טועמיה - שבת ברמה אחרת · Toyameihu - Shabbos on the next level — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מתחזקים בכניסת לכן דרבנן, גזירה בגלל שנה ט' 423
דרבנן ,ונמנעים
זמני הדלק"נ שבת חג הסוכות
מגזירה
מוקדם6:01 : השבת גםבני ברק6:11 :
ירושלים 5:56 :מוקדם5:46 :
העלון השבוע
ברענדל לע"נ מרת
תוספת
שבת
נעמי ע"ה בת ר' יעקב
5:54לפחות חצי
מודיעין עילית 6:05 :מוקדם5:55 :
בער"ש
מלאכה 6:04מוקדם:
חיפה: מ@#עשיית
ראובן הי"ד
טבריה 6:00 :מוקדם5:50 : ולגמרח"ט
:שעה לפניה"ש ,כהוראת מרנן ורבנן זיע"א
מדברי רבותינו זצוק"ל ושיבדלחט"א במעלת תפילת מנחה בערש"ק וקדושת השבת
להלן המכתב שנכתב בכתי"ק של רשכבה"ג מרן הגראי"ל שטינמן זיע"א #
הקבלה שלנו לשנה החדשה :ביטלנו שופר בגלל גזירה דרבנן ,לכן מתחזקים בכניסת השבת גם מגזירה דרבנן,
@
ונמנעים מעשיית מלאכה בער"ש לפחות חצי שעה לפניה"ש ,כהוראת מרנן ורבנן זיע"א:
להלן המכתב שנכתב בכתי"ק של רשכבה"ג מרן הגראי"ל שטינמן זיע"א
"כרגיל אנשים קרוב לשקיעת החמה בערב שבת מאד לחוצים ובאים לידי קטטות ,וכן מבואר בגיטין דף נ"ב ,ולפעמים גם מתוך
לחץ נכנסים לעשות דבר האסור אחר שקיעתה של החמה (ובפרט בימי החורף הקצרים) אשר זה מאד חמור" .וטוב מאד להתרחק
ולמנוע מלעשות דברים האסורים בשבת חצי שעה לפני השקיעה (ובודאי שאין הדברים אמורים לאותם המקומות אשר מקדימים
להדליק נרות שבת 40דק' קודם השקיעה),
באופן שלא יקרה חלילה שיכולים לעבור
אחרי השקיעה .ושכר עושה אין לשער חזקו
בזה ותזכו לכל טוב ברוחניות ובגשמיות.
אהרן יהודה ליב שטינמן
ג"א מצטרף לדברים הנכונים והברורים הנ"ל
חיים קנייבסקי
הנני מצטרף להנ"ל -יוסף שלום אלישיב
ג.א .מצטרף ניסים קרליץ
דברי חיזוק להתחזק ב'תוספת שבת' לקראת 'שבת שובה'
המשנה ברורה בסי' תר"ג סק"ב כתב בשם היערות דבש :ז' וכבר אמר מרן הח"ח זצ"ל מובא בספר 'חפץ חיים על התורה' -
הימים שבין ר"ה ליוה"כ הם כנגד ז' ימי השבוע ובכל יום יעשה "כמה נואלו המה קטני אמונה שמאחרים לקבל את השבת וממהרים
תשובה על אותו יום ,דרך משל ביום א' יעשה תשובה על כל לצאת ,כי הלא כל ששת ימי המעשה יונקים מן הקללה שנתקלל
כרגיל אנשים קרוב לשקיעת החמה בערב שבת מאד לחוצים ובאים לידי קטטות ,וכן "
מה שחטא כל ימיו ביום א' וכן ביום ב' וכן כל ז' ימים( .ע"ש) אדם הראשון "בזעת אפיך תאכל לחם" ,ורק השבת לבדה יצאה
מבואר בגיטין דף נ"ב ,ולפעמים גם מתוך לחץ נכנסים לעשות דבר האסור אחר שקיעתה
מכלל הקללה והקב"ה בכבודו ובעצמו ברך את היום הזה – "ברכו תוספת שבת כפרה לחילול שבת
".של החמה )ובפרט בימי החורף הקצרים( אשר זה מאד חמור
וקדשו" .ותחת אשר בעלי השכל ממהרים להיכנס אל השבת
כפרה לחילול שבת ממרן החזו"א" :עיקר התשובה על אי זהירות
השקיעה
כ"כ מהרלהיכנסלפני
חצי שעה בשבת
שלא האסורים
בשביל דבריםלצאת מלעשות
ומאחרים ולמנוע
ברכתה וטוב מאד להתרחק
לקבל
הוא שימת לב על להבא ,ובאמת צריך להתרגל להחמיר בכניסת
הם40שבת להדליק נרות
מאחרים את הסדר,מקדימים המקומות אשר
מהפכים הם לאותם
ימי המעשה אמוריםששת
הדבריםקללת
אל )ובודאי שאין
נכנסים השבת אף במקום מצוה ,כי זה מצוי מאד שבשביל מצוה
השקיעה(
קודם במהרה להיכנס אל הברכה ונחפזים הם לצאת ממנה ,דק'
ולהיכנס
למצב נלחץ וסוברין יכולני עדין לגמור קודם השבת ,ובאמת ראוי אל הקללה של ששת ימי המעשה .אשרי מי שזוכה להבין זאת
להחליט לפרוש אף במקום מצוה ומוטב שיהיה המכשול בביטול למהר בקבלת השבת ולאחר לצאת ממנה ,כדי לקבל ברכת ה'
הבאה ממילא למקבלי שבת" ,עכ"ל המצוה ממכשול של חילול שבת!" (תשובות וכתבים מ"ה).
במעלות חמש השבתות בחודש תשרי
התחלת התורה .הרי יש בחודש אחד ,חמש שבתות ,שהם כנגד כתב הגר''ח פלאג'י זצוק''ל :ה' שבתות של חודש תשרי הם כנגד
חמשה חומשי תורה .ע''כ, חמשה חומשי תורה ,והוסיפו שג' שבתות חגי תשרי כנגד ג'
וכך אמר הגר"ח בדרשתו בר"ה" :זאת אדרוש לבית ישראל, שבתות הקדמונים ,ר"ה שבו נברא העולם הוא כנגד שבת
שכשחל ראש השנה ביום שבת קודש ,שאין תקיעת שופר, בראשית ,יום א' דסוכות ראשון לחשבון עוונות הוא צילא
שיזדרז לשוב בתשובה שלימה ורצויה לפני המקום ,ואז מרוצה דמיהמנותא כמו שאומרים ופרוש עלינו סוכת שלומך ,כנגד
לפני הקב"ה מצות עשה של תשובה ,לעורר הרחמים יותר ויותר שבת של מתן תורה( ,שלא היה להם חטאים) ,ושבת שמחת
עשר ידות ממה שפועל מצות תקיעת שופר! ומה גם אם ישמור תורה רמוז כנגד שבת דלעתיד לבוא ,שזה מרמז למחול שיהיה
את השבת כמשפטו ,דהוי כאילו קיים כל התורה יכולה ,דודאי לצדיקים בעתיד.
דהוי יותר התעוררות גדול לעורר הרחמים. וכך הגר''ח פלאג'י אמר :כשחל ראש השנה בשבת ,יהיה באותו
ויקח אדם מוסר מיום ר"ה שחל להיות בשבת ,כי הגם כי מצות החודש ,חמש שבתות ,וכל אחד ואחד ,יש בו תוספת קדושה
עשה של שופר הוי מדאורייתא ,וגם חכמה היא ואינה מלאכה, דהיינו יום א' של ראש השנה ,כשחל להיות בשבת ,הוי שבת
ומשום גזרת חז"ל 'שמא יעבירנו' הוא שנאסר .ועקרו המצות א' ,וראש השנה עמו .ב' -שבת תשובה .ג' -שבת יום א'
עשה ,משום שמירת וקיום לשמור את יום השבת ,שלא לחללו. של סוכות .ד' -שבת ושמיני חג העצרת ,ה' -שבת בראשית
תוספת שבת
ובצדקתך ירומו" .ונקדים לדברי הזוהר הקדוש (פרשת יתרו) כל שכן וק"ו שיזהרו הרבה מאוד בחילול שבת גמור ,שלא לחלל
מהו שבת? שמו של הקב"ה .אם כן זה אומרו; "אשרי העם יודעי בשום שבתות השנה .ואין צריך לומר בשבת זאת ,כי הוא ראש
תרועה -ה' באור פניך יהלכון" ,כלומר שעל ידי תקיעת שופר לשבתות השנה ,וגם יום הדין והנורא ,ואין תקיעת שופר,
מהפך מידת הדין לרחמים .ואם יבוא השואל ויאמר מה נעשה שצריך יותר התעוררות רחמים .ואם ישמרו שבת כהלכתו ,הרי
להגנתנו כשחל ראש השנה בשבת ואין שופר? לזה אמר 'בשמך הוא כמקיים כל התורה כולה ,והרי הוא יותר מתרי"ג שופרות!!!...
יגילון כל היום' ,בשמך שהוא השבת ,יגילון כל היום ,שלא ידאגו ואם כן לא ידאגו שאין תקיעות שופר ,כי אדרבה שמחה וגיל היא
אלא אדרבא ,ובצדקתך ירומו ,להיות זכאים בדינם!!! (תוכחת יותר השמירת שבת כהלכתו .וזהו רמז הכתוב בתהלים" :אשרי
חיים לר''ה). העם יודעי תרועה ,ה' באור פניו יהלכון ,בשמך יגילון כל היום,
שיחת רשכבה"ג מרן הגראי"ל שטינמן זיע"א לחיזוק הלימוד בשבת ,ולהקדמת כניסתה.
בכל זאת כשמגיעים הרגעים האחרונים לפני שבת תמיד בא ראיתי במקום שכתוב שרבי אלי' לופיאן היה פעם בשבת אצל
היצר ואומר תעשה את זה תעשה את זה ,פתאום שכחו את זה הח"ח ,ואמר לו הח"ח היות ששבת שקולה כנגד תרי"ג לכן כל
ופתאום שכחו את זה .ממילא צריך מאד זהירות לכל הפחות חצי דבר מצוה שעושים בשבת נחשב תרי"ג ,כפול שש מאות ושלש
שעה להיזהר לא לעשות שום דבר שאסור בשבת ,ואם לפעמים עשרה .אם אחד לומד תורה = תרי"ג ,אפילו אם לומד מילה של
יש ששכחו דבר שמוכרחים בלית ברירה יעשו ,אבל בדרך כלל כל תורה שזה גם כן מצוה ,כמו שהגאון מביא מהירושלמי שאפילו
אדם ישתדל שחצי שעה יהיה כבר הכל שבתדי'ק. מילה אחת של תורה תלמוד תורה כנגד כולם ,אפילו מילה
וזה מצוה גדולה ,אחרת יכול להיות שאח"כ בשבת יש לו תרי"ג אחת! [וק"ק האיך יצוייר שידבר רק מילה אחת של תורה ,כי
מצוות ,או אלף מצות ,ופתאום חלילה וחס חילל שבת ...נורא אם אומר למשל תיבת "בראשית" מה הראיה שנתכוין לומר
ואיום! החטא של חילול שבת הכי חמור ,כמו עובד עבודה זרה, תורה ,וצ"ל דמסתמא הוא מתכווין לתורה ].עכ"פ כל מילה של
בשום דבר לא חייב כמו עובד עבודה זרה רק בחילול שבת ,מחלל תורה זה מצוה ,וכל מצוה שעושים בשבת נחשב תרי"ג.
שבת בפרהסיא יש לו דין שיינו אסור כמו עובד עבודה זרה ,חמור ושמעתי בשם הבן איש חי שאומר שכל מצוה שעושים בשבת
מאד! ממילא צריך לעשות כל מיני הרחקות שלא לבוא לידי נחשב אלף ,אבל החפץ חיים אמר תרי"ג -ת' ר' י"ג מצוות .ממילא
חילול שבת. יוצא שמצוה בשבת היא כל כך גדולה ,אם הוא מתפלל כאילו
ואם רוצים להיזהר הקב"ה עוזר .הרי כתוב יצרו של אדם קיים תרי"ג מצוות של תפילה ,אם לומד שעה הרי זה כאילו
מתחדש עליו בכל יום ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו, למד תרי"ג שעות ,ואם למד עשר שעות זה תרי"ג פעמים עשר,
ואנשים חושבים שתמיד הקב"ה יעזור לו ,יש לו עצה נגד היצר הרבה מאד מאד!
הרע ,הקב"ה יעזור לו .אך כתוב בשם הגאון לא כך ,אלא כל עכ"פ מצוה של שבת כל כך גדולה ,ומצד שני צריך מאד
אדם צריך לעשות כל מה שביכולתו להיזהר מהעבירה ,ואם להיזהר שלא יבואו חלילה וחס לחילול שבת ,לכן חכמים
כבר אי אפשר יותר ,אז הקב"ה עוזר לו ,אך לא עוזר לו סתם אמרו הרבה דברים ,כמו חייב אדם למשמש בגדיו ערב שבת
כך ,רק הוא צריך לעשות את המאמץ הכי גדול ,ואם הוא עושה עם חשכה שמא ישכח ויצא ,רבנן חייבו שצריך למשמש בכל
את המאמץ הכי גדול אז הקב"ה עוזר לו ,וכן גם בענין זה אם הבגדים שלבוש אם יש בהם משהו[ .ותוס' שואל הרי גם אם
אדם עושה את כל המאמצים שלא יבוא לידי חילול שבת ,אז נשאר משהו הרי יהיה מתעסק ,אומר תוס' שמא יזכור ואח"כ
הקב"ה יעזור לו ,אבל אם בן אדם יסמוך עצמו שהקב"ה יעזור לו, ישכח ].עכ"פ עשו זהירות מיוחדת על שבת ,וזה בגלל ששבת
אי אפשר לסמוך... כל כך גדול ,במצוות זה שקול תרי"ג ,ובעבירות מסתמא לא
הקב"ה יעזור שכל אחד באמת יזהר מאד בכניסת השבת שיהיה תרי"ג ,אבל בכל זאת שבת זה מאד חמור.
על הצד הכי טוב ,ואז יהיה לו סייעתא דשמיא ,ומה שילמד יהיה ממילא צריך לעשות זהירות גדולה לכל הפחות חצי שעה לפני
לו פי תרי"ג לפי החפץ חיים ,ויש לסמוך עליו ,כי מה שהוא השקיעה כבר לא לעשות דבר שאסור בשבת ,רק אם יהי' פעם אונס
אמר הוא ידע מה שאומר ,ממילא יהיה לו תרי"ג ויהיה לו זכות גדול שאין לו ברירה ,אבל בדרך כלל להשתדל חצי שעה לפני
גדול ,וכל אחד יכול לזכות לזה לעלות בתורה ויראת שמים, השקיעה כבר לא יעשה שום דבר ,כבר יהיה שבתדי'ק! הכל כבר
ויהיה מאלה שהקב"ה עוזרו ,ויזכו לכל טוב (נמסר בישיבת רנה מסודר .וזה דבר נחוץ מאד ,ולא רק אנשים שטרודים במלאכה,
של תורה כ"ו מרחשון תשע"ב) אלא אפילו בני ישיבה שאין להם כל כך הרבה עבודה לעשות,
זהירות לקראת שמחת תורה שחל בשבת ,אסור לטלטל תינוקים לכל הנערים כשאין עירוב מהודר!!
שיעור שקיבלנו בגזירת שמא יעבירנו בהקפות בשמחת תורה שחל בשבת
בבבל לסיים את התורה כל שנה ביו"ט אחרון של סוכות וזה בשנה זו בו קרא הערוך לנר המפורסם (בספרו מנחת עני פר'
היה ביו"ט שני שלא יכול לצאת בשבת .אבל בא"י בתחילה האזינו) יותר להזהר באיסורי הוצאה ,כי אנו זקוקים שהשבת
היו גומרים את התורה פעם בשלש שנים ואז לא עשו הקפות תמליץ בעדינו וביטלנו שופר מחשש הוצאה ,גם שמחת תורה
בשמיני עצרת ,ואחר שפשט המנהג לגמור בא"י את התורה חל בשבת.
פעם בשנה אז בשמיני עצרת סיימו את התורה ובכל זאת מנהג ישראל בא"י לעשות הקפות גם בשמחת תורה שחל להיות
בשו"ע בתרס"ט הזכיר רק שיקראו בא"י בשמיני עצרת וזאת בשבת ,ויש לעיין בזה דהרי מנהג הקפות התחיל בבבל שנהגו
תוספת שבת
יכול לצאת בשבת ומשם פשט המנהג לא"י אבל לכא' מעיקרא הברכה אבל לא הזכיר כלל מענין הקפות ורק ברמ"א הוזכר
כשהתחיל מנהג הקפות לא היו רוצים שהקפות יצא בשבת שנהגו לעשות הקפות במדינות אלו והיינו בחו"ל ולא הוזכר
מחשש מכשול. בא"י ויבואר בס"ד.
ביאור דעת הגר"א שקוראים מגילת שיר סידור הלוח שלא יצא הושענה רבא בשבת
השירים וקהלת בשבת חוה"מ איתא בגמ' בסוכה (מג ):ערבה שבעה כיצד ערבה בשביעי מ"ט
הנה המנהג היום בהרבה קהילות ע"פ דעת הגר"א לקרוא דחיא שבת א"ר יוחנן כדי לפרסמה שהיא מה"ת א"ה לולב נמי
בשבת חוה"מ מגילת שיר השירים וקהלת .ויועיין במעשה רב לידחי כדי לפרסמו שהוא מה"ת לולב גזירה משום דרבה א"ה
שהקשו לגר"א איך קוראים מגילת שיר השירים וקהלת בשבת ערבה נמי ניגזור ערבה שלוחי ב"ד מייתי לה לולב לכל מסור
ואמאי אין חשש שמא יעבירנו .ותירץ הגר"א שכל דבר שמוטל וכתב רש"י ד"ה שלוחי ב"ד מייתי לה מע"ש ולמחרת אינה
על הציבור ולא על היחיד אין חשש שמא יעבירנו ובאמת דברי מצוה לכל אדם אלא כהנים המקיפין בה את המזבח
הגר"א הם ע"פ הגמ' ריש לולב וערבה שבערבה אין חשש שמא ממשיכה הגמ' א"ה האידנא נמי לידחי אנן לא ידעינן בקיבועא
יעבירנו מטעם שמוטל על ב"ד ולא על היחיד. דירחא אינהו דידעי בקיבועא דירחא לידחי כי אתא בר הדיא
אך יש להקשות על דברי הגר"א לפי מה שביארנו שאף דבר אמר לא איקלע ומבואר בגמ' לפי שיטה זו שבאמת אם הושענא
שמעיקר הדין מותר לעשות בשבת מ"מ לכתחילה מעדיפים רבה היה יוצא בשבת היו נוטילים ערבה בשבת כיון שמצות
כמה שפחות דברים לעשות בשבת מחשש מכשול א"כ אמאי ערבה מוטלת על הב"ד ולא על כל יחיד ויחיד ומה שלא נוהג
קוראים מגילה בשבת [ובאמת במסכת סופרים פי"ד שמובא מצוות ערבה בשבת מטעם שלא יכול לצאת הושענה רבא
המנהג לקרוא מגילה לא מוזכר שקראו את זה בשבת] .ובאמת בשבת.
על המנהג הקדום שלא קראו מגילה מתוך הקלף לכא' ל"ק וכן מבואר בירושלמי (הובא בתוס') שמסדרי הלוח הקפידו
שבזה אין חשש אך מה שנהוג לקרוא מתוך הקלף לכא' יש שלא יצא הושענה רבא בשבת ופחות הקפידו שלא יצא ר"ה
לחשוש יותר .ונראה לבאר שערבה שלפעמים עושים אותו בשבת וכן מבאר תוס' (מג ):ד"ה לא איקלע שכך המנהג היום
בחול ולפעמים עושים אותו בשבת בזה יש לחוש יותר למכשול במסדרי הלוח וז"ל וגם עכשיו אנו מחשבים דלא מיקלע יום
כי כבר אנשים התרגלו לעשות אותו בצורה של יום חול ערבה בשבת ואשופר ולולב לא חיישינן ואע"פ שיום ראשון
ועכשיו לעשות אותו בצורה של שבת יש חשש מכשול אבל שיר דאורייתא
השירים שתמיד קוראים רק בשבת אפשר בזה אין לחוש ,ובזה
א"ש למה לא חששו בקריאת פרשת זכור גזירה שמא יעבירנו ומקשה תוס' ותימה דאיום ערבה שהוא זכר למקדש בעלמא
כי כיון שנקבע תמיד לקרוא בשבת אנשים כבר יודעים שצריך חיישינן ואהני דאורייתא לא חיישינן .ומתרץ תוס' בתירוץ
להתכונן קודם השבת משא"כ שופר ולולב שלפעמים יוצא השני ועוד דמספק עבדינן תרי יומי וכי מקלע יום ראשון בשבת
בשבת ולפעמים יוצא בחו"ל .ובזה מיושב גם קושית התוס' אין שופר בטל לגמרי דתוקעין בשני אע"ג דכי באו עדים קודם
ריש מגילה למה לא חששו בתקיעת שופר במוצאי יוה"כ שמא המנחה לא עבדי בא"י אלא חד יומא מ"מ בחו"ל עבדינן תרי יומי
יעבירנו ד' אמות ברה"ר ולדברינו א"ש כיון שתמיד תוקעים אבל שביעי של ערבה דליתא אלא חד יומא דלא אפשר למיעבד
במוצאי יוה"כ אנשים יודעים שאסור לטלטל ונזהרים יותר כמו השמיני על הספק לפי שהוא יו"ט אם היה בטל לגמרי משתכח
פרשת זכור שלא חששו. תורת ערבה ,למדנו מדברי הגמ' ותוס' שמעיקר הדין אם היה
יוצא הושענה רבא בשבת היו נוטלים ערבה בשבת ומסדרי
עליית כל הנערים בשמחת תורה שחל להיות בשבת הלוח תיקנו שלא יצא בשבת והעדיפו לבטל שופר מאשר שיצא
והנה ביארנו שמעיקר הדין אין לאסור לעשות הקפות בשבת הושענה רבא בשבת.
אף שלכתחילה אולי לא היו מתקנים לעשות הקפות בשבת,
ויש להקשות על דברי התוס' שמ"מ עדיף שהושענה רבא יצא
אך כבר פשט המנהג לעשות הקפות בא"י בשבת וכן נהג
בשבת ויטלו ערבה בשבת כמבואר בגמ' מאשר לבטל שופר
האריז"ל .אך מ"מ יש לעיין לענין מה שנהגו לעשות עליית כל
שהרי ר"ה שחל בשבת לא תוקעים ואילו הושענה רבא אם יצא
הנערים גם בשמחת תורה שחל להיות בשבת שיש חשש מכשול
בשבת יטלו ערבה בשבת.
שיביאו תינוקות לבית הכנסת בשבת וכעין זה מצאנו בתשליך
(סימן תרפ"ג) שהפסיקו לעשות תשליך בשבת מחשש מכשול ויעויין באחרונים (עיין מחצית השקל וא"ר סימן תכ"ח) שביארו
שיטלטלו את הסידורים חוץ לעירוב ,א"כ יש לעיין גם לענין שאדרבה ודאי שאם הושענה רבא יצא בשבת היו נוטלים ערבה
עליית כל הנערים [שנוהגים להביא אף הקטנים ביותר] ,וצ"ע. כי אין גזירה דרבה אבל מ"מ אף שאין גזירה דרבה עדיין יש
חשש מכשול ולכך מתקני הלוח במקום לגזור גזירה חדשה
נמצינו למדים. פשוט דאגו שלא יצא הושענה רבא בשבת אף שע"י זה יתבטל
א .בגמ' מבואר שנטילת ערבה בבית המקדש כיון שמוטל על שופר אבל זה עדיף שיתבטל שופר מאשר שיבואו למכשול
ב"ד מעיקר הדין אפשר לעשות כן אפי' בשבת. בענין ערבה ,ובשופר אין חשש כיון שכבר תיקנו שלא יתקעו
ב .אף שערבה אפשר לעשות בשבת בכל זאת מסדרי הלוח בשבת.
נראה שהעדיפו שהושענה רבא לא יצא בשבת. למדנו מזה שחז"ל העדיפו שלא לעשות דברים נוספים בשבת
ג .הגר"א הנהיג לקורא מגילת שיר השירים וקהלת בשבת ולא מחמת שיכול לצאת מכשול אף שא"א לאסור ממש .ולפ"ז
חשש לגזירת שמא יעבירנו וביאר מטעם שזה דין על הציבור. א"ש שבאמת מנהג הקפות התחיל בחו"ל ביו"ט שני שאינו
תוספת שבת
הקפות גם בשמיני עצרת שחל בשבת ,ולכא' כיון שזה דין על ד .לכא' נראה לבאר שדבר שנקבע לעשותו רק בשבת לא
הציבור אין חשש שמא יעבירו ס"ת ממקום למקום. חששו לגזירת שמא יעבירנו ולכך גם פרשת זכור אפשר לקרוא
ז .תשליך מבואר במ"ב בשם הפמ"ג שיש מקומות שנמנעו בשבת.
מלומר תשליך בשבת מחשש שיכשלו בהוצאה. ה .לפ"ז יש ליישב אמאי לא חששו על תקיעות במוצאי יוה"כ.
ח .יש לעיין האם יש חשש בעליית כל הנערים בשמחת תורה ו .הקפות שעושים בשמחת תורה ,אף שלכתחילה אולי לא היו
שחל להיות בשבת מחשש שיטלטלו את הקטנים ביותר לעליית מנהיגים לעשות הקפות בשבת אלא הנהיגו כן בחו"ל ביו"ט
כל הנערים וצ"ע. שני שלא יכול לצאת בשבת מ"מ כבר פשט המנהג לעשות
"ולנוח בו באהבה כמצות רצונך" משלו של המגיד מדובנא
נשמע בעיירה שלנו" .נכנס הידיד ,ולאחר שאכל ושתה החל 'ולנוח בו באהבה כמצות רצונך' ,מנוחת יום השבת צריכה להיות
לספר את כל קורות העיירה מיום שעזב הסוחר .לאחר שעתיים, "כרצונך" ,כרצון הבורא יתברך ,לעסוק ביתר שאת וביתר עוז
התעייף מלספר ורצה לנוח" .לנוח?" התפלא הסוחר ,הלא אני בלימוד תורתו הקדושה .אך לדאבוננו ,ישנם כאלו המנצלים את
שילמתי לך עבור כל היום .אתה רוצה לנוח ,תנוח מחר ,על היום הקדוש בעיקר למנוחת הגוף ,ועליהם המשיל המגיד מדובנא
חשבונך ,לא על חשבוני! אני שכרתי אותך לספר לי סיפורים"! את המשל הבא :לפני שנים רבות נסע יהודי אחד לאמריקה
והנמשל :עם ישראל עובד כל השבוע לפרנסתו .מגיעה השבת, לעשות עסקים .לאחר שנים שבהם עשה חיל בעסקיו ,תקפוהו
והקדוש ברוך הוא כביכול ,אומר לעם ישראל :השבת עלי! לוו געגועים לעיירה שלו ,ימים רבים עברו על האיש בגעגועים
עלי ואני פורע ,זה היום שלי! תלמדו תורה ,תשירו זמירות ולא היתה בידו אפשרות לקבל פיסת מידע על קרוביו וידידיו
שבת ,אבל הנה הולך לו האדם לנוח ,לנוח?! אומר הקדוש ברוך יום אחד ,נשמעה דפיקה על דלת ביתו .כשפתח הסוחר את
הוא ,תנוח על חשבונך! לשם כך ניתנו לך ששת ימי המעשה. הדלת ,ראה לפניו אדם המבקש צדקה .עד מהרה התברר לו
אבל יום השבת הוא היום שלי! השבת ניתנה לנו כדי שנשב כי ידיד נעוריו הוא ,מהעיירה! "שלום עליך" ,קרא הסוחר
ונלמד בה תורה, בהתרגשות" ,מה מעשיך כאן?"" ,באתי לאסוף צדקה" ,אמר
ויש בנותן טעם להזכיר כאן את דברי ה'בן איש חי' בפרשת הידיד" .בוא ,הכנס והתכבד בכוסית יי"ש" ,שמח הסוחר" ,ספר
שמות שכתב בזה הלשון" :כתבו המקובלים ז"ל ,דגדול הפועל לי מה קורה בעיירה שלנו?" ,דשדש הידיד בעקביו" :אין לי
הנעשה מעסק התורה ביום שבת ,אלף פעמים יותר מן הנעשה זמן ,אני אוסף צדקה",
מעסק התורה של ימי החול" ,כלומר ,שעת לימוד תורה בשבת, הסוחר ,שלא רצה שהזדמנות הפז תחמוק מידיו ,שאל מיד:
שווה לאלף שעות לימוד בימות החול! "כמה כסף לצדקה אתה אוסף ביום?"" ,כאלף דולר"" .אם כך,
(מתוך הגדה של פסח 'ומתוק האור') אני אשלם לך סכום זה ,בתנאי שתשב אצלי ותספר לי מה
השנה, כיב>דנו א<ת
השבת
השב<ת ברבי<ם,
ו<היא <תעמו>ד
לימיננו ביו<ם הדין.
היא הסניגור שלנו
במקום קול השופר!
(בעל הערוך לנר)
נתחזק כולנו בשמירת השבת ונקבל על עצמנו בל"נ
להמשיך ולקיים את תקנת העיר:
שלא לנסוע ברכב משעת הדלקת נרות.
בזכות כבוד השבת ,נזכה כולנו לכתיבה וחתימה טובה,
לשנה טובה ומתוקה ,שנת שלום ,שלווה ,השקט ובטח!
ש וֹת ְר צ וֹנְ ָך ְּב ֵל ָב ב ׁ ָש ֵל ם"
ש ּו כֻ ָ ּל ם ֲא גֻ ָ ּד ה ַא ַח ת ַל עֲ ׂ
"יַ עֲ ׂ
קופתקופת לרפואת)
ו"קהילות"
ו"קהילות" פלוס"או
פלוס" לע"נ להנציח
ב"נדרים
ב"נדרים (ניתן
אפשר גם לעלון
אפשר גם לתרומות
לעלוןלעלון
לתרומות
וכד' וכד'לתרומות
דרשותדרשות
לשליחת
לשליחת
להצטרפות או
להצטרפות או
והנצחות או
והנצחות אולפרטים
לפרטים
דהלכתא
בטלפון
בטלפון אליבא
שבת" או
או שבת"היומי
תוספת "עלוןדף
תוספת קופת ו'קהילות' -
"עלון
קופת קופת פלוס'
גליונות"
גליונות"ב'נדרים
"אוסף
"אוסף a0732951324gail.coa
a0732951324gail.coa
למייללמייל
לפנותלפנות
ניתן ניתן
. 0527614765
. 2040 2040
שלוחה
שלוחה בטלפון
037630543
037630543או 073-2951324
073-2951324
בטל:בטל:
שבתשבת
בנושא
בנושא
חיזוקחיזוק
שיחותשיחות
לשמיעת
לשמיעת
