משך חכמה המבואר · Meshech Chochmu Hamivoyer — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

משך חכמה
פרשת האזינו פסקא א -ג
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ב תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
להורדת כל המשך חכמה עם בינת החכמה חינם לחץ כאן
וְ כִ ְרבִ יבִ ים ֲעלֵי עֵ שֶׂ ב:
]א[
תורה מכפרת על גרם שפיכות דמים ועל שאר עוונות ממש
)לב ,ב( ַי ֲערֹף כַּ מָּ טָ ר לִ ְק ִחי ִתּזַּ ל כַּ טַּ ל ִא ְמ ָר ִתי כִּ ְשׂעִ ִירם ֲע ֵלי ֶדשֶׁ א
)לב ,ב( יערף כמטר לקחי .1בספרי )האזינו ,שו( אין עריפה כו'
הכהנים )שמואל-א פרק כב( על שמרדו במלכות ,פסקו להביא לגבעונים פרשת שירת האזינו
מזון ומים ,ומעלה עליו הכתוב כאילו הרגם ,ומכאן מביא רבי יוחנן ראיה
דברים לב ,א -מג
)שם( שהגוזל את חבירו שוה פרוטה אפילו בגרמא ,כאילו נוטל נשמתו
פסקאות :א -יב
ממנו .וכדי לכפר על העון ביקשו הגבעונים מדוד שיתן להם שבעה מבני
שאול ,ויהרגום על עון זה ,והציל דוד את מפיבושת ,כדכתיב )שמואל ב ] 1א[ )לב ,ב( " ַי ֲערֹף כַּמָּ טָ ר לִ ְק ִחי תִּ זַּל כַּטַּ ל אִ ְמ ָרתִ י כִּ ְשׂעִ ִירם ֲעלֵי ֶדשֶׁ א
פרק כא ו-ז( "יֻתַּ ן לָנוּ ִשׁבְ עָ ה ֲאנ ִָשׁים ִמבָּ נָיו וְ הוֹקַ עֲנוּם לַה' בְּ גִ בְ עַ ת שָׁ אוּל בְּ ִחיר וְ כִ ְרבִ יבִ ים ֲעלֵי עֵ שֶׂ ב" ע"כ .זה לשון הספרי )האזינו פיסקא שו( "יערף כמטר
ה' ַויֹּאמֶ ר הַ מֶּ לֶ� ֲאנִי אֶ תֵּ ןַ :ויּ ְַחמֹ ל הַ מֶּ לֶ� עַ ל ְמפִ י בֹשֶׁ ת בֶּ ן יְה ֹונָתָ ן בֶּ ן שָׁ אוּל עַ ל לקחי ,רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר ,אין יערף אלא לשון
ְשׁבֻעַ ת ה' אֲשֶׁ ר בֵּ ינֹ תָ ם בֵּ ין ָדּוִ ד וּבֵ ין יְה ֹונָתָ ן בֶּ ן שָׁ אוּל" .ומבואר בירושלמי הריגה ,שנאמר )דברים כא ,ד( וערפו שם את העגלה בנחל ,על מה עגלה
)קידושין פרק ד ,א( שבזכות התורה ניצל מפיבושת ,שהיה גדול בתורה. מכפרת על שפיכות דמים ,כך דברי תורה מכפרים על כל עבירות .כשעירים
ומכאן ראיה שהתורה מצילה מגרימת שפיכות דמים ,שהרי שאול לא הרג עלי דשא ,ועל מה שעירים מכפרים על חטאות ,כך דברי תורה מכפרים על
ממש ,רק גרמא של שפיכות דמים שגזל מהם מזון מים ,וניצול מפיבושת חטאות" ע"כ .ויש לדקדק ,אם מכפרים על שפיכות דמים שהיא העבירה
מעון זה. החמורה ביותר ,קל וחומר שמכפרים על שאר עבירות ,ומה מוסיף הספרי
והשתא לא קשיא מידי ,דמה שאמרו בספרי כשעירים עלי דשא ,מה שעירים שדברי תורה מכפרים על שאר עבירות משעירים.
הללו באים על חטאות ומכפרים ,כך דברי תורה מכפרים על עבירות ,זהו ונראה בזה ,דהנה עגלה ערופה אינה מכפרת על עון שפיכות דמים ממש,
על גוף החטאות ,כמו דמצאנו שתורה מכפרת גם על גוף עבירות בבני עלי, שהרי אם נמצא הרוצח אפילו לאחר עריפת העגלה חייב מיתה ,כמבואר
דכתיב אם יתכפר עון בני עלי בזבח ומנחה כו' הא מתכפר בדברי תורה בסוטה )מז ,א( ,אלא שעגלה ערופה מכפרת רק על מי שגרם שפיכות דמים,
]ראש השנה יח[ ,וכתוב בשמואל-א )פרק ב( שבגלל עון בני עלי שביזו את שבגרמא שלו יכול היה הרוצח להורגו ,או שבגרמתו מת ,אבל לא על
הקדשים ,אמר ה' שתנטל כהונה גדולה מבית עלי ,וכך היה ,שנטל שלמה הרוצח ממש] .א .ה .ואין לומר שעגלה ערופה מכפרת רק על הספק ולא על
המלך את הכהונה הגדולה מאביתר ,שהיה כהן גדול והיחיד שנשאר מזרע הודאי כאשם תלוי ,כדכתב הרמב"ם )הלכות שגגות פרק ח ,א( "וזהו הנקרא
עלי הכהן ,כדכתיב במלכים-א )פרק ב ,כז( " ַו ְיג ֶָרשׁ ְשׁ�מֹ ה אֶ ת אֶ בְ יָתָ ר ִמהְ יוֹת אשם תלוי מפני שהוא מכפר על הספק ,ותולה לו עד שיודע לו בודאי שחטא
כֹּ הֵ ן לַה' לְ מַ לֵּא אֶ ת ְדּבַ ר ה' אֲשֶׁ ר ִדּבֶּ ר עַ ל בֵּ ית עֵ לִ י בְּ ִשׁ�ה" ,ופרש"י "את אשר בשגגה ויקריב חטאתו" .והוא מפורש בכריתות )כו ,ב( ,זה אינו ,דבעגלה
דבר על בית עלי -והקימותי לך כהן נאמן וגו' )שמואל א ,פרק ב ,לה( ערופה אי אפשר לומר כן ,שהרי מפורש בתורה שעגלה ערופה מכפרת ממש
והבטת צר מעון וגו' )שם ,לב( ומשחרבה שילה ,לא היה בית חשוב לעבודה על מי שסבבו המיתה ,ואינה מכפרת על הרוצח ,כדכתיב )דברים פרק כא,
להקב"ה ,ועתה כשייבנה בית הבחירה ,מלא הקדוש ברוך הוא את דברו ט-י( וְ ִנכַּפֵּר לָהֶ ם הַ ָדּם :וְ אַ תָּ ה תְּ בַ עֵ ר הַ ָדּם הַ נּ ִָקי ִמ ִקּ ְרבֶּ �" ופרש"י "ונכפר להם
לגרש את בני עלי" עכ"ל. הדם -הכתוב מבשרם שמשעשו כן יכופר להם העון :ואתה תבער -מגיד
ולאור המבואר שעון בית עלי מתכפר בדברי תורה ,יש לבאר ,מדוע העניש שאם נמצא ההורג אחר שנתערפה העגלה הרי זה יהרג" עכ"ל .ועיין במזרחי
ה' את בית עלי מהיות כהנים גדולים ,והרי יוכלו להתכפר על ידי דברי תורה. ובמפרשי רש"י שביארו מקור דבריו מהסוגיא בש"ס[.
ונראה בזה ,שכיון שהמקור שדברי תורה מכפרים על עונות ממש ,ילפינן והנה בשמואל )ב פרק כא ,א( כתוב ,דבימי דוד היה רעב ,ושאל דוד את ה'
מדכתיב כשעירים עלי דשא -כשם ששעירים מכפרים כך דברי תורה על איזה עון בא הרעב ,ואמר לו ה' )שם( על עון שאול שהמית את
מכפרים -לפיכך אין דברי תורה מכפרים אלא למי שכפרתו בחטאת בשעיר, הגבעונים .ומבואר בגמ' בבבא קמא )קיט ,א( ,דלא הרגם ממש ,אלא
וכל ישראל כפרתן בחטאת שעיר )ויקרא פרק ד( מלבד כהן גדול שכפרתו שהכהנים היו מספקים מים ומזון לגבעונים ,וכששאול הרג את נוב עיר
א
משך חכמה
פרשת האזינו פסקא א -ג
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ב תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
רק בפר ואין עליו מה לכפר בדברי תורה ,כי רק מה ששעיר מכפר מה עגלה מכפרת על שפיכות דמים כך דברי תורה מכפרים על
דברי תורה מכפר ,שכהן משוח החטא יותר גדול ,וצריך פר מפני שפיכות דמים .פירוש על הסבוב לשפיכות דמים ,שאילו הרוצח
חלול שמו יתברך ,שלפי גדולת הכהן המשיח החלול גדול יותר, עצמו אם נמצא אחרי עריפת העגלה נהרג )סוטה מז ,א( ,רק דבר
וטובה קללתו של הקדוש ברוך הוא יותר מברכתו של בשר ודם הגורם לשפיכות דמים מכפר ,לכן שאול שגרם לגבעונים ענין
]וברוצח בשוגג אם דברי תורה קולטים שקיל וטרי במכות )י ,א(. שהוא כמיתה שכתוב אשר המית כו' וקרי ליה בסוף בבא קמא
יעויין שם ודו"ק [2 )קיט ,א( גרמא יעויין שם ,לכן ניצול מפיבושת ,וכמו דאמר
בירושלמי )קידושין ד ,א( ויחמול כו' על מפיבושת שהיה אדם
גבור בתורה ,כשעירים עלי דשא .מה שעירים הללו באים על
]ב[ חטאות ומכפרים ,כך דברי תורה מכפרים על עבירות ,וזהו על גוף
החטאות כמו דמצאנו בעלי אם יתכפר עון בני עלי בזבח ומנחה
)לב ,ג( כִּ י ֵשׁם ה' ֶא ְק ָרא ָהבוּ גֹדֶ ל לֵ א�הֵ ינוּ: כו' הא מתכפר בדברי תורה ]ראש השנה יח[ ,ולכן ניטלה הכהונה
גדולה מבית עלי )מלכים-א )פרק ב ,כז( לטובתם ,שכהן מרובה
ביאור נפלא מדוע היתה הנהגה ניסית ארבעים שנה
בבגדים לר' מאיר ומשוח לכולי עלמא )מגילה ט ,ב( אינו מתכפר
)לב ,ג( כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו .3פירושו על דרך
] 3ב[ )לב ,ג( "כִּ י שֵׁ ם ה' אֶ ְק ָרא הָ בוּ גֹ ֶדל לֵא�הֵ ינוּ" ע"כ .יש לבאר ,מדוע רק בפר )ומנשיא לא איירי הכא( ,כדכתיב בויקרא )שם( ,ואין דברי תורה
משה רבינו ע"ה פתח בשם הוי"ה ,ומסיים גודל לאלוקינו ,שהוא שם מכפרים אלא למי שכפרתו בשעיר ולא למי שכפרתו בפר .והטעם בזה ,כיון
אלוקים .וכדי להבין זאת ,יש לבאר איזה הנהגה של ה' עדיפה לישראל, שקרבן פר ,כפרתו גדולה יותר מקרבן שעיר ,וכהן גדול שחטא ,חטאו גדול
הנהגה ניסית כמו שהיה בדור המדבר ,או הנהגה טבעית. יותר מפני חילול ה' ,שככל שאדם גדול יותר ,חטאו גדול יותר ,לפיכך זקוק
ונראה בזה ,שהעיקר התכליתי אשר ראוי שתתנהג האומה ,הוא באופן טבעי כהן גדול להתכפר בפר ולא מתכפר בשעיר .ולכן אינו מתכפר בדברי תורה,
מושגח פרטי ,שיהיה העולם נוהג בטבע ,ולא יצא מכלל טבע העולם ,אבל כי חטאו גדול יותר ,ולא יכול להתכפר בדברי תורה ,לכן ניטלה כהונה
יהיה השגחה פרטית על כל מעשי בני אדם ,וכאשר יקצרו ויאספו דגנם, גדולה מבית עלי ,כדי שיהיה להם כפרה בדברי תורה ,שכיון שניטלה מהם
ראשית כל אשר לו ,יובא בית ה' ולמשרתיו הקדושים ,ושלוש פעמים בשנה כהונה גדולה כפרתן בשעיר ,ויכולים להתכפר בדברי תורה .וחזינן ,עד כמה
יעזבו כל אשר להם תחת כנפי הבטחון האלקי ויבואו להראות פני ה', ישרים דרכי ה' שכולם חסד ,וטובה קללתו של הקב"ה שנטל מהם הכהונה
וכאשר יישירו לכת תוסיף הארץ לתת פריה ותהיה חיתת ה' על הגויים סביב, גדולה כדי שיוכלו להתכפר בדברי תורה ,מברכתו של בשר ודם ,כי קללתו
ובכל מפעל ומצעד יזכיר ויברך שם הבורא יתברך ,וחיים כזה הוא חיים של הקב"ה מביאה טובה וברכה יותר מברכת בשר ודם] .וברוצח בשוגג אם
רוחניים ,ויקר שעה אחת מכל חיי העולם הבא לכל מתבונן ,לא כן בימי דברי תורה קולטים שקיל וטרי במכות )י ,א( .יעויין שם ודו"ק[.
משה אשר נפרצו גבולות הטבע ונהרסו מבצרי ההנהגה התמידית. 2תמצית דבריו :יערוף כמטר לקחי ,מלשון עגלה ערופה ,מלמד
אבל היה חסרון גדול בהנהגה זאת ,שלא פעלו מאומה ,והמן יורד וכל אחד שתורה מכפרת על גרם רציחה ,כעגלה ערופה .כשעירים עלי
רואה עמוד הענן וכבוד ה' ,וה' הולך לפניהם ,האם זה יקרא תכליתי ,הלא דשא ,מלמד שהתורה מכפרת על עבירות ממש ששעיר מכפר,
אין זה רק חיי העולם הבא ,חיים של מלאכים ,וכמאמרם ז"ל )מכילתא ]ולא על עוון רציחה ממש[ ,ודוקא מי שכפרתו בשעיר ,אבל כהן
בשלח פרשת ויסע פרשה ב( לא ניתנה תורה אלא לאוכלי מן. גדול שכפרתו בפר ,אינו מתכפר בתורה ,שגדול חילול ה' שנעשה
ועל פי זה יבואר מה שאמרו חז"ל בסנהדרין )כ ,א( "שקר החן זה דורו של על ידי חטא של כהן גדול.
משה ויהושע והבל היפי זה דורו של חזקיה יראת ה' היא תתהלל זה דורו
של רבי יהודה ברבי אילעאי אמרו עליו על רבי יהודה ברבי אילעאי שהיו
ששה תלמידים מתכסין בטלית אחת ועוסקין בתורה" ,ודבריהם צריכים
]ב[
ב
משך חכמה
פרשת האזינו פסקא א -ג
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ב תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
אחד רואה עמוד הענן וכבוד ה' ,וה' הולך לפניהם ,הלזה יקרא מושכל ,כי העיקר התכליתי אשר יתנהג האומה באופן טבעי
תכליתי ,הלא אין זה רק חיי העולם הבא ,חיים של מלאכים, מושגח פרטי ,וזה כי יקצרו ויאספו דגנם וראשית כל אשר לו יובא
וכמאמרם ז"ל )מכילתא בשלח פרשת ויסע פרשה ב( לא ניתנה בית ה' ולמשרתיו הקדושים ,ושלוש פעמים בשנה יעזבו כל אשר
תורה אלא לאוכלי מן .וכבר חז"ל )סנהדרין כ ,א( בעמדם על ענין להם תחת כנפי הבטחון האלקי ויבואו להראות פני ה' ,וכאשר
זה הפליגו לדבר ,ודרשו ברוח קדשם ,שקר החן זה דורו של משה יישירו לכת תוסיף הארץ לתת פריה ותהיה חיתת ה' על הגויים
ויהושע ,והבל היופי זה דורו של יחזקיה ,שגם בו היה נס ופלא סביב ,ובכל מפעל ומצעד יזכיר ויברך שם הבורא יתברך ,וחיים
במפלת סנחריב )מלכים-ב ,פרק יח-יט( וכיוצא בזה בעמידת כזה הוא חיים רוחניים ,ויקר שעה אחת מכל חיי העולם הבא לכל
הצל )שם ,פרק כ( )וכיוצא בזה( ,אשה יראת ה' כו' זה דורו של ר' מתבונן ,לא כן בימי משה אשר נפרצו גבולות הטבע ונהרסו
יהודה ברבי אילעי שהיו ששה תלמידים מתכסים בטלית אחת מבצרי ההנהגה התמידית ,רק לא פעלו מאומה ,והמן יורד וכל
הקדוש )רלו ,ב( בעל המלכה ,כלומר ששולט בטבע שהיא מלכות ,וכן ביאור .אבל כונתם לומר ,שאע"פ שבדורו של משה ויהושע היה חן ,שהיתה
מבאר הגר"א באדרת אליהו על התורה )לג ,א( ,אז מתחילה הנהגה ניסית הנהגה ניסית ,אבל זה שקר ,כי עיקר תכלית העולם היא עבודת ה' בעולם
כדי לייסד ולהשריש האמונה בישראל לעולם ,הן למשכילים שיהיו פנויים הנוהג בהנהגה טבעית ,וכן בדורו של חזקיה היתה הנהגה ניסית ,אבל בדורו
לעמול בתורה ,והן לקלי הדעת להשריש בהם האמונה] .א .ה .ובזה מבואר של רבי יהודה ברבי אילעאי היתה הנהגה טבעית ועסקו בתורה במסירות
לשון הכתוב )דברים פרק לג ,א( וְ זֹאת הַ בְּ ָרכָה ֲאשֶׁ ר בֵּ ַר� מֹ שֶׁ ה אִ ישׁ הָ אֱ�הִ ים, נפש ,וכונת חז"ל על "אשה" ,שהוא החומר ,כשהיא יראת ה' -היא תתהלל.
שרק משה נקרא איש אלוקים ,דהיינו ששולט בטבע העולם ,שבזמנו לא לא כן בדורות הללו של משה ,אע"פ שהיו בעלי עבירה ,אבל כמעט בטלה
היתה הנהגה טבעית רק ניסית ,והיה משה האיש ששולט בטבע שנקרא הבחירה ונהרסו מפעלי החומר .ואם תאמר למה עשה ה' הנהגה ניסית כזאת
אלוקים[. בדור המדבר אם אין זה התכלית האמתי .אבל הטעם בזה ,כשם שיסוד
ועכשיו נבוא לבאר את הכתוב כאן .דלפיכך לפני שהתחיל לפרש התוכחה התורה ,הוא אנכי ולא יהיה לך ,כך יסוד האמונה והאומה ,הוא מ' שנה
הקדים ואמר להם משה מדוע היתה הנהגה ניסית עד עכשיו ,כדי שלאחר האלו .כי בזמן כזה יכלו לפרש התורה היטב ,ולזכך נפשותם עד היותם יותר
מכן יתנו כח לפמליה של מעלה ,אבל בהנהגה ניסית אינם פועלים מאומה. במעלה ,כאישים הנבדלים ,והשרישו האמונה והנפש האלקי בזרעם
והנה שני הפסוקים הראשונים בפרשת האזינו הינם הקדמה ,כדכתיב ")א( אחריהם ,אבל לא היו צריכים להנהגה ניסית להשריש את האמונה שה'
אָרץ אִ ְמ ֵרי פִ י) :ב( ַי ֲערֹף כַּמָּ טָ ר לִ ְק ִחי תִּ זַּל
הַ אֲזִ ינוּ הַ שָּׁ מַ יִם ַוא ֲַדבֵּ ָרה וְ תִ ְשׁמַ ע הָ ֶ מנהיג העולם ,שלזה לא צריך הנהגה ניסית ,כי כל בר דעת רואה ומבחין
כַּטַּ ל אִ ְמ ָרתִ י כִּ ְשׂעִ ִירם ֲעלֵי ֶדשֶׁ א וְ כִ ְרבִ יבִ ים ֲעלֵי עֵ שֶׂ ב :ובפסוק ד' מתחילה בהנהגת ה' גם כשעושה הנהגה טבעית ,אבל לקלי הדעת הוצרכו ארבעים
השירה להעיד מה יהיה אם לא ילכו בדרכי ה' ,כדכתיב )ד( הַ צּוּר תָּ ִמים פָּ עֳל ֹו שנה הללו להשריש בהם את האמונה ,כמו שכתב הרמב"ם בהקדמה
כִּ י כָל ְדּ ָרכָיו ִמ ְשׁפָּ ט אֵ ל אֱמוּנָה וְ אֵ ין עָ וֶל צַ ִדּיק וְ יָשָׁ ר הוּא :ולפני כן לאחר למשניות .וזה הטעם שרק בזמן משה היה הנהגה ניסית ,כיון שניתנה תורה,
ההקדמה ,אומר משה בפסוק ג כִּ י שֵׁ ם ה' אֶ ְק ָרא הָ בוּ גֹ ֶדל לֵא�הֵ ינוּ :וביאור והיו זקוקים לארבעים שנה בהנהגה ניסית ללא כל עול דרך ארץ ,רק
הדבר שאומר משה לישראל ,הטעם שאני קורא בשם ה' ,דהיינו שיש בימים להתייגע בתורה לפרשה ולזכך נפשם ,מה שאין כן בזמן האבות.
אלו הנהגה ניסית ,כדי "שהבו גודל לאלוקינו" שכשתהיה הנהגה טבעית, ובזה מבואר הכתוב בריש פרשת וארא )שמות פרק ו ,ב-ג( " ַוי ְַדבֵּ ר אֱ�הִ ים
ואף על פי כן תעבדו את ה' ,אז ,בזמן ההוא ,על ידי מעשיכם הטובים תתנו אֶ ל מֹ שֶׁ ה ַויֹּאמֶ ר אֵ לָיו ֲאנִי ה' :וָאֵ ָרא אֶ ל אַבְ ָרהָ ם אֶ ל יִצְ חָ ק וְ אֶ ל ַיעֲקֹ ב בְּ אֵ ל שַׁ ָדּי
כח לפמליה של מעלה שנקרא אלוקים ,והבו גודל לאלוקינו ,אבל בזמן הזה וּשׁ ִמי ה' �א נו ַֹדעְ תִּ י לָהֶ ם" ע"כ ,דפשט הכתוב צריך ביאור ,ולפי המבואר
ְ
שיש הנהגה ניסית מעשיכם אינם פועלים מאומה ,שכשיש הנהגה ניסית אמר ה' למשה ,אני מתחיל עכשיו לעשות הנהגה ניסית ,אני ה' ,מלשון הי"ה
בטלה הבחירה ,ולא ינתן כח לפמליה של מעלה רק על ידי מלחמת היצר הו"ה ויהי"ה ,וארא אל האבות בשם של הנהגה טבעית ,קל שדי ,ולא
וכבישת החומר ,וזה רק כשאין הנהגה ניסית .וכיון שתהיה הנהגה טבעית התנהגתי איתם בהנהגה ניסית ,לא כן במשה איש האלקים בעילא
אז טבע העולם יהיה רע אם לא יעבדוהו ,כי הצור תמים פעלו כו'. דמטרוניתא )זוהר הקדוש( שהוא ביטול מוסדות הטבע אשר היא
המטרוניתא המנהגת בתבל )הגר"א( ,ולכן נקרא משה רבינו ע"ה בזוהר
ג
משך חכמה
פרשת האזינו פסקא א -ג
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ב תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
ולכן אמר להם משה דעו כי בכם יהיה הנהגה טבעית אשר נקרא כו' ,וזה אשה הוא החומר שהחומר פעל פועל אלקי ,לא כן בדורות
בשם אלקים ,רק כי שם ה' אקרא ,שזה הנהגה נסית ,הבו גודל הללו כמעט בטלה הבחירה ונהרסו מפעלי החומר ,אך למה נצרכו
לאלהינו ,שבזמן שישראל עושים רצונו של מקום מוסיפים כח לזה אם אין זה התכלית האמתי ,אולם כאשר יסוד התורה אנכי
בפמליא של מעלה הוא הנהגה טבעית אשר היא הפמליא של ולא יהיה לך כן יסוד האמונה והאומה הוא מ' שנה האלו ,כי בזמן
מעלה .והבן .4 כזה יכלו לפרש התורה היטב ולזכך נפשותם עד היותם יותר
במעלה כאישים הנבדלים והשרישו האמונה והנפש האלקי
בזרעם אחריהם ,וגם זה המופת על האמת לקלי הדעת כמו שכתב
רמב"ם )יסודי התורה פרק ח( ,ולכך הוצרכו למשה ,וזה באבות
]ג[
לא נראה הקדוש ברוך הוא בהנהגה הנסיית רק אברהם נתן ד'
)לב ,ג( כִּ י ֵשׁם ה' ֶא ְק ָרא ָהבוּ גֹדֶ ל לֵ א�הֵ ינוּ:
כו' עבור כברת ארץ .וזה ושמי ה' לא נודעתי להם ,לא כן במשה
גודל מעלת קיבוץ ישראל יחד ופגם המחלוקת וההבדל בין דרגת ישראל למלאכים
איש האלקים בעילא דמטרוניתא )זוהר הקדוש( שהוא ביטול
)לב ,ג( כי שם ה' אקרא .5בספרי )האזינו ,פסקה שו( שמלאכים
מוסדות הטבע אשר היא המטרוניתא המנהגת בתבל )הגר"א(,
כִּ ְשׂעִ ִירם ֲעלֵי ֶדשֶׁ א וְ כִ ְרבִ יבִ ים ֲעלֵי עֵ שֶׂ ב" ,אמר שם ה' "כִּ י שֵׁ ם ה' אֶ ְק ָרא הָ בוּ 4תמצית דבריו :כִּ י ֵשׁם ה' ֶא ְק ָרא ָהבוּ גֹדֶ ל לֵא�הֵ ינוּ -ביאור
גֹ ֶדל לֵא�הֵ ינוּ" .ומבאר הספרי ,דלמד משה מן המלאכים שאומרים שם ה' הכתוב ,שאומר משה לישראל ,הטעם שאני קורא בשם ה',
בשירה לאחר ג' תיבות קדוש ,דכתיב )ישעיהו ו ,ג( "וְ קָ ָרא זֶה אֶ ל זֶה וְ אָמַ ר דהיינו שיש בימים אלו הנהגה ניסית ,כדי "שהבו גודל
אָרץ כְּ בוֹדוֹ" ,אמר משה אני אהיה
קָ דוֹשׁ קָ דוֹשׁ קָ דוֹשׁ ה' צְ בָ אוֹת ְמ�א כָל הָ ֶ לאלוקינו" שכשתהיה הנהגה טבעית ,ואף על פי כן תעבדו את
פחות מהמלאכים פי שבעה ,לכן לאחר עשרים ואחד תיבות ,שהם שבעה ה' ,אז ,בזמן ההוא ,על ידי מעשיכם הטובים תתנו כח לפמליה
פעמים שלוש אמר שם ה'. של מעלה שנקרא אלוקים ,והבו גודל לאלוקינו ,אבל בזמן הזה
]א .ה .והלשון "בפחות משבעה" ,פירושו ,שאהיה פחות מהם ,בשבעה שיש הנהגה ניסית ,מעשיכם אינם פועלים מאומה ,שכשיש
פעמים .ולכן שינה רבינו מלשון הספרי ,כיון שכך הוא כונתו .והביאור בזה, הנהגה ניסית בטלה הבחירה ,ולא ינתן כח לפמליה של מעלה רק
שהמלאכים צריכים להכין עצמם להוציא שם ה' לאחר ג' תיבות ומשה על ידי מלחמת היצר וכבישת החומר ,וזה רק כשאין הנהגה
שהוא אדם ,היה צריך פי שבעה פעמים מהם ,דהיינו לאחר עשרים ואחד ניסית .וכיון שתהיה הנהגה טבעית אז טבע העולם יהיה רע אם
תיבות[. לא יעבדוהו ,כי הצור תמים פעלו כו'.
וכיון שככל שהדרגא גבוהה יותר מזכירים את ה' בפחות תיבות ,לכן מצאנו
בש"ס חולין )צא ,ב( דישראל מזכירין את השם אחר שתי תיבות ,שנאמר:
שמע ישראל ה' וגו' ,ומלאכי השרת אין מזכירין את השם אלא לאחר ג'
]ג[
תיבות ,כיון דאיירי בכלל ישראל כשהם בקיבוץ ,שאיירי בקיבוץ דכתיב
"שמע ישראל" ,וישראל הם קיבוץ ,גדול כח הקיבוץ והכלל יותר ממלאכים, ] 5ג[ )לב ,ג( "כִּ י שֵׁ ם ה' אֶ ְק ָרא הָ בוּ גֹ ֶדל לֵא�הֵ ינוּ" ע"כ .גרסינן בספרי
אבל משה היה יחיד ,והיחיד אפילו משה רבינו ע"ה ,כחו פחות בהרבה )האזינו ,פיסקא שו( וז"ל "כי שם ה' אקרא .מצינו שלא הזכיר משה שמו
ממלאכים ,לכן משה היה מזכיר ה' רק לאחר עשרים ואחד תיבות ,וישראל של הקדוש ברוך הוא אלא לאחר עשרים ואחד דבר ,ממי למד ,ממלאכי
בכללות לאחר שני תיבות. השרת ,שאין מלאכי השרת מזכירים את השם אלא לאחר שלש קדושות,
אלא שיש להקשות ,והרי המלאכים הם גם בקיבוץ ,שהרי הפסוק איירי שנאמר )ישעיה ו ,ג( וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות,
בכלל המלאכים ולא במלאך יחיד ,כדכתיב לעיל מיניה )ישעיהו ו ,ב-ג( אמר משה דיי שאהיה בפחות משבעה כמלאכי השרת" ע"כ.
"שׂ ָרפִ ים עֹ ְמ ִדים ִממַּ עַ ל ל ֹו כו' וְ קָ ָרא זֶה אֶ ל זֶה וְ אָמַ ר קָ דוֹשׁ קָ דוֹשׁ קָ ד ֹושׁ ה'
ְ פירוש ,הספרי בא לבאר ,מדוע רק לאחר שאמר משה הפסוקים "הַ אֲזִ ינוּ
אָרץ כְּ בוֹדוֹ" .ונראה ,דיש הבדל גדול בין קיבוץ של
צְ בָ אוֹת ְמ�א כָל הָ ֶ אָרץ אִ ְמ ֵרי פִ יַ :י ֲערֹף כַּמָּ טָ ר לִ ְק ִחי תִּ זַּל כַּטַּ ל ִא ְמ ָרתִ י
הַ שָּׁ מַ יִם ַוא ֲַדבֵּ ָרה וְ תִ ְשׁמַ ע הָ ֶ
ד
משך חכמה
פרשת האזינו פסקא א -ג
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ב תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
יהיה כחם גדול יותר מהמלאכים ,ולכן ראויים הם לתורה יותר מהמלאכים. מלאכים לקיבוץ של ישראל ,דאין תועלת הקיבוץ סתם בהתקבץ הרבה יחד,
ועל פי זה יתיישב הא דגרסינן בברכות )נח ,א( "בן זומא ראה אוכלוסא על אלא מזה שאחד משפיע על השני ,ואחד מתעלה על ידי השני ,על ידי זה
גב מעלה בהר הבית ,אמר :ברוך חכם הרזים ,וברוך שברא כל אלו לשמשני. נעשה חיבור רוחני בין היחידים בקיבוץ ,והם נעשים לאחד גדול רוחני
הוא היה אומר :כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא פת לאכול :חרש, שכוחו גדול מאוד ,לכן ישראל ,שהם מתעלין זה מזה ,ולומדים זה מזה,
וזרע ,וקצר ,ועמר ,ודש ,וזרה ,וברר ,וטחן ,והרקיד ,ולש ,ואפה ,ואחר כך הקיבוץ ביניהם מחבר אותם יחד ,מה שאין כן המלאכים ,הם אינם מתעלין
אכל ,ואני משכים ומוצא כל אלו מתוקנין לפני" ע"כ. זה מזה ,לכן קיבוץ מלאכים יחד הם כיחידים ,ואין הבדל בין קיבוץ מלאכים
ודברי בן זומא צריכים ביאור ,דפתח ואמר שראה הרבה אנשים ובירך חכם יחד למלאך אחד ,לכן ישראל כשהם בקיבוץ כוחם רב יותר ממלאכים] .א.
הרזים ,שיש הרבה דעות כאן ,וממשיך ואומר שברא כל אלו לשמשני כו' ה .ועל פי זה נבין עד כמה גדול פגם המחלוקת ,שפוגם בקיבוץ ישראל
וממשיך באדם הראשון כו' ,ולכאורה הוא פלא ,דכיון שפתח בדבריו בענין ובקדושתן[.
החכמה של חכם הרזים על ריבוי הדעות ,מה ענין המשך דבריו לזה .אבל ועל פי זה יבואר דברי חז"ל בשבת )פח ,ב -פט ,א( .דהנה ,כשעלה משה
לאור המבואר ,יש לומר שנתכון שבני אדם צריכים זה לזה ,ולכן הם גם למרום ביקשו מלאכי השרת למנוע מה' לתת את התורה ,ואמר ה' למשה
מתעלים זה על ידי זה ,וזה המשך למה שאמר חכם הרזים ,כי התורה שישיב להם תשובה ,וגרסינן "אמר לפניו :רבונו של עולם ,תורה שאתה
תכליתה הוא הקיבוץ שבני אדם שמתעלים זה על ידי זה. נותן לי מה כתיב בה -אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים )שמות
וכיון שיש כח לקיבוץ הכלל הרבה יותר מהיחיד ,יש ליישב עוד דבר נפלא. כ ,ב-ג( .אמר להן :למצרים ירדתם ,לפרעה השתעבדתם ,תורה למה תהא
דהנה משה רבינו ע"ה אמר שם ה' לאחר עשרים ואחד תיבות ,וישראל לכם .שוב מה כתיב בה -לא יהיה לך אלהים אחרים )שם( ,בין הגויים אתם
אומרים לאחר ב' תיבות ,וכיון שציבור הוא לפחות עשרה ,ו"שמע ישראל" שרויין שעובדין עבודה זרה .שוב מה כתיב בה -זכור את יום השבת לקדשו
הם לפחות עשרה ,אם כן היה צריך להיות שהציבור יהיו בכח פי עשר )שמות כ ,ח( ,כלום אתם עושים מלאכה שאתם צריכין שבות .שוב מה כתיב
מהיחיד ,אם כן ,כיון שבציבור שהם עשרה ,מזכירים שם ה' לאחר שתי בה -לא תשא )שמות כ ,ז( ,משא ומתן יש ביניכם .שוב מה כתיב בה -כבד
תיבות ,היה למשה רבינו להזכיר לאחר עשרים תיבות ,דעשרה פעמים ב' את אביך ואת אמך )שמות כ ,יב( ,אב ואם יש לכם .שוב מה כתיב בה ,לא
תיבות הוא עשרים ,ומדוע הזכיר רק לאחר עשרים ואחד ,אלא שציבור של תרצח לא תנאף לא תגנב )שמות כ ,יג( ,קנאה יש ביניכם ,יצר הרע יש
עשרה הוא יותר מעשר פעמים של יחיד. ביניכם .מיד הודו לו להקדוש ברוך הוא כו'" ע"כ.
על פי זה מיושב הא דאיתא בברכות )מט ,ב( בעשרה שמזמנין אומרים והנה מלשון הגמרא מוכח ,שכל הטענות שטען משה רבינו ע"ה לא הועילו
אלוקינו ,ובמאה אומרים ה' אלוקינו ,ובאלף אומרים ה' אלוקינו אלוקי לו ,ורק לאחר שטען את הטענות על לא תרצח ולא תנאף ולא תגנב ,אז
ישראל ,וברבוא אומרים ה' אלוקינו אלוקי ישראל אלוקי צבאות יושב בלבד הודו לו .וצריך טעם מדוע .אבל לפי המבואר אתי שפיר ,דעל כל
הכרובים ,דהוא פלא ,וכי יש הבדל כלפי ה' כמה מזמנין .אלא שלפי הטענות שטען משה רבינו ע"ה ,היה למלאכים להשיב ,שאפילו שאין
המבואר אתי שפיר ,שבישראל ,הכלל ,כל אחד מתעלה מהאחר ,אם כן ככל ביניהן משא ומתן ואב ואם כו' מכל מקום ,מושכלות התורה קיימות בכל
שיתרבה הקיבוץ כך יהיו הרבים במעלה גדולה יותר ,לכן ככל שהם רבים אופן .אבל כשטען על רציחה וגניבה וניאוף ,שהם דברים ששייכים לקיבוץ
יותר קדושתם רבה יותר ,ואומרים יותר קדושת ה' .ועל פי זה מבואר מדוע בני אדם יחד ,ומוכיחים שהאחד צריך את חבירו ,והכלליות גורם להשחתת
צריך לפרוס על שמע ולזמן בשם ,שהעשר הם קיבוץ .ואם הם מאה הם המידות עד תהום ,לרציחה מחמת קנאה וכדו' וכן לגניבה או לניאוף ,וכשם
מתעלים פי עשרה מזה ,לכן אומרים ה' אלוקינו בתוספת על סתם עשרה, שהקיבוץ הכללי גורם להשחתת המידות ,כמו כן הקיבוץ הכללי על ידי
כי מאה הם עשרה פעמים עשרה] .ואף על פי שלהלכה לא פוסקים כך התורה מביא התעלות גדולה מאוד יותר ממלאכים כמבואר לעיל ,ועל ידי
)אורח חיים קצב ,א( ,מכל מקום בא רבינו על פי דרכו ליישב שיטת התנא שאחד לומד מחבירו נעשים הכלל לאחד ,ומתעלים יותר מהמלאכים ,לכן
בברכות[. ראויים הם יותר לקבל את התורה מהמלאכים ,כי כללות ישראל גדולה יותר
ועל פי מה שביאר ,שעשרה הם יותר מעשר פעמים נגד היחיד ,ולכן משה ממלאכים .לכן לא היה למלאכים מה להשיב על טענה זו ,כי טענה זו אינה
רבינו ע"ה הזכיר ה' רק לאחר עשרים ואחד תיבות ,מתיישב מדוע קטן ככל הטענות ,אלא היא הוכחה שכלליות הקיבוץ של ישראל על ידי התורה,
ה
משך חכמה
פרשת האזינו פסקא א -ג
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ב תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
פעמים משני תיבות היה צריך לו למשה להזכיר אחר עשרים מזכירים אחרי שלש תיבות ,ומשה אמר די לי שאהיה אחד מז'
תיבות ,והוא היה מזכיר אחר כ"א תיבות .ולכן במאה אומר נברך במלאכים ,לכן הזכיר אחרי כ"א תיבות .לכן מצאנו בפרק גיד
כו' לאלוקי ישראל )ברכות מט ,ב( ,ועשרה פורסין על שמע הנשה )חולין צא ,ב( שישראל מזכירין אחר ב' תיבות ,הוא הכלל,
ומזמנין בשם )מגילה כג ,ב( ,שמתעלין בכלליותן למאה עשר אבל מלאכים המה פרטיים שאינן מתעלין זה מזה ,וזה ,שאינן
פעמים ככה .ומפני שהוא יותר מעשר ,לכן ט' וקטן מצטרפין נתפעלין מזה אל זה .וזה שהשיב )שבת פט ,א( ,כלום רציחה יש
)ברכות מז ,ב( .וכשמת ,הנפש ישראלי מתעלה כמלאך ,לכן אמרו בכם כו' ,שבכלליותם המה פרטיים ,שאינן צריכין זה לזה ,ואינן
)קינים ג ,ו( כשהוא חי קולו אחד כשהוא מת קולו שבע .ודו"ק .6 מתעלין על ידי הקבוץ ,לא כן האדם ,הוא צריך לחברו .וכמו
שאמר בן זומא )ברכות נח ,א( אדם הראשון כו' ,לכן תורה
תכליתה הוא הקבוץ והכלליות ,שנפעל כל אחד מחברו ונתעלה
על ידו .לכן הכלל מתעלה יותר מעשר פעמים מהיחיד ,שבעשרה
אלא שעוד צריך טעם ,מה חידוש הוא שאמר בכבש שלאחר מיתה קולו מצטרף לתשעה למנין )ברכות מז ,ב( ,כיון שעשרה הם יותר מעשר פעמים
שבעה ,ואין דרך חכמי המשנה לומר דברים כאלה. מהיחיד ,לכן קטן עם תשעה ,הוא בדיוק כעשרה פעמים יחיד ,ולכן הוא
אבל לאור המבואר לעיל בזה ,שמשה רבינו ע"ה אמר שדי שאהיה פחות מצטרף עמהם.
בשבעה מהמלאך ,על פי זה יש לפרש סוד הקבלה שכתב רבינו הקדוש, ועל פי זה יש להאיר מה נתכונו חז"ל במסכת קינין .דתנן במשנה )קינים ג,
דבאמת מה שנתכון רבינו הקדוש הוא ,הכונה האמיתית ,היא על הנפש ו( ,דאיירי בדין אשה שהתחייבה קינין ,שאף על פי שהיתה צריכה להביא
הישראלי ,שכאשר מת מתעלה פי שבע ממה שהיה כשהיה חי ,שהרי לאחר רק קן חובה וקן נדבה ,מכל מקום ,אם קבעה נדרה והביאה נדרה וחובתה,
מותו הנפש הוא כמלאך ,וכבר אמרו בספרי המובא לעיל ,שהמלאך הוא פי לפי שאינה יודעת מה קבעה ואין יודע הכהן מה הקריב ,צריכה להביא ארבע
שבע מהיחיד ,וזה כונת אומרם ,שהרי אמרו כשהוא האדם חי קולו אחד, פרידות לנדרה וארבע לחובתה ,נמצא שבסופה מחמת טעותה צריכה
דקול מרמז לנפש האדם ,כמו שמתרגם אונקולוס על הפסוק )בראשית ב ,ז( להביא פי שבע ממה שהיתה צריכה .ועל זה אמרו ,שזה דומה למשל על
אָדם לְ נֶפֶ שׁ חַ יָּה"" ,והות באדם לרוח ממללא" ,וזה שאמרו "וכשהוא
" ַויְהִ י הָ ָ כבש ,שכשהוא חי קולו אחד וכשמת קולו שבעה.
מת" ,אז נפש האדם מתעלה פי שבע" ,וקולו הוא שבע" ,דנעשה הנפש וז"ל המשנה "אמר ר' יהושע ,זה הוא שאמרו ,כשהוא חי קולו אחד וכשהוא
לאחר מותו כמלאך. מת קולו שבעה .כיצד קולו שבעה ,שתי קרניו שתי חצוצרות ,שתי שוקיו
תמצית דבריו :המלאכים כשהם רבים יחד ,אין קדושתם גדולה 6
שני חלילין ,עורו לתוף ,מעיו לנבלים ,בני מעיו לכינורות ,ויש אומרים אף
יותר מאשר עומד כל מלאך יחיד ,כיון שאינם מתעלים זה מזה, צמרו לתכלת .רבי שמעון בן עקשיא אומר ,זקני עם הארץ כל זמן שמזקינין
ולכן הן נשארים כפרטיים .מה שאין כן ישראל ,שמתעלין זה דעתן מיטרפת עליהן שנאמר )איוב יב ,כ( מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים
מזה ,על ידי זה הם מתחברים יחד ,וקיבוץ הרבים קדושתו גדולה יקח ,אבל זקני תורה אינן כן ,אלא כל זמן שמזקינין דעתן מתישבת עליהן,
מאוד ,לכן בעשרה מזכירים את ה' ,ולחד מאן דאמר ,ככל שיש שנאמר )איוב יב ,יב( בישישים חכמה ואורך ימים תבונה" ע"כ.
יותר אנשים בברכת הזימון ,מוסיפים עוד ה' אלוקינו אלוקי וצריך טעם ,מה ענין סיום המסכת למה שאמר לפני כן .וכתב הרמב"ם
ישראל כו' .ועל פי זה מבואר ,מדוע משה רבינו ע"ה אמר שהוא בפירוש המשנה וז"ל "אמר ר' יהושע על דרך התימה ,דבר זה כעין אמרם
פחות ממלאכים בפי שבע ,ובחולין אמרו שישראל הם יותר בכבש כשהוא חי קולו אחד וכשהוא מת קולו שבעה ,נמצא זה בקלקולו
ממלאכים ,כי קיבוץ ישראל הם יותר ממלאכים .וכשמת האדם, נתרבו בו המצות .ואמר ר' שמעון בן עקשיה בדומה לכך ,כי זה דומה
נפשו מתעלה להיות כמלאך -פי שבע ממה שהיה בחייו. לתלמידי חכמים ,שבזמן זקנתם ושיבתם וחולשת גופם ,תרבה חכמתם
ויתחזק שכלם ויוסיפו שלמות ,כמו שאמר בישישים חכמה ואורך ימים
תבונה" עכ"ל ,הנה נתבאר ,שמשל זה שנאמר על כבש ,הוא באמת נאמר
על תלמידי חכמים שמזקינין מוסיפים שלמות.
ו
