gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אמרי קודש קאפיטשיניץ · Imrei Koidesh Kapischnitz — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: אמרי קודש קאפיטשיניץ · Imrei Koidesh Kapischnitz

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

אמרי קודש קאפיטשיניץ · Imrei Koidesh Kapischnitz — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫לקט אמרי קודש‬ ‫ממרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫יום הקדוש‬ ‫וכל זה הוא בכדי שהאדם יהיה לו לב שבור‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫"וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם‬ ‫יוכל ללכת בדרך הנכונה ללא גאות חס וחלילה‪ .‬וזהו‬ ‫לפני ה' וימותו ויאמר ה' אל משה וגו' ואל יבוא בכל עת‬ ‫הסתכל בשלשה דברים‪ ,‬היינו התבונן בשלשה דברים‬ ‫אל הקודש וגו' כתונת בד קודש ילבש ומכנסי בד יהיו‬ ‫אלו‪ ,‬שכאשר האדם מתבונן תמיד בדברים הללו ובא‬ ‫על בשרו וגו'"‪( ,‬ויקרא טז‪ ,‬א ‪-‬ג)‪ :‬והנה ה'אור החיים' הק'‬ ‫לידי שפלות לא יבוא לידי עבירה‪ ,‬אך בשעת העבירה‬ ‫ועוד מפרשים מדקדקים מה נאמר בדיבור הראשון‪,‬‬ ‫גופא היצר הרע כבר לא יתן לו להתבונן בדברים אלו‪,‬‬ ‫ועוד מקשים מה ענין שייכות מצוות קרבנות ועבודת יום‬ ‫כי עיקר עבודת היצר הרע הוא להכשיל את האדם‬ ‫הכיפורים למיתת בני אהרן‪ ,‬וברש"י כבר פירש על פי‬ ‫השלם בעניני העולם הזה באכילה שתיה וכו'‪ ,‬ושם‬ ‫ההערות האלו‪ .‬ויש לומר דהנה הכהן הגדול עבודתו‬ ‫רצונו להכשילו חס וחלילה‪ ,‬ואז עיקר העבודה היא‬ ‫בקודש פנימה היה על שלשה דברים‪ .‬א' לכפר על כל‬ ‫להתבונן בשלשה דברים אלו‪.‬‬ ‫עוונות בני ישראל‪ ,‬ב' המלצת טוב על בני ישראל‪ .‬ג'‬ ‫וזה היה עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים‪ ,‬שהיה צריך‬ ‫בקשות על ישועות בני ישראל בבני חיי ומזוני וכל‬ ‫לעבוד בעיקר להגיע ללב נשבר‪ ,‬ולכן המצוה הייתה‬ ‫הנכלל בזה‪.‬‬ ‫בבגדי לבן‪ ,‬ואם אמנם איתא בגמ' (ר"ה כו‪ ).‬שהטעם הוא‬ ‫והנה איתא באבות (ג‪ ,‬א) הסתכל בשלשה דברים ואין‬ ‫משום שאין קטיגור נעשה סניגור‪ ,‬אך עוד טעם יש בזה‬ ‫אתה בא לידי עבירה‪ ,‬דע מאין באת ולאן אתה הולך‬ ‫במדרש (ויק"ר כא) ר' לוי אמר מפני גאוה‪ ,‬על שום אל‬ ‫ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון וכו'‪ .‬וידוע מאמרו‬ ‫תתהדר לפני מלך‪ .‬ורק אם הגיע ל"לב נשבר" אז היה‬ ‫של הרה"ק מרוז'ין שאמר בעת נישואי בנו הרה"ק‬ ‫יכול הכהן גדול לפעול את הג' דברים הנ"ל‪ .‬וזהו ואל‬ ‫אדמוה"ז מסאדיגורה דאיתא ברש"י עה"פ (בראשית כד‪,‬‬ ‫יבוא "בכל עת"‪ ,‬כי ישנם כ"ח עתים‪ ,‬וביניהם עת‬ ‫סה) ותקח הצעיף ותתכס כמו ותקבר ותשבר‪ ,‬וביאר‬ ‫לחשות ועת לדבר‪ ,‬כי אם לא בא לידי שפלות מוטב‬ ‫ברוח קדשו שיש ג' זמנים באדם שנעשה בפרסום וכולן‬ ‫שלא יבקש ויחשה‪.‬ושלשה דברים אלו מרומזים‬ ‫מלווים אותו‪ ,‬כשנולד בעת הברית מילה‪ ,‬וכשנכנס‬ ‫בפסוקים‪" ,‬כתנת בד קדש ילבש" מרמז על יום המיתה‪,‬‬ ‫לחופה וכשנפטר מן העולם‪ .‬והנה תינוק שנולד אינו‬ ‫"ומכנסי בד" מרומז על יום החופה‪" ,‬ובאבנט בד יחגור"‬ ‫יודע ומרגיש מכלום‪ ,‬וכמו כן כשאדם נפטר מן העולם‬ ‫על יום לידתו שעוטפים את הרך באבנט‪( ,‬וכאן רמז למנהג‬ ‫גם כן אין לו התפעלות מכל מה שסביבו‪ ,‬אך כשנכנס‬ ‫העתיק לעטפו באבנט שאח"כ נהגו לתרום לאבנט לס"ת)‪" ,‬ובמצנפת‬ ‫לחופה יודע ומרגיש הכל ויכול להתפעל‪ .‬וזהו כוונת‬ ‫בד" רמז על הגאות‪.‬‬ ‫רש"י שהכניסה לחופה תהיה כמו כשנולד וכשנפטר‬ ‫וזהו ענין הדיבור הראשון‪ ,‬שבני אהרן לא היה להם הלב‬ ‫ללא שום התפעלות‪ ,‬ותקח הצעיר ותתכס כמו ותקבר‬ ‫נשבר כדבעי‪ ,‬ולכן רצו להיכנס לפני ולפנים ללא רשות‪,‬‬ ‫ותשבר‪ ,‬ועל שלשת זמנים אלו כיוון ר' עקביא בן‬ ‫כי הבינו בעצמם כי הם בבחי' "בקרובי אקדש"‪ ,‬ולכן‬ ‫מהללאל‪ ,‬ותשבר מרמז למאין באת על דרך יושבת על‬ ‫היה מעט בגאות‪ ,‬ועי' אוה"ח בתחילת הפרשה שאומר‬ ‫המשבר‪ ,‬ותקבר לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון‬ ‫כן‪ ,‬וזה השייכות של מיתת בני אהרן לעבודת בית‬ ‫היינו בשעה שמסתלק מן העולם‪ ,‬ותתכס לאן אתה‬ ‫המקדש ביוה"כ‪ .‬ולכן כשנולד ילד והוא הרי אינו מרגיש‬ ‫הולך‪ ,‬על דרך דור הולך ודור בא‪ ,‬כי בעת כניסת אדם‬ ‫בכלום‪ ,‬ע"כ צריכים אביו ואמו להרגיש בשפלות עצמם‬ ‫לחופה נקרא כבר דור הולך‪.‬‬ ‫בבחי' "מאין באת"‪( .‬קידושא רבה אחרי תשס"ט)‪.‬‬ ‫סיפורי קודש שנשמעו מפי מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫יום הכיפורים‬ ‫ישב בבית מדרש עם הקיטל והיו הקהל עוברים‬ ‫דודי הה"ק מסאדיגורה זי"ע אמר פעם ‪ -‬והובא בספרו‬ ‫להתברך עם קוויטלעך לגמר חתימה טובה‪.‬‬ ‫'אביר יעקב'‪ ,‬שאיתא מהבעש"ט הקדוש שכל יהודי‬ ‫פשוט שטרוד כל יום למחייתו על הפרנסה ועל‬ ‫וסיפר לי הרה"ח רבי אלימלך אויגנשטיין ז"ל אשר‬ ‫הכלכלה‪ ,‬והנה מגיע כמה דקות קודם השקיעה‪ ,‬ומיד‬ ‫באחת השנים‪ ,‬בלילה שלפני היום הקדוש‪ ,‬זכה להיכנס‬ ‫רץ להתפלל תפלת מנחה ביחידות ועוזב את כל עסקיו‪,‬‬ ‫לפני זקיני הקדוש בבית מדרשו בבורו פארק‪ ,‬יחד עם‬ ‫אזי אפילו מלאכים ושרפים רועדים מאותו אדם‪.‬‬ ‫שלושת בניו‪ ,‬להגיש לפניו קוויטל בשעה נעלה זו‪ .‬והנה‪,‬‬ ‫כאשר נכנס אל חדרו של זקיני‪ ,‬הבחין זקיני בשלושת‬ ‫ודודי הסביר שזה מניצוץ של יום הקדוש‪ ,‬שביום הקדוש‬ ‫ילדיו שנכנסו עמו‪ ,‬ופניו ממש נהרו‪ ,‬וזרחו משמחה‪,‬‬ ‫היה בדרגה עליונה‪ ,‬ומזה בא לו כח כל השנה‪ ,‬ושהולך‬ ‫וסיפר שהיה נראה כאילו היו ילדיו או נכדיו שלו‪...‬‬ ‫אותו אדם להתפלל אזי הוא אצלו בחינה של 'יום‬ ‫הכיפורים'‪.‬‬ ‫אצל זקיני הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל‬ ‫ובאמת כן איתא מזקיני הרה"ק רבי אברהם יהושע‬ ‫מקאפיטשיניץ ב'כל נדרי' היו מוציאים רק ספר תורה‬ ‫העשיל ממעזיבוז זי"ע בספרו הקדוש 'אור יהושע'‬ ‫אחד‪ ,‬והיה יוצא מחדרו ואוחז את הספר תורה בידו‪,‬‬ ‫שמביא ששמע מזקינו ואינו זוכר אם הוא מזקינו הרה"ק‬ ‫ושנישק את הספר תורה בכה בבכיות עצומות ‪ -‬כך‬ ‫מאפטא או מזקינו הס"ק מרוז'ין‪ ,‬שאיתא בחז"ל ששלח‬ ‫זוכרני שהייתי אצלו ביוה"ק‪ ,‬ואחרי ברכת 'שהחיינו' היה‬ ‫לו שיבוא ביום הכיפורים שחל בחשבונו‪ ,‬שאדם שעושה‬ ‫נכנס לחדרו‪.‬‬ ‫חשבון הנפש בכל יום שהוא‪ ,‬הוה אצלו בחינה של יום‬ ‫הכיפורים‪.‬‬ ‫סדר העבודה של יוה"ק היו אומרים אצל הרה"ק‬ ‫מאפטא וצאצאיו הקדושים בנוסח אשכנז אמיץ כח וכו'‪,‬‬ ‫זקיני הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מקאפיטשיניץ‬ ‫אולם זקיני הה"ק רבי יצחק מאיר מקאפיטשיניץ התחיל‬ ‫זי"ע היה נוהג לערוך את מנהג הכפרות בערב יום‬ ‫לומר בנוסח ספרד‪.‬‬ ‫הקדוש לפנות בוקר‪ ,‬והיה חובש את הסויבל היטל‪,‬‬ ‫ובירך ברכה על כיסוי הדם‪.‬‬ ‫ומסופר על הרה"ק מאפטא שהיה לו עבודה גדולה בעת‬ ‫אמירת סדר העבודה‪ ,‬ואמר בנוסח 'וכך הייתי אומר'‪,‬‬ ‫ולא 'וכך היה אומר'‪ ,‬שאמר שבגלגלו הקודם היה כהן‬ ‫מנהג רבוה"ק לבית אפטא לחלק בערב יום הק' אחר‬ ‫גדול‪.‬‬ ‫תפלת שחרית האניג לעקיך‪ ,‬ושמעתי על זה מעשה‬ ‫מהגה"צ רבי משה ביק אבד"ק מעזיבוז זצ"ל‪ ,‬שפעם ישב‬ ‫הרה"ק רבי יצחק מאיר מזינקוב זיע"א בערב יום הקדוש‬ ‫המנהג אצל רבוה"ק מזינקוב שלא היו אומרים את‬ ‫ואכל הרבה לעקיך‪ ,‬ובכל חתיכה שאכל אמר‪' :‬רבונו של‬ ‫ה'שיח היחוד' בליל יוה"ק‪ ,‬אלא היו אומרים זאת בליל‬ ‫עולם נא דיר נאך א קרבן'‪.‬‬ ‫שביעי של פסח‪ ,‬ואני הנהגתי שיאמרו בשניהם‪.‬‬ ‫זקיני הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מקאפיטשיניץ‬ ‫סיפר לי דודי הרה"ח ר' נפתלי פליטנשטיין מבני ברק‬ ‫היה עורך השלחן בערב יום הקדוש רק בסעודה‬ ‫ע"ה‪ ,‬שהיה נוכח בשעת מעשה‪ ,‬שבשנת תרצ"ט‬ ‫הראשונה‪ ,‬שהיה תיכף לאחר תפלת שחרית‪ ,‬הסעודה‬ ‫כשזקיני הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל‬ ‫השניה אכל לעצמו לבדו‪ ,‬ושעה קודם 'כל נדרי' כבר‬ ‫מקאפיטשיניץ זי"ע היה בוויעין ביום הכיפורים‪ ,‬התכנסו‬ ‫מגזע הרה"ק מראפשיץ וכו'‪ ,‬ותוך הדברים אמר שהוא‬ ‫מנין יהודים בביתו של זקיני לתפילות יום הקדוש‪ .‬פחד‬ ‫גם נכד של הה"ק רבי מאיר מפרעמישלאן זי"ע‪ ,‬מיד‬ ‫ואימה שרר במקום מגודל האימה השוררת מבחוץ‪ ,‬וכך‬ ‫זקיני הלך והוציא לו את הכיפה של זקיני רבי מאיר‪,‬‬ ‫התמשכה התפלה‪ ,‬זקיני עמד בצד והתפלל במקומו‬ ‫וסיפר לו את המעשה שבזכות הכיפה הזאת של זקיני‬ ‫והיה חבוש על ראשו כיפה מהרה"ק רבי מאיר‬ ‫ניצל מהרשעים‪.‬‬ ‫מפרעימשלאן זי"ע ‪ -‬את הכיפה קנה בוויעין מאחד‬ ‫מנכדי הרה"ק רבי מאיר מפרעמישלאן‪.‬‬ ‫אצל רבוה"ק היו נוהגים לערוך הקידוש לבנה מיד אחר‬ ‫בעיצומה של התפלה התפרצו אל הבית חיילים נאצים‪,‬‬ ‫תפלת ערבית עוד קודם הבדלה‪ ,‬ואח"כ היו עושין‬ ‫וביקשו לעצור את זקיני בעוון התכנסות לא חוקית‪ ,‬ורצו‬ ‫הבדלה‪ ,‬ולאחר מכן יותר מאוחר היו נכנסים לשלחן‬ ‫לקחתו לבית הסוהר‪ ,‬אך זקיני השפיל את הטלית‬ ‫הטהור‪ ,‬ואצל זקיני הה"ק רבי אברהם יהושע העשיל‬ ‫לאחוריו ונשאר לעמוד עם הטלית על כתפיו והכיפה‬ ‫מקאפיטשיניץ היה הטיש של 'מוצאי יום הקדוש' מאוד‬ ‫של ר' מאיר'ל חבושה על ראשו‪ ,‬והחיילים ראו שאינו‬ ‫מרומם‪ ,‬ובפרט בשנה שהייתי אצלו בארה"ב שאז אמרו‬ ‫רוצה לבוא עמם‪ ,‬התחילו למשוך אותו בכח‪ ,‬והנה‬ ‫לפתע תפס אותו חייל שמשך את זקיני פחד נורא ‪ -‬עד‬ ‫שלא יהיה טיש כי היה חלש‪ ,‬אבל אח"כ התחזק קצת‪,‬‬ ‫שעזב את המקום והתנצל‪ ,‬והלכו להם החיילים באופן‬ ‫ונכנס לטיש‪ ,‬ואח"כ קידש את הלבנה והיה מאוד שמח‪.‬‬ ‫פלא‪.‬‬ ‫שמעתי מהגה"צ רבי משה ביק אבד"ק מעזיבוז‪,‬‬ ‫לימים‪ ,‬כשזקיני הקדוש סיפר עובדה זו‪ ,‬תלה את הנס‬ ‫שהמנהג אצל רבוה"ק ממעזיבוז לאכול במוצאי יום‬ ‫הגלוי בזכותו של הרה"ק רבי מאיר מפרעמישלאן זי"ע‪,‬‬ ‫הקדווש מאכל 'קרויט'‪.‬‬ ‫אשר חבש לראשו את כיפתו באותה שעה‪.‬‬ ‫ושמעתי בארה"ב מהרבי מסוליצא זצ"ל‪ ,‬שנכנס אחר‬ ‫המלחמה אל זקיני‪ ,‬וזקיני שאל ליחוסו‪ ,‬וסיפר שהוא‬ ‫הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל ממאכנובקא זיע"א ‪ -‬יום הכיפורים‬ ‫כאשר הרה"ק ממאכנובקא זיע"א עלה לארץ ישראל הייתי מאוד קרוב אליו‪ ,‬ואף שמשתי אותו בגבאות כמה פעמים‪,‬‬ ‫והכיר לי טובה על כך והיה מכבד אותי לעלות לספר תורה של הרה"ק הבעש"ט הק' שהיה מונח בבית גנזיו‪ .‬בזמן‬ ‫שעלה לארץ ישראל האט ער גלאך געקויפט דער עולם‪ ,‬מהאט געזיין אז סאיז עפעס א 'משהו מיוחד'‪.‬‬ ‫הרה"ק ממאכנובקא עלה לארץ ישראל בחמשה עשר בשבט ובעת הקבלת פנים בלוד‪ ,‬הביט על הנוכחים ושאל ר' נחום‬ ‫מרדכי איז נישט דא? ‪ -‬הוא החסיד המרומם ר' נחום מרדכי פורס שהיה עוד אצל הרה"ק ר' איציק'ל מסקווירא זיע"א‪.‬‬ ‫ואמרו לו שאכן הסתלק לפני כחודשיים ימים‪.‬‬ ‫אח"כ הלך לאכסניה בתל אביב ונכנסו הרוזינע רעב'ס לקבל את פניו‪ ,‬בין והיה להה"ק תפיסת מח בלתי נתפסת‪ ,‬וכבר‬ ‫ידע על כל אחד מה הוא ומה טבעו‪ ,‬אעפ"י שנכנסו רק לומר שלום‪ .‬ונכנס אז הרה"ק ר' שלומנ'יו ומאוד התפלא ממנו‪,‬‬ ‫ואמר עליו שהוא מאוד פנימי ‪ -‬א בהאלטענ'ער‪ .‬וכן נכנס הבוהוש'ער רבי והיה משפחה ממנו [כי היה חתן הרה"ק ר' דוד אהרן‬ ‫מזוריק זי"ע]‪ ,‬ובמשך כל השנים היו בידידות רבה‪.‬‬ ‫ובאדר א' לאחר מכן חיתן הרה"ק ר' יוחנן מראחמיסטריווקא זיע"א והיה על שבת קודש בירושלים‪ ,‬והוא ערך את‬ ‫השלחן‪ ,‬וכיבד לומר זמירות וכו'‪ ,‬הוא היה ראש המשפחה בימים אלו‪ ,‬ואכן אני זוכר במסע הלוויה של הה"ק ר' יוחנן‬ ‫הרה"ק ממאכנובקא הכתיר את שני בניו ר' איציק'ל שיהיה רבי בב"פ‪ ,‬ור' ישראל מרדכי שיהיה ממשיך מקומו בארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬ואמר שיש לו הכרת הטוב לר' יוחנן שהוא קירבו ועזר בעדו בעת שעלה לארץ ישראל‪.‬‬ ‫בחורף שנת תשל"ה הייתי עם הרה"ק ממכנובקא על שמחה אחת‪ ,‬וסיפר שהמנהג בסקווירא שלא היו עורכים שמחה‬ ‫ב ברית מילה משום צערא דינוקא‪ ,‬אלא בשלישי למילה‪ ,‬ואצלי היה שמחה גדולה כי הייתי בן זכר ראשון לאחר כמה‬ ‫בנות‪ ,‬שהיה לו ארבע אחיות לפניו הם הרבנית מחאטין‪ ,‬והרבנית מזלאטפולי‪ ,‬ואשת ר' דוד מסקווירא‪ ,‬ואשת ר' שמעון‬ ‫מיערסלאוו במהרי"ד מבעלזא‪ ,‬והיה מוזיק ושמחה גדולה בהויף‪ ,‬ואז הגיעה הידיעה המרה על הסתלקות הרה"ק ר'‬ ‫יוחנן מראחמיסטריווקא והפסיקו את השמחה‪ ,‬כך סיפר‪.‬‬ ‫ואני עשיתי חשבון שאם השלישי למילה שלו היה ביום הסתלקות הרה"ק ר' יוחנן‪ ,‬שהוא בד' ניסן תרנ"ה‪ ,‬אזי השלישי‬ ‫למילה שלו היה בו' ניסן תרנ"ה‪ ,‬וע"כ יוצא שנולד ביום כ"ד באדר תרנ"ה‪ ,‬ועד אז אף אחד לא ידע בן כמה שנים הה"ק‪.‬‬ ‫והכן למזלי תקופה לאחר מכן הגיע חודש אדר וחל באותו שנה היה יום הולדת שלו ‪ -‬השמונים‪ ,‬ועליתי לביתו עם‬ ‫מזונות ולחיים‪ ,‬וקראתי אז לכמה מקורבים גם כן‪ ,‬ודפקתי והגשתי ה'לחיים' ושאל לשמחה מה זו עושה‪ ,‬ואמרתי שהוא‬ ‫לכבוד יום הולדת‪ ,‬ושאל מהיכן אני יודע וכו'‪ ,‬ומאוד נהנה מכך‪ ,‬והיה אז עת רצון ובירך בטללי ברכות אותי ואת שאר‬ ‫הנוכחים‪.‬‬ ‫אצל שמחת הברית של בני הרה"צ ר' נפתלי הערץ שליט"א כיבדתי אותו בסנדקאות‪ ,‬וגם הייתי כמה ימים לפני פטירתו‬ ‫אצלו בפעם אחרונה על שמחת ברית שכובד בסנדקאות אצל בן אדמו"ר מבאיאן שליט"א‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי צבי אריה מאליק זיע"א ‪ -‬י"א תשרי‬ ‫אדמו"ז מסאדיגורה זיע"א סיפר מהרה"ק רבי צבי אריה מאליק זי"ע כשהיה נער קטן ונתגדל אצל זקינו לפי שהיה יתום‪,‬‬ ‫ופעם אחת בלילה שמע שזקינו וזקנתו מדברים ביניהם‪ ,‬שכבר הגיע העת לדבר שידוכים לרבי הירש לייב‪ ,‬אך הוא קטן‬ ‫בקומתו‪ ,‬וכאשר שמע זאת רבי הירש לייב אמר 'רבונו שלם עולם' האם לא תוכל לפעול שתגדל קומתי בפעם אחת‪,‬‬ ‫ואם תאמר משום שה'עולם' ידבר שהוא נס שלא בדרך הטבע‪ ,‬הלוא יוכלו לתלות בזאת שלא כל כך דקדקו במראית‬ ‫עיניהם‪ ,‬ואח"כ קם בבוקר והנה גדל בקומתו ואף אחד לא תלה שהוא בדרך נס‪ ,‬ומצאו לו שידוך והתחתן‪ ,‬וקיבל מחותנו‬ ‫מתנה‪ ,‬ואותו מתנה נאבדה לו ממנו‪ ,‬ואמר 'רבונו של עולם' האם אינך יכול למצוא לי את המתנה‪ ,‬ואם תאמר שמה‬ ‫יתלו שהוא בגדר נס שנעשה למעלה מדרך הטבע‪ ,‬הרי אפשר שיתלו שנמצא במקום שנאבד‪ ,‬ותיכף מצא את האבידה‪.‬‬ ‫רבי צבי אריה מאליק סיפר עצמו את המעשה הנ"ל לאחד מחסידיו שבא לפניו לומר לו שנאבד לו איזה חפץ‪ ,‬ואמר‬ ‫אח"כ שהוא סגולה לכל מי שנאבד לו אבידה לספר מעשה הנ"ל‪.‬‬ ‫אצל רבוה"ק מרוז'ין החשיבו את הרה"ק מאליק זי"ע‪ ,‬וגם את נכדיו שהיו נכדי הרה"ק רבי שלום מפרהובישט זי"ע‬ ‫שהרי בנו של רבי יוסף דוד מאליק ה"ה רבי צבי אריה מפעלטשין זי"ע היה חתן של ר' יצחק מגראנוב חתנו של רבי‬ ‫שלום שכנא מפרהובישט‪ ,‬ואף בשנים שלא היו רבוה"ק מרוז'ין בארץ ישראל‪ ,‬היו נכדי הרה"ק מאליק הצדיקים לבית‬ ‫סטרעטין שהתגוררו בצפת מדליקים בל"ג בעומר את ההדלקה על גג הציון של רבי שמעון בר יוחאי בשליחות הס"ק‬ ‫מרוז'ין‪.‬‬ ‫קודם שמחת הבר מצוה של רבי יוסף דוד מאליק בנו של רבי צבי אריה‪ ,‬שלח רבי צבי אריה לקנות תפילין מהכתב של‬ ‫הסופר רבי משה סופר מפשעווארסק זי"ע‪ ,‬ושהגיע הסוחר עם התפילין הביט רבי צבי אריה בתפילין וסגר אותם‪ ,‬ואח"כ‬ ‫פתח סידור ומיד הזדעזע‪ ,‬והתבטא שאותם תפילין הם לא מהכתב של רבי משה‪ ,‬ואח"כ הסביר שיש לו בטבע שכל‬ ‫פעם שרואה את שם הוי"ה מקבל פחד‪ ,‬וכאן שראה את התפילין ולא הזדעזע חשב אולי נלקח ממנו אותו טבע‪ ,‬ואח"כ‬ ‫שפתח את הסידור וראה את שם הוי"ה והזדעזע‪ ,‬הבין שרבי משה לא היה מי שכתבם‪.‬‬ ‫בספר 'אהלי יעקב' מהרה"ק מהוסיאטין זיע"א מביא שהרבי הירש ליב מאליק ז"ל בא פעם להרבי ר' ברוכ'ל ממעזיבוז‬ ‫זי"ע וישב על כסא בלי לחכות שבעל הבית יכבדהו בישיבה‪ ,‬הרבי ר' ברוכ'ל ז"ל הקפיד קצת ואמר אצלי אין הרבה‬ ‫ספסלים כי אני חד בדרא‪ ,‬השיב רבי הירש ליב גם אני חד בדרא‪ ,‬איך יתכן שאל הרבי ר' ברוך שני חד בדרא‪ ,‬ישנם‬ ‫שלשה ואחד מהם רבי שלום מפרובישט זצ"ל ענה רבי הירש ליב‪ ,‬שאל הרבי רבי ברוך הזאת היא תשובה על שאלתי‪,‬‬ ‫השיב רבי הירש ליב כל אחד חד בדרא במעלתו‪ ,‬כבודו בתורה אני בחכמה רבי שלום בבנים‪ ,‬שאל הרבי ר' ברוך ואם‬ ‫כבודו חד בדרא בחכמה יאמר נא איזה קטרוג היה היום על ישראל למעלה‪ ,‬השיב רבי הירש ליב השטן קטרג כל מה‬ ‫דעבוד לגרמייהו הוא דעבוד‪ ,‬ושאל הרבי ר' ברוך ואיך המתיק כבודו‪ ,‬ענה רבי הירש ליב אמרתי רבש"ע ישראל עובדים‬ ‫אותך וכונתם טובת עצמם‪ ,‬שלם להם מדה כנגד מדה הושיעם ועשה זאת למען שמך‪ ,‬אז חייך הרבי ר' ברוך ואמר‬ ‫פקח כבודו [החכמה תעמוד לחכם‪ ,‬או והחכמה תחיה את בעליה]‪.‬‬ ‫הרה"ק מאליק אמר פעם על מאמר חז"ל דהירח באה לטעון לפני הקב"ה דאין שני מלכים משתמשין בכתר אחד‪ ,‬ואמר‬ ‫לו הקב"ה יפה אמרת לכי ומעטי את עצמך‪ ,‬וקשה הרי היה באפשרותה לטעון וכי מפני שיפה אמרתי צריכה אני להקטין‬ ‫את עצמי‪ ,‬הרי אפשר לעשות שהחמה תגדל יותר ולא שהלבנה תתמעט‪ ,‬אלא התירוץ הוא‪ ,‬דבמה שהשני גדול יותר‬ ‫עדיין אין האחר נחשב לקטן יותר‪ ,‬ולכן הוצרך למעטה‪.‬‬ ‫ביקור מרן אדמו"ר מביאלא ישרי לב אצל מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫כ"ז אב תשפ"ו‬ ‫בארץ ישראל‪ ,‬סאיז גארנישט געווען‪ ,‬ואני ידעתי‬ ‫אדמו"ר מביאלא ישרי לב‪ :‬בירך לשלום והציג את נכדו‬ ‫מבאבוב כי בתל אביב היה את הרב אנגלרד [שבוע‬ ‫חתן הבר מצוה‪ ,‬ואמר שהוא נכד של הרה"ח ר' בערל‬ ‫שעבר חיתנו עם נכדו]‪ ,‬אבל לא ידעו מבאבוב בארץ‬ ‫לדומיר זכרונו לברכה מגדולי חסידי רוז'ין‪.‬‬ ‫ישראל‪ .‬ושהרה"ק מבאבוב נסע עם הספינה עד‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הוא התגורר ברחוב הישיבה‪ ,‬דודי‬ ‫לאירופה‪ ,‬נסע יחד עם זקיני הרה"ק מקאפיטשיניץ ור'‬ ‫מסאדיגורה בכניסה הגדולה בשנת תשי"ד‪ ,‬התאכסן‬ ‫בערל לדומיר גם היה עמם באותו ספינה‪ ,‬והוא מוזכר‬ ‫אצלו‪ ,‬הוא היה אמור להישאר בירושלים כמה לילות‪,‬‬ ‫גם באחד הספרים שבאבוב הוציאו לאור‪.‬‬ ‫והתאכסן אצל ר' בערל‪ ,‬אך בשבת קודש כבר לא נשאר‬ ‫אדמו"ר מביאלא ישרי לב‪ :‬כשנסעו לארה"ב?‬ ‫וחזר לתל אביב‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬בשנת תשי"ט‪ ,‬מארה"ב לארץ ישראל‪,‬‬ ‫אדמו"ר מביאלא ישרי לב‪ :‬הוא היה מכניס אורח גדול‪,‬‬ ‫זקיני נסע משום שהיה צריך ליתן חליצה לאחיו שלא‬ ‫ההוסיאטינ'ער גם התאכסן אצלו‪ ,‬וכן ר' שלמה‬ ‫השאיר זרע של קיימא‪ ,‬אמנם זקיני היה ביקור קצר‪,‬‬ ‫באבוב'ער‪.‬‬ ‫בדרך כלל היה בערך חודש‪ ,‬והבאבוב'ער רב נשאר‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬זה מובן משום הבאבוב'ער רב הגיע בשנת‬ ‫באנגלי' שבועיים משום שהיה לו משפחה שם‪ ,‬ובאנגלי'‬ ‫תשי"ט‪ ,‬והניח אבן הפינה‪ ,‬והיה הביקור הראשון שלו‬ ‫היה לו חסידים‪ ,‬ושהגיע לארץ ישראל זקיני כבר לא‬ ‫בארץ ישראל‪ ,‬וזוכרני שאז לא היה באבוב'ער שטיבל‬ ‫היה‪ ,‬לכן אני מבין מדוע התאכסן אצל ר' בערל לודמיר‪.‬‬ ‫אדמו"ר מביאלא ישרי לב‪ :‬כמה 'עולם' התפללו בכל‬ ‫‪ -‬אני זוכר את השבת הראשונה שהבאבוב'ער רב ערך‬ ‫שטיבל?‬ ‫בתל אביב‪ ,‬שבת אחר כך כבר היה בירושלים ושבת‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬עשרים שלושים חסידים לערך‪ ,‬ברחוב‬ ‫חנוכה היה בבני ברק‪ ,‬לא ידעו מבאבוב‪ ,‬לא שמעו‬ ‫מבאבוב‪ ,‬והוא ערך בתל אביב ביבנה שול‪ ,‬יבנה שול‬ ‫הקישון היה את השארפ'ע חסידים‪ ,‬דארט איז געווען‬ ‫הוא בית מדרש מאוד גדול‪ ,‬והיה כל כך הרבה אנשים‪,‬‬ ‫דער יסוד פון דער גערע'ר חסידים‪ .‬באחד העם ליד ביתו‬ ‫מאות אנשים‪ ,‬אף אחד לא הבין מדוע לא היה להם‬ ‫של הבעלזא'ער רב היה להם את השטיבל הגדול ביותר‪.‬‬ ‫שטיבעל עד כה‪ ,‬היו בטיש הרבה חסידים‪ ,‬כנראה היה‬ ‫אדמו"ר מביאלא ישרי לב‪ :‬השבוע בראש חודש אלול‪,‬‬ ‫גם מצאנז'ער חסידים‪ ,‬אבל באבוב'ער חסידים היה‬ ‫ההילולא של הבאיאנ'ער רבי מלייפצוג‪ ,‬הוא גם התגורר‬ ‫הרבה אז‪.‬‬ ‫בתל אביב‪.‬‬ ‫אדמו"ר מביאלא ישרי לב‪ :‬זקיני ה'חלקת יהושע'‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬כן‪ ,‬ברחוב יבנה‪ .‬אני זוכר אותו‪ ,‬יבנה ‪.32‬‬ ‫מביאלא היה מתפלל ביבנה שול‪.‬‬ ‫אני זוכר שהבאיאנ'ער רבי מארה"ב הגיע פעם ראשונה‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הביאלא'ער רבי היה מתפלל שם?‬ ‫לארץ ישראל והתאכסן אצל אחיו‪.‬‬ ‫אדמו"ר מביאלא ישרי לב‪ :‬בימות החול‪ ,‬בשבת היה לו‬ ‫אדמו"ר מביאלא ישרי לב‪ :‬הם לא ראו עשרים שנה‪.‬‬ ‫מנין‪ ,‬בימות החול לא היה לו מנין‪ ,‬הוא היה מאריך‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬משנות התר"פ לערך עד שנת תש"ט‪.‬‬ ‫בתפלה ולכן היה הולך עד יבנה שול‪.‬‬ ‫בשבת הייתי אצלו בקידוש‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אני לא זוכר משום שהביאלא'ער רבי עבר‬ ‫אדמו"ר מביאלא ישרי לב‪ :‬הוא טמון בצפת‪.‬‬ ‫לירושלים שהייתי ילד‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אני זוכר את ההוסיאטינ'ער גם כן‪ ,‬אני‬ ‫אדמו"ר מביאלא ישרי לב‪ :‬בשנת תשט"ו עבר‬ ‫זוכר את ה'דמשק אליעזר' גם כן‪ ,‬הוא הסתלק כבר‬ ‫לירושלים‪.‬‬ ‫בשנת תש"ו‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הסטריקוב'ער רבי היה מתפלל ביבנה‬ ‫אדמו"ר מביאלא ישרי לב‪ :‬מדוע באמת הליפצוג'ער‬ ‫שול‪ ,‬וכן הסאסוב'ער רב קודם שבנה את 'ישמח משה'‬ ‫טמון בצפת?‬ ‫היה מתפלל ביבנה שול‪ ,‬היה עוד רעב'ס‪ ,‬סאיז געווען א‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הוא ביקש‪ ,‬הרבנית שלו הסתלקה מקודם‪,‬‬ ‫שול‪ ,‬היום יש שם חב"ד‪ ,‬אבל זה היה המרכז של תל‬ ‫ואמר שיניחו בצפת‪ ,‬בהר הזיתים כבר לא יכלו‪ ,‬והוא‬ ‫אביב‪.‬‬ ‫קנה חלקה בצפת‪ .‬לידו יש עוד כמה רעבישע משפחות‪.‬‬ ‫אדמו"ר מביאלא ישרי לב‪ :‬כל הרעב'ס הלכו משם‪.‬‬ ‫אדמו"ר מביאלא ישרי לב‪ :‬הוא היה גרויסע מענטש‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬כל החסידים הלכו שם‪ ,‬שאני הייתי ילד‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הוא היה בעל ייסורים גדול‪ ,‬כבר‬ ‫היה בתל אביב ששים שטיבלעך של גער'ער חסידים‪.‬‬ ‫מכשהיה אברך צעיר‪ .‬הרבנית שלו הייתה א חשובע‬ ‫אדמו"ר מביאלא ישרי לב‪ :‬ה'בית ישראל' היה בתל‬ ‫רעבצען‪ ,‬בתו של ר' שלומ'ניו מסאדיגורה‪.‬‬ ‫אביב על שב"ק?‬ ‫אדמו"ר מביאלא ישרי לב‪ :‬אנחנו נכדים של ר' שלום‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬לא‪ ,‬הוא היה בימות החול‪.‬‬ ‫פרהובישט'ער‪ ,‬ר' שלמה סאסוב'ער היה חתן‬ ‫אדמו"ר מביאלא ישרי לב‪ :‬ברחוב הקישון ‪ 33‬היה‬ ‫בפעלשטין‪.‬‬ ‫גער'ער שטיבל‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬עכשיו הדפסנו מחדש את הספר 'משמיע‬ ‫שלום'‪ ,‬א גאנצע כרך עם סיפורים‪ ,‬ממש עכשיו לפני‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬ברחוב הקישון היה לבד שני שטיבלעך‬ ‫שבועיים זה יצא לאור‪.‬‬ ‫של גער‪.‬‬ ‫[הגישו 'לחיים' ובירכו זה לזה]‬ ‫אדמו"ר מביאלא ישרי לב‪ :‬הוא היה תמיד עם הרוזינע‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬איך קוראים לחתן הבר מצוה?‬ ‫רעב'ס‪.‬‬ ‫אדמו"ר מביאלא ישרי לב‪ :‬אברהם בנימין‪ ,‬על שם‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הוא וגיסו דודי מסאדיגורה היו יחדו‬ ‫הפרעשבורג'ער רב‪.‬‬ ‫'אהבת נפש'‪ .‬כשדודי עלה לארץ ישראל הוא עוד לא‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אני זוכר עוד את הפרעשבורג'ער רב‪.‬‬ ‫היה‪ ,‬ודודי קירב את הויזיניצע למידים‪ ,‬ה'דמשק אליעזר'‬ ‫שלח הרבה אברכים‪ ,‬ר' בערל וולצער סיפר לי שדודי‬ ‫אדמו"ר מביאלא ישרי לב‪ :‬יש השבוע כמה יארהצייט'ן‬ ‫מסאדיגורה קירב אותו‪ ,‬ובשמחת נישואין של הורי שלח‬ ‫של צדיקים מארה"ב‪ ,‬ר' הערשלע ספינק'ער‬ ‫דודי הזמנות לכל הויזניצע תלמידים‪ ,‬ובחתונה קרא לר'‬ ‫והסאטמער'ער רב‪ ,‬סקולנ'ער רבי‪ ,‬והטאהש'ער רבי‪.‬‬ ‫בערל ואמר שיקרא לכל הויזניצע תלמידים ואמר שיעשו‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬בכ"ט יש כמה וכמה יאהרצייט'ן ביניהם‬ ‫ריקוד לכבוד גיסו ה'דמשק' והפטיר ‪ -‬אף על פי בגוף‬ ‫ר' יוסף מאיר'ל מכנובק'ער ור' ישראל מעזיבוז'ער‪.‬‬ ‫איז ער נישט דא‪ ,‬אבער ער איז דא בקשר עליון‪.‬‬ ‫אדמו"ר מביאלא ישרי לב‪ :‬היה שנה אחת שהייתי בערב‬ ‫‪ -‬וזה שמעתי בעצמי מדודי ששנים מאוחרות היו‬ ‫ראש חודש אלול בציון של ה'אור החיים' הק' ואמרתי‬ ‫צריכים להביא ל'דמשק אליעזר' כרטיס להיכנס לארץ‬ ‫תהלים‪ ,‬ולידו יש את המצבה של אשתו הרבנית‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬ודודי היה בירושלים לישיבת מועצת גדולי‬ ‫וקראתי את נוסח המציבה‪ ,‬וראיתי שההילולא בכ"ט‬ ‫התורה‪ ,‬וזה היה לערך בשנת תשי"ט‪ ,‬ואחר הישיבה‬ ‫אב‪ ,‬אני עומד שם לבדי ביום ההילולא התחלתי לומר‬ ‫אמר לי לקחת מונית‪ ,‬כי רוצה להיכנס לנחם את הרב‬ ‫תהלים‪ ,‬ואחרי כמה דקות הגיע מנין באורח פלא‬ ‫הרצוג‪ ,‬ואמר שרוצה ללכת לנחם‪ ,‬לא היה לי הוה מיניה‬ ‫ואמרתי קדיש‪ ,‬מן השמים הראו לי לקרוא 'כ"ט לחודש‬ ‫לשאול מה היה לו עמו‪ ,‬אבל לקחו מונית ונסעו לביתו‬ ‫מנחם'‪.‬‬ ‫לנחם‪ ,‬היה לו שני בנים יענקל וחיים‪ ,‬דודי ישב כמה‬ ‫דקות וניחם‪ ,‬והרבנית של הרב הרצוג הייתה א גרויסע‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אומרים שהייתה יבמה‪.‬‬ ‫צדקות היא הקימה מקוואות וכו'‪ ,‬היה לה אהבת תורה‪,‬‬ ‫אדמו"ר מביאלא ישרי לב‪ :‬יש עליה שבחים גדולים‪.‬‬ ‫אביה גם היה אדם חשוב‪ ,‬ואמרו לדודי שהרבנית‬ ‫עומדת בדלת‪ ,‬ואמרה לדודי אני זוכרת שהייתי כאן‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אחד מהנשים של האוחה"ק הייתה יבמה‪.‬‬ ‫בבית פעם‪ ,‬והרב יצא מהתפעלות מהאצילות שלכם‪,‬‬ ‫אדמו"ר מביאלא ישרי לב‪ :‬היא מכרה את התפילין של‬ ‫דודי הנהן בראשו והלך‪ ,‬וכבר הבנתי שהיה כאן משהו‪,‬‬ ‫האוחה"ק למי שלא ידבר עם התפילין‪.‬‬ ‫ושאלתי אותו מה היה‪ ,‬הוא היה במונית יחד עם‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬בימים אלו ההילולא של ה'דמשק' גם כן‪,‬‬ ‫האוזרוב'ער רבי בכל הישיבות‪ ,‬ואני לא זוכר עם‬ ‫הוא קבור גם בהר הזיתים‪ ,‬אני עוד הכרתי אותו הוא ער‬ ‫האוזרוב'ער רבי חיכה לו במונית או שהפעם לא נסע‬ ‫ליגט מיר נאך איך דער ביינער‪.‬‬ ‫עמו‪ ,‬בכל אופן שנכנס למונית סיפר לי‪ ,‬שה'דמשק' היה‬ ‫צריך להכנס לארץ ישראל ולא יכל להכנס‪ ,‬ואמרו לו‬ ‫אדמו"ר מביאלא ישרי לב‪ :‬הוא היה איש האשכולות‪.‬‬ ‫שהרב הרצוג היחיד שיש לו השפעה על האנגלים‪,‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הוא נעבעך הסתלק בצעירותו‪.‬‬ ‫שמקודם היה רב באנגליה‪ ,‬ונסע לירושלים להרב‬ ‫הרצוג‪ ,‬ושנכנס אמר שהיה שולחן ארוך וישבו שם‬ ‫אדמו"ר מביאלא ישרי לב‪ :‬הוא היה גברא רבה‪,‬‬ ‫רבנים וראשי ישיבות וכל אחד הגיע לבקש למישהו‬ ‫התלמידים שלו קוכען זיך אין איהם עד היום הזה‪.‬‬ ‫אחר‪ ,‬והרב הרצוג ראה אותו נכנס‪ ,‬ומיד קם בשבילו‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬היום כבר לא נשאר תלמידים‪.‬‬ ‫והושיב אותו לידו‪ ,‬ושאל אותו בשביל מה הוא הגיע‪,‬‬ ‫ודודי אמר לו שאמר לו כך‪ ,‬אני רואה שיושבים כאן‬ ‫אדמו"ר מביאלא ישרי לב‪ :‬אני זוכר פעם עוד ישבו‬ ‫בשולחן רעב'ס‪ ,‬רבנים‪ ,‬ראשי ישיבות וכו'‪ ,‬אני מגיע‬ ‫ביארהצייט חסידים‪.‬‬ ‫לאחד שהוא גם גרויסע רבי‪ ,‬גם גרויסע ראש ישיבה וגם‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬היום גם אבל זה לא כמו פעם‪.‬‬ ‫רב‪ ,‬ומלבד זאת הוא פועל גדול בעניני הצלות‪ ,‬והרב‬ ‫לדודי‪ ,‬ואמרה לו‪ ,‬כבר הגיע טלגרם שיש אישור‬ ‫הרצוג ידע משמו של ה'דמשק'‪ ,‬ואמר לו שימתין לו כמה‬ ‫ל'דמשק'‪ - .‬האהבה שהיה בין שניהם‪ ,‬שהרבי מויזניץ‬ ‫דקות‪ ,‬ונכנס לחדר השני וישב שם ושוחח בטלפון עם‬ ‫לא הרגיש טוב‪ ,‬דודי היה אצלו כמעט כל יום‪ ,‬הוא היה‬ ‫הקונסול לערך עשרים דקות‪ ,‬ושיצא אמר לו‬ ‫ביציאת נשמה‪ ,‬דער אהבה איז געווען מוראדיג‪.‬‬ ‫סאדיגור'ער רבי‪ ,‬עד עשרים וארבע שעות יהיה לכם‬ ‫אישור‪.‬‬ ‫אדמו"ר מביאלא ישרי לב‪ :‬זכותם יגן עלינו ועל כל‬ ‫ישראל‪ ,‬על מעשה ששמענו איז געווען ווערד א‬ ‫מה שהיה‪ ,‬שפעם לנסוע מירושלים לתל אביב לקח כמה‬ ‫רענדעל‪ ,‬ובירכו ונפרדו לשלום‪.‬‬ ‫שעות‪ ,‬ועד שהגיע לתל אביב‪ ,‬עמדה אמי ע"ה והמתינה‬ ‫‪ ‬כי תקדמנו ברכות טוב ‪‬‬ ‫על הטוב יזכרו ידידנו הנכבדים אשר נדבה לבם אותם להיות שותפים בהוצאות גליון זה‪,‬‬ ‫הה"צ ר' ישראל פלינטנשטיין שליט"א‬ ‫בן מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫לרגל השמחה השרויה בביתו בשמחת אירוסי בתו הכלה למזל טוב‬ ‫זכות המצווה יעמוד לו להתברך בכל מילי דמיטב‬ ‫בשפע ברכה והצלחה וכל טוב‬ ‫ויראה נחת ושמחה מכל צאצאיו וזרעו אחריו‬ ‫גליון פ"ב‪ ,‬יוצא לאור על ידי וועד אמרי קודש קאפיטשיניץ ‪-‬‬ ‫להערות הארות ותרומות ניתן לפנות ‪0556727105 -‬‬