אור הנר · Ohr Haner — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בעזהשי"ת
יˆ‡ ל‡ור ע"י
‚‡ל‡נט‡
דברי תורה -סיפורי קודש -מנהגי קודש
של רבותינו לבית זידיטשוב וגאלאנטא
יום ‰כיפורים
‚ליון מ"ט \ ˘נה ו' \ יום הכיפורים ˙˘פ"ז
רבה"˜ מהרˆ"ה מזי„יט˘וב זי"ע
˙וכן ‚‰ליון איתא במדרש ,אוי מי יחיה משמו אל -הדא היא דכתיב וסלחת
לעווני כי רב הוא ,ע"כ ,ופליאה הוא.
‡ור ה˙ורה
מדרש חכמים זה קאי על הפסוק בפרשת בלק )במדבר כד ,כג(,
ל˜וטים נפל‡ים מ˙ור˙ רבו˙ינו ה˜„ו˘ים
כאשר נתנבא בלעם את ציור של אחרית הימים ,ויאמר אוי מי יחיה
משמו אל ,מי יכול להחיות את עצמו שלא ישים עליו הגוזר את אל
‡ור הˆ„י˜ים )רש"י( ,לכך מסמיך המדרש את הפסוק הנאמר רבות בימים אלו,
סיפורים ועוב„ו˙ מרבו˙ינו ה˜„ו˘ים 'וסלחת לעווני כי רב הוא'.
רבה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זי"ע פירוש השייכות פסוק זה
‡ור הבהיר לפסוק זה בדרוש נאה ,ואמר כי הנה שנינו במסכת בבא קמא )דף
„ר˘˙ כל נ„רי ˘ל כ"˜ מרן רבינו ˘ליט"‡ עה (.מודה בקנס ואחר כך באו עדים נחלקו האמוראים בדבר ,רב
אמר פטור ושמואל אמר חייב ,ועפי"ז יש לומר המכוון בדברי
המדרש' ,מי יחיה משמו-אל' מי גבר יחיה ויצדק לפני קונו בבוא
‡ור המנה‚ים יום הדין לפי שיטת 'שמואל' ,שהרי לדבריו הווידוי אינו מועיל
מנה‚ זי„יט˘וב לומר ˜„ו˘˙ כ˙ר ביוה"כ לפטור מן הדין ,כי הרי הוא כאדם המודה בקנס ,ועל כן מפילים אנו
ר˜ ב˙פיל˙ מוסף ונעילה ,ול‡ כמנה‚ תחינתנו 'וסלחת לעווני כי רב' ,כשיטת 'רב' הנוקט שההודאה
העולם ˘‡ומרים ביוה"כ ˜„ו˘˙ כ˙ר ‚ם המוקדמת פוטרת מן הקנס ,ובכן מתוודים אנו על כל עונינו בכדי
ב˙פיל˙ ˘חרי˙ ומנחה. שיסלח על כל פשעינו כשיטת רב.
והוסיף על כך נכדו הרה"ק בעל הבני שלשים מקאסאן זי"ע ,ונתן
טעם לשבח בדברי הזוה"ק דאיתא שם ,אמר רבי אלעזר כתיב בכסה
ליום חגנו ,דאתכסייא ביה סיהרא ]שהלבנה מתכסית בו[ ,ומבאר
הזוה"ק שכשבא ראש השנה יבוא המקטרג לתבוע לעשות דין על
לה‡רו˙ והערו˙ ל˙רומו˙ ולהנˆחו˙ בניה של השכינה ,והקב"ה יאמר לו שיביא עדים ,והוא יביא עמו
את השמש ,וילך להביא גם את הירח ,אבל היא מתכסית ,ע"כ שם,
נא לפנות למכון אור הנר
הנה כן כי רבי אלעזר דייקא דרש זאת ,מפני שהוא סובר בסוגיה
על הטל 1929-884-9433
האמורה לעיל ,שאם ידע הלה כי העדים ממשמשים ובאים לחייבו,
או על המייל oiherhaner@gmail.com
אינו מועלת הודאתו ,ויש לו לשלם את הקנס אשר חייב ,ואם כן
~א~
נמצא דלא שבקת חיי לכל בריה ,שהרי כל אחד
מישראל יודע כי יבוא האלוקים במשפט ,ואין
מעל˙ בעל ˙˘ובה כˆ„י˜ ˘ל‡ חט‡ מעולם נסתר מנגד עיניו ,ואם כן מי יזכה לפניו בדין,
אלא ע"כ צריכין לדרוש הדרש שאחד מן העדים
בעשרת ימי תשובה ויום הכיפורים שאנו עוסקים בתשובה ותיקון המעשים ,נביא כאן
יתכסה ,ולכך מועיל הוידי ביום הכיפורים.
ענין מדברי רבותינו הקדושים לבית זידיטשוב זי"ע מה שכתבו במעלת בעל תשובה,
שמציאתו הוא כצדיק של חטא מעולם כלל. ***
וקודם שנביא פי' נפלא שפי' רבה"ק מהרי"א מזידיטשוב זי"ע בדברי הגמרא במסכת במהלך זו כתב בספר שיח שרפי קודש )ח"א אות
מגילה ,נעתיק מה שכתב בעל אור מלא מקאסאן זי"ע )חלק השמועות דף ק"ה( בשם תרמ"ב( שהרה"ק רבי בונם מפשיסחא זי"ע אמר
רבה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע ,בזה"ל :דעת זקיני הקדוש מוהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע, ג"כ לפרש המדרש הנ"ל לפי שיטתו של רב ,ג"כ
שאף מי שפגם ח"ו בעשותו תשובה באמת גם הוא נקרא צדיק ,ושזה טעם אמרם ז"ל במהלך דלרב מועיל לנו התשובה ,דהנה מצינו
עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות ,בכפל לשון צדיק ,אחד על צדיק דרב ושמואל פליגי בענין 'נראה ונדחה' אם 'חוזר
מעיקרא ,ואחד על צדיק אחר עשותו תשובה ,עכלה"ק ,ועוד כפל האור מלא הנ"ל ונראה' או 'אינו חוזר ונראה' ,רב סבירא ליה
אמירתו פעם שנית )שם בפ' שמות דף כ' ע"ב( עתיד הקב"ה להנחיל ,פירש זקיני הקדוש חוזר ונראה ,ושמואל סבירא ליה אינו חוזר
מזידיטשוב זי"ע את כפל הלשון צדיק וצדיק ,אחת קאי על צדיק מעיקרא אשר מעודו ונראה וכיון שנדתה נדחה ,והנה האדם בתחילה
לא חטא ,ואחת על צדיק בעל תשובה שנקרא ג"כ צדיק ,וגם לו עתיד הקב"ה להנחיל ש"י קודם שיחטא היה נראה ,וכשחטא הוא נדחה,
עולמות ,ניכר שהם כנגד קר"י ,עכ"ל ,וזה כדברי רבה"ק מהרצ"ה זי"ע בספרו הק' סור וכשחוזר בתשובה היינו חוזר ונראה כמתקבלת
מרע ועשה טוב שכתב בשם רבו הקדוש מלובלין ,שאף מי שנכשל בחטא חמור זה ועשה תשובתו ,ונמצא דלסברת רב חוזר ונראה
תשובה נקרא נוטר הברית וצדיק ,וז"ל אפילו בבא דבר עבירה לידו מן פגם הברית ח"ו, ומועלת התשובה לאדם ,אבל סברת שמואל
ועשה תשובה וידוי וחרטה באומץ הלב עד דכא ושבר ליבו בקרבו ,והקיש על דלתי שסבירה ליה אינו חוזר ונראה אם כן תשובה לא
הרחמים ,נקרא נוטר הברית ולא נאבד שם צדיק ממנו אחר אשר עושה בכל כחו כפי מה מועילה לאדם ,וההלכה היא כסברת רב שחוזר
שיוכל ,עכלה"ק. ונראה ,וזהו כוונת המדרש 'או מי יחיה משמו-
אל' דלשי' שמואל לא שבקת חי לכל בריה שאינו
עי' גם בהוספות מהרצ"א של הבני יששכר בהגהותיו על ספר סור מרע של רבה"ק חוזר ונראה ,ומסיים המדרש עליו 'וסלחת
מהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע ,שכתב פי' זה ,ועי' גם בייטב פנים )תוכחת מוסר( דכתב: לעווני כי רב' ר"ל מאחר שאנו פוסקים כרב א"כ
שמעתי פירושו מהרב ר' פנחם סאמטער ז"ל בעת שעשה סיום למשניות בעל פה ,ההוא כשחזרתי בתשובה וסלחת לעווני ,וכי תאמר
אמר כי צדיק הוא ששומר ברית מחטא קר"י ר"ל ,או תיקון חטא זה ,וז"ש להנחיל לכל הלא נראה ונדחה אינו חוזר ונראה ,אמנם 'כי רב
צדיק וצדיק בכפל ,כלומר צדיק דמעיקרא שלא חטא כלל ,וגם צדיק שחטא רק תיקון זה הוא' שאמר חוזר ונראה והלכה כמותו.
החטא ששב ורפא לו ש"י עולמות ,כי בדין הוא שיטול שכרו שנשמר מטומאת קרי
מספר ש"י עולמות ,עכ"ל.
***
עוד מליצה ישרה מצינו ע"פ מדרש הנ"ל ,בספר
והנה הגמרא במסכת מגילה )דף כ"ט ע"א( מביא ברייתא :תניא רבי שמעון בן יוחאי "הגאון הקדוש מוישווא" המדבר על שנות חייו
אומר ,בוא וראה כמה חביבין ישראל לפני הקב"ה ,שבכל מקום שגלו שכינה עמהם ,גלו של הרה"ק מוישווא זי"ע בנו בכורו של הרה"ק
למצרים שכינה עמהם ,שנאמר )שמואל א' ב ,כז( הנגלה נגליתי לבית אביך בהיותם בעל אהבת ישראל מויזניץ זצ"ל ,ופירוש ג"כ
במצרים ,גלו לבבל שכינה עמהם ,שנאמר )ישעיה מג ,יד( למענכם שלחתי בבלה ,ואף המדרש פליאה שהובאנו לעיל ,בדרשה שנשא
כשהם עתידין ליגאל שכינה עמהם ,שנאמר )דברים ל' ,ג'( ושב ה' אלוקיך את שבותך, הרה"ק מוישווא שבעה שבועות לפני פטורתו,
והשיב לא נאמר אלא ושב ,מלמד שהקב"ה שב עמהם מבין הגלויות" .בבבל היכא ,אמר ונביא כאן את הדברים כהויתן כפי שמסופר שם,
אביי בבי כנישתא דהוצל ,ובי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא" ,עכ"ל הגמרא. וכדלהלן.
בספר הקדוש חקל יצחק על התורה מאדמו״ר מוה״ר יצחק אייזיק מספינקא הי"ד זיע"א "יהודי העיר חוסט זכו להתענג בתענוגים,
)בפרשת תצוה( מביא שם זה הגמרא ,וכותב בשם אביו הקדוש בעל האמרי יוסף זצ"ל, ולחסות בצל רבנו בימיו האחרונים בשבת קודש
שאמר בשם רבו המובהק רבה"ק מהרי"א מזידיטשוב זצ"ל פי' נפלא בדברי גמרא זו פרשת חיי שרה ,שבעה שבועות לפני הסתלקותו
הנוגע לענינו הנ"ל ,דגמרא המבאר דגם בזה"ז שורה השכינה בבי כנישתא היינו דהשכינה שבת רבנו בעירם ,וכו' .היו אלה ימים קשים
שורה על הצדיקים ,הן על הצדיקים דמעיקרא שלא חטאו מעולם ,הן על הבעלי תשובה לישראל ,השמים לבשו קדרות וחשכו כוכבי
שחטאו ואחר כך חזרו בתשובה שלימה לפניו יתברך ,והצדיק נקרא בשם בי כנישתא, נשף ,החיה הנאצית פרשה את שלטונה באותו
דאליו מתאספין העדרין צאן קדושים בני ישראל להעתיר בעדם ,וזה 'בבי כנישתא איזור ,וצפורניה הטמאות החלו לקעקע את
דהוצל' ,הצדיק מעיקרא שניצל מן החטא' ,ובבי כנישתא דשף ]מדוכתיה ,שנותק ממקום יסודות בית ישראל ,מצב בריאותו של רבנו
הקודש[ ויתיב' ,דעשה תשובה ,ועולם התשובה נקרא נהר דעה ,דהחוטא נכנס בו רוח שהיה רופף עוד קודם לכן התרופף לגמרי ,ובכל
שטות ,ועל ידי התשובה בא לדעה את ה' יתברך שמו ,וזה ׳בנהר-דעה׳ ,ודברי פי חכם זאת נעתר לבקשת חסידיו ובא לשבות בעיר
חן ,ע"כ שם. חוסט" ,ע"כ ,ועיי"ש שמצייר משך יום השבת
קודש.
~ב~
וממשיך לכתוב שם" ,בשבת קודש בבוקר התפלל רבנו בבית
המדרש הגדול בעיר ,לפני הוצאת ספר התורה מארון הקודש,
ביקשוהו שיאמר דרשה ,בתחילה היסס רבנו ,שהרי היה זה ב‡מיר˙ לחיים מוחל ה˜ב"ה עונו˙יהם ˘ל
בחורף כשהימים קצרים מאד ,לאחר שהפצירו בו מאד וגם המרא
י˘ר‡ל
דאתרא חזר וביקש ממנו ,נענה לבקשת הרבים" ,ועיי"ש בהמשך
הדרשה שאמר שם .וכותב אח"כ בזה"ל "חן הוצק משפתיו בספר עשר קדושות )מערכת ז' ,אות ל"ז ואות ל"ח( איתא
באמרותיו הטהורות ,והמשיך ,הכתוב אומר אוי מי יחיה משמו
דהרה"ק רבי יהודה צבי מראזלא זי"ע )בן להרה"ק רבי משה
אל ,שמואל היינו כדברי שמואל בפלוגתתו עם רב". מסאמבור זצ"ל ,וחתן דודו רבה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע(
והתחיל לפרש דהנה ידוע הוויכוח בין הקב"ה לישראל ,הקב"ה שאמר בשם רבו וחותנו רבה"ק מהרצ"ה זי"ע ,שאמר בשם
טוען 'שובו אלי ואשובה אליכם' ,וכנסת ישראל טוענת 'השיבנו מדרש' :כשישראל שותין ואומרים לחיים ,הקדוש ברוך הוא
ה' אליך ונשובה' ,ואפשר להסביר צדדי הטענות ע"פ פלוגתא מוחל עונותיהם של ישראל' ,ואמר הרב הקדוש מראזלא ,כי הוא
דרב ושמואל פסחים ע"ו ע"א ,דרב אמר עילאה גבר ושמואל אמר לא ראה המדרש ,רק מסתם אם חותנו אמר בשם מדרש הנה הוא
תתאה גבר ,ולפי"ז יש לומר דכנסת ישראל טוענת כרב דעילאה בנמצא .ונתן טעם למדרש זה כדלהלן ,כי הנה הי"א תיבין
גבר ,ועל הקב"ה מלך עליון להשיבנו אליו תחילה ,ואילו הקב"ה שב'זכרנו לחיים וכו'' המה נגד עשרת ימי תשובה ,ושני תיבין
טוען כדברי שמואל דתתאה גבר ,ועל בני ישראל מוטל להקדים האחרונים 'אלקים חיים' המה נגד 'יום הכפורים' ,והנה אלקי"ם
ולשוב תחילה ,וזו הכוונה 'אוי מי יחיה משמו-אל' דלדבריו לא גימטריא כו"ס ,ועל כן כששותין כו"ס ]מספר אלקים[ אומרים
שבקת חיי לכל בריה עד שלא נקדים להתעורר באתערותא לחיים ]סוד חיים[ ,המה מעוררים בחינת אלקים חיים שהוא
דלתתא ,ונשוב אליו בכל לב ונפש ,ע"ז אמרו 'וסלחת לעוני כי בחינת יום הכיפורים ,שעצומו של יום מכפר על כל עונותיהם של
רב' ,דוודאי לעניין תשובה ומחילת עוונות קיי"ל כרב דעילאה ישראל ,ודברי פי חכם חן)בספר זכרון לראשונים )חלק עבודת לוי
גבר ,ושוב ישוב הקב"ה אלינו בהמון רחמיו ,ומסיים שם "היינו אות ס"א( הביא זה מהרה"ק הרבי מלובלין זצ"ל(.
שיקויים תחילה וירם קרן לעמו ,ואז תהיה תהלה לכל חסידיו
)תהלים ,קמח ,יד(" ,עכהל"ש. עוד אמר הרב הקדוש מראזדאל הנ"ל לפרש מדרש הנזכר לעיל,
כי במלת 'חיים' מרומז בני חיי ומזוני ,כי האות ח' הוא חיים ,ואות
*** מ' מזוני ,והשני יודין רומז לבנים ,על דרך רמז האמור בתיקונים
יחביאנו צל ידו תחת כנפי השכינה היינו צל הסוכה אחר יום )מ"ב א'( יוד לעילא יוד לתתא בן ובת ,והנה בני חיי ומוזני לאו
הקדוש בזכותא תליא ,אלא במזלא )מו"ק כח ע"א( ,ושם במזלא הוא
הרה"ק בעל בני יששכר כותב פירוש נפלא מרבה"ק מהרצ"ה עתיקא קדישא ,רצון הפשוט בלי שום טעם ,למחול עונותיהם של
מזידיטשוב זי"ע ,על הפיוט 'יחביאנו צל ידו תחת כנפי השכינה' ישראל ,כי שם המדה של 'וחנותי וכו'' אף על פי שאינו הגון וכו'
וכו' ,וזלה"ק :נוהגין לומר בתפלת נעילה וכן בעשרת ימי תשובה )שמות לג ,יט ,ברכות ז' ע"א( .על כן כשישראל שותין ואומרים
'יחביאנו צל ידו תחת כנפי השכינה' והוא לפלא בעיני ,כי תחת 'לחיים' ,המה מעוררים מזלא עלאה מבני חיי ומזוני דכלולין במלת
כנפי השכינה הוא רק נשמות הגרים ,מה שאין כן נשמות ישראל חיים ,ומשם ממזלא עלאה הקדוש ברוך הוא מוחל וכו' ,ודברי פי
על כנפי השכינה ,ושאלתי את פי כבוד מחותני הרב הקדוש חכם חן.
המקובל מוה"ר צבי הירש מזידיטשוב זצוק"ל ,ואמר שנוכל והוסיף ע"ז הג"ר שלמה זלמן עהרנרייך זצ"ל אבל"ק שאמלויא
לפרש הכונה על צל הסוכה אשר מצותה אחר יום הקדוש צילא בספרו אגרת הטיול )עמוד ק'( בעיקר דברי המדרש כשאומרים
דמהימנותא ,עכ"ל. לחיים ביין הקב"ה מוחל עונותיהם ,דיש לרמז הדבר בפ' ויחי
)במאמרי חודש תשרי מאמר ח' אות ח'(
בפסוק אסרי לגפן עירה ,וי"ל עיר"ה למפרע ר"ת הוא רחום יכפר
*** עון ,וזהו ע"י גפן ושותין לחיים ,ע"כ.
אפילו יחיד ששב מוחלין וכזה איתא בספר מרגניתא דבי רבנן )נדפס מכת"י שנכתב בשנת
סיפר הרמ"ח מסלאנים זצ״ל בשם רבינו העטרת צבי ,שפעם אמר תרמ"ו ע"י החסיד ר' יוסף אייזיק סג"ל ז"ל מפיטשאנקע( בזה"ל:
על מאמר רז"ל )יומא פ"ו ע"ב( אפילו יחיד ששב מוחלין לכל הרב הקדוש רבי מאיר בן הרב הקדוש רבי לוי יצחק אבד"ק
העולם כולו ,ואמר בזה"ל :רבונו של עולם ,אתה תהיה זה היחיד בארדיטשוב היה מקהיל קהלות בימים נוראים שיהיו יושבין
ששב ,דכתיב )דברים ל' ,ג'( ושב ה' אלקיך. ושותין משקה ואומרין לחיים ,ואמר לו אביו מדוע עושה כן,
)מועדי קדשיך ,ח"ב דף ר"צ(
והשיב לו שמצא במדרש כשישראל יושבין ושותין באגודה אחת
לחיים הקב״ה מוחל להם עונותיהם ,ועוד אמר ,ידוע ששני יודי"ן
*** הוא שם ,וכו"ס ראשי תיבות ו'יאמר ס'לחתי כ'דברך )במדבר י"ד
הכל תלוי בתשובה והקב"ה מנקה לשבים כ'( ,ואם כן כששני ישראלים שותין לחיים נאמר עליהם 'ויאמר ד'
סלחתי כדברך' ,וכנזכר )ובספר זכרון לראשונים הנ"ל הביא זה
בספה"ק בני יששכר הביא ממחותנו רבה"ק מהרצ"ה בעל עטרת בשם הרה"ק רבי ברוך ממעזיבוז זצ"ל(.
צבי זי"ע ועכ"י לפרש בברייתא דר' ישמעאל בסוף הי"ג מדות
ע"פ הנוסחאות 'וכאן' שני כתובים המכחישים זה את זה עד שיבא
הכתוב השלישי ויכריע ביניהם ,דהנה מדה הי"ג בתורה הוא ונקה
~ג~
לא ינקה ,ובגמרא יומא )פו ע"א( רמינן אקראי
נאמר ונקה ונאמר לא ינקה ,הא כיצד מנקה הוא
הפירו˘ ˘˘מע רבינו ה˜' מהרˆ"ה מזי„יט˘וב זי"ע מהרה"˜ לשבים ולא ינקה לשאינם שבים ,ונראה שלמדו
מ˜‡זני ıזי"ע על „ברי הכהן ‚„ול ל˘מעיה ו‡בטליון 'עב„י הדבר מן הי"ג מדות שאמר מיכה )מיכה ז' י"ח(
עוב„‡ „‡הרן'. בפסוקי מי קל כמוך וכו' עד מימי קדם ,שהן
מכוונות אל הי"ג מדות שבתורה ,והנה מימי קדם
בספר ˆבי לˆ„י˜ )עוב„ו˙ וסיפורים לרבה"˜ מהרˆ"ה מזי„יטו˘ב זי"ע( כו˙ב שהוא מכוון נגד ונקה לא ינקה הוא רמז אל
המחבר ˘˘מע עוב„‡ על רבינו ה˜' מהרˆ"ה מזי„יט˘וב זי"ע˘ ,היה ביום
התשובה שקדמה לעולם ,והוא המכריע ,דמה
שכתוב בתורה ונקה לא ינקה דסתרן אהדדי הוא
הכיפורים בע˙ ˘היה עומ„ לה˙פלל ˙פיל˙ ˘מונה ע˘רה ביום הכיפורים ,ו˘מע
משום דהכל תלוי בתשובה ,וזהו שאמר התנא
ז‡˙ מפיו ˘ל הרה"˜ מנחם מענ„ל זˆ"ל בנו ˘ל רבינו מהרי"‡ זˆ"ל מזי„יט˘וב, בסוף מדה הי"ג שהוא מכוון והמפתח למדת ונקה
וכה כ˙ב˘ :מע˙י ˘„יבר פ"‡ מן ˙פלו˙ ˘מנה ע˘רה ה‡רוכו˙ ˘ל רבינו ˘היה לא ינקה אמר 'וכאן' היינו במדה הזאת ,שני
לו בהן עליי˙ נ˘מה ,וסיפר ˘פ"‡ בליל יום הכיפורים עמ„ רבינו ב˙פל˙ לח˘ ˘ל כתובים המכחישים זה את זה ,היינו נאמר ונקה
˘מנה ע˘רה כמה ˘עו˙ ,וסיפר ‡ח"כ ˘הי˙ה לו עלי˙ נ˘מה ,ור‡ה בה˙חל˙ ונאמר לא ינקה ,עד שיבא הכתוב השלישי של
עלי˙ו בעולם ה˙ח˙ון נ˘מה ‚„ולה מבהי˜ה כזהר הר˜יע ,ו˙מה מ‡ו„ מה ל‡ור מיכה והיינו מימי קדם הרומז על התשובה
שנבראת קדם לעולם ומכריע ביניהם ,לומר לך
‚„ול כזה בעולם נמוך ההו‡‡ ,בל ל‡ רˆה לה˙עכב ˘ם ,והניח ‡˙ ה˘‡לה ע„
שהכל תלוי בתשובה מנקה הוא לשבים ואינו
לירי„˙ו ,ועלה מן העולם ע„ העולם ע„ להיכלו ˘ל מ˘יח ,וכה נמ˘כה עמי„˙ו מנקה לשאינם שבים עכד"ק.
ע„ ˘הר‚י˘ כ‡ב בר‚ליו מ˙וך העמי„ה ה‡רוכה ,והפסי˜ עליו˙יו ,וחזר וכ˘ב‡ )בני יששכר אלול מאמר ב' אות ז'(
למ˜ום ˘ל הנ˘מה ה‚„ולה והמ‡ירה הנ"ל‡˘ ,ל ‡ו˙ה מי הי‡ ,ונו„ע לו ˘זו נ˘מה
ה˜„ו˘ה ˘ל רבו המ‚י„ ה˜' מ˜‡זני ıזˆ"ל ˘יר„ה מרˆונה הטוב ממכון ˘ב˙ה
***
ב‚"ע העליון ע„ המ˜ום ההו‡ ,כ„י להעלו˙ ˙פלו˙יהם ˘ל י˘ר‡ל ˘ל‡ י˙‡חזו צריך לעשות את שלו ולעשות תשובה
בהם החיˆונים ול‡ י˙עכבו בעלי˙ם ,ע"כ מסופר ˘ם. בשם העטרת צבי ,למה נקרא חזיר 'דבר אחר' בפי
כל ,פעם אחת הלך חזיר לפני חלונותיו ,ואמר:
ומענין לענין ב‡ו˙ו ענין מעניני יום ה˜„ו˘ ,מˆינו פירו˘ נפל‡ ˘‡מר רבה"˜ ׳כתיב מלפנו מבהמות ארץ׳ )איוב לה ,יא( ,מה
מהרˆ"ה זי"ע מ˘מו ˘ל המ‚י„ מ˜‡זני ıזי"ע על „ברי ה‚מר‡ במסכ˙ יומ‡ מוסר יכולין ללמוד מדבר אחר .ואמר ,כי טבע
וכ„להלן ,וזה כו˙ב הרה"˜ ה‡מרי יוסף בה˜„מו˙ו על ספר רבו ה˜' רבה"˜ מהרי"‡ החזיר כאשר מריח דבר מה לאכול ,והוא אחורי
הכותל ,כל הלילה חותר הכותל עד שיפול לעשות
מזי„יט˘וב זי"ע ,ומ‡ריך ˘ם לספר במה ˘היה הרה"˜ מר‡פ˘יט ıזי"ע בˆל רבה"˜
רצונו .והנה אלישע בן אברה היה צריך ללמוד
מהרˆ"ה מזי„יט˘וב ,וב˙וך כ„י „יבורו כו˙ב ה‡מרי יוסף :ו‡ם ‡מר˙י ‡ספרה מה
מחזיר ,הגם ששמע מאחורי הפרגוד שובו בנים
˘˘מע˙י ממורי ]מהרי"‡ מזי„יט˘וב[ זללה"ה הענינים וכל ה„יבורים ‡˘ר חלפו שובבים חוץ מאחר )חגיגה ט"ו ,ע"א( ,אף על פי
ועברו בין הרה"˜ מר‡פ˘יט ıובין הרה"˜ מהרˆ"ה זללה"ה במ˘ך היו˙ו כן היה צריך לעשרת את שלו ,ולעשות תשובה,
בזי„יט˘ובˆ˜˙ ,ר היריעה מהכיל. והיה יכול ללמוד מדבר אחר לעשות כמוהו ,גם
אם ינסו אותו בכמה דברים הוא אינו משגיח
‡ך ‡ר˘ום ‚ר‚יר ‡ח„ למזכר˙˘‡ ,ר בע˙ היו˙ו ˘ם ה˙פלל ‡ח„ לפני ה˙יבה ול‡ ועושה שלו .על כן קראו שמו ׳דבר אחר' שהיה
הוטב בעיני הרה"˜ מר‡פ˘י‡ ,ıמר לו הרה"˜ העטר˙ ˆבי ˘˘מע מהמ‚י„ ה˜' צריך ׳אחר׳ ללמוד ממנו ולא למד.
מ˜‡זני ıזי"ע על העניין המוב‡ ב‚מר‡ מס' יומ‡ )ע‡ ע"ב( ˙נו רבנן מע˘ה בכהן )דברי חיים -אסיפות דברי חכמים(
‚„ול ‡ח„ ˘יˆ‡ מבי˙ המ˜„˘ ,והוה ˜‡ ‡זלי כולי עלמ‡ ‡ב˙ריה ,כ„ חזיה )כל טוב אף לאותן שמחזיקין את עצמן לטובים
העם( ל˘מעיה ו‡בטליון „הוו ˜‡ ‡˙י˘ ,ב˜וה )עזבוהו( ל„י„יה )הכהן ‚„ול( ו‡זלו
הטוב ומטיב לרעים ולטובים )פיוט וכל
לב˙ר ˘מעיה ו‡בטליון ,לסוף ‡˙ו ˘מעיה ו‡בטליון ל‡פטורי מיניה )ליטול ר˘ו˙ מאמינים(.
מן הכהן ‚„ול לילך לב˙יהם( ‡מר להן )הכהן ‚„ול ל˘מעיה ו‡בטליון( יי˙ון בני
ולכאורה הוה זו ואין צריך לומר זו ,והדרך יותר
עממי‡ ל˘לם )ברכם ל˘לום בל˘ון בכונוי 'בני עממין' היינו בני ‡ומו˙ העולם, לומר על דרך לא זו אף זו ,ופירש ]רבה"ק בעל
„˘מעיה ו‡בטליון היו בני ‚רים(‡ ,מרי לי' )˘מעיה ו‡בטליון לכהן ‚„ול( יי˙ון בני עטרת צבי מזידטשוב זי"ע[ ,הוא טוב לאותן
עממי‡ ל˘לם „עב„ו עוב„‡ „‡הרן ,ול‡ לי˙י בני ‡הרן ל˘לם „ל‡ עב„י עוב„‡ שמחזיקין את עצמם לרעים ,ואף לאותן המחזיקין
„‡הרן ,ופיר˘"י „עב„י עוב„‡ „‡הרן רו„פי ˘לום) ,היינו „הכן ‚„ול ל‡ עבי„ את עצמם לטובים.
)הגהות מהרי"א ,על המדרש רבה(
עוב„‡ „‡הרן ˘ע˘ה מחלו˜˙ ב‡מרו בני עממין( ,עיי"˘.
וכן מבאר רבה"ק בעצמו בספקו הק' עטרת צבי
המשך בעמוד ה'<
פרשת מקץ ,וזלה"ק :מדת החסד טוב לכל ,הטוב
והמטיב לרעים ולטובים ,הקדים רעים לטובים לא
~ד~
בדרך זו ואצ״ל זו ,אמנם לרעים בעיני עצמם חטאתם נגדם תמיד כאמור )תהלים המשך בעמוד ו'<
נא ,ו( לך לבדך חטאתי והרע בעיניך וכו' ,וזה תכלית הטובים לעשות תשובה בכל
עת ,תמיד הם רעים וחטאים בעיניהם ,ולטובים הם הטובים בעיני עצמם כי אין וה„בר ˙מוה מ‡י ˘נ‡ „נ˜טו בל˘ונם המ„ה
חרצובות ובו’ ובריא אולם )תהלים עג ד( ,והר נדמה להם כחוט השערה )סוכה טובה ההי‡ ,יו˙ר מכל מע˘ים טובים ˘היו בהם
נב ,א( וגם להם טוב ומטיב ,עכלה"ק. נ‚„ הכהן ˘הי' בימיהם ˘הי' בו ‡יזה ˆ„ ˜נ‡ה
)עטרת צבי פרשת מקץ( ו˘נ‡ה.
*** ופיר˘ המ‚י„ זי"ע כי הˆ„י˜ים נו˙נים כוח לבעלי
ה˙פילו˙ לה˙פלל ברעו˙‡ ˘לים ,וכהן ‚„ול זה
רבה"˜ מהרי"‡ מזי„יט˘וב זי"ע ˘ל‡ היה כהו‚ן מנין היה לו כוח וזכו˙ לכנוס בבי˙
˜ו„˘ ה˜„˘ים ולˆ‡˙ ב˘לום ,ר˜ על י„י ˘‚„ולי
חם ליבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני )תהלים לט ,ד(.
ה„ור ˘מעיה ו‡בטליון נ˙נו לו כוח ובכוח
שמעתי מפי אאמו"ר )רביה"ק מהרי"א מזידיטשוב( זללה"ה' ,חם לבי בקרבי' ,רצה
לומר בזה 'חם לבי בקרבי'' ,בהגיגי' ,רצ"ל כשאני חושב אשר בזמן המקדש 'תבער ˙פיל˙ם ,ובזכו˙ם נכנס ויˆ‡ ב˘לום ,לכן ‡מרו לו
אש' את הקרבנות ,סוד עבודת יום הכיפורים על ידי כהן גדול ,וכעת בעוה"ר 'יי˙ון בני עממין ל˘לם „עב„ין עוב„‡ „‡הרן',
הביהמ"ק נחרב ואין לנו כהן גדול ,וצריך לתקן בסוד ונשלמה פרים שפתינו דייקא „היינו ˘בכוח זכו˙ם נע˘ה עבו„˙ היום.
'דברתי בלשוני' עכ"ד.
)זכרון אליהו קכ"ג ע"א ,רבי אלי' מזידיטשוב בן רביה"ק מהרי"א מזידיטשוב זי"ע ,שמע מאביו רבה"ק וסיים רבה"˜ מזי„יט˘וב זי"ע ,כי העי˜ר ה˙פילה
מהרי"א זי"ע( ‡נו מ˙פללים ,ולפני ה˙יבה יעמו„ ‡יזה ˘יהיה כי
*** הבעל ˙פילה הו‡ טפל להˆ„י˜ ,ע"כ „ברי ה‡מרי
יוסף ˘ם מה ˘˘מע מרבו רבה"˜ מהרי"‡ זי"ע.
רבה"˜ נחום מבור˘טין זי"ע ו‡כן „בר ˙ורה זו נ„פס בספר עבו„˙ י˘ר‡ל
ב˜טע ה‡חרון על יום הכיפורים‡ ,מנם ˘ם מ˘מע
הלן בסתר בצל שד"י )פיוט וכל מאמינים(.
„פי' זה ב‚מר‡ מסכ˙ יומ‡ ,הו‡ מהעבו„˙
'הלן בסתר' אפילו בהסתרה ,יתגלה שישראל הם 'בצל שדי'.
)רביה"ק רבי נחום מבורשטין זי"ע -אמרי ברכה דף צד ע"ב( י˘ר‡ל בעˆמו‡ ,ך יסו„ זה כבר ˘מע מרבו ה˜'
*** המ‚י„ זי"ע על „בר ‡חר ועיי"˘ ,והעבו„˙ י˘ר‡ל
סיים על „בר רבו "ובו„‡י מורנו הˆ„י˜ ‡מר ‡לו
ה„ברים עפ"י רוח ˜„˘ו ˘הופיע עליו‡ ,כן עפ"י
רבה"˜ בעל ‡ור פני יהו˘ע מ‚‡ל‡נט‡ זי"ע
„בריו ועפ"י ˘כלנו נר‡ה לומר ,"...היינו כי בנה
כי ביום הזה) .ויקרא ט"ז ,ל'( ,יש לפרש עפמ"ש מהרי"ל הובא במג"א ,ובמדרש פירו˘ו על ‚מר‡ הנ"ל ע"פ „ברי רבו ˘היה הופיע
נרמז ג"כ דרשה זאת ,יום כפורים לשון רבים ,על המתים והחיים ,ועיין בח"ס לו ע"פ רוח ˜„˘ו.
תניינא .וי"ל דאם הבנים אינם הולכים בדרכי התורה והיראה ,אז ישפטו את
האבות שהניחו בנים כאלה ,אכן אם ישובו בתשובה ,ממילא יטהרו ג"כ הנפשות ועל „ברי הרה"˜ מ˜‡זני ıמˆינו ב„ברי רבינו ה˜'
והנשמות שוכני עדן ,וז"ש 'כי ביום הזה יכפר' עי"ז 'מכל חטאתיכם' אשר חטאתם מהרˆ"ה זי"ע מˆינו ˘היה מ˘˙˘ע ב„בריו כמה
נגד האבות ,אשר 'לפני ה' תטהרו'. פעמים ,בספרו עטר˙ ˆבי פר˘˙ ˙זריע כו˙ב:
*** נהירנ‡ כ„ הוינ‡ לה˜ביל פני ‡„ומו"ר מ˜‡זניı
אמר משה לפני הקב"ה בשעה שישראל חוטאין לפניך ועושין תשובה עשה להם זלה"ה פלפל˙י עמו בחכמה בכמה ענינים ,עכ"ל.
זדונות כשגגות )גמרא מסכת יומא דף לו ע"ב(.
ובספר ע˘ר ˜„ו˘ו˙ במ„ור העטר˙ ˆבי זי"ע
והקשה הגאון מו"ה אברהם מברודא זצ"ל )הובא בס' חות יאיר( ,והלא משה רבינו )מערכ˙ ב'( בחל˜ המכ˙בים מכ˙ב „' ,נ„פסה
אוהב ישראל הי' ,למה לא ביקש שיעשה להם זדונות כזכיות אלא ביקש כשגגות.
˘ם מכ˙ב ˘כ˙ב ‡ל ה‚ה"˜ ה‡והב י˘ר‡ל
ונדייק עוד הלשון שאמר משה בשעה שישראל חוטאין ,למה אמר לשון בשעה,
מ‡פט‡ זי"ע ‡ו„ו˙ ה„פס˙ ספרי ע ıחיים
הי' לו לומר כשיחטאו ישראל.
ופרע"ח ,וכו˙ב רבה"˜ :והנה ל‡ זכי˙י להר‡ו˙
אלא י"ל דלפעמים אדם עושה עבירה ,ומתחרט ועושה תשובה ,ואח"כ מסיתו
לפני רבו˙י נ"ע ,כמו ‡„ומו"ר הרב ה˜„ו˘ מ"מ
היצר ונופל עוד הפעם ברשתו באותו מעשה עצמה ,ועל זה הי' הסברא שלא יועיל
התשובה שעשה ,כיון דעיקר התשובה כבר כתב הרמב"ם בהל' תשובה )פ"ב הל' „˜"˜ ˜‡זיני' ıוכ‡˘ר כמה פעמים פלפל˙י ˙"ל
א'( שיעיד עליו יודע תעלומות ,שלא ישיב לזה החטא לעולם ,והוא הלא חטא עוד ו„נ˙י בחכמה לפניו' ,עכ"ל עיי"˘.
~ה~
אם מותר לומר ביום הכיפורים 'אני רוצה לעשן, הפעם באותו החטא ,אבל זה רק אם פעם השני הי' במזיד ,אז יש לומר שלא
איכפת לי' ואין בתשובתו כלום ,אבל אם בפעם השני התגבר עליו יצרו ועשה
ומה אעשה שהתורה אוסרו' ,מה שאסור לומר בשוגג ,אז אין זה ראי' שהתשובה שעשה בפעם הא' לא הי' כדבעי ,אלא
בשבת. שנכשל עוד הפעם.
בספר ויגד יעקב )להגה"ק מפאפא זצ"ל( ,הביא )מאמר וזה מה שביקש משרע"ה 'בשעה שחוטאין ישראל ועושין תשובה' ,היינו
מנוחה ושמחה( מעשה שרבה"ק העטרת צבי מזידיטשוב שבאותה השעה שחוטא הוא בעל תשובה ג"כ על אותה החטא ,וא"כ הי'
זי"ע היה פעם אחת אצל רבו הק' החוזה מלובלין זי"ע ליום הסברא שלא לקבל התשובה שעשה כבר ,ויהי' נחשב כאלו עכשיו עבר ב'
הכיפורים ,ושמע רביה"ק מזידיטשוב שרבו החוזה סח בינו פעמים על אותו החטא ,ויהי' בבחי' עבר ושנה ,ע"ז ביקש שיחשב פעם השני
לבין עצמו ,ואמר' :רבונו של עולם ,ידעת כי אני הנני מעלה כאלו עשה בשוגג ,אע"פ שהי' במזיד ,אבל הקב"ה יחשבו לשוגג ,ויועיל
עשן ביותר ,וחסר לי מאד ,ומה אעשה שכתבת בתוה"ק התשובה שעשה בפעם הראשון ,ויוכל לעשות תשובה עוד הפעם.
וכל מלאכה לא תעשו'.
***
לימים רצה רבה"ק מזידיטשוב לומר כמו כן בשבת קודש, במשנה פרחי כהונה מכין לפניו באצבע צרדה) ,יומא פרק א' משנה ז'( י"ל
אמנם אחר כך עלה בדעתו כי רבו הק' החוזה לא אמר כן דכהן גדול ביום הכפורים הי' צריך לעלות בכל החמשה בחי' הנפש שהם
רק ביום הכיפורים ,אבל בשבת קודש אינם יכולין לומר כן, נפש רוח נשמה חי' יחידה ,וכיון שראו הפרחי כהונה שנתנמנם רצו לרמז לו
כי צריך להיות עונג ,משא"כ ביום הכיפורים. שעדיין אינו עומד אלא בבחי' השלישית בחי' נשמה ועוד צריך לעלות
ויש לציין למה שכתב בספה"ק בהיכל הברכה )דברים יב, במדריגה ולא העת להתנמנם ,וע"כ הכו לפניו באצבע צרדה שהוא אצבע
כב( להרה"ק מהרי"א מקאמארנא זי"ע תלמיד מובהק השלישי כמו שפירש"י ז"ל לרמז לו שעדיין עומד במדריגה השלישית.
לרבה"ק מזידיטשוב זי"ע ,שכתב ממש כזה דבשבת אסור
***
לומר דברים כאלו כי יש מצות עונג שבת ,וז"ל ,אף על פי
שעיקר קיום מצות לא תעשה לומר אפשי ברע ומה אעשה כי ביום הזה )ויקרא ט"ז ל'( ,יש לפרש עפמ"ש מהרי"ל הובא במג"א ובמדרש
ואבי שבשמים גזר עלי ,כל זה בשאר לא תעשה ,אבל נרמז ג"כ דרשה זאת ,יום כפורים לשון רבים על המתים והחיים ועיין בח"ס
בשבת לא יאמר ענין זה ,כגון כמה אני רוצה לעשן ומה תניינא ,וי"ל דאם הבנים אינם הולכים בדרכי התורה והיראה אז ישפטו את
אעשה ,כי זה היא חילול שבת ,כדכתיב )ישעיה נח ,יג( ודבר האבות שהניחו בנים כאלה ,אכן אם ישובו בתשובה ממילא יטהרו ג"כ
דבר ,ועוד שבשבת צריך לעשות עונג וכבוד שבת שאיננו הנפשות והנשמות שוכני עדן ,וז"ש כי ביום הזה יכפר עי"ז מכל חטאתיכם
חסר לנפשו כלום ומלא שבע רצון ,אבל בחול יאמר כמה אשר חטאתם נגד האבות אשר לפני ה' תטהרו.
היייתי רוצה בשבת לעשן ולבשל ולעשות מלאכה וכו', )אור פני יהושע(
עכ"ל.
אמנם בדברי הרה"ק מקאמארנא הנ"ל מבואר דגם אסור כ"˜ מרן רבינו ˘ליט"‡
לומר כן ביום הכיפורים ,כי אף דהטעם השני של כבוד ועונג
כי ביום הזה יכפר עליהם לטהר אתכם ,מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו ,ידוע
שבת נוהג רק בשבת ולא ביום הכיפורים ,אמנם טעם
קושית המפרשים על כפל הלשון לטהר אתכם ואח"כ אמר עוד הפעם
הראשון שכותב הרה"ק מקאמרנא היינו שאסור משום
תטהרו ,ויש לומר בכמה אופנים בעזהי"ת.
ודבר דבר ,לכאורה גם אסור לומר כן ביום הכיפורים שג"כ
א( כשאדם חוטא ח"ו חוץ ממה שעבר על רצון הבוי"ת ,גם גורם פגם במדות
נוהג בו איסור זה ,וצריך להבין דברי החוזה שאמר כן ביום
העליונים ,וגורם חסרון שפע בכל העולמות ,כי כל העולמות ממתינים על
הכיפורים) .ואפשר לישבו לפי שי' הרוקח דביו"ט אינו נוהג
איש ישראל שיפתח פיו בתורה ובתפלה כדי שיהיה להם חיות עי"ז ,עיין
ודבר דבר ,ואכ"מ(.
באריכות בספה"ק היכל הברכה מרבה"ק מקאמרנא בסוף פ' מקץ והביא
בשם המדרש שהקב"ה שוקד על שפתי בני אדם לנושקה כשהוא אומר תורה
ותפלה עיי"ש ,והכל כדי שיביא חיות להעולמות ,וע"כ אם האדם חוטא חוץ ממה שצריך לבקש כפרה וטהרה על מה שעבר על
רצונות ית' ,צריך ג"כ לבקש כפרה וטהרה על שגרם פגם וחסרון בספירות העליונים ח"ו ,ובזה י"ל כי ביום הזה יכפר עליהם לטהר
אתכם ,שביום הקדוש הזה יכפר הקב"ה לטהר אתכם ממה שחטאתם כנגדו כביכול ,אבל חוץ מזה צריכים לשוב בתשובה מכל
חטאתיכם לפני ה' ,מה שגרמתם חסרון בהספירות העליונים שהם לפני ה' ,כי חטא הוא מלשון חסרון עדה"כ )מלכים א' א' כ"א(
והייתי אני ובני שלמה חטאים ,ע"ז צריכים תשובה בפני עצמה ,וע"כ אמר עוד הפעם תטהרו.
ב( עוי"ל שהתוה"ק מזהיר על תשובה לטהר המחשבה ,כי מתדמה להאדם שלא עשה כלום בהעלות על לבו מחשבות זרות ח"ו ,וכמו
שכ' הרמב"ם בהל' תשובה שאחד מכ"ד דברים המעכבים את התשובה הוא המסתכל בעריות כי אומר הלא לא עשיתי כלום ,וע"כ
חושב שאין צריך לעשות תשובה ע"ז עיי"ש בדבריו הק' ,וכן הוא ועוד יותר לגבי המחשבה ,ובאמת יש בזה איסורי דאורייתא,
וכמשה"כ ולא תתורי אחרי לבבכם וגו' ,וכן ונשמרת מכל דבר רע ,שלמדו חכז"ל מפסוק זה שלא יהרהר אדם ביום וכו' ,וע"כ בא
התוה"ק להזהיר את בנ"י שחוץ ממה שביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם ע"י תשובה ,אבל מכל חטאתיכם לפני ה' ,היינו על
החטאים שחטאתם במחשבה שאינו גלוי אלא להבורא ית' ,וע"כ הם נקרא חטאתיכם לפני ה' ,תטהרו ,צריכים להזהיר עוד הפעם,
שלא יחשוב שעל זה אין צריך לעשות תשובה.
)נר לצדיק(
~ו~
פירו˘ ˘ל רב ˜"‰מ‰רˆ" ‰מזי„יט˘וב זי"ע במ˘נ˘ ‰ל '‡‰ומר ‡חט‡ ו‡˘וב ‡חט‡
ו‡˘וב ‡ין מספי˜ין בי„ו לע˘ו˙ ˙˘וב˘ – '‰ני ר‡יו˙ ˘ב˘מים לומ„ים כפירו˘ ז– ‰
עוב„‡ נפל‡˘ ‰ל ‰ר ˜"‰מ‡פט‡ זי"ע ˘‰וˆי‡ כמ ‰נ˘מו˙ מ‚י‰נים ב‰סכמ˙
‰ר ˜"‰מרוזי'ן זי"ע – פירו˘ ˘ל רב ˜"‰מ‰רˆ" ‰בפסו˜ עב„ו ‡˙ '‰ב˘מח‰
˘‰ר ˜"‰מזל‡ט˘וב זי"ע ‰עי„ „פי' ז"‚ ‰כ ‡ומרים ב˘מים
להצעתו ,והעניין הועבר להכרעת בית־דין של מעלה ונתבקש לאור יום הקדוש הבעל"ט שנת תשפ"ו נביא כאן אימרא טבא
שם להכריע ביניהם. שאמר רבה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע בענין תשובה ,על דברי
הגמרא מסכת יומא "האומר אחטא ואשוב ,אחטא ואשוב ,אין
בשעה שבית דין של מעלה ישב ודן בעניינו של הרה"ק מאפטא
מספיקין בידו לעשות תשובה" )פ"ח ע"ב( ופירש בזה רבה"ק
זצ"ל ,ישב הרה"ק מרוז'ין זצ"ל ועישן את מקטרתו בדביקות
מהרצ"ה מזידיטשוב ז"ל" ,האומר אחטא" ,היינו שאם יאמר
עילאית ,החדר שבו ישב נתמלא עשן ומקורביו שנכחו במקום
האדם לעצמו ,אני יודע כי חטאתי ואחטא עוד ,כי היצר הרע הוא
חשו ,כי נשמתו של רבם הקדוש משוטטת בעולמות עליונים,
תקיף יותר ממני ואין בכוחי להתגבר עליו ,אבל "ואשוב" אני
לפתע אמר הרבי" :האומר אחטא ואשוב ,אחטא ואשוב ,אין
רוצה מאוד לעשות תשובה" ,אחטא" אבל "ואשוב"" ,אין
מספיקים בידו לעשות תשובה" האם ייתכן ,שמעכבים אדם
מספיקין בידו לעשות תשובה" ,פירוש לא יהיה ספק בידו אם
מלחזור בתשובה ,אין זה כך ,אלא שיש לפרש את הדברים :אין
יעשה תשובה ,שבוודאי הש"י יעזור לו שיעשה תשובה.
מספיקין אין כל ספק בדבר שבידו לעשות תשובה ,באותה שעה,
משנשמעו דבריו של הצדיק מרוז'ין בשמים ,פסקו כך גם וסיים רבה"ק לומר על פי' זה" :אזוי זאגט מען אין הימעל" ]= כך
בפמליא של מעלה ונקבעה הלכה לדורות ,וכל הרשעים שהיו אומרים בשמים[.
באותה עת בגיהינום זכו ויצאו מתוכו בזכותו של אותו צדיק,
ולפירוש הנ"ל של רבה"ק יש לצרף סיפור נורא בפירוש הקדוש
לגן־עדן.
הזה ]שאין מספיקין פירושו אין ספק[ ,שהרה"ק בעל אוהב
ומעובדא הנ"ל נמצא ג"כ דבשמים פוסקין כפירושו של רבה"ק ישראל מאפטא זצ"ל לעת זקנתו ביקש פעם שיביאו לפניו בשר
מהרצ"ה זי"ע ,וכמו שאמר בעצמו דבשמים אומרים כן. משחיטתו של שוחט מסוים ,שמשחיטתו סירב לאכול כל ימיו,
החסידים התפלאו מאוד על התנהגות זו ולא ירדו לסוף דעתו,
פי' זה של רבה"ק הנ"ל הביא הרה"ק רבי משה מאיר הלוי
מדוע שינה מדרכו והחליט לאכול משחיטתו של זה ,עד שנכדו
רוזנשטיין זצ"ל מבארדיטשוב -צפת ]הנקרא ר' מוישל'ע
של הרבי מאפטא ,הרה"ק משולם זושא מזינקוב זי"ע ,גילה את
בארדיטשוב'ר[ ,מחבר ספר עבודת הלווים ,ובסוף ספרו נלוה
פשר הדבר ,וכך סיפר הנכד ,זמן רב לאחר מכן:
אליו ספר 'אור הגנוז' והוא קונטרס שרשם בעצמו וע"י בניו,
עובדות וסיפורים מצדיקים הקודמים שחיי עמהם בדורו ,ועוד כשנסתלק זקיני הרה"ק מאפטא זצ"ל לעולמו ,נסגרו שערי
זכה לשמוע אימרין טבין מרבה"ק מהרצ"ה זי"ע )חי בשנים גיהינום וכל מי שנפטר באותו יום נתעלה ישר לגן עדן ,אמנם
תקפ"א-תרס"ב ,היה מגדולי תלמידי וחסידי הרה"ק הרוזינ'ער שהצדיק לא הסתפק בכך ,והוא ביקש להיכנס לגהינום להוציא
זצ"ל ,ובנו האדמו"ר מסדיגורא זצ"ל(. משם את הרשעים המתייסרים בדינה של גהינום ,אמנם הגהינום
סירב לפתוח לפניו שעריו היות ולא נמצא בו שום חטא שיהא
ויש להביא עוד פירוש שכתב הרה"ק הנ"ל בשם רבה"ק מהרצ"ה
מקומו בגיהנום ,כשסירבו שערי גהינום להיפתח לפניו ,אמר :על
מזידיטשוב זי"ע ,והוא נמשך על הפירוש הנ"ל כיון דיש לו עדות
פי דין חייב אני להיות בגיהינום ,שכן אכלתי משחיטתו של
מהרה"ק רבי מיכל'י מזלאטשוב זצ"ל ,דפירוש זה ג"כ אומרים
שוחט שאין שם "הויה" רשום על סכינו ,ואז נפתחו השערים
אותו בשמים וכמו פירוש הנ"ל שהעיד עליו רבה"ק בעצמו ,והוא
לפניו והוא נכנס לגיהינום ועבר בכל מדוריו ,כשראה הצדיק את
מה שהביא לפרש בשם רבה"ק הפסוק של' :עבדו את ה' בשמחה'
צער הרשעים ,סירב לצאת עד שיצאו עמו כל שוכני גיהינום,
)תהלים ק ,ב( ,כי פעם אחת ביקש הרה"ק רבי יחיאל מיכל
כיון שהגיע לאותו מדור אשר שם מקומם של אלו שאמרו
מזלאטשוב זי"ע את רבה"ק רבי צבי מזידיטשוב זי"ע שיוכיח
"אחטא ואשוב" ,אשר דינם הוא שאין מספיקין בידם לעשות
מעט את בנו הרה"ק רבי זאב מזבארז זצ"ל שיש לו מעט מרה
תשובה ,ביקש זקני הק' להוציא גם אותם ,ברם לדבר זה לא
שחורה ,הלך אליו ודיבר עמו ,בתוך הדיבורים אמר לו עבדו את
הסכים שרו של גהינום בשום אופן ,טען זקיני הק' לפני הגהנים
ה' ,ובמה 'בשמחה' ,כי שמחה היא עבודה בפני עצמה ,והרה"ק
שהלא לא היה להם ברירה לפטור מעבירה זו למרות ש"אין
רבי מיכל'י ז"ל בא באמצע הדיבורים ,ושמע זאת ,ואמר 'אזוי
מספיקים בידם לעשות תשובה" ,שרו של גיהינום לא הסכים
טייטש מען אין הימעל' ]כך מפרשים בשמים[.
~ז~
דרשת כל נדרי של כ"ק מרן רבינו שליט"א בששעל"ט
שנת תשפ"ה
חטאו לבנה שידע לשוב בתשובה ,ע"כ שם ,היינו שאור התורה מאיר כי ביום הזה יכפר עליהם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו,
לאדם לדעת מהו עונותיו אשר צריך להתרחק ממנו ,ובזה יש לומר כי ידוע קושית המפרשים על כפל הלשון ,כי כבר אמר שביום הזה הקב"ה
על דרך זה הוא בחי' יום הכיפורים ,כי עצם קדושת יום הכיפורים מאיר מטהר עונותיהם של ישראל ,ולמה חזר אח"כ עוד הפעם שמטהר מכל
לאדם לידע מה שצריך לתקן ולשוב לה' ,ומאיר לו דרך לרוצים חטאתיכם.
בתשובה האיך להתחיל ובמה שצריך עוד לתקן ,כדי שישוב ויתקרב ויש לבאר הענין ,כי הנה כשאדם עומד בליל יום הקדוש ,ויודע בלבו
לה' כמקדם. מרת נפשו האיך שעבר כל השנה ,האם היתה כונת מעשיו זכה ורצויה
וזה יש לומר פירוש הכתוב כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם ,שכל לעשות נחת רוח להקב"ה ,ומתבונן על כל מעשיו ודיבוריו ומחשבותיו
הרוצים לשוב בתשובה שלימה הקב"ה מקבלם באהבה ומטהר אותו, האם היתה הכל ע"פ התורה ,ועומד מלא בושה וכלומה לפני מלך מלכי
אמנם אף שאינו יודע האיך להתחיל דרכו לתשובה ,אמנם ביום זה המלכים ,ובכך רוצה לשוב בתשובה שלימה לפניו שיסלח לו על כל
כשעומדים לפני ה' ,גדול וקדוש כ"כ שהיום בעצמו מודיע חטאיו עונותיו ,אמנם לבו של אדם כל כך נסתם מן מעשיו הגרועים ,עד שאינו
ומורה דרך תשובה ,כדי לידע האיך לטהר מכל חטאתיכם לפני ה'. יודע את הדרך אשר נלך בה כדי לשוב מדרכו הרעה ,ואינו יודע האיך
או יש לומר כי לכל דבר מצוה צריך הכנה דרבה להכין מחשבתו ולבו להתחיל בתשובה ולשוב מדרכו הרעה ,בכדי שמהיום והלאה יהיה
שכל כונתו יהיה בעת עשית המצוה בכונה הראוי ,משא"כ יום בתכלית השלימות לפני הקב"ה.
הכיפורים עצם קדושת היום הביא ההכנה שלו ,ואדם השב ביום הזה ויש לומר דאכן על זאת קבעה לנו הקב"ה מלך מלא רחמים יום זה פעם
אף בלי הכנה הקב"ה מקבלו ,וזה י"ל כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אחת בשנה ,יום המאיר באורו מחמת עצם קדושת היום לכל הרוצים
אתכם ,וחוץ מה שמהני תשובה ביום הזה ,מועיל גם התשובה לטהר בתשובה ,כי הנה איתא בזה"ק פרשת ויקרא (דף כ"ג ע"ב) ,שמי
מכל חטאתיכם לפני ה' ,כשכבר עומד ביום הזה לפני ה' ובלי הכנה. שעומד בלילה ללמוד התורה ,התורה מודיע לו עונותיו ,כאמא המודיע
שנת תשפ"ד
ולתקן את מעשיו ,ואח"כ יכול לבא אל המלך לבקש מחילתו על מה כי ביום הזה יכפר עליהם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו,
שחטא ,ואכן מי שכבר תיקן את עצמו ,יכול לבקש מחילה לפניו ,והגיע ידוע קושית המפרשים על כפל הלשון לטהר אתכם ואח"כ אמר עוד
ליום הכיפורים שעצם היום מכפר עונו ,כי זהו גודל עצם קדושת כח יום הפעם תטהרו.
הכיפורים ,אמנם בלי העברת הלכלוך אין האדם יכול לשוב כלל ,ואף וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלגוליכם
קדושת יום הכיפורים אינו מכפר לו. אטהר אתכם ,כאן ג"כ צ"ב כפל הלשון שאמר עוד הפעם אטהר אתכם
וזה אפשר לומר בכוונת הפסוק 'ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם' אחר שכבר שיטהר מכל הטומאות.
היינו כי ע"י עצם קדושת היום הזה הקב"ה מכפר ומטהר עליכם ,אמנם יש לבאר הענין ע"פ משל למלך גדול ,ופעם אחת חטאו אחד מן
מסיים הפסוק כי זהו דוקא אם 'מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו' ,היינו המדינות לפניו ,והאנשים שבמדינה זו היה רוצים להתפייס עם מהמלך,
שיטהרו את עצמכם מכל חטאתיכם ,לפני ה' היינו עוד קודם לפני ונקבצו אנשים במדינה והלכו אל המלך לבקש ולהתחנן לו שיסלח
שבאים לבקש מחילה מה' ,ואכן אחר שטהרו עצמכם מלכלכם אז להם לעוונם ,אמנם אנשים ההם אף שהיו הולכים בכונה לבקש מחילה
ממילא ע"י עצם היום הקדוש הזה יטהר אתכם ,וזה ג"כ מה שאמר מהמלך ,אמנם היו מלכלכים בטיט עד שלא היו באופן הראוי לבא אל
הכתוב 'וטהרתם מכל טומאותיכם' כי במה שאתם מטהרים מלכלכם, המלך כי אין לבא לשער המלך בלבוש שק ,ואף שהמלך היה רחום
בזה 'מכל גלגוליכם אטהר אתכם' כי בזה יש לכם לבא לפני ולבקש וחנון לכל העם אשר תחת כסא מלכותו ,מכל מקום כדי שהמלך יסלח
סליחה. להם ולשמוע את תחינתם ,היה צריך להיות בכבוד הראוי למלך גדול
והנה הגמרא במסכת יומא נתבאר דשי' רבי הוא דעצם יום הכיפורים כזה ,והיו צריכים להתנער מעפר וללבוש בגדים נאים ומפוארים כראוי
מכפר ואף לשאינם שבים ,וצ"ב בפשטות ביאור דברי רבי ,דאף מי וכיאות כדי לבא למלך החפץ בסליחתם ,אמנם האנשים האלו לא נתנו
שאינו נותן לבו לשוב מדרכו הרעה בכל זאת עצם היום מכפר עליו, לב לדבר וכשבאו להיכנס למלך באו כמו שהיו בבגדים מלכלכים שלא
אלא לפי דרכינו יש לומר דבוודאי הלכלך שיש מן העבירה בוודאי בכבוד הראוי ,ולא נשא חן בעיני המשרתים ועבדי המלך ולא הניחו
צריך להעביר לפני שהגיע ביום הכיפורים שעצם היום יכפר עליו, לאנשים האלו להתיצב לפני המלך ,ואמנם רק אחר שהעבירו הלכלוך
כאמור לעיל ד'לפני ה'' היינו קודם שהגיע לעצם יום הכיפורים צריך שהיה עליהם ,היה יכולים לבא למלך וליפול לפניו להתחנן לו
להיות 'תטהרו' ,ואכן מי שתיקן את לכלוכו הרעה ותיקן כבר את ולהתפייס עמו.
מעשיו ,ועכשיו רוצה לבקש מחילה לפניו ,על זה אמר רבי שמכפר אף והנמשל הוא כי בעונתנו רח"ל חוץ ממה שחוטאים בזה לפניו נעשה
לשאינם שבים ,כי הוא ראוי לבא אל המלך שיסלח לו מעונו. החוטא מלכלוך בעבירה זו ,ואם כן כדי לבקש סליחה לפניו אי אפשר
כי אם בהעברת הלכלוך מקודם ,ולכן צריך קודם לחרט על חטאיו
~ח~
תולדות וסיפורים בצל קדשם של רבותינו הקדושים לבית זידיטשוב זי"ע
רבינו הקדוש רבי צבי הירש מזידיטשוב זי"ע
ורבינו הקדוש רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב זי"ע
מרן הרבה את הצדיק רבי הרש'ל מזידיטשוב, ההקפות מעין עבודת ז' ההזאות ביוה"כ ,והקפה
ואמר "הייתי רוצה להתפלל ביום הכיפורים כמו א' מנה אחת אחת ואחת ,ובשניה אחת ושתים, רבה"ק מהרצ"ה זי"ע תמה למה לא
שרבי הרשל'י מזידיטשוב ישן ביום הכיפורים" וכו' עד אחת ושבע. מניחים לו להוגה את השם
ע"כ שם. (עי' גם בילקוט עטרת צבי ח"א נישואין)
המפורש כמו הכה"ג
(ספר אדמור"י בעלזא חלק שני)
הרה"ק משינאווא זיע"א אכל קעסט אצל חותנו
שמעתי בשם כ"ק זקיני הרה"ק רבי יהושע
הרה"ק ר' יהודה צבי מראזלא זיע"א (הרה"ק ר'
רבה"ק היה רוצה ליסד פיוט אבל מבעלזא זי"ע ,שסיפרו לו שהרה"ק מהרי"א יהודה צבי מראזלא זי"ע היה חתן רבה"ק מהרצ"ה
מזידיטשוב זי"ע נוהג לומר בשעת החופה בעת
הפיוטים הקדושים יש להם סגולה מזידיטשוב זי"ע ,וגם היה בן של הרה"ק ר' משה
שמקיפין את הכלה סביב החתן את הנוסח אחת מסאמבור זי"ע אחיו של רבה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב
שמעוררים רחמים ורצון ללבון
ואחת אחת ושתים וכו' ,שאומרים בעת העבודה זי"ע).
עונותיהם של ישראל ולכל טוב ביום הכיפורים. והעיד הרה"ק משינאווא משם חותנו הרה"ק
הרה"ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש זי"ע, מראזלא ,שסיפר על חותנו רבה"ק מהרצ"ה
והוסיף כ"ק זקיני מבעלזא זי"ע ונתן טעם לשבח
בספרו נימוקי אורח חיים (סי' סח) הביא, מזידיטשוב זי"ע ,שביום הקדוש כיון את כל
על מנהג זה על פי מה שכתב ברש"י (כתובות ח,
ששמע מזקנים גדולי תורה ז"ל ,שהם היו הכוונות הגדולות מתוך השגותיו הגדולים ,כמו
ע"א ,ד"ה שמח) שברכת 'שהכל ברא לכבודו' הוא
תלמידי הרה"ק מראזלא בעל הדעת קדושים שכיון הכהן גדול ביום הקדוש הזה בבית
לאסיפת העם הנאספים ,ואמר שהכוונה הוא
זי"ע ,ואמר בשם חותנו הרה"ק העטרת צבי המקדש ,ואמר הרה"ק העט"צ שהיא לפלא
כמו שכתב בזוהר הק' (פנחס רי"ט ע"ב) דבזמן
מזידיטשוב זי"ע ,שדיבר בשבח הפיוטים בראש אצלו שלא מניחים לו להיות הוגה את השם
החופה באים האבות מעלמא דקשוט לשמוח
השנה ויום הכיפורים ,ואמר בקדושת לשונו כן, באותיותיו לומר את השם המפורש ,הרי כיון את
בשמחת בניהם ,וזהו שאיתא 'לאסיפת העם
"הן חשבתי בדעתי לעשות פיוט להתעוררות כל הכוונות כולן.
הנאספים' קאי על אותן הנשמות שנאספו אל
לאמרו בימים הנוראים ,כי במה נגרע כוחי בזה
עמם מכבר ואינם עוד בעולם ,והנה איתא (ראש ואמר על כך הרה"ק משינאווא ,אילו הייתי שם
מהראשונים ,אם הראשונים עשו במליצת
השנה כו ע"א) 'שופר' ,כיון דלזכרון אתי' ,כלפנים הייתי עונה לו על שאלתו ,כי הנה הכהן גדול היה
לשונם היפה ,גם אני בעזרת ה' אעשה כן ,ואם
דמי' ,פירש"י כיון דלזכרון קאתי ,כבגדי כהן גדול עושה את עבודות היום בין ברוחניות ובין
בעומק כוונתם בהפיוט בסדר עליות העולמות
שלפנים דמי ,ששופר של פרה פסול כמו בגדי בגשמיות ,דהיינו ברוחניות שכיון את כל
והכונות לצורך היום ,גם אני אוכל בעזרת ה'
זהב ביום הכיפורים ,שאין קטיגור נעשה סניגור, הכוונות הקדושות ,ובגשמיות הרי הקריב את כל
לעשות כן ,אחרי שובי נחמתי במה אהיה בטוח
ולכן הוא הדין החופה שהוא לזכרון הנאספים הקרבנות ועשה בפועל את עבודת היום ,אך הוא
כשיאמרו הפיוט הזה אז ימחלו עונותיהם של
קאתי ,להזכיר זכות אבות אשר בעלמא דקשוט, ז"ל לא היה יכול לעשות הפעולות מעשיות,
ישראל ,כמו הפיוטים הקדושים שיש להם
שיבואו להשתתף בשמחת צאצאיהם ,כלפנים ואה"נ שכיון את כל הכוונות ,אך מכיון שלא עשה
סגולה זו שמעוררים רחמים ורצון ללבון
דמי שפיר יחשב כעבודת כהן גדול הנעשה את הפעולות מעשיות נבצר ממנו להיות הוגה
עונותיהם של ישראל ולכל טוב ,ולאשר לא אדע
בפנים בקודש הקדשים, את ה' באותיותיו ,כי מי שהוא הוגה את ה'
זאת אם יהיה בשלי הסגולה הזאת שיש
ולכך נהג הרה"ק מזידיטשוב זי"ע לומר אז 'אחת באותיותיו צריך מקודם לתקן את כל התיקונים
להפיוטים הנזכרים לעיל ,אם כן למה זה אנכי
ואחת' כמו הכהן גדול בעת עבודת יום בין בכוונות ובין בפעולות מעשיות.
אטריח לאמרו".
הכיפורים בפנים (דברי חנה ,קונטרס דברי תורה עמ' ט' – עי' גם
(נימוקי אורח חיים סי' ס"ח)
(ספר פקודת אלעזר פאלטישאן נשואין) נפלאים מעשיך דף תי"ט)
בעלי פיוטן מיורדי המרכבה – ע"י היחודים הלך רבה"ק בהיכלות
לעתיד יעסוק אהרן הכהן בהלכות
רבה"ק מהרצ"ה ג"כ מיורדי של מעלה כמו הכה"ג
עבודה עם רבה"ק מהרצ"ה זי"ע
המרכבה הרה"ק רבי אליעזר צבי מקאמרנא בעל דמשק
שמעתי ממורי הגה"צ מפאיע הי"ד שהרה"ק
שמעתי מרבינו הקדוש מהרי"א מזידיטשוב, אליעזר זי "ע ,העיד על דודו רביה"ק בעל עטרת
העטרת צבי מזידיטשוב זי"ע אמר שבעת
שרבו הקדוש מוה"ר צבי זצללה"ה אמר דבעלי צבי מזידיטשוב זי"ע ,שאמר במוצאי יום כיפור
שמשיח צדקינו יבוא ויתגלה ,אז אהרן הכהן
פייטין הם מיורדי המרכבה. "שעל ידי היחודים הלך בכל היכלות של מעלה
יעסוק אתי בהלכות עבודת הקרבנות 'וועט זיך
ופעם אמר רבו הקדוש "מיר וואלטין אויך אהרן איבערשמועסן מיט מיר אין עטליכע כמו הכהן גדול בעבודתו בבית המקדש".
גימאכט פיוטים נאד די וועלט האט זייערע זאכן אין די עבודה' ,ונורא הוא. (חבת ירושלים עמ' שעג)
פיוטים לאנג אן גענימען". (נפלאים מעשיך דף כ"ג)
ואמר רבה"ק מהרי"א מזידיטשוב שרבו הוא ג"כ כלה הסובבות החתן כעבודת
מיורדי המרכבה ,שהרי ספר עטרת צבי על
להתפלל ביוה"כ כמו שינת רבה"ק ההזאה
הזוהר בראשית עד שמות ,סיום כל הסדר
ביוה"כ מובא בכמה וכמה ספרים ,דרביה"ק בעל עטרת
מסיים בשני חרוזים ,כמו הפיוט.
בתולדות הרה"ק רבי יהושע מבעלזא זי"ע מובא: צבי מזידיטשוב זי"ע ,נהג שכאשר הכלה סובבה
(הנהגות מהרי"א)
במשך שנת תרנ"ד בשנה האחרונה לחייו ,הזכיר את החתן בעת החופה ז' פעמים ,למנות את
~ה~
תולדות וסיפורים בצל קדשם של רבותינו הקדושים לבית זידיטשוב זי"ע
רבינו הקדוש רבי צבי הירש מזידיטשוב זי"ע
ורבינו הקדוש רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב זי"ע
לעשור וימי החג הסכים להחזיק "יושבים" בבית ראה נשמת המגיד מקאזניץ שירדה ביום כיפור מותר לומר שחסר לו
מדרשו ,נתמנה אז גזבר מיוחד שנתן לו רבינו
להעלות תפילות ישראל בתפילת איזה עונג
להספקתם סכום מסויים ככל שבוע ושבוע,
יוה"כ צבי רבי שהרה"ק עובדא שמעתי וכן
ואת החסר השלימו החסידים העשירים.
ומפיו של הרה״ק מ״ו מנחם מענדל זצ״ל ,בנו של מזידיטשוב זי"ע היה פעם אחת אצל רבו הק'
ערכ יוה״כ שחרית לבש רבינו וכל החסידים עמו
רבינו מהרי״א זצ״ל מזידיטשוב ,שמעתי שדבר החוזה מלובלין ,ושמע שרבו הק' סח בינו לבין
בגדי שבת ,הסעודה היתה כגילה ורעדה כאחד,
פ״א מן תפלות שמנה־עשרה הארוכות של רבינו עצמו" ,רבש"ע ידעת כי אני הנני מעלה עשן
הנושא של התורה היה בכל שנה ושנה המאמר
[מהרצ"ה מזידיטשוב] ,שהיה לו בהן עליית מאד ,וחסר לי ,ומה אעשה שכתבת בתוה"ק וכל
של ר״ח מדפתי ,כל האוכל ושותה בתשיעי מלאכה לא תעשו" ,לימים רצה תלמידו הקדוש
נשמה ,וספר שפ״א ,בליל יוה״כ ,עמד רבינו
מעלה עליו הכתוב כאלו התענה תשיעי ועשירי
[מהרצ"ה מזידיטשוב] בתפלת לחש של שמנה- רבה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע לעשות ולומר
והמעשה דחייט שקנה דג בעיו״כ (המובא
עשרה כמה שעות ,וספר אח״כ שהיתה לו עלית כמו כן בשבת קודש ,אמנם אח"כ עלה בדעתו
במד״ר פ' אמור) והיה בוכה בשעת אמירת
נשמה ,וראה בהתחלת עליתו בעולם התחתון דרבו הק' החוזה לא עשה כן רק ביום הכיפורים,
התורה וכל הקהל בכה עמו ,אחר ברכת המזון כי שם כתיב ועניתם את נפשותיכם שמותר
נשמה גדולה מבהיקה כזהר הרקיע ,ותמה
כשהלך לחדרו אמר לכל המסובים בלשון
מאוד ,מה לאור גדול כזה בעולם נמוך ההוא? לענות הנפש ,אבל לא בשב"ק דצריך להיות עונג
יהודית :א גיטען טאג! וכונתו היתה על היום
אבל לא רצה להתעכב שם ,והניח את השאלה וכו' ועל כן אסור לומר כן ,ע"כ שמעתי ,עכ"ל.
הקדוש הבא ,שיהיה יומא טבא לכל ישראל. (ויגד יעקב)
עד לירידתו .ועלה מן העולם עד העולם ,עד
ערב יוה״כ לעת המנחה היה רבינו טובל בנהר להיכלו של משיח ,וכה נמשכה עמידתו עד
שמחוץ לעיר ,ברוב השנים האויר כבר קר ביום שהרגיש כאב ברגליו מתוך העמידה הארוכה, הרגיש שאין תפלתו כהוגן ושם
ההוא ,אבל אעפ״כ לא נמנע רבינו מעולם והפסיק עליותיו וחזר .וכשבא למקום של
מטבילה זו בנהר ,וכבר רגיל היה בכך מימי
עינו עליו לקשר אותו בתפלתו
הנשמה הגדולה והמאירה הנ״ל ,שאל אותה מי
נעוריו להכות את הארי בתוך הבור ביום השלג בימי חורפי למדתי תורה אצל הרב הדיין שבעיר
היא ,ונודע לו ,שזו נשמה הקדושה של רבו
שתבר גזיזי דברדא ונחת וטבל ,וגם כי היתה מולדתי מורי ורבי הרה״ג ר׳ יצחק אייזיק רויט
המגיד הק׳ מקאזניץ זצ״ל ,שירדה מרצונה הטוב
קבלה בידו מרבו רבינו מהרצ״ה זצ״ל שטבילה זצ״ל שהיה מחסידיו של רבינו ורגיל לנסוע אליו
ממכון שבתה בג״ע העליון עד המקום ההוא,
פעם אחת אינה מזקת אף במים הכי קרים( ,על כמה פעמים בשנה על שבתות ויוה״כ ,אבל
כדי להעלות תפלותיהם של ישראל ,שלא
יסוד קבלה זו אמר רבנו פ״א לת״ח אחד בזה״ל: בעוד שבשבת היה מתפלל ותפלתו ערבה לו
יתאחזו בהם החיצונים ולא יתעכבו בעליתם.
גילו לנו בלילה זה מן השמים פירוש המשנה (ח׳ הנה ביוה״כ מפני הצפיפות הגדולה שהיתה
אלו הן תפלות-לחש הארוכות של רבינו!.
במס׳ פרה פ״ג) שאמרו לכהן גדול אישי כ״ה בבית מדרשו של רבינו היתה תפלה מעורבבת
(צבי לצדיק פרק שישי אות ג')
טבול אחת ,שהכוונה שיטבול רק טבילה אחת והצטער תמיד על זה אחרי יוה״כ ,וע״כ התרחק
ולא תזיק לו הצינה). בכל כחו מן המון הנדחקים לעמוד דוקא
יום הכיפורים אצל רבה"ק מהרי"א בקרבתו של רבינו אבל גם שם לא מצא מנוח,
לפנות ערב כשבא רבינו הוא ובניו עמו ,ורץ
באימה ויראה אל מקומו בבית המדרש ,והתחיל
זי"ע פ״א בױה״כ פעלה עליו תפלתו של רבינו כל כך,
כמסופר כבר למעלה (פרק י״ב) לא פטר רבינו עד ששכח לגמרי את כל הסביבה שהוא נמצא
בפסוק "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה"
את חסידיו אחר ר״ה ,אחד אחד כבכל ימות בה ,ותפלתו היתה בהתעוררות גדולה ,ממחרת
שאמרו שלש פעמים ,לא קמה עוד רוח באיש
השנה ,כי אם עמד ביום הראשון ממחרת ר״ה יוה״כ כשבא בתוך הבאים לקבל ברכת הפרידה
וכל עינים ירדו מים ,בכו לא רק החסידים יראי
אצל מזוזת בית מדרשו וכל האורחים עברו מאת רבינו הציץ בו רבינו ואמר לו בבת-צחוק
חטא שבאותה שעה עשו חשבון הנפש בעצמם
לפניו והושיט ידו לכל אחד מבלי לקחת פדיון "אבל אתמול התפללת יחד עמנו" שמעו
לכל השנה שעברה כי אם כל הקהל הגדול באין
נפש או פתקא ,ויכרכם ביום ההוא ברכה כללית האנשים שמן הצד את הדברים ולא הבינו
יוצא מן הכלל ובכו מעומק הלב ,היו בין הצבור
אחת ,לאמר :לכו לשלום! לכו לשלום! כבר פירושם כי מה גבר בגוברין ומי מכל הקהל
הגדול כמה עשריות בעלי-עגלה שהביאו את
התפללנו אתמול בעד כולכם! ,וכה נפטרו ממנו הגדול לא התפלל אתמול עם רבינו? אחד היה
האורחים ,ברובם היו עומדים סמוך לפתח
האורחים ויסעו איש איש לביתו לשלום. מורי הנ״ל שהבין את דברי רבינו על בורים ,שמע
במקום שאין הצפיפות מרובה כל כך ,אבל
ונוכח כי הרגיש רבינו ברוח קדשו בצרת נפשו
כשיצא הגץ מלפני רבינו והצית בבת אחת את אבל היו כמה וכמה אנשי מעשה שנשארו אצל
שאין תפלתו עולה לו כהוגן ביוה״כ ושם אתמול
כל הלבבות נצתו גם הנפשות האלו ,וכשאמר רבינו עד אחר יוה״כ ואחדים גם אחר חג הסוכות,
עינו עליו לקשר אותו בתפלתו אליו.
רבינו בקול רועד את הדברים" :על דעת המקום הללו היו היושבים לפני ה' בבית מדרשו של
(פאר יצחק פרק ח' אות ב')
כו' אנו מתירים להתפלל עם העבריינים" חלחלו רבינו ועסקו כל הימים בתורה ובתפלה ,בכל
הדברים עמוק עמוק אל תוך הלבבות ,וכל אחד ימות השנה לא הסכים רבינו לכך שישבו
הרהר תשובה בלבו בחשבו כי הדברים האלו "יושבים" ישיבת קבע בבית מדרשו ,כמו שהיה
אמורים עליו ,שהנהו האיש שרבינו ובית דינו המנהג בחצרות הקדש של כמה צדיקים בדורו,
החשוב מוכרחים להתיר להתפלל עמו ,כה היה רבינו רצה שיהיו חסידיו "אנשי מעשה" לא רק
מרומם מצב רוחם של כל המתפללים עם רבינו במובן התורני בלבד כ״א גם במוכן הכלכלי
בכניסת היום הגדול והקדוש יום הכפורים, שיטפל איש בפרנסת אנשי ביתו ,רק בין כסא
~ו~
תולדות וסיפורים בצל קדשם של רבותינו הקדושים לבית זידיטשוב זי"ע
רבינו הקדוש רבי צבי הירש מזידיטשוב זי"ע
ורבינו הקדוש רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב זי"ע
נפשות של נפטרים שבאו לבקש "תיקון" בכה בבכי גדול שהיה נשמע מרחוק כבימי ר״ה כן גם ביוה״כ היו תפלותיו של רבינו
וכשבקש לעמוד נתקל ראשו בחודו של השלחן סוערות ,וביחוד סדר העבודה נאמרה ככלות
סיפר הגה׳׳צ ר׳ נפתלי עהרליך זצ"ל מדעליטין
שעמד סמוך למטתו ונפצע בפניו. הנפש ממש ,הדברים יצאו מפיו הקדוש
(חתן הרה״ק רבי שלמה יעקב מסטריא בן רבינו,
כחזיזים וברקים ,ראו כל הקהל את הכהן הגדול
ונינו של רבינו מהרצ״ה) ,שכשהיה בן ט׳ שנים
דחפנו הס"מ עד שנשברו עצמותיו היה בזידיטשוב אצל רבינו מהרי״א זצ״ל על יום
העובד עבודתו.
סיפר לי איש אמונים שפ״א במוצאי יוה״כ נכנסו הקדוש ,עמד אצלו ונסתכל עליו ,ואמר שלא בתפלת נעילה היתה התרוממות הרוח בין
אליו חשובי מקורביו ונדחק גם הוא ביניהם ראה אותו בוכה במשך כל היום ,אלא כשהגיע המתפללים שאין לתארה באומר ודברים ,עמד
ונכנס ,פתח רבינו ואמר :אתמול בלילה בתפילת נעילה לפיסקא ׳למען נחדל מעושק רבינו והתחטא לפני קונו ואמר "אתה נותן יד
כשחפצנו לנוח מעט בא אלינו אותו רשע... ידינו' ,בכה בבכי גדול שהיה נשמע למרחוק לפושעים" באותה התעוררות שאמר בר״ה
אמרנו לו :רשע ,מה אתה רוצה ממנו? .ובקשנו ("האט ער אויסגעבראכן אין א געוויין אז ס׳האט מלכיות זכרונות ושופרות ,ועם צאת הכוכבים
אותו בתחנונים שילך לו מאתנו ,וכשסירב ולא געהילכט״). בדיוק נגמרה התפלה ,והלכו כל הקהל שמחים
מש ממקומו ,דחפנו אותו דחיפה חזקה כזו עד ("שיח זקנים" ,חלק ד' עמ׳ רנ"ח בשם הגה״צ ר׳ מנחם וטובי לב לביתם.
שכמעט שנשברו כל עצמותיו ,בעל האור- ישראל מקאסאן ששמע מאביו הגה״צ ר׳ פנחס שלום (פאר יצחק פרק כ"ג ופרק כ"ד)
החיים היה לו ג״כ מעשה כעין זה ומספר ממנו זצ״ל)
בספרו (ראה או"ח פ׳ ויחי עה״פ אסרי לגפן
אמירת תהלים בליל יום הכיפורים
עירה) אנחנו לא נכתוב מזה כלום בספר שלנו, תפילת העבודה אצל רבה"ק
באותה שעה התחיל ר' קאפיל (זה היה מקורבו ובימים נוראים היה דרכו בקודש [רבה"ק
מהרי"א זי"ע מהרי"א מזידיטשוב זי"ע] לגמור תהלים בכל יום
של רבינו ת״ח זקן) לומר תהלים בביהמ״ד,
החסיד רבי מאטיע סופר מירושלים היה נוהג ממש ,ומראש חודש אלול עד יום הכיפורים,
ולקולו הקיצונו ותחי רוחנו ,הנני מבקש איפה
לספר כי זכה אצל רבינו הק' ביום כיפור ,והוא היה דרכו לגמור תהלים בציבור בכל יום ה'
מכם שככל ליל יוה״כ תאמרו תהלים במתון ולא
עודנו נער בן שש שנים ,ועמד על חלון אחד בשבוע" ,וכן בליל יום הכיפורים" ,כי זהו המתקת
בחפזון ...אח״כ הוסיף רבינו ואמר :היום היינו
בבית הכנסת מול העמוד שעמד שם רבינו הק' הדינים ,כמו שכתב בעטרת צבי ויחי (דף רמ"ט),
במקום שנכנס הכה״ג רק אחת בשנה ובקשנו
בתפילתו ,והביט עליו בעת תפילת העבודה, בשם רבותיו.
שם על שלשה דברים ,וכדברים האלה נגמרה
ובאמירת והכהנים והעם נזדקרו לו שערותיו (הרה"ק האמרי יוסף זי"ע בהקדמת ליקוטי תורה
השיחה ,ופטר את מקורביו לשלום.
של רבינו הק' כמדקרות מרוב פחד . והש"ס ,וכן בעשר קדושות מערכת ח' אות ט"ז)
(ברכת אהרן ,בקונטרס חסידי קמאי עמ' ז')
רבה"ק פעל בעצמו בסוכתו
למחרת יוה"כ כל הברכות נתקיים
סיפר לי הגה"ח ר' ישראל גראסמאן ז"ל ראש
ממחרת יוה״כ פטר רבינו את אורחיו בפנים סיפר [החסיד רבי מאיר ווייס מקערעצקי]
ישיבת פינסק קארלין ,ששמע מהחסיד
מאירות ובשמחה ,והתחיל לעסוק בסוכתו, שפעם אחת נסע עם אביו החסיד מו״ה ישראל
המפואר ר' מאטיע סופר ז"ל ,שעוד זכה להכיר
היתה זו אמנם מוכנה ועומדת משנה לשנה אבל דוב לזידיטשוב על יום הכיפורים ,שם היה
את הרה"ק ר' יצחק אייזיק מזידיטשוב זצ"ל,
אעפ״כ טפל בה בעצמו ,והניח את הסכך בידיו המנהג שהקפידו העומדים מסביב להרה״ק
ואמר שראה במו עיניו כשאמר רר' אייזיק'ל
הוא והעביר את כל כליו וחפציו וספריו לתוכה. רי״א לבל יגע ח״ו מישהו בבגדיו ,בעת שגומר
והכהנים והעם ,עמדו שערותיו (מרוב פחד).
(פאר יצחק פרק כ"ד) השמונה עשרה והולך ד״א לאחוריך ,והמשיך
(שיח זקנים ח"ז דף ס"ט)
לספר ר' מאיר הנ״ל :אני בהיותי אברר צעיר לא
הקפדתי ע״ז ,ואף שעמדתי אחוריו ,נגע משהו
לקדש הלבנה קודם יום הכיפורים נשמות שבאו לבקש תיקון בליל מבגדי לבגדו ,התחיל הרה״ק רי״א לזעוק בקולי
וכן נהג אדמו"ר הגה"ק מהרי"א זצוק"ל
יוה"כ קולות ע״ז ,בשמעי כך הלכתי לאחת מפינות
מזידיטשוב ומסתמא נהגו כך רבותיו הקדושים,
כשעלה רבינו לחדרו והבדיל על הכוס ,עוד טרם הבית מדרש ועמדתי כל היום בבכי׳ עבור
וכן ראיתי אצל אדמו"ח שליט"א (הרה"ק האמרי
שהביא לו המשמש לטעום ,התחיל במסכתא שגרמתי עגמ״נ להצדיק הנ״ל.
יוסף זי"ע) שהיה מגדולי תלמידיו ,שהוא מהדר
סוכה וכשבא המשמש הביא מעט אוכל כבר במוצאי יוהכ״פ נגשתי לאחד מבניו הקדושים
בכל האפשר לקדש הלבנה קודם יום הכיפורים.
עמד בדף ו׳ של המסכת ההיא ,ובשעה העשתי ושאלתי לו מה עלי לעשות מעתה[ ,ושאל
(רבי נחמן כהנא מספינקא זי"ע (חתן לתלמיד עשרה וחצי בעת שרוב חסידיו עדיין היו לרבינו ו]השיב לו שיחכה קצת ,אחר זמן קטן
המובהק של רבינו הק' מהרי"א מזידיטשוב זי"ע עסוקים במשתה ושמחה ,כבר ראו אותו דרך אמר לו :יהיה לך כל טוב ושיבה טובה כל ימיו,
הרה"ק האמרי יוסף מספינקא זי"ע) ,בספרו ארחות וסיים הזקן הזה ראה שכל הדברים נתקיימו בי,
החלון מטייל בחדרו אילך ואילך לבוש כובע
חיים (סי' תכ"ו אות י"ב)),
החול בראשו ואומר תקון חצות. עושר וכבוד ושיבה טובה - ,זקן זה היה באותו
פ״א בא רבינו ביוה״כ שחרית לבהמ״ד וראו בפניו שעה יותר מבן תשעים שנה ,ונפטר מן העולם
חבורה קטנה שנצרר הדם תחתיה ,וכששאלו בשיבה טובה.
(עיר חנוך – הגה"צ יואל טייטעלבוים אב"ד
אותו בניו לסבת הדבר ,ספר בפשטות שכששכב
קיראלהאזא ז"ל)
על מטתו לנוח בלילה ,פתאום נתמלא כל החדר
~ז~
‡ור המנה‚ים
מ˘‡ ומ˙ן במ˜ור המנה‚ בר‡˘ונים ו‡חרונים ול‡חריהם המנה‚ ‡ˆל ˙למי„י בע˘"ט ה˜' ו‡ˆל
רבו˙ינו ה˜„ו˘ים זˆ"ל
˜„ו˘˙ כ˙ר ר˜ במוסף ונעילה
מ‡מר מורחב˙ ‡ו„ו˙ מנה‚ רבו˙ינו ה˜„ו˘ים לבי˙ זי„יט˘וב זי"ע ˘נה‚ו‡„ ,ף ˘המנה‚ ב˙פוˆו˙ י˘ר‡ל ,וכך נ„פסו
בסי„ורים˘ ,בכל ˙פילו˙ יום הכיפורים ‡ומרים ס„ר 'ה˜י„ו˘‡ רבה' היינו ˜„ו˘˙ כ˙ר‡ ,מנם רבו˙ינו ה˜' לבי˙
זי„יט˘וב מי‡נו מל‡ומרו ב˘חרי˙ ומנחה ,חו ıב˙פיל˙ מוסף ונעילה ,ובסיע˙‡ „˘מי‡ ס„רנו מ‡מר לברר ולב‡ר
המנה‚ ול˘ר˘ ‡חריו מ˙חיל˙ו ע„ סופו.
המנהגים באמירת 'קדושה רבה' בתפילות יום הכיפורים
במחזורים ,וכן המנהג פשוט בכל תפוצות ד' התפילות ביום הכיפורים 'סדר קדושה רבה
מקהלות האשכנזים. הארוך' -היינו נוסח כתר -ולא כסדר כל ימות מנה‚ ה‡˘כנזים לומר ס„ר ה˜„ו˘ה
השנה -נקדישך ,-וכבר מצינו מתקופת הראשונים רבה
וכן הפיוטים שבסדר הקדושה לתפילת שחרית
ז"ל שהיה נוהגים מנהג זה ,ומובא במהרי"ל בשם
ליום הכיפורים ,לרבינו משולם ב"ר קלונימוס )א- ככל ימות השנה בעת חזרת הש"ץ השמו"ע
מהרא"ק )הל' יו"כ י"ד( ובמנהגים )מהרא"ט(
ל ברוב עצות תכן את רוח וכו'( מיוסדים לפי סדר אומרים נוסח קדושה המופיע במחזורים ,אבל
ובלבוש )סי' תר"א סעי' א'( ובכל ספרי מנהגי
הקדושה רבה )כתר( ,ולא לפי סדר נקדישך ,ומזה מנהג העולם הוא כמנהג האשכנזים השונה ביום
אשכנז )קשה לפרוט כל הספרים( ,וכן נדפס
נראה דכן היה המנהג לומר כן ,וכאשר נתבאר הכיפורים מבכל השנה ,לומר בחזרת הש"ץ של כל
אי"ה פרטיו בהמשך
המאמר.
הנ˜ו„ו˙ ˘יבו‡ר ‡י"ה בהמ˘ך המ‡מר
מנה‚ ספר„ ופס˜
מנה‚ זי„יט˘וב ומנה‚ ספר„ ˘ונה ממנה‚ ‡˘כנזים„ ,מנה‚ זי„יט˘וב וספר„ לומר ביוה"כ כ˙ר ר˜ •
הטור ו˘ו"ע ,ומנה‚
ב˙פיל˙ מוסף ונעילה ,ו‡ילו ה‡˘כנזים ‡ומרים כ˙ר ‚ם ב˘חרי˙ ומנחה.
זי„יט˘וב‡˘ ,ין
יבו‡ר ב‡ריכו˙ החילו˜ בין נוסח נ˜„י˘ך ובין נוסך כ˙ר )היינו חל˜ ˘ני כבו„ו וכו'(. •
‡ומרים ה˜„ו˘ה
טעם ה‡˘כנזים ˘‡ומרים ‚ם ב˘חרי˙ ומנחה נוסח כ˙ר. •
רבה יבו‡ר ב‡רוכו˙ „ע˙ ה‡ריז"ל ה‡יך פו˙חין ה˜„ו˘ה בכל ה˘נה בנ˜„י˘ך ובכ˙ר ,ו„ל‡ כ‡˘כנזים, •
לעומת דברי הראשונים ו˘כן נה‚ו ‡חריו העולם.
שהבאנו לעיל שהיה נוהגי
ל„ע˙ הפוס˜ים הפ˙יחה ‡ינו כחל˜ עי˜ר ה˜„ו˘ה ,ול„ע˙ ה‡ריז"ל הפ˙יחה הו‡ כחל˜ מה˜„ו˘ה •
לומר סדר 'הקדושא רבה'
ביום הכיפורים בכל ד' וˆריך ל‡ומרו.
נמצא תפילות, העולם ה‡ומרים נוסח כ˙ר ב˘חרי˙ ומנחה ביוה"כ ,פו˙חין בכ˙ר ‚"כ כ‡ריז"ל‡ ,בל לה‡ריז"ל •
במנהגי דכשמעיינים בעˆמו ‡ין פו˙חין בכ˙ר ר˜ במוסף ונעילה.
ובמחזורים הספרדים
לכן הו‡ מנה‚ זי„יט˘וב וחב"„ ועו„ לומר נוסח כ˙ר ר˜ במוסף ונעילה ,ול‡ ב˘חרי˙ ומנחה ,ו‡˙י •
שלהם לא מצינו חידוש זה,
באופן דנראה מזה דלא היו ˘פיר כיון ˘‡ין ‡ומרים הפיוטים בין ה˜„ו˘ו˙ המיוס„ים על נוסח כ˙ר.
נוהגים לומר סדר קדושה מנה‚ בני י˘˘כר לומר הפיוטים ,ולכן נה‚ בנוסח מוח„˘˙ ,פ˙ח כמו ˘פו˙חין ה‡˘כנזים בכ˙ר •
רבה בשחרית ,כי אם נעריˆך ונ˜„י˘ך וכו' ,ובזה יˆ‡ ה‡ריז"ל ˘ל‡ לפ˙וח בכ˙ר ר˜ במוסף ,והמ˘יך בס„ר נוסח כ˙ר
בתפילת מוסף ונעילה,
וכ"ה בסדר רב עמרם גאון מוכבו„ו ו‡ילך לˆ‡˙ י„י מנה‚ ה‡˘כנזים והמ˘ך ‡מיר˙ הפיוטים.
)סי' נ"ז( ובשם מר שר
~ יב ~
דהנה יבואר בהמשך דלשי' האריז"ל אין לומר קדושת כתר והיינו" -כבודו מלא עולם כו', שלום גאון ,וכ"ה בתשובת הגאונים המבוא
נוסח 'כתר' 'רק במוסף' ,וא"כ היה אפשר לפתוח ממקומו הוא יפן ברחמיו כו' ,שמע ישראל כו' ,הוא בראבי"ה )סי' תק"ל( ובאור זרוע )סי' רפ"א( ,ועוד
הקדושה בנוסח נקדישך כבכל שבת לצאת דעת אלקינו כו' ",וכמו שאנו אומרים בכל ימות השנה הרבה גאונים וראשונים.
האריז"ל ,ואח"כ להמשיך בנוסח קדושת 'כבודו' בתפילת המוספין בכל 'שבת ומועד' ,והיינו דאינו
וכן נפסק בטור ובדברי המחבר בשו"ע )סי'
לצאת החידוש של האשכנזים לומר נוסח כבודו נכלל בסדר אמירת 'קדושא רבה' חלק הפתיחה
תרכ"ג(" ,דבנעילה אומרים כתר כמו במוסף",
בשחרית ומנחה דיוה"כ) ,ואף שאין נוסח כזה של הקדושה אם בנוסח 'כתר' או 'נקדישך' רק
משא"כ בשחרית ומנחה שאומרים 'נקדישך'
להתחיל ב'נקדישך' ולסיים ב'כבודו' וכו' ,מ"מ יש חלק השני ,ועיקר חידוש של האשכנזים לומר סדר
כבכל שבת ויו"ט.
נוסך דומה לזה של אשכנזים ואי"ה יבואר קידושא רבה היינו כנ"ל מ'כבודו' ואילך.
באריכות להלן ,ועי' לקמן דכעי"ז הוא היה מנהגו וכן מנהגינו לבית זידיטשוב ,כדיבואר באריכות
ומזה נמצא דמה שחידשו האשכנזים לומר נוסח
של הרה"ק בעל בני יששכר זי"ע ,או יש להתחיל להלן הטעם בזה.
כתר בשאר תפילות יום הכיפורים הוא רק החלק
עם הסילוק של הפיוטים ,וג"כ יבואר לקמן
שני של כתר ,וע"כ כשאנו דנים על מנהגינו לבית
באריכות(.
זידיטשוב שלא לומר נוסח כתר ,יש לבאר במיוחד
מהו 'ס„ר ה˜„ו˘ה רבה'
ובהמשך המאמר נבין אי"ה כל הדברים על אופניו, למה לא אמרו חלק השני של כתר מ'כבודו' ואילך, וקודם כל צריכין להדגיש דמה שמצינו בספרי
ולכן יש לדון כל אחד במיוחד ,ומקודם נדון על ובמיוחד לבאר למה לא פתחו חלק הראשון של הראשונים ובלשוניהם )וכאשר נביא להלן אי"ה
חלק השני מ'כבודו' ואילך ,וכדלהלן. כתר. דבריהם כאן( ,שמכנים סדר אמירת כתר בשם
"סדר הקדושה רבה" ,היינו רק החלק השני של
החילוקים בין סדר הקדושה בתפילת שחרית ,לסדר הקדושה רבה
בתפילת המוספין ,בכל שבתות ויו"ט
דלמא מעייני בעובדיה ודחפו ליה מידחי) ,אי הכי והנה כדי לבאר ענין מנהג האשכנזים לומר קדושה
ב„ברי ה˙וס' מבו‡ר „ל„ע˙ י"‡
דצבור נמי ,דצבור נפישא זכותיה ,אי הכי דיחיד רבה בכל ד' תפילות היום ביוה"כ ,מן הצורך
‡מרינן ממ˜ומו הו‡ יפן כיון ˘‡נו דצפרא נמי לא ,כיון דאיכא צבורא דקא מצלו לא להקדים ולבאר החילוק בין 'סדר הקדושה' של
מב˜˘ים רחמים ב‡ו˙ו ˘עה קא מדחי (,והא אמרת שלש ראשונות הקב"ה תפילת שחרית בכל שבת ויו"ט ,לבין 'סדר
והנה התוס' שם )ג' ע"ב ,ד"ה שניות יושב ודן(, יושב ועוסק בתורה". הקדושה רבה' שאומרים בתפילת המוספין בכל
כתב על דברי הגמ' אלו ,בזה"ל" ,שניות יושב ודן, שבת ויו"ט.
היינו הגמ' מקשה דכיון דרק בשלש שעות שניות
יש אומרים כי לכך תקנו בקדושת מוסף לומר הקב"ה דן העולם ,א"כ למה אין להתפלל בשלש וכדי לשרש אחריה נקדים בדברי הגמ' מסכת
'ממקומו הוא יפן' כי סתם מוסף בשניות בא ,ואז ראשונות ביחידות ,שהקב"ה עוסק אז בתורה, עבודה זרה )דף ג' ע"ב( ששנינו שם" ,והא אמר רב
הוא יושב ודן ,ואנו מתפללין שיפנה מכסא דין ואינו דן אם ראוי מעשיו או לא. יהודה אמר רב שתים עשרה שעות הוי היום ,שלש
לשבת בכסא רחמים ,ואין נראה דלמאי דמסקינן הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה ,שניות
בסמוך לקמן )ד' ע"ב( ראשונה יושב ודן ,לא יתכן, והגמרא מתרץ שני תירוצים א'" -איפוך" ,ב'-
יושב ודן את כל העולם כולו ,כיון שרואה שנתחייב
אלא ודאי מטבע של תפלה כך הוא" ,ע"כ א. "ואיבעית אימא לעולם לא תיפוך ,תורה דכתיב
עולם כליה ,עומד מכסא הדין ויושב על כסא
בה אמת ,דכתיב אמת קנה ואל תמכור ,אין הקב"ה
היינו דכיון דלחד לישנא תי' הגמ' דיש להפך דברי רחמים ,שלישיות יושב וזן את כל העולם כולו
עושה לפנים משורת הדין ,דין דלא כתיב ביה
הגמרא דג' שעות ראשונות הקב"ה דן ויושב מקרני ראמים עד ביצי כנים ,רביעיות יושב
אמת ,הקב"ה עושה לפנים משורת הדין" ,מבואר
מכסא דין לרחמים ,נמצא דבשניה עוסק בתורה, ומשחק עם לויתן שנאמר לויתן זה יצרת לשחק
בגמרא שני תריצים א .דצריכין לומר להיפך דבג'
א"כ אין לומר טעם הנ"ל באמירת ממקומו הוא יפן בו" וכו' ,מבואר בדברי הגמרא דבשלש שעות
שעות ראשונות דן את העולם ,ולכן אין להתפלל
ברחמים וכו' ,ונמצא דמבואר דלאידך לישנא ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה ,ובשלש
ביחיד ,ובג' שניות עוסק בתורה ,ב .דבג' שעות
שאין להפך אלא דבשלש שעות ראשונות הקב"ה שעות שניות דן את העולם.
ראשונות כשהקב"ה עוסק בתורה אינו מתנהג
דן העולם ובשניה עוסק בתורה ,אכן יש לומר בלפנים משורת הדין ,כי כתיב בתורה 'אמת' ,ולכן אמנם בהמשך דברי הגמ' דף ד' ע"א ,פריך בגמרא
סיבה מיוחדת למה קבעו דווקא לומר הנוסח אין להתפלל ביחידות ,משא"כ בג' שעות שניות על זה -ד"אמר רב יוסף לא ליצלי איניש צלותא
ממקומו הוא יפן ברחמים בקדושה של תפילת הקב"ה מתנהג בלפנים משורת הדין. דמוספי ,בתלת שעי קמייתא דיומא ביומא קמא
המוספין ,כי בשעה שמתפללים תפילת מוסף דריש שתא ביחיד ,דלמא כיון דמפקיד דינא,
של תפלה כך הוא ,וה"פ מן המקום אשר הוא שוכן שם יפנה אלינו לרחם עלינו ,ותדע
דלקמן בשמעתין חד לישנא איפוך דג' שעות ראשונות עוסק בדין שניות עוסק בתורה, א במש"כ התוס' דמסקינן וכו' ,ראה בהגהות היעב"ץ דהק' ע"ז דהא מסיק התם דלא
עכ"ל. תיפוך ,וכן העיר המג"א סי' תקפב ס"ק ח' ,דאנן קיי"ל כשינוי' בתרא דלא תיפוך ,וראה
ולדבריו לא קשה הערת היעב"ץ והמג"א ,דלא כתב כי אם ללישנא קמא ,וכתב אף על לישנא במחצית השקל שם.
בתרא ,ובאמת שדעתו לא ניחא מהאי סברא גם ללישנא בתרא דלא איפוך ,ולדעתו כל
והנה ראה בתוס' רבינו אלחנן שם שכתב כדברי תוס' בנוסח אחר וז"ל ,שניות יושב ודן
המדובר היינו לגבי מטבע של תפלה ,שסבירה ליה דמטבעתו אינו משמע שיעמוד מכסא דין
לכסא רחמים. וכו' י"א שלכן תיקנו בתפלת מוסף בקדושה ממקומו הוא יפן ברחמים ,כלומר יפנה
מכסא דין לכסא רחמים ,דתפלת מוסף רגילה להיות בג' שניות ,ואין נראה אלא מטבע
~ יג ~
כמו שאחדל כל דבור ודבור שיוצא מפי' הק' נברא הרי מבואר ההבדל בין הקדושה של שחרית הקב"ה יושב ודן את העולם ע"כ מבקשים אז
בו מלאך מהם שואלים איה מקום כבודו שניתן לו לקדושה של מוסף ,דבשחרית תקנו לומר רחמים.
שבח לפי אותו מקום כבודו ,והם עוניו ברוך כבוד ממקומך כיון דעדיין אנו יודעים מקומו ,משא"כ
נמצא דמצינו טעם לשנות מטבע הנוסח של
ה' ממקומו ,מיד כשפרשנו ממנו לא ידענו היאך במוסף דתקנו לומר ממקומו ,כיון דבתפילת
קדושה דמוסף מקדושה דשחרית ללישנא בתרא
כבודו" [,ומה שאומרים ממקומך בקדושה המוספין כבר איננו יודעים איה מקום כבודו ,ולא
דגמרא ,ולכן יש לומר בסדר קדושה הארוך
ראשונה אבל בקדושה שניה ממקומו ,לפי שייך לומר אז ממקומך ,כי אם ממקומו דהיינו
'ממקומו הוא יפן וכו' ',כי באותו שעה במיוחד
כשישראל אומרים שירות הרבה הכסא מתרומם מאותו מקום בלתי ידוע לנו שבו מקום כבודו
מבקשין רחמים ,כי הקב"ה יושב ודן את העולם.
ומתנשא ,ואין יודעין מקומו זהו ממקומו ,לכך כל נמצא כעת ,משם יפן ברחמיו לנו.
קדושות יום הכפורים אומר ממקומו" ,עכה"ל שם.
בי‡ור למה ב˙פיל˙ ˘חרי˙ ‡נו יו„עין עו„ בי‡ור במחזור ויטרי בהב„ל נוסח
ובדבריו שפיר נתבאר ההבדל בין תפילת שחרית ˜„ו˘ה ב˘חרי˙ 'ממ˜ומך' מבמוסף
לתפילת מוסף ,דבשחרית עדיין לא הרבו בתפילה מ˜ומו ,מ˘‡"כ ב˙פיל˙ מוסף „‡ין
יו„עין„ ,ב˙פיל˙ הרבה מ˙רומם הכס‡ 'ממ˜ומו'„ ,במוסף ‡ין יו„עין מ˜ומו.
ובשירות וקדושות ,ולפיכך שפיר מצי למימר
ממקומך ,דעדיין אנו יודעים מקום כבודו ,אבל ע„ ˘‡ין יו„עין מ˜ומו ביאור נוסף בענין ההבדל של קדושה של שחרית
בתפילת המוספין אחר שכבר הרבו בתפילה וקדושה רבה בתפילת המוספין ,הובא במחזור
בביאור הדבר למה בתפילת שחרית עדיין יודעים ויטרי.
ובשירות וקדושות וגורמים להכסא שיתנשא
מקומו ,משא"כ במוסף שאיננו יודעים מקומו,
ויתרומם ,כבר אין אנו יודעים איה מקום כבודו,
כתב רבינו אלעזר בעל הרוקח זי"ע ,בפירושי וזה"ל שם ,פי' ר"ת ,דלכך אנו אומרים ביוצר
ולזה אומרים ממקומו דהיינו מאותו מקום בלתי
התפילות להרוקח וז"ל" ,ומתחיל בכבודו לפי ממקומך ,ובקדושת מוסף ממקומו ,משום
ידוע ששם מקום כבודו ולא מצי למימר ממקומך,
כשישראל אומרים שירות וקדושות הרבה ,הכבוד דבמוסף אין אנו יודעין מקומו ,אבל ביוצר אנו
ומהאי טעמא אומרים גם בקדושה רבה בתפילת
מתעלה דכתיב כבוד מלכותך יאמרו ,ולעיל יודעין ,וזהו שאומרים במוסף 'משרתיו שואלים זה
המוספין 'משרתיו שואלים זה לזה איה מקום
וחסידיך יברכוך ,לכך במוסף שבת ובכל קדושות לזה איה מקום כבודו' ,והכי אמרי' בפ"ק דע"ז שם,
כבודו' ,דמאחר שהכסא התרומם גם משרתיו
יום הכפורים מתחילים כבודו ,ועל כן שואלים איה איפוך דג' שעות ראשונות יושב ודן כו' ,ועומד
מלאכי השרת אינם יודעים מקומו ושפיר שואלים
מקום כבודו ,מיד החיות לעומתם ברוך יאמרו", מכסא דין ויושב על כסא רחמים ,א"כ ביוצר אנו
איה מקום כבודו ,ונמצא דשפיר מובן ההבדל בין
]אם ישאל מיכאל לגבריאל איה מקום כבודו ,הוא יודעים מקום שהוא יושב ,אבל במוסף אין יודעים
מטבע הנוסח של קדושה שאומרים בתפילת
יענה לו איני יודע כמוך ומה אתה שואל ממני, כלל איזה מקום הוא יושב ,כדאי' פ"ב דחגיגה ברוך
שחרית בשבת ויו"ט ,בין הנוסח קדושה רבה
דכתי' ברוך כבוד ה' ממקומו ,א"כ ממי שואלין, כבוד י"י ממקומו ,מכלל דליכא דידע ליה ,ע"כ.
שאומרים בתפילת המוספין.
אלא שואלים ממלאכים שנבראים מדברו של הק',
טעם האשכנזים לומר קדושה רבה בכל תפלות יו"כ
כה אמר רם ונשא את דכא ושפל רוח בעת רצון על ביאור דבריו משום דכיון דביום הכיפורים כבר
כסא רחמים ,הנה ה' 'יוצא ממקומו' ,בגימ' מרבים בתפילה ובשירות וקדושות בתפילת
טעם לפי הנ"ל למה ‡מרינן ˜„ו˘ה רבה
'מרחמים' ,שם של ד' אותיות בא"ת ב"ש 'מצפ"ץ' שחרית ,נמצא שהכסא מתרומם ומתעלה עוד בכל „' ה˙פילו˙ ביום הכיפורים
בגימטריא 'ברחמי"ם' ,לכך אמרי' ממקומו הוא יפן בתפילת השחר ,וה"ה במשך שאר תפילות היום, ˘מ˙רומם הכס‡
ברחמים ,ויחון על עם המיחדים שמו ,לכך אומרים ובקדושה של שחרית כבר אינו ידוע איה מקום
הנה בדברי הרוקח הנ"ל בפי' התפילה ,נתבאר גם
ביום הכפורים בכל קדושות שמע ישראל ה' כבודו ,מש"ה כבר מקדימים לומר משרתיו
טעמא למנהג האשכנזים שאומרים קדושה רבה
אלקינו ה' אחד ,וכן בנעילה בסוף התפלה אומר שואלים זה לזה איה מקום כבודו בתפילת השחר,
בכל ד' תפילות יום הכיפורים ,ומתחילין באמירת
בקול רם שמע ישראל ,ואחר כך זכור ברית ובעי למימר ממקומו כבר בשחרית ,ככל המוספין
'כבודו' וכו' ,לפי כשישראל אומרים שירות
אברהם ,עכ"ל. של שבת ויו"ט ,ולא מצי כלל למימר ממקומך ביום
וקדושות הרבה הכבוד מתעלה ,דכתיב כבוד
הכיפורים.
ובדבריו נתבאר טעמא להא דנוהגים לומר קדושה מלכותך יאמרו ,ולעיל וחסידיך יברכוך ,לכך
רבה בכל התפילות ביום הכיפורים ,בכדי לומר במוסף שבת "ובכל קדושות יום הכפורים"
בספר רו˜ח ה‚„ול מבו‡ר טעם ‡חר
ממקומו הוא יפן ברחמים ,וע"פ דרשת חז"ל מתחילים כבודו .....ומה שאומרים ממקומך
בירושלמי )במס' תענית פרק ב' הל' א'( שהקב"ה „ב˙יבו˙ ה˙פילו˙ מרומזין ˙יבו˙ בקדושה ראשונה אבל בקדושה שניה ממקומו,
ב
'יוצא לו' ממדת הדין למדת רחמים על ישראל רחמים לפי כשישראל אומרים שירות הרבה הכסא
ותיבות 'יוצ"א ממקומ"ו' בגימטריא מרחמי"ם, מתרומם ומתנשא ,ואין יודעין מקומו זהו ממקומו,
ובספר הרוקח הגדול )הל' יום הכיפורים ,סי' רט"ו,
ושם הוי"ה בא"ת ב"ש שהוא מצפ"ץ בגימטריא "לכך כל קדושות יום הכפורים אומר ממקומו",
בד"ה בספרי( כתב ביאור הענין באופן שונה ,וז"ל:
ברחמי"ם. עכ"ל.
ויגבה ה' צבאות במשפט ,אבל כשישראל עושין
תשובה ומתחננים ביום הכיפורים ,אז למטה קצת
הכוונה אי להפסוק בישעי' ,אי להפסוק במיכה ,אמנם בילקוט שמעוני מובא הדרשה ב פסוק הוא בישעיה )כו כא( ובמיכה )א ג( ,ודרשינן בירושלמי מס' תענית )פרק ב'
במיכה רמז תקנא. א'( תני בשם רבי מאיר כי הנה ה' יצא ממקומו ,יוצא לו ממדה למדה ,יוצא לו ממדת
הדין למדת רחמים על ישראל ,ע"כ ,בדברי הירושלמי לא נתברר לאיזה פסוק
~ יד ~
וכן השם של ארבע שהוא שם של רחמים בא"ת שיפנה מכסא דין לישב בכסא רחמים ,כן הוא בי‡ור נוסף כ„ברי ה˙וס' הנ"ל„ ,ב˘עה
ב"ש בגימטריא ברחמים ע"פ מספר גדול ,ומהאי בתוס' פ"ק דעבודה זרה ג' ע"ב ד"ה שניות ,ולכן ˘ה˜ב"ה יו˘ב ו„ן העולם ‡ומרים
טעמא ביום הכיפורים שהקב"ה דן את העולם כולו ביו"כ שהוא דן את כל העולם כולו אומר בכל
ממ˜ומו וכו' ,ולכן ביו"כ ˘„ן העולם
אומרים קדושה רבה בכל ד' תפילות היום ,בכדי הארבע תפלות ממקומו הוא יפן.
לומר ממקומו הוא יפן ברחמים. ‡ומרים ממ˜ומו
מקום הוא שם של ארבע ג"כ עולה קפ"ו במספר
גדול ,כיצד עשרה פעמים עשרה ,חמשה פעמים ביאור נוסף מצינו בהגהות מנהגים לספר המנהגים
וכן הו‡ ב„ברי הלבו˘ )למהר"ר אייזיק טירנא ז"ל ,אות קס"א( על דברי
חמשה וכו' ,וזהו יפן ברחמים כלומר השם של
וכ"ה בדברי הלבוש סי' כת"ר וז"ל ,ואומר קדושה ארבע ,הוא בא"ת ב"ש מצפ"ץ ,והוא בגימטריא המנהגים בתפילת שחרית ליו"כ ,קדושה כבודו
כבודו מלא עולם וכו' ,עם אדיר אדירנו ,וכן בכל ברחמים ,ולכך ה' הוא מדת הרחמים ,וזהו שאנו וכו' עם אדיר אדירנו וכו' ,וכן בכל ד' תפילות ,וז"ל
הד' תפלות דיום כיפור ,וטעמא משום שיש בנוסח אומרים ממקומו הוא יפן ברחמים ,פירוש ה' שהוא לפי שבו יש ממקומו ,הוא יפן ,ששייך לומר ביו"כ,
זה ממקומו הוא יפן ברחמים ,וזהו שייך ליום זה מקום הוא יפן באלפ"א בית"א מהופך לרחמים ,עד לפי שבו ביום מרבים בתפלות ותשבחות ,ואז כסא
שהוא יום הדין ,וצריכים אנו להתפלל שיפן עלינו כאן ,וכן מעולם גימטריא קפ"ו וזהו שמך מעולם, הכבוד עולה וגבה ,ואין שייך לומר ממקומך ,ומזה
ממקומו לרחם עלינו ויחון עמו ישראל במתנת וכן וה' אלקים חיים בגימטריא קפ"ו ,וזהו ברוך הטעם אומר בכל שבת ממקומו למוסף ,שכבר
חנם המיחדים שמו ,וכו' ,עכ"ל. כבוד ה' ממקומו ,עכ"ל. הרבו בשירות ותשבחות.
הרי שפיר נתבאר טעם המנהג לומר קדושה רבה ובדבריו נתבאר עוד ביאור בדבר ,והוא ע"פ דברי ויש אומרים בשחרית אומר ממקומך לפי שאז
בכל ד' התפילות ביום הכיפורים ,בכדי לומר היש אומרים הנ"ל בדברי התוס' במס' ע"ז ,כי לכך עדיין הם שלוש שעות הראשונות שיושב הקדוש
ממקומו הוא יפן ברחמים בכל התפילות ומחמת תקנו בקדושת מוסף לומר ממקומו הוא יפן כי ברוך הוא על כסא כבודו וזן את כל העולם כולו
כמה נימוקים שונים. סתם מוסף בשניות בא ,ואז הוא יושב ודן ואנו מקרני ראמים ועד ביצי כנים ,ושייך לומר לשון
מתפללים שיפנה מכסא דין לישב על כסא רחמים, נוכח ,אבל במוסף כבר עמד מכסאו ויושב על כסא
דין ודן ,כי סתם מוסף בשניות ,ואנו מתפללין
פתיחה הקדושה רבה באמירת 'כתר' כל השנה
הארוך כמו בשבת ויו"ט ,וכמבואר בשער הכוונות כו' ,וכן במוסף לא יאמר נעריצך ונקדישך כמנהג מנה‚ פ˙יחה ה˜„ו˘ה רבה בכל ה˘נה
)ענין דרושי ר"ח ,וראה שם בהמשך דבריו ענין בני אשכנז ,כ"א כתר יתנו כו' כמנהג בני ספרד.
ההבדל בזה בין שבת ליו"ט ,וענין אמירת פתיחת עד כאן דברנו המקור והטעם מנהג העולם ומנהג
וכמו כן נהגו תלמידי בעש"ט זי"ע שמתפללין האשכנזים לומר ביום הכיפורים בקדושה בכל ד'
כתר רק בתפילת המוספין ביו"ט ,ולא בתפילת
בנוסח בני ספרד וכדעת האריז"ל. תפלות סדר הקדושה רבה כמו מוסף של כל
מנחה דלא שייך לאומרו אז(.
השנה ,וכאמור על הלום ביארנו רק חלק השני של
וז"ל ובזה תבין טעם למה אומרים כתר יתנו לך כו' בנוסף לזה מˆינו כונו˙ מיוח„˙ ל„ע˙ קדושת כתר מ'כבודו' ואילך ,ומעתה יש לברר אם
במוסף ר"ח כמו בשבת ,אבל יש שינוי בו כי אין ה‡ריז"ל לומר ‡ז כ˙ר וכו' לשיטתם פתחינן באמירת הקדושה באמירת
אומרים בר"ח ממקומו הוא יפן ברחמיו לעמו כו' "כתר" או פתחינן ככל שחרית ב"נקדישך" ,ובזה
וכבודו מלא עולם כו' כמו בשבת ויו"ט ,וטעם ובנוסף לזה מצינו בדעת האריז"ל בנוסח פתיחת יש לחקור ולברר במיוחד כי יש דעות שונות בזה,
הדבר הוא לפי שהכתר הנאמר בשבת הוא לפי קדושה רבה בתפילת המוסף ,שיש לומר את וכדלהלן.
שעלו זו"ן עד הכתר דאו"א ממש ,ולכן אנו אומרים הנוסח 'כתר יתנו לך' ע"פ ענין כוונה מיוחדת ,ע"פ
אז איה מקום כבודו גם אנו אומרים ממקומו הוא סדר עליית העולמות עד בחינת כתר ,וכמבואר ‡מיר˙ 'כ˙ר' ב˜„ו˘ה רבה ל„ע˙
יפן כי אנו מתפללים כי אע"פ שעלו זו"ן עד המקום בשער הכוונות )ענין תפילת מוסף של שבת י"ח(
ה‡ריז"ל
ההוא העליון ,אל ישכחנו וממקומו זה הוא יפן וז"ל והנה עליית ז"א בכתר דאבא ,נרמז בקדושת
ברחמיו כו' ,וכמש"ל במוסף שבת ביאור אי"ה חזרת מוסף שהיא כתר יתנו לך ה' אלהינו כו', וקודם לזה יש להביא במנהג פתיחת קדושת
מקום כבודו ,וביאור כתר יתנו לך ,וביאור ממקומו וכמ"ש בס"ה ,ופירושו לך ה' אלהינו ,שהוא ז"א נקדישך בשחרית וקדושת כתר במוסף של כל
הוא יפן ,אבל עתה הכתר שאומרי' בר"ח הוא ענין אלהי התחתו' ,יתנו לך או"א הנק' מלאכים המוני השנה ,דמנהגינו בזה הוא כדעת האריז"ל שצריך
עליית הנקבה בכתר של ז"א בלבד ,ולכן לא שייך מעלה ,בחי' כתר שלהם ,וסרסהו ודורשיהו לך ה' לפתוח הקדושה נוסח הקדושה בשחרית 'נקדישך
לומר איה מקום כו' ,כי אי"ה הוא באו"א ,ודעת אלהינו יתנו מלאכי המוני מעלה כתר ,וכבר ונעריצך' כנוסחת הספרדים ,ולא 'נקדש את שמך'
עליון גם הם סוד ג"ר של אוא ,עכ"ל. נתבאר בס' התיקונים כי או"א נק' מלאכים של כנוסחת האשכנזים ,וכן בתפילת המוספין צ"ל
א"א כתר דאצילות ,ונלע"ד ששמעתי ממוז"ל 'כתר יתנו לך' ולא 'נעריצך ונקדישך'.
המורם מדבריו שאמירת נוסחת 'כתר יתנו לך' שבמלת כתר יכוין אל הויה דמילוי ס"ג ,עכ"ל.
בתפילת המוספין יסודו ע"פ ענין מיוחדת השייך וכ"כ בשער הכוונות )ענין נוסח התפילה( וז"ל,
אך ורק לאמירת הקדושה בתפילות המוספין. וכזה מצינו לענין נוסח פתיחת הקדושה בתפילת בחזרה יאמר נקדישך ונעריצך כמנהג בני ספרד,
המוספין בראש חודש ,לומר גם אז הנוסח 'כתר לא כמנהג בני אשכנז שאומרים נקדש את שמך
יתנו לך' ,אבל אין אומרים אז 'סדר קדושה רבה'
~ טו ~
מהו הקדושה להלכה ודעת האריז"ל בזה
המורם מדבריו שלדעת האריז"ל דין פתיחת
ע"פ הלכה עי˜ר ˜„ו˘ה הו‡ ˜„ו˘ ‡ם פ˙יח˙ ה˜„ו˘ה הו‡ חל˜
הקדושה כדין חלק מעיקר הקדושה ,וגם הקהל מה˜„ו˘ה
צריך לומר את הפתיחה יחד עם הש"ץ. וברוך ו˘פיר מ˙חילין מ˜„ו˘ וכו'
ולשיטתם שפיר נהגו כן ,כי בדברי הפוסקים בסי' וקודם שנבאר המנהג באמירת קדושה רבה בד'
מנה‚ ה‡ריז"ל נ˙פ˘ט בכל העולם ו‚ם קכ"ה ובעוד מקומות ,מצינו מחלוקת גדול איזה תפלות של יום הכיפורים ,יש להקדים עוד הקדמה
ה‡˘כנזים הפ˙יחה הו‡ כחל˜ ˘ל חלקים של ה'קדושה' נקראים בשם 'דבר בענין פתיחת הקדושה ,אם הוא כחלק הקדושה,
שבקדושה' להצריך עשרה שומעים בכדי ונוגע לענין עשרה שומעים ועוד וכדלהלן.
ה˜„ו˘ה
לאומרם ,ולענין זה שבקטעים אלו כל הקהל
והנה אף שדעת הפוסקים שאין הציבור אומר משתתף באמירתם. פיוט הסילו˜ ˘ביוˆרו˙ ˘‡ין ‡ומרים
פתיחת הקדושה כי אם הש"ץ כאשר האריכנו ‡ח"כ נ˜„י˘ך וכ˙ר
לעיל ,אם כל זאת ברוב ימים ושנים נתפשט המנהג היוצא להלכה מתמצית דבריהם הוא ,שעיקר ענין
ברוב תפוצות ישראל לנהוג בזה כדעת האריז"ל הקדושה הוא "קדוש" ,ו"ברוך" אבל פתיחת ונתחיל הענין בהקדמה קצרה ,דהנה כשאנו
שגם הקהל אומר את פתיחת הקדושה ,וכן הביא הקדושה דהיינו "נקדישך" או "נקדש" ובקדושה מעיינים בדרך הפיוטים שקודם התחלת קדושה,
הגרע"א בחי' לשו"ע שם בשם בעל נזירות שמשון, רבה "כתר" ו"ונעריצך' ,אינו חלק מהקדושה נמצא שדרכם של מיסדי הפייטים היו ,דסדר
שיש לנהוג בזה כדעת האריז"ל ,וז"ל אין הצבור, לדעת רוב הפוסקים ,ואין הקהל משתתף הפיוט של סוף היוצר שהיה לפני הקדושה ,יסדו
אבל בכתבי האר"י כ' דיש לומר כל הקדושה עם באמירתו ,וכן נפסק להלכה בשו"ע סי' קכ"ה סעי' פיוט מיוחד המכונה בשם 'סילוק' ,שתפקידו הוא
הש"ץ מלה במלה ,עכ"ל ,ואיליו תשמעון. א' "אין הצבור אומרים עם ש"ץ נקדישך אלא לקשר את היוצר לסדר הקדושה ,ויונח להמתפלל
שותקין ומכוונין למה שש"צ אומר עד שמגיע להתחיל הקדושה אחר אמירת היוצר ,שהיוצר הם
וכן העיד על המנהג בביאור הלכה שם" ,ובזמנינו לקדושה ואז עונים הציבור קדוש" ,ע"כ הלשון תמיד מדבר בענין היום וכדומה ,ופיוט ה'סילוק'
שנהגו העולם לאמר נקדש הוא ע"פ כתבי האר"י שם. מתחיל תמיד עם הקטע "ובכן לך תעלה קדושה
שהביא המ"א ,או שסוברין כהט"ז בסק"א" ,עכ"ל. וכו'" ג ,ובדרך כלל הוא פיוט ארוך בלי סימן
וכבר מצינו שנתפשט המנהג בזה לנהוג כדעת „ע˙ ה‡ריז"ל „פ˙יח˙ ה˜„ו˘ה הו‡ כלשהו בראשי הטורים וכדומה ,כי אם קטעים
האריז"ל גם במקהלות האשכנזים מתפללי נוסח כחל˜ מה˜„ו˘ה והˆיבור ˆריך ל‡ומרו קטעים בדרך חרוזים ,שתוכן אמירתו הוא מענין
אשכנז ,והיות שלא קבלו את דעת האריז"ל שצ"ל היוצר המדובר מקודם לזה) ,המיוסד על ענין
אמנם נגד דעת הפוסקים שאין פתיחת הקדושה המאורע או ענין הקריאה( ,כשבסוף ה'סילוק'
נוסח פתיחת הקדושה היינו 'נקדישך ונעריצך' חלק מעיקר הקדושה ,ואין הקהל אומרו כי אם
כנוסחת הספרדים ,ולא נקדש את שמך כנוסחת מסיים תמיד מענין שירת המלאכים וענין שילוש
הש"ץ ,הרי לדעת מרן האריז"ל פתיחת הקדושה הקדושה.
האשכנזים ,מ"מ בהא שפיר נקטו עיקר כדעת שפיר נחשב כחלק מעיקר הקדושה ,וגם הקהל
האריז"ל שפתיחת הקדושה הוא חלק מעיקר צריך לאומרו ,וכמבואר בשער הכוונות )דרושי שורות אחרונות אלו מענין שירת המלאכים וכדו'
הקדושה וגם הקהל צריך לאומרו עם הש"ץ. חזרת העמידה דרוש ג' י"ג( וז"ל "גם צריך שתאמר בסיומו של ה'סילוק' ,נעשה כאמור כדי
וכן מבואר המנהג בזה בשערי תשובה שם סק"א, עם הש"ץ כל סדר הקדושה מלה במלה מן שהמתפלל ישרו בעיניו הקדושה ,היינו כדי
שגם האשכנזים יש לנהוג בזה כדעת האריז"ל נקדישך ונעריצך ,עד סיום כל הקדושה כולה, להתחיל תיכף אחר אמירתו "קדוש קדוש קדוש
וע"פ נוסח אשכנז ,וז"ל ,ועיין בס' הכוונת כשיגיע ואמנם ב' תיבות של נקדישך ונעריצך צריך ה"צ מלא כל הארץ כבודו" ,ללא תיבות נוספים,
הש"ץ לנקדישך צריך לחזור ולפסוע ג' פסיעות שתאמר אותם בקול רם ,ושאר התיבות עד עניית ושוב אין צריכין לנוסחת פתיחת הקדושה הקבוע
לפניו במקום שהיה עומד בתפלת הלחש ,ויסתום קק"ק תאמר אותם בלחש עם הש"ץ ,ואח"כ דהיינו פתיחת "נקדישך" "נקדש" "כתר"
עיניו בכוונה גמורה כו' ,וב' תיבות אלו 'נקדישך כשתענה קק"ק וכו' ,יהיו בקול רם ובעינים סגורות, "נעריצך" וכדו'.
ונעריצך' הוא מנהג ספרדים לומר כן בכל תפלת ובדילוג כלפי מעלה כמשית' ,עכ"ל הק'.
וזאת לפנים בישראל בשבתות ומועדות שהיו
שחרית ,ולהאשכנזים נראה שי"ל תיבת נקדש את וכ"כ מהרש"ו ז"ל )בחמדת ישראל מהדו' אומרים היוצרות וגם אמרו הפיוט שבסוף הסילוק,
שמך בעולם בקול רם וגם קדוש קדוש קדוש, מונקאטש ,תרס"א דף ע - :וכעי"ז בפרע"ח שער לא אמרו נוסחת פתיחת הקדושה הקבוע,
והשאר יאמר תיבה בתיבה עם הש"ץ ,עיי"ש. חזרת העמידה פ"ב( וז"ל והיה אומר נקדישך כנקדישך או כתר ,ואחר סיום הסילוק הש"ץ
ונעריצך בקול רם ,וגם קדוש קדוש קדוש בקול ממשיך "ככתוב על יד נביאך כו' ,וקרא זה אל זה
מנה‚ לפי הנ"ל בכל ימו˙ ה˘נה רם ,והשאר היה אומר תיבה ותיבה עם הש"ץ, ואמר" ,וממשיכים תיכף בקול "קדוש קדוש קדוש
כ˘‡ומרים הסילו˜ ‡ם פו˙חין ה˜„ו˘ה ועוצם עיניו ודולג ג' דלוגים ,וטעם ב' תיבות וכו"' וכל סדר הקדושה הלאה.
והנה היות דנקטינן כדעת האריז"ל הנ"ל לענין נקדישך ונעריצך כתוב בתוס' דמס' פאה ,עכ"ל.
פתיחת הקדושה דדינו כחלק מעיקר הקדושה,
ג
בסיום קטע זו יש שינוי בין כל ימות השנה ור"ה ויו"כ ,דבכל ימות השנה אומרים הנוסח
ובכן לך תעלה קדושה כי אתה קדוש ישראל ומושיע ,ובר"ה ובכן לך תעלה קדושה כי
אתה אלקינו מלך ,וביו"כ ובכן לך תעלה קדושה כי אתה אלקינו מלך מוחל וסולח.
~ טז ~
האחרונים כדעת האריז"ל שגם הקהל אומר וכן המנהג פשוט בכל מקהלות החסידים וכמקובל ולא יתכן להשמיטו או אפי' להחליפו בנוסח אחר,
פתיחת הקדושה וכנ"ל ,אמנם ביום שאומרים בידינו מרבותינו הק' תלמידי מרנא הבעש"ט הק' נהגו בזה שגם כשאומרים הסילוק ,אומרים הקהל
היוצרות השאירו המנהג הישן על כנו בזה ,שפיוט זיע"א ,שגם פשוטי עם יתפללו בנוסח האריז"ל. והש"ץ נוסח פתיחת הקדושה הקבוע נקדישך או
הסילוק משמש במקום פתיחת הקדושה ,ואחר כתר כבכל שבת ומועד ללא שינוי.
איברא דלמנהג מקהלות האשכנזים בזה ,שלמרות
הסילוק הש"ץ ממשיך ככתוב על יד נביאך וקרא
שבכל ימות השנה נתקבל המנהג בדורות
זה אל זה ואמר ,קק"ק וכו' וכל סדר הקדושה.
במה פותחין הקדושה בשחרית יום כיפור
ל„ע˙ ה‡ריז"ל ‡ין לומר כ˙ר ר˜ מעתה נמצא שלפי מנהג האשכנזים כלל אין ל„ע˙ ה‡ריז"ל „פ˙יח˙ ה˜„ו˘ה הו‡
אומרים פתיחת הקדושה ביוה"כ ,כי אם ככתוב כחל˜ מה˜„ו˘ה ,וˆריך ל‡ומרו ‡ף
ב˙פיל˙ מוסף ו‚ם ב˙פיל˙ נעילה ˘הו‡ וכו' ,ואחריו סדר קדושה רבה ופיוטי הקדושה כפי
כעין מוסף ול‡ ב˘חרי˙ במ˜ום ˘י˘ סילו˜ ,לכ‡ורה ˆריך
המנהג וכמו שביארנו הכל לעיל.
לפ˙וח ב'כ˙ר' ב˘חרי˙ יום כיפור
אמנם אם אנו אומרים כן בדעת האריז"ל שיש מיהו לפי דעת האריז"ל שלעולם צריך לומר
לומר הקדושה בפתיחת 'כתר' ,יש לעיין בזה דהא פתיחת הקדושה ואפי' אחר הסילוק ,נוצר השאלה אמנם ביום הכיפורים צריך לעיין במיוחד ,כי כבר
דעת האריז"ל הוא דאך ורק בתפילת המוספין איזה נוסח של פתיחה צריך לומר בתפילת שחרית נתבאר לעיל דלדעת האריז"ל פתיחת הקדושה
שאז שייך לומר 'כתר' ע"פ הכוונות כיון שסדר ומנחה ביוה"כ ,דמאחר שלפי מנהג האשכנזים הוא כחלק מהקדושה ,וגם הקהל צריך לאומרו,
עליית העולמות עד בחינת כת"ר ,וכדהבואנו לעיל אומרים סדר קדושה רבה של תפילת המוספין ואפי' ביום שאומרים היוצרות שסופו של הסילוק
מכתבי האריז"ל באריכות ,וגם סוד כוונת הקדושה בכל שבת ויו"ט בכל התפילות ביוה"כ ,וכמבואר דמיירי מענין שירת המלאכים בא במקום פתיחת
ביוה"כ) ,מבואר גם בכתבי האריז"ל שער הכוונות, באריכות טעם אמירתו לעיל ,א"כ לכאורה מן הקדושה ,ולפי המנהג הקדמון אחר הסילוק
דרושי יוה"כ ,דרוש ד' ,בד"ה וזה ביאורם הנה בליל הראוי היה לומר גם בתפילת שחרית ומנחה אומרים רק 'ככתוב על ידי נביאיך וקרא זא"ז
יוהכ' ,פרי עץ חיים שער יוה"כ פרק ד-ה( ביוה"כ ,נוסח פתיחת הקדושה הקבוע ,כפי מנהגנו ואמר' ,צריך לומר אז את פתיחת הקדושה כרגיל
דבתפילת מוסף ונעילה אז שייך ע"פ הכוונות לדעת האריז"ל לומר לעולם נוסחת פתיחת אחר הסילוק ,וגם צריך לומר פתיחת הקדושה
לומר כתר ,משא"כ בתפילת שחרית ומנחה דלא הקדושות כמנהג הספרדים דהיינו פתיחת 'כתר בנוסחת הספרדים דהיינו נקדישך בתפילת
שייך אז כוונות אלו ,ולא יתכן כלל לומר אז פתיחת יתנו לך'. שחרית וכתר בתפילת המוספין.
הקדושה בנוסח 'כתר יתנו לך'.
וא"כ ביוה"כ שאומרים יוצרות בכל הד' תפילות,
כשבסופם מסיימים בפיוט הסילוק לפני הקדושה
מנהג זידיטשוב
וכן נהגו חסידי חב"ד ,וכ"ה בסידור הרב בעל בעל מנחת אלעזר זי"ע כדלהלן( לומר בתפילת מנה‚ זי„יט˘וב )וחב"„( כמנה‚
התניא זי"ע) ,וכ"כ בסידור צלותא דאברהם להרב שחרית סדר קדושה נקדישך ונעריצך' הארוך
הספר„ים
מטשעכאנאוו ז"ל בסדר קדושה לימות החול חלק כרגיל בכל תפילת שחרית בשבת ויו"ט ,ובתפילת
א' עמ' רפ"ב( וכמנהג הספרדים ,שאן לומר מנחה קדושת נקדישך הקצר כבכל יום ,ואינם וכיון שיש לנו קושי בנוסח פתיחת הקדושה של
קדושה רבה בשחרית ,רק במוסף. אומרים קדושה רבה כי אם בתפילת מוסף ונעילה, תפילת שחרית ומנחה ביוה"כ ע"פ כוונות
שאז שפיר דמי לומר 'כתר יתנו לך' ע"פ כוונות האריז"ל ,דלא יתכן לומר אז פתיחת 'כתר' כמו
האריז"ל. שנתבאר ,מנהג רבותינו הקדושים לבית זידיטשוב
)מנהגי זידיטשוב י"ט – וכן מוכח מדברי הרה"ק
מנהג הרה"ק בעל בני יששכר זי"ע
הקדושה רבה ,ואם כן נמצא דכשאומרים סדר אומרים הפיוטים כ"כ ,אמנם להנוהגים להקפיד מנה‚ הרה"˜ בעל בני י˘˘כר זי"ע
קדושה רבה כדעת הבעל הרוקח זי"ע וכמנהג שלא לדלג שום פיוט ולומר פיוטי הקדושה בתוך
וממ˘יכי „רכו ב˜ו„˘
האשכנזים כדהבואנו לעיל. סדר הקדושה ,ראוי מן הצורך לומר דווקא סדר
קדושה רבה בתפילת שחרית ,מאחר שביארנו הנה כל זה אתי שפיר למנהגינו לבית זידיטשוב,
וע"כ מנהג הרה"ק בעל בני יששכר זיע"א )כפי
לעיל באריכות שפיוטי הקדושה לתפילת שחרית שאין אומרים פיוטי הקדושה בתוך הקדושה
שיתפרט מקורו להלן( לומר בתפילת שחרית
ביוה"כ ,לרבינו משולם ב"ר קלונימוס "אל ברוב בימים נוראים כמנהג האשכנזים ,וכנדפס
ומנחה נוסח פתיחת הקדושה בנוסח מחודשת,
עצות תכו את רוח וכו"' מיוסדים ע"פ סדר במחזורים ,וכן הוא המנהג לבית חב"ד שאין
והוא "נעריצך ונקדישך כסוד שיח שרפי קודש
~ יז ~
דביוה"כ כיון דדנין אז כל היום המקדישים שמך בקודש וקרא
ע"כ אומרים בכל התפילות מנה‚ לומר כ˙ר בכל ב˙פילו˙ ביום הכיפורים זה אל זה ואמר" שהוא נוסח
ממקומו הוא יפן ברחמים ,וע"כ פתיחת קדושה רבה כמנהג
בספרי החסי„ו˙
גם בשחרית ומנחה נהגנו בזה האשכנזים בכל שבת ויו"ט,
לאומרו ממקומו הוא יפן בספרי חסידות מצינו עוד ביאורים במנהג שנתפשט אצל העולם לומר פתיחת כתר ואחריו המשך סדר קדושה רבה
ברחמים כנזכר ,וגם במנחה בכל התפילות ביוה"כ וגם בשחרית ומנחה וכנדפס במחזורים ע"פ נוסח ספרד. ופיוטי הקדושה.
אומרים כל הנוסח נעריצך וכו'
מצינו בדברי הרה"ק בעל מאור ושמש זי"ע פ' וילך בא"ד )ד"ה אך הענין( ביאור הדבר דהיינו דכיון דע"פ סדר
כנ"ל ,ונוסח כתר אין אומרים רק
מאחר שביוה"כ מתגלה אור הכתר עליון על ישראל משך כל היום הקדוש ,וז"ל הק', הפיוטים ,נכון להתחיל הקדושה
כנזכר, ובנעילה במוסף
אך הענין הוא שבכל ימות השנה הגם שהצדיקים עושין יחודים והעולמות מתעלין, כמנהג אשכנז "נעריצך וכו',
עכלה"ק.
מכל מקום אור הכתר אינו מתגלה חוץ מיום הכפורים ,שאז מתגלה אור הכתר עליון ובזה להמשך סדר הקדושה
ובדבריו נתבאר דמאחר על ישראל ,ומופיע עליהם כל היום הקדוש ,והוא המטהר את ישראל ביום זה ,כנאמר רבה ,דהלא מנהג אשכנז הוא
שלדעת האריז"ל לא יתכן לומר )ויקרא ,טז ,ל( כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם וגו' לפני ה' תטהרו ,ומלת לומר בסדר הקדושה רבה
פתיחת הקדושה 'כתר יתנו לך' תטהרו רומז אל הכתר שתיבת תטהרו עולה גימטריא תר"ך ,כמנין כתר ,ועל כן יש נעריצך וכו' כבודו וכו' ,ולא
בתפילת שחרית ומנחה ,כי אם דעות בין המקובלים לומר קדושת כתר גם בשחרית יום כפורים ,עכ"ל הק'. אמרינן כתר.
במוסף ונעילה ,על כן להנוהגים
וכעי"ז מצינו גם בדברי הרה"ק בעל תפארת שלמה זי"ע) ,ליו"כ בד"ה א"י אמר ר"ע(, ובכך הרווחנו שמצד אחד שפיר
להקפיד לומר סדר פיוטי
וז"ל הק' ,א"י )יומא פה (:אמר ר' עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי רבה אפשר לומר סדר קדושה
הקדושה ובתוך הקדושה ,כפי
מטהר אתכם אביכם שבשמים ,ואומר )ירמיהו ,יז ,יג( מקוה ישראל ד' ,מה מקוה גם בשחרית ומנחה וכדעת
שיסדו רבותינו הראשונים
מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל ,לכאורה יש לדקדק דמייתי ואומר הרוקח ,ומצד שני לקיים מנהגנו
כמלאכים ז"ל ,המיוסדים ע"פ
מה ראי' על הקודם ,אך הנראה שר"ע אומר דבר חדש במעלת י"כ ,כמ"ש לפני ד' כדעת האריז"ל לומר פתיחת
סדר קדושה רבה וע"פ תקנת
תטהרו ,כי גודל קדושת היום עולה למעלה מעולם הבינה ,וז"ש לפני מי ,מי עולה הקדושה וגם במקום שלא יתכן
הראשונים אשר בארץ אשכנז
חמשים נ' שערי בינה הוא עולם התשובה ,וז"ש )תהלים ,קל ,ג( אם עונות תשמר י"ה לומר פתיחת כתר יתנו לך ע"פ
ועל צבאם הבעל הרוקח לומר
אדני מ"י יעמוד ,וזהו לפני מי למעלה מעולם הבינה ,הוא עולם הכתר ,לכן ביום הכוונות ,והכל על מקומו יבוא
קדושה רבה בכל הד' תפילות
הכפורים אומרים קדושת כת"ר בכל התפלות ,רומז לכתר אשר מתגלה בי"כ ,וזהו בשלום.
ביום הכיפורים ,בכדי לומר
ממקומו הוא יפן ברחמים בכל )ויקרא ,טז ,ל( לפני ד' תטהר"ו עולה בגימ' כת"ר ,עכלה"ק.
התפילות ,מן הצורך לחדש
„ברי הרה"˜ בעל מנח˙
המורם מדבריהם טעם למנהג אמירת פתיחת כתר בקדושה רבה בכל התפילות
ולומר פתיחת הקדושה בנוסח ‡לעזר זי"ע
ביוה"כ ,שביוה"כ מתגלה ענין הכתר עליון ,אך כאמור במאמרינו לדעת האר"י לא
נעריצך ונקדישך שהוא נוסחת מצי לומר תפילת כתר כי אם בתפילת מוסף ונעילה ,ולא בתפילת שחרית ומנחה, ואחר כל הקדמות הנ"ל יש
האשכנזים בכל שבתות השנה כיון שיש גילוי כתר מיוחד במוסף ,ואלו ואלו דברי אלקים חיים. להביא דברי הרה"ק בעל מנחת
לפתיחת קדושה רבה בכל שבת אלעזר ממונקטאש זי"ע,
ויו"ט ,במקום פתיחת כתר יתנו יוה"כ רק נקדישך וכו' ',כמו בשארי שחרית שבת שיבואר דבריו כמין חומר ,ויראה שכל המנהגים
לך ,ולזה לצאת ידי שניהם ,הן שלא לפתוח בכתר ויו"ט ,משא"כ אצלנו כי נהגנו לומר הפיוטים כולם שנהגו ישראל יסודתו בהררי קודש.
רק במוסף כדעת האריז"ל ,והן לומר חלק השני בתפלה ,כפי שמסודרים ומקובלים מאבותינו
של 'כבודו' ואילך כמנהג האשכנזים ביוה"כ, הקדושים זי"ע ולא להחסירם ח"ו ,כמ"ש בזה וכך כותב ד )אות כ"ה( ,מנהגנו ביוה"כ מקובל
וכדברי הפיוטים של הסילוק. במק"א ,וגם במקומות רבות בחיבורנו שער מזקיני הגה"ק בעל בני יששכר ז"ל ,כנרשם על
יששכר ,ועיי' בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' י"א מה המחזור מבנו הה"ק זקיני אבדק"ק לאנצהוט ז"ל,
אמנם כמבואר בדבריו דמנהגינו לבית זידיטשוב לומר בשחרית ומנחה נוסח הקדושה 'נעריצך
שאין אומרים הפיוטים ,אין צריכין לומר נוסח שהובא שהאריז"ל התפלל בר"ה ויו"כ בביהכ"נ
האשכנזים כדי לומר פיוטיהם שמקובלים שמך ונקדישך כסוד שיח שרפי קודש המקדישים
ממקומו הוא יופן ברחמיו וכו' ,ולכן אומרים נוסח בקודש ככתוב על יד נביאך וקרא זה אל זה ואמר,
הקדושה של נקדישך ,אף שצריכין לומר הוא יופן ומסודרים ברוה"ק מהראשונים ז"ל ,ומי לנו גדול
מהאר"י הקדוש זי"ע אשר מפיו אנו חיים בזה ,וכיון קדוש' ושאר הקדושה כנוסח האשכנזים במוסף
ברחמיו לדעת בעל הרוקח ,כיון שאין אנו אומרים שבת ויו"ט ,כן יאמרו בזה בשחרית ומנחה יו"כ,
הפיוטים ,אין צריכין לומר נוסח אשכנז בפתיחת שהפיוטים של קדושת שחרית יוה"כ המה
מסודרים על נוסח נעריצך ,והחרוזים של נוסח ורק במוסף ובנעילה יאמרו כתר יתנו וכו'.
כתר היינו נעריצך וכו' ,ואם אומרים ממקומו הוא
יפן ,צריכין להתחיל אם אמירת כתר ,ואין אומרים הארוך של האשכנזים במוסף שבת ויו"ט כנזכר, והטעם נראה פשוט מפני 'שע"פ כונת האריז"ל אין
כתר רק במוסף ונעילה ,ולכן אין לומר הוא יפן לנוסח שסומכים הנזכר הפיוטים כשאומרים ע"כ לומר גם ביוה"כ כתר ,רק במוסף ובנעילה
ברחמיו וכו'. קדושת האשכנזים כנ"ל ,ואין רצוננו לומר כתר וכמבואר בסידור ,וכן בסידור הרב התניא ז"ל,
בשחרית כנזכר ,ע"כ אומרים אותם עם קדושת שאין לומר כתר רק במוסף ובנעילה'.
נעריצך בשחרית כמנהג האשכנזים.
אולם במקומות הה"ק התניא ז"ל ,שלא אמרו
וכן במנחה אם כי לא נמצא פיוט לקדושה במנחה, הפיוטים רק מיעוטא דמיעוטא' ,וכן במקומות
כיון שכ' במג"א )סי' תקפב סק"ח( בשם הגמ"נ הה"ק מזידיטשוב ז"ל אמרו לפ"ז בשחרית ומנחה
קדושת כתר עכ"ל ,והוא כנראה חשב )במכתה"ג בטעות( כי כן הוא מקורו בהאריז"ל ד דברי הרה"ק בעל מנחת אלעזר זי"ע באו בהערה על מש"כ מהר"י ענגעל ז"ל
לומר כתר בכל התפלות ביוה"כ ,אכן באמת זה אינו ,ואין לזה שום מקור כלל. בספרו אוצרות יוסף וז"ל ,הנה בספר אוצרות יוסף שנדפס כעת והוא הנקרא מאמר
לבנה ,להגאון מ' יוסף ענגעל ז"ל אות י"ד כתב שם וז"ל ,ולכך אומרים בו ביוה"כ
~ יח ~
