gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שיעורי ליל שבת · She'irei Leil Shabbos — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: שיעורי ליל שבת · She'irei Leil Shabbos

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

שיעורי ליל שבת · She'irei Leil Shabbos — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שיעורי ליל שבת‬ ‫שיעור מורינו רבי מרדכי בונם זילברברג שליט"א‬ ‫גליון מס' ‪ - 294‬תשפ"ז‬ ‫‪‬‬ ‫בית הכנסת המרכזי שיכון ה'‬ ‫מדוע אין איסור של "בין אדם למקום" באדם המקניט את חבירו‬ ‫בשו"ע )תר"ז ס"ד( פסק 'דעונות שהתודה עליהם ביום הכיפורים שעבר ולא שנה עליהם‪ ,‬אפ"ה יכול לחזור‬ ‫ולהתוודות עליהם'‪ ,‬והוא כשיטת רבי אליעזר בן יעקב ביומא )פו‪ (:‬שס"ל שעונות שהתודה כבר עליהם אם חוזר‬ ‫ומתוודה עליהם הר"ז משובח‪.‬‬ ‫ובמ"ב שם כתב 'דאף בין אדם לחבירו‪ ,‬גנב וגזל וכדומה‪ ,‬אע"פ שמחל לו והשיב את הגזילה‪ ,‬מכל מקום מתודה‬ ‫ביום הכיפורים לעולם‪ ,‬דמכל מקום בין אדם למקום חטא‪ ,‬אבל אם הקניט חבירו בדברים או עני המהפך בחררה‪,‬‬ ‫יש לומר כי האי גונא‪ ,‬כיון שביקש מחילה מחבירו והתודה ביום כיפור ראשון‪ ,‬אין צריך להתודות ביום כפור‬ ‫שנית'‪.‬‬ ‫ובשער הציון שם )סקי"ג( הוסיף דאפשר שאף ביום הכיפורים ראשון אין צריך להתודות כיון שכבר פייס אותו‪,‬‬ ‫ומקור דבריו הוא מהפרי מגדים )סי' תר"ו( וז"ל הפמ"ג שם 'והנה עבירות שבין אדם לחבירו יש בו תרתי בין אדם‬ ‫למקום ג"כ לא תגזול וכדומה‪ ,‬ואם הקניט בדברים או עני המהפך בחררה וכדומה צ"ע די"ל דלא הוי רק בין אדם‬ ‫לחבירו'‪.‬‬ ‫ודברי המ"ב צריכים עיון‪ ,‬מה החילוק בין המקניט את חבירו ועני המהפך בחררה לבין שאר העבירות שבין‬ ‫אדם לחבירו‪ ,‬דמאיזה טעם לא יהיה בשני דברים אלו 'בין אדם למקום' כשאר העבירות‪.‬‬ ‫ועמד ע"כ מרן הגר"נ קרליץ זצ"ל בחוט שני )הלכ' יוה"כ עמ' ק"י( וכתב דצ"ל שהחילוק הוא בין עבירות שיש בהם‬ ‫לאו שבהם יש חטא של 'בין אדם למקום' גם כשפייס את חבירו‪ ,‬לבין מקניט את חבירו ועני המהפך בחררה שאין‬ ‫בהם איסור לאו‪.‬‬ ‫וביאר דאע"פ שיש לאו של 'לא תונו איש את עמיתו' שקאי על הונאת דברים‪ ,‬כ"ז הוא דוקא בצער גדול אך אם‬ ‫מקניטו מעט אין בו את הלאו‪ ,‬כמדויק מרש"י בב"ק )צב( דהונאת דברים היינו 'שדואג על בושתו'‪ ,‬ואף בעני‬ ‫המהפך בחררה אין לאו‪ ,‬דאין בזה איסור גזילה רק שהיה לשני זכות בזה‪ ,‬ועבור שלא נהג כדין ולקחה לעצמו‬ ‫נקרא רשע‪ ,‬ולכך כשהשני מחל אין בזה אפי' 'בין אדם למקום'‪.‬‬ ‫ויש לתמוה על דבריו‪ ,‬דמה בכך שאין לאו בדבר‪ ,‬הרי הדבר אסור וכשעובר עליו ממרה את פי הבורא‪ ,‬וא"כ יש לו‬ ‫ג"כ חטא 'שבין אדם למקום'? )ומה שמשמע מדבריו שם לחלק שבעבירה שאין בה לאו 'האיסור בין אדם למקום'‬ ‫הוא בדרגה נמוכה ונפקע במחילת חבירו‪ ,‬צריך הסבר טובא מה חילוק יש בזה(‪.‬‬ ‫ועוד דלשון המ"ב "הקניט את חבירו" בכללות משמע דמיירי בכל ענין בין ציער את חבירו מעט ובין ציערו הרבה‪,‬‬ ‫ומשמע דבכל אופן של מקניט את חבירו ליכא איסור של בין אדם למקום‪.‬‬ ‫ונראה לבאר‪ ,‬דיש לחלק בין שני סוגי עבירות שבין אדם לחבירו‪ ,‬דישנם סוגי עבירות שאף ששורשם הוא בכדי‬ ‫להימנע מפגיעה בשני‪ ,‬בכ"ז העבירה היא בעצם המעשה ועובר עליהם אף אם חבירו אינו יודע עליהם ולא נצטער‬ ‫כלל‪ ,‬ולכך אף שפייס את חבירו ומחל לו‪ ,‬כיפר בזה רק את צער חבירו‪ ,‬אך את החלק שבין אדם למקום שנגרם‬ ‫מעצם המעשה לא כיפר‪.‬‬ ‫וכגון איסור לשוה"ר שכתב הח"ח )הלכ' לשוה"ר כלל ד' סעיף י"ב( דלאחר שפייס את חבירו עדיין צריך להתוודות על‬ ‫חטא 'שבין אדם למקום' הכלול בעבירה זו‪ ,‬והיינו משום שעובר על איסור לשוה"ר אף אם השומע לא יודע מהדבר‬ ‫כלל‪ ,‬וכן באיסורי גזילה וכדומה‪.‬‬ ‫אך במקניט את חבירו כל העבירה היא עצם הפגיעה בחבירו בפועל‪ ,‬ופשוט שאם דבריו לא מפריעים לחבירו כלל‬ ‫לא עבר בזה על שום איסור‪ ,‬ולכך כשמחל לו חבירו נמחק החטא לגמרי‪ ,‬שהרי כל החטא נגרם מצער חבירו וכעת‬ ‫הצער איננו‪.‬‬ ‫וכן בעני המהפך בחררה פשוט שכל החטא הוא עצם הפגיעה בזכות חבירו‪ ,‬דאם מעשהו לא מפריע לחבירו‬ ‫כלל ברור שהדבר מותר לכתחילה‪ ,‬ולכך כל קיום החטא תלוי רק בחבירו‪ ,‬וכשפייסו ומחל לו אין כאן אפי' חטא‬ ‫שבין אדם למקום‪ ,‬ומשום כך כתב השעה"צ שיתכן שאפילו וידוי ראשון לא יצטרך לומר על חטאים אלו‪ ,‬שהרי‬ ‫נמחקים הם כליל במחילת חבירו‪.‬‬ ‫מאותה סיבה שאדם יודע לאכול הוא צריך לדעת לעשות תשובה‬ ‫רבני ישיבת 'גאון יעקב' נכנסו למעונו של רבינו מרן הגראי"ל שטינמן זצ"ל‪ ,‬ושאלוהו בשם בחורי הישיבה‬ ‫'כיצד עושים תשובה'?‬ ‫השיב להם מרן 'מודה ועוזב ירוחם'‪.‬‬ ‫ואולם המשגיח הגה"צ רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א‪ ,‬אמר לרבינו זצ"ל דמסר כזה היו מבינים בדורות‬ ‫הקודמים‪ ,‬אך בדור שלנו צריך להסביר את הדברים‪.‬‬ ‫נענה מרן ואמר "האם לאכול הם יודעים"? ומדוע א"כ צריך להסביר להם כיצד לעשות תשובה? וניסו רבני‬ ‫הישיבה לומר 'לאכול זה תאווה'‪ ,‬ולכן הכל יודעים זאת‪ ,‬אך למרות זאת לא קיבל רבינו את דבריהם וחזר‬ ‫ואמר להם‪ ,‬כמו שאדם יודע לאכול‪ ,‬כך הוא צריך לדעת כיצד לעשות תשובה!‬ ‫וכשיצאו הרבנים מצאו שדברי מרן זצ"ל מפורשים במדרש )ילקוט שמעוני‪ ,‬סו"פ נצבים( על אליהו הנביא 'פעם‬ ‫אחת הייתי מהלך ומצאני אדם אחד‪ ,‬היה מתלוצץ ומלעיג בדברי‪ ,‬אמרתי לו מה תשיב ליוצרך ביום הדין‪,‬‬ ‫אמר לי בינה ודעה לא נתנה לי שאקרא ואשנה‪ ,‬אמרתי לו בני מה מלאכתך‪ ,‬א"ל צייד‪ ,‬ואני אמרתי לו מי‬ ‫למדך שתטול פשתן ותארגנו מצודות ותשליכה לים ותעלה הדגים מן הים‪ ,‬אמר לי בינה נתנו לי מן השמים‪,‬‬ ‫אמרתי לו מה ליטול פשתן ולארוג מצודות‪ ,‬להשליכהו לים‪ ,‬להעלות בה דגים מן הים נתנו לך דעה ובינה מן‬ ‫השמים‪ ,‬לדברי תורה שכתוב בהם 'כי קרוב אליך הדבר מאוד' לא נתנו לך בינה ודעה מן השמים?‬ ‫וביאור הדברים הוא שאמר אליהו הנביא לאותו יהודי דהכל תלוי כמה הדברים נוגעים לך 'בחיים'‪ ,‬כמו שלגבי‬ ‫פרנסתך המוכרחת לקיומך יש לך שכל ובינה אפילו בדברים קשים ומסובכים‪ ,‬כ"ש לגבי התורה שכתוב בה‬ ‫'כי קרוב אליך הדבר מאוד'‪ ,‬אם תרגיש שבלעדיה אין לך חיים ובה תלוי קיומך‪ ,‬יהיה לך את הדעה והבינה‬ ‫ללומדה ולהגות בה‪.‬‬ ‫וזה מה שאמר מרן זצ"ל לגבי מצות התשובה‪ ,‬דכמו שלאכול אנו יודעים כי בזה תלוי חיינו‪ ,‬כך גם תשובה‪,‬‬ ‫©‬ ‫להערות והארות‪ ,‬ולקבלת העלון במייל ‪0548473@gmail.com‬‬ ‫אם נזכור שתשובה היא בגדר 'פיקוח נפש' בשבילינו שהרי 'ספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניך'‪ ,‬ממילא‬ ‫נדע כיצד לעשות תשובה!‬