gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

איש חסד היה · Ish Chesed Huya — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: איש חסד היה · Ish Chesed Huya

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

איש חסד היה · Ish Chesed Huya — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרק ה‬ ‫להרגיש את המקבל‬ ‫משכיל אל דל‬ ‫קשה מאוד לצאת מהאנוכיות‪ ,‬קל וחומר קשה לחשוב על הזולת‪ ,‬ועוד יותר‬ ‫קשה להרגיש אותו‪ .‬מי שזכה לדרגה זו הוא בבחינת "משכיל אל דל"‪.‬‬ ‫הנאתו הגדולה ביותר הייתה לתת לשני בכבוד מבלי שהלה ירגיש כי הוא‬ ‫נצרך‪ .‬נקודה עמוקה מסתתרת כאן‪ :‬הוא עצמו לא היה מסוגל לקבל טובה‬ ‫מהשני‪ .‬המחשבה להיות נצרך הייתה הדבר הקשה והכאוב ביותר‪ ,‬לכן צר‬ ‫היה לו על המקבל כי הוא נצרך‪ ,‬והיה עושה כל השתדלות לתת לו את‬ ‫ההרגשה שהנצרך הוא הנותן‪ ,‬שהרי הוא מזכה אותו במצווה‪.‬‬ ‫מי שלא הכירו ‪ -‬לא יאמין‬ ‫הרה"ח ר' לייב בער שמעונוביץ מקריית ויז'ניץ סיפר בערגה‪:‬‬ ‫ר' שמואל הגיע לדרגות נדירות אלה בזכות יכולתו להרגיש את הזולת‪.‬‬ ‫הוא חש את הנצרכים יותר משהרגישו את עצמם! כאשר פנו אליו‪ ,‬לא היה‬ ‫צורך לדבר‪ .‬הוא התחבר מיד אל האדם שמולו‪ ,‬והבין מה חסר לו‪.‬‬ ‫כשם שהצליח להעריך בכישוריו המופלאים את הגלום ביהלום‪ ,‬באותה‬ ‫מידה התברך בחיישנים מיוחדים לקלוט מה מסתתר בלבו של המבקש‪:‬‬ ‫בושה‪ ,‬מסכנות‪ ,‬רצון להסוות את המציאות‪ ,‬צער‪ ,‬כאב וכו'‪.‬‬ ‫‪ ◊ 4 8‬איש חסד היה‬ ‫ה קרפ ‪ /‬לבקמה תא שיגרהל‬ ‫לעולם לא תצליחו להעביר לדור הבא את‬ ‫המושג 'ר' שמואל דסקל'! מי שלא הכירו‬ ‫לא יאמין כי היה כדבר הזה‪.‬‬ ‫מהו הסוד ?‬ ‫סיפר הרה"ג ר' אליעזר מאירוביץ‪ ,‬מו"ץ‬ ‫בקריית ויז'ניץ‪:‬‬ ‫ילדה צעירה התדפקה על דלת ביתו של ר'‬ ‫שמואל‪ .‬אביה ביקש מר' שמואל הלוואה‪,‬‬ ‫ור' שמואל אמר לו כי ישלח ילד לקבל את‬ ‫ההלוואה‪ .‬האב שלח את בתו ולא גילה לה‬ ‫את סוד השליחות‪.‬‬ ‫לאחר זמן שוב ביקש האיש הלוואה מר'‬ ‫שמואל‪ ,‬ולאחר שהסכים שלח שוב את‬ ‫בתו להביא את המעטפה‪.‬‬ ‫כך חזר הדבר ונשנה מספר פעמים‪.‬‬ ‫הסתקרנה הבת מאוד‪ ...‬מהו הסוד? מה הקשר בין אביה לר' שמואל דסקל?!‬ ‫פעם אחת‪ ,‬כשר' שמואל מסר לידיה את המעטפה‪ ,‬אמר לה‪" :‬בעזרת ה'‪ ,‬לאט‬ ‫לאט אחזיר הכל‪"...‬‬ ‫עתה נודע לה מה הקשר‪ ...‬לבה התרונן‪" :‬אבא שלי הלווה לר' שמואל דסקל‬ ‫כסף‪ ,‬ור' שמואל מחזיר לו בתשלומים!"‬ ‫כעבור שנים רבות נודע לה עד כמה התחשב ר' שמואל ברגשותיה‪ .‬לא היה‬ ‫אכפת לו שתחשוב כי הוא‪ ,‬ר' שמואל דסקל‪ ,‬לווה מאביה‪...‬‬ ‫כשהלב מדבר‬ ‫סיפר הרה"ח ר' יונה פוקס מקריית ויז'ניץ‪:‬‬ ‫ר' שמואל היה מרגיש מיד בחוש טבעי מיוחד האם העומד לפניו הוא נצרך‪,‬‬ ‫ועד כמה חשוב לתת לו‪.‬‬ ‫באחד הימים עמד ר' שמואל ושוחח עמי בביתו שברחוב רב סעדיה גאון‪.‬‬ ‫איש חסד היה ◊ ‪49‬‬ ‫ןוממב הקדצ‬ ‫לפתע הגיעה אשה ופרצה בבכי תמרורים על מצבה הכלכלי הקשה‪ .‬ר' שמואל‬ ‫הושיט ידו אל החליפה‪ ,‬שלף ממנה צרור עבה של שטרות כסף‪ ,‬משך מתוכו‬ ‫שטרות רבים‪ ,‬ומבלי לספור העניק לאשה סכום עצום‪ .‬רק שטרות בודדים‬ ‫נותרו בצרור‪.‬‬ ‫כאשר התרחקה‪ ,‬שאלתיו‪" :‬כיצד נתת סכום כה גדול על סיפורים‪ ...‬האם‬ ‫אתה מאמין לסיפורים?!"‬ ‫"הרגשתי שהיא מדברת מהלב"‪ ,‬הייתה תשובתו הרגישה‪.‬‬ ‫מפייס את המבקש‪...‬‬ ‫סיפר הרה"ג ר' כתריאל פריד‪ ,‬ר"מ בישיבת ויז'ניץ‪:‬‬ ‫האיש יצא מביתו של ר' שמואל כשארשת פנים פגועה נסוכה על פניו‪ .‬זה‬ ‫עתה ביקש תמיכה‪ ,‬ור' שמואל העניק לו כדרכו סכום גבוה‪ ,‬אך משום‪-‬מה‬ ‫האיש נפגע כי לא קיבל את הסכום שציפה לו‪ .‬הוא החזיר את הכסף ויצא‬ ‫מן הבית‪.‬‬ ‫במקום שר' שמואל ייפגע‪ ,‬נכמר לבו בקרבו‪ .‬הוא הרגיש את לבו של הנזקק‬ ‫וחשב‪' :‬אולי באמת לא הענקתי לו סכום כראוי לו?'‬ ‫ר' שמואל לא התמהמה‪.‬‬ ‫הוא יצא מן הבית‪ ,‬רדף אחרי האיש והעניק לו כפל כפליים‪.‬‬ ‫וכך סיפר הרב שלמה לוין‪ ,‬מנכ"ל מוסדות קרלין‪ ,‬שהתגורר בסמוך לביתנו‪:‬‬ ‫פעמים רבות ראיתי כיצד ר' שמואל מבקש את סליחתם של העניים‪ ,‬אולי‬ ‫לא נתן להם די‪...‬‬ ‫דמעות בחדר המדרגות‬ ‫חדר המדרגות בביתנו שברחוב רב סעדיה גאון ידע הרבה דמעות שזלגו‬ ‫בחשאי‪ .‬הוא גם נוכח לראות את הפנים הדומעות שהוארו‪ ,‬את התקוות‬ ‫החדשות שהוצתו ואת החיים שהתחילו מחדש‪.‬‬ ‫לפעמים היו עדים נוספים לסיפורי החיים שנרקמו בחדר המדרגות‪.‬‬ ‫מנהל סל"ה הרה"ג ר' יחזקאל שיין‪ ,‬שכננו ברחוב רב סעדיה גאון‪ ,‬הבחין‬ ‫ביהודי בלתי‪-‬מוכר העומד על גרם המדרגות ומתייפח בבכי‪.‬‬ ‫‪ ◊ 5 0‬איש חסד היה‬ ‫ה קרפ ‪ /‬לבקמה תא שיגרהל‬ ‫"מה קרה לך?" התעניין הרב שיין‪.‬‬ ‫האיש מחה את דמעותיו וסיפר שאשתו‬ ‫נפטרה‪ ,‬והוא נזקק לכסף רב לרכישת‬ ‫מצבה‪ ,‬אך לרש אין כל‪ ...‬אובד עצות‬ ‫היה‪ .‬הוא הגיע לר' שמואל וביקש עזרה‪.‬‬ ‫ר' שמואל לא היסס וכיסה לו את כל‬ ‫הוצאות המצבה‪ ,‬ולא עוד אלא הוא‬ ‫היה הראשון שעודד אותו לאחר השבר‬ ‫שפקד אותו‪.‬‬ ‫"אני בוכה מרוב שמחה‪ ...‬מרוב‬ ‫התפעלות‪ ...‬איני יודע את נפשי‪ "...‬זלגו‬ ‫דמעותיו של האיש באין מעצור‪.‬‬ ‫מקנא אני בר' מנדל‬ ‫הבית ברח' רב סעדיה גאון‬ ‫לא אחת‪ ,‬כאשר יהודי לא פרע הלוואה‬ ‫שלווה ממנו‪ ,‬לא זו בלבד שלא כעס עליו‪,‬‬ ‫אלא הבין שהאיש שרוי במצוקה‪ ,‬וייתכן שצריך להלוות לו שוב!‬ ‫על דרגה מופלאה זו שמע לא אחת מפיו של הרבי ה'אמרי חיים' מויז'ניץ‪,‬‬ ‫שסיפר על אחד מחסידי הרה"ק בעל צמח צדיק מויז'ניץ‪:‬‬ ‫בבעלותו של הרב החסיד ר' מנדל קומנשטר הייתה חנות סיטונאית מצליחה‬ ‫ומשגשגת‪ ,‬שהכניסה רווחים נאים‪ .‬בעלי החנויות הקטנות היו מגיעים לרכוש‬ ‫את סחורתם בהקפה‪ ,‬ור' מנדל רשם את חובותיהם‪.‬‬ ‫בין הקונים היו גם יהודים עניים שבקושי הרוויחו את לחמם ולא הצליחו‬ ‫לשלם את חובם‪ .‬הללו התביישו לשוב ולהיכנס לחנות והשתדלו לחמוק מר'‬ ‫מנדל‪.‬‬ ‫אבל ר' מנדל מצא עצה‪ ...‬כשהגיע החג‪ ,‬והחסידים כולם נפגשו בחצר הרבי‪,‬‬ ‫היה פונה ללקוח וגוער בו‪" :‬תמהני עליך‪ ,‬ידידי ורעי! לקחת מחנותי סחורה‬ ‫בהקפה‪ ,‬לא שילמת עליה‪ ,‬ולא זו בלבד‪ ,‬אלא הנך הולך וקונה סחורה בחנות‬ ‫אחרת‪ ,‬ואני מפסיד לקוח! ברצוני להציע לך שתוסיף ותקנה אצלי סחורה‬ ‫נוספת‪ ,‬וכשירווח לך‪ ,‬תשלם את חובך!"‬ ‫הקלה גדולה הייתה פושטת בלבו של היהודי‪ .‬הוא חש בנוח כאשר ערך‬ ‫איש חסד היה ◊ ‪51‬‬ ‫ןוממב הקדצ‬ ‫קניות נוספות אצל ר' מנדל‪ ,‬ואף הרגיש שהוא‬ ‫מיטיב עם בעל החנות כשאינו רוכש סחורה‬ ‫בחנות אחרת‪ .‬כשחלפה תקופה נוספת‪ ,‬ועדיין‬ ‫לא הצליח האיש לשלם‪ ,‬היה ר' מנדל פונה‬ ‫אליו ברוגז מעושה‪" :‬עדיין לא שילמת‪ ,‬ולכן‬ ‫עליך להביא לי שטר שעליו חתומים אתה‪,‬‬ ‫אשתך והוריך!"‬ ‫האיש מיהר להביא את השטר וחש בנוח ‪ -‬הן‬ ‫חתם הוא על שטר‪ .‬הוא אינו מקבץ נדבות!‬ ‫בעזרת ה' יבוא יום‪ ,‬וכל החוב ייפרע! כמוהו‬ ‫היו עניים רבים שהפקידו שטרות אצל ר' מנדל‬ ‫ולא הצליחו לפרוע את חובם‪.‬‬ ‫והנה הגיע ערב פסח‪.‬‬ ‫מדי שנה‪ ,‬כשבתנור נאפו מצות המצווה‪ ,‬שרף‬ ‫ר' מנדל את חבילת השטרות‪...‬‬ ‫מצבת החסיד רבי מענדיל קאמאנעשטער‬ ‫בבית החיים בשאץ‬ ‫"מקנא אני בר' מנדל‪ ,‬שזוכה לאכול 'כזית‬ ‫מצה' כזו"‪ ,‬היה הרה"ק בעל 'צמח צדיק' קורא עליו‪.‬‬ ‫"ר' שמואל הלך בדרכו של ר' מנדל"‪ ,‬סיפר בערגה הרה"ח ר' לייב בער‬ ‫שמעונוביץ מקריית ויז'ניץ‪" .‬שלושה עמודי חסד מופלאים היו בחסידות‬ ‫ויז'ניץ‪ :‬ר' מנדל קומנשטר‪ ,‬ר' יודל עיבר רוזנברג ור' שמואל דסקל"‪ ,‬סיים‬ ‫את דבריו‪.‬‬ ‫אין צורך להתחמק‬ ‫"לר' שמואל היו השגות של חסידים קדמונים"‪ ,‬פתח הרה"ג ר' אשר פרנקל‬ ‫את סיפורו המופלא‪:‬‬ ‫ראש כולל ביקש מר' שמואל הלוואה לכולל‪ .‬בהגיע זמן הפירעון‪ ,‬לא היה‬ ‫בידו לפרוע‪.‬‬ ‫לאחר זמן הבחין ראש הכולל בר' שמואל דסקל בחתונת ידיד‪ .‬הוא התחמק‬ ‫מר' שמואל בבושה‪' :‬לא החזרתי את ההלוואה! הלוואי שר' שמואל לא יבחין‬ ‫בי ויתבע את ההלוואה'‪ ,‬הרהר‪.‬‬ ‫אבל ר' שמואל הבחין בכך ושם לב לניסיונות ההתחמקות‪ .‬הוא ניגש אל‬ ‫‪ ◊ 5 2‬איש חסד היה‬ ‫ה קרפ ‪ /‬לבקמה תא שיגרהל‬ ‫ראש הכולל ושאלו‪" :‬מה עושים כאשר מגיע זמן פרעון הלוואה‪ ,‬ואי אפשר‬ ‫לפרוע?"‬ ‫'אנה אני בא?' חשב הלה בחרדה‪' .‬מדוע הכאבתי ליהודי יקר כר' שמואל‬ ‫דסקל?! וכי אין זה חילול ה' שאדם כמוני לא יפרע חוב בזמנו?'‬ ‫המחשבות חלפו במוחו‪ ,‬אך בן רגע התהפכה הקערה על פיה‪...‬‬ ‫ר' שמואל סיים את דבריו במאור פנים ובחביבות נפלאה‪" :‬אם אי אפשר‬ ‫לפרוע‪ ,‬מבקשים הלוואה נוספת!"‬ ‫ראש הכולל לא ידע את נפשו‪ .‬התפעלותו גברה כשר' שמואל העניק לו‬ ‫הלוואה נוספת‪ ,‬שהאירה את עיניו והעמידה את הכולל על רגליו‪ .‬הוא למד‬ ‫שמר' שמואל אי אפשר‪ ,‬וגם אין צורך להתחמק‪...‬‬ ‫ברוך‪ ,‬שכח מזה‬ ‫סיפר הרב ברוך‬ ‫סמנכ"ל‬ ‫ולצר‪,‬‬ ‫ויז'ניץ‬ ‫מוסדות‬ ‫(בשנים תשל"ט‪-‬‬ ‫תשנ"א)‪:‬‬ ‫ר' שמואל הלווה‬ ‫לנצרך מאה אלף‬ ‫דולר‪ ,‬ואני חתמתי‬ ‫על שטר ערבות‪.‬‬ ‫לצערי הרב‪ ,‬נקלע‬ ‫לקשיים‪,‬‬ ‫הלווה‬ ‫ולא היה באפשרותו‬ ‫לשלם‪ .‬לא ידעתי‬ ‫את נפשי‪ .‬מנין‬ ‫אשלם סכום זה?‬ ‫חשבתי לבקש מר'‬ ‫שיוותר‬ ‫שמואל‬ ‫לי‪ ,‬אך התביישתי‪.‬‬ ‫וכי קל לוותר על‬ ‫ר' שמואל עומד מאחורי כ"ק מרן האדמו"ר ה'ישועות משה' מויז'ניץ‬ ‫עם ר' ברוך ולצר‬ ‫סכום כה אדיר?‬ ‫איש חסד היה ◊ ‪53‬‬ ‫ןוממב הקדצ‬ ‫מאז השתדלתי לא להימצא בקרבתו‪ ...‬עדיין לא הייתי סמנכ"ל מוסדות‬ ‫ויז'ניץ‪ .‬גרתי ברחוב הגר"א בבני ברק ולא פגשתי את ר' שמואל אלא לעתים‬ ‫רחוקות‪ .‬הקפדתי שלא להיות עמו ביחידות‪...‬‬ ‫אבל פעם אחת הוא תפס אותי!‬ ‫הוא ניגש אלי ולקח אותי הצידה‪ ...‬לבי החל לפעום בחוזקה‪ .‬מה אענה לו?‬ ‫ואז פנה אלי בחיוך לבבי‪ ,‬הוציא מכיסו את שטר הערבות‪ ,‬ולנגד עיני קרעו‬ ‫לגזרים‪ ...‬ואמר לי‪" :‬ברוך‪ ,‬שכח מזה!"‬ ‫הוא לא המתין שאתבזה ואבקש מחילה‪ .‬הוא הרגיש את המתחולל בלבי‬ ‫וויתר על החוב בחכמה ובגדלות שאין להן אח ורע‪.‬‬ ‫זה לא הכסף שלי‬ ‫סיפר הרה"ח ר' יצחק אונגר‪ ,‬המלחין לבית ויז'ניץ‪:‬‬ ‫בחור יתום גר בשכנותנו‪ .‬באין לו תמיכה כלכלית‪ ,‬נאלץ לפנות לר' שמואל‬ ‫וללוות ממנו סכום כסף להוצאות נישואיו‪.‬‬ ‫ר' שמואל הלווה לו חמש מאות דולר (סכום עצום בזמן ההוא)‪.‬‬ ‫כעבור תקופה הגיע הבחור להחזיר את הכסף‪" .‬איני מקבל זאת"‪ ,‬דחה אותו‬ ‫ר' שמואל‪.‬‬ ‫הוא צירף הסבר מנומק‪" :‬ראה‪ ,‬הכסף לא היה שלי‪ .‬הנני עוסק בייצוא‬ ‫יהלומים לחו"ל‪ ,‬ענף שמדינת ישראל מעודדת מאוד‪ .‬היצרנים שמייצאים‬ ‫סחורה מכניסים רווחים למדינה ותורמים להעסקת עובדים בארץ‪ ,‬לכן על‬ ‫כל משלוח הם מקבלים מהרשויות תגמול מסוים כמתנה‪ .‬כסף זה אינו שלי‪.‬‬ ‫הוא מיועד לחלוקה"‪.‬‬ ‫החתן הצעיר האמין לדבריו‪...‬‬ ‫כך הצליח להקל על הנצרך ולהקנות לו הרגשה כי לא קיבל צדקה‪ ,‬אלא נתן‬ ‫לו כסף שאינו שלו ומיועד לחלוקה בלבד‪...‬‬ ‫הנאת הזולת ‪ -‬הנאתו‬ ‫סיפר הר"ר מנדל אינהורן מנווה אחיעזר‪:‬‬ ‫‪ ◊ 5 4‬איש חסד היה‬ ‫ה קרפ ‪ /‬לבקמה תא שיגרהל‬ ‫ביקשתי מר' שמואל שילווה לי אלף לירות כי ברצוני לרכוש מכונית‪.‬‬ ‫"איזו מכונית?" התעניין ר' שמואל‪.‬‬ ‫"סוסיתא"‪ ,‬נקבתי בשמה של המכונית הזולה והפשוטה דאז‪.‬‬ ‫"האם אתה מבקש הלוואה בעבור סוס ועגלה?!" תמה ר' שמואל‪" .‬אם כבר‪,‬‬ ‫תקנה מכונית טובה‪ ,‬ואתן לך הלוואה!"‬ ‫ר' שמואל רצה בשבילי את הטוב ביותר‪ ,‬יותר ממה שהעזתי לחפוץ בעצמי‪...‬‬ ‫לא נותרה לי ברירה אלא לרכוש מכונית טובה ומתקדמת‪.‬‬ ‫הנותן הוא המקבל‬ ‫את תחושת הזכות לתת שידר ממעמקי לבו הישר אל לבותיהם של המקבלים‪.‬‬ ‫סיפר הגאון הגדול רבי מרדכי מן‪ ,‬ראש ישיבת 'בית הלל'‪ ,‬חתנו של הגאון‬ ‫הצדיק רבי הלל ויטקינד מייסד ישיבת 'בית הלל'‪:‬‬ ‫לא פעם התרמתי את ר' שמואל למען החזקת הישיבה‪ .‬בכל פעם מחדש‬ ‫נדהמתי מהרגשות החמים שהקרין כלפי‪ ,‬מהשמחה בנתינה‪ ,‬מההשתתפות‪,‬‬ ‫מהתחושה כאילו הוא המקבל‪ ,‬כאילו אני מעניק לו את הזכות לתת! בתופעה‬ ‫כזו טרם נתקלתי מעודי!‬ ‫מרבים שמענו הגדרה זו‪ :‬ר' שמואל התנהג כמקבל‪ ,‬לא כנותן!‬ ‫הנחת אבן פינה לישיבת 'בית הלל' בקרית ויזניץ בבני ברק‪ .‬יושבים‪ ,‬משמאל לימין‪:‬‬ ‫הגאון רבי חיים שאול קרליץ‪ ,‬מרן הגאון הגדול הרב שך‪ ,‬אחד הרבנים‪ ,‬כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫ה'ישועות משה' מויז'ניץ‪ ,‬אחד הרבנים‪ ,‬הגאון רבי אהרן כ"ץ ראש ישיבת לומז'ה בפתח‬ ‫תקוה‪ ,‬מרן הגאון הגדול רבי יוסף שלמה כהנמן ראש ישיבת פוניבז'‪ ,‬הגאון רבי הלל‬ ‫ויטקינד נואם‪ ,‬הגאון רבי שמחה זיסל ברוידא ראש ישיבת חברון‪ ,‬אחד הרבנים‬ ‫איש חסד היה ◊ ‪55‬‬ ‫ןוממב הקדצ‬ ‫שח רבה של קוממיות‪ ,‬הגאון רבי מנחם מנדל מנדלזון‪:‬‬ ‫ר' שמואל עמד בניסיון העושר בשלמות‪ .‬כמעט שלא נמצא כמוהו‪ .‬הוא לא‬ ‫עשה חשבונות‪ ,‬נתן והעניק בסבלנות‪ ,‬בכבוד ובאהבה‪ .‬המיוחד אצלו‪ ,‬מעבר‬ ‫לסכומי הכסף הגדולים שנתן‪ ,‬שהוא ניצל את כל כוחותיו וכישוריו לסייע‬ ‫לאנשים‪.‬‬ ‫אגדל כמוהו!‬ ‫בסמוך למקום עבודתה של כלתו אשת בנו הרה"ח ר' יעקב דסקל הייתה‬ ‫חנות צעצועים‪ .‬פעמים רבות הייתה מתפלאת בראותה את בעל החנות מעניק‬ ‫לנצרכים צעצועים במחירים זולים במיוחד‪ ,‬כשכל כולו שופע אהבת נתינה‪.‬‬ ‫בהזדמנות אחת סיפר לה בעל החנות‪" :‬בילדותי למדתי במוסד 'בתי אבות'‬ ‫שעל ידי ישיבת פוניבז' עם ילדים נוספים שבאו ממשפחות מצוקה‪ .‬מול‬ ‫המוסד התגורר סוחר יהלומים עשיר‪ ,‬ר' שמואל דסקל שמו‪"...‬‬ ‫גברת דסקל שתקה‪ .‬היא הסתקרנה מאוד לשמוע מה בפיו של האיש על‬ ‫חמיה‪...‬‬ ‫הוא המשיך וסיפר‪:‬‬ ‫"פעמים רבות‪ ,‬כאשר ראה את ילדי המוסד‪ ,‬היה מקדם אותם בחיוך‬ ‫חם‪ ,‬אחר נכנס הביתה ויוצא בשלל רב‪ :‬שלגונים ושאר ממתקים‪ .‬יחד עם‬ ‫הממתקים העניק לנו ממעיינות לבו החם והשופע‪.‬‬ ‫הרגשנו שהוא נותן לנו את כל לבו‪ ,‬שהוא מרגיש אותנו‪ .‬חיוכו החם ומבטו‬ ‫האוהב והמלטף היו בעבורנו הרבה יותר מארטיקים!‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬כאשר היינו זקוקים לכסף לצורך מיוחד‪ ,‬תמיד ידענו שר' שמואל‬ ‫הוא הכתובת‪ .‬הוא היה מקשיב לרחשי לבנו כאב רחמן ונותן לנו בשפע את‬ ‫החסר לנו‪.‬‬ ‫טוב לבו נגע עמוק ללבי‪ .‬נפעמתי מגדלות נפשו‪ ,‬כיצד ירד לדקויות נפשו של‬ ‫ילד וידע כיצד לשמח אותנו‪ .‬הוקסמתי מאישיותו ואמרתי לעצמי כי אם‬ ‫יעזרני ה' ואזכה להקים בית‪ ,‬ותהיה לי פרנסה בשפע – אהיה אף אני נדבן!"‬ ‫הלוואה גדולה על פי טביעת עין‬ ‫סיפר הרה"ח ר' יהושע כהן‪ ,‬מקרית ויז'ניץ‪:‬‬ ‫‪ ◊ 5 6‬איש חסד היה‬ ‫ה קרפ ‪ /‬לבקמה תא שיגרהל‬ ‫חזרתי במונית מירושלים לבני ברק‪ .‬לפני ישבו שני אנשים‪ ,‬ושמעתי אותם‬ ‫משוחחים על ר' שמואל דסקל‪ .‬סקרנותי גברה והרהבתי עוז‪" .‬מנין אתם‬ ‫מכירים את ר' שמואל?" שאלתי בעדינות‪.‬‬ ‫"בחור בודד הייתי בישיבת פוניבז'‪ ,‬ללא משען ועזרה כספית מהורי"‪ ,‬התחיל‬ ‫האחד את סיפורו המרגש‪" .‬כשבאתי בברית האירוסין‪ ,‬למרות השמחה‬ ‫הגדולה‪ ,‬הייתי אובד עצות מהבעיה הכספית‪ .‬התחייבתי לתת שישים אלף‬ ‫לירות‪ .‬מעולם לא קיבצתי נדבות‪ ,‬ורציתי להשיג הלוואה גדולה ולפרעה לאט‬ ‫לאט‪ ,‬אולם בכל גמ"ח היה סכום ההלוואה נמוך מאוד‪.‬‬ ‫יום אחד אמר לי ידיד‪' :‬בקרבת ישיבת פוניבז' מתגורר יהודי יקר‪ ,‬ר' שמואל‬ ‫דסקל שמו‪ .‬שטח בפניו את מצוקותיך‪ ,‬הוא יבחין כי אתה בחור ישר וייתן‬ ‫לך הלוואה גדולה'‪.‬‬ ‫'איך אפנה לאדם שאיני‬ ‫מכיר?' שאלתי‪.‬‬ ‫'יש לו טביעת עין חדה‬ ‫מאוד‪ .‬הוא ירגיש שהעומד‬ ‫לפניו אדם ישר והגון‪,‬‬ ‫וילווה לך הון רב'‪ ,‬ענה לי‬ ‫חברי‪.‬‬ ‫בלית ברירה החלטתי‬ ‫לנסות‪ .‬נקשתי ברעדה על‬ ‫הדלת‪ ,‬ובפתח עמד יהודי‬ ‫מאיר פנים‪' .‬במה אוכל‬ ‫לעזור לך?' פתח ר' שמואל‬ ‫ישיבת פוניבז'‬ ‫את לבו‪.‬‬ ‫סיפרתי לו את סיפורי האישי‪ ,‬גוללתי את ייסורי הנפש העוברים עלי‪ ,‬ולבסוף‬ ‫נקבתי בכל הסכום אשר אני זקוק לו‪ :‬שישים אלף לירות! סכום עצום‪.‬‬ ‫התפללתי כי אקבל חמשת אלפים לירות‪...‬‬ ‫ר' שמואל שמע את הסכום בשתיקה‪ ,‬אחר קם ממקומו‪ ,‬הוציא את פנקס‬ ‫הצ'קים והתחיל לכתוב‪ .‬כשסיים מסר לי צ'ק חתום ושאל‪' :‬האם זה מספיק?'‬ ‫שלושים אלף לירות טבין ותקילין היו כתובים בצ'ק! הדיבור ניטל מפי‪.‬‬ ‫'לכמה ערבים זקוק כבוד הרב?' שאלתי‪.‬‬ ‫איש חסד היה ◊ ‪57‬‬ ‫ןוממב הקדצ‬ ‫'אין צורך'‪ ,‬ענה לי ר' שמואל‪' .‬אתה הערב הטוב ביותר'‪.‬‬ ‫יצאתי מביתו המום‪ .‬מאז המושג 'ר' שמואל דסקל' חרות עמוק בלבי‪ .‬הוא‬ ‫העמידני על רגלי‪.‬‬ ‫ועכשיו תשאל מנין אני מכירו?!" סיים הלה את סיפורו‪.‬‬ ‫הלוואה לנכה צה"ל‬ ‫מכונית הייתה משאת נפשו של נכה צה"ל שנפצע באחת המלחמות‪ ,‬אלא‬ ‫שהמשאלה הייתה יקרה מדי‪ .‬מה יעשה?!‬ ‫"שמעו של חמיך הגיע לאוזני"‪ ,‬סיפר הנכה לגיסנו הרה"ח ר' משה יוסף‬ ‫רוזנר‪" .‬החלטתי להרהיב עוז ולהתקשר אליו על אף שאיני מכירו‪ .‬סיפרתי לו‬ ‫על מצבי וכמה אני משתכר מדי חודש‪.‬‬ ‫ר' שמואל לא נזקק להסברים נוספים והעניק לי בהלוואה סכום גדול‬ ‫לרכישת מכונית‪.‬‬ ‫התפעלתי‪ .‬הוא הרגיש שאני דובר אמת"‪.‬‬ ‫♦‬ ‫כך היה רגיש לתחושת הזולת ברגישות נדירה ומופלאה‪ ,‬והיה משלב בנתינה‬ ‫רגש‪ ,‬חום ואהבה לבריות‪ .‬היחס שנלווה לנתינה עשה על המקבלים רושם בל‬ ‫יימחה‪ ,‬והדבר לא נשכח מלבם עשרות שנים לאחר מכן‪ .‬מפיהם חרטנו עלי‬ ‫גיליון את הספר המוגש לפניכם‪.‬‬ ‫‪ ◊ 5 8‬איש חסד היה‬