gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

טועמיה - שבת ברמה אחרת · Toyameihu - Shabbos on the next level — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: טועמיה - שבת ברמה אחרת · Toyameihu - Shabbos on the next level

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

טועמיה - שבת ברמה אחרת · Toyameihu - Shabbos on the next level — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מתחזקים בכניסת‬ ‫לכן‬ ‫דרבנן‪,‬‬ ‫גזירה‬ ‫בגלל‬ ‫שנה ט' ‪423‬‬ ‫דרבנן‪ ,‬ונמנעים‬ ‫זמני הדלק"נ שבת חג הסוכות‬ ‫מגזירה‬ ‫מוקדם‪6:01 :‬‬ ‫השבת גםבני ברק‪6:11 :‬‬ ‫ירושלים‪ 5:56 :‬מוקדם‪5:46 :‬‬ ‫העלון השבוע‬ ‫ברענדל‬ ‫לע"נ מרת‬ ‫תוספת‬ ‫שבת‬ ‫נעמי ע"ה בת ר' יעקב‬ ‫‪5:54‬לפחות חצי‬ ‫מודיעין עילית‪ 6:05 :‬מוקדם‪5:55 :‬‬ ‫בער"ש‬ ‫מלאכה ‪ 6:04‬מוקדם‪:‬‬ ‫חיפה‪:‬‬ ‫מ‪@#‬עשיית‬ ‫ראובן הי"ד‬ ‫טבריה‪ 6:00 :‬מוקדם‪5:50 :‬‬ ‫ולגמרח"ט‬ ‫‪:‬שעה לפניה"ש‪ ,‬כהוראת מרנן ורבנן זיע"א‬ ‫מדברי רבותינו זצוק"ל ושיבדלחט"א במעלת תפילת מנחה בערש"ק וקדושת השבת‬ ‫להלן המכתב שנכתב בכתי"ק של רשכבה"ג מרן הגראי"ל שטינמן זיע"א‬ ‫‪#‬‬ ‫הקבלה שלנו לשנה החדשה‪ :‬ביטלנו שופר בגלל גזירה דרבנן‪ ,‬לכן מתחזקים בכניסת השבת גם מגזירה דרבנן‪,‬‬ ‫@‬ ‫ונמנעים מעשיית מלאכה בער"ש לפחות חצי שעה לפניה"ש‪ ,‬כהוראת מרנן ורבנן זיע"א‪:‬‬ ‫להלן המכתב שנכתב בכתי"ק של רשכבה"ג מרן הגראי"ל שטינמן זיע"א‬ ‫"כרגיל אנשים קרוב לשקיעת החמה בערב שבת מאד לחוצים ובאים לידי קטטות‪ ,‬וכן מבואר בגיטין דף נ"ב‪ ,‬ולפעמים גם מתוך‬ ‫לחץ נכנסים לעשות דבר האסור אחר שקיעתה של החמה (ובפרט בימי החורף הקצרים) אשר זה מאד חמור"‪ .‬וטוב מאד להתרחק‬ ‫ולמנוע מלעשות דברים האסורים בשבת חצי שעה לפני השקיעה (ובודאי שאין הדברים אמורים לאותם המקומות אשר מקדימים‬ ‫להדליק נרות שבת ‪ 40‬דק' קודם השקיעה)‪,‬‬ ‫באופן שלא יקרה חלילה שיכולים לעבור‬ ‫אחרי השקיעה‪ .‬ושכר עושה אין לשער חזקו‬ ‫בזה ותזכו לכל טוב ברוחניות ובגשמיות‪.‬‬ ‫אהרן יהודה ליב שטינמן‬ ‫ג"א מצטרף לדברים הנכונים והברורים הנ"ל‬ ‫חיים קנייבסקי‬ ‫הנני מצטרף להנ"ל ‪ -‬יוסף שלום אלישיב‬ ‫ג‪.‬א‪ .‬מצטרף ניסים קרליץ‬ ‫דברי חיזוק להתחזק ב'תוספת שבת' לקראת 'שבת שובה'‬ ‫המשנה ברורה בסי' תר"ג סק"ב כתב בשם היערות דבש‪ :‬ז' וכבר אמר מרן הח"ח זצ"ל מובא בספר 'חפץ חיים על התורה' ‪-‬‬ ‫הימים שבין ר"ה ליוה"כ הם כנגד ז' ימי השבוע ובכל יום יעשה "כמה נואלו המה קטני אמונה שמאחרים לקבל את השבת וממהרים‬ ‫תשובה על אותו יום‪ ,‬דרך משל ביום א' יעשה תשובה על כל לצאת‪ ,‬כי הלא כל ששת ימי המעשה יונקים מן הקללה שנתקלל‬ ‫כרגיל אנשים קרוב לשקיעת החמה בערב שבת מאד לחוצים ובאים לידי קטטות‪ ,‬וכן "‬ ‫מה שחטא כל ימיו ביום א' וכן ביום ב' וכן כל ז' ימים‪( .‬ע"ש) אדם הראשון "בזעת אפיך תאכל לחם"‪ ,‬ורק השבת לבדה יצאה‬ ‫מבואר בגיטין דף נ"ב‪ ,‬ולפעמים גם מתוך לחץ נכנסים לעשות דבר האסור אחר שקיעתה‬ ‫מכלל הקללה והקב"ה בכבודו ובעצמו ברך את היום הזה – "ברכו‬ ‫תוספת שבת כפרה לחילול שבת‬ ‫‪".‬של החמה )ובפרט בימי החורף הקצרים( אשר זה מאד חמור‬ ‫וקדשו"‪ .‬ותחת אשר בעלי השכל ממהרים להיכנס אל השבת‬ ‫כפרה לחילול שבת ממרן החזו"א‪" :‬עיקר התשובה על אי זהירות‬ ‫השקיעה‬ ‫כ"כ מהר‬‫להיכנסלפני‬ ‫חצי שעה‬ ‫בשבת‬ ‫שלא‬ ‫האסורים‬ ‫בשביל‬ ‫דבריםלצאת‬ ‫מלעשות‬ ‫ומאחרים‬ ‫ולמנוע‬ ‫ברכתה‬ ‫וטוב מאד להתרחק‬ ‫לקבל‬ ‫הוא שימת לב על להבא‪ ,‬ובאמת צריך להתרגל להחמיר בכניסת‬ ‫הם‪40‬‬‫שבת‬ ‫להדליק נרות‬ ‫מאחרים‬ ‫את הסדר‪,‬‬‫מקדימים‬ ‫המקומות אשר‬ ‫מהפכים הם‬ ‫לאותם‬ ‫ימי המעשה‬ ‫אמוריםששת‬ ‫הדבריםקללת‬ ‫אל‬ ‫)ובודאי שאין‬ ‫נכנסים‬ ‫השבת אף במקום מצוה‪ ,‬כי זה מצוי מאד שבשביל מצוה‬ ‫השקיעה(‬ ‫קודם במהרה‬ ‫להיכנס אל הברכה ונחפזים הם לצאת ממנה ‪,‬דק'‬ ‫ולהיכנס‬ ‫למצב נלחץ וסוברין יכולני עדין לגמור קודם השבת‪ ,‬ובאמת ראוי אל הקללה של ששת ימי המעשה‪ .‬אשרי מי שזוכה להבין זאת‬ ‫להחליט לפרוש אף במקום מצוה ומוטב שיהיה המכשול בביטול למהר בקבלת השבת ולאחר לצאת ממנה‪ ,‬כדי לקבל ברכת ה'‬ ‫הבאה ממילא למקבלי שבת"‪ ,‬עכ"ל‬ ‫המצוה ממכשול של חילול שבת!" (תשובות וכתבים מ"ה)‪.‬‬ ‫במעלות חמש השבתות בחודש תשרי‬ ‫התחלת התורה‪ .‬הרי יש בחודש אחד‪ ,‬חמש שבתות‪ ,‬שהם כנגד‬ ‫כתב הגר''ח פלאג'י זצוק''ל‪ :‬ה' שבתות של חודש תשרי הם כנגד‬ ‫חמשה חומשי תורה‪ .‬ע''כ‪,‬‬ ‫חמשה חומשי תורה‪ ,‬והוסיפו שג' שבתות חגי תשרי כנגד ג'‬ ‫וכך אמר הגר"ח בדרשתו בר"ה‪" :‬זאת אדרוש לבית ישראל‪,‬‬ ‫שבתות הקדמונים‪ ,‬ר"ה שבו נברא העולם הוא כנגד שבת‬ ‫שכשחל ראש השנה ביום שבת קודש‪ ,‬שאין תקיעת שופר‪,‬‬ ‫בראשית‪ ,‬יום א' דסוכות ראשון לחשבון עוונות הוא צילא‬ ‫שיזדרז לשוב בתשובה שלימה ורצויה לפני המקום‪ ,‬ואז מרוצה‬ ‫דמיהמנותא כמו שאומרים ופרוש עלינו סוכת שלומך‪ ,‬כנגד‬ ‫לפני הקב"ה מצות עשה של תשובה‪ ,‬לעורר הרחמים יותר ויותר‬ ‫שבת של מתן תורה‪( ,‬שלא היה להם חטאים)‪ ,‬ושבת שמחת‬ ‫עשר ידות ממה שפועל מצות תקיעת שופר! ומה גם אם ישמור‬ ‫תורה רמוז כנגד שבת דלעתיד לבוא‪ ,‬שזה מרמז למחול שיהיה‬ ‫את השבת כמשפטו‪ ,‬דהוי כאילו קיים כל התורה יכולה‪ ,‬דודאי‬ ‫לצדיקים בעתיד‪.‬‬ ‫דהוי יותר התעוררות גדול לעורר הרחמים‪.‬‬ ‫וכך הגר''ח פלאג'י אמר‪ :‬כשחל ראש השנה בשבת‪ ,‬יהיה באותו‬ ‫ויקח אדם מוסר מיום ר"ה שחל להיות בשבת‪ ,‬כי הגם כי מצות‬ ‫החודש‪ ,‬חמש שבתות‪ ,‬וכל אחד ואחד‪ ,‬יש בו תוספת קדושה‬ ‫עשה של שופר הוי מדאורייתא‪ ,‬וגם חכמה היא ואינה מלאכה‪,‬‬ ‫דהיינו יום א' של ראש השנה‪ ,‬כשחל להיות בשבת‪ ,‬הוי שבת‬ ‫ומשום גזרת חז"ל 'שמא יעבירנו' הוא שנאסר‪ .‬ועקרו המצות‬ ‫א'‪ ,‬וראש השנה עמו‪ .‬ב' ‪ -‬שבת תשובה‪ .‬ג' ‪ -‬שבת יום א'‬ ‫עשה‪ ,‬משום שמירת וקיום לשמור את יום השבת‪ ,‬שלא לחללו‪.‬‬ ‫של סוכות‪ .‬ד' ‪ -‬שבת ושמיני חג העצרת‪ ,‬ה' ‪ -‬שבת בראשית‬ ‫תוספת שבת‬ ‫ובצדקתך ירומו"‪ .‬ונקדים לדברי הזוהר הקדוש (פרשת יתרו)‬ ‫כל שכן וק"ו שיזהרו הרבה מאוד בחילול שבת גמור‪ ,‬שלא לחלל‬ ‫מהו שבת? שמו של הקב"ה‪ .‬אם כן זה אומרו; "אשרי העם יודעי‬ ‫בשום שבתות השנה‪ .‬ואין צריך לומר בשבת זאת‪ ,‬כי הוא ראש‬ ‫תרועה ‪ -‬ה' באור פניך יהלכון"‪ ,‬כלומר שעל ידי תקיעת שופר‬ ‫לשבתות השנה‪ ,‬וגם יום הדין והנורא‪ ,‬ואין תקיעת שופר‪,‬‬ ‫מהפך מידת הדין לרחמים‪ .‬ואם יבוא השואל ויאמר מה נעשה‬ ‫שצריך יותר התעוררות רחמים‪ .‬ואם ישמרו שבת כהלכתו‪ ,‬הרי‬ ‫להגנתנו כשחל ראש השנה בשבת ואין שופר? לזה אמר 'בשמך‬ ‫הוא כמקיים כל התורה כולה‪ ,‬והרי הוא יותר מתרי"ג שופרות!!!‪...‬‬ ‫יגילון כל היום'‪ ,‬בשמך שהוא השבת‪ ,‬יגילון כל היום‪ ,‬שלא ידאגו‬ ‫ואם כן לא ידאגו שאין תקיעות שופר‪ ,‬כי אדרבה שמחה וגיל היא‬ ‫אלא אדרבא‪ ,‬ובצדקתך ירומו‪ ,‬להיות זכאים בדינם!!! (תוכחת‬ ‫יותר השמירת שבת כהלכתו‪ .‬וזהו רמז הכתוב בתהלים‪" :‬אשרי‬ ‫חיים לר''ה)‪.‬‬ ‫העם יודעי תרועה‪ ,‬ה' באור פניו יהלכון‪ ,‬בשמך יגילון כל היום‪,‬‬ ‫שיחת רשכבה"ג מרן הגראי"ל שטינמן זיע"א לחיזוק הלימוד בשבת‪ ,‬ולהקדמת כניסתה‪.‬‬ ‫בכל זאת כשמגיעים הרגעים האחרונים לפני שבת תמיד בא‬ ‫ראיתי במקום שכתוב שרבי אלי' לופיאן היה פעם בשבת אצל‬ ‫היצר ואומר תעשה את זה תעשה את זה‪ ,‬פתאום שכחו את זה‬ ‫הח"ח‪ ,‬ואמר לו הח"ח היות ששבת שקולה כנגד תרי"ג לכן כל‬ ‫ופתאום שכחו את זה‪ .‬ממילא צריך מאד זהירות לכל הפחות חצי‬ ‫דבר מצוה שעושים בשבת נחשב תרי"ג‪ ,‬כפול שש מאות ושלש‬ ‫שעה להיזהר לא לעשות שום דבר שאסור בשבת‪ ,‬ואם לפעמים‬ ‫עשרה‪ .‬אם אחד לומד תורה = תרי"ג‪ ,‬אפילו אם לומד מילה של‬ ‫יש ששכחו דבר שמוכרחים בלית ברירה יעשו‪ ,‬אבל בדרך כלל כל‬ ‫תורה שזה גם כן מצוה‪ ,‬כמו שהגאון מביא מהירושלמי שאפילו‬ ‫אדם ישתדל שחצי שעה יהיה כבר הכל שבתדי'ק‪.‬‬ ‫מילה אחת של תורה תלמוד תורה כנגד כולם‪ ,‬אפילו מילה‬ ‫וזה מצוה גדולה‪ ,‬אחרת יכול להיות שאח"כ בשבת יש לו תרי"ג‬ ‫אחת! [וק"ק האיך יצוייר שידבר רק מילה אחת של תורה‪ ,‬כי‬ ‫מצוות‪ ,‬או אלף מצות‪ ,‬ופתאום חלילה וחס חילל שבת‪ ...‬נורא‬ ‫אם אומר למשל תיבת "בראשית" מה הראיה שנתכוין לומר‬ ‫ואיום! החטא של חילול שבת הכי חמור‪ ,‬כמו עובד עבודה זרה‪,‬‬ ‫תורה‪ ,‬וצ"ל דמסתמא הוא מתכווין לתורה‪ ].‬עכ"פ כל מילה של‬ ‫בשום דבר לא חייב כמו עובד עבודה זרה רק בחילול שבת‪ ,‬מחלל‬ ‫תורה זה מצוה‪ ,‬וכל מצוה שעושים בשבת נחשב תרי"ג‪.‬‬ ‫שבת בפרהסיא יש לו דין שיינו אסור כמו עובד עבודה זרה‪ ,‬חמור‬ ‫ושמעתי בשם הבן איש חי שאומר שכל מצוה שעושים בשבת‬ ‫מאד! ממילא צריך לעשות כל מיני הרחקות שלא לבוא לידי‬ ‫נחשב אלף‪ ,‬אבל החפץ חיים אמר תרי"ג ‪ -‬ת' ר' י"ג מצוות‪ .‬ממילא‬ ‫חילול שבת‪.‬‬ ‫יוצא שמצוה בשבת היא כל כך גדולה‪ ,‬אם הוא מתפלל כאילו‬ ‫ואם רוצים להיזהר הקב"ה עוזר‪ .‬הרי כתוב יצרו של אדם‬ ‫קיים תרי"ג מצוות של תפילה‪ ,‬אם לומד שעה הרי זה כאילו‬ ‫מתחדש עליו בכל יום ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו‪,‬‬ ‫למד תרי"ג שעות‪ ,‬ואם למד עשר שעות זה תרי"ג פעמים עשר‪,‬‬ ‫ואנשים חושבים שתמיד הקב"ה יעזור לו‪ ,‬יש לו עצה נגד היצר‬ ‫הרבה מאד מאד!‬ ‫הרע‪ ,‬הקב"ה יעזור לו‪ .‬אך כתוב בשם הגאון לא כך‪ ,‬אלא כל‬ ‫עכ"פ מצוה של שבת כל כך גדולה‪ ,‬ומצד שני צריך מאד‬ ‫אדם צריך לעשות כל מה שביכולתו להיזהר מהעבירה‪ ,‬ואם‬ ‫להיזהר שלא יבואו חלילה וחס לחילול שבת‪ ,‬לכן חכמים‬ ‫כבר אי אפשר יותר‪ ,‬אז הקב"ה עוזר לו‪ ,‬אך לא עוזר לו סתם‬ ‫אמרו הרבה דברים‪ ,‬כמו חייב אדם למשמש בגדיו ערב שבת‬ ‫כך‪ ,‬רק הוא צריך לעשות את המאמץ הכי גדול‪ ,‬ואם הוא עושה‬ ‫עם חשכה שמא ישכח ויצא‪ ,‬רבנן חייבו שצריך למשמש בכל‬ ‫את המאמץ הכי גדול אז הקב"ה עוזר לו‪ ,‬וכן גם בענין זה אם‬ ‫הבגדים שלבוש אם יש בהם משהו‪[ .‬ותוס' שואל הרי גם אם‬ ‫אדם עושה את כל המאמצים שלא יבוא לידי חילול שבת‪ ,‬אז‬ ‫נשאר משהו הרי יהיה מתעסק‪ ,‬אומר תוס' שמא יזכור ואח"כ‬ ‫הקב"ה יעזור לו‪ ,‬אבל אם בן אדם יסמוך עצמו שהקב"ה יעזור לו‪,‬‬ ‫ישכח‪ ].‬עכ"פ עשו זהירות מיוחדת על שבת‪ ,‬וזה בגלל ששבת‬ ‫אי אפשר לסמוך‪...‬‬ ‫כל כך גדול‪ ,‬במצוות זה שקול תרי"ג‪ ,‬ובעבירות מסתמא לא‬ ‫הקב"ה יעזור שכל אחד באמת יזהר מאד בכניסת השבת שיהיה‬ ‫תרי"ג‪ ,‬אבל בכל זאת שבת זה מאד חמור‪.‬‬ ‫על הצד הכי טוב‪ ,‬ואז יהיה לו סייעתא דשמיא‪ ,‬ומה שילמד יהיה‬ ‫ממילא צריך לעשות זהירות גדולה לכל הפחות חצי שעה לפני‬ ‫לו פי תרי"ג לפי החפץ חיים‪ ,‬ויש לסמוך עליו‪ ,‬כי מה שהוא‬ ‫השקיעה כבר לא לעשות דבר שאסור בשבת‪ ,‬רק אם יהי' פעם אונס‬ ‫אמר הוא ידע מה שאומר‪ ,‬ממילא יהיה לו תרי"ג ויהיה לו זכות‬ ‫גדול שאין לו ברירה‪ ,‬אבל בדרך כלל להשתדל חצי שעה לפני‬ ‫גדול‪ ,‬וכל אחד יכול לזכות לזה לעלות בתורה ויראת שמים‪,‬‬ ‫השקיעה כבר לא יעשה שום דבר‪ ,‬כבר יהיה שבתדי'ק! הכל כבר‬ ‫ויהיה מאלה שהקב"ה עוזרו‪ ,‬ויזכו לכל טוב (נמסר בישיבת רנה‬ ‫מסודר‪ .‬וזה דבר נחוץ מאד‪ ,‬ולא רק אנשים שטרודים במלאכה‪,‬‬ ‫של תורה כ"ו מרחשון תשע"ב)‬ ‫אלא אפילו בני ישיבה שאין להם כל כך הרבה עבודה לעשות‪,‬‬ ‫זהירות לקראת שמחת תורה שחל בשבת‪ ,‬אסור לטלטל תינוקים לכל הנערים כשאין עירוב מהודר!!‬ ‫שיעור שקיבלנו בגזירת שמא יעבירנו בהקפות בשמחת תורה שחל בשבת‬ ‫בבבל לסיים את התורה כל שנה ביו"ט אחרון של סוכות וזה‬ ‫בשנה זו בו קרא הערוך לנר המפורסם (בספרו מנחת עני פר'‬ ‫היה ביו"ט שני שלא יכול לצאת בשבת‪ .‬אבל בא"י בתחילה‬ ‫האזינו) יותר להזהר באיסורי הוצאה‪ ,‬כי אנו זקוקים שהשבת‬ ‫היו גומרים את התורה פעם בשלש שנים ואז לא עשו הקפות‬ ‫תמליץ בעדינו וביטלנו שופר מחשש הוצאה‪ ,‬גם שמחת תורה‬ ‫בשמיני עצרת‪ ,‬ואחר שפשט המנהג לגמור בא"י את התורה‬ ‫חל בשבת‪.‬‬ ‫פעם בשנה אז בשמיני עצרת סיימו את התורה ובכל זאת‬ ‫מנהג ישראל בא"י לעשות הקפות גם בשמחת תורה שחל להיות‬ ‫בשו"ע בתרס"ט הזכיר רק שיקראו בא"י בשמיני עצרת וזאת‬ ‫בשבת‪ ,‬ויש לעיין בזה דהרי מנהג הקפות התחיל בבבל שנהגו‬ ‫תוספת שבת‬ ‫יכול לצאת בשבת ומשם פשט המנהג לא"י אבל לכא' מעיקרא‬ ‫הברכה אבל לא הזכיר כלל מענין הקפות ורק ברמ"א הוזכר‬ ‫כשהתחיל מנהג הקפות לא היו רוצים שהקפות יצא בשבת‬ ‫שנהגו לעשות הקפות במדינות אלו והיינו בחו"ל ולא הוזכר‬ ‫מחשש מכשול‪.‬‬ ‫בא"י ויבואר בס"ד‪.‬‬ ‫ביאור דעת הגר"א שקוראים מגילת שיר‬ ‫סידור הלוח שלא יצא הושענה רבא בשבת‬ ‫השירים וקהלת בשבת חוה"מ‬ ‫איתא בגמ' בסוכה (מג‪ ):‬ערבה שבעה כיצד ערבה בשביעי מ"ט‬ ‫הנה המנהג היום בהרבה קהילות ע"פ דעת הגר"א לקרוא‬ ‫דחיא שבת א"ר יוחנן כדי לפרסמה שהיא מה"ת א"ה לולב נמי‬ ‫בשבת חוה"מ מגילת שיר השירים וקהלת‪ .‬ויועיין במעשה רב‬ ‫לידחי כדי לפרסמו שהוא מה"ת לולב גזירה משום דרבה א"ה‬ ‫שהקשו לגר"א איך קוראים מגילת שיר השירים וקהלת בשבת‬ ‫ערבה נמי ניגזור ערבה שלוחי ב"ד מייתי לה לולב לכל מסור‬ ‫ואמאי אין חשש שמא יעבירנו‪ .‬ותירץ הגר"א שכל דבר שמוטל‬ ‫וכתב רש"י ד"ה שלוחי ב"ד מייתי לה מע"ש ולמחרת אינה‬ ‫על הציבור ולא על היחיד אין חשש שמא יעבירנו ובאמת דברי‬ ‫מצוה לכל אדם אלא כהנים המקיפין בה את המזבח‬ ‫הגר"א הם ע"פ הגמ' ריש לולב וערבה שבערבה אין חשש שמא‬ ‫ממשיכה הגמ' א"ה האידנא נמי לידחי אנן לא ידעינן בקיבועא‬ ‫יעבירנו מטעם שמוטל על ב"ד ולא על היחיד‪.‬‬ ‫דירחא אינהו דידעי בקיבועא דירחא לידחי כי אתא בר הדיא‬ ‫אך יש להקשות על דברי הגר"א לפי מה שביארנו שאף דבר‬ ‫אמר לא איקלע ומבואר בגמ' לפי שיטה זו שבאמת אם הושענא‬ ‫שמעיקר הדין מותר לעשות בשבת מ"מ לכתחילה מעדיפים‬ ‫רבה היה יוצא בשבת היו נוטילים ערבה בשבת כיון שמצות‬ ‫כמה שפחות דברים לעשות בשבת מחשש מכשול א"כ אמאי‬ ‫ערבה מוטלת על הב"ד ולא על כל יחיד ויחיד ומה שלא נוהג‬ ‫קוראים מגילה בשבת [ובאמת במסכת סופרים פי"ד שמובא‬ ‫מצוות ערבה בשבת מטעם שלא יכול לצאת הושענה רבא‬ ‫המנהג לקרוא מגילה לא מוזכר שקראו את זה בשבת]‪ .‬ובאמת‬ ‫בשבת‪.‬‬ ‫על המנהג הקדום שלא קראו מגילה מתוך הקלף לכא' ל"ק‬ ‫וכן מבואר בירושלמי (הובא בתוס') שמסדרי הלוח הקפידו‬ ‫שבזה אין חשש אך מה שנהוג לקרוא מתוך הקלף לכא' יש‬ ‫שלא יצא הושענה רבא בשבת ופחות הקפידו שלא יצא ר"ה‬ ‫לחשוש יותר‪ .‬ונראה לבאר שערבה שלפעמים עושים אותו‬ ‫בשבת וכן מבאר תוס' (מג‪ ):‬ד"ה לא איקלע שכך המנהג היום‬ ‫בחול ולפעמים עושים אותו בשבת בזה יש לחוש יותר למכשול‬ ‫במסדרי הלוח וז"ל וגם עכשיו אנו מחשבים דלא מיקלע יום‬ ‫כי כבר אנשים התרגלו לעשות אותו בצורה של יום חול‬ ‫ערבה בשבת ואשופר ולולב לא חיישינן ואע"פ שיום ראשון‬ ‫ועכשיו לעשות אותו בצורה של שבת יש חשש מכשול אבל שיר‬ ‫דאורייתא‬ ‫השירים שתמיד קוראים רק בשבת אפשר בזה אין לחוש‪ ,‬ובזה‬ ‫א"ש למה לא חששו בקריאת פרשת זכור גזירה שמא יעבירנו‬ ‫ומקשה תוס' ותימה דאיום ערבה שהוא זכר למקדש בעלמא‬ ‫כי כיון שנקבע תמיד לקרוא בשבת אנשים כבר יודעים שצריך‬ ‫חיישינן ואהני דאורייתא לא חיישינן‪ .‬ומתרץ תוס' בתירוץ‬ ‫להתכונן קודם השבת משא"כ שופר ולולב שלפעמים יוצא‬ ‫השני ועוד דמספק עבדינן תרי יומי וכי מקלע יום ראשון בשבת‬ ‫בשבת ולפעמים יוצא בחו"ל‪ .‬ובזה מיושב גם קושית התוס'‬ ‫אין שופר בטל לגמרי דתוקעין בשני אע"ג דכי באו עדים קודם‬ ‫ריש מגילה למה לא חששו בתקיעת שופר במוצאי יוה"כ שמא‬ ‫המנחה לא עבדי בא"י אלא חד יומא מ"מ בחו"ל עבדינן תרי יומי‬ ‫יעבירנו ד' אמות ברה"ר ולדברינו א"ש כיון שתמיד תוקעים‬ ‫אבל שביעי של ערבה דליתא אלא חד יומא דלא אפשר למיעבד‬ ‫במוצאי יוה"כ אנשים יודעים שאסור לטלטל ונזהרים יותר כמו‬ ‫השמיני על הספק לפי שהוא יו"ט אם היה בטל לגמרי משתכח‬ ‫פרשת זכור שלא חששו‪.‬‬ ‫תורת ערבה‪ ,‬למדנו מדברי הגמ' ותוס' שמעיקר הדין אם היה‬ ‫יוצא הושענה רבא בשבת היו נוטלים ערבה בשבת ומסדרי‬ ‫עליית כל הנערים בשמחת תורה שחל להיות בשבת‬ ‫הלוח תיקנו שלא יצא בשבת והעדיפו לבטל שופר מאשר שיצא‬ ‫והנה ביארנו שמעיקר הדין אין לאסור לעשות הקפות בשבת‬ ‫הושענה רבא בשבת‪.‬‬ ‫אף שלכתחילה אולי לא היו מתקנים לעשות הקפות בשבת‪,‬‬ ‫ויש להקשות על דברי התוס' שמ"מ עדיף שהושענה רבא יצא‬ ‫אך כבר פשט המנהג לעשות הקפות בא"י בשבת וכן נהג‬ ‫בשבת ויטלו ערבה בשבת כמבואר בגמ' מאשר לבטל שופר‬ ‫האריז"ל‪ .‬אך מ"מ יש לעיין לענין מה שנהגו לעשות עליית כל‬ ‫שהרי ר"ה שחל בשבת לא תוקעים ואילו הושענה רבא אם יצא‬ ‫הנערים גם בשמחת תורה שחל להיות בשבת שיש חשש מכשול‬ ‫בשבת יטלו ערבה בשבת‪.‬‬ ‫שיביאו תינוקות לבית הכנסת בשבת וכעין זה מצאנו בתשליך‬ ‫(סימן תרפ"ג) שהפסיקו לעשות תשליך בשבת מחשש מכשול‬ ‫ויעויין באחרונים (עיין מחצית השקל וא"ר סימן תכ"ח) שביארו‬ ‫שיטלטלו את הסידורים חוץ לעירוב‪ ,‬א"כ יש לעיין גם לענין‬ ‫שאדרבה ודאי שאם הושענה רבא יצא בשבת היו נוטלים ערבה‬ ‫עליית כל הנערים [שנוהגים להביא אף הקטנים ביותר]‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬ ‫כי אין גזירה דרבה אבל מ"מ אף שאין גזירה דרבה עדיין יש‬ ‫חשש מכשול ולכך מתקני הלוח במקום לגזור גזירה חדשה‬ ‫נמצינו למדים‪.‬‬ ‫פשוט דאגו שלא יצא הושענה רבא בשבת אף שע"י זה יתבטל‬ ‫א‪ .‬בגמ' מבואר שנטילת ערבה בבית המקדש כיון שמוטל על‬ ‫שופר אבל זה עדיף שיתבטל שופר מאשר שיבואו למכשול‬ ‫ב"ד מעיקר הדין אפשר לעשות כן אפי' בשבת‪.‬‬ ‫בענין ערבה‪ ,‬ובשופר אין חשש כיון שכבר תיקנו שלא יתקעו‬ ‫ב‪ .‬אף שערבה אפשר לעשות בשבת בכל זאת מסדרי הלוח‬ ‫בשבת‪.‬‬ ‫נראה שהעדיפו שהושענה רבא לא יצא בשבת‪.‬‬ ‫למדנו מזה שחז"ל העדיפו שלא לעשות דברים נוספים בשבת‬ ‫ג‪ .‬הגר"א הנהיג לקורא מגילת שיר השירים וקהלת בשבת ולא‬ ‫מחמת שיכול לצאת מכשול אף שא"א לאסור ממש‪ .‬ולפ"ז‬ ‫חשש לגזירת שמא יעבירנו וביאר מטעם שזה דין על הציבור‪.‬‬ ‫א"ש שבאמת מנהג הקפות התחיל בחו"ל ביו"ט שני שאינו‬ ‫תוספת שבת‬ ‫הקפות גם בשמיני עצרת שחל בשבת‪ ,‬ולכא' כיון שזה דין על‬ ‫ד‪ .‬לכא' נראה לבאר שדבר שנקבע לעשותו רק בשבת לא‬ ‫הציבור אין חשש שמא יעבירו ס"ת ממקום למקום‪.‬‬ ‫חששו לגזירת שמא יעבירנו ולכך גם פרשת זכור אפשר לקרוא‬ ‫ז‪ .‬תשליך מבואר במ"ב בשם הפמ"ג שיש מקומות שנמנעו‬ ‫בשבת‪.‬‬ ‫מלומר תשליך בשבת מחשש שיכשלו בהוצאה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬לפ"ז יש ליישב אמאי לא חששו על תקיעות במוצאי יוה"כ‪.‬‬ ‫ח‪ .‬יש לעיין האם יש חשש בעליית כל הנערים בשמחת תורה‬ ‫ו‪ .‬הקפות שעושים בשמחת תורה‪ ,‬אף שלכתחילה אולי לא היו‬ ‫שחל להיות בשבת מחשש שיטלטלו את הקטנים ביותר לעליית‬ ‫מנהיגים לעשות הקפות בשבת אלא הנהיגו כן בחו"ל ביו"ט‬ ‫כל הנערים וצ"ע‪.‬‬ ‫שני שלא יכול לצאת בשבת מ"מ כבר פשט המנהג לעשות‬ ‫"ולנוח בו באהבה כמצות רצונך" משלו של המגיד מדובנא‬ ‫נשמע בעיירה שלנו"‪ .‬נכנס הידיד‪ ,‬ולאחר שאכל ושתה החל‬ ‫'ולנוח בו באהבה כמצות רצונך'‪ ,‬מנוחת יום השבת צריכה להיות‬ ‫לספר את כל קורות העיירה מיום שעזב הסוחר‪ .‬לאחר שעתיים‪,‬‬ ‫"כרצונך"‪ ,‬כרצון הבורא יתברך‪ ,‬לעסוק ביתר שאת וביתר עוז‬ ‫התעייף מלספר ורצה לנוח‪" .‬לנוח?" התפלא הסוחר‪ ,‬הלא אני‬ ‫בלימוד תורתו הקדושה‪ .‬אך לדאבוננו‪ ,‬ישנם כאלו המנצלים את‬ ‫שילמתי לך עבור כל היום‪ .‬אתה רוצה לנוח‪ ,‬תנוח מחר‪ ,‬על‬ ‫היום הקדוש בעיקר למנוחת הגוף‪ ,‬ועליהם המשיל המגיד מדובנא‬ ‫חשבונך‪ ,‬לא על חשבוני! אני שכרתי אותך לספר לי סיפורים"!‬ ‫את המשל הבא‪ :‬לפני שנים רבות נסע יהודי אחד לאמריקה‬ ‫והנמשל‪ :‬עם ישראל עובד כל השבוע לפרנסתו‪ .‬מגיעה השבת‪,‬‬ ‫לעשות עסקים‪ .‬לאחר שנים שבהם עשה חיל בעסקיו‪ ,‬תקפוהו‬ ‫והקדוש ברוך הוא כביכול‪ ,‬אומר לעם ישראל‪ :‬השבת עלי! לוו‬ ‫געגועים לעיירה שלו‪ ,‬ימים רבים עברו על האיש בגעגועים‬ ‫עלי ואני פורע‪ ,‬זה היום שלי! תלמדו תורה‪ ,‬תשירו זמירות‬ ‫ולא היתה בידו אפשרות לקבל פיסת מידע על קרוביו וידידיו‬ ‫שבת‪ ,‬אבל הנה הולך לו האדם לנוח‪ ,‬לנוח?! אומר הקדוש ברוך‬ ‫יום אחד‪ ,‬נשמעה דפיקה על דלת ביתו‪ .‬כשפתח הסוחר את‬ ‫הוא‪ ,‬תנוח על חשבונך! לשם כך ניתנו לך ששת ימי המעשה‪.‬‬ ‫הדלת‪ ,‬ראה לפניו אדם המבקש צדקה‪ .‬עד מהרה התברר לו‬ ‫אבל יום השבת הוא היום שלי! השבת ניתנה לנו כדי שנשב‬ ‫כי ידיד נעוריו הוא‪ ,‬מהעיירה! "שלום עליך"‪ ,‬קרא הסוחר‬ ‫ונלמד בה תורה‪,‬‬ ‫בהתרגשות‪" ,‬מה מעשיך כאן?"‪" ,‬באתי לאסוף צדקה"‪ ,‬אמר‬ ‫ויש בנותן טעם להזכיר כאן את דברי ה'בן איש חי' בפרשת‬ ‫הידיד‪" .‬בוא‪ ,‬הכנס והתכבד בכוסית יי"ש"‪ ,‬שמח הסוחר‪" ,‬ספר‬ ‫שמות שכתב בזה הלשון‪" :‬כתבו המקובלים ז"ל‪ ,‬דגדול הפועל‬ ‫לי מה קורה בעיירה שלנו?"‪ ,‬דשדש הידיד בעקביו‪" :‬אין לי‬ ‫הנעשה מעסק התורה ביום שבת‪ ,‬אלף פעמים יותר מן הנעשה‬ ‫זמן‪ ,‬אני אוסף צדקה"‪,‬‬ ‫מעסק התורה של ימי החול"‪ ,‬כלומר‪ ,‬שעת לימוד תורה בשבת‪,‬‬ ‫הסוחר‪ ,‬שלא רצה שהזדמנות הפז תחמוק מידיו‪ ,‬שאל מיד‪:‬‬ ‫שווה לאלף שעות לימוד בימות החול!‬ ‫"כמה כסף לצדקה אתה אוסף ביום?"‪" ,‬כאלף דולר"‪" .‬אם כך‪,‬‬ ‫(מתוך הגדה של פסח 'ומתוק האור')‬ ‫אני אשלם לך סכום זה‪ ,‬בתנאי שתשב אצלי ותספר לי מה‬ ‫השנה‪,‬‬ ‫כיב>דנו א<ת‬ ‫השבת‬ ‫השב<ת ברבי<ם‪,‬‬ ‫ו<היא <תעמו>ד‬ ‫לימיננו ביו<ם הדין‪.‬‬ ‫היא הסניגור שלנו‬ ‫במקום קול השופר!‬ ‫(בעל הערוך לנר)‬ ‫נתחזק כולנו בשמירת השבת ונקבל על עצמנו בל"נ‬ ‫להמשיך ולקיים את תקנת העיר‪:‬‬ ‫שלא לנסוע ברכב משעת הדלקת נרות‪.‬‬ ‫בזכות כבוד השבת‪ ,‬נזכה כולנו לכתיבה וחתימה טובה‪,‬‬ ‫לשנה טובה ומתוקה‪ ,‬שנת שלום‪ ,‬שלווה‪ ,‬השקט ובטח!‬ ‫ש וֹת ְר צ וֹנְ ָך ְּב ֵל ָב ב ׁ ָש ֵל ם"‬ ‫ש ּו כֻ ָ ּל ם ֲא גֻ ָ ּד ה ַא ַח ת ַל עֲ ׂ‬ ‫"יַ עֲ ׂ‬ ‫קופתקופת‬ ‫לרפואת)‬ ‫ו"קהילות"‬ ‫ו"קהילות"‬ ‫פלוס"או‬ ‫פלוס"‬ ‫לע"נ‬ ‫להנציח‬ ‫ב"נדרים‬ ‫ב"נדרים‬ ‫(ניתן‬ ‫אפשר גם‬ ‫לעלון‬ ‫אפשר גם‬ ‫לתרומות‬ ‫לעלוןלעלון‬ ‫לתרומות‬ ‫וכד' וכד'לתרומות‬ ‫דרשות‬‫דרשות‬ ‫לשליחת‬ ‫לשליחת‬ ‫להצטרפות או‬ ‫להצטרפות או‬ ‫והנצחות או‬ ‫והנצחות או‬‫לפרטים‬ ‫לפרטים‬ ‫דהלכתא‬ ‫בטלפון‬ ‫בטלפון‬ ‫אליבא‬ ‫שבת" או‬ ‫או‬ ‫שבת"‬‫היומי‬ ‫תוספת‬ ‫"עלוןדף‬ ‫תוספת‬ ‫קופת‬ ‫ו'קהילות' ‪-‬‬ ‫"עלון‬ ‫קופת‬ ‫קופת‬ ‫פלוס'‬ ‫גליונות"‬ ‫גליונות"‬‫ב'נדרים‬ ‫"אוסף‬ ‫"אוסף‬ ‫‪a0732951324gail.coa‬‬ ‫‪a0732951324gail.coa‬‬ ‫למייללמייל‬ ‫לפנותלפנות‬ ‫ניתן ניתן‬ ‫‪. 0527614765‬‬ ‫‪. 2040‬‬ ‫‪2040‬‬ ‫שלוחה‬ ‫שלוחה‬ ‫בטלפון‬ ‫‪037630543‬‬ ‫‪037630543‬‬‫או‬ ‫‪073-2951324‬‬ ‫‪073-2951324‬‬ ‫בטל‪:‬בטל‪:‬‬ ‫שבתשבת‬ ‫בנושא‬ ‫בנושא‬ ‫חיזוקחיזוק‬ ‫שיחות‬‫שיחות‬ ‫לשמיעת‬ ‫לשמיעת‬