gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עומקא דפרשה · Omke Deparsha — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: עומקא דפרשה · Omke Deparsha

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

עומקא דפרשה · Omke Deparsha — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫עומקא דפרשה‬ ‫במה ללומדי התורה ‪ -‬מודיעין עילית‬ ‫פתח לנו שער‬ ‫נשי"כ בנעילה‬ ‫שבת שובה ‪ -‬בענייני תפילת נעילה‬ ‫שער הציון‬ ‫כפרת נעילה‬ ‫בס"ד ערב ש"ק פר' האזינו‪ ,‬ח' תשרי‪ ,‬תשפ"ז‬ ‫זמן תפילת נעילה‬ ‫שנה י"ט‬ ‫כוונות מנחה ונעילה‬ ‫גליון‬ ‫לכפרת חילול ה’‬ ‫תתס"ט‬ ‫נעילהר יבצ ברה‬ ‫תו‬ ‫תפילת‬ ‫נשיאת כפים בנעילה‬ ‫הרב שמחה גולדשמידט‬ ‫הרב אברהם גוטל‬ ‫בחת”ס (דרשות של”ד) כתב בשם רבו ההפלאה שמשה רבינו תיקן את תפילת‬ ‫א‪ .‬הנה תנן ריש פרק בתרא דתענית בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאין את‬ ‫נעילה‪ ,‬כיון שתפילותיו של משה היו בעת השלש תפילות שהתפלל בכל יום‪ ,‬ואז‬ ‫כפיהן ארבע פעמים ביום בשחרית במוסף במנחה ובנעילת שערים בתעניות‬ ‫הוסיף בקשה להכנס לארץ וכתב שהעונש נקבע בט”ז ניסן‪ ,‬שהרי בי’ ניסן נפטרה‬ ‫ובמעמדות וביוה”כ ובגמ’ שם (כו‪ ):‬מביאה ע”ז ברייתא דתניא שחרית ומוסף‬ ‫מרים והבאר לא פסק אלא לאחר שבעה ימים שהמתין הקב”ה כמו שהמתין‬ ‫מנחה ונעילה כולן יש בהן נשיאת כפים דברי ר”מ ר”י אומר שחרית ומוסף יש‬ ‫למשותלח שהמבול לא התחיל כל שבעה לאחר פטירתו‪ ,‬ובמנחה של ט”ז ניסן‬ ‫בהן נשיאת כפים מנחה ונעילה אין בהן נשיאת כפים רבי יוסי אומר נעילה יש‬ ‫התחיל להתפלל‪ ,‬ונמצא שעד מנחה של יום הכיפורים יש תקי”ד תפילות חוץ‬ ‫בה נשיאת כפים מנחה אין בה נשיאת כפים ואיתא שם רב נחמן אמר הלכה כרבי‬ ‫ממוספים של שבת ויו”ט כי תפילות המוספים אינם רחמים‪ ,‬ואז תיקן משה רבינו‬ ‫יוסי ומסקינן בגמ’ דהלכה כרבי יוסי [ועי”ש דהאידנא נשי”כ במנחה דתענית כיון‬ ‫תפילת נעילה של יום כיפור והיא התפילה התקט”ו שאם לא עכשיו אימתי‪ ,‬ולכן‬ ‫דהוא סמוך לשקיעה כתפלת נעילה דמיא]‪.‬‬ ‫על אותה תפילה אמר בעת ההיא ואמר לו הקב”ה אל תוסף דבר אלי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬וידוע שיש היום [אצל האשכנזים] בתפילת נעילה ג’ מנהגים בסדר הנעילה‬ ‫ועיין במשך חכמה בפ’ וילך (לא‪ ,‬כט‪ ,‬הפטרת שובה) שכתב דברים נוראים על תפילת‬ ‫והנ”מ לעניין מצוות ברכת כהנים אף דלכאורה הוא מדינא! שהמנהג המקובל‬ ‫נעילה‪ ,‬וז”ל‪’ ,‬והנה כל ימי תשובה שמלך יושב על כסא וצבא השמים עומדים עליו‪,‬‬ ‫לכאו’ ברוב הקהילות הוא להזדרז בתפילת הנעילה ולהספיק את רוב ככל‬ ‫יכול להועיל רק על עבירות שאין בהם חלול השם שוקלין זכויות כנגד עבירות‪,‬‬ ‫הנמצא במחזורים אמנם לא אומרים את כל הי”ג מידות המופיעים כי אם ז”פ‬ ‫אבל על חלול ה’ על זה אמרו ’אם יכופר לכם העון עד תמותון’ (ישעיה כב‪ ,‬יד)‪ ,‬כי‬ ‫ואולי זאת ע”מ להספיק להגיע לברכת כהנים‪ .‬מאידך יש מקומות שנהגו‬ ‫אין יום הכפורים מכפר (יומא פו‪ ,).‬ורק בעת החתימה שהשי”ת דן יחידי אז הוא‬ ‫שמתפללים במתינות כבשאר התפילות ומראש לא מנסים למהר בה שהרי לא‬ ‫שעת הכושר שהשי”ת יסלח מרוב טובו אחרי גודל הבכי והחרטה‪ ,‬כי אם הוא‬ ‫מתאים בנעילה ’למהר בכדי להספיק’ ואכן לא מספיקים‪.‬‬ ‫ימחול על חלול כבודו מי יאמר אליו‪ ,‬לכן בנעילה סדרו הפסוקים (יחזקאל סוף‬ ‫ג‪ .‬בישיבות מקובל לומר שמנהגים אלו נעוצים במחלוקת יסודית בין הגרנצ”פ‬ ‫פרק יח) ’למה תמותו וכו’ כי לא אחפוץ במות כו’ והשיבו וחיו’‪ ,‬וכיו”ב‪ ,‬כי הכל על‬ ‫‪-‬הסבא מסלבודקא זצוק”ל ובין הסבא מקלם זצוק”ל שהסבא מסלבודקה בא עם‬ ‫עון חלול השי”ת’‪ .‬עכ”ל‪ .‬ועי’ שמביא את עיקרי דבריו מהירושלמי בסנהדרין (פ”א‬ ‫טענה עצומה הרי כבר במשנה מוזכר שיש נ”כ בנעילה ועוד שיש כאן הזדמנות‬ ‫ה”א)‪ .‬הרי שסוג הכפרה בשעת הנעילה מועיל אף על החמורות ביותר כחילול‬ ‫לקיים מצווה דאורייתא והיאך יתכן שמאיזה טענה שלא תהא יבטלו מצווה זו‬ ‫ה’‪ .‬ומבואר מדברי המשך חכמה שבשעת נעילה כיון שהקב”ה חותם יחיד שייך‬ ‫שנאמר בה ’ואני אברכם’ וסגולותיה נשגבות כידוע‪ ,‬לכן יש לעשות כל טצדקי‬ ‫שיכפר על עון חילול ה’ על ידי רוב בכי וחרטה כיון שאין שום קטגור שיאמר לו‬ ‫להגיע לנ”כ בתפילת נעילה‪.‬‬ ‫מלך שמוחל על כבודו אין כבודו מחול‪( .‬ועי’ גם בשל”ה (ר”ה דף נח‪ ):‬ובחיי אדם‬ ‫מאידך טען הסבא מקלם הרי הנתונים ברורים יש ז”פ י”ג מידות יש לחשב את‬ ‫בהל’ יוה”כ (כלל קמ”ד סעיף ה) בדברים נוראים במעלת יוה”כ)‪.‬‬ ‫הלחש והחזרה והווידוי והזמן מוגבל כי אין אפשרות להתחיל תפילה זו קודם‬ ‫והאיר לי ידידי הרב שלמה זלמן כהן שליט”א דלפי המש”ח יש לבאר מה‬ ‫לזמן שהחמה בראש האילנות שהוא לכל המוקדם פלג המנחה ובזמן כזה קצר‬ ‫שמתפללים בתפילת שמונה עשרה ’ומלוך עלינו אתה ה’ לבדך בחסד וברחמים‬ ‫אין כמעט אפשרות להגיע לנ”כ קודם השקיעה אא”כ התפילה תיהפך ל’תחרות‬ ‫וצדקנו במשפט’‪ ,‬דיל”ע מהו הנוסח ’לבדך’‪ .‬ותו יל”ע‪ ,‬מדוע הענין דלבדך נזכר‬ ‫ריצה’‪ ...‬וכי כך צריכה להראות התפילה של השנה אתמהה אנחנו לא ’קבלני‬ ‫רק הכא ולא בשאר הברכות שבשמו”ע‪ .‬ולהמבואר איכא למימר‪ ,‬דהא כשהקב”ה‬ ‫הצלחות’ אנו צריכים לעשות המוטל עלינו להתפלל כראוי ובעיקר בשעה זו‬ ‫דן בשעת נעילה הוא חותם ביחידי‪ ,‬ובזמן זה הוא מוחל גם על חילול ה’‪ ,‬ועל זה‬ ‫שהיא שעת החיתום נספיק מוטב לא נספיק אין עלינו טענה כי עשינו את המוטל‬ ‫אנו מתפללים דעדיף דידון אותנו בזמן המסוגל לכפרה אף על חילול ה’‪ ,‬לכן נזכר‬ ‫עלינו ! [ומה שמוזכר בגמ’ שיש נ”כ בנעילה אולי הי’ קודם שתיקנו את אמירת‬ ‫לבדך דווקא בברכת המשפט‪  .‬‬ ‫הי”ג מידות והסליחות או שבזמנם היו מתפללים רק עם הש”ץ כי לא היו מחזורים‬ ‫ולפי”ז נראה לבאר מה שאי’ במדר”ר (דברים רבה פרשה יא‪ ,‬י) עה”כ (דברים ג‪,‬‬ ‫ולא היו בקיאים‪.‬‬ ‫כו) רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה‪ ,‬שכשמשה רבינו התפלל להכנס‬ ‫ד‪ .‬ויש שעשו פשרה לומר את הסליחות לאחר השקיעה [ומובא מנהג זה בלבוש]‪,‬‬ ‫לארץ ישראל הקב”ה אמר לו אילו היית מתפלל עוד תפילה אחת מיד היה נשמע‪,‬‬ ‫דהיינו שמתפללים לחש וחזרת הש”ץ הכוללת לאחר אמירת ’יעלה ויבא’ אמירת‬ ‫ויש להתבונן מה מקום לתפילה זו יותר משאר כל התפילות שמשה התפלל ולא‬ ‫פיוט ’פתח לנו שער’ ו’היום יפנה’ י”ג מידות פ”א‪ ,‬ווידוי שמדינא דגמ’ יש לאומרו‬ ‫הועילו‪ .‬ועוד‪ ,‬שהרי כתוב בפסו’ ואתחנן אל ה’ בעת ההיא לאמר‪ .‬ופירש”י בשם‬ ‫בחזרה‪ ,‬ומשם מדלגים להמשך החזרה ’אתה נותן יד לפושעים’ ורק לאחר נשי”כ‬ ‫הספרי‪ ,‬בעת ההיא‪ ,‬לאחר שכבשתי ארץ סיחון ועוג דימיתי שמא הותר הנדר‪.‬‬ ‫ושים שלום חוזרים לסליחות לאומרם במתינות אחרי השקיעה‪ .‬ומרוויחים בזה‬ ‫ועי’ שפת”ח וא”ת כיון שהותר הנדר תפילה זו למה‪ .‬וי”ל‪ ,‬דהכי קאמר משה‪ ,‬קודם‬ ‫נמי שיכולים לאחר את תחילת התפילה לכחמישים דק’ לפני השקיעה שיש‬ ‫כיבוש ארץ סיחון ועוג לא עלתה על דעתי להתפלל כיון שהיה גזר דין עם שבועה‬ ‫הסוברים שהוא הוא הזמן שחמה בראשי האילנות רק דיש ע”ז טענה שהרי‬ ‫לא יועיל שום תפלה‪ ,‬אבל לאחר הכבוש והנחיל לבני גד ובני ראובן וחצי שבט‬ ‫כבר עבר זמנם‪ ,‬כי הרי הסדר הוא שיש להקדים את הסליחות והי”ג מידות‬ ‫מנשה אמרתי שמא הותר הנדר‪ ,‬דנדר שהותר מקצתו הותר כולו וא”כ הוי גזר‬ ‫לוידוי‪ ,‬שהסליחות נאמרות להתעורר ולעורר רחמי שמים בפרט הי”ג מידות‪,‬‬ ‫דין בלא שבועה להכי מהני תפילה‪ .‬ע”כ‪ .‬והנה במדר”ר הנ”ל נראה שאם משה‬ ‫ורק לאחמ”כ אז ניגשים לעיקר הסליחות שהוא הוידוי ומהיכא תיתי להפוך את‬ ‫רבינו היה מוסיף בתפילה‪ ,‬היה נענה‪ ,‬וצ”ב איך היה מהני תפילה על גז”ד שיש‬ ‫היוצרות‪ .‬ואולי י”ל דא”ז מוכח דהא בתפילת יוכ”ק אומרים י”ג לאחר הווידוי‬ ‫עמו שבועה‪.‬‬ ‫הגדול של רבנו ניסים ועוד שמנהג הספרדים ונוסח ספרד כל יום לאחר העמידה‬ ‫והציע לי בזה אחי הרב טוביה שליט”א דלאור הנ”ל י”ל שכיון שמשה חיבר את‬ ‫לומר קודם ווידוי ורק לאחמ”כ י”ג מידות וצ”ע‪.‬‬ ‫תפילת נעילה וזה היה ביו”כ אחר שהתפלל מנחה כמו שכתב החת”ס‪ ,‬וכמו שכתב‬ ‫ה‪ .‬והנה בגמ’ המובאת לעיל מבואר שהטעם שנ”כ במנחה בתענית הוא כיוון‬ ‫המשך חכמה שאז השי”ת דן יחידי ללא שום קטגורים‪ ,‬ואז הוא שעת הכושר‬ ‫שדומה לנעילה הנאמרת סמוך לשקיעה אז היא דומה יותר לנעילה ולכן אף‬ ‫שהשי”ת סולח גם על חטאים של חילול ה’‪ ,‬א”כ י”ל‪ ,‬דהנה כתב הרמב”ם בשמונה‬ ‫שבמנחה רגילה בצום יש לגזור אטו מנחה שבכל יום שבו רבנן גזרו שאין נ”כ‬ ‫פרקים (פרק ד’) שמשה רבינו נכשל במידת הסבלנות – כעס‪ ,‬אבל החטא היה‬ ‫אבל כשיותר דומה לנעילה שבה אין לגזור כי אין נעילה כל יום לכך יכולים לקיים‬ ‫בחילול ה’‪ ,‬בזה שהכה את הסלע ולא דיבר אל הסלע‪ ,‬וכדכתיב יען לא‬ ‫אז נ”כ‪ .‬וכ”פ השו”ע (קכ”ט א‪ .‬ב‪ .).‬וכך מבואר המ”ב שם‪.‬‬ ‫האמנתם בי ’להקדישיני’ (פ’ חוקת כ‪ ,‬יב‪ .‬וכעי”ז בפ’ האזינו לב‪ ,‬נא‬ ‫ו‪ .‬וידועה שיטת החזו”א שיש נ”כ בתענית גם במנחה גדולה! וא”כ‬ ‫’על אשר מעלתם בי וגו’ על אשר לא ’קדשתם’ אותי בתוך‬ ‫המשך בעמ’ ‪3‬‬ ‫המשך בעמ’ ‪3‬‬ ‫‪03-76-30-585‬‬ ‫שנת תשפ"ו‬ ‫שלוחה ‪[ 74‬ע"ד]‬ ‫דפרשה במשך‬ ‫עומקא‬ ‫דפרשה‬ ‫הוצאת‬ ‫עומקא‬ ‫לכיסויפלוס –‬ ‫בתרומהבנדרים‬ ‫הדין דפרשה‬ ‫תרומותליום‬ ‫לעומקא‬ ‫זכות‬ ‫הציונעילת שער‬ ‫שערבעת‬ ‫פתח לנו שער‬ ‫תורה ביוה”כ‬‫הציו‬ ‫מעלת תפילתשער‬ ‫מנחהשל‬ ‫ונעילה‬ ‫מלחמתה‬ ‫הרב נפתלי דודזון‬ ‫הרב אברהם לוי ‪ -‬ר”כ 'עוד יוסף חי'‬ ‫א]‪ .‬תפילת ’נעילה’ ‪ -‬נקראת על שם נעילת שערי היכל [מבעוד יום לאחר‬ ‫אמרו חז”ל (ברכות ו) לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה‪ ,‬והטעם נתפרש‬ ‫הדלקת המנורה]‪ ,‬או על שם נעילת שערי שמים [משחשיכה] (ירוש’ ברכות‬ ‫בזוה”ק (פר’ בא לו‪ ):‬משום דהיא שעתא דתליא דינא ובעי בר נש לכונא דעתיה‪.‬‬ ‫פ”ד ה”א; תענית פ”ד ה”א; רש”י יומא פז‪,‬ב‪ .‬ד”ה נחית)‪.‬‬ ‫ועל כן כל שכן ביום הקדוש יוה”כ‪ ,‬האיש הנלבב יזרז עצמו להתחיל תפילת המנחה‬ ‫(קושיא א)‪ .‬והדבר תמוה‪ ,‬הרי הזמן הכי קדוש ביוה”כ ‪ -‬הוא עם חשיכה‪,‬‬ ‫בכוונה עצומה‪ ,‬שהרי זו שעת רצון גדולה מאוד‪ ,‬ועוד שזו התפילה הראשונה‬ ‫וכמש”א (תוספתא יומא ד‪,‬יז)‪” :‬יום הכפורים [=מכפר] עם חשיכה”‪ .‬והרי כל‬ ‫שהתפלל אדם הראשון ובה נענה‪ ,‬וכן משה רבינו ע”ה במדבר‪ ,‬בתפילת המנחה‬ ‫ענין הכפרה ביוה”כ ‪ -‬הוא מצד הקרבה והאהבה הגדולה שנוצרת ביוה”כ‪,‬‬ ‫השיב חרון אף של מעשה העגל‪ ,‬וכן אליהו הנביא נענה בהר הכרמל בשעת המנחה‪,‬‬ ‫עד שמתקיים ”על כל פשעים תכסה אהבה”‪ .‬וכאן מגלה לנו התוספתא‪,‬‬ ‫וכן דניאל בגולת בבל‪ ,‬וכן עזרא הסופר עם אנשי הגולה‪ ,‬וכן בכל הדורות והתעניות‬ ‫שהקרבה הכי גדולה להשי”ת ‪ -‬הוא ביוה”כ עם חשיכה – בזמן נעילה‪ .‬ולכן‬ ‫כולם‪[ .‬מובא בספרים ע”פ שער הכוונות לאריז”ל]‪.‬‬ ‫אז הוא זמן הכפרה בפועל‪.‬‬ ‫ומובא בספה”ק‪ ,‬שישנו ענין גדול מאוד להתבונן בקריאת התורה של מנחה‪,‬‬ ‫וממילא התפילה הכי קדושה ביוה”כ – היא תפילת נעילה‪ ,‬ולכן ”יזדרז‬ ‫שמסוגלת לקבל קדושה וטהרה ושמירה עליונה והגנה להנצל מיצר הרע דעריות‬ ‫מאד בתפלה זו‪ ,‬כי תכלית כל העשי”ת הוא יוה”כ‪ ,‬ותכלית יוה”כ הוא תפלת‬ ‫במשך כל השנה‪ ,‬וזה הזמן לבקש מעומקא דליבא מהשי”ת שתמיד יצילו שלא‬ ‫נעילה” (משנה ברורה תרכ”ג סק”ג)‪ .‬וממילא תמוה שהתפילה הכי קדושה‬ ‫יפול בזה לעולם‪ ,‬בבחינת אל תביאני לידי ניסיון ולא לידי ביזיון ח”ו‪ ,‬וכבר אמר‬ ‫ביוה”כ – נקראת על שם ’מוצאי יוה”כ’ שהוא יום חול‪.‬‬ ‫מרן המשגיח הגה”צ רבי שלמה וולבה זצוק”ל שענין שמירת הקדושה מעריות‬ ‫ב]‪( .‬קושיא ב)‪ .‬כתב ה’משנת חסידים’ (פ”י מ”ג)‪” :‬ובנעילה יכוין ’נעילה’‬ ‫ושמירת ברית קודש‪ ,‬הוא היסוד לכל מהלך חייו של האדם היהודי‪ ,‬דבלי זה האיך‬ ‫אותיות ’נעל י”ה’”‪ .‬עכ”ל‪.‬‬ ‫יכול לעמוד האדם‪ ,‬דח”ו אם היסוד רעוע‪ ,‬כל הבנין עלול להתמוטט‪ .‬ובספר הרוקח‬ ‫ונבא לבאר המושג ’נעל י‪-‬ה’‪ :‬הנה איתא (ב”ק נט‪,‬א)‪” :‬אליעזר זעירא הוה‬ ‫סימן ריח כ’ דתקנו קריאה זו‪ ,‬דכשם שצוית לנו שלא לגלות ערוה כך לא תגלה‬ ‫סיים מסאני אוכמי [=נעל מנעלים שחורים] וקאי בשוקא דנהרדעא‪,‬‬ ‫ערותינו ביום הזה‪.‬‬ ‫אשכחוהו דבי ריש גלותא ואמרו ליה‪ :‬מאי שנא הני מסאני? אמר להו‪ :‬דקא‬ ‫מאבילנא אירושלים”‪.‬‬ ‫וכן יש להתבונן בהפטרה של מנחה בספר יונה‪ ,‬שמלמדת אותנו על התשובה ושלא‬ ‫ניתן לברוח מהשי”ת כמ”ש המשנ”ב (סי’ תרכב סק”ז בשם אחרונים)‪ .‬וביאר שם‬ ‫וביאר הגר”א (ביאורי אגדות)‪” :‬ענין המנעלים הוא‪ ,‬שבהמ”ק נקרא נעל‪,‬‬ ‫(בשעה”צ ו) דכוונתם‪ ,‬כי האדם חושב כמה פעמים לייאש את עצמו שאין יכול‬ ‫כמ”ש ’מה יפו פעמיך בנעלים’ ‪ -‬בשעה שעולין לרגל לבהמ”ק (סוכה מט‪,‬ב;‬ ‫חגיגה ג‪,‬א)‪ ,‬לכן נאמר ’שלש פעמים תחוג לי בשנה’‪ .‬וענין הנעל כמ”ש (סוף‬ ‫לתקן בשום אופן ועל כן יתנהג תמיד באופן א’‪ ,‬ואם יגזור עליו הקב”ה למות ימות‪.‬‬ ‫ישעי’) ’השמים כסאי והארץ הדום רגלי’ [=ביהמ”ק שנמצא בארץ הוא‬ ‫אבל טעות הוא‪ ,‬שסוף דבר יהיה‪ ,‬כל מה שהקב”ה רוצה מנפשו שיתקן מוכרח הוא‬ ‫’הדום רגלי’ ‪ -‬דהיינו נעל]‪ .”...‬עכ”ל‪.‬‬ ‫לתקן‪ ,‬ויבא עוד פעם ופעמים לעולם הזה ובעל כרחו יוכרח לתקן‪ ,‬ואם כן למה‬ ‫לו כל העמל למות ולסבול חיבוט הקבר ושאר צרות ולחזור עוד הפעם‪ ,‬וראיה‬ ‫נתבאר שביהמ”ק נקרא ’נעל י”ה’‪ ,‬והיינו שביהמ”ק מלביש רק את אורות‬ ‫רגלי השכינה‪ ,‬ולא את כל קומתה‪ ,‬ולכן ביהמ”ק נקרא נעל לשכינה‪.‬‬ ‫מיונה‪ ,‬שהקב”ה רצה מאתו שילך וינבא‪ ,‬והוא מיאן בזה ונס לים‪ ,‬מקום שלא ישרה‬ ‫עליו עוד השכינה לנבאות כידוע‪ ,‬וראינו שנטבע בים ונבלע בדג והיה שם במעיו‬ ‫‪ֹ-‬לֵהי ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל ְוְ ַַת ַַחת ַַרְגְ ָָליו ְּכְ ַַמ ֲֲע ֵֵׂשה‬ ‫ג]‪ .‬וזהו שכתוב (שמות כד‪,‬י)‪ַ” :‬וַ ִּיִ ְְראּו ֵֵאת ֱֱא ֵ‬ ‫כמה ימים‪ ,‬ולפי הנראה בודאי לא יכול להתקיים דברי ה’ יתברך‪ ,‬ומכל מקום ראינו‬ ‫ִִל ְְבַנַ ת ַַה ַַּס ִִּפיר ּוְכְ ֶֶע ֶֶצם ַַה ָָּׁש� ַַמִיִ ם ָָלֹט ַַֹהר”‪ .‬והיינו שנדב ואביהוא זכו לראיית‬ ‫שסוף דבר היה שרצון ה’ יתברך נתקיים וילך וינבא‪ ,‬כן הוא האדם בעניניו‪ .‬וזהו‬ ‫השכינה מעין עולם הבא‪ .‬אלא שבעולם הבא רואים כביכול את פני השכינה‪,‬‬ ‫וכמש”כ שהקב”ה אמר למשה ’לא תוכל לראות פני כי לא יראני האדם וחי’‪,‬‬ ‫שאמרו באבות‪ ,‬ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך שעל כרחו אתה נוצר וכו’‪,‬‬ ‫ומשמע שבעוה”ב כן רואים את פניו‪ .‬אמנם נדב ואביהוא שהיו בעולם הזה‪,‬‬ ‫עכלה”ק של מרנא הח”ח‪.‬‬ ‫לא יכלו לראות את פני השכינה‪ ,‬אלא הם ראו רק את ’תחת רגליו’ ‪ -‬דהיינו‬ ‫ולאחר המנחה עת תפילת נעילה‪ ,‬וכ’ המשנ”ב (סי’ תרכג סק”ג) שיזדרז מאד‬ ‫הנעלים‪ ,‬שזה שיא הראיה שהאדם לראות בשכינה בעוה”ז‪.‬‬ ‫בתפילה זו כי תכלית כל העשי”ת הוא יוה”כ ותכלית יוה”כ הוא תפלת נעילה שהכל‬ ‫ד]‪ .‬ועל זה אומר ה’משנת חסידים’‪ ,‬שבזמן נעילה יכולים להשיג את ההשגה‬ ‫הולך אחר החיתום ואם לא עכשיו אימתי‪ .‬וכ’ בספר הקדוש יסוד ושורש העבוד‬ ‫הכי גבוהה שאפשר להשיג בשכינה בעולם הזה ‪’ -‬נעל י”ה’‪ .‬כי זה שמו של‬ ‫(שער האיתון פי”א) שיכניס בלבו דאגה ופחד גדול על חתימת הגז”ד הנורא הנעשה‬ ‫ביהמ”ק‪ .‬וכן זמן ’תפילת נעילה’ ‪ -‬הוא הזמן שנמצאים בקרבה הכי גדולה‬ ‫עליו בעולם העליון בעת הזאת‪ ,‬ומה טוב אם יכול להוריד דמעות לעורר הרחמים‬ ‫אל השי”ת ‪ -‬יותר מכל עשרת ימי תשובה שעליהם נאמר ’דרשו ה’ בהמצאו‬ ‫בעולם העליון כי כל השערים ננעלו חוץ משערי דמעה ואף אם נחתך עליו הגז”ד‬ ‫קראוהו בהיותו קרוב’‪ .‬וכנ”ל‪.‬‬ ‫לרעה ח”ו ע”י הבכי והדמעות יוכל להתהפך לטובה‪ ,‬עכ”ל‪ .‬ובפרט יפשפש ויתפלל‬ ‫ה]‪ .‬והנה‪ ,‬מה שביהמ”ק נקרא ’נעל י‪-‬ה’ – הוא שם של קדושה חיובית‪,‬‬ ‫מעומק הלב שיוכל לשוב ולתקן את כל מה שפגם וקילקל בעוון גזל כפי שתוקן‬ ‫דהיינו קדושת נעלי השכינה‪ ,‬ולא שם של שלילת ומוצאי הקדושה‪ ,‬וא”כ‬ ‫בסוף תפילת נעילה‪ ,‬וכמו כן יש לבקש שיתרחק משנאת חינם ומשנאת הבריות‪,‬‬ ‫מתחזקת הקושיא הראשונה‪ ,‬למה הגמרא אומרת‪ ,‬שתפילת נעילה נקראת‬ ‫ומקנאה ותחרות מחלוקת וכמו שמובא בסה”ק חמדת ימים ח”ג בענין תפילת‬ ‫על שם נעילת שערי שמים?‬ ‫נעילה יעו”ש‪ ,‬וממילא יבקש על כל צרכיו הרוחניים והגשמיים‪ ,‬שהכל הוא לצורך‬ ‫ו]‪( .‬קושיא ג)‪ .‬אומרים בנעילה‪” :‬פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה‬ ‫המשך עבודת הקודש לכבוד השי”ת‪ ,‬ולמען שמו באהבה בכדי להגדיל תורה‬ ‫יום”‪ .‬וקשה‪ ,‬שמהרישא משמע שהשערים נעולים – שלכן צריך לבקש שה’‬ ‫ולהאדירה כל הימים‪ ,‬בבחינת זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וחתמנו בספר חיים‬ ‫יפתח אותם‪ .‬ומהסיפא משמע שהשערים פתוחים – שלכן עכשיו צריך‬ ‫למענך אלוקים חיים‪ .‬והיינו שכל בקשתינו מהבורא יתברך‪ ,‬הוא‪:‬רק למען כבוד‬ ‫לנעול אותם‪.‬‬ ‫שמים‪ ,‬וממילא עי”ז אינו בכלל מה שמובא בזוה”ק שאלו שמבקשים בר”ה וביוה”כ‬ ‫תפילת ’נעילה’ ו’נעילת הסנדל’ ביוה”כ‬ ‫על צורך עצמם הם ככלבים הצועקים הב הב‪.‬‬ ‫ז]‪ .‬ונבא ליישב בס”ד‪ :‬הנה כאמור ב’משנת חסידים’‪ ,‬נעילה מלשון ’נעל‬ ‫וכ’ היסוד ושורש העבודה (שם פ”י) וז”ל‪” ,‬מעת שאדם נעשה חלש מענוי הצום‬ ‫י‪-‬ה’‪ .‬ויש לשאול‪ ,‬למה השכינה צריכה נעליים? אכן הדברים מבוארים‬ ‫ועמידת הרגלים יחף יכניס שמחה עצומה בלבו על קיום מ”ע מן התורה שמקיים‬ ‫ב’מגיד מישרים’ להב”י (וישב מהדו”ק ‪ -‬הובא בשל”ה יומא סימן קלט)‪:‬‬ ‫בענוי זה ובכל שעה שיתגדל ויתוסף אצלו הענוי דהיינו בעת תפלת מנחה ותפלת‬ ‫”וזהו הטעם שנעילת הסנדל אסור ביום הכפורים ובתשעה באב‪ ,‬ובכל אחד‬ ‫נעילה תתגדל ותתוסף שמחה עצומה יותר בלבו ולפי גודל הענוי כן גודל השכר‬ ‫הוא מטעם הפוך‪ .‬שהרי נעילת הסנדל רומז למטטרון וסנדלפון שהם שרי‬ ‫מבוראנו ית”ש והעיקר שבכל רגע שיעלה על דעת האדם צער הענוי יכוין‬ ‫כנסת ישראל [=השכינה שהיא שורש נשמות ישראל]‪ ,‬והם נעל וסנדל‬ ‫במחשבתו בשמחה עצומה מאוד הריני מקבל עלי מ”ע של יוצרי ובוראי ברוך‬ ‫החוצצים בפני הסט”א שלא תתקרב לשם‪ .‬ובתשעה באב ‪ -‬שנתגברו אלו‬ ‫הוא וברוך שמו בענוי זה‪ .‬ומוסיף הגרב”צ מוצפי שליט”א (קדוש בציון עמ’ תט”ז‪-‬‬ ‫הסטרא אחרא ‪’ -‬כי ראתה גוים באו מקדשה’ ‪ -‬והנעלים לא חצצו בפניהם‪,‬‬ ‫תי”ז) שתפילת נעילה היא היקרה והחשובה ביותר מכל תפילות יום כיפורים‪ ,‬הן‬ ‫צריך לרמז לדבר זה‪ ,‬ולא לנעול אותם‪ .‬וביום הכפורים ‪ -‬שאלו הסטרא‬ ‫אחרא משוקעים תחת התהום ‪ -‬אין צריך שמירת הנעלים ‪ -‬שהם מטטרון‬ ‫מצד מעלתה והן מצד שהגוף והחומר הזדככו ביותר‪ ,‬ונעשו צורה כמעט רוחנית‪,‬‬ ‫וסנדלפון‪ ,‬ולכן אסור נעילת הסנדל”‪ .‬עכ”ד‪.‬‬ ‫ולכן כל רגע ממנה יקר אלפי מונים על הרגע הקודם אליו‪ ,‬בהיותו סמוך יותר‬ ‫לסיום התענית‪ ,‬והן מבחינת עליית העולמות אשר עולים בה למקום גבוה ונשגב‬ ‫א”כ ענין נעלי השכינה ‪ -‬מראה שיש סט”א שרוצה להתקרב ולינוק משפע‬ ‫בתכלית‪ ,‬שאין עליה יותר גדולה ממנה‪ .‬עכ”ד‪.‬‬ ‫השכינה‪ ,‬ולכן יש לשכינה נעליים – החוצצים בינה לבין הסט”א‪.‬‬ ‫ח]‪ .‬ומעתה יוצא‪ ,‬שנעלי השכינה – מצד אחד הם מראים על שלילת‬ ‫ונזכיר כאן את הסגולה הנפלאה שמובאת בספר ברכי נפשי (ויקרא עמ’ קפה) מה‬ ‫הקדושה‪ ,‬והיינו שיש גבול מסויים שמשם ננעל התשפטות הקדושה‪ ,‬ואינו‬ ‫ששמע הגר”י זילברשטיין שליט”א ממורינו הנערץ הגאון הגדול רבי שמחה קסלר‬ ‫יוצא מעבר לשם‪ ,‬בשביל שהסט”א ובאי כוחה לא יינקו מהקדושה הגדולה‪.‬‬ ‫זצוק”ל רבה הראשון של קרית ספר‪ ,‬סגולה למעוכבי שידוך שהש”ץ יכוון עבורם‬ ‫במילה “טובה” שבאמירת יעלה ויבוא בחזרת הש”ץ של נעילה‪ .‬או בשים שלום‬ ‫ומצד שני הם מראים על קדושה חיובית‪ ,‬שהרי היכן שיש את נעלי‬ ‫השכינה – שם נמצא האוצר המלא בקדושה‪ ,‬ולא עוד אלא‬ ‫טובה בין בלחש ובין בחזרת הש”ץ‪ ,‬יכוין ברשימת שמות כל המעוכבים‪,‬‬ ‫שיזכו לזווג הגון בזאת השנה‪ ,‬והוא בדוק ומנוסה‪ .‬ויה”ר שנחתם‬ ‫המשך בעמ’ ‪3‬‬ ‫כולנו בשעת הנעילה בספרם של צדיקים גמורים אכי”ר‪.‬‬ ‫הציושל תורה‬ ‫שער‬ ‫מלחמתה‬ ‫המשך מעמ' קודם‪:‬‬ ‫שדווקא הצורך בנעליים מראה על גודל הקדושה שיש בתוכם‪ ,‬שלכן צריך לשמור על‬ ‫לשון נעילה‬ ‫זה בשמירה מעלייתא‪ .‬כמו אוצר יקר מאד – שהאדם שומר עליו בשבע עיניים‪.‬‬ ‫כ’ רש”י ביומא (פז‪ ):‬לשון נעילה פליגי אמוראי בברכות ירושלמי‪ ,‬חד‬ ‫וה”ה נעילת שערי ההיכל‪ ,‬והשמירה עליהם – הוא כבוד לביהמ”ק (עי’ רמב”ם בית‬ ‫אמר‪ ,‬נעילת שערי שמים‪ ,‬וחד אמר‪ :‬נעילת שערי עזרה‪.‬‬ ‫הבחירה ח‪,‬א)‪ ,‬מפני שהשמירה הגדולה מראה כמה גדולה הקדושה שיש בביהמ”ק‪,‬‬ ‫שלכן צריך כ”כ לשמור עליו מפני זרים‪.‬‬ ‫והוא בירוש’ ברכות (פ”ד ה”א) אימתי הוא נעילה רבנן דקיסרין אמרין‬ ‫איתפלגון רב ור’ יוחנן רב אמר בנעילת שערי שמים ור”י אמר בנעילת‬ ‫ט]‪ .‬ומעתה‪ ,‬נתיישבו קושיות א‪-‬ב‪ .‬שהענין שתפילת ’נעילה’ נקראת על שם נעילת‬ ‫שערי היכל אמר ר’ יודן אנתורדיא מתני’ מסייע לר”י בג’ פרקים הכהנים‬ ‫שערי היכל – הוא ענין חיובי‪ ,‬שמראה שזה קדושת ’נעל י‪-‬ה’‪ .‬וככל הנ”ל‪.‬‬ ‫נושאים את כפיהם ד’ פעמים ביום בשחרית ובמוסף במנחה ובנעילת‬ ‫י]‪ .‬עפי”ז תתיישב ג”כ קושיא ג מ’פתח לנו שער בעת נעילת שער’‪ .‬והתשובה‪ ,‬שכאן‬ ‫שערים‪.‬‬ ‫נאמרה ההגדרה המושלמת של ’נעילה’‪ .‬שבשעת נעילה הקב”ה נועל שערי שמים‬ ‫ופי’ ”נעילת שערי שמים” כ’ הרמב”ם בהל’ תפילה (פ”א ה”ז)‪ ,‬וכן תקנו‬ ‫[וכפי’ ב’ בירושלמי]‪ ,‬והסיבה ל’נעילת שערי שמים’ – הוא משום שעכשיו השכינה‬ ‫תפלה אחר תפלת מנחה סמוך לשקיעת החמה ביום התענית בלבד‪,‬‬ ‫מקבלת אורות עצומים‪ ,‬ולכן צריך להגביר את הנעילה והשמירה מפני הסט”א ובאי‬ ‫כדי להוסיף תחנה ובקשה מפני התענית וזו היא התפלה הנקראת‬ ‫כוחה‪ .‬ועל זה מבקשים ’פתח לנו שער – בעת גדולה זו‪ ,‬שיש צורך גדול לנעול את‬ ‫תפלת נעילה כלומר ננעלו שערי שמים בעד השמש ונסתרה לפי שאין‬ ‫השער בפני הסט”א‪ ,‬מפני הקדושה הנשגבה והנוראה שיורדת לשכינה בשעה זו‪.‬‬ ‫מתפללין אותה אלא סמוך לשקיעת החמה‪[ .‬וכ”מ מהא דתפילת נעילה‬ ‫’נעילה’ – השפעת שפע מאוצר ’גן נעול’‬ ‫אינה מיוחדת ליוה”כ‪ ,‬שהרי אנשי מעמד היו מתפללים נעילה בכל יום!‬ ‫יא]‪ .‬והנה מבואר באריז”ל (יובא להלן)‪ ,‬שתפילת נעילה – הוא ע”ש הכתוב (שה”ש‬ ‫עי’ תענית פ”ד מ”ד ובפיה”מ שם]‪.‬‬ ‫ד‪,‬יב)‪ַּ’ :‬גַ ן ָנָ עּול ֲֲאֹח ִִֹתי ַכַ ָָּלה ַּגַ ל ָנָ עּול ַַמ ְְעָיָ ן ָָחתּום’‪ .‬ונבאר הדברים‪ַּ’ :‬גַ ן ָנָ עּול ֲֲאֹח ִִֹתי ַכַ ָָּלה’ –‬ ‫השכינה נקראת גן‪ ,‬היא גן עדן (כמבואר בזוהר במקומות רבים)‪ .‬והיא אחותו וכלתו‬ ‫זמן תפילת נעילה‬ ‫של קוב”ה‪ .‬והיא נעולה מפני הסט”א ובאי כוחה שלא יכנסו אליה‪ ,‬ורק לגבי הקב”ה‬ ‫ובניו הצדיקים ‪ -‬היא פתוחה (תיקוני זו”ח לב‪,‬ב מדפי ביאור הגר”א)‪.‬‬ ‫בגמ’ יומא (פז‪ ):‬אמר רב תפלת נעילה פוטרת את של ערבית‪ ,‬רב לטעמיה‬ ‫דאמר צלותא יתירה היא וכיון דצלי ליה תו לא צריך‪ .‬ומבואר שזמנה עם‬ ‫ומפרש והולך‪ ,‬מתי השכינה במיוחד נעולה? – מתי שהיא ’ַּגַ ל ָנָ עּול’ – כאשר מתגלים‬ ‫חשיכה‪ .‬ואי’ בירוש’ תענית (פ”ד שם) אחוה דאימא דרב אדא הוה סייר‬ ‫בה אורות מאד עליונים ונשגבים‪ ,‬שזהו בשעת תפילת נעילה‪ ,‬שאז היא ַ’ַמ ְְעָיָ ן ָָחתּום’‬ ‫גולתיה דרב ביום צומא רבה אמר ליה כי תיחזי שמשא בריש דקלא הב‬ ‫– שזהו שעת החתימה – ’חתמנו בספר חיים טובים’ וכו’‪ ,‬ואין זה רק מלשון חתימה‬ ‫לי גולתאי דליצלי נעילת שערים‪[ .‬ומובא בראשונים ביומא]‪ .‬ועי’ בגמ’‬ ‫וחותמת‪ ,‬אלא הוא מלשון ”תשפיע עלינו מהאוצר המנוצר שהוא חתום ונעול ב’חותם‬ ‫שבת (לה‪ ):‬לענין הדלק”נ שבת דא”ל רבא לשמעיה אדשימשא אריש‬ ‫בתוך חותם’ מפני החיצוניים”‪.‬‬ ‫דיקלי אתלו שרגא‪ .‬וכך נפסק בשו”ע (רסא ס”ג) להדליק כשהשמש‬ ‫יב]‪ .‬ועיקר הדברים נמצאו באריז”ל (’שער הכוונות’ יוה”כ‪,‬ה)‪ ,‬ונביא כמה קטעים‪:‬‬ ‫בראשי האילנות [או בראשי הגגות הגבוהים ‪ -‬מ”ב סקכ”ו]‪,‬‬ ‫”ובנעילת יוה”כ אנו מזכירין ענין החתימה‪ ,‬כמ”ש ’חתמנו לחיים’ וכיוצא בזה‪ ,‬והוא כי‬ ‫ולשון השו”ע בהל’ יוה”כ (תרכג ס”ב)‪ ,‬זמן תפלת נעילה כשהחמה בראש‬ ‫עתה נעשה חותם דרחל [=השכינה] ‪ -‬בסוד ’גן נעול אחותי כלה גל נעול מעין חתום’‬ ‫האילנות‪ ,‬כדי שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה‪ ,‬וצריך ש”צ לקצר‬ ‫‪ -‬לשמור המקום ההוא מן החיצונים שלא יכנסו שם‪ ,‬כדרך כל האדם השומר איזו דבר‬ ‫בסליחות ופסוקים שבאמצע התפלה‪ ,‬וגם אין לו למשוך בתפלת נעילה‬ ‫ע”י החותם הנחתם בו‪ ...‬וצריכין חותם ע”ג חותם לשמור מן החיצוניים‪.‬‬ ‫כל תיבה ותיבה כדרך שמושך בשאר תפלות‪ ,‬כדי שיגמור קודם שקיעת‬ ‫והנה זהו ענין תפלת הנעילה דיוה”כ אשר אמרו בגמ’ שהוא ’עת נעילת שערי היכל’ ‪-‬‬ ‫החמה‪( .‬עי’ מ”ב דהוא סוף שקיעה דהיינו מעט זמן קודם צה”כ]‪.‬‬ ‫שלא יכנסו בו זרים‪ ,‬כי היכל הוא רחל הנקרא אדנ‪-‬י שהוא בגימטריא ’היכל’‪,‬‬ ‫ושיעור ”שהחמה בראש האילנות” כ’ המ”ב (ג) שהוא איזה זמן קודם‬ ‫שמשם נכנסים ויוצאים כל מיני השפעות והנשמות הנאצלות משם‬ ‫תחלת השקיעה‪ ,‬ולא פירש כמה‪ .‬ועי’ פנ”י ברכות (כז‪ ).‬שהוכיח מהגמ’‬ ‫והם ננעלות בשעה זו שהוא בחינת החותם הנזכר”‪ .‬עכ”ל‪.‬‬ ‫בשבת הנ”ל אדשמשא בריש דיקלי אתלו שרגא שזמן זה שהחמה‬ ‫בראש אילנות נראה שהוא קודם זמן פלג מנחה קטנה‪.‬‬ ‫אך המטה אפרים (תרכג‪,‬ב) כ’ שאין להקדים להתפלל נעילה קודם פלג‬ ‫המשך מעמוד ‪:1‬‬ ‫המנחה‪ .‬וכך מנהג הפרושים בא”י שמתחילים נעילה בזמן פלג המנחה‬ ‫נשיאת כפים בנעילה‬ ‫[דהיינו שעה ורבע זמנית לפני תחילת שקה”ח]‪.‬‬ ‫השאלה היא דאולי עדיף שביו”כ כבר יעלו במנחה לנשי”כ‪ .‬וצ”ל חדא דלא נרוויח בזה‬ ‫[אגב יש לציין לגבי זמן הדלק”נ שהרי”א זילבר חישב שקיום דין השו”ע‬ ‫שהרי אכן לא יועיל כיון שלא יתקיים בזה דינא דמתני’ דנ”כ בנעילה‪ .‬וגם ועוד דאולי‬ ‫הנ”ל להדליק כשהשמש בראשי האילנות‪ ,‬הוא ‪ 40‬דק’ לפני השקיעה‪,‬‬ ‫מגרע גרע ד לכאו’ דבר זה תלוי בהבנת הגמ’ דלעיל ’האידנא’ שנח’ הראשונים שם‬ ‫שבדק וחישב שבמקומות הנמוכים בירושלים העתיקה החמה נעלמת‬ ‫מה הפירוש בגמ’ שאם הפי’ שם שמותר לישא כפיים רק אם זה סמוך לשקיעה היינו‬ ‫מראשי הגגות הגבוהים קרוב לארבעים דק’ לפני השקיעה [ואף שנאמר‬ ‫’התפילה האחרונה בתענית’ שהיא דומיא לנעילה ולכן אין גזירה א”כ ביו”כ שבה יש‬ ‫למי שאינו בקי בשיעור זמן ביה”ש‪ ,‬וכיום ישנם שעונים מדוייקים‪ ,‬מ”מ‬ ‫נעילה וודאי של”ש להתיר נ”כ בתפילת מנחה ודו”ק‪ .‬ואכמ”ל‪.‬‬ ‫הרי אין אנו יודעים אם ג’ רבעי מיל דביה”ש הם לאחר שקיעה א’ או ב’‬ ‫ז‪ .‬אציין בזאת חידוש נפלא ששמעתי ממו”ר רה”י הגר”א פרבשטיין זצוק”ל שהי’ הש”ץ‬ ‫או לפני השקיעה‪ ,‬וכבר כ’ המ”ב סקכ”ג דמשו”כ לכתחילה יש להקדים‬ ‫בתפילת מנחה דיו”כ והי’ מתפלל לאיטו ופנינו אליו לבקש שקצת יזדרז בכדי שלא‬ ‫הדלק”נ משעה שהשמש בראשי האילנות]‪.‬‬ ‫שיישאר יותר די זמן לתפילת נעילה‪ ,‬ואמר לנו שלתפילת נעילה לא צריך לדאוג שכולם‬ ‫יתפללו בנעילה כפי שמתפללים נעילה אבל מנחה מה תהא עליה‪ ,‬וביאר דיש לדעת‬ ‫חתמנו לחיים‬ ‫שלא כמקובל לחשוב שהתפילה החשובה בשנה היא תפילת נעילה אלא אמר לנו בשם‬ ‫הגר”א שהתפילה החשובה בשנה היא מנחה ביוה”כ‪ ,‬והחשבון הוא דהרי הגמ’ בברכות‬ ‫בירוש’ סוף יומא פליגי אמוראי בזמן הכפרה ביוה”כ‪ ,‬ר’ זעירה אמר כל‬ ‫ו אומרת שתפילת מנחה היא התפילה החשובה ביום מתרי טעמי הא’ כי היא ’תקועה’‬ ‫שהוא ר’ חנניה אומר בסוף‪ .‬ועי’ תוס’ שבועות יג‪ :‬דנקטו שיוה”כ מכפר‬ ‫באמצע היום וב’ כי אליהו נענה בשעת המנחה ולכן בש”ק במנחה הוא רעוא דרעווין‪,‬‬ ‫רק כשתחשך‪ .‬אך העיטור (הל’ יוה”כ קז‪ ):‬כ’ דמכפר כל היום רק אינו‬ ‫שלכך אומרים אז הפס’ ואני תפלתי [ושמעתי שהמקובלים אומרים שחזרת‬ ‫משלים הכפרה עד שתחשך‪[ .‬ועי’ גבורת ארי (יומא פה‪ ):‬דהוכיח בשי’‬ ‫מנחה בש”ק מגיעה למקום הכי גבוה בשבוע!]‪ .‬וממילא מנחה של יוה”כ‬ ‫הבבלי דכל רגע מכפר]‪.‬‬ ‫שהוא שבת שבתון ועת רצון הרי”ז רעווא דרעוא דרעוין!!!‬ ‫כ’ במנהגי מהרי”ל (מוסף ר”ה)‪ ,‬בתפלת נעילה אמר וחתום לחיים טובים‬ ‫בני בריתך‪ .‬ואז לא אמר ”כל” כי לעולם חמשה תיבות נגד קרא מחני נא‬ ‫מספרך אשר כתבת‪.‬‬ ‫המשך מעמוד ‪:1‬‬ ‫ועי’ מ”ש תלמיד הרשב”א בתורת המנחה (לך לך) שבקשת חתמנו לחיים‪,‬‬ ‫תפילת נעילה לכפרת חילול ה’‬ ‫היא רמז לברית שחתם בבשרנו‪.‬‬ ‫בני ישראל’)‪ ,‬ולכן הוא לא נכנס לארץ ישראל‪ .‬וא”כ כיון שמשה בתפילתו החמש מאות‬ ‫וכ’ הלבוש (סי’ תרכג) שתפילת נעילה היא עיקר כל התפלות שהכל הולך‬ ‫וחמש עשרה תיקן תפילת נעילה ואז נולד המצב שהקב”ה בזמן של נעילה דן יחידי‪,‬‬ ‫אחר החיתום‪ ,‬ומטעם זה פותחין הארון בכל תפילת נעילה‪.‬‬ ‫א”כ אם היה ממשיך להתפלל עוד תפילה אחת כיון שהקב”ה דן יחידי היה מוחל לו על‬ ‫וז”ל המטה אפרים (תרכג‪,‬ב)‪ :‬תכלית כל העשי”ת הוא יוה”כ ותכלית‬ ‫חטאו של חילול ה’‪ ,‬לכן הקב”ה היה צריך לומר לו ’רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר‬ ‫יוה”כ הוא תפלת נעילה שהכל הולך אחר החיתום‪ ,‬ואדם להבל דמה איך‬ ‫הזה’‪.‬‬ ‫יזכה בחתימה ולא יבא בידו מאומה תשורה להביא אל הקודש פנימה‪,‬‬ ‫ונראה לפי”ז שאפי’ שהיה זה גז”ד שיש עמו שבועה‪ ,‬אבל כל מה שלא היה מועיל‬ ‫ואם החרש יחריש בעת הוא כעבד ישאף צל להשלים חוקו ולביתו הוא‬ ‫תפילה על גז”ד שיש עמו שבועה הוא כיון שאין כפרה על חטא של חילול ה’‪ ,‬אבל כיון‬ ‫מהומה אך לריק יגע זה כמה‪ ,‬ואם לא עכשיו אימתי יגיע עת רצון‬ ‫שהקב”ה היה מוחל וסולח אף על חטא של חילול ה’‪ ,‬אז כבר לא היה סיבה‬ ‫להענות ויזכה להבנות הנהרסות ולנטוע הנשמה‪ ,‬והחלש‬ ‫לנדר‪ ,‬והוי כמו היתר הנדר ע”י פתח דהוי כנדר בטעות‪ ,‬והיה מתיר‬ ‫יאמר גבור אני לעמוד לשרת עבודה תמה‪.‬‬ ‫את הנדר ומכניסו לארץ ישראל‪.‬‬ ‫ברכת‬ ‫השנים‬ ‫שלוחה בזאת לכל הרבנים הגאונים שליט"א‬ ‫אשר טרחו ועמלו בעמלה של תורה להעלות מדבריהם‬ ‫לפני מלכי רבנן‪ ,‬על שולחן גבוה "עומקא דפרשה" ‪ -‬במשך שנת תשפ"ו‬ ‫הרב איתמר אביב הרב יחיאל אומן הרב יהושע אושינסקי הרב יעקב ישראל איסטיס הרב אליעזר אלבז הרב חננאל‬ ‫בן דוד הרב מאיר אליהו בן חמו הרב זאב בצלאל הרב שלמה זלמן ברגר הרב אביעד ברויאר הרב יוחנן בריזל‬ ‫הרב בנימין גודמן הרב אברהם גוטל הרב אהרן גולדברג הרב אליהו גולדברג הרב אריה לייב גולדשטוף הרב יצחק‬ ‫גולדשטוף הרב טוביה גולדשמידט הרב שמחה גולדשמידט הרב אלקנה גלעזר הרב אפרים גרבר הרב שלמה‬ ‫גרדנר הרב לוי גרוסברד הרב יחזקאל גרינהויז הרב אליהו גרסטל הרב נפתלי דודזון הרב אהרן חיים הופנר הרב‬ ‫אליעזר היון הרב יעקב הילדסהיים הרב משה הסגל הרב שלום מתתיהו הערצבערג הרב ישראל הר כסף הרב‬ ‫חיים יצחק ויזל הרב שלמה וייס הרב אברהם וינברג הרב ישראל מנחם וינגרטן הרב משה אליעזר וכטפוגל הרב‬ ‫דוד ורמבררנד הרב מאיר זילברמן הרב חיים נח זלזניק הרב ישראל איסר זית הרב מיכאל חזן הרב דניאל חסין‬ ‫הרב יונה טאובה הרב יואל טויב הרב יששכר טורצקי הרב איתמר טעפ הרב דוד יהודה הרב יוסף חיים כהן הרב‬ ‫צבי יוספי הרב חיים יעקבזון הרב יהודה יצחקי הרב יצחק זאב כגן הרב משה כהן הרב ראובן כהן הרב רפאל‬ ‫בנימין כהן הרב שלמה זלמן כהן הרב יהודה כץ הרב אברהם לוי הרב יצחק לוין הרב יחזקאל ליברמן הרב משה‬ ‫חיים לייטער הרב יצחק ליסיצין הרב שמשון מן הרב מאיר מנדלסון הרב אבידור מס הרב יצחק מרגליות הרב‬ ‫אהרן מרגלית הרב אפרים מרכוס הרב יחזקאל נויבירט הרב צבי נוימן הרב מנחם נורדמן הרב יואל סבו הרב‬ ‫אהרן סולברג הג"ר ברוך יעקב סומפולינסקי הרב עזרא סופר הרב יחזקאל סנדורמירסקי הרב נתנאל עומסי הרב‬ ‫צפניה ערוסי הרב מאיר פולק הרב נתן פלד הרב יצחק פערל הרב אברהם ישעי' פרידליס הרב אהרן פרידמן הרב‬ ‫משה רפאל פרייזלר הרב שרגא פרנק הרב סיני פרלמוטר הרב אברהם יצחק פרנקל הרב דוד פרנקל הרב עזרא‬ ‫צנגר הרב יוסף קאופמן הרב נפתלי קימלמן הג"ר חיים קלופט הרב שמחה יונה קליין הרב אהרו קסטל הרב יהודה‬ ‫קסטלניץ הג"ר מאיר קסלר רב יוסף קסלר הרב אהרן קסטל הרב משה צבי רודמן הרב מרדכי בנימין רוזנברג‬ ‫הרב יחיאל מיכאל רוטשילד הרב מאיר רותן הרב צבי רותן הרב איסר זלמן שוב הרב שלום שווארץ הרב אורי‬ ‫שחר הרב י‪ .‬שטיגליץ הרב דב זאב שטיינהויז הרב יהודה שלמה שטראוס רב יהודה שטרן הרב יעקב שיק הרב‬ ‫נחמיה שנברגר הרב יצחק שעיו הרב טוביה שפיגל הרב אריה שפירא הרב זיו שצלקה הרב אביחי שרעבי‬ ‫יפתח ה' להם את אוצרו הטוב ברו"ג‬ ‫ויזכו ללמוד וללמד לשמור ולעשות‬ ‫באחרית שנה וראשיתה‬ ‫נושאי הגליונות הבאים אי"ה‬ ‫פונים אנו ללומדים שליט"א הכותבים וההוגים בגליון‬ ‫המתענגים מטובו וחפצים ביקרו‬ ‫סוכות ‪ -‬תפילות החג וענייני ש"ת‬ ‫להרים את תרומתם‬ ‫בראשית ‪ -‬ברכת אשר יצר‬ ‫להחזקתו בכיסוי החובות וריבוי אורו לעתיד‬ ‫ד”ת [עד ‪ 700‬מילים]‬ ‫בנדרים פלוס ‪ -‬עומקא דפרשה‬ ‫יתקבלו בצירוף שם מלא‬ ‫או בנדרים פון ‪ 03-76-30-585‬שלוחה ‪74‬‬ ‫בדוא”ל‪a740700@gmail.com :‬‬ ‫בברכת גמר חתימה טובה‬ ‫באותו שבוע‪ ,‬עד יום שלישי בלילה‬