אמרי קודש קאפיטשיניץ · Imrei Koidesh Kapischnitz — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בס"ד
לקט אמרי קודש
ממרן אדמו"ר שליט"א
יום הקדוש
וכל זה הוא בכדי שהאדם יהיה לו לב שבור ,ועל ידי זה "וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם
יוכל ללכת בדרך הנכונה ללא גאות חס וחלילה .וזהו לפני ה' וימותו ויאמר ה' אל משה וגו' ואל יבוא בכל עת
הסתכל בשלשה דברים ,היינו התבונן בשלשה דברים אל הקודש וגו' כתונת בד קודש ילבש ומכנסי בד יהיו
אלו ,שכאשר האדם מתבונן תמיד בדברים הללו ובא על בשרו וגו'"( ,ויקרא טז ,א -ג) :והנה ה'אור החיים' הק'
לידי שפלות לא יבוא לידי עבירה ,אך בשעת העבירה ועוד מפרשים מדקדקים מה נאמר בדיבור הראשון,
גופא היצר הרע כבר לא יתן לו להתבונן בדברים אלו, ועוד מקשים מה ענין שייכות מצוות קרבנות ועבודת יום
כי עיקר עבודת היצר הרע הוא להכשיל את האדם הכיפורים למיתת בני אהרן ,וברש"י כבר פירש על פי
השלם בעניני העולם הזה באכילה שתיה וכו' ,ושם ההערות האלו .ויש לומר דהנה הכהן הגדול עבודתו
רצונו להכשילו חס וחלילה ,ואז עיקר העבודה היא בקודש פנימה היה על שלשה דברים .א' לכפר על כל
להתבונן בשלשה דברים אלו. עוונות בני ישראל ,ב' המלצת טוב על בני ישראל .ג'
וזה היה עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים ,שהיה צריך בקשות על ישועות בני ישראל בבני חיי ומזוני וכל
לעבוד בעיקר להגיע ללב נשבר ,ולכן המצוה הייתה הנכלל בזה.
בבגדי לבן ,ואם אמנם איתא בגמ' (ר"ה כו ).שהטעם הוא והנה איתא באבות (ג ,א) הסתכל בשלשה דברים ואין
משום שאין קטיגור נעשה סניגור ,אך עוד טעם יש בזה אתה בא לידי עבירה ,דע מאין באת ולאן אתה הולך
במדרש (ויק"ר כא) ר' לוי אמר מפני גאוה ,על שום אל ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון וכו' .וידוע מאמרו
תתהדר לפני מלך .ורק אם הגיע ל"לב נשבר" אז היה של הרה"ק מרוז'ין שאמר בעת נישואי בנו הרה"ק
יכול הכהן גדול לפעול את הג' דברים הנ"ל .וזהו ואל אדמוה"ז מסאדיגורה דאיתא ברש"י עה"פ (בראשית כד,
יבוא "בכל עת" ,כי ישנם כ"ח עתים ,וביניהם עת סה) ותקח הצעיף ותתכס כמו ותקבר ותשבר ,וביאר
לחשות ועת לדבר ,כי אם לא בא לידי שפלות מוטב ברוח קדשו שיש ג' זמנים באדם שנעשה בפרסום וכולן
שלא יבקש ויחשה.ושלשה דברים אלו מרומזים מלווים אותו ,כשנולד בעת הברית מילה ,וכשנכנס
בפסוקים" ,כתנת בד קדש ילבש" מרמז על יום המיתה, לחופה וכשנפטר מן העולם .והנה תינוק שנולד אינו
"ומכנסי בד" מרומז על יום החופה" ,ובאבנט בד יחגור" יודע ומרגיש מכלום ,וכמו כן כשאדם נפטר מן העולם
על יום לידתו שעוטפים את הרך באבנט( ,וכאן רמז למנהג גם כן אין לו התפעלות מכל מה שסביבו ,אך כשנכנס
העתיק לעטפו באבנט שאח"כ נהגו לתרום לאבנט לס"ת)" ,ובמצנפת לחופה יודע ומרגיש הכל ויכול להתפעל .וזהו כוונת
בד" רמז על הגאות. רש"י שהכניסה לחופה תהיה כמו כשנולד וכשנפטר
וזהו ענין הדיבור הראשון ,שבני אהרן לא היה להם הלב ללא שום התפעלות ,ותקח הצעיר ותתכס כמו ותקבר
נשבר כדבעי ,ולכן רצו להיכנס לפני ולפנים ללא רשות, ותשבר ,ועל שלשת זמנים אלו כיוון ר' עקביא בן
כי הבינו בעצמם כי הם בבחי' "בקרובי אקדש" ,ולכן מהללאל ,ותשבר מרמז למאין באת על דרך יושבת על
היה מעט בגאות ,ועי' אוה"ח בתחילת הפרשה שאומר המשבר ,ותקבר לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון
כן ,וזה השייכות של מיתת בני אהרן לעבודת בית היינו בשעה שמסתלק מן העולם ,ותתכס לאן אתה
המקדש ביוה"כ .ולכן כשנולד ילד והוא הרי אינו מרגיש הולך ,על דרך דור הולך ודור בא ,כי בעת כניסת אדם
בכלום ,ע"כ צריכים אביו ואמו להרגיש בשפלות עצמם לחופה נקרא כבר דור הולך.
בבחי' "מאין באת"( .קידושא רבה אחרי תשס"ט).
סיפורי קודש שנשמעו מפי מרן אדמו"ר שליט"א
יום הכיפורים
ישב בבית מדרש עם הקיטל והיו הקהל עוברים דודי הה"ק מסאדיגורה זי"ע אמר פעם -והובא בספרו
להתברך עם קוויטלעך לגמר חתימה טובה. 'אביר יעקב' ,שאיתא מהבעש"ט הקדוש שכל יהודי
פשוט שטרוד כל יום למחייתו על הפרנסה ועל
וסיפר לי הרה"ח רבי אלימלך אויגנשטיין ז"ל אשר
הכלכלה ,והנה מגיע כמה דקות קודם השקיעה ,ומיד
באחת השנים ,בלילה שלפני היום הקדוש ,זכה להיכנס
רץ להתפלל תפלת מנחה ביחידות ועוזב את כל עסקיו,
לפני זקיני הקדוש בבית מדרשו בבורו פארק ,יחד עם
אזי אפילו מלאכים ושרפים רועדים מאותו אדם.
שלושת בניו ,להגיש לפניו קוויטל בשעה נעלה זו .והנה,
כאשר נכנס אל חדרו של זקיני ,הבחין זקיני בשלושת ודודי הסביר שזה מניצוץ של יום הקדוש ,שביום הקדוש
ילדיו שנכנסו עמו ,ופניו ממש נהרו ,וזרחו משמחה, היה בדרגה עליונה ,ומזה בא לו כח כל השנה ,ושהולך
וסיפר שהיה נראה כאילו היו ילדיו או נכדיו שלו... אותו אדם להתפלל אזי הוא אצלו בחינה של 'יום
הכיפורים'.
אצל זקיני הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל ובאמת כן איתא מזקיני הרה"ק רבי אברהם יהושע
מקאפיטשיניץ ב'כל נדרי' היו מוציאים רק ספר תורה העשיל ממעזיבוז זי"ע בספרו הקדוש 'אור יהושע'
אחד ,והיה יוצא מחדרו ואוחז את הספר תורה בידו, שמביא ששמע מזקינו ואינו זוכר אם הוא מזקינו הרה"ק
ושנישק את הספר תורה בכה בבכיות עצומות -כך מאפטא או מזקינו הס"ק מרוז'ין ,שאיתא בחז"ל ששלח
זוכרני שהייתי אצלו ביוה"ק ,ואחרי ברכת 'שהחיינו' היה לו שיבוא ביום הכיפורים שחל בחשבונו ,שאדם שעושה
נכנס לחדרו. חשבון הנפש בכל יום שהוא ,הוה אצלו בחינה של יום
הכיפורים.
סדר העבודה של יוה"ק היו אומרים אצל הרה"ק
מאפטא וצאצאיו הקדושים בנוסח אשכנז אמיץ כח וכו', זקיני הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מקאפיטשיניץ
אולם זקיני הה"ק רבי יצחק מאיר מקאפיטשיניץ התחיל זי"ע היה נוהג לערוך את מנהג הכפרות בערב יום
לומר בנוסח ספרד. הקדוש לפנות בוקר ,והיה חובש את הסויבל היטל,
ובירך ברכה על כיסוי הדם.
ומסופר על הרה"ק מאפטא שהיה לו עבודה גדולה בעת
אמירת סדר העבודה ,ואמר בנוסח 'וכך הייתי אומר',
ולא 'וכך היה אומר' ,שאמר שבגלגלו הקודם היה כהן מנהג רבוה"ק לבית אפטא לחלק בערב יום הק' אחר
גדול. תפלת שחרית האניג לעקיך ,ושמעתי על זה מעשה
מהגה"צ רבי משה ביק אבד"ק מעזיבוז זצ"ל ,שפעם ישב
הרה"ק רבי יצחק מאיר מזינקוב זיע"א בערב יום הקדוש
המנהג אצל רבוה"ק מזינקוב שלא היו אומרים את ואכל הרבה לעקיך ,ובכל חתיכה שאכל אמר' :רבונו של
ה'שיח היחוד' בליל יוה"ק ,אלא היו אומרים זאת בליל עולם נא דיר נאך א קרבן'.
שביעי של פסח ,ואני הנהגתי שיאמרו בשניהם.
זקיני הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מקאפיטשיניץ
סיפר לי דודי הרה"ח ר' נפתלי פליטנשטיין מבני ברק היה עורך השלחן בערב יום הקדוש רק בסעודה
ע"ה ,שהיה נוכח בשעת מעשה ,שבשנת תרצ"ט הראשונה ,שהיה תיכף לאחר תפלת שחרית ,הסעודה
כשזקיני הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל השניה אכל לעצמו לבדו ,ושעה קודם 'כל נדרי' כבר
מקאפיטשיניץ זי"ע היה בוויעין ביום הכיפורים ,התכנסו
מגזע הרה"ק מראפשיץ וכו' ,ותוך הדברים אמר שהוא מנין יהודים בביתו של זקיני לתפילות יום הקדוש .פחד
גם נכד של הה"ק רבי מאיר מפרעמישלאן זי"ע ,מיד ואימה שרר במקום מגודל האימה השוררת מבחוץ ,וכך
זקיני הלך והוציא לו את הכיפה של זקיני רבי מאיר, התמשכה התפלה ,זקיני עמד בצד והתפלל במקומו
וסיפר לו את המעשה שבזכות הכיפה הזאת של זקיני והיה חבוש על ראשו כיפה מהרה"ק רבי מאיר
ניצל מהרשעים. מפרעימשלאן זי"ע -את הכיפה קנה בוויעין מאחד
מנכדי הרה"ק רבי מאיר מפרעמישלאן.
אצל רבוה"ק היו נוהגים לערוך הקידוש לבנה מיד אחר בעיצומה של התפלה התפרצו אל הבית חיילים נאצים,
תפלת ערבית עוד קודם הבדלה ,ואח"כ היו עושין וביקשו לעצור את זקיני בעוון התכנסות לא חוקית ,ורצו
הבדלה ,ולאחר מכן יותר מאוחר היו נכנסים לשלחן לקחתו לבית הסוהר ,אך זקיני השפיל את הטלית
הטהור ,ואצל זקיני הה"ק רבי אברהם יהושע העשיל לאחוריו ונשאר לעמוד עם הטלית על כתפיו והכיפה
מקאפיטשיניץ היה הטיש של 'מוצאי יום הקדוש' מאוד של ר' מאיר'ל חבושה על ראשו ,והחיילים ראו שאינו
מרומם ,ובפרט בשנה שהייתי אצלו בארה"ב שאז אמרו רוצה לבוא עמם ,התחילו למשוך אותו בכח ,והנה
לפתע תפס אותו חייל שמשך את זקיני פחד נורא -עד
שלא יהיה טיש כי היה חלש ,אבל אח"כ התחזק קצת,
שעזב את המקום והתנצל ,והלכו להם החיילים באופן
ונכנס לטיש ,ואח"כ קידש את הלבנה והיה מאוד שמח.
פלא.
שמעתי מהגה"צ רבי משה ביק אבד"ק מעזיבוז, לימים ,כשזקיני הקדוש סיפר עובדה זו ,תלה את הנס
שהמנהג אצל רבוה"ק ממעזיבוז לאכול במוצאי יום הגלוי בזכותו של הרה"ק רבי מאיר מפרעמישלאן זי"ע,
הקדווש מאכל 'קרויט'. אשר חבש לראשו את כיפתו באותה שעה.
ושמעתי בארה"ב מהרבי מסוליצא זצ"ל ,שנכנס אחר
המלחמה אל זקיני ,וזקיני שאל ליחוסו ,וסיפר שהוא
הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל ממאכנובקא זיע"א -יום הכיפורים
כאשר הרה"ק ממאכנובקא זיע"א עלה לארץ ישראל הייתי מאוד קרוב אליו ,ואף שמשתי אותו בגבאות כמה פעמים,
והכיר לי טובה על כך והיה מכבד אותי לעלות לספר תורה של הרה"ק הבעש"ט הק' שהיה מונח בבית גנזיו .בזמן
שעלה לארץ ישראל האט ער גלאך געקויפט דער עולם ,מהאט געזיין אז סאיז עפעס א 'משהו מיוחד'.
הרה"ק ממאכנובקא עלה לארץ ישראל בחמשה עשר בשבט ובעת הקבלת פנים בלוד ,הביט על הנוכחים ושאל ר' נחום
מרדכי איז נישט דא? -הוא החסיד המרומם ר' נחום מרדכי פורס שהיה עוד אצל הרה"ק ר' איציק'ל מסקווירא זיע"א.
ואמרו לו שאכן הסתלק לפני כחודשיים ימים.
אח"כ הלך לאכסניה בתל אביב ונכנסו הרוזינע רעב'ס לקבל את פניו ,בין והיה להה"ק תפיסת מח בלתי נתפסת ,וכבר
ידע על כל אחד מה הוא ומה טבעו ,אעפ"י שנכנסו רק לומר שלום .ונכנס אז הרה"ק ר' שלומנ'יו ומאוד התפלא ממנו,
ואמר עליו שהוא מאוד פנימי -א בהאלטענ'ער .וכן נכנס הבוהוש'ער רבי והיה משפחה ממנו [כי היה חתן הרה"ק ר' דוד אהרן
מזוריק זי"ע] ,ובמשך כל השנים היו בידידות רבה.
ובאדר א' לאחר מכן חיתן הרה"ק ר' יוחנן מראחמיסטריווקא זיע"א והיה על שבת קודש בירושלים ,והוא ערך את
השלחן ,וכיבד לומר זמירות וכו' ,הוא היה ראש המשפחה בימים אלו ,ואכן אני זוכר במסע הלוויה של הה"ק ר' יוחנן
הרה"ק ממאכנובקא הכתיר את שני בניו ר' איציק'ל שיהיה רבי בב"פ ,ור' ישראל מרדכי שיהיה ממשיך מקומו בארץ
ישראל ,ואמר שיש לו הכרת הטוב לר' יוחנן שהוא קירבו ועזר בעדו בעת שעלה לארץ ישראל.
בחורף שנת תשל"ה הייתי עם הרה"ק ממכנובקא על שמחה אחת ,וסיפר שהמנהג בסקווירא שלא היו עורכים שמחה
ב ברית מילה משום צערא דינוקא ,אלא בשלישי למילה ,ואצלי היה שמחה גדולה כי הייתי בן זכר ראשון לאחר כמה
בנות ,שהיה לו ארבע אחיות לפניו הם הרבנית מחאטין ,והרבנית מזלאטפולי ,ואשת ר' דוד מסקווירא ,ואשת ר' שמעון
מיערסלאוו במהרי"ד מבעלזא ,והיה מוזיק ושמחה גדולה בהויף ,ואז הגיעה הידיעה המרה על הסתלקות הרה"ק ר'
יוחנן מראחמיסטריווקא והפסיקו את השמחה ,כך סיפר.
ואני עשיתי חשבון שאם השלישי למילה שלו היה ביום הסתלקות הרה"ק ר' יוחנן ,שהוא בד' ניסן תרנ"ה ,אזי השלישי
למילה שלו היה בו' ניסן תרנ"ה ,וע"כ יוצא שנולד ביום כ"ד באדר תרנ"ה ,ועד אז אף אחד לא ידע בן כמה שנים הה"ק.
והכן למזלי תקופה לאחר מכן הגיע חודש אדר וחל באותו שנה היה יום הולדת שלו -השמונים ,ועליתי לביתו עם
מזונות ולחיים ,וקראתי אז לכמה מקורבים גם כן ,ודפקתי והגשתי ה'לחיים' ושאל לשמחה מה זו עושה ,ואמרתי שהוא
לכבוד יום הולדת ,ושאל מהיכן אני יודע וכו' ,ומאוד נהנה מכך ,והיה אז עת רצון ובירך בטללי ברכות אותי ואת שאר
הנוכחים.
אצל שמחת הברית של בני הרה"צ ר' נפתלי הערץ שליט"א כיבדתי אותו בסנדקאות ,וגם הייתי כמה ימים לפני פטירתו
אצלו בפעם אחרונה על שמחת ברית שכובד בסנדקאות אצל בן אדמו"ר מבאיאן שליט"א.
הרה"ק רבי צבי אריה מאליק זיע"א -י"א תשרי
אדמו"ז מסאדיגורה זיע"א סיפר מהרה"ק רבי צבי אריה מאליק זי"ע כשהיה נער קטן ונתגדל אצל זקינו לפי שהיה יתום,
ופעם אחת בלילה שמע שזקינו וזקנתו מדברים ביניהם ,שכבר הגיע העת לדבר שידוכים לרבי הירש לייב ,אך הוא קטן
בקומתו ,וכאשר שמע זאת רבי הירש לייב אמר 'רבונו שלם עולם' האם לא תוכל לפעול שתגדל קומתי בפעם אחת,
ואם תאמר משום שה'עולם' ידבר שהוא נס שלא בדרך הטבע ,הלוא יוכלו לתלות בזאת שלא כל כך דקדקו במראית
עיניהם ,ואח"כ קם בבוקר והנה גדל בקומתו ואף אחד לא תלה שהוא בדרך נס ,ומצאו לו שידוך והתחתן ,וקיבל מחותנו
מתנה ,ואותו מתנה נאבדה לו ממנו ,ואמר 'רבונו של עולם' האם אינך יכול למצוא לי את המתנה ,ואם תאמר שמה
יתלו שהוא בגדר נס שנעשה למעלה מדרך הטבע ,הרי אפשר שיתלו שנמצא במקום שנאבד ,ותיכף מצא את האבידה.
רבי צבי אריה מאליק סיפר עצמו את המעשה הנ"ל לאחד מחסידיו שבא לפניו לומר לו שנאבד לו איזה חפץ ,ואמר
אח"כ שהוא סגולה לכל מי שנאבד לו אבידה לספר מעשה הנ"ל.
אצל רבוה"ק מרוז'ין החשיבו את הרה"ק מאליק זי"ע ,וגם את נכדיו שהיו נכדי הרה"ק רבי שלום מפרהובישט זי"ע
שהרי בנו של רבי יוסף דוד מאליק ה"ה רבי צבי אריה מפעלטשין זי"ע היה חתן של ר' יצחק מגראנוב חתנו של רבי
שלום שכנא מפרהובישט ,ואף בשנים שלא היו רבוה"ק מרוז'ין בארץ ישראל ,היו נכדי הרה"ק מאליק הצדיקים לבית
סטרעטין שהתגוררו בצפת מדליקים בל"ג בעומר את ההדלקה על גג הציון של רבי שמעון בר יוחאי בשליחות הס"ק
מרוז'ין.
קודם שמחת הבר מצוה של רבי יוסף דוד מאליק בנו של רבי צבי אריה ,שלח רבי צבי אריה לקנות תפילין מהכתב של
הסופר רבי משה סופר מפשעווארסק זי"ע ,ושהגיע הסוחר עם התפילין הביט רבי צבי אריה בתפילין וסגר אותם ,ואח"כ
פתח סידור ומיד הזדעזע ,והתבטא שאותם תפילין הם לא מהכתב של רבי משה ,ואח"כ הסביר שיש לו בטבע שכל
פעם שרואה את שם הוי"ה מקבל פחד ,וכאן שראה את התפילין ולא הזדעזע חשב אולי נלקח ממנו אותו טבע ,ואח"כ
שפתח את הסידור וראה את שם הוי"ה והזדעזע ,הבין שרבי משה לא היה מי שכתבם.
בספר 'אהלי יעקב' מהרה"ק מהוסיאטין זיע"א מביא שהרבי הירש ליב מאליק ז"ל בא פעם להרבי ר' ברוכ'ל ממעזיבוז
זי"ע וישב על כסא בלי לחכות שבעל הבית יכבדהו בישיבה ,הרבי ר' ברוכ'ל ז"ל הקפיד קצת ואמר אצלי אין הרבה
ספסלים כי אני חד בדרא ,השיב רבי הירש ליב גם אני חד בדרא ,איך יתכן שאל הרבי ר' ברוך שני חד בדרא ,ישנם
שלשה ואחד מהם רבי שלום מפרובישט זצ"ל ענה רבי הירש ליב ,שאל הרבי רבי ברוך הזאת היא תשובה על שאלתי,
השיב רבי הירש ליב כל אחד חד בדרא במעלתו ,כבודו בתורה אני בחכמה רבי שלום בבנים ,שאל הרבי ר' ברוך ואם
כבודו חד בדרא בחכמה יאמר נא איזה קטרוג היה היום על ישראל למעלה ,השיב רבי הירש ליב השטן קטרג כל מה
דעבוד לגרמייהו הוא דעבוד ,ושאל הרבי ר' ברוך ואיך המתיק כבודו ,ענה רבי הירש ליב אמרתי רבש"ע ישראל עובדים
אותך וכונתם טובת עצמם ,שלם להם מדה כנגד מדה הושיעם ועשה זאת למען שמך ,אז חייך הרבי ר' ברוך ואמר
פקח כבודו [החכמה תעמוד לחכם ,או והחכמה תחיה את בעליה].
הרה"ק מאליק אמר פעם על מאמר חז"ל דהירח באה לטעון לפני הקב"ה דאין שני מלכים משתמשין בכתר אחד ,ואמר
לו הקב"ה יפה אמרת לכי ומעטי את עצמך ,וקשה הרי היה באפשרותה לטעון וכי מפני שיפה אמרתי צריכה אני להקטין
את עצמי ,הרי אפשר לעשות שהחמה תגדל יותר ולא שהלבנה תתמעט ,אלא התירוץ הוא ,דבמה שהשני גדול יותר
עדיין אין האחר נחשב לקטן יותר ,ולכן הוצרך למעטה.
ביקור מרן אדמו"ר מביאלא ישרי לב אצל מרן אדמו"ר שליט"א
כ"ז אב תשפ"ו
בארץ ישראל ,סאיז גארנישט געווען ,ואני ידעתי אדמו"ר מביאלא ישרי לב :בירך לשלום והציג את נכדו
מבאבוב כי בתל אביב היה את הרב אנגלרד [שבוע חתן הבר מצוה ,ואמר שהוא נכד של הרה"ח ר' בערל
שעבר חיתנו עם נכדו] ,אבל לא ידעו מבאבוב בארץ לדומיר זכרונו לברכה מגדולי חסידי רוז'ין.
ישראל .ושהרה"ק מבאבוב נסע עם הספינה עד
מרן שליט"א :הוא התגורר ברחוב הישיבה ,דודי
לאירופה ,נסע יחד עם זקיני הרה"ק מקאפיטשיניץ ור' מסאדיגורה בכניסה הגדולה בשנת תשי"ד ,התאכסן
בערל לדומיר גם היה עמם באותו ספינה ,והוא מוזכר אצלו ,הוא היה אמור להישאר בירושלים כמה לילות,
גם באחד הספרים שבאבוב הוציאו לאור. והתאכסן אצל ר' בערל ,אך בשבת קודש כבר לא נשאר
אדמו"ר מביאלא ישרי לב :כשנסעו לארה"ב? וחזר לתל אביב.
מרן שליט"א :בשנת תשי"ט ,מארה"ב לארץ ישראל, אדמו"ר מביאלא ישרי לב :הוא היה מכניס אורח גדול,
זקיני נסע משום שהיה צריך ליתן חליצה לאחיו שלא ההוסיאטינ'ער גם התאכסן אצלו ,וכן ר' שלמה
השאיר זרע של קיימא ,אמנם זקיני היה ביקור קצר, באבוב'ער.
בדרך כלל היה בערך חודש ,והבאבוב'ער רב נשאר מרן שליט"א :זה מובן משום הבאבוב'ער רב הגיע בשנת
באנגלי' שבועיים משום שהיה לו משפחה שם ,ובאנגלי' תשי"ט ,והניח אבן הפינה ,והיה הביקור הראשון שלו
היה לו חסידים ,ושהגיע לארץ ישראל זקיני כבר לא בארץ ישראל ,וזוכרני שאז לא היה באבוב'ער שטיבל
היה ,לכן אני מבין מדוע התאכסן אצל ר' בערל לודמיר.
אדמו"ר מביאלא ישרי לב :כמה 'עולם' התפללו בכל -אני זוכר את השבת הראשונה שהבאבוב'ער רב ערך
שטיבל? בתל אביב ,שבת אחר כך כבר היה בירושלים ושבת
מרן שליט"א :עשרים שלושים חסידים לערך ,ברחוב חנוכה היה בבני ברק ,לא ידעו מבאבוב ,לא שמעו
מבאבוב ,והוא ערך בתל אביב ביבנה שול ,יבנה שול
הקישון היה את השארפ'ע חסידים ,דארט איז געווען
הוא בית מדרש מאוד גדול ,והיה כל כך הרבה אנשים,
דער יסוד פון דער גערע'ר חסידים .באחד העם ליד ביתו
מאות אנשים ,אף אחד לא הבין מדוע לא היה להם
של הבעלזא'ער רב היה להם את השטיבל הגדול ביותר.
שטיבעל עד כה ,היו בטיש הרבה חסידים ,כנראה היה
אדמו"ר מביאלא ישרי לב :השבוע בראש חודש אלול, גם מצאנז'ער חסידים ,אבל באבוב'ער חסידים היה
ההילולא של הבאיאנ'ער רבי מלייפצוג ,הוא גם התגורר הרבה אז.
בתל אביב.
אדמו"ר מביאלא ישרי לב :זקיני ה'חלקת יהושע'
מרן שליט"א :כן ,ברחוב יבנה .אני זוכר אותו ,יבנה .32 מביאלא היה מתפלל ביבנה שול.
אני זוכר שהבאיאנ'ער רבי מארה"ב הגיע פעם ראשונה
מרן שליט"א :הביאלא'ער רבי היה מתפלל שם?
לארץ ישראל והתאכסן אצל אחיו.
אדמו"ר מביאלא ישרי לב :בימות החול ,בשבת היה לו
אדמו"ר מביאלא ישרי לב :הם לא ראו עשרים שנה.
מנין ,בימות החול לא היה לו מנין ,הוא היה מאריך
מרן שליט"א :משנות התר"פ לערך עד שנת תש"ט. בתפלה ולכן היה הולך עד יבנה שול.
בשבת הייתי אצלו בקידוש.
מרן שליט"א :אני לא זוכר משום שהביאלא'ער רבי עבר
אדמו"ר מביאלא ישרי לב :הוא טמון בצפת. לירושלים שהייתי ילד.
מרן שליט"א :אני זוכר את ההוסיאטינ'ער גם כן ,אני אדמו"ר מביאלא ישרי לב :בשנת תשט"ו עבר
זוכר את ה'דמשק אליעזר' גם כן ,הוא הסתלק כבר לירושלים.
בשנת תש"ו.
מרן שליט"א :הסטריקוב'ער רבי היה מתפלל ביבנה
אדמו"ר מביאלא ישרי לב :מדוע באמת הליפצוג'ער שול ,וכן הסאסוב'ער רב קודם שבנה את 'ישמח משה'
טמון בצפת? היה מתפלל ביבנה שול ,היה עוד רעב'ס ,סאיז געווען א
מרן שליט"א :הוא ביקש ,הרבנית שלו הסתלקה מקודם, שול ,היום יש שם חב"ד ,אבל זה היה המרכז של תל
ואמר שיניחו בצפת ,בהר הזיתים כבר לא יכלו ,והוא אביב.
קנה חלקה בצפת .לידו יש עוד כמה רעבישע משפחות. אדמו"ר מביאלא ישרי לב :כל הרעב'ס הלכו משם.
אדמו"ר מביאלא ישרי לב :הוא היה גרויסע מענטש. מרן שליט"א :כל החסידים הלכו שם ,שאני הייתי ילד
מרן שליט"א :הוא היה בעל ייסורים גדול ,כבר היה בתל אביב ששים שטיבלעך של גער'ער חסידים.
מכשהיה אברך צעיר .הרבנית שלו הייתה א חשובע אדמו"ר מביאלא ישרי לב :ה'בית ישראל' היה בתל
רעבצען ,בתו של ר' שלומ'ניו מסאדיגורה. אביב על שב"ק?
אדמו"ר מביאלא ישרי לב :אנחנו נכדים של ר' שלום מרן שליט"א :לא ,הוא היה בימות החול.
פרהובישט'ער ,ר' שלמה סאסוב'ער היה חתן
אדמו"ר מביאלא ישרי לב :ברחוב הקישון 33היה
בפעלשטין.
גער'ער שטיבל.
מרן שליט"א :עכשיו הדפסנו מחדש את הספר 'משמיע
שלום' ,א גאנצע כרך עם סיפורים ,ממש עכשיו לפני מרן שליט"א :ברחוב הקישון היה לבד שני שטיבלעך
שבועיים זה יצא לאור. של גער.
[הגישו 'לחיים' ובירכו זה לזה]
אדמו"ר מביאלא ישרי לב :הוא היה תמיד עם הרוזינע מרן שליט"א :איך קוראים לחתן הבר מצוה?
רעב'ס. אדמו"ר מביאלא ישרי לב :אברהם בנימין ,על שם
מרן שליט"א :הוא וגיסו דודי מסאדיגורה היו יחדו הפרעשבורג'ער רב.
'אהבת נפש' .כשדודי עלה לארץ ישראל הוא עוד לא
מרן שליט"א :אני זוכר עוד את הפרעשבורג'ער רב.
היה ,ודודי קירב את הויזיניצע למידים ,ה'דמשק אליעזר'
שלח הרבה אברכים ,ר' בערל וולצער סיפר לי שדודי אדמו"ר מביאלא ישרי לב :יש השבוע כמה יארהצייט'ן
מסאדיגורה קירב אותו ,ובשמחת נישואין של הורי שלח של צדיקים מארה"ב ,ר' הערשלע ספינק'ער
דודי הזמנות לכל הויזניצע תלמידים ,ובחתונה קרא לר' והסאטמער'ער רב ,סקולנ'ער רבי ,והטאהש'ער רבי.
בערל ואמר שיקרא לכל הויזניצע תלמידים ואמר שיעשו מרן שליט"א :בכ"ט יש כמה וכמה יאהרצייט'ן ביניהם
ריקוד לכבוד גיסו ה'דמשק' והפטיר -אף על פי בגוף ר' יוסף מאיר'ל מכנובק'ער ור' ישראל מעזיבוז'ער.
איז ער נישט דא ,אבער ער איז דא בקשר עליון.
אדמו"ר מביאלא ישרי לב :היה שנה אחת שהייתי בערב
-וזה שמעתי בעצמי מדודי ששנים מאוחרות היו ראש חודש אלול בציון של ה'אור החיים' הק' ואמרתי
צריכים להביא ל'דמשק אליעזר' כרטיס להיכנס לארץ תהלים ,ולידו יש את המצבה של אשתו הרבנית,
ישראל ,ודודי היה בירושלים לישיבת מועצת גדולי וקראתי את נוסח המציבה ,וראיתי שההילולא בכ"ט
התורה ,וזה היה לערך בשנת תשי"ט ,ואחר הישיבה אב ,אני עומד שם לבדי ביום ההילולא התחלתי לומר
אמר לי לקחת מונית ,כי רוצה להיכנס לנחם את הרב תהלים ,ואחרי כמה דקות הגיע מנין באורח פלא
הרצוג ,ואמר שרוצה ללכת לנחם ,לא היה לי הוה מיניה ואמרתי קדיש ,מן השמים הראו לי לקרוא 'כ"ט לחודש
לשאול מה היה לו עמו ,אבל לקחו מונית ונסעו לביתו מנחם'.
לנחם ,היה לו שני בנים יענקל וחיים ,דודי ישב כמה
דקות וניחם ,והרבנית של הרב הרצוג הייתה א גרויסע מרן שליט"א :אומרים שהייתה יבמה.
צדקות היא הקימה מקוואות וכו' ,היה לה אהבת תורה, אדמו"ר מביאלא ישרי לב :יש עליה שבחים גדולים.
אביה גם היה אדם חשוב ,ואמרו לדודי שהרבנית
עומדת בדלת ,ואמרה לדודי אני זוכרת שהייתי כאן מרן שליט"א :אחד מהנשים של האוחה"ק הייתה יבמה.
בבית פעם ,והרב יצא מהתפעלות מהאצילות שלכם, אדמו"ר מביאלא ישרי לב :היא מכרה את התפילין של
דודי הנהן בראשו והלך ,וכבר הבנתי שהיה כאן משהו, האוחה"ק למי שלא ידבר עם התפילין.
ושאלתי אותו מה היה ,הוא היה במונית יחד עם
מרן שליט"א :בימים אלו ההילולא של ה'דמשק' גם כן,
האוזרוב'ער רבי בכל הישיבות ,ואני לא זוכר עם
הוא קבור גם בהר הזיתים ,אני עוד הכרתי אותו הוא ער
האוזרוב'ער רבי חיכה לו במונית או שהפעם לא נסע
ליגט מיר נאך איך דער ביינער.
עמו ,בכל אופן שנכנס למונית סיפר לי ,שה'דמשק' היה
צריך להכנס לארץ ישראל ולא יכל להכנס ,ואמרו לו אדמו"ר מביאלא ישרי לב :הוא היה איש האשכולות.
שהרב הרצוג היחיד שיש לו השפעה על האנגלים, מרן שליט"א :הוא נעבעך הסתלק בצעירותו.
שמקודם היה רב באנגליה ,ונסע לירושלים להרב
הרצוג ,ושנכנס אמר שהיה שולחן ארוך וישבו שם אדמו"ר מביאלא ישרי לב :הוא היה גברא רבה,
רבנים וראשי ישיבות וכל אחד הגיע לבקש למישהו התלמידים שלו קוכען זיך אין איהם עד היום הזה.
אחר ,והרב הרצוג ראה אותו נכנס ,ומיד קם בשבילו מרן שליט"א :היום כבר לא נשאר תלמידים.
והושיב אותו לידו ,ושאל אותו בשביל מה הוא הגיע,
ודודי אמר לו שאמר לו כך ,אני רואה שיושבים כאן אדמו"ר מביאלא ישרי לב :אני זוכר פעם עוד ישבו
בשולחן רעב'ס ,רבנים ,ראשי ישיבות וכו' ,אני מגיע ביארהצייט חסידים.
לאחד שהוא גם גרויסע רבי ,גם גרויסע ראש ישיבה וגם מרן שליט"א :היום גם אבל זה לא כמו פעם.
רב ,ומלבד זאת הוא פועל גדול בעניני הצלות ,והרב
לדודי ,ואמרה לו ,כבר הגיע טלגרם שיש אישור הרצוג ידע משמו של ה'דמשק' ,ואמר לו שימתין לו כמה
ל'דמשק' - .האהבה שהיה בין שניהם ,שהרבי מויזניץ דקות ,ונכנס לחדר השני וישב שם ושוחח בטלפון עם
לא הרגיש טוב ,דודי היה אצלו כמעט כל יום ,הוא היה הקונסול לערך עשרים דקות ,ושיצא אמר לו
ביציאת נשמה ,דער אהבה איז געווען מוראדיג. סאדיגור'ער רבי ,עד עשרים וארבע שעות יהיה לכם
אישור.
אדמו"ר מביאלא ישרי לב :זכותם יגן עלינו ועל כל
ישראל ,על מעשה ששמענו איז געווען ווערד א מה שהיה ,שפעם לנסוע מירושלים לתל אביב לקח כמה
רענדעל ,ובירכו ונפרדו לשלום. שעות ,ועד שהגיע לתל אביב ,עמדה אמי ע"ה והמתינה
כי תקדמנו ברכות טוב
על הטוב יזכרו ידידנו הנכבדים אשר נדבה לבם אותם להיות שותפים בהוצאות גליון זה,
הה"צ ר' ישראל פלינטנשטיין שליט"א
בן מרן אדמו"ר שליט"א
לרגל השמחה השרויה בביתו בשמחת אירוסי בתו הכלה למזל טוב
זכות המצווה יעמוד לו להתברך בכל מילי דמיטב
בשפע ברכה והצלחה וכל טוב
ויראה נחת ושמחה מכל צאצאיו וזרעו אחריו
גליון פ"ב ,יוצא לאור על ידי וועד אמרי קודש קאפיטשיניץ -
להערות הארות ותרומות ניתן לפנות 0556727105 -
