עומקא דפרשה · Omke Deparsha — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

עומקא דפרשה
במה ללומדי התורה -מודיעין עילית
פתח לנו שער נשי"כ בנעילה
שבת שובה -בענייני תפילת נעילה
שער הציון כפרת נעילה
בס"ד ערב ש"ק פר' האזינו ,ח' תשרי ,תשפ"ז
זמן תפילת נעילה שנה י"ט כוונות מנחה ונעילה
גליון
לכפרת חילול ה’ תתס"ט
נעילהר יבצ ברה
תו תפילת נשיאת כפים בנעילה
הרב שמחה גולדשמידט הרב אברהם גוטל
בחת”ס (דרשות של”ד) כתב בשם רבו ההפלאה שמשה רבינו תיקן את תפילת א .הנה תנן ריש פרק בתרא דתענית בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאין את
נעילה ,כיון שתפילותיו של משה היו בעת השלש תפילות שהתפלל בכל יום ,ואז כפיהן ארבע פעמים ביום בשחרית במוסף במנחה ובנעילת שערים בתעניות
הוסיף בקשה להכנס לארץ וכתב שהעונש נקבע בט”ז ניסן ,שהרי בי’ ניסן נפטרה ובמעמדות וביוה”כ ובגמ’ שם (כו ):מביאה ע”ז ברייתא דתניא שחרית ומוסף
מרים והבאר לא פסק אלא לאחר שבעה ימים שהמתין הקב”ה כמו שהמתין מנחה ונעילה כולן יש בהן נשיאת כפים דברי ר”מ ר”י אומר שחרית ומוסף יש
למשותלח שהמבול לא התחיל כל שבעה לאחר פטירתו ,ובמנחה של ט”ז ניסן בהן נשיאת כפים מנחה ונעילה אין בהן נשיאת כפים רבי יוסי אומר נעילה יש
התחיל להתפלל ,ונמצא שעד מנחה של יום הכיפורים יש תקי”ד תפילות חוץ בה נשיאת כפים מנחה אין בה נשיאת כפים ואיתא שם רב נחמן אמר הלכה כרבי
ממוספים של שבת ויו”ט כי תפילות המוספים אינם רחמים ,ואז תיקן משה רבינו יוסי ומסקינן בגמ’ דהלכה כרבי יוסי [ועי”ש דהאידנא נשי”כ במנחה דתענית כיון
תפילת נעילה של יום כיפור והיא התפילה התקט”ו שאם לא עכשיו אימתי ,ולכן דהוא סמוך לשקיעה כתפלת נעילה דמיא].
על אותה תפילה אמר בעת ההיא ואמר לו הקב”ה אל תוסף דבר אלי. ב .וידוע שיש היום [אצל האשכנזים] בתפילת נעילה ג’ מנהגים בסדר הנעילה
ועיין במשך חכמה בפ’ וילך (לא ,כט ,הפטרת שובה) שכתב דברים נוראים על תפילת והנ”מ לעניין מצוות ברכת כהנים אף דלכאורה הוא מדינא! שהמנהג המקובל
נעילה ,וז”ל’ ,והנה כל ימי תשובה שמלך יושב על כסא וצבא השמים עומדים עליו, לכאו’ ברוב הקהילות הוא להזדרז בתפילת הנעילה ולהספיק את רוב ככל
יכול להועיל רק על עבירות שאין בהם חלול השם שוקלין זכויות כנגד עבירות, הנמצא במחזורים אמנם לא אומרים את כל הי”ג מידות המופיעים כי אם ז”פ
אבל על חלול ה’ על זה אמרו ’אם יכופר לכם העון עד תמותון’ (ישעיה כב ,יד) ,כי ואולי זאת ע”מ להספיק להגיע לברכת כהנים .מאידך יש מקומות שנהגו
אין יום הכפורים מכפר (יומא פו ,).ורק בעת החתימה שהשי”ת דן יחידי אז הוא שמתפללים במתינות כבשאר התפילות ומראש לא מנסים למהר בה שהרי לא
שעת הכושר שהשי”ת יסלח מרוב טובו אחרי גודל הבכי והחרטה ,כי אם הוא מתאים בנעילה ’למהר בכדי להספיק’ ואכן לא מספיקים.
ימחול על חלול כבודו מי יאמר אליו ,לכן בנעילה סדרו הפסוקים (יחזקאל סוף ג .בישיבות מקובל לומר שמנהגים אלו נעוצים במחלוקת יסודית בין הגרנצ”פ
פרק יח) ’למה תמותו וכו’ כי לא אחפוץ במות כו’ והשיבו וחיו’ ,וכיו”ב ,כי הכל על -הסבא מסלבודקא זצוק”ל ובין הסבא מקלם זצוק”ל שהסבא מסלבודקה בא עם
עון חלול השי”ת’ .עכ”ל .ועי’ שמביא את עיקרי דבריו מהירושלמי בסנהדרין (פ”א טענה עצומה הרי כבר במשנה מוזכר שיש נ”כ בנעילה ועוד שיש כאן הזדמנות
ה”א) .הרי שסוג הכפרה בשעת הנעילה מועיל אף על החמורות ביותר כחילול לקיים מצווה דאורייתא והיאך יתכן שמאיזה טענה שלא תהא יבטלו מצווה זו
ה’ .ומבואר מדברי המשך חכמה שבשעת נעילה כיון שהקב”ה חותם יחיד שייך שנאמר בה ’ואני אברכם’ וסגולותיה נשגבות כידוע ,לכן יש לעשות כל טצדקי
שיכפר על עון חילול ה’ על ידי רוב בכי וחרטה כיון שאין שום קטגור שיאמר לו להגיע לנ”כ בתפילת נעילה.
מלך שמוחל על כבודו אין כבודו מחול( .ועי’ גם בשל”ה (ר”ה דף נח ):ובחיי אדם
מאידך טען הסבא מקלם הרי הנתונים ברורים יש ז”פ י”ג מידות יש לחשב את
בהל’ יוה”כ (כלל קמ”ד סעיף ה) בדברים נוראים במעלת יוה”כ).
הלחש והחזרה והווידוי והזמן מוגבל כי אין אפשרות להתחיל תפילה זו קודם
והאיר לי ידידי הרב שלמה זלמן כהן שליט”א דלפי המש”ח יש לבאר מה לזמן שהחמה בראש האילנות שהוא לכל המוקדם פלג המנחה ובזמן כזה קצר
שמתפללים בתפילת שמונה עשרה ’ומלוך עלינו אתה ה’ לבדך בחסד וברחמים אין כמעט אפשרות להגיע לנ”כ קודם השקיעה אא”כ התפילה תיהפך ל’תחרות
וצדקנו במשפט’ ,דיל”ע מהו הנוסח ’לבדך’ .ותו יל”ע ,מדוע הענין דלבדך נזכר ריצה’ ...וכי כך צריכה להראות התפילה של השנה אתמהה אנחנו לא ’קבלני
רק הכא ולא בשאר הברכות שבשמו”ע .ולהמבואר איכא למימר ,דהא כשהקב”ה הצלחות’ אנו צריכים לעשות המוטל עלינו להתפלל כראוי ובעיקר בשעה זו
דן בשעת נעילה הוא חותם ביחידי ,ובזמן זה הוא מוחל גם על חילול ה’ ,ועל זה שהיא שעת החיתום נספיק מוטב לא נספיק אין עלינו טענה כי עשינו את המוטל
אנו מתפללים דעדיף דידון אותנו בזמן המסוגל לכפרה אף על חילול ה’ ,לכן נזכר עלינו ! [ומה שמוזכר בגמ’ שיש נ”כ בנעילה אולי הי’ קודם שתיקנו את אמירת
לבדך דווקא בברכת המשפט . הי”ג מידות והסליחות או שבזמנם היו מתפללים רק עם הש”ץ כי לא היו מחזורים
ולפי”ז נראה לבאר מה שאי’ במדר”ר (דברים רבה פרשה יא ,י) עה”כ (דברים ג, ולא היו בקיאים.
כו) רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה ,שכשמשה רבינו התפלל להכנס ד .ויש שעשו פשרה לומר את הסליחות לאחר השקיעה [ומובא מנהג זה בלבוש],
לארץ ישראל הקב”ה אמר לו אילו היית מתפלל עוד תפילה אחת מיד היה נשמע, דהיינו שמתפללים לחש וחזרת הש”ץ הכוללת לאחר אמירת ’יעלה ויבא’ אמירת
ויש להתבונן מה מקום לתפילה זו יותר משאר כל התפילות שמשה התפלל ולא פיוט ’פתח לנו שער’ ו’היום יפנה’ י”ג מידות פ”א ,ווידוי שמדינא דגמ’ יש לאומרו
הועילו .ועוד ,שהרי כתוב בפסו’ ואתחנן אל ה’ בעת ההיא לאמר .ופירש”י בשם בחזרה ,ומשם מדלגים להמשך החזרה ’אתה נותן יד לפושעים’ ורק לאחר נשי”כ
הספרי ,בעת ההיא ,לאחר שכבשתי ארץ סיחון ועוג דימיתי שמא הותר הנדר. ושים שלום חוזרים לסליחות לאומרם במתינות אחרי השקיעה .ומרוויחים בזה
ועי’ שפת”ח וא”ת כיון שהותר הנדר תפילה זו למה .וי”ל ,דהכי קאמר משה ,קודם נמי שיכולים לאחר את תחילת התפילה לכחמישים דק’ לפני השקיעה שיש
כיבוש ארץ סיחון ועוג לא עלתה על דעתי להתפלל כיון שהיה גזר דין עם שבועה הסוברים שהוא הוא הזמן שחמה בראשי האילנות רק דיש ע”ז טענה שהרי
לא יועיל שום תפלה ,אבל לאחר הכבוש והנחיל לבני גד ובני ראובן וחצי שבט כבר עבר זמנם ,כי הרי הסדר הוא שיש להקדים את הסליחות והי”ג מידות
מנשה אמרתי שמא הותר הנדר ,דנדר שהותר מקצתו הותר כולו וא”כ הוי גזר לוידוי ,שהסליחות נאמרות להתעורר ולעורר רחמי שמים בפרט הי”ג מידות,
דין בלא שבועה להכי מהני תפילה .ע”כ .והנה במדר”ר הנ”ל נראה שאם משה ורק לאחמ”כ אז ניגשים לעיקר הסליחות שהוא הוידוי ומהיכא תיתי להפוך את
רבינו היה מוסיף בתפילה ,היה נענה ,וצ”ב איך היה מהני תפילה על גז”ד שיש היוצרות .ואולי י”ל דא”ז מוכח דהא בתפילת יוכ”ק אומרים י”ג לאחר הווידוי
עמו שבועה. הגדול של רבנו ניסים ועוד שמנהג הספרדים ונוסח ספרד כל יום לאחר העמידה
והציע לי בזה אחי הרב טוביה שליט”א דלאור הנ”ל י”ל שכיון שמשה חיבר את לומר קודם ווידוי ורק לאחמ”כ י”ג מידות וצ”ע.
תפילת נעילה וזה היה ביו”כ אחר שהתפלל מנחה כמו שכתב החת”ס ,וכמו שכתב ה .והנה בגמ’ המובאת לעיל מבואר שהטעם שנ”כ במנחה בתענית הוא כיוון
המשך חכמה שאז השי”ת דן יחידי ללא שום קטגורים ,ואז הוא שעת הכושר שדומה לנעילה הנאמרת סמוך לשקיעה אז היא דומה יותר לנעילה ולכן אף
שהשי”ת סולח גם על חטאים של חילול ה’ ,א”כ י”ל ,דהנה כתב הרמב”ם בשמונה שבמנחה רגילה בצום יש לגזור אטו מנחה שבכל יום שבו רבנן גזרו שאין נ”כ
פרקים (פרק ד’) שמשה רבינו נכשל במידת הסבלנות – כעס ,אבל החטא היה אבל כשיותר דומה לנעילה שבה אין לגזור כי אין נעילה כל יום לכך יכולים לקיים
בחילול ה’ ,בזה שהכה את הסלע ולא דיבר אל הסלע ,וכדכתיב יען לא אז נ”כ .וכ”פ השו”ע (קכ”ט א .ב .).וכך מבואר המ”ב שם.
האמנתם בי ’להקדישיני’ (פ’ חוקת כ ,יב .וכעי”ז בפ’ האזינו לב ,נא ו .וידועה שיטת החזו”א שיש נ”כ בתענית גם במנחה גדולה! וא”כ
’על אשר מעלתם בי וגו’ על אשר לא ’קדשתם’ אותי בתוך
המשך בעמ’ 3 המשך בעמ’ 3
03-76-30-585
שנת תשפ"ו
שלוחה [ 74ע"ד] דפרשה במשך עומקא
דפרשה הוצאת
עומקא לכיסויפלוס –
בתרומהבנדרים
הדין דפרשה תרומותליום
לעומקא זכות
הציונעילת שער
שערבעת
פתח לנו שער תורה ביוה”כהציו מעלת תפילתשער
מנחהשל
ונעילה מלחמתה
הרב נפתלי דודזון הרב אברהם לוי -ר”כ 'עוד יוסף חי'
א] .תפילת ’נעילה’ -נקראת על שם נעילת שערי היכל [מבעוד יום לאחר אמרו חז”ל (ברכות ו) לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה ,והטעם נתפרש
הדלקת המנורה] ,או על שם נעילת שערי שמים [משחשיכה] (ירוש’ ברכות בזוה”ק (פר’ בא לו ):משום דהיא שעתא דתליא דינא ובעי בר נש לכונא דעתיה.
פ”ד ה”א; תענית פ”ד ה”א; רש”י יומא פז,ב .ד”ה נחית). ועל כן כל שכן ביום הקדוש יוה”כ ,האיש הנלבב יזרז עצמו להתחיל תפילת המנחה
(קושיא א) .והדבר תמוה ,הרי הזמן הכי קדוש ביוה”כ -הוא עם חשיכה, בכוונה עצומה ,שהרי זו שעת רצון גדולה מאוד ,ועוד שזו התפילה הראשונה
וכמש”א (תוספתא יומא ד,יז)” :יום הכפורים [=מכפר] עם חשיכה” .והרי כל שהתפלל אדם הראשון ובה נענה ,וכן משה רבינו ע”ה במדבר ,בתפילת המנחה
ענין הכפרה ביוה”כ -הוא מצד הקרבה והאהבה הגדולה שנוצרת ביוה”כ, השיב חרון אף של מעשה העגל ,וכן אליהו הנביא נענה בהר הכרמל בשעת המנחה,
עד שמתקיים ”על כל פשעים תכסה אהבה” .וכאן מגלה לנו התוספתא, וכן דניאל בגולת בבל ,וכן עזרא הסופר עם אנשי הגולה ,וכן בכל הדורות והתעניות
שהקרבה הכי גדולה להשי”ת -הוא ביוה”כ עם חשיכה – בזמן נעילה .ולכן כולם[ .מובא בספרים ע”פ שער הכוונות לאריז”ל].
אז הוא זמן הכפרה בפועל.
ומובא בספה”ק ,שישנו ענין גדול מאוד להתבונן בקריאת התורה של מנחה,
וממילא התפילה הכי קדושה ביוה”כ – היא תפילת נעילה ,ולכן ”יזדרז שמסוגלת לקבל קדושה וטהרה ושמירה עליונה והגנה להנצל מיצר הרע דעריות
מאד בתפלה זו ,כי תכלית כל העשי”ת הוא יוה”כ ,ותכלית יוה”כ הוא תפלת במשך כל השנה ,וזה הזמן לבקש מעומקא דליבא מהשי”ת שתמיד יצילו שלא
נעילה” (משנה ברורה תרכ”ג סק”ג) .וממילא תמוה שהתפילה הכי קדושה
יפול בזה לעולם ,בבחינת אל תביאני לידי ניסיון ולא לידי ביזיון ח”ו ,וכבר אמר
ביוה”כ – נקראת על שם ’מוצאי יוה”כ’ שהוא יום חול.
מרן המשגיח הגה”צ רבי שלמה וולבה זצוק”ל שענין שמירת הקדושה מעריות
ב]( .קושיא ב) .כתב ה’משנת חסידים’ (פ”י מ”ג)” :ובנעילה יכוין ’נעילה’ ושמירת ברית קודש ,הוא היסוד לכל מהלך חייו של האדם היהודי ,דבלי זה האיך
אותיות ’נעל י”ה’” .עכ”ל. יכול לעמוד האדם ,דח”ו אם היסוד רעוע ,כל הבנין עלול להתמוטט .ובספר הרוקח
ונבא לבאר המושג ’נעל י-ה’ :הנה איתא (ב”ק נט,א)” :אליעזר זעירא הוה סימן ריח כ’ דתקנו קריאה זו ,דכשם שצוית לנו שלא לגלות ערוה כך לא תגלה
סיים מסאני אוכמי [=נעל מנעלים שחורים] וקאי בשוקא דנהרדעא, ערותינו ביום הזה.
אשכחוהו דבי ריש גלותא ואמרו ליה :מאי שנא הני מסאני? אמר להו :דקא
מאבילנא אירושלים”. וכן יש להתבונן בהפטרה של מנחה בספר יונה ,שמלמדת אותנו על התשובה ושלא
ניתן לברוח מהשי”ת כמ”ש המשנ”ב (סי’ תרכב סק”ז בשם אחרונים) .וביאר שם
וביאר הגר”א (ביאורי אגדות)” :ענין המנעלים הוא ,שבהמ”ק נקרא נעל,
(בשעה”צ ו) דכוונתם ,כי האדם חושב כמה פעמים לייאש את עצמו שאין יכול
כמ”ש ’מה יפו פעמיך בנעלים’ -בשעה שעולין לרגל לבהמ”ק (סוכה מט,ב;
חגיגה ג,א) ,לכן נאמר ’שלש פעמים תחוג לי בשנה’ .וענין הנעל כמ”ש (סוף לתקן בשום אופן ועל כן יתנהג תמיד באופן א’ ,ואם יגזור עליו הקב”ה למות ימות.
ישעי’) ’השמים כסאי והארץ הדום רגלי’ [=ביהמ”ק שנמצא בארץ הוא אבל טעות הוא ,שסוף דבר יהיה ,כל מה שהקב”ה רוצה מנפשו שיתקן מוכרח הוא
’הדום רגלי’ -דהיינו נעל] .”...עכ”ל. לתקן ,ויבא עוד פעם ופעמים לעולם הזה ובעל כרחו יוכרח לתקן ,ואם כן למה
לו כל העמל למות ולסבול חיבוט הקבר ושאר צרות ולחזור עוד הפעם ,וראיה
נתבאר שביהמ”ק נקרא ’נעל י”ה’ ,והיינו שביהמ”ק מלביש רק את אורות
רגלי השכינה ,ולא את כל קומתה ,ולכן ביהמ”ק נקרא נעל לשכינה. מיונה ,שהקב”ה רצה מאתו שילך וינבא ,והוא מיאן בזה ונס לים ,מקום שלא ישרה
עליו עוד השכינה לנבאות כידוע ,וראינו שנטבע בים ונבלע בדג והיה שם במעיו
ֹ-לֵהי ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל ְוְ ַַת ַַחת ַַרְגְ ָָליו ְּכְ ַַמ ֲֲע ֵֵׂשה
ג] .וזהו שכתוב (שמות כד,י)ַ” :וַ ִּיִ ְְראּו ֵֵאת ֱֱא ֵ כמה ימים ,ולפי הנראה בודאי לא יכול להתקיים דברי ה’ יתברך ,ומכל מקום ראינו
ִִל ְְבַנַ ת ַַה ַַּס ִִּפיר ּוְכְ ֶֶע ֶֶצם ַַה ָָּׁש� ַַמִיִ ם ָָלֹט ַַֹהר” .והיינו שנדב ואביהוא זכו לראיית
שסוף דבר היה שרצון ה’ יתברך נתקיים וילך וינבא ,כן הוא האדם בעניניו .וזהו
השכינה מעין עולם הבא .אלא שבעולם הבא רואים כביכול את פני השכינה,
וכמש”כ שהקב”ה אמר למשה ’לא תוכל לראות פני כי לא יראני האדם וחי’, שאמרו באבות ,ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך שעל כרחו אתה נוצר וכו’,
ומשמע שבעוה”ב כן רואים את פניו .אמנם נדב ואביהוא שהיו בעולם הזה, עכלה”ק של מרנא הח”ח.
לא יכלו לראות את פני השכינה ,אלא הם ראו רק את ’תחת רגליו’ -דהיינו ולאחר המנחה עת תפילת נעילה ,וכ’ המשנ”ב (סי’ תרכג סק”ג) שיזדרז מאד
הנעלים ,שזה שיא הראיה שהאדם לראות בשכינה בעוה”ז. בתפילה זו כי תכלית כל העשי”ת הוא יוה”כ ותכלית יוה”כ הוא תפלת נעילה שהכל
ד] .ועל זה אומר ה’משנת חסידים’ ,שבזמן נעילה יכולים להשיג את ההשגה הולך אחר החיתום ואם לא עכשיו אימתי .וכ’ בספר הקדוש יסוד ושורש העבוד
הכי גבוהה שאפשר להשיג בשכינה בעולם הזה ’ -נעל י”ה’ .כי זה שמו של (שער האיתון פי”א) שיכניס בלבו דאגה ופחד גדול על חתימת הגז”ד הנורא הנעשה
ביהמ”ק .וכן זמן ’תפילת נעילה’ -הוא הזמן שנמצאים בקרבה הכי גדולה עליו בעולם העליון בעת הזאת ,ומה טוב אם יכול להוריד דמעות לעורר הרחמים
אל השי”ת -יותר מכל עשרת ימי תשובה שעליהם נאמר ’דרשו ה’ בהמצאו בעולם העליון כי כל השערים ננעלו חוץ משערי דמעה ואף אם נחתך עליו הגז”ד
קראוהו בהיותו קרוב’ .וכנ”ל. לרעה ח”ו ע”י הבכי והדמעות יוכל להתהפך לטובה ,עכ”ל .ובפרט יפשפש ויתפלל
ה] .והנה ,מה שביהמ”ק נקרא ’נעל י-ה’ – הוא שם של קדושה חיובית, מעומק הלב שיוכל לשוב ולתקן את כל מה שפגם וקילקל בעוון גזל כפי שתוקן
דהיינו קדושת נעלי השכינה ,ולא שם של שלילת ומוצאי הקדושה ,וא”כ בסוף תפילת נעילה ,וכמו כן יש לבקש שיתרחק משנאת חינם ומשנאת הבריות,
מתחזקת הקושיא הראשונה ,למה הגמרא אומרת ,שתפילת נעילה נקראת ומקנאה ותחרות מחלוקת וכמו שמובא בסה”ק חמדת ימים ח”ג בענין תפילת
על שם נעילת שערי שמים? נעילה יעו”ש ,וממילא יבקש על כל צרכיו הרוחניים והגשמיים ,שהכל הוא לצורך
ו]( .קושיא ג) .אומרים בנעילה” :פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה המשך עבודת הקודש לכבוד השי”ת ,ולמען שמו באהבה בכדי להגדיל תורה
יום” .וקשה ,שמהרישא משמע שהשערים נעולים – שלכן צריך לבקש שה’ ולהאדירה כל הימים ,בבחינת זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וחתמנו בספר חיים
יפתח אותם .ומהסיפא משמע שהשערים פתוחים – שלכן עכשיו צריך למענך אלוקים חיים .והיינו שכל בקשתינו מהבורא יתברך ,הוא:רק למען כבוד
לנעול אותם. שמים ,וממילא עי”ז אינו בכלל מה שמובא בזוה”ק שאלו שמבקשים בר”ה וביוה”כ
תפילת ’נעילה’ ו’נעילת הסנדל’ ביוה”כ על צורך עצמם הם ככלבים הצועקים הב הב.
ז] .ונבא ליישב בס”ד :הנה כאמור ב’משנת חסידים’ ,נעילה מלשון ’נעל וכ’ היסוד ושורש העבודה (שם פ”י) וז”ל” ,מעת שאדם נעשה חלש מענוי הצום
י-ה’ .ויש לשאול ,למה השכינה צריכה נעליים? אכן הדברים מבוארים ועמידת הרגלים יחף יכניס שמחה עצומה בלבו על קיום מ”ע מן התורה שמקיים
ב’מגיד מישרים’ להב”י (וישב מהדו”ק -הובא בשל”ה יומא סימן קלט): בענוי זה ובכל שעה שיתגדל ויתוסף אצלו הענוי דהיינו בעת תפלת מנחה ותפלת
”וזהו הטעם שנעילת הסנדל אסור ביום הכפורים ובתשעה באב ,ובכל אחד נעילה תתגדל ותתוסף שמחה עצומה יותר בלבו ולפי גודל הענוי כן גודל השכר
הוא מטעם הפוך .שהרי נעילת הסנדל רומז למטטרון וסנדלפון שהם שרי מבוראנו ית”ש והעיקר שבכל רגע שיעלה על דעת האדם צער הענוי יכוין
כנסת ישראל [=השכינה שהיא שורש נשמות ישראל] ,והם נעל וסנדל במחשבתו בשמחה עצומה מאוד הריני מקבל עלי מ”ע של יוצרי ובוראי ברוך
החוצצים בפני הסט”א שלא תתקרב לשם .ובתשעה באב -שנתגברו אלו הוא וברוך שמו בענוי זה .ומוסיף הגרב”צ מוצפי שליט”א (קדוש בציון עמ’ תט”ז-
הסטרא אחרא ’ -כי ראתה גוים באו מקדשה’ -והנעלים לא חצצו בפניהם,
תי”ז) שתפילת נעילה היא היקרה והחשובה ביותר מכל תפילות יום כיפורים ,הן
צריך לרמז לדבר זה ,ולא לנעול אותם .וביום הכפורים -שאלו הסטרא
אחרא משוקעים תחת התהום -אין צריך שמירת הנעלים -שהם מטטרון מצד מעלתה והן מצד שהגוף והחומר הזדככו ביותר ,ונעשו צורה כמעט רוחנית,
וסנדלפון ,ולכן אסור נעילת הסנדל” .עכ”ד. ולכן כל רגע ממנה יקר אלפי מונים על הרגע הקודם אליו ,בהיותו סמוך יותר
לסיום התענית ,והן מבחינת עליית העולמות אשר עולים בה למקום גבוה ונשגב
א”כ ענין נעלי השכינה -מראה שיש סט”א שרוצה להתקרב ולינוק משפע
בתכלית ,שאין עליה יותר גדולה ממנה .עכ”ד.
השכינה ,ולכן יש לשכינה נעליים – החוצצים בינה לבין הסט”א.
ח] .ומעתה יוצא ,שנעלי השכינה – מצד אחד הם מראים על שלילת ונזכיר כאן את הסגולה הנפלאה שמובאת בספר ברכי נפשי (ויקרא עמ’ קפה) מה
הקדושה ,והיינו שיש גבול מסויים שמשם ננעל התשפטות הקדושה ,ואינו ששמע הגר”י זילברשטיין שליט”א ממורינו הנערץ הגאון הגדול רבי שמחה קסלר
יוצא מעבר לשם ,בשביל שהסט”א ובאי כוחה לא יינקו מהקדושה הגדולה. זצוק”ל רבה הראשון של קרית ספר ,סגולה למעוכבי שידוך שהש”ץ יכוון עבורם
במילה “טובה” שבאמירת יעלה ויבוא בחזרת הש”ץ של נעילה .או בשים שלום
ומצד שני הם מראים על קדושה חיובית ,שהרי היכן שיש את נעלי
השכינה – שם נמצא האוצר המלא בקדושה ,ולא עוד אלא טובה בין בלחש ובין בחזרת הש”ץ ,יכוין ברשימת שמות כל המעוכבים,
שיזכו לזווג הגון בזאת השנה ,והוא בדוק ומנוסה .ויה”ר שנחתם
המשך בעמ’ 3 כולנו בשעת הנעילה בספרם של צדיקים גמורים אכי”ר.
הציושל תורה שער
מלחמתה המשך מעמ' קודם:
שדווקא הצורך בנעליים מראה על גודל הקדושה שיש בתוכם ,שלכן צריך לשמור על
לשון נעילה זה בשמירה מעלייתא .כמו אוצר יקר מאד – שהאדם שומר עליו בשבע עיניים.
כ’ רש”י ביומא (פז ):לשון נעילה פליגי אמוראי בברכות ירושלמי ,חד וה”ה נעילת שערי ההיכל ,והשמירה עליהם – הוא כבוד לביהמ”ק (עי’ רמב”ם בית
אמר ,נעילת שערי שמים ,וחד אמר :נעילת שערי עזרה. הבחירה ח,א) ,מפני שהשמירה הגדולה מראה כמה גדולה הקדושה שיש בביהמ”ק,
שלכן צריך כ”כ לשמור עליו מפני זרים.
והוא בירוש’ ברכות (פ”ד ה”א) אימתי הוא נעילה רבנן דקיסרין אמרין
איתפלגון רב ור’ יוחנן רב אמר בנעילת שערי שמים ור”י אמר בנעילת ט] .ומעתה ,נתיישבו קושיות א-ב .שהענין שתפילת ’נעילה’ נקראת על שם נעילת
שערי היכל אמר ר’ יודן אנתורדיא מתני’ מסייע לר”י בג’ פרקים הכהנים שערי היכל – הוא ענין חיובי ,שמראה שזה קדושת ’נעל י-ה’ .וככל הנ”ל.
נושאים את כפיהם ד’ פעמים ביום בשחרית ובמוסף במנחה ובנעילת י] .עפי”ז תתיישב ג”כ קושיא ג מ’פתח לנו שער בעת נעילת שער’ .והתשובה ,שכאן
שערים. נאמרה ההגדרה המושלמת של ’נעילה’ .שבשעת נעילה הקב”ה נועל שערי שמים
ופי’ ”נעילת שערי שמים” כ’ הרמב”ם בהל’ תפילה (פ”א ה”ז) ,וכן תקנו [וכפי’ ב’ בירושלמי] ,והסיבה ל’נעילת שערי שמים’ – הוא משום שעכשיו השכינה
תפלה אחר תפלת מנחה סמוך לשקיעת החמה ביום התענית בלבד, מקבלת אורות עצומים ,ולכן צריך להגביר את הנעילה והשמירה מפני הסט”א ובאי
כדי להוסיף תחנה ובקשה מפני התענית וזו היא התפלה הנקראת כוחה .ועל זה מבקשים ’פתח לנו שער – בעת גדולה זו ,שיש צורך גדול לנעול את
תפלת נעילה כלומר ננעלו שערי שמים בעד השמש ונסתרה לפי שאין השער בפני הסט”א ,מפני הקדושה הנשגבה והנוראה שיורדת לשכינה בשעה זו.
מתפללין אותה אלא סמוך לשקיעת החמה[ .וכ”מ מהא דתפילת נעילה ’נעילה’ – השפעת שפע מאוצר ’גן נעול’
אינה מיוחדת ליוה”כ ,שהרי אנשי מעמד היו מתפללים נעילה בכל יום! יא] .והנה מבואר באריז”ל (יובא להלן) ,שתפילת נעילה – הוא ע”ש הכתוב (שה”ש
עי’ תענית פ”ד מ”ד ובפיה”מ שם]. ד,יב)ַּ’ :גַ ן ָנָ עּול ֲֲאֹח ִִֹתי ַכַ ָָּלה ַּגַ ל ָנָ עּול ַַמ ְְעָיָ ן ָָחתּום’ .ונבאר הדבריםַּ’ :גַ ן ָנָ עּול ֲֲאֹח ִִֹתי ַכַ ָָּלה’ –
השכינה נקראת גן ,היא גן עדן (כמבואר בזוהר במקומות רבים) .והיא אחותו וכלתו
זמן תפילת נעילה של קוב”ה .והיא נעולה מפני הסט”א ובאי כוחה שלא יכנסו אליה ,ורק לגבי הקב”ה
ובניו הצדיקים -היא פתוחה (תיקוני זו”ח לב,ב מדפי ביאור הגר”א).
בגמ’ יומא (פז ):אמר רב תפלת נעילה פוטרת את של ערבית ,רב לטעמיה
דאמר צלותא יתירה היא וכיון דצלי ליה תו לא צריך .ומבואר שזמנה עם ומפרש והולך ,מתי השכינה במיוחד נעולה? – מתי שהיא ’ַּגַ ל ָנָ עּול’ – כאשר מתגלים
חשיכה .ואי’ בירוש’ תענית (פ”ד שם) אחוה דאימא דרב אדא הוה סייר בה אורות מאד עליונים ונשגבים ,שזהו בשעת תפילת נעילה ,שאז היא ַ’ַמ ְְעָיָ ן ָָחתּום’
גולתיה דרב ביום צומא רבה אמר ליה כי תיחזי שמשא בריש דקלא הב – שזהו שעת החתימה – ’חתמנו בספר חיים טובים’ וכו’ ,ואין זה רק מלשון חתימה
לי גולתאי דליצלי נעילת שערים[ .ומובא בראשונים ביומא] .ועי’ בגמ’ וחותמת ,אלא הוא מלשון ”תשפיע עלינו מהאוצר המנוצר שהוא חתום ונעול ב’חותם
שבת (לה ):לענין הדלק”נ שבת דא”ל רבא לשמעיה אדשימשא אריש בתוך חותם’ מפני החיצוניים”.
דיקלי אתלו שרגא .וכך נפסק בשו”ע (רסא ס”ג) להדליק כשהשמש יב] .ועיקר הדברים נמצאו באריז”ל (’שער הכוונות’ יוה”כ,ה) ,ונביא כמה קטעים:
בראשי האילנות [או בראשי הגגות הגבוהים -מ”ב סקכ”ו], ”ובנעילת יוה”כ אנו מזכירין ענין החתימה ,כמ”ש ’חתמנו לחיים’ וכיוצא בזה ,והוא כי
ולשון השו”ע בהל’ יוה”כ (תרכג ס”ב) ,זמן תפלת נעילה כשהחמה בראש עתה נעשה חותם דרחל [=השכינה] -בסוד ’גן נעול אחותי כלה גל נעול מעין חתום’
האילנות ,כדי שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה ,וצריך ש”צ לקצר -לשמור המקום ההוא מן החיצונים שלא יכנסו שם ,כדרך כל האדם השומר איזו דבר
בסליחות ופסוקים שבאמצע התפלה ,וגם אין לו למשוך בתפלת נעילה ע”י החותם הנחתם בו ...וצריכין חותם ע”ג חותם לשמור מן החיצוניים.
כל תיבה ותיבה כדרך שמושך בשאר תפלות ,כדי שיגמור קודם שקיעת והנה זהו ענין תפלת הנעילה דיוה”כ אשר אמרו בגמ’ שהוא ’עת נעילת שערי היכל’ -
החמה( .עי’ מ”ב דהוא סוף שקיעה דהיינו מעט זמן קודם צה”כ]. שלא יכנסו בו זרים ,כי היכל הוא רחל הנקרא אדנ-י שהוא בגימטריא ’היכל’,
ושיעור ”שהחמה בראש האילנות” כ’ המ”ב (ג) שהוא איזה זמן קודם שמשם נכנסים ויוצאים כל מיני השפעות והנשמות הנאצלות משם
תחלת השקיעה ,ולא פירש כמה .ועי’ פנ”י ברכות (כז ).שהוכיח מהגמ’ והם ננעלות בשעה זו שהוא בחינת החותם הנזכר” .עכ”ל.
בשבת הנ”ל אדשמשא בריש דיקלי אתלו שרגא שזמן זה שהחמה
בראש אילנות נראה שהוא קודם זמן פלג מנחה קטנה.
אך המטה אפרים (תרכג,ב) כ’ שאין להקדים להתפלל נעילה קודם פלג המשך מעמוד :1
המנחה .וכך מנהג הפרושים בא”י שמתחילים נעילה בזמן פלג המנחה נשיאת כפים בנעילה
[דהיינו שעה ורבע זמנית לפני תחילת שקה”ח]. השאלה היא דאולי עדיף שביו”כ כבר יעלו במנחה לנשי”כ .וצ”ל חדא דלא נרוויח בזה
[אגב יש לציין לגבי זמן הדלק”נ שהרי”א זילבר חישב שקיום דין השו”ע שהרי אכן לא יועיל כיון שלא יתקיים בזה דינא דמתני’ דנ”כ בנעילה .וגם ועוד דאולי
הנ”ל להדליק כשהשמש בראשי האילנות ,הוא 40דק’ לפני השקיעה, מגרע גרע ד לכאו’ דבר זה תלוי בהבנת הגמ’ דלעיל ’האידנא’ שנח’ הראשונים שם
שבדק וחישב שבמקומות הנמוכים בירושלים העתיקה החמה נעלמת מה הפירוש בגמ’ שאם הפי’ שם שמותר לישא כפיים רק אם זה סמוך לשקיעה היינו
מראשי הגגות הגבוהים קרוב לארבעים דק’ לפני השקיעה [ואף שנאמר ’התפילה האחרונה בתענית’ שהיא דומיא לנעילה ולכן אין גזירה א”כ ביו”כ שבה יש
למי שאינו בקי בשיעור זמן ביה”ש ,וכיום ישנם שעונים מדוייקים ,מ”מ נעילה וודאי של”ש להתיר נ”כ בתפילת מנחה ודו”ק .ואכמ”ל.
הרי אין אנו יודעים אם ג’ רבעי מיל דביה”ש הם לאחר שקיעה א’ או ב’ ז .אציין בזאת חידוש נפלא ששמעתי ממו”ר רה”י הגר”א פרבשטיין זצוק”ל שהי’ הש”ץ
או לפני השקיעה ,וכבר כ’ המ”ב סקכ”ג דמשו”כ לכתחילה יש להקדים בתפילת מנחה דיו”כ והי’ מתפלל לאיטו ופנינו אליו לבקש שקצת יזדרז בכדי שלא
הדלק”נ משעה שהשמש בראשי האילנות]. שיישאר יותר די זמן לתפילת נעילה ,ואמר לנו שלתפילת נעילה לא צריך לדאוג שכולם
יתפללו בנעילה כפי שמתפללים נעילה אבל מנחה מה תהא עליה ,וביאר דיש לדעת
חתמנו לחיים שלא כמקובל לחשוב שהתפילה החשובה בשנה היא תפילת נעילה אלא אמר לנו בשם
הגר”א שהתפילה החשובה בשנה היא מנחה ביוה”כ ,והחשבון הוא דהרי הגמ’ בברכות
בירוש’ סוף יומא פליגי אמוראי בזמן הכפרה ביוה”כ ,ר’ זעירה אמר כל ו אומרת שתפילת מנחה היא התפילה החשובה ביום מתרי טעמי הא’ כי היא ’תקועה’
שהוא ר’ חנניה אומר בסוף .ועי’ תוס’ שבועות יג :דנקטו שיוה”כ מכפר באמצע היום וב’ כי אליהו נענה בשעת המנחה ולכן בש”ק במנחה הוא רעוא דרעווין,
רק כשתחשך .אך העיטור (הל’ יוה”כ קז ):כ’ דמכפר כל היום רק אינו שלכך אומרים אז הפס’ ואני תפלתי [ושמעתי שהמקובלים אומרים שחזרת
משלים הכפרה עד שתחשך[ .ועי’ גבורת ארי (יומא פה ):דהוכיח בשי’ מנחה בש”ק מגיעה למקום הכי גבוה בשבוע!] .וממילא מנחה של יוה”כ
הבבלי דכל רגע מכפר]. שהוא שבת שבתון ועת רצון הרי”ז רעווא דרעוא דרעוין!!!
כ’ במנהגי מהרי”ל (מוסף ר”ה) ,בתפלת נעילה אמר וחתום לחיים טובים
בני בריתך .ואז לא אמר ”כל” כי לעולם חמשה תיבות נגד קרא מחני נא
מספרך אשר כתבת.
המשך מעמוד :1
ועי’ מ”ש תלמיד הרשב”א בתורת המנחה (לך לך) שבקשת חתמנו לחיים, תפילת נעילה לכפרת חילול ה’
היא רמז לברית שחתם בבשרנו.
בני ישראל’) ,ולכן הוא לא נכנס לארץ ישראל .וא”כ כיון שמשה בתפילתו החמש מאות
וכ’ הלבוש (סי’ תרכג) שתפילת נעילה היא עיקר כל התפלות שהכל הולך וחמש עשרה תיקן תפילת נעילה ואז נולד המצב שהקב”ה בזמן של נעילה דן יחידי,
אחר החיתום ,ומטעם זה פותחין הארון בכל תפילת נעילה. א”כ אם היה ממשיך להתפלל עוד תפילה אחת כיון שהקב”ה דן יחידי היה מוחל לו על
וז”ל המטה אפרים (תרכג,ב) :תכלית כל העשי”ת הוא יוה”כ ותכלית חטאו של חילול ה’ ,לכן הקב”ה היה צריך לומר לו ’רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר
יוה”כ הוא תפלת נעילה שהכל הולך אחר החיתום ,ואדם להבל דמה איך הזה’.
יזכה בחתימה ולא יבא בידו מאומה תשורה להביא אל הקודש פנימה, ונראה לפי”ז שאפי’ שהיה זה גז”ד שיש עמו שבועה ,אבל כל מה שלא היה מועיל
ואם החרש יחריש בעת הוא כעבד ישאף צל להשלים חוקו ולביתו הוא
תפילה על גז”ד שיש עמו שבועה הוא כיון שאין כפרה על חטא של חילול ה’ ,אבל כיון
מהומה אך לריק יגע זה כמה ,ואם לא עכשיו אימתי יגיע עת רצון
שהקב”ה היה מוחל וסולח אף על חטא של חילול ה’ ,אז כבר לא היה סיבה
להענות ויזכה להבנות הנהרסות ולנטוע הנשמה ,והחלש
לנדר ,והוי כמו היתר הנדר ע”י פתח דהוי כנדר בטעות ,והיה מתיר
יאמר גבור אני לעמוד לשרת עבודה תמה.
את הנדר ומכניסו לארץ ישראל.
ברכת
השנים
שלוחה בזאת לכל הרבנים הגאונים שליט"א
אשר טרחו ועמלו בעמלה של תורה להעלות מדבריהם
לפני מלכי רבנן ,על שולחן גבוה "עומקא דפרשה" -במשך שנת תשפ"ו
הרב איתמר אביב הרב יחיאל אומן הרב יהושע אושינסקי הרב יעקב ישראל איסטיס הרב אליעזר אלבז הרב חננאל
בן דוד הרב מאיר אליהו בן חמו הרב זאב בצלאל הרב שלמה זלמן ברגר הרב אביעד ברויאר הרב יוחנן בריזל
הרב בנימין גודמן הרב אברהם גוטל הרב אהרן גולדברג הרב אליהו גולדברג הרב אריה לייב גולדשטוף הרב יצחק
גולדשטוף הרב טוביה גולדשמידט הרב שמחה גולדשמידט הרב אלקנה גלעזר הרב אפרים גרבר הרב שלמה
גרדנר הרב לוי גרוסברד הרב יחזקאל גרינהויז הרב אליהו גרסטל הרב נפתלי דודזון הרב אהרן חיים הופנר הרב
אליעזר היון הרב יעקב הילדסהיים הרב משה הסגל הרב שלום מתתיהו הערצבערג הרב ישראל הר כסף הרב
חיים יצחק ויזל הרב שלמה וייס הרב אברהם וינברג הרב ישראל מנחם וינגרטן הרב משה אליעזר וכטפוגל הרב
דוד ורמבררנד הרב מאיר זילברמן הרב חיים נח זלזניק הרב ישראל איסר זית הרב מיכאל חזן הרב דניאל חסין
הרב יונה טאובה הרב יואל טויב הרב יששכר טורצקי הרב איתמר טעפ הרב דוד יהודה הרב יוסף חיים כהן הרב
צבי יוספי הרב חיים יעקבזון הרב יהודה יצחקי הרב יצחק זאב כגן הרב משה כהן הרב ראובן כהן הרב רפאל
בנימין כהן הרב שלמה זלמן כהן הרב יהודה כץ הרב אברהם לוי הרב יצחק לוין הרב יחזקאל ליברמן הרב משה
חיים לייטער הרב יצחק ליסיצין הרב שמשון מן הרב מאיר מנדלסון הרב אבידור מס הרב יצחק מרגליות הרב
אהרן מרגלית הרב אפרים מרכוס הרב יחזקאל נויבירט הרב צבי נוימן הרב מנחם נורדמן הרב יואל סבו הרב
אהרן סולברג הג"ר ברוך יעקב סומפולינסקי הרב עזרא סופר הרב יחזקאל סנדורמירסקי הרב נתנאל עומסי הרב
צפניה ערוסי הרב מאיר פולק הרב נתן פלד הרב יצחק פערל הרב אברהם ישעי' פרידליס הרב אהרן פרידמן הרב
משה רפאל פרייזלר הרב שרגא פרנק הרב סיני פרלמוטר הרב אברהם יצחק פרנקל הרב דוד פרנקל הרב עזרא
צנגר הרב יוסף קאופמן הרב נפתלי קימלמן הג"ר חיים קלופט הרב שמחה יונה קליין הרב אהרו קסטל הרב יהודה
קסטלניץ הג"ר מאיר קסלר רב יוסף קסלר הרב אהרן קסטל הרב משה צבי רודמן הרב מרדכי בנימין רוזנברג
הרב יחיאל מיכאל רוטשילד הרב מאיר רותן הרב צבי רותן הרב איסר זלמן שוב הרב שלום שווארץ הרב אורי
שחר הרב י .שטיגליץ הרב דב זאב שטיינהויז הרב יהודה שלמה שטראוס רב יהודה שטרן הרב יעקב שיק הרב
נחמיה שנברגר הרב יצחק שעיו הרב טוביה שפיגל הרב אריה שפירא הרב זיו שצלקה הרב אביחי שרעבי
יפתח ה' להם את אוצרו הטוב ברו"ג
ויזכו ללמוד וללמד לשמור ולעשות
באחרית שנה וראשיתה נושאי הגליונות הבאים אי"ה
פונים אנו ללומדים שליט"א הכותבים וההוגים בגליון
המתענגים מטובו וחפצים ביקרו סוכות -תפילות החג וענייני ש"ת
להרים את תרומתם בראשית -ברכת אשר יצר
להחזקתו בכיסוי החובות וריבוי אורו לעתיד
ד”ת [עד 700מילים]
בנדרים פלוס -עומקא דפרשה יתקבלו בצירוף שם מלא
או בנדרים פון 03-76-30-585שלוחה 74 בדוא”לa740700@gmail.com :
בברכת גמר חתימה טובה באותו שבוע ,עד יום שלישי בלילה
