gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אמונים נצר - קאסאן בית שמש · Eminim Noitzar - Kasan Beit Shemesh — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: אמונים נצר - קאסאן בית שמש · Eminim Noitzar - Kasan Beit Shemesh

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

אמונים נצר - קאסאן בית שמש · Eminim Noitzar - Kasan Beit Shemesh — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫חודש תשרי ‪ -‬חלק א'‬ ‫תשפ"ז | שנה ד' | גליון קמד‬ ‫יו"ל ע"י‬ ‫מכון 'אמונים נצר' קאסאן‬ ‫‪‬‬ ‫ימי הסליחות וראש השנה‬ ‫‪‬‬ ‫דברות קודש‬ ‫רעווא דרעווין פרשת נצבים תשפ"ה‬ ‫'במקום שבעלי תשובה עומדים' על ידי התשובה עומדים במקום נעלה ביותר�������������������ה‬ ‫'חנון המרבה לסלוח' הפלאת מצות התשובה שהוא בלי סוף • 'אם תשוב ישראל אלי תשוב' קרבת‬ ‫ודבקות ה' ע"י תשובה באמת • 'אשר הרעותי' ע"י התשובה מתעוררת חרטה אצל השי"ת • 'בית‬ ‫צדיקים יעמוד' מעלת הבעל תשובה כמו הצדיק מעיקרא • 'כמה דכייף טפי מעלי' הכנה לראש‬ ‫השנה במידת ההכנעה‬ ‫שיחות קודש‬ ‫דרשת התעוררות לפני תקיעת שופר‬ ‫יום א' דראש השנה תשפ"ו‬ ‫'בזכות התם יוציא איום לצדק דיננו' ההמתקה ביום ראש השנה בכח מידת התמימות�����יד‬ ‫פיקודיך נצרתי ‪ -‬הלכות חג בחג‬ ‫שיעורים‪ ,‬חידו"ת ובירורי הלכה‬ ‫בענין אמירת פסוקי מלכויות זכרונות ושופרות וקרבנות המוספים ובדיני הפסק בין‬ ‫התקיעות�������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������יח‬ ‫לא אמר כל הפסוק • התחיל רק חצי פסוק האם נחשב כהתחלה • הזכרת נביאים וכתובים • הזכרת‬ ‫נביאים וכתובים • אמירת הפסוקים בשאר לשונות • הזכרת פסוקי מוסף של ר"ח בתפילת מוסף‬ ‫של ר"ה • הנוסח הנכון באמירת מלבד עולת החודש*שח בתשר"ת בין שברים לתרועה האם צריך‬ ‫לחזור ולברך • שאילת שלום בין תקיעות דמיושב לתקיעות דמעומד • דינים היוצאים‬ ‫‪‬‬ ‫עשי''ת ושבת שובה‬ ‫‪‬‬ ‫שיחות קודש‬ ‫מתוך דרשת שבת שובה תשפ"ו‬ ‫'אשרי איש שלא ישכחך' זכירת השי"ת בכל תהלוכות האדם ��������������������������������������������כו‬ ‫דברות קודש‬ ‫רעווא דרעווין פרשת וילך‬ ‫שבת שובה תשפ"ו‬ ‫'הפותח שער לדופקי בתשובה' גודל חסדי ה' וטובו שהמציא דרך תשובה�������������������������ל‬ ‫'לא מחשבותי מחשבותיכם' ענין התשובה למעלה מהשגתנו • 'ממעמקים קראתיך ה'' התגלות‬ ‫עומק נשמת ישראל בימים אלו • 'דרש"ו ה' בהמצאו' כל חלקי הבריאה מסייעים לשוב בתשובה •‬ ‫'ותשליך במצולות ים' חיזוק גדול לתשובה הנלמד מהמים • 'כל אשר תמצא לעשות עשה' הזכיה‬ ‫הגדולה בקיום המצוות בעוה"ז • 'ואני תפלתי עת רצון' תפלות ותחנונים על הגאולה השלמה‬ ‫‪‬‬ ‫יום הכיפורים‬ ‫‪‬‬ ‫שיחות קודש‬ ‫דרשת התעוררות לפני כל נדרי‬ ‫יום הקדוש תשפ"ו‬ ‫'לפני ה' תטהרו' התעוררות לעבודת התשובה והתפילה ביום הקדוש‪...............................................................‬מ‬ ‫דברות קודש‬ ‫רעווא דרעווין פרשת נצבים תשפ"ה‬ ‫'במקום שבעלי תשובה עומדים'‬ ‫על ידי התשובה עומדים במקום נעלה ביותר‬ ‫'חנון המרבה לסלוח' הפלאת מצות התשובה שהוא בלי סוף • 'אם תשוב‬ ‫ישראל אלי תשוב' קרבת ודבקות ה' ע"י תשובה באמת • 'אשר הרעותי' ע"י‬ ‫התשובה מתעוררת חרטה אצל השי"ת • 'בית צדיקים יעמוד' מעלת הבעל‬ ‫תשובה כמו הצדיק מעיקרא • 'כמה דכייף טפי מעלי' הכנה לראש השנה‬ ‫במידת ההכנעה‬ ‫במדרש תנחומא (פרשתן א) איתא 'אתם‬ ‫בפרשתן (כט ט‪-‬י) 'אתם נצבים היום‬ ‫נצבים היום‪ ,‬זה שאמר הכתוב‬ ‫כולכם לפני ה' אלקיכם‬ ‫(משלי יב ז) 'הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים‬ ‫ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל‬ ‫יעמוד'‪ ,‬כל זמן שהקדוש ברוך הוא מסתכל‬ ‫איש ישראל‪ ,‬טפכם נשיכם וגרך אשר‬ ‫במעשיהם של רשעים ומהפך בהם אין‬ ‫בקרב מחניך מחוטב עציך עד שואב‬ ‫להם תקומה וכו'‪ ,‬אבל ישראל נופלין‬ ‫מימיך'‪ .‬בספרים הקדושים (אור החיים הק'‬ ‫ועומדין‪ ,‬וכן הוא אומר 'אל תשמחי אויבתי‬ ‫לי כי נפלתי קמתי' וגו' (מיכה ז ח)‪' ,‬כי אני‬ ‫ועוד) תמהו על כפילות הלשון‪ ,‬והלא מאחר‬ ‫ה' לא שניתי' וגו' (מלאכי ג ו)'‪ .‬ויש להתבונן‬ ‫שכבר אמר 'כולכם' למה הפסוק מונה‬ ‫בשייכות ענין פסוק זה 'הפוך רשעים ואינם‬ ‫שוב בפרטות כל הדרגות שבבני ישראל‬ ‫ובית צדיקים יעמוד' לפסוק בפרשתן 'אתם‬ ‫מראשיכם וזקניכם עד חוטבי עצים ושואבי‬ ‫נצבים היום'‪.‬‬ ‫מים‪.‬‬ ‫ה‬ ‫לים היא‪ ,‬אלא הדרך לתשובה הוא דבר‬ ‫פרשה זו פרשת נצבים נקראת תמיד‬ ‫שהוא קל מאוד לעשותו‪ ,‬וקרוב אליך‬ ‫קודם ראש השנה‪ ,‬שבה נצטווינו‬ ‫הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו‪ ,‬כי‬ ‫על מצות התשובה‪ ,‬ונאמר בה (ל ג‪-‬ד) 'ושב‬ ‫מהות מצות התשובה הוא לקבל על עצמו‬ ‫ה' אלקיך את שבותך' ורחמך ושב וקבצך‬ ‫שמהיום והלאה יקיים רצון ה' בקבלת עול‬ ‫מכל העמים אשר הפיצך ה' אלקיך שמה'‪,‬‬ ‫מלכות שמים‪.‬‬ ‫ועד כדי כך נפלאת היא רחמי השי"ת‬ ‫על האדם שאפילו 'אם יהיה נדחך בקצה‬ ‫'חנון המרבה לסלוח'‬ ‫השמים משם יקבצך ה' אלקיך ומשם‬ ‫הפלאת מצות התשובה שהוא בלי סוף‬ ‫יקחך'‪ ,‬ויש להבין הלשון 'בקצה השמים'‬ ‫בביאור הלשון 'לא נפלאת היא ממך‬ ‫וכי היאך אפשר שיבוא איש ישראל לקצה‬ ‫ולא רחוקה היא' העיר בכלי‬ ‫השמים‪ ,‬ולכאורה היה לו לומר 'אם יהיה‬ ‫יקר שעל תיבת 'נפלאת' אמר 'ממך' מה‬ ‫נדחך בקצה הארץ'‪.‬‬ ‫שאין כן בתיבת 'רחוקה' לא אמר 'ממך'‪,‬‬ ‫עוד נאמר בהמשך הפרשה (ל יא‪-‬יד) 'כי‬ ‫ומבאר הכלי יקר 'כי מצד רוממות האל‬ ‫המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום‬ ‫יתברך התשובה נפלאת מאד הפלא ופלא‪,‬‬ ‫לא נפלאת הוא ממך ולא רחוקה הוא‪ ,‬לא‬ ‫כי איך יקרב מלך רם ונשא אליו אנשים‬ ‫בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה‬ ‫החוטאים בנפשותם אשר סרו מאחריו וזנו‬ ‫ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה‪ ,‬ולא‬ ‫אחרי אלהי נכר‪ ,‬אבל 'ממך' דהיינו מצדך‬ ‫מעבר לים הוא לאמר מי יעבר לנו אל עבר‬ ‫'לא נפלאת'‪ ,‬על דרך שנאמר (תהלים קג יד)‬ ‫הים ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה‪,‬‬ ‫'זכור כי עפר אנחנו'‪ ,‬כי מצד החומר 'אדם‬ ‫כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך‬ ‫אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא'‬ ‫לעשותו'‪ .‬ורש"י פירש (פסוק יד ד"ה כי קרוב)‬ ‫(קהלת ז כ)‪ ,‬על כן מן הראוי שיקבל תשובתך‪,‬‬ ‫ש'המצוה הזאת' הכוונה על לימוד התורה‬ ‫ומצד השי"ת התשובה הוא דבר ראוי‬ ‫שניתנה בכתב ובעל פה וקרוב מאוד‬ ‫ומתקבל'‪.‬‬ ‫לעשותו‪ ,‬אמנם הרמב"ן נחלק עליו כי מצות‬ ‫כמו שהרה"ק הרבי ר' זושא זי"ע בכל לילה‬ ‫לימוד התורה כבר נאמרה למעלה מזה‪,‬‬ ‫כאשר היה עורך חשבון נפשו על‬ ‫אלא זה המשך למצות התשובה שנאמרה‬ ‫מעשי היום העבר‪ ,‬היה מתוודה ואומר‬ ‫בסמוך לזה‪ ,‬ועל כך אמר הכתוב למען‬ ‫מעתה אני מקבל עלי שמהיום ואילך‬ ‫תדע שמצוה זו של תשובה לא נפלאת ולא‬ ‫אעשה תשובה ולא אכעיס את בוראי‬ ‫רחוקה היא ממך‪ ,‬לא בשמים ולא מעבר‬ ‫ו‬ ‫זוהי אחת ממידותיו הקדושות של השי"ת‬ ‫יותר‪ ,‬וחזר ואמר שוב הלא כבר אתמול‬ ‫שהוא ארך אפים וסולח ומוחל תמיד‬ ‫אמרת שתעשה תשובה אמיתית ולא‬ ‫בבחינת אין סוף כמו שהוא עצמו הוא אין‬ ‫עמדת בדבריך‪ ,‬ואמר שוב אבל עכשיו‬ ‫סוף‪ ,‬וכמו שהאריך הבעל התניא באגרת‬ ‫אני אומר באמת גמורה ובקבלה חזקה‬ ‫התשובה (פרק יא) שאבינו שבשמים הוא‬ ‫מאוד‪ ,‬וחזר ואמר הלא גם אתמול אמרת‬ ‫חפץ חסד‪ ,‬וחנון ורחום ורב לסלוח תיכף ומיד‬ ‫שאתה עושה תשובה אמיתית וחזקה‪,‬‬ ‫שמבקש מחילה וסליחה מאתו יתברך בלי‬ ‫וחזר ואמר אבל הקבלה של היום היא‬ ‫שום ספק וספק ספיקא בעולם‪ ,‬וכמו שאנו‬ ‫יותר טובה משל אתמול‪ ,‬וכך היה טוען‬ ‫מברכים בכל תפלת שמונה עשרה תיכף‬ ‫אל עצמו כמה פעמים‪ .‬ולא היה זה בדרך‬ ‫שמבקשים סלח לנו כו' 'ברוך אתה ה' חנון‬ ‫חוכא וצחות אלא אכן הרגיש כן ואמרו בכל‬ ‫המרבה לסלוח'‪ ,‬והרי ספק ברכות להקל‬ ‫האמת‪ ,‬כי מצות התשובה אין לה שיעור‬ ‫משום חשש ברכה לבטלה‪ .‬אלא אין כאן‬ ‫ותכלית‪ ,‬וכמו שכתוב בתנא דבי אליהו‬ ‫שום ספק כלל מאחר שביקשנו 'סלח לנו‬ ‫(רבא פרק כב) שהשי"ת מקבל את פושעי‬ ‫מחל לנו'‪ ,‬ובמידת הקב"ה אין הפרש בין‬ ‫ישראל בתשובה‪ ,‬והשי"ת אומר לבני‬ ‫פעם אחת לאלף פעמים‪ ,‬כי המחילה היא‬ ‫ישראל שאפילו 'הגדיל אדם מאה עבירות‬ ‫ממידת הרחמים ומידותיו הקדושות אינן‬ ‫זו למעלה מזו ועשה תשובה‪ ,‬הריני עמו‬ ‫בבחינת גבול ותכלית אלא בבחינת אין‬ ‫ברחמים ואקבל את תשובתו'‪.‬‬ ‫סוף שאין הפרש כלל בין מספר קטן לגדול‪.‬‬ ‫והוא הפלא הגדול במצות התשובה שאמר‬ ‫השי"ת הוא בוחן כליות ולב‪ ,‬וכאשר‬ ‫הכלי יקר‪ ,‬שבכל עת ובכל זמן אפשר לבוא‬ ‫צופה ומביט בסתרי תעלומות‬ ‫ולהתחנן לפני השי"ת בתשובה וחרטה על‬ ‫כל חי רואה היאך שב בתשובה ועושה‬ ‫מעשיו הרעים‪ ,‬והשי"ת ימינו פשוטה תמיד‬ ‫חשבון בנפשו איך המרה את פי ה' ועבר‬ ‫לקבלו‪.‬‬ ‫על רצונו ומתחרט על כך‪ ,‬ונקודת פנימיות‬ ‫הרצון של כל איש מישראל הוא לעשות‬ ‫'אם תשוב ישראל אלי תשוב'‬ ‫רצונו בלבב שלם‪ .‬ואבינו שבשמים כבר‬ ‫קרבת ודבקות ה' ע"י תשובה באמת‬ ‫הכין את מצות התשובה עוד קודם בריאת‬ ‫בישמח משה (פרשתן ד"ה היוצא מזה) האריך‬ ‫העולם (פסחים נד‪ ,).‬והמלאכים טענו לפני‬ ‫להוכיח כי על ידי העוונות‬ ‫השי"ת שלא יברא את האדם כי עתיד הוא‬ ‫הושחרו פנינו‪ ,‬וידוע כי בחטאתינו השכינה‬ ‫לחטוא‪ ,‬השיב להם השי"ת הרי הקדמתי‬ ‫אומרת 'אל תראוני שאני שחרחורת' (שיר‬ ‫את כח התשובה לעולם (זוה"ק ח"ג לה‪.):‬‬ ‫ז‬ ‫נשגב מהשגתנו להשיג את עומק מצות‬ ‫השירים א ו)‪ ,‬שכביכול משחירין פני השכינה‬ ‫התשובה‪.‬‬ ‫כביכול בשחרות החטאים‪ ,‬אמנם כאשר‬ ‫אבל עם כל זה 'קרוב אליך הדבר מאוד'‪,‬‬ ‫רוחץ פניו למטה בדמעות של תשובה מסיר‬ ‫יש לומר הפירוש על דרך הכתוב‬ ‫השחרות ומחזיר הצלם אלקים‪ ,‬וממילא‬ ‫(דברים ו ה) 'בכל מאודך' שהוא דבר שנוגע‬ ‫הוסר השחרות מהפנים דלעילא כביכול‬ ‫מאוד להאדם בנפשו ומשתוקק הרבה‬ ‫ומאיר באור פני מלך‪ ,‬ואזי 'באור פני מלך‬ ‫לכך‪ ,‬כי הגם אמנם שאבינו שבשמים סולח‬ ‫חיים' (משלי טז טו)‪ .‬וזהו כוונת הכתוב (תהלים‬ ‫ומוחל לאין שיעור‪ ,‬אבל אנו מצידנו צריך‬ ‫פט טז) 'אשרי העם יודעי תרועה'‪ ,‬שעל ידי‬ ‫שיהיה אופן התשובה באמת ובפנימיות‬ ‫התשובה מנקה ומזכך את חושך תארו עד‬ ‫הלב ולא מן השפה ולחוץ‪ ,‬רק בהרגשה‬ ‫שמאיר כמקדם‪ ,‬ואזי 'הוי"ה באור פניך‬ ‫עמוקה ואמיתית שאין אנו חפצים להיות‬ ‫יהלכון'‪ .‬לכן נתן לנו השי"ת המתנה של‬ ‫רחוקים ומנותקים מקרבת ה'‪ ,‬ובאופן‬ ‫חודש אלול לפני בוא יום ה' שבו אפשר‬ ‫כזה אכן 'לא נפלאת היא ממך' והוא‬ ‫להרבות ברחמים ותחנונים בחרטה על‬ ‫'קרוב מאוד לעשותו'‪ .‬וכמו שהחפץ חיים‬ ‫העבר וקבלה על העתיד ובאותו רגע‬ ‫נהג לומר 'תשובה איז נישט קיין בער‪,‬‬ ‫מתכבסים כל הפגמים‪ ,‬ואזי אפשר ליעול‬ ‫תשובה איז נאר איין קער' לחזור ולהתקרב‬ ‫קמי מלכא ביום ראש השנה ולהראות את‬ ‫אליו יתברך בלב נשבר וחרטה עמוקה‬ ‫פנינו לצעוק לפניו 'המלך'‪.‬‬ ‫ואמיתית‪ ,‬ואזי שייך לברך 'חנון המרבה‬ ‫על כן אמר הכתוב שמצות התשובה 'לא‬ ‫לסלוח'‪.‬‬ ‫נפלאת היא ממך'‪ ,‬היינו שכלפי‬ ‫דגל מחנה אפרים (פרשתן ד"ה‬ ‫בספה"ק‬ ‫השי"ת הוא פלא גדול‪ ,‬ואין שיעור וסוף‬ ‫שוש אשיש) כתב לבאר את‬ ‫כמה פעמים הוא מוחל וסולח‪ ,‬כי הוא‬ ‫הפסוקים שקראנו היום בהפטרה (ישעיה‬ ‫יודע שאנו קרוצי חומר עפר מן האדמה‪,‬‬ ‫סא י‪-‬יא) 'שוש אשיש בה' תגל נפשי באלקי‬ ‫וכמה יגיעות אנו צריכים כדי לגלות את‬ ‫כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני‪,‬‬ ‫אור ה' המסתתר בתוך הטבע של עולם‬ ‫כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה‪,‬‬ ‫הזה הגשמי‪ ,‬ומסתיר את השגחתו על‬ ‫כי כארץ תוציא צמחה וכגינה זרועיה‬ ‫כל תנועה ותנועה‪ ,‬וטורח רב אנו טורחים‬ ‫תצמיח'‪ ,‬על פי מה דאיתא בגמרא (יומא‬ ‫להכניע את כח הרע המסית ומדיח לעבור‬ ‫פז‪ ).‬שכאשר אדם עושה תשובה מאהבה‬ ‫את פי ה'‪ ,‬על כן רק כלפי 'ממך' לא נפלאת‬ ‫זדונות נעשו לו כזכויות‪ ,‬והמשל בזה הוא‬ ‫היא התשובה‪ ,‬כי אנו במיעוט שכלנו הדל‬ ‫ח‬ ‫לקבל שבים‪ ,‬וכמו שכתב רש"י (ל ג ד"ה‬ ‫כמו זרעים שנזרעו בקרקע כשנרקבין אזי‬ ‫ושב) בפסוק 'ושב ה' אלקיך את שבותך'‬ ‫מוציא צמחין‪ ,‬וכל זמן שלא נרקבו אין‬ ‫שהיה לו לכתוב 'והשיב את שבותך'‪,‬‬ ‫יכולין להצמיח‪ ,‬כן הענין בעושה תשובה‬ ‫אלא שכביכול השכינה שרויה עם ישראל‬ ‫מאהבה‪ .‬וזהו 'שוש אשיש בה'' פירוש‬ ‫בצרת גלותם‪ ,‬וכשנגאלין הכתיב גאולה‬ ‫שעושה תשובה מאהבה‪ ,‬וזהו 'אשיש תגל‬ ‫לעצמו שהוא ישוב עמהם‪ ,‬וכמו שנאמר‬ ‫נפשי באלקי' שנעשה אלקי שלי שהיא על‬ ‫(ישעיה סג ט) 'בכל צרתם לו צר'‪ .‬ומי הוא‬ ‫ידי אהבה‪.‬‬ ‫שוטה ופתי שלא להושיט את ידו לקבל‬ ‫זהו כוונת הגמרא (שם) 'גדולה תשובה‬ ‫את ימינו של השי"ת הפשוטה אליו לקבלו‬ ‫שמגעת עד כסא הכבוד'‪ ,‬פירוש‬ ‫בתשובה מרוב אהבה וחיבתו אל בניו‬ ‫שהבעל תשובה בעצמו מגיע עד בחינת‬ ‫אהוביו‪ ,‬ובחודש אלול השי"ת קרוב אל כל‬ ‫כסא הכבוד‪ ,‬ונעשה מרכבה לקודשא בריך‬ ‫איש מישראל ומעורר את לב בני ישראל‬ ‫הוא ונעשה אלקיו‪ .‬וזהו במקום שבעלי‬ ‫להתעורר בתשובה והתקרבות אליו‪.‬‬ ‫תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים‬ ‫כן ביאר זרע בספה"ק קודש על הפסוק‬ ‫לעמוד‪ .‬ואמר 'כי הלבישני בגדי ישע'‪ ,‬פירוש‬ ‫'ושב ה' אלקיך את שבותך'‪ ,‬שכאשר‬ ‫דברים שבגדת בהם נעשה מהם 'ישע'‬ ‫אדם עושה תשובה גורם תשובה למעלה‪,‬‬ ‫שנעשו לו כזכויות‪' ,‬ומעיל' דברים שמעלת‬ ‫על דרך שאמרו ז"ל (ברכות לב‪ ).‬שהקב"ה‬ ‫בהן 'צדקה יעטני' מהם נעשה צדקה כנ"ל‪,‬‬ ‫מתחרט על בריאת היצר הרע‪ ,‬ואומר‬ ‫'כחתן יכהן פאר' שזוכה למחילת עוונות‬ ‫(מיכה ד ו) ואשר הרעותי‪' ,‬כי הקב"ה ברא‬ ‫כמו חתן שמוחלין לו כל עוונותיו‪ .‬ואם‬ ‫את היצר הרע לטובת האדם כידוע‪ ,‬רק‬ ‫תאמר היאך אפשר זה שמעבירות נעשה‬ ‫שהיה צריך האדם לסגור התאוות וכוחות‬ ‫זכויות‪ ,‬על זה אמר 'כגינה זרועיה תצמיח'‬ ‫היצר הרע ואז היה היצר הרע לטובתו‬ ‫שהיא בדוגמת הזריעה שנרקב בקרקע‬ ‫כידוע‪ ,‬וכשלא עשה כן האדם והגביר‬ ‫שרק אז היא מוציאה פירות‪ ,‬כן הדבר הזה‬ ‫על עצמו את היצר הרע וקלקל לעצמו‪,‬‬ ‫שדוקא על ידי החטאים נעשין כזכויות‪.‬‬ ‫אומר השי"ת ואשר הרעותי ומתחרט על‬ ‫בריאת היצר הרע‪ ,‬כשרואה שמצטער‬ ‫'אשר הרעותי'‬ ‫ע"י התשובה מתעוררת חרטה אצל השי"ת‬ ‫האדם מאוד ומאוד על מעשיו לא טובים‬ ‫מפאת היצר הרע‪ ,‬ואומר השי"ת כביכול‬ ‫זו צריך לגשת לעבודת‬ ‫בהרגשה‬ ‫מה עשיתי שבראתי דבר כזה שיומשך‬ ‫התשובה כי ימינו פשוטה‬ ‫ט‬ ‫אלא מבאר יסוד גדול‪ ,‬דאיתא בזוהר‬ ‫מזה צער גדול לבני‪ ,‬שמתחרט ומסגף את‬ ‫הקדוש (תיקו"ז תיקון ה' יט‪ ):‬שכאשר‬ ‫עצמו בתשובה וחרטה כל כך ואוכל את‬ ‫הבדיל השי"ת את המים בכו המים‬ ‫בשרו כמעט מגודל צערו על עוונותיו‪ ,‬ועל‬ ‫התחתונים 'אנן בעינן למיהוי קריבא קמי‬ ‫ידי זה כשהשי"ת אומר כן ומתחרט על‬ ‫מלכא'‪ ,‬ואיתא במדרש (הובא ברבינו בחיי ויקרא‬ ‫בריאת היצר הרע מזה נתבטל כח היצר‬ ‫ב יג) שהמים התחתונים אמרו 'אוי לנו שלא‬ ‫הרע והסיטרא אחרא ונמחה מן העולם‪,‬‬ ‫זכינו לעלות למעלה להיות קרובים ליוצרנו‪,‬‬ ‫כמו האדם שעל ידי החרטה מוחה פשעיו‬ ‫מה עשו העיזו פניהם ובקעו תהומות‬ ‫וחטאותיו‪ ,‬כיון שמתחרט עליהם שנוח לו‬ ‫וביקשו לעלות‪ ,‬עד שגער בהן הקב"ה‪,‬‬ ‫שלא עשאן‪ ,‬כן נמחה היצר הרע על ידי‬ ‫ואמר להם הקב"ה הואיל ולכבודי עשיתן‬ ‫חרטתו יתברך שמו כביכול על בריאת‬ ‫כל כך אין להן רשות למים העליונים לומר‬ ‫היצר הרע‪ ,‬ואומר כביכול שנוח לו שלא‬ ‫שירה עד שיטלו רשות מכם'‪.‬‬ ‫עשאו'‪.‬‬ ‫נמצא לפי זה שמעלת המים התחתונים‬ ‫סוד התשובה הוא שאפשר לחזור‬ ‫גדולה ועצומה יותר ממעלת המים‬ ‫ולהתקרב אליו יתברך ולהתחדש‬ ‫העליונים‪ ,‬כי המים העליונים כפופים למים‬ ‫כקטן שנולד ממש‪ ,‬והרה"ק השר שלום‬ ‫התחתונים בכך שאין יכולים לומר שירה‬ ‫מבעלזא זי"ע [שהיום (כ"ז אלול) הוא יומא‬ ‫עד שיאמרו המים התחתונים‪ .‬וזה מה‬ ‫דהילולא קדישא דיליה] אמר לבאר את‬ ‫שרמז הכתוב שהבדיל השי"ת בין המים‬ ‫הפסוק בפרשת בראשית (א ז) 'ויעש אלקים‬ ‫אשר מתחת לרקיע לבין המים אשר ממעל‬ ‫את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת‬ ‫לרקיע‪ .‬על כך אמר הכתוב 'ויהי כן' שכן‬ ‫לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי‬ ‫הוא תמיד לדורות‪ ,‬מי שהוא מרוחק וצועק‬ ‫כן'‪ ,‬והקשה שהרי לכאורה המים העליונים‬ ‫ומתחנן אנא בעי למיהוי קריב קדם מלכא‬ ‫חשיבותם יתרה על המים התחתונים‪ ,‬ואם‬ ‫הרי הוא חשוב הרבה יותר לפני השי"ת‬ ‫כן היה לו לומר שהבדיל בין המים העליונים‬ ‫ממי שהוא מקורב מעיקרא‪ ,‬כמו שאמרו‬ ‫אשר ממעל לרקיע לבין המים התחתונים‬ ‫חז"ל (ברכות לד‪ ):‬במקום שבעלי תשובה‬ ‫אשר מתחת לרקיע‪ ,‬כי הבדלה עושים‬ ‫עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד‪.‬‬ ‫בין הדבר המקודש יותר למה שקדושתו‬ ‫ובשל"ה הקדוש האריך (שער האותיות ק' אות‬ ‫פחותה יותר‪ ,‬וכמו שאומרים בברכת‬ ‫שמ) שאפילו 'אלישע אחר' ששמע מאחורי‬ ‫הבדלה 'המבדיל בין קודש לחול' ולא בין‬ ‫הפרגוד שובו בנים שובבים חוץ מאחר‬ ‫חול לקודש‪.‬‬ ‫י‬ ‫באמת לפני השי"ת‪ ,‬וכל הרהור תשובה‬ ‫(חגיגה טו‪ ,):‬אם היה מפציר ומרבה בתפילה‬ ‫עולה לפני כסא הכבוד‪ ,‬אמרה לנו התורה‬ ‫והיה מסגף עצמו בסיגופים גדולים וקשים‪,‬‬ ‫'אתם נצבים היום' ואמר במדרש 'הדא‬ ‫היה מקובל ברחמים רבים‪ ,‬ואף על פי‬ ‫הוא דכתיב הפוך רשעים ואינם'‪ ,‬רשעי"ם‬ ‫ששמע מאחורי הפרגוד חוץ מאחר‪ ,‬לא‬ ‫הוא בגימטריא ב' פעמים ש"י‪ ,‬הרמז‬ ‫היה לו למנוע את עצמו מן הרחמים אף‬ ‫שלכל צדיק וצדיק יש ש"י עולמות‪ ,‬כי ע"י‬ ‫שידע כבודו ומרד בו‪.‬‬ ‫תשובה שלמה לא נשאר שום זכר לעוונות‬ ‫ונוחל ש"י עולמות כמו הצדיק מעיקרא‪,‬‬ ‫'בית צדיקים יעמוד'‬ ‫מעלת הבעל תשובה כמו הצדיק מעיקרא‬ ‫'ובית צדיקים יעמוד'‪ ,‬היינו ב' הבחינות‬ ‫של צדיק יש להם תקומה ועמידה‪ ,‬וכלשון‬ ‫זקה"ק העטרת צבי זי"ע מביא מרבו הרבי‬ ‫חז"ל במקום שבעלי תשובה עומדי"ם אין‬ ‫מלובלין זי"ע (סור מרע ועשה טוב‪,‬‬ ‫צדיקים גמורים יכולים לעמו"ד‪.‬‬ ‫הקדמה ודרך לעץ החיים‪ ,‬ושם בהגהות מהרצ"א אות לג)‪,‬‬ ‫שאמר לבאר מאמר חז"ל (עוקצין פ"ב מי"ג)‬ ‫נצבים היום זה ראש השנה (זוה"ק ח"ג‬ ‫אתם‬ ‫עתיד הקדוש ברוך הוא להנחיל לכל צדיק‬ ‫רלא‪ ,).‬שבבוא יום ראש השנה צריך‬ ‫להיות נצבים ועומדים באמונה שלמה כי‬ ‫וצדיק ש"י עולמות‪ ,‬מהו הלשון 'לכל צדיק‬ ‫תשובתו מתקבלת‪ ,‬ותיבת 'נצבים' הוא‬ ‫וצדיק'‪ ,‬והכוונה היא שאפילו מי שנכשל‬ ‫נוטריקון בנים צ'‪ ,‬וכדברי רבי מאיר (קידושין‬ ‫בעניינים חמורים הנוגעים למידת צדיק‪,‬‬ ‫לו‪ ).‬על הפסוק 'בנים אתם לה' אלקיכם'‬ ‫אם שב בתשובה שלמה הרי הוא מתעלה‬ ‫(דברים יד א) שבין כך ובין כך אתם קרויים‬ ‫להיות במדרגת צדיק מעיקרא בלי שום‬ ‫בנים‪ ,‬וכמו שכתב ברשב"א (בתשובה ח"א סי'‬ ‫חילוק‪ ,‬וזהו 'להנחיל לכל צדיק וצדיק' ב'‬ ‫קצד‪ ,‬ושם סי' רמט) שהגם כי בכל מקום קיימא‬ ‫בחינות צדיק‪ ,‬כי על ידי תשובה אמיתית‬ ‫לן דרבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה‬ ‫נתקנים ומתבטלים כל הפגמים‪ .‬זהו כח‬ ‫(עירובין מו‪ ,):‬אך בזה הלכה כרבי מאיר‪ .‬כי‬ ‫התשובה שיש לכל איש מישראל‪ ,‬שנעשה‬ ‫'הפוך רשעים ואינם' ביכולתנו להפוך את‬ ‫חשוב יותר כמו הלימוד מהמים התחתונים‪.‬‬ ‫כל בחינת הרשעים שיהיה 'ואינם' כלא‬ ‫בזה יבואר הכתוב בפרשתן 'אתם נצבים‬ ‫היה‪ .‬וגם ב' פעמים ש"י בגימטריא כתר‪ ,‬כי‬ ‫היום כולכם לפני ה' אלקיכם'‪ ,‬כאשר‬ ‫על ידי התשובה נעשה כתר להשי"ת והוא‬ ‫אנו עומדים ימים ספורים קודם יום ראש‬ ‫מתפאר כאשר הבשר ודם הקרוץ מחומר‬ ‫השנה ואנו זוחלים ורועדים מיום בואך‪,‬‬ ‫משתוקק וחפץ להתקרב קדם מלכא‪,‬‬ ‫הכל חפצים להתחזק ולהתעורר לשוב‬ ‫אי‬ ‫'לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך' אלא‬ ‫ומתגבר על כל המניעות וההסתרות‪ ,‬וכל‬ ‫'כדלים וכרשים דפקנו דלתיך'‪ ,‬וזה הדרך‬ ‫בחינת הרשעים מתהפך לבחינת כתר‬ ‫שאפשר להתפייס עם הבוכ"ע‪ .‬ואמרו חז"ל‬ ‫ונעשה מהזדונות זכויות‪.‬‬ ‫(ר"ה כו‪ ):‬שבר"ה צריך לתקוע בשופר כפוף‪,‬‬ ‫זהו מאמר הכתוב 'אם יהיה נדחך בקצה‬ ‫כי בראש השנה 'כמה דכייף איניש דעתיה‬ ‫השמים משם יקבצך ה' אלקיך ומשם‬ ‫טפי מעלי'‪ ,‬כי הוא הזמן שצריך להיות‬ ‫יקחך'‪ ,‬לכן אמר דוקא 'בקצה השמים' ולא‬ ‫כייף לביה‪ ,‬והגישה ליום ראש השנה הוא‬ ‫'בקצה הארץ' לרמז לדברי הרה"ק השר‬ ‫רק עם הרגשת הביטול וההכנעה בידיעה‬ ‫שלום הנ"ל‪ ,‬שמהבדלת המים העליונים‬ ‫גמורה שהכל הוא רק ימים ונהרות של‬ ‫והתחתונים אנו למדים כי 'ויהי כן' לדורות‪,‬‬ ‫חסד ורחמים‪ ,‬וזהו 'כלכם' הרמז כ' לכם‪,‬‬ ‫שאפילו מי שנתרחק מאוד ונעשה בבחינת‬ ‫שכמה שיהיה לכם כ"ף בכפיפות והכנעה‪,‬‬ ‫נידח‪ ,‬מכל מקום לא אבדה תקוותו אלא‬ ‫כך יהיה אפשר להיות 'נצבים היום'‪ ,‬ביום‬ ‫'משם יקבצך ומשם יקחך'‪ ,‬ויכול לשוב‬ ‫הרת עולם 'לפני ה' אלקיכם'‪.‬‬ ‫למקומו הראשון להיות קרוב כמעיקרא‪,‬‬ ‫קראנו היום בסיום ההפטרה שהיא‬ ‫כמו שאנו למדים 'בקצה השמים' היינו‬ ‫השביעית מהשבעה דנחמתא‪,‬‬ ‫הקצה של תיבת 'שמים' שהוא 'מים'‪,‬‬ ‫מה שאמר הנביא ישעיה (סג ח) 'ויאמר אך‬ ‫שמהמים התחתונים למדנו שהשב‬ ‫עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע'‪,‬‬ ‫בתשובה מעלתו גדולה ועצומה יותר‪ ,‬על‬ ‫שבכל המצבים 'בנים לא ישקרו'‪ ,‬כמו אב‬ ‫ידי הבכיה וההשתוקקות להתקרב אליו‬ ‫שאינו מסיח דעתו מבניו רחומיו ואהוביו‪ ,‬ובן‬ ‫יתברך‪.‬‬ ‫אינו יכול בשום אופן לשקר במהותו שהוא‬ ‫בן‪ ,‬כן השי"ת אינו מסיח דעתו מבני ישראל‪,‬‬ ‫'כמה דכייף טפי מעלי'‬ ‫הכנה לראש השנה במידת ההכנעה‬ ‫ובני ישראל אינם יכולים להתנתק מהשי"ת‪,‬‬ ‫'ויהי להם למושיע'‪ ,‬זהו הישועה גדולה‬ ‫לכן אף על פי שמונה הכתוב את כל‬ ‫שבכל מצב אנו קרויים בנים‪ ,‬וזה הוא החיזוק‬ ‫המדרגות של בני ישראל מראשיכם‬ ‫העצום שאנו שואבים מדברי הנביא‪.‬‬ ‫שבטיכם עד שואבי מים אמר גם 'כלכם'‪ ,‬על‬ ‫הנה אנו מסיימים את השנה שעעל"ט‬ ‫פי מה שכתב במדרש פנחס שאמר הרה"ק‬ ‫תשפ"ה ועדיין לא נושענו ולא זכינו‬ ‫ר' פנחס מקאריץ זי"ע שביום ראש השנה‬ ‫לגאולת עולם‪ ,‬וכל אחד מתמלא במורא‬ ‫העיקר צריך שיהיה מידת הביטול לפני‬ ‫ופחד מה יהיה בשנה הבעל"ט‪ ,‬ומי חשב‬ ‫השי"ת‪ ,‬ובימי הסליחות אומרים בכל יום‬ ‫בי‬ ‫אמנם כן אין בנו כח יותר וכבר כשל‬ ‫ומי העלה על דעתו שנעמוד בשלהי שנת‬ ‫כח הסבל לסבול את עול הגלות‪,‬‬ ‫תשפ"ה ועדיין נהיה שקועים בגלות המרה‬ ‫על כן צריכים אנו כעת לזעוק ולהריע‬ ‫כאשר בני ישראל נרדפים ושרויים בצר‬ ‫ולהתחנן בכל הכח‪ ,‬וכמאמרנו בסליחות‬ ‫ומצוק על קיום ושמירת התורה והמצוות‪,‬‬ ‫'כולהון בני שביא בכספא מתפרקין ועמך‬ ‫ומי יודע מה מצפה לנו בשנה הבאה‪,‬‬ ‫ישראל ברחמי ובתחנוני'‪ ,‬עבד החפץ‬ ‫אך זאת תקוותנו וחיזוקנו‪ ,‬שמכל מקום‬ ‫להשתחרר מעול אדונו צריך לפדות את‬ ‫'בנים לא ישקרו'‪ ,‬והשי"ת נמצא עמנו כי‬ ‫עצמו בכסף מלא‪ ,‬אבל אנחנו עם בני‬ ‫כביכול 'בכל צרתם לו צר' (שם פסוק ט)‪,‬‬ ‫ישראל יש לנו דרך אחד לפדות עצמנו‬ ‫וכמו שאיתא בפרשתן 'ושב ה' אלקיך את‬ ‫מעול הקשה של שיעבוד הגלות רק ע"י‬ ‫שבותך'‪ ,‬שכביכול הכתיב תשובה לעצמו‬ ‫רחמים ותחנונים‪ ,‬ואין אנו יכולים לחשוב‬ ‫שגם הוא גלה עמנו בגלותנו‪.‬‬ ‫עוד כמה זמן נצטרך להתייגע ולהתייסר‬ ‫מסיימים אנו את שבעת ההפטרות‬ ‫בעול הגלות הקשה‪ ,‬על כן אנו מבקשים‬ ‫(שם)‬ ‫דנחמתא בפסוק‬ ‫'עמך ונחלתך‪ ,‬רעבי טובך‪ ,‬צמאי חסדך‪,‬‬ ‫'באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם‬ ‫תאבי ישעך‪ ,‬יכירו וידעו כי לה' אלקינו‬ ‫וינשאם כל ימי עולם'‪ ,‬כי אנחנו צריכים‬ ‫הרחמים והסליחות'‪.‬‬ ‫להאמין באמונה שלמה שכל רגע שעדיין‬ ‫אנו בגלות והגאולה השלמה מתעכבת הכל‬ ‫ברגעים האחרונים שנשארו לנו עד‬ ‫הוא רק לטובתנו כדי שלא ידח ממנו נדח‪,‬‬ ‫כניסת היום הקדוש של ראש‬ ‫וכעת אין אנו יכולים להבין זאת והוא נסתר‬ ‫השנה‪ ,‬עלינו להתחנן ולהפציר בתפילות‬ ‫מאתנו‪ ,‬וכמו שאמר הרה"ק מראפשיץ זי"ע‬ ‫ובקשות לפני שומע תפילה‪ ,‬שיתמלא‬ ‫(מובא בהיכלי שן פרשת משפטים ד"ה ואלה המשפטים)‬ ‫רחמים עלינו‪ ,‬מהר יקדמונו רחמיך כי‬ ‫שכאשר יבוא משיח צדקנו נראה שכלל‬ ‫דלונו מאוד‪ ,‬ויעביר ממשלת זדון מן הארץ‪.‬‬ ‫לא היתה שום הסתרה‪ .‬וזהו 'באהבתו‬ ‫ובקרוב בימינו יתגלה מלכות שמים ויכירו‬ ‫ובחמלתו הוא גאלם'‪ ,‬שכל משך ימי הגלות‬ ‫וידעו כל יושבי תבל כי מלכותו בכל‬ ‫היה רק מאהבת ומחמלת ה' עלינו‪' ,‬וינטלם‬ ‫משלה‪ ,‬ונזכה לכתיבה וחתימה טובה‪,‬‬ ‫וינשאם כל ימי עולם'‪ ,‬שבעת הגאולה אז‬ ‫ובעת התקדש החג אנו נכנסים בבטחון‬ ‫נווכחה לראות שבכל ימי עולם היינו בכל‬ ‫שבוודאי יושיע אותנו במהרה ונכתב לחיים‬ ‫זמן שנות הגלות הארוכה‪ ,‬בכל הזמנים‬ ‫כדברי הטור (או"ח סי' תקפא)‪ ,‬ובקרוב נזכה‬ ‫של הרדיפות והצרות האיומות הכל היה‬ ‫לישועה הגדולה על ידי הגאולה השלמה‬ ‫לטובתנו‪ ,‬לרומם ולהגביה את בני ישראל‬ ‫במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫להתקרב אל השי"ת‪.‬‬ ‫גי‬ ‫שיחות קודש‬ ‫דרשת התעוררות לפני תקיעת שופר‬ ‫יום א' דראש השנה תשפ"ו‬ ‫בזכות התם יוציא איום לצדק דיננו'‬ ‫ההמתקה ביום ראש השנה בכח מידת התמימות‬ ‫אשרי העם יודעי תרועה הוי"ה באור פניך יהלכון (תהלים פט טז)‪.‬‬ ‫אנו כעת בעת רצון הגדול של קיום מצוה דאורייתא של תקיעת שופר‪,‬‬ ‫עומדים‬ ‫כמובא בגמרא (ר"ה טז‪' ).‬למה תוקעין‪ ,‬רחמנא אמר תקעו'‪ .‬והזמן והשעה‬ ‫שאנו עומדים בהם כעת הלא הוא זמן נורא וגדול של היום הרת עולם‪ ,‬של‬ ‫התחדשות כל הבריאה והחיות לשנה החדשה הבעל"ט‪.‬‬ ‫הרבים ובעניינו‪ ,‬נמצאים אנו במצב איום ונורא‪ ,‬בו עשרות בחורי‬ ‫בעוונותינו‬ ‫ישראל יושבים בימים אלו בחושך וצלמוות מאחורי סורג ובריח‬ ‫בבית האסורים‪ ,‬על 'אשמתם' היחידה שחפצים ורוצים הם ללמוד את התורה‬ ‫הקדושה ולהיות עהרליכע אידן‪.‬‬ ‫הרי גזירה נוראה שכבר עשרות שנים לא היתה כזאת בישראל בכל העולם כולו‬ ‫זו‬ ‫וכל שכן בארץ הקודש‪ ,‬כבר כשבעים וחמש שנה מאז התייסדות שלטון הערב‬ ‫רב בארץ הקודש שאנו מפחדים מרגע זה‪ ,‬ואהה עלינו כי את אשר יגורנו בא עלינו‬ ‫בשנה הזאת‪.‬‬ ‫אפשר להבין שיבואו כמה אינשי דלא מעלי‪ ,‬יונגאצ'עס מהערב רב‪,‬‬ ‫היאך‬ ‫ויחליטו בעבורנו האם ללמוד או לא‪ ,‬וכי מי בכלל שואל אותם?! הלא‬ ‫החילול ה' הוא גדול עד השמים!! מתבייש אני שאני הוא זה שצריך לעורר‬ ‫די‬ ‫על עוצם ותוקף הגזירה הנוראה הזאת‪ ,‬ועל התעוררות הרחמים שעלינו לעורר‬ ‫ולהפציר על כך ביום נורא זה‪ ,‬אמנם מה נעשה ויתומים אנו ומפגיע אין בעדנו‪,‬‬ ‫ואין מי שיפציר בעבורנו‪.‬‬ ‫הרה"ק‬ ‫הייטב לב זי"ע (פרשת ואתחנן ד"ה א"י ואתחנן אל ה' הב') על הפסוק (תהלים יח ז) 'בצר לי‬ ‫אקרא הוי"ה ואל אלקי אשוע'‪ ,‬מבאר את כפל הלשון‪ ,‬שכאשר המצב‬ ‫אצל האדם הוא 'בצר לי'‪ ,‬בצרות ומצוקות פרטיים המצרים לי באופן פרטי‪ ,‬אזי‬ ‫אקרא ה'‪ ,‬אבל בענייני אלקי‪ ,‬כאשר עיר האלקים מושפלת עד שאול תחתיה וכבוד‬ ‫ה' נתון למרמס בראש כל חוצות‪ ,‬אז אשווע‪ ,‬אז צריך צעקה ושוועה גדולה ומרה‬ ‫הרבה יותר מעל ענייני גשמיות‪ .‬וזו עבודתנו כעת בעת רצון נשגב זה‪ ,‬לעורר‬ ‫רחמים רבים ולצעוק אל אבינו שבשמים‪ ,‬שיעשה למען כבודו ויגאלנו כבר‬ ‫מהגלות המר הזה‪.‬‬ ‫אנו כבר מאות שנים בגלות הקשה הזו‪ ,‬אמרנו בסליחות לשונות שרואים‬ ‫נמצאים‬ ‫מהם שכבר לפני אלף שנה התבטאו רבותינו הפייטנים שכבר אי אפשר‬ ‫לסבול את הגלות אפילו לעוד רגע אחד‪ ,‬ומי היה מאמין שבשנת תשפ"ו עוד‬ ‫נעמוד כאן כשאנחנו עטופים בצרה ובשביה בכאב ויגון‪ ,‬ונרמסים תחת כפות‬ ‫מהרסי ה' אשר נשאו ראש‪ ,‬ואין רואים את הסוף ולא שום סימן להתנוצצות‬ ‫הישועה‪ ,‬ואדרבא המצב רק נהיה גרוע יותר מיום ליום‪ ,‬ואין איתנו יודע עד מה‪.‬‬ ‫מסאטמאר זי"ע בדרשת כל נדרי בליל יום הקדוש ובהושענא רבא בשנת‬ ‫הרה"ק‬ ‫תשכ"ו (הובא בדרשות דברי יואל תשכ"ו) הרעיש עולמות על מה שמקובל מזקינו‬ ‫הישמח משה זי"ע (בדרשותיו לר"ה אות ט דף כ עמוד ג) על פי דברי הזוהר הקדוש (ח"א קיז‪,).‬‬ ‫כי בכל שישים שנה יש זמן פקידה ועת רצון גדולה לישועה‪ ,‬וכידוע שבשנת‬ ‫תרס"ו הבטיח הרה"ק משינאווא זי"ע שהגאולה תהיה בשנה ההיא‪ ,‬ועורר‬ ‫הרה"ק מסאטמאר בבכיות נוראות ששנת תשכ"ו היא שנת השישים משנת תרס"ו‬ ‫ומוכרחים לפעול את התגלות הגאולה בשנה זאת‪.‬‬ ‫הרבים לא זכינו אז לגאולה‪ ,‬ומי מילל ומי פילל שנגיע כבר לשישים‬ ‫בעוונותינו‬ ‫שנה אחר כך‪ ,‬ונעמוד בשנת תשפ"ו עדיין במצב השפל והנורא‬ ‫בתוקף הגלות‪ ,‬וכל תפילתנו וצעקתנו כעת היא‪ ,‬אולי כעת יחוס עם עני ואביון‬ ‫אולי ירחם‪.‬‬ ‫וט‬ ‫(נדרים לב‪ ).‬אומרים 'כל המתמים עצמו הקדוש ברוך הוא מתמים עימו‪ ,‬שנאמר‬ ‫חז"ל‬ ‫(תהלים יח כו) עם חסיד תתחסד עם גבר תמים תיתמם'‪ ,‬והארכנו בזה בשבת‬ ‫סליחות‪ ,‬שהתמימות בעבודת ה' ובאמונה ובטחון וקבלת הנהגת ה' בתמימות‪,‬‬ ‫היא סגולה נפלאה להמתקת הדינים‪ ,‬שכן השי"ת אומר למקטרגים התמהים‬ ‫ואומרים לפניו כי ליהודי זה לפי מעשיו צריך לפסוק ל"ע כך וכך‪ ,‬ועונה להם‬ ‫הקב"ה‪ ,‬יהודי זה קיבל בתמימות את כל מה שעשיתי עמו במשך השנה‪ ,‬הוא לא‬ ‫שאל שאלות‪ ,‬לא הקשה קושיות ולא הסתובב עם תרעומות עלי‪ ,‬אם כן במידה‬ ‫כנגד מידה אני נותן לו שנה טובה ומתוקה בלי שאלות ופקפוקים‪ ,‬והקב"ה מתמים‬ ‫עמו וכביכול נוהג עמו בתמימות‪.‬‬ ‫מובא בגמרא (שבת פח‪ ).‬לענין מעמד קבלת התורה‪' ,‬ההוא מינא דחזייה לרבא‬ ‫והנה‬ ‫דקא מעיין בשמעתא‪ ,‬ויתבה אצבעתא דידיה תותי כרעא וקא מייץ בהו‬ ‫וקא מבען אצבעתיה דמא‪ ,‬אמר ליה‪ ,‬עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו‬ ‫אכתי בפחזותייכו קיימיתו‪ ,‬ברישא איבעיא לכו למשמע אי מציתו קבליתו ואי לא‬ ‫לא קבליתו‪ ,‬אמר ליה אנן דסגינן בשלימותא‪ ,‬כתיב בן (משלי יא ג) תומת ישרים תנחם'‪.‬‬ ‫וברש"י שם (ד"ה דסגינן בשלימותא) 'התהלכנו עמו בתום לב כדרך העושין מאהבה'‪.‬‬ ‫רבי‬ ‫סעדיה גאון (הובא באבודרהם סדר תפילת ראש השנה) מונה עשרה טעמים למצות תקיעת‬ ‫שופר‪ ,‬ואחד מהם הוא לעורר ולהזכיר את מעמד קבלת התורה שהיה עם‬ ‫קול השופר‪ .‬ויש לומר שההמתקה הנעשית בזה היא על ידי שמזכירים את מידת‬ ‫התמימות של כלל ישראל שנראתה בחוש במעמד הר סיני‪ ,‬בכח ההקדמת נעשה‬ ‫לנשמע‪ ,‬וכנ"ל מדברי רבא שבזה רואים את ה'אנן דסגינן בשלימותא'‪ ,‬קבלת כל‬ ‫דברי השי"ת בתמימות ופשיטות‪ ,‬כי זו ההמתקה הגדולה ביום ראש השנה כנ"ל‪.‬‬ ‫בכל הימים נוראים אנו שבים ומזכירים שוב ושוב את זכות אבות ואת עקידת‬ ‫לכן‬ ‫יצחק בן אברהם‪ ,‬והרי מעלתם הגדולה של האבות הקדושים היתה התמימות‪,‬‬ ‫'התהלך לפני והיה תמים' (בראשית יז א) שנאמר לאברהם אבינו‪ ,‬יצחק שהיה קרבן‬ ‫תמים להשי"ת בלא מום‪ ,‬ויעקב שנאמר בו (בראשית כה כז) 'יעקב איש תם'‪ .‬וכדברי‬ ‫רש"י בריש פרשת וארא (שמות ו ט ד"ה מקוצר) שהקדוש ברוך הוא אמר למשה רבינו‬ ‫אחר ששאל והקשה לפניו על מעשיו ואמר (שם ה כב) 'למה הרעותה לעם הזה'‪ ,‬ועל‬ ‫זה 'אמר לו הקדוש ברוך הוא‪ ,‬חבל על דאבדין ולא משתכחין‪ ,‬יש לי להתאונן על‬ ‫מיתת האבות‪ ,‬הרבה פעמים נגליתי עליהם באל שדי ולא אמרו לי מה שמך‪ ,‬ואתה‬ ‫אמרת מה שמו מה אומר אליהם'‪.‬‬ ‫זט‬ ‫זו של קבלת כל הנהגת השי"ת בתמימות‪ ,‬בלי לשאול שאלות ולהסתובב‬ ‫בזכות‬ ‫עם הרהורים בלב על מידותיו של הבורא ח"ו‪ ,‬נזכה בעזה"י להמתקה‬ ‫הגדולה ביום הדין‪ .‬וכן בזכות זה נזכה לגאולה השלמה כמו שאומרים בהרחמן‬ ‫לברית מילה‪' :‬הרחמן הוא ישלח לנו משיחו הולך תמי"ם וכו'‪ ,‬לבשר בשורות‬ ‫טובות וניחומים‪ ,‬לעם אחד מפוזר ומפורד בין העמים'‪ ,‬שבזכות מידת תמים‪,‬‬ ‫ללכת בתמימות עם ה' בכל המצבים‪ ,‬בזה ירא ה' בעניינו ויגאלנו כבר בתשועת‬ ‫עולמים‪.‬‬ ‫הרמז בפסוק 'אשרי העם יודעי תרועה הוי"ה באור פניך יהלכון'‪ ,‬התיבות‬ ‫זה‬ ‫'באור פניך יהלכון' עולים גימטריא תמי"ם‪ ,‬כי אשרי לעם היודעים לפעול את‬ ‫ההמתקה בתקיעת שופר‪ ,‬בכך שהם מזכירים את זכות התמימות על ידי השופר‬ ‫המזכיר את מעמד קבלת התורה כנ"ל‪.‬‬ ‫של עולם!! היכן יש לך עוד כאלו בנים חביבים ויקרים‪ ,‬העובדים אותך‬ ‫ריבונו‬ ‫בלב שלם ובתמימות ופשיטות‪ ,‬בקבלת עול מלכותך יתברך עול מלכות‬ ‫שמים עליהם בכל אשר יקרה אותם כל ימי חייהם בכל הזמנים והמצבים העומדים‬ ‫עליהם!! הלא זוהי הזכות הגדולה ביותר עלינו בזמן הזה‪.‬‬ ‫אמר האר"י הק' זי"ע (פרע"ח שער ר"ה סופ"ד)‪ ,‬שביום הראשון של ראש השנה‬‫כבר‬ ‫יתפללו הכל רק על צרכי שמים ולא על צרכי עצמו‪ ,‬ולכן‪ ,‬אמנם כל אחד‬ ‫מאתנו יש לו את משאלותיו שלו ואת צרכיו וקורותיו הפרטיים‪ ,‬את כל הפעקלא"ך‬ ‫הצריכים ישועה פרטית וכללית‪ ,‬ברם ביום הזה יניחו כולם את כל בקשותיהם‬ ‫ויעתירו אך ורק עבור המלכת הבורא ופרסום שמו ומלכותו יתברך בכל העולם‪,‬‬ ‫שכבר נזכה שיגיע הזמן המקווה בו יכירו וידעו הכל כי לה' המלוכה ומושל‬ ‫בגויים‪ ,‬ורק ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה‪ .‬ויהי רצון שאכן כבר נזכה‬ ‫לזה בקרוב בימינו בהתגלות כבודו ית"ש‪ ,‬להתוודע ולהגלות כי הוא לבדו מלך‬ ‫על כל הארץ אמן ואמן‪.‬‬ ‫זי‬ ‫פקודיך נצרתי‬ ‫שיעורים‪ ,‬חידו"ת ובירורי הלכה‬ ‫הלכות חג בחג‬ ‫בענין אמירת פסוקי מלכויות זכרונות ושופרות וקרבנות המוספים‬ ‫ובדיני הפסק בין התקיעות‬ ‫לא אמר כל הפסוק • התחיל רק חצי פסוק האם נחשב כהתחלה • הזכרת נביאים‬ ‫וכתובים • הזכרת נביאים וכתובים • אמירת הפסוקים בשאר לשונות • הזכרת‬ ‫פסוקי מוסף של ר"ח בתפילת מוסף של ר"ה • הנוסח הנכון באמירת מלבד עולת‬ ‫החודש*שח בתשר"ת בין שברים לתרועה האם צריך לחזור ולברך • שאילת שלום‬ ‫בין תקיעות דמיושב לתקיעות דמעומד • דינים היוצאים‬ ‫א‪ .‬בענין אמירת פסוקי מלכויות זכרונות ושופרות וקרבנות המוספים‬ ‫וז"ל השו"ע הרב שם (ס"ח)‪ :‬במה דברים‬ ‫לא אמר כל הפסוק‬ ‫אמורים כשכבר התחיל לומר פסוק‬ ‫א‪ .‬יש לדון אם לא אמר פסוק שלם‬ ‫אחד של מלכויות או של זכרונות או‬ ‫במלכויות או זכרונות או שופרות‬ ‫של שופרות אז צריך להזכיר כל העשרה‬ ‫האם נחשב זה כפסוק או לא‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬ ‫פסוקים‪ ,‬אבל אם לא התחיל עדיין בשום‬ ‫התחיל רק חצי פסוק האם נחשב‬ ‫פסוק אם הוא רוצה אינו צריך להזכיר כלל‬ ‫כהתחלה‬ ‫הפסוקים אלא אומר ולעולמי עד תמלוך‬ ‫ב‪ .‬עוד יש לעיין במש"כ הרמ"א בסימן‬ ‫בכבוד ככתוב בתורתך‪ ,‬וכן כתוב בדברי‬ ‫תקצ"א (סעיף ד')‪ :‬מיהו אם לא התחיל‬ ‫קדשך‪ ,‬וכן נאמר על ידי עבדיך הנביאים‪,‬‬ ‫בשום פסוק רק אמר ובתורתך כתוב לאמר‬ ‫[ואז ממשיך] אלקינו ואלקי אבותינו‪ ,‬מלוך‬ ‫יצא‪.‬‬ ‫חי‬ ‫להבין מדוע סתמו האחרונים להחמיר‬ ‫על כל העולם כולו וכו'‪ ,‬וכן בזכרונות‪ ,‬וכן‬ ‫בזה‪.‬‬ ‫בשופרות‪.‬‬ ‫עוד צ"ע דקדוק הלשון של השה"ג וכל‬ ‫במה דברים אמורים בימים הראשונים‪,‬‬ ‫הפוסקים הנ"ל מדוע כלפי נביאים‬ ‫אבל בזמן הזה אסור לעשות כן‬ ‫נקטו לשון אמירה‪ ,‬ולא לשון כתיבה‪,‬‬ ‫לכתחילה לפי שכבר קיבלו כל ישראל‬ ‫ובנוסח שלנו במחזור אנו אומרים ועל ידי‬ ‫עליהם חובה לומר כל העשרה פסוקים‬ ‫עבדיך הנביאים 'כתוב' לאמר‪.‬‬ ‫ואין לשנות (עכ"ל)‪.‬‬ ‫אמירת הפסוקים בשאר לשונות‬ ‫ומעתה יש לברר מה הדין בהתחיל‬ ‫מקצת מן הפסוק ושוב חוזר בו‬ ‫ד‪ .‬עוד יש לברר כלפי הפסוקים של‬ ‫ורוצה לדלג על כל הפסוקים [וכגון שרואה‬ ‫מלכויות זכרונות ושופרות הנאמרים‬ ‫שחסר לו דף זה מן המחזור]‪ ,‬האם זה נחשב‬ ‫בראש השנה‪ ,‬האם צריך לאומרם בלשון‬ ‫כהתחלה או שמא כל זמן שלא אמר פסוק‬ ‫הקודש‪ ,‬כפי שנכתבו פסוקים אלו בתורה‬ ‫שלם אין זה כלום‪ ,‬ואפשר שזה תלוי אם‬ ‫ובנ"ך‪ ,‬או שמא רשאי לאמרם אף בשאר‬ ‫כבר הזכיר במקצת פסוק זה את הענין‬ ‫לשונות‪ ,‬וכגון לומר תרגום אונקלוס של‬ ‫הדרוש של מלכות או זכרון או שופר‪.‬‬ ‫פסוקים אלו‪.‬‬ ‫והנה למעשה גם בדילג כל הפסוקים‬ ‫הזכרת נביאים וכתובים‬ ‫יצא‪ ,‬וכמבואר ברמ"א בסימן‬ ‫ג‪ .‬והנה מש"כ השו"ע הרב שם‪ :‬שאומר‬ ‫תקצ"א (ס"ד)‪ ,‬וכנ"ל‪ ,‬אך משכח"ל‬ ‫ולעולמי עד תמלוך בכבוד ככתוב‬ ‫כשהתחיל חלק פסוקים בלה"ק וסיים‬ ‫בתורתך וכן כתוב בדברי קדשך וכן נאמר‬ ‫בשאר לשונות‪ ,‬שהרי כל שהתחיל חייב‬ ‫על ידי עבדיך הנביאים‪ ,‬אלקינו ואלקי‬ ‫לגמור‪ ,‬וכמבואר במג"א שם (סק"ו) ובשו"ע‬ ‫אבותינו מלוך על כל העולם כולו וכו'‪,‬‬ ‫הרב (ס"ז)‪.‬‬ ‫כ"ה גם במשנ"ב (סקי"א)‪ ,‬והמקור לזה הוא‬ ‫מדברי המג"א בשם השלטי הגבורים‪.‬‬ ‫הזכרת פסוקי מוסף של ר"ח בתפילת‬ ‫מוסף של ר"ה‬ ‫וכבר העיר על זה הנתיב חיים שם וכן‬ ‫ה‪ .‬כתב השו"ע בסימן תקצ"א (סעיף ב')‪:‬‬ ‫בק"נ על הרא"ש דברא"ש מפורש‬ ‫המנהג פשוט בכל בני ספרד שאין‬ ‫שא"צ וז"ל‪ :‬אבל אם אינו רוצה לומר כלל‬ ‫מזכירין פסוקי קרבן מוסף כלל‪ .‬הגה‪:‬‬ ‫יפטור את עצמו‪ .‬על ידי ככתוב בתורתך‬ ‫והמנהג הפשוט באשכנז ובגלילות אלו‬ ‫שאז הוא כולל כולם יחד דנביאים וכתובים‬ ‫לומר פסוקי מוסף ר"ה‪ ,‬ואין אומרים‬ ‫כולהו איקרו תורה‪ .‬וכ"ה בטור‪ ,‬וא"כ יש‬ ‫טי‬ ‫השו"ע שלא להזכיר כלל קרבן מוסף של‬ ‫פסוקי מוסף ר"ח אלא אומרים‪ :‬מלבד‬ ‫ר"ח אבל לדידן שאומרים מלבד עולת‬ ‫עולת החודש ומנחתה ועולת התמיד וכו'‪,‬‬ ‫החודש פשיטא שאין מעכב כלל לומר‬ ‫ושני שעירים לכפר ושני תמידין כהלכתן‪,‬‬ ‫ואת מוספי‪ ,‬והמשנ"ב קיצר בפרט זה‪.‬‬ ‫ואומרים ג"כ מוספי יום הזכרון‪.‬‬ ‫עוד כתב השו"ע שם (סעיף ג')‪ :‬צריך לומר‬ ‫הנוסח הנכון באמירת מלבד עולת‬ ‫החודש‬ ‫את מוספי יום הזכרון‪ ,‬כדי לכלול גם‬ ‫מוסף ר"ח‪ ,‬וגם ביום שני יאמר את מוספי‪.‬‬ ‫ו‪ .‬והנה בדגול מרבבה כתב כי לדעתו‬ ‫הנוסח המדוייק הוא לומר אחר‬ ‫וכתב שם המשנה ברורה (סק"ו)‪ :‬ובדיעבד‬ ‫הפסוקים ובחודש השביעי באחד לחודש‪,‬‬ ‫אם אמר מוסף א"צ לחזור אבל‬ ‫מלבד עולת החודש‪ ,‬ותיכף לומר ומנחתם‬ ‫ביום ראשון אם אמר מוסף חוזר‪.‬‬ ‫ונסכיהם ושני תמידים כהלכתם‪ ,‬וטעמו‬ ‫ובשעה"צ (סק"ו)‪ :‬הגהות ר' עקיבא איגר‬ ‫כדי שלא להזכיר ב' פעמים קרבן התמיד‪.‬‬ ‫בשם תשובת בית יהודא‪.‬‬ ‫ולא נתפרש בדבריו האיך הותר לומר‬ ‫ונראה דמה שכתב ביום א' חוזר‪ ,‬היינו‪,‬‬ ‫רק חצי פסוק שמתחיל מלבד‬ ‫קודם שסיים הברכה‪ ,‬אבל לאחר שסיים‬ ‫עולת החודש‪ ,‬ואכן בתרומת הדשן (סימן‬ ‫אין לחזור‪ ,‬דמסתברא דאפילו אם דילג‬ ‫קמ"ג) נזכר להדיא שלכן לא חיישינן לומר‬ ‫לגמרי ולא אמר ואת מוסף יום הזכרון הזה‬ ‫ב' פעמים ענין התמיד כיון שמסיים לשון‬ ‫נעשה ונקריב וכו' אלא אמר ושם נעשה‬ ‫הפסוק‪ ,‬וז"ל‪ :‬דשפיר טפי לומר מלבד‬ ‫ונקריב וכו'‪ ,‬תמידים כסדרם ומוספים‬ ‫עולת החודש אחר ומנחתם ונסכיהם כו'‪,‬‬ ‫כהלכתם ככתוב בתורת משה עבדך וכו'‪,‬‬ ‫דאי אמרו קודם א"כ כשמסיים באותו‬ ‫גם כן יצא‪.‬‬ ‫הפסוק ועולת התמיד ומנחתה ונסכיהם‬ ‫ולכאורה יש לפקפק טובא בטענה זו‪,‬‬ ‫כו'‪ ,‬הרי הזכיר שני תמידים כהלכתן‬ ‫כדפרש"י בפירושו לחומש‪ ,‬א"כ אם יזכיר‬ ‫דהן אמת כשלא הזכיר‬ ‫אח"כ ושני תמידים כהלכתם הזכרה שלא‬ ‫כלל מוסף יום הזכרון רק אמר מוספים‬ ‫לצורך הוא‪ .‬אבל כשיאמר תחילה ומנחתם‬ ‫כהלכתם הרי כלל הכל‪ ,‬אבל כיון שהתחיל‬ ‫אף על פי שמסיים בה ושני תמידים‬ ‫לפרט ולומר את מוסף יום הזכרון הזה הרי‬ ‫כהלכתן‪ ,‬אין קפידא אם שוב יזכיר ועולת‬ ‫קלקל שיש ביום זה רק מוסף אחד ושוב‬ ‫התמיד ומנחתם ונסכיהם‪ ,‬דקרא ככתיבתו‬ ‫מוכרח לומר מוספי‪.‬‬ ‫הוא מזכיר‪ ,‬ואין ראוי לדלג מקצתה‪ .‬אבל‬ ‫אכן ראה באלף המגן כאן שכתב שכל‬ ‫ומנחתם ונסכיהם נוסח חכמים הוא‪ ,‬ואין‬ ‫מה שדנו הפוסקים אם אמירת‬ ‫ראוי לכפול בה דבריהם (עכ"ל)‪.‬‬ ‫מוספי מעכב או לא‪ ,‬הוא רק לפי מנהג‬ ‫כ‬ ‫וכתיב ה' צבאות כו'‪ .‬והיינו דהגמ' מייתי‬ ‫וראה בנשמת אדם (כלל ה' סק"ב) שכתב‬ ‫זה לראיה דפסוק וה' אלקים בשופר‬ ‫כלפי אמירת חצי הפסוק ד'‬ ‫יתקע מיירי מפורענות עו"ג‪ ,‬די"ל דהכי‬ ‫צבאות יגן עליהם בברכת שופרות וז"ל‪:‬‬ ‫פירושו דקרא שילך בסערות תימן‪ ,‬היינו‬ ‫וצ"ע שהרי מעשים בכל שנה במוסף ר"ה‬ ‫סערה הבאה מתימן‪ ,‬ולכך מייתי מדסמך‬ ‫בפסוקי שופרות שאומרים וה' אלקים‬ ‫לו ה' צבאות יגן עליהם‪ ,‬וא"כ ע"כ פסוק‬ ‫בשופר יתקע כו'‪ ,‬ומסיימים ה' צבאות יגן‬ ‫ראשון שילך בסערה לארץ תימן‪ .‬ואפשר‬ ‫עליהם‪ ,‬וכן הוא הנוסחא בכל הסידורים‪ ,‬וכן‬ ‫דמש"ה אנו אומרים חצי פסוק זה‪ ,‬דבר"ה‬ ‫הוא בר"ה ל"ב‪ ,‬והוא רק חצי פסוק בזכריה‬ ‫כיון דהוא יומא דדינא‪ ,‬צריך שיהיה דיבורו‬ ‫ט'‪ ,‬הרי דאפי' בנביאים מותר לחלק‪ .‬וכן‬ ‫מבורר‪ ,‬כדכתבו הפוסקים גבי לחיים‪ .‬ובזה‬ ‫מוכח דעת המקובלים‪ ,‬האר"י והביאו‬ ‫מתורץ לי מה שהיה קשה לי כמה שנים‬ ‫בשל"ה בסידור שלו בק"ש שעל המטה‬ ‫למה מסיימים כן תגן על עמך ישראל‪,‬‬ ‫שיאמר שיר של פגעים מן יושב בסתר‬ ‫ובזה מתורץ‪ ,‬דאנו מוכרחים לומר חצי‬ ‫עד ה' מחסי והוא ס' תיבות‪ ,‬והזהיר על‬ ‫פסוק זה כדי לברר מתוכו דפסוק דלעיל‬ ‫זה שלא יאמר יותר‪ ,‬ומשמע דהכי הגירסא‬ ‫מיירי מפורענות עו"ג‪ ,‬אך כיון דאסור לומר‬ ‫בגמרא בשבועות פרק ב' (ובאמת בגמרא שלנו‬ ‫חצי פסוק בדרך קריאת פסוקים‪ ,‬ולכן אנו‬ ‫הגירסא עד כי אתה ה' מחסי עליון שמת מעונך)‪ ,‬וע"כ‬ ‫עושים מחצי פסוק זה תפילה‪ ,‬ר"ל כמו‬ ‫צ"ל דדוקא בדרך קריאת פסוקים אסור‬ ‫שהבטחת שתגן עליהם‪ ,‬ומסיימים כן תגן‬ ‫לחלק‪ ,‬אבל בדרך תפילה מותר‪ ,‬וכמ"ש‬ ‫על עמך (עכ"ל)‪.‬‬ ‫המ"א סי' רפ"ב כעין זה‪ .‬אך צ"ע דחצי‬ ‫וכל זה הוא במקום תפילה‪ ,‬אבל כאן‬ ‫פסוק זה וה' צבאות יגן‪ ,‬אינו תפילה‪ ,‬דאל"כ‬ ‫שאומר כן כדי להזכיר פסוקי‬ ‫היה ראוי לומר יגן עלינו‪ .‬ובאמת בגמ' לא‬ ‫קרבנות לכאורה מוכרח לסיים כל הפסוק‪,‬‬ ‫מוכרח שיאמרו חצי פסוק זה‪ ,‬דהכי איתא‬ ‫וצע"ג‪.‬‬ ‫שם אם בא לומר שופרות של פורעניות‬ ‫עו"ג אומרו כגון וה' אלקים בשופר יתקע‪,‬‬ ‫ב‪ .‬בדיני הפסק בין התקיעות‬ ‫אף מעניני התקיעה אף שאין צריך לחזור‬ ‫שח בתשר"ת בין שברים לתרועה האם‬ ‫ולברך‪ ,‬מכל מקום לא יצא וצריך לחזור‬ ‫צריך לחזור ולברך‬ ‫ולתקוע אותו סדר‪.‬‬ ‫כתב המשנ"ב בסימן תקצ"ב (סקי"ג)‬ ‫א‪.‬‬ ‫וכתב שם בהגהות אבן ישראל להגאון‬ ‫וז"ל‪ :‬ומכל מקום מצדדים האחרונים‬ ‫האדיר ראב"ד העדה החרדית‬ ‫דמי ששח בתשר"ת בין שברים לתרועה‬ ‫אכ‬ ‫שיטתו באמת שצריך לחזור ולברך‪ ,‬רק‬ ‫בעיה"ק ירושלים רבי ישראל יעקב פישר‬ ‫המשנ"ב כתב שאין צריך לברך‪ ,‬וכד נדייק‬ ‫זצ"ל (אות א')‪ ,‬וז"ל‪ :‬טעמא שאין צריך‬ ‫בדברי המשנ"ב נראה עוד שינוי בהעתקת‬ ‫לברך כתב לעיל מידי דהוה מי שמברך‬ ‫דברי המטה אפרים‪ ,‬דהמטה אפרים כתב‬ ‫אחר שטעם מעט מברכת המוציא דאין‬ ‫אע"פ שדיבר מעסק התקיעות והתפילות‬ ‫צריך לחזור ולברך‪ ,‬ולכאורה לא דמי כלל‬ ‫לא יצא‪ ,‬והמשנ"ב כתב רק שדיבר מעניני‬ ‫התם כבר התחיל לאכול משא"כ הכא‬ ‫התקיעה ולא הזכיר תפילות‪.‬‬ ‫אם בתשר"ת לא יצא הרי עוד לא התחיל‬ ‫ונראה לבאר דבריו‪ ,‬דעיקר החידוש‬ ‫לתקוע כי גם התקיעה לא יצא כיון‬ ‫שחידשו האחרונים הוא דבדרך‬ ‫שהפסיק אחר התקיעה בקול אחר‪ ,‬ואפשר‬ ‫כלל שיחה באמצע מצוה הוא רק מדין‬ ‫דאף שאינו יוצא אלא בתשע תקיעות‪,‬‬ ‫הפסק ובזה תלוי אם כבר התחיל המצוה‬ ‫מכ"מ תקיעה לחוד נמי קצת מצוה היא‪,‬‬ ‫שאז בדיעבד אינו צריך לחזור ולברך‪ ,‬ואם‬ ‫ונפק"מ במי שאינו יכול לעשות שברים או‬ ‫עדיין לא התחיל המצוה צריך לחזור ולברך‪,‬‬ ‫תרועה‪ ,‬דמ"מ לכל הפחות יתקע תקיעה‬ ‫וכמבואר כלפי ברכת המוציא‪ ,‬משא"כ כאן‬ ‫לחוד‪ ,‬כיון דתקיעה לחוד נמי קצת מצוה‬ ‫הפסק ע"י שיחה אינו רק דין הפסק רק‬ ‫היא (עכ"ל)‪.‬‬ ‫קלקול בעצם קול התקיעה ולא יצא מפני‬ ‫והנה במושכל ראשון אפשר לומר‬ ‫שלא תקע הקול כהלכתה‪ ,‬והנפק"מ אם‬ ‫דמיירי דוקא בפעם השני שתוקע‬ ‫שח בדברים שאין בזה דין הפסק כגון‬ ‫תשר"ת מהשלשה פעמים ולא מהפעם‬ ‫לענייננו ששח מעניני התקיעות דוקא‬ ‫הראשון‪ ,‬ולפי"ז נמצא דכבר התחיל לקיים‬ ‫שאפילו בין הברכה להתחלת קיום המצוה‬ ‫מצות תקיעה ע"י הפעם הראשון ודמי‬ ‫לא הוי הפסק‪ ,‬מכל מקום מצות התקיעה‬ ‫להתחיל לאכול‪ ,‬אמנם מסתימת הפוסקים‬ ‫לא קיים דע"י ששח קלקל קול התקיעה‪,‬‬ ‫לא משמע כן וכל כי האי גוונא היה להם‬ ‫ולכן המשנ"ב דייק שהשיחה היה מעניני‬ ‫לחלק‪.‬‬ ‫התקיעות וממילא אין כאן דין הפסק‬ ‫ב‪ .‬ואחר העיון אפשר ליישב אפילו אם‬ ‫אע"פ שעדיין לא התחיל המצוה וכמו‬ ‫מיירי בפעם הראשון‪ ,‬דהנה מקור דברי‬ ‫שביארנו‪ ,‬וממילא פסק המשנ"ב שאין‬ ‫האחרונים הוא מהמטה אפרים‪ ,‬וז"ל שם‬ ‫צריך לחזור ולברך‪ ,‬אבל עצם המצוה לא‬ ‫(ס"ו)‪ :‬אם שח באמצע התקיעות בין שברים‬ ‫יצא וצריך לחזור ולתקוע‪ ,‬ולא קשה כלל‬ ‫לתרועה אע"פ שדיבר מעסק התקיעות‬ ‫מברכת המוציא‪.‬‬ ‫והתפילות לא יצא‪ ,‬וצריך לחזור ולתקוע‬ ‫המטה אפרים כתב שדיבר‬ ‫משא"כ‬ ‫אותו סדר‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ולכאורה המטה אפרים‬ ‫גם מעסק התפילות ואם כן‬ ‫לא הזכיר שאין צריך לחזור ולברך‪ ,‬ואולי‬ ‫בכ‬ ‫ויש לדון כלפי שאילת שלום אם מותר‬ ‫גרם השיחה גם דין הפסק‪ ,‬דרק מעניני‬ ‫דלכאורה לא גרע זה מבין הפרקים‬ ‫התקיעות לא הוי הפסק‪ ,‬וכמ"ש המטה‬ ‫אפרים בעצמו שם ס"ה‪ ,‬וממילא אפשר‬ ‫של ברכות ק"ש ראה בשו"ע לעיל סימן‬ ‫דסובר דצריך גם לחזור ולתקוע וגם לברך‬ ‫ס"ו (סעיפים א' ‪ -‬ב')‪ ,‬וכלפי פסוקי דזמרה ראה‬ ‫דהלא הפסיק בשיחה בין הברכה לתחילת‬ ‫בשו"ע לעיל בסימן נ"א (סעיף ה') שכתב‬ ‫קיום המצוה ודו"ק‪.‬‬ ‫השו"ע בין המזמורים האלו‪ ,‬שואל מפני‬ ‫ג‪ .‬ואין להקשות דאפילו לפי דברי‬ ‫הכבוד ומשיב שלום לכל אדם‪ ,‬ובאמצע‬ ‫המשנ"ב אע"פ שהשיחה אינו גורם‬ ‫המזמור‪ ,‬שואל מפני היראה ומשיב מפני‬ ‫הפסק מ"מ עצם הקולות שהתחיל לתקוע‬ ‫הכבוד‪.‬‬ ‫ונפסלו זה הוי הפסק בין הברכה לתחילת‬ ‫וכלפי קריאת המגילה כתב המשנ"ב‬ ‫קיום המצוה‪ ,‬אמנם התירוץ פשוט דאין לך‬ ‫בסימן תרצ"ב (סק"ט)‪ :‬ולפעמים‬ ‫עסק בענין המצוה גדול מזה‪ ,‬וכמו הרבה‬ ‫אפילו לכתחילה מותר כגון לשאול בין‬ ‫בעלי תוקעים אחר שאמר הברכה ורוצה‬ ‫הפרקים מפני הכבוד כמו לענין ק"ש‬ ‫להתחיל לתקוע ולפעמים נתקע ומוציא‬ ‫בסימן ס"ו‪.‬‬ ‫הרבה קולות עד שמצליח להוציא הקול‬ ‫ושו"מ בפנ"י בר"ה (ל"ד ע"ב) וז"ל‪ :‬אלא‬ ‫הראשון בכשרות‪ ,‬ובוודאי אינו חייב לחזור‬ ‫דלפי"ז משמע דכי היכי דבהלל‬ ‫ולברך וה"ה כאן‪ .‬ועיין בשו"ע הרב סימן‬ ‫ומגילה אין רשאי להפסיק לכתחילה כלל‬ ‫תפ"ט סעיף כ"א ודו"ק‪ .‬ועיין עוד בסימן‬ ‫אלא מפני היראה ומפני הכבוד‪ ,‬א"כ כ"ש‬ ‫תרנ"א בביאור הלכה (ד"ה ואם שח)‪.‬‬ ‫שיש להחמיר לכתחילה שלא להפסיק‬ ‫ומה שכתב האבן ישראל דתקיעה לחוד‬ ‫בין התקיעות כלל אפילו בשאילת שלום‬ ‫נמי קצת מצוה הוא‪ ,‬צע"ג דהמחבר‬ ‫אם לא מפני היראה ומפני הכבוד וכל‬ ‫לקמן סימן תקצ"ג ס"ב כתב להיפך דאין‬ ‫חד כדאית ליה‪ ,‬וצ"ע שלא נזכר ענין זה‬ ‫לתקוע תקיעה לחוד‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬ ‫בפוסקים (עכ"ל)‪ .‬והרי לנו דעכ"פ שאילת‬ ‫שלום ודאי מותר‪.‬‬ ‫שאילת שלום בין תקיעות דמיושב‬ ‫לתקיעות דמעומד‬ ‫וראה בתורת חיים שם מה שהעיר על‬ ‫ד‪ .‬כתב השו"ע בסימן תקצ"ב (סעיף ג')‪ :‬לא‬ ‫דברי הפנ"י‪ ,‬ולדעתו הכא בתקיעת‬ ‫ישיח‪ ,‬לא התוקע ולא הציבור‪ ,‬בין‬ ‫שופר קיל טפי יעו"ש‪.‬‬ ‫תקיעות שמיושב לתקיעות שמעומד‪.‬‬ ‫גכ‬ ‫דינים היוצאים‬ ‫א‪ .‬יש לחקור האם אמירת עשרה פסוקי מלכויות זכרונות ושופרות הם רק בלשון הקודש‬ ‫כפי שהם כתובים בתנ"ך‪ ,‬או שמא יכול לאמרם בכל לשון וכגון בלשון תרגום‪.‬‬ ‫ב‪ .‬וכן יש לחקור מה הדין אם לא אמר פסוק שלם האם יצא יד"ח‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אם לא אמר כלל הפסוקים רק אמר ככתוב בתורתך יצא ידי חובתו‪ ,‬ויש שסוברים שצריך‬ ‫לומר גם 'וכן כתוב בדברי קדשך'‪' ,‬וכן נאמר על ידי עבדיך הנביאים'‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ואם התחיל ואמר פסוק צריך להשלים כל הפסוקים‪ ,‬ואם התחיל מקצת מן הפסוק ושוב‬ ‫חוזר בו ורוצה לדלג על כל הפסוקים [וכגון שרואה שחסר לו דף זה מן המחזור]‪ ,‬מסתבר שזה‬ ‫תלוי אם כבר הזכיר במקצת פסוק זה את הענין הדרוש של מלכות או זכרון או שופר שאז‬ ‫חייב כבר לגמרם‪.‬‬ ‫ה‪ .‬במה דברים אמורים בימים הראשונים‪ ,‬אבל בזמן הזה אסור לעשות כן לכתחילה לפי‬ ‫שכבר קיבלו כל ישראל עליהם חובה לומר כל העשרה פסוקים ואין לשנות‪.‬‬ ‫ו‪ .‬מנהגנו לומר 'מלבד עולת החודש ומנחתה ועולת התמיד וכו'‪ ,‬ושני שעירים לכפר ושני‬ ‫תמידין כהלכתן'‪ ,‬ודעת הדגמ"ר שעדיף לומר אחר הפסוקים ובחודש השביעי באחד‬ ‫לחודש‪ ,‬מלבד עולת החודש‪ ,‬ותיכף לומר ומנחתם ונסכיהם ושני תמידים כהלכתם‪ ,‬וטעמו‬ ‫כדי שלא להזכיר ב' פעמים קרבן התמיד‪ - .‬ונראה ששאר הפוסקים מיאנו בזה כדי שלא‬ ‫לומר חציו של הפסוק מלבד עולת החודש מכח הדין של כל פסוק דלא פסקיה משה‪.‬‬ ‫ז‪ .‬צריך לומר 'מוספי' יום הזכרון‪ ,‬ואם טעה ואמר 'מוסף' דעת המשנ"ב דאף ביום הראשון‬ ‫לא יחזור אם כבר סיים הברכה‪ ,‬ויש לפקפק בזה קצת‪ ,‬אכן כיון שמנהגנו לומר מלבד‬ ‫עולת החודש וודאי יצא יד"ח‪.‬‬ ‫ח‪ .‬שח בין השברים והתרועה של תשר"ת הרי זה קלקל את הסדר וצריך לחזור ולתקוע‪,‬‬ ‫ואין הנדון כאן מצד הפסק רק מצד שהשברים והתרועה הוא ענין אחד וכל ששח ביניהם‬ ‫אינו כלום‪.‬‬ ‫ט‪ .‬ולענין אם צריך לחזור ולברך‪ ,‬אם היה זה בתשר"ת השני וודאי אינו חוזר‪ ,‬ואם זה בתשר"ת‬ ‫הראשון הרי זה תלוי שאם שח בענין התקיעות שאפילו בין ברכה לתקיעה אינו מעכב‬ ‫ממילא גם בזה אינו מעכב‪ ,‬והתקיעה שנפסלה ג"כ אינה פוסלת הברכה שזהו וודאי מענין‬ ‫התקיעה וכמו בעל תוקע שהתחיל לתקוע ולא הצליח‪.‬‬ ‫דכ‬ ‫י‪ .‬אבל אם שח בענין התפילה הרי זה הפסק כל זמן שלא תקע תקיעה שיצא בה יד"ח וכיון‬ ‫שכאן הפסיד כל הסדר נמצא שלא תקע כלום וחוזר ומברך‪ ,‬ויש מי שהורה שלא יברך כי‬ ‫סו"ס תקע תקיעה והוי קצת מצוה‪ ,‬אכן קשה לסמוך על זה דאנן קיי"ל דסדר שלם מעכב זה‬ ‫את זה ותקיעה לחוד אינו כלום‪.‬‬ ‫יא‪ .‬יש לדון האם מותר להפסיק בין תקיעות דמעומד לתקיעות דמיושב בשאילת שלום‪,‬‬ ‫ומסתבר שדינו לכל הפחות כק"ש וברכותיה אי נמי כפסוקי דזמרה‪ ,‬וממילא שואל‬ ‫מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם‪ ,‬ועיין‪.‬‬ ‫הכ‬ ‫שיחות קודש‬ ‫מתוך דרשת שבת שובה תשפ"ו‬ ‫'אשרי איש שלא ישכחך'‬ ‫זכירת השי"ת בכל תהלוכות האדם‬ ‫בספר‬ ‫העיקרים (מאמר א פ"ד) כותב שיש שלושה עיקרי אמונה מרכזיים שהם יסוד‬ ‫כל התורה והאמונה‪ ,‬והם מציאות ה'‪ ,‬שכר ועונש‪ ,‬ותורה מן השמים‪ ,‬וזה‬ ‫לשונו‪' :‬הדרך הנכון שיראה לי בספירת העקרים שהם שרשים ויסודות לתורה‬ ‫האלקית הוא‪ ,‬כי העקרים הכוללים וההכרחיים לדת האלקית הם שלשה‪ ,‬והם‪,‬‬ ‫מציאות השם‪ ,‬וההשגחה לשכר ולעונש‪ ,‬ותורה מן השמים‪ ,‬ואלו השלשה הם‬ ‫אבות לכל העקרים אשר לדתות האלקיות‪ ,‬כמו תורת אדם ותורת נח ותורת אברהם‬ ‫ותורת משה‪ ,‬וזולת זה מן התורות האלקיות אם אפשר שימצאו יותר מאחת בזמן‬ ‫אחד או בזו אחר זו'‪.‬‬ ‫לומר שדברים אלו מכוונים כנגד מלכויות זכרונות ושופרות שאמרנו‬ ‫חשבתי‬ ‫בימי ראש השנה שעעל"ט‪ .‬שכן פסוקי המלכויות הם ענין מציאות ה'‪,‬‬ ‫לידע ולהודיע כי רק השי"ת הוא מלך על כל העולם ומלכותו בכל משלה‪ ,‬וכל‬ ‫פסוקי המלכויות עניינם להביע נקודה זאת‪ ,‬שלא נטעה לחשוב שהעולם כמנהגו‬ ‫נוהג ואיש הישר בעיניו יעשה ולא ה' פעל כל זאת ח"ו‪ ,‬אלא הכל בהשגחה‬ ‫עליונה ובהנהגה פרטית ממלכו של עולם ואין עוד מלבדו‪ ,‬וכמו שמסיימים בפסוק‬ ‫האחרון של 'שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד'‪ ,‬שאנו מקבלים עלינו לחיות בכל‬ ‫השנה כולה עם הכרה זו שרק השי"ת לבדו הוא המנהיג אותנו ואין עוד מציאות‬ ‫מבלעדיו ית"ש‪.‬‬ ‫וכ‬ ‫הזכרונות הם כנגד שכר ועונש‪ ,‬כי בהם אנו חוזרים ומשננים שיש דין ויש‬ ‫פסוקי‬ ‫דיין‪ ,‬אין נסתר מנגד עיניך ואתה זוכר מעשי עולם ומביא את הכל בדין‬ ‫ובמשפט‪ ,‬ובזה אנו מחדירים לנשמותינו על כל השנה שהבורא ית"ש יודע כל‬ ‫מעשי בני אדם‪ ,‬משלם שכר טוב לשומרי מצוותיו ומעניש לעוברי מצוותיו‪.‬‬ ‫אנו בעיקר מזכירים את המעמד הנבחר מעמד הר סיני‪ ,‬בו ראו כל‬ ‫בשופרות‬ ‫באי עולם בחוש שהתורה ניתנה לנו מן השמים בקולות וברקים‪,‬‬ ‫והשי"ת בכבודו ובעצמו קרע את העליונים ואת התחתונים וראו שהוא יחידי (רש"י‬ ‫דברים ד לה ד"ה הראת)‪ ,‬בקול שופר עלינו נגלה ושמענו ממנו בעצמו את אנכי ולא יהיה‬ ‫לך‪ ,‬וכן ראינו כי ידבר אלקים את משה רבינו ומסר לו את התורה מן השמים‪ ,‬והיה‬ ‫כל זה בפרסום גדול כשכל העולם כולו חל מפניו והכל ראו את הדברים האלו‪.‬‬ ‫המטרה בכל תפילות יום ראש השנה היא לחיות עם נקודת האמונה בהשגחה‬ ‫עיקר‬ ‫הפרטית‪ ,‬ואם נרצה לעשות תמצית וקיצור והיוצא למעשה מכל התפילות‬ ‫נגיע לנקודה זו‪ ,‬שהשי"ת חפץ ורוצה מאיתנו שנחיה בכל השנה הבעל"ט עם‬ ‫הידיעה הברורה שכל העובר עלינו וכל מה שמתרחש עמנו‪ ,‬הוא אך ורק מהשי"ת‬ ‫בעצמו‪ ,‬לא מפלוני ולא מאלמוני ולא ממעשינו שלנו‪ ,‬אלא הכל רק מהשי"ת‬ ‫בעצמו‪ ,‬הוא לבדו מלך על כל העולם ורק הוא מנהיג את כל הבריאה כרצונו שלו‪.‬‬ ‫זו שמענו ל"ע על כמה וכמה יהודים יקרים וחשובים‪ ,‬בחורי ישיבה‬ ‫בשנה‬ ‫ואברכי כולל‪ ,‬שנאלצו לשהות ביום ראש השנה הקדוש בבית האסורים‬ ‫תחת סורג ובריח‪ ,‬על 'חטאם' הגדול שרוצים הם ללמוד תורה ולקיים מצוות ולא‬ ‫ללכת ח"ו לצבא השמד‪ ,‬והיו מהם שניסו בכה ובכה לעשות השתדלויות גדולות‬ ‫ועצומות לצאת מבית הסוהר לכל הפחות ליום ראש השנה כדי שיוכלו להתפלל‬ ‫בבית המדרש בהתעוררות ובכוונה כראוי ליום גדול זה‪ ,‬אמנם הרשעים לא הסכימו‬ ‫לכך בשום אופן והם נאלצו להיות גם ביום ראש השנה בבית האסורים‪ ,‬וכמובן‬ ‫שכולנו מתפללים עליהם שיצאו במהרה מאפלה ומשיעבוד לגאולה ולאור גדול‪.‬‬ ‫אדם כזה שנאלץ לשהות ביום כל כך גדול במקום כה שפל וירוד‪ ,‬בלי‬ ‫והנה‬ ‫כל המצב של ראש השנה אליו הוא רגיל בכל שנה ובלי כל הדברים מסביב‪,‬‬ ‫בהשקפה ראשונה יכול הוא לחשוב שראש השנה כזה נחות וירוד לא היה לו‬ ‫מעולם‪ ,‬כשהוא מתפלל בקושי עם מנין‪ ,‬ובלי האריכות אליה הוא רגיל‪ ,‬עם אנשים‬ ‫רחוקים וטמאים שמסתובבים מכל הכיוונים עם כליהם בידיהם בעצם החג רח"ל‬ ‫וכו' עם כל המצב מסביב‪.‬‬ ‫זכ‬ ‫האמת היא שבשנה כזאת יש לו הזדמנות נדירה מאוד להגיע אל נקודת‬ ‫אמנם‬ ‫ראש השנה באופן הרבה יותר חזק מכל שנה‪ ,‬כי בכל שנה ושנה יש את‬ ‫הדברים החיצוניים מסביב ואת כל המצב וכדומה‪ ,‬ויכול לעבור על האדם כל‬ ‫יום ראש השנה בלי שהוא אכן יזכה להחדיר אצלו עמוק בלב ובנשמה את מהות‬ ‫היום‪ ,‬לזכור שכל העובר עליו‪ ,‬הן בפנימיות והן בחיצוניות‪ ,‬ואפילו מה שנדמה‬ ‫בעיני בשר שאחרים גרמו ועשו לו‪ ,‬באמת הכל נעשה ונפעל אך ורק מהשי"ת מלך‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫כאמור לעיל כשנרצה להוציא מכל תפילותנו ביום הזה את הנקודה הפנימית‬ ‫כי‬ ‫נגיע בדיוק לזה‪ ,‬שביום הזה אנו חוזרים ואומרים שוב ושוב בכמה צורות‬ ‫ואופנים‪ ,‬אין עוד מלבדו‪ ,‬רק הבורא יתברך הוא מלך על כל הארץ והוא רואה את‬ ‫כל מעשי בני האדם‪ ,‬ואנו עבדיו הקנויים לו שכל חפצנו הוא לעשות את רצונו‪,‬‬ ‫ואנו מתפללים ומבקשים כל כך הרבה שכבר נגיע למצב הנפלא בו כל בני העולם‬ ‫יכירו וידעו שרק הוא המלך על הכל ומלכותו בכל משלה‪.‬‬ ‫במצב כזה‪ ,‬דווקא משום שהאדם אינו במצב שאליו הוא רגיל‪ ,‬יכול הוא‬ ‫ממילא‬ ‫הרבה יותר לחזור אצלו ולברר אצלו שאכן אין לו שום רצון‪ ,‬הוא אינו‬ ‫רוצה ראש השנה עם התעוררות ומצב חזק בתפילות וכו'‪ ,‬אין לו חפץ להיות‬ ‫דווקא במקום שבו הוא רגיל להיות‪ ,‬והוא אינו רוצה כלום‪ ,‬כל רצונו הוא אך ורק‬ ‫לעשות את רצון אביו שבשמים מלכו של עולם‪ ,‬ואם הוא רוצה שבשנה הזאת הוא‬ ‫ימליך אותו במקום ובמצב הזה‪ ,‬ויקבל עליו את הנהגת השי"ת בשמחה ובתמימות‬ ‫גם כשזה לא כפי שהוא תכנן‪ ,‬אזי הוא עושה זאת בשמחה גדולה ועצומה‪ ,‬כי זה‬ ‫כל נקודת עבודת היום‪.‬‬ ‫יש לדעת כי לחיות עם הכרה ואמונה זו בשלמות אינו דבר של מה בכך‪,‬‬ ‫זאת‬ ‫והרבה עמל ויגיעה נצרכים כדי להגיע אכן לשלמות במדרגת האמונה‬ ‫הזאת‪ ,‬וכפי שאכן זכורני שפעם התלוויתי אל כ"ק מורי חמי [מרן אדמו"ר הגה"ק‬ ‫מתולדות אהרן] זי"ע בעת שהתהלך וטייל לצרכי בריאותו‪ ,‬והיה עמנו שם עוד‬ ‫אדם אחד‪ ,‬והוא שאל את כ"ק מורי חמי מה הענין להגיד בפה את האני מאמין‪,‬‬ ‫בשלמא להאמין בכך ניחא‪ ,‬אבל למה לחזור על זה שוב ושוב בפה‪ ,‬שכן דרכו של‬ ‫מורי חמי היתה שהיה חוזר בכל יום ויום את האני מאמין בהתעוררות גדולה‪.‬‬ ‫מורי חמי לא ענה לו על זה ולא כלום‪ ,‬והוא המשיך ושאל שוב אך מורי חמי‬ ‫כ"ק‬ ‫לא ענה לו מאומה‪ .‬כאשר חזרנו לבית האכסניא ואדם זה כבר לא היה בנמצא‬ ‫חכ‬ ‫שם‪ ,‬נענה אלי מורי חמי בפנים זועפות שלא כדרכו‪ ,‬ואמר לי בתמיהה גדולה‪,‬‬ ‫וכי מה הוא רוצה ומה הוא שואל?! בוודאי שיש לחזור רבות על האני מאמין‪,‬‬ ‫עד שאכן יתיישבו הדברים היטב על לב האדם‪ ,‬לחיות באמת עם האני מאמין‬ ‫שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג ואין בלתו‪.‬‬ ‫עבודתנו בימים אלו של ראשית השנה‪ ,‬לחזור ולהבהיר אצלנו את הבהירות‬ ‫זוהי‬ ‫באמונה זו‪ ,‬ולקחת עמנו כחות לכל השנה הבעל"ט‪ ,‬לזכור תמיד כי רק‬ ‫הבורא יתברך מנהיג ועשה ועושה ויעשה לכל המעשים‪ ,‬אין עוד מלבדו ואין‬ ‫שום כח אחר זולתו‪ .‬ויעזור השי"ת שנזכה אכן לשלמות אמונה זאת ובזה נקרב‬ ‫כבר את הגילוי הגדול של 'וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה‬ ‫יצרתו‪ ,‬ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה'‪,‬‬ ‫מתוך גמר חתימה טובה ושנה טובה ומתוקה אכי"ר‪.‬‬ ‫טכ‬ ‫דברות קודש‬ ‫רעווא דרעווין פרשת וילך ‪ -‬שבת שובה תשפ"ו‬ ‫'הפותח שער לדופקי בתשובה'‬ ‫גודל חסדי ה' וטובו שהמציא דרך תשובה‬ ‫'לא מחשבותי מחשבותיכם' ענין התשובה למעלה מהשגתנו • 'ממעמקים קראתיך‬ ‫ה'' התגלות עומק נשמת ישראל בימים אלו • 'דרש"ו ה' בהמצאו' כל חלקי הבריאה‬ ‫מסייעים לשוב בתשובה • 'ותשליך במצולות ים' חיזוק גדול לתשובה הנלמד‬ ‫מהמים • 'כל אשר תמצא לעשות עשה' הזכיה הגדולה בקיום המצוות בעוה"ז •‬ ‫'ואני תפלתי עת רצון' תפלות ותחנונים על הגאולה השלמה‬ ‫עיין שם‪ .‬בתרגום יונתן תרגם 'ואזל משה‬ ‫בפרשתן (לא א‪-‬ב) 'וילך משה וידבר את‬ ‫למשכן בית אולפנא'‪ ,‬פירוש שביום זה הלך‬ ‫הדברים האלה אל כל ישראל‪,‬‬ ‫משה רבינו לבית המדרש‪ ,‬ויש לבאר מה‬ ‫ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי‬ ‫היתה מטרת הליכתו לבית המדרש ביום‬ ‫היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא וה' אמר‬ ‫זה‪ .‬ועוד יש לאלוה מילין לבאר הלשון‬ ‫אלי לא תעבור את הירדן הזה'‪ .‬כבר עמדו‬ ‫המפרשים (אבן עזרא‪ ,‬רמב"ן‪ ,‬אור החיים ועוד)‬ ‫'וילך'‪.‬‬ ‫לבאר הלשון 'וילך' להיכן הלך‪ .‬הרמב"ן‬ ‫עומדים אנו בשבת שובה ובעשרת ימי‬ ‫ביאר שמשה רבינו הלך ממחנה לויה אל‬ ‫תשובה שבהם השי"ת מצוי‬ ‫מחנה ישראל לכבודם של ישראל‪ ,‬כמי‬ ‫וקרוב לכל אחד ואחד‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל‬ ‫שירצה להפטר מחבירו ובא ליטול רשות‬ ‫(ר"ה יח‪ ).‬שכתוב אחד אומר (דברים ד ז) 'מי‬ ‫ממנו‪ .‬אבל האור החיים הקדוש לא הסכים‬ ‫גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כה'‬ ‫לפירושו‪ ,‬ומבאר את הכתוב בדרך אחר‬ ‫ל‬ ‫תשובה'‪ ,‬ושם ברא"ש (סי' ה) הקשה‪ ,‬מה‬ ‫אלקינו בכל קראנו אליו'‪ ,‬ומאידך כתיב‬ ‫צריך האדם למידת רחמים קודם שיחטא‪.‬‬ ‫(ישעיה נה ו) 'דרשו ה' בהמצאו קראוהו‬ ‫ותירץ 'אף על פי שגלוי וידוע לפניו שסופו‬ ‫בהיותו קרוב' משמע שרק כאשר הוא‬ ‫לחטוא‪ ,‬מתנהג עמו במידת רחמים באשר‬ ‫קרוב ומצוי אפשר לקרוא ולהתפלל אליו‪,‬‬ ‫הוא שם'‪ ,‬ועוד תירץ שהרחמים קודם‬ ‫ותירצו חז"ל שביחיד נשמעת תפילתו של‬ ‫שיחטא נצרכים על חטא עבודה זרה‪,‬‬ ‫האדם בזמן שה' מצוי וקרוב‪ ,‬אבל בתפילת‬ ‫שבחטא זה מחשבת עבודה זרה הקב"ה‬ ‫הציבור הוא קרוב 'בכל קראנו אליו' בכל‬ ‫מצרפה למעשה (קידושין לט‪ ):‬כדכתיב (יחזקאל‬ ‫עת ובכל זמן‪ ,‬ואימתי הוא הזמן שהוא מצוי‬ ‫יד ה) 'למען תפוש את בית ישראל בליבם'‪,‬‬ ‫וקרוב להיות נענית תפילתו של היחיד‪,‬‬ ‫מכל מקום אע"פ שכבר חשב לעובדה‬ ‫אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום‬ ‫אפ"ה מתנהג עמו במידת הרחמים קודם‬ ‫הכיפורים‪ .‬וכדברי הרמב"ם (תשובה פ"ב‬ ‫שיחטא‪.‬‬ ‫ה"ו) 'אף על פי שהתשובה והצעקה יפה‬ ‫לעולם‪ ,‬בעשרה הימים שבין ראש השנה‬ ‫העטרת צבי זי"ע (הביאו הרה"ק‬ ‫זקה"ק‬ ‫ויום הכיפורים היא יפה ביותר ומתקבלת‬ ‫מקאמרנא זי"ע בהיכל הברכה פרשת‬ ‫קדושים דף קעז‪ ).‬תירץ‪ ,‬שהרחמים הנצרכים‬ ‫היא מיד‪ ,‬שנאמר דרשו ה' בהמצאו‪ ,‬במה‬ ‫קודם שיחטא הוא על דרך מאמר החסיד‬ ‫דברים אמורים ביחיד'‪.‬‬ ‫בחובות הלבבות (שער עבודת האלקים פ"ד)‬ ‫(עי' מהרש"א יבמות מט‪ :‬ערוך לנר‬ ‫המפרשים‬ ‫שאמר לתלמידיו‪' ,‬אילו לא היו לכם‬ ‫יבמות קה‪ ):‬תמהו על שינוי‬ ‫עוונות‪ ,‬הייתי מפחד עליכם ממה שהוא‬ ‫הלשון בפסוק זה מרישא לסיפא‪ ,‬שהתחיל‬ ‫גדול מן העוונות‪ ,‬אמרו לו מה הוא גדול מן‬ ‫בלשון רבים 'דרשו' וסיים בלשון יחיד 'יעזוב‬ ‫העוונות‪ ,‬אמר הגבהות והגאוה‪ ,‬כמו שאמר‬ ‫רשע דרכו ואיש און מחשבותיו'‪ ,‬כי לפי‬ ‫הכתוב (משלי טז ה) תועבת ה' כל גבה לב'‪,‬‬ ‫דברי חז"ל שהכתוב מדבר ביחיד היה לו‬ ‫וזהו הרחמים הנצרך קודם שיחטא כשסבור‬ ‫לומר ברישא 'דרוש' בלשון יחיד ולא בלשון‬ ‫האדם שאין בו חטא ונכנס בו גאוה‪ .‬ואפשר‬ ‫רבים‪.‬‬ ‫לבאר בעוד אופן מה הוא הרחמים שצריך‬ ‫האדם קודם שיחטא‪.‬‬ ‫בגמרא במסכת ראש השנה (דף‬ ‫איתא‬ ‫יז‪ ):‬לבאר מה שאנו מתחילים את‬ ‫מנהג ישראל בימים אלו לומר 'תשליך'‬ ‫אמירת סדר י"ג מידות של רחמים עם‬ ‫אצל ימים ונהרות להשליך שם‬ ‫ב' פעמים השם הוי"ה‪ ,‬שהענין בזה הוא‬ ‫עוונותינו להשתקע במצולות ים כל‬ ‫להורות כי 'אני הוא קודם שיחטא האדם‬ ‫חטאתינו‪ ,‬והוא על שם המקרא (מיכה ז ט)‬ ‫ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה‬ ‫אל‬ ‫באחרונה ביום מיתתו ומת בתשובתו כל‬ ‫'ותשליך במצולות ים כל חטאותם' (מהרי"ל‬ ‫עוונותיו נמחלין‪ ,‬והרי זה מבני העולם הבא‬ ‫הל' ר"ה אות ט)‪ ,‬ומקור המנהג הוא שנהגו‬ ‫שאין לך דבר שעומד בפני התשובה‪ ,‬אפילו‬ ‫זאת ביום ראש השנה עצמו‪ ,‬אלא שמי‬ ‫כפר בעיקר כל ימיו ובאחרונה שב יש לו‬ ‫שלא הספיק משלים זאת באחד מימי‬ ‫חלק לעולם הבא‪.‬‬ ‫עשי"ת‪ ,‬ויש להבין את עומק ענין מנהג זה‬ ‫של השלכת העבירות במצולות ים אצל‬ ‫הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע בעל קדושת‬ ‫המים דווקא‪.‬‬ ‫לוי ראו אותו פעם ביום הקדוש‬ ‫איך שמדד את קומתו [שהיה בעל קומה‬ ‫'לא מחשבותי מחשבותיכם'‬ ‫גבוהה] ופירש מה שאנו אומרים בתפילת‬ ‫ענין התשובה למעלה מהשגתנו‬ ‫יום הקדוש 'אנו מלאי עוון ואתה מלא‬ ‫רבינו יונה פותח את ספרו שערי תשובה‬ ‫רחמים'‪ ,‬שהכוונה היא שאנו אף אם 'אנו‬ ‫(שער ראשון אות א) 'מן הטובות אשר‬ ‫מלאי עוון'‪ ,‬אבל כמה כבר גדול המילוי‬ ‫היטיב השם יתברך עם ברואיו‪ ,‬כי הכין‬ ‫הזה‪ ,‬אף אם הוא מלא כל גופנו מכל‬ ‫להם הדרך לעלות מתוך פחת מעשיהם‬ ‫מקום כמה הוא גדול הגוף של אדם לערך‬ ‫ולנוס מפח פשעיהם‪ ,‬לחשוך נפשם מני‬ ‫גדולתך‪ ,‬שאין לגדולתך שיעור ו'אתה מלא‬ ‫שחת ולהשיב מעליהם אפו‪ ,‬ולמדם‬ ‫רחמים'‪ ,‬וא"כ יכול מילואו של גוף קטן‬ ‫והזהירם לשוב אליו כי יחטאו לו‪ ,‬לרוב‬ ‫כזה אף אם הוא מלא עוונות ליבטל הרבה‬ ‫טובו וישרו כי הוא ידע יצרם‪ ,‬שנאמר (תהלים‬ ‫והרבה פעמים בתתק"ס של מילואך שהוא‬ ‫כה ח) טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך'‪.‬‬ ‫מלא רחמים‪ .‬וכמו שהרה"ק הרבי ר' זושא‬ ‫טובה עצומה וחסד נשגב שאין לשער‬ ‫זי"ע אמר‪ ,‬שמעולם לא היה יהודי שעבר‬ ‫ולתאר עשה לנו אבינו שבשמים שהכין‬ ‫עבירה בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו‪ ,‬כי‬ ‫דרך תשובה לבת השובבה‪ ,‬מפני שהוא‬ ‫האדם נכשל בעבירה רק מתוך צער ודוחק‬ ‫צופה לרשע וחפץ בהצדקו‪ ,‬ואינו חפץ‬ ‫וטירוף הדעת הנובעים מחמת הסתרת‬ ‫במות המת כי אם בשובו מדרכו וחיה‪ ,‬כי‬ ‫אור פני ה'‪ ,‬וכאמור בפרשתן (לא יח) 'ואנכי‬ ‫הקב"ה הוא אין סוף ואי אפשר להשיג את‬ ‫הסתר אסתיר פני'‪ ,‬ולכן ימינו של השי"ת‬ ‫מידותיו ודרכי הנהגתו מאחר שאין לו גוף‬ ‫פשוטה תמיד לקבל שבים‪ ,‬ועומד ומצפה‬ ‫ולא ישיגוהו משיגי הגוף‪ .‬וכן פסק הרמב"ם‬ ‫ומייחל לרגע הנכסף שהנקודה הפנימית‬ ‫כמה פעמים (תשובה פ"א ה"ג‪ ,‬פ"ב ה"א‪ ,‬פ"ג‬ ‫בליבו של היהודי תתעורר וישוב בתשובה‬ ‫הי"ד)‪ ,‬שהתשובה מכפרת על כל העבירות‪,‬‬ ‫שלמה אליו‪.‬‬ ‫ואפילו רשע ועבר כל ימיו ועשה תשובה‬ ‫בל‬ ‫תשובה שלמה בעשרת הימים מראש‬ ‫דברי אמת (ליקוטים תהלים בסופו)‬ ‫בספר‬ ‫השנה עד יוה"כ שיקבלם בתשובה שלמה‬ ‫הביא הרבי מלובלין זי"ע‬ ‫לפניו'‪ .‬כי אבינו אב הרחמן עומד ומייחל‬ ‫מה ששמע מהרה"ק הרבי ר' שמעלקא‬ ‫לקבל תשובת כל אדם מישראל‪ ,‬ואל לו‬ ‫מניקלשבורג זי"ע דהנה השי"ת אומר‬ ‫לאדם לחשוב חשבונות העבר ולהתייאש‬ ‫לכנסת ישראל תחילה 'שובו אלי' ואח"כ‬ ‫מכח התשובה‪ ,‬אלא בימים מאירים אלו‬ ‫'אשובה אליכם' (מלאכי ג ז)‪ ,‬ואילו כנסת‬ ‫שבהם מאיר הי"ג מידות של רחמים יש‬ ‫ישראל משיבה 'השיבנו ה' אליך ונשובה'‬ ‫לפתוח את ליבו כפתחו של אולם בדבקות‬ ‫(איכה ה כא)‪ ,‬והנה הקב"ה חפץ חסד הוא‬ ‫והתקרבות להשי"ת‪.‬‬ ‫ויחזיר אותנו בעצמו בתשובה‪ ,‬ובקשתינו‬ ‫(פרע"ח שער תפילות ר"ה‬ ‫האר"י הקדוש‬ ‫'השיבנו ה' אליך' בעצמו להיות 'ונשובה'‪,‬‬ ‫פ"ז) תיקן לומר בכל עשרת ימי‬ ‫שהלא השי"ת הוא הכל יכול שיהיה‬ ‫התשובה מזמור 'ממעמקים קראתיך'‪,‬‬ ‫באתערותא דלעילא ובכל זאת יהיה נקרא‬ ‫כי בכל יום מאלו העשרה ימים מתעורר‬ ‫כאילו היא נעשית באתערותא דלתתא‪,‬‬ ‫ומתגלה אחד מעשרה עמקים הנזכר‬ ‫וכל זאת מצד גודל טובו וחסדו של אבינו‬ ‫בספר יצירה‪ ,‬ויש שנשמתו האלקית לא‬ ‫אב הרחמן החפץ לצדקנו ולטהרנו כימי‬ ‫נפגמה כל כך ואינו מכוסה בהרבה כיסויים‬ ‫קדם‪.‬‬ ‫והסתרות‪ ,‬אזי מיד ביום ראש השנה כאשר‬ ‫מתגלה העומק הראשון מאירה נשמתו‬ ‫'ממעמקים קראתיך ה''‬ ‫התגלות עומק נשמת ישראל בימים אלו‬ ‫באור יקרות ומתקרב להשי"ת‪ .‬אמנם‬ ‫יש שנשמתם מכוסה ומלובשת בכיסויים‬ ‫בימים אלו של עשרת ימי תשובה עלינו‬ ‫ולבושים יותר המסתירים מנשמתו את‬ ‫לנצל כל רגע ורגע שהם יקרים‬ ‫האור פני מלך חיים‪ ,‬ולפי רוב הכיסויים‬ ‫כמו אבנים טובות‪ ,‬ולהתעורר ברגשי‬ ‫צריך לגלות יותר עומקים כדי שתאיר‬ ‫תשובה וחרטה על כל מעשי העבר שלא‬ ‫נשמתו להתקרב אליו יתברך‪ ,‬וכך הוא‬ ‫היו כרצון השי"ת‪ ,‬ואיתא בתנא דבי‬ ‫עד היום העשירי יום הקדוש שבו נתגלה‬ ‫אליהו (זוטא פרק כב) 'מפני מה נתנה קורת‬ ‫העומק העשירי לכל איש מישראל‪ ,‬וכל‬ ‫רוח בעשרת הימים מראש השנה ועד יום‬ ‫נשמה ונשמה מתעוררת ונדלקת באור‬ ‫הכפורים כנגד עשרה נסיונות שנתנסה‬ ‫יקרות של דבקות בהשי"ת‪ ,‬כי ביום זה‬ ‫אברהם אבינו ונמצא שלם בכולן‪ ,‬לפיכך‬ ‫אנחנו דומים למלאכים בריבוי התפילות‬ ‫נתן הקב"ה לישראל עשרת הימים שבין‬ ‫והעינויים והשי"ת מוחל לעוונותינו‪.‬‬ ‫ראש השנה ליום הכיפורים‪ ,‬שאם יעשו‬ ‫גל‬ ‫חז"ל לבאר הלשון 'נעשה' בלשון רבים מה‬ ‫מחסדי מלך מוחל וסולח שעושה כל‬ ‫שלא נאמר כן בכל מעשה בראשית‪ ,‬ורש"י‬ ‫טצדקי ותחבולות כדי להמציא‬ ‫(ד"ה נעשה) פירש שלא נמנע הכתוב מללמד‬ ‫לאדם דרך תשובה‪ ,‬ואפילו מי שכבר ירד‬ ‫דרך ארץ ומדת ענוה‪ ,‬שיהא הגדול נמלך‬ ‫עד לשאול תחתית חותר לו חתירה‪ ,‬כמו‬ ‫ונוטל רשות מן הקטן‪ .‬אבל האר"י הקדוש‬ ‫שכתב הרה"ק הישמח ישראל מאלכסנדר‬ ‫ביאר (ליקוטי תורה פרשת כי תשא ד"ה ועתה הורד‬ ‫זי"ע (פרשת וירא אות י‪ ,‬חנוכה אות לח) בשם אביו‬ ‫עדיך) 'שרצה המאציל העליון שיתנו כל חלק‬ ‫הרה"ק ר' יחיאל זי"ע שאמר בשם הרה"ק‬ ‫מהבריאה ברצונם לבריאת האדם‪ ,‬כדי‬ ‫מהר"ש מבעלזא זצללה"ה זי"ע‪ ,‬על הכתוב‬ ‫שכולם ירחמו עליו‪ ,‬ואם יחטא יפגום בכל‬ ‫(שמואל א' ב ו) 'מוריד שאול ויעל'‪ ,‬שהקב"ה‬ ‫העולם וכולם יבקשו רחמים עליו‪ ,‬ואם יזכה‬ ‫חושב עצות אף להטובע בעומק אבדון‬ ‫יגילו וישמחו בו כולם‪ ,‬ועל כן אמר 'נעשה'‬ ‫שאין מדרגה פחותה ממנה‪ ,‬אם מבטן‬ ‫בלשון רבים שנתייעץ בפמליא שלו עליונים‬ ‫שאול יצעק אל ה' להעלות נפשו להאירה‪,‬‬ ‫ותחתונים שיתנו כולם חלקם ברצונם בו‬ ‫אזי הוא 'מוריד שאול' הקב"ה ברוב רחמיו‬ ‫וכן היה והשיג חלקו מכולם'‪ .‬והוא טובה‬ ‫משפיל ומעמיק השאול יותר‪ ,‬וממילא‬ ‫גדולה ועצומה שאין לשער ולהשיג‪ ,‬שכיון‬ ‫עדיין אינו בדיוטא התחתונה שלא יהיה לו‬ ‫שנברא האדם מכל חלקי הבריאה‪ ,‬אזי‬ ‫תקוה ח"ו‪' ,‬ויעל' ויכול לעלות למעלה כי‬ ‫כאשר חטא לא היה זה רק אשמתו היחידה‬ ‫אינו בדיוטא התחתונה כמקדם‪ ,‬כי בחסדי‬ ‫אלא כל הבריאה היו שותפים בזה‪ ,‬וכולם‬ ‫ה' חושב עצות ותחבולות לכל חי ולהשיב‬ ‫נפש הישראלי אף ממצולות ים‪ .‬ואף שלפי‬ ‫היו צריכים לבקש רחמים על עצמם‪ ,‬וזה‬ ‫דעת האדם נדמה לו שכבר נגזר מארץ‬ ‫היה המתקה גדולה האיך היה יכול אדם‬ ‫החיים‪ ,‬אולם לא כמחשבותיכם מחשבותי‪,‬‬ ‫הראשון לשוב בתשובה שלמה‪.‬‬ ‫עד כדי כך מגיעה טובתו וחסדו של אבינו‬ ‫בזה יבואר הכתוב 'דרשו ה' בהמצאו'‬ ‫שבשמים שמחזר וחפץ בצדקתו של האדם‬ ‫בלשון רבים‪ ,‬כי הגם שהכתוב איירי‬ ‫שישוב אליו ולא ידח ממנו נידח‪.‬‬ ‫ביחיד שחטא‪ ,‬אבל האמת הוא שהיחיד‬ ‫אינו יחיד לעצמו אלא כל הבריאה הם‬ ‫'דרש"ו ה' בהמצאו'‬ ‫כל חלקי הבריאה מסייעים לשוב בתשובה‬ ‫חלק ממנו‪ ,‬ואם הוא חטא הרי כל הבריאה‬ ‫חטאה עמו וכולם צריכים לבקש רחמים על‬ ‫עוד טובה גדולה עשה השי"ת עם נשמות‬ ‫עצמם‪ .‬ובזה יבואר המעשה ברבי אלעזר‬ ‫ישראל‪ ,‬דהנה בשעת בריאת האדם‬ ‫בן דורדיא (ע"ז יז‪ ).‬בשעת שביקש לשוב‬ ‫נאמר (בראשית א כו) 'נעשה אדם'‪ ,‬וכבר עמדו‬ ‫דל‬ ‫הצד של המצוות מכרעת למטה והיינו‬ ‫בתשובה אמר 'הרים וגבעות בקשו עלי‬ ‫מטה כלפי חסד‪.‬‬ ‫רחמים'‪' ,‬שמים וארץ בקשו עלי רחמים'‪,‬‬ ‫ומבאר הקדושת לוי ליישב שתי הדעות‪,‬‬ ‫'חמה ולבנה בקשו עלי רחמים'‪' ,‬כוכבים‬ ‫'שידוע כל איש מישראל רוצה‬ ‫ומזלות בקשו עלי רחמים'‪ ,‬וכי מה עלה‬ ‫לחסות תחת כנפי השכינה תמיד וכמו שיסד‬ ‫על דעתו שהם יבקשו עליו רחמים על‬ ‫הפייט הכל חפצים ליראה את שמך‪ ,‬ומי‬ ‫מה שהוא חטא‪ .‬אמנם על פי דברי האר"י‬ ‫מעכב שאור שבעיסה‪ ,‬והנה באם שירחם‬ ‫הקדוש הנ"ל אתי שפיר‪ ,‬כי מאחר שהוא‬ ‫ה' את שארית עמו ישראל ויסיר מהם היצר‬ ‫כלול מכל הבריאה נמצא שכולם נטלו חלק‬ ‫הרע אזי יהיה רצונם תמיד לירא מלפני‬ ‫בעבירות שעבר‪ ,‬וכאשר נתעורר האדם‬ ‫השם יתברך בגין דהוא רב ושליט ושרשא‬ ‫לשוב בתשובה מבקש עזר וסיוע מכל חלקי‬ ‫לכל עלמין‪ .‬והנה מובא בגמרא על שלשה‬ ‫הבריאה שבו כי גם המה צריכים לבקש‬ ‫הקדוש ברוך הוא מתחרט ואחד מהג' על‬ ‫רחמים על עצמם‪ ,‬וכולם כאחד יצעקו‬ ‫היצר הרע‪ .‬והנה בזה הטענה באנו לפני‬ ‫ויבקשו רחמים מלפני כסא הכבוד‪ ,‬והשי"ת‬ ‫השם יתברך לאמר לפניו מה אשמים אנחנו‬ ‫מקבל התפילה כמו תפילת הרבים‪.‬‬ ‫על בגדינו ואשמותינו הלא אתה גרמת לנו‬ ‫מה פשענו ומה חטאנו לפניך סור נא מעלינו‬ ‫'ותשליך במצולות ים'‬ ‫חיזוק גדול לתשובה הנלמד מהמים‬ ‫היצר הרע ואז בוודאי נעבוד אותך ביראה‬ ‫ופחד תמיד‪ ,‬וכשמוע הרחמן הגדול טענות‬ ‫בספה"ק קדושת לוי (לשבת שובה) ביאר‬ ‫בניו אז ירום רחמנותו יתברך נושא את‬ ‫הכתובים (מיכה ז יח‪-‬יט) 'מי אל‬ ‫העוונות למעלה מאתנו והמצוות נשאר‬ ‫כמוך נושא עוון ועובר על פשע לשארית‬ ‫אצלינו להיותם מליץ יושר בעדינו להשפיע‬ ‫נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד‬ ‫לנו רב טוב הצפון‪ .‬וזהו שאמר הכתוב מי‬ ‫הוא ישוב ירחמנו יכבוש עוונותינו ותשליך‬ ‫אל כמוך נושא עוון‪ ,‬דהיינו מי אל גדול כה'‬ ‫במצולות ים כל חטאותם'‪ ,‬ואיתא בגמרא‬ ‫אלקי ישראל אשר מתנהג במידותיו תמיד‬ ‫(ר"ה יז‪ ).‬על זה 'חד אמר נושא'‪ ,‬פירוש נושא‬ ‫במידה טובה וישרה‪ ,‬דהיינו שהעוונות‬ ‫העוונות בכף מאזנים והקדוש ברוך הוא‬ ‫נושא מאתנו למעלה למעלה ואז הזכויות‬ ‫ברוב רחמיו וחסדיו מטה כלפי חסד‪ ,‬דהיינו‬ ‫נשאר אצלינו למליץ טוב בעדנו לפניו‬ ‫שנושא הצד עבירות למעלה ואז מכריע‬ ‫יתברך‪ .‬וזהו שאמר הכתוב ישוב ירחמנו‪,‬‬ ‫ממילא הזכיות‪' .‬וחד אמר כובש'‪ ,‬דהיינו‬ ‫דהיינו שהתשובה אשר הם עושים מאהבה‬ ‫שכובש את הכף של העבירות ואז ממילא‬ ‫הל‬ ‫השי"ת דעת את כל החוטאים שידעו שעל‬ ‫אז היא גורמת שיכבוש עונותינו למטה‬ ‫ידי התשובה נעשה הבעל תשובה מרוצה‬ ‫והחטאים ישליך במצולת ים'‪.‬‬ ‫ומקורב כמו קודם החטא ממש‪ ,‬והשם‬ ‫יש לומר לפי זה‪ ,‬שהשי"ת עשה פועל‬ ‫הוי"ה לאחר שיחטא הוא בדומה ממש‬ ‫דמיוני על ענין זה במה שהבדיל בין‬ ‫להשם הוי"ה שקודם שיחטא ואין כל חילוק‬ ‫מים עליונים למים התחתונים‪ ,‬כי המים‬ ‫ביניהם‪ ,‬כי במקום שבעלי תשובה עומדים‬ ‫הזידונים יכולים למשוך את האדם לתוך‬ ‫אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד (ברכות לד‪.):‬‬ ‫תאוות וחומריות העולם הזה כמאמר‬ ‫וכלשונו הזהב של הרמב"ם (הלכות תשובה פ"ז‬ ‫הכתוב (תהלים לב ו) 'על זאת יתפלל כל חסיד‬ ‫ה"ו‪-‬ז) 'גדולה תשובה שמקרבת את האדם‬ ‫רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו'‪ ,‬והמים‬ ‫לשכינה‪ ,‬אמש היה זה שנאוי לפני המקום‬ ‫התחתונים בכו 'אנן בעינן למיהוי קריבא‬ ‫משוקץ ומרוחק ותועבה והיום הוא אהוב‬ ‫קמי מלכא' (תיקו"ז תיקון ה יט‪ ,):‬והשי"ת‬ ‫ונחמד קרוב וידיד‪ .‬כמה מעולה מעלת‬ ‫הגביה את המים העליונים ורמז בזה שעי"ז‬ ‫התשובה‪ ,‬אמש היה זה מובדל מה' אלקי‬ ‫יהיה מציאות להיות הגבהת העוונות כמו‬ ‫ישראל‪ ,‬צועק ואינו נענה ועושה מצוות‬ ‫כן‪ .‬לטעם זה אומרים תשליך אצל המים‬ ‫וטורפין אותן בפניו‪ ,‬והיום הוא מודבק‬ ‫להשליך במצולות ים כל חטאתינו‪ ,‬כדי‬ ‫בשכינה צועק ונענה מיד ועושה מצוות‬ ‫לעורר פעולה זאת שעשה השי"ת בשעת‬ ‫ומקבלין אותן בנחת ושמחה‪ ,‬ולא עוד אלא‬ ‫הבריאה להגביה דבר מהתחתונים עד אליו‬ ‫שמתאווים להם'‪.‬‬ ‫בעליונים ובזה אנו זוכים בדין ונמתקים כל‬ ‫הדינים מעל בני ישראל‪.‬‬ ‫'כל אשר תמצא לעשות עשה'‬ ‫הזכיה הגדולה בקיום המצוות בעוה"ז‬ ‫זהו השם הוי"ה שם הרחמים שנצרך לו‬ ‫כתב בחתם סופר (פרשת ויצא ד"ה ויפגע) גבי‬ ‫לאדם גם קודם שיחטא‪ ,‬כי אילו היה‬ ‫אכילת קדשים אנחנו מונים יום‬ ‫רק שם הוי"ה אחד לרחמים לאחר שיחטא‬ ‫ואחר כך לילה‪ ,‬כי לילה הולך אחר היום‬ ‫היה עולה על דעת החוטא לחשוב הרי אני‬ ‫(חולין פג‪ ,).‬והנה קדשים מרמזים על צדיקים‬ ‫חוטא ופושע‪ ,‬והגם שהשי"ת מרחם עלי‬ ‫גמורים קדושי עליונים‪ ,‬אשר יפה להם‬ ‫ברוב רחמיו ונתן שם הוי"ה לאחר החטא‪,‬‬ ‫שעה אחת במצוות ומעשים טובים בעולם‬ ‫אבל מכל מקום אין זה כאותה מדרגה‬ ‫הזה מכל חיי עולם הבא (אבות פ"ד מי"ז)‪ ,‬מפני‬ ‫ממש כמו קודם החטא‪ ,‬לכן נתן שם הוי"ה‬ ‫גודל אהבת המצוות שיכולים לעשות בהם‬ ‫אף קודם שיחטא הגם שאכן אליבא דאמת‬ ‫נחת רוח ליוצרם‪ ,‬וזה להם עונג גדול מה‬ ‫אין צריך אותו לפני החטא‪ ,‬אבל בכך לימד‬ ‫ול‬ ‫אצלו לילה אחר היום‪ ,‬וכעת בא הזמן של‬ ‫שיוכלו לעבוד את יוצרם‪ ,‬וכשמגיע זמנם‬ ‫לילה שצריך להסתלק מן העולם‪ ,‬לכן‬ ‫להפטר מן העולם אע"פ שיודעים שיכנסו‬ ‫'וילך' הוא 'וי לך' שהיה לו וי וצער גדול‬ ‫לאור עולם הרי זה בעיניהם כהולך מאור‬ ‫ועמוק שצריך לעזוב את העולם הזה שיכול‬ ‫לחושך כי אינו יכול לעשות רצון קונו עוד‪.‬‬ ‫לעשות בו נחת רוח להבוכ"ע בכל עת ורגע‪,‬‬ ‫כמו שמסופר (עליות אליהו הערה קיז) על הגר"א‬ ‫לכן הלך לבית המדרש לחטוף עוד מעט‬ ‫זצ"ל שלפני הסתלקותו לעולם העליון‬ ‫לימוד התורה וקיום מצוות‪ .‬ודיבר משה‬ ‫אחז בציציותיו ובכה בכי רב‪ ,‬והסביר על‬ ‫אל כל ישראל לאמר‪ ,‬הביטו וראו בן מאה‬ ‫שאני עוזב עולם כזה יקר‪ ,‬כי בפרוטה אחת‬ ‫ועשרים שנה אנכי היום והגיע זמני להיפטר‬ ‫אפשר לקנות ציצית ולקיים בכל רגע מצות‬ ‫מן העולם‪ ,‬על כן השכילו לנצל כל רגע ורגע‬ ‫ציצית ששכרה גדול מאוד‪ ,‬ולכן עתה שאני‬ ‫שאתם חיים על האדמה שאפשר לעשות‬ ‫עולה לעולם העליון שאי אפשר לעשות בו‬ ‫בו ריבוי עצום של מצוות ומעשים טובים‬ ‫מצוות ומעשים טובים כי במתים נעשה‬ ‫ולהביא נחת רוח ותענוג נפלא למעלה‪,‬‬ ‫האדם חפשי מן התורה והמצוות‪ ,‬אני‬ ‫והגם שמשה רבינו ידע היטב כמה שכר וגן‬ ‫בוכה על שאני עוזב עולם כזה יקר‪ ,‬אם‬ ‫עדן מצפה לו בעולם העליון‪ ,‬אבל לא באלה‬ ‫כן לדידהו הוה יום תחילה היינו עולם הזה‬ ‫היה חפץ כי עיקר תענוגו היה במה שיכול‬ ‫ואח"כ לילה לעולם הבא‪ .‬מה שאין כן אצל‬ ‫לעשות רצון ה'‪.‬‬ ‫שאר בני העולם הוא להיפך‪ ,‬שעולם הזה‬ ‫דומה להם ללילה כי מתייגעים להכניע‬ ‫'ואני תפלתי עת רצון'‬ ‫תפלות ותחנונים על הגאולה השלמה‬ ‫ולנצח את יצרם כדי לשמור את מצוות ה'‪,‬‬ ‫אנו עומדים בתחילת השנה של תשפ"ו‪,‬‬ ‫וקיום התורה והמצוות הוא אצלם בעצלות‬ ‫והזכרנו בראש השנה קודם תקיעת‬ ‫וכבדות‪ ,‬והם מצפים לתשלום גמול שיקבלו‬ ‫שופר מה שדרש הרה"ק מסאטמאר זי"ע‬ ‫על יגיעתם בעולם הבא הוא להם בבחינת‬ ‫קודם כל נדרי ובהושענא רבה בשנת‬ ‫יום‪ ,‬ולהם יפה שעה אחת קורת רוח בעולם‬ ‫תשכ"ו‪ ,‬והזכיר מה שאמר זקינו הרה"ק‬ ‫הבא מכל חיי העולם הזה (אבות שם)‪.‬‬ ‫הישמח משה זי"ע שאמר (דרשות לר"ה אות ט‬ ‫זה שאמרה התורה 'וילך משה וידבר את‬ ‫ד"כ ע"ג) על פי מה שכתוב בזוהר הקדוש‬ ‫הדברים האלה אל כל ישראל' וגו'‪,‬‬ ‫(ח"א קיז‪ ).‬שבכל שישים שנה יש התעוררות‬ ‫וכדברי התרגום יונתן שמשה רבינו הלך‬ ‫הגאולה‪ ,‬ועיי"ש שהאריך בזה לעורר אז‬ ‫לבית אולפנא ‪ -‬לבית המדרש‪ ,‬וטעם הדבר‬ ‫בימיו שהיה שנת השישים לפי חשבונו‬ ‫כי משה רבינו שהיה בבחינת קדשים היה‬ ‫זל‬ ‫האלה שנעשו בעה"ב ועושים ככל העולה‬ ‫שהוא שנה המסוגל אל הגאולה‪ ,‬והרעיש‬ ‫על רוחם‪.‬‬ ‫הרה"ק מסאטמאר שכידוע שנת תרס"ו‬ ‫על כך בסליחות אנו מתחננים סליחות‬ ‫היה שנת פקידה לגאולה‪ ,‬עד שהרה"ק‬ ‫'מרן דבשמיא לך מתחננן כבר שביא‬ ‫משינאווא זי"ע הבטיח שבשנה ההוא‬ ‫דמתחנן לשבויה'‪ ,‬ובזמננו אלה אין זה‬ ‫יבוא הגואל צדק‪ ,‬אלא שבעוון הדור נדחה‬ ‫כמשל ומליצה אלא פשוטו כמשמעו‪ ,‬צריך‬ ‫הדבר‪ ,‬ושנה זו שנת תשכ"ו הוא שישים‬ ‫להתחנן אצל השובים שיתנו לצאת מבית‬ ‫שנה משנת תרס"ו‪ ,‬וכפי הנראה הוא שנה‬ ‫הכלא להתפלל ביום ראש השנה בבית‬ ‫שמסוגל לגאולה‪ ,‬ואין שום הוה אמינא‬ ‫המדרש ככל יהודי‪ ,‬ריבונו של עולם היאך‬ ‫בעולם שנצטרך לחכות עוד שישים שנה‪,‬‬ ‫יכול אתה לראות ולהביט על דבר נורא‬ ‫והרעיש אז שלא יקלקלו את הזמן ח"ו ולא‬ ‫זה‪ .‬על כן עלינו לזעוק בקול גדול 'כולהון‬ ‫ירפו בשעת הכושר ההיא‪.‬‬ ‫בני שביא בכספא מתפרקין‪ ,‬ועמך ישראל‬ ‫מורי ורבותי!! הנה כעת אנו עומדים‬ ‫ברחמי ובתחנוני‪ ,‬הב לן שאילתין ובעותין‬ ‫בשנת תשפ"ו שישים שנה אחר‬ ‫דלא נהדר ריקם מן קדמך'‪.‬‬ ‫שנת תשכ"ו‪ ,‬בוודאי לא חלם הרה"ק‬ ‫כל אחד מישראל מתקרב בימים אלו‬ ‫מסאטמאר ולא עלתה על דעתו שכעבור‬ ‫אל השי"ת בהתעוררות הלב‪ ,‬ויש‬ ‫שישים שנה מהדרשה ההיא עדיין נהיה‬ ‫לומר בעוד אופן טעם אמירת תשליך אצל‬ ‫שקועים בגלות המר‪ ,‬ונהיה נרדפים על ידי‬ ‫המים דווקא‪ ,‬כי הגם שבדבר יבש קיימא‬ ‫רשעי ישראל על קיום התורה והמצוות‪,‬‬ ‫לן שאין בישול אחר בישול‪ ,‬אבל במים יש‬ ‫וכבר עשרות שנים לא היה מצב כזה שישבו‬ ‫בישול אחר בישול (ראה שו"ע או"ח סי' שיח ס"ד)‪,‬‬ ‫בני ישראל בכלא על קיום תורה ומצוות‪,‬‬ ‫וכל יהודי יכול להתחדש שוב ולהתבשל‬ ‫יען כן עלינו לזעוק ולהרעיש עולמות‬ ‫ולהתחמם בהגעלה וליבון בטהרה גמורה‬ ‫שבהאי שתא נזכה שכבר ת'היה ש'נת‬ ‫אליו יתברך‪ ,‬ולרמז זה הולכים אצל‬ ‫פ'קידה ו'דאית‪ ,‬כנרמז בראשי תיבות של‬ ‫המים‪ .‬הבה נבקש ונתחנן ונקיים 'דרשו‬ ‫תשפ"ו‪ ,‬ובשנה זו אנו חייבים להיגאל ויהיה‬ ‫ה' בהמצאו'‪ ,‬שכבר יתגדל ויתקדש שמיה‬ ‫סוף וקץ לכל הרשעים ורודפי הדת‪ .‬והגם‬ ‫רבא‪ ,‬ויתבטלו כל המעיקים והרודפים את‬ ‫שכתוב ואנכי הסתר אסתיר פני‪ ,‬אבל כבר‬ ‫בני ישראל‪ ,‬ויעביר ממשלת זדון מן הארץ‪,‬‬ ‫היה די והותר וכשל כח הסבל מהסתר זה‪,‬‬ ‫ויוציא את כל הבני שביא ברחמי ותחנוני‪,‬‬ ‫ויכירו וידעו כל יושבי שאתה בעל העולם‬ ‫וימלא כל משאלותינו לטובה‪ ,‬ורק דבר‬ ‫ושליט ומושל‪ ,‬ולא הפוקרים והרשעים‬ ‫חל‬ ‫בכל העניינים‪ ,‬חיי בני ומזוני רוויחי‪ ,‬שנוכל‬ ‫אחד יכול לחיותינו ולחזקנו כאשר תבוא‬ ‫לעבוד את השי"ת מתוך נחת והרחבה‬ ‫הישועה ויתקיים 'ותמלוך אתה הוא ה'‬ ‫אלקינו מהרה לבדך על כל מעשיך‪ ,‬וידע‬ ‫ושמחה גדולה‪ ,‬ובהאי שתא נזכה לראות‬ ‫כל פעול כי אתה פעלתו ויאמר כל אשר‬ ‫הישועה הגדולה בביאת משיח צדקנו‬ ‫נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו‬ ‫במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫בכל משלה'‪ ,‬ויהי רצון שיושפע שפע גדול‬ ‫טל‬ ‫שיחות קודש‬ ‫דרשת התעוררות לפני כל נדרי‬ ‫יום הקדוש תשפ"ו‬ ‫'לפני ה' תטהרו'‬ ‫התעוררות לעבודת התשובה והתפילה ביום הקדוש‬ ‫ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני הוי"ה תטהרו (ויקרא‬ ‫כי‬ ‫טז ל)‪.‬‬ ‫נצבים היום כולנו בליל הקדוש והנורא בשנה‪ ,‬ביום הקדוש יום הכיפורים‪,‬‬ ‫אנו‬ ‫וכמובא בתנא דבי אליהו (רבה פרק א)‪' :‬ימים יוצרו ולא אחד בהם‪ ,‬זה יום‬ ‫הכיפורים לישראל‪ ,‬לפי שהיתה שמחה גדולה לפני הקב"ה שנתנו באהבה רבה‬ ‫לישראל וכו'‪ ,‬ולא זו בלבד אלא בשעה שהוא מוחל לעוונותיהן של ישראל אין‬ ‫מתעצב בלבבו אלא שמח שמחה גדולה'‪.‬‬ ‫במשנה (יומא פה‪' ):‬אמר ר' עקיבא‪ ,‬אשריכם ישראל‪ ,‬לפני מי אתם מטהרין‬ ‫נאמר‬ ‫ומי מטהר אתכם‪ ,‬אביכם שבשמים שנאמר (יחזקאל לו כה) וזרקתי עליכם מים‬ ‫טהורים וטהרתם‪ ,‬ואומר (ירמיה יז יג) מקוה ישראל ה'‪ ,‬מה מקוה מטהר את הטמאים‬ ‫אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל'‪.‬‬ ‫ורבותי! עומדים אנו עתה בשעה ובזמן הנורא בשנה‪ ,‬זמן שניתן לכלל‬ ‫מורי‬ ‫לישראל במתנה‪ ,‬ונמצאים אתנו כאן אבותינו ורבותינו הקדושים שירדו‬ ‫משמי שמים‪ ,‬כדברי החתם סופר (דרשות דף ש"נ טו"ג ד"ה אשר) שהאבות מגיעים מהעולם‬ ‫העליון להשתתף עמנו בתפילות היום הקדוש הזה‪ ,‬ועלינו להתעורר כעת בתשובה‬ ‫גדולה ובתפילות ותחנונים‪.‬‬ ‫מ‬ ‫הרה"ק‬ ‫מצאנז זי"ע בספה"ק דברי חיים (ליום כיפור ד"ה בפסוק) מעורר בקדשו על גודל‬ ‫יקרת זמן זה‪ ,‬ומהות עבודתינו בשעה נעלה זו כאשר כל לבב שואף זורח‬ ‫לשוב אל צור מחצבתו לידבק במקור חיותו ב"ה בנקיון הלב ולהיטהר לפני ה'‬ ‫כראוי‪ ,‬וזלש"ק‪:‬‬ ‫הבורא ב"ה וב"ש נתן לנו יום מחילה יום הכיפורים‪ ,‬והוא בגדר למעלה‬ ‫'הנה‬ ‫מהזמן‪ ,‬כי יום הכיפורים אינו מיוחד במנין ימי השנה כמבואר בספרים‬ ‫הקדושים‪ ,‬והוא המחבר הזמן הנקרא יום אחד וכמבואר במדרש בראשית (בר"ר ג‬ ‫ח)‪ ,‬וזה שהשם יתברך ויתעלה מעורר עלינו רחמים רבים ואנו עושים עי"ז תשובה‬ ‫מעומקא דליבא‪ .‬וכאשר אנו רואים בחוש שלכל איש מישראל בא ההתעוררות‬ ‫תשובה ביום הכיפורים מעומקא דליבא‪[ ,‬זולת הפוקרים אשר לא מבני ישראל המה]‪,‬‬ ‫ולזה לכפר לפני ה'‪ ,‬למעלה מעלה מעומקא דליבא יבוא התעוררות התשובה כדי‬ ‫לכפר עליכם ותטהרו'‪.‬‬ ‫שם בדבריו (ד"ה בפסוק כי)‪' :‬הנה ידוע שרצון כל אחד ואחד מישראל לעשות‬ ‫ועוד‬ ‫רצון קונו‪ ,‬אך שאור שבעיסה והחומר מתאווה ונתבלבל השכל‪ .‬וה' ברוב‬ ‫רחמיו נתן לנו תורתו הקדושה ומצוותיו הישרים‪ ,‬ונתן לנו יום אחד בשנה לכפר‬ ‫על חטאותינו‪ ,‬ונפלו התאוות ומחשבות זרות וישוב הדעת למקומו‪ ,‬ולזה אז נפקחו‬ ‫עיני העוורים כיצד יעשו תשובה על מעשיהם כל השנה‪ ,‬ולכן אז נתגבר כח‬ ‫התשובה‪ ,‬כידוע המנהג בכל ישראל שבערב יום הכיפורים סמוך לעת ערב אפילו‬ ‫פחותי ערך מעוררים למאוד במסירות נפש לה' בתשובה‪ ,‬כי אז נתבטל כמעט כח‬ ‫התאוות והחומר ואז נפקחו עיני אדם ורואה האיך סר מן הדרך הישר'‪.‬‬ ‫באמת עיקר התשובה היא אז להתדבק ביוצרו‪ ,‬ולא זה בלבד לקבל עליו שלא‬ ‫'אך‬ ‫לחטוא ח"ו עוד‪ ,‬רק יוסיף אומץ בתורה ועבודה לפי שכלו אין לשער‬ ‫במסירות נפש'‪.‬‬ ‫מאמר הכתוב‪ ,‬ביום הזה‪ ,‬בעיצומו של יום הוא כח מאת הבורא ב"ה וב"ש‪,‬‬ ‫'וזה‬ ‫לכפר מכל חטאתיכם‪ ,‬היינו התאוות והחומריות שמקרי חטאי האדם וחסרונו‪,‬‬ ‫לפני ה' תטהרו‪ ,‬היינו שאתה צריכים לעורר לאחר התעוררות דלעילא כנ"ל‪ ,‬אתם‬ ‫תטהרו לפני ה'‪ ,‬היינו בפנימית נפשותיכם שהוא לפני ה''‪ ,‬עכד"ק‪.‬‬ ‫בכל עשרת ימי תשובה את הפסוק (תהלים קל ג) 'אם עוונות תשמור קה הוי"ה‬ ‫אמרנו‬ ‫מי יעמוד'‪ ,‬ויש לרמז בזה שאומרים אנו להשי"ת‪ ,‬אם עוונות תשמו"ר‪,‬‬ ‫אמ‬ ‫תשמו"ר מלשון 'משמרת' שהיא מסננת בלשון חז"ל (אבות פ"ה מט"ו‪ ,‬שבת קט‪ .‬וברש"י‬ ‫שם)‪ ,‬שמוציאה את היין וקולטת את השמרים‪ .‬ומעוררים אנו ואומרים‪ ,‬אבינו‬ ‫שבשמים! אם תסנן את העבירות של עם ישראל תראה שאין בהם כלום מחטא‪ ,‬כי‬ ‫לא היתה שום כוונה לחטוא מרצון ומפנימיות הלב ח"ו‪ ,‬והכל היה רק מכח היצר‬ ‫הרע העומד לנגדנו תמיד‪ ,‬ומחמת כל הטרדות והבלבולים העוברים על האדם‬ ‫המוציאים אותו מדעתו ל"ע‪.‬‬ ‫הרבי ר' אלימלך זי"ע בתפילתו 'כי לא במרד ובמעל חלילה וחלילה‬ ‫כדברי‬ ‫מרינו את פיך ודברי תורתך ומצוותיך‪ ,‬כי אם מרוב היצר הבוער בקרבנו‬ ‫תמיד‪ ,‬לא ינוח ולא ישקוט עד אשר מביאנו אל תאוות העולם השפל הזה ואל‬ ‫הבליו‪ ,‬ומבלבל את מחשבותינו תמיד'‪ .‬וכדבריו של הרבי ר' זושא זי"ע שאמר‬ ‫כי לא ראה עדיין שום מלאך שלם שנברא מעבירה של יהודי‪ ,‬אלא כולם מחוסרי‬ ‫אבר ושבורים וחסרים הם‪ ,‬כי אין שום יהודי שעושה עבירה בשלמות ובכוונה‬ ‫לחטוא ח"ו‪.‬‬ ‫ממשיך הכתוב ואומר 'הוי"ה מ"י יעמוד'‪ ,‬מ"י היינו מידת התשובה כנודע‬ ‫לזה‬ ‫(זוהר בלק קפה‪ ,):‬כי בכח מליצה ישרה ונכונה זו על בני ישראל‪ ,‬יהיה קיום ועמידה‬ ‫למידת וכח התשובה ותתקבל ברחמים וברצון לפני המקום‪.‬‬ ‫ביום הזה יכפר עליכם' הראשי תיבות בגימטריא 'האמונה'‪ ,‬כי כלל ישראל‬ ‫'כי‬ ‫מקבלים עליהם בתמימות ובאמונת אומן את כל עול הגלויות והגזירות ואת‬ ‫כל הנהגת הבורא עמם‪ ,‬ובשכר זאת השי"ת מתנהג עמנו גם כן בתמימות וחותם‬ ‫אותנו לחיים ולטובה אף למעלה משורת הדין‪ ,‬שכן כבר אמרו חז"ל (נדרים לב‪' ).‬כל‬ ‫המתמים עצמו הקדוש ברוך הוא מתמים עמו‪ ,‬שנאמר (תהלים יח כו) עם חסיד תתחסד‬ ‫עם גבר תמים תיתמם'‪ ,‬וכפי שדיברנו באריכות בשל"ס שבת סליחות ובראש‬ ‫השנה‪ .‬וגם התיבות 'יכפר עליכם' בגימטריא תמי"ם לרמז ענין זה‪.‬‬ ‫יש לפרש את דברי רבי עקיבא שאומר 'לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר‬ ‫בזה‬ ‫אתכם‪ ,‬אביכם שבשמים'‪ ,‬והוא על פי עובדא נוראה ששמעתי לאחרונה‪,‬‬ ‫שהיתה עם ראש ישיבת גור באמריקה הרה"ג ר' דוד אולבסקי זצ"ל‪ ,‬שכאשר‬ ‫הקימו שם את הישיבה‪ ,‬היה יהודי אחד מוצל מאש שרצה לתרום לישיבה‪,‬‬ ‫וכשישבו אתו ורשמו את השמות של משפחתו שנעקדו על קידוש ה' בשואה‬ ‫הנוראה כדי להנציחם בבנין הישיבה‪ ,‬אמר ופירט את שמותיהם של נוו"ב וילדיו‬ ‫הי"ד‪ ,‬אך כשהגיע לילדיו הקטנים נעצר ואמר שכבר שכח את שמם ולא הצליח‬ ‫במ‬ ‫להיזכר בשמם‪ ,‬כי מרוב התלאות והצרות האיומות שעברו עליו בימי עברה וצרה‬ ‫שכח את שמותיהם של צאצאיו שלו‪ ,‬הלא אי אפשר להבין ולהשיג מצבים כאלו‪.‬‬ ‫כלל ישראל אף שכבר עברנו קרוב לאלפיים שנה של גלויות וצרות‬ ‫אמנם‬ ‫ושמדות ושחיטות ורדיפות וצרות רבות ורעות עד אין מספר‪' ,‬ובכל זאת‬ ‫שמך לא שכחנו' וכלל ישראל זוכרים את השי"ת‪ ,‬ולא רק זוכרים אלא אנו נשארים‬ ‫'חבוקה ודבוקה בך' בכל המצבים והזמנים קשים ככל שרק יהיו‪ ,‬ואין לך מליצת‬ ‫יושר גדולה מזו‪ .‬ועל זה אומר רבי עקיבא 'מי מטהר אתכם'‪ ,‬באיזו זכות יש לנו‬ ‫את התשובה והטהרה ביום הזה‪' ,‬אביכם שבשמים'‪ ,‬בזה גופא שאנו עדיין זוכרים‬ ‫את אבינו שבשמים ולא שכחנו אותו ח"ו‪.‬‬ ‫כל נדרי שנשא הרה"ק מסאטמאר זי"ע בשנת תשכ"ו (הובא בדרשות דברי יואל‬ ‫בדרשת‬ ‫שם)‪ ,‬בכה בדמעות שליש והרעיש עולמות מדם לבו על הזמן פקידה‬ ‫והתעוררות הגאולה בשנה ההיא‪ ,‬והביא מזקינו הרה"ק הישמח משה זי"ע (דרשות‬ ‫לר"ה אות ט ד"כ ע"ג) שמביא מהזוה"ק (ח"א קיז‪ ).‬שבכל שישים שנה הוא זמן פקידה‪,‬‬ ‫והזכיר שהרה"ק משינאווא זי"ע בשנת תרס"ו כבר הפציר והרעיש שיבוא‬ ‫הגאולה השלמה בהיותה שנת פקודה לפי חשבון הזוה"ק‪ ,‬ולכן בשנה ההוא שנת‬ ‫תשכ"ו עמד בתפילה ובתחנונים והרבה רחמים רבים שתהיה כבר שנת גאולה‬ ‫ופקודה במהרה‪ ,‬כי אין אנו יכולים יותר להמתין‪ ,‬ואמר הרה"ק מסאטמאר שלא‬ ‫יתכן שנצטרך להמתין עוד שישים שנה עד הגאולה‪.‬‬ ‫ברידער!! מי היה מאמין שנעמוד כאן שישים שנה אחר כך בשנת‬ ‫טייערע‬ ‫תשפ"ו כשאנחנו עוד בעומק שפלות הגלות האיומה והנוראה ועדיין‬ ‫לא נושענו‪ ,‬אי אפשר עוד להמתין עוד אפילו נישט נאך איין מינוט לגאולה!!‬ ‫נשפך השנה כל כך הרבה דם ישראל בראש כל חוצות‪ ,‬והרבה יהודים איבדו את‬ ‫יקיריהם וקרוביהם שהשאירו אחריהם יתומים ואלמנות בוכים ונבוכים בצער יגון‬ ‫ואנחה נורא ואיום‪.‬‬ ‫על כולם שהערב רב ורשעי ישראל שולטים כאן בלי מצרים‪ ,‬ומציקים‬ ‫והעולה‬ ‫ומעיקים בעם היושב בציון ללא גבול‪ ,‬והגדילו עשות ברשעם ואסרו‬ ‫לבית האסורים מאחורי סורג ובריח את בחורי ואברכי ישראל היקרים מפז‪ ,‬על‬ ‫רצונם ומאוויים היחיד לשמור על התורה והמצוות וללמוד ולעסוק בתורת ה'‪ ,‬כי‬ ‫גם את זה כבר לא נותנים לנו‪ ,‬עד כדי כך הגענו לשפלות ולתחתית הגלות‪ ,‬נורא‬ ‫ואיום‪.‬‬ ‫גמ‬ ‫בתנא דבי אליהו (רבה פרק כז) ובפרקי דרבי אליעזר (פרק ל) שכל הגאולה‬ ‫מבואר‬ ‫תבוא בזכות יצחק אבינו ע"ה‪ ,‬וכמבואר בגמרא בשבת (דף פט‪ ):‬כשיאמר‬ ‫לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא לפני יצחק‪ ,‬בניך חטאו לי‪ ,‬יאמר יצחק לפני הקב"ה‬ ‫פלגא עלי ופלגא עלך ויעשה עמו חשבון שלם איך לפוטרם מן העונש ולהושיעם‬ ‫בגאולת עולם‪.‬‬ ‫ואמרו‬ ‫חז"ל (ב"ב יז‪' ).‬יצחק כתיב ביה מכ"ל' (בראשית כז לג)‪ ,‬ועל זה אנו אומרים היום‬ ‫'מכ"ל חטאתיכם לפני ה' תטהרו'‪ ,‬שבזכות 'מכל' דהיינו יצחק אבינו‪,‬‬ ‫נזכה לטהרה מכל מעוונות ולהגאל בגאולה השלמה במהרה בימינו‪.‬‬ ‫הישמח משה זי"ע (תוכחת חיים לר"ה ד"ה משל למדינה)‪' :‬משל למדינה שהיו חייבים‬ ‫כתב‬ ‫מאוד למלך‪ ,‬וגזר עליהם גזירות רעות משונות אשר לכל השומע תצילנה‬ ‫אזניו‪ ,‬והנה היו ברעה ובחרפה‪ ,‬ויחשבו מחשבות ותחבולות ועשתונות משתנות‬ ‫לפייס את המלך ולא יכולו והיו בצרה גדולה'‪.‬‬ ‫אחד מעבדי המלך אשר היה רגיל בבתי גנזיו ויודע מהותו ואיכותו‪ ,‬ונטרד‬ ‫'והנה‬ ‫גם כן ונדחה מחמת מרדו‪ ,‬ואמר להו דעו שאני שר המשקים של המלך‬ ‫שיודע אני ומכיר באיכותו ומהותו כי אין דבר חשוב לפניו‪ ,‬כסף וזהב כעפר לפניו‪,‬‬ ‫רק משקה אחד יש שחביבה לפניו מאוד מאוד יותר מכל סגולת מלכים אשר לו‪,‬‬ ‫וכל חפצים לא ישוו בהן‪ ,‬והוא אינו מצויה רק במדינתכם‪ ,‬והמביא לפניו המשקה‬ ‫הזה לא ימנע שאלתו ממנו‪ ,‬שכל אשר ישאל יעשה כחפצו'‪.‬‬ ‫ישתדלו בכל כוחכם להביא לפניו המשקה‪ ,‬ואל תמעיטו רק כל מה באפשרי‬ ‫'בכן‬ ‫תרבו מאוד כפי פשעכם‪ ,‬רק תראו שלא תביאו אליו בכלים מכוערים רק‬ ‫בכלים יפים שדרכו להשתמש בהן‪ ,‬וכל אחד יתן בצנצנת חתום בחותמו כדי‬ ‫שיכיר בפרטיות כל אחד‪ ,‬ובצירוף הוא חשוב מאוד‪ ,‬וגם אני נותן את צנצנת שלי‬ ‫בידכם‪ ,‬ואז בשעת שתביאו המשקה הזה‪ ,‬תתראו לפניו החרטה הגדולה והגמורה‬ ‫על כל פשעכם שפשעתם לנגדו‪ ,‬ותבקשו מחילה בלב שלם ותקבלו מעתה מלכותו‬ ‫עליכם ואדנותו שתעבדו אותו מעתה בלב שלם‪ ,‬ובוודאי ימחול לכם ויקבל אתכם‬ ‫בשמחה ובכבוד גדול‪ ,‬ותקבלו נבזבזין סגיאין וישיש עליכם לטוב'‪.‬‬ ‫את זה תעשו לי‪ ,‬באם שישאלכם המלך מנין אתם יודעים הדבר החביב אצלי‬ ‫'אך‬ ‫כל כך‪ ,‬תאמרו אחד מבני פלטרין שלך הנדחה מחמת פשעו הוא גילה לנו‪,‬‬ ‫והזהיר אותנו מאוד על זה‪ ,‬וגם הוא השתדל להביא מן המשקה ההוא‪ ,‬אך מה הוא‬ ‫דמ‬ ‫ומה השתדלותו כי איש אחד הוא ואנחנו הרבים‪ ,‬ובצירוף הוא ראוי לעלות לפני‬ ‫מלך כמוהו‪ ,‬ונתן גם את שלו בתוכנו‪ ,‬ויאמר המלך יכנס גם הוא לשלום‪ ,‬וכן הוי'‪.‬‬ ‫מובן‪ ,‬המשקה הוא דמעות‪ ,‬שנאמר (תהלים פ ו) 'ותשקמו בדמעות שליש'‪,‬‬ ‫'והנמשל‬ ‫ודמעות של ישראל חביבים לפני הקב"ה מן הכל‪ ,‬וסופרן ומניחן בבית‬ ‫גנזיו (שבת קה‪ ,):‬מלך מתרצה בדמעות'‪ ,‬עכלה"ק‪.‬‬ ‫טייערע אידן!! קארג'ט נישט און שפאר'ט נישט קיין טרערן!! תרבו להביא‬ ‫לכן‬ ‫מן המשקה הזה המקובל לפני השי"ת‪ ,‬להביא ממשקה ישראל למנחה לפני‬ ‫ה'!! ובזה נזכה להמתקה הגדולה ולישועת עולמים‪.‬‬ ‫אנו כעת להתפייס עם ספר התורה והשכינה הק'‪ ,‬לקבל עלינו מהיום‬ ‫הולכים‬ ‫והלאה שיותר לא נצער ח"ו את השכינה הק' ואת אבינו שבשמים‪,‬‬ ‫ונאמר כעת כמנהגנו וידוי עם חשכה כשיטת הרמב"ן (יומא פז‪ ):‬ונבקש מחילה‬ ‫סליחה וכפרה‪ ,‬ונקבל על עצמנו שלא נחטא עוד‪ ,‬והשי"ת ברוב רחמיו וודאי‬ ‫יקבלנו ברחמים וברצון ונחתם לחיים טובים ולשלום וניוושע בגאולה השלמה‬ ‫במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫המ‬