gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

משך חכמה המבואר · Meshech Chochmu Hamivoyer — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: משך חכמה המבואר · Meshech Chochmu Hamivoyer

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

משך חכמה המבואר · Meshech Chochmu Hamivoyer — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫משך חכמה‬ ‫פרשת האזינו פסקא א ‪ -‬ג‬ ‫מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק‬ ‫עם ביאור בינת החכמה ‪ -‬מאת יצחק בירך דסקל‬ ‫גליון מס' ב תשפ"ז טל‪ 052-7611435 :‬מייל‪y.b.daskal@ybdaskal.com :‬‬ ‫להורדת כל המשך חכמה עם בינת החכמה חינם לחץ כאן‬ ‫וְ כִ ְרבִ יבִ ים ֲעלֵי עֵ שֶׂ ב‪:‬‬ ‫]א[‬ ‫תורה מכפרת על גרם שפיכות דמים ועל שאר עוונות ממש‬ ‫)לב‪ ,‬ב( ַי ֲערֹף כַּ מָּ טָ ר לִ ְק ִחי ִתּזַּ ל כַּ טַּ ל ִא ְמ ָר ִתי כִּ ְשׂעִ ִירם ֲע ֵלי ֶדשֶׁ א‬ ‫)לב‪ ,‬ב( יערף כמטר לקחי ‪ .1‬בספרי )האזינו‪ ,‬שו( אין עריפה כו'‬ ‫הכהנים )שמואל‪-‬א פרק כב( על שמרדו במלכות‪ ,‬פסקו להביא לגבעונים‬ ‫פרשת שירת האזינו‬ ‫מזון ומים‪ ,‬ומעלה עליו הכתוב כאילו הרגם‪ ,‬ומכאן מביא רבי יוחנן ראיה‬ ‫דברים לב‪ ,‬א ‪ -‬מג‬ ‫)שם( שהגוזל את חבירו שוה פרוטה אפילו בגרמא‪ ,‬כאילו נוטל נשמתו‬ ‫פסקאות‪ :‬א ‪ -‬יב‬ ‫ממנו‪ .‬וכדי לכפר על העון ביקשו הגבעונים מדוד שיתן להם שבעה מבני‬ ‫שאול‪ ,‬ויהרגום על עון זה‪ ,‬והציל דוד את מפיבושת‪ ,‬כדכתיב )שמואל ב‬ ‫‪] 1‬א[ )לב‪ ,‬ב( " ַי ֲערֹף כַּמָּ טָ ר לִ ְק ִחי תִּ זַּל כַּטַּ ל אִ ְמ ָרתִ י כִּ ְשׂעִ ִירם ֲעלֵי ֶדשֶׁ א‬ ‫פרק כא ו‪-‬ז( "יֻתַּ ן לָנוּ ִשׁבְ עָ ה ֲאנ ִָשׁים ִמבָּ נָיו וְ הוֹקַ עֲנוּם לַה' בְּ גִ בְ עַ ת שָׁ אוּל בְּ ִחיר‬ ‫וְ כִ ְרבִ יבִ ים ֲעלֵי עֵ שֶׂ ב" ע"כ‪ .‬זה לשון הספרי )האזינו פיסקא שו( "יערף כמטר‬ ‫ה' ַויֹּאמֶ ר הַ מֶּ לֶ� ֲאנִי אֶ תֵּ ן‪ַ :‬ויּ ְַחמֹ ל הַ מֶּ לֶ� עַ ל ְמפִ י בֹשֶׁ ת בֶּ ן יְה ֹונָתָ ן בֶּ ן שָׁ אוּל עַ ל‬ ‫לקחי‪ ,‬רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר‪ ,‬אין יערף אלא לשון‬ ‫ְשׁבֻעַ ת ה' אֲשֶׁ ר בֵּ ינֹ תָ ם בֵּ ין ָדּוִ ד וּבֵ ין יְה ֹונָתָ ן בֶּ ן שָׁ אוּל"‪ .‬ומבואר בירושלמי‬ ‫הריגה‪ ,‬שנאמר )דברים כא‪ ,‬ד( וערפו שם את העגלה בנחל‪ ,‬על מה עגלה‬ ‫)קידושין פרק ד‪ ,‬א( שבזכות התורה ניצל מפיבושת‪ ,‬שהיה גדול בתורה‪.‬‬ ‫מכפרת על שפיכות דמים‪ ,‬כך דברי תורה מכפרים על כל עבירות‪ .‬כשעירים‬ ‫ומכאן ראיה שהתורה מצילה מגרימת שפיכות דמים‪ ,‬שהרי שאול לא הרג‬ ‫עלי דשא‪ ,‬ועל מה שעירים מכפרים על חטאות‪ ,‬כך דברי תורה מכפרים על‬ ‫ממש‪ ,‬רק גרמא של שפיכות דמים שגזל מהם מזון מים‪ ,‬וניצול מפיבושת‬ ‫חטאות" ע"כ‪ .‬ויש לדקדק‪ ,‬אם מכפרים על שפיכות דמים שהיא העבירה‬ ‫מעון זה‪.‬‬ ‫החמורה ביותר‪ ,‬קל וחומר שמכפרים על שאר עבירות‪ ,‬ומה מוסיף הספרי‬ ‫והשתא לא קשיא מידי‪ ,‬דמה שאמרו בספרי כשעירים עלי דשא‪ ,‬מה שעירים‬ ‫שדברי תורה מכפרים על שאר עבירות משעירים‪.‬‬ ‫הללו באים על חטאות ומכפרים‪ ,‬כך דברי תורה מכפרים על עבירות‪ ,‬זהו‬ ‫ונראה בזה‪ ,‬דהנה עגלה ערופה אינה מכפרת על עון שפיכות דמים ממש‪,‬‬ ‫על גוף החטאות‪ ,‬כמו דמצאנו שתורה מכפרת גם על גוף עבירות בבני עלי‪,‬‬ ‫שהרי אם נמצא הרוצח אפילו לאחר עריפת העגלה חייב מיתה‪ ,‬כמבואר‬ ‫דכתיב אם יתכפר עון בני עלי בזבח ומנחה כו' הא מתכפר בדברי תורה‬ ‫בסוטה )מז‪ ,‬א(‪ ,‬אלא שעגלה ערופה מכפרת רק על מי שגרם שפיכות דמים‪,‬‬ ‫]ראש השנה יח[‪ ,‬וכתוב בשמואל‪-‬א )פרק ב( שבגלל עון בני עלי שביזו את‬ ‫שבגרמא שלו יכול היה הרוצח להורגו‪ ,‬או שבגרמתו מת‪ ,‬אבל לא על‬ ‫הקדשים‪ ,‬אמר ה' שתנטל כהונה גדולה מבית עלי‪ ,‬וכך היה‪ ,‬שנטל שלמה‬ ‫הרוצח ממש‪] .‬א‪ .‬ה‪ .‬ואין לומר שעגלה ערופה מכפרת רק על הספק ולא על‬ ‫המלך את הכהונה הגדולה מאביתר‪ ,‬שהיה כהן גדול והיחיד שנשאר מזרע‬ ‫הודאי כאשם תלוי‪ ,‬כדכתב הרמב"ם )הלכות שגגות פרק ח‪ ,‬א( "וזהו הנקרא‬ ‫עלי הכהן‪ ,‬כדכתיב במלכים‪-‬א )פרק ב‪ ,‬כז( " ַו ְיג ֶָרשׁ ְשׁ�מֹ ה אֶ ת אֶ בְ יָתָ ר ִמהְ יוֹת‬ ‫אשם תלוי מפני שהוא מכפר על הספק‪ ,‬ותולה לו עד שיודע לו בודאי שחטא‬ ‫כֹּ הֵ ן לַה' לְ מַ לֵּא אֶ ת ְדּבַ ר ה' אֲשֶׁ ר ִדּבֶּ ר עַ ל בֵּ ית עֵ לִ י בְּ ִשׁ�ה"‪ ,‬ופרש"י "את אשר‬ ‫בשגגה ויקריב חטאתו"‪ .‬והוא מפורש בכריתות )כו‪ ,‬ב(‪ ,‬זה אינו‪ ,‬דבעגלה‬ ‫דבר על בית עלי ‪ -‬והקימותי לך כהן נאמן וגו' )שמואל א‪ ,‬פרק ב‪ ,‬לה(‬ ‫ערופה אי אפשר לומר כן‪ ,‬שהרי מפורש בתורה שעגלה ערופה מכפרת ממש‬ ‫והבטת צר מעון וגו' )שם‪ ,‬לב( ומשחרבה שילה‪ ,‬לא היה בית חשוב לעבודה‬ ‫על מי שסבבו המיתה‪ ,‬ואינה מכפרת על הרוצח‪ ,‬כדכתיב )דברים פרק כא‪,‬‬ ‫להקב"ה‪ ,‬ועתה כשייבנה בית הבחירה‪ ,‬מלא הקדוש ברוך הוא את דברו‬ ‫ט‪-‬י( וְ ִנכַּפֵּר לָהֶ ם הַ ָדּם‪ :‬וְ אַ תָּ ה תְּ בַ עֵ ר הַ ָדּם הַ נּ ִָקי ִמ ִקּ ְרבֶּ �" ופרש"י "ונכפר להם‬ ‫לגרש את בני עלי" עכ"ל‪.‬‬ ‫הדם ‪ -‬הכתוב מבשרם שמשעשו כן יכופר להם העון‪ :‬ואתה תבער ‪ -‬מגיד‬ ‫ולאור המבואר שעון בית עלי מתכפר בדברי תורה‪ ,‬יש לבאר‪ ,‬מדוע העניש‬ ‫שאם נמצא ההורג אחר שנתערפה העגלה הרי זה יהרג" עכ"ל‪ .‬ועיין במזרחי‬ ‫ה' את בית עלי מהיות כהנים גדולים‪ ,‬והרי יוכלו להתכפר על ידי דברי תורה‪.‬‬ ‫ובמפרשי רש"י שביארו מקור דבריו מהסוגיא בש"ס[‪.‬‬ ‫ונראה בזה‪ ,‬שכיון שהמקור שדברי תורה מכפרים על עונות ממש‪ ,‬ילפינן‬ ‫והנה בשמואל )ב פרק כא‪ ,‬א( כתוב‪ ,‬דבימי דוד היה רעב‪ ,‬ושאל דוד את ה'‬ ‫מדכתיב כשעירים עלי דשא ‪ -‬כשם ששעירים מכפרים כך דברי תורה‬ ‫על איזה עון בא הרעב‪ ,‬ואמר לו ה' )שם( על עון שאול שהמית את‬ ‫מכפרים ‪ -‬לפיכך אין דברי תורה מכפרים אלא למי שכפרתו בחטאת בשעיר‪,‬‬ ‫הגבעונים‪ .‬ומבואר בגמ' בבבא קמא )קיט‪ ,‬א(‪ ,‬דלא הרגם ממש‪ ,‬אלא‬ ‫וכל ישראל כפרתן בחטאת שעיר )ויקרא פרק ד( מלבד כהן גדול שכפרתו‬ ‫שהכהנים היו מספקים מים ומזון לגבעונים‪ ,‬וכששאול הרג את נוב עיר‬ ‫א‬ ‫משך חכמה‬ ‫פרשת האזינו פסקא א ‪ -‬ג‬ ‫מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק‬ ‫עם ביאור בינת החכמה ‪ -‬מאת יצחק בירך דסקל‬ ‫גליון מס' ב תשפ"ז טל‪ 052-7611435 :‬מייל‪y.b.daskal@ybdaskal.com :‬‬ ‫רק בפר ואין עליו מה לכפר בדברי תורה‪ ,‬כי רק מה ששעיר מכפר‬ ‫מה עגלה מכפרת על שפיכות דמים כך דברי תורה מכפרים על‬ ‫דברי תורה מכפר‪ ,‬שכהן משוח החטא יותר גדול‪ ,‬וצריך פר מפני‬ ‫שפיכות דמים‪ .‬פירוש על הסבוב לשפיכות דמים‪ ,‬שאילו הרוצח‬ ‫חלול שמו יתברך‪ ,‬שלפי גדולת הכהן המשיח החלול גדול יותר‪,‬‬ ‫עצמו אם נמצא אחרי עריפת העגלה נהרג )סוטה מז‪ ,‬א(‪ ,‬רק דבר‬ ‫וטובה קללתו של הקדוש ברוך הוא יותר מברכתו של בשר ודם‬ ‫הגורם לשפיכות דמים מכפר‪ ,‬לכן שאול שגרם לגבעונים ענין‬ ‫]וברוצח בשוגג אם דברי תורה קולטים שקיל וטרי במכות )י‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫שהוא כמיתה שכתוב אשר המית כו' וקרי ליה בסוף בבא קמא‬ ‫יעויין שם ודו"ק ‪[2‬‬ ‫)קיט‪ ,‬א( גרמא יעויין שם‪ ,‬לכן ניצול מפיבושת‪ ,‬וכמו דאמר‬ ‫בירושלמי )קידושין ד‪ ,‬א( ויחמול כו' על מפיבושת שהיה אדם‬ ‫‪‬‬ ‫גבור בתורה‪ ,‬כשעירים עלי דשא‪ .‬מה שעירים הללו באים על‬ ‫]ב[‬ ‫חטאות ומכפרים‪ ,‬כך דברי תורה מכפרים על עבירות‪ ,‬וזהו על גוף‬ ‫החטאות כמו דמצאנו בעלי אם יתכפר עון בני עלי בזבח ומנחה‬ ‫)לב‪ ,‬ג( כִּ י ֵשׁם ה' ֶא ְק ָרא ָהבוּ גֹדֶ ל לֵ א�הֵ ינוּ‪:‬‬ ‫כו' הא מתכפר בדברי תורה ]ראש השנה יח[‪ ,‬ולכן ניטלה הכהונה‬ ‫גדולה מבית עלי )מלכים‪-‬א )פרק ב‪ ,‬כז( לטובתם‪ ,‬שכהן מרובה‬ ‫ביאור נפלא מדוע היתה הנהגה ניסית ארבעים שנה‬ ‫בבגדים לר' מאיר ומשוח לכולי עלמא )מגילה ט‪ ,‬ב( אינו מתכפר‬ ‫)לב‪ ,‬ג( כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו ‪ .3‬פירושו על דרך‬ ‫‪] 3‬ב[ )לב‪ ,‬ג( "כִּ י שֵׁ ם ה' אֶ ְק ָרא הָ בוּ גֹ ֶדל לֵא�הֵ ינוּ" ע"כ‪ .‬יש לבאר‪ ,‬מדוע‬ ‫רק בפר )ומנשיא לא איירי הכא(‪ ,‬כדכתיב בויקרא )שם(‪ ,‬ואין דברי תורה‬ ‫משה רבינו ע"ה פתח בשם הוי"ה‪ ,‬ומסיים גודל לאלוקינו‪ ,‬שהוא שם‬ ‫מכפרים אלא למי שכפרתו בשעיר ולא למי שכפרתו בפר‪ .‬והטעם בזה‪ ,‬כיון‬ ‫אלוקים‪ .‬וכדי להבין זאת‪ ,‬יש לבאר איזה הנהגה של ה' עדיפה לישראל‪,‬‬ ‫שקרבן פר‪ ,‬כפרתו גדולה יותר מקרבן שעיר‪ ,‬וכהן גדול שחטא‪ ,‬חטאו גדול‬ ‫הנהגה ניסית כמו שהיה בדור המדבר‪ ,‬או הנהגה טבעית‪.‬‬ ‫יותר מפני חילול ה'‪ ,‬שככל שאדם גדול יותר‪ ,‬חטאו גדול יותר‪ ,‬לפיכך זקוק‬ ‫ונראה בזה‪ ,‬שהעיקר התכליתי אשר ראוי שתתנהג האומה‪ ,‬הוא באופן טבעי‬ ‫כהן גדול להתכפר בפר ולא מתכפר בשעיר‪ .‬ולכן אינו מתכפר בדברי תורה‪,‬‬ ‫מושגח פרטי‪ ,‬שיהיה העולם נוהג בטבע‪ ,‬ולא יצא מכלל טבע העולם‪ ,‬אבל‬ ‫כי חטאו גדול יותר‪ ,‬ולא יכול להתכפר בדברי תורה‪ ,‬לכן ניטלה כהונה‬ ‫יהיה השגחה פרטית על כל מעשי בני אדם‪ ,‬וכאשר יקצרו ויאספו דגנם‪,‬‬ ‫גדולה מבית עלי‪ ,‬כדי שיהיה להם כפרה בדברי תורה‪ ,‬שכיון שניטלה מהם‬ ‫ראשית כל אשר לו‪ ,‬יובא בית ה' ולמשרתיו הקדושים‪ ,‬ושלוש פעמים בשנה‬ ‫כהונה גדולה כפרתן בשעיר‪ ,‬ויכולים להתכפר בדברי תורה‪ .‬וחזינן‪ ,‬עד כמה‬ ‫יעזבו כל אשר להם תחת כנפי הבטחון האלקי ויבואו להראות פני ה'‪,‬‬ ‫ישרים דרכי ה' שכולם חסד‪ ,‬וטובה קללתו של הקב"ה שנטל מהם הכהונה‬ ‫וכאשר יישירו לכת תוסיף הארץ לתת פריה ותהיה חיתת ה' על הגויים סביב‪,‬‬ ‫גדולה כדי שיוכלו להתכפר בדברי תורה‪ ,‬מברכתו של בשר ודם‪ ,‬כי קללתו‬ ‫ובכל מפעל ומצעד יזכיר ויברך שם הבורא יתברך‪ ,‬וחיים כזה הוא חיים‬ ‫של הקב"ה מביאה טובה וברכה יותר מברכת בשר ודם‪] .‬וברוצח בשוגג אם‬ ‫רוחניים‪ ,‬ויקר שעה אחת מכל חיי העולם הבא לכל מתבונן‪ ,‬לא כן בימי‬ ‫דברי תורה קולטים שקיל וטרי במכות )י‪ ,‬א(‪ .‬יעויין שם ודו"ק[‪.‬‬ ‫משה אשר נפרצו גבולות הטבע ונהרסו מבצרי ההנהגה התמידית‪.‬‬ ‫‪ 2‬תמצית דבריו‪ :‬יערוף כמטר לקחי‪ ,‬מלשון עגלה ערופה‪ ,‬מלמד‬ ‫אבל היה חסרון גדול בהנהגה זאת‪ ,‬שלא פעלו מאומה‪ ,‬והמן יורד וכל אחד‬ ‫שתורה מכפרת על גרם רציחה‪ ,‬כעגלה ערופה‪ .‬כשעירים עלי‬ ‫רואה עמוד הענן וכבוד ה'‪ ,‬וה' הולך לפניהם‪ ,‬האם זה יקרא תכליתי‪ ,‬הלא‬ ‫דשא‪ ,‬מלמד שהתורה מכפרת על עבירות ממש ששעיר מכפר‪,‬‬ ‫אין זה רק חיי העולם הבא‪ ,‬חיים של מלאכים‪ ,‬וכמאמרם ז"ל )מכילתא‬ ‫]ולא על עוון רציחה ממש[‪ ,‬ודוקא מי שכפרתו בשעיר‪ ,‬אבל כהן‬ ‫בשלח פרשת ויסע פרשה ב( לא ניתנה תורה אלא לאוכלי מן‪.‬‬ ‫גדול שכפרתו בפר‪ ,‬אינו מתכפר בתורה‪ ,‬שגדול חילול ה' שנעשה‬ ‫ועל פי זה יבואר מה שאמרו חז"ל בסנהדרין )כ‪ ,‬א( "שקר החן זה דורו של‬ ‫על ידי חטא של כהן גדול‪.‬‬ ‫משה ויהושע והבל היפי זה דורו של חזקיה יראת ה' היא תתהלל זה דורו‬ ‫של רבי יהודה ברבי אילעאי אמרו עליו על רבי יהודה ברבי אילעאי שהיו‬ ‫ששה תלמידים מתכסין בטלית אחת ועוסקין בתורה"‪ ,‬ודבריהם צריכים‬ ‫]ב[‬ ‫ב‬ ‫משך חכמה‬ ‫פרשת האזינו פסקא א ‪ -‬ג‬ ‫מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק‬ ‫עם ביאור בינת החכמה ‪ -‬מאת יצחק בירך דסקל‬ ‫גליון מס' ב תשפ"ז טל‪ 052-7611435 :‬מייל‪y.b.daskal@ybdaskal.com :‬‬ ‫אחד רואה עמוד הענן וכבוד ה'‪ ,‬וה' הולך לפניהם‪ ,‬הלזה יקרא‬ ‫מושכל‪ ,‬כי העיקר התכליתי אשר יתנהג האומה באופן טבעי‬ ‫תכליתי‪ ,‬הלא אין זה רק חיי העולם הבא‪ ,‬חיים של מלאכים‪,‬‬ ‫מושגח פרטי‪ ,‬וזה כי יקצרו ויאספו דגנם וראשית כל אשר לו יובא‬ ‫וכמאמרם ז"ל )מכילתא בשלח פרשת ויסע פרשה ב( לא ניתנה‬ ‫בית ה' ולמשרתיו הקדושים‪ ,‬ושלוש פעמים בשנה יעזבו כל אשר‬ ‫תורה אלא לאוכלי מן‪ .‬וכבר חז"ל )סנהדרין כ‪ ,‬א( בעמדם על ענין‬ ‫להם תחת כנפי הבטחון האלקי ויבואו להראות פני ה'‪ ,‬וכאשר‬ ‫זה הפליגו לדבר‪ ,‬ודרשו ברוח קדשם‪ ,‬שקר החן זה דורו של משה‬ ‫יישירו לכת תוסיף הארץ לתת פריה ותהיה חיתת ה' על הגויים‬ ‫ויהושע‪ ,‬והבל היופי זה דורו של יחזקיה‪ ,‬שגם בו היה נס ופלא‬ ‫סביב‪ ,‬ובכל מפעל ומצעד יזכיר ויברך שם הבורא יתברך‪ ,‬וחיים‬ ‫במפלת סנחריב )מלכים‪-‬ב‪ ,‬פרק יח‪-‬יט( וכיוצא בזה בעמידת‬ ‫כזה הוא חיים רוחניים‪ ,‬ויקר שעה אחת מכל חיי העולם הבא לכל‬ ‫הצל )שם‪ ,‬פרק כ( )וכיוצא בזה(‪ ,‬אשה יראת ה' כו' זה דורו של ר'‬ ‫מתבונן‪ ,‬לא כן בימי משה אשר נפרצו גבולות הטבע ונהרסו‬ ‫יהודה ברבי אילעי שהיו ששה תלמידים מתכסים בטלית אחת‬ ‫מבצרי ההנהגה התמידית‪ ,‬רק לא פעלו מאומה‪ ,‬והמן יורד וכל‬ ‫הקדוש )רלו‪ ,‬ב( בעל המלכה‪ ,‬כלומר ששולט בטבע שהיא מלכות‪ ,‬וכן‬ ‫ביאור‪ .‬אבל כונתם לומר‪ ,‬שאע"פ שבדורו של משה ויהושע היה חן‪ ,‬שהיתה‬ ‫מבאר הגר"א באדרת אליהו על התורה )לג‪ ,‬א(‪ ,‬אז מתחילה הנהגה ניסית‬ ‫הנהגה ניסית‪ ,‬אבל זה שקר‪ ,‬כי עיקר תכלית העולם היא עבודת ה' בעולם‬ ‫כדי לייסד ולהשריש האמונה בישראל לעולם‪ ,‬הן למשכילים שיהיו פנויים‬ ‫הנוהג בהנהגה טבעית‪ ,‬וכן בדורו של חזקיה היתה הנהגה ניסית‪ ,‬אבל בדורו‬ ‫לעמול בתורה‪ ,‬והן לקלי הדעת להשריש בהם האמונה‪] .‬א‪ .‬ה‪ .‬ובזה מבואר‬ ‫של רבי יהודה ברבי אילעאי היתה הנהגה טבעית ועסקו בתורה במסירות‬ ‫לשון הכתוב )דברים פרק לג‪ ,‬א( וְ זֹאת הַ בְּ ָרכָה ֲאשֶׁ ר בֵּ ַר� מֹ שֶׁ ה אִ ישׁ הָ אֱ�הִ ים‪,‬‬ ‫נפש‪ ,‬וכונת חז"ל על "אשה"‪ ,‬שהוא החומר‪ ,‬כשהיא יראת ה' ‪ -‬היא תתהלל‪.‬‬ ‫שרק משה נקרא איש אלוקים‪ ,‬דהיינו ששולט בטבע העולם‪ ,‬שבזמנו לא‬ ‫לא כן בדורות הללו של משה‪ ,‬אע"פ שהיו בעלי עבירה‪ ,‬אבל כמעט בטלה‬ ‫היתה הנהגה טבעית רק ניסית‪ ,‬והיה משה האיש ששולט בטבע שנקרא‬ ‫הבחירה ונהרסו מפעלי החומר‪ .‬ואם תאמר למה עשה ה' הנהגה ניסית כזאת‬ ‫אלוקים[‪.‬‬ ‫בדור המדבר אם אין זה התכלית האמתי‪ .‬אבל הטעם בזה‪ ,‬כשם שיסוד‬ ‫ועכשיו נבוא לבאר את הכתוב כאן‪ .‬דלפיכך לפני שהתחיל לפרש התוכחה‬ ‫התורה‪ ,‬הוא אנכי ולא יהיה לך‪ ,‬כך יסוד האמונה והאומה‪ ,‬הוא מ' שנה‬ ‫הקדים ואמר להם משה מדוע היתה הנהגה ניסית עד עכשיו‪ ,‬כדי שלאחר‬ ‫האלו‪ .‬כי בזמן כזה יכלו לפרש התורה היטב‪ ,‬ולזכך נפשותם עד היותם יותר‬ ‫מכן יתנו כח לפמליה של מעלה‪ ,‬אבל בהנהגה ניסית אינם פועלים מאומה‪.‬‬ ‫במעלה‪ ,‬כאישים הנבדלים‪ ,‬והשרישו האמונה והנפש האלקי בזרעם‬ ‫והנה שני הפסוקים הראשונים בפרשת האזינו הינם הקדמה‪ ,‬כדכתיב ")א(‬ ‫אחריהם‪ ,‬אבל לא היו צריכים להנהגה ניסית להשריש את האמונה שה'‬ ‫אָרץ אִ ְמ ֵרי פִ י‪) :‬ב( ַי ֲערֹף כַּמָּ טָ ר לִ ְק ִחי תִּ זַּל‬ ‫הַ אֲזִ ינוּ הַ שָּׁ מַ יִם ַוא ֲַדבֵּ ָרה וְ תִ ְשׁמַ ע הָ ֶ‬ ‫מנהיג העולם‪ ,‬שלזה לא צריך הנהגה ניסית‪ ,‬כי כל בר דעת רואה ומבחין‬ ‫כַּטַּ ל אִ ְמ ָרתִ י כִּ ְשׂעִ ִירם ֲעלֵי ֶדשֶׁ א וְ כִ ְרבִ יבִ ים ֲעלֵי עֵ שֶׂ ב‪ :‬ובפסוק ד' מתחילה‬ ‫בהנהגת ה' גם כשעושה הנהגה טבעית‪ ,‬אבל לקלי הדעת הוצרכו ארבעים‬ ‫השירה להעיד מה יהיה אם לא ילכו בדרכי ה'‪ ,‬כדכתיב )ד( הַ צּוּר תָּ ִמים פָּ עֳל ֹו‬ ‫שנה הללו להשריש בהם את האמונה‪ ,‬כמו שכתב הרמב"ם בהקדמה‬ ‫כִּ י כָל ְדּ ָרכָיו ִמ ְשׁפָּ ט אֵ ל אֱמוּנָה וְ אֵ ין עָ וֶל צַ ִדּיק וְ יָשָׁ ר הוּא‪ :‬ולפני כן לאחר‬ ‫למשניות‪ .‬וזה הטעם שרק בזמן משה היה הנהגה ניסית‪ ,‬כיון שניתנה תורה‪,‬‬ ‫ההקדמה‪ ,‬אומר משה בפסוק ג כִּ י שֵׁ ם ה' אֶ ְק ָרא הָ בוּ גֹ ֶדל לֵא�הֵ ינוּ‪ :‬וביאור‬ ‫והיו זקוקים לארבעים שנה בהנהגה ניסית ללא כל עול דרך ארץ‪ ,‬רק‬ ‫הדבר שאומר משה לישראל‪ ,‬הטעם שאני קורא בשם ה'‪ ,‬דהיינו שיש בימים‬ ‫להתייגע בתורה לפרשה ולזכך נפשם‪ ,‬מה שאין כן בזמן האבות‪.‬‬ ‫אלו הנהגה ניסית‪ ,‬כדי "שהבו גודל לאלוקינו" שכשתהיה הנהגה טבעית‪,‬‬ ‫ובזה מבואר הכתוב בריש פרשת וארא )שמות פרק ו ‪ ,‬ב‪-‬ג( " ַוי ְַדבֵּ ר אֱ�הִ ים‬ ‫ואף על פי כן תעבדו את ה'‪ ,‬אז‪ ,‬בזמן ההוא‪ ,‬על ידי מעשיכם הטובים תתנו‬ ‫אֶ ל מֹ שֶׁ ה ַויֹּאמֶ ר אֵ לָיו ֲאנִי ה'‪ :‬וָאֵ ָרא אֶ ל אַבְ ָרהָ ם אֶ ל יִצְ חָ ק וְ אֶ ל ַיעֲקֹ ב בְּ אֵ ל שַׁ ָדּי‬ ‫כח לפמליה של מעלה שנקרא אלוקים‪ ,‬והבו גודל לאלוקינו‪ ,‬אבל בזמן הזה‬ ‫וּשׁ ִמי ה' �א נו ַֹדעְ תִּ י לָהֶ ם" ע"כ‪ ,‬דפשט הכתוב צריך ביאור‪ ,‬ולפי המבואר‬ ‫ְ‬ ‫שיש הנהגה ניסית מעשיכם אינם פועלים מאומה‪ ,‬שכשיש הנהגה ניסית‬ ‫אמר ה' למשה‪ ,‬אני מתחיל עכשיו לעשות הנהגה ניסית‪ ,‬אני ה'‪ ,‬מלשון הי"ה‬ ‫בטלה הבחירה‪ ,‬ולא ינתן כח לפמליה של מעלה רק על ידי מלחמת היצר‬ ‫הו"ה ויהי"ה‪ ,‬וארא אל האבות בשם של הנהגה טבעית‪ ,‬קל שדי‪ ,‬ולא‬ ‫וכבישת החומר‪ ,‬וזה רק כשאין הנהגה ניסית‪ .‬וכיון שתהיה הנהגה טבעית‬ ‫התנהגתי איתם בהנהגה ניסית‪ ,‬לא כן במשה איש האלקים בעילא‬ ‫אז טבע העולם יהיה רע אם לא יעבדוהו‪ ,‬כי הצור תמים פעלו כו'‪.‬‬ ‫דמטרוניתא )זוהר הקדוש( שהוא ביטול מוסדות הטבע אשר היא‬ ‫המטרוניתא המנהגת בתבל )הגר"א(‪ ,‬ולכן נקרא משה רבינו ע"ה בזוהר‬ ‫ג‬ ‫משך חכמה‬ ‫פרשת האזינו פסקא א ‪ -‬ג‬ ‫מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק‬ ‫עם ביאור בינת החכמה ‪ -‬מאת יצחק בירך דסקל‬ ‫גליון מס' ב תשפ"ז טל‪ 052-7611435 :‬מייל‪y.b.daskal@ybdaskal.com :‬‬ ‫ולכן אמר להם משה דעו כי בכם יהיה הנהגה טבעית אשר נקרא‬ ‫כו'‪ ,‬וזה אשה הוא החומר שהחומר פעל פועל אלקי‪ ,‬לא כן בדורות‬ ‫בשם אלקים‪ ,‬רק כי שם ה' אקרא‪ ,‬שזה הנהגה נסית‪ ,‬הבו גודל‬ ‫הללו כמעט בטלה הבחירה ונהרסו מפעלי החומר‪ ,‬אך למה נצרכו‬ ‫לאלהינו‪ ,‬שבזמן שישראל עושים רצונו של מקום מוסיפים כח‬ ‫לזה אם אין זה התכלית האמתי‪ ,‬אולם כאשר יסוד התורה אנכי‬ ‫בפמליא של מעלה הוא הנהגה טבעית אשר היא הפמליא של‬ ‫ולא יהיה לך כן יסוד האמונה והאומה הוא מ' שנה האלו‪ ,‬כי בזמן‬ ‫מעלה‪ .‬והבן ‪.4‬‬ ‫כזה יכלו לפרש התורה היטב ולזכך נפשותם עד היותם יותר‬ ‫במעלה כאישים הנבדלים והשרישו האמונה והנפש האלקי‬ ‫‪‬‬ ‫בזרעם אחריהם‪ ,‬וגם זה המופת על האמת לקלי הדעת כמו שכתב‬ ‫רמב"ם )יסודי התורה פרק ח(‪ ,‬ולכך הוצרכו למשה‪ ,‬וזה באבות‬ ‫]ג[‬ ‫לא נראה הקדוש ברוך הוא בהנהגה הנסיית רק אברהם נתן ד'‬ ‫)לב‪ ,‬ג( כִּ י ֵשׁם ה' ֶא ְק ָרא ָהבוּ גֹדֶ ל לֵ א�הֵ ינוּ‪:‬‬ ‫כו' עבור כברת ארץ‪ .‬וזה ושמי ה' לא נודעתי להם‪ ,‬לא כן במשה‬ ‫גודל מעלת קיבוץ ישראל יחד ופגם המחלוקת וההבדל בין דרגת ישראל למלאכים‬ ‫איש האלקים בעילא דמטרוניתא )זוהר הקדוש( שהוא ביטול‬ ‫)לב‪ ,‬ג( כי שם ה' אקרא ‪ .5‬בספרי )האזינו‪ ,‬פסקה שו( שמלאכים‬ ‫מוסדות הטבע אשר היא המטרוניתא המנהגת בתבל )הגר"א(‪,‬‬ ‫כִּ ְשׂעִ ִירם ֲעלֵי ֶדשֶׁ א וְ כִ ְרבִ יבִ ים ֲעלֵי עֵ שֶׂ ב"‪ ,‬אמר שם ה' "כִּ י שֵׁ ם ה' אֶ ְק ָרא הָ בוּ‬ ‫‪ 4‬תמצית דבריו‪ :‬כִּ י ֵשׁם ה' ֶא ְק ָרא ָהבוּ גֹדֶ ל לֵא�הֵ ינוּ ‪ -‬ביאור‬ ‫גֹ ֶדל לֵא�הֵ ינוּ"‪ .‬ומבאר הספרי‪ ,‬דלמד משה מן המלאכים שאומרים שם ה'‬ ‫הכתוב‪ ,‬שאומר משה לישראל‪ ,‬הטעם שאני קורא בשם ה'‪,‬‬ ‫בשירה לאחר ג' תיבות קדוש‪ ,‬דכתיב )ישעיהו ו‪ ,‬ג( "וְ קָ ָרא זֶה אֶ ל זֶה וְ אָמַ ר‬ ‫דהיינו שיש בימים אלו הנהגה ניסית‪ ,‬כדי "שהבו גודל‬ ‫אָרץ כְּ בוֹדוֹ"‪ ,‬אמר משה אני אהיה‬ ‫קָ דוֹשׁ קָ דוֹשׁ קָ דוֹשׁ ה' צְ בָ אוֹת ְמ�א כָל הָ ֶ‬ ‫לאלוקינו" שכשתהיה הנהגה טבעית‪ ,‬ואף על פי כן תעבדו את‬ ‫פחות מהמלאכים פי שבעה‪ ,‬לכן לאחר עשרים ואחד תיבות‪ ,‬שהם שבעה‬ ‫ה'‪ ,‬אז‪ ,‬בזמן ההוא‪ ,‬על ידי מעשיכם הטובים תתנו כח לפמליה‬ ‫פעמים שלוש אמר שם ה'‪.‬‬ ‫של מעלה שנקרא אלוקים‪ ,‬והבו גודל לאלוקינו‪ ,‬אבל בזמן הזה‬ ‫]א‪ .‬ה‪ .‬והלשון "בפחות משבעה"‪ ,‬פירושו‪ ,‬שאהיה פחות מהם‪ ,‬בשבעה‬ ‫שיש הנהגה ניסית‪ ,‬מעשיכם אינם פועלים מאומה‪ ,‬שכשיש‬ ‫פעמים‪ .‬ולכן שינה רבינו מלשון הספרי‪ ,‬כיון שכך הוא כונתו‪ .‬והביאור בזה‪,‬‬ ‫הנהגה ניסית בטלה הבחירה‪ ,‬ולא ינתן כח לפמליה של מעלה רק‬ ‫שהמלאכים צריכים להכין עצמם להוציא שם ה' לאחר ג' תיבות ומשה‬ ‫על ידי מלחמת היצר וכבישת החומר‪ ,‬וזה רק כשאין הנהגה‬ ‫שהוא אדם‪ ,‬היה צריך פי שבעה פעמים מהם‪ ,‬דהיינו לאחר עשרים ואחד‬ ‫ניסית‪ .‬וכיון שתהיה הנהגה טבעית אז טבע העולם יהיה רע אם‬ ‫תיבות[‪.‬‬ ‫לא יעבדוהו‪ ,‬כי הצור תמים פעלו כו'‪.‬‬ ‫וכיון שככל שהדרגא גבוהה יותר מזכירים את ה' בפחות תיבות‪ ,‬לכן מצאנו‬ ‫בש"ס חולין )צא‪ ,‬ב( דישראל מזכירין את השם אחר שתי תיבות‪ ,‬שנאמר‪:‬‬ ‫שמע ישראל ה' וגו'‪ ,‬ומלאכי השרת אין מזכירין את השם אלא לאחר ג'‬ ‫]ג[‬ ‫תיבות‪ ,‬כיון דאיירי בכלל ישראל כשהם בקיבוץ‪ ,‬שאיירי בקיבוץ דכתיב‬ ‫"שמע ישראל"‪ ,‬וישראל הם קיבוץ‪ ,‬גדול כח הקיבוץ והכלל יותר ממלאכים‪,‬‬ ‫‪] 5‬ג[ )לב‪ ,‬ג( "כִּ י שֵׁ ם ה' אֶ ְק ָרא הָ בוּ גֹ ֶדל לֵא�הֵ ינוּ" ע"כ‪ .‬גרסינן בספרי‬ ‫אבל משה היה יחיד‪ ,‬והיחיד אפילו משה רבינו ע"ה‪ ,‬כחו פחות בהרבה‬ ‫)האזינו‪ ,‬פיסקא שו( וז"ל "כי שם ה' אקרא‪ .‬מצינו שלא הזכיר משה שמו‬ ‫ממלאכים‪ ,‬לכן משה היה מזכיר ה' רק לאחר עשרים ואחד תיבות‪ ,‬וישראל‬ ‫של הקדוש ברוך הוא אלא לאחר עשרים ואחד דבר‪ ,‬ממי למד‪ ,‬ממלאכי‬ ‫בכללות לאחר שני תיבות‪.‬‬ ‫השרת‪ ,‬שאין מלאכי השרת מזכירים את השם אלא לאחר שלש קדושות‪,‬‬ ‫אלא שיש להקשות‪ ,‬והרי המלאכים הם גם בקיבוץ‪ ,‬שהרי הפסוק איירי‬ ‫שנאמר )ישעיה ו‪ ,‬ג( וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות‪,‬‬ ‫בכלל המלאכים ולא במלאך יחיד‪ ,‬כדכתיב לעיל מיניה )ישעיהו ו‪ ,‬ב‪-‬ג(‬ ‫אמר משה דיי שאהיה בפחות משבעה כמלאכי השרת" ע"כ‪.‬‬ ‫"שׂ ָרפִ ים עֹ ְמ ִדים ִממַּ עַ ל ל ֹו כו' וְ קָ ָרא זֶה אֶ ל זֶה וְ אָמַ ר קָ דוֹשׁ קָ דוֹשׁ קָ ד ֹושׁ ה'‬ ‫ְ‬ ‫פירוש‪ ,‬הספרי בא לבאר‪ ,‬מדוע רק לאחר שאמר משה הפסוקים "הַ אֲזִ ינוּ‬ ‫אָרץ כְּ בוֹדוֹ"‪ .‬ונראה‪ ,‬דיש הבדל גדול בין קיבוץ של‬ ‫צְ בָ אוֹת ְמ�א כָל הָ ֶ‬ ‫אָרץ אִ ְמ ֵרי פִ י‪ַ :‬י ֲערֹף כַּמָּ טָ ר לִ ְק ִחי תִּ זַּל כַּטַּ ל ִא ְמ ָרתִ י‬ ‫הַ שָּׁ מַ יִם ַוא ֲַדבֵּ ָרה וְ תִ ְשׁמַ ע הָ ֶ‬ ‫ד‬ ‫משך חכמה‬ ‫פרשת האזינו פסקא א ‪ -‬ג‬ ‫מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק‬ ‫עם ביאור בינת החכמה ‪ -‬מאת יצחק בירך דסקל‬ ‫גליון מס' ב תשפ"ז טל‪ 052-7611435 :‬מייל‪y.b.daskal@ybdaskal.com :‬‬ ‫יהיה כחם גדול יותר מהמלאכים‪ ,‬ולכן ראויים הם לתורה יותר מהמלאכים‪.‬‬ ‫מלאכים לקיבוץ של ישראל‪ ,‬דאין תועלת הקיבוץ סתם בהתקבץ הרבה יחד‪,‬‬ ‫ועל פי זה יתיישב הא דגרסינן בברכות )נח‪ ,‬א( "בן זומא ראה אוכלוסא על‬ ‫אלא מזה שאחד משפיע על השני‪ ,‬ואחד מתעלה על ידי השני‪ ,‬על ידי זה‬ ‫גב מעלה בהר הבית‪ ,‬אמר‪ :‬ברוך חכם הרזים‪ ,‬וברוך שברא כל אלו לשמשני‪.‬‬ ‫נעשה חיבור רוחני בין היחידים בקיבוץ‪ ,‬והם נעשים לאחד גדול רוחני‬ ‫הוא היה אומר‪ :‬כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא פת לאכול‪ :‬חרש‪,‬‬ ‫שכוחו גדול מאוד‪ ,‬לכן ישראל‪ ,‬שהם מתעלין זה מזה‪ ,‬ולומדים זה מזה‪,‬‬ ‫וזרע‪ ,‬וקצר‪ ,‬ועמר‪ ,‬ודש‪ ,‬וזרה‪ ,‬וברר‪ ,‬וטחן‪ ,‬והרקיד‪ ,‬ולש‪ ,‬ואפה‪ ,‬ואחר כך‬ ‫הקיבוץ ביניהם מחבר אותם יחד‪ ,‬מה שאין כן המלאכים‪ ,‬הם אינם מתעלין‬ ‫אכל‪ ,‬ואני משכים ומוצא כל אלו מתוקנין לפני" ע"כ‪.‬‬ ‫זה מזה‪ ,‬לכן קיבוץ מלאכים יחד הם כיחידים‪ ,‬ואין הבדל בין קיבוץ מלאכים‬ ‫ודברי בן זומא צריכים ביאור‪ ,‬דפתח ואמר שראה הרבה אנשים ובירך חכם‬ ‫יחד למלאך אחד‪ ,‬לכן ישראל כשהם בקיבוץ כוחם רב יותר ממלאכים‪] .‬א‪.‬‬ ‫הרזים‪ ,‬שיש הרבה דעות כאן‪ ,‬וממשיך ואומר שברא כל אלו לשמשני כו'‬ ‫ה‪ .‬ועל פי זה נבין עד כמה גדול פגם המחלוקת‪ ,‬שפוגם בקיבוץ ישראל‬ ‫וממשיך באדם הראשון כו'‪ ,‬ולכאורה הוא פלא‪ ,‬דכיון שפתח בדבריו בענין‬ ‫ובקדושתן[‪.‬‬ ‫החכמה של חכם הרזים על ריבוי הדעות‪ ,‬מה ענין המשך דבריו לזה‪ .‬אבל‬ ‫ועל פי זה יבואר דברי חז"ל בשבת )פח‪ ,‬ב‪ -‬פט‪ ,‬א(‪ .‬דהנה‪ ,‬כשעלה משה‬ ‫לאור המבואר‪ ,‬יש לומר שנתכון שבני אדם צריכים זה לזה‪ ,‬ולכן הם גם‬ ‫למרום ביקשו מלאכי השרת למנוע מה' לתת את התורה‪ ,‬ואמר ה' למשה‬ ‫מתעלים זה על ידי זה‪ ,‬וזה המשך למה שאמר חכם הרזים‪ ,‬כי התורה‬ ‫שישיב להם תשובה‪ ,‬וגרסינן "אמר לפניו‪ :‬רבונו של עולם‪ ,‬תורה שאתה‬ ‫תכליתה הוא הקיבוץ שבני אדם שמתעלים זה על ידי זה‪.‬‬ ‫נותן לי מה כתיב בה ‪ -‬אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים )שמות‬ ‫וכיון שיש כח לקיבוץ הכלל הרבה יותר מהיחיד‪ ,‬יש ליישב עוד דבר נפלא‪.‬‬ ‫כ‪ ,‬ב‪-‬ג(‪ .‬אמר להן‪ :‬למצרים ירדתם‪ ,‬לפרעה השתעבדתם‪ ,‬תורה למה תהא‬ ‫דהנה משה רבינו ע"ה אמר שם ה' לאחר עשרים ואחד תיבות‪ ,‬וישראל‬ ‫לכם‪ .‬שוב מה כתיב בה ‪ -‬לא יהיה לך אלהים אחרים )שם(‪ ,‬בין הגויים אתם‬ ‫אומרים לאחר ב' תיבות‪ ,‬וכיון שציבור הוא לפחות עשרה‪ ,‬ו"שמע ישראל"‬ ‫שרויין שעובדין עבודה זרה‪ .‬שוב מה כתיב בה ‪ -‬זכור את יום השבת לקדשו‬ ‫הם לפחות עשרה‪ ,‬אם כן היה צריך להיות שהציבור יהיו בכח פי עשר‬ ‫)שמות כ‪ ,‬ח(‪ ,‬כלום אתם עושים מלאכה שאתם צריכין שבות‪ .‬שוב מה כתיב‬ ‫מהיחיד‪ ,‬אם כן‪ ,‬כיון שבציבור שהם עשרה‪ ,‬מזכירים שם ה' לאחר שתי‬ ‫בה ‪ -‬לא תשא )שמות כ‪ ,‬ז(‪ ,‬משא ומתן יש ביניכם‪ .‬שוב מה כתיב בה ‪ -‬כבד‬ ‫תיבות‪ ,‬היה למשה רבינו להזכיר לאחר עשרים תיבות‪ ,‬דעשרה פעמים ב'‬ ‫את אביך ואת אמך )שמות כ‪ ,‬יב(‪ ,‬אב ואם יש לכם‪ .‬שוב מה כתיב בה‪ ,‬לא‬ ‫תיבות הוא עשרים‪ ,‬ומדוע הזכיר רק לאחר עשרים ואחד‪ ,‬אלא שציבור של‬ ‫תרצח לא תנאף לא תגנב )שמות כ‪ ,‬יג(‪ ,‬קנאה יש ביניכם‪ ,‬יצר הרע יש‬ ‫עשרה הוא יותר מעשר פעמים של יחיד‪.‬‬ ‫ביניכם‪ .‬מיד הודו לו להקדוש ברוך הוא כו'" ע"כ‪.‬‬ ‫על פי זה מיושב הא דאיתא בברכות )מט‪ ,‬ב( בעשרה שמזמנין אומרים‬ ‫והנה מלשון הגמרא מוכח‪ ,‬שכל הטענות שטען משה רבינו ע"ה לא הועילו‬ ‫אלוקינו‪ ,‬ובמאה אומרים ה' אלוקינו‪ ,‬ובאלף אומרים ה' אלוקינו אלוקי‬ ‫לו‪ ,‬ורק לאחר שטען את הטענות על לא תרצח ולא תנאף ולא תגנב‪ ,‬אז‬ ‫ישראל‪ ,‬וברבוא אומרים ה' אלוקינו אלוקי ישראל אלוקי צבאות יושב‬ ‫בלבד הודו לו‪ .‬וצריך טעם מדוע‪ .‬אבל לפי המבואר אתי שפיר‪ ,‬דעל כל‬ ‫הכרובים‪ ,‬דהוא פלא‪ ,‬וכי יש הבדל כלפי ה' כמה מזמנין‪ .‬אלא שלפי‬ ‫הטענות שטען משה רבינו ע"ה‪ ,‬היה למלאכים להשיב‪ ,‬שאפילו שאין‬ ‫המבואר אתי שפיר‪ ,‬שבישראל‪ ,‬הכלל‪ ,‬כל אחד מתעלה מהאחר‪ ,‬אם כן ככל‬ ‫ביניהן משא ומתן ואב ואם כו' מכל מקום‪ ,‬מושכלות התורה קיימות בכל‬ ‫שיתרבה הקיבוץ כך יהיו הרבים במעלה גדולה יותר‪ ,‬לכן ככל שהם רבים‬ ‫אופן‪ .‬אבל כשטען על רציחה וגניבה וניאוף‪ ,‬שהם דברים ששייכים לקיבוץ‬ ‫יותר קדושתם רבה יותר‪ ,‬ואומרים יותר קדושת ה'‪ .‬ועל פי זה מבואר מדוע‬ ‫בני אדם יחד‪ ,‬ומוכיחים שהאחד צריך את חבירו‪ ,‬והכלליות גורם להשחתת‬ ‫צריך לפרוס על שמע ולזמן בשם‪ ,‬שהעשר הם קיבוץ‪ .‬ואם הם מאה הם‬ ‫המידות עד תהום‪ ,‬לרציחה מחמת קנאה וכדו' וכן לגניבה או לניאוף‪ ,‬וכשם‬ ‫מתעלים פי עשרה מזה‪ ,‬לכן אומרים ה' אלוקינו בתוספת על סתם עשרה‪,‬‬ ‫שהקיבוץ הכללי גורם להשחתת המידות‪ ,‬כמו כן הקיבוץ הכללי על ידי‬ ‫כי מאה הם עשרה פעמים עשרה‪] .‬ואף על פי שלהלכה לא פוסקים כך‬ ‫התורה מביא התעלות גדולה מאוד יותר ממלאכים כמבואר לעיל‪ ,‬ועל ידי‬ ‫)אורח חיים קצב‪ ,‬א(‪ ,‬מכל מקום בא רבינו על פי דרכו ליישב שיטת התנא‬ ‫שאחד לומד מחבירו נעשים הכלל לאחד‪ ,‬ומתעלים יותר מהמלאכים‪ ,‬לכן‬ ‫בברכות[‪.‬‬ ‫ראויים הם יותר לקבל את התורה מהמלאכים‪ ,‬כי כללות ישראל גדולה יותר‬ ‫ועל פי מה שביאר‪ ,‬שעשרה הם יותר מעשר פעמים נגד היחיד‪ ,‬ולכן משה‬ ‫ממלאכים‪ .‬לכן לא היה למלאכים מה להשיב על טענה זו‪ ,‬כי טענה זו אינה‬ ‫רבינו ע"ה הזכיר ה' רק לאחר עשרים ואחד תיבות‪ ,‬מתיישב מדוע קטן‬ ‫ככל הטענות‪ ,‬אלא היא הוכחה שכלליות הקיבוץ של ישראל על ידי התורה‪,‬‬ ‫ה‬ ‫משך חכמה‬ ‫פרשת האזינו פסקא א ‪ -‬ג‬ ‫מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק‬ ‫עם ביאור בינת החכמה ‪ -‬מאת יצחק בירך דסקל‬ ‫גליון מס' ב תשפ"ז טל‪ 052-7611435 :‬מייל‪y.b.daskal@ybdaskal.com :‬‬ ‫פעמים משני תיבות היה צריך לו למשה להזכיר אחר עשרים‬ ‫מזכירים אחרי שלש תיבות‪ ,‬ומשה אמר די לי שאהיה אחד מז'‬ ‫תיבות‪ ,‬והוא היה מזכיר אחר כ"א תיבות‪ .‬ולכן במאה אומר נברך‬ ‫במלאכים‪ ,‬לכן הזכיר אחרי כ"א תיבות‪ .‬לכן מצאנו בפרק גיד‬ ‫כו' לאלוקי ישראל )ברכות מט‪ ,‬ב(‪ ,‬ועשרה פורסין על שמע‬ ‫הנשה )חולין צא‪ ,‬ב( שישראל מזכירין אחר ב' תיבות‪ ,‬הוא הכלל‪,‬‬ ‫ומזמנין בשם )מגילה כג‪ ,‬ב(‪ ,‬שמתעלין בכלליותן למאה עשר‬ ‫אבל מלאכים המה פרטיים שאינן מתעלין זה מזה‪ ,‬וזה‪ ,‬שאינן‬ ‫פעמים ככה‪ .‬ומפני שהוא יותר מעשר‪ ,‬לכן ט' וקטן מצטרפין‬ ‫נתפעלין מזה אל זה‪ .‬וזה שהשיב )שבת פט‪ ,‬א(‪ ,‬כלום רציחה יש‬ ‫)ברכות מז‪ ,‬ב(‪ .‬וכשמת‪ ,‬הנפש ישראלי מתעלה כמלאך‪ ,‬לכן אמרו‬ ‫בכם כו'‪ ,‬שבכלליותם המה פרטיים‪ ,‬שאינן צריכין זה לזה‪ ,‬ואינן‬ ‫)קינים ג‪ ,‬ו( כשהוא חי קולו אחד כשהוא מת קולו שבע‪ .‬ודו"ק ‪.6‬‬ ‫מתעלין על ידי הקבוץ‪ ,‬לא כן האדם‪ ,‬הוא צריך לחברו‪ .‬וכמו‬ ‫שאמר בן זומא )ברכות נח‪ ,‬א( אדם הראשון כו'‪ ,‬לכן תורה‬ ‫תכליתה הוא הקבוץ והכלליות‪ ,‬שנפעל כל אחד מחברו ונתעלה‬ ‫על ידו‪ .‬לכן הכלל מתעלה יותר מעשר פעמים מהיחיד‪ ,‬שבעשרה‬ ‫אלא שעוד צריך טעם‪ ,‬מה חידוש הוא שאמר בכבש שלאחר מיתה קולו‬ ‫מצטרף לתשעה למנין )ברכות מז‪ ,‬ב(‪ ,‬כיון שעשרה הם יותר מעשר פעמים‬ ‫שבעה‪ ,‬ואין דרך חכמי המשנה לומר דברים כאלה‪.‬‬ ‫מהיחיד‪ ,‬לכן קטן עם תשעה‪ ,‬הוא בדיוק כעשרה פעמים יחיד‪ ,‬ולכן הוא‬ ‫אבל לאור המבואר לעיל בזה‪ ,‬שמשה רבינו ע"ה אמר שדי שאהיה פחות‬ ‫מצטרף עמהם‪.‬‬ ‫בשבעה מהמלאך‪ ,‬על פי זה יש לפרש סוד הקבלה שכתב רבינו הקדוש‪,‬‬ ‫ועל פי זה יש להאיר מה נתכונו חז"ל במסכת קינין‪ .‬דתנן במשנה )קינים ג‪,‬‬ ‫דבאמת מה שנתכון רבינו הקדוש הוא‪ ,‬הכונה האמיתית‪ ,‬היא על הנפש‬ ‫ו(‪ ,‬דאיירי בדין אשה שהתחייבה קינין‪ ,‬שאף על פי שהיתה צריכה להביא‬ ‫הישראלי‪ ,‬שכאשר מת מתעלה פי שבע ממה שהיה כשהיה חי‪ ,‬שהרי לאחר‬ ‫רק קן חובה וקן נדבה‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬אם קבעה נדרה והביאה נדרה וחובתה‪,‬‬ ‫מותו הנפש הוא כמלאך‪ ,‬וכבר אמרו בספרי המובא לעיל‪ ,‬שהמלאך הוא פי‬ ‫לפי שאינה יודעת מה קבעה ואין יודע הכהן מה הקריב‪ ,‬צריכה להביא ארבע‬ ‫שבע מהיחיד‪ ,‬וזה כונת אומרם‪ ,‬שהרי אמרו כשהוא האדם חי קולו אחד‪,‬‬ ‫פרידות לנדרה וארבע לחובתה‪ ,‬נמצא שבסופה מחמת טעותה צריכה‬ ‫דקול מרמז לנפש האדם‪ ,‬כמו שמתרגם אונקולוס על הפסוק )בראשית ב‪ ,‬ז(‬ ‫להביא פי שבע ממה שהיתה צריכה‪ .‬ועל זה אמרו‪ ,‬שזה דומה למשל על‬ ‫אָדם לְ נֶפֶ שׁ חַ יָּה"‪" ,‬והות באדם לרוח ממללא"‪ ,‬וזה שאמרו "וכשהוא‬ ‫" ַויְהִ י הָ ָ‬ ‫כבש‪ ,‬שכשהוא חי קולו אחד וכשמת קולו שבעה‪.‬‬ ‫מת"‪ ,‬אז נפש האדם מתעלה פי שבע‪" ,‬וקולו הוא שבע"‪ ,‬דנעשה הנפש‬ ‫וז"ל המשנה "אמר ר' יהושע‪ ,‬זה הוא שאמרו‪ ,‬כשהוא חי קולו אחד וכשהוא‬ ‫לאחר מותו כמלאך‪.‬‬ ‫מת קולו שבעה‪ .‬כיצד קולו שבעה‪ ,‬שתי קרניו שתי חצוצרות‪ ,‬שתי שוקיו‬ ‫תמצית דבריו‪ :‬המלאכים כשהם רבים יחד‪ ,‬אין קדושתם גדולה‬ ‫‪6‬‬ ‫שני חלילין‪ ,‬עורו לתוף‪ ,‬מעיו לנבלים‪ ,‬בני מעיו לכינורות‪ ,‬ויש אומרים אף‬ ‫יותר מאשר עומד כל מלאך יחיד‪ ,‬כיון שאינם מתעלים זה מזה‪,‬‬ ‫צמרו לתכלת‪ .‬רבי שמעון בן עקשיא אומר‪ ,‬זקני עם הארץ כל זמן שמזקינין‬ ‫ולכן הן נשארים כפרטיים‪ .‬מה שאין כן ישראל‪ ,‬שמתעלין זה‬ ‫דעתן מיטרפת עליהן שנאמר )איוב יב‪ ,‬כ( מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים‬ ‫מזה‪ ,‬על ידי זה הם מתחברים יחד‪ ,‬וקיבוץ הרבים קדושתו גדולה‬ ‫יקח‪ ,‬אבל זקני תורה אינן כן‪ ,‬אלא כל זמן שמזקינין דעתן מתישבת עליהן‪,‬‬ ‫מאוד‪ ,‬לכן בעשרה מזכירים את ה'‪ ,‬ולחד מאן דאמר‪ ,‬ככל שיש‬ ‫שנאמר )איוב יב‪ ,‬יב( בישישים חכמה ואורך ימים תבונה" ע"כ‪.‬‬ ‫יותר אנשים בברכת הזימון‪ ,‬מוסיפים עוד ה' אלוקינו אלוקי‬ ‫וצריך טעם‪ ,‬מה ענין סיום המסכת למה שאמר לפני כן‪ .‬וכתב הרמב"ם‬ ‫ישראל כו'‪ .‬ועל פי זה מבואר‪ ,‬מדוע משה רבינו ע"ה אמר שהוא‬ ‫בפירוש המשנה וז"ל "אמר ר' יהושע על דרך התימה‪ ,‬דבר זה כעין אמרם‬ ‫פחות ממלאכים בפי שבע‪ ,‬ובחולין אמרו שישראל הם יותר‬ ‫בכבש כשהוא חי קולו אחד וכשהוא מת קולו שבעה‪ ,‬נמצא זה בקלקולו‬ ‫ממלאכים‪ ,‬כי קיבוץ ישראל הם יותר ממלאכים‪ .‬וכשמת האדם‪,‬‬ ‫נתרבו בו המצות‪ .‬ואמר ר' שמעון בן עקשיה בדומה לכך‪ ,‬כי זה דומה‬ ‫נפשו מתעלה להיות כמלאך ‪ -‬פי שבע ממה שהיה בחייו‪.‬‬ ‫לתלמידי חכמים‪ ,‬שבזמן זקנתם ושיבתם וחולשת גופם‪ ,‬תרבה חכמתם‬ ‫ויתחזק שכלם ויוסיפו שלמות‪ ,‬כמו שאמר בישישים חכמה ואורך ימים‬ ‫תבונה" עכ"ל‪ ,‬הנה נתבאר‪ ,‬שמשל זה שנאמר על כבש‪ ,‬הוא באמת נאמר‬ ‫על תלמידי חכמים שמזקינין מוסיפים שלמות‪.‬‬ ‫ו‬