gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בנתיבות הפרשה · B'nsivis Haparsha — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: בנתיבות הפרשה · B'nsivis Haparsha

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בנתיבות הפרשה · B'nsivis Haparsha — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫יצא לאור‬ ‫'בנתיבות ההלכה' כרך נ"ה "ימים נוראים"‬ ‫פרקי זכרון הגר"ח קרלינשטיין זצ"ל‬ ‫כולל‪ :‬תולדות * עובדות והנהגות * תמונות נדירות‬ ‫מאמרים בהלכה ובאגדה על כל מועדי השנה‬ ‫יום כיפור תשפ"ז‬ ‫להשיג בחנויות הספרים ובמשרדי 'והגית'‬ ‫עד שיעיד עליו יודע תעלומות‬ ‫התפילות הנאמרות בעשרת ימי תשובה על זכיה בחיים‪' ,‬זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים‪ ,‬וכתבנו בספר החיים'‪' ,‬וכתוב‬ ‫לחיים טובים כל בני בריתך'‪' ,‬בספר חיים ברכה ושלום נזכר ונכתב לפניך' [תפילת שמונ"ע]‪ ,‬אינן מליצות‪ ,‬שכן 'ספרי חיים‬ ‫וספרי מתים פתוחים' [ר''ה לב ב]‪ ,‬בראש השנה הקב"ה דן‪ ,‬וכל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון [ר''ה טז א]‪ ,‬וחותך קצבה לכל‬ ‫בריותיו‪ ,‬וכותב את גזר דינם [ע"פ ונתנה תוקף]‪ ,‬האפשרות לזכות בדין היא ע"י 'תשובה'‪ ,‬כפי שנאמר [בסוף ונתנה תוקף]‪' ,‬ותשובה‬ ‫ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה' [שם]‪ ,‬וזאת משום שנתינת חיים ראויה רק למי שנקי מחטא‪ ,‬מי שיש בו חטא‬ ‫הנבואה אומרת הנפש החוטאת היא תמות [ירושלמי מכות ב ו]‪ ,‬משום כך האפשרות היחידה לתת לאדם חיים בר"ה ויו"כ‬ ‫הוא רק ע"י 'תשובה'‪.‬‬ ‫זאת הסיבה שבימים אלו שבין ראש השנה ליום הכיפורים 'מתקבלת התשובה' [ר''ה יח א]‪ ,‬וכפי שכתב הרמב''ם אע''פ‬ ‫שהתשובה והצעקה יפה לעולם‪ ,‬בעשרה הימים שבין ראש השנה ויום הכפורים היא 'יפה ביותר' 'ומתקבלת היא‬ ‫מיד' [רמב"ם תשובה פ''ב ה''ו]‪ ,‬היינו כיון שהקב''ה הוא 'מלך חפץ בחיים' [וכפי שנאמר בנבואת יחזקאל‪ ,‬כי לא אחפוץ במות המת (יחזקאל יח‬ ‫לב)‪ ,‬כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה (יחזקאל לג יא)]‪ ,‬והאפשרות לזכות בחיים היא רק ע"י 'תשובה'‪ ,‬לכן הזמן שבין ראש השנה ליום‬ ‫הכיפורים הוא הזמן שבו 'התשובה יפה‪ ,‬ומתקבלת'‪.‬‬ ‫בחז"ל‪ ,‬וה' נתן קולו לפני חילו כי רב מאד וכו'‪ ,‬כי גדול יום ה' ונורא מאד מי יכילנו [יואל ב יא]‪' ,‬וה' נתן קולו' ‪ -‬זה 'ראש‬ ‫השנה' שבו תקיעת שופר‪' ,‬לפני חילו' ‪ -‬אלו ישראל שהן מזדעזעין וחרדין מקול השופר 'וחוזרין בתשובה' כדי לזכות‬ ‫בדין ביום הכפורים‪' ,‬כי גדול יום ה' ונורא מאד ומי יכילנו' ‪ -‬זה 'יום הכפורים' שבו 'ספרי חיים וספרי מתים נחתמים'‪,‬‬ ‫ומנין אתה אומר שבהללו עשרת ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים שבהן הכתוב מדבר‪ ,‬שכן ישעיה מזהיר את‬ ‫ישראל ואומר להן‪ ,‬רחצו הזכו הסירו רוע מעלליכם וגו' [ישעיה א]‪ ,‬למדו היטב דרשו משפט וגו' הרי 'תשובה'‪ ,‬ואח"כ לכו‬ ‫נא ונוכחה זה יום העשור שהוא יום תוכחה שבו הקב''ה מלבין עונותיהם של ישראל‪ ,‬שנאמר [ישעיהו א] אם יהיו חטאיכם‬ ‫כשנים כשלג ילבינו [תנחומא וישלח ב]‪ ,‬מבואר בחז''ל שמראש השנה ועד יום הכיפורים 'ספרי חיים וספרי מתים פתוחים'‬ ‫והם תלויים 'בתשובתם' של ישראל‪.‬‬ ‫וכיצד היא התשובה‪ .‬כתב הרמב"ם אי זו היא תשובה גמורה‪ ,‬זה שבא לידו דבר שעבר בו‪ ,‬ואפשר בידו לעשותו‪,‬‬ ‫ופירש ולא עשה מפני התשובה‪ ,‬לא מיראה ולא מכשלון כח‪ ,‬זהו בעל תשובה גמורה [רמב"ם תשובה פ''ב ה''א]‪ ,‬ומה היא‬ ‫התשובה‪ ,‬הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו‪ ,‬ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד‪ ,‬שנאמר יעזוב רשע דרכו ואיש‬ ‫און מחשבותיו‪ ,‬וכן יתנחם על שעבר‪ ,‬שנאמר כי אחרי שובי נחמתי‪' ,‬ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא‬ ‫לעולם'‪ ,‬שנאמר ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו [רמב"ם תשובה פ"ב ה"ב]‪ ,‬איך יתכן‪ ,‬איך אפשר להגיע לתשובה שכזו‪,‬‬ ‫'שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם'‪.‬‬ ‫[יצא לי לשמוע במשך השנים אברכים בני עליה מדברים בכאב ובשברון לב‪ ,‬שאינם יודעים איך לעבור את ר''ה ויוה''כ‪ ,‬כי איך אפשר להגיע לכזו תשובה 'שיעיד‬ ‫עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם'‪ ,‬זה נראה בעיניהם דבר שאינו בר ביצוע (יש כאלה שמנסים לרכך את הדברים וטוענים שהקב''ה דן את האדם כפי‬ ‫שנאמר אצל ישמעאל באשר הוא שם‪ ,‬ואם כך די שרגע אחד ביוה''כ אדם יגמור בנפשו שלא ישוב לזה החטא לעולם‪ .‬אולם לא כן פני הדברים‪ ,‬ברמב"ם כתב זאת‬ ‫'כהלכה מפורשת'‪ ,‬שהתשובה בעצמותה צריכה להיות באופן‪' ,‬שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם'‪ ,‬ואם כך צ"ב איך יתכן לעשות כן‪ ,‬איך אפשר‬ ‫לעשות כזו תשובה 'שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם')]‪.‬‬ ‫רבי חיים ויטאל כותב בספרו שערי קדושה‪ ,‬שצורת אדם נחלקת לשלושה רובדים‪ ,‬ומהם נגזרת עבודת האדם בעולמו‪.‬‬ ‫הרובד העליון הוא הדעת ועבודת האדם בזה הוא לעסוק בתורה ולסגל לעצמו דעות ישרות‪ .‬הרובד השני הוא קיום מצוות‪,‬‬ ‫ועבודת האדם היא לקיים רמ"ח מצות עשה כנגד רמ''ח אברים‪ ,‬ושס''ה מצות לא תעשה כנגד שס''ה גידים‪ ,‬כשאדם עושה‬ ‫עבירה נפגם אותו גיד באדם‪ ,‬וכשמבטל מצוה נחסר אותו אבר המתייחס לאותה מצוה‪ ,‬והרי הוא כבעל מום‪ .‬הרובד‬ ‫התחתון שם מדות האדם‪ ,‬המדות הם 'הכנות עיקריות' לתרי''ג מצות שברובד העליון בקיומם או בביטולם‪ ,‬לפיכך מדות‬ ‫רעות קשים מן העבירות מאד מאד [ויש להוסיף מה שאמרו חז"ל‪ ,‬אמר רב לוי קשה עונשן של מדות יותר מעונשן של עריות (ב''ב פח ב)‪ ,‬כי עריות הוא חטא‬ ‫ברובד של התרי''ג מצות‪ ,‬ומדות רעות הוא חטא ברובד התחתון‪ ,‬שהוא השורש וההכנה לתרי''ג מצות‪ ,‬וכשהשורש פגום כל הענפים שיוצאים ממנו פגומים]‪.‬‬ ‫ולכן אמרו חז"ל כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה ממש [שבת קה ב]‪ ,‬שהיא שקולה ככל תרי''ג מצות‪ ,‬וכן אמרו מי‬ ‫שיש בו גסות הרוח [גאוה] הוא ככופר בעיקר וראוי לגודעו כאשרה ואין עפרו ננער [סוטה עא]‪ ,‬נמצא כי יותר צריך להזהר‬ ‫ממדות הרעות יותר מן קיום המצות עשה ולא תעשה‪ ,‬כי בהיותו בעל מדות רעות לא יקיים המצות‪ ,‬ובהיותו בעל‬ ‫מדות טובות בנקל יקיים כל המצות [שערי קדושה ח"א ש"ב]‪ ,‬מתבקש מתוך הדברים הללו‪ ,‬שכאשר אדם עושה תשובה‪,‬‬ ‫ובכללם בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים‪ ,‬צריך לשוב לא רק מעבירות שבידו‪ ,‬אלא גם על 'המדות‬ ‫הרעות' שיש בו‪ ,‬שבהם תלוי כל קיום המצות‪.‬‬ ‫ומפורשים הדברים ברמב"ם‪ ,‬אל תאמר שאין תשובה אלא מעבירות שיש בהן מעשה‪ ,‬כגון זנות וגזל וגניבה‪ ,‬אלא כשם שצריך אדם לשוב מאלו‪ ,‬כך הוא צריך לחפש‬ ‫'בדעות רעות'‪ ,‬שיש לו ולשוב מהן‪ ,‬מן הכעס ומן האיבה ומן הקנאה ומן התחרות ומן ההיתול ומן רדיפת הממון והכבוד ומרדיפת המאכלות וכיוצא בהן‪ ,‬מן הכל צריך‬ ‫לחזור בתשובה‪ ,‬ואלו העונות קשים מאותן שיש בהן מעשה‪ ,‬שבזמן שאדם נשקע באלו קשה הוא לפרוש מהם‪ ,‬וכן הוא אומר יעזוב רשע 'דרכו' ואיש און 'מחשבותיו'‬ ‫[רמב''ם תשובה פ"ז ה''ג]‪ ,‬מפורש ברמב''ם שצריך לחזור בתשובה גם 'מדעות הרעות' וגם 'ממדות הרעות' כגון כעס איבה קנאה תחרות היתול ורדיפת הממון והכבוד‪.‬‬ ‫בזה נבין את דברי הרמב''ם‪ ,‬שאדם צריך לשוב בתשובה עד כדי 'שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא‬ ‫לעולם'‪ ,‬איך אפשר להגיע לתשובה שכזו‪ .‬תשובה לדבר‪ ,‬לכל דבר לכל מעשה שנעשה יש כח מניע‪ ,‬גם לעבירות יש‬ ‫כח מניע שמביא אותם וגורם להם‪ ,‬הכח המניע של העבירות הם 'המדות הרעות'‪ ,‬לפיכך כדי לעקור את העבירה‬ ‫מכל וכל‪ ,‬אדם צריך תחילה לעקור את הכח המניע לעבירה שהם המדות הרעות‪.‬‬ ‫וזו כוונת הרמב"ם שצריך החוטא לשוב עד 'שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם'‪ ,‬היינו שהתשובה‬ ‫צריכה להגיע עד 'סילוק הסיבות' הגורמות לחטא‪ ,‬עד 'עקירת המדות הרעות' הגורמות והמביאות לחטא‪ ,‬כדי שלא‬ ‫יבוא עוד לעולם לידי חטא‪ .‬והדברים מדוקדקים ברמב''ם שכתב ומה היא התשובה‪ ,‬הוא שיעזוב החוטא חטאו 'ויסירו‬ ‫ממחשבתו' ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד‪ ,‬שנאמר יעזוב רשע 'דרכו' ואיש און 'מחשבותיו'‪ ,‬וכן יתנחם על שעבר‪,‬‬ ‫שנאמר כי אחרי שובי נחמתי‪' ,‬ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם' [רמב"ם תשובה פ"ב ה"ב]‪ ,‬מפורש‬ ‫ברמב"ם שהשב בתשובה צריך לעזוב את מחשבותיו ודרכיו שהם המדות הרעות שסוללות דרך לחטא‪ ,‬וכשיעזוב את‬ ‫אותם 'דרכים' המביאים לידי חטא‪ ,‬תועיל תשובתו עד כדי 'שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם'‪.‬‬ ‫המגיד מישרים הגה"צ רבי ניסים יגן זצ"ל סיפר שפעם תפשו שני אנשים שזייפו שטרות כסף‪ ,‬אצל האחד נמצאו‬ ‫שטרות בסך חמשים אלף דולר‪ ,‬ואילו אצל חברו לא נמצא אפילו שטר אחד מזויף‪ .‬אכן‪ ,‬למרבה הפלא‪ ,‬השופט דן‬ ‫את הראשון לחמש שנות מאסר‪ ,‬בעוד את השני הוא דן למאסר עולם‪ ,‬עד אחרית ימיו‪...‬‬ ‫לנוכח פליאתם של הנוכחים הסביר השופט ואמר‪" ,‬אצל הראשון נמצאו אמנם שטרי כסף מזויפים בסכום נכבד‪.‬‬ ‫אולם אצל השני נמצאה 'המכונה' אשר באמצעותה זוייפו השטרות הללו!!! נמצא שהוא שורש ומקור הרע‪ ,‬לפיכך‬ ‫יש להחמיר בעונשו!" ['בנתיבות ההלכה' כרך נ"ה עמ' ‪.]328‬‬ ‫עבירות הם דולרים מזוייפים‪ ,‬מי שמתחרט על העבירות ועושה תשובה‪ ,‬זה אומר שאין ברשותו דולרים מזוייפים‪ ,‬אבל אם‬ ‫יש בו 'מדות רעות 'ודעות כוזבות' זה אומר שהוא מחזיק ברשותו 'מכונת הדפסה' שמדפיסה ללא הרף דולרים מזוייפים‪,‬‬ ‫מכונה שמייצרת עבירות ללא הפסקה‪ ,‬לאדם כזה לא יועיל תשובה על העבירות‪ ,‬הוא צריך לשרש ולעקור מתוך עצמו את‬ ‫'מכונת ההדפסה' את המדות הרעות שמייצרות את העבירות‪ ,‬מי שעוקר את המדות הרעות והדעות הכוזבות הוא מסלק‬ ‫מעצמו את מכונת ההדפסה‪ ,‬ותשובתו מגיעה עד המקום 'שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם'‪.‬‬ ‫חסד התשובה שהבא לטהר מסייעין אותו [שבת קד א]‪ ,‬כי אחר שתשוב אליו בכל לבבך הוא יעזור אותך [רמב"ן דברים ל ו]‪,‬‬ ‫אחר שאדם מתחיל בתשובה הקב''ה מל את לבבו‪ ,‬ועוקר ממנו את היצר הרע‪ ,‬כפי שכתב הרבינו יונה [שע"ת א א]‪ ,‬כי יעזור‬ ‫ה' לשבים כאשר 'אין יד טבעם משגת'‪' ,‬ויחדש בקרבם רוח טהור' להשיג מעלת אהבתו‪ ,‬שנאמר ושבת עד ה' אלקיך‬ ‫ושמעת בקולו‪ ,‬ואומר בגוף הענין [דברים ל ו] "ומל ה' את לבבך ואת לבב זרעך" [הרחבת הדברים ב'בנתיבות הפרשה' נצו"י תשפ''ז]‪.‬‬ ‫ומפורשים הדברים ברמב"ם‪ ,‬דבר ברור וגלוי שהטומאות והטהרות גזירות הכתוב הן‪ ,‬ואינן מדברים שדעתו של אדם מכרעתו והרי הן מכלל החוקים‪ ,‬וכן הטבילה מן‬ ‫הטומאות מכלל החוקים הוא‪ ,‬שאין הטומאה טיט או צואה שתעבור במים‪ ,‬אלא גזירת הכתוב היא‪ ,‬והדבר תלוי בכוונת הלב‪ ,‬ולפיכך אמרו חכמים טבל ולא הוחזק כאילו‬ ‫לא טבל‪ ,‬ואעפ"כ רמז יש בדבר כשם שהמכוון לבו לטהר כיון שטבל טהור‪ ,‬ואע"פ שלא נתחדש בגופו דבר‪ ,‬כך המכוון לבו לטהר נפשו מטומאות הנפשות שהן 'מחשבות‬ ‫האוון' 'ודעות הרעות'‪ ,‬כיוון שהסכים בלבו לפרוש מאותן 'העצות' והביא נפשו במי הדעת טהור‪ ,‬הרי הוא אומר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם‬ ‫ומכל גלוליכם אטהר אתכם [רמב"ם מקוואות פי"א הי"ב]‪ ,‬מפורש ברמב"ם שמי ששב בתשובה מסייעין בידו‪ ,‬והוא נטהר גם 'מהמדות הרעות' וגם 'מהדעות הרעות'‪.‬‬ ‫מתוכנם של דברים למדנו‪ ,‬שכשם שצריך לעשות תשובה מן העבירות‪ ,‬כך צריך לעשות תשובה 'מהמדות הרעות'‬ ‫'ומהדעות הכוזבות'‪ ,‬שהם המניע לחטא‪ ,‬וכאשר אדם שב מטומאת הנפשות שהם 'מחשבות האוון' 'והדעות הרעות'‪,‬‬ ‫ומסכים בדעתו לפרוש מהם הקב''ה מטהר אותו‪ ,‬שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם‪.‬‬ ‫נמצאים אנו בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים‪ ,‬זה זמן מסוגל‪ ,‬שבו התשובה יפה ומתקבלת מיד‪ ,‬לפיכך‬ ‫מי שמביא עצמו במימי הדעת וטיהר עצמו מטומאת הנפשות‪ ,‬שהם 'המדות הרעות' 'והדעות הרעות'‪ ,‬הוא נטהר באופן‬ ‫'שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם'‪ ,‬והוא זוכה לסייעתא דשמיא של וזרקתי עליכם מים טהורים‬ ‫וטהרתם‪ ,‬ויחד עם זה לכפרת יום הכיפורים‪ ,‬שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם ‪-‬‬ ‫לפני ה' תטהרו‪.‬‬