פרי ביכורים · Pri Bicurim — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

לה"ו – פר' האזינו -ערב יום הכיפורים -תשפ"ז
השיבנו אליך ונשובה
בימים אלו בהם ממליכים את השי"ת תיקנו חז"ל הק' לומר בסיום ברכת אתה
קדוש המלך הקדדוש וכן בסיום ברכת השיבה שופטינו לומר המלך המשפט ,ואם
לא אמר חוזר לראש.
ויש להקשות ,מדוע בתחילת ברכת אבות אומרים הא-ל הגדול הגיבור וכו' ולא
אומרים המלך הגדול וכו'.
וי"ל ,דהא קי"ל דאין מלך בלא עם ,ובברכת אבות עדיין לא היה עם כי מדובר
בחסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם ,אך בברכת אתה קדוש מיירי בקדושים
שהם עמך יהללוך סלה ועל זה י"ל המלך הקדוש כי הם עמך ממליכך.
וקשה מדוע במזמור הנאמר קודם התפילה ,אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר
נברא לעת נעשה בחפצו כל ,וכי כיצד מלך על כל בטרם כל יציר נברא ,והרי אין
מלך בלא עם .וקושי' זו נידונה רבות בסה"ק יעויי' בסה"ק מאור עינים על פרשת
לך לך ,ובס' אור המאיר על מגילת רות ובערבי נחל פרשת בלק ואוהב ישראל
ע"פ בראשית.
והנראה לבאר בזה הוא ,דבמלך יש בו ב' מעלות ,א' מעלת היותו עושה מה
שרוצה ללא שתהיה שום שולט ומנהיג מעליו ,ב' מעלת היות לו עם ההולכים
אחריו ועושים רצונו .והנה אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא ,היינו
שעדיין לא היה לו עם בכל אופן הוא מלך בחלק זה ,שלעת נעשה בחפצו כל אזי
מלך שמו נקרא ,כי זהו החלק שהיתה לו כבר מלכות בכך שעשה מה שברצונו
ללא שום מפריע .וזה יהיה גם אחרי ככלות הכל.
אך בחלק של העם ההולכים אחריו ,זהו חלק שנוצר בקבלת התורה על ידי עם
ישראל ,וזהו שאנו ממלכין אותו זה רק בחלק הזה כי בחלק היותו עושה מה
שרוצה אינו צריך למלכותינו ובזה זוהי מציאותו אם נכתירנו אם לאו ,אבל
בחלק היותינו לעם עלינו לקבל עול מלכותו עלינו בכך שאיננו נתינים שלו אלא
אנו מקבלים עול מלכותו ועשיית רצונו עלינו ,ובכך הוא נהיה מלך עלינו .אנו
עמך ואתה מלכינו.
והנה ,מצות התשובה היא יסוד המלכות ,כי הכרזת המלכות היתה בר"ה בשופר
ובתפילה וכו' אבל קבלת המלכות היא ביוה"כ שאין עוד מלבדו והוא היחיד
המולך עלינו ואנו שבים אליו ,ולא בכדי ניתנו לוחות השניות ביוה"כ כי קבלת
התורה וכפרת העוונות בהיותינו מקבלים עולו עלינו בתשובה אליו כרוכים זה
בזה .והלוחות השניות כמו תשובה על הלוחות הראשונות שנשברו בחטאינו
ועתה שבים אנו אליו כדת וכראוי .ולכן אמירת המלך הקדוש באתה קדוש ושמך
קדוש ואנו רוצים להיות קדושים כמוך ,על ברוך אתה ה' המלך הקדוש.
והנה יסוד התשובה הוא בלב ,וזה מה שכ' בפסוק בישעיהו פ"ו פסוק י ,ולבבו
יבין ושב ורפא לו .כשלבבו יבין ,אזי ושב ורפא לו .וצריכים לשוב עד דכא של
נפש ,דהיינו להיות מזוככים ואמיתיים עד הנקודה הפנימית שבנפש ,וזהו ר"ת
בכי"ה ,בפסוק ,בשמך יגילון כל היום ,וכן בפסוק ,כי ביום הזה יכפר עליכם.
צריכים לבכות אך לשמוח כי בבכיה זו של תשובה אנו חוזרים להיות בניו ועבדיו
של המלך ועל כך יש לשמוח.
והנה הגמ' במס' חגיגה טו .אומרת שאלישע בן אבויה נדחה ויצא בת קול ואמרה
שובו בנים שובבי"ם חוץ מאחר .ויעויי' בתוס' שם בשם הירושלמי שמביא
שלבסוף הוא נפטר בתשובה ,אך המהרש"א כ' שהיה בת קול אך התביעה עליו
היתה שלא היה צריך להשגיח בבת קול.
ויש להעיר מספר הערות בגמ' שם.
א' מדוע איתא שובו בנים חוץ מאחר ,ולא חוץ מאלישע בן אבויה בשמו
המפורש .ב' מדוע לא הועילה לו תשובה ,והלוא כל החטאים שמופיעים שם
שעשה כבר ראינו לעולמים וגם יותר חמורים ותשובה מועלת לכל ,ומדוע אצלו
היו החטאים כה חמורים עד שלא התקבלה תשובתו.
והנה לשון הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ב הלכה ד ,מדרכי התשובה להיות השב
צועק תמיד לפני השם בבכי ובתחנונים ועושה צדקה כפי כחו ומתרחק הרבה
מן הדבר שחטא בו ומשנה שמו כלומר אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן.
הרי שלהרמב"ם צ"ל איש אחר ממה שהיה קודם .הרי שהתשובה היא על מהות
האדם ,וא"כ יוצא שאם רצונו של אדם לבוראו ויש לו נפילות על זה נאמר שבע
יפול צדיק וקם ,אבל אם הוא מסכים לנפילות ולא מוכן להתמודד ,וכפי שהגמ'
שם מספרת על אחר שפרק עול והלך לזנות ,הרי שהוא הסכים והפך להיות אדם
אחר ממה שהיה רק לרעה ולא לטובה ,ועל כן נקרא שמו אחר ,הוא אחר מלהיות
התנא הקדוש אלישע בו אבויה ,הוא הפך דרכו ועורו להיות בדרך הפוכה מדרך
ה' ותשובתו היתה כל' הרמב"ם להיות איש אחר ולחזור להיות עבד ה'.
ואם כן מובן גם הבת קול שאמרה שובו בנים שובבים חוץ מאחר ,אם הוא
במרדו ונשאר אחר מהמצב האמיתי שעליו להיות ואינו רוצה להשתנות ,אזי לא
רק אלישע בן אבויה אין לו סיכוי אלא כל אחד שנהיה אחר ,שפנה לכיוון אחר
ואינו חפץ להיטיב דרכו רק שמידי פעם נכשל ומכיר בכך ,ואם כל אחד הופך
למסכים לנפילותיו והופכם לדרך חיים הרי הוא "אחר" ,הבת קול שאומרת חוץ
מאחר אין כוונתה לאלישע בן אבויה דווקא אלא לכל שכמותו הנופלים ואינם
רוצים לקום ,וזוהי כוונת המהרש"א שאחר היה צריך להתעלם מהבת קול
ולהיות ה"אחר" שהרמב"ם קורא לו להיות איש אחר מהחוטא שהיה ,וזוהי בת
קול לכל אחד מאיתנו שנופל ,הקוראת לו תתמודד ותתרומם ואל תהפוך לאיש
אחר הנופל ללא שוב ,רח"ל.
ויתכן שזוהי כוונת המשנה ,האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות
תשובה ,כי היה אומר אשוב ואחטא ניחא ,כי הולך בדרך ישר ביודעו שעלול
ליפול ואם יפול יקום אך האומר אחטא ואשוב ,דרכו היא חטא ,הוא אחר ,רק
שחושב שימשיך במעלליו ויערים על בוראו וסביבתו ,אך בעצם הרי הוא "אחר"
ואינו עם בוראו ,על כן אין מספיקין בידו לשוב כל עוד לא יהפוך לאדם כשר
וישר .וזהו שובבים ,היינו שבים נופלים ושבים ,אך לא ששקועים בנפילתם ללא
שוב.
והנה עלה ברעיוני מה שאפשר ללמוד מהאתרוג ,כי הנה האתרוג ניטל רק דרך
גידולו ,וכנפסק בסי' תרנא ס"ב וכ' המג"א בשם הרי"ץ גאות דאפילו שהאתרוגים
ראשיהם על האילן כלפי מטה מ"מ הם ניטלים וראשיהם כלפי מעלה כי הם
גדלים כלפי מעלה רק שהפירות מכבידין עליהם ומרידים את ראשיהם כלפי
מטה.
והנה ,עיקר הפסולים באתרוג הם בחלקו העליון בחוטם כי לשם מביטים ולא
בחלקו התחתון.
והיוצא מזה ,כי עיקר הבטתינו צריכה להיות כלפי מעלה ,ולשם צריך להביט כל
העת ,רק שהפירות מכבידין ,והחיי יום יום מכבידים וגורמים לנו שנראה את
החלק התחתון כאילו למעלה והחלק העליון פניו כלפי מטה ,אבל עתה בבוא
עת זמני תשובה ושמחה הצטוינו לקחת את הפרי עץ הדר ולהרימו למצבו
האמיתי ,ולצאת מההכבדה ולהרימו כשראשו כלפי מעלה .וכך נזכה להתרומם
ולזכות שכל חיינו יהיו עם העינים כלפי מעלה .והיית למעלה ולא תהיה למטה,
בכל חייך תעבוד כדי לראות את חלק העליון של חייך ואת החיי עולם הנמצאים
בכל עת בתוך החיי שעה ,וכך נזכה לחיי עולם שיטע בתוכינו לאורך ימים טובים
וארוכים.
❖
לעילוי נשמת
אמו''ר רבי אלתר בן ציון בן הרב יהודה זונדל זצ''ל
הרב יהודה ליב בה''ר יום טוב
הגאה''צ רבי שמואל בן מרן רבי שלמה זלמן זצ''ל
