gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לענין הלכה · Le'inyan Halacha — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: לענין הלכה · Le'inyan Halacha

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

לענין הלכה · Le'inyan Halacha — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לענין הלכה‬ ‫ת שפ" ז‬ ‫בס"ד האזינו שבת שובה‬ ‫‪+‬‬ ‫הערות מעשיות בהל' ועניני יום הכיפורים‬ ‫מטרת הגליון לעורר לב המעיין בלבד ולא לסמוך עליו למעשה גליון ‪600‬‬ ‫טבילה בעיו"כ‬ ‫המלך הקדוש‬ ‫השו"ע (סי' תר"ו ס"ד) מביא מנהג לטבול בעיו"כ אבל כ' שאין‬ ‫בעשרת ימי תשובה אומרים המלך הקדוש‪ ,‬המלך המשפט‪ ,‬משום‬ ‫מברכין על הטבילה‪ ,‬ומוכח מזה דאע"פ שטבילה זו אינה אלא‬ ‫שעכשיו הם ימי דין שהקב"ה יושב ודן כל העולם ומראה מלכותו‬ ‫מנהג משום תשובה או משום קרי‪ ,‬מ"מ היא יותר חמורה‬ ‫וממשלתו שהוא בכל משלה (שו"ע ומ"ב ריש ס' תקפב)‪.‬‬ ‫מטבילת עזרא כל השנה (ע' סי' ל"ו מש"כ בזה) ולכן אע"פ‬ ‫אם טעה ואמר הקל הקדוש ונזכר תוך כדי דיבורא (מ"ב שם ס"ק‬ ‫שהבה"ל סוסי' פ"ח ומהרש"ם בדעת תורה שם פסקו דאין‬ ‫ז) ועדיין לא התחיל ברכה שאחריה‪ ,‬חוזר ואומר המלך הקדוש‬ ‫חציצה פוסלת בטבילת עזרא מ"מ בטבילה זו בעיו"כ כ' בשל"ה‬ ‫ואם נזכר לאחר כדי דיבור או אם התחיל ברכה שאחריה אפילו‬ ‫הובא בדע"ת סי' תר"ו ס"ד‪ ,‬בודאי צריך להקפיד על חציצה וכן‬ ‫תיבה אחת חוזר לראש שיעור כדי דיבור‪.‬‬ ‫נקט בפשיטות בקצשו"ע (סי' קל"א ס"ו)‪ ,‬וכן מדוייק גם במ"ב‬ ‫המסופק אם אמר המלך הקדוש‪ :‬חוזר לראש דחזקה מה שהוא‬ ‫(סי' תר"ו סקכ"ו) ולהסביר מש"כ שם הרמ"א דאבל שמת לו מת‬ ‫רגיל הוא מזכיר (שם ס"ק ג)‪ .‬ואם ברור לו שהיה בדעתו בתחלת‬ ‫בין ר"ה ליו"כ יכול לרחוץ ולטבול בעיו"כ ואע"פ דרחיצה אסור‬ ‫התפלה לומר המלך הקדוש ולאחר זמן מופלג מהתפלה‪ ,‬נתעורר‬ ‫כל ל' יום ויו"כ אינו מבטל רק השבעה מ"מ כיון דטבילה זו היא‬ ‫לו ספק דעת המ"ב (ס' קיד ס"ק לח) אין צריך לחזור‪ ,‬ואם נזכר‬ ‫מצוה לכן מותר גם רחיצה כדי שלא תהא חציצה בטבילה‪ ,‬לפ"ז‬ ‫הספק מיד אחר התפילה ע' הליכות שלמה (הל' תפילה פ"ח ס'‬ ‫כ' המטה אפרים (סי' תר"ו ס"ח) לפני שהולך לטבול יטול צפרני‬ ‫יב) ע"פ המו"ק‪[ .‬ויש לעיין בדעת המ"ב שהביא המג"ג בשם המו"ק]‪.‬‬ ‫ידיו ורגליו בשני ימים‪ ,‬ובדיעבד אם לא נטלם לפני עיו"כ כ' באלף‬ ‫בראש השנה ויוה"כ‪ :‬שהתפלל על הסדר ואח"כ הסתפק אם‬ ‫המגן (שם סקי"ח) שיטול שניהם בו ביום כיון דהאריז"ל לא‬ ‫אמר המלך הקדוש יתכן שאינו צריך לחזור (מ"ב שם ס"ק ד)‪.‬‬ ‫חשש שלא ליטול צפרני ידיו ורגליו ביום אחד כמבואר בשע"ת‬ ‫אמר רק ברוך אתה ד' הקל‪ :‬ועדיין לא סיים הקל הקדוש כתב‬ ‫סי' ר"מ סק"כ‪ ,‬ולכן במקום חציצה בודאי יש להקל‪ .‬עוד כ'‬ ‫בדעת תורה (סע' ב) בשם הדעת קדושים שדעתו נוטה שאין צריך‬ ‫המטה אפרים שיחצוץ שיניו לפני הטבילה כדי שלא יהי' דבר‬ ‫לחזור‪.‬‬ ‫חוצץ בין שיניו‪.‬‬ ‫תוך כדי דיבור תיקן ואמר 'ברוך אתה ד' המלך הקדוש'‬ ‫חיוב תפילה עשרת ימי תשובה היא מן התורה לדעת‬ ‫האומר 'הקל הקדוש' צריך לתקן 'תוך כדי דיבור' לומר 'המלך‬ ‫הרמב"ן‬ ‫הקדוש' (שו"ע ס' תקפב סע' ב) ואם לאו צריך לחזור לראש‬ ‫התפילה [דג' ברכות ראשונות חשובות כאחת מ"ב שם ס"ק ד]‪.‬‬ ‫ע' דברי הרמב"ם (הל' תשובה פ"ב הל' ו) שכתב אעפ"י שהתשובה‬ ‫אכן אם תקן תוך כדי דיבור ואמר 'ברוך אתה ד' המלך הקדוש'‬ ‫והצעקה יפה לעולם בעשרת הימים שבין ר"ה ליוה"כ היא יפה‬ ‫יש לעיין האם מהני‪[ ,‬שכבר סיים הברכה ובזה אינו אלא מברך שוב‪,‬‬ ‫ביותר ומתקבלת היא מיד‪.‬‬ ‫דלא מהני‪ ,‬ואינו מתקן טעותו]‪ .‬ודעת הגר"ר גרוזובסקי זצ"ל (ס'‬ ‫וכתב הג"ר יוסף כהן זצ"ל בספר התשובה פתיחת לפרק ב (עמ'‬ ‫זכרון שיח תפילה עמ' רעט) שיצא ידי חובהב‪.‬‬ ‫צז) וגדר התפלה בעשי"ת הוא זעקה כמו בעת צרה ולפי"ז י"ל‬ ‫דהתפלה בעשי"ת אלו היא לדברי הכל מן התורה ואפילו לדעת‬ ‫הרמב"ן שאין מצוה מה"ת להתפלל בכל יום ולא תייחד זמן‬ ‫בדבר כלל ותמיד יאמרו ז"ל תפלה דרבנן‪ ,‬אלא שהמצוה היא‬ ‫א ובכף החיים שם ס"ק ט כתב דבדיעבד אף אם שהה יותר מכדי דיבור יכול‬ ‫להתפלל ולזעוק לפני הקל ב"ה בעת הצרה‪ ,‬יש לומר דבעשי"ת‬ ‫לתקן ולומר המלך הקדוש כל זמן שלא התחיל ברכה הבאה ע"ש טעמו‪ .‬אכן בס'‬ ‫שהם הימים שבהם נחרץ גורלו של האדם אם לחיים או למות‬ ‫אור לציון (ח"ד פ"ו סע' א השיג עליו והוכיח דאחר כדי דיבור א"א לתקן אלא‬ ‫חוזר לראש)‪.‬‬ ‫מודה שהתפלה בימים אלו הם מן התורה‪ ,‬והוו כעת צרה והרת‬ ‫ב תוך כדי דיבור חזר ל'אתה קדוש'‪ :‬והוסיף הגר"ר גרוזובסקי זצ"ל‬ ‫סכנה גם לענין זה שמצוה מן התורה לזעוק ולהתפלל לפני השי"ת‬ ‫שאפשר שאפילו אם היה חוזר בתוך כדי דיבור לתחילת ברכת אתה‬ ‫ע"ש‪.‬‬ ‫קדוש והיה אומר ברכה שלימה‪ ,‬גם היה יוצא בדיעבד ידי חובה (וכן‬ ‫זעקת אבינו מלכנו‪ :‬ומהזמנים בעשרת ימי תשובה שמקיימים‬ ‫הו"ד בס' שערי ימים הנוראים‪ ,‬ס' שגיאות מי יבין (ס' סא הערה כ)‪ ,‬וס'‬ ‫מצות זעקה הוא בעת אמירת אבינו מלכנו‪ ,‬ו'שמע קולנו'‬ ‫שיח מרדכי עמ' שלג)‪ ,‬וע"ע דברי הגר"י בלוי זצ"ל בספרו ברכת יעקב‬ ‫בסליחות (ועוד קטעים בודדים) כל אלו הם קיום מצוה‬ ‫עמ' קלט שהביא [בשאלה בברכת ק"ש] ע"פ דברי המ"ב בהל' ק"ש ס'‬ ‫דאורייתא לדעת הרמב"ן של תפילה בעת צרה בעשרת ימי‬ ‫נט בבה"ל ד"ה ונזכר מיד‪[ ,‬וכן ראה משמעות המ"ב סי' קלט ס"ק טו מבואר‬ ‫תשובה (אכן ראה הערה לעיל)‪.‬‬ ‫בהל' ברכת תורה שאם סיים הברכה אינו יכול לתקן] שאחרי שסיים ברכה‬ ‫[דרשו ד' בהמצאו – כל זה בציבור אבל גם יחיד בינו לבין עצמו‬ ‫לא ניתן לתקן אלא הסיום אבל לא מהני לחזור על הברכה עצמה‪ ,‬וכן‬ ‫הביא שם ע"פ כמה אחרונים וצ"ע‪.‬‬ ‫הוא עת רצון גדול להתפלל על כל צרה שלא תבוא]‪.‬‬ ‫תוך כדי דיבור חזר ל'ובכן תן פחדך'‪ :‬מעשה שקרה בראש השנה תשפ"ז‪ ,‬שאחד‬ ‫מצות היום של יום הכיפורים‬ ‫אמר הקל הקדוש‪ ,‬ותוך כדי דיבור החליט לחזור לוכן תן פחדך [וחשב שאם‬ ‫יתקן בהמלך הקדוש‪ ,‬יפסיד כל תפילת ר"ה 'ובכן תן פחדך'‪ ,‬וחשב שיכול לתקן‬ ‫מצוה עוברת‪ :‬ע' חינוך (מצוה שסד) שכתב במצות ודוי של יום‬ ‫תוך כדי דיבור כל הברכה]‪ .‬וכתב בס' שיח מרדכי (שם)‪ ,‬שיש לדון שלפי דברי‬ ‫הכיפורים "והעובר ע"ז ולא התודה על חטאיו ביוה"כ‪ ,‬שהוא יום‬ ‫הגר"ר גרוזובסקי זצ"ל שצידד שמהני לחזור לתחילת ברכת 'אתה קדוש'‪ ,‬גם‬ ‫קבוע מעולם לסליחה ולכפרה ביטל עשה זה"ג‪.‬‬ ‫מהני לחזור לתחילת ובכן תן פחדך (ונשאר בצ"ע)‪ .‬ולכאורה יש מקום לחלק‪,‬‬ ‫כיון ש'אתה קדוש' יכול להיות המשך שבח ומתחבר לברוך אתה ד' הקל הקדוש‬ ‫'אתה קדוש ושמך קדוש' וכו' מלך הקדוש (וכמו שהובא בחיי אדם כלל ה שאם‬ ‫ענה אמן בסוף ברכה נחשב כמוסיף בשבח‪ ,‬וכתב כן ע"פ שו"ת רשב"א ח"א ס'‬ ‫ג אף שיש ענין לומר וידוי עשר פעמים ביוה"כ‪ ,‬עי' מ"ב סי' תרכ סק"ב‪,‬‬ ‫נה הו"ד ב"י שהטעם ניתן להמשיך תוך כדי דיבור [כשלא לא חתם כהוגן] כיון‬ ‫מי שמתפלל ביחידות [כגון נשים וכו'] לכאורה אין ענין לומר עשר‬ ‫שנחשב שממשיך בשבחו של הקב"ה]‪ ,‬משא"כ 'ובכן תן פחדך' אינו המשך שבח‪,‬‬ ‫פעמים וידוי‪ ,‬כמש"כ בשעה"צ (שם סק"ג) שאינו נחשב למנין עשר‬ ‫אלא בקשה ולא שייך לסוף ברכה וצ"ע‪ .‬עוד יל"ע שהרי מי ששכח משיב הרוח‪,‬‬ ‫וידויים אלא מה שאומרים בשמו"ע או בחזרת הש"ץ‪.‬‬ ‫ונזכר תוכ"ד לא מהני לכאורה לחזור לראש הברכה ע' שו"ע ס' קיד סע' ד‪.‬‬ ‫לפני מוסף גם כשר"ה חל בשבתז‪ .‬ושאלנו אחד מנכדיו האם יתכן‬ ‫תפילת נעילה לפני פלג המנחה‬ ‫שלקח לעצמו כוס מים לפני התפילה בלי שישימו לב לזה‪.‬‬ ‫והשיב (לפי מה שהכיר הגרי"ש אלישיב זצ"ל בשנים אחרונות)‪,‬‬ ‫יש ליזהר שלא להתפלל תפילת נעילה לפני זמן פלג המנחה (שער‬ ‫שלא היה דבר כזה אצל הסבא להחליט פתאום לקחת כוס מים‬ ‫הציון ס' תרכ"ג ס"ק ה) [פלג המנחה בארץ ישראל ביום‬ ‫במהירות‪ .‬הוא הרגיל את עצמו לעשות כל פעולה בישוב הדעת‪ .‬אם‬ ‫הכיפורים הוא בערך בשעה ‪ 5:21‬וזה נ"מ לאלו המתפללים נעילה‬ ‫היה שותה כוס מים‪ ,‬היה קודם מתישב ליד השולחן‪ ,‬ומברך בישוב‬ ‫בבית‪ ,‬וכן מקומות שמקדימים נעילה משום ברכת כהנים‪ ,‬לשים‬ ‫הדעת‪ ,‬כל מעשיו היה עושה בישוב הדעת‪.‬‬ ‫לב על זמן פלג המנחה [וע' בשער הציון שם ס"ק ב שהזמן‬ ‫[וז"ל המ"ב (ס' ה ס"ק א) "אמרו חז"ל שלא יזרוק הברכה מפיו‬ ‫לכתחילה הוא כשהשמש בראשי האילנות שהוא חצי שעה לפני‬ ‫אלא יכון בעת האמירה‪ ,‬ויברך בנחת‪ .‬וזה לשון ספר חסידים סי'‬ ‫השקיעה (ע"ש)]‪.‬‬ ‫מ"ו‪ :‬כשהוא נוטל ידיו או שמברך על הפירות או על המצוות‬ ‫חולה או יולדת שיאכל פחות מכשיעור האם יקבל ע"ע‬ ‫השגורות בפי כל אדם יכוין לבו לברך לשם בוראו אשר הפליא חסדו‬ ‫עמו ונתן לו הפירות או הלחם להנות מהם וציונו על המצוות‪ ,‬ולא‬ ‫חמשה עינויין‬ ‫יעשה כאדם העושה דבר כמנהג ומוציא דברים מפיו בלא היגיון הלב‬ ‫יש להסתפק בחולה או יולדת שיאכלו פחות פחות מכשיעור משך‬ ‫וכו' בפיו ובשפתיו כבדוני ולבי רחק ממני" עכ"ד‪.‬‬ ‫יוהכ"פ‪ ,‬האם יאמרו הנוסח בתפלת זכה הריני מקבל עלי לענות נפשי‬ ‫והוא גדר גדל להתרחק מכל חטא‪ ,‬בין מחשש ברכה שאינה צריכה‬ ‫וגופי ביוהכ"פ זה והריני מקבל עלי מעתה איסור מלאכה וחמשה‬ ‫וברכה לבטלה ראה עוד בהערהח‪.‬‬ ‫עינויין איסור אכילה ושתיה ורחיצה וסיכה וכו" דלכאורה יש מקום‬ ‫לומר שלא יזכירו עינוי של אכילה ושתיה‪.‬‬ ‫בראש השנה יכתבון‬ ‫ע' בשו"ת מנחת יצחק (חלק י' סי' ל"א סק"י) שיאמר הריני מקבל‬ ‫עמדת בידוק בטחוני‪ :‬בראש השנה כל העולם עוברים לפניו כבני מרום‬ ‫עלי מעתה איסור מלאכה וחמשה עינויים איסור אכילה ושתיה‬ ‫(ר"ה דף טז)‪ .‬ניתן לומר משל ימים האלו‪ ,‬לעמדת 'בידוק ביטחוני'‬ ‫בכשיעור ויאכל פחות משיעור‪ .‬אולם ע' בשו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי'‬ ‫משוכללת מאד‪ ,‬שלא רק מזהה מתכת‪ ,‬אלא אלפי פרטי פרטים‪ ,‬כולל‬ ‫א' סוסקי"ז מש"כ‪ .‬ומ"מ בס' שבת שבתון (הערה מ"ג) הוסיף דאם‬ ‫מחשבות האדם‪ ,‬שימוש בפה ולשון וכל איברי הגוף‪ .‬ובחודש אלול כולם‬ ‫קיים חשש שמא מצבו של החולה יחמיר ויזדקק לאכול כשיעור‬ ‫מכינים עצמם לעבור המכונה בלי עיכובים‪ ,‬אך [אמרו חז"ל ש]רק‬ ‫שלם ביו"כ עדיף טפי שלא יאמר הלשונות בכלל משום שאם יצטרך‬ ‫מעטים מצליחים לעבור המכונה בראש השנה מיד‪ ,‬רוב אנשים צריכים‬ ‫לאכול כשיעור חוץ מאיסור אכילה של יו"כ יעבור גם על איסור‬ ‫בימים אלו של עשרת ימי תשובה זכויות מיוחדות של תשובה‪ ,‬ודוי‬ ‫שבועה או נדר בקבלת תענית והוסיף שאם קיבל ע"ע ונצרך לאכול‬ ‫מעומק הלב עם קבלת על העתידט‪ ,‬תפילה וצעקהי‪ ,‬ולהרבות בצדקה‬ ‫ומעשים טובים ע"מ לעבור ביום הכיפורים‪.‬‬ ‫יתיר נדרו‪.‬‬ ‫ובימים אלו ובפרט ביום הכיפורים נותנים לאדם סייעתא דשמיא‬ ‫ברכות הנהנין לאוכל ושותה שיעורים‬ ‫מיוחדת כדי לעבור אם הוא שב בתשובה‪ ,‬אך אם ימים אלו עוברים עליו‬ ‫חולה האוכל ביוה"כ פחות פחות מכשיעור‪ ,‬ומפסיק תשע דקות בין‬ ‫'כחלום יעוף' ואינו מתעורר במיוחד והראש שלו עסוק בדברים אחרים‪,‬‬ ‫אכילה לאכילה אינו צריך לברך ברכה ראשונה בכל פעם אלא מברך‬ ‫עלול ח"ו לגרום לעצמו הרבה עגמת נפש מיותרת (וכו') בשנה הקרובה‬ ‫שהיה יכול למנוע הכל עכשיויא‪.‬‬ ‫בתחלת האכילה ופוטר את הכל כל זמן שלא הסיח דעת מאכילה‬ ‫עוד בענין תביעות בין אדם לחבירו לפני יום הכיפורים‪ :‬ע"ע בדברי‬ ‫(שו"ת מהרש"ם ח"ו ס' לח‪ ,‬הליכות שלמה פ"ו סע' יא‪ ,‬חוט שני‬ ‫הלבוש ס' תרג סע' א‪ ,‬שיותר טוב לפסוק הדין שיהא שלום בין‬ ‫עמ' קסה)‪.‬‬ ‫הבריות לפני יום הכיפורים‪ ,‬ואם יש דין למטה אין דין למעלה ע"ש‪.‬‬ ‫אם אכל אוכלין כשיעור ‪ 30‬סמ"ק מברך בסוף ברכה אחרונה (ימי‬ ‫הושענא רבה‪ :‬כתבו הספרים שביום זה העולם נידון ועדיין אפשר‬ ‫הרחמים פי"ט סע' כז) אך אם היה מין דגן מעורב בדברים אחרים‬ ‫לקרוע הגזר דין של יום הכיפורים‪ ,‬ועל כן יזהר האדם מאד בתפילתו‬ ‫ולא הי' כזית בדגן הרי זה ספק (שם) ואם אכל פחות מ‪ 29‬סמ"ק‬ ‫ובלימוד התורה ובכל מעשיו ביום הושענא רבה כי הדבר תלוי‬ ‫ישאל שאלת חכם אם צריך לברך ברכה אחרונה‪.‬‬ ‫בתשובה בזמן ההוא עד שמיני עצרת (כ"כ בספרים בשם האריז"ל‬ ‫שתייה לפני הבדלה במוצאי יו"כ‬ ‫והוא בפרי עץ חיים שער הלולב פ"ד (והו"ד בכף החיים ס"ק א – ה‪ ,‬יח)‪.‬‬ ‫אשה שקשה לה להמתין עד שישוב בעלה מבית הכנסת‪ ,‬יכולה‬ ‫בברכת גמר חתימה טובה‬ ‫להבדיל ולשתות את היין (שו"ת שבט הלוי ח"ד ס' נד אות ו) [ואפשר‬ ‫בלי נר‪ ,‬ולשתות רק מלוא לוגמיו של מיץ ענבים שהוא רוב רביעית‬ ‫לתרומות נדרים פלוס "לענין הלכה" הערות והארות ‪0533163916 -‬‬ ‫כ‪ 50‬סמ"ק (שיעור הגר"ח נאה)]‪[ .‬ראה בהערה בענין ברכה אחרונה‬ ‫(מ‪.‬י‪ .‬הרסקין ‪ -‬מודיעין עילית)‬ ‫על שיעור זהד]‪.‬‬ ‫ניתן לקבל הגיליון במייל‪g089285647@gmail.com :‬‬ ‫וכן מותר לשתות מים לפני הבדלה אך יאמר לפני כן "ברוך המבדיל‬ ‫וכן הגליון ללמוד ולקיים על סדר הדף היומי‬ ‫בין קודש לחול" (הליכות שלמה פ"ה אות כג בשם הגרש"ז אויערבך‬ ‫זצ"ל ) ולדעתו מותר לשתות תה בלא סוכר לפני הבדלה (שמענו‬ ‫מהגר"י שוב שליט"א)‪ ,‬וע' בשו"ת שלמת חיים (ס' רנט) בענין‬ ‫ז [שמענו מהרמ"ד לוין שליט"א] ולא הבאנו העובדא בגליון‪ ,‬כיון שלפי הנראה‪,‬‬ ‫שתיית תה או מים מתוקים לפני הבדלה שכתב "אין למחות למי‬ ‫הטעם היה רק משום הרגל או בזבוז זמן‪ ,‬ולא טעם שניתן ללמוד ממנו להלכה‪.‬‬ ‫שינהג היתרה"‪ .‬ודעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל שפטל ומשקאות קלים‬ ‫עוד יש לברר‪ ,‬שלפי הנראה כעת‪ ,‬הגרי"ש אלישיב זצ"ל לא אכל או שתה גם‬ ‫בר"ה שחל בשבת‪ ,‬מעת שתיית הקפה מ‪ 3‬בבוקר עד אחר חצות (ועדיין לא ברור‬ ‫ומוגזים הם כמו מיםו‪( ,‬הגרב"צ קוק שליט"א)‪[ .‬יש לציין שע"פ סוד‬ ‫דבר זה)‪ .‬ויכול להיות שסמך על שיטת הא"ר הובא במ"ב שמותר לצום בר"ה‬ ‫אין לשתות אפילו מים לפני הבדלה (פע"ח שער ח פכ"ד והביאו‬ ‫שחל שבת‪ ,‬ועוד מבואר במשנה ברורה שמי שצם תענית חלום בראש השנה שחל‬ ‫המהרש"ם בדע"ת ס' רצט ובכף החיים רצא או' טוב) ולכן בודאי‬ ‫בשבת שאינו צריך למיתב תענית לתעניתו‪( ,‬ולא צריך כפרה על כך)‪ ,‬וטעם נוסף‬ ‫יש להעדיף להבדיל למי שאפשר]‪.‬‬ ‫להקל כיןן שצם מחמת אריכות התפילה ולא לשם תענית‪.‬‬ ‫ח מענין לענין‪ :‬מי שהתחיל לברך ברוך אתה ד' אלקינו מלך העולם ונזכר שכבר‬ ‫לברך 'גוט יום טוב' במוצאי יום כיפור‬ ‫בירך‪ ,‬ראה בס' משמרת שלום פרק ח הערה ד (להגר"ש פרלוב) שבספר חסידים‬ ‫כתב בשער הציון (תרכג ס"ק טז) לכן יפקדו איש את אחיו‬ ‫כתב ג"כ ברכת מגביה שפלים וסומך נופלים ואך שהמג"א כתב גוערים במי‬ ‫בצאתו מבית הכנסת כדרך שאומרים בשבת ויום טוב "יום טוב"‬ ‫שאומרו‪ ,‬לא היה לו ספר חסידים‪ ,‬וגם הלבוש הביא ברכה זו בספרו‪ .‬מ"מ אחד‬ ‫שטעה והתחיל לברך ברכה שאינה צריכה ברוך אתה ד' אלוקינו מלך העולם‬ ‫איש לרעהו‪.‬‬ ‫יסיים מגביה שפלים [או סומך נופלים] שאולי יציל מברכה לבטלה כיון שיש‬ ‫דעות לאומרה‪ ,‬מ"מ יאמר אח"כ בשכמל"ו‪ .‬עכת"ד‪.‬‬ ‫הנהגת הגרי"ש אלישיב זצ"ל – הכל בישוב הדעת‬ ‫כמו"כ אם ישן שינת קבע ביום יכול לסיים "אשר קדשנו במצוותיו וצונו לעסוק‬ ‫תוך כדי הכנת הגליון לפני ר"ה‪ ,‬נסינו לברר הנהגת הגרי"ש אלישיב‬ ‫בדברי תורה" שדעת המ"ב (ס' מז ס"ק כה) שהמברך על שינת קבע ביום בודאי‬ ‫זצ"ל כשר"ה חל בשבת בענין אכילה לפני מוסף‪ ,‬והתברר שלא אכל‬ ‫לא הפסיד (הערת הרב ש‪ .‬ס‪.).‬‬ ‫(יתכן שעצה להתרחק מהזכרת שם שמים לבטלה רח"ל‪ ,‬הוא ללמוד פ"א‬ ‫דמסכת נדרים‪ ,‬שענינו הכינויים שגדרו חז"ל שלא לבוא לידי שם שמים‬ ‫ד השותה רק שיעור מלא לוגמיו‪ ,‬נכנס לשאלה שאינו יכול לברך ברכה‬ ‫לבטלה)‪.‬‬ ‫אחרונה‪ ,‬אך אינו לכתחילה כיון שנכנס לשאלה של ברכה אחרונה‪,‬‬ ‫ט הבאנו במקום אחר שראוי מאד לכוון בתפילת יום הכיפורים על קבלה על‬ ‫העתיד "יהי רצון שלא אחטא עוד"‪" ,‬ותן בלבנו לעזוב דרך רשע"‪ ,‬ומסדרי‬ ‫וראוי שהבעל יוציאנה בברכה אחרונה כשהבעל שותה רביעית‪ .‬כמו"כ‬ ‫התפילות לא תיקנו את זה בנוסח כיון דהוה כדובר שקרים‪.‬‬ ‫אם היא אכלה מזונות‪ ,‬יכולה לכלול ברכת על הגפן בברכת על המחיה‪.‬‬ ‫י ע' לעיל דברי הרמב"ם שימים אלו מיוחדים לצעקה‪ ,‬ומי שאינו בר הכי לזעוק‬ ‫ה וע' פסחים קה גבי איסור שתיה לפני הבדלה‪ ,‬ושתיה לא אמרן אלא‬ ‫בינו לבין עצמו‪ ,‬עכ"פ באבינו מלכנו ושמע קולנו‪ ,‬יש מצוה לאומרם דרך צעקה‬ ‫בחמרא ושיכרא‪ ,‬א"כ דוקא משקה חשוב הוא דנאסר‪ ,‬וע' במש"כ רבינו‬ ‫כנהוג‪.‬‬ ‫יהונתן ובנמוק"י שהאיסור לשתות מים שראוי להבדיל עליו קודם‬ ‫יא דרשו ד' בהמצאו‪ :‬כמו"כ אדם שצריך ישועה בזיווגים‪ ,‬רפואה פרנסה וכו'‬ ‫הבדלה (אך ע' בשו"ע ס' רצט ס'א שאין לאכול שום דבר‪ ,‬או אפילו‬ ‫אמרו חז"ל שעת רצון והרבה יותר קל הוא להתעורר בימים אלו מכל השנה‪.‬‬ ‫לשתות יין או שאר משקין לפני הבדלה חוץ ממים)‪.‬‬ ‫ו אכן הוסיף הגרי"ש אלישיב זצ"ל שהמנהג הוא שלא שותים אפילו מים‪.‬‬