gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אור החיים · Ohr Hachaim — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: אור החיים · Ohr Hachaim

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

אור החיים · Ohr Hachaim — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫מחודש‬ ‫פרשת האזינו‬ ‫שמַ ע הָ ָא ֶרץ ִא ְמ ֵרי ִפי‪) :‬לב‪ ,‬א(‬ ‫שמַ יִ ם וַ אֲ ַד ּ ֵב ָרה ְו ִת ְׁ‬ ‫הַ אֲ זִ ינ ּו הַ ּ ׁ ָ‬ ‫פניני וחידושי אור החיים הק'‬ ‫האזינו השמים וגו'‪ .‬יש להעיר‪ ,‬ראשונה למה אמר‬ ‫כל התורה שמותיו של הקב"ה‬ ‫ואדברה ולא אמר על זה הדרך 'האזינו השמים דברי'‪ .‬ב' למה‬ ‫ִּכי ׁ ֵשם יְ יָ ֶא ְק ָרא )לב‪ ,‬ג(‪ .‬הכוונה כי הדבר אשר אליו יכוין‬ ‫לא כלל אותם יחד ויאמר 'האזינו השמים והארץ'‪ ,‬או 'שמעו‬ ‫במאמריו הוא שם ה' על דרך אומרם ז"ל )זוהר ח"ג צח‪ (:‬כל התורה‬ ‫שמים וארץ'‪ .‬ג' למה לשמים אמר לשון האזנה‪ ,‬ולארץ אמר לשון‬ ‫כולה שמותיו של הקדוש ברוך הוא‪ ,‬ועליה הוא אומר )פס' ב( יערוף‬ ‫שמיעה‪ .‬ד' למה לשמים אמר לשון ציווי האזינו לנוכח‪ ,‬ולארץ‬ ‫כמטר לקחי שהיא התורה שהיא שמו יתברך‪ ,‬ופירש אקרא‬ ‫אמר ותשמע‪ ,‬שהיה לו לומר 'ושמעי הארץ'‪ .‬ה' למה לשמים‬ ‫מלשון יקר‪:‬‬ ‫אמר ואדברה דבור קשה‪ ,‬ולארץ אמר אמרי פי אמירה רכה‪ .‬ו'‬ ‫לימוד התורה לשמה ולא לכוונת היעודים‬ ‫למה דקדק לומר אמרי פי ולא אמר 'אַ ָמרָ י'‪:‬‬ ‫ִּכי ׁ ֵשם יְ יָ ֶא ְק ָרא הָ ב ּו ג ֶֹדל לֵאלֹהֵ ינוּ‪) :‬לב‪ ,‬ג(‪ .‬עוד רמז שהגם‬ ‫הרחוקים מטים אזנם‪ ,‬והקרובים שומעים‬ ‫שתלה להם עסק התורה בטל ומטר‪ ,‬לא תהיה הכונה בלימוד על‬ ‫זה אלא לקרות בספר תורת ה'‪ .‬והוא אומרו כי פירוש יהיה טעם‪,‬‬ ‫‪ ...‬הנה הדרך שאנו מישבים בו כל הדקדוקים הוא על זה‬ ‫שם ה' אקרא‪ ,‬פירוש לקרות בתורתו שהיא שמו יתברך‪ ,‬כדי‬ ‫הדרך‪ ,‬לפי שהשמים הם עליונים כפשט הענין‪ ,‬לזה קרא להם‬ ‫שיתן גודל לאלהינו‪ ,‬וזו תקרא תורה לשמה לגדל ולפאר שם‬ ‫משה שיטו אזנם‪ ,‬ואמר להם האזינו פירוש הטו אזנכם לשמוע‬ ‫כבודו‪ .‬ואומרו אקרא‪ ,‬הוא מה שיעשה כל אחד מהם‪:‬‬ ‫דברי‪ .‬ולארץ אמר ותשמע פירוש מעצמה בלא הטיית אוזן‪ ,‬כי‬ ‫כל העוסק בתורה הוא ניצוץ ממשה‬ ‫לפניו היא עומדת ויכולה לשמוע חיתוך המאמר היוצא מפיו‪,‬‬ ‫א ְק ָרא )לב‪ ,‬ג(‪ .‬או על דרך אומרם ז"ל )תיקו"ז תי' סט‪ ,‬קיב‪(.‬‬ ‫שם יְ יָ ֶ‬ ‫ִּכי ׁ ֵ‬ ‫והוא אומרו אמרי פי להיותה כל כך קרובה אצלו‪... :‬‬ ‫שנפשות כל עוסקי תורה הם ניצוצי משה‪ ,‬ולא דור המדבר לבד‬ ‫הנפש תסבול מרות אבל הגוף צריך אמירה רכה‬ ‫אלא עד סוף כל הדורות‪ ,‬כל העוסק בתורה כרוך הוא במשה‪,‬‬ ‫ולזה כינה עסק התורה של ישראל אליו ואמר אקרא‪ ,‬והבן‪:‬‬ ‫עוד נתכוון שדיבר עם שני הרכבות שמהם בנוי האדם‪ ,‬אחד‬ ‫כשאין הולכים בדרך הטוב אין נקראים בני ה'‬ ‫חלק הרוחני שיתיחס בשם השמים‪ ,‬ואחד חלק הגופני שיתיחס‬ ‫ִׁשחֵ ת ֹלו לֹא ּ ָבנָ יו מו ָּמם וגו' )לב‪ ,‬ה(‪ .‬פירוש כשמשחיתים‬ ‫בשם הארץ‪ ,‬וכדרך שרמזו רבותינו ז"ל )סנהדרין צא‪ (:‬בפסוק )תהלים נ‬ ‫דרכם גורמים רעה לעצמם‪ ,‬ומה רעה גורמים‪ ,‬לא בניו‪ ,‬פירוש‬ ‫ד( י ְִקרָ א אֶ ל הַ ָּׁשמַ יִם מֵ ָעל וגו' ]י ְִקרָ א אֶ ל הַ ָּׁש ַמיִם מֵ ָעל ‪ -‬זו נשמה‪ ,‬וְ אֶ ל‬ ‫שאינם נקראים בני אל חי‪ ,‬כאומרם ז"ל )ב"ב י‪ (.‬כשישראל הולכים‬ ‫הָ אָ רֶ ץ לָ דִ ין ַע ּמוֹ ‪ -‬זה הגוף[‪ .‬וכשדבר לרוחניות שבאדם קרא אליו‬ ‫בדרכו של מקום נקראים 'בנים' וכשאין הולכים וכו' נקראים‬ ‫ואמר האזינו השמים‪ ,‬פירוש חלקי השמים‪ ,‬שלהיותם טמונים‬ ‫'עבדים'‪ ,‬והוא אומרו שחת לו שלא יקראו בניו של הקדוש ב"ה‪:‬‬ ‫בנסתר לזה קראם להאזין‪ ,‬ואמר כנגדו דבור קשה‪ ,‬כי הנפש‬ ‫העובר עבירה נכנס בו רוח רעה שנקרא 'מום'‬ ‫תסבול מרות בעניני הבורא כי תכיר חיובה‪ .‬וכנגד הגוף שהוא‬ ‫ּמם וגו' )לב‪ ,‬ה(‪ .‬ופירוש מום‪ ,‬על דרך אומרם ז"ל )סוטה‬ ‫ּ ָבנָ יו מו ָ‬ ‫ג‪ (.‬אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות‪ ,‬שהיא‬ ‫בנגלה אמר ותשמע הארץ‪ ,‬פירוש חלקי הארץ‪ ,‬אמרי פי‪ ,‬כי‬ ‫רוח רעה‪ ,‬והיא תקרא מום בסוד אומרו )לעיל טו כא( מום רע‪,‬‬ ‫הגוף להיות טבעו רחוק מהמושכלות צריך אמירה רכה לשמוע‪:‬‬ ‫והמשכת חלק זה הרע אינו אלא מצד מעשה האדם‪:‬‬ ‫המון העם הולכים אחר דרכי הגדולים‬ ‫עוד נתכוון לדבר עם הדרגות הנמצאים בישראל‪ ,‬א' הם‬ ‫בשם ארץ‪ .‬ואומרו ואדברה‪ ,‬פירוש לא בשעת הטובה לבד תאזינו‪,‬‬ ‫גדוליהם וראשיהם‪ ,‬ב' המה המון העם שאין להם שם בעם‪.‬‬ ‫אלא אפילו בשעה שידבר קשות בתוכחות על עון צריכין להאזין‪:‬‬ ‫וכינה לגדולים בשם שמים שהם במדרגה גדולה‪ ,‬והקדימם ודבר‬ ‫ואומרו ותשמע הארץ וגו'‪ ,‬פירוש שאפילו אחר פרידת‬ ‫להם בצווי האזינו השמים‪ .‬ואחר כך אמר ותשמע הארץ‪,‬‬ ‫הנפש מהגוף ותשאר בחינת הארץ לבדה‪ ,‬אף על פי כן תשמע‬ ‫פירוש מעצמם ישמעו ההמון הנמשלים לארץ‪ ,‬כשיראו גדוליהם‬ ‫הארץ אמרי פי‪ ,‬פירוש על דרך אומרם בספר הזוהר )זו"ח בראשית‬ ‫הולכים בדרך נכון‪ ,‬וכאומרם ז"ל )זוהר ח"ג קלה‪ (.‬וזה לשונם‪ :‬אי‬ ‫כז‪ (.‬וזה לשונם‪ :‬צְ אֶ ינָה וּרְ אֶ ינָה וגו' )שיה"ש ג יא(‪ ,‬עתידה בת קול‬ ‫רישא דעמא אתתקן כולא אתתקן‪:‬‬ ‫לאתערא בכל ציונא וציונא בבתי קברים ואומרת צאינה וראינה‪,‬‬ ‫הצדיקים מהפכים החומר לצורה‬ ‫בנוֹ ת צִ יּוֹ ן )שם(‬ ‫פוקו מתחות בלאותא דעפרא ואתערו משנתכון‪ּ ְ ,‬‬ ‫עוד ירמוז‪ ,‬אם יאזינו דברי תורה אז יהיו נקראים שמים‪ ,‬והוא‬ ‫כמא דאת אמר )מ"ב כג יז( ָמה הַ ִ ּציּוּן הַ ָּלז‪ ,‬ע"כ‪ .‬הוא המאמר‬ ‫אומרו האזינו‪ ,‬בזה אתם נחשבים שמים‪ ,‬על דרך אומרו )תהלים פב‬ ‫שמבטיח ה' לצדיקים‪ ,‬שישמע גופם אחר שיהיה בארץ‪ ,‬והוא‬ ‫תם‪ .‬וכמו שהארכנו בפרשת בראשית )א א‬ ‫ו( אֲנִ י אָ מַ רְ ִּתי ֱאל ִֹהים אַ ּ ֶ‬ ‫אומרו ותשמע הארץ אמרי פי‪ .‬וממוצא דבר אתה למד‪ ,‬שמי‬ ‫אופן כ; ו ג( שעל ידי מעשה הצדיקים גם החומר מהפכים אותו‬ ‫שלא יאזין דבר ה'‪ ,‬לא ישמע גופו השוכן בארץ את קול הכרוז‬ ‫ועושים אותו צורה‪ ,‬ועל ידי מעשה הרשעים מהפכים הצורה‬ ‫ההוא‪ ,‬ולא יהיה עפרו ננער‪:‬‬ ‫לחומר‪ ,‬וכבר אמרנו כי הצורה תתיחס בשם שמים והחומר יתיחס‬ ‫‪-‬‬ ‫א‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫השפעות ומעלות התורה‬ ‫שב‪) :‬לב‪ ,‬ב(‬ ‫יבים ֲעלֵי ֵע ׂ ֶ‬ ‫שא ְו ִכ ְר ִב ִ‬ ‫יַ ֲערֹף ּ ַכ ּ ָמ ָטר לִ ְק ִחי ִּתז ַּל ּ ַכ ּ ַטל ִא ְמ ָר ִתי ִּכ ְ ׂש ִע ִירם ֲעלֵי ֶד ׁ ֶ‬ ‫אמרתי‪ ,‬שהם דברים שנמסרו במאמר ּ ֶפה אֶ ל ּ ֶפה )במדבר יב ח(‪:‬‬ ‫לימוד התורה כשיעור הפרנסה‪ ,‬והשפעת הפרנסה רק אם יש תורה‬ ‫וכינה לתורה שבכתב מטר ולתורה שבעל פה טל‪ ,‬לפי‬ ‫לקחי‪ .‬פירוש על דרך אומרם ז"ל )אבות פ"ג‬ ‫יערוף כמטר‬ ‫שהתורה שבכתב היא העיקר ויסוד כל דבר‪ ,‬ותורה שבעל פה הם‬ ‫מי"ז( אם אין קמח אין תורה וכו'‪ ,‬יכוין הכתוב במאמר זה‪ ,‬כי כמו‬ ‫תיקונים ודקדוקים שאינם מפורשים בה אלא נרמזים‪ ,‬והוא ענין‬ ‫שה' נותן מטר לזון ולפרנס כמו כן צריכין הם ללמוד תורה‪ .‬וזה‬ ‫שלקח הכתוב בדמיונה שדימה תורה שבכתב למטר ‪ -‬שהוא יסוד‬ ‫שיעור הכתוב ]יערוף[ יטיף כמו שאני מטיף המטר ‪ -‬לקחי‪,‬‬ ‫ועיקר הכל‪ ,‬ותורה שבעל פה לטל ‪ -‬שהוא תיקון והעמדה מה‬ ‫וכאלו אמר 'יערוף לקחי כמטר'‪ ,‬שאין הקדוש ברוך הוא שואל‬ ‫שעשה המטר‪ ,‬כמו שהיא תורה שבעל פה לתורה שבכתב‪:‬‬ ‫מהאדם ללמוד תורה עד שמכין לו כדי פרנסתו‪ .‬וממוצא דבר‬ ‫אין לימוד תורה שבכתב אלא ביום‬ ‫אתה למד‪ ,‬שאם לא יטיפו מפיהם טיפי תורה אין חפץ ה' לתת‬ ‫עוד ירצה על דרך אומרם אנשי אמת )ריקאנטי פר' יתרו יט יג‪,‬‬ ‫מטר‪ ,‬והוא מה שפירשנו במאמר התנא אם אין קמח אין‬ ‫מפדר"א פמ"ו(‪ ,‬כי מצות עסק תורה שבכתב אינה אלא ביום ולא‬ ‫תורה‪ ,‬פירוש אם ראית שאין קמח דע שאין תורה‪ .‬וטעם שכינה‬ ‫בלילה‪ ,‬וכן אמרו בברייתא )תנחומא תשא לו; מדרש תהלים יט ז( שמשה‬ ‫ללימוד תורה לשון זה יערוף‪ ,‬לדמות למעשה המטר שהוא מטיף‪:‬‬ ‫באותן ארבעים שנה יום שהיה אצל ה' היה מכיר בין היום ללילה‪,‬‬ ‫אם אין תורה אין חיים‪ ,‬ומרומז ב' תורות‬ ‫מהלימוד שהיה ה' מלמדו‪ ,‬כשהיה מלמדו משנה היה יודע שהוא‬ ‫עוד ירמוז‪ ,‬כי כדרך שהמטר מניעתו תסובב מיתה להאדם‪,‬‬ ‫לילה‪ .‬ויש טעם בדבר שאין לימוד מקרא בלילה‪:‬‬ ‫כמו כן מניעת התורה תערפנו‪ ,‬על דרך אומרו )ישעי' א יט‪-‬כ( ִאם‬ ‫ולזה כינה תורה שבכתב למטר‪ ,‬שאינו תמיד‪ ,‬אלא בימות‬ ‫תּ ֹאב ּו וגו' ]ו ְּׁש ַמ ְע ּ ֶתם טוּב הָ אָ רֶ ץ ּתֹאכֵ ל ּו[‪ ,‬וְ ִאם ְּת ָמאֲנ ּו וגו' ]ו ְּמ ִריתֶ ם[ חֶ רֶ ב‬ ‫הגשמים אבל לא בימות החמה‪ ,‬וצא ולמד מה שאירע לרבא )תענית‬ ‫] ְּתאֻ ְ ּכל ּו[ וגו'‪:‬‬ ‫כד‪ (:‬על שהטריח להוריד גשמים שלא בעתם‪ ,‬כמו כן המקרא הוא‬ ‫וכפל לומר במלות שונות לקחי‪ ,‬אמרתי‪ ,‬כנגד שני תורות ‪-‬‬ ‫דוקא בזמנו המוגבל לו יום ולא לילה‪ .‬ודימה תורה שבעל פה‬ ‫תורה שבכתב ותורה שבעל פה‪ ,‬כנגד תורה שבכתב אמר לקחי‪,‬‬ ‫לטל‪ ,‬כמו שהטל לא מפסיק קיץ וחורף יומם ולילה‪ ,‬כמו כן תורה‬ ‫שה' נתנה מידו ליד משה כתובה ְ ּבאֶ צְ ַ ּבע ֱאל ִֹהים )שמות לא יח(‪ ,‬והגם‬ ‫שבעל פה אין לך זמן שאינו זמנה‪ .‬ואל תקשה שהטל יפריחנו‬ ‫שלא נתן אלא עשרת הדברות‪ ,‬בהם כלולים כל מה שכתוב בספר‬ ‫השמש‪ ,‬כי אין המניעה מצד הטל‪:‬‬ ‫התורה כמאמרם ז"ל )במד"ר יג טו(‪ .‬וכנגד תורה שבעל פה אמר‬ ‫‪-‬‬ ‫אין שואלים מן האדם אלא כפי יכלתו והשגתו‬ ‫וכרביבים וגו'‪ ,‬פירוש כשיעור שימטיר ה' טיפין קטנים על‬ ‫כשעירם וגו'‪ .‬יתבאר על דרך אומרם בברייתא )מדרש משלי י(‪,‬‬ ‫הדשא שהוא קטן‪ ,‬וכרביבים שהם טיפין גדולים ועבים עלי‬ ‫אמר רבי ישמעאל כשמעמידין את האדם בדין‪ ,‬אם יש בידו‬ ‫עשב שהוא גדול שיכול לסבול‪ ,‬כדמיון זה מצות התורה‪ ,‬כל אחד‬ ‫מקרא שואלין ממנו למה לא שנה‪ ,‬ואם יש בידו משנה שואלין‬ ‫כפי כח שיכול להשיג‪ .‬ויש בזה להקל ולהחמיר‪ ,‬להקל על מי‬ ‫ממנו תלמוד‪ ,‬וכן על זה הדרך‪ .‬הנה מעומק דברי הברייתא‬ ‫שאינו יכול להשיג יותר‪ ,‬ולהחמיר על מי שיכול הרבה ששואלין‬ ‫מוכיחים הדברים שמי שיש בידו מקרא אין שואלין ממנו מעשה‬ ‫ממנו הכל‪ ,‬ואפילו מעשה מרכבה‪] :‬ועי"ע להלן לב יא מה שפירש הפסוק‬ ‫מרכבה‪ ,‬אלא מדרגה אחת כפי יכולתו יותר ממה שטרח‪ ,‬שעליו‬ ‫'כנשר יעיר קינו' )מובא בפנינים כאן([‪:‬‬ ‫היה לטרוח גדר למעלה מזו‪ .‬והוא אומרו כשעירים וגו'‬ ‫‪-‬‬ ‫להצדיק הדין‬ ‫שר ה ּוא‪) :‬לב‪ ,‬ד(‬ ‫לו ִּכי כָ ל ְ ּד ָרכָ יו ִמ ְׁש ּ ָפט ֵאל אֱ מוּנָ ה ְו ֵאין ָעוֶ ל צַ ִ ּדיק ְויָ ׁ ָ‬ ‫צוּר ּ ָת ִמים ּ ָפ ֳע ֹ‬ ‫הַ ּ‬ ‫משפט כי לא הביא יסורין על הצדיק עד שנתחייב בהם‪ ,‬ולא‬ ‫הצור תמים פעלו‪ .‬פירוש לפי שקדם ואמר שעסק התורה‬ ‫הביא טובה על הרשעים אלא אם זכו לה כפי מעשיהם‪:‬‬ ‫יסובב טל ומטר‪ ,‬לזה העיר שאם האדם עסק בתורה ומזונותיו‬ ‫וגמר אומר אל אמונה וגו'‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל )ספרי‪ ,‬ומובא‬ ‫קשים ולחם אין‪ ,‬או שרואה אדם שאין עליו עול תורה ומואס‬ ‫ברש"י כאן( 'אל אמונה לשלם לצדיקים צדקתם לעולם הבא‪ ,‬ואין‬ ‫בלומדיה ו]מכל מקום[ מודדין לו במדה גסה‪ ,‬אכול ושבוע והותר‬ ‫עול לשלם לרשעים צדקתם בעולם הזה'‪ .‬והכונה במאמר זה על‬ ‫כיעודים שנאמרו ללומדי תורה‪ ,‬ונהפוך הוא‪ ,‬לא מפני זה יבעט‬ ‫פי דבריהם שאמרו )מדרש תהלים ד‪ ,‬ועי' מכות כד‪ (:‬בפסוק )ח( נָתַ ּ ָתה‬ ‫ותולד בו חס ושלום מינות‪ ,‬אלא יצדיק הדין עליו ויאמר ה' אמת‬ ‫ִשׂ ְמחָ ה בְ לִ ִ ּבי מֵ ֵעת ְ ּד ָגנָם וְ ִתירוֹ ָׁשם רָ ּב ּו‪ ,‬שאמר דוד כי מעת שראה‬ ‫ודינו דין אמת‪ .‬והוא אומרו הצור פירוש לשון תוקף וחוזק‪ ,‬וזה‬ ‫ַׁשלְ ַות הרשעים נשא קל וחומר בעצמו ומה לאלו שהם עוברי רצונו‬ ‫יגיד אל יד ה' הרודה באדם‪ ,‬אף על פי כן תצדיק ותאמר תמים‬ ‫כך וכו' ]לעושי רצונו על אחת כמה וכמה[‪ ,‬והוא אומרו אל אמונה‪,‬‬ ‫פעלו‪ ,‬זה כנגד מה שרואה את שדרכו למדוד בגסה של טובה‬ ‫פירוש יצדיק הצדיק אמונת שכרו בה' כשיראה מדת ואין עול‪,‬‬ ‫ומדדו בדקה‪ .‬וגמר אומר כי כל דרכיו משפט‪ ,‬כלל בזה גם את‬ ‫שהוא שכר הרשעים שבעולם הזה על מיעוט זכותם‪:‬‬ ‫שדרכו למדוד טובה בדקה ומדדו לו בגסה‪ ,‬כי כל דרכיו‬ ‫ב‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫דרכי ה' במשפט וברחמים‬ ‫פניני וחידושי אור החיים הק'‬ ‫צדיק וישר הוא‪ .‬פירוש כי האדון ה' צבאות ברא העולם‬ ‫ב ִמ ְ ׁש ּ ָפט יַעֲ ִמיד אָ רֶ ץ‪ ,‬ואמרו ז"ל )תנחומא‬ ‫במשפט‪ ,‬דכתיב )משלי כט ד( ְ ּ‬ ‫עקש לבד התורה תיישרו‪ ,‬אבל עקש ופתלתול אין לו תקנה‬ ‫שופטים א( שנשבע ה' שיעמוד העולם על המשפט‪ .‬אבל מצינו לו‬ ‫דּ ֹור ִע ֵּק ׁש ו ְּפ ַתלְ ּתֹל וגו' )לב‪ ,‬ה(‪ .‬שאם יהיה עקש לבד‪ ,‬דברי‬ ‫שלש עשרה מדות שכולם רחמים‪ ,‬ואם נשבע על המשפט מה‬ ‫התורה תשים המעקשים למישור‪ .‬ומי גרם לזה שנשחת‪ ,‬היותו‬ ‫עקש ופתלתול פירוש מתחזק בעקשותו‪ .‬כאשר עינינו רואות‬ ‫מקום לרחמים‪ .‬אכן הסדר הוא על זה הדרך‪ ,‬כי מתחילה כשיושב‬ ‫בדורות הללו מיני אפיקורסות דרך עקש‪ ,‬וכשאדם מישר‬ ‫על המשפט הוא מעמיד המשפט על תלו‪ ,‬וכשבא להשתלם‬ ‫עקשותיהם הם מתחזקים בארחות עקשים קשים‪ ,‬וזה אובדן‬ ‫מתרצה ברחמים ומתפייס בתחנונים‪ ,‬והוא על דרך אומרו )תהלים‬ ‫מולדת בית‪:‬‬ ‫קמה יז( ַצ ִ ּדיק ְי ָי ְ ּבכָ ל ְ ּדרָ כָ יו וְ חָ ִסיד ְ ּבכָ ל מַ עֲ ָ ׂשיו‪ ,‬פירוש כשהוא בא‬ ‫הנבל גם יכול להיות חכם‬ ‫להדריך דבר הוא מדריכו על קו הדין‪ ,‬אבל במעשיו פירוש בשעת‬ ‫עַ ם נָ בָ ל ְולֹא חָ כָ ם )לב‪ ,‬ו(‪ .‬ואומרו עם נבל ולא חכם‪ ,‬ואין חכם‬ ‫מעשה כשבא אדם ומתחנן‪ ,‬אל רחום וחנון ירחמהו‪:‬‬ ‫הפכיות הנבל‪ ,‬לומר שהגם שיהיו עם נבל מטבעם אם היו‬ ‫חכמים לא היו נבלים עם ה'‪ ,‬כי הנבל יכיר שחושך מיושר אך‬ ‫והוא אומרו צדיק וישר הוא‪ ,‬פירוש צדיק על קו הדין‪,‬‬ ‫למחסור ולא יהיה נבל‪:‬‬ ‫וכפירוש רש"י במה שאמרו בגמרא )ע"ז ו‪ (.‬ודילמא נח טריפה הוה‪,‬‬ ‫הקב"ה מעורר קודם בדברים חיצונים‪ ,‬ורק כפי היכולת‬ ‫ומתרץ ' ּ ָת ִמים' כתיב ביה )בראשית ו ט(‪ ,‬ומקשו ודלמא ' ַצ ִ ּדיק' בדרכיו‬ ‫ֶשר יָ ִעיר ִקנּ ֹו )לב‪ ,‬יא(‪ .‬רבותינו ז"ל )ספרי( דרשו מה שדרשו‬ ‫ְּכנ ׁ ֶ‬ ‫' ּ ָת ִמים' במעשיו‪ ,‬ופירוש )רש"י( צדיק בדרכיו על פי הדין וכו'‪ .‬וזה‬ ‫בו‪ ,‬וחוץ מדבריהם יתבאר על דרך אומרם ז"ל )ויק"ר יז ד( כי‬ ‫בתחלה‪ ,‬אבל אחר כך וישר‪ ,‬פירוש ישר לפנים משורת הדין‪,‬‬ ‫כשישראל עוברים רצונו אין בעל הדין נוגע בנפשות תחילה‪,‬‬ ‫כאומרם ז"ל )ב"מ טז‪ (:‬בפירוש פסוק )לעיל ו יח( וְ ָע ִשׂ יתָ הַ יּ ָָׁשר וְ הַ ּטוֹ ב‪:‬‬ ‫אלא מתחיל להעירו בנגעי בתים‪ ,‬אחר כך בנגעי בגדים וכו'‪.‬‬ ‫והוא מאמר כנשר יעיר קנו‪ ,‬כמו כן ה' מעורר בניו‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ב' בחינות בנשמות‬ ‫גם מעוררם כפי היכולת שיוכלו עמוד בו‪ ,‬כאומרם ז"ל )בר"ר‬ ‫נה ב( שאין ה' מנסה האדם אלא בשיעור שיוכל לסבול‪:‬‬ ‫ידו ְּבנֵי ָא ָדם יַ ֵּצב ְ ּגבֻ לֹת‬ ‫ְּבהַ נְ חֵ ל ֶעלְ ֹיון גּ ֹויִ ם ְּבהַ ְפ ִר ֹ‬ ‫ישראל הם תכשיט סביב כל הנבראים‪ ,‬או תכשיט להקב"ה‬ ‫אל‪) :‬לב‪ ,‬ח(‬ ‫ַע ִּמים לְ ִמ ְס ּ ַפר ְּבנֵי יִ ְ ׂש ָר ֵ‬ ‫וַ ִּת ְׁש ּ ַכח ֵאל ְמחֹלְ ל ֶָך )לב‪ ,‬יח(‪ .‬תתפרש לשון עדי‪ ,‬כדרך אומרו‬ ‫עוד יכוין לומר‪ ,‬להיות שיש שתי בחינות בנשמות‪ ,‬יש שבאה‬ ‫)הושע ב טו( ותעד נזמה וְ חֶ ְלי ָָתהּ‪ .‬והכונה שעשאך מחול עדי על כל‬ ‫מעולם עליון‪ ,‬ולזה יאמר חלק ה' פירוש חלק מה' ברוך הוא‬ ‫הנבראים‪ ,‬אפילו על המלאכים כאומרו )תהלים סו יב( הרכבת אנוש‬ ‫לראשינו‪ .‬או על דרך אומרו )ישעי' מט ג( ישראל אשר בך אתפאר‪,‬‬ ‫כביכול‪ .‬ויש נפשות שבאות ממקום הנקרא נחלת שדי‪ ,‬ולזה יקרא‬ ‫שעשאך עדי לו יתברך‪:‬‬ ‫יעקב חבל נחלתו‪ .‬ודקדק לומר חבל‪ ,‬לרמוז ענין גדול אשר‬ ‫אותה חמה הוא נקמה לרשעים ושכר לצדיקים‬ ‫גילו יודעי חן‪ ,‬כי כל נפש החיוני שבאדם יש לה חוט אחד דבוק‬ ‫לִ י נָ ָקם ְו ִׁש ּלֵם )לב‪ ,‬לה(‪ .‬יתבאר על דרך אומרם ז"ל‬ ‫)ע"ז ג‪(:‬‬ ‫עם שורשה והוא יוצא מהנחירים‪ ,‬ודבוק בשורשו למעלה ומשם‬ ‫שלעתיד לבא יוציא ה' חמה מנרתיקה‪ ,‬הרשעים נידונים בה‬ ‫יונקת הנפש לחיות‪ .‬ועל נפש הרשע אמר הכתוב )במדבר טו לא(‬ ‫ולהטה אותם‪ ,‬והצדיקים מתרפאין בה‪ .‬והוא אומרו לי נקם‬ ‫ִה ָּכרֵ ת ִּת ָּכרֵ ת ]הַ ּנֶפֶ ׁש הַ ִהוא[ וגו'‪ ,‬פירוש שאותו השורש הדבוק מהנפש‬ ‫ושלם‪ ,‬פירוש נקם לרשעים‪ ,‬ושלם שכר טוב לצדיקים‪... :‬‬ ‫למקום שממנו חוצבה יכריתנו ה' ושוב אין לה יניקה‪ ,‬וזו היא‬ ‫ָמו‪ ,‬הם הנחמות העתידות‪ ,‬כשישתלמו‬ ‫ואומרו ְוחָ ׁש ע ֲִתדֹת ל ֹ‬ ‫מיתה רחמנא ליצלן‪ .‬ובצדיקים נאמר )דברים ד ד( וְ אַ ּ ֶתם הַ ְ ּדבֵ ִקים ַ ּבי ָי‬ ‫עושי רשעה תיכף ימהר לקיים הבטחות העתידות לצדיקים‪:‬‬ ‫ֱאלֹהֵ יכֶ ם חַ יִּים וגו'‪ ,‬והוא אומרו חבל נחלתו‪ ,‬והבן‪:‬‬ ‫גם מדת הרחמים מסכמת להנקם באויבי ישראל שהם אויבי ה'‬ ‫ש ּלֵם‪) :‬לב‪,‬‬ ‫ְותֹאחֵ ז ְּב ִמ ְׁש ּ ָפט יָ ִדי ָא ִׁשיב נָ ָקם לְ ָצ ָרי ְולִ ְמ ַׂשנְ ַאי אֲ ׁ ַ‬ ‫‪-‬‬ ‫מא(‪ .‬או ירצה שתסכים גם מדת הרחמים ותתחזק במשפט‪ ,‬להשיב‬ ‫אין הרוחני סובל הגשמי‬ ‫נקם לצרי ה' שהם אויבי ישראל‪ ,‬שאינם שונאים אותנו אלא על‬ ‫יִ ְמצָ ֵאה ּו ְּב ֶא ֶרץ ִמ ְד ּ ָבר ו ְּבתֹה ּו יְ לֵל יְ ִׁשמֹן יְ ס ְֹבבֶ נְ ה ּו‬ ‫דביקותינו בה'‪ ,‬ואומר ולמשנאי הם כת המעברת ישראל על דת‪:‬‬ ‫ינו‪) :‬לב‪ ,‬י(‬ ‫יש ֹון ֵע ֹ‬ ‫בונְ נֵה ּו יִ ְּצ ֶרנְ ה ּו ְּכ ִא ׁ‬ ‫יְ ֹ‬ ‫אין הקב"ה לוקח נשמות הצדיקים אלא לרצונם‬ ‫וּמֻ ת ּ ָבהָ ר )לב‪ ,‬נ(‪ .‬פירוש התרצה למות‪ ,‬שאין הקדוש ברוך‬ ‫ואומרו יבוננהו‪ ,‬פירוש על ידי ׁ ֶשנִ ּ ַתן להם תורה שהיא מקור‬ ‫הוא לוקח נפשות חסידיו אלא לרצונם‪:‬‬ ‫הבינה‪ ,‬שבזה יצרנהו כאישון עינו על דרך אומרו )משלי ב יא(‬ ‫הצדיקים בעולם העליון יוצאים לקבל פני הצדיק שנפטר‬ ‫ְּתב ּונָה ִתנְ צְ רֶ ָּכה‪ .‬ואומרו כאישון עינו כמאמר הנביא )זכרי' ב יב(‬ ‫ְוהֵ ָאסֵ ף ֶאל עַ ּ ֶמ ָ‬ ‫יך )לב‪ ,‬נ(‪ .‬על דרך אומרם )כתובות קד‪ (.‬שיוצאים‬ ‫כל הַ ּנֹג ֵַע ָ ּבכֶ ם ְ ּכנֹג ֵַע ְ ּבבָ בַ ת ֵעינוֹ ‪ ,‬והכוונה בזה כדרך שאין העין‬ ‫הצדיקים להקביל פני צדיק‪ ,‬ולזה אמר ה' אליו שיאסף אל עמיו‬ ‫סובלת נגיעת אצבע האדם בה‪ ,‬והטעם לצד כי גוף האצבע עכור‬ ‫הבאים לקראתו‪:‬‬ ‫והעין זכה ואין הרוחני סובל הגשמי‪ ,‬והוא סוד מאמר הרשב"י‬ ‫)זוהר ח"ב ריא‪ (:‬שאמר ווי לה לנשמתא דסבלא אשא נוכראה‪ ,‬פירוש‬ ‫דינור‪ ,‬פירוש בעוד שלא נתרחק האש ולא נגשם‪ ,‬שבזה לא‬ ‫האש שבו נכנסת להענישה היא אש נכריה בערך אש הנשמה‪,‬‬ ‫יצטערו‪ ,‬והבן סודן של דברים‪:‬‬ ‫ולזה תמצא שם )דף רי‪ (.‬שנפש הצדיק תטבול באש הנקרא נהר‬ ‫ג‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫נגיעת יד באישון עין‪ .‬וזה היה אחר שהנחילם התורה‪ ,‬ולזה קדם‬ ‫והוא אומרו כאן כאישון עינו‪ ,‬כי הם ]ישראל שקבלו התורה[‬ ‫לומר יבוננהו ואחר כך אמר יצרנהו כאישון עינו‪ ,‬והוא טעם‬ ‫רוחניים וכל חוץ מהם גשמי ]כענין העין שהוא רוחני לגבי שאר‬ ‫מצות לא תעשה והבן‪:‬‬ ‫האברים[‪ ,‬ולזה ירעו וישחיתו בהם אפילו נגיעת העכור כמו שיריע‬ ‫‪-‬‬ ‫כשיש אחדות אפי' עובדי ע"ז אין נענשים‬ ‫אל נֵכָ ר‪) :‬לב‪ ,‬יב(‬ ‫יְ יָ ּ ָב ָדד יַ נְ חֶ נּ ּו ְו ֵאין ִע ּמ ֹו ֵ‬ ‫זה‪ .‬ומאמר אין עמו‪ ,‬תתפרש על דרך שדרשו ז"ל )ר"ה ל‪ ;.‬בר"ר לח יד(‬ ‫ה' בדד ינחנו‪ .‬יתבאר על דרך אומרם ז"ל )בר"ר לח ו( בפסוק‬ ‫בפסוק )ירמי' ל יז( ּדֹרֵ ׁש אֵ ין לָ הּ מכלל שיש לה‪ ,‬כמו כן במה לפנינו‬ ‫)הושע ד יז( חֲבוּר עֲ ַצ ִ ּבים אֶ ְפרָ יִם הַ ּנַח לוֹ ‪ ,‬כשישראל יש ביניהם אחדות‬ ‫אמר אין עמו מכלל שיש עמו‪ ,‬אלא שאין ה' מיסרו על זה‪:‬‬ ‫אפילו עובדים עבודה זרה הנח לו‪ ,‬פירוש על דרך )אסתר ב יח(‬ ‫עוד ירצה על זה הדרך‪ ,‬אימתי ה' בדד ינחנו‪ ,‬כשנגמר חלק‬ ‫ַו ֲהנָחָ ה לַ ְּמדִ ינוֹ ת ָע ָ ׂשה‪ .‬והוא אומרו ה' בדד‪ ,‬פירוש כשהעם בדד‬ ‫הרע מישראל‪ ,‬והוא אומרו ואין עמו אל נכר שהוא חלק הרע‬ ‫לשון בד )שמות ל לד‪ ,‬ועי' פירש"י שם(‪ ,‬ה' ינחנו‪ .‬ואומרו ואין עמו אל‬ ‫הדבוק באדם מחטא האדם‪ ,‬והמשכיל יבין‪:‬‬ ‫נכר‪ ,‬פירוש הגם שהם עובדי עבודה זרה‪ ,‬אין ה' מחשיב לו עון‬ ‫‪-‬‬ ‫כל דבר שבקדושה יש סט"א כנגדה‬ ‫ָמו‪) :‬לב‪ ,‬לב(‬ ‫רו ׁש ַא ְׁש ְּכלֹת ְמרֹרֹת ל ֹ‬ ‫מו ִע ְ ּנבֵ י ֹ‬ ‫ש ְדמֹת ֲעמ ָֹרה ֲענָ בֵ ֹ‬ ‫ִּכי ִמ ֶּגפֶ ן ְסדֹם ַּג ְפנָ ם ו ִּמ ּ ׁ ַ‬ ‫ממנה‪ ,‬לזה אמר מגפן ולא אמר 'כי גפן סדום גפנם'‪ .‬ובחר מכל‬ ‫כי מגפן וגו'‪ .‬פירוש נותן טעם למכירתם ולהקודם לה‬ ‫דומה הרע סדום‪ ,‬לפי שנתמלאה סאתם כסדום‪:‬‬ ‫אמרתי אפאיהם )פס' כו(‪ .‬ואומרו מגפן‪ ,‬כבר הודעתי כי דבר‬ ‫ואומרו ומשדמות עמורה‪ ,‬כי כמו שבענפי אילן הקדוש יש‬ ‫שבקדושה יש כנגדו בסטרא אחרא כאומרו )קהלת ז יד( ַּגם אֶ ת זֶה‬ ‫גדר למעלה מגדר‪ ,‬והעליון יתיחס אליו שם זכר להיותו משפיע‪,‬‬ ‫לְ עֻ ּ ַמת זֶה ָע ָ ׂשה וגו'‪ ,‬וישראל נמשלו לגפן דכתיב )תהלים פ ט( ּגֶפֶ ן‬ ‫והתחתון יתיחס אליו שם נקבה להיותו נשפע‪ ,‬כמו כן המשיל‬ ‫יע )חולין צב‪ ,(.‬וכנגדם כשהרשיעו אמר מגפן סדום‪,‬‬ ‫ִמ ִּמצְ רַ יִם ּ ַת ִּס ַ‬ ‫אחיזות בשורשו הרע לשני גדרים‪ ,‬גדר הראשון יקרא גפן‪ ,‬וגדר‬ ‫וגפן היא אילן הרע של אחיזת הרשעים כמו שגמר אומר ענבימו‬ ‫שני נקרא שדה‪ ,‬והמשכיל יבין בדוגמתם בקדושה ויאורו עיניו‪:‬‬ ‫ענבי רוש וגו'‪ ,‬ולפי שאינם אלא אוחזים בה ואין כל ענפם‬ ‫‪-‬‬ ‫הקב"ה יתנחם על צרות ישראל‬ ‫בו‪) :‬לב‪ ,‬לו‪-‬לז(‬ ‫ימו צוּר חָ סָ י ּו ֹ‬ ‫ִּכי יָ ִדין יְ יָ ַע ּמ ֹו ְו ַעל ֲעבָ ָדיו יִ ְתנֶחָ ם ִּכי יִ ְר ֶאה ִּכי ָאזְ לַת יָ ד ְו ֶאפֶ ס ָעצוּר ְו ָעזוּב‪ְ :‬ו ָא ַמר ֵאי אֱ לֹהֵ ֹ‬ ‫אֶ ְ ׁשכּ וֹ ל וגו' )מיכה ז א(‪ ,‬והוא אומרו כי אזלת יד‪ .‬ובזה אפס עצור‪,‬‬ ‫כי ידין ה' עמו וגו'‪ .‬אחר שגמר ענין מכעיסי אֵ ל עד‬ ‫פירוש על דרך )ש"א ט יז( י ְַעצֹר ְ ּב ַע ִּמי‪ ,‬פירוש שאין כח למדריכים‬ ‫סופם‪ ,‬חזר להבטיח לכללות ישראל שלא לעולם יריב אותם‪ ,‬כי‬ ‫בדרכי ה' להדריכם‪ ,‬ועזוב פירוש ומצד זה נשאר העם עזוב‪:‬‬ ‫ידין ה' עמו‪ ,‬פירוש יעמיד במשפט ]על[ כוסות התרעלה אשר‬ ‫ואמר ישראל אי אלהימו‪ ,‬הגם שאין מעשיהם מהוגנים אף‬ ‫עברום‪ ,‬ויראה צרות שעברו על הצדיקים‪ ,‬מהם הרגו‪ ,‬מהם שרפו‪,‬‬ ‫על פי כן יבא בטענה לפני האלהים הרמוז בתיבת צור‪ ,‬והוא‬ ‫יִתנֶחָ ם‪ ,‬והוא‬ ‫מהם הפשיטום‪ ,‬ובשביל הצדיקים אשר נצטערו ְ‬ ‫חסיו בו‪ ,‬כי ישראל הגם שירשיעו ויעברו על חלק ממצות ה' אף‬ ‫אומרו ועל עבדיו יתנחם פירוש בשבילם יתנחם לומר די צרות‬ ‫על פי כן כל מחסיהם בה'‪ ,‬ועליו סובלים דלות ושפלות‪ ,‬ונהרגים‬ ‫הגלות‪ .‬ועוד כשיראה ה' שאין כח בישראל להציל עצמן מהגלות‪,‬‬ ‫על קדושת שמו‪ ,‬ועומדים ומצפים לצור גואלם‪ ,‬והוא אומרו חסיו‬ ‫וכח אין בצדיקים ליסר בשבט מוסר למרגיזי אֵ ל‪ ,‬גם לא ישארו‬ ‫בו‪:‬‬ ‫בישראל אנשים גדולים ונביאים חוזים בעלי רוח הקודש‪ ,‬ואֵ ין‬ ‫‪-‬‬ ‫ג' טעמים למיתת משה רבינו ע"ה‬ ‫מיו‪) :‬לב‪ ,‬נ(‬ ‫שר מֵ ת ַא ֲהרֹן ָא ִח ָ‬ ‫יך ְּבהֹר הָ הָ ר וַ ֵ ּי ָאסֶ ף ֶאל ַע ּ ָ‬ ‫ש ּ ָמה ְוהֵ ָאסֵ ף ֶאל ַע ּ ֶמ ָ‬ ‫יך ּ ַכאֲ ׁ ֶ‬ ‫שר ַא ּ ָתה עֹלֶה ׁ ָ‬ ‫וּמֻ ת ּ ָבהָ ר אֲ ׁ ֶ‬ ‫בעודו משותף עם הגוף‪ ,‬שאינו יכול להשיג המעלה ההיא‪ ,‬והוא‬ ‫עוד יתבאר על זה הדרך‪ ,‬כי בא לתת שלשה טעמים למיתת‬ ‫אומרו אשר אתה עולה שמה פירוש בעולם העליון‪ .‬ג' והאסף‬ ‫איש האלהים‪ .‬וזה שיעור הכתוב‪ ,‬ומות‪ ,‬והטעם ]הא'[ בהר‪ ,‬פירוש‬ ‫אל עמיך‪ ,‬על דרך אומרם ז"ל )במד"ר יט יג( בפסוק )לקמן לג כא( וַ ּיֵתֵ א‬ ‫על דרך אומרם ז"ל )סוטה יד‪ (.‬למה נקבר משה בהר נבו בשביל עון‬ ‫אשי ָעם וגו'‪ ,‬שבאמצעות משה יזכו דור המדבר‪ ,‬והם מתיחסים‬ ‫רָ ׁ ֵ‬ ‫פעור‪ ,‬כי בכל זמן שיזקוף ראשו פעור ימצא כנגדו משה ונכנע‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫ׁ‬ ‫אליו כאומרו )שמות לב ז( רֵ ד ִ ּכי ִשחֵ ת ַע ְּמך‪ ,‬והוא אומרו והאסף אל‬ ‫וכאומרו )לקמן לד ו( וַ ּי ְִק ּבֹר אֹתוֹ בַ ַּג ְי ]בְּ אֶ רֶ ץ ֹ‬ ‫מואָ ב[ מוּל ֵ ּבית ְּפעוֹ ר‪ .‬טעם‬ ‫פירוש לסיבת עמיך‪ ,‬להביאם לעולם הבא‪ .‬והגם שבאהרן מצינו‬ ‫ב' אשר אתה עולה שמה‪ ,‬פירוש כדי שיוכל להשיג האושר‬ ‫שאמר כן גם כן )כאן( ויאסף אל עמיו‪ ,‬במקום שיש לדרוש דורשין‪:‬‬ ‫שהשיג באמצעות מעשים טובים הנוראים‪ ,‬מה שאין יכול להשיג‬ ‫יו"ל ע"י‪ :‬מערכת "שיעור אור החיים הק'"‪ .‬לתגובות והערות בטל‪ .052-7137506 :‬או בדוא"ל ‪.7617506@gmail.com :‬‬ ‫ד‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫יום הכיפורים ‪ -‬ועניני תשובה‬ ‫שני שעירי יוה"כ נושאים תחלואי הנפש שנתהוו מהעוונות‬ ‫מו ֵעד‪) :‬ויקרא טז‪ ,‬ז; פרשת אחרי(‪ְ .‬וסָ מַ ְך ַא ֲהרֹן ֶאת ְׁש ּ ֵתי יָ ָדיו עַ ל‬ ‫ְו ָל ַקח ֶאת ְׁשנֵי הַ ּ ְ ׂש ִע ִירם ְוהֶ ֱע ִמיד א ָֹתם לִ ְפנֵי יְ יָ ּ ֶפ ַתח אֹהֶ ל ֹ‬ ‫ש ִעיר ְו ִׁש ּלַח‬‫ֹאש הַ ּ ָׂ‬ ‫ֹאתם ְונָ ַתן א ָֹתם עַ ל ר ׁ‬ ‫ש ָר ֵאל ְו ֶאת ּ ָכל ּ ִפ ְׁשעֵ יהֶ ם לְ כָ ל חַ ּט ָ‬ ‫ש ִעיר הַ חַ י ְו ִה ְתוַ ָ ּדה עָ ָליו ֶאת ּ ָכל ע ֲֹונֹת ְּבנֵי יִ ְׂ‬ ‫ֹאש הַ ּ ָׂ‬ ‫ר ׁ‬ ‫בר‪) :‬שם טז‪ ,‬כא‪-‬כב(‬ ‫ש ִעיר ּ ַב ּ ִמ ְד ּ ָ‬ ‫ש ִעיר עָ ָליו ֶאת ּ ָכל ע ֲֹונ ָֹתם ֶאל ֶא ֶרץ ְ ּגז ֵָרה ְו ִׁש ּלַח ֶאת הַ ּ ָׂ‬ ‫שא הַ ּ ָׂ‬ ‫יש ִע ִּתי הַ ּ ִמ ְד ּ ָב ָרה‪ְ :‬ונָ ָׂ‬ ‫ְּביַ ד ִא ׁ‬ ‫על עון שעושה האדם במזיד ‪ -‬דנפיש זוהמיה ‪ -‬אין מביאין‬ ‫ולקח את שני השעירים וגו'‪ .‬פרשה זו צריכה למודעי‪,‬‬ ‫קרבן‪ ,‬וזה אומרו )משלי כא כז( זֶבַ ח רְ ָׁש ִעים תּ וֹ ֵעבָ ה‪ ,‬כי יתעבהו ה'‬ ‫כי למה יצוה ה' דבר כזה‪ ,‬ואם היא מהמצות אשר לא עשה ה'‬ ‫ברוך הוא להקריב על מזבחו תיעוב כזה‪ ,‬שאין לך מיאוס בעולם‬ ‫בהם טעם‪ ,‬היה לו לומר חוקה‪ .‬ומה גם תגדל הקושיא לדבריהם‬ ‫כמיאוס וזיהום העון רחמנא ליצלן‪:‬‬ ‫ז"ל )זוה"ק ח"א קנג‪ (.‬כי עזאזל היא בחינת צד הרע‪ ,‬הנה כמעט חס‬ ‫ולפי הקדמה זו יתבאר הענין על נכון‪ ,‬בהקדים מה שכתבו‬ ‫ושלום שידמה הדבר לעכו"ם‪ .‬ומה גם שמצוה ה' )יומא סב‪ (.‬להשוות‬ ‫רבותינו ז"ל בתורת כהנים )אחרי ד פ"ה( וזה לשונם‪' :‬וְ כִ ּ ֶפר ַעל הַ ּקֹ ֶד ׁש‬ ‫שעיר של שם לשעיר זה של דבר אחר‪ ,‬הדברים מבהילים‪:‬‬ ‫ִמ ּ ֻט ְמאֹת ְ ּבנֵי י ְִשׂ רָ אֵ ל ו ִּמ ִּפ ְ ׁש ֵעיהֶ ם וגו' )לקמן פס' טז(‪ ,‬על זדון טומאת‬ ‫ונראה לומר על פי הקדמות שהודיענו רבותינו ז"ל‪ ,‬וזה יצא‬ ‫מקדש וקדשיו ‪ -‬שעיר הנעשה בפנים ויום כיפור מכפר‪ ,‬ועל שאר‬ ‫ראשונה‪ .‬תנן במשנת חסידים )אבות פ"ד מי"א( 'העושה מצוה אחת קונה‬ ‫עבירות שבתורה ‪ -‬הקלות והחמורות הזדונות והשגגות הודע ולא‬ ‫לו סניגור אחד‪ ,‬והעובר עבירה אחת קונה לו קטיגור אחד' ע"כ‪.‬‬ ‫הודע עשה ולא תעשה כריתות‬ ‫ומפורשים הדברים באר היטב על פי‬ ‫יום הכיפורים מכפר מצד עצמו חוץ ממצוות היום‬ ‫ומיתות בית דין ‪ -‬שעיר המשתלח‬ ‫)ח"ג ריד‪(.‬‬ ‫דברי הזוהר הקדוש‬ ‫ש וגו' )ויקרא כג‪ ,‬כז; פר'‬ ‫ֹיום הַ ִּכ ּפ ִֻרים הוּא ִמ ְק ָרא ק ֶֹד ׁ‬ ‫מכפר‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ובש"ס )שבועות ב‪ (:‬וזה‬ ‫ובהשכלה מושכל עליון על פי‬ ‫אמור(‪ .‬פירוש בלא אמצעות קריאתם אותו קודש ובלא‬ ‫לשונם‪' :‬ושעיר של עזאזל נושא עליו‬ ‫האריז"ל לבאי בהיכלי מלך‪ ,‬כי‬ ‫עינוי שמתענים בו‪ ,‬הוא יום כיפור מצד עצמו‪ .‬ומעתה יש‬ ‫כל הזדונות קלות וחמורות ושגגות'‬ ‫שכר למצות קריאת קודש ועינוי בו מלבד ריוח הכפרה‪:‬‬ ‫מהעבירה עצמה יולד דבר רע‪,‬‬ ‫וכו'‪ .‬וגם הכהנים כפרתן בשעיר‬ ‫ש ּו וכו' ִּכי ֹיום ִּכ ּ ֻפ ִרים הוּא‬ ‫ְוכָ ל ְמ ָלאכָ ה לֹא ַת ֲע ׂ‬ ‫שהוא עצמו העון שעשה‪ ,‬ובידו‬ ‫המשתלח כאמרם ז"ל במסכת‬ ‫וגו' )שם‪ ,‬פס' כח(‪ ... .‬ולדרך זה אמר וכל מלאכה לא תעשו‪,‬‬ ‫נמסר עושהו‪ ,‬כאומרו )ירמי' ב יט(‬ ‫)זבחים( ]שבועות[ פרק א' )יג‪ (:‬וזה‬ ‫והטעם כי יום כיפורים הוא פירוש כי עיצומו של יום‬ ‫' ְּתי ְַּסרֵ ְך רָ ָעתֵ ְך'‪ְּ ' ,‬‬ ‫וַתמ ּוגֵנ ּו ְ ּביַד עֲ וֹ נֵנ ּו'‬ ‫לשונם‪' :‬רבי יהודה אומר גם‬ ‫מכפר‪ ,‬ויש לך אדם שהזמן מכפר עליו והוא עסוק‬ ‫)ישעי' סד ו(‪ ,‬ולזה כמשמחל ה' לדוד‬ ‫הכהנים מתכפרין בשעיר המשתלח'‪:‬‬ ‫יבין‬ ‫לבבו‬ ‫‪,‬‬ ‫יום‬ ‫של‬ ‫עיצומו‬ ‫דבר‬ ‫על‬ ‫והמשכיל‬ ‫במלאכתו‪,‬‬ ‫הודיעו שאבד הכח הרע שנולד‬ ‫המכפר כי הוא אדון המאיר היום‪ ,‬לסגל סגל דבר זה‪:‬‬ ‫מהמעשה הבלתי הגון‪ ,‬כאומרו )ש"ב‬ ‫ואחר שהודיענו ה' את כל זאת‪,‬‬ ‫הנה שלך לפניך טעם מספיק‪ ,‬כי‬ ‫ה' יפרוש כנפיו לקבל שבים‬ ‫את ָך לֹא תָ מוּת‪,‬‬ ‫יב יג( ּגַם ְי ָי הֶ עֱ בִ יר חַ ּ ָט ְ‬ ‫יִ ְפר ֹׂש ְּכנָ פָ יו יִ ָ ּקחֵ ה ּו וגו' )דברים לב‪ ,‬יא; פר' האזינו(‪ .‬על דרך‬ ‫הכוונה בזה כיון שהחטא שעושה‬ ‫השני שעירים נושאים כל זוהמי‬ ‫אומרם )ספרי דברים ל כט( ימינו פשוטה לקבל שבים‪ ,‬שאם על‬ ‫תחלואי הנפש‪ .‬השעיר שנושא עליו‬ ‫האדם נברא ממנו הנפרע מעושהו‪,‬‬ ‫ידי הערה שיעיר ה' לישראל יתעוררו לשוב בתשובה‬ ‫זדון טומאת מקדש וקדשיו‪ ,‬קבלו ה'‬ ‫תיכף ימינו פשוטה‪ .‬ואמר יפרוש לעתיד‪ ,‬זה שיעורה טעם‬ ‫ממילא באבוד המשחית אין משחית‪,‬‬ ‫ולא תעבו‪ ,‬אבל שעיר הנושא‬ ‫שיפרוש כנפיו מעיקרא הוא בשביל שיקחהו לאיש‬ ‫וזה שאמר לו ה' שאחר שהעביר‬ ‫זוהמות כל העבירות קלות וחמורות‪,‬‬ ‫ישראל החוזר בתשובה‪ ,‬שזולת זה לא היה פורש כנפיו‪:‬‬ ‫חטאתו לא ימות‪ ,‬כי אין ממית‪:‬‬ ‫צוה ה' שיאבדם ויכלם חוץ ממקום‬ ‫מעתה כיון שעל ידי המעשים‬ ‫הקודש‪ .‬וצוה שיסמוך אהרן עליו את ידיו‪ ,‬שהוא שלוחם של‬ ‫נוצרים דברים הרעים המזיקים והמצערים את האדם‪ ,‬צוה ה'‬ ‫ישראל‪ ,‬וכל אשר עושים שם הוא היה עושה‪ ,‬ששלוחו של אדם‬ ‫המעדיף טובו עלינו‪ ,‬ואמר כי כל שעושה דבר בלתי הגון בלא‬ ‫כמותו )קידושין מא‪ .(:‬ואמר ונתן אותם על ראש השעיר החי‪,‬‬ ‫ידיעה מחטאות האדם‪ ,‬יביא קרבן‪ .‬וצוה שיסמוך עליו בעל‬ ‫ביאר הכתוב היטב הדבר‪ ,‬שבסמיכתו הוא נותן כל הטומאות‬ ‫הקרבן‪ ,‬והטעם כי בזה יורקו החיצונים ההם שנתהוו ממעשיו‬ ‫המזוהמות ההם על ראשו‪ .‬ואמר ונשא השעיר‪ ,‬מודיע כי ימצא‬ ‫הרעים על הקרבן ההוא‪ ,‬ופעולה זו הודיע ה' שתעשה בסגולת‬ ‫בו בחינת המקבל לישא את הרע ההוא אל ארץ וגו'‪:‬‬ ‫הבאת האדם קרבנו לבית אלהינו‪ ,‬וסומך עליו‪ ,‬שם ֵי ָע ֶ ׂשה הדבר‬ ‫ולהבין הענין‪ ,‬משל למלך שבקר בגדי בניו‪ ,‬וראה בהם בגדים‬ ‫בכח השלם של אלהי הרוחות לכל בשר‪ ,‬וזה הוא טעם שצוה ה'‬ ‫נקיים וכתם בו ‪ -‬משפשפו בידו ונותנו לבנו‪ ,‬וכשראה בגד מלוכלך‬ ‫הסמיכה בחטאות‪ .‬והנה כל המעשה אשר יעשה בחטאת‪ ,‬זבח‬ ‫הרבה‪ ,‬נותנו לעבד אחד מעבדיו אשר לא ימאס הדבר המאוס‪ .‬כן‬ ‫והקטרה‪ ,‬יפעיל בבחינת ההיא הנמשכת מהאדם בקרבן ההוא על‬ ‫הדבר הזה המלך הוא מלכנו יתרומם שמו‪ ,‬כשמביא לפניו קרבן‪,‬‬ ‫ידי סמיכתו כנזכר‪ ,‬ובזה היא נעקרת בחינת הרע‪:‬‬ ‫אם הוא בפרט וטהרת כתם כל שהוא ‪ -‬שהם כתמי השגגה‪ ,‬או‬ ‫וכבר ידעת כי אין חטאת באה‪ ,‬אלא על החטאות שהוא‬ ‫פרט אחד של טומאת מקדש וקדשיו כנזכר‪ ,‬לא יתועב הקרבן‬ ‫הדבר שעושה האדם בשוגג‪ ,‬משום דלא נפיש זוהמיה‪ ,‬מה שאין כן‬ ‫א‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫וישלחוהו לעזאזל אחר שהתודה עליו‪ ,‬הוא לצד כי מן הנמנע‬ ‫אליו‪ .‬אבל כל הזוהמה של כל העבירות שעשו ישראל קלות‬ ‫שיתקבצו כל הטומאות שעשו ישראל במעשיהם הרעים ויבואו על‬ ‫וחמורות ‪ -‬הוא מיאוס גדול‪ ,‬ואמר שיוליכוהו לעבד אחד‬ ‫ראש השעיר‪ ,‬כי אם בהביאו השעיר לפני ה'‪ ,‬ואחר שהובא לפני‬ ‫מהרחוקים מהמלוכה‪ ,‬לצד היותו מהפחותים וקלי הערך‪ ,‬והוא‬ ‫ה'‪ ,‬מאז מוכח כי הוא זה השעיר שישא כל התיעוב‪ ,‬וילך לו אל‬ ‫ישבר ויאבד וימחה אותם‪ ,‬ואין זה אלא כנותן לו שירות מבוזה‬ ‫ארץ גזרה‪ .‬לזה צוה להגריל‪ ,‬והוא הבוחר יבחר את השעיר אשר‬ ‫לעשות‪ ,‬ואף על פי כן למעלה הוא לו שחשבו האדון לעשות לו‬ ‫יבחר בתבונתו יתברך בבעלי חיים‪ .‬ומה גם למה שאמרו‬ ‫דבר ממה שהיה לפני אל בבית המקדש‪ ,‬ונעשה השעיר ההוא‬ ‫המקובלים כי כמה נפשות וניצוצות בבעלי חיים בלתי מדבר‪ ,‬ומי‬ ‫בהשואה עם השעיר המתקרב לפני אל‪:‬‬ ‫ידע בלתי יתברך שמו‪ .‬גם יש סוד בגורל‪ ,‬והבן‪:‬‬ ‫וטעם שצוה ה' עשות ככה‪ ,‬ולא אמר שיקחו שעיר מהשוק‬ ‫‪-‬‬ ‫עבודת יום הכיפורים שייך לכל הדורות‬ ‫ֹשה‪:‬‬ ‫שר ִצ ָּוה יְ יָ ֶאת מ ׁ ֶ‬ ‫שנָ ה וַ ַ ּי ַע ׂש ּ ַכאֲ ׁ ֶ‬ ‫ֹאתם ַאחַ ת ּ ַב ּ ׁ ָ‬ ‫ְוהָ יְ ָתה זֹּאת ָלכֶ ם לְ ֻח ַ ּקת ֹ‬ ‫עולָם לְ כַ ּ ֵפר ַעל ְּבנֵי יִ ְ ׂש ָר ֵאל ִמ ּ ָכל חַ ּט ָ‬ ‫)ויקרא טז‪ ,‬לד; פר' אחרי(‬ ‫מפעם ראשונה ואילך כבר נמחה ונמחק רישומו‪ ,‬ובא יבא אהרן‬ ‫והיתה זאת לכם וגו'‪ .‬מקרא זה חוזר אל הכהנים לקיים‬ ‫בבגדי כבוד אל הקודש פנימה‪ ,‬תלמוד לומר והיתה זאת לכם‬ ‫לדורות‪ ,‬מצוה האמורה בתחילת הפרשה ‪ -‬שהיא עבודת כהן‬ ‫לחוקת עולם בלא שינוי‪ ,‬וגמר אומר לכפר על בני ישראל‪,‬‬ ‫גדול‪ ,‬לבל יחשוב שלא נאמרה אלא לשעה‪ ,‬תלמוד לומר זאת‬ ‫אולי שנתכוון לתת טעם על הדבר לומר שהגם שבבחינת אהרן‬ ‫לכם לחוקת עולם‪ .‬לכפר על בני ישראל כאן גילה ה' סודו‬ ‫לא נשאר רושם מהעגל‪ ,‬כיון שבערך ישראל לשמצה בקמיהם‬ ‫כי על הכהנים ידבר‪ ,‬כי הם המכפרים‪ .‬עוד נתכוון בזה לבל‬ ‫לא נמחק רושם העגל כל עיקר‪ ,‬ומעתה מתעגל הדבר גם על‬ ‫יאמר אדם שלא צוה ה' לבל יכנס בבגדי זהב אלא בעת ההיא‬ ‫אהרן‪:‬‬ ‫פעם ראשונה‪ ,‬שעדיין לא נתכפר רושם עון עגל זהב‪ ,‬אבל‬ ‫‪-‬‬ ‫כל זמן שהאדם חי יכול עדיין לחזור בתשובה‬ ‫ֹרו ּ ַב ּ ֶמה‬ ‫ּתו לְ בַ ָ ּד ּה ִהוא ִ ׂש ְמלָ ת ֹו לְ ע ֹ‬ ‫לו‪ִּ :‬כי ִהוא )כסותה( ְכסו ֹ‬ ‫שמֶ ׁש ְּת ִׁשיבֶ נּ ּו ֹ‬ ‫שלְ ַמת ֵר ֶע ָך ַעד ּבֹא הַ ּ ׁ ֶ‬ ‫ִאם חָ בֹל ּ ַת ְח ּבֹל ַׂ‬ ‫אנִ י‪) :‬שמות כב‪ ,‬כה‪-‬כו; פר' משפטים(‬ ‫ש ַמ ְע ִּתי ִּכי חַ נּ וּן ָ‬ ‫יִ ְׁש ּ ָכב ְוהָ יָ ה ִּכי יִ ְצ ַעק ֵאלַי ְו ׁ ָ‬ ‫וטעם כפל חבול תחבול‪ ,‬דע כי כל אדם מישראל יש לו‬ ‫אם חבול תחבול‪ .‬נראה‪ ,‬כי ירמוז להעיר אדם הנרדם‬ ‫שלש בחינות‪ ,‬נפש רוח נשמה‪ ,‬וכאן רמז הכתוב על שלשתן‪ ,‬כנגד‬ ‫אשר בידו שלמת מי שאמר עליו הכתוב )משלי כז י( רֵ עֲ ָך וְ רֵ ַעה‬ ‫הנשמה אמר אם חבול‪ ,‬וכנגד הרוח אמר תחבול‪ ,‬וכנגד הנפש‬ ‫יך וגו'‪ ,‬והנפש תתיחס לשלמה על דרך אומרם במסכת שבת‬ ‫אָ בִ ָ‬ ‫אמר שלמת רעך‪ .‬וכנגדם אמר שלש חלוקות‪ ,‬אחד כי היא‬ ‫)קנב‪ (:‬משל למלך שחלק בגדי מלכות וכו'‪ ,‬וכבר פירשנו בו )חפץ ה'‬ ‫כסותה לבדה היא הנשמה‪ ,‬שנית היא שמלתו לעורו והיא‬ ‫שם( כי לצד שנפש אדם היא מאורו יתברך‪ ,‬שנאמר בו )תהלים קד ב(‬ ‫הרוח‪ ,‬שלישית במה ישכב והיא הנפש אשר עמו בקבר‪ ,‬וכאומרו‬ ‫ע ֶֹטה אוֹ ר ַּכ ּ ַשׂ לְ ָמה‪ ,‬ויצו ה' אם משכנה בחובו שהם חטאיו‪ ,‬יש לו‬ ‫)איוב יד כב( וְ נ ְַפ ׁשוֹ ָעלָ יו ּ ֶתאֱבָ ל‪ .‬ואומרו והיה כי יצעק פירוש חוזר‬ ‫זמן להשיבו עד בא השמש על דרך אומרו )שם צ ג( ּ ָת ׁ ֵשב אֱנוֹ ׁש ַעד‬ ‫לענין ראשון‪ ,‬תשיבנו לו שהיא התשובה‪ ,‬כי לא יצטרך לצער‬ ‫ּד ַָּכא‪ ,‬ואמרו ז"ל )ירו' חגיגה פ"ב ה"א; קה"ר ז א( עד דכדוכה של מות‬ ‫להשיבו‪ ,‬אלא כי יצעק ישמע ה' וגו' ויעבור חטאתיו‪:‬‬ ‫]נפש[‪ ,‬כי יש לו זמן תשובה עד ביאת שמשו‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ע"י תשובה והרבות במצוות יתכפרו עוונותיו‬ ‫ַעבֹד ֶאת‬ ‫ֹתו ְול ֲ‬ ‫יך ׁש ֵֹאל מֵ ִע ּ ָמ ְך ִּכי ִאם לְ יִ ְר ָאה ֶאת יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ‬ ‫יך ָללֶכֶ ת ְּבכָ ל ְ ּד ָרכָ יו וּלְ ַאהֲבָ ה א ֹ‬ ‫ְו ַע ּ ָתה יִ ְ ׂש ָר ֵאל ָמה יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ‬ ‫שך‪) :‬דברים י‪ ,‬יב; פר' עקב(‬ ‫יך ְּבכָ ל לְ בָ ְב ָך ו ְּבכָ ל נ ְַפ ׁ ֶ ָ‬ ‫יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ‬ ‫בעבירות‪ ,‬הגם שלא יעשה אלא מצוה אחת‪ ,‬יש כח באותה מצוה‬ ‫עוד יתבאר על זה הדרך‪ ,‬לפי שיעלה על דעת אנוש שהעובר‬ ‫לזכותו לעולם הזה ולעולם הבא‪ ,‬ע"כ‪:‬‬ ‫פי ה' נפלאת היא ממנו השגת רצונו יתברך‪ ,‬לזה אמר אליו ועתה‬ ‫והמשלתי דבר זה לשני עבדי מלך‪ ,‬אחד מימיו לא הכעיס‬ ‫וגו'‪ ,‬פירוש ועתה הוא תשובה‪ ,‬כאומרם ז"ל )בר"ר כא ו( 'אין ועתה‬ ‫המלך ובא לראות פני המלך בבן יונה למנחה‪ ,‬ואחד הכעיס המלך‬ ‫אלא תשובה'‪ ,‬מה ה' אלהיך שואל מעמך לתקן משובתך‪ ,‬כי‬ ‫ובא לראות פני המלך בשור אחד‪ ,‬יש מקום שישמח המלך לקראת‬ ‫אם ליראה לבד‪ ,‬בזה יתרצה ה' אלהיך לך‪ .‬ואומרו ללכת בכל‬ ‫מנחת העוף‪ ,‬ויכעוס לקראת מנחת השור לצד ההכעסות שקדמו‬ ‫דרכיו וגו'‪ ,‬פירוש על דרך אומרם ז"ל )ויק"ר כא ה( 'אם עשית‬ ‫ממנו‪ .‬והוא אומרו כאן לבעל התשובה ללכת בכל דרכיו וגו'‪,‬‬ ‫חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות'‪ ,‬וכתב רמב"ם‬ ‫לעשות חבילות חבילות של מצות‪:‬‬ ‫בפירוש המשניות )מכות פ"ג מי"ז( שאם אדם לא יכעיס בוראו‬ ‫יו"ל ע"י‪ :‬מערכת "שיעור אור החיים הק'"‪ .‬לתגובות והערות בטל‪ .052-7137506 :‬או בדוא"ל ‪.7617506@gmail.com :‬‬ ‫ב‬