לעומקו של מקרא · Le'oimkoi Shel Mikru — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

א
לעומקו של מקרא
יום הכפורים
יום הכפורים
ה'תשפ''ז
בכל ענייני החוברת ניתן לפנות אל052-7675895 :
מודיעין עילית גור-אריה צור
להצטרפות לתפוצת מיילleshem895@gmail.com :
ב
לעומקו של מקרא
יום הכפורים
ורצונו לומר:
ְּבעַ ב הֶ עָ נָן .בע"ב שמות הקדש
יום הכפורים
היוצאים מן הפסוקים ויסע ויבא ויט.
מתפילת יום הכפורים:
ועדיין יש ליתן טעם מה התכוון
יתי כָעָ ב פְּ שָ עֶ יָך וְּ כֶעָ נָן מָ ִח ִ
באמרו :הֶ עָ נָן.
חַ ט ֹּאותֶ יָך שּובָ ה אֵ לַי כִ י גְּ אַ לְּ ִתיָך.
(ישעיהו,מד,כב') .
ולעומקו של מקרא יש לומר
שהמילה ענ"ן היא כנגד ִמנְ יָן התיבות
שבקריאת שמע פרשה ראשונה וכן נאמרִ :הנֵה אָ נֹּ כִ י בָ א אֵ לֶיָך ְּבעַ ב
ושניה .שכביכול נִשָ א הקב"ה על כנפי הֶ עָ נָן (שמות יט,ט'.),
קריאת שמע שאומרים ישראל לקיים
בזה ואתה קדוש יושב תהלות ישראל, יש ליתן את הדעת מה הוא העב
וכן נאמר ִהנֵה אָ נֹּ כִ י בָ א אֵ לֶיָך ְּבעַ ב והענן שבהם בא אלינו כביכול
הֶ עָ נָן ,בע"ב שמות הק' ,ובמאה הקב"ה ,ובדמיונם מוחה ה' פשעינו.
ושבעים תיבות של ק"ש .שכן ענ''ן
בגימטרי'ה .170כמנין התיבות שיש לפשט הדברים ובדרך המשל
בפרשה ראשונה ושניה בק''ש. והנמשל ,יש לומר שביום הכפורים
התשובה קלה ומתקבלת ביותר ,והיא
ועל פי הדברים הנ"ל ,יובן מה שמובא
עת רצון ,כעבים האלו אשר יעופו
בזהר חדש והביאו בעל סדר הדורות
ברוח ,וברגע קטון ואינם.
בערך ר' יהושע בן לוי:
ועל דרך הרמז והסוד יש לומר
שלח לו רבן גמליאל לר' יהושע בן לוי
כמובא בזוהר הק' ,זהר חדש ספרא
לאחר שנכנס חי לגן עדן ,שיאמר לו מה
ּומנֵּּה
תנינא :וְ הַ אי ִאיהּו ְּב ַעב הֶ ָענָןִ ,
עליונים. בהיכלות נעשה
ִא ְש ְתכַח שֵּ ם בֵּ ן ע''ב ְּשמָ הָ ן [ע''ב
שמות היוצאים מג' פסוקים בפרשת
שלח לו ר' יהושע בן לוי שיש בגן עדן
בשלח ַויִסַ ע ַו ָיב ֹא ַויֵּט[ .פרק יד ,פס' יט-
מ"ב חדרים של אור למי שמדקדק
כא'].
ג
לעומקו של מקרא
יום הכפורים
ָכעָב פְּ שָ עֶיָך וְּ כֶעָ נָן חַ ט ֹּאותֶ יָך שּובָ ה בקריאת פרשה ראשונה "ואהבת" שיש
אֵ לַי כִ י גְּ אַ לְּ ִתיָך. בה מ"ב תיבות,
[ויחד עם פסוק ראשון הרי הם מ"ח
ענ"ן בגימ' ע"ב ,מ"ח ,נ' ,הרי ענ"ן. לקמן] כמבואר תיבות,
ועוד ע"ב של ויאמר הרי בע"ב
הענ"ן. ואח"כ הראה לו ע"ב מדורין של אור
[ב' וה' הנותרים של בע"ב הענ"ן הרי למי שמדקדק בפרשה שניה מ"והיה אם
הם כנגד תיבת אמת הנוספת ושש שמע" ,עד תיבת "ושמתם" ועד בכלל.
תיבות של פסוק ראשון]. שהם ע"ב תיבות.
ועוד יש לומר ,שעל ידי ההשתדלות ואח"כ הראה לו נ' שערים של אור
בכוונות שמות הקדש ,ובתיבות ק"ש, למדקדק מ"את דברי אלה" עד "כימי
הרי בזה מתקנים בתשובת המשקל את השמים על הארץ" ,שיש בהן עוד נ'
מה שכביכול פגמו בהם ,ולכן ימחו תיבות.
פשעיו כעב וכענן .שהעב והענן הם
כנגד שמות הקדש. ואח"כ הראה לו עוד ע"ב היכלות של
אור למדקדק מן ויאמר עד אמת
ולעומקו של מקרא יש לומר לפי שבפרשת ציצית ,כולל החזרה על הג'
דברים אלו ,שלכן מובא בזהר תיבות של ה' אלקיכם אמת.
ובתיקונים לכוון בק"ש בשמות ע"ב
ומ"ב[ .כמובא בפירוט בלעומקו של [ויחד עם תיבת אמת הרי הם ע"ב
מקרא לפרשת בשלח]. תיבות ועוד אחת ,כמבואר לקמן]
וכן תוספת ה-ו' של וְּ ֶכ ָענָן ,מחיתי כעב ואח"כ הראה לו חדרים ומדורין
פשעיך וכענן חטאתיך ,תֹו ֶרה על עוד שש והיכלות של חשך למי שאינו מדקדק
תיבות שהקורא ק"ש משתדל בהם ,והם בהם.
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד .והם ואשר על כן יובן על נכון מה
המכה בפטיש של תשובת האדם ,כי יתי
שאומרים בתפילת יום הכפורים מָ ִח ִ
ד
לעומקו של מקרא
יום הכפורים
פּורים שֶ הֵ ן נְּ קִ יִ ים אֲבָ ל ְּביֹום הַ כִ ִ חביבין דברי סופרים .ובעיקר שהוא שבח
אֹומ ִרים אֹותֹו ְ כְּ מַ לְּ ֲאכֵי הַ שָ ֵרת ,הֵּ ן גדול של המלאכים.
בְ פ ְַרהֶ ְסיָא ,בָ רּוְך שֵ ם כְּ בֹוד מַ לְּ כּותֹו
לְּ עֹולָם וָעֶד[ .עכ"ל]. ואשר על כן אמירת ברוך שם כבוד
מלכותו לעולם ועד בקול רם ביום
וכן מובא בפסחים נו עמ'א' ,דאמר ּומ ַז ֶככֶת את תשובת
הכפורים ְמלַבֶ נֶת ְ
רשב''ל ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האדם.
האספו ואגידה לכם (בראשית מט,א') ^^^^
ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין
ונסתלקה ממנו שכינה אמר שמא חס אמירת ברוך שם כבוד
ושלום יש במטתי פסול כאברהם שיצא
מלכותו לעולם ועד
ממנו ישמעאל ואבי יצחק שיצא ממנו
עשו אמרו לו בניו שמע ישראל
בקול רם
(אבינו) ה' אלהינו ה' אחד .כשם שאין
בשלחן ערוך אורח חיים-סימן תריט
בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא
סדר ליל יום הכיפורים :בליל יום
אחד.
הכיפורים ומחרתו אומרים ברוך שם
באותה שעה פתח יעקב אבינו
כבוד מלכותו לעולם ועד בקול רם.
ואמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם
ועד.
והלכה זו היא על פי המדרש רבה
אמרי רבנן היכי נעביד ,נאמרוהו ,לא
ואתחנןַ :רבָ נָן אָ ְמ ִרין ,בְ שָ עָה שֶ ָעלָה
אֲמָ רֹו משה רבינו[ .ששבח זה אינו
משֶ ה לַמָ רֹום שָ מַ ע לְּ מַ לְּ ֲאכֵי הַ שָ ֵרת
כתוב בתורה].
אֹומ ִרים לְ הַ קָ דֹוש בָ רּוְך הּוא בָ רּוְך שֶ הָ יּו ְ
לא נאמרוהו ,אֲמָ רֹו יעקב .התקינו
הֹורידשֵ ם כְּ בֹוד מַ לְּ כּותֹו לְּ עֹולָם ָועֶד ,וְ ִ
שיהו אומרים אותו בחשאי.
יִש ָראֵּ ל ,וְ לָמָ ה אֵּ ין י ְִש ָראֵּ ל אֹותָ ּה לְ ְ
אֹומ ִרים אֹותֹו בְ פ ְַרהֶ סְ יָא[ ,בקול],אָ מַ ר ְ
ויש לעיין ממה שהביאו התוס'
ַרבִ י אַ סֵּ י לְ מָ ה הַ דָ בָ ר דֹומֶ ה לְּ אֶ חָ ד שֶ ָגנַב
(ברכות ,ג .ד"ה ועונין) בשם מה
קֹוז ְִּמין ִמתֹוְך ָפל ִָטין שֶ ל מֶ לְֶך ,נְּ תָ נָּה
שאומרים העולם ,לגבי הקדיש,
לָּה לְּ ִא ְּשתֹו וְּ אָ מַ ר לָּה אַ ל ִת ְּתקַ ְּש ִטי בָ ּה
שלכך אומרים קדיש בלשון ארמית לפי
ְּבפ ְַּרהֶ ְּסיָא אֶ לָא ְּבתֹוְך בֵ יתֵ ְך.
ה
לעומקו של מקרא
יום הכפורים
כשבחם של המלאכים ברוך שם כבוד שתפלה נאה ושבח גדול הוא ,על כן
מלכותו לעולם ועד .ואין הם מתקנאים נתקן בלשון תרגום שלא יבינו
בו ,שהרי הם יראים מפניו ואף הולכים המלאכים ויהיו מתקנאין בנו.
בשליחותו .אבל אנו שאין המלאכים ואע"פ שדחו התוס' טענה זו לגבי
מתיראים ממנו ,אין לומר בקול פרט הקדיש ,הרי ודאי היא תקיפה ועומדת
ליו"כ. לגבי ברוך שם כבוד מלכותו לעולם
ועד ,שהרי תפלה נאה ושבח גדול הוא,
ובתרגום ירושלמי על התורה, ועוד שהוא לשון המלאכים עצמם,
פרשת ויחי ,מובאים דברי יעקב אבינו ולקחה מהם משה רבנו וְ הֹו ִרידָ ּה
לבניו בדרך אחרת: ובודאי יתקנאו בנו לישראל,
המלאכים באומרנו אותה בקול רם.
באותה שעה פתח יעקב אבינו
ואמר יהא שמיה רבא מבורך לעלם משמע מכל הנ"ל שאין אומרים
ולעלמי עולמיא. בשכמל"ו בקול רם מפני הקפידא של
המלאכים .פרט ליום כפור שאז אנחנו
נמצאנו למדים מדברי התרגום כמלאכים ,לא אוכלים ולא שותים,
הירושלמי שהתרגום [שאינו מילולי] ולכן לא יתקנאו בנו ואפשר לאומרו
של ברוך שם כבוד מלכותו לעולם בקול רם.
ועד הוא יהא שמיה רבא מבורך לעלם
ולעלמי עולמיא. ולעומקו של מקרא יש לְ שַ בֵּ ר את
האוזן לגבי יעקב אבינו (לעיל ,ופסחים
ואשר על כן יובנו על נכון דברי נו ,).מנין ידע יעקב לומר שבח זה של
המדרש רבה ואתחנן ,אֲבָ ל ְּביֹום המלאכים ,ומדוע לא חשש לאמרו בקול
פּורים שֶ הֵ ן נְּ קִ יִ ים כְּ מַ לְּ אֲ כֵי הַ שָ ֵרת,
הַ כִ ִ רם ,יש לומר שהרי דמותו חקוקה
פַרהֶ ְּסיָא [בקול רם] אֹומ ִרים אֹותֹו ְּב ְּהֵ ן ְּ בכסא הכבוד ,ומלאכים עולים ויורדים
בָ רּוְך שֵ ם כְּ בֹוד מַ לְּ כּותֹו לְּ עֹולָם וָעֶד. בו בסולם ,לראותו בשינתו בבית א-ל,
והיו מלאכים מתיראים ממנו ואף עָשֹ ּו
ולפי שאמרו חז"ל כל האומר יהא כרצונו לילך בשליחותו כנאמר וישלח
שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עולמיא יעקב מלאכים וכו' .לכן פתח ואמר
ו
לעומקו של מקרא
יום הכפורים
עוד בעניין "יהא שמיה רבא" בכל כוחו קורעין לו גזר דינו ,אפילו
ו"ברוך שם" של שבעים שנה ,יש צד לומר שהוא
הדין ל"ברוך שם" ,שהוא התרגום של
מובא בפסחים כנ''ל [נו עמ'א'] ,דאמר
"יהא שמיה רבא" ,שהיה ראוי לאומרו
רשב''ל ויקרא יעקב אל בניו ויאמר
גם בכל כוחו .אלא ש"ברוך שם" הוא
האספו ואגידה לכם (בראשית מט,א')
שפת המלאכים ויתקנאו בנו ,לכן יש
ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין
לאומרו בשקט ,פרט ליום הכפורים
ונסתלקה ממנו שכינה אמר שמא חס
שאנו כמלאכים ,ואז אף מצוה לאומרו
ושלום יש במטתי פסול כאברהם שיצא
בקול רם ,כדין "יהא שמיה רבא".
ממנו ישמעאל ואבי יצחק שיצא ממנו
עשו אמרו לו בניו :שמע ישראל
ויהא שמיה רבא שהוא התרגום של
(אבינו) ה' אלהינו ה' אחד .כשם שאין
ברוך שם[ ,לפי תרגום יונתן בפר' ויחי]
בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא
אפשר לאומרו בקול רם ,שהרי אמרו
אחד.
העולם שאין המלאכים מבינים שפת
באותה שעה פתח יעקב אבינו
בנו הארמית .ולכן לא יתקנאו
ואמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם
באומרנו בקול יהא שמיה.
ועד.
ומעתה ,יש לנו ללמוד מזה על זה,
ובתרגום ירושלמי על התורה,
ובאומרנו בקול רם יהא שמיה רבא
פרשת ויחי ,מובאים דברי יעקב אבינו
מבורך לעלם ולעלמי עולמיא ְי ֻכּוַן
לבניו בדרך תרגום לארמית:
לתרגום שהוא ברוך שם כבוד מלכותו
לעולם ועד .ובאומרנו בלחש בשאר
באותה שעה פתח יעקב אבינו
ימות השנה לבד מיום כפור ברוך שם
ואמר יהא שמיה רבא מבורך לעלם
כבוד מלכותו לעולם ועדְ ,י ֻכּוַן ליהא
ולעלמי עולמיא.
שמיה רבא מבורך לעלם ולעלמי
עולמיא.
כלומר יהא שמיה רבא הוא התרגום
של "ברוך שם".
^^^^
ז
לעומקו של מקרא
יום הכפורים
ואשר על כן אומרים יהא שמיה רבא ולפי זה יִ ָפ ֵלא מה שדחו התוספות את
בארמית כדי שלא יתקנאו המלאכים, מה שאומרים העולם כמובא בתוס'
כמאמר העולם ,כי שבח נאה הוא של [ברכות ג ].ד''ה ועונין:
המלאכים שהרי הוא תרגום של
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. וגם מה שאומרי' העולם לכך אומרים
קדיש בלשון ארמית לפי שתפלה נאה
וכשהובאו הדברים לפני רבי שלמה ושבח גדול הוא ,על כן נתקן בלשון
פישר זצוק''ל [ראש ישיבת איתרי תרגום שלא יבינו המלאכים ויהיו
בירושלים] ,הגיע למסקנה כי אכן, מתקנאין בנו.
צריך לומר שלנגד עיני התוספות לא והתוספות דוחים טענה זו :וזה אינו
היה התרגום הנ''ל .כי הקדיש הוא לא נראה שהרי כמה תפלות יפות שהם
עוד תפילה יפה ,וכדבריהם :שהרי בלשון עברי.
כמה תפלות יפות שהם בלשון עברי, ומכח דחייתם התוספות מבארים בדרך
אלא התרגום הירושלמי על פרשת ויחי אחרת מדוע הקדיש נאמר בארמית:
הוא מורה בעליל כי "יהא שמיה רבא" שהיו רגילין לומר קדיש אחר
הוא תרגום של "ברוך שם כבוד הדרשה ושם היו עמי הארצות ולא
מלכותו לעולם ועד" שהוא השבח היו מבינים כולם לשון הקודש לכך
הגדול של המלאכים המתקנאים במי תקנוהו בלשון תרגום שהיו הכל
שאומרו בקול מלבדם .ואשר על כן מבינים שזה היה לשונם.
אומרים אותו בלחש ביום חול ,פרט
ליום כיפור שבנ''י כמלאכים ואומרים וְּ י ֵֶָראֶ ה למעיין בדברי התוספות
"ברוך שם" בקול ,כביכול ברשות ובדברי התרגום הירושלמי הנ''ל ,שאין
המלאכים ,ואין המלאכים מתקנאים. כל צורך לדחות את מה שאומרים
העולם .שהרי לפי התרגום" ,יהא
ואשר על כן ,ביום כפור כשישראל שמיה רבא" הוא התרגום של "ברוך
כמלאכים יאמרו "ברוך שם" בקול רם שם כבוד מלכותו לעולם ועד" השבח
כמו שאומרים יהא שמיה רבא ,ובכך הגדול של המלאכים המתקנאים במי
קורעין להם גזר דינם אפילו של שאומר אותו בקול בקריאת שמע.
ח
לעומקו של מקרא
יום הכפורים
אלהים אמת .והוא צירוף מובן שבעים שנה ,לגמר חתימה טובה
שהצירוף לעבדך באמת כי אתה לחיים טובים ארוכים ולשלום.
אלקים אמת ,הוא אותו ענין.
אך לעומת זאת ,ביום כפור הנוסח הוא והשתא דאתית להכי ,נימא בה מילתא,
שונה :וטהר לבנו לעבדך באמת ,כי לענין בשכמל"ו בקול בימי החול.
אתה סלחן לישראל .ויש ליתן את שכל הקפידא של המלאכים היא כאשר
הדעת מה הקשר בין אמת ובין סלחן. משתמשים בשבח שלהם לשבח
להקב"ה בתוך השבח הגדול שלנו,
ולעומקו של מקרא י''ל שמצינו כי בתוך קריאת שמע שאנו קוראים לשם
אחת מי"ג מידות של רחמים היא האמת. מצוה .וכדברי המדרש רבה לעיל ,שלא
ויש לעיין שהרי מדת האמת אינה מדת יאמרו כי גנוב הוא עמנו כדי לשבח בו
רחמים כלל וכלל ,כי אם מדת הדין .כפי את בוראנו.
שנאמר יקוב הדין את ההר .וזה שייך רק אבל שלא בעת ק"ש ,כגון תפילת
במדת האמת .ויש ליתן טעם כיצד נהיתה התינוקות ,או בדרך לימוד וכד' אין כל
מדה זו למדת הרחמים. קפידא כלל .ואדרבה ,שבח הוא
ובשימת לב יש לומר כי מדת למלאכים שאנו מכבדים ומוקירים
האמת היא אמצעית בתוך כל י"ג ומפרסמים את שבחם.
המידות[ .לפי אחת השיטות] :ה' ה' אל
רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת
נוצר חסד לאלפים נושא עוון ופשע ^^^^
וחטאה ונקה .נמצא שֶ יֵּש מידות רחמים
מכאן ויש מידות רחמים מכאן והאמת
בתווך ,כלשון המאזניים .לומר לך וטהר לבנו לעבדך באמת
שכל י"ב מידות הרחמים מימין המדה "אמת" בצירופה עם
ומשמאל מהאמת נמצאים. "סלחן"
ואמנם כן ,האמת היא מדת הדין, בנוסח התפילה של ראש השנה מובא:
ושאר כל הי"ב מידות הן מידות
וטהר לבנו לעבדך באמת ,כי אתה
הרחמים ,והם לפנים משורת הדין .אך
ט
לעומקו של מקרא
יום הכפורים
לפי החשבון .אך מדת הסלחן היא לפנים בלי הדין אין המדה של לפנים משורת
משורת הדין והאמת. הדין ניכרת .וכדי שיהיה לפנים משורת
וכן מובא באוהב ישראל מאפטא ,על הדין צריכה להיות מבוררת מדת הדין.
הפסוק בתהלים (יז,ב') ִמלְּ ָפנֶיָך ִמ ְּש ָפ ִטי ואשר על כן ברא הקב"ה את
יֵצֵ א .שמדת המלפניך היא מדה שלפנים
העולם במדת הדין ואחר כן שיתף
משורת הדין ואינה בחשבון של שכר
בבריאה את מדת הרחמים .לכן מידות
ועונש .כדכתיב וְּ חַ נֹּ ִתי אֶ ת אֲשֶ ר אָ חֹּ ן
אֲרחֵ ם.
וְּ ִרחַ ְּמ ִתי אֶ ת אֲשֶ ר ַ
הרחמים נשענות על לשון המאזניים
של האמת .של הדין .ובזה הופכת מדת
הדין אף היא למדת הרחמים .באשר
^^^^ היא מבררת את הרחמים.
עַ ל-הַ כַפֶֹּּֽ ֶרת אֵ ָר ֶ ֶ֖אה ֶ ֶּֽבעָ ָָ֔נן ִּ֚ ִכי
(טז ,ב) התפילה בנוסח הובא ולכן
סלחן יחד עם אמת .וטהר לבנו לעבדך
יש ליתן טעם לְ אָ ְמרֹ ו ֶ ֶּֽבעָ ָָ֔נן. באמת כי אתה סלחן .כי מדת הסלחן
ולפשוטו של מקרא יכוון הכתוב לענן מתבררת מתוך מדת האמת.
הקטורת אשר על הכפורת ,כבפסוק יג'
וְ נ ַ ַָ֧תן ֶ ֶֽאת-הַ קְ טֹֹ֛ ֶרת עַל-הָ ֵּ ֵ֖אש לִ פְ נֵּ ֵ֣י ה' או ַכלְֵך לדרך זו .מדת האמת היא מדת
יקוב הדין את ההר .ובראש השנה,
ֲשר
וְּ כִ ָ ָּ֣סה עֲנַ ַָּ֣֣ן הַ קְּ טֹֹּ֗ ֶרת אֶ ת-הַ כַפֹֹּּ֛ ֶרת א ֶ ֶׁ֥
דאיכא תקיעות שופר שממתקות את
עַל-הָ ע ֵֵּ֖דּות וְ ֶׁ֥ל ֹא י ֶָֽמּות.
הדין ,אפשר לומר מדת האמת .וטהר
לבנו לעבדך באמת כי אתה אלקים
ועל דרך הצח ,יש לומר שהוא ענן
אמת.
של אהבה המכסה על הכפרת
אך ביום כפור שאין לנו מיתוק הדין על
המכפרת על כל פשעים .שכן:
ידי השופר ,ועוד יתירה מזו ,שאנו
מזכירין כל עוונותינו ,אנו מזכירין יחד
וְּ כִ ָ ָּ֣סה עֲנַ ַָּ֣֣ן הַ קְּ טֹֹּ֗ ֶרת בגימטרי'ה קטנה 3
עם מדת האמת את מדת הסלחנות .וטהר
היא גימטריה קטנה של תכסה אהבה לבנו לעבדך באמת ,כי אתה סלחן
ככתוב וְ עַל כָל-פְ שָ עִ ים ְתכַסֶ ה אַ ה ָ ֲֶֽבה לישורון .שמדת הסלחן היא מעל ומעבר
(משלי י,יב') וכאן מתגלית מדת למדת האמת .שמדת האמת היא לפי הדין,
י
לעומקו של מקרא
יום הכפורים
והיינו ארץ גזירה ,ארץ שגזר עליה הרחמים ואהבת ה' ביפי תפארתה,
אדם הראשון לא לישוב .להיות ִמדְ בָ ר. ואשר על כן נאמר בה ִּ֚ ִכי ֶ ֶּֽבעָ ָָ֔נן אֵ ָר ֶ ֶ֖אה
וזה שתרגם אונקלוס אֶ ל ֶ ָּ֣א ֶרץ גְּ ז ָ ֵָ֑רה. עַ ל-הַ כַפֶֹּּֽ ֶרת.
לְּ אַ ְּר ָעא ְּדלָא י ְָּתבָ א. ^^^^
ולעומקו של מקרא יש לומר ביאור איש עִ ִ ֶ֖תי ו ֶ ָּ֣א ֶרץ גְּ ז ָ ֵָ֑רה
שהמילה י ְָּתבָ א שהובאה באונקלוס
לתרגום של יִ שּוב ,היא גם לשון וְּ ִש ַ ֹּ֛לח ְּביַדִ֥ ִ -איש עִ ִ ֶ֖תי הַ ִמ ְּד ָ ֶּֽב ָרה :וְּ נָשָָׂ֨ א
תשובה .והשעיר המשתלח הוא כנגד הַ שָ ִ ִ֥עיר ָע ָ ֹּ֛ליו אֶ ת-כָל-עֲֹונֹּ ָ ֶ֖תם אֶ ל ֶ ָּ֣א ֶרץ
עשו הרשע .שנגזר עליו שלא יָשּוב, גְּ ז ָ ֵָ֑רה
ולא יתיישב ביישובו של יעקב .אלא (טז ,כא-כב')
בארץ שעיר.
וזה שנאמר בו וילך אל ארץ מפני
ֶ ָּ֣א ֶרץ גְּ ז ָ ֵָ֑רה
יעקב אחיו (בראשית לו ,ו') .מאי וילך
תרגם אונקלוס לְּ אַ ְּר ָעא ְּדלָא י ְָּתבָ א.
אל ארץ ,אל ארץ גזרה ,אל ארץ
ארץ שלא נתישבה .ויש להבין שייכות
שנגזר עליו לילך שם ולא לישב כאן.
התרגום ְּדלָא י ְָּתבָ א לארץ גְּ ז ָ ֵָ֑רה.
וזה סוד השעיר המשתלח ,הוא
ויש לפרש כמובא במסכת ברכות
עשו ,אשר בכל יום כיפור משתלח
(לא ,).מאי ְּבאֶ ֶרץ ל ֹא עָבַ ר בָ ּה ִאיש וְ ל ֹא
מחדש אל ארץ גזרה ,מפני יעקב,
יָשַ ב אָ דָ ם שָ ם (ירמיהו ב ,ו') ,אם לא
וישראל ישכון לבטח בתשובה.
עבר כיצד ישב ,אלא לומר לך כל מקום
שנאמר ַויֵשֶ ב ַיעֲקֹּ ב .והוא גם לשון
שגזר עליו אדם הראשון לישוב
יִ שּוב וגם לשון תשובה.
נתישבה .וכל מקום שלא גזר עליו
לישוב לא נתישבה.
ועל ידי כך לא תתקיים בעשו
ברכת יצחק לעולם .שהרי יצחק ברכו
וכאומרם :כל מקום אשר גזר עליו
והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל
לא לישוב ,לא נתישבה.
צוארך .ומאי כאשר תריד ,נוטריקון
יא
לעומקו של מקרא
יום הכפורים
איש עִ ִתי כאשר תראהו יורד .וביום הכיפורים
אין ליעקב ירידה אלא רק עלייה.
ואשר על כן נאמר ביד איש עִ ִתי.
שה אֶ ת-עֶֹּּֽ לָתֹוֹ֙
שנאמר (טז ,כד') וְּ ָע ָ ָׂ֤
לפשטן של דברים ,איש עִ ִתי שהוא
וְּ אֶ ת-עֹּ ַ ָּ֣לת הָ ָָ֔עם .אל תקרי עֶֹּּֽ לָתֹוֹ֙ אלא
מוכן ומזומן לכך .אך לעומקו של
עלייתו ,ואל תקרי וְ אֶ ת עֹּ ַ ָּ֣לת הָ ָָ֔עם אלא
מקרא היא העת המיוחלת שבה
ישראל עולים מעלה מעלה. ואת עליית העם.
ועוד ,שהיא עת גאולתנו ופדות שיום כפור וקרבנותיו מעלים את העם
נפשנו ,שאין ישראל נגאלין אלא לדרגה רוחנית עליונה .ואין לעשו כל
בתשובה. שליטה בו.
ועוד ירמוז ִאיש עִ ִתי למלך המשיח, ^^^^
בעת המיוחלה ,וישלח את השעיר אל
ארץ גזירה ,שם יתגזרו וישתברו
עצמותיו ,שכן נצטוינו למנות עלינו
מלך ,להכרית זרעו של עמלק ,ולבנות
בית מקדשנו בב"א.
^^^^
