gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נועם ורצון · Noyam Verutzoin — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: נועם ורצון · Noyam Verutzoin

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

נועם ורצון · Noyam Verutzoin — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ג׵יון‬ ‫נועם ורצון‬ ‫גליון פו‬ ‫שיחות ומאמרים ממו"ר המשפיע‬ ‫הגה"ח הרב יוסף שיינברגר שליט"א‬ ‫הגורל ביום הכיפורים‬ ‫ברכת מזל טוב לידידנו עוז המסור בלב‬ ‫ונפש לחבורתינו הק'‬ ‫הרה"ח המפואר אהרן פלאר שליט"א‬ ‫להולדת הבת‬ ‫ברכת מזל טוב לידידנו עוז‬ ‫הרה"ח המפואר יעקב כרמל שליט"א‬ ‫להולדת הנכד‬ ‫פתח להם נועם ורצון‬ ‫לפתוח שערי רצונך‬ ‫ברכת מזל טוב לידידנו עוז‬ ‫שערים בתורת החסידות‬ ‫הרה"ח המפואר ברוך שמעון גולדברג‬ ‫בהבנה בהירה ובנפש האדם‬ ‫שליט"א‬ ‫להולדת הבת‬ ‫ברכת מזל טוב לידידנו עוז‬ ‫©‬ ‫הרה"ח המפואר אברהם אייזן שליט"א‬ ‫כל הזכיות שמורות‬ ‫להולדת הבן‬ ‫מכון נועם ורצון‬ ‫רחוב רבי יהושע ‪ ,12‬בית שמש‬ ‫איימיל‪w5187272@gmail.com :‬‬ ‫להצלחת ידידנו עוז‬ ‫הרה"ח המפואר‬ ‫לקבלת גליונות באיימיל‬ ‫יעקב יואל אליעזר בן שפרינצא‬ ‫‪w5187272@gmail.com‬‬ ‫פערל ובני ביתו שיחיו‬ ‫ניתן לשמוע כל שיעורי הרב‬ ‫באתר קול הלשון‬ ‫מספר ישיר‬ ‫ארץ ישראל‪073.2951207 :‬‬ ‫ארצות הברית‪646.5134509 :‬‬ ‫בקול נועם ורצון‪718.4007221 :‬‬ ‫ובאתר תורה אני טיים‬ ‫עימוד‪:‬‬ ‫ש"ס ‪053.3177225 -‬‬ ‫עיצוב‪:‬‬ ‫לתרומות והנצחות נא לפנות לטלפון ‪0556781410‬‬ ‫אדרת ‪050.4107439 -‬‬ ‫כמו כן אפשר לתרום להוצאות הגליון בנדרים פלוס‬ ‫נועם ורצון ‪ -‬בית שמש (ע"ר)‬ ‫|א‬ ‫הגורל ביום הכיפורים‬ ‫הגורל ביום הכיפורים‬ ‫פרק א‬ ‫‪ úåùôð‬ישראל עורגים ליום המיוחל יום הכיפורים "אחת בשנה"‪ ,‬בנפשם ונשמתם‬ ‫נרגש החזרה למקורם "ושבת עד ה' אלוקיך"‪ ,‬קולטים בנפשם כי מקומם‬ ‫הטבעי הוא בחיק הבורא להכלל ולהבטל באור יחודו ואחדותו יתברך‪ ,‬וכדברי אליהו‬ ‫הנביא "חי הוי"ה אשר עמדתי לפניו"‪ ,‬טרם שנאצלה הנשמה בגוף‪ ,‬לזאת ייקרא‬ ‫תשובה לשוב למקום הטבעי של חיי נשמה של עצם הנשמה הנקראית יחידה‪ ,‬וכמו‬ ‫כן להאיר שאר כוחותיה וגילויה ח'יה נ'שמה ר'וח נ'פש‪.‬‬ ‫ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד‬ ‫"‪ éë‬ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו"‪ ,‬פגמי החטאים והפשעים‬ ‫המעלימים על אור הנשמה נעלמים ביום זה ואור הנשמה מתגלית ביפעת‬ ‫טוהרה וזיוה‪ ,‬כבוד המלכה מתגלה בנפש ובעולם‪ ,‬ועל כן אנו אומרים 'ברוך שם‬ ‫כבוד מלכותו לעולם ועד' בקול רם‪ ,‬שלימות גילוי המלוכה בא לידי ביטוי בשלמות‬ ‫קומת כנסת ישראל בכלל‪ ,‬ואצל כל אחד בשלימות קומתו הנשמתית בפרט‪.‬‬ ‫‪ íåé‬הכיפורים הוא יום העשירי של עשרת ימי תשובה המכוונים נגד עשר כוחות‬ ‫הנפש‪ ,‬בכל יום מאלו הימים אנו מתקנים את קומתנו בכדי שישמשו ככלי צח‬ ‫ומצוחצח לאור הנשמה‪ ,‬ועל ידי עבודתינו נשלמת מידת מלכותו יתברך בעשר‬ ‫ספירותיה הפרטיים‪ ,‬ומעתה עומדים בני ישראל ביום הכיפורים ככלה נאה וחסודה‪,‬‬ ‫ומתקשרים ביחודא שלים באור מלכותו יתברך המתגלה בכל עשר ספירותיה‪.‬‬ ‫הרהורי הלב‬ ‫‪ íðîà‬גם בזמנים נעלים אלו יתכן שיתגנב בלב איש השראלי מחשבת פיגול‪,‬‬ ‫מהרהר בלבו הלא גם בשנה שעברה עשיתי תשובה וחפצתי בכל לב לבל‬ ‫פרק א‬ ‫ב|‬ ‫אשוב לכסלה עוד‪ ,‬והנה אני מוצא את עצמי במעמד ומצב נפשי דומה של שנה‬ ‫שעברה‪ ,‬כמעט שלא שיניתי את דרכי ומעשי‪ ,‬ואיך אני יכול לגשת ליום הקדוש‬ ‫כאשר איני רואה כיצד אני משנה את דרכי באמת לאמיתו‪ .‬גם מהרהר במחשבתו‬ ‫בפשרו של יום נעלה זה הבא לטהר את בני ישראל מכל חטאתם‪ ,‬כיצד יתכן שכל‬ ‫עבירות שעבר בכל ימות השנה נמחקים בבת אחת‪ ,‬ובאם כן מדוע נצטווינו בכלל‬ ‫על הזהרות רבות לבל לעבור את פי ה'‪.‬‬ ‫מהות הגורל‬ ‫‪ ïéáäì‬כל זה באר היטב שומא עלינו להתבונן באחד מהעבודות העיקריים של‬ ‫הכהן גדול ביום הכיפורים‪ ,‬הטלת הגורל על ידי הכהן גדול‪ .‬הכהן גדול‬ ‫אוחז בידו שני פתקים על אחד כתוב לה' ועל השני לעזאזל‪ ,‬טורף ידו בקלפי‬ ‫ומניח על כל אחד מהשעירים פתק אחד‪ ,‬השעיר שעלה בגורלו לה' נקרב על ידי‬ ‫הכהן גדול בבית המקדש‪ ,‬ועל השני שעלה בגורלו לעזאזל נשלח ביד איש עתי‬ ‫לעבר הר עז עד שמתפרקים כל אבריו‪ ,‬ואינו זוכה להעלות כקרבן לפני ה'‪.‬‬ ‫‪ úãåáò‬הגורל ביום הכיפורים מורה על תוכן ומהות יום הכיפורים‪ ,‬לאחר שחטאו‬ ‫בני ישראל בחטא העגל‪ ,‬גילה הקב"ה י"ג מידות של רחמים ובחר בנו‬ ‫מחדש‪ ,‬לא רק שחידש את הקשר שהיה עד זמן זה‪ ,‬כי אם הקב"ה מגלה אצלו‬ ‫רצון חדש ונעלה יותר מהקודם ממקור הרצונות הנקרא בעל הרצון‪ ,‬ומשם נמשך‬ ‫סליחה ומחילה וכפרה‪ ,‬ולא זו בלבד אלא הקב"ה מעמיק אצלו הקשר עם בני‬ ‫ישראל שגם אחרי החטא מרוצים הם לפניו יותר מקודם החטא‪ ,‬כנאמר 'במקום‬ ‫שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד'‪.‬‬ ‫‪ ïëå‬הוא בכל יום הכיפורים שמתגלה מחדש י"ג מידות של רחמים מעורר הקב"ה‬ ‫רצון חדש ממקור הרצונות ובוחר מחדש בקשר והיחס לבני ישראל‪ ,‬בגילוי‬ ‫רצון חדש עליון יותר שטרם נתגלה בעולם‪.‬‬ ‫בחירה וגורל‬ ‫‪ ïéáäì‬כל זה באר היטב שומא עלינו להעמיק במהות שורש הבחירה והגורל‬ ‫וההבדל ביניהם‪ ,‬כי לכאורה הגורל והבחירה דומים מאוד זה לזה‪ ,‬בשניהם‬ ‫משתשמש האדם עם כח עליון כאשר אינו יכול להכריע דבר על פי משפט השכל‬ ‫האנושי‪ ,‬אמנם הבדל גדול יש ביניהם כפי שיבואר להלן‪.‬‬ ‫|ג‬ ‫הגורל ביום הכיפורים‬ ‫‪ úåäî‬הבחירה הוא נקודת הרצון של הנפש העומדת למעלה משאר כוחות הנפש‪,‬‬ ‫אין הוא כאשר כוחות הנפש המשמשים ככלי לגילוי הנפש‪ ,‬אלא מושרש‬ ‫הוא בעצם הנפש‪ ,‬ומטה את הנפש לדבר הקשור עמו ונוגע בעצם הנפש‪ ,‬כמו כן‬ ‫הרצון משמש ככלי לבחור כאשר אין ביד משפט השכל להכריע‪ .‬לדוגמא אדם‬ ‫הפיקח יודע שאינו יכול לבחור בת זוגו רק על משפטי השכל‪ ,‬היינו בראיית‬ ‫מעלותיה ותכונתיה בלבד‪ ,‬כי אינו חפץ באהבה התלויה בדבר האמור להתפוגג ביום‬ ‫מן הימים‪ ,‬חפץ הוא בבת זוג הקשורה בעצם נפשו משורש נשמתו‪ ,‬ועל כן משתמש‬ ‫בבחירה בנקודת הרצון‪ ,‬משיכה רצונית בבחירת בת זוגו בהרגשת קשר שורשי‬ ‫שנשמה אחת הם‪ ,‬זהו מעלת הרצון שהוא הטית עצם הנפש ובכוחו יכול האדם‬ ‫למצוא בת זוגו‪ .‬ועל כן קידושין שהוא השלב הראשוני ביחוד חתן וכלה מבוסס‬ ‫על נקודת הרצון‪.‬‬ ‫‪ íâ‬במילי דעלמא כח הרצון מכריע במקום שאין השכל יכול להכריע‪ ,‬לדוגמא‬ ‫כאשר עומדים לפניו שני כוסות השווים במראה ומידותם ולא ניכר שום הבדל‬ ‫ביניהם‪ ,‬אין בכח השכל להבחין במעלת האחד על חבירו‪ ,‬ובהכרח משתמש בכח‬ ‫הרצון משיכה טבעית לאחד מהם‪ ,‬הגם שכאן אין המשל מכוון‪ ,‬כי מדוע יעדיף‬ ‫הרצון כוס אחד על חבירו‪ ,‬מכל מקום ישמש לנו כמשל מדוע אין השכל יכול‬ ‫להכריע‪] .‬ולאמיתן של דברים צדיק שיכול להרגיש איזה כוס שייך לחלקי הבירורים‬ ‫שלו יבחר על פי הרצון את הכוס הנכון[‪.‬‬ ‫‪ ììë‬הדבר על משפט השכל לא שייך תואר ה'בחירה' כי אם 'בירור'‪ ,‬בכח השכל‬ ‫לברר מה שוה יותר‪ ,‬ומדוע יש להעדיף את האחד על חבירו‪ ,‬באם יש באחד‬ ‫מהם מעלה יתירה‪ ,‬הגע בעצמך כאשר אדם נשאל במה הוא חפץ יותר מאה דולר‬ ‫או מליון דולר ברור שירצה מליון דולר‪ ,‬הרי שהשכל מכריע מה טוב יותר ונקרא‬ ‫'בירור'‪ ,‬ואינו נצרך להכרעת הבחירה שהוא הרצון‪.‬‬ ‫שווים במראה ובקומה‬ ‫‪ úãéîá‬מה דומה הגורל לענין הבחירה‪ ,‬האמור להכריע במקום שאין השכל יכול‬ ‫להכריע‪ ,‬כגון בגורל יום הכיפורים שני השעירים צריכים להיות שוה‬ ‫במראה ובקומה ובדמיהם‪ ,‬אבל באמת שונה הוא ממנו‪ ,‬בעוד שכח הבחירה הוא‬ ‫כח הרצון‪ ,‬הרי שהגורל בא להכריע גם במקום שאין ביד הרצון להכריע‪ ,‬כגון‬ ‫שהרצון שלו אינו מבורר למה נמשך יותר‪ ,‬מהות הגורל שתולה את הכרעה ביד‬ ‫ה'‪ ,‬כי אין לו כלי ראוי להכריע לא על פי שכל ולא על פי הרצון‪ .‬ונמחיש זאת‬ ‫יותר מחסיד ההולך אצל רבו הבקי בשורשי נשמה להכריע שורש נשמתו של‬ ‫פרק א‬ ‫ד|‬ ‫זיווגו ‪ .à‬חלוקת הארץ שאמור לברר את הנחלה שכל אחד מישראל היה על פי‬ ‫גורל‪ ,‬כי נחלתו של האדם דומה ליחוד איש ואשה ואכמ"ל‪.‬‬ ‫‪ äúà‬הראת לדעת כי ההבדל בין גורל לבחירה‪ ,‬הבחירה הוא הכרעת דבר על פי‬ ‫הרצון העצמי של האדם‪ ,‬המגלה משיכה עצמית לדבר הקשור לשורש‬ ‫נשמתו‪ ,‬והגורל הוא למעלה מכח הבחירה של הרצון‪ ,‬ומכריע על פי דעת עליון‬ ‫אשר למעלה מקומת נפשו מה הוא צריך לעשות‪ ,‬ובלשונו של בעל התניא סוד‬ ‫הגורל הוא ההכרעה של בעל הרצון מקור הרצונות ‪.á‬‬ ‫אתה בחרתנו‬ ‫‪ ä"á÷ä‬בחר בבני ישראל עמו בעודם במצרים‪ ,‬כנאמר בנוסח של תפילת יום טוב‬ ‫'אתה בחרתנו מכל העמים'‪ ,‬על פי אמת השכל לא היה מקום להעדיף את‬ ‫בני ישראל על המצריים‪ ,‬כי לא היה ניכר מעלתם‪ ,‬היות והיו דומים במעשיהם‬ ‫לשאר האומות‪ ,‬וכדברי המקרטגים 'הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה‬ ‫זרה'‪ ,‬ועל כן בחר הקב"ה בישראל על ידי הבחירה כח הרצון‪ ,‬הקב"ה רוצה בבני‬ ‫ישראל עמו ללא שום סיבה וטעם ודעת‪ ,‬כי אם 'ורצית בנו' נמשך ובחר בבני‬ ‫ישראל בכח הרצון העליון אשר למעלה מהטעם והדעת‪ ,‬כי בני ישראל חלק ממנו‪,‬‬ ‫"כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו"‪ ,‬ועל כן בחר בהם בכח הרצון‪.‬‬ ‫אח יעקב לעשו‬ ‫‪ éøáãëå‬הנביא )‪" (á à éëàìî‬הלא אח יעקב לעשו ואהב את יעקב ואת עשו שנאתי"‪.‬‬ ‫יעקב ועשו נולדו תאומים והיו דומים זה לזה במראה החיצוני‪ ,‬עד כדי‬ ‫כך שגם לעתיד לבוא יבוא עשו ויתיישב בין האבות ויראה כאחד מהם‪ ,‬ואף אחד‬ ‫לא יוכל לגלות עומק רשעותו כי אם הקב"ה בעצמו‪ ,‬כנאמר בגמרא )‪' (àî÷ àáá‬איך‬ ‫הערות וציונים‬ ‫‪ á‬ראה תורה אור )מגילת אסתר עמו'‬ ‫‪ à‬ואכן בזמן הבית המקדש שנקרא בית‬ ‫קכא‪ :(.‬דהנה כמו הגורל שיפילו‬ ‫הבחירה שמכח הקרבנות היה רצונם של‬ ‫גורלות איך שיפול הגורל כך יקום הדבר‬ ‫אותו דור מבורר‪ ,‬על כן צורת זיווגם היה על‬ ‫שתולה האדם את רצונו בהפלת הגורל‬ ‫דרך מה שכתוב במשנה תענית שבנות ישראל‬ ‫שכאשר יפול הגורל הן או לאו כך יהי'‬ ‫יוצאות לחול בכרמים‪ ,‬וכל אחד בכח בחירתו‬ ‫רצונו‪ ,‬אם כן תולה הוא את רצונו במקור‬ ‫מצא זיוגו‪ ,‬כי לבם היה טהור ומזוככך והיו‬ ‫הרצון שנקרא רצון פשוט‪ ,‬ובזהר נק' רעוא‬ ‫יכולים לברר זיווגם בכח הרצון שהוא‬ ‫דכל רעוין שלמעלה מבחי' גילוי הרצון כו'‪.‬‬ ‫הבחירה‪.‬‬ ‫|ה‬ ‫הגורל ביום הכיפורים‬ ‫נתגלה עשו נבעו מצפניו'‪ .‬והגם שתואמים זה לזה והם כאחים‪ ,‬אם כל זה בחר‬ ‫הקב"ה ביעקב‪ ,‬ואת יעקב אהבתי ואת עשו שנאתי‪.‬‬ ‫י"ג מדות של רחמים‬ ‫‪ øçàì‬יציאתם ממצרים עמדו בני ישראל למרגלות הר סיני כאיש אחד בלב אחד‪,‬‬ ‫ונתגלה קומת שלימות כנסת ישראל ככלה קרויה בנעימה‪ ,‬ופסקה מהם‬ ‫זוהמת הנחש‪ ,‬והיו דומים לאדם הראשון כמו קודם החטא‪ ,‬אמנם חטאו לאחר מכן‬ ‫בחטא העגל הכולל ג' חמורות שבתורה‪ ,‬עבודה זרה גילוי עריות שפיכות דמים‪,‬‬ ‫ורצה הקב"ה לכלותם מעל פני האדמה‪ ,‬ולולי שעמד משה וביקש רחמים עליהם‬ ‫ארבעים יום וארבעים לילה לא היה להם ח"ו תקומה‪ ,‬לאחר ארבעים יום שמשה‬ ‫רבינו עורר רחמים על בני ישראל נתרצה הקב"ה‪ ,‬וביום הכיפורים נתגלה י"ג מידות‬ ‫של רחמים המורים על הסליחה מחילה וכפרה‪ ,‬ונמחל עוונם‪ ,‬זהו הסיבה שיום‬ ‫הכיפורים משמש כיום טוב כי נתגלה בו הנהגה העליונה של מידת הרחמים‪.‬‬ ‫בעל הרצון‬ ‫‪ äøåàëì‬נראה מחילת יום הכיפורים כהחזרת הקשר והיחס בין הקב"ה לכנסת‬ ‫ישראל כמו קודם החטא‪ ,‬אמנם לאמיתן של דברים אינו כן‪ ,‬אלא נתגלה‬ ‫קשר חדש עליון ועמוק יותר מקודמו‪ ,‬כי הקשר של הרצון שהיה ביציאת מצרים‬ ‫נפגם במידת מה על ידי חטא זה‪ ,‬ובאם הקשר והיחס היה לאחר החטא מכח הרצון‬ ‫של הבחירה הקדומה ביציאת מצרים‪ ,‬לא היה שורר היחוד בטהרתה בין הקב"ה‬ ‫לכנסת ישראל‪ .‬מצד הקב"ה נפגם במידת מה הרצון כתוצאה מהחטא‪ ,‬ומצד בני‬ ‫ישראל גם לא היה שורר בהם מנוחת הנפש שאכן לא נשאר שום טינה בלבו של‬ ‫הקב"ה עליהם‪ ,‬ועל כן גילה הקב"ה ביום הכיפורים סוד הגורל‪ ,‬בחירה מחודשת‬ ‫בבני ישראל עמו התלוי בבעל הרצון‪ ,‬הקב"ה בחר את בני ישראל ממקום עליון‬ ‫יותר הנקרא בעל הרצון שהוא המקור לכל הרצונות‪ ,‬הנקרא רעוה דרעוין‪ ,‬וגילה‬ ‫רצון מחודש עליון יותר של האיר מעולם‪ ,‬ובכך נתיחד הקב"ה עם בני ישראל עם‬ ‫קרובו בקשר חדש שאין בו שום חטא ופגם‪ ,‬כי לא היה חפץ בקשר של בדיעבד‪,‬‬ ‫וגם בני ישראל נתיישבה דעתם שלא נשאר שום זכר מחטאם הגדול‪ ,‬ומעתה יש‬ ‫בכוח נפשם לחיות עם הקב"ה ביחודא שלים‪.‬‬ ‫הר שעיר‬ ‫‪ åäæ‬סוד גורל של יום הכיפורים בחירה מחודשת בעמו ישראל‪ ,‬רצון עליון יותר‬ ‫שרוצה ה' בעמו גם לאחר שחטאו‪ ,‬וקשורים בני ישראל בו באורו ית' הפשוט‬ ‫פרק א‬ ‫ו|‬ ‫הנקרא בעל הרצון‪ ,‬ללמדך עד היכן מושרשים נשמות ישראל ]ויתכן שבחירה זו‬ ‫היה בהתעררות התענוג בבני ישראל שהרי התענוג הוא המגלה רצונות חדשים‪,‬‬ ‫יראה כן שביום הכיפורים מאיר עונג העליון עולם הבא[‬ ‫‪ øåøéá‬זה נעשה על ידי הכהן גדול ביום הכיפורים‪ ,‬השליך את הגורל ותלה אותו‬ ‫בהקב"ה ‪ ,â‬והגורל בירר שוב ההבדל בין יעקב לעשו ושאר האומות‪ ,‬ועל כן‬ ‫נלקח שעיר המורה על עשו שנקרא שעיר וגם מקומו בהר שעיר‪ ,‬שעיר אחד היה‬ ‫לבני ישראל וכתוב עליו לה' ונקרב על גבי המזבח‪ ,‬והשעיר השני של עשו הולך‬ ‫לעזאזל‪ ,‬נתגלגל על הר עז עד שנתפרקו אבריו‪ ,‬דוגמא למחיית עמלק שנימח שמו‪.‬‬ ‫מעביר אשמותינו בכל שנה ושנה‬ ‫‪ úãåáò‬הגורל נוטע ראיה מחודשת על יום הכיפורים‪ ,‬אין אנו מחזירים ביום זה את‬ ‫הקשר בינינו להקב"ה כלפני החטא בלבד‪ ,‬אלא ביום זה מתחדש הקשר‬ ‫ממקום חדש שטרם נתגלה בעולם‪ ,‬וגם אם בשנה שעברה לא הועיל די הצורך סליחת‬ ‫יום הכיפורים לשנות דרכינו‪ ,‬הרי שבהכרח שבשנה זו יועיל יותר מהות יום הכיפורים‪,‬‬ ‫שעל כן נבחר יום זה לחידוש הקשר שיועיל יותר מה שלא הועיל שנה שעברה‪.‬‬ ‫‪ íâ‬יתבאר התמיה השניה באם הקב"ה מוחל וסולח על כל העונוות והפשעים‬ ‫והחטאים ביום הכיפורים שוב אין משמעות לעבירות פשעים וחטאים‪ .‬המענה‬ ‫על כך‪ ,‬כי לאמיתו של דבר יום הכיפורים לא בא רק למחוק עבירות של שנה‬ ‫שעברה‪ ,‬אלא בכל שנה מתעורר שוב הארת י"ג מידות של רחמים ביום הכיפורים‬ ‫ומכח זה מתעמק הקשר בין הקב"ה לכנסת ישראל‪ ,‬והקב"ה בוחר אותנו בקשר‬ ‫מחודש וזהו הגורם שיתכפרו חטאיהם של בני ישראל מגודל הארה המתגלה בכל‬ ‫יום הכיפורים בדרגא עליונה יותר‪.‬‬ ‫זדונות נעשה לו כזכיות‬ ‫‪ ãåñé‬זה מפורש הוא בדברי הצמח צדק )‪ (äáåùú éåãéå úååöî Y êéúååöî êøã‬בביאורו מדוע‬ ‫תשובה מאהבה גורם לכך שזדונות נעשים לו כזכיות‪ ,‬כי לכאורה תמוה כיצד‬ ‫הערות וציונים‬ ‫שהוא לעזאזל ואם יפול עליו הגורל לה'‬ ‫‪ â‬ראה תורה אור )מגלת אסתר עמו' צג‪:(:‬‬ ‫יהיה חטאת לה' ששם אין עונות מבדילין‬ ‫וענין הגורל במקדש הוא שהמפיל הגורל‬ ‫וזדונות נעשו כזכיות‪ .‬ולכן הגורל לפני ה'‬ ‫קודם שיפול הגורל אינו יודע היאך יפול‬ ‫דייקא במקדש כי מדרגה זו גבוה‪.‬‬ ‫לזה או לזה‪ ,‬ומסכים דעתו על השעיר‬ ‫|ז‬ ‫הגורל ביום הכיפורים‬ ‫עבירה הופכת למצוה‪ .‬ומבאר‪ ,‬כי על ידי הזדון נתרחק היהודי מהקב"ה‪ ,‬והרצון של‬ ‫הקב"ה נפגם כתוצאה ממעשה העבירה‪ ,‬ולאחר ששב בתשובה מאהבה הוא גורם‬ ‫שהקב"ה יגלה רצון חדש ממקום עמוק יותר‪ ,‬נקודת רצון שלא האיר מעולם‪ ,‬ומכיון‬ ‫שגרם נחת רוח להקב"ה עד כדי כך שנתעורר בו רצון חדש‪ ,‬אזי הזדונות נעשים‬ ‫לו כזכיות‪.‬‬ ‫‪ úàôîå‬גודל מעלת דבריו הנשגבים נביא לשון קדשו‪ :‬כי הנה המצות הם רצון‬ ‫העליון וכשחוטא אזי מסתלק הרצון ממנו וזהו הנקרא תרעומות‪ ,‬שפירושו‬ ‫סילוק הרצון שאינו מרוצה עוד לפניו‪ ,‬הגם שאינו עושה לו מעשה כלל רק‬ ‫שמסתלק רצונו ממנו‪ ,‬ואח"כ המחילה היא החזרת הרצון‪ ,‬ואמנם בחי' רצון זה אינו‬ ‫אותו הרצון שהיה תחלה‪ ,‬מאחר שהוא נסתלק למה עתה יחזור‪ ,‬אלא מבחי' רעוא‬ ‫דרעוין מקור הרצונות שממנו נמשך השראת הרצון מחדש‪ ,‬ואם כן הוא יותר נעלה‬ ‫מן הרצון שנסתלק‪ .‬וזהו סוד סלח לנו אבינו‪ ,‬פי' מחול‪ ,‬כלומר גלה לנו רצונך מחדש‪,‬‬ ‫והיינו מבחי' רעוא דרעוין הנקרא רצון העליון‪ ,‬כי יש גם רצון אחר שלמטה מזה‬ ‫והוא שבמצות‪ ,‬וכל כך למה כי חטאנו‪ ,‬ונסתלק ממנו רצון שהיה נמשך ע"י המצות‪,‬‬ ‫ומאחר שעשינו תשובה כמ"ש והחזירנו בתשובה כו' אם כן צריך לגלות לנו רצונו‬ ‫העליון ב"ה שזהו סוד הסליחה‪ ,‬וזהו סוד שארז"ל זדונות נעשו לו כזכיות )‪,(:åô àîåé‬‬ ‫וא"כ כל שיש לו זדונות יותר הרי זכיותיו מרובים‪ ,‬מאחר שעל כל זדון צריך להיות‬ ‫המשכת רצון העליון להיות מחילה והוא בחי' זכיות אחרים‪ ,‬שלא כשל הצדיקים‬ ‫שזכיותיהם הם רק המשכת הרצון שבמצות‪ ,‬ולכן במקום שבעלי תשובה עומדים‬ ‫צדיקים גמורים אינן יכולים לעמוד )‪.(:ãì úåëøá‬‬ ‫פרק ב‬ ‫ח|‬ ‫פרק ב‬ ‫‪ øçàì‬שבאנו להבנה בהירה בסוד יום הכיפורים המשמש כבחירה מחודשת בבני‬ ‫ישראל עמו על ידי גורל‪ ,‬וכהשלמה על יציאת מצרים שבו נתגלה רק‬ ‫הבחירה ברצון‪ ,‬יתגלה לנו מהות ותוכן יום הכיפורים הבא כהשלמה לראש השנה‬ ‫בשלימות גילוי מלכותו ית'‪ ,‬וכמו כן מדוע נחשב גם יום זה לראש השנה כפי‬ ‫המבואר בספרים‪.‬‬ ‫דין – רחמים‬ ‫‪ øáë‬נתבאר במאמרים הקודמים שמידת מלכותו יתברך שונה היא משאר הספירות‪,‬‬ ‫כי בעוד שכל שאר הספירות דוגמת חכמה בינה דעת וכו' קיימים גם בלא‬ ‫הזולת‪ ,‬הרי שמידת המלכות המורה על קשר ויחס עם הזולת לא יתכן מבלי הזולת‪,‬‬ ‫ועל זה נופל לשון מלוכה קשר ויחס‪ ,‬ואם אין 'עם' לא יתכן מידת מלכותו יתברך‬ ‫כנאמר 'אין מלך בלא עם'‪.‬‬ ‫‪ øù÷ä‬והיחס של מלכות יש בו שני צדדים‪ ,‬יחס של המלך מצד מעשה העם‬ ‫ונקרא 'דין'‪ ,‬המורה שקשור עם עמו ומעשיהם נוגעים לעצם מהותו‪ ,‬אמנם‬ ‫מלבד זאת יש קשר ויחס לעם הנובע מגדולת רוממותו של המלך‪ ,‬יחס עליון שאינו‬ ‫תלוי במעשה העם‪ ,‬אלא קשר ויחס עליון הנובע מצידו של המלך‪ ,‬קשר ויחס זה‬ ‫נקרא 'רחמים'‪ ,‬קשר ויחס מצד המלך‪.‬‬ ‫‪ øîåìë‬המושג קשר ויחס אינו בדווקא רק על ידי הזולת‪ ,‬כי אם היחס של המלך‬ ‫בהיותו נעלה מהעם בכל מדרגותיו הרי שהיחס מצדו נעלה גם כן‪ ,‬ומצידו‬ ‫יש מקום ויחס שאינו תלוי כלל במעשה התחתונים אלא מצידו יתברך‪.‬‬ ‫חסד ורחמים‬ ‫‪ øáë‬נתבאר )‪ (èôùîä êìîä ïåéìâá‬שזהו ההבדל בין חסד לרחמים‪ ,‬חסד הוא השלמת‬ ‫חסרון הזולת יחס מצד המקבל‪ ,‬ורחמים הוא כאשר הזולת נהפך להיות חלק‬ ‫מעצם מהותו‪ ,‬דוגמת נער יתום המוטל ברחוב שהעשיר מרחם עליו ומשלים כל‬ ‫|ט‬ ‫הגורל ביום הכיפורים‬ ‫צרכיו‪ ,‬ונהפך להיות חלק ממהות חייו‪ ,‬דייקא בגלל שאין לו כלום מרחם עליו‬ ‫ואוספו לביתו‪ ,‬זהו הנקרא יחס מצד המשפיע‪.‬‬ ‫י"ג מידות‬ ‫‪ ìùîðä‬לאחר שבני ישראל בחרו את הקב"ה בראש השנה להיות מלך עליהם‬ ‫ברצון כנאמר 'ומלכותו ברצון קיבלו עליהם'‪ ,‬נתעורר רצון בהקב"ה למלוך‬ ‫עליהם‪ ,‬אמנם הרצון למלוכה של הקב"ה נעלה יותר מהרצון שנתעורר על ידי בני‬ ‫ישראל‪ ,‬ועל כן מגלה יחס אל בני ישראל מצידו יתברך‪ ,‬וזהו הנקרא 'רחמים'‪ ,‬וגם‬ ‫זה נחשב לקשר ויחס שהרי נקראים י"ג מידות של רחמים‪ ,‬אלא שאינו תלוי‬ ‫במעשה התחתונים‪ ,‬ביום הכיפורים מתגלה שלימות מלכותו יתברך גם מצידו יתברך‬ ‫ועל כן מתגלה ביום זה י"ג מידות של רחמים ומתכפר על ידם כל חטאי ופשעי‬ ‫עמו ישראל ברחמים‪.‬‬ ‫פנימיות וחיצוניות המלכות‬ ‫‪ éúù‬מדרגות אלו של קשר ויחס מצד המלך והעם‪ ,‬נקרא בלשון החסידות 'פנימיות‬ ‫המלכות' ו'חיצוניות המלכות'‪ ,‬ובלשון בעלי המחשבה ייקרא 'ידיעה ובחירה'‪,‬‬ ‫'מצידו ומצידנו'‪' ,‬עיגולים ויושר'‪ .‬כלומר בראש השנה נתגלה מידת מלכותו ית'‬ ‫בעולם הזה הגשמי והחומרי‪ ,‬כבוד ה' מתגלה בעיקר על ידי מעשה בראשית כאשר‬ ‫הבריאה עומדת על תיקונה‪ ,‬אמנם טרם שבא האדם והכיר בבורא לא היה גילוי‬ ‫כבוד מלכותו על ידי הבריאה‪ ,‬וכאשר נברא האדם הראשון ביום השישי למעשה‬ ‫בראשית אזי נתגלה כבוד מלכותו דרך הבריאה הגשמית‪ ,‬ועל כן ראש השנה הוא‬ ‫ביום שישי למעשה בראשית יום ברוא אדם הראשון‪.‬‬ ‫‪ ìòå‬כן נקרא חיצוניות המלכות‪ ,‬כי בראש השנה מתגלה בעיקר מלכות ה' באצלת‬ ‫אורו יתברך בעשר ספירות המתלבשים במעשה בראשית‪ ,‬והכרה של בני‬ ‫ישראל עמו בגודל מלכותו הוא על ידי הבריאה הגשמית‪ ,‬הגם שאין קץ לחכמה‬ ‫והגדולה של הקב"ה במעשה בראשית‪ ,‬מכל מקום אין זה מבטא בשלימות כבוד ה'‪.‬‬ ‫אלא עיקר גדולת שמו וכבודו הוא בבני ישראל עמו דייקא שנקראים בנים למקום‪.‬‬ ‫‪ øàåáéå‬על דרך משל ממלך גדול וחכם מופלג שלם בכל קומת נפשו ולו שרים‬ ‫רבים וחכמים ומלכותו פרוסה על מדינות רבות‪ ,‬ומתגלה שלימות כוחותיו‬ ‫וכשרונתיו של המלך על פני כל המדינה‪ ,‬מלכות מושלמת‪ ,‬אמנם באם המלך הולך‬ ‫ערירי ואין לו בנים הרי שחסר בעצם מידת מלכותו וכבודו‪ ,‬כי בן מגלה עצם מהות‬ ‫פרק ב‬ ‫י|‬ ‫האב וכן קיומו בעולם‪ ,‬וכל חכמתו וגבורתיו של המלך אינו יכול לנחם אותו‬ ‫ולהשלים מקום הנפשי להביא בן בעולם‪ ,‬וכאשר נולד לבן מלך אזי שש ושמח‬ ‫בעצם נקודת מלכותו בקיומו בעולם על ידי בנו‪ ,‬וגם אם הבן אינו הולך בדרכי‬ ‫אביו‪ ,‬מכל מקום חש הוא שהשאיר קיום בעולם‪ ,‬ובפרט כאשר בנו הולך בדרכיו‬ ‫הרי שכל מידת מלכותו גם על ידי כוחותיו מקבלים קיום נצחי על ידי שמוריש‬ ‫את המלוכה לבנו‪.‬‬ ‫עם זו יצרתי תהלתי יספרו‬ ‫‪ .ìùîðä‬הגם שעל ידי העולמות העליונים ותחתונים מתגלה שלימות כוחותיו של‬ ‫הקב"ה וגדולתו ורוממותו יתברך‪ ,‬מכל מקום כל אלו לחיצוניות ייחשב‪,‬‬ ‫כי אינם מגלים עצם מהות אורו יתברך‪ ,‬וכל עוד שלא יצאו בני ישראל ממצרים‬ ‫הנקרא 'לידת עם ישראל' אין משמעות למעשה בראשית‪ ,‬ובצאת ישראל ממצרים‬ ‫ונקראו "בני בכורי ישראל" אז נתגלה שלימות מלכותו בקיום שם ה' בעולם על ידי‬ ‫ישראל‪ ,‬יתירה מזו כל מעשה בראשית קיבל משמעות חדשה ומוארת על ידי גילוי‬ ‫קדושת ישראל בעולם‪ ,‬ועל כן בים סוף נכתב לראשונה בתורה "ה' ימלוך לעולם‬ ‫ועד"‪ ,‬כי אז נשלמה מלכותו הפנימית כאשר יש לו בנים המשמשים ככבודו בעולם‪.‬‬ ‫‪ äàøé‬כן שהקב"ה מתגלה בהר סיני עם התואר "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך‬ ‫מארץ מצרים"‪ ,‬ולא עם התואר אשר בראתי שמים והארץ‪ ,‬כי פנימיות כבוד‬ ‫מלכותו הם בני ישראל עמו‪" ,‬עם זו יצרתי תהלתי יספרו"‪.‬‬ ‫אנכי אנכי מוחה פשעיך למעני‬ ‫‪ øáë‬נתבאר בהרחבה בשנים שעברו כי בעצם יום הכיפורים הוא השלמה ליציאת‬ ‫מצרים ותיקון חטא הקדמוני‪ ,‬אלא שנפגם על ידי חטא העגל‪ ,‬וביום הכיפורים‬ ‫שנמחל להם חטא זה אזי בדרך ממילא נשלמה יציאת מצרים‪ ,‬וגילוי כבוד מלכותו‬ ‫מצד הקב"ה הוא דווקא כאשר נשלם קומת בני ישראל בכל יפעת טוהרה‪ ,‬ועל כן‬ ‫יום זה מכפר על כל פשעי ועונות בני ישראל עמו‪ ,‬כי חפץ בשלימות גילוי פנימיות‬ ‫כבוד מלכותו על ידי בני ישראל‪ ,‬ועל כן אנו אומרים ביום זה "אנכי אנכי מוחה‬ ‫פשעיך למעני"‪ .‬כלומר סיבת כפרת העוונות הוא למען שמו באהבה‪ ,‬גילוי פנימיות‬ ‫כבוד מלכותו‪ ,‬נתינת יחס לבני ישראל עמו מצדו יתברך‪ ,‬והוא הגילוי של י"ג מידות‬ ‫של רחמים‪ ,‬וכן ניתנו בו לוחות שניות תורה שבעל פה להורות על קדושתן של‬ ‫ישראל שביכלתם להרחיב את תורת הקב"ה‪.‬‬ ‫| יא‬ ‫הגורל ביום הכיפורים‬ ‫דין ברחמים‬ ‫‪ íðîà‬יום הכיפורים טומן בו גם כן ענין ה'דין' ]ונתבאר בגליון המלך המשפט‬ ‫ששלימות המלכות הוא בהתכללות הדין עם הרחמים וכן להיפך[ שהרי‬ ‫בזמן נעילה חותם הקב"ה את בני ישראל לחיים טובים ולשלום‪ ,‬ומשלמת את‬ ‫הכתיבה של ראש השנה‪ ,‬מכל מקום מהות היום הוא מידת הרחמים‪ ,‬אלא שהוא‬ ‫דין הכלול ברחמים‪ ,‬וגם חיתום הדין בנעילה הוא מגודל רחמי הקב"ה על בני‬ ‫ישראל שרוצה לחתום דיניהם בזמן והעת רצון הכי נעלה בזמן נעילה שלימות‬ ‫גילוי עיצומו של יום המתגלה בי"ג מידות של רחמים‪ ,‬להמתיק את דינם ולבסמם‬ ‫באור הרחמים‪ .‬דומה הקב"ה לאב שצריך להעמיד את בנו בדרך הנכונה ובוחר את‬ ‫הזמן הכי נעלה שליבו פתוח ברחמי אב על הבן‪ ,‬ובנקודה זו דן אותו בכדי שיהיה‬ ‫מתוך רחמים הכי נעלים‪.‬‬ ‫עבודה למעשה‬ ‫‪ úãå÷ð‬העבודה למעשה על פי האמור‪ ,‬איש הישראלי ניגש ליום הכיפורים באמונה‬ ‫רבה של רחמי הקב"ה‪ ,‬קולט ומבין בנפשו כי גם מעשיו הטובים וריבוי תורה‬ ‫ומצוות בעשרת ימי תשובה אין בידם לזכותו בדין להתדבק בשלימות באור פניו‬ ‫יתברך‪ ,‬וזקוק הוא למידת הרחמים בלבד‪ ,‬כי מי יצדק לפניך בדין‪ ,‬אין ביד האדם‬ ‫להשלים עבודתו בכוחות עצמו‪ ,‬וזקוק הוא לרחמי ה'‪ ,‬אדרבה באם נכנס בהרגשה‬ ‫שהרבה ללמוד ולהתפלל בעשרת ימי תשובה ומצד הדין מגיע לו שנה טובה‬ ‫ומתוקה‪ ,‬או גילוי אלוקי נעלה על נפשו ונשמתו‪ ,‬ידוע תדע כי מעורר הוא דין‬ ‫במחשבה זו‪ ,‬כי אם יבדקו את מעשיו ומחשבותיו ימצאו לקויים בחסר‪ ,‬על כן עומד‬ ‫לפני הקב"ה כדל ורש וסומך רק על רחמי הקב"ה‪ ,‬ויש לו אמונה עזה בקשר שיש‬ ‫להקב"ה לבני ישראל עמו במידת הרחמים שנתגלה בהם ביום הכיפורים שהם י"ג‬ ‫מידות של רחמים‪ ,‬וזה פועל לשלימות גילוי מידת הרחמים עליו ועל כל בני ישראל‪.‬‬ ‫פרק ג‬ ‫יב |‬ ‫פרק ג‬ ‫‪ äúà‬הראת לדעת כי יום הכיפורים הוא מכלל ראש השנה‪ ,‬אלא בעוד שבראש‬ ‫השנה מתגלה נקודת המלכות והשייכות התלוי ביד בני ישראל ברצונם‬ ‫למלוך ובהקדים עבודת התשובה‪ ,‬הרי שיום הכיפורים מגלה הקב"ה שלימות‬ ‫פנימיות מלכותו מצידו שהם בני ישראל המשמשים ככבודו‪.‬‬ ‫בני בכורי ישראל‬ ‫‪ íàå‬כנים אנחנו יבואר על פי זה טעם וסיבת עבודת אהרן הכהן הגדול וזרעו‬ ‫אחריו בכניסתו לפני ולפנים לכפר על בני ישראל‪ ,‬וכיצד על ידי עבודתו‬ ‫וזרעו אחריו משלים כפרת חטא העגל ושאר העוונות‪,‬‬ ‫‪ ïáåéå‬בהקדם עומק פנימיות חטא העגל‪ ,‬ותיקונה‪ .‬שורש הפגם הוא בחסרון אמונה‬ ‫של בני ישראל בקדושתם עליונה הנובע מצד בחירת הקב"ה בהם‪ ,‬היינו‬ ‫שורש קדושת ומהות ישראל אינו מצד מעשיהם הטובים או מצד כשרונתיהם‬ ‫הנעלים‪ ,‬כי לא מרובכם בחר הקב"ה בהם‪ ,‬הן ריבוי גשמי הן ריבוי רוחני של כוחות‬ ‫וכשרונות‪" ,‬כי אתם המעט"‪ ,‬אלא קדושת ישראל הוא בבחירת הקב"ה להשראות‬ ‫אלקותו בקרבם‪ ,‬נטע בהם חלק אלוקי ממעל ממש‪ ,‬וכל גדולתם ורוממותם הוא‬ ‫מצד רחמי הקב"ה‪ ,‬שעטר אותם בגדולה זו להקראות "בני בכורי ישראל"‪ .‬אמנם‬ ‫בני ישראל הרגישו שאינם הולמים את אור הנשמה השורה בקרבם‪ ,‬ולא האמינו‬ ‫שראויים הם לגדולה זו‪ ,‬תלו את הקשר והיחס עם הקב"ה רק על פי מידת הדין‪,‬‬ ‫היינו יחס מצד מעשיהם‪ ,‬ובהכרח שכל אחד מקבל שפע אורו במקומו הרוחני‪ ,‬או‬ ‫מצד שורש נשמתו‪.‬‬ ‫פני אדם‬ ‫‪ ïåùìáå‬החסידות הרגישו שייכים לעולמות בי"ע הנפרדים אשר כל אחד מקבל‬ ‫שפע אור וחיות אלוקי לפי המידה‪ ,‬ואינם שייכים לדרגת עולם האצילות‬ ‫עולם האחדות הנקרא פני אדם‪ ,‬כי הספירות נכללים זה בזה בג' קווים פרצוף שלם‬ ‫הכולל את כולם הנקרא פני אדם‪ .‬ועל כן תלו הרגשת רוממותם האלוקית והשגתם‬ ‫| יג‬ ‫הגורל ביום הכיפורים‬ ‫הנעלה במשה רבינו הממשיך להם שפע קודש על אור נשמתם מעולם האצילות‪.‬‬ ‫ובראותם כי בשש משה ואינו יורד מההר‪ ,‬ביססו הנחה זו‪ ,‬והראיה שמשה רבינו‬ ‫אינו יורד ומנהיג אותם כמימי קדם‪ ,‬ומשום כך ביקשו מאהרן הכהן לעשות להם‬ ‫עגל דמות שור המורה על דרגת עולם בריאה יצירה עשיה‪ ,‬שבעולמות אלו יש‬ ‫להם אחיזה‪ ,‬כי הם עולמות הפירוד המגלה אור האלוקי כל אחד לפי דרגתו‪ ,‬ועל‬ ‫זה מורה פני שור כי הבהמות והחיות יש להם רק כח אחד ואינם כלולים משאר‬ ‫כוחות‪ ,‬עולמות נפרדים‪ ,‬ומכל מקום יש צורך בהמשכת אלוקות גם בעולמות אלו‪,‬‬ ‫לכן נתאוו לדמות שור שעל ידו יומשך להם שפע אור בדרגה שלהם‪.‬‬ ‫‪ áùçðå‬להם כפגם כי עצם קדושת ישראל הוא בבחירת הקב"ה‪ ,‬וכל הגדולה שנתן‬ ‫הקב"ה למשה הוא מכח שמנהיג את בני ישראל‪ .‬תיקון חטא זה הוא‬ ‫בהחזרת האמונה בפני אדם היינו ציור קומת הנשמה בעולם האצילות שמשם מקור‬ ‫חוצבה‪ ,‬ונכללת היא באור יחודו ואחדותו יתברך שמו‪ ,‬ועל זה מורה גילוי י"ג מידות‬ ‫של רחמים הקשר והיחס מצידו יתברך‪ ,‬יחס של רחמים ולא רק של דין‪.‬‬ ‫עובדא דאהרן‬ ‫‪ ïøäà‬הכהן שכל סיבת חטאו לא היה אלא בכדי להורות תשובה לרבים‪ ,‬ולא נפגם‬ ‫בחטא זה‪ ,‬והאמין בכל כוחו ברוממות קדושת ישראל‪ ,‬ועל כן התעסק כל‬ ‫ימיו להשכין שלום בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו‪ ,‬תיקון השכינה קומת כנסת‬ ‫ישראל בטהרתה‪ ,‬ומאידך החטא נעשה על ידו‪ ,‬על כן הוא זה המתקן פני אדם‬ ‫ונכנס לפני ולפנים בשם כל ישראל ביום הכיפורים‪ ,‬מקום שאין רשות לשום בריה‬ ‫להימצא‪ ,‬ומיחד נשמות ישראל למקורם להרגיש את נקודת היחידה אשר בהם‪,‬‬ ‫עצם הקשר עם הקב"ה שאינו תלוי בשום טעם וסיבה‪ ,‬ובכך נזקפין ראשם של‬ ‫ישראל בהכרת מהותם כחלק אלוקי ממעל ממש פני אדם‪.‬‬ ‫‪ øàåáéå‬הסיבה שהתורה הזהירה כל כך "וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו‬ ‫לכפר בקדש עד צאתו" )‪ .(æé æè àø÷éå‬ואיתא במדרש שגם המלאכים העליונים‬ ‫שלהם פני אדם אסורים לבוא בקודש הקדשים ‪ .ã‬כי תיקון החטא הוא ברוממות קדושת‬ ‫ישראל הנעלה יותר מהמלאכים והשרפים‪ ,‬מצד בחירת הקב"ה בהם‪.‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫מועד אלו מלאכי השרת ודמות פניהם‬ ‫‪ ã‬ראה ילקוט שמעוני )איוב כג ‪ -‬רמז‬ ‫פני אדם‪.‬‬ ‫תתקח(‪ :‬וכל אדם לא יהיה באהל‬ ‫פרק ג‬ ‫יד |‬ ‫נשלמה פרים שפתינו‬ ‫‪ ìëá‬שנה ושנה מתגלה מחדש אור נעלה זה "אחת בשנה"‪ ,‬שמתגלה דרגת היחידה‬ ‫שבנשמה‪ ,‬וכמו כן שאר כוחות הנשמה ועל כן התקינו חמש תפילות ביום‬ ‫זה המורה על שלימות קומת הנשמה‪ ,‬נפש רוח נשמה חיה יחידה‪ ,‬על ידי מה‬ ‫ש'נשלמה פרים שפתינו' באמירת סדר עבודת כהן הגדול ביום הכפורים‪ ,‬ואדרבה‬ ‫אמור האיש הישראלי להדבק באור אמירת סדר העבודה ביתר שאת‪ ,‬כי בזמן הבית‬ ‫היה תנאים מיוחדים להתמנות לכהן גדול‪ ,‬זרע אהרן ועוד‪ ,‬אבל בזמן הגלות שעיקר‬ ‫העבודה הוא בקומה הרוחנית‪ ,‬הרי שכל אחד מישראל יכול להכנס לקודש הקדשים‬ ‫הרוחני באמירת סדר העבודה‪.‬‬ ‫ומן המקדש לא ייצא‬ ‫‪ äãåáòä‬למעשה העולה מדברינו שעבודת היום הוא לראות מציאות קדושת‬ ‫ישראל מצדו של הקב"ה‪ ,‬היינו רוממותנו וגדולתנו אינו תלוי במעשה‬ ‫ידינו כי אם ניתן לנו ממעל קשר ויחס מצד הקב"ה ונטע בנו נשמה טהורה נקיה‬ ‫מכל פגם ועון הדבוקה ואחודה עימו ית' מכל צד ופינה‪.‬‬ ‫‪ çëî‬אמונה טהורה בקדושת רוממות נשמתינו ובחירת הקב"ה וגילוי כבוד מלכותו‬ ‫עלינו אמור להשאר רושם על כל השנה לדעת את מהותנו הפנימית‬ ‫והאמיתית‪ ,‬והיא זו הנותנת את הכח לאדם לבל ישוב לכסלה עוד‪ ,‬בידיעת מעמד‬ ‫ומצב נשמתו ונפשו הכלולה באור יחודו ואחדותו יתברך שמו‪.‬‬