בינת ההלכה · Binas Hahalacha — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

יו"ל ע"י יצחק בירך דסקל -דיין ומו"צ בינת ההלכה גליון שנו פ' האזינו תשפ"ז
על שו"ע אורח חיים פסקי תשובות מלוקט מספר
מאת הגאון רבי שמחה בן ציון אייזיק רבינוביץ שליט"א
פסקי תשובות אורח חיים סימן תרכד אות ז
ז .בענין הבדלה על נר ששבת
סעיף ד' ,שו"ע :ואין מברכים במוצאי יוה"כ על האור שהוציאו עתה וכו' .ובמ"ב )סק"ז( משום שהטעם שמברכין על האור
במוציוה"כ להורות שיום זה קדוש משאר ימים טובים ונאסר להבעיר בו אש ,ועתה הותר ,וזה לא שייך אלא באור ששבת,
רצה לומר שהיה בעולם ביוה"כ ונאסרה הנאתה בו ביום ועכשיו הותר לו .ומטעם זה צריכים 31לחזר במוצאי יום הכיפורים
לברך על נר ששבת אף על פי שבכל מוצ"ש פסקינן )סימן רח"צ סעיף א'( שאין צריכים לחזר אחר נר לברך עליו ,כי כאמור
טעם נר במוצאי יוה"כ להורות שביוה"כ נאסר להבעיר אש ועכשיו הותר לנו ,והוא כמו ברכת ההבדלה ,שע"י הברכה מבדיל
בין קודש לחול ,הכי נמי ע"י הברכה על נר מבדיל בין קודש לחול.
ונפרט כאן סדר העדיפויות מה יש ליטול לנר ההבדלה דמוצאי יוה"כ לפי סיכום השיטות המובאים בסעיפים אלו ובמשנה
ברורה וביה"ל ובהוספה משאר אחרונים ועי"ז יתבאר כמה ענינים בשו"ע ומשנ"ב.
א .מצוה 32מן המובחר להדליק בערב יוה"כ נר להאיר שידלק עד מוציוה"כ ,ויהיה מיוחד 33לצורך הבדלה ,או עכ"פ לייחד 34
את הנר הבריא שיהיה גם בשביל להאיר במוצאי יוה"כ.
ב .כיון שהלכה פסוקה היא )בשו"ע סימן רח"צ סעיף י"א( שאין מברכין אלא על נר שהודלק על מנת להאיר ולא על נר שהודלק
לכבוד או לבישול או ליהנות מחומו ,לכן בזמנינו שיש לנו אור מהחשמל ,אין 35לברך 'בורא מאורי האש' על נר שהודלק בבית
הכנסת ,או על 36נר הבריא )געזונט ליכט( שהודלק בבית ,וכל שכן שלא 37על נר נשמה או להבה של גז שדולקת מעיו"כ ,אמנם
. 31שו"ע סי' רצ"ח סעי' א' ,מט"א סעי' ח' ,ובשו"ת מגדנות אליהו )סוף ח"ד בגליונות השו"ע סי' תרכ"ד( מחדש דגם לשיטת
המשנ"ב )סוס"י רצ"ו( שנשים פטורות מברכת בומה"א ,לענין מוצאי יוה"כ יודה שחייבות ,ומהטעם הנתבאר.
. 32משנ"ב סקי"ג בשם דרך החיים ,והיינו שאין להסתמך לכתחילה על נר נשמה ונר הבריא )געזונט ליכט( ,ובפרט בזמננו שיש
אור חשמל ובודאי אין עשויים להאיר וכדלהלן.
. 33בזה שנתייחדו בפירוש שבמוצאי יוה"כ יהיה בשביל להאיר ,שפיר טפי לכו"ע ,וכסתימת הב"י ,ע' שו"ת רבי עקיבה יוסף
שלזינגר ח"ב סי' ת"ז.
. 34ולכתחילה עדיף לברך עליו ממש ,ולא להדליק אבוקה ממנו ,שאע"ג שמבואר בשו"ע שמברכין על נר ששבת או על האור
שהודלק ממנו ,מכל מקום כבר ביאר במשנ"ב )סקי"ג( שעדיף להבדיל על נר שדלק מעיו"כ ,דנר אחר שהודלק ממנו לא קרוי
כ"כ אור ששבת ,ומשמע מלשון המשנ"ב דסגי בנר יחידי ,ואף על פי שצריך אבוקה להבדלה ,מ"מ אינו אלא למצוה מן המובחר,
כמבואר ברמ"א סי' רצ"ח סעי' ב' ,ומדינא סגי בנר יחידי ,וכ"ש בנידו"ד שמצוה בנר ששבת )וכדמות ראיה לזה בסי' תרפ"א
משנ"ב סק"א( ,אמנם יכול להדליק עוד נר ולצרפו לנר ששבת ואינו נגרע מחשיבות הנר ששבת כלל ,וכן נהיגי עלמא ,ובס'
שלחן שלמה )סי' רח"צ סק"ג( דבמוצאי יוהכ"פ )כשאינו חל בשבת( א"צ כלל אבוקה ,שאין טעם הברכה אלא כדי להראות
שהיתה אסורה האש עד כה ,משא"כ במוצ"ש ברכת הנר משום שהאור אז נברא ולכן הצריכו ריבוי אור.
. 35וזה גם בזמניהם וכפי שכתב ברמ"א סעי' ה' ,דגם בזמניהם היה עיקרו לצורך ביהכ"נ.
. 36וכדלעיל הערה .32
. 37כי בעוד שנר ביהכ"נ ונר הבריא עוד יש להסתפק דאולי נעשו גם להאיר כמבואר בביה"ל )ד"ה וי"א שמברכים( ,בנר נשמה
)ולהבה של גז( ודאי אין נעשה להאיר ,וראה גם במשנ"ב סי' רח"צ סקל"א וביה"ל שם )ד"ה נר ביהכ"נ( ,ובזמננו שיש אור
החשמל אין נפק"מ ,כי גם נרות ביהכ"נ ונר הבריא אין נעשים על מנת להאיר ,וכמ"ש בשש"כ פס"ב הערה ע"ט .ובענין הקושיא
דבזמנינו גם נר הבדלה שמדליקין בכל מוצ"ש אין עיקרו עשוי להאיר אלא למצוה -עיין פסק"ת סי' רח"צּ אות ה'.
יו"ל ע"י יצחק בירך דסקל -דיין ומו"צ בינת ההלכה גליון שנו פ' האזינו תשפ"ז
על שו"ע אורח חיים פסקי תשובות מלוקט מספר
מאת הגאון רבי שמחה בן ציון אייזיק רבינוביץ שליט"א
כשאין לו נר מיוחד ששבת ,מותר 38להדליק מהם נר במוצאי יוה"כ ולצרפם יחד ולברך עליהם ,ויש 39הכותבים שהלכה רווחת
בישראל להתיר להדליק מהנרות הנ"ל נר אחר או אבוקה של הבדלה ומברכים עליו ואפילו בלא לצרפה לנרות הנ"ל ,אמנם
ודאי אם אפשר יש 40לכתחילה להעדיף לצרפה לנרות הנ"ל שדולקים מעיו"כ ולברך על שניהם יחד.
ג .מי שאין בנמצא אצלו שום נר או להבת גז שדולקים מעיו"כ ואין באפשרותו להשיג זאת משכיניו וכדו' ,לדעת המשנה ברורה
)סק"י ,וביה"ל ד"ה וי"א שמברכין( לא יברך בורא מאורי האש כלל ,ויש 41אומרים שבשעת הדחק אפשר לסמוך על היש
אומרים שבשו"ע )סעיף ד'( ולהצית אש וממנו להדליק נר אחר ועליו לברך ,וכיון שאינו אור הנברא מחדש ג"כ נקרא אור
ששבת.
ובמוצאי יוה"כ שחל במוצ"ש מותר גם 42למשנה ברורה לברך על אש זו.
ד .ומי שאין באפשרותו גם לזאת ,דהיינו להדליק נר מאש שהוצתה במוצאי יוה"כ ,אסור 43לו לברך ברכת בורא מאורי האש
על אש 44שהוצתה עכשיו ,ואם בירך ברכתו 45לבטלה ,והוא הפסק בין ברכת היין לשתייתו ויחזור ויברך בורא פרי הגפן ,ויברך
שוב בורא מאורי האש על נר ששבת כדין.
ובמוצאי יום הכיפורים שחל במוצאי שבת מותר 46לברך על אש שנוצרה עתה במוצאי היום ,אבל נהגו 47להחמיר לכתחילה
ולברך על נר ששבת גם במוציוה"כ שחל במוצ"ש.
ודע ,כי מי שאינו משיג נר ששבת ,מותר 48לו להבדיל בלא ברכת בורא מאורי האש ,כדי שיוכל לאכול ולשתות ,ואח"כ יחפש
עד 49שישיג נר ששבת ויברך עליו בורא מאורי האש.
. 38רמ"א שם .וכפי הסבר השו"ע הרב )סעי' ח'( ומשנ"ב )סקי"ג( כי בזה יש לנו ב' המעלות נר אחד שדולק מעיו"כ ,וחסרונו
שאינו דולק ע"מ להאיר נשלם ע"י שמדליק נר אחר לצורך להאיר להבדלה ,ובביה"ל הנ"ל מבאר שההיתר דהרמ"א הוא
דווקא כשמצרפים לנרות ביהכ"נ או לנר הבריא שבבית משום שיש ספק שמא נעשו להאיר ,אבל בנר נשמה ולהבת גז שודאי
לא נעשו להאיר אין מועיל צירוף נר אחר ,וכבר תמה עליו בשו"ת אג"מ )ח"ד סי' קכ"ב( שאינו מבין סברת הדבר כי זיל בתר
טעמא דשו"ע הרב אין סברא לחלק בזה ,ועוד דסותר עצמו הביה"ל מיניה וביה מדבריו בביה"ל )ד"ה וי"א שאין( בשם מג"א
בשם רבינו יונה שמתיר לברך על נר שהודלק מגחלים ששבתו מעיו"כ ,אף על פי שגחלים אלו לא הודלקו כלל להאיר אלא
לחימום ,כמבואר ברבינו יונה שם ,ועוד תמה שם על הביה"ל שמביא דברי המג"א בשם תוס' רבינו יונה בסתם ,והיינו
שמברכין על נר שהודלק מגחלים אף בלי לצרף ולברך על שניהם יחד ,והלא הרמ"א לא ס"ל הכי ,ובמשנ"ב סקי"ג וכן בביה"ל
)ד"ה וי"א שמברכים( פסק כדבריו ,ומסיים בצע"ג ,ומאריך לבאר שיטת הרמ"א שהצריך לחבר ב' הנרות יחד ,ומסקנתו של
האג"מ )שם( להתיר מדינא להדליק נר מלהבה של גז שדלוקה מעיו"כ ולברך על הנר אפילו בלא להצמידה ללהבת הגז ,וכדברי
רבינו יונה המובא בביה"ל.
. 39אשל אברהם בוטשאטש ,וכן הוא עפ"י שו"ת אג"מ הנ"ל ,וכ"ה בס' אשרי האיש פכ"א אות כ"ט בשם הגריש"א זצ"ל,
וע"ע באשל אברהם )שם( שנוהגים גם להדליק נר מנרות ביהכ"נ וכדו' ושוב מדליקים אבוקה של ההבדלה מנר זה ומבדילין
על אבוקה.
. 40כדעת הרמ"א ומג"א שו"ע הרב והמשנ"ב.
. 41חיי אדם כלל קמ"ה סעי' מ' ,ערוה"ש סעי' ו' ,כה"ח סקי"ז.
. 42כמו שביאר במשנ"ב סק"ז.
. 43ערוה"ש סעי' ו' שכן הוא סתימת כל הפוסקים.
. 44ובזמננו אין הדבר מצוי אלא א"כ הבדיל על גפרורים או להבת גז שהודלקה ע"י מצית אלקטרוני או שהבדיל על אש של
מצית וכדו' שאז ברכתו ברכה לבטלה ,אבל אם הדליק נר ע"י גפרור או מצית ,הרי הגפרור הוא אש ראשון והנר הוא אש שני
ומועיל ,כאמור ,לחלק מהפוסקים ,בשעת הדחק ,ועכ"פ אין ברכתו לבטלה וא"צ לברך שוב.
. 45שש"כ פס"ב סל"א.
. 46כמבואר במשנ"ב סק"ז.
. 47שעה"צ סק"ט .ובענין אם אור חשמל שהיה דלוק מערב יוה"כ דינו כאור ששבת -בתשובות והנהגות ח"ב סי' ש"ב כתב
שדינו כאור ששבת ,ואם אין לו נר ששבת יוכל לברך על אור חשמל זה ,וכהסכמת הפוסקים שמותר לברך בורא מאורי האש
על אור החשמל )ולא על אור לד ,פלורסנט( ,וכדכתבינן בסי' רח"צ אות י' ,וכ"ה בשו"ת משיב כהלכה ח"ב סי' קצ"ה ,ובשו"ת
צי"א ח"א סי' כ' פי"ג אות ה' דדווקא כשדולק מערב יוה"כ )או שהודלק ביוה"כ ע"י שעון שבת ,עיין שו"ע סעי' ה'( ,אבל
הודלק במוצאי יוה"כ אין דינו כנר שהודלק מנר ששבת ,כי הזרם שנמצא בחוטים אינו בגדר אש כלל ,עיין שם.
. 48תשובות והנהגות שם.
. 49וכאמור בתחילת הדיבור שבמוצאי יוה"כ צריך לחזר אחר נר ,ואין לו השלמה למחרת )אם כי ברכת הבדלה יכול להשלים
עד שקיעת החמה של יום המחרת -כשחל יוה"כ בחול ,וכשחל בשבת מותר להשלים עד סוף יום ג' -כמבואר כ"ז בשו"ע סי'
רצ"ט סעי' ו' ומשנ"ב שם סקט"ז(.
