פרשיית השבוע · Parshiyas Hasheviye — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

הגיליון מוקדש
לעילוי-נשמתו של מורי-
חמי ,אשר אהב את התורה
בכל ליבו ,נפשו ומאודו,
הרב יוסף ב“ר אברהם ז“ל.
ת .נ .צ .ב .ה.
ציור :יעקב קמחי
יום-
הכיפורים
תשפ“ז
גיליון מס‘
408
הבית מטעמי נימוס. חיל‘ הוא שיש עניין להמשיך את ההתעלות
שהאדם רווה מהמצווה ולא לצאת ל‘בין-
גם אצלנו ,המבחן האמיתי האם חשנו
כימיה לימי הקרבה של ירח האיתנים—הינו הזמנים‘ .לשמור עוד קמעא את ה‘אש ”רוצה עוד מנה‘...
האם אנחנו ”רוצים עוד מנה“ .האם אנחנו הגבוהה‘ של יום-הכיפורים .בבחינת מה
רוצים לקיים ’ילכו מחיל את חיל‘ ולהמשיך שנהגו לקיים שעת לימוד מיד לאחר היום נקודה למחשבה על הרגעים
הקדוש.
את הענוג הצרוף הזה .אחרת ,ישנו חשש כי שלפני ושלאחרי היום הקדוש
אנחנו חשים הקלה מסוימת לאחר שיצאנו אבל דומה שיש כאן גם רובד מעמיק
מהם. יותר.
....והמדקדקים מתחילים מיד במוצאי
■■■ ■■■
יום הכיפורים בעשיית הסוכה כדי לצאת
אדם שעובר מרגעי התעלות לרגעי הנה משל חריף שמשלו המושלים ממצוה אל מצוה (מהרי"ל ומנהגים והגהות
התעלות נוספים מעיד שמים וארץ כי כל להמחשת העניין: מיימוני .הובא ברמ“א אורח חיים סימן תרכ"ד סוף
ההתעלות וההתרוממות הרוחנית שחווה— סעיף ה')
מתארח יהודי אצל חברו והוא מודה
לא הייתה בבחינת ’מי שכפאו שד‘ ,כמו היה בנימוס על דג המושט שהוגש לשולחן- ...ומצוה לתקן הסוכה מיד לאחר יום
זה משא כבד עליו ,ועכשיו (גם אם בסתר) השבת” .הוא היה מתובל היטב .הרגישו את כיפור ,מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה
הוא חש הקלה ופולט אנחת-רווחה. תבלין ה‘גריל-דג‘ .יישר כח“. (מהרי"ל .הובא ברמ“א סימן תרכ“ה)
אולם ,מאידך ,אם הוא עובר מרגעי- אבל המבחן הגדול האם אומר הוא זאת העניין של ’ילכו מחיל את חיל‘ ,הרמוז
ההוד של היום הקדוש ,היום בו היה שרוי בנימוס אצילי או שמא הוא מתכוון לדבריו— כאן ,מופיע כבר בגמרא הנודעת החותמת
בערפלי-טוהר ,למסכת התעלות נוספת של זהו הנתון הבא :האם הוא יבקש עוד מנה— את מסכת ברכות (ואולי רמז יש בדבר על
בניית הסוכה—הרי שמעיד הוא כי הוא איננו אות הוא כי אכן הוא התענג על הדג .אחרת, זמן ’סיום מסכת‘ או כל דבר מצווה):
’כתינוק הבורח מבית-הספר‘ וכי הימים ייתכן והתשבחות שלו הורעפו על בעלי- אמר רבי לוי בר חייא :היוצא מבית-
הנוראים היו לו לעונג רוחני עליון. הכנסת ונכנס לבית-המדרש ועוסק בתורה
זהו רגע מבחן ויש לכך משמעות עצומה. רגעי סיום המצווה זוכה ומקבל פני שכינה שנאמר (תהלים פד,
שנה קדושה וטהורה לכולנו. הינם רגעי מבחן ח) ’ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלוקים
בציון‘ (גמרא ברכות סד ,א)
משמעותיים
הרובד הפשטני של עניין ’ילכו מחיל אל
תשפ“ז >> יו“ל ע“י מכון ’בלבבי‘ -צפת >> פלא‘ 8686115050 :דוא“לabyisrael@gmail.com : גיליון ’פרשית השבוע‘ -להגות והסברה יהודית יום הכיפורים
)1הפרעת קשב וריכוז,
)2הפרעת התנגדות מתריסה
ODD,
(3התנהלות חרדתית ומלחיצה של
האבא,
)4שנה קשה מול מלמד בתלמוד
תורה ,מלאה בביקורת ועונשים,
א .י .פ.
)5עבר נסיון הטרדה בצניעות.
■■■ סיפור המים שהוחמו ונצטננו ושבו בנים
יאיר היה במצב של אטימות סברא מעניינת מצאנו ברמב“ ן (ורמוזה ב ‘תוספות‘)
מוחלטת .הוא התעניין בכדורגל, במסכת עירובין (מא ,ב) .הרמב “ ן מסביר את דעת רבי האם יש סיכוי שהנער המתמודד
ובפגישות מולי ,הוא היעז לדבר רק נחמן שפירות שיצאו חוץ לתחום בשבת ושבו למקומן—
על כדורגל. מותרים לחלוטין בכך שבמלאכת הוצאה לא שייך איסור יעזוב את המכשיר?
הנאה מ ‘ מעשה שבת ‘ ,כאשר הפירות שבו למקומן
ובכן ,הייתי מנסה להשחיל לו המקורי :איסור הנאה מ ‘ מעשה שבת ‘ רק במלאכות
מחמאות ,חיזוקים ,ותובנות ,דרך שעיקרן תיקון הדבר ,אולם בהוצאה לא נשתנה דבר ממה הרה“ג רבי יחיאל פליסקין שליט“א
הכדורגל. שהיה— שכן כבר בשבת הפירות היו אצלו ,ומה שהוציאם
והשיבם— רק החזירם למצב המקורי .והדברים טעונים ראש מכון ’שתולים‘ לנוער
לדוגמא ,כשבקוצה מסוימת עשתה ביאור.
משחק בשבת והפסידה ,הגבתי
בעדינות שכנראה זה קשור ונראה להסביר זאת בהקדים מה שמצינו בדברי גאון ב"ה זכיתי להכיר מאות בחורים
ישראל מרן האגלי טל זיע“א (מלאכת אופה ,אות י‘ סעיף שהיו מכורים לסמארטפון ,ולבסוף עזבו
לשמירת שבת. ט“ ו) שדן מהו בעצם שורש איסור מלאכה בבישול מים אותו ,ולתמיד.
וכששחקן רב עם מישהו ,ניתחנו חמים בשבת .שהרי כל עניין המלאכות הוא יצירה חדשה
את ההתנהגות שלו והוצאנו מזה באמצעות תיקון הדבר (כגון הפיכת קמח ללחם וכדומה), וכן זעק המשפיע הרה"צ רבי צבי מאיר
אולם בבישול מים לכאורה הרי זו ’ מלאכה שאינה זילברברג שליט"א ,ב'אסיפת הצלה':
מסקנות ,כגון – שלא תמיד כדאי מתקיימת ‘ ,שהרי עוד מעט יצטננו המים ,וזאת בניגוד
לריב ,ושיש השלכות למעשים לבישול של מאכל שאינו מבושל שיצר כאן ’ תבשיל ‘ "יש הטוענים שכביכול אי אפשר לפרוש
שלנו בשעת מריבה. אכיל כאשר הרכיבים טרם לכן לא היו ראויים למאכל. מכלים אלו ,אבל האמת לאמיתו -חס
ובכן ,יאיר נהנה בחברתי ,וסיפר ונטה ה‘אגלי טל‘ לחדש שאכן זהו מצב זמני ,ובחימום
ושלום!! זה לא נכון כלל וכלל ,כי לא ידח
לאבא שלו שאני היחיד בעולם מים לאחר שכבר היו חמים ונצטננו ,אין דין של ’אין ממנו נידח ,הנני מכיר באופן אישי כמה
שאכפת לו ממנו. בישול אחר בישול ‘ אלא זהו נחשב לבישול הראשון, וכמה שהיו מכורים מאד ,אבל השתדלו
שהרי הבישול הראשון התאדה ונעלם מן העולם וכמי ועמלו על עצמם באמת ,ועזבו לגמרי,
אבל אני הייתי מתוסכל. שלא היה כלל ,שהרי השפעתו הסתיימה לה. וכבר כמה שנים שאינם נוגעים בכלים
הבנתי שהוא במצוקה הישרדותית, ברוח זו ניתן היה לומר על מלאכת הוצאה מרשות כאלו" – דברי הרצ"מ זילברברג.
שהבריחות והשקרים הם העוגנים לרשות וכן מחוץ לתחום .למעשה ,במלאכה זו אין פעולת ולכל מי שמסתקרן ,איך דבר כזה קורה?
היחידים שלו, יצירה ותיקון בגוף הדבר ,אלא רק הנגשתו לאדם—היינו
שגדר האיסור הוא התוצאה ולא עצם הפעולה .וממילא הנה סיפור אמיתי -המתרחש בימים אלו
וגם בי הוא רואה חלק מהמערכת מלמד הרמב“ ן כי כאשר האדם מחזיר את החפץ למקומו ממש -מפיו של אחד מתומכי הנוער שלנו:
ממנה הוא בורח ,ולכן הוא בנתק המקורי לא עשה כלום ,שכן אמנם היה כאן מעשה של
ובמגננה גם מולי. הוצאה (ובשעת ההוצאה החפץ היה רחוק מבעליו ולא "כשקיבלתי לליווי את יאיר ,לפני
שמיש) ,אך כעת בהתקרבו לאדם למעשה לא השתנה כשנתיים ,הוא היה בבלבול גדול ,ובמצב
שקלתי כמה פעמים לעזוב את כלום מהמצב הראשוני ,אז כבר היה החפץ לידו (ראה עוד רוחני ירוד,
התיק ,ובכל זאת המשכתי .באזני בביאור הנפלא לרמב“ ן בהוצאת מוסד הרב קוק) .יתירה
צלצלו דברי הרב פליסקין' :גם מזו ,וזהו הדגש החשוב :מצב נוכחי זה למעשה גם ”מוחק“ ההורים סיפרו -שהוא משוטט בשעות
כאשר נראה שאתם לא עושים כלום את שלב -הביניים כשהחפץ היה רחוק מבעליו (ברשות ובמקומות לא ראויים ,טלפון לא כשר,
עם הנער ,אתם עושים הרבה!'. השנייה או מחוץ לתחום) .ובדומה למים לאחר צינונם ובעיקר על חוסר שיתוף פעולה מצידו,
שלמעשה מצב החימום כאילו נמחק ולא היה ,והמים מלווה בכמויות של שקרים,
■■■ חזרו למצבם הראשון .וזוהי ממש המחדשה מופלאה
ומדויקת לעניות-דעתי. מצד הישיבה -התלוננו על חוסר תפקוד,
בעמל רב הכנסנו את יאיר וחוסר קבלת אחריות ,ראש הישיבה התלונן
לישיבה ,שלכאורה היתה אמורה מובן שהדעות החולקות בגמרא ,האוסרות את שהבחור 'מסובב' אותו ,ואין לו עם מי
לתת לו מענה ,אבל לא כן היה. הפירות שיצאו מחוץ לתחום ושבו ,חולקות על הגדרה זו, לדבר...
או משום שסבורות כי פעולת ההוצאה נותרה בעינה ,שכן
המשך יבוא. בפועל הרי החפץ נתרחק ולא היה בשימוש האדם וכעת ניסיתי לחקור ולדרוש מה הוביל
הוקרב לבעליו (הגם שמצב זה כבר היה טרם לכן). אותו למצב זה ,וגיליתי 'חבילה מכובדת'
של גורמי מצוקה:
גיליון ’פרשית השבוע‘ -יום הכיפורים תשפ“ז
"אבל רבי ,“...התחנן ” ,הרי מעולם לא עברתי לפני התיבה!" רבי
יוסף חיים הביט בו" .אני מכיר אותך ".שתיקה קצרה" .שרת עם
אביך .אתה מכיר את הניגונים ".רבי שמעון עדיין רעד .אבל הרב הקול -קול נחום
הוסיף" :אני והציבור מבקשים ממך ".והבן קם .הוא פסע אל עמוד
התפילה .פתח את פיו" :הנני העני ממעש ,נרעש ונפחד "...וברגע
אחד ...בית הכנסת השתתק .זה היה הקול .הקול שהכירו כולם .לא
הרב זוננפלד ,קדוש ישראל ,התכופף אליו ואמר:
קולו של רבי נחום .אבל קול שהיה מזכיר אותו כל כך .אותם "גש לעמוד ".רבי שמעון נבהל" :אני?"
ניגונים .אותה נעימה .אותו בן .אותו אב .דמעות החלו לזלוג מעיני
המתפללים.
זו הייתה החידה המדוברת בקרב קהל המתפללים בבית-הכנסת בעיר
ובעזרת-הנשים ישבה האלמנה ,רעייתו של הרב נחום ברגמן זצ“ל. העתיקה :מי יעמוד השנה לפני התיבה בבית הכנסת "בתי מחסה"
היא שמעה את בעלה במשך שנים בכל ראש השנה .בכל יום כיפור. שבעיר העתיקה בירושלים?
ועכשיו היא שומעת את בנה" .בראש השנה ייכתבון" "...מי יחיה הרי במשך שנים היה זה רבי נחום ברגמן זצ"ל ,השוחט ,המוהל ובעל
ומי ימות"... -התפילה הנודע ,שהיה עובר לפני התיבה בימים הנוראים ומרטיט
*** את לבות המתפללים בקולו הערב ובנעימותיו המיוחדות.
לאחר התפילה ניגשו כמה מאנשי הקהילה אל רבי יוסף חיים" .רבי, אלא שהשנה ...השנה רבי נחום איננו.
מחילה ...אבל הרי רבי שמעון בתוך השלושים .כיצד אפשר היה הבשורה המרה הגיעה לירושלים בשבת קודש ,ח"י באלול תרפ"ו.
להעמיד אותו כשליח ציבור?"
רבי נחום ,שהיה פחות מבן שישים שנה ,נפטר באופן פתאומי לאחר
הרב השיב" :נכון .לכתחילה אין מעמידים אבל כשליח ציבור בימים שדלקת ריאות הסתבכה .ירושלים של מעלה הוכתה בתדהמה .קהל
טובים .אבל השנה החלטתי שנכון שכן .אתם חושבים על החזן .אני גדול ודומע ליווה אותו למנוחת-עולמים בהר הזיתים שמול מקום
חשבתי על האלמנה". המקדש.
הם שתקו .הרב המשיך" :תחשבו עליה .במשך שנים היא הייתה ועכשיו התקרבו להם הימים הנוראים.
יושבת כאן ושומעת את בעלה .היא הכירה את קולו .את הניגון .את
הדרך שבה היה מתפלל .והנה ,השנה ,היא יושבת בעזרת הנשים, בתוך ימי ה"שבעה" נכנס אחד מאנשי הקהילה אל רבי יוסף חיים
שבועות ספורים לאחר שנלקח ממנה בעלה ".הרב עצר" .מה יקרה זוננפלד" .רבי ,מה יהיה עם הימים הנוראים? מי יעבור לפני
אם אדם זר יעמוד עכשיו במקומו?" הוא הביט בהם" .היא תשמע התיבה?"
קול אחר .במקום שבו עמדה במשך שנים דמותו של בעלה ".ועוד רבי יוסף חיים לא השיב מיד .לבסוף השיב" :אני אטפל בזה ".עברו
ס רגע של שתיקה" .אינני רוצה לצער אלמנה ".ואז הוסיף" :ישנם כמה ימים .הגבאים חזרו" :רבי ,עדיין אין לנו חזן" "...אל תדאגו.
מצבים שבהם צריך לדעת לא רק מה הדין לכתחילה .צריך לדעת גם אתם כבר תדעו ".וסתם ולא פירש .לא אמר את שמו של החזן ,לא
מה עומד מולך ".הרב סיים" :וכאן ,מול עיניי ,עמדה אלמנה שבורת רמז מי ימלא את מקומו של רבי נחום .הגבאים יצאו .ובבית-הכנסת
-לב .לכן לא היה מישהו אחר". החלו ההשערות.
היו שסברו כי הרב עצמו יעמוד לפני התיבה .אחרים הציעו בעלי
לתשומת-ליבכם! תפילה שונים .אבל רבי יוסף חיים – בשלו" :אתם כבר תדעו".
***
והנה הגיע יום הדין -ראש השנה.
מהדורת הדפוס מצומצמת! ניתן המתפללים נכנסו לבית הכנסת .התפילה החלה .שחרית הסתיימה.
התקיעות נשמעו .ועכשיו הגיע הרגע .תפילת מוסף .מי ייגש
לקבל את הגיליון למייל ללא לעמוד? המתפללים הביטו זה בזה .איש לא ידע.
תמורה בשליחת דוא“ל לכתובת: ואז ...רבי יוסף חיים זוננפלד ,קדוש ישראל ותפארתו ,קם ממקומו.
הוא פסע לעבר אחד המתפללים .היה זה רבי שמעון .בנו של רבי
נחום.
abyisrael@gmail.com הרב התכופף אליו ואמר" :גש לעמוד ".רבי שמעון נבהל.
"אני?" "כן“ ,השיב הרב זוננפלד פשוטות.
”דרכו“ -חינוך עם נשמה ובגובה-העיניים .פלא‘ לרכישה( 8686115050 :אין להשיג בחנויות)
בהגיע תפילת המוספין הודיע לאביו כי רוצה כעת לחלל בחליל.
”חלילה לך ,פרא-אדם שכמוך“ ,חרה אפו של אביו” .חלילה לך בני-ברק של גבעתיים
מעשות כדבר הזה ,הלא יום שבת שבתון הוא היום“ .בשעת
המנחה שוב ביקש לעשות כן ומנעו אביו .בהיות ו‘מוקצה‘ הוא,
אחז בו בחליל האב דרך כיסו.
זיכרון ילדות חם ובלתי-נשכח מכיפור
בהגיע שעת ’ נעילה ‘ ,והנער רואה את ההתלהבות על -פני של גבעתיים
המתפללים ,לא יכול היה להתאפק ,נטל בחוזק את החליל מידו
כשהייתי ילד רך בשנים ,אולי בן ,8מתלווה הייתי לאבא שיחי‘ של האב והחל מחלל בו עד שהרעיד את חלונות בית הכנסת.
בעת ששימש חזן בבית-הכנסת הגדול גבעת רמב‘‘ם בגבעתיים תהו כל המתפללים על הנער שמחלל קדושת היום בקול גדול.
בהשתתפות הרב הראשי לעיר רבי יוסף גליקסברג זצ“ל שהיה
עטוי כיפה צחורה .קצת יותר מעשור אחרי ניסיתי לחזור לאותם ואז פנה הבעל שם-טוב אל הציבור ואמר להם:
” דעו לכם ,שעל -ידי קול הנער התעלו כל התפילות לכיסא רגעים ברחוב טויבר .הנה מילים של לב שכתבתי לעצמי אז:
” בליל כיפור ראינו אותם ,את משפחות גבעתיים -אנשים נשים הכבוד! “ .ומיד פירש ” :הנער הזה אינו יודע כלום .וכשראה
ושמע במשך היום את התפילות בער בו הניצוץ כמו אש ,ולא וטף ,צועדות על הכבישים הריקים -שהפכו למדרכות.
מצא בעצמו שום אמצעי לכבות את צימאונו רק לחלל לפני
” וכל שנה ,אבא החזן היה מתפעם מחדש מן המחזה הזה :השם יתברך .ורחמנא ליבא בעי וזה נתקבל לרצון ,ועל ידי-זה
”תראה“ ,היה אומר לי בהתרגשות של תפילת ’הנני עני ממעש ,נפתחו שערי שמיים!“.
”בליל כיפור ,כבישי גבעתיים נראים ממש ככבישי בני ברק
שלנו!
” בין הרהור למשנהו ,מבליח הרגע של ’כל נדרי‘ .החלון נפתח
לרווחה .אוויר קליל חודר לבית הכנסת ,ולפתע פתאום ,אתה
שבת בצפת
רואה את הילדים עם האופניים של כיפור נקבצים ובאים
להציץ .אתה רואה גם כמה אימהות שלהם ,שדרך-כלל יביעו
פני התנכרות לבית כנסת ולחזן יהודי ,אך הפעם העיניים
שלהם בוהות .נעוצות כמסמר בחזן ובמתפללים .סוג של הלם
דירת 5חדרים 041 ,מ“ר ,ממוזגת ,עם יחידת- אלמותי אופף אותם .אולי אפילו לא יודעים איך להגות
חדש!
הורים מפוארת 00 ,מיטות ,מרפסת כ 01-מ“ר עם משפטי-סידור .אם כי דומה בעיני ,היהודי החרד ,שנשמתם
בוערת בהם כאש הכבשן .אך ביטוי אין לה לנשמה .רק חרש
נוף מרהיב לכל הכינרת והגולן .חדרים חדשים! אחד -גדול וארוך - -
לפרטים ,פל‘967250-2270 :
” ..ושוב בשעת ’ נעילה ‘ .הגבאי הוותיק פותח את חלון -
הזכוכית ואנשים מגיעים לכאן כדי להציץ .לראות משהו .בלי
להוציא הגה .רק להיות חלק ממשהו יום-כיפורי שכזה“.
>>>
האירוע הזה עם העיניים היהודיות הצמאות-בוהות ,שאינן
יודעות איך לתרגם כמיהה עמוקה של נשמה ,העלתה לי
לאלתר באסוציאציה את המעשה הנודע בבית-מדרשו של
הבעש“ט הקדוש ביום-הכיפורים:
לכפרי אחד ,ממתפללי בית -מדרשו של אור שבעת הימים
הבעל שם טוב זיע“א – מספרים -היה בן חסר-דעה שאף את
צורת האותיות לא ידע .תמיד החזיקו האב בביתו ,אך בהגיעו
לגיל צוות ובחוששו פן יאכל הילד ביום הכיפורים חלילה,
לקחו עמו לבית המדרש כדי שיישב לידו ביום הקדוש .לקח
עמו הילד לבית הכנסת את החליל אתו היה רועה צאן אביו.
יושב היה הילד-נער ליד אביו כל העת ולא אומר דבר כי לא
מבין בנעשה.
”בוודאי גם שם“ -סיפורי השגחה אישיים ומפתיעים בסערות החיים .פלא‘ לרכישה( 8686115050 :אין להשיג בחנויות)
