אמונים נצר - קאסאן בית שמש · Eminim Noitzar - Kasan Beit Shemesh — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

חודש תשרי -חלק א'
תשפ"ז | שנה ד' | גליון קמד
יו"ל ע"י
מכון 'אמונים נצר' קאסאן
ימי הסליחות וראש השנה
דברות קודש
רעווא דרעווין פרשת נצבים תשפ"ה
'במקום שבעלי תשובה עומדים' על ידי התשובה עומדים במקום נעלה ביותר�������������������ה
'חנון המרבה לסלוח' הפלאת מצות התשובה שהוא בלי סוף • 'אם תשוב ישראל אלי תשוב' קרבת
ודבקות ה' ע"י תשובה באמת • 'אשר הרעותי' ע"י התשובה מתעוררת חרטה אצל השי"ת • 'בית
צדיקים יעמוד' מעלת הבעל תשובה כמו הצדיק מעיקרא • 'כמה דכייף טפי מעלי' הכנה לראש
השנה במידת ההכנעה
שיחות קודש
דרשת התעוררות לפני תקיעת שופר
יום א' דראש השנה תשפ"ו
'בזכות התם יוציא איום לצדק דיננו' ההמתקה ביום ראש השנה בכח מידת התמימות�����יד
פיקודיך נצרתי -הלכות חג בחג
שיעורים ,חידו"ת ובירורי הלכה
בענין אמירת פסוקי מלכויות זכרונות ושופרות וקרבנות המוספים ובדיני הפסק בין
התקיעות�������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������יח
לא אמר כל הפסוק • התחיל רק חצי פסוק האם נחשב כהתחלה • הזכרת נביאים וכתובים • הזכרת
נביאים וכתובים • אמירת הפסוקים בשאר לשונות • הזכרת פסוקי מוסף של ר"ח בתפילת מוסף
של ר"ה • הנוסח הנכון באמירת מלבד עולת החודש*שח בתשר"ת בין שברים לתרועה האם צריך
לחזור ולברך • שאילת שלום בין תקיעות דמיושב לתקיעות דמעומד • דינים היוצאים
עשי''ת ושבת שובה
שיחות קודש
מתוך דרשת שבת שובה תשפ"ו
'אשרי איש שלא ישכחך' זכירת השי"ת בכל תהלוכות האדם ��������������������������������������������כו
דברות קודש
רעווא דרעווין פרשת וילך
שבת שובה תשפ"ו
'הפותח שער לדופקי בתשובה' גודל חסדי ה' וטובו שהמציא דרך תשובה�������������������������ל
'לא מחשבותי מחשבותיכם' ענין התשובה למעלה מהשגתנו • 'ממעמקים קראתיך ה'' התגלות
עומק נשמת ישראל בימים אלו • 'דרש"ו ה' בהמצאו' כל חלקי הבריאה מסייעים לשוב בתשובה •
'ותשליך במצולות ים' חיזוק גדול לתשובה הנלמד מהמים • 'כל אשר תמצא לעשות עשה' הזכיה
הגדולה בקיום המצוות בעוה"ז • 'ואני תפלתי עת רצון' תפלות ותחנונים על הגאולה השלמה
יום הכיפורים
שיחות קודש
דרשת התעוררות לפני כל נדרי
יום הקדוש תשפ"ו
'לפני ה' תטהרו' התעוררות לעבודת התשובה והתפילה ביום הקדוש...............................................................מ
דברות קודש
רעווא דרעווין פרשת נצבים תשפ"ה
'במקום שבעלי תשובה עומדים'
על ידי התשובה עומדים במקום נעלה ביותר
'חנון המרבה לסלוח' הפלאת מצות התשובה שהוא בלי סוף • 'אם תשוב
ישראל אלי תשוב' קרבת ודבקות ה' ע"י תשובה באמת • 'אשר הרעותי' ע"י
התשובה מתעוררת חרטה אצל השי"ת • 'בית צדיקים יעמוד' מעלת הבעל
תשובה כמו הצדיק מעיקרא • 'כמה דכייף טפי מעלי' הכנה לראש השנה
במידת ההכנעה
במדרש תנחומא (פרשתן א) איתא 'אתם בפרשתן (כט ט-י) 'אתם נצבים היום
נצבים היום ,זה שאמר הכתוב כולכם לפני ה' אלקיכם
(משלי יב ז) 'הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל
יעמוד' ,כל זמן שהקדוש ברוך הוא מסתכל איש ישראל ,טפכם נשיכם וגרך אשר
במעשיהם של רשעים ומהפך בהם אין בקרב מחניך מחוטב עציך עד שואב
להם תקומה וכו' ,אבל ישראל נופלין
מימיך' .בספרים הקדושים (אור החיים הק'
ועומדין ,וכן הוא אומר 'אל תשמחי אויבתי
לי כי נפלתי קמתי' וגו' (מיכה ז ח)' ,כי אני ועוד) תמהו על כפילות הלשון ,והלא מאחר
ה' לא שניתי' וגו' (מלאכי ג ו)' .ויש להתבונן שכבר אמר 'כולכם' למה הפסוק מונה
בשייכות ענין פסוק זה 'הפוך רשעים ואינם שוב בפרטות כל הדרגות שבבני ישראל
ובית צדיקים יעמוד' לפסוק בפרשתן 'אתם מראשיכם וזקניכם עד חוטבי עצים ושואבי
נצבים היום'. מים.
ה
לים היא ,אלא הדרך לתשובה הוא דבר פרשה זו פרשת נצבים נקראת תמיד
שהוא קל מאוד לעשותו ,וקרוב אליך קודם ראש השנה ,שבה נצטווינו
הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו ,כי על מצות התשובה ,ונאמר בה (ל ג-ד) 'ושב
מהות מצות התשובה הוא לקבל על עצמו ה' אלקיך את שבותך' ורחמך ושב וקבצך
שמהיום והלאה יקיים רצון ה' בקבלת עול מכל העמים אשר הפיצך ה' אלקיך שמה',
מלכות שמים. ועד כדי כך נפלאת היא רחמי השי"ת
על האדם שאפילו 'אם יהיה נדחך בקצה
'חנון המרבה לסלוח' השמים משם יקבצך ה' אלקיך ומשם
הפלאת מצות התשובה שהוא בלי סוף
יקחך' ,ויש להבין הלשון 'בקצה השמים'
בביאור הלשון 'לא נפלאת היא ממך וכי היאך אפשר שיבוא איש ישראל לקצה
ולא רחוקה היא' העיר בכלי השמים ,ולכאורה היה לו לומר 'אם יהיה
יקר שעל תיבת 'נפלאת' אמר 'ממך' מה נדחך בקצה הארץ'.
שאין כן בתיבת 'רחוקה' לא אמר 'ממך', עוד נאמר בהמשך הפרשה (ל יא-יד) 'כי
ומבאר הכלי יקר 'כי מצד רוממות האל המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום
יתברך התשובה נפלאת מאד הפלא ופלא, לא נפלאת הוא ממך ולא רחוקה הוא ,לא
כי איך יקרב מלך רם ונשא אליו אנשים בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה
החוטאים בנפשותם אשר סרו מאחריו וזנו ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה ,ולא
אחרי אלהי נכר ,אבל 'ממך' דהיינו מצדך מעבר לים הוא לאמר מי יעבר לנו אל עבר
'לא נפלאת' ,על דרך שנאמר (תהלים קג יד)
הים ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה,
'זכור כי עפר אנחנו' ,כי מצד החומר 'אדם כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך
אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא' לעשותו' .ורש"י פירש (פסוק יד ד"ה כי קרוב)
(קהלת ז כ) ,על כן מן הראוי שיקבל תשובתך, ש'המצוה הזאת' הכוונה על לימוד התורה
ומצד השי"ת התשובה הוא דבר ראוי שניתנה בכתב ובעל פה וקרוב מאוד
ומתקבל'. לעשותו ,אמנם הרמב"ן נחלק עליו כי מצות
כמו שהרה"ק הרבי ר' זושא זי"ע בכל לילה לימוד התורה כבר נאמרה למעלה מזה,
כאשר היה עורך חשבון נפשו על אלא זה המשך למצות התשובה שנאמרה
מעשי היום העבר ,היה מתוודה ואומר בסמוך לזה ,ועל כך אמר הכתוב למען
מעתה אני מקבל עלי שמהיום ואילך תדע שמצוה זו של תשובה לא נפלאת ולא
אעשה תשובה ולא אכעיס את בוראי רחוקה היא ממך ,לא בשמים ולא מעבר
ו
זוהי אחת ממידותיו הקדושות של השי"ת יותר ,וחזר ואמר שוב הלא כבר אתמול
שהוא ארך אפים וסולח ומוחל תמיד אמרת שתעשה תשובה אמיתית ולא
בבחינת אין סוף כמו שהוא עצמו הוא אין עמדת בדבריך ,ואמר שוב אבל עכשיו
סוף ,וכמו שהאריך הבעל התניא באגרת אני אומר באמת גמורה ובקבלה חזקה
התשובה (פרק יא) שאבינו שבשמים הוא מאוד ,וחזר ואמר הלא גם אתמול אמרת
חפץ חסד ,וחנון ורחום ורב לסלוח תיכף ומיד שאתה עושה תשובה אמיתית וחזקה,
שמבקש מחילה וסליחה מאתו יתברך בלי וחזר ואמר אבל הקבלה של היום היא
שום ספק וספק ספיקא בעולם ,וכמו שאנו יותר טובה משל אתמול ,וכך היה טוען
מברכים בכל תפלת שמונה עשרה תיכף אל עצמו כמה פעמים .ולא היה זה בדרך
שמבקשים סלח לנו כו' 'ברוך אתה ה' חנון חוכא וצחות אלא אכן הרגיש כן ואמרו בכל
המרבה לסלוח' ,והרי ספק ברכות להקל האמת ,כי מצות התשובה אין לה שיעור
משום חשש ברכה לבטלה .אלא אין כאן ותכלית ,וכמו שכתוב בתנא דבי אליהו
שום ספק כלל מאחר שביקשנו 'סלח לנו (רבא פרק כב) שהשי"ת מקבל את פושעי
מחל לנו' ,ובמידת הקב"ה אין הפרש בין ישראל בתשובה ,והשי"ת אומר לבני
פעם אחת לאלף פעמים ,כי המחילה היא ישראל שאפילו 'הגדיל אדם מאה עבירות
ממידת הרחמים ומידותיו הקדושות אינן זו למעלה מזו ועשה תשובה ,הריני עמו
בבחינת גבול ותכלית אלא בבחינת אין ברחמים ואקבל את תשובתו'.
סוף שאין הפרש כלל בין מספר קטן לגדול.
והוא הפלא הגדול במצות התשובה שאמר השי"ת הוא בוחן כליות ולב ,וכאשר
הכלי יקר ,שבכל עת ובכל זמן אפשר לבוא צופה ומביט בסתרי תעלומות
ולהתחנן לפני השי"ת בתשובה וחרטה על כל חי רואה היאך שב בתשובה ועושה
מעשיו הרעים ,והשי"ת ימינו פשוטה תמיד חשבון בנפשו איך המרה את פי ה' ועבר
לקבלו. על רצונו ומתחרט על כך ,ונקודת פנימיות
הרצון של כל איש מישראל הוא לעשות
'אם תשוב ישראל אלי תשוב' רצונו בלבב שלם .ואבינו שבשמים כבר
קרבת ודבקות ה' ע"י תשובה באמת הכין את מצות התשובה עוד קודם בריאת
בישמח משה (פרשתן ד"ה היוצא מזה) האריך העולם (פסחים נד ,).והמלאכים טענו לפני
להוכיח כי על ידי העוונות השי"ת שלא יברא את האדם כי עתיד הוא
הושחרו פנינו ,וידוע כי בחטאתינו השכינה לחטוא ,השיב להם השי"ת הרי הקדמתי
אומרת 'אל תראוני שאני שחרחורת' (שיר את כח התשובה לעולם (זוה"ק ח"ג לה.):
ז
נשגב מהשגתנו להשיג את עומק מצות השירים א ו) ,שכביכול משחירין פני השכינה
התשובה. כביכול בשחרות החטאים ,אמנם כאשר
אבל עם כל זה 'קרוב אליך הדבר מאוד', רוחץ פניו למטה בדמעות של תשובה מסיר
יש לומר הפירוש על דרך הכתוב השחרות ומחזיר הצלם אלקים ,וממילא
(דברים ו ה) 'בכל מאודך' שהוא דבר שנוגע הוסר השחרות מהפנים דלעילא כביכול
מאוד להאדם בנפשו ומשתוקק הרבה ומאיר באור פני מלך ,ואזי 'באור פני מלך
לכך ,כי הגם אמנם שאבינו שבשמים סולח חיים' (משלי טז טו) .וזהו כוונת הכתוב (תהלים
ומוחל לאין שיעור ,אבל אנו מצידנו צריך פט טז) 'אשרי העם יודעי תרועה' ,שעל ידי
שיהיה אופן התשובה באמת ובפנימיות התשובה מנקה ומזכך את חושך תארו עד
הלב ולא מן השפה ולחוץ ,רק בהרגשה שמאיר כמקדם ,ואזי 'הוי"ה באור פניך
עמוקה ואמיתית שאין אנו חפצים להיות יהלכון' .לכן נתן לנו השי"ת המתנה של
רחוקים ומנותקים מקרבת ה' ,ובאופן חודש אלול לפני בוא יום ה' שבו אפשר
כזה אכן 'לא נפלאת היא ממך' והוא להרבות ברחמים ותחנונים בחרטה על
'קרוב מאוד לעשותו' .וכמו שהחפץ חיים העבר וקבלה על העתיד ובאותו רגע
נהג לומר 'תשובה איז נישט קיין בער, מתכבסים כל הפגמים ,ואזי אפשר ליעול
תשובה איז נאר איין קער' לחזור ולהתקרב קמי מלכא ביום ראש השנה ולהראות את
אליו יתברך בלב נשבר וחרטה עמוקה פנינו לצעוק לפניו 'המלך'.
ואמיתית ,ואזי שייך לברך 'חנון המרבה על כן אמר הכתוב שמצות התשובה 'לא
לסלוח'. נפלאת היא ממך' ,היינו שכלפי
דגל מחנה אפרים (פרשתן ד"ה בספה"ק השי"ת הוא פלא גדול ,ואין שיעור וסוף
שוש אשיש) כתב לבאר את כמה פעמים הוא מוחל וסולח ,כי הוא
הפסוקים שקראנו היום בהפטרה (ישעיה יודע שאנו קרוצי חומר עפר מן האדמה,
סא י-יא) 'שוש אשיש בה' תגל נפשי באלקי וכמה יגיעות אנו צריכים כדי לגלות את
כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני, אור ה' המסתתר בתוך הטבע של עולם
כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה, הזה הגשמי ,ומסתיר את השגחתו על
כי כארץ תוציא צמחה וכגינה זרועיה כל תנועה ותנועה ,וטורח רב אנו טורחים
תצמיח' ,על פי מה דאיתא בגמרא (יומא להכניע את כח הרע המסית ומדיח לעבור
פז ).שכאשר אדם עושה תשובה מאהבה את פי ה' ,על כן רק כלפי 'ממך' לא נפלאת
זדונות נעשו לו כזכויות ,והמשל בזה הוא היא התשובה ,כי אנו במיעוט שכלנו הדל
ח
לקבל שבים ,וכמו שכתב רש"י (ל ג ד"ה כמו זרעים שנזרעו בקרקע כשנרקבין אזי
ושב) בפסוק 'ושב ה' אלקיך את שבותך' מוציא צמחין ,וכל זמן שלא נרקבו אין
שהיה לו לכתוב 'והשיב את שבותך', יכולין להצמיח ,כן הענין בעושה תשובה
אלא שכביכול השכינה שרויה עם ישראל מאהבה .וזהו 'שוש אשיש בה'' פירוש
בצרת גלותם ,וכשנגאלין הכתיב גאולה שעושה תשובה מאהבה ,וזהו 'אשיש תגל
לעצמו שהוא ישוב עמהם ,וכמו שנאמר נפשי באלקי' שנעשה אלקי שלי שהיא על
(ישעיה סג ט) 'בכל צרתם לו צר' .ומי הוא ידי אהבה.
שוטה ופתי שלא להושיט את ידו לקבל זהו כוונת הגמרא (שם) 'גדולה תשובה
את ימינו של השי"ת הפשוטה אליו לקבלו שמגעת עד כסא הכבוד' ,פירוש
בתשובה מרוב אהבה וחיבתו אל בניו שהבעל תשובה בעצמו מגיע עד בחינת
אהוביו ,ובחודש אלול השי"ת קרוב אל כל כסא הכבוד ,ונעשה מרכבה לקודשא בריך
איש מישראל ומעורר את לב בני ישראל הוא ונעשה אלקיו .וזהו במקום שבעלי
להתעורר בתשובה והתקרבות אליו. תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים
כן ביאר זרע בספה"ק קודש על הפסוק לעמוד .ואמר 'כי הלבישני בגדי ישע' ,פירוש
'ושב ה' אלקיך את שבותך' ,שכאשר דברים שבגדת בהם נעשה מהם 'ישע'
אדם עושה תשובה גורם תשובה למעלה, שנעשו לו כזכויות' ,ומעיל' דברים שמעלת
על דרך שאמרו ז"ל (ברכות לב ).שהקב"ה בהן 'צדקה יעטני' מהם נעשה צדקה כנ"ל,
מתחרט על בריאת היצר הרע ,ואומר 'כחתן יכהן פאר' שזוכה למחילת עוונות
(מיכה ד ו) ואשר הרעותי' ,כי הקב"ה ברא כמו חתן שמוחלין לו כל עוונותיו .ואם
את היצר הרע לטובת האדם כידוע ,רק תאמר היאך אפשר זה שמעבירות נעשה
שהיה צריך האדם לסגור התאוות וכוחות זכויות ,על זה אמר 'כגינה זרועיה תצמיח'
היצר הרע ואז היה היצר הרע לטובתו שהיא בדוגמת הזריעה שנרקב בקרקע
כידוע ,וכשלא עשה כן האדם והגביר שרק אז היא מוציאה פירות ,כן הדבר הזה
על עצמו את היצר הרע וקלקל לעצמו, שדוקא על ידי החטאים נעשין כזכויות.
אומר השי"ת ואשר הרעותי ומתחרט על
בריאת היצר הרע ,כשרואה שמצטער 'אשר הרעותי'
ע"י התשובה מתעוררת חרטה אצל השי"ת
האדם מאוד ומאוד על מעשיו לא טובים
מפאת היצר הרע ,ואומר השי"ת כביכול זו צריך לגשת לעבודת בהרגשה
מה עשיתי שבראתי דבר כזה שיומשך התשובה כי ימינו פשוטה
ט
אלא מבאר יסוד גדול ,דאיתא בזוהר מזה צער גדול לבני ,שמתחרט ומסגף את
הקדוש (תיקו"ז תיקון ה' יט ):שכאשר עצמו בתשובה וחרטה כל כך ואוכל את
הבדיל השי"ת את המים בכו המים בשרו כמעט מגודל צערו על עוונותיו ,ועל
התחתונים 'אנן בעינן למיהוי קריבא קמי ידי זה כשהשי"ת אומר כן ומתחרט על
מלכא' ,ואיתא במדרש (הובא ברבינו בחיי ויקרא בריאת היצר הרע מזה נתבטל כח היצר
ב יג) שהמים התחתונים אמרו 'אוי לנו שלא הרע והסיטרא אחרא ונמחה מן העולם,
זכינו לעלות למעלה להיות קרובים ליוצרנו, כמו האדם שעל ידי החרטה מוחה פשעיו
מה עשו העיזו פניהם ובקעו תהומות וחטאותיו ,כיון שמתחרט עליהם שנוח לו
וביקשו לעלות ,עד שגער בהן הקב"ה, שלא עשאן ,כן נמחה היצר הרע על ידי
ואמר להם הקב"ה הואיל ולכבודי עשיתן חרטתו יתברך שמו כביכול על בריאת
כל כך אין להן רשות למים העליונים לומר היצר הרע ,ואומר כביכול שנוח לו שלא
שירה עד שיטלו רשות מכם'. עשאו'.
נמצא לפי זה שמעלת המים התחתונים סוד התשובה הוא שאפשר לחזור
גדולה ועצומה יותר ממעלת המים ולהתקרב אליו יתברך ולהתחדש
העליונים ,כי המים העליונים כפופים למים כקטן שנולד ממש ,והרה"ק השר שלום
התחתונים בכך שאין יכולים לומר שירה מבעלזא זי"ע [שהיום (כ"ז אלול) הוא יומא
עד שיאמרו המים התחתונים .וזה מה דהילולא קדישא דיליה] אמר לבאר את
שרמז הכתוב שהבדיל השי"ת בין המים הפסוק בפרשת בראשית (א ז) 'ויעש אלקים
אשר מתחת לרקיע לבין המים אשר ממעל את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת
לרקיע .על כך אמר הכתוב 'ויהי כן' שכן לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי
הוא תמיד לדורות ,מי שהוא מרוחק וצועק כן' ,והקשה שהרי לכאורה המים העליונים
ומתחנן אנא בעי למיהוי קריב קדם מלכא חשיבותם יתרה על המים התחתונים ,ואם
הרי הוא חשוב הרבה יותר לפני השי"ת כן היה לו לומר שהבדיל בין המים העליונים
ממי שהוא מקורב מעיקרא ,כמו שאמרו אשר ממעל לרקיע לבין המים התחתונים
חז"ל (ברכות לד ):במקום שבעלי תשובה אשר מתחת לרקיע ,כי הבדלה עושים
עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. בין הדבר המקודש יותר למה שקדושתו
ובשל"ה הקדוש האריך (שער האותיות ק' אות פחותה יותר ,וכמו שאומרים בברכת
שמ) שאפילו 'אלישע אחר' ששמע מאחורי הבדלה 'המבדיל בין קודש לחול' ולא בין
הפרגוד שובו בנים שובבים חוץ מאחר חול לקודש.
י
באמת לפני השי"ת ,וכל הרהור תשובה (חגיגה טו ,):אם היה מפציר ומרבה בתפילה
עולה לפני כסא הכבוד ,אמרה לנו התורה והיה מסגף עצמו בסיגופים גדולים וקשים,
'אתם נצבים היום' ואמר במדרש 'הדא היה מקובל ברחמים רבים ,ואף על פי
הוא דכתיב הפוך רשעים ואינם' ,רשעי"ם ששמע מאחורי הפרגוד חוץ מאחר ,לא
הוא בגימטריא ב' פעמים ש"י ,הרמז היה לו למנוע את עצמו מן הרחמים אף
שלכל צדיק וצדיק יש ש"י עולמות ,כי ע"י שידע כבודו ומרד בו.
תשובה שלמה לא נשאר שום זכר לעוונות
ונוחל ש"י עולמות כמו הצדיק מעיקרא, 'בית צדיקים יעמוד'
מעלת הבעל תשובה כמו הצדיק מעיקרא
'ובית צדיקים יעמוד' ,היינו ב' הבחינות
של צדיק יש להם תקומה ועמידה ,וכלשון זקה"ק העטרת צבי זי"ע מביא מרבו הרבי
חז"ל במקום שבעלי תשובה עומדי"ם אין מלובלין זי"ע (סור מרע ועשה טוב,
צדיקים גמורים יכולים לעמו"ד. הקדמה ודרך לעץ החיים ,ושם בהגהות מהרצ"א אות לג),
שאמר לבאר מאמר חז"ל (עוקצין פ"ב מי"ג)
נצבים היום זה ראש השנה (זוה"ק ח"ג אתם עתיד הקדוש ברוך הוא להנחיל לכל צדיק
רלא ,).שבבוא יום ראש השנה צריך
להיות נצבים ועומדים באמונה שלמה כי וצדיק ש"י עולמות ,מהו הלשון 'לכל צדיק
תשובתו מתקבלת ,ותיבת 'נצבים' הוא וצדיק' ,והכוונה היא שאפילו מי שנכשל
נוטריקון בנים צ' ,וכדברי רבי מאיר (קידושין
בעניינים חמורים הנוגעים למידת צדיק,
לו ).על הפסוק 'בנים אתם לה' אלקיכם' אם שב בתשובה שלמה הרי הוא מתעלה
(דברים יד א) שבין כך ובין כך אתם קרויים להיות במדרגת צדיק מעיקרא בלי שום
בנים ,וכמו שכתב ברשב"א (בתשובה ח"א סי'
חילוק ,וזהו 'להנחיל לכל צדיק וצדיק' ב'
קצד ,ושם סי' רמט) שהגם כי בכל מקום קיימא בחינות צדיק ,כי על ידי תשובה אמיתית
לן דרבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה נתקנים ומתבטלים כל הפגמים .זהו כח
(עירובין מו ,):אך בזה הלכה כרבי מאיר .כי התשובה שיש לכל איש מישראל ,שנעשה
'הפוך רשעים ואינם' ביכולתנו להפוך את חשוב יותר כמו הלימוד מהמים התחתונים.
כל בחינת הרשעים שיהיה 'ואינם' כלא בזה יבואר הכתוב בפרשתן 'אתם נצבים
היה .וגם ב' פעמים ש"י בגימטריא כתר ,כי היום כולכם לפני ה' אלקיכם' ,כאשר
על ידי התשובה נעשה כתר להשי"ת והוא אנו עומדים ימים ספורים קודם יום ראש
מתפאר כאשר הבשר ודם הקרוץ מחומר השנה ואנו זוחלים ורועדים מיום בואך,
משתוקק וחפץ להתקרב קדם מלכא, הכל חפצים להתחזק ולהתעורר לשוב
אי
'לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך' אלא ומתגבר על כל המניעות וההסתרות ,וכל
'כדלים וכרשים דפקנו דלתיך' ,וזה הדרך בחינת הרשעים מתהפך לבחינת כתר
שאפשר להתפייס עם הבוכ"ע .ואמרו חז"ל ונעשה מהזדונות זכויות.
(ר"ה כו ):שבר"ה צריך לתקוע בשופר כפוף, זהו מאמר הכתוב 'אם יהיה נדחך בקצה
כי בראש השנה 'כמה דכייף איניש דעתיה השמים משם יקבצך ה' אלקיך ומשם
טפי מעלי' ,כי הוא הזמן שצריך להיות יקחך' ,לכן אמר דוקא 'בקצה השמים' ולא
כייף לביה ,והגישה ליום ראש השנה הוא 'בקצה הארץ' לרמז לדברי הרה"ק השר
רק עם הרגשת הביטול וההכנעה בידיעה שלום הנ"ל ,שמהבדלת המים העליונים
גמורה שהכל הוא רק ימים ונהרות של והתחתונים אנו למדים כי 'ויהי כן' לדורות,
חסד ורחמים ,וזהו 'כלכם' הרמז כ' לכם, שאפילו מי שנתרחק מאוד ונעשה בבחינת
שכמה שיהיה לכם כ"ף בכפיפות והכנעה, נידח ,מכל מקום לא אבדה תקוותו אלא
כך יהיה אפשר להיות 'נצבים היום' ,ביום
'משם יקבצך ומשם יקחך' ,ויכול לשוב
הרת עולם 'לפני ה' אלקיכם'.
למקומו הראשון להיות קרוב כמעיקרא,
קראנו היום בסיום ההפטרה שהיא כמו שאנו למדים 'בקצה השמים' היינו
השביעית מהשבעה דנחמתא, הקצה של תיבת 'שמים' שהוא 'מים',
מה שאמר הנביא ישעיה (סג ח) 'ויאמר אך שמהמים התחתונים למדנו שהשב
עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע', בתשובה מעלתו גדולה ועצומה יותר ,על
שבכל המצבים 'בנים לא ישקרו' ,כמו אב ידי הבכיה וההשתוקקות להתקרב אליו
שאינו מסיח דעתו מבניו רחומיו ואהוביו ,ובן יתברך.
אינו יכול בשום אופן לשקר במהותו שהוא
בן ,כן השי"ת אינו מסיח דעתו מבני ישראל, 'כמה דכייף טפי מעלי'
הכנה לראש השנה במידת ההכנעה
ובני ישראל אינם יכולים להתנתק מהשי"ת,
'ויהי להם למושיע' ,זהו הישועה גדולה לכן אף על פי שמונה הכתוב את כל
שבכל מצב אנו קרויים בנים ,וזה הוא החיזוק המדרגות של בני ישראל מראשיכם
העצום שאנו שואבים מדברי הנביא. שבטיכם עד שואבי מים אמר גם 'כלכם' ,על
הנה אנו מסיימים את השנה שעעל"ט פי מה שכתב במדרש פנחס שאמר הרה"ק
תשפ"ה ועדיין לא נושענו ולא זכינו ר' פנחס מקאריץ זי"ע שביום ראש השנה
לגאולת עולם ,וכל אחד מתמלא במורא העיקר צריך שיהיה מידת הביטול לפני
ופחד מה יהיה בשנה הבעל"ט ,ומי חשב השי"ת ,ובימי הסליחות אומרים בכל יום
בי
אמנם כן אין בנו כח יותר וכבר כשל ומי העלה על דעתו שנעמוד בשלהי שנת
כח הסבל לסבול את עול הגלות, תשפ"ה ועדיין נהיה שקועים בגלות המרה
על כן צריכים אנו כעת לזעוק ולהריע כאשר בני ישראל נרדפים ושרויים בצר
ולהתחנן בכל הכח ,וכמאמרנו בסליחות ומצוק על קיום ושמירת התורה והמצוות,
'כולהון בני שביא בכספא מתפרקין ועמך ומי יודע מה מצפה לנו בשנה הבאה,
ישראל ברחמי ובתחנוני' ,עבד החפץ אך זאת תקוותנו וחיזוקנו ,שמכל מקום
להשתחרר מעול אדונו צריך לפדות את 'בנים לא ישקרו' ,והשי"ת נמצא עמנו כי
עצמו בכסף מלא ,אבל אנחנו עם בני כביכול 'בכל צרתם לו צר' (שם פסוק ט),
ישראל יש לנו דרך אחד לפדות עצמנו וכמו שאיתא בפרשתן 'ושב ה' אלקיך את
מעול הקשה של שיעבוד הגלות רק ע"י שבותך' ,שכביכול הכתיב תשובה לעצמו
רחמים ותחנונים ,ואין אנו יכולים לחשוב שגם הוא גלה עמנו בגלותנו.
עוד כמה זמן נצטרך להתייגע ולהתייסר מסיימים אנו את שבעת ההפטרות
בעול הגלות הקשה ,על כן אנו מבקשים (שם) דנחמתא בפסוק
'עמך ונחלתך ,רעבי טובך ,צמאי חסדך, 'באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם
תאבי ישעך ,יכירו וידעו כי לה' אלקינו וינשאם כל ימי עולם' ,כי אנחנו צריכים
הרחמים והסליחות'. להאמין באמונה שלמה שכל רגע שעדיין
אנו בגלות והגאולה השלמה מתעכבת הכל
ברגעים האחרונים שנשארו לנו עד הוא רק לטובתנו כדי שלא ידח ממנו נדח,
כניסת היום הקדוש של ראש וכעת אין אנו יכולים להבין זאת והוא נסתר
השנה ,עלינו להתחנן ולהפציר בתפילות מאתנו ,וכמו שאמר הרה"ק מראפשיץ זי"ע
ובקשות לפני שומע תפילה ,שיתמלא (מובא בהיכלי שן פרשת משפטים ד"ה ואלה המשפטים)
רחמים עלינו ,מהר יקדמונו רחמיך כי שכאשר יבוא משיח צדקנו נראה שכלל
דלונו מאוד ,ויעביר ממשלת זדון מן הארץ. לא היתה שום הסתרה .וזהו 'באהבתו
ובקרוב בימינו יתגלה מלכות שמים ויכירו ובחמלתו הוא גאלם' ,שכל משך ימי הגלות
וידעו כל יושבי תבל כי מלכותו בכל היה רק מאהבת ומחמלת ה' עלינו' ,וינטלם
משלה ,ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, וינשאם כל ימי עולם' ,שבעת הגאולה אז
ובעת התקדש החג אנו נכנסים בבטחון נווכחה לראות שבכל ימי עולם היינו בכל
שבוודאי יושיע אותנו במהרה ונכתב לחיים זמן שנות הגלות הארוכה ,בכל הזמנים
כדברי הטור (או"ח סי' תקפא) ,ובקרוב נזכה של הרדיפות והצרות האיומות הכל היה
לישועה הגדולה על ידי הגאולה השלמה לטובתנו ,לרומם ולהגביה את בני ישראל
במהרה בימינו אמן. להתקרב אל השי"ת.
גי
שיחות קודש
דרשת התעוררות לפני תקיעת שופר
יום א' דראש השנה תשפ"ו
בזכות התם יוציא איום לצדק דיננו'
ההמתקה ביום ראש השנה בכח מידת התמימות
אשרי העם יודעי תרועה הוי"ה באור פניך יהלכון (תהלים פט טז).
אנו כעת בעת רצון הגדול של קיום מצוה דאורייתא של תקיעת שופר, עומדים
כמובא בגמרא (ר"ה טז' ).למה תוקעין ,רחמנא אמר תקעו' .והזמן והשעה
שאנו עומדים בהם כעת הלא הוא זמן נורא וגדול של היום הרת עולם ,של
התחדשות כל הבריאה והחיות לשנה החדשה הבעל"ט.
הרבים ובעניינו ,נמצאים אנו במצב איום ונורא ,בו עשרות בחורי בעוונותינו
ישראל יושבים בימים אלו בחושך וצלמוות מאחורי סורג ובריח
בבית האסורים ,על 'אשמתם' היחידה שחפצים ורוצים הם ללמוד את התורה
הקדושה ולהיות עהרליכע אידן.
הרי גזירה נוראה שכבר עשרות שנים לא היתה כזאת בישראל בכל העולם כולו זו
וכל שכן בארץ הקודש ,כבר כשבעים וחמש שנה מאז התייסדות שלטון הערב
רב בארץ הקודש שאנו מפחדים מרגע זה ,ואהה עלינו כי את אשר יגורנו בא עלינו
בשנה הזאת.
אפשר להבין שיבואו כמה אינשי דלא מעלי ,יונגאצ'עס מהערב רב, היאך
ויחליטו בעבורנו האם ללמוד או לא ,וכי מי בכלל שואל אותם?! הלא
החילול ה' הוא גדול עד השמים!! מתבייש אני שאני הוא זה שצריך לעורר
די
על עוצם ותוקף הגזירה הנוראה הזאת ,ועל התעוררות הרחמים שעלינו לעורר
ולהפציר על כך ביום נורא זה ,אמנם מה נעשה ויתומים אנו ומפגיע אין בעדנו,
ואין מי שיפציר בעבורנו.
הרה"ק
הייטב לב זי"ע (פרשת ואתחנן ד"ה א"י ואתחנן אל ה' הב') על הפסוק (תהלים יח ז) 'בצר לי
אקרא הוי"ה ואל אלקי אשוע' ,מבאר את כפל הלשון ,שכאשר המצב
אצל האדם הוא 'בצר לי' ,בצרות ומצוקות פרטיים המצרים לי באופן פרטי ,אזי
אקרא ה' ,אבל בענייני אלקי ,כאשר עיר האלקים מושפלת עד שאול תחתיה וכבוד
ה' נתון למרמס בראש כל חוצות ,אז אשווע ,אז צריך צעקה ושוועה גדולה ומרה
הרבה יותר מעל ענייני גשמיות .וזו עבודתנו כעת בעת רצון נשגב זה ,לעורר
רחמים רבים ולצעוק אל אבינו שבשמים ,שיעשה למען כבודו ויגאלנו כבר
מהגלות המר הזה.
אנו כבר מאות שנים בגלות הקשה הזו ,אמרנו בסליחות לשונות שרואים נמצאים
מהם שכבר לפני אלף שנה התבטאו רבותינו הפייטנים שכבר אי אפשר
לסבול את הגלות אפילו לעוד רגע אחד ,ומי היה מאמין שבשנת תשפ"ו עוד
נעמוד כאן כשאנחנו עטופים בצרה ובשביה בכאב ויגון ,ונרמסים תחת כפות
מהרסי ה' אשר נשאו ראש ,ואין רואים את הסוף ולא שום סימן להתנוצצות
הישועה ,ואדרבא המצב רק נהיה גרוע יותר מיום ליום ,ואין איתנו יודע עד מה.
מסאטמאר זי"ע בדרשת כל נדרי בליל יום הקדוש ובהושענא רבא בשנת הרה"ק
תשכ"ו (הובא בדרשות דברי יואל תשכ"ו) הרעיש עולמות על מה שמקובל מזקינו
הישמח משה זי"ע (בדרשותיו לר"ה אות ט דף כ עמוד ג) על פי דברי הזוהר הקדוש (ח"א קיז,).
כי בכל שישים שנה יש זמן פקידה ועת רצון גדולה לישועה ,וכידוע שבשנת
תרס"ו הבטיח הרה"ק משינאווא זי"ע שהגאולה תהיה בשנה ההיא ,ועורר
הרה"ק מסאטמאר בבכיות נוראות ששנת תשכ"ו היא שנת השישים משנת תרס"ו
ומוכרחים לפעול את התגלות הגאולה בשנה זאת.
הרבים לא זכינו אז לגאולה ,ומי מילל ומי פילל שנגיע כבר לשישים בעוונותינו
שנה אחר כך ,ונעמוד בשנת תשפ"ו עדיין במצב השפל והנורא
בתוקף הגלות ,וכל תפילתנו וצעקתנו כעת היא ,אולי כעת יחוס עם עני ואביון
אולי ירחם.
וט
(נדרים לב ).אומרים 'כל המתמים עצמו הקדוש ברוך הוא מתמים עימו ,שנאמר חז"ל
(תהלים יח כו) עם חסיד תתחסד עם גבר תמים תיתמם' ,והארכנו בזה בשבת
סליחות ,שהתמימות בעבודת ה' ובאמונה ובטחון וקבלת הנהגת ה' בתמימות,
היא סגולה נפלאה להמתקת הדינים ,שכן השי"ת אומר למקטרגים התמהים
ואומרים לפניו כי ליהודי זה לפי מעשיו צריך לפסוק ל"ע כך וכך ,ועונה להם
הקב"ה ,יהודי זה קיבל בתמימות את כל מה שעשיתי עמו במשך השנה ,הוא לא
שאל שאלות ,לא הקשה קושיות ולא הסתובב עם תרעומות עלי ,אם כן במידה
כנגד מידה אני נותן לו שנה טובה ומתוקה בלי שאלות ופקפוקים ,והקב"ה מתמים
עמו וכביכול נוהג עמו בתמימות.
מובא בגמרא (שבת פח ).לענין מעמד קבלת התורה' ,ההוא מינא דחזייה לרבא והנה
דקא מעיין בשמעתא ,ויתבה אצבעתא דידיה תותי כרעא וקא מייץ בהו
וקא מבען אצבעתיה דמא ,אמר ליה ,עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו
אכתי בפחזותייכו קיימיתו ,ברישא איבעיא לכו למשמע אי מציתו קבליתו ואי לא
לא קבליתו ,אמר ליה אנן דסגינן בשלימותא ,כתיב בן (משלי יא ג) תומת ישרים תנחם'.
וברש"י שם (ד"ה דסגינן בשלימותא) 'התהלכנו עמו בתום לב כדרך העושין מאהבה'.
רבי
סעדיה גאון (הובא באבודרהם סדר תפילת ראש השנה) מונה עשרה טעמים למצות תקיעת
שופר ,ואחד מהם הוא לעורר ולהזכיר את מעמד קבלת התורה שהיה עם
קול השופר .ויש לומר שההמתקה הנעשית בזה היא על ידי שמזכירים את מידת
התמימות של כלל ישראל שנראתה בחוש במעמד הר סיני ,בכח ההקדמת נעשה
לנשמע ,וכנ"ל מדברי רבא שבזה רואים את ה'אנן דסגינן בשלימותא' ,קבלת כל
דברי השי"ת בתמימות ופשיטות ,כי זו ההמתקה הגדולה ביום ראש השנה כנ"ל.
בכל הימים נוראים אנו שבים ומזכירים שוב ושוב את זכות אבות ואת עקידת לכן
יצחק בן אברהם ,והרי מעלתם הגדולה של האבות הקדושים היתה התמימות,
'התהלך לפני והיה תמים' (בראשית יז א) שנאמר לאברהם אבינו ,יצחק שהיה קרבן
תמים להשי"ת בלא מום ,ויעקב שנאמר בו (בראשית כה כז) 'יעקב איש תם' .וכדברי
רש"י בריש פרשת וארא (שמות ו ט ד"ה מקוצר) שהקדוש ברוך הוא אמר למשה רבינו
אחר ששאל והקשה לפניו על מעשיו ואמר (שם ה כב) 'למה הרעותה לעם הזה' ,ועל
זה 'אמר לו הקדוש ברוך הוא ,חבל על דאבדין ולא משתכחין ,יש לי להתאונן על
מיתת האבות ,הרבה פעמים נגליתי עליהם באל שדי ולא אמרו לי מה שמך ,ואתה
אמרת מה שמו מה אומר אליהם'.
זט
זו של קבלת כל הנהגת השי"ת בתמימות ,בלי לשאול שאלות ולהסתובב בזכות
עם הרהורים בלב על מידותיו של הבורא ח"ו ,נזכה בעזה"י להמתקה
הגדולה ביום הדין .וכן בזכות זה נזכה לגאולה השלמה כמו שאומרים בהרחמן
לברית מילה' :הרחמן הוא ישלח לנו משיחו הולך תמי"ם וכו' ,לבשר בשורות
טובות וניחומים ,לעם אחד מפוזר ומפורד בין העמים' ,שבזכות מידת תמים,
ללכת בתמימות עם ה' בכל המצבים ,בזה ירא ה' בעניינו ויגאלנו כבר בתשועת
עולמים.
הרמז בפסוק 'אשרי העם יודעי תרועה הוי"ה באור פניך יהלכון' ,התיבות זה
'באור פניך יהלכון' עולים גימטריא תמי"ם ,כי אשרי לעם היודעים לפעול את
ההמתקה בתקיעת שופר ,בכך שהם מזכירים את זכות התמימות על ידי השופר
המזכיר את מעמד קבלת התורה כנ"ל.
של עולם!! היכן יש לך עוד כאלו בנים חביבים ויקרים ,העובדים אותך ריבונו
בלב שלם ובתמימות ופשיטות ,בקבלת עול מלכותך יתברך עול מלכות
שמים עליהם בכל אשר יקרה אותם כל ימי חייהם בכל הזמנים והמצבים העומדים
עליהם!! הלא זוהי הזכות הגדולה ביותר עלינו בזמן הזה.
אמר האר"י הק' זי"ע (פרע"ח שער ר"ה סופ"ד) ,שביום הראשון של ראש השנהכבר
יתפללו הכל רק על צרכי שמים ולא על צרכי עצמו ,ולכן ,אמנם כל אחד
מאתנו יש לו את משאלותיו שלו ואת צרכיו וקורותיו הפרטיים ,את כל הפעקלא"ך
הצריכים ישועה פרטית וכללית ,ברם ביום הזה יניחו כולם את כל בקשותיהם
ויעתירו אך ורק עבור המלכת הבורא ופרסום שמו ומלכותו יתברך בכל העולם,
שכבר נזכה שיגיע הזמן המקווה בו יכירו וידעו הכל כי לה' המלוכה ומושל
בגויים ,ורק ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה .ויהי רצון שאכן כבר נזכה
לזה בקרוב בימינו בהתגלות כבודו ית"ש ,להתוודע ולהגלות כי הוא לבדו מלך
על כל הארץ אמן ואמן.
זי
פקודיך נצרתי
שיעורים ,חידו"ת ובירורי הלכה
הלכות חג בחג
בענין אמירת פסוקי מלכויות זכרונות ושופרות וקרבנות המוספים
ובדיני הפסק בין התקיעות
לא אמר כל הפסוק • התחיל רק חצי פסוק האם נחשב כהתחלה • הזכרת נביאים
וכתובים • הזכרת נביאים וכתובים • אמירת הפסוקים בשאר לשונות • הזכרת
פסוקי מוסף של ר"ח בתפילת מוסף של ר"ה • הנוסח הנכון באמירת מלבד עולת
החודש*שח בתשר"ת בין שברים לתרועה האם צריך לחזור ולברך • שאילת שלום
בין תקיעות דמיושב לתקיעות דמעומד • דינים היוצאים
א .בענין אמירת פסוקי מלכויות זכרונות ושופרות וקרבנות המוספים
וז"ל השו"ע הרב שם (ס"ח) :במה דברים לא אמר כל הפסוק
אמורים כשכבר התחיל לומר פסוק א .יש לדון אם לא אמר פסוק שלם
אחד של מלכויות או של זכרונות או במלכויות או זכרונות או שופרות
של שופרות אז צריך להזכיר כל העשרה האם נחשב זה כפסוק או לא ,וצ"ע.
פסוקים ,אבל אם לא התחיל עדיין בשום התחיל רק חצי פסוק האם נחשב
פסוק אם הוא רוצה אינו צריך להזכיר כלל כהתחלה
הפסוקים אלא אומר ולעולמי עד תמלוך ב .עוד יש לעיין במש"כ הרמ"א בסימן
בכבוד ככתוב בתורתך ,וכן כתוב בדברי תקצ"א (סעיף ד') :מיהו אם לא התחיל
קדשך ,וכן נאמר על ידי עבדיך הנביאים, בשום פסוק רק אמר ובתורתך כתוב לאמר
[ואז ממשיך] אלקינו ואלקי אבותינו ,מלוך יצא.
חי
להבין מדוע סתמו האחרונים להחמיר על כל העולם כולו וכו' ,וכן בזכרונות ,וכן
בזה. בשופרות.
עוד צ"ע דקדוק הלשון של השה"ג וכל במה דברים אמורים בימים הראשונים,
הפוסקים הנ"ל מדוע כלפי נביאים אבל בזמן הזה אסור לעשות כן
נקטו לשון אמירה ,ולא לשון כתיבה, לכתחילה לפי שכבר קיבלו כל ישראל
ובנוסח שלנו במחזור אנו אומרים ועל ידי עליהם חובה לומר כל העשרה פסוקים
עבדיך הנביאים 'כתוב' לאמר. ואין לשנות (עכ"ל).
אמירת הפסוקים בשאר לשונות ומעתה יש לברר מה הדין בהתחיל
מקצת מן הפסוק ושוב חוזר בו
ד .עוד יש לברר כלפי הפסוקים של
ורוצה לדלג על כל הפסוקים [וכגון שרואה
מלכויות זכרונות ושופרות הנאמרים
שחסר לו דף זה מן המחזור] ,האם זה נחשב
בראש השנה ,האם צריך לאומרם בלשון
כהתחלה או שמא כל זמן שלא אמר פסוק
הקודש ,כפי שנכתבו פסוקים אלו בתורה
שלם אין זה כלום ,ואפשר שזה תלוי אם
ובנ"ך ,או שמא רשאי לאמרם אף בשאר
כבר הזכיר במקצת פסוק זה את הענין
לשונות ,וכגון לומר תרגום אונקלוס של
הדרוש של מלכות או זכרון או שופר.
פסוקים אלו.
והנה למעשה גם בדילג כל הפסוקים הזכרת נביאים וכתובים
יצא ,וכמבואר ברמ"א בסימן ג .והנה מש"כ השו"ע הרב שם :שאומר
תקצ"א (ס"ד) ,וכנ"ל ,אך משכח"ל ולעולמי עד תמלוך בכבוד ככתוב
כשהתחיל חלק פסוקים בלה"ק וסיים בתורתך וכן כתוב בדברי קדשך וכן נאמר
בשאר לשונות ,שהרי כל שהתחיל חייב על ידי עבדיך הנביאים ,אלקינו ואלקי
לגמור ,וכמבואר במג"א שם (סק"ו) ובשו"ע אבותינו מלוך על כל העולם כולו וכו',
הרב (ס"ז). כ"ה גם במשנ"ב (סקי"א) ,והמקור לזה הוא
מדברי המג"א בשם השלטי הגבורים.
הזכרת פסוקי מוסף של ר"ח בתפילת
מוסף של ר"ה וכבר העיר על זה הנתיב חיים שם וכן
ה .כתב השו"ע בסימן תקצ"א (סעיף ב'): בק"נ על הרא"ש דברא"ש מפורש
המנהג פשוט בכל בני ספרד שאין שא"צ וז"ל :אבל אם אינו רוצה לומר כלל
מזכירין פסוקי קרבן מוסף כלל .הגה: יפטור את עצמו .על ידי ככתוב בתורתך
והמנהג הפשוט באשכנז ובגלילות אלו שאז הוא כולל כולם יחד דנביאים וכתובים
לומר פסוקי מוסף ר"ה ,ואין אומרים כולהו איקרו תורה .וכ"ה בטור ,וא"כ יש
טי
השו"ע שלא להזכיר כלל קרבן מוסף של פסוקי מוסף ר"ח אלא אומרים :מלבד
ר"ח אבל לדידן שאומרים מלבד עולת עולת החודש ומנחתה ועולת התמיד וכו',
החודש פשיטא שאין מעכב כלל לומר ושני שעירים לכפר ושני תמידין כהלכתן,
ואת מוספי ,והמשנ"ב קיצר בפרט זה. ואומרים ג"כ מוספי יום הזכרון.
עוד כתב השו"ע שם (סעיף ג') :צריך לומר
הנוסח הנכון באמירת מלבד עולת
החודש את מוספי יום הזכרון ,כדי לכלול גם
מוסף ר"ח ,וגם ביום שני יאמר את מוספי.
ו .והנה בדגול מרבבה כתב כי לדעתו
הנוסח המדוייק הוא לומר אחר וכתב שם המשנה ברורה (סק"ו) :ובדיעבד
הפסוקים ובחודש השביעי באחד לחודש, אם אמר מוסף א"צ לחזור אבל
מלבד עולת החודש ,ותיכף לומר ומנחתם ביום ראשון אם אמר מוסף חוזר.
ונסכיהם ושני תמידים כהלכתם ,וטעמו ובשעה"צ (סק"ו) :הגהות ר' עקיבא איגר
כדי שלא להזכיר ב' פעמים קרבן התמיד. בשם תשובת בית יהודא.
ולא נתפרש בדבריו האיך הותר לומר ונראה דמה שכתב ביום א' חוזר ,היינו,
רק חצי פסוק שמתחיל מלבד קודם שסיים הברכה ,אבל לאחר שסיים
עולת החודש ,ואכן בתרומת הדשן (סימן אין לחזור ,דמסתברא דאפילו אם דילג
קמ"ג) נזכר להדיא שלכן לא חיישינן לומר לגמרי ולא אמר ואת מוסף יום הזכרון הזה
ב' פעמים ענין התמיד כיון שמסיים לשון נעשה ונקריב וכו' אלא אמר ושם נעשה
הפסוק ,וז"ל :דשפיר טפי לומר מלבד ונקריב וכו' ,תמידים כסדרם ומוספים
עולת החודש אחר ומנחתם ונסכיהם כו', כהלכתם ככתוב בתורת משה עבדך וכו',
דאי אמרו קודם א"כ כשמסיים באותו גם כן יצא.
הפסוק ועולת התמיד ומנחתה ונסכיהם
ולכאורה יש לפקפק טובא בטענה זו,
כו' ,הרי הזכיר שני תמידים כהלכתן
כדפרש"י בפירושו לחומש ,א"כ אם יזכיר דהן אמת כשלא הזכיר
אח"כ ושני תמידים כהלכתם הזכרה שלא כלל מוסף יום הזכרון רק אמר מוספים
לצורך הוא .אבל כשיאמר תחילה ומנחתם כהלכתם הרי כלל הכל ,אבל כיון שהתחיל
אף על פי שמסיים בה ושני תמידים לפרט ולומר את מוסף יום הזכרון הזה הרי
כהלכתן ,אין קפידא אם שוב יזכיר ועולת קלקל שיש ביום זה רק מוסף אחד ושוב
התמיד ומנחתם ונסכיהם ,דקרא ככתיבתו מוכרח לומר מוספי.
הוא מזכיר ,ואין ראוי לדלג מקצתה .אבל אכן ראה באלף המגן כאן שכתב שכל
ומנחתם ונסכיהם נוסח חכמים הוא ,ואין מה שדנו הפוסקים אם אמירת
ראוי לכפול בה דבריהם (עכ"ל). מוספי מעכב או לא ,הוא רק לפי מנהג
כ
וכתיב ה' צבאות כו' .והיינו דהגמ' מייתי וראה בנשמת אדם (כלל ה' סק"ב) שכתב
זה לראיה דפסוק וה' אלקים בשופר כלפי אמירת חצי הפסוק ד'
יתקע מיירי מפורענות עו"ג ,די"ל דהכי צבאות יגן עליהם בברכת שופרות וז"ל:
פירושו דקרא שילך בסערות תימן ,היינו וצ"ע שהרי מעשים בכל שנה במוסף ר"ה
סערה הבאה מתימן ,ולכך מייתי מדסמך בפסוקי שופרות שאומרים וה' אלקים
לו ה' צבאות יגן עליהם ,וא"כ ע"כ פסוק בשופר יתקע כו' ,ומסיימים ה' צבאות יגן
ראשון שילך בסערה לארץ תימן .ואפשר עליהם ,וכן הוא הנוסחא בכל הסידורים ,וכן
דמש"ה אנו אומרים חצי פסוק זה ,דבר"ה הוא בר"ה ל"ב ,והוא רק חצי פסוק בזכריה
כיון דהוא יומא דדינא ,צריך שיהיה דיבורו ט' ,הרי דאפי' בנביאים מותר לחלק .וכן
מבורר ,כדכתבו הפוסקים גבי לחיים .ובזה מוכח דעת המקובלים ,האר"י והביאו
מתורץ לי מה שהיה קשה לי כמה שנים בשל"ה בסידור שלו בק"ש שעל המטה
למה מסיימים כן תגן על עמך ישראל, שיאמר שיר של פגעים מן יושב בסתר
ובזה מתורץ ,דאנו מוכרחים לומר חצי עד ה' מחסי והוא ס' תיבות ,והזהיר על
פסוק זה כדי לברר מתוכו דפסוק דלעיל זה שלא יאמר יותר ,ומשמע דהכי הגירסא
מיירי מפורענות עו"ג ,אך כיון דאסור לומר בגמרא בשבועות פרק ב' (ובאמת בגמרא שלנו
חצי פסוק בדרך קריאת פסוקים ,ולכן אנו הגירסא עד כי אתה ה' מחסי עליון שמת מעונך) ,וע"כ
עושים מחצי פסוק זה תפילה ,ר"ל כמו צ"ל דדוקא בדרך קריאת פסוקים אסור
שהבטחת שתגן עליהם ,ומסיימים כן תגן לחלק ,אבל בדרך תפילה מותר ,וכמ"ש
על עמך (עכ"ל). המ"א סי' רפ"ב כעין זה .אך צ"ע דחצי
וכל זה הוא במקום תפילה ,אבל כאן פסוק זה וה' צבאות יגן ,אינו תפילה ,דאל"כ
שאומר כן כדי להזכיר פסוקי היה ראוי לומר יגן עלינו .ובאמת בגמ' לא
קרבנות לכאורה מוכרח לסיים כל הפסוק, מוכרח שיאמרו חצי פסוק זה ,דהכי איתא
וצע"ג. שם אם בא לומר שופרות של פורעניות
עו"ג אומרו כגון וה' אלקים בשופר יתקע,
ב .בדיני הפסק בין התקיעות
אף מעניני התקיעה אף שאין צריך לחזור שח בתשר"ת בין שברים לתרועה האם
ולברך ,מכל מקום לא יצא וצריך לחזור צריך לחזור ולברך
ולתקוע אותו סדר. כתב המשנ"ב בסימן תקצ"ב (סקי"ג) א.
וכתב שם בהגהות אבן ישראל להגאון וז"ל :ומכל מקום מצדדים האחרונים
האדיר ראב"ד העדה החרדית דמי ששח בתשר"ת בין שברים לתרועה
אכ
שיטתו באמת שצריך לחזור ולברך ,רק בעיה"ק ירושלים רבי ישראל יעקב פישר
המשנ"ב כתב שאין צריך לברך ,וכד נדייק זצ"ל (אות א') ,וז"ל :טעמא שאין צריך
בדברי המשנ"ב נראה עוד שינוי בהעתקת לברך כתב לעיל מידי דהוה מי שמברך
דברי המטה אפרים ,דהמטה אפרים כתב אחר שטעם מעט מברכת המוציא דאין
אע"פ שדיבר מעסק התקיעות והתפילות צריך לחזור ולברך ,ולכאורה לא דמי כלל
לא יצא ,והמשנ"ב כתב רק שדיבר מעניני התם כבר התחיל לאכול משא"כ הכא
התקיעה ולא הזכיר תפילות. אם בתשר"ת לא יצא הרי עוד לא התחיל
ונראה לבאר דבריו ,דעיקר החידוש לתקוע כי גם התקיעה לא יצא כיון
שחידשו האחרונים הוא דבדרך שהפסיק אחר התקיעה בקול אחר ,ואפשר
כלל שיחה באמצע מצוה הוא רק מדין דאף שאינו יוצא אלא בתשע תקיעות,
הפסק ובזה תלוי אם כבר התחיל המצוה מכ"מ תקיעה לחוד נמי קצת מצוה היא,
שאז בדיעבד אינו צריך לחזור ולברך ,ואם ונפק"מ במי שאינו יכול לעשות שברים או
עדיין לא התחיל המצוה צריך לחזור ולברך, תרועה ,דמ"מ לכל הפחות יתקע תקיעה
וכמבואר כלפי ברכת המוציא ,משא"כ כאן לחוד ,כיון דתקיעה לחוד נמי קצת מצוה
הפסק ע"י שיחה אינו רק דין הפסק רק היא (עכ"ל).
קלקול בעצם קול התקיעה ולא יצא מפני והנה במושכל ראשון אפשר לומר
שלא תקע הקול כהלכתה ,והנפק"מ אם דמיירי דוקא בפעם השני שתוקע
שח בדברים שאין בזה דין הפסק כגון תשר"ת מהשלשה פעמים ולא מהפעם
לענייננו ששח מעניני התקיעות דוקא הראשון ,ולפי"ז נמצא דכבר התחיל לקיים
שאפילו בין הברכה להתחלת קיום המצוה מצות תקיעה ע"י הפעם הראשון ודמי
לא הוי הפסק ,מכל מקום מצות התקיעה להתחיל לאכול ,אמנם מסתימת הפוסקים
לא קיים דע"י ששח קלקל קול התקיעה, לא משמע כן וכל כי האי גוונא היה להם
ולכן המשנ"ב דייק שהשיחה היה מעניני לחלק.
התקיעות וממילא אין כאן דין הפסק ב .ואחר העיון אפשר ליישב אפילו אם
אע"פ שעדיין לא התחיל המצוה וכמו מיירי בפעם הראשון ,דהנה מקור דברי
שביארנו ,וממילא פסק המשנ"ב שאין האחרונים הוא מהמטה אפרים ,וז"ל שם
צריך לחזור ולברך ,אבל עצם המצוה לא (ס"ו) :אם שח באמצע התקיעות בין שברים
יצא וצריך לחזור ולתקוע ,ולא קשה כלל לתרועה אע"פ שדיבר מעסק התקיעות
מברכת המוציא. והתפילות לא יצא ,וצריך לחזור ולתקוע
המטה אפרים כתב שדיבר משא"כ אותו סדר ,עכ"ל .ולכאורה המטה אפרים
גם מעסק התפילות ואם כן לא הזכיר שאין צריך לחזור ולברך ,ואולי
בכ
ויש לדון כלפי שאילת שלום אם מותר גרם השיחה גם דין הפסק ,דרק מעניני
דלכאורה לא גרע זה מבין הפרקים התקיעות לא הוי הפסק ,וכמ"ש המטה
אפרים בעצמו שם ס"ה ,וממילא אפשר
של ברכות ק"ש ראה בשו"ע לעיל סימן
דסובר דצריך גם לחזור ולתקוע וגם לברך
ס"ו (סעיפים א' -ב') ,וכלפי פסוקי דזמרה ראה
דהלא הפסיק בשיחה בין הברכה לתחילת
בשו"ע לעיל בסימן נ"א (סעיף ה') שכתב קיום המצוה ודו"ק.
השו"ע בין המזמורים האלו ,שואל מפני
ג .ואין להקשות דאפילו לפי דברי
הכבוד ומשיב שלום לכל אדם ,ובאמצע
המשנ"ב אע"פ שהשיחה אינו גורם
המזמור ,שואל מפני היראה ומשיב מפני
הפסק מ"מ עצם הקולות שהתחיל לתקוע
הכבוד.
ונפסלו זה הוי הפסק בין הברכה לתחילת
וכלפי קריאת המגילה כתב המשנ"ב קיום המצוה ,אמנם התירוץ פשוט דאין לך
בסימן תרצ"ב (סק"ט) :ולפעמים עסק בענין המצוה גדול מזה ,וכמו הרבה
אפילו לכתחילה מותר כגון לשאול בין בעלי תוקעים אחר שאמר הברכה ורוצה
הפרקים מפני הכבוד כמו לענין ק"ש להתחיל לתקוע ולפעמים נתקע ומוציא
בסימן ס"ו. הרבה קולות עד שמצליח להוציא הקול
ושו"מ בפנ"י בר"ה (ל"ד ע"ב) וז"ל :אלא הראשון בכשרות ,ובוודאי אינו חייב לחזור
דלפי"ז משמע דכי היכי דבהלל ולברך וה"ה כאן .ועיין בשו"ע הרב סימן
ומגילה אין רשאי להפסיק לכתחילה כלל תפ"ט סעיף כ"א ודו"ק .ועיין עוד בסימן
אלא מפני היראה ומפני הכבוד ,א"כ כ"ש תרנ"א בביאור הלכה (ד"ה ואם שח).
שיש להחמיר לכתחילה שלא להפסיק
ומה שכתב האבן ישראל דתקיעה לחוד
בין התקיעות כלל אפילו בשאילת שלום
נמי קצת מצוה הוא ,צע"ג דהמחבר
אם לא מפני היראה ומפני הכבוד וכל לקמן סימן תקצ"ג ס"ב כתב להיפך דאין
חד כדאית ליה ,וצ"ע שלא נזכר ענין זה לתקוע תקיעה לחוד ,וצ"ע.
בפוסקים (עכ"ל) .והרי לנו דעכ"פ שאילת
שלום ודאי מותר. שאילת שלום בין תקיעות דמיושב
לתקיעות דמעומד
וראה בתורת חיים שם מה שהעיר על ד .כתב השו"ע בסימן תקצ"ב (סעיף ג') :לא
דברי הפנ"י ,ולדעתו הכא בתקיעת ישיח ,לא התוקע ולא הציבור ,בין
שופר קיל טפי יעו"ש. תקיעות שמיושב לתקיעות שמעומד.
גכ
דינים היוצאים
א .יש לחקור האם אמירת עשרה פסוקי מלכויות זכרונות ושופרות הם רק בלשון הקודש
כפי שהם כתובים בתנ"ך ,או שמא יכול לאמרם בכל לשון וכגון בלשון תרגום.
ב .וכן יש לחקור מה הדין אם לא אמר פסוק שלם האם יצא יד"ח.
ג .אם לא אמר כלל הפסוקים רק אמר ככתוב בתורתך יצא ידי חובתו ,ויש שסוברים שצריך
לומר גם 'וכן כתוב בדברי קדשך'' ,וכן נאמר על ידי עבדיך הנביאים'.
ד .ואם התחיל ואמר פסוק צריך להשלים כל הפסוקים ,ואם התחיל מקצת מן הפסוק ושוב
חוזר בו ורוצה לדלג על כל הפסוקים [וכגון שרואה שחסר לו דף זה מן המחזור] ,מסתבר שזה
תלוי אם כבר הזכיר במקצת פסוק זה את הענין הדרוש של מלכות או זכרון או שופר שאז
חייב כבר לגמרם.
ה .במה דברים אמורים בימים הראשונים ,אבל בזמן הזה אסור לעשות כן לכתחילה לפי
שכבר קיבלו כל ישראל עליהם חובה לומר כל העשרה פסוקים ואין לשנות.
ו .מנהגנו לומר 'מלבד עולת החודש ומנחתה ועולת התמיד וכו' ,ושני שעירים לכפר ושני
תמידין כהלכתן' ,ודעת הדגמ"ר שעדיף לומר אחר הפסוקים ובחודש השביעי באחד
לחודש ,מלבד עולת החודש ,ותיכף לומר ומנחתם ונסכיהם ושני תמידים כהלכתם ,וטעמו
כדי שלא להזכיר ב' פעמים קרבן התמיד - .ונראה ששאר הפוסקים מיאנו בזה כדי שלא
לומר חציו של הפסוק מלבד עולת החודש מכח הדין של כל פסוק דלא פסקיה משה.
ז .צריך לומר 'מוספי' יום הזכרון ,ואם טעה ואמר 'מוסף' דעת המשנ"ב דאף ביום הראשון
לא יחזור אם כבר סיים הברכה ,ויש לפקפק בזה קצת ,אכן כיון שמנהגנו לומר מלבד
עולת החודש וודאי יצא יד"ח.
ח .שח בין השברים והתרועה של תשר"ת הרי זה קלקל את הסדר וצריך לחזור ולתקוע,
ואין הנדון כאן מצד הפסק רק מצד שהשברים והתרועה הוא ענין אחד וכל ששח ביניהם
אינו כלום.
ט .ולענין אם צריך לחזור ולברך ,אם היה זה בתשר"ת השני וודאי אינו חוזר ,ואם זה בתשר"ת
הראשון הרי זה תלוי שאם שח בענין התקיעות שאפילו בין ברכה לתקיעה אינו מעכב
ממילא גם בזה אינו מעכב ,והתקיעה שנפסלה ג"כ אינה פוסלת הברכה שזהו וודאי מענין
התקיעה וכמו בעל תוקע שהתחיל לתקוע ולא הצליח.
דכ
י .אבל אם שח בענין התפילה הרי זה הפסק כל זמן שלא תקע תקיעה שיצא בה יד"ח וכיון
שכאן הפסיד כל הסדר נמצא שלא תקע כלום וחוזר ומברך ,ויש מי שהורה שלא יברך כי
סו"ס תקע תקיעה והוי קצת מצוה ,אכן קשה לסמוך על זה דאנן קיי"ל דסדר שלם מעכב זה
את זה ותקיעה לחוד אינו כלום.
יא .יש לדון האם מותר להפסיק בין תקיעות דמעומד לתקיעות דמיושב בשאילת שלום,
ומסתבר שדינו לכל הפחות כק"ש וברכותיה אי נמי כפסוקי דזמרה ,וממילא שואל
מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם ,ועיין.
הכ
שיחות קודש
מתוך דרשת שבת שובה תשפ"ו
'אשרי איש שלא ישכחך'
זכירת השי"ת בכל תהלוכות האדם
בספר
העיקרים (מאמר א פ"ד) כותב שיש שלושה עיקרי אמונה מרכזיים שהם יסוד
כל התורה והאמונה ,והם מציאות ה' ,שכר ועונש ,ותורה מן השמים ,וזה
לשונו' :הדרך הנכון שיראה לי בספירת העקרים שהם שרשים ויסודות לתורה
האלקית הוא ,כי העקרים הכוללים וההכרחיים לדת האלקית הם שלשה ,והם,
מציאות השם ,וההשגחה לשכר ולעונש ,ותורה מן השמים ,ואלו השלשה הם
אבות לכל העקרים אשר לדתות האלקיות ,כמו תורת אדם ותורת נח ותורת אברהם
ותורת משה ,וזולת זה מן התורות האלקיות אם אפשר שימצאו יותר מאחת בזמן
אחד או בזו אחר זו'.
לומר שדברים אלו מכוונים כנגד מלכויות זכרונות ושופרות שאמרנו חשבתי
בימי ראש השנה שעעל"ט .שכן פסוקי המלכויות הם ענין מציאות ה',
לידע ולהודיע כי רק השי"ת הוא מלך על כל העולם ומלכותו בכל משלה ,וכל
פסוקי המלכויות עניינם להביע נקודה זאת ,שלא נטעה לחשוב שהעולם כמנהגו
נוהג ואיש הישר בעיניו יעשה ולא ה' פעל כל זאת ח"ו ,אלא הכל בהשגחה
עליונה ובהנהגה פרטית ממלכו של עולם ואין עוד מלבדו ,וכמו שמסיימים בפסוק
האחרון של 'שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד' ,שאנו מקבלים עלינו לחיות בכל
השנה כולה עם הכרה זו שרק השי"ת לבדו הוא המנהיג אותנו ואין עוד מציאות
מבלעדיו ית"ש.
וכ
הזכרונות הם כנגד שכר ועונש ,כי בהם אנו חוזרים ומשננים שיש דין ויש פסוקי
דיין ,אין נסתר מנגד עיניך ואתה זוכר מעשי עולם ומביא את הכל בדין
ובמשפט ,ובזה אנו מחדירים לנשמותינו על כל השנה שהבורא ית"ש יודע כל
מעשי בני אדם ,משלם שכר טוב לשומרי מצוותיו ומעניש לעוברי מצוותיו.
אנו בעיקר מזכירים את המעמד הנבחר מעמד הר סיני ,בו ראו כל בשופרות
באי עולם בחוש שהתורה ניתנה לנו מן השמים בקולות וברקים,
והשי"ת בכבודו ובעצמו קרע את העליונים ואת התחתונים וראו שהוא יחידי (רש"י
דברים ד לה ד"ה הראת) ,בקול שופר עלינו נגלה ושמענו ממנו בעצמו את אנכי ולא יהיה
לך ,וכן ראינו כי ידבר אלקים את משה רבינו ומסר לו את התורה מן השמים ,והיה
כל זה בפרסום גדול כשכל העולם כולו חל מפניו והכל ראו את הדברים האלו.
המטרה בכל תפילות יום ראש השנה היא לחיות עם נקודת האמונה בהשגחה עיקר
הפרטית ,ואם נרצה לעשות תמצית וקיצור והיוצא למעשה מכל התפילות
נגיע לנקודה זו ,שהשי"ת חפץ ורוצה מאיתנו שנחיה בכל השנה הבעל"ט עם
הידיעה הברורה שכל העובר עלינו וכל מה שמתרחש עמנו ,הוא אך ורק מהשי"ת
בעצמו ,לא מפלוני ולא מאלמוני ולא ממעשינו שלנו ,אלא הכל רק מהשי"ת
בעצמו ,הוא לבדו מלך על כל העולם ורק הוא מנהיג את כל הבריאה כרצונו שלו.
זו שמענו ל"ע על כמה וכמה יהודים יקרים וחשובים ,בחורי ישיבה בשנה
ואברכי כולל ,שנאלצו לשהות ביום ראש השנה הקדוש בבית האסורים
תחת סורג ובריח ,על 'חטאם' הגדול שרוצים הם ללמוד תורה ולקיים מצוות ולא
ללכת ח"ו לצבא השמד ,והיו מהם שניסו בכה ובכה לעשות השתדלויות גדולות
ועצומות לצאת מבית הסוהר לכל הפחות ליום ראש השנה כדי שיוכלו להתפלל
בבית המדרש בהתעוררות ובכוונה כראוי ליום גדול זה ,אמנם הרשעים לא הסכימו
לכך בשום אופן והם נאלצו להיות גם ביום ראש השנה בבית האסורים ,וכמובן
שכולנו מתפללים עליהם שיצאו במהרה מאפלה ומשיעבוד לגאולה ולאור גדול.
אדם כזה שנאלץ לשהות ביום כל כך גדול במקום כה שפל וירוד ,בלי והנה
כל המצב של ראש השנה אליו הוא רגיל בכל שנה ובלי כל הדברים מסביב,
בהשקפה ראשונה יכול הוא לחשוב שראש השנה כזה נחות וירוד לא היה לו
מעולם ,כשהוא מתפלל בקושי עם מנין ,ובלי האריכות אליה הוא רגיל ,עם אנשים
רחוקים וטמאים שמסתובבים מכל הכיוונים עם כליהם בידיהם בעצם החג רח"ל
וכו' עם כל המצב מסביב.
זכ
האמת היא שבשנה כזאת יש לו הזדמנות נדירה מאוד להגיע אל נקודת אמנם
ראש השנה באופן הרבה יותר חזק מכל שנה ,כי בכל שנה ושנה יש את
הדברים החיצוניים מסביב ואת כל המצב וכדומה ,ויכול לעבור על האדם כל
יום ראש השנה בלי שהוא אכן יזכה להחדיר אצלו עמוק בלב ובנשמה את מהות
היום ,לזכור שכל העובר עליו ,הן בפנימיות והן בחיצוניות ,ואפילו מה שנדמה
בעיני בשר שאחרים גרמו ועשו לו ,באמת הכל נעשה ונפעל אך ורק מהשי"ת מלך
העולם.
כאמור לעיל כשנרצה להוציא מכל תפילותנו ביום הזה את הנקודה הפנימית כי
נגיע בדיוק לזה ,שביום הזה אנו חוזרים ואומרים שוב ושוב בכמה צורות
ואופנים ,אין עוד מלבדו ,רק הבורא יתברך הוא מלך על כל הארץ והוא רואה את
כל מעשי בני האדם ,ואנו עבדיו הקנויים לו שכל חפצנו הוא לעשות את רצונו,
ואנו מתפללים ומבקשים כל כך הרבה שכבר נגיע למצב הנפלא בו כל בני העולם
יכירו וידעו שרק הוא המלך על הכל ומלכותו בכל משלה.
במצב כזה ,דווקא משום שהאדם אינו במצב שאליו הוא רגיל ,יכול הוא ממילא
הרבה יותר לחזור אצלו ולברר אצלו שאכן אין לו שום רצון ,הוא אינו
רוצה ראש השנה עם התעוררות ומצב חזק בתפילות וכו' ,אין לו חפץ להיות
דווקא במקום שבו הוא רגיל להיות ,והוא אינו רוצה כלום ,כל רצונו הוא אך ורק
לעשות את רצון אביו שבשמים מלכו של עולם ,ואם הוא רוצה שבשנה הזאת הוא
ימליך אותו במקום ובמצב הזה ,ויקבל עליו את הנהגת השי"ת בשמחה ובתמימות
גם כשזה לא כפי שהוא תכנן ,אזי הוא עושה זאת בשמחה גדולה ועצומה ,כי זה
כל נקודת עבודת היום.
יש לדעת כי לחיות עם הכרה ואמונה זו בשלמות אינו דבר של מה בכך, זאת
והרבה עמל ויגיעה נצרכים כדי להגיע אכן לשלמות במדרגת האמונה
הזאת ,וכפי שאכן זכורני שפעם התלוויתי אל כ"ק מורי חמי [מרן אדמו"ר הגה"ק
מתולדות אהרן] זי"ע בעת שהתהלך וטייל לצרכי בריאותו ,והיה עמנו שם עוד
אדם אחד ,והוא שאל את כ"ק מורי חמי מה הענין להגיד בפה את האני מאמין,
בשלמא להאמין בכך ניחא ,אבל למה לחזור על זה שוב ושוב בפה ,שכן דרכו של
מורי חמי היתה שהיה חוזר בכל יום ויום את האני מאמין בהתעוררות גדולה.
מורי חמי לא ענה לו על זה ולא כלום ,והוא המשיך ושאל שוב אך מורי חמי כ"ק
לא ענה לו מאומה .כאשר חזרנו לבית האכסניא ואדם זה כבר לא היה בנמצא
חכ
שם ,נענה אלי מורי חמי בפנים זועפות שלא כדרכו ,ואמר לי בתמיהה גדולה,
וכי מה הוא רוצה ומה הוא שואל?! בוודאי שיש לחזור רבות על האני מאמין,
עד שאכן יתיישבו הדברים היטב על לב האדם ,לחיות באמת עם האני מאמין
שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג ואין בלתו.
עבודתנו בימים אלו של ראשית השנה ,לחזור ולהבהיר אצלנו את הבהירות זוהי
באמונה זו ,ולקחת עמנו כחות לכל השנה הבעל"ט ,לזכור תמיד כי רק
הבורא יתברך מנהיג ועשה ועושה ויעשה לכל המעשים ,אין עוד מלבדו ואין
שום כח אחר זולתו .ויעזור השי"ת שנזכה אכן לשלמות אמונה זאת ובזה נקרב
כבר את הגילוי הגדול של 'וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה
יצרתו ,ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה',
מתוך גמר חתימה טובה ושנה טובה ומתוקה אכי"ר.
טכ
דברות קודש
רעווא דרעווין פרשת וילך -שבת שובה תשפ"ו
'הפותח שער לדופקי בתשובה'
גודל חסדי ה' וטובו שהמציא דרך תשובה
'לא מחשבותי מחשבותיכם' ענין התשובה למעלה מהשגתנו • 'ממעמקים קראתיך
ה'' התגלות עומק נשמת ישראל בימים אלו • 'דרש"ו ה' בהמצאו' כל חלקי הבריאה
מסייעים לשוב בתשובה • 'ותשליך במצולות ים' חיזוק גדול לתשובה הנלמד
מהמים • 'כל אשר תמצא לעשות עשה' הזכיה הגדולה בקיום המצוות בעוה"ז •
'ואני תפלתי עת רצון' תפלות ותחנונים על הגאולה השלמה
עיין שם .בתרגום יונתן תרגם 'ואזל משה בפרשתן (לא א-ב) 'וילך משה וידבר את
למשכן בית אולפנא' ,פירוש שביום זה הלך הדברים האלה אל כל ישראל,
משה רבינו לבית המדרש ,ויש לבאר מה ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי
היתה מטרת הליכתו לבית המדרש ביום היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא וה' אמר
זה .ועוד יש לאלוה מילין לבאר הלשון אלי לא תעבור את הירדן הזה' .כבר עמדו
המפרשים (אבן עזרא ,רמב"ן ,אור החיים ועוד)
'וילך'.
לבאר הלשון 'וילך' להיכן הלך .הרמב"ן
עומדים אנו בשבת שובה ובעשרת ימי ביאר שמשה רבינו הלך ממחנה לויה אל
תשובה שבהם השי"ת מצוי מחנה ישראל לכבודם של ישראל ,כמי
וקרוב לכל אחד ואחד ,כמו שאמרו חז"ל שירצה להפטר מחבירו ובא ליטול רשות
(ר"ה יח ).שכתוב אחד אומר (דברים ד ז) 'מי ממנו .אבל האור החיים הקדוש לא הסכים
גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כה' לפירושו ,ומבאר את הכתוב בדרך אחר
ל
תשובה' ,ושם ברא"ש (סי' ה) הקשה ,מה אלקינו בכל קראנו אליו' ,ומאידך כתיב
צריך האדם למידת רחמים קודם שיחטא. (ישעיה נה ו) 'דרשו ה' בהמצאו קראוהו
ותירץ 'אף על פי שגלוי וידוע לפניו שסופו בהיותו קרוב' משמע שרק כאשר הוא
לחטוא ,מתנהג עמו במידת רחמים באשר קרוב ומצוי אפשר לקרוא ולהתפלל אליו,
הוא שם' ,ועוד תירץ שהרחמים קודם ותירצו חז"ל שביחיד נשמעת תפילתו של
שיחטא נצרכים על חטא עבודה זרה, האדם בזמן שה' מצוי וקרוב ,אבל בתפילת
שבחטא זה מחשבת עבודה זרה הקב"ה הציבור הוא קרוב 'בכל קראנו אליו' בכל
מצרפה למעשה (קידושין לט ):כדכתיב (יחזקאל עת ובכל זמן ,ואימתי הוא הזמן שהוא מצוי
יד ה) 'למען תפוש את בית ישראל בליבם', וקרוב להיות נענית תפילתו של היחיד,
מכל מקום אע"פ שכבר חשב לעובדה אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום
אפ"ה מתנהג עמו במידת הרחמים קודם הכיפורים .וכדברי הרמב"ם (תשובה פ"ב
שיחטא. ה"ו) 'אף על פי שהתשובה והצעקה יפה
לעולם ,בעשרה הימים שבין ראש השנה
העטרת צבי זי"ע (הביאו הרה"ק זקה"ק ויום הכיפורים היא יפה ביותר ומתקבלת
מקאמרנא זי"ע בהיכל הברכה פרשת
קדושים דף קעז ).תירץ ,שהרחמים הנצרכים היא מיד ,שנאמר דרשו ה' בהמצאו ,במה
קודם שיחטא הוא על דרך מאמר החסיד דברים אמורים ביחיד'.
בחובות הלבבות (שער עבודת האלקים פ"ד) (עי' מהרש"א יבמות מט :ערוך לנר המפרשים
שאמר לתלמידיו' ,אילו לא היו לכם יבמות קה ):תמהו על שינוי
עוונות ,הייתי מפחד עליכם ממה שהוא הלשון בפסוק זה מרישא לסיפא ,שהתחיל
גדול מן העוונות ,אמרו לו מה הוא גדול מן בלשון רבים 'דרשו' וסיים בלשון יחיד 'יעזוב
העוונות ,אמר הגבהות והגאוה ,כמו שאמר רשע דרכו ואיש און מחשבותיו' ,כי לפי
הכתוב (משלי טז ה) תועבת ה' כל גבה לב', דברי חז"ל שהכתוב מדבר ביחיד היה לו
וזהו הרחמים הנצרך קודם שיחטא כשסבור לומר ברישא 'דרוש' בלשון יחיד ולא בלשון
האדם שאין בו חטא ונכנס בו גאוה .ואפשר רבים.
לבאר בעוד אופן מה הוא הרחמים שצריך
האדם קודם שיחטא.
בגמרא במסכת ראש השנה (דף איתא
יז ):לבאר מה שאנו מתחילים את
מנהג ישראל בימים אלו לומר 'תשליך' אמירת סדר י"ג מידות של רחמים עם
אצל ימים ונהרות להשליך שם ב' פעמים השם הוי"ה ,שהענין בזה הוא
עוונותינו להשתקע במצולות ים כל להורות כי 'אני הוא קודם שיחטא האדם
חטאתינו ,והוא על שם המקרא (מיכה ז ט) ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה
אל
באחרונה ביום מיתתו ומת בתשובתו כל 'ותשליך במצולות ים כל חטאותם' (מהרי"ל
עוונותיו נמחלין ,והרי זה מבני העולם הבא הל' ר"ה אות ט) ,ומקור המנהג הוא שנהגו
שאין לך דבר שעומד בפני התשובה ,אפילו זאת ביום ראש השנה עצמו ,אלא שמי
כפר בעיקר כל ימיו ובאחרונה שב יש לו שלא הספיק משלים זאת באחד מימי
חלק לעולם הבא. עשי"ת ,ויש להבין את עומק ענין מנהג זה
של השלכת העבירות במצולות ים אצל
הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע בעל קדושת
המים דווקא.
לוי ראו אותו פעם ביום הקדוש
איך שמדד את קומתו [שהיה בעל קומה
'לא מחשבותי מחשבותיכם'
גבוהה] ופירש מה שאנו אומרים בתפילת ענין התשובה למעלה מהשגתנו
יום הקדוש 'אנו מלאי עוון ואתה מלא רבינו יונה פותח את ספרו שערי תשובה
רחמים' ,שהכוונה היא שאנו אף אם 'אנו (שער ראשון אות א) 'מן הטובות אשר
מלאי עוון' ,אבל כמה כבר גדול המילוי היטיב השם יתברך עם ברואיו ,כי הכין
הזה ,אף אם הוא מלא כל גופנו מכל להם הדרך לעלות מתוך פחת מעשיהם
מקום כמה הוא גדול הגוף של אדם לערך ולנוס מפח פשעיהם ,לחשוך נפשם מני
גדולתך ,שאין לגדולתך שיעור ו'אתה מלא שחת ולהשיב מעליהם אפו ,ולמדם
רחמים' ,וא"כ יכול מילואו של גוף קטן והזהירם לשוב אליו כי יחטאו לו ,לרוב
כזה אף אם הוא מלא עוונות ליבטל הרבה טובו וישרו כי הוא ידע יצרם ,שנאמר (תהלים
והרבה פעמים בתתק"ס של מילואך שהוא כה ח) טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך'.
מלא רחמים .וכמו שהרה"ק הרבי ר' זושא טובה עצומה וחסד נשגב שאין לשער
זי"ע אמר ,שמעולם לא היה יהודי שעבר ולתאר עשה לנו אבינו שבשמים שהכין
עבירה בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו ,כי דרך תשובה לבת השובבה ,מפני שהוא
האדם נכשל בעבירה רק מתוך צער ודוחק צופה לרשע וחפץ בהצדקו ,ואינו חפץ
וטירוף הדעת הנובעים מחמת הסתרת במות המת כי אם בשובו מדרכו וחיה ,כי
אור פני ה' ,וכאמור בפרשתן (לא יח) 'ואנכי הקב"ה הוא אין סוף ואי אפשר להשיג את
הסתר אסתיר פני' ,ולכן ימינו של השי"ת מידותיו ודרכי הנהגתו מאחר שאין לו גוף
פשוטה תמיד לקבל שבים ,ועומד ומצפה ולא ישיגוהו משיגי הגוף .וכן פסק הרמב"ם
ומייחל לרגע הנכסף שהנקודה הפנימית כמה פעמים (תשובה פ"א ה"ג ,פ"ב ה"א ,פ"ג
בליבו של היהודי תתעורר וישוב בתשובה הי"ד) ,שהתשובה מכפרת על כל העבירות,
שלמה אליו. ואפילו רשע ועבר כל ימיו ועשה תשובה
בל
תשובה שלמה בעשרת הימים מראש דברי אמת (ליקוטים תהלים בסופו) בספר
השנה עד יוה"כ שיקבלם בתשובה שלמה הביא הרבי מלובלין זי"ע
לפניו' .כי אבינו אב הרחמן עומד ומייחל מה ששמע מהרה"ק הרבי ר' שמעלקא
לקבל תשובת כל אדם מישראל ,ואל לו מניקלשבורג זי"ע דהנה השי"ת אומר
לאדם לחשוב חשבונות העבר ולהתייאש לכנסת ישראל תחילה 'שובו אלי' ואח"כ
מכח התשובה ,אלא בימים מאירים אלו 'אשובה אליכם' (מלאכי ג ז) ,ואילו כנסת
שבהם מאיר הי"ג מידות של רחמים יש ישראל משיבה 'השיבנו ה' אליך ונשובה'
לפתוח את ליבו כפתחו של אולם בדבקות (איכה ה כא) ,והנה הקב"ה חפץ חסד הוא
והתקרבות להשי"ת. ויחזיר אותנו בעצמו בתשובה ,ובקשתינו
(פרע"ח שער תפילות ר"ה האר"י הקדוש 'השיבנו ה' אליך' בעצמו להיות 'ונשובה',
פ"ז) תיקן לומר בכל עשרת ימי שהלא השי"ת הוא הכל יכול שיהיה
התשובה מזמור 'ממעמקים קראתיך', באתערותא דלעילא ובכל זאת יהיה נקרא
כי בכל יום מאלו העשרה ימים מתעורר כאילו היא נעשית באתערותא דלתתא,
ומתגלה אחד מעשרה עמקים הנזכר וכל זאת מצד גודל טובו וחסדו של אבינו
בספר יצירה ,ויש שנשמתו האלקית לא אב הרחמן החפץ לצדקנו ולטהרנו כימי
נפגמה כל כך ואינו מכוסה בהרבה כיסויים קדם.
והסתרות ,אזי מיד ביום ראש השנה כאשר
מתגלה העומק הראשון מאירה נשמתו 'ממעמקים קראתיך ה''
התגלות עומק נשמת ישראל בימים אלו
באור יקרות ומתקרב להשי"ת .אמנם
יש שנשמתם מכוסה ומלובשת בכיסויים בימים אלו של עשרת ימי תשובה עלינו
ולבושים יותר המסתירים מנשמתו את לנצל כל רגע ורגע שהם יקרים
האור פני מלך חיים ,ולפי רוב הכיסויים כמו אבנים טובות ,ולהתעורר ברגשי
צריך לגלות יותר עומקים כדי שתאיר תשובה וחרטה על כל מעשי העבר שלא
נשמתו להתקרב אליו יתברך ,וכך הוא היו כרצון השי"ת ,ואיתא בתנא דבי
עד היום העשירי יום הקדוש שבו נתגלה אליהו (זוטא פרק כב) 'מפני מה נתנה קורת
העומק העשירי לכל איש מישראל ,וכל רוח בעשרת הימים מראש השנה ועד יום
נשמה ונשמה מתעוררת ונדלקת באור הכפורים כנגד עשרה נסיונות שנתנסה
יקרות של דבקות בהשי"ת ,כי ביום זה אברהם אבינו ונמצא שלם בכולן ,לפיכך
אנחנו דומים למלאכים בריבוי התפילות נתן הקב"ה לישראל עשרת הימים שבין
והעינויים והשי"ת מוחל לעוונותינו. ראש השנה ליום הכיפורים ,שאם יעשו
גל
חז"ל לבאר הלשון 'נעשה' בלשון רבים מה מחסדי מלך מוחל וסולח שעושה כל
שלא נאמר כן בכל מעשה בראשית ,ורש"י טצדקי ותחבולות כדי להמציא
(ד"ה נעשה) פירש שלא נמנע הכתוב מללמד לאדם דרך תשובה ,ואפילו מי שכבר ירד
דרך ארץ ומדת ענוה ,שיהא הגדול נמלך עד לשאול תחתית חותר לו חתירה ,כמו
ונוטל רשות מן הקטן .אבל האר"י הקדוש שכתב הרה"ק הישמח ישראל מאלכסנדר
ביאר (ליקוטי תורה פרשת כי תשא ד"ה ועתה הורד זי"ע (פרשת וירא אות י ,חנוכה אות לח) בשם אביו
עדיך) 'שרצה המאציל העליון שיתנו כל חלק הרה"ק ר' יחיאל זי"ע שאמר בשם הרה"ק
מהבריאה ברצונם לבריאת האדם ,כדי מהר"ש מבעלזא זצללה"ה זי"ע ,על הכתוב
שכולם ירחמו עליו ,ואם יחטא יפגום בכל (שמואל א' ב ו) 'מוריד שאול ויעל' ,שהקב"ה
העולם וכולם יבקשו רחמים עליו ,ואם יזכה חושב עצות אף להטובע בעומק אבדון
יגילו וישמחו בו כולם ,ועל כן אמר 'נעשה' שאין מדרגה פחותה ממנה ,אם מבטן
בלשון רבים שנתייעץ בפמליא שלו עליונים שאול יצעק אל ה' להעלות נפשו להאירה,
ותחתונים שיתנו כולם חלקם ברצונם בו אזי הוא 'מוריד שאול' הקב"ה ברוב רחמיו
וכן היה והשיג חלקו מכולם' .והוא טובה משפיל ומעמיק השאול יותר ,וממילא
גדולה ועצומה שאין לשער ולהשיג ,שכיון עדיין אינו בדיוטא התחתונה שלא יהיה לו
שנברא האדם מכל חלקי הבריאה ,אזי תקוה ח"ו' ,ויעל' ויכול לעלות למעלה כי
כאשר חטא לא היה זה רק אשמתו היחידה אינו בדיוטא התחתונה כמקדם ,כי בחסדי
אלא כל הבריאה היו שותפים בזה ,וכולם ה' חושב עצות ותחבולות לכל חי ולהשיב
נפש הישראלי אף ממצולות ים .ואף שלפי
היו צריכים לבקש רחמים על עצמם ,וזה
דעת האדם נדמה לו שכבר נגזר מארץ
היה המתקה גדולה האיך היה יכול אדם
החיים ,אולם לא כמחשבותיכם מחשבותי,
הראשון לשוב בתשובה שלמה.
עד כדי כך מגיעה טובתו וחסדו של אבינו
בזה יבואר הכתוב 'דרשו ה' בהמצאו' שבשמים שמחזר וחפץ בצדקתו של האדם
בלשון רבים ,כי הגם שהכתוב איירי שישוב אליו ולא ידח ממנו נידח.
ביחיד שחטא ,אבל האמת הוא שהיחיד
אינו יחיד לעצמו אלא כל הבריאה הם 'דרש"ו ה' בהמצאו'
כל חלקי הבריאה מסייעים לשוב בתשובה
חלק ממנו ,ואם הוא חטא הרי כל הבריאה
חטאה עמו וכולם צריכים לבקש רחמים על עוד טובה גדולה עשה השי"ת עם נשמות
עצמם .ובזה יבואר המעשה ברבי אלעזר ישראל ,דהנה בשעת בריאת האדם
בן דורדיא (ע"ז יז ).בשעת שביקש לשוב נאמר (בראשית א כו) 'נעשה אדם' ,וכבר עמדו
דל
הצד של המצוות מכרעת למטה והיינו בתשובה אמר 'הרים וגבעות בקשו עלי
מטה כלפי חסד. רחמים'' ,שמים וארץ בקשו עלי רחמים',
ומבאר הקדושת לוי ליישב שתי הדעות, 'חמה ולבנה בקשו עלי רחמים'' ,כוכבים
'שידוע כל איש מישראל רוצה ומזלות בקשו עלי רחמים' ,וכי מה עלה
לחסות תחת כנפי השכינה תמיד וכמו שיסד על דעתו שהם יבקשו עליו רחמים על
הפייט הכל חפצים ליראה את שמך ,ומי מה שהוא חטא .אמנם על פי דברי האר"י
מעכב שאור שבעיסה ,והנה באם שירחם הקדוש הנ"ל אתי שפיר ,כי מאחר שהוא
ה' את שארית עמו ישראל ויסיר מהם היצר כלול מכל הבריאה נמצא שכולם נטלו חלק
הרע אזי יהיה רצונם תמיד לירא מלפני בעבירות שעבר ,וכאשר נתעורר האדם
השם יתברך בגין דהוא רב ושליט ושרשא לשוב בתשובה מבקש עזר וסיוע מכל חלקי
לכל עלמין .והנה מובא בגמרא על שלשה הבריאה שבו כי גם המה צריכים לבקש
הקדוש ברוך הוא מתחרט ואחד מהג' על רחמים על עצמם ,וכולם כאחד יצעקו
היצר הרע .והנה בזה הטענה באנו לפני ויבקשו רחמים מלפני כסא הכבוד ,והשי"ת
השם יתברך לאמר לפניו מה אשמים אנחנו מקבל התפילה כמו תפילת הרבים.
על בגדינו ואשמותינו הלא אתה גרמת לנו
מה פשענו ומה חטאנו לפניך סור נא מעלינו 'ותשליך במצולות ים'
חיזוק גדול לתשובה הנלמד מהמים
היצר הרע ואז בוודאי נעבוד אותך ביראה
ופחד תמיד ,וכשמוע הרחמן הגדול טענות בספה"ק קדושת לוי (לשבת שובה) ביאר
בניו אז ירום רחמנותו יתברך נושא את הכתובים (מיכה ז יח-יט) 'מי אל
העוונות למעלה מאתנו והמצוות נשאר כמוך נושא עוון ועובר על פשע לשארית
אצלינו להיותם מליץ יושר בעדינו להשפיע נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד
לנו רב טוב הצפון .וזהו שאמר הכתוב מי הוא ישוב ירחמנו יכבוש עוונותינו ותשליך
אל כמוך נושא עוון ,דהיינו מי אל גדול כה' במצולות ים כל חטאותם' ,ואיתא בגמרא
אלקי ישראל אשר מתנהג במידותיו תמיד (ר"ה יז ).על זה 'חד אמר נושא' ,פירוש נושא
במידה טובה וישרה ,דהיינו שהעוונות העוונות בכף מאזנים והקדוש ברוך הוא
נושא מאתנו למעלה למעלה ואז הזכויות ברוב רחמיו וחסדיו מטה כלפי חסד ,דהיינו
נשאר אצלינו למליץ טוב בעדנו לפניו שנושא הצד עבירות למעלה ואז מכריע
יתברך .וזהו שאמר הכתוב ישוב ירחמנו, ממילא הזכיות' .וחד אמר כובש' ,דהיינו
דהיינו שהתשובה אשר הם עושים מאהבה שכובש את הכף של העבירות ואז ממילא
הל
השי"ת דעת את כל החוטאים שידעו שעל אז היא גורמת שיכבוש עונותינו למטה
ידי התשובה נעשה הבעל תשובה מרוצה והחטאים ישליך במצולת ים'.
ומקורב כמו קודם החטא ממש ,והשם יש לומר לפי זה ,שהשי"ת עשה פועל
הוי"ה לאחר שיחטא הוא בדומה ממש דמיוני על ענין זה במה שהבדיל בין
להשם הוי"ה שקודם שיחטא ואין כל חילוק מים עליונים למים התחתונים ,כי המים
ביניהם ,כי במקום שבעלי תשובה עומדים הזידונים יכולים למשוך את האדם לתוך
אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד (ברכות לד.): תאוות וחומריות העולם הזה כמאמר
וכלשונו הזהב של הרמב"ם (הלכות תשובה פ"ז
הכתוב (תהלים לב ו) 'על זאת יתפלל כל חסיד
ה"ו-ז) 'גדולה תשובה שמקרבת את האדם רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו' ,והמים
לשכינה ,אמש היה זה שנאוי לפני המקום התחתונים בכו 'אנן בעינן למיהוי קריבא
משוקץ ומרוחק ותועבה והיום הוא אהוב
קמי מלכא' (תיקו"ז תיקון ה יט ,):והשי"ת
ונחמד קרוב וידיד .כמה מעולה מעלת
הגביה את המים העליונים ורמז בזה שעי"ז
התשובה ,אמש היה זה מובדל מה' אלקי
יהיה מציאות להיות הגבהת העוונות כמו
ישראל ,צועק ואינו נענה ועושה מצוות
כן .לטעם זה אומרים תשליך אצל המים
וטורפין אותן בפניו ,והיום הוא מודבק
להשליך במצולות ים כל חטאתינו ,כדי
בשכינה צועק ונענה מיד ועושה מצוות
לעורר פעולה זאת שעשה השי"ת בשעת
ומקבלין אותן בנחת ושמחה ,ולא עוד אלא
הבריאה להגביה דבר מהתחתונים עד אליו
שמתאווים להם'.
בעליונים ובזה אנו זוכים בדין ונמתקים כל
הדינים מעל בני ישראל.
'כל אשר תמצא לעשות עשה'
הזכיה הגדולה בקיום המצוות בעוה"ז
זהו השם הוי"ה שם הרחמים שנצרך לו
כתב בחתם סופר (פרשת ויצא ד"ה ויפגע) גבי לאדם גם קודם שיחטא ,כי אילו היה
אכילת קדשים אנחנו מונים יום רק שם הוי"ה אחד לרחמים לאחר שיחטא
ואחר כך לילה ,כי לילה הולך אחר היום היה עולה על דעת החוטא לחשוב הרי אני
(חולין פג ,).והנה קדשים מרמזים על צדיקים חוטא ופושע ,והגם שהשי"ת מרחם עלי
גמורים קדושי עליונים ,אשר יפה להם ברוב רחמיו ונתן שם הוי"ה לאחר החטא,
שעה אחת במצוות ומעשים טובים בעולם אבל מכל מקום אין זה כאותה מדרגה
הזה מכל חיי עולם הבא (אבות פ"ד מי"ז) ,מפני ממש כמו קודם החטא ,לכן נתן שם הוי"ה
גודל אהבת המצוות שיכולים לעשות בהם אף קודם שיחטא הגם שאכן אליבא דאמת
נחת רוח ליוצרם ,וזה להם עונג גדול מה אין צריך אותו לפני החטא ,אבל בכך לימד
ול
אצלו לילה אחר היום ,וכעת בא הזמן של שיוכלו לעבוד את יוצרם ,וכשמגיע זמנם
לילה שצריך להסתלק מן העולם ,לכן להפטר מן העולם אע"פ שיודעים שיכנסו
'וילך' הוא 'וי לך' שהיה לו וי וצער גדול לאור עולם הרי זה בעיניהם כהולך מאור
ועמוק שצריך לעזוב את העולם הזה שיכול לחושך כי אינו יכול לעשות רצון קונו עוד.
לעשות בו נחת רוח להבוכ"ע בכל עת ורגע, כמו שמסופר (עליות אליהו הערה קיז) על הגר"א
לכן הלך לבית המדרש לחטוף עוד מעט זצ"ל שלפני הסתלקותו לעולם העליון
לימוד התורה וקיום מצוות .ודיבר משה אחז בציציותיו ובכה בכי רב ,והסביר על
אל כל ישראל לאמר ,הביטו וראו בן מאה שאני עוזב עולם כזה יקר ,כי בפרוטה אחת
ועשרים שנה אנכי היום והגיע זמני להיפטר אפשר לקנות ציצית ולקיים בכל רגע מצות
מן העולם ,על כן השכילו לנצל כל רגע ורגע ציצית ששכרה גדול מאוד ,ולכן עתה שאני
שאתם חיים על האדמה שאפשר לעשות
עולה לעולם העליון שאי אפשר לעשות בו
בו ריבוי עצום של מצוות ומעשים טובים
מצוות ומעשים טובים כי במתים נעשה
ולהביא נחת רוח ותענוג נפלא למעלה,
האדם חפשי מן התורה והמצוות ,אני
והגם שמשה רבינו ידע היטב כמה שכר וגן
בוכה על שאני עוזב עולם כזה יקר ,אם
עדן מצפה לו בעולם העליון ,אבל לא באלה
כן לדידהו הוה יום תחילה היינו עולם הזה
היה חפץ כי עיקר תענוגו היה במה שיכול
ואח"כ לילה לעולם הבא .מה שאין כן אצל
לעשות רצון ה'.
שאר בני העולם הוא להיפך ,שעולם הזה
דומה להם ללילה כי מתייגעים להכניע
'ואני תפלתי עת רצון'
תפלות ותחנונים על הגאולה השלמה ולנצח את יצרם כדי לשמור את מצוות ה',
אנו עומדים בתחילת השנה של תשפ"ו, וקיום התורה והמצוות הוא אצלם בעצלות
והזכרנו בראש השנה קודם תקיעת וכבדות ,והם מצפים לתשלום גמול שיקבלו
שופר מה שדרש הרה"ק מסאטמאר זי"ע על יגיעתם בעולם הבא הוא להם בבחינת
קודם כל נדרי ובהושענא רבה בשנת יום ,ולהם יפה שעה אחת קורת רוח בעולם
תשכ"ו ,והזכיר מה שאמר זקינו הרה"ק הבא מכל חיי העולם הזה (אבות שם).
הישמח משה זי"ע שאמר (דרשות לר"ה אות ט זה שאמרה התורה 'וילך משה וידבר את
ד"כ ע"ג) על פי מה שכתוב בזוהר הקדוש הדברים האלה אל כל ישראל' וגו',
(ח"א קיז ).שבכל שישים שנה יש התעוררות וכדברי התרגום יונתן שמשה רבינו הלך
הגאולה ,ועיי"ש שהאריך בזה לעורר אז לבית אולפנא -לבית המדרש ,וטעם הדבר
בימיו שהיה שנת השישים לפי חשבונו כי משה רבינו שהיה בבחינת קדשים היה
זל
האלה שנעשו בעה"ב ועושים ככל העולה שהוא שנה המסוגל אל הגאולה ,והרעיש
על רוחם. הרה"ק מסאטמאר שכידוע שנת תרס"ו
על כך בסליחות אנו מתחננים סליחות היה שנת פקידה לגאולה ,עד שהרה"ק
'מרן דבשמיא לך מתחננן כבר שביא משינאווא זי"ע הבטיח שבשנה ההוא
דמתחנן לשבויה' ,ובזמננו אלה אין זה יבוא הגואל צדק ,אלא שבעוון הדור נדחה
כמשל ומליצה אלא פשוטו כמשמעו ,צריך הדבר ,ושנה זו שנת תשכ"ו הוא שישים
להתחנן אצל השובים שיתנו לצאת מבית שנה משנת תרס"ו ,וכפי הנראה הוא שנה
הכלא להתפלל ביום ראש השנה בבית שמסוגל לגאולה ,ואין שום הוה אמינא
המדרש ככל יהודי ,ריבונו של עולם היאך בעולם שנצטרך לחכות עוד שישים שנה,
יכול אתה לראות ולהביט על דבר נורא והרעיש אז שלא יקלקלו את הזמן ח"ו ולא
זה .על כן עלינו לזעוק בקול גדול 'כולהון ירפו בשעת הכושר ההיא.
בני שביא בכספא מתפרקין ,ועמך ישראל מורי ורבותי!! הנה כעת אנו עומדים
ברחמי ובתחנוני ,הב לן שאילתין ובעותין בשנת תשפ"ו שישים שנה אחר
דלא נהדר ריקם מן קדמך'. שנת תשכ"ו ,בוודאי לא חלם הרה"ק
כל אחד מישראל מתקרב בימים אלו מסאטמאר ולא עלתה על דעתו שכעבור
אל השי"ת בהתעוררות הלב ,ויש שישים שנה מהדרשה ההיא עדיין נהיה
לומר בעוד אופן טעם אמירת תשליך אצל שקועים בגלות המר ,ונהיה נרדפים על ידי
המים דווקא ,כי הגם שבדבר יבש קיימא רשעי ישראל על קיום התורה והמצוות,
לן שאין בישול אחר בישול ,אבל במים יש וכבר עשרות שנים לא היה מצב כזה שישבו
בישול אחר בישול (ראה שו"ע או"ח סי' שיח ס"ד), בני ישראל בכלא על קיום תורה ומצוות,
וכל יהודי יכול להתחדש שוב ולהתבשל יען כן עלינו לזעוק ולהרעיש עולמות
ולהתחמם בהגעלה וליבון בטהרה גמורה שבהאי שתא נזכה שכבר ת'היה ש'נת
אליו יתברך ,ולרמז זה הולכים אצל פ'קידה ו'דאית ,כנרמז בראשי תיבות של
המים .הבה נבקש ונתחנן ונקיים 'דרשו תשפ"ו ,ובשנה זו אנו חייבים להיגאל ויהיה
ה' בהמצאו' ,שכבר יתגדל ויתקדש שמיה סוף וקץ לכל הרשעים ורודפי הדת .והגם
רבא ,ויתבטלו כל המעיקים והרודפים את שכתוב ואנכי הסתר אסתיר פני ,אבל כבר
בני ישראל ,ויעביר ממשלת זדון מן הארץ, היה די והותר וכשל כח הסבל מהסתר זה,
ויוציא את כל הבני שביא ברחמי ותחנוני, ויכירו וידעו כל יושבי שאתה בעל העולם
וימלא כל משאלותינו לטובה ,ורק דבר ושליט ומושל ,ולא הפוקרים והרשעים
חל
בכל העניינים ,חיי בני ומזוני רוויחי ,שנוכל אחד יכול לחיותינו ולחזקנו כאשר תבוא
לעבוד את השי"ת מתוך נחת והרחבה הישועה ויתקיים 'ותמלוך אתה הוא ה'
אלקינו מהרה לבדך על כל מעשיך ,וידע
ושמחה גדולה ,ובהאי שתא נזכה לראות
כל פעול כי אתה פעלתו ויאמר כל אשר
הישועה הגדולה בביאת משיח צדקנו נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו
במהרה בימינו אמן. בכל משלה' ,ויהי רצון שיושפע שפע גדול
טל
שיחות קודש
דרשת התעוררות לפני כל נדרי
יום הקדוש תשפ"ו
'לפני ה' תטהרו'
התעוררות לעבודת התשובה והתפילה ביום הקדוש
ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני הוי"ה תטהרו (ויקרא כי
טז ל).
נצבים היום כולנו בליל הקדוש והנורא בשנה ,ביום הקדוש יום הכיפורים, אנו
וכמובא בתנא דבי אליהו (רבה פרק א)' :ימים יוצרו ולא אחד בהם ,זה יום
הכיפורים לישראל ,לפי שהיתה שמחה גדולה לפני הקב"ה שנתנו באהבה רבה
לישראל וכו' ,ולא זו בלבד אלא בשעה שהוא מוחל לעוונותיהן של ישראל אין
מתעצב בלבבו אלא שמח שמחה גדולה'.
במשנה (יומא פה' ):אמר ר' עקיבא ,אשריכם ישראל ,לפני מי אתם מטהרין נאמר
ומי מטהר אתכם ,אביכם שבשמים שנאמר (יחזקאל לו כה) וזרקתי עליכם מים
טהורים וטהרתם ,ואומר (ירמיה יז יג) מקוה ישראל ה' ,מה מקוה מטהר את הטמאים
אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל'.
ורבותי! עומדים אנו עתה בשעה ובזמן הנורא בשנה ,זמן שניתן לכלל מורי
לישראל במתנה ,ונמצאים אתנו כאן אבותינו ורבותינו הקדושים שירדו
משמי שמים ,כדברי החתם סופר (דרשות דף ש"נ טו"ג ד"ה אשר) שהאבות מגיעים מהעולם
העליון להשתתף עמנו בתפילות היום הקדוש הזה ,ועלינו להתעורר כעת בתשובה
גדולה ובתפילות ותחנונים.
מ
הרה"ק
מצאנז זי"ע בספה"ק דברי חיים (ליום כיפור ד"ה בפסוק) מעורר בקדשו על גודל
יקרת זמן זה ,ומהות עבודתינו בשעה נעלה זו כאשר כל לבב שואף זורח
לשוב אל צור מחצבתו לידבק במקור חיותו ב"ה בנקיון הלב ולהיטהר לפני ה'
כראוי ,וזלש"ק:
הבורא ב"ה וב"ש נתן לנו יום מחילה יום הכיפורים ,והוא בגדר למעלה 'הנה
מהזמן ,כי יום הכיפורים אינו מיוחד במנין ימי השנה כמבואר בספרים
הקדושים ,והוא המחבר הזמן הנקרא יום אחד וכמבואר במדרש בראשית (בר"ר ג
ח) ,וזה שהשם יתברך ויתעלה מעורר עלינו רחמים רבים ואנו עושים עי"ז תשובה
מעומקא דליבא .וכאשר אנו רואים בחוש שלכל איש מישראל בא ההתעוררות
תשובה ביום הכיפורים מעומקא דליבא[ ,זולת הפוקרים אשר לא מבני ישראל המה],
ולזה לכפר לפני ה' ,למעלה מעלה מעומקא דליבא יבוא התעוררות התשובה כדי
לכפר עליכם ותטהרו'.
שם בדבריו (ד"ה בפסוק כי)' :הנה ידוע שרצון כל אחד ואחד מישראל לעשות ועוד
רצון קונו ,אך שאור שבעיסה והחומר מתאווה ונתבלבל השכל .וה' ברוב
רחמיו נתן לנו תורתו הקדושה ומצוותיו הישרים ,ונתן לנו יום אחד בשנה לכפר
על חטאותינו ,ונפלו התאוות ומחשבות זרות וישוב הדעת למקומו ,ולזה אז נפקחו
עיני העוורים כיצד יעשו תשובה על מעשיהם כל השנה ,ולכן אז נתגבר כח
התשובה ,כידוע המנהג בכל ישראל שבערב יום הכיפורים סמוך לעת ערב אפילו
פחותי ערך מעוררים למאוד במסירות נפש לה' בתשובה ,כי אז נתבטל כמעט כח
התאוות והחומר ואז נפקחו עיני אדם ורואה האיך סר מן הדרך הישר'.
באמת עיקר התשובה היא אז להתדבק ביוצרו ,ולא זה בלבד לקבל עליו שלא 'אך
לחטוא ח"ו עוד ,רק יוסיף אומץ בתורה ועבודה לפי שכלו אין לשער
במסירות נפש'.
מאמר הכתוב ,ביום הזה ,בעיצומו של יום הוא כח מאת הבורא ב"ה וב"ש, 'וזה
לכפר מכל חטאתיכם ,היינו התאוות והחומריות שמקרי חטאי האדם וחסרונו,
לפני ה' תטהרו ,היינו שאתה צריכים לעורר לאחר התעוררות דלעילא כנ"ל ,אתם
תטהרו לפני ה' ,היינו בפנימית נפשותיכם שהוא לפני ה'' ,עכד"ק.
בכל עשרת ימי תשובה את הפסוק (תהלים קל ג) 'אם עוונות תשמור קה הוי"ה אמרנו
מי יעמוד' ,ויש לרמז בזה שאומרים אנו להשי"ת ,אם עוונות תשמו"ר,
אמ
תשמו"ר מלשון 'משמרת' שהיא מסננת בלשון חז"ל (אבות פ"ה מט"ו ,שבת קט .וברש"י
שם) ,שמוציאה את היין וקולטת את השמרים .ומעוררים אנו ואומרים ,אבינו
שבשמים! אם תסנן את העבירות של עם ישראל תראה שאין בהם כלום מחטא ,כי
לא היתה שום כוונה לחטוא מרצון ומפנימיות הלב ח"ו ,והכל היה רק מכח היצר
הרע העומד לנגדנו תמיד ,ומחמת כל הטרדות והבלבולים העוברים על האדם
המוציאים אותו מדעתו ל"ע.
הרבי ר' אלימלך זי"ע בתפילתו 'כי לא במרד ובמעל חלילה וחלילה כדברי
מרינו את פיך ודברי תורתך ומצוותיך ,כי אם מרוב היצר הבוער בקרבנו
תמיד ,לא ינוח ולא ישקוט עד אשר מביאנו אל תאוות העולם השפל הזה ואל
הבליו ,ומבלבל את מחשבותינו תמיד' .וכדבריו של הרבי ר' זושא זי"ע שאמר
כי לא ראה עדיין שום מלאך שלם שנברא מעבירה של יהודי ,אלא כולם מחוסרי
אבר ושבורים וחסרים הם ,כי אין שום יהודי שעושה עבירה בשלמות ובכוונה
לחטוא ח"ו.
ממשיך הכתוב ואומר 'הוי"ה מ"י יעמוד' ,מ"י היינו מידת התשובה כנודע לזה
(זוהר בלק קפה ,):כי בכח מליצה ישרה ונכונה זו על בני ישראל ,יהיה קיום ועמידה
למידת וכח התשובה ותתקבל ברחמים וברצון לפני המקום.
ביום הזה יכפר עליכם' הראשי תיבות בגימטריא 'האמונה' ,כי כלל ישראל 'כי
מקבלים עליהם בתמימות ובאמונת אומן את כל עול הגלויות והגזירות ואת
כל הנהגת הבורא עמם ,ובשכר זאת השי"ת מתנהג עמנו גם כן בתמימות וחותם
אותנו לחיים ולטובה אף למעלה משורת הדין ,שכן כבר אמרו חז"ל (נדרים לב' ).כל
המתמים עצמו הקדוש ברוך הוא מתמים עמו ,שנאמר (תהלים יח כו) עם חסיד תתחסד
עם גבר תמים תיתמם' ,וכפי שדיברנו באריכות בשל"ס שבת סליחות ובראש
השנה .וגם התיבות 'יכפר עליכם' בגימטריא תמי"ם לרמז ענין זה.
יש לפרש את דברי רבי עקיבא שאומר 'לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר בזה
אתכם ,אביכם שבשמים' ,והוא על פי עובדא נוראה ששמעתי לאחרונה,
שהיתה עם ראש ישיבת גור באמריקה הרה"ג ר' דוד אולבסקי זצ"ל ,שכאשר
הקימו שם את הישיבה ,היה יהודי אחד מוצל מאש שרצה לתרום לישיבה,
וכשישבו אתו ורשמו את השמות של משפחתו שנעקדו על קידוש ה' בשואה
הנוראה כדי להנציחם בבנין הישיבה ,אמר ופירט את שמותיהם של נוו"ב וילדיו
הי"ד ,אך כשהגיע לילדיו הקטנים נעצר ואמר שכבר שכח את שמם ולא הצליח
במ
להיזכר בשמם ,כי מרוב התלאות והצרות האיומות שעברו עליו בימי עברה וצרה
שכח את שמותיהם של צאצאיו שלו ,הלא אי אפשר להבין ולהשיג מצבים כאלו.
כלל ישראל אף שכבר עברנו קרוב לאלפיים שנה של גלויות וצרות אמנם
ושמדות ושחיטות ורדיפות וצרות רבות ורעות עד אין מספר' ,ובכל זאת
שמך לא שכחנו' וכלל ישראל זוכרים את השי"ת ,ולא רק זוכרים אלא אנו נשארים
'חבוקה ודבוקה בך' בכל המצבים והזמנים קשים ככל שרק יהיו ,ואין לך מליצת
יושר גדולה מזו .ועל זה אומר רבי עקיבא 'מי מטהר אתכם' ,באיזו זכות יש לנו
את התשובה והטהרה ביום הזה' ,אביכם שבשמים' ,בזה גופא שאנו עדיין זוכרים
את אבינו שבשמים ולא שכחנו אותו ח"ו.
כל נדרי שנשא הרה"ק מסאטמאר זי"ע בשנת תשכ"ו (הובא בדרשות דברי יואל בדרשת
שם) ,בכה בדמעות שליש והרעיש עולמות מדם לבו על הזמן פקידה
והתעוררות הגאולה בשנה ההיא ,והביא מזקינו הרה"ק הישמח משה זי"ע (דרשות
לר"ה אות ט ד"כ ע"ג) שמביא מהזוה"ק (ח"א קיז ).שבכל שישים שנה הוא זמן פקידה,
והזכיר שהרה"ק משינאווא זי"ע בשנת תרס"ו כבר הפציר והרעיש שיבוא
הגאולה השלמה בהיותה שנת פקודה לפי חשבון הזוה"ק ,ולכן בשנה ההוא שנת
תשכ"ו עמד בתפילה ובתחנונים והרבה רחמים רבים שתהיה כבר שנת גאולה
ופקודה במהרה ,כי אין אנו יכולים יותר להמתין ,ואמר הרה"ק מסאטמאר שלא
יתכן שנצטרך להמתין עוד שישים שנה עד הגאולה.
ברידער!! מי היה מאמין שנעמוד כאן שישים שנה אחר כך בשנת טייערע
תשפ"ו כשאנחנו עוד בעומק שפלות הגלות האיומה והנוראה ועדיין
לא נושענו ,אי אפשר עוד להמתין עוד אפילו נישט נאך איין מינוט לגאולה!!
נשפך השנה כל כך הרבה דם ישראל בראש כל חוצות ,והרבה יהודים איבדו את
יקיריהם וקרוביהם שהשאירו אחריהם יתומים ואלמנות בוכים ונבוכים בצער יגון
ואנחה נורא ואיום.
על כולם שהערב רב ורשעי ישראל שולטים כאן בלי מצרים ,ומציקים והעולה
ומעיקים בעם היושב בציון ללא גבול ,והגדילו עשות ברשעם ואסרו
לבית האסורים מאחורי סורג ובריח את בחורי ואברכי ישראל היקרים מפז ,על
רצונם ומאוויים היחיד לשמור על התורה והמצוות וללמוד ולעסוק בתורת ה' ,כי
גם את זה כבר לא נותנים לנו ,עד כדי כך הגענו לשפלות ולתחתית הגלות ,נורא
ואיום.
גמ
בתנא דבי אליהו (רבה פרק כז) ובפרקי דרבי אליעזר (פרק ל) שכל הגאולה מבואר
תבוא בזכות יצחק אבינו ע"ה ,וכמבואר בגמרא בשבת (דף פט ):כשיאמר
לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא לפני יצחק ,בניך חטאו לי ,יאמר יצחק לפני הקב"ה
פלגא עלי ופלגא עלך ויעשה עמו חשבון שלם איך לפוטרם מן העונש ולהושיעם
בגאולת עולם.
ואמרו
חז"ל (ב"ב יז' ).יצחק כתיב ביה מכ"ל' (בראשית כז לג) ,ועל זה אנו אומרים היום
'מכ"ל חטאתיכם לפני ה' תטהרו' ,שבזכות 'מכל' דהיינו יצחק אבינו,
נזכה לטהרה מכל מעוונות ולהגאל בגאולה השלמה במהרה בימינו.
הישמח משה זי"ע (תוכחת חיים לר"ה ד"ה משל למדינה)' :משל למדינה שהיו חייבים כתב
מאוד למלך ,וגזר עליהם גזירות רעות משונות אשר לכל השומע תצילנה
אזניו ,והנה היו ברעה ובחרפה ,ויחשבו מחשבות ותחבולות ועשתונות משתנות
לפייס את המלך ולא יכולו והיו בצרה גדולה'.
אחד מעבדי המלך אשר היה רגיל בבתי גנזיו ויודע מהותו ואיכותו ,ונטרד 'והנה
גם כן ונדחה מחמת מרדו ,ואמר להו דעו שאני שר המשקים של המלך
שיודע אני ומכיר באיכותו ומהותו כי אין דבר חשוב לפניו ,כסף וזהב כעפר לפניו,
רק משקה אחד יש שחביבה לפניו מאוד מאוד יותר מכל סגולת מלכים אשר לו,
וכל חפצים לא ישוו בהן ,והוא אינו מצויה רק במדינתכם ,והמביא לפניו המשקה
הזה לא ימנע שאלתו ממנו ,שכל אשר ישאל יעשה כחפצו'.
ישתדלו בכל כוחכם להביא לפניו המשקה ,ואל תמעיטו רק כל מה באפשרי 'בכן
תרבו מאוד כפי פשעכם ,רק תראו שלא תביאו אליו בכלים מכוערים רק
בכלים יפים שדרכו להשתמש בהן ,וכל אחד יתן בצנצנת חתום בחותמו כדי
שיכיר בפרטיות כל אחד ,ובצירוף הוא חשוב מאוד ,וגם אני נותן את צנצנת שלי
בידכם ,ואז בשעת שתביאו המשקה הזה ,תתראו לפניו החרטה הגדולה והגמורה
על כל פשעכם שפשעתם לנגדו ,ותבקשו מחילה בלב שלם ותקבלו מעתה מלכותו
עליכם ואדנותו שתעבדו אותו מעתה בלב שלם ,ובוודאי ימחול לכם ויקבל אתכם
בשמחה ובכבוד גדול ,ותקבלו נבזבזין סגיאין וישיש עליכם לטוב'.
את זה תעשו לי ,באם שישאלכם המלך מנין אתם יודעים הדבר החביב אצלי 'אך
כל כך ,תאמרו אחד מבני פלטרין שלך הנדחה מחמת פשעו הוא גילה לנו,
והזהיר אותנו מאוד על זה ,וגם הוא השתדל להביא מן המשקה ההוא ,אך מה הוא
דמ
ומה השתדלותו כי איש אחד הוא ואנחנו הרבים ,ובצירוף הוא ראוי לעלות לפני
מלך כמוהו ,ונתן גם את שלו בתוכנו ,ויאמר המלך יכנס גם הוא לשלום ,וכן הוי'.
מובן ,המשקה הוא דמעות ,שנאמר (תהלים פ ו) 'ותשקמו בדמעות שליש', 'והנמשל
ודמעות של ישראל חביבים לפני הקב"ה מן הכל ,וסופרן ומניחן בבית
גנזיו (שבת קה ,):מלך מתרצה בדמעות' ,עכלה"ק.
טייערע אידן!! קארג'ט נישט און שפאר'ט נישט קיין טרערן!! תרבו להביא לכן
מן המשקה הזה המקובל לפני השי"ת ,להביא ממשקה ישראל למנחה לפני
ה'!! ובזה נזכה להמתקה הגדולה ולישועת עולמים.
אנו כעת להתפייס עם ספר התורה והשכינה הק' ,לקבל עלינו מהיום הולכים
והלאה שיותר לא נצער ח"ו את השכינה הק' ואת אבינו שבשמים,
ונאמר כעת כמנהגנו וידוי עם חשכה כשיטת הרמב"ן (יומא פז ):ונבקש מחילה
סליחה וכפרה ,ונקבל על עצמנו שלא נחטא עוד ,והשי"ת ברוב רחמיו וודאי
יקבלנו ברחמים וברצון ונחתם לחיים טובים ולשלום וניוושע בגאולה השלמה
במהרה בימינו אמן.
המ
