לענין הלכה · Le'inyan Halacha — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

לענין הלכה
ת שפ" ז בס"ד האזינו שבת שובה
+
הערות מעשיות בהל' ועניני יום הכיפורים
מטרת הגליון לעורר לב המעיין בלבד ולא לסמוך עליו למעשה גליון 600
טבילה בעיו"כ המלך הקדוש
השו"ע (סי' תר"ו ס"ד) מביא מנהג לטבול בעיו"כ אבל כ' שאין בעשרת ימי תשובה אומרים המלך הקדוש ,המלך המשפט ,משום
מברכין על הטבילה ,ומוכח מזה דאע"פ שטבילה זו אינה אלא שעכשיו הם ימי דין שהקב"ה יושב ודן כל העולם ומראה מלכותו
מנהג משום תשובה או משום קרי ,מ"מ היא יותר חמורה וממשלתו שהוא בכל משלה (שו"ע ומ"ב ריש ס' תקפב).
מטבילת עזרא כל השנה (ע' סי' ל"ו מש"כ בזה) ולכן אע"פ אם טעה ואמר הקל הקדוש ונזכר תוך כדי דיבורא (מ"ב שם ס"ק
שהבה"ל סוסי' פ"ח ומהרש"ם בדעת תורה שם פסקו דאין ז) ועדיין לא התחיל ברכה שאחריה ,חוזר ואומר המלך הקדוש
חציצה פוסלת בטבילת עזרא מ"מ בטבילה זו בעיו"כ כ' בשל"ה ואם נזכר לאחר כדי דיבור או אם התחיל ברכה שאחריה אפילו
הובא בדע"ת סי' תר"ו ס"ד ,בודאי צריך להקפיד על חציצה וכן תיבה אחת חוזר לראש שיעור כדי דיבור.
נקט בפשיטות בקצשו"ע (סי' קל"א ס"ו) ,וכן מדוייק גם במ"ב המסופק אם אמר המלך הקדוש :חוזר לראש דחזקה מה שהוא
(סי' תר"ו סקכ"ו) ולהסביר מש"כ שם הרמ"א דאבל שמת לו מת רגיל הוא מזכיר (שם ס"ק ג) .ואם ברור לו שהיה בדעתו בתחלת
בין ר"ה ליו"כ יכול לרחוץ ולטבול בעיו"כ ואע"פ דרחיצה אסור התפלה לומר המלך הקדוש ולאחר זמן מופלג מהתפלה ,נתעורר
כל ל' יום ויו"כ אינו מבטל רק השבעה מ"מ כיון דטבילה זו היא לו ספק דעת המ"ב (ס' קיד ס"ק לח) אין צריך לחזור ,ואם נזכר
מצוה לכן מותר גם רחיצה כדי שלא תהא חציצה בטבילה ,לפ"ז הספק מיד אחר התפילה ע' הליכות שלמה (הל' תפילה פ"ח ס'
כ' המטה אפרים (סי' תר"ו ס"ח) לפני שהולך לטבול יטול צפרני יב) ע"פ המו"ק[ .ויש לעיין בדעת המ"ב שהביא המג"ג בשם המו"ק].
ידיו ורגליו בשני ימים ,ובדיעבד אם לא נטלם לפני עיו"כ כ' באלף בראש השנה ויוה"כ :שהתפלל על הסדר ואח"כ הסתפק אם
המגן (שם סקי"ח) שיטול שניהם בו ביום כיון דהאריז"ל לא אמר המלך הקדוש יתכן שאינו צריך לחזור (מ"ב שם ס"ק ד).
חשש שלא ליטול צפרני ידיו ורגליו ביום אחד כמבואר בשע"ת אמר רק ברוך אתה ד' הקל :ועדיין לא סיים הקל הקדוש כתב
סי' ר"מ סק"כ ,ולכן במקום חציצה בודאי יש להקל .עוד כ' בדעת תורה (סע' ב) בשם הדעת קדושים שדעתו נוטה שאין צריך
המטה אפרים שיחצוץ שיניו לפני הטבילה כדי שלא יהי' דבר לחזור.
חוצץ בין שיניו. תוך כדי דיבור תיקן ואמר 'ברוך אתה ד' המלך הקדוש'
חיוב תפילה עשרת ימי תשובה היא מן התורה לדעת האומר 'הקל הקדוש' צריך לתקן 'תוך כדי דיבור' לומר 'המלך
הרמב"ן הקדוש' (שו"ע ס' תקפב סע' ב) ואם לאו צריך לחזור לראש
התפילה [דג' ברכות ראשונות חשובות כאחת מ"ב שם ס"ק ד].
ע' דברי הרמב"ם (הל' תשובה פ"ב הל' ו) שכתב אעפ"י שהתשובה אכן אם תקן תוך כדי דיבור ואמר 'ברוך אתה ד' המלך הקדוש'
והצעקה יפה לעולם בעשרת הימים שבין ר"ה ליוה"כ היא יפה יש לעיין האם מהני[ ,שכבר סיים הברכה ובזה אינו אלא מברך שוב,
ביותר ומתקבלת היא מיד. דלא מהני ,ואינו מתקן טעותו] .ודעת הגר"ר גרוזובסקי זצ"ל (ס'
וכתב הג"ר יוסף כהן זצ"ל בספר התשובה פתיחת לפרק ב (עמ' זכרון שיח תפילה עמ' רעט) שיצא ידי חובהב.
צז) וגדר התפלה בעשי"ת הוא זעקה כמו בעת צרה ולפי"ז י"ל
דהתפלה בעשי"ת אלו היא לדברי הכל מן התורה ואפילו לדעת
הרמב"ן שאין מצוה מה"ת להתפלל בכל יום ולא תייחד זמן
בדבר כלל ותמיד יאמרו ז"ל תפלה דרבנן ,אלא שהמצוה היא א ובכף החיים שם ס"ק ט כתב דבדיעבד אף אם שהה יותר מכדי דיבור יכול
להתפלל ולזעוק לפני הקל ב"ה בעת הצרה ,יש לומר דבעשי"ת לתקן ולומר המלך הקדוש כל זמן שלא התחיל ברכה הבאה ע"ש טעמו .אכן בס'
שהם הימים שבהם נחרץ גורלו של האדם אם לחיים או למות אור לציון (ח"ד פ"ו סע' א השיג עליו והוכיח דאחר כדי דיבור א"א לתקן אלא
חוזר לראש).
מודה שהתפלה בימים אלו הם מן התורה ,והוו כעת צרה והרת ב תוך כדי דיבור חזר ל'אתה קדוש' :והוסיף הגר"ר גרוזובסקי זצ"ל
סכנה גם לענין זה שמצוה מן התורה לזעוק ולהתפלל לפני השי"ת שאפשר שאפילו אם היה חוזר בתוך כדי דיבור לתחילת ברכת אתה
ע"ש. קדוש והיה אומר ברכה שלימה ,גם היה יוצא בדיעבד ידי חובה (וכן
זעקת אבינו מלכנו :ומהזמנים בעשרת ימי תשובה שמקיימים הו"ד בס' שערי ימים הנוראים ,ס' שגיאות מי יבין (ס' סא הערה כ) ,וס'
מצות זעקה הוא בעת אמירת אבינו מלכנו ,ו'שמע קולנו' שיח מרדכי עמ' שלג) ,וע"ע דברי הגר"י בלוי זצ"ל בספרו ברכת יעקב
בסליחות (ועוד קטעים בודדים) כל אלו הם קיום מצוה עמ' קלט שהביא [בשאלה בברכת ק"ש] ע"פ דברי המ"ב בהל' ק"ש ס'
דאורייתא לדעת הרמב"ן של תפילה בעת צרה בעשרת ימי נט בבה"ל ד"ה ונזכר מיד[ ,וכן ראה משמעות המ"ב סי' קלט ס"ק טו מבואר
תשובה (אכן ראה הערה לעיל). בהל' ברכת תורה שאם סיים הברכה אינו יכול לתקן] שאחרי שסיים ברכה
[דרשו ד' בהמצאו – כל זה בציבור אבל גם יחיד בינו לבין עצמו לא ניתן לתקן אלא הסיום אבל לא מהני לחזור על הברכה עצמה ,וכן
הביא שם ע"פ כמה אחרונים וצ"ע.
הוא עת רצון גדול להתפלל על כל צרה שלא תבוא]. תוך כדי דיבור חזר ל'ובכן תן פחדך' :מעשה שקרה בראש השנה תשפ"ז ,שאחד
מצות היום של יום הכיפורים אמר הקל הקדוש ,ותוך כדי דיבור החליט לחזור לוכן תן פחדך [וחשב שאם
יתקן בהמלך הקדוש ,יפסיד כל תפילת ר"ה 'ובכן תן פחדך' ,וחשב שיכול לתקן
מצוה עוברת :ע' חינוך (מצוה שסד) שכתב במצות ודוי של יום תוך כדי דיבור כל הברכה] .וכתב בס' שיח מרדכי (שם) ,שיש לדון שלפי דברי
הכיפורים "והעובר ע"ז ולא התודה על חטאיו ביוה"כ ,שהוא יום הגר"ר גרוזובסקי זצ"ל שצידד שמהני לחזור לתחילת ברכת 'אתה קדוש' ,גם
קבוע מעולם לסליחה ולכפרה ביטל עשה זה"ג. מהני לחזור לתחילת ובכן תן פחדך (ונשאר בצ"ע) .ולכאורה יש מקום לחלק,
כיון ש'אתה קדוש' יכול להיות המשך שבח ומתחבר לברוך אתה ד' הקל הקדוש
'אתה קדוש ושמך קדוש' וכו' מלך הקדוש (וכמו שהובא בחיי אדם כלל ה שאם
ענה אמן בסוף ברכה נחשב כמוסיף בשבח ,וכתב כן ע"פ שו"ת רשב"א ח"א ס'
ג אף שיש ענין לומר וידוי עשר פעמים ביוה"כ ,עי' מ"ב סי' תרכ סק"ב, נה הו"ד ב"י שהטעם ניתן להמשיך תוך כדי דיבור [כשלא לא חתם כהוגן] כיון
מי שמתפלל ביחידות [כגון נשים וכו'] לכאורה אין ענין לומר עשר שנחשב שממשיך בשבחו של הקב"ה] ,משא"כ 'ובכן תן פחדך' אינו המשך שבח,
פעמים וידוי ,כמש"כ בשעה"צ (שם סק"ג) שאינו נחשב למנין עשר אלא בקשה ולא שייך לסוף ברכה וצ"ע .עוד יל"ע שהרי מי ששכח משיב הרוח,
וידויים אלא מה שאומרים בשמו"ע או בחזרת הש"ץ. ונזכר תוכ"ד לא מהני לכאורה לחזור לראש הברכה ע' שו"ע ס' קיד סע' ד.
לפני מוסף גם כשר"ה חל בשבתז .ושאלנו אחד מנכדיו האם יתכן תפילת נעילה לפני פלג המנחה
שלקח לעצמו כוס מים לפני התפילה בלי שישימו לב לזה.
והשיב (לפי מה שהכיר הגרי"ש אלישיב זצ"ל בשנים אחרונות), יש ליזהר שלא להתפלל תפילת נעילה לפני זמן פלג המנחה (שער
שלא היה דבר כזה אצל הסבא להחליט פתאום לקחת כוס מים הציון ס' תרכ"ג ס"ק ה) [פלג המנחה בארץ ישראל ביום
במהירות .הוא הרגיל את עצמו לעשות כל פעולה בישוב הדעת .אם הכיפורים הוא בערך בשעה 5:21וזה נ"מ לאלו המתפללים נעילה
היה שותה כוס מים ,היה קודם מתישב ליד השולחן ,ומברך בישוב בבית ,וכן מקומות שמקדימים נעילה משום ברכת כהנים ,לשים
הדעת ,כל מעשיו היה עושה בישוב הדעת. לב על זמן פלג המנחה [וע' בשער הציון שם ס"ק ב שהזמן
[וז"ל המ"ב (ס' ה ס"ק א) "אמרו חז"ל שלא יזרוק הברכה מפיו לכתחילה הוא כשהשמש בראשי האילנות שהוא חצי שעה לפני
אלא יכון בעת האמירה ,ויברך בנחת .וזה לשון ספר חסידים סי' השקיעה (ע"ש)].
מ"ו :כשהוא נוטל ידיו או שמברך על הפירות או על המצוות חולה או יולדת שיאכל פחות מכשיעור האם יקבל ע"ע
השגורות בפי כל אדם יכוין לבו לברך לשם בוראו אשר הפליא חסדו
עמו ונתן לו הפירות או הלחם להנות מהם וציונו על המצוות ,ולא חמשה עינויין
יעשה כאדם העושה דבר כמנהג ומוציא דברים מפיו בלא היגיון הלב יש להסתפק בחולה או יולדת שיאכלו פחות פחות מכשיעור משך
וכו' בפיו ובשפתיו כבדוני ולבי רחק ממני" עכ"ד. יוהכ"פ ,האם יאמרו הנוסח בתפלת זכה הריני מקבל עלי לענות נפשי
והוא גדר גדל להתרחק מכל חטא ,בין מחשש ברכה שאינה צריכה וגופי ביוהכ"פ זה והריני מקבל עלי מעתה איסור מלאכה וחמשה
וברכה לבטלה ראה עוד בהערהח. עינויין איסור אכילה ושתיה ורחיצה וסיכה וכו" דלכאורה יש מקום
לומר שלא יזכירו עינוי של אכילה ושתיה.
בראש השנה יכתבון ע' בשו"ת מנחת יצחק (חלק י' סי' ל"א סק"י) שיאמר הריני מקבל
עמדת בידוק בטחוני :בראש השנה כל העולם עוברים לפניו כבני מרום עלי מעתה איסור מלאכה וחמשה עינויים איסור אכילה ושתיה
(ר"ה דף טז) .ניתן לומר משל ימים האלו ,לעמדת 'בידוק ביטחוני' בכשיעור ויאכל פחות משיעור .אולם ע' בשו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי'
משוכללת מאד ,שלא רק מזהה מתכת ,אלא אלפי פרטי פרטים ,כולל א' סוסקי"ז מש"כ .ומ"מ בס' שבת שבתון (הערה מ"ג) הוסיף דאם
מחשבות האדם ,שימוש בפה ולשון וכל איברי הגוף .ובחודש אלול כולם קיים חשש שמא מצבו של החולה יחמיר ויזדקק לאכול כשיעור
מכינים עצמם לעבור המכונה בלי עיכובים ,אך [אמרו חז"ל ש]רק שלם ביו"כ עדיף טפי שלא יאמר הלשונות בכלל משום שאם יצטרך
מעטים מצליחים לעבור המכונה בראש השנה מיד ,רוב אנשים צריכים לאכול כשיעור חוץ מאיסור אכילה של יו"כ יעבור גם על איסור
בימים אלו של עשרת ימי תשובה זכויות מיוחדות של תשובה ,ודוי שבועה או נדר בקבלת תענית והוסיף שאם קיבל ע"ע ונצרך לאכול
מעומק הלב עם קבלת על העתידט ,תפילה וצעקהי ,ולהרבות בצדקה
ומעשים טובים ע"מ לעבור ביום הכיפורים. יתיר נדרו.
ובימים אלו ובפרט ביום הכיפורים נותנים לאדם סייעתא דשמיא ברכות הנהנין לאוכל ושותה שיעורים
מיוחדת כדי לעבור אם הוא שב בתשובה ,אך אם ימים אלו עוברים עליו חולה האוכל ביוה"כ פחות פחות מכשיעור ,ומפסיק תשע דקות בין
'כחלום יעוף' ואינו מתעורר במיוחד והראש שלו עסוק בדברים אחרים, אכילה לאכילה אינו צריך לברך ברכה ראשונה בכל פעם אלא מברך
עלול ח"ו לגרום לעצמו הרבה עגמת נפש מיותרת (וכו') בשנה הקרובה
שהיה יכול למנוע הכל עכשיויא. בתחלת האכילה ופוטר את הכל כל זמן שלא הסיח דעת מאכילה
עוד בענין תביעות בין אדם לחבירו לפני יום הכיפורים :ע"ע בדברי (שו"ת מהרש"ם ח"ו ס' לח ,הליכות שלמה פ"ו סע' יא ,חוט שני
הלבוש ס' תרג סע' א ,שיותר טוב לפסוק הדין שיהא שלום בין עמ' קסה).
הבריות לפני יום הכיפורים ,ואם יש דין למטה אין דין למעלה ע"ש. אם אכל אוכלין כשיעור 30סמ"ק מברך בסוף ברכה אחרונה (ימי
הושענא רבה :כתבו הספרים שביום זה העולם נידון ועדיין אפשר הרחמים פי"ט סע' כז) אך אם היה מין דגן מעורב בדברים אחרים
לקרוע הגזר דין של יום הכיפורים ,ועל כן יזהר האדם מאד בתפילתו ולא הי' כזית בדגן הרי זה ספק (שם) ואם אכל פחות מ 29סמ"ק
ובלימוד התורה ובכל מעשיו ביום הושענא רבה כי הדבר תלוי ישאל שאלת חכם אם צריך לברך ברכה אחרונה.
בתשובה בזמן ההוא עד שמיני עצרת (כ"כ בספרים בשם האריז"ל שתייה לפני הבדלה במוצאי יו"כ
והוא בפרי עץ חיים שער הלולב פ"ד (והו"ד בכף החיים ס"ק א – ה ,יח). אשה שקשה לה להמתין עד שישוב בעלה מבית הכנסת ,יכולה
בברכת גמר חתימה טובה להבדיל ולשתות את היין (שו"ת שבט הלוי ח"ד ס' נד אות ו) [ואפשר
בלי נר ,ולשתות רק מלוא לוגמיו של מיץ ענבים שהוא רוב רביעית
לתרומות נדרים פלוס "לענין הלכה" הערות והארות 0533163916 - כ 50סמ"ק (שיעור הגר"ח נאה)][ .ראה בהערה בענין ברכה אחרונה
(מ.י .הרסקין -מודיעין עילית) על שיעור זהד].
ניתן לקבל הגיליון במיילg089285647@gmail.com : וכן מותר לשתות מים לפני הבדלה אך יאמר לפני כן "ברוך המבדיל
וכן הגליון ללמוד ולקיים על סדר הדף היומי בין קודש לחול" (הליכות שלמה פ"ה אות כג בשם הגרש"ז אויערבך
זצ"ל ) ולדעתו מותר לשתות תה בלא סוכר לפני הבדלה (שמענו
מהגר"י שוב שליט"א) ,וע' בשו"ת שלמת חיים (ס' רנט) בענין
ז [שמענו מהרמ"ד לוין שליט"א] ולא הבאנו העובדא בגליון ,כיון שלפי הנראה, שתיית תה או מים מתוקים לפני הבדלה שכתב "אין למחות למי
הטעם היה רק משום הרגל או בזבוז זמן ,ולא טעם שניתן ללמוד ממנו להלכה. שינהג היתרה" .ודעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל שפטל ומשקאות קלים
עוד יש לברר ,שלפי הנראה כעת ,הגרי"ש אלישיב זצ"ל לא אכל או שתה גם
בר"ה שחל בשבת ,מעת שתיית הקפה מ 3בבוקר עד אחר חצות (ועדיין לא ברור ומוגזים הם כמו מיםו( ,הגרב"צ קוק שליט"א)[ .יש לציין שע"פ סוד
דבר זה) .ויכול להיות שסמך על שיטת הא"ר הובא במ"ב שמותר לצום בר"ה אין לשתות אפילו מים לפני הבדלה (פע"ח שער ח פכ"ד והביאו
שחל שבת ,ועוד מבואר במשנה ברורה שמי שצם תענית חלום בראש השנה שחל המהרש"ם בדע"ת ס' רצט ובכף החיים רצא או' טוב) ולכן בודאי
בשבת שאינו צריך למיתב תענית לתעניתו( ,ולא צריך כפרה על כך) ,וטעם נוסף יש להעדיף להבדיל למי שאפשר].
להקל כיןן שצם מחמת אריכות התפילה ולא לשם תענית.
ח מענין לענין :מי שהתחיל לברך ברוך אתה ד' אלקינו מלך העולם ונזכר שכבר לברך 'גוט יום טוב' במוצאי יום כיפור
בירך ,ראה בס' משמרת שלום פרק ח הערה ד (להגר"ש פרלוב) שבספר חסידים כתב בשער הציון (תרכג ס"ק טז) לכן יפקדו איש את אחיו
כתב ג"כ ברכת מגביה שפלים וסומך נופלים ואך שהמג"א כתב גוערים במי בצאתו מבית הכנסת כדרך שאומרים בשבת ויום טוב "יום טוב"
שאומרו ,לא היה לו ספר חסידים ,וגם הלבוש הביא ברכה זו בספרו .מ"מ אחד
שטעה והתחיל לברך ברכה שאינה צריכה ברוך אתה ד' אלוקינו מלך העולם איש לרעהו.
יסיים מגביה שפלים [או סומך נופלים] שאולי יציל מברכה לבטלה כיון שיש
דעות לאומרה ,מ"מ יאמר אח"כ בשכמל"ו .עכת"ד.
הנהגת הגרי"ש אלישיב זצ"ל – הכל בישוב הדעת
כמו"כ אם ישן שינת קבע ביום יכול לסיים "אשר קדשנו במצוותיו וצונו לעסוק תוך כדי הכנת הגליון לפני ר"ה ,נסינו לברר הנהגת הגרי"ש אלישיב
בדברי תורה" שדעת המ"ב (ס' מז ס"ק כה) שהמברך על שינת קבע ביום בודאי זצ"ל כשר"ה חל בשבת בענין אכילה לפני מוסף ,והתברר שלא אכל
לא הפסיד (הערת הרב ש .ס.).
(יתכן שעצה להתרחק מהזכרת שם שמים לבטלה רח"ל ,הוא ללמוד פ"א
דמסכת נדרים ,שענינו הכינויים שגדרו חז"ל שלא לבוא לידי שם שמים ד השותה רק שיעור מלא לוגמיו ,נכנס לשאלה שאינו יכול לברך ברכה
לבטלה). אחרונה ,אך אינו לכתחילה כיון שנכנס לשאלה של ברכה אחרונה,
ט הבאנו במקום אחר שראוי מאד לכוון בתפילת יום הכיפורים על קבלה על
העתיד "יהי רצון שלא אחטא עוד"" ,ותן בלבנו לעזוב דרך רשע" ,ומסדרי וראוי שהבעל יוציאנה בברכה אחרונה כשהבעל שותה רביעית .כמו"כ
התפילות לא תיקנו את זה בנוסח כיון דהוה כדובר שקרים. אם היא אכלה מזונות ,יכולה לכלול ברכת על הגפן בברכת על המחיה.
י ע' לעיל דברי הרמב"ם שימים אלו מיוחדים לצעקה ,ומי שאינו בר הכי לזעוק ה וע' פסחים קה גבי איסור שתיה לפני הבדלה ,ושתיה לא אמרן אלא
בינו לבין עצמו ,עכ"פ באבינו מלכנו ושמע קולנו ,יש מצוה לאומרם דרך צעקה בחמרא ושיכרא ,א"כ דוקא משקה חשוב הוא דנאסר ,וע' במש"כ רבינו
כנהוג. יהונתן ובנמוק"י שהאיסור לשתות מים שראוי להבדיל עליו קודם
יא דרשו ד' בהמצאו :כמו"כ אדם שצריך ישועה בזיווגים ,רפואה פרנסה וכו' הבדלה (אך ע' בשו"ע ס' רצט ס'א שאין לאכול שום דבר ,או אפילו
אמרו חז"ל שעת רצון והרבה יותר קל הוא להתעורר בימים אלו מכל השנה. לשתות יין או שאר משקין לפני הבדלה חוץ ממים).
ו אכן הוסיף הגרי"ש אלישיב זצ"ל שהמנהג הוא שלא שותים אפילו מים.
