gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דבר המלך · Dvar Hamelech — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: דבר המלך · Dvar Hamelech

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

דבר המלך · Dvar Hamelech — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪6:13‬‬ ‫‪7:19‬‬ ‫‪7:55‬‬ ‫פרשת האזינו‬ ‫הגמרא אומרת במסכת מגילה טז‪ :‬גדול תלמוד תורה יותר‬ ‫כל התורה שמותיו של בורא עולם‬ ‫מהצלת נפשות‪.‬‬ ‫מסופר על הט''ז רבי דוד סגל זצוק''ל שפעם היה יושב ולומד עם‬ ‫"כי שם ה' אקרא הבו גודל לא‪-‬לוקינו"‬ ‫תלמידיו‪ ,‬נכנסה אישה בוכיה לביהמ''ד נפלה לרגליו ואמרה‪ :‬רבי‪,‬‬ ‫על הפסוק 'כי שם ה' אקרא' מובא בגמרא (ברכות כא‪).‬‬ ‫חוס ורחם‪ ,‬ביתי חולה מאוד והרופאים אפסה תקוותם‪ .‬כבר‬ ‫שמכאן לומדים שצריך לברך ברכות התורה לפני הלימוד‬ ‫הרימו ידיים‪ ,‬אנא חוס על ביתי הקטנה‪ .‬אמר לה הרב‪ ,‬ומה אעשה‬ ‫שהרי נאמר כי שם ה' אקרא‪ ,‬שזה התורה הקדושה‪ ,‬לפני‬ ‫לך? אני לא יודע סגולות ולא קמיעות ולא לחשים‪ ,‬א''כ במה‬ ‫הלימוד אזי‪ ,‬הבו גודל לאלוקינו כלומר תן שבח וגדולה‬ ‫אושיע אותך? ישב והרהר כמה שניות ואח''כ חתך איזה קרטון‬ ‫לאלוקינו על ידי שאתה מברך ברכות התורה‪( .‬ולהרבה‬ ‫מהסטנדר שלו שהיה מרופט מרוב שימוש ואמר לה קחי זאת‬ ‫פוסקים ברכת התורה היא מהתורה מכל מקום דעת שו"ע‬ ‫ושימי בכוס תה של הבת כמה פעמים ביום‪ .‬ואכן זכות הקרטון‬ ‫שרק ברכת המזון היא מהתורה‪ ,‬סימן קפ"ד)‬ ‫הזה שספג עשרות אלפי שעות לימוד תורה עמד לה לבת להחלים‬ ‫המהרש"א מקשה‪ ,‬כתוב כי שם ה' אקרא ואיך זה קשור‬ ‫ולהתרפא‪.‬‬ ‫ללימוד התורה כשאני מזכיר את שם ה' כמשמעות הפסוק כי‬ ‫השו"ע בסימן קנ"ו כותב שצריך האדם לקבוע עיתים לתורה‬ ‫שם ה' אקרא? ועונה המהרש"א שבעצם כל התורה היא‬ ‫ואפילו שיאבד ממון הרבה‪.‬‬ ‫שמותיו של הקדוש ברוך הוא ולכן כשאומרים בשם ה' אקרא‬ ‫כותב הספורנו (דברים פרק כח פסוק ב) (פרשת כי תבוא) על הפסוק וז"ל‬ ‫היינו שהתורה כולה שמותיו של הקב"ה‪ ,‬הבו גודל לאלוקינו‬ ‫"ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך"‪ .‬אף על פי שלא תשתדל‬ ‫היינו לברך ברכות התורה כאשר אנו מברכים על התורה אנו‬ ‫אתה להשיגם‪" :‬כי תשמע בקול ה' א‪-‬להיך"‪ .‬וזה כשתהיה תורתך‬ ‫מראים שהתורה היא דבר רוחני ולא עוד מקצוע להחכים את‬ ‫קבע ומלאכתך עראי ולפיכך ישיגוך הברכות בלתי השתדלות‪ .‬עכ"ל‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫קבע עיתים לתורה וקיבל יותר הכנסה בפחות עבודה‬ ‫כותב החפץ חיים בשמירת הלשון וזה לשונו‪ :‬כִּ י בֶּ אֱ ֶּמת ֵאין‬ ‫מספר ר' אהרון‪ :‬הייתי אז בבית המדרש‪ .‬אל תשאלו אותי מה‬ ‫ּתֹורה‪ ,‬כְ מֹו שֶּ ָא ְמרּו חֲ ַּׁז''ל‪ ,‬שֶּ יֵש ִּש ִּשים ִּרבֹוא‬ ‫ֵקץ ל ְִּק ֻד ַּׁשת ַּׁה ָ‬ ‫בדיוק למדתי ועם מי‪ ,‬שהרי בית המדרש הוא פשוט בית‪ .‬נמצאים‬ ‫אֹותיֹות‬ ‫ִּ‬ ‫יתא בְ ִּמ ְד ַּׁרש‬‫ּתֹורה‪ .‬וְ ִּא ָ‬ ‫ֵרּושים ְל ָכל פָסּוק ּו ָפסּו ק שֶּ בַּׁ ָ‬ ‫פ ִּ‬ ‫בבית‪ ,‬גם אם לא בדיוק לומדים‪ .‬זהו מקום טבעי של כל יהודי‪,‬‬ ‫דֹושים שֶּ ל הַּׁ ָקדֹוש בָ רּוְך הּוא‬ ‫מֹותיו הַּׁ ְק ִּ‬ ‫ְדר' עֲקיבָ א‪ְ ,‬דאּור שֶּ ל ְש ָ‬ ‫וגם שלי‪ .‬באותו זמן בו הייתי בבית המדרש‪ ,‬חגגו שם סיום‬ ‫לְמַּׁ עְ לָה‪ ,‬הּוא עֶּ ְש ִּרים וְ ֶּאחָ ד אֲ לָפִּ ים ִּרבְ בֹות ַּׁפ ְרסָ אֹות‪ ,‬כְ ִּמנְ יַּׁן שֵ ם‬ ‫מסכת‪ .‬הסיום הזה עורר בי אי אילו נימים של קנאת סופרים‪ ,‬כי‬ ‫ֶּא ְהיֶּה‪ .‬וְ ָא ְמרּו חֲ זַּׁ ''ל וְ הּוא ְב ַּׁילְקּוט ְּת ִּהלִּים‪ָ :‬אמַ ר ַרבִּ י ֶאלְעָ זָר‪:‬‬ ‫זה לא היה סיום ששייך רק לתלמידי חכמים מופלגים‪ ,‬או לאיזו‬ ‫תֹורה [היינו פרשה סתומה ופתוחה] עַ ל‬ ‫ל ֹא נ ְִּתנּו ָפ ָר ִּשּיֹות הַ ָ‬ ‫קבוצה נבחרת‪ ,‬שקיבלה על עצמה ללמוד מסכת‪ .‬זה היה סיום של‬ ‫קֹורא בָ הֶ ן‪ ,‬הָ יָה‬ ‫הַ סֵּ דֶ ר‪ ,‬שֶ ִּאלְמָ ֵּלי נ ְִּתנּו עַ ל הַ סֵּ דֶ ר‪ ,‬כָ ל ִּמי שֶ הָ יָה ֵּ‬ ‫הרבה חברים מהקהילה‪ ,‬שקיבלו על עצמם ללמוד לפי סדר‬ ‫יָכֹול לְהַ חֲ יֹות ֵּמ ִּתים וְ ַלעֲׂשֹות מֹופְ ִּתים‪ְ ,‬לכְָך נ ְִּתעַּׁ ֵלם מֵ ֶּהן ִּס ְד ָרן‬ ‫מסוים‪ .‬אני יודע שזה מקובל בהרבה מקומות‪ .‬יש קהילות‬ ‫ּתֹורה‪ ,‬וְ הּוא גָלּוי לִּפְ נֵי הַּׁ ָקדֹוש בָ רּוְך הּוא שֶּ נֶּאֱ מַּׁ ר {ישעיה‬ ‫שֶּ ל הַּׁ ָ‬ ‫שהנהיגו ללמוד מדי יום עמוד של גמרא או של דף‪ ,‬או עמוד‬ ‫''ּומי כָמֹו ִּני ִּי ְק ָרא''‪.‬‬ ‫מ''ד ז'}‪ִּ :‬‬ ‫במשנה ברורה‪ .‬יש כל מיני מסלולים וכל מיני מקצועות‪ ,‬וכל אחד‪,‬‬ ‫יתא ְב ִּספְ ִּרי פ ָָר ַּׁשת עֵ ֶּקב {משלי ה' ט''ז}‪'' :‬יָפּוצּו מַּׁ עַּׁ ְינ ֶֹּתיָך‬ ‫וְ ִּא ָ‬ ‫אם הוא רק רוצה‪ ,‬יכול ללמוד מה שליבו חפץ‪ .‬ואני‪ ,‬חפצתי‪.‬‬ ‫ּתֹורה לְמַּׁ ִּים‪ .‬מַּׁ ה ַּׁמ ִּים חַּׁ יִּ ים לָעֹו ָלם‪ַּׁ ,‬אף‬ ‫חּוצָ ה''‪ .‬נִּ ְמ ְשלּו ִּד ְב ֵרי ָ‬ ‫באמת חפצתי‪ ,‬אבל עד אותו סיום‪ ,‬לא הבשילאצלי הרצון לכדי‬ ‫ּתֹורה ַּׁחיִּים לָעֹו ָלם‪ ,‬שֶּ נֶּאֱ ַּׁמר {משלי ד' כ''ב}‪'' :‬כִּ י ַּׁחיִּים‬ ‫ִּדבְ ֵרי ָ‬ ‫החלטה‪ .‬אני מוצא את עצמי בין חתני הסיום הנרגשים‪ ,‬מקבל גם‬ ‫הֵ ם ְלמֹצְ ֵאיהֶּ ם ּו ְל ָכל בְ שָ רֹו מַּׁ ְרפֵ א''‪ּ ,‬ומַּׁ ה מַּׁ ִּים מַּׁ ֲעלִּים ֶּאת‬ ‫כן מהכיבוד שהם מגישים לכבוד גומרה של תורה‪ ,‬והטעם המתוק‬ ‫ּתֹורה מַּׁ ֲעלִּים ֶּאת ָה ָאדָ ם ִּמטֻ ְמ ָאה‬ ‫הַּׁ טָ מֵ א ִּמטֻ ְמ ָאתֹו‪ ,‬כְָך ִּדבְ ֵרי ָ‬ ‫של העוגה קצת חמוץ לי‪ ,‬מפני שבסתר ליבי אני יודע‪ ,‬שבעצם גם‬ ‫הֹורה''‪.‬‬ ‫לְטָ הֳ ָרה‪ ,‬שֶּ נֶּאֱ מַּׁ ר {תהילים י''ט י'}‪" :‬י ְִּר ַּׁאת ה' ְט ָ‬ ‫אני הייתי יכול לערוך סיום‪ .‬והנה אני פוגש בידידי‪ ,‬יהודי הטרוד‬ ‫מצוות לימוד התורה הקדושה היא המצווה הגדולה ביותר‬ ‫בענייני מחיה וכלכלה‪ ,‬ממש בסגנון שלי‪ ,‬ואני שואל אותו‪ ,‬בהרבה‬ ‫מאשר כל מצוות התורה‪ ,‬אנו אומרים לפני התפילה‪ֵ :‬אלּו‬ ‫יותר מקורטוב קנאה‪ :‬גם אתה מסיים?" והוא אומר לי‪“ ,‬לא‪.‬‬ ‫ֵרֹותיהֶּ ם בָ עֹו ָלם הַּׁ ֶּזה‬ ‫אֹותם וְ אֹוכֵל פ ֵ‬ ‫ָ‬ ‫ְדבָ ִּרים שֶּ ָאדָ ם עֹושֶּ ה‬ ‫סתם נקלעתי הנה‪ ,‬אני ממש לא מבין מה אני עושה פה"‪ .‬ואני‬ ‫[שמקבל מפירות המצווה בעולם הזה]‪ ,‬וְ הַּׁ ֶּק ֶּרן ַּׁקיֶּמֶּ ת לָעֹו ָלם‬ ‫יכול לשמוע את הצער שלו‪ ,‬שמשקף את הצער שלי‪“ .‬גם אני לא‬ ‫הַּׁ בָ א‪ :‬וְ ֵאלּו ֵהן‪ :‬כִּ בּוד ָאב ו ֵָאם‪ּ ,‬וגְ ִּמילּות חֲ סָ ִּדים‪ּ ,‬ובִּ קּור חֹולִּ ים‪,‬‬ ‫מבין"‪ ,‬אני עונה לו‪ ,‬אבל בעצם אין שום סיבה שבפעם הבאה לא‬ ‫אֹור ִּחים‪ ,‬וְ הַּׁ ְש ָכ ַּׁמת בֵ ית הַּׁ כְ נֶּסֶּ ת‪ ,‬וַּׁהֲ בָ ַּׁאת שָ לֹום בֵ ין‬ ‫וְ הַּׁ כְ נ ַָּׁסת ְ‬ ‫נהיה גם אנחנו חלק מהאירוע‪ .‬מה דעתך לייסד שיעור‪ ,‬ולהתחיל‬ ‫ּתֹורה כְ ֶּנגֶּד ֻכ ָלם‬ ‫ָאדָ ם לַּׁחֲ בֵ רֹו ּובֵ ין ִּאיש ל ְִּא ְשתֹו וְ ַּׁתלְ מּוד ָ‬ ‫ללמוד את המסכת הבאה?" שנינו עסוקים בפרנסה‪ ,‬לשנינו קשה‬ ‫אומרת המשנה בסוף 'ותלמוד תורה כנגד כולם' הגמרא‬ ‫להקדיש את הזמן‪ ,‬אבל בסייעתא דשמיא אנחנו נותנים כוח אחד‬ ‫בקידושין דף מ‪ .‬אומרת‪ ,‬שאל רבא את רב נחמן‪ ,‬מדוע רק‬ ‫לשני‪ ,‬ומחליטים שהפעם באמת‪“ .‬מי ימסור את השיעור?" שואל‬ ‫מצוות אלו אוכל מפירותיהן בעולם הזה‪ ,‬הרי גם במצוות‬ ‫אותי החבר‪" .‬אחד משנינו"‪ ,‬אני עונה לו‪“ ,‬ואולי נפגוש עוד‬ ‫שילוח הקן כתוב "והארכת ימים" כמו שכתוב בכיבוד אב‬ ‫יהודים שרוצים להצטרף"‪ .‬הקב"ה עוזר‪ ,‬וכשאנחנו יוצאים מבית‬ ‫ואם והארכת ימים‪ ,‬וכן בלימוד תורה כתוב כי היא חייך‬ ‫המדרש‪ ,‬אנו פוגשים באברך תלמיד חכם‪ ,‬ומציעים לו להיות מגיד‬ ‫ואורך ימיך? וענה לו רב נחמן שמצווה שהיא מועילה גם‬ ‫השיעור שלנו‪ .‬הוא מסכים‪ ,‬וברגע זה נחנך שיעור שיימסר‬ ‫לשמים וגם לבריות שניהם נהנים ממצווה זו‪ ,‬מוזכרת‬ ‫בעיצומו של יום‪ ,‬בשעה שתיים בצהרים‪ .‬מאז‪ ,‬בשעה זו אני יוצא‬ ‫במשנה‪ ,‬ואלו שילוח הקן הוא רק טוב לשמים ולא לבריות‬ ‫ממקום עבודתי‪ ,‬הולך למקום עבודתו של חברי‪ ,‬ושם אנחנו‬ ‫ולכן לא מוזכרת‪.‬‬ ‫נפגשים עם המגיד שיעור‪ ,‬ולומדים יחד כארבעים דקות‪ .‬ארבעים‬ ‫שואל הגאון הרב יצחק אלחנן וסרמן זצ"ל הרי גם לימוד‬ ‫דקות של גן עדן בתוך העולם הזה‪ .‬הסיפור יכול להיגמר פה‪ ,‬אבל‬ ‫תורה הוא רק טוב לשמים ולא לבריות?‬ ‫יש לו המשך‪ :‬הקב"ה הראה לי כמה הוא אוהב את השיעור החדש‬ ‫ומתרץ כיון שהגמרא אומרת במסכת סנהדרין צח‪ .‬שמי‬ ‫שלנו‪ .‬זה לא שלא הייתה לי קביעות עיתים עד היום‪ ,‬למדתי בכל‬ ‫שאומר 'מאי אהני לן רבנן' הרי זה אפיקורס‪ ,‬כופר ב"מ‬ ‫יום בערב‪ ,‬אבל ביום – זה היה חידוש‪ .‬עד לפני זמן מה הייתי‬ ‫דהיינו מי שאומר מה מועילים לנו אלה האברכים ובחורי‬ ‫עובד קשה‪ ,‬ומייחל להרווחה‪ .‬המשכורת לא סיפקה אותי‪ .‬והנה‪,‬‬ ‫ישיבות היקרים שעומלים בתורה‪ ,‬הרי זה נקרא אפיקורס‬ ‫תקופה קצרה מאז שהתחלתי את השיעור קיבלתי טלפון מיהודי‬ ‫שהרי עליהם עומד העולם שהרי כתוב "אם לא בריתי [זו‬ ‫שמעוניין שאעבוד בשבילו‪ ,‬ומדובר בעיסוק הרבה יותר קל‪ ,‬עם‬ ‫התורה] יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי"‪ ,‬כלומר‬ ‫משכורת גבוהה משמעותית! אני חשבתי שאני מוריד מאפשרויות‬ ‫אלמלא התורה שנקראת בריתי שעוסקים בה יום ולילה‬ ‫הפרנסה למען לימוד התורה‪ ,‬אבל למעשה קרה בדיוק ההיפך‪.‬‬ ‫חוקת שמים וארץ‪ ,‬היינו העולם לא תתקיים‪ ,‬יוצא איפה‬ ‫בזכות לימוד התורה‪ ,‬הגיעה ברכה בפרנסה‪[ .‬הסיפור עלון השגחה פרטית]‬ ‫שלימוד תורה מועיל גם לבריות לכן הוא נכלל במשנה‬ ‫העוסק בתורה יסורים בדילין ממנו‬ ‫במצוות שאדם אוכל מפרותיהן בעולם הזה והקרן קיימת‬ ‫ּתֹורה ְיסּו ִּרין‬ ‫עֹוסק בַּׁ ָ‬ ‫ברכות דף ה‪ָ .‬אמַּׁ ר ִּר ִּבי ִּש ְמעֹון בֶּ ן ל ִָּקיש ָכל הָ ֵ‬ ‫לעולם הבא‪.‬‬ ‫יֹוחנָן זה אֲ פִּ ילּו ִּּתינֹוקֹות שֶּ ל בֵ ית ַּׁרבָ ן‬ ‫בְ ִּדילִּין הֵ ימֶּ נּו ‪ָ ...‬אמַּׁ ר לו ִּרבִּ י ָ‬ ‫ע ל פי זה מסביר החפץ חיים מדוע העולם הוא ככדור בזמן‬ ‫יֹודעִּ ין שהעוסק בתורה יסורים בדילין הימנו (שמות ט''ו) וַּׁ י ֹאמֶּ ר‬ ‫ְ‬ ‫שבארץ ישראל לילה‪ ,‬ביבשת אמריקה עדיין אור‪ ,‬שבזמן‬ ‫ֹלהיָך וְ הַּׁ יָשָ ר בְ עֵ ינָיו ַּּׁתעֲשֶּ ה וְ ַּׁהאֲ ַּׁזנְ ָּת‬ ‫ִּאם שָ מֹועַּׁ ִּּת ְשמַּׁ ע ְלקֹול ה' אֱ ֶּ‬ ‫שבארץ ישנים קול התורה ימשיך להיות באמריקה ולא‬ ‫ֹותיו וְ שָ מַּׁ ְר ָּת כָל חֻ ָקיו כָל ַּׁהמַּׁ חֲ לָה אֲ שֶּ ר שַּׁ ְמ ִּּתי ְב ִּמצְ ַּׁר ִּים ל ֹא‬ ‫ל ְִּמצְ ָ‬ ‫יתבטל לימוד התורה אפילו לרגע אחד במשך כל עשרים‬ ‫ָא ִּשים עָ לֶּיָך כִּ י אֲ נִּ י ה' רֹופְ ֶּאָך‪.‬‬ ‫וארבע שעות היממה‪.‬‬ ‫ימי בַּׁ ר חָ ָמא‪,‬‬ ‫וא ְמרּו חֲ ַּׁז''ל בַּׁ גְ מָ ָרא עבודה זרה חי‪ָ :.‬אמַּׁ ר ַּׁר ִּבי ַּׁאבְ ִּד ִּ‬ ‫ָ‬ ‫מובא בירושלמי‪( :‬פ"ק דפאה ה"א דף טו )‪ ,‬ותלמוד תורה‬ ‫תֹורה‪ ,‬הַ ָקדֹוש בָ רּוְך הּוא עֹו ֶׂשה לֹו חֲ פָצָ יו‪ֶּ ,‬שנֶּאֱ ַּׁמר‪:‬‬ ‫כָל הָ עֹוסֵּ ק בַ ָ‬ ‫כנגד כולם‪ ,‬ר' ברכיה ור' חייא‪ ,‬חד אמר אפילו כל העולם כולו‬ ‫תֹורת ה' חֶּ פְ צֹו'' (תהילים א‪ ,‬ב)‪ .‬וכן נכסיו מצליחין‪.‬‬ ‫''כִּ י ִּאם בְ ַּׁ‬ ‫אינו שוה לדבר אחד של תורה‪ .‬וחד אמר אפילו כל מצותיה‬ ‫של תורה אינן שוות לדבר א' מהתורה‪.‬‬ ‫כתוב בירושלמי כי נר מצוה ותורה אור היינו שהמצווה‬ ‫משולה לנר והתורה לאור שהוא פי כמה מנר‪.‬‬ ‫האשה הצדקת את בעלה‪ ,‬וכי אתה רוצה לעזוב את הכולל וללכת לעבוד? לא‬ ‫סיפורים מחזקים‬ ‫אני מתכוון להמשיך לעסוק בתורת אלוקים חיים‪ ,‬אבל האשה שואלת‬ ‫ולוחצת‪ ,‬הרי בעוד חודשיים הם יכנסו תחת החופה והבטחת את הכסף לפני‬ ‫כשנולד בנו התפלל עם דמעות שיגדל בתורה ויצליח בלימוד ובדרכיו‬ ‫החופה וכסף מנלן??? ה' יעזור‪ .‬אך האם של הכלה לא נרגעה והלכה לאשתו‬ ‫מעשה שהיה כך היה‪ :‬אל אחת הישיבות הטובות בארץ באו כל מיני בחורים‬ ‫של הרב אלישיב שתתן לה עצה מה לעשות? הרבנית הבינה שמדובר במצב‬ ‫כדי להבחן לישיבה הקדושה‪ ,‬חלקם בלטו בידיעתם בגמרא‪ ,‬וחלקם פחות‬ ‫לא פשוט והיא הפנתה את האשה לבעלה הגאון הרב אלישיב‪ ,‬והרב שמע את‬ ‫בלטו בגמרא אבל בלטו יותר ביראת שמים שלהם‪ ,‬וחלקם בענוה‪ ,‬אבל היה‬ ‫דבריה שאין להם אפשרות טבעית לשלם את הסכום ואמר לה שתגיד לבעלה‬ ‫בחור אחד מיוחד שכל המעלות גם יחד היו בו‪ ,‬גם בקי בלימוד הגמרא וגם‬ ‫לבוא אליו‪ .‬ואכן כשהגיע האב לביתו של הרב דיבר עמו הרב שיצא לעבוד‪,‬‬ ‫רואים יראת שמים נסוכה על פניו ומעל הכל ענותנותו היתירה‪.‬‬ ‫אבל האברך אמר שהוא לא יכול להבטל מהתורה‪ .‬אך הרב לוחץ שאולי יקח‬ ‫בסוף היום כשכל המבחנים נגמרו‪ ,‬נאספו שמה כל הרבנים ואמרו ביניהם מי‬ ‫המלצה מכמה רבנים ויסתובב בבתי כנסת ויצבור לפחות חלק מן הסכום‪,‬‬ ‫יתן ונזכה שהבחור פלו ני ילמד בישיבתנו הקדושה‪ ,‬והרבו לדבר מאוד בשבחו‪.‬‬ ‫אך האב בשלו‪ ,‬אני לא בנוי לזה לא מתאים לי להסתובב כעני ולהתחנן‬ ‫והנה לפתע קם אחד הרבנים של הישיבה ואמר להם רוצה אני לספר לכם‬ ‫לבקש נדבות‪ ,‬ומנין תשיג את הכסף ‪ -‬מקשה הרב אלישיב? ענה האברך‪:‬‬ ‫מעשה שהיה עמי‪ ,‬לפני כשש עשרה שנה לערך הייתי בחור ישיבה ממוצע בלי‬ ‫הקדוש ברוך הוא יעזור‪ ,‬הוא בודאי יעזור‪ ,‬הוא יודע שיש לנו חתונה ויש לנו‬ ‫כשרונות מיוחדים‪ ,‬אבל עם רצון להתעלות מאוד בלימוד‪ ,‬ואזרתי אומץ‬ ‫התחייבות‪ ,‬מן השמים יעזרו לנו‪.‬‬ ‫וקיימתי את מאמר ר' י הודה בן תימא שאמר שצריך להיות עז כנמר לדברים‬ ‫והרב אמר לו‪ ,‬אבל השתדלות מנימלית אתה חייב לעשות גש לישיבה ממול‪,‬‬ ‫שבקדושה‪.‬‬ ‫שם יש להם רשימת נדיבים רבים התומכים בהם‪ ,‬תאמר למנהל הכספים‬ ‫ולכן ניגשתי לבחור הטוב ביותר שבישיבה‪ ,‬וביקשתי ממנו אם הוא יוכל‬ ‫שאני ביקשתי שיתן לך רשימה של כמה נדיבים מחו"ל ותשלח להם מכתב‪,‬‬ ‫להקדיש למעני וללמדני שעות אחדות פעם בשבוע כדי שאוכל להתעלות‬ ‫אולי בעזרת ה' משם יסייעו לך‪ .‬והבעל סוף סוף הסכים‪ ,‬ניגש האיש למנהל‬ ‫בלימוד‪ ,‬ובלבי התחננתי לה' שיסכים‪ ,‬והבחור הרהר לבדו ואמר בסדר אני‬ ‫הכספים וביקש על פי המלצתו של הרב אלישיב רשימה של התורמים‬ ‫מוכן ביום חמי שי בערב אלמד עמך כשעתיים ויותר‪ ,‬והודיתי לו מאוד‪ .‬ובמשך‬ ‫מחו"ל‪ .‬המנהל הוציא תיק עב כרס והחל לומר לו רשימה של תורמים‬ ‫כל השבוע חיכיתי וציפיתי כדי ללמוד עמו ואין לתאר את השינוי שחל אצלי‬ ‫מחו"ל‪ .‬אין צורך בכרטיסים רבים‪ ,‬מספיק לי אחד‪ .‬אולי לא תיענה‪ ,‬הקשה‬ ‫בלימוד וביראת ה'‪ ,‬וכך זה נמשך במשך שלוש שנים במסירות נפש מצידו‪.‬‬ ‫המנהל? אך תשובתו מוכנה על לשונו‪ ,‬ה' יעזור! האב רשם את שמו של אחד‬ ‫והנה ביום מן הימים נודע לי שהבחור המצוין עומד להקים בית נאמן בישראל‪,‬‬ ‫הנדיבים התומך בסכום של עשרה דולר בהוראת קבע לישיבה‪ ,‬אחת לחודש‪,‬‬ ‫שמחתי מאוד בשבילו‪ ,‬אך חששתי מה יהיה עם הלימוד הנפלא שלנו‪ ,‬וכיון‬ ‫האב פנה לדואר ושלח את המכתב "לנדיב הגדול" מארה"ב וזה לשון‬ ‫שהלימוד הזה כל כך העלה אותי לפסגה לא ויתרתי וניגשתי לבחור ואיחלתי‬ ‫המכתב‪ " :‬אנו משפחה עניה ובתנו עומדת להינשא התחייבנו לסך של‬ ‫לו מזל טוב‪ ,‬ואמרתי לו האם אחרי החתונה אזכה להמשיך ללמוד עמך שאתה‬ ‫שלושים אלף דולר ואין באפשרותנו להשיג את הסכום‪ ,‬אנא סייע לי"‪.‬‬ ‫יודע שהלימוד הזה מגביה אותי כנשר‪ ,‬ודאי ודאי השיב הבחור המצוין‪,‬‬ ‫המכתב חצה את האוקיינוס והגיע ליעדו‪ ,‬ובינתיים האב ישב ללמוד כרגיל‬ ‫אדרבה‪ ,‬אחר החתונה צריך להרבות בלימוד אלא שהלימוד יתקיים בביתי‪.‬‬ ‫בכולל‪ .‬האמא לעומת זאת לילות רבים היתה דואגת בעיקר כאשר התקרב‬ ‫ואמרתי תודה רבה מעומק הלב‪.‬‬ ‫מועד החתונה‪ .‬ויהי היום ומכתב הגיע מתיבת הדואר עם בול של ארצות‬ ‫ואכן כן אחר החתונה כל יום חמישי בערב הייתי מגיע לביתו‪ ,‬ולמדנו בצוותא‬ ‫הברית‪ ,‬הם ציפו לכל אולי זה מכתב התנצלות שאין הוא יכול לעזור‪ ,‬ואולי‬ ‫שעות רבות במשך כשנה תמימה‪ .‬ויהיו היום ואני מגיע כדרכי לביתו בשמונה‬ ‫זה העשר דולר שהוא רגיל לתרום מדי חודש בחודשו‪ ,‬ומי יודע אולי זה קצת‬ ‫בערב‪ ,‬ונקשתי קלות על הדלת אך משום מה אין מענה‪ ,‬וכך המשכתי לנקוש‬ ‫יותר‪ ,‬אך הפלא ופלא צ'ק עם סכום של ‪ 30,000‬דולר‪ .‬והשמחה הגיע‬ ‫ולנקוש כשאני מנסה יותר בחזקה אך אין מענה‪ ,‬בלית ברירה אמרתי הבה‬ ‫לשחקים באותו ערב‪ .‬וכשהדבר נודע למנהל הכספים הוא התפלא מאוד‬ ‫וננסה לפתוח את הדלת כי את הלימוד הזה אני חייב לנשמתי‪ .‬ואכן ניסיתי‬ ‫שהרי אותו אדם תורם סכום של ‪ 10‬דולר בחודש‪ ,‬ופתאום תרם סכום כה‬ ‫לפתוח את הדלת והצלחתי‪ .‬וברגע זה ראיתי את האברך מרים ראשו מהשולחן‬ ‫עצום‪ .‬ובנסיעה הבאה שלו לארה"ב‪ ,‬לראשון שהוא הלך זה לאיש הנ"ל כדי‬ ‫כשעיניו מלאות דמעות‪ ,‬ואמר סליחה‪ ,‬פשוט לא שמעתי כלום‪ ,‬וכשאני ראיתי‬ ‫לשאול אותו על העניין‪ ,‬והאיש אמר לו‪ ,‬תשמע‪ ,‬עשר שנים חכינו וצפינו אני‬ ‫אותו שטוף דמעות חששתי אבל שאלתי האם קרה משהו‪ ,‬ואמר כן‪ ,‬בסימן טוב‬ ‫ואשתי לילדים והשקענו המון כספים בטיפולים וברופאים ועדיין לא זכינו‪.‬‬ ‫ובמזל טוב נולד לי בן זכר לפני כרבע שעה‪ ,‬ואמרתי זה הזמן וזה הרגע להתחנן‬ ‫והנה בשבת בזמן פתיחת ההיכל התחננתי לקדוש ברוך הוא ואמרתי ריבונו‬ ‫לפני ה' שהבן הזה יזכה להיות תלמיד חכם ובעל מידות טובות ויראת שמים‪.‬‬ ‫של עולם אם נזכה להפקד אני מבטיח שהילד יגדל על ברכי התורה‪ ,‬ואנו‬ ‫ואז פנה הרב לכל הרבנים בישיבה ואמר להם הבחור הזה שראיתם היום‬ ‫נתמוך במשפחה עניה שצריכה סיוע להשיא את ילדיהם‪ ,‬ואכן הנס קרה‬ ‫שהפליא והקסים את כל רואיו‪ ,‬זה הבן שלו‪.‬‬ ‫ונולד ה לנו בת לפני חמש שנים שהאירה את פני הבית‪ ,‬ולדאבון לב הילדה‬ ‫תמיד פיו יהיה מלא שבח והודאה להשם יתברך‬ ‫חלתה במחלה שהרופאים אמרו נואש‪ ,‬טיפולים רבים עברה הילדה ועברנו‬ ‫מעשה ברב פירר מבני ברק‪ ,‬שהוא מומחה גדול בענייני רפואה‪ ,‬שהגיע אליו‬ ‫עמה חיים לא קלים‪ ,‬ואחר טיפולים רבים פנינו לרופא מומחה בעל שם‬ ‫איזה עשיר גדול מחו"ל בשעה מאוחרת בלילה וביקש מהרב שיתלווה אליו‬ ‫עולמי‪ ,‬וברוך השם לפני כחודש קיבלנו את תוצאות הבדיקות והיינו‬ ‫לכותל המערבי‪ ,‬הרב הסכים‪ ,‬על אף השעה המאוחרת‪ ,‬ובהגיעם למקום‬ ‫המומים‪ ,‬הילדה התגברה על מחלתה והיא כעת בשלבי החלמה אחרונים‪.‬‬ ‫הקדוש הם רואים אדם פורש כפיו כלפי השמים ומתנדנד וכל רגע יוצאות מפיו‬ ‫באותו יום שקיבלנו את תוצאות הבדיקות בדואר הגיע מכתב נוסף מאותה‬ ‫מילים לרי בונו של עולם‪ .‬אמר הרב לעשיר‪ ,‬אם הוא זקוק לרפואה אני ידאג לו‪,‬‬ ‫משפחה שביקשה סיוע לחתן את בתם (שנבין בזכות מה היא התרפאה)‪,‬‬ ‫ואם הוא זקוק לענייני פרנסה אתה תדאג לו‪ .‬והסכים העשיר‪ .‬וניגש הרב פירר‬ ‫כמובן שזה לא היה קל לשלם לא אלף דולר ולא אלפיים‪ ,‬אבל התגברנו‪,‬‬ ‫אליו‪ ,‬ואמר לו האם כבודו מתפלל לה' בענייני רפואה‪ ,‬אני הרב פירר ואשמח‬ ‫הלכתי לבנק וביקשתי למשוך את תכנית החיסכון שלי והסכום היה בדיוק‬ ‫לעזור לך‪ .‬אני מאחל לכל עם ישראל שיהיו בריאים כמוני‪ ,‬ברוך ה' אני בריא‬ ‫שלושים אלף דולר‪ ,‬משכתי אותו ושלחתיו למשפחה‪ ,‬ומאז בתי בריאה‬ ‫מאוד‪ ,‬נענה המתפלל‪ .‬ואחר ניגש העשיר ואמר לו אולי כבודו זקוק לממון ויש‬ ‫ושלימה וכבר נאמר (משלי י‪ ,‬ב) "וצדקה תציל ממות" ומביאה לחיים טובים‪.‬‬ ‫לך חובות או דבר כזה אני אוכל לעזור‪ ,‬אני מאחל לכל עם ישראל את הפרנסה‬ ‫רחמנא ליבא בעי‬ ‫שלי‪ ,‬אמר האיש ברוך ה' לא חסר לי דבר‪ .‬אזי על מה איפה אתה מתפלל שאלו‬ ‫לפני כ‪ 700-‬שנה חי בספרד גאון גדול ומפורסם בתורת הקבלה‪ ,‬ושמו רבי‬ ‫השניים? אני הלילה זכיתי לחתן את הבן האחרון שלי‪ ,‬והרגשתי צורך גדול‬ ‫משה בן שם טוב ליאון‪ .‬בעירו של רבי משה גר יהודי אחד‪ ,‬אדם שעבר‬ ‫לבוא ולהודות לה' על כל החסד שגמלני שזכיתי לחתן את כל הילדים שלי‪ ,‬אני‬ ‫עבירות רבות וחטא חטאים גדולים‪ ,‬בחושבו כי כבר לא תועיל לו כל תשובה‪.‬‬ ‫לא צריך שיהיה לי צרה כדי להתפלל‪ ,‬עד כאן‪ .‬וזה הגמרא (סנהדרין מד‪):‬‬ ‫באחד מימי עשרת ימי תשובה פגש אותו אדם את רבי משה די ליאון ברחוב‪,‬‬ ‫אומרת על הפסוק "היערוך שועך לא בצר" (איובלו‪ ,‬יט)‪ ,‬שהאדם צריך לשווע‬ ‫ובנימה של לעג פנה אליו‪" :‬היכולה תשובה להועיל גם לפושע וחוטא כמוני?"‬ ‫ולהתפלל לה' לפני שבאה הצרה‪ ,‬כי אחר הצרה לפעמים זה יכול להיות קצת‬ ‫"אין דבר המונע ומעכב בפני התשובה‪ ,‬כשחושבים ומחליטים עליה‬ ‫מאוחר‪[ .‬הסיפורים מבחרת בחיים]‬ ‫ברצינות"‪-‬ענה הרב‪ ,‬והוסיף‪" :‬אולם בקשר אליך‪ ,‬רק המוות יוכל לפדותך‬ ‫צניעות היא הקבלה האמיתית‬ ‫מהעבירות‪ .‬אם תקבל על עצמך למות בתור כפרה על עוונותיך‪ ,‬אזי תתקבל‬ ‫פעם אחת‪ ,‬בראש השנה שנת תש''ו‪ ,‬לפני המעמד הנורא והנשגב של תקיעת‬ ‫תשובתך במרום"‪" .‬והאם אזכה להיכנס לגן עדן?" –שאל העבריין‪" .‬כן‪ ,‬יהיה‬ ‫שופר‪ ,‬בקש האדמו''ר ''שומר אמונים'' לקרב את הבמה לכיוון עזרת הנשים‪.‬‬ ‫לך עולם הבא כמו לכל יהודי כשר"‪-‬הבטיחו הרב‪" .‬יבטיח לי כבוד הרב‪ ,‬כי‬ ‫משנעשה כך‪ ,‬עמד על הבימה והתחיל לדבר במר נפשו ובדמעות שליש שישמעו‬ ‫אהיה עמו במחיצתו בגן עדן‪ ,‬אם אחזור בתשובה"‪ -‬דרש החוטא‪ .‬הרב‬ ‫הנשים‪ ,‬ובקש מהן שישמרו היטב על כל גדרי הצניעות‪ ,‬והרב הוסיף ואמר‪:‬‬ ‫הבטיח לו והלך לבית המדרש‪ .‬נכנסו הדברים בלבו של אותו יהודי והלך‬ ‫''אינני הולך לתקוע בשופר‪ ,‬עד שיבטיחו לי הנשים בפה מלא שישמרו היטב על‬ ‫אחריו‪ .‬בארשת רצינות גמורה‪ ,‬בחרטה מלאה על חייו המלאים חטא‪ ,‬התחנן‬ ‫כל גדרי הצניעות!'' הנשים התרגשו מאוד‪ ,‬והבטיחו שאכן כך יהיה‪ ,‬רק אז‬ ‫היהודי לפני הרב‪" :‬רבי‪ ,‬תעזור לי לחזור בתשובה‪ .‬הנני מוכן ומזומן לכל‪,‬‬ ‫ניגש הרב לתקוע שופר בשמחה עצומה‪ .‬צניעותן של בנות ישראל ‪ -‬דבר יסודי‬ ‫אפילו למות ובלבד שיתכפרו עוונותיי"‪.‬‬ ‫וגורלי הוא עבור כלל עם ישראל! וכמו שנאמר בתורה (דברים כג טו)‪'' :‬כִּ י ה'‬ ‫הושיב הרב את בעל התשובה על ספסל בית המדרש‪ ,‬וציווה להביא לו גליל‬ ‫אֱ ֹל הֶּ יָך ִּמ ְתהַּׁ לְֵך ְב ֶּק ֶּרב מַּׁ חֲ נֶָּך לְהַּׁ ִּצילְָך‪ ,‬וְ ל ֵָתת איְבֶּ יָך ְלפָ נֶּיָך‪ ,‬וְ ָהיָה מַּׁ חֲ נֶּיָך ָקדֹוש‪,‬‬ ‫עופרת ולהרתיחו בכלי על האש‪ ,‬עד שייהפך לנוזל רותח‪ .‬אז קשר הרב‬ ‫וְ ל ֹא יִּ ְר ֶּאה בְ ָך עֶּ ְרוַּׁ ת ָדבָ ר‪ ,‬וְ שָ ב מֵ ַּׁאחֲ ֶּריָך!''‪ .‬אומר החפץ חיים‪ :‬אנו רואים בימינו‬ ‫ליהודי את עיניו במטפחת ואמר לו ‪":‬אמור וידוי על עוונותיך"‪ .‬היהודי פרץ‬ ‫שהקב''ה כביכול מסתיר את פניו‪ ,‬צרות נוחתות מכיוונים שונים‪ ,‬ואנו‬ ‫בבכי‪ ,‬אמר את הווידוי בלב נשבר‪ ,‬והתחרט מקרב לב על עוונותיו הרבים‪.‬‬ ‫שואלים‪'' :‬מדוע?!''‪ ,‬התשובה כתובה במפורש בתורה‪ ,‬שכאשר הקב''ה רואה‬ ‫האם אתה מקבל על עצמך מיתה משונה זו?‪-‬שאל הרב‪" .‬כן‪ ,‬רבי‪ ,‬ובלבד‬ ‫''ערוות דבר'' ‪ -‬חוסר צניעות‪ ,‬הוא שב מאחרינו חס ושלום‪.‬‬ ‫שיתכפרו עוונותיי"‪ -‬ענה בעל התשובה‪ .‬אם כן פתח פיך ובלע"‪-‬ציווה עליו‬ ‫סייעתא דשמיא בחיתון ילדים‪-‬וכחה של צדקה‬ ‫הרב‪ .‬היהודי פתח פיו ובלע‪ ...‬אולם לא את העופרת הרותחת‪ ,‬אלא כפית של‬ ‫מעשה באברך תלמיד חכם וירא שמים שהגיע לפרקו וביקש לשאת בחורה‬ ‫דבש‪ ...‬אשר הכניס הרב לתוך פיו‪ .‬שוב פרץ היהודי בדמעות שליש‪" :‬רבי‪ ,‬מה‬ ‫צנועה ובעלת מידות ויראת שמים למרות שהוא ידע שמצבה הכלכלי של‬ ‫עוללת לי? האם חמדת לך לצון? מואס הנני לחיות בגוף מסואב זה שלי‪,‬‬ ‫משפחתה קשה מאוד‪ ,‬הוורט הגיע ונפגשו שני הצדדים של ההורים ובסופו של‬ ‫ברצוני להציל את נשמתי‪ ,‬את חיי קח‪ ,‬אך את נשמתי הצל"‪" .‬בני"‪ ,‬ענה לו‬ ‫דבר כל זוג הורים חתמו שכל אחד מתחייב על שלושים אלף דולר בחתונה‬ ‫הרב‪" ,‬אל תירא‪ .‬היושב בשמים קיבל את תשובתך"! מאז לא נפקד מקומו‬ ‫שתיערך בעוד כחודשים‪ ,‬וכל אחד פנה לדרכו‪ֵ ,‬אם הכלה שידעה מה המצב‬ ‫של יהודי זה מבית המדרש מקום אשר למד‪ ,‬התפלל וצם ימים שלמים‪ ,‬וחי‬ ‫הכספי שלהם לא ידעה איך היד של בעלה הסכימה לחתום על סכום שכזה‪,‬‬ ‫את שארית שנותיו בתשובה‪ .‬זמן קצר לאחר פטירתו של רבי משה די ליאון‬ ‫ועוד שצריך להשיגו תוך חודשים וחשבה לתומה אולי יש לבעלי חסכון נסתר‪,‬‬ ‫נפטר גם יהודי זה‪ ,‬וברגעי חייו האחרונים בשכבו על ערש דווי‪ ,‬קרא‪" :‬פנו‬ ‫אבל על המחשבה הזו היא לא סמכה ופנתה לבעלה בשאלה איך אתה מתכוון‬ ‫מקום לרבי משה די ליאון! הוא בא להוליכני לגן עדן"‪ .‬ובעוד מילים אלו על‬ ‫בדיוק לשלם את הכסף האם יש לך חסכון? אין לי שום חסכון‪ ,‬אבל מדובר‬ ‫שפתיו החזיר את נשמתו הטהורה לבוראה‪.‬‬ ‫בחתן תלמיד חכם וירא שמים וחייבים אנו לעשות את כל המאמצים שבתנו‬ ‫תתחתן עמו‪ .‬מה אתה מתכוון לעשות? שאלה‬ ‫האכילה בלילה הראשונה דאורייתא וכאשר נבאר בע"ה‪ ,‬והא דסגי בערב פסח‬ ‫בן איש חי והליכות עולם פרשת האזינו דיני יוה"כ‬ ‫משעה ההגדה ששוהין זמן הרבה ואם יזהר משעה עשירית יש זמן הרבה עד‬ ‫שיגיע אכילת מצה‪ ,‬משאם כן בסוכות הוא אוכל מיד כשתחשך לכך צריך‬ ‫[יב] קטן קודם י"א שנים לא יתענה‪ ,‬ואחר כך אם יכול יתענה‪ ,‬וחיוב‬ ‫להזהר למנוע האכילה מחצות‪:‬‬ ‫דאורייתא הזכר בן י"ג שנה ויום אחד והנקבה בת י"ב שנה ויום אחד‪,‬‬ ‫[ד] יקדש אחר שיהיה לילה ודאי‪ ,‬ובליל ראשון יברך לישב בסוכה ואחר כך‬ ‫ומדרבנן יש חיוב קודם שנה לחנכם‪:‬‬ ‫שהחיינו‪ ,‬כי ברכת שהחיינו קאי על הסוכה ועל קדוש יום טוב‪ ,‬אבל בליל ב'‬ ‫[יג] אפילו אם חל בחול לא יאמרו פסוק והוא רחום אלא יאמר כי אל רחום‬ ‫יברך שהחיינו ואחר כך לישב בסוכה‪:‬‬ ‫וכו' הה' צבא‪-‬ות עמנו וכו' ה' צבא‪-‬ות אשרי וכו' ה' הושיעה וכו' ולא גרע ח"ו‬ ‫יום הכיפורים משאר ימים טובים דאין אומרים אותו‪[:‬ה"ע יש לומר והוא‬ ‫[ה] בכל עת שיש קדוש יברך לישב בסוכה אחר ברכת קדוש ובזמן שלא‬ ‫רחום אפילו שחל בשבת שכן מנהג ארץ ישראל]‬ ‫מקדשים יש נוהגין לברך לישב בסוכה קודם ברכת המוציא אחר ברכת נטילת‬ ‫[יד] יזהר שלא יניח בליל כפור כלי מים של שתיה אצל מטתו אף על פי‬ ‫ידיים וכן נוהגים בביתנו וכן עיקר ‪ ,‬ויש נוהגין לברך לישב בסוכה אחר ברכת‬ ‫שצריך למים בשביל להשקות הקטנים‪ ,‬אלא יניחנו רחוק‪ ,‬דיש לחוש פן‬ ‫המוציא קודם שיאכל ואין חשוב הפסק דהוי כגביל לתורי[ה"ע לכתחילה יש‬ ‫יעמוד משנתו צמא הרבה וישכח שהוא יום הכיפורים וישתה ח"ו‪ ,‬ומותר‬ ‫לברך בימי החג לישב בסוכה תחילה כשהוא עומד ואחר כך ישב ויברך‬ ‫לבלוע הרוק ביום הכיפורים‪ ,‬ויש מחמירין ומי שאפשר לו יזהר בכך‪[: :‬ח"ע‬ ‫המוציא והנוהגים לברך אחר המוציא יש להם על מי לסמוך וכיש קידוש‬ ‫אין להחמיר בבליעת הרוק ]‬ ‫נוהגים לברך בזמן הקידוש] ובכל פעם שמברך לישב בסוכה יברך מעומד ואחר‬ ‫[טו] לא יגע באשתו בין בלילה בין ביום כמו נדה‪ ,‬ויש אומרים דבלילה דוקא‬ ‫כך ישב ואם שכח ולא בירך קודם אכילה יברך כל זמן שלא סיים אכילתו‪,‬‬ ‫אסור ליגע אבל ביום לית לן בה‪ ,‬ולאיזה צורך יש לסמוך על המתירים ביום‪.‬‬ ‫[ה"ע ואם סיים לאכול פת כל שעודו ממשיך לאכול תבשיל או פירות או‬ ‫[טז] אף על פי שיש מתירים ליגע באוכלים ביום הכיפורים‪ ,‬מכל מקום יש‬ ‫משקה רשאי לברך לישב בסוכה]ואם הוא מסופק אם בירך או לאו לא יברך‬ ‫אוסרים ולכן דוקא אשה שצריכה לכך שמוכרחת ליגע כדי לתת לבנה וכיוצא‬ ‫ואם ירצה לברך ברכת המזון כדי שיטול ידיו ויברך לישב בסוכה ויאכל‬ ‫אז יש לסמוך על המקילים אבל שאר אדם שאין לו צורך גדול ליגע צריך‬ ‫הרשות בידו‪ ,‬ואין בזה חשש גורם ברכה שאינה צריכה‪:‬‬ ‫ליזהר‪:‬‬ ‫[יז] לקדוש ה' מכובד זה יום הכיפורים כבדהו בכסות נקיה‪ ,‬ואמרו חז"ל‬ ‫[ו] בליל א' ובליל ב' לדידן דיתבי בחוץ לארץ צריך לכוין באכילתו בכזית‬ ‫מציעין המטה‪ ,‬והשלחן פורסין עליו מפה יפה כמו בשבת‪ ,‬ויזהר כל אדם שלא‬ ‫ראשון שהוא חיוב דאורייתא כמו כזית מצה בליל פסח[ה"ע ויכוון גם לקיים‬ ‫יגע במנעליו שאף על פי שהם בגד יטמאו ידיו‪ ,‬וברכת שעשה לי כל צרכי לא‬ ‫מצוות סוכה זכר לענני כבוד שהקיף הקב"ה את עם ישראל בצאתם ממצרים‬ ‫יאמרו ביום הכיפורים מפני שכל העולם יחפים‪[ :‬ח"ע היום מברכים שעשה‬ ‫לבל יכם שמש ושרב ובדיעבד כל שכיון לצאת בלבד יצא‪,‬לנכון לכתחילה‬ ‫לי כל צרכי ]‬ ‫לאכול כזית ראשון ללא תערובת לפתן] ‪ ,‬וטוב שיפרש דבר זה בפיו כשאומר‬ ‫[יח] יתפללו בבכיה כל תפילות של יום הכיפורים‪ ,‬שהם שמונה עשרה ומוסף‬ ‫לשם יחוד קודשא בריך ושכינתיה קודם אכילה‪ ,‬וצריך לאכול יותר מכביצה‬ ‫ונעילה וסליחות והודויים‪ ,‬ואם אינו יכול להוריד דמעות אומרם בקול בכי‬ ‫פת לכולי עלמא‪:‬‬ ‫כמו שכתוב כי שמע ה' קול בכיי וקודם קריאת התורה יתעוררו בבכיה על‬ ‫[ז] בכל לילה קודם שיכנס לסוכה יאמר לשם יחוד קודשא בריך ושכינתיה וכו'‬ ‫מיתת בני אהרן הע"ה‪ ,‬ויכולה בכיה זו שתגין‪ ,‬ויזהר כל אדם לסדר התפלה‬ ‫כמו שצונהו ה' אלהינו על ידי משה רבינו עליו השלום בסוכות תשבו שבעת‬ ‫והסליחות בינו לבין עצמו מקודם יום הכיפורים כדי שיכוין מה שהוא מוציא‬ ‫ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות למען ידעו דורותיכם כי בסוכות‬ ‫מפיו כי קדוש היום לא‪-‬להינו והכל הולך אחר כונות הלב‪ ,‬וצריך לומר נוסח‬ ‫הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים‪ ,‬שגם לפ"ד הפוסקים‬ ‫על חטא בסדר תשר"ק גם כן‪ ,‬ובעת הודוי יכה על הלב ממש ואצל רוב בני‬ ‫הפשטנים יש חיוב לפרש פסוק זה כולו בפיו במצוה זו‪ ,‬ויזהר ללמוד משנה‬ ‫אדם תמצא הלב תחת הדדים בארבע אצבעות‪ ,‬ויזהר בזה בכל עת שאומר‬ ‫מסכת סוכה בכל לילה בכל ימות החג בתוך הסוכה‪ ,‬והמבדיל בביתו יבדיל‬ ‫ודוי בכל ימות השנה‪:‬‬ ‫[יט] יאמרו י" ג מדות במתון וכונה ושברון לב וזה ההעיקר‪ ,‬ויש חסידים‬ ‫בסוכה‪:‬‬ ‫כשאומרים י"ג מידות מונים אותם באצבעותיהם כדרך שעושין באמירת יש‬ ‫[ח] לא יברך לישב בסוכה אלא בפת גמור‪[,‬ה"ע ‪ 51‬גרם פת וטוב שיאכל ‪60‬‬ ‫אומרים סמנים של הצרי והצפורן ומנהג יפה הוא שבזה תתעורר הכונה‪ ,‬וגם‬ ‫גרם לצאת לכל הדעות] אבל במיני מזונות לא יברך משום סב"ל‪[,‬ה"ע ואם‬ ‫יש בזה חיבוב מצוה‪:‬‬ ‫קובע סעודתו עליהם חייב לברך לישב בסוכה וגם ליטול ידיו וכן הקובע על‬ ‫[כ] אפילו חל יום הכיפורים בחול יאמר מוספי בלשון רבים‪[:‬ה"ע כשחל ביום‬ ‫תבשיל מחמשת מיני דגן כגון אטריות יברך לישב בסוכה‪,‬ולאחר אכילתו על‬ ‫חול יאמר "את מוסף" וכשחל בשבת יאמר מוספי ]‬ ‫המחיה‪,‬ואם אינו קובע עליו חייב סוכה ואינו מברך לישב בסוכה‪,‬ומאכל‬ ‫[כא] ביום הכיפורים ילמדו ביחזקאל מריש סי' מ' עד סוף ס' מ"ג ששם‬ ‫שאינו מחמשת מיני דגן כגון אורז אפילו אוכל הרבה מהם מצד הדין פטור‬ ‫נבואה שנתנבא יחזקאל הע"ה על בית שלישי ביום הכיפורים עצמו‪ ,‬דכתיב‬ ‫מהסוכה והמחמיר הרי זה משובח ותבוא עליו ברכה] ובכל עת שיברך לישב‬ ‫בראש השנה בעשור לחודש והיינו ראש השנה דיובל‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל‬ ‫בסוכה יכוין לפטור בברכה זו ישיבתו ואכילתו ושינתו עד זמן אכילת פת‬ ‫במדרש א"ל הקב"ה ליחזקאל הע"ה ילמדו ישראל נבואה שלך על צורת‬ ‫השנית אחרי זה ‪ ,‬ואף על פי דמן הדין מותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה‪,‬‬ ‫הבית ומעלה אני עליהם כאלו עוסקים בבניינו ע"כ‪:‬‬ ‫עם כל זה המחמיר שלא לשתות אפילו מים חוץ לסוכה תבא עליו ברכה‪ ,‬אבל‬ ‫[כב] ביאור ארים ימינך ואצמח פורקנך הכונה על לידת היחידה למלך‬ ‫שינה אפילו שינת עראי אסור לישן חוץ לסוכה‪ ,‬לפיכך אם רואה אדם חבירו‬ ‫המשיח‪ ,‬ומה שכתוב גלי גבורתך עלן הוא על דעת מש"ה עוררה את גבורתך‬ ‫בבית הכנסת מתנמנם בעת קריאת ספר תורה וכיוצא צריך לעורר אותו‪:‬‬ ‫ולכה לישועתה לנו‪ ,‬ויש מדקדקים לומר גלי גבורתך ופרוק לן וכן אני נוהג‬ ‫דצריך אדם לפרש דבריו בתחנונים‪ ,‬על דעת מה שכתב מהרח"ו ז"ל במה‬ ‫[ט] בכל לילה ישלח קערה תבשיל לאיזה עני‪ ,‬והוא חלק שבעה אושפיזין‬ ‫שכתוב ותקוה טובה ומה שכתוב דינן אפיק לנהורא רוצה לומר בחסד הנקרא‬ ‫קדישין‪ ,‬והסוכה היא צילא דמהימונתא זכר לענני כבוד לכן לא ינהוג בה‬ ‫אור‪ ,‬ובאמירת עשה למען אברהם אזרח תמימך שאומרים בסליחות יוסיפו‬ ‫שחוק וקלות ראש‪ ,‬גם לא יכניס קדרות וקערות גדולות של תבשיל שדרכם‬ ‫ביום הכיפורים בכל הסליחות שבכל התפילות לומר עשה למען עבדך רבי‬ ‫להניחם בבית התב שיל‪ ,‬וכן לא יניח בה כד הגדול של המים‪ ,‬והנר אחר שכבה‬ ‫עקיבא בן יוסף אשר נהרג על קדושת שמך‪ ,‬ויאמר זה קודם שיאמר עשה‬ ‫יסירנו מן הסוכה‪ ,‬גם לא ירחץ בתוך הסוכה אפילו כלי אחד בלבד‪ ,‬מיהו כוס‬ ‫למען הרוגים ושרופים וכו'‪:‬‬ ‫קפה קטן מותר לשטוף בסוכה‪ ,‬ועביט מי רגלים לא יכניס לסוכה אף על פי‬ ‫[כג] אחר שיאכל סעודת התענית בליל מוצאי כפור יאמר על השלחן פתיחת‬ ‫שדרכו בשאר ימות השנה להכניסו בחדר שהוא ישן בו‪ ,‬מיהו תשמיש המטה‬ ‫אליהו זכור לטוב‪ ,‬וכתב רב יעב"ץ ז"ל ללמוד בר"מ פ' אמור דף צ"ט ע"ב‬ ‫מותר בסוכה‪:‬‬ ‫יומא דראש השנה איהו יומא דדינא וכו' עד דף ק' זכאה חולקיהון בהאי‬ ‫[יג] יברך על נטילת לולב ושהחיינו קודם שיטול האתרוג‪ ,‬אבל הלולב יטלנו‬ ‫עלמא ובעלמא דאתי‪ ,‬ואחר כך יברך ברכה אחרונה על סעודתו ויקום‬ ‫בידו קודם שיברך‪ ,‬ואם כרוך בגד על ידו בגלל פצע יסירנו קודם הברכה משום‬ ‫בזריזות לעשות איזה הכנה לסוכה‬ ‫חציצה‪ ,‬ויש אומרים שיסיר גם הטבעת מאצבעו‪ ,‬ואם שכח ולא הסיר יטול‬ ‫פרשת וזאת הברכה הלכות סוכה‬ ‫שנית בלא ברכה‪ ,‬ויזהר שישים השדרה של הלולב כנגד פניו בעת הברכה‬ ‫[ב ] יזהר לעשות הדפנות קודם הסכך ואם להפך פסולה‪[ ,‬ה"ע לכתחילה יניח‬ ‫והנענוע‪ ,‬ואסור לאכול קודם שיברך על הלולב‪:‬‬ ‫הדפנות לפני הסכך בדיעבד כשר ויכול גם לברך לישב בסוכה] ויזהר שלא‬ ‫יום כיפור הקב"ה יושב בכסא רחמים בכסא של ויתור – כפרת עוונות‬ ‫יניח דבר המקבל טומאה בסכך‪ ,‬ולכן עצי הסכך לא יהיה בהם בית קיבול‬ ‫שֹואל‪ ,‬כֵ יוָ ן שֶּ ָכתּוב לפני כן‬ ‫ֵ‬ ‫ֹאתי ֶּכם ִּלפְ נֵי ה' תטהרו ‪.‬‬ ‫לָמַּׁ ְדנּו‪ ,‬כתוב ִּמכָל ַּׁחט ֵ‬ ‫דאז מקבלים טומאה‪ ,‬ומחמת כן יזהר גם כן שלא יניח עצים של המטה בסכך‬ ‫ֹאתי ֶּכם‪ ,‬לָמָ ה ָכתּוב‪ ,‬לִּפְ נֵי ה' ִּּת ְט ָהרּו‪ֶּ .‬אלָ א ָאמַּׁ ר ַּׁרבִּ י‬ ‫לְטַּׁ הֵ ר ֶּא ְת ֶּכם ִּמכָל חַּׁ ט ֵ‬ ‫מפני שהם מקבלים טומאה‪ ,‬והפירות הם מקבלים טומאה ולכן לא יתלה‬ ‫יִּצְ חָ ק‪ ,‬לִּפְ נֵי ה' מַּׁ מָ ש‪ .‬כִּ י לָמַּׁ ְדנּו‪ֵ ,‬מר ֹאש הַּׁ חֹדֶּ ש‪ְ ,‬דהַּׁ ְינּו מֵ ר ֹאש הַּׁ שָ נָה‪ ,‬הַּׁ ְספ ִָּרים‬ ‫רימונים וכיוצא בסכך‪ ,‬אלא רק בפחות מארבעה טפחים ביניהם לבין הסכך‪,‬‬ ‫תּוחים וְ הַּׁ דַּׁ ָינִּים דָ נִּים‪ .‬בְ כָל יֹום וָ יֹום נִּ ְמסָ ִּרים בָ ֵּתי הַּׁ ִּדינִּים ל ְִּהפָ ַּׁתח בַּׁ ִּדין‪ ,‬עַּׁ ד‬ ‫פְ ִּ‬ ‫דאז אף על פי שהם מקבלים טומאה כיון דהוא תולה אותם לנוי בטלי לגבי‬ ‫הַּׁ יֹום ַּׁההּוא שֶּ נִּ ְק ָרא ְּת ִּשיעִּ י ַּׁלחֹדֶּ ש‪ .‬בַּׁ יֹום הַּׁ הּוא עֹולִּ ים ָכל הַּׁ ִּדינִּים ְלבַּׁ ֲעלֵי הַּׁ ִּדין‪,‬‬ ‫סכך ולא מפסיל משום סכך פוסל אבל אם יש ארבעה טפחים לא בטלי לגבי‬ ‫ִּׂש ָר ֵּאל‬ ‫וְ הֵ ם ְמ ַּׁת ְקנִּים כִּ ֵסא עֶּ לְיֹון שֶּ ל ַּׁרחֲ ִּמים לַּׁמֶּ ֶּלְך הַּׁ ָקדֹוש‪ .‬בַ ּיֹום הַ ֶזה ְצ ִּריכִּ ים י ְ‬ ‫סכך והוי פירות אלו סכך פסול‪ ,‬ואף על גב דאין רחבים ארבעה טפחים גזרינן‬ ‫ִּׂשמֹחַ בְ ִּׂש ְמחָ ה לִּ פְ נֵּי אֲ דֹונָם‪ ,‬הֶ עָ ִּתיד בַ ּיֹום הַ שֵּ ִּני ָל ֶשבֶ ת ֲע ֵּליהֶ ם בְ כִּ סֵּ א‬ ‫לְמַ טָ ה ל ְ‬ ‫אטו רחבים ארבעה‪ ,‬מי הו במנורה שיש חשש דליקה אם יתלנה בפחות מן‬ ‫תּוחים ְל ָפנָיו‬ ‫ַרחֲ ִּמים‪ ,‬בְ כִּ סֵּ א שֶ ל וִּ תּור‪ְ ,‬דהַ ְינּו ַכפָ ַרת עֲֹונֹות‪ .‬וְ ָכל ֵאלּו הַּׁ ְס ָפ ִּרים הַּׁ פְ ִּ‬ ‫ד"ט מותר לתלותה שיעור ד"ט או יותר דחשיב זה כדיעבד‪ ,‬אך יזהר שלא ישן‬ ‫ּומטַּׁ הֵ ר אֹו ָתם ִּמ ֻכ ָלם‪ .‬זֶּה‬ ‫אֹותם ְ‬ ‫ָ‬ ‫ּוכְ תּובִּ ים ְל ָפנָיו כָל ֵאלּו הָ עֲֹונֹות הּוא ְמ ַּׁזכֶּ ה‬ ‫תחתיה‪:‬‬ ‫ֹאתיכֶּם ִּלפְ נֵי ה' ִּּת ְטהָ רּו‪ .‬לִּפְ נֵי ה' מַּׁ מָ ש [זוהר מתורגם אחרי מות]‬ ‫שֶּ נֶּאֱ מַּׁ ר‪ִּ ,‬מכָל ַּׁחט ֵ‬ ‫[ג] לא יאכל בערב סוכות מחצות ואילך‪ ,‬כדי שיאכל בלילה לתאבון כי‬ ‫דהוקצו‪,‬‬ ‫רבות‬ ‫יחדכולו‬ ‫לשנים‬ ‫כולנו טוב‬ ‫בכל יום‬ ‫עקיפין לנוי‬ ‫שנזכה‬ ‫שתוליןבבסוכה‬ ‫האוכלין‬ ‫במשרין בין‬ ‫שהיאמןבין‬ ‫ליהנות‬ ‫אסור‬ ‫צורה‬ ‫[יוד]בכל‬ ‫אמרי חז"ל‪ :‬אנו מבקשים סליחה ומחילה מכל מי שראה עצמו נפגע מכותב עלון זה‬ ‫חברו"הם‬ ‫מוקצין‬ ‫ביום טוב‬ ‫שירצה את‬ ‫כיפורים נפלו‬ ‫מכפר עד‬ ‫בשבת‪ ,‬ואם‬ ‫לא ‪-‬חל‬ ‫אין יום‬ ‫אדםאם‬ ‫לחברו‬ ‫אסרו חג‬ ‫ומותרין" בליל‬ ‫עבירות שבין‬ ‫נעימות וטובות‪ .‬הרב פישר זצ"ל כותב רוב הבעיות הם בגלל בין אדם לחבירו ה' ישמור‬ ‫למקום אחר‬ ‫אמורה‬ ‫ויטלטלםהייתה‬ ‫שניםלפגוע ולא‬ ‫ארבע‬ ‫התכוון‬ ‫אולא‬ ‫ולמרותבן ג'‬ ‫שכלל‬ ‫יביאו קטן‬ ‫אלאפגע בו‬‫שהוא‬‫לטלטלם‬ ‫ואסור‬ ‫יודע כלל‬ ‫כדאי שאדם תמיד ירגיל את עצמו לבקש סליחה‪ .‬לפעמים אדם פוגע מאד בחבירו ואינו‬ ‫שהוא מן‬ ‫לא‬ ‫אסור ליקח‬ ‫שיניו‬ ‫ואמרו לו‬ ‫ונפטרלחצוץ‬ ‫לעולמו‬ ‫קיסם‬ ‫ואפילו‬ ‫עליו‬ ‫טובהקפיד‬ ‫יוםעליו‬‫אחרחק‬ ‫שם עד‬ ‫כהנא צו‬ ‫להצניעםשרב‬ ‫להיות פגיעה מדבר זה אם הוא מקפיד עליו נענש כמו המעשה בגמרא עם רבי יוחנן שחשב‬ ‫מכלשתולין‬ ‫מקום‬ ‫הסדינין‬ ‫יסירתופסת‬ ‫בטעות‬‫גשמים‬ ‫ירדוקפידא‬ ‫אםשאף‬ ‫מקום‬‫מיהו‬‫הדפנות‪,‬מכל‬ ‫רבא שאני‬ ‫שגברא מן‬ ‫ואף ואפילו‬ ‫הסוכה‬‫צחק עליו רק השפה שלו שסועה שנראה כאלו הוא צוחק התפלל עליו והקימו לתחיה‪.‬‬ ‫יום‬ ‫קודם‬ ‫הדפנות‬ ‫הסדינין‬ ‫כשתולה‬ ‫לפיכך‬ ‫יתקלקלו‪,‬‬ ‫שלא‬ ‫כדי‬ ‫דוקא‬ ‫בדפנות‬ ‫רואים את כוחה של קפידה ולכן תמיד יהיה בשלום עם כולם ויבקש סליחת כל מי שאולי נפגע ממנו ולכן ראוי תמיד לבקש סליחה‪ .‬מסופר על יהודי שסבל הרבה‬ ‫טוב אסור‬ ‫צרותיו‬ ‫ביום כל‬ ‫גשמים‬ ‫נעלמו לו‬ ‫אם ירדו‬ ‫ופתאום‬ ‫שאם כן‬ ‫עשה כך‬ ‫קשרים‪,‬ואכן‬ ‫שפגע בו‬‫קלידי‬ ‫חששעל‬ ‫והיהיתלם‬ ‫איתושלא‬ ‫במגעיזהר‬ ‫צרות והוא החליט ש הוא פוטר את צרותיו בכך שהוא יבקש מחילה מכל מי שבא טוב‬ ‫יתלם באופן שלא יצטרך להתיר קשרים‪:‬‬ ‫(אורחות אלא‬ ‫צדיקים)‬ ‫של קיימא‪,‬‬ ‫קשרים‬ ‫נשמעת‬ ‫ובעיותיו‪ .‬וגם הנפגע לא יקפיד אלא ימחל מיד כי המעביר על מידותיו ומוחל וסולח–להתיר‬ ‫תפילתו‬ ‫[יא] קטן החריף מתחילת חמש שנים חייב אביו לחנכו במצות סוכה‪ ,‬ואינו‬ ‫נכתב לעורר לב המעיינים בלבד לא למעשה‬ ‫שואל ומשיב ‪ /‬הרב יהורם חדד שליט"א‬ ‫שאלה ‪ :‬גינה שצומחים בה גם ערבות וכולם יודעים שהוא לא מקפיד על מי שקוטף דבר מגינתו‪ ,‬כי אינם מיועדים למכירה‪ ,‬ושמעון קטף מהגינה ערבות האם‬ ‫יוצא בה לערבה בארבעת המינים תשובה כתב בחשוקי חמד סוכה דף לג עמוד ב שאלה‪ .‬בשו"ע (חו"מ סימן שנט א) נאמר‪ :‬אסור לגזול‪ ...‬ואפילו כל שהוא‪ ,‬ואם הוא‬ ‫דבר דליכא מאן דקפיד ביה שרי כגון ליטול מהגדר לחצוץ בו שיניו‪ ,‬ואף זה אוסר בירושלמי ממדת חסידות‪ .‬וכתב הפתחי תשובה (שם סק"ב) וז"ל‪ :‬עיין בתשובת נוב"י‬ ‫(תנינא אבהע"ז סימן עז) שהביא מה שכתב‪ ...‬וז"ל מיהו אף דשרי ליטלו ואין בו משום גזל דמסתמא אין בעה"ב מקפיד‪ ,‬אבל מ"מ לא זכה הנוטל להיות חשוב שלו‪ ,‬דכל‬ ‫זמן שלא הפקירו בעליו בפירוש אי אפשר לזכות בו‪ ,‬וכן כתב המג"א (סימן תרלו סק"ג) בשם היראים‪ ,‬דאפילו למ"ד גזל עכו"ם שרי מ"מ לא מקרי לכם‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וא"כ לאור‬ ‫דברי הנוב"י ודאי לא מקיים בהם מצות נטילת ד' מינים‪ .‬ואין לומר שיוצאין ידי חובה בגלל שניחא ליה לבעלים‪ ,‬כמבואר במשנ"ב (סימן תרמט ס"ק לג) שביו"ט ראשון‬ ‫שבעינן לכם‪ ,‬לא מהני ניחא ליה לאיניש‪ .‬ובדברי הכפות תמרים יש סתירה בדבריו פעם הקל מעיקר הדין ופעם החמיר וכתב בחשוקי חמד עליו וצ"ע למעשה‬ ‫בעזה"י‬ ‫ווודאי צריך להחמיר ולבקש רשות כדברי הנודע ביהודה דמכל מקום אף שאינו מקפיד חסר בלכם‬ ‫אמנם יעוין בכפות תמרים דף לב ע"ב (ד"ה הדס הגזול) שכתב‪ :‬אמנם לשיטת הירושלמי שהביא שם דאפילו בענף של הדס וערבה דלא קפדי פסול משום גזול משום מדת‬ ‫חסידות‪ .‬ומבואר מדבריו דרק משום מדת חסידות נחשב כגזל‪ ,‬אבל מעיקר הדין כשר‪ .‬ודבריו צ"ע ממה שכתב הפתחי תשובה בשם הנוב"י‪ .‬ועוד שלכאורה הכפות תמרים‬ ‫סותר דברי עצמו‪ ,‬שכתב בדף לג ע"ב (ד"ה ערבה) דערבה של מקדש ודגבולין שהוא מנהג נביאים‪ ,‬לא פסלינן גזול דערבה מידי דלא קפדי אינשי‪" ,‬ואפילו ללולב היה ראוי‬ ‫להכשירו אלא שגזירת הכתוב לפוסלו"‪ ,‬ואילו כאן כתב שהוא מדת חסידות‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬ ‫כאורח וכבן הנתמך על ידי אביו‪ .‬באופן כללי נדמה היה לבני‬ ‫להיזהר במצוות כיבוד הורים‬ ‫הישיבה שיומו של רבי ברוך בער סובב כל הזמן סביב צורכיהם של‬ ‫‪.‬‬ ‫הוריו‪ .‬מפעם לפעם ניגש היה לראות אם זקוקים הם למשהו‪,‬‬ ‫אחת המצוות החמורות בתורה היא מצות כיבוד הורים‪.‬‬ ‫ולאחר כל רמז קטן שצריכים הם דבר מה‪ ,‬מיד היה דואג שיקבלו‪,‬‬ ‫לקראת בין הזמנים אמר החזון איש שאלו ההלכות שצריך‬ ‫ומברר היטב אם הם מרוצים‪ .‬כשהגאון רבי אייזיק שר זצ"ל‪ ,‬ראש‬ ‫ללמוד כדי להזהר במצווה זו ‪ ,‬נפסק בשלחן ערוך (יורה דעה‬ ‫ישיבת סלבודקה‪ ,‬היה מספר על הנהגות אלו לתלמידיו‪ ,‬היה אומר‬ ‫סימן רמא ס''א )‪ :‬צריך להיזהר מאוד בכבוד אביו ואמו‬ ‫שאחד מגדולי הדור התפלא פעם מתי רבי ברוך בער מספיק גם‬ ‫ללמוד‪ ,‬אם כל היום עובר עליו בחשבונות של כיבוד אב ואם‪ .‬פעם‬ ‫ובמוראם‪ ,‬שהשווה אותן הכתוב למורא ה' ‪ ,‬שכשם שציוה על‬ ‫בעת חירום‪ ,‬לא שילמו לו ראשי הקהל בקרמנצ'וג את משכורת‬ ‫כבוד ומורא שמו‪ ,‬כך ציוה על כבודם ומוראם‪ .‬שלושה‬ ‫רבנותו‪ ,‬והיה רעב ללחם במשך תקופת מה‪ ,‬ואמר אז לראשי‬ ‫שותפים הם באדם‪ :‬הקב''ה‪ ,‬אביו ואמו‪ .‬בזמן שאדם מכבד‬ ‫הקהילה‪ :‬אם עבור עצמי ‪ -‬מילא‪ ,‬אבל הקפדתי היא בגלל אבי‪,‬‬ ‫את אביו ואמו‪ ,‬אמר הקב''ה‪ :‬מעלה אני עליהם כאילו דרתי‬ ‫שאין לי כיצד להאכילו לחם‪ .‬האב רבי שמואל דוד (על שמו קרא‬ ‫ביניהם‪.‬‬ ‫רבי ברוך בער שם ספרו 'ברכת שמואל') היה מגיע באופן קבוע‬ ‫איזהו מורא? לא יעמוד במקומו המיוחד לו להתפלל‪ ,‬ולא ישב‬ ‫לשיעורי בנו‪ ,‬ולפני שהתחיל הגאון רבי ברוך בער למסור את‬ ‫במקומו המיוחד לו להסב בביתו‪ ,‬ולא יסתור את דבריו‪ ,‬ולא‬ ‫השיעור‪ ,‬היה ניגש אל אביו ומבקש ממנו רשות‪ .‬כשסיים את‬ ‫מכריע את דבריו בפניו [''יפה אמר אבי‪ ,‬יפה אמרה אמי''‪,‬‬ ‫השיעור היה ניגש שוב אל אביו ואומר לו‪" :‬אבא יקר‪ ,‬האם אמרתי‬ ‫מפני שמשווה עצמו אליהם שהוא ראוי להכריע]‪ .‬עד היכן‬ ‫טוב את השיעור?" הגאון רבי אפרים אשרי זצ"ל סיפר שראה פעם‬ ‫מוראם? היה הבן לבוש חמודות [בגדים יפים ונאים] ויושב‬ ‫איך רבי ברוך בער הולך עם אביו לישיבה‪ ,‬ונראה היה כהולך‬ ‫בראש הקהל‪ ,‬ובאו אביו ואמו וקרעו בגדיו‪ ,‬והכוהו על ראשו‪,‬‬ ‫אחריו‪ ,‬כילד ההולך אחר אביו‪ .‬באחד הימים הסתכל תלמיד‬ ‫וירקו בפניו ‪ -‬לא יכלים אותם ולא יכעס כנגדם! אלא ישתוק‬ ‫הישיבה רבי שלמה היימן מהחלון וראה את רבי ברוך בער הולך‬ ‫ויירא ממלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שציווהו בכך!''‬ ‫עם אביו בדרכו לישיבה‪ ,‬ולא הרחק מהם הבחין בקבוצת גויים‬ ‫איזהו כבוד? מאכילו ומשקהו‪ ,‬מלביש ומכסה‪ ,‬מכניס ומוציא‬ ‫מתפרעים‪ .‬דפק רבי שלמה בחוזקה על החלון וסימן בידו לרבי‬ ‫[סיפוק צורכי ההורים‪ ,‬בעת הצורך]‪ ,‬ויעשה הכל בסבר פנים‬ ‫ברוך בער שיראה שיש סכנה וימהר לרוץ עם אביו‪ ,‬והשיב לו רבי‬ ‫יפות''‪.‬‬ ‫ברוך בער "אינך רואה שאבא לוקח אותי עכשיו לישיבה?!" ובדומה‬ ‫''הא כל המבקש ימים ושנים‪ ,‬ועושר ונכסים‪ ,‬וחיים בעולם‬ ‫לזה מסופר כי בזמן הפרעות בקרמנצ'וג קרה פעם שהלך עם אביו‬ ‫הזה‪ ,‬וחיים ארוכים לעולם הבא שאין לו סוף‪ ,‬יעשה רצון‬ ‫ברחוב וכולם ברחו מפחד הפורעים‪ ,‬אולם רבי ברוך בער בשלוות‬ ‫אביו שבשמים ורצון אביו ואמו!" (תנא דבי אליהו רבה כד)‬ ‫נפש המתין לאביו וטיפל בו במסירות‪ ,‬עד שהביא ֹֹו למקום‬ ‫כתב הפלא יועץ זצ''ל‪ :‬כבר מילתי אמורה‪ ,‬שיש מצוה שהיא‬ ‫בטוח‪ .‬רבי ברוך בער היה מספר על נס שהיה לו‪ ,‬שנכנס חייל‬ ‫בת מזל‪ .‬שהרי כמה מעות אדם מפזר לעשות פתיחת ההיכל‪,‬‬ ‫ורצה לקחת מאביו את השעון שלו‪ ,‬ורבי שמואל דוד לא הסכים‬ ‫או להיות סנדק וכדומה‪ ,‬אף שאין בזה לא מצוה דאורייתא‬ ‫לוותר‪ .‬אותו תוקף נאבק עם האבא ובתוך כך הוציא סכין ורצה‬ ‫ולא מצוה דרבנן‪ ,‬אלא חיבוב מצוה‪ ,‬אשריהם ישראל! ועל כל‬ ‫להורגו‪ .‬מיד קפץ רבי ברוך בער ונאבק בו ואמר‪" :‬תפגע בי ולא‬ ‫פעם ששומע בקול אביו ובקול אמו ‪ -‬מקיים מצוה רבה‬ ‫בו"‪ ,‬ולפתע הגיע גנרל זקן בפתח וצעק על החייל שיעזוב אותם‪.‬‬ ‫דאורייתא!''‬ ‫ואמר שההצלה המופלאה הייתה בזכות מצַּׁ ות כיבוד אב‬ ‫אומר הרב בן ציון אבא שאול זצ''ל‪ :‬לפעמים אדם לא‬ ‫במסירות נפש‪.‬‬ ‫משתווה עם הוריו‪ ,‬וצוחק מהם‪ ,‬או שאומר להם אתם לא‬ ‫החזון איש‪ :‬אם תכבד הורים כמוני תזכה להיות כמוני‬ ‫צודקים וכדומה‪ ,‬ידע שהוא עובר איסור חמור‪ ,‬והוא בכלל‬ ‫מרן החזון איש זצ"ל התבקש לכבד בני ישיבה קטנה בביקור‬ ‫''ארור מקלה אביו ואמו‪[ ,‬שפירש רש''י מקלה ‪ -‬מזלזל‪.‬‬ ‫ובחינה‪ .‬הייתה זו שעה מרוממת שתיזכר לעד‪ .‬בעת הביקור הוא‬ ‫ולדעת ספר חרדים‪ ,‬אפילו מבזה בלבו עובר בארור הנ''ל]‪ .‬על‬ ‫הבחין שאחד הנערים לוחש למגיד השיעור‪ ,‬כנראה ביקש רשותו‬ ‫כן‪ ,‬צריך האדם להזהר מאוד במורא אביו ואמו‪ ,‬והוא כעין‬ ‫לשאול שאלה‪ ,‬והרב השתיקו בפסקנות‪ .‬בחכמתו‪ ,‬פנה החזון‬ ‫המורא שמחייבים לנהוג למפקד בצבא‪ ,‬שאף אם אין דבריו‬ ‫איש אל הרב‪" :‬הבחור רוצה משהו?" "כן" השיב הרב כבעל‬ ‫נראים בעיניו‪ ,‬בכל זאת אסור לו לזלזל בו מחמת סדרי וחוקי‬ ‫כרחו‪" .‬אז מדוע אינך מניח לו?" הרב שתק‪ ,‬והחזון איש נתן‬ ‫הצבא‪ .‬להבדיל‪ ,‬גם אביו ואמו ‪ -‬גם אם אין הצדק עמהם‪,‬‬ ‫מבט מזמין בנער‪ ,‬ששאל‪" :‬רציתי לשאול איך אוכל גם אני‬ ‫צריך לשמוע להם‪ ,‬כי כך חוקת מלך מלכי המלכים עלינו‪,‬‬ ‫להיות כחזון איש"‪ .‬הכל הבינו מדוע הרב השתיקו‪ .‬השתררה‬ ‫לבד אם רצונם נוגד חלילה את התורה הקדושה [שבזה יש‬ ‫דממה מתוחה‪ .‬החזון איש השעין ראשו על מקלו‪ ,‬וכעבור רגע‬ ‫את הציווי של ''אתה ואביך חייבים בכבודי'']‪ .‬וצריך לכבדם‬ ‫קט הזדקף ואמר‪" :‬אם תקיים כיבוד הורים כמוני‪ ,‬תוכל להיות‬ ‫ממש‪ ,‬וירגיש שהם ככתר על ראשו‪ ,‬ולא רק במעשה אלא גם‬ ‫כמוני!" על הסיפור הזה נשאל הגאון הצדיק רבי חיים ברים‬ ‫בלב‪ ,‬וכשאמו מבשלת או מכינה לו איזה דבר‪ ,‬ישבח אותה‬ ‫זצ"ל‪ ,‬מגדולי תלמידי מרן החזון איש‪ :‬במה התייחד כיבוד‬ ‫כיבוד הורים המופלא של הגאון ר' ברוך בער‪-‬בעל ברכת שמואל‬ ‫ההורים שלו‪ .‬והוא השיב ‪ :‬אודות כיבודו את אביו‪ ,‬איני יודע‪.‬‬ ‫הגאון רבי ברוך בער זצ"ל התבלט והתפרסם בהקפדתו‬ ‫אביו‪ ,‬רבה של קוסובה‪ ,‬נפטר עוד בשנת תרע"ו‪ .‬אבל אימו‬ ‫הגדולה במצַּׁ ות כיבוד אב ואם‪ ,‬ותלמידיו שזכו לראות זאת‬ ‫האריכה ימים ועלתה לארץ ישראל‪ ,‬חיתה בערוב ימיה בקרבת‬ ‫במו עיניהם היו מרבים לספר על הקפדתו וזהירותו במצווה‬ ‫בנה הגדול‪ .‬עין בעין ראינו כיצד כיבד את אימו‪ .‬ואספר‪,‬‬ ‫זו‪ .‬בייחוד ראו זאת תלמידי הישיבה בתקופת תפקידו כראש‬ ‫לדוגמא‪ -‬החזון איש סבל מאבן בכליות‪ .‬כשהאבן המשוננת‬ ‫הישיבה בעיר קרמנצ'וג ובווילנה‪ ,‬שכן בתקופה זו התגוררו‬ ‫הייתה זזה‪ ,‬הסבה כאבי תופת‪ .‬פעם אמר‪ ,‬שאילו נדרש לתאר‬ ‫הוריו בביתו והיו רואים את התנהגותו אליהם‪ .‬הוריו של רבי‬ ‫עוצמת הכאבים‪ ,‬היה מצייר אדם שלופת את מזוזת הדלת‪,‬‬ ‫ברוך בער היו עשירים‪ .‬במלחמת העולם הראשונה איבדו את‬ ‫וטורקים אותה בכוח על אצבעותיו‪ .‬הייסורים‪ ,‬עד לב השמיים‪.‬‬ ‫כל רכושם ונאלצו לבוא ולהתגורר בבית בנם הגאון רבי ברוך‬ ‫כאלו ייסורים הסבה לו האבן לפרקים‪ ,‬כששנתה מקומה‪ .‬היה‬ ‫בער‪ ,‬והוא היה דואג לפרנסתם ולכל מחסורם‪ .‬מדרך הטבע‪,‬‬ ‫נופל לארץ ומתפתל בעוצמת מכאוביו‪ .‬פעם‪ ,‬סיפר רבי חיים‬ ‫העניות קשה הרבה יותר עבור אדם עשיר שאיבד את עושרו‪,‬‬ ‫ברים‪ ,‬ישב החזון איש ולמד ולפתע תקפוהו ייסוריו‪ ,‬ומעצמתם‬ ‫אולם רבי ברוך בער הצליח בעמל רב לתת להוריו תחושה‬ ‫הוטח ארצה ונאנק מרה‪ .‬לפתע שמע שאימו מגיעה‪ .‬מיד זינק‬ ‫נעימה כדי שלא יצטערו על מצבם‪ .‬למשל כאשר היה לוקח‬ ‫והתיישב‪ ,‬ולמד בקול ובנעימה‪ ,‬לשמחה! איזו גבורה‪ ,‬איזו‬ ‫חפץ כלשהו מן הבית‪ ,‬היה מבקש מהם את הדבר כאילו שייך‬ ‫מסירות לכבד אם‪ ,‬שלא לגרום שמץ צער!‪.‬‬ ‫הוא להם‪ ,‬וכל מי שהיה בביתו הרגיש שהוא עצמו מסתובב‬ ‫מי שבירך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב מש ה אהרון דוד ושלמה הוא יברך וישמור וינצור ויעזור וירומם ויצלח את התורמים היקרים ובני ביתם‪ :‬חדד אשר‪ ,‬דוד ושרה חניה‪ ,‬צבן יגאל וציפורה‪ ,‬יצחק‬ ‫העלון מוקדש להצלחת להצלחת משפחת‬ ‫ויוכבד ת חדד‪ ,‬גד חדד‪ ,‬ישראל וקרין חניה‪ ,‬ציפורה חדד ומשפחתה‪ ,‬חי ואביבה חדד‪ ,‬משה טרבלסי ורעיתו ‪,‬זבולון וברברה חדד‪ ,‬משה חיים בן אביבה‪ ,‬עמי ושושנה כהן‪ ,‬אליהו ורות נחמה חדד‪ ,‬רפי ואביבה זגדון‪,‬‬ ‫יסכה ויעקב שמסיאן‪ ,‬שמואל ונורית חדד‪ ,‬כהן שמעון ומרים‪ ,‬מיכאל ואליס חדד‪ ,‬עמוס רזיאל ואוריה חדד‪ ,‬יצחק וכוכבה חדד‪ ,‬כהן יואל ורעייתו‪ ,‬כהן עוזיאל ורעייתו‪ ,‬יהונתן ושילת חדד‪ ,‬הדס ודניאל פראנג'י‪,‬‬ ‫יהורם בן טיטה חדד וב"ב‪ :‬שה' יתברך‬ ‫יוסף ומינה חדד‪ ,‬הרב אסף נתן ורעיתו‪ ,‬בת שבע חדד וכל משפחתה‪ ,‬אברהם וסיגלית מסס‪ ,‬ר' יעקב צבאן‪ ,‬דוד ואילנה ביתן‪ ,‬ר' יעקב אזוביב‪ ,‬כהן רחמים וסוזי‪ ,‬בר רבקה ובן‪ ,‬מזושן יונתן‪ ,‬לרפואה שלמה‪ :‬שרה‬ ‫יצלחם במאד מאד ויתקיים בהם‬ ‫בת טיטה‪ ,‬יוסף בן טיטה ‪ ,‬לזיווג הגון‪ :‬מוריה רחל בת בת שבע‪ ,,‬רבקה בת רות‪ ,‬עינב ליטל ומזל אורין בנות ציפורה‪ .‬זש"ק רינת בת סיגלת יהונתן בן בת שבע שתורמים לכוללי קול כמוס‪[ .‬כולל יום‪ ,‬כולל ליל‬ ‫הפסוקים והסירותי מחלה מקרבך ‪,‬אני ה'‬ ‫שישי‪ ,‬כולל ערב ‪,‬כוללי בין הזמנים ועוד] ולעלון השבועי‪.‬ועוד מלך מלכי המלכים ברחמיו ישמרם ויחיים מכל צרה ונזק יצילם ובכל אשר יפנו ישכילו וכל אשר יעשו יצליחו ויבטל הא‪-‬ל מעליהם כל גזירות קשות‬ ‫ורעות ויגזור עליהם הא‪-‬ל גזירות טובות וברכות מרובות‪ ,‬וזכות התורה תגן בעדם וימלא ה' כל משאלות ליבם לטובה‪ ,‬לחיים טובים ומוצלחים‪ ,‬ויסיר כל מחלה וכל דבר רע ונהיה תמיד שמחים ומאושרים‬ ‫רופאיך והסיר ה' ממך כל חולי ‪,‬וכל אשר‬ ‫אכי"ר‪ .‬לע"נ‪ :‬יורם בן זילו‪ ,‬רחל בת מזלה‪ ,‬אליהו בין מבירכה‪ ,‬לקבלת העלון במייל‪ 054-8464024 ALON.DVAR.HAMELEH@GMAIL.COM :‬כל הזכיות שמורות ‪ ,‬לצורך זיכוי הרבים הכל מותר‬ ‫יעשה יצליח ‪,‬ימלא ה' כל משאלויתך‬