דרבי אליעזר פרק ג; ַ‘עד ֶׁשֹּלא נִ ְב ָרא ָהעֹולָ ם ָהיָ ה .1ובזה כתב דמתפרש היטב דברי הירושלמי במכות (פ”ב ה”ו); ‘שאלו לחכמים נפש החוטאת מה ענשה? אמרו חטאים
עֹומדָ .מ ְׁשלּו
ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא ְּוׁשמֹו ַהּגָ דֹול ִּבלְ ָבד וְ ָעלָ ה ַּב ַּמ ֲח ָׁש ָבה לִ ְברֹא ֶאת ָהעֹולָ ם ,וְ ָהיָ ה ַמ ֲח ִריט ֶאת ָהעֹולָ ם לְ ָפנָ יו וְ ֹלא ָהיָ ה ֵ תרדף רעה (משלי יג) ,שאלו לנבואה החוטא מה ענשו ,אמרה והנפש החוטאת תמות (יחזקאל יח) ,שאלו לתורה חוטא מה
ּומֹוצ ָאיוֵ ,אינֹו ַמ ְת ִחיל
ּומֹוב ָאיו ָ
סֹודֹותיו ָָ רֹוצה לִ ְבנֹות ַּפלְ ֵט ִרים ֶׁשּלֹוִ ,אם ֵאינֹו ַמ ֲח ִריט ָּב ָא ֶרץ יְ
ּדֹומה ,לְ ֶמלֶ ְך ֶׁשהּוא ֶ ָמ ָׁשל לְ ָמה ַה ָּד ָבר ֶ עונשו אמרה יביא אשם ויתכפר לו דכתיב ונרצה לו לכפר עליו (ויקרא א’) ,שאלו להקב”ה חוטא מה ענשו א”ל יעשה תשובה
ׁשּובה' .והאריך בזה שאין כאן ח"ו הוה עֹומדַ ,עד ֶׁש ָּב ָרא ֶאת ַה ְּת ָלִ ְבנֹותּ ,כָ ְך ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא ֶה ֱח ִריט לְ ָפנָ יו ֶאת ָהעֹולָ ם וְ ֹלא ָהיָ ה ֵ ויתכפר לו דכתיב טוב וישר ה’ ע”כ יורה חטאים בדרך (תהלים כה) ,פי’ לעשות תשובה’ .והיינו דאפילו דרך החכמים ,הנבואה
אמינא ומסקנא אלא דבאמת לעתיד לבוא יהיה מצב של עולם בלא חטאים שזהו השלימות והתכלית כפי שהיה צריך להיות, והתורה לא הגיע החידוש של כח התשובה רק הקב”ה בעצמו .כי באמת מצד ה’שם הוי”ה’ של בריאת העולם אין מקום
עיין בשיחות שהובאו בגליון קדוש זה ,ובעוד דוכתי. למושג של ‘תשובה’ ,כי החטא כבר פגם וקלקל .והוסיף בזה מרנא ה’דרכי שמואל’ זצוק”ל דגם בתורה אין מושג של ‘תשובה’
בלא קרבן שמתכפר לחוטא ע”י ה’נפש תחת נפש’ ,אולם לאחר חורבן המקדש רק הקב”ה בעצמו כביכול חידש ‘תשובה’ של
ועל אשר קצף העליון על התחתון ,איך נכנס לביתו שלא
ברשות ,הנה באמת אין ברירא כ”כ האיסור בעצם הכניסה
בדין מחילה
רוממות +החידוד
טבועה צרובה בדם-התמצית של כל איש יהודי ,גדל גם
נתחנך על מידת הוותרנות של אֵם האומה רחל ע”ה ,ומצפה
לביתו [כל שעה שאינו משתמש בביתו ,שזה נוגע בדיני הדר המשך מעמוד 2 בעטיה לגאולה השלימה בב”א .אך השכל הישר אומר שאין
בחצר חבירו וכו’] ,אם אין משתמש שם תשמישים צנועים אדם עני נותן לחברו עשרות אלפי שקלי כסף ,ומוותר על
באותה שעה [שהרי הפועלים שם] ,וליכא היזק ראיה .וכמובן וכידוע לכל בר-בי-רב-דחד-יומא, רחבת סוכתו ,לישב במערה ארוכה וצרה מתפתלת כנחש .והרי אנן סהדי ,שהוא מצידו ,היה
הלאו של “הסגת גבול” אמור במחזיר סימן הגבול בארץ ישראל ,כפירש”י שופטים יט ,יד ,וספר מוכן לשלם ,באם היה לו ,הרבה דמים כדי שסוכתו תהיה כאספלידא (הוא טרקלין יפה ,עי’ רש”י
המצוות לרמב”ם ל”ת רמו ,ואינו עניין לכאן כלל. ב”ב ז ,א).
יהיה איך שיהיה ,אמרו לי כמה דיינים חשובים ,שהוכרח התחתון להתפרץ לבית העליון כדי ובאשר ל”לפנים משורת הדין” ,אף היא לכאורה יש לה שיעור ושורה ,וכמה רחוק מן שורת
להביא לעליון ולפועליו את צו-המניעה מהבית דין[ ,שהרי לפרוח באוויר ולעמוד נוכח המרפסת הדין מוכרח אדם לילך? איני יודע כל ראיה לזה ,ומאן שילמדני גדרי משפטה ,אוליך מאניה
אינו יכול ,כל עוד אין לו אבר כיונה] .וקרוב הדבר שאם היה התחתון נוקש בעדינות ,לא בלבד לבי מסותא .אך כסברא חיצונית יש לומר ,שכולי האי לוותר על שלו ,לבעל דין אשר נוהג כפי
שלא היתה הדלת נפתחת ,אלא היתה נטרקת וננעלת. שנוהג ,לא שמענו .והאם צריך בשל זאת ,לסבול כל חייו לשבת הוא ,בניו ,נכדיו ואורחיו ,צפונים
ז) כך או כך ,כבר גמר אומר התחתון לעשות תשובה ולבקש מחילה ולפייס את חברו .ואף אם ספונים וכפונים בימי השמחה?
לא חטא לחברו בודאי ,מכדי ספיקא לא נפקא( ,ויעוי’רמ”א תרג ,א) .אך האם מותר לו להלין ו) ועל אודות טענותיו השונות של העליון על הביזיון שביזה אותו התחתון ,בצעקתו שני פעמים,
בקשת המחילה עד אשר יבוא עמו העליון לבית דין ויצא כאור משפט ,ובהאי פחדא יתיב ,שאם ועל אשר קיבץ תלמידיו בפני שכניו ,ואשר יש בזה לכאורה איסורים חמורים של לשה”ר ואונאת
יבקש מחילה לפני כן ,יתפרש הדבר אצל העליון כחולשת הראשון ,וכבר הוחזק העליון כמי אשר דברים וכו’ .הנה באמת ככל שיש בדבר תועלת להציל ממון ,הדבר מותר ,וכדחזי’ בסוגיא דמחאה
בלשון-המעטה אין פעולותיו ואורח חיים עולים בקנה אחד עם זה שהשו”ע נר לרגליו. (ב”ב לט ,ב עי”ש ברשב”ם) ,וכמו שהעמיד האיש חפץ חיים מרנא ורבנא זיע”א בהלכות רכילות
ט ,א ובמ”ח שם ,ובלבד שיהיה זה לפי כל התנאים של “לתועלת” ,יעוי”ש .ולכאורה הוא הדין בא אצלי התחתון ,ודאגה בלב איש ישיחנה ,תולעת ולא איש .בא הוא ,אבלו בליבו ומצוקתו
על פניו ,בוכה ומבקש :נבוך אני ביותר ,ואין איתי יודע עד מה .מתחנן אני ,הורו לי הדרך -בני כאן ,ככל ועל ידי כך יציל את ממונו ,ולפי התנאים של הח”ח ,שפיר דמי ,ואין בזה איסור לה”ר
אברהם יצחק ויעקב ,סולו המסילה ,באיזה דרך מוליכין אותי .מהי דעת התורה ,באיזה דרך וכל הלאוין הנלווים לה אשר מנה הח”ח בריש ספרו.
אנקוט ,היטב בעיני ה’ .הבו עצה הלום. ויש לדון גם ,דאף אם אין תועלת בעצם מה שישמעו העוברים ושבים את אשר נעשה ,היות שאין
וזכין שלא בפניו ,שלא בפני מבקש ולא בפני המתבקש ,לשמש בזה כשליח לקבלה ולהולכה בידם לעשות ,אולם הא גופא שמוחה התחתון בפני רבים ומבייש את העליון ,זה יגרום לעליון
כאחד לבקש מחילה ממנו עליו ,על כולם ובפרט על השיעור [שהרי לא יעלה על הדעת שיותר שיחדל ממעשיו .ועוד יותר ,דכדי להביע תרעומת בפני העליון צריך הרמת והרעמת קול [ואין
לתועלת התלמידים לשפוך דמו של אחר] ,אם יתגלגלו הדברים אליו ,שיעביר על מידותיו ומן צריך להסביר צורתה של מחאה ,אשר אם ידבר בעדינות ובנחת ,נדמה הדבר כמעט כהסכמה
השמים יעבירו על כל פשעיו ,ועל פשעי עמך בית ישראל .כן יהי רצון. ומחילה] ,ומה יעשה התחתון שהקול נשמע ממילא באוזני הרבים.
רוממות | עמוד 6
בטור שכתב
ברכת על
נושא
בפרשה רוממות +ההלכה “כי חלק
עבודת
הימים רוממות עשי"+ת
חכם הרזים ליינר יעקב הרב ה’ עמו הרה"ג רבי אלעזר זכריש שליט"א
דאין לנו מי יעקב חבל יום הכיפורים -כי עמך הסליחה למען תורא
שראוי לזה בזמן הזה .מוכח דברכת שחלק
מחכמתו שייך אף בזמן הזה ,וכ”מ מש”ע נחלתו” (לב ,ט) “רחצו הזכו הסירו רוע מעלליכם וגו’ .לכו נא ונוכחה יאמר ה’
שכתבו. ברוך שחלק מחכמתו ליראיו אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר
ובשו”ת שלמת חיים (או”ח סימן רג) כתב: יהיו” (ישעיה א’ ,טז-יח) .וכתב רש”י ,עשר אזהרות של תשובה
אמת שהחיי”א העתיקו ,אולם בקיצור שו”ע ישראל בגמ’ (ברכות נח ,א) ת”ר הרואה חכמי
יש כאן ,כנגד עשרת ימי תשובה ,וכנגד עשרה מלכויות זכרונות
לא ראיתיו נזכר לפי שעה .עכ”פ בעל חיי”א חכמי ליראיו. אומר ברוך שחלק מחכמתו
שופרות .ובביאור הגר”א כתב וז”ל חשב כאן תשעה דברים ,ואחר
אומות העולם אומר ברוך שנתן מחכמתו זכה לראות פני הגר”א זצללה”ה ,ואין בו כך אמר לכו נא ונוכחה .והמה כנגד עשרה ימי תשובה ,והעשירי
תימה שהעתיקו .ובכל זאת מי שמברך לפי לבשר ודם.
יום הכיפורים .ע”כ .ומבואר דענין יוה”כ הוא “לכו נא ונוכחה”.
וכתב האבודרהם (ברכת הראייה השבח) :דעתו אין מזניחין אותו .ופשוט מי שירצה
הטעם שאומרים בישראל ‘חלק’ ובהאומות לצאת בו [בשמיעה] בוודאי עושה מצוה ,כי וי”ל בביאור הענין עפימש”כ הרמב”ן בהקדמתו לחומש דברים
העולם לשון ‘מתנה’ ,מפני שהחלק הוא כמו עכ”פ השומע צריך לענות אמן. וז”ל וטרם שיתחיל בביאור התורה התחיל להוכיחם ולהזכיר להם
הצנור הנמשך מן הנהר שאפשר להרחיבו ובשו”ת שבט הלוי (ח”י סימן יג) כתב ע”ד עונותיהם ,כמה ימרוהו במדבר וכמה התנהג עמהם הקב”ה במדת
ולהגדילו ואפשר לקצרו ולחסרו ,מה שאין כן הערוך השלחן :סתימת השו”ע והפוסקים הרחמים ,וזה להודיע חסדיו עמהם ,ועוד שיוכחו בדבריו שלא
במתנה כי תלושה ופסוקה .ובישראל כתיב שכולם העתיקו ההלכה לברך ולא גדרו לנו יחזרו לקלקולם פן יספו בכל חטאתם ,ולחזק לבם בהודיעו אותם
(דברים לב ,ט) “כי חלק ה’ עמו” ולפי זכותם משמע ודאי דשייך גם בזמן הזה ,וכנראה כי במדת רחמים יתנהג עמהם לעולם ,שלא יאמר אדם לא נוכל
מתרבה ומתמעט .ואין חלק אלא ‘ליראיו’ בין הגדר הוא ,שמקובל מבני הדור ומנוסה לרשת את הארץ כי אין אדם אשר לא יחטא ומיד תהיה מדת
בחכמה בין בממלכה בחכמה (איוב כח ,כח) שחכמתו היא חכמת תורה אמיתית ולומד הדין מתוחה כנגדנו ונאבד ,ולכן הודיעם משה רבינו כי הקב”ה
“יראת ה’ היא חכמה”[ .בבית יוסף (או”ח רכד ,בה לשמה ,ונהירנא שכאשר בא גאון הגאונים רחמן מלא רחמים ,כי הסליחה והמחילה ממנו יתברך סיוע ועזר
בעל הצפנת פענח ברכו עליו ברכה זו ,ובב”ח ו) הביא דבריו].
לבני אדם בעבודתו ,וכענין שאמר הכתוב (תהלים קל ,ד) כי עמך
השו”ע (או”ח רכד ,ו) כתב‘ :הרואה חכמי (רכד) משמע קצת שצריך שיהי’ בקי בנגלה הסליחה למען תורא .עכ”ל .וביאור הדברים שאחד מעצות היצר
ישראל ,אומר בא”י אלהינו מלך העולם וגם בנסתר כי זה חכמתו חכמת ה’ ידיעת לאדם הוא שאחרי שנכשל ח”ו בחטא שוב אין לו אפשרות להתקרב
שחלק מחכמתו ליריאיו’ .וכתב במקור חיים שמותיו וכו’. עוד להקב”ה וכמו שהאריך בזה הח”ח בספר שמירת הלשון (ח”ב
להחוות יאיר (רכד ,ו) :דע”כ נשתקעו ברכות ובהליכות שלמה (תפילה עמוד רצד) הובא פי”ט) שהיצר יושב על שני מפתחי הלב יעו”ש בכ”ד .ועל כן אמר
דחכמה ,דבעינן דווקא מופלג וגדול הדור שסיפר מרן הגרשז”א זצ”ל ,שפעם הלך משה רבינו לכלל ישראל כי הקב”ה מלא רחמים ,ומבואר בדברי
כענין מלכים הנאמרים ולא ידעינן גדרו ,ביחד עם הגה”ק ר”ד בהר”ן זצ”ל לבקר את הרמב”ן שזהו פירוש הכתוב “כי עמך הסליחה למען תורא” ,ור”ל
דאם בשביל שנעשה רב ומ”ץ א”כ כל אב”ד מרן החזו”א [כשהיה בשכונת גבעת שאול
דביה עשרה נמי. שדבר זה שהקב”ה סולח ומוחל לעוונות הוא מביא לידי יראת
בירושלם ]2ובירך הגר”ד בהר”ן על החזו”א
ברוך שחלק מחכמתו ליראיו ,והחזו”א בלבי תרתי כתב: ו) (רכד, ובפתח הדביר שמים ,כי בלא זה היה האדם מתייאש לאחר שחטא ,ושוב לא
לדעת ,כי מיום שעמדתי על דעתי לא ראיתי חייך ולא אמר דבר .3ופעם בלימוד הישיבה היה לו תקומה.
לחכמי גדולי הדור שהיו מברכים ברכה זו האריך הגרש”ז בענין לפנ”ע ,והזכיר את וזהו הויכוח של “לכו נא ונוכחה” אשר ביוה”כ ,כיון שיוה”כ הוא
בראיית וקבלת פני חכמים ,אפילו גדולים מה שאומרים בשם מרנא הגר”י סלנטר זצ”ל יום סליחה ומחילת עוונות ,ובזה התוכחה הגדולה לאדם שלא
ועצומים בתורה .זו בלבד חזינא להו דכי הוו שאין לפנ”ע במידות ,4והאריך לבאר הדברים, יתייאש וישאר במצב החטא ,שהרי הקב”ה מוחל וסולח.
שמעי איזה חילוק מחודד מיוסד על אדני ואמר ששמע שבירכו לפני חכם אחד את ומצאתי בספר אמרי בינה (דרוש לשבת שובה דרוש ב’) וז”ל אוי
האמת ,או איזה היקף בהלכות על קו היושר הברכה ברוך ‘שחלק מחכמתו ליראיו’ ,וכולם לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה ,ומה שאמר מיום התוכחה
דהוו גרסי בספרן של צדיקים רבנן קמאי ,ענו אמן ,וכי יעלה על הדעת שהכשילו
פתחי ואמרי ברוך שחלק מחכמתו ליראיו בלפנ”ע בגאוה ,אלא אדרבה יודע אני בלי הוא עפ”י שאמר הנביא לכו נא ונוכחה יאמר ה’ אם יהיו חטאיכם
בלא שם ומלכות ,אבל בראיית החכמים ספק שהלה הצטער בשעת מעשה ,ואמר אוי כשנים כשלג ילבינו ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו ,ואיזה תוכחה
עצמם לא ראיתי מברכים אפילו בלא שם למי שהבריות מתעין בו ,והיה זה לו למורת זה יוהכ”פ .הבעל העיקרים אומר לא היו ישראל ראוין לאותו
ומלכות ,וצריך טעם לזה .ונראה דהדין עמהם רוח[ ,ומסגנון הדברים היה נראה שבדידיה מעשה לעשות עגל רק להורות תשובה לרבים ,ולא היה ראוי דוד
5
לפום מאי דאיפליגו רבנן קמאי ז”ל ,אם יש הוה עובדא]. לאותה מעשה רק להורות תשובה ליחיד וכו’ ,כי באמת אין אדם
דין ת”ח בזמן הזה .דכי תקינו רבנן חכמי ובארחות רבינו (ח”א עמוד רכז) הובא שמרן שלא יחטא כו’ שיצה”ר מתגבר על האדם בכל יום ,וזה נלמד
התלמוד ברכה זו ,מסתמא אינו אלא על הקה”י הורה לבנו הגר”ח זצ”ל שיברך ברוך שמועיל תשובה על כל עבירות ,ולכן הוא העונש על אשר לא שב,
החכמים שבימיהם ,משא”כ חכמים שבזמנינו שחלק מיראיו על מרן הגרי”ז זצ”ל. ע”ד אם עונות תשמר יה ה’ מי יעמוד כי עמך הסליחה למען תורא,
שלא הגיעו לשליש ולרביע מחכמת בני קדם, ואז צריך שירא כיון שיש מקום פליטה ע”י תשובה .וזה התוכחות
וכתב הגאב”ד הגאון הגדול רבי מרדכי גרוס 1
כי כל דור ודור הולך ומתמעט.
שליט”א :דנתי קמיה רבינו ה’דרכי שמואל’ אם יהיו חטאיכם כשנים הלא תוכלו להלבינם ולתקן הדרכים,
זצ”ל על ברכת שחלק מחכמתו וכו’ ,ואמר שיעור וכמה ו) וכן כתב הערוך השלחן (רכד,
וזה אוי לנו מיום התוכחה ,ע”כ .וע”ש עוד דברים קילורין לעינים.
גדלו בתורה או בשארי חכמות לא נתבאר ,שאביו לא בירך ברכה זו על גדולי ישראל, ובזה יש לפרש מה שנקראים ימים אלו ראש השנה ויום הכיפורים
וגם בביקורו אצל מרן החזו”א זיע”א לא ולכן נמנעים עתה מברכה זו.
‘ימים נוראים’ (עיין שע”ת ש”ב אות יד) ובפשוטו נוראותם משום
אמנם העולת תמיד (רכד ,ה) כתב :הרואה בירך.אבל אמר רבינו ז”ל שעל מרן הגריש”א
שהם ימי דין אך להנ”ל י”ל דנקראים כן משום שמימים אלו באה
חכמי ישראל מברך וכו’ .פירוש הרבה חכמים זצ”ל יש לברך[ ,וכן נהגתי כשהייתי ביום
אפילו אינם מופלגים ,דלענין ברכת חכם שלישי בביה”ח ברכתי ברכה זו] .וסיפרתי לו יראת שמים לאדם ,מר”ה מחמת הדין ומיוה”כ מחמת הסליחה
הרזים בעינן שיהא דוקא מופלג ,אבל לענין שאברך תמים שאל פעם את מרן הגריש”א וכדברי הרמב”ן הנ”ל שעצם המציאות שהקב”ה סולח לעוונות היא
זצ”ל למה אינו מסכים שיברכו עליו הברכה, ברכה זו לא בעינן מופלגים. המעמיד של היראה.
והחיי אדם (כלל סג ,ח) כתב :אע”ג דבזמן בעוד שהוא עצמו סובר שלהגאב”ד מטשעבין וביום ישועה עזרתיך
הזה אין לנו דין תלמיד חכם ,מ”מ לענין זי”ע היה אפשר לברך ,הרי הוא יודע גם
ברכת ברוך שחלק ,אף בזמן הזה מי שהוא כמוהו את התורה ,והשיב לו שההבדל הוא ישעיה מ”ט ,ח’ .כה אמר ה’ בעת רצון עניתיך וביום ישועה עזרתיך
מופלג בתורה מברך עליו ברכה זו ,וכן מוכח ב”ליראיו”... וגו’ .י”ל דהנה רבינו יונה בשערי תשובה (שער השני אות יד) כתב
דבעת רצון עניתיך קאי על עשרת ימי תשובה שהעת עת רצון
ע”ש ,ולפ”ז יש לפרש דמה שאמר וביום ישועה עזרתיך קאי על
.1בספר הזכרון תולדות למשה על החת”ס (עמוד פא) הובא שכשהחת”ס ראה את הגה”ק רבי משולם איגרא זצ”ל ,היה מסופק יום הכיפורים ,דאמרו חז”ל (מדרש שוח”ט תהילים פכ”ז) ישעי
מה לעשות אודות הברכה שחלק מחכמתו ליראיו שהשמיטו הרמב”ם ,דאין לנו חכמים כאלה הראוים לברך עליהם ,אבל זה לא ביום הכיפורים ,ומבואר דיוה”כ הוא יום ישועה ,וע”ז אמר וביום
נאמר על גאון כר’ משולם ז”ל ,וטרם שפתח את הדלת ,אמר בלחש ,ת”ר הרואה חכם מחכמי ישראל אומר ,ופתח את הדלת,
ואמר בשם ומלכות בקול רם ,בא”י אמ”ה שחלק מחכמו ליראיו .ותיכף שאל את ר”מ למה לא הביא הרמב”ם הלכה זו .והשיבו
ישועה עזרתיך.
דאין לנו ת”ח כזה. וביותר י”ל דהנה בר”ה (יז ,א) איתא ורב חסד מטה כלפי חסד
.2בשנת ת"ש ביקר החזו"א לראשונה בירושלים ,כשהוא נשאר לשבות בה לאחר שהשתתף בנישואי הג"ר שלמה שמשון קרליץ ועליהם אמר דוד אהבתי ה’ כי ישמע קולי ,ועליהם אמר דוד כל
זצ"ל שנכנס לחופה בערב ש"ק. הפרשה כולה דלותי ולי יהושיע ,ופירשו בתוס’ כשהוא דל במצוות
.3לא מוזכר שהחזו"א אמר אמן ,אכן בספר ארח דוד (עמוד מט) הובא שרבי שלום שבדרון זצ"ל סיפר שענה החזו"א אמן על
זה .ובמעשה איש (ח"א עמ' מב) הובא מהגר"ח קנייבסקי זצ"ל ,שפעם אמר החזו"א לאחד שבירך עליו ברך שחלק ,שהריטב"א
רב חסד מטה ומושיע .ומבואר דהנהגת השי”ת שהוא מטה כלפי
(הובא בשערי תשובה או"ח ריש סימן קנח) כתב שאם אחד נטל ידיו ובירך ענט"י ונמלך שלא לאכול ,שאין זה ברכה לבטלה .ויש חסד ומכריע את הכף לבינוני לצד זכות נקראת ישועה .והנה
לציין שבספר הזכרון יד אהרן (ברנשטיין ,עמוד קנז) הובא מכתב מרבינו ה'דרכי שמואל' זצ"ל בענין 'בירך ולא עשה מצותו אי הוי בגמ’ שם (טז ,ב) אמרינן דצדיקים גמורים ורשעים גמורים נכתבים
ברכה לבטלה' ,ובסו"ד כתב :בענין דברי הריטב"א ,נהירנא מאז כד הוינא טליא דאאמו"ר זללה"ה היה רגיל להזכיר דברי הריטב"א, ונחתמים בר”ה ,ובינונים תלויים ועומדים עד יוה”כ ,וא”כ עיקר
ונהירנא דהוה פשיט ליה יותר מביעתא בכותחא דזה שייך רק בכה"ג שקיים הנטילה והברכה חלה על הנטילה ,ונפלאתי כעת
שראיתי אשר רו"מ שליט"א הביא מגדולים וטובים שהבינו בפשטות בדברי הריטב"א שזה בכל הברכות ,וזה באמת מחודש מאד יום הדין ביוה”כ הוא לבינונים ,וכיון דהנהגת ה’ לבינונים היא
וכו' ,עכ"ד .ומ"מ החזו"א לשיטתו (או"ח כה ,ח). להטות כלפי חסד [וע”ש בריטב”א דהא דאמרינן לא זכו נחתמים
.4כתב הגרי"ס באבן ישראל קדוש ישראל (ח"ג עמוד ק) והיותר כבד בבחינת התיקון ,הוא בדבר המידות ,כי זה כלל גדול במידות, למיתה ר”ל שהרשיעו ,אבל אם נשארו בינונים הרי הם זוכים ע”י
שרוב מידות הטובות המה רק במה שנוגע להאדם בעצמו ,אבל במה שנוגע לחבירו ,החוב להשתמש בכל עוז בהיפוכה .כמו לברוח הנהגת רב חסד] א”כ נמצא דיוה”כ הוא יום ישועה להם .והיינו
מן הכבוד היא מידה יקרה כמאמרם ז"ל (אבות ד ,כא) כי תאות הכבוד תוציא את האדם מן העולם ,אכן במה שנוגע לחבירו ,אמרו
רז"ל (שם א) איזהו מכובד המכבד את הבריות.
בעת רצון עניתיך בעשי”ת ,וביום ישועה עזרתיך ביוה”כ בהנהגת
.5כתב הפלא יועץ (הילול) צריך לשקול בפלס שלא תהא מצוה הבאה בעבירה ,כגון לומר שבחו בפניו ,שיוכל לבא לידי גאוה רב חסד מטה כלפי חסד .אשרי העם שככה לו אשרי העם שה’
ועובר על לפני עור .ולפעמים ראוי להללו בפניו על מעשיו הטובים ולהודיעו גודל מצותו ומתן שכרו כדי שיתחזק במנהגו הטוב וכה אלקיו .אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרים ומי מטהר אתכם
יוסיף אבל ראוי לצרף בדבריו לומר אליו שאל יחזיק טובה לעצמו כי לכך היתה יצירתו ואין אדם יכול לצאת ידי חובתו. אביכם שבשמים.
רוממות | עמוד 7
לפתוח פיו .ולכן מקדים ומבקש ‘ה’ שפתיי תפתח’ .כלומר
ואני תפילה
(ועד נ"ט) רוממות +התפילה ‘רחישת פיך חביבה עלי
עזרני נא שאוכל לפתוח פי ולדבר לפניך.
הגאון רבי מרדכי יפה שליט"א כחוט השני של זהורית’
וסיפר רבי אלי’ מעשה שהיה בימי הצאר ניקולאי שר’’י,
טעמה של תפילה בדרגות גבוהות ,ולחזור על דברים ויסודות
שקבלן אחד סלל כביש גדול בעיר הבירה ,והמלך נסע על כל תפילה חביבה ורצויה מאוד לפני הקב”ה ,כדאיתא במדרש
שהיו רגילים לדבר ,כדי לרומם אותנו במעלת התפילה].
הכביש ומאוד מצא חן בעיניו טיב עבודתו .וכאות כבוד גדול שיר השירים (פרשה ד)‘ :אמרו ישראל לפני הקב”ה; רבש”ע,
לאותו קבלן ,הזמינו לארמונו ,וכשהופיע אותו קבלן לפני נראה לי שכל אחד מתלמידי ראש הישיבה זכה מפעם לפעם אין לנו לשון זהורית ושעיר המשתלח .אמר להם :כחוט השני
המלך ,אחזו פחד ורעדה ,ונתכווצו גידי לשונו ,ונעשה אלם לראות מעמד תפילה מרומם כזה ,ומשום כך שתי השאלות שפתותיך ,רחישת פיך חביבה עלי ,כחוט השני של זהורית.
ממש ,ולא יכול היה להוציא הגה מפיו מרוב פחד .ואמר רבי הללו לא היו קשות לו ,ואולי אחת מתרצת את חברתה .אכן והוא יתברך מצפה לשמוע את קולנו כדאיתא בירושלמי
אלי’ ,אם כן קל וחומר כשעומד לפני מלך מלכי המלכים כן קרה משהו ,כל תפילה היא מעמד עצום ונורא של עמידה מסכת ברכות; אם בא על אדם צרה לא יצווח לא למיכאל ולא
הקב’’ה ,אם יתבונן היטב לפני מי הוא עומד ,אפשר שיאחזנו לפני הבורא יתברך ,לעשות לו נחת רוח ,שהרי הוא מצפה לגבריאל ,אלא יצווח לי ,ואני עונה לו מיד ,שנאמר :כל אשר
רעד ופחד גדול ולא יוכל לדבר כלל ,לכן מתחילים אנו ומשתוקק לתפילות שלנו .להתפלל אליו תפילה שהיא כנגד יקרא בשם ה’ ימלט’ .ובמדרש תנחומא איתא; ‘לימד משה את
בבקשת ‘ה’ ,שפתיי תפתח’. קרבן התמיד ,ע”י תפילה מעומק הלב ואשפוך נפשי לפני ה’, כל באי עולם ,שלא יאמר אדם הואיל וחולי שלי מסוכן ועשה
נהיים שותפים ל’אישי ישראל ותפילתם’ באותם כבשים של צוואה וחילק כל אשר לו ,לא יאמר הואיל שעשה צוואה לא
גדולי עולם במדרגתם הגבוהה הבינו את משמעות הזכות
אש שמיכאל שר הגדול עומד ומקריב לפניו. יתפלל עוד ,אלא יתפלל ,שאין הקדוש ברוך פוסל תפילת כל
הנוראה לדבר עם מלך מלכי המלכים ,מלך רם ונישא,
שמשמשים אותו ריבי ריבוא מלאכים שרפים ואופנים, ובמיוחד לאחר הכנה רבה ,להתפלל תפילה במקום שלא בריה ,שהרי משה עשה צוואה וכו’ ,שמא תאמר הפסיק ולא
שמשבחים מפארים מרוממים ומעריצים אותו .וחרף זזה ממנו שכינה ,שקדושת המקום מרחיקה ממנו מקטרגים, התפלל עוד? תלמוד לומר :ואתחנן אל ה’ ‘.
גדלותו ,הוא בחר בנו ,וחשוקה לפניו התפילה של כל אחד וכדרכו בדרך היה חוזר פעמים רבות ביראה ובהשתוקקות כתב רבי צדוק הכהן מלובלין; כאשר נופל על אדם פחד מאיזה
מאיתנו יותר מכל משמשיו במרום ,והוא מבקש ומתאווה על כמה פסוקים ומאמרי חז”ל ,ועל הנהגתם של גדולי עולם, דבר ,אז תיכף יבקש רחמים להנצל מזה ,כי לכן עוררוהו
ומקשיב לתפילה של כל יהודי באשר הוא שלוש פעמים ֹלקים
ּנֹורא ַה ָּמקֹום ַהּזֶ ה ֵאין זֶ ה ּכִ י ִאם ֵּבית ֱא ִ
ֹאמר ַמה ָ
“וַ ּיִ ָירא וַ ּי ַ מן השמים בפחד זה ,כמו שאמרו (סנהדרין קמד)‘ ,לעולם
ביום ,ומי שמחסר תפילה הוא ‘מעוות לא יוכל לתקון’ .ולכן וְ זֶ ה ַׁש ַער ַה ָּׁש ָמיִ ם” (בראשית כח ,יז) .ומבאר רש”י ‘וזה שער יקדים אדם תפילה לצרה’ ,ומנין יודע קודם הצרה? ,ה’ יתברך
הם השקיעו כוחות מרובים כדי לזכות לעוד תפילה טובה. השמים -מקום תפלה לעלות תפלתם השמימה .ומדרשו, מעוררו על ידי הפחד( .צדקת הצדיק קסט).
וכשהם פתחו במילים הקדושות של ‘ברכת אבות’ שכוללת שבית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה’.
את כל תפילת שמו”ע [והכוונה מעכבת בה] הם התמלאו גיל ּנֹורא
“מה ָ רגיל היה לחזור פעמים רבות; “וְ זֶ ה ַׁש ַער ַה ָּׁש ָמיִ ם”ַ , הקב”ה בכבודו ובעצמו מקבל
ַה ָּמקֹום ַהּזֶ ה” .ועל דברי חז”ל בפרקי דרבי אליעזר (לה); ויירא
וחרדה ,ופעמים דמעות קודש זלגו מעיניהם[ ,הדמעות הללו
מסייעות שהתפילה תתקבל]. ויאמר מה נורא המקום ,מכאן אתה למד שכל המתפלל תפילות בדמעות
בירושלם כאלו מתפלל לפני כסא הכבוד ,ששער שמים הוא כל תפילה לא שבה ריקם ,וכשמתפללים בדמעות ‘שערי
זכות מיוחדת הייתה לראות את ראש הישיבה הגאון רבי אריה דמעות לא ננעלו’ והתפילה קרובה הרבה יותר להתקבל
פתוח לשמוע תפלתן של ישראל.
פינקל זצ”ל ניגש ברעדה כש”ץ לתפילת מוסף בימים נוראים, לפני ‘מלך מתרצה בדמעות’ .כמבואר בספר חסידים (קל) ,יש
ופניו חיוורות כסיד ההיכל .ראו דוגמה ל’נרעש ונפחד מפחד הוא היה חוזר לעצמו ומעורר אותנו מדברי רבותינו ,בגודל
הזכות העצומה להתפלל במילים הקדושות העומדות ברומו אדם שאינו זכאי שיקבל המקום תפילתו ,אלא בעבור תוקף
יושב תהילות ישראל’ ולהדרכת ה’חסד לאברהם’ שכתב, תחנונים ודמעת עיניו ,אשר תמיד בוכה ומתחנן – אף על
ויחרד השליח ציבור ויילפת בבואו אל הקודש להיות מליץ של עולם ,שמאה ועשרים אנשי כנסת הגדולה ומהם כמה
נביאים ,תיקנו לנו ,בעת שהופיעה עליהם נבואה עצומה ,והם פי שאין בידו זכות ומעשים טובים ,מקבל הקדוש ברוך הוא
בין ה’ ובין ישראל .ובבכי של ערגה ,הוא התחנן לאבינו תפילתו ועושה חפצו.
שבשמים שיחמול עלינו ,ויכבשו רחמיו את כעסו על ‘הבן הכינו עבורנו במילים ספורות ומדודות ,את הנוסח הנכון
יקיר לי אפרים’ על ילדי השעשועים שלו .הוא הזכיר בחיל לכל תפילה ותפילה ,בימות החול בשבתות ובמועדים ,אשר ומגודל החשיבות והחביבות לתפילה בדמעות ,הקב”ה בעצמו
ברעדה ,ובבכי ממיס לבבות את עקדת יצחק ,והתחנן לה’ בהם נבקש את פניו .וכל תיבה מתיבות התפילה נצרכת מאד ובכבודו פותח את השער בפניהם ,וכתב בספר ‘קב הישר’
שיזכור את הברית ואת החסד ואת השבועה שנשבע לאברהם לתיקון ריבוי עולמות וכוחות עליונים וסדור המרכבה ,והם (פרק ח) :ויראה להתפלל בדמע ,כי תפלה בדמעות היא
אבינו בהר המוריה .וישפיע רחמים וחסדים מרובים על הכלל זכו לכלול ולגנוז במטבע תפלה קבועה וסדורה בנוסח אחד, חשובה וקרובה מאוד להתקבל ...ומרוב חשיבות התפילה
והפרט. תיקונים של כל העולמות עליונים ותחתונים ,וסדרי פרקי בדמעות ,הפתח אשר נכנסים שם התפילות אשר הם עם
המרכבה ,ושבכל פעם שמתפללים יגרם תיקונים חדשים דמעות ,אינו פותח אותו פתח שום מלאך או ממונה ,כי אם
מי שזכה לראות מעט מדמותם של אלו שזכו לטעום מטעם הקב”ה בעצמו ובכבודו ...וכשהתפילה היא עולה למעלה ,אז
בסדור העולמות והכוחות והמשכת מוחין חדשים אחרים.
התפילה עומדים ומשמשים את קונם בסילודין ,שראו עליהם אוֹפן אחד ושמו ירחמיאל והוא ממונה על ַ יוצא לקראתה
“שוש אשיש בה’ תגל נפשי באלוקי” ,את פניהם שהפיקו מה רב הזכות שאף שאנו בשר ודם ילודי אישה קרוצי חומר,
הוא יתברך חפץ במילות התפילה שלנו ,ועם המילים הללו שש מאות חיות של מעלה ,ונוטל את אותה התפילה עם
זיו מאור פני מלך חיים שהאיר עליהם בתפילתם שהיתה דמעות ,ומעלה אותה והיא עולה ומתקשרת למעלה למקום
ברוממות וברגשי קודש ,מקיימים את תפקידנו – “עם זו הוא בונה עולמות ומשפיע שפע ברכה בכל העולמות כולם.
מרן רה”י הגראמ”מ שך זצוק”ל אמר לתלמידיו; אין לי תענוג גבוה מאד.
יצרתי לי -תהילתי יספרו” ,בודאי התרומם הרבה מהמראות
הגדולות שחזו עיניו. בעולם יותר מלעמוד בתפילה לפני הקב”ה .זהו התענוג על ידי הדמעות האדם מוחק את הקטגורים אשר נבראו
הגדול ביותר שיש לי... מעבירותיו .וכל אדם ששופך דמעותיו לפני הקב”ה אפילו
קיבלנו סדר הכנה איך לעלות מעולם לעולם עד שמגיעים אם כבר נגזר עליו עונש ,גזר דינו יקרע ולא יוכל העונש
‘לשכינה כנגדו’ ,ובתוך מעמד ‘פנים בפנים’ יש מדרגות לאין רבותינו הראשונים לימדונו ,שבעת עומדו להתפלל לפני
קונו ית”ש ,יפנה את לבו מכל המחשבות ,ויראה עצמו כאלו לשלוט עליו .וכתבו הקדמונים שיש בני אדם שקשה להם
שיעור ,וכשאנו לפני ה’ יש לנו את הזכות ל’שפכי כמים להוריד דמעות ,וגם כשרוצים לבכות ,דלתי עיניהם סגורות
ליבך נוכח פני השם’ .יכולים אנו לבקש גם מתנת חינם – הוא עומד לפני השכינה ,ויתן עיניו למטה כאילו הוא מביט
לארץ ,ויהיה לבו פנוי למעלה כאילו הוא עומד בשמים... ומסוגרות אפילו לדמעה אחת ,פעמים סיבת הדבר שנפשם
‘ואתחנן אל ה’ .הקדושה שזוכים בתפילה [שיש לה שייכות לא מטוהרת .וצריך כל אחד לעשות את אשר בכוחו ,ולדחוק
לנבואה בזכות שלושת אבות] מקדשת ומזככת אותנו הרבה, ועומד כעבד לפני רבו באימה ביראה ופחד ...ויפשיט גופו
מעל נפשו .היינו שיסיר כל רעיוני ההבלים הבאים מכוחות עצמו במחשבות רבות לעורר הבכי ,כי ביד האדם להוציא
ומרחיקה את הפסולת והדברים המעכבים ,ומזכה באור עצום הדמעות ,ואשרי אדם השופך דמעותיו לפני ה’ בתפילתו,
מה’ יתברך. הגוף שנחקקו ונתדבקו בנפשו ,ויבטל ויסיר מעליו במחשבתו
כל תענוגי הגוף והנאותיו וכל עניניו ,עד שיוקבע במחשבתו הכוכבים והמזלות בוכים עמו ,ותפילתו נשמעת ומתקבלת
הזוהר הקדוש כותב שהתפילה בוקעת אווירים ורקיעים ברצון ,וסימן לדבר ‘וְ ִהנֵ ּה נַ ַער ֹבּכֶ ה וַ ַת ְּחמֹל ָעלָ יו’ .וכותב
למאס הגוף כאלו אינו בעל גוף כלל ,ורק נפשו לבדה היא
ופותחת פתחים ,ומילות התפילה שהאדם הוציא מפיו עולות הפלא יועץ שאם קשה עליו להוריד דמעות ,לפחות ישמיע
המדברת תפלתה .ובדברו כל תיבה שהיא כח וחלק מנפשו,
כולם למעלה ובוקעות רקיעים עד שמגיעות לראש המלך קול בכי שגם הוא חשוב לפני ה’ ומבריח את המקטרגים
ידביק בה רעותיה מאד ליתן ולשפוך בה נפשו ממש לגמרי,
שעושה מהם עטרה .אותיות התפילה המצטרפות לתיבות שנאמר “סּורּו ִמ ֶּמּנִ י ּכָ ל ּפ ֲֹעלֵ י ָאוֶ ן ּכִ י ָׁש ַמע ה’ קֹול ִּבכְ יִ י”.
ולהדביקה בשורש העליון של תיבות התפלה העומדים ברומו
הם הם פרקי המרכבה העליונה ,כל תיבה מתיבות התפילה [ופעמים צריך להצניע בכייתו שיהיה בינו לבין קונו ,שלא
של עולם.
פועלת ברום העולמות ...מלאכים מזככים כל תיבה מתיבות 1
ילעיגו עליו ושלא יֵ ָר ֶאה כגאוה].
התפילה ומעלים אותם מעלה מעלה לפעול את פעולתם ויכווין בלבו פירוש המלות שמוציא בשפתיו ...ויחשוב כאלו
בשורשם העליון המיוחד להם ,וע”י מילות התפילה הקב”ה היה מדבר לפני מלך בשר ודם היה מסדר דבריו ומכוין
בהם יפה לבל יכשל ,ק”ו לפני ממ”ה הקב”ה שהוא חוקר
התענוג הגדול בעולם לעמוד
מתחבר אל העולמות ,ובונה ונוטע מקיים ומעמיד כמה
וכמה עולמות ,וממשיך ומשפיע בתוכם רוב ברכות ותוספת כל המחשבות .וכך היו עושים חסידים ואנשי מעשה ,שהיו בתפילה לפני הקב”ה
קדושה. מתבודדים ומכוונין בתפלתם עד שהיו מגיעים להתפשטות באחד מימי השישי כשעמד רבינו ראש הישיבה זצ”ל בתפילת
הגשמיות ולהתגברות כח השכלי ,ומגיעים קרוב למעלת מנחה ליד שריד בית מקדשינו ,אברך יקר עמד והביט
מיוחדת היא מצוות התפילה יותר משאר מצוות ,שאנו
הנבואה. בדבקות ובהתרגשות שראו על ראש השיבה בתפילתו ,איך
עומדים בה נוכח פני ה’ ,ויש לנו רשות לשאת ולתת עימו.
הוא נמס בבכי לפני בוראו ,דמעותיו נוטפות ויוצרות רטיבות
אדוננו הגר”א זיע”א אמר שמילות התפילה הם כגחלת ,וע”י ה’ שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך על הרצפה ,מראהו נורא ההוד הסעיר אותו ,ואמר ,לא ראיתי
תפילה בהתלהבות נופחים בהם ,והם הופכים לשלהבת .ואם
כידוע שראש הישיבה היה מאריך ומתחנן הרבה ב’ה’ שפתי מימיי תפילה כזאת ,האם קרה משהו ...והוסיף עוד ,שהוא
ח”ו מתפללים אותם ביובש ,הרי ש’מעמיא עמיא ואזלא’ -
ספציפי z0556770189@gmail.com -
תפתח ופי יגיד תהלתך’ [הרי ‘מי ימלל גבורות ה’ ,ואנו קרוצי ראה שיש כאלו שבוכים ברפאינו ,בשמע קולינו ,יש באתה
מכבים את הגחלת .ועוד שבזמן שאין בית המקדש קיים
חומר זקוקים לסיוע אלוקי רב כדי לספר את שבחיו ולהגיד חונן ,ראש הישיבה בעיקר בכה בברכה ראשונה.
העולם נמצא במצב של ‘תוהו ובוהו’ ,ובזמן התפילה העולם
את תהילתו] .הסבא קדישא המשגיח רבנו אליהו לופיאן זצוק’’ל [דרשו ה’ בהמצאו – בימים הללו שמתגלים גלוי גדול י”ג
מקבל טל תחייה .ובכל יום ויום יש צרופים חדשים בתפילה,
עורר בשיחותיו על גודל ההכנה המוטלת עלינו כשאנו מידות הרחמים העליונות ,ואפשר לקבל השפעה מרובה יותר
ואין תפילה דומה לחברתה .וגם מה שנתגלה להאר”י ז”ל הם
ניגשים לתפילת שמו”ע ,לעמוד לפני ה’ ולהתפלל לפניו, מכל השנה ע”י התפילות והבקשות שלנו .חושבני שהזמן
רק הכוונות הכלליות ,אבל בשורשם של דברים לכל תפילה
והביא בשם רבינו הקדוש רבי יהונתן אייבשיץ זצוק’’ל בספרו גרמא להתחזק בתפילה שהיא מהדברים הצריכים חיזוק
ובכל יום יש כוונות חדשות ויחודיות .ומרן החת”ס זיע”א
יערות דבש ,שכשהאדם מתבונן לפני מי הוא עומד להתפלל, באופן תמידי ,ואף שרחיקנא טובא מדוכתא פלן ,יש מעלה
כותב שאפילו אנשי כנסת הגדולה עצמם שהתגלה להם
צריך שיאחז בו פחד גדול ,ואפשר שמרוב הפחד לא יוכל מיוחדת להתבונן ולראות את דרכיהם של אלה שזכו לטעום
בנבואה נוסח התפילה ,גם הם לא השיגו את כל מה שפועלת
2
התפילה.
הזוהר הק' ,שבכל זמן שאדם מתפלל ,הקב"ה מקדים ומצפה לתפילתו ,וסוד הדבר 'והאיש משתאה לה' ,ואין איש אלא .1כתב החתם סופר (דרשות אלול תק"ע) שאף שר"ה הוא יום דין ומשפט נורא על כל יצורי תבל ,מ"מ אינו יום עצבון,
קודשא בריך הוא ,כדכתיב ה' איש מלחמה' .הקב"ה ממתין ומצפה לראות האם נתפלל כראוי ,והוא יוכל להוריד דרכנו שפע ואדרבא דוקא בחדות לב של תשובה ואהבה ודביקות ובכיה של שמחה" - ,הטיבו נגן בתרועה" .ומוסיף ,בשמך יגילון כל
לעולם ,או לא תוכל להינתן ההשפעה העליונה דרכנו. היום ר"ת 'בכיה' ,אבל עצבות ושברון לא יזכר ולא יפקד ,כי הוא מסטרא דקליפה וסטרא דדינא ואין לעורר דין ביום ההוא'.
.2עה"פ "והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח ה' דרכו אם לא" ,היה מביא רבינו ראש הישיבה זצ"ל את דברי
בכל ענייני הגליון בארה"ב- או בטלפון "קו רוממות")+972-722-588-477( 0722-588477 : אפשרות להנצחה \ ברכה על גבי הגליון באחת מן האפשרויות הבאות:
ניתן לפנות להרב דוד יהודה פיירסטון שליט"א כמו כן ניתן מענה אנושי בכל עניני הגליון בטלפון הנ"ל בעמדות הממוחשבות של “נדרים פלוס" לפי החיפוש :קופות נוספות
במס'.845-3007324 : שלוחה 3או במייל המערכתb264464@gmail.com :
\ "רוממות" -גליון שבועי לבני התורה
רוממות | עמוד 8
