gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אור הנר · Ohr Haner — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: אור הנר · Ohr Haner

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

אור הנר · Ohr Haner — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫יˆ‡ ל‡ור ע"י‬ ‫‚‡ל‡נט‡‬ ‫דברי תורה ‪ -‬סיפורי קודש ‪ -‬מנהגי קודש‬ ‫של רבותינו לבית זידיטשוב וגאלאנטא‬ ‫יום ‪‰‬כיפורים‬ ‫‚ליון מ"ט \ ˘נה ו' \ יום הכיפורים ˙˘פ"ז‬ ‫רבה"˜ מהרˆ"ה מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫˙וכן ‪‚‰‬ליון‬ ‫איתא במדרש‪ ,‬אוי מי יחיה משמו אל ‪ -‬הדא היא דכתיב וסלחת‬ ‫לעווני כי רב הוא‪ ,‬ע"כ‪ ,‬ופליאה הוא‪.‬‬ ‫‡ור ה˙ורה‬ ‫מדרש חכמים זה קאי על הפסוק בפרשת בלק )במדבר כד‪ ,‬כג(‪,‬‬ ‫ל˜וטים נפל‡ים מ˙ור˙ רבו˙ינו ה˜„ו˘ים‬ ‫כאשר נתנבא בלעם את ציור של אחרית הימים‪ ,‬ויאמר אוי מי יחיה‬ ‫משמו אל‪ ,‬מי יכול להחיות את עצמו שלא ישים עליו הגוזר את אל‬ ‫‡ור הˆ„י˜ים‬ ‫)רש"י(‪ ,‬לכך מסמיך המדרש את הפסוק הנאמר רבות בימים אלו‪,‬‬ ‫סיפורים ועוב„ו˙ מרבו˙ינו ה˜„ו˘ים‬ ‫'וסלחת לעווני כי רב הוא'‪.‬‬ ‫רבה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זי"ע פירוש השייכות פסוק זה‬ ‫‡ור הבהיר‬ ‫לפסוק זה בדרוש נאה‪ ,‬ואמר כי הנה שנינו במסכת בבא קמא )דף‬ ‫„ר˘˙ כל נ„רי ˘ל כ"˜ מרן רבינו ˘ליט"‡‬ ‫עה‪ (.‬מודה בקנס ואחר כך באו עדים נחלקו האמוראים בדבר‪ ,‬רב‬ ‫אמר פטור ושמואל אמר חייב‪ ,‬ועפי"ז יש לומר המכוון בדברי‬ ‫המדרש‪' ,‬מי יחיה משמו‪-‬אל' מי גבר יחיה ויצדק לפני קונו בבוא‬ ‫‡ור המנה‚ים‬ ‫יום הדין לפי שיטת 'שמואל'‪ ,‬שהרי לדבריו הווידוי אינו מועיל‬ ‫מנה‚ זי„יט˘וב לומר ˜„ו˘˙ כ˙ר ביוה"כ‬ ‫לפטור מן הדין‪ ,‬כי הרי הוא כאדם המודה בקנס‪ ,‬ועל כן מפילים אנו‬ ‫ר˜ ב˙פיל˙ מוסף ונעילה‪ ,‬ול‡ כמנה‚‬ ‫תחינתנו 'וסלחת לעווני כי רב'‪ ,‬כשיטת 'רב' הנוקט שההודאה‬ ‫העולם ˘‡ומרים ביוה"כ ˜„ו˘˙ כ˙ר ‚ם‬ ‫המוקדמת פוטרת מן הקנס‪ ,‬ובכן מתוודים אנו על כל עונינו בכדי‬ ‫ב˙פיל˙ ˘חרי˙ ומנחה‪.‬‬ ‫שיסלח על כל פשעינו כשיטת רב‪.‬‬ ‫והוסיף על כך נכדו הרה"ק בעל הבני שלשים מקאסאן זי"ע‪ ,‬ונתן‬ ‫טעם לשבח בדברי הזוה"ק דאיתא שם‪ ,‬אמר רבי אלעזר כתיב בכסה‬ ‫ליום חגנו‪ ,‬דאתכסייא ביה סיהרא ]שהלבנה מתכסית בו[‪ ,‬ומבאר‬ ‫הזוה"ק שכשבא ראש השנה יבוא המקטרג לתבוע לעשות דין על‬ ‫לה‡רו˙ והערו˙ ל˙רומו˙ ולהנˆחו˙‬ ‫בניה של השכינה‪ ,‬והקב"ה יאמר לו שיביא עדים‪ ,‬והוא יביא עמו‬ ‫את השמש‪ ,‬וילך להביא גם את הירח‪ ,‬אבל היא מתכסית‪ ,‬ע"כ שם‪,‬‬ ‫נא לפנות למכון אור הנר‬ ‫הנה כן כי רבי אלעזר דייקא דרש זאת‪ ,‬מפני שהוא סובר בסוגיה‬ ‫על הטל ‪1929-884-9433‬‬ ‫האמורה לעיל‪ ,‬שאם ידע הלה כי העדים ממשמשים ובאים לחייבו‪,‬‬ ‫או על המייל ‪oiherhaner@gmail.com‬‬ ‫אינו מועלת הודאתו‪ ,‬ויש לו לשלם את הקנס אשר חייב‪ ,‬ואם כן‬ ‫~א~‬ ‫נמצא דלא שבקת חיי לכל בריה‪ ,‬שהרי כל אחד‬ ‫מישראל יודע כי יבוא האלוקים במשפט‪ ,‬ואין‬ ‫מעל˙ בעל ˙˘ובה כˆ„י˜ ˘ל‡ חט‡ מעולם‬ ‫נסתר מנגד עיניו‪ ,‬ואם כן מי יזכה לפניו בדין‪,‬‬ ‫אלא ע"כ צריכין לדרוש הדרש שאחד מן העדים‬ ‫בעשרת ימי תשובה ויום הכיפורים שאנו עוסקים בתשובה ותיקון המעשים‪ ,‬נביא כאן‬ ‫יתכסה‪ ,‬ולכך מועיל הוידי ביום הכיפורים‪.‬‬ ‫ענין מדברי רבותינו הקדושים לבית זידיטשוב זי"ע מה שכתבו במעלת בעל תשובה‪,‬‬ ‫שמציאתו הוא כצדיק של חטא מעולם כלל‪.‬‬ ‫***‬ ‫וקודם שנביא פי' נפלא שפי' רבה"ק מהרי"א מזידיטשוב זי"ע בדברי הגמרא במסכת‬ ‫במהלך זו כתב בספר שיח שרפי קודש )ח"א אות‬ ‫מגילה‪ ,‬נעתיק מה שכתב בעל אור מלא מקאסאן זי"ע )חלק השמועות דף ק"ה( בשם‬ ‫תרמ"ב( שהרה"ק רבי בונם מפשיסחא זי"ע אמר‬ ‫רבה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע‪ ,‬בזה"ל‪ :‬דעת זקיני הקדוש מוהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע‪,‬‬ ‫ג"כ לפרש המדרש הנ"ל לפי שיטתו של רב‪ ,‬ג"כ‬ ‫שאף מי שפגם ח"ו בעשותו תשובה באמת גם הוא נקרא צדיק‪ ,‬ושזה טעם אמרם ז"ל‬ ‫במהלך דלרב מועיל לנו התשובה‪ ,‬דהנה מצינו‬ ‫עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות‪ ,‬בכפל לשון צדיק‪ ,‬אחד על צדיק‬ ‫דרב ושמואל פליגי בענין 'נראה ונדחה' אם 'חוזר‬ ‫מעיקרא‪ ,‬ואחד על צדיק אחר עשותו תשובה‪ ,‬עכלה"ק‪ ,‬ועוד כפל האור מלא הנ"ל‬ ‫ונראה' או 'אינו חוזר ונראה'‪ ,‬רב סבירא ליה‬ ‫אמירתו פעם שנית )שם בפ' שמות דף כ' ע"ב( עתיד הקב"ה להנחיל‪ ,‬פירש זקיני הקדוש‬ ‫חוזר ונראה‪ ,‬ושמואל סבירא ליה אינו חוזר‬ ‫מזידיטשוב זי"ע את כפל הלשון צדיק וצדיק‪ ,‬אחת קאי על צדיק מעיקרא אשר מעודו‬ ‫ונראה וכיון שנדתה נדחה‪ ,‬והנה האדם בתחילה‬ ‫לא חטא‪ ,‬ואחת על צדיק בעל תשובה שנקרא ג"כ צדיק‪ ,‬וגם לו עתיד הקב"ה להנחיל ש"י‬ ‫קודם שיחטא היה נראה‪ ,‬וכשחטא הוא נדחה‪,‬‬ ‫עולמות‪ ,‬ניכר שהם כנגד קר"י‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬וזה כדברי רבה"ק מהרצ"ה זי"ע בספרו הק' סור‬ ‫וכשחוזר בתשובה היינו חוזר ונראה כמתקבלת‬ ‫מרע ועשה טוב שכתב בשם רבו הקדוש מלובלין‪ ,‬שאף מי שנכשל בחטא חמור זה ועשה‬ ‫תשובתו‪ ,‬ונמצא דלסברת רב חוזר ונראה‬ ‫תשובה נקרא נוטר הברית וצדיק‪ ,‬וז"ל אפילו בבא דבר עבירה לידו מן פגם הברית ח"ו‪,‬‬ ‫ומועלת התשובה לאדם‪ ,‬אבל סברת שמואל‬ ‫ועשה תשובה וידוי וחרטה באומץ הלב עד דכא ושבר ליבו בקרבו‪ ,‬והקיש על דלתי‬ ‫שסבירה ליה אינו חוזר ונראה אם כן תשובה לא‬ ‫הרחמים‪ ,‬נקרא נוטר הברית ולא נאבד שם צדיק ממנו אחר אשר עושה בכל כחו כפי מה‬ ‫מועילה לאדם‪ ,‬וההלכה היא כסברת רב שחוזר‬ ‫שיוכל‪ ,‬עכלה"ק‪.‬‬ ‫ונראה‪ ,‬וזהו כוונת המדרש 'או מי יחיה משמו‪-‬‬ ‫אל' דלשי' שמואל לא שבקת חי לכל בריה שאינו‬ ‫עי' גם בהוספות מהרצ"א של הבני יששכר בהגהותיו על ספר סור מרע של רבה"ק‬ ‫חוזר ונראה‪ ,‬ומסיים המדרש עליו 'וסלחת‬ ‫מהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע‪ ,‬שכתב פי' זה‪ ,‬ועי' גם בייטב פנים )תוכחת מוסר( דכתב‪:‬‬ ‫לעווני כי רב' ר"ל מאחר שאנו פוסקים כרב א"כ‬ ‫שמעתי פירושו מהרב ר' פנחם סאמטער ז"ל בעת שעשה סיום למשניות בעל פה‪ ,‬ההוא‬ ‫כשחזרתי בתשובה וסלחת לעווני‪ ,‬וכי תאמר‬ ‫אמר כי צדיק הוא ששומר ברית מחטא קר"י ר"ל‪ ,‬או תיקון חטא זה‪ ,‬וז"ש להנחיל לכל‬ ‫הלא נראה ונדחה אינו חוזר ונראה‪ ,‬אמנם 'כי רב‬ ‫צדיק וצדיק בכפל‪ ,‬כלומר צדיק דמעיקרא שלא חטא כלל‪ ,‬וגם צדיק שחטא רק תיקון זה‬ ‫הוא' שאמר חוזר ונראה והלכה כמותו‪.‬‬ ‫החטא ששב ורפא לו ש"י עולמות‪ ,‬כי בדין הוא שיטול שכרו שנשמר מטומאת קרי‬ ‫מספר ש"י עולמות‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫***‬ ‫עוד מליצה ישרה מצינו ע"פ מדרש הנ"ל‪ ,‬בספר‬ ‫והנה הגמרא במסכת מגילה )דף כ"ט ע"א( מביא ברייתא‪ :‬תניא רבי שמעון בן יוחאי‬ ‫"הגאון הקדוש מוישווא" המדבר על שנות חייו‬ ‫אומר‪ ,‬בוא וראה כמה חביבין ישראל לפני הקב"ה‪ ,‬שבכל מקום שגלו שכינה עמהם‪ ,‬גלו‬ ‫של הרה"ק מוישווא זי"ע בנו בכורו של הרה"ק‬ ‫למצרים שכינה עמהם‪ ,‬שנאמר )שמואל א' ב‪ ,‬כז( הנגלה נגליתי לבית אביך בהיותם‬ ‫בעל אהבת ישראל מויזניץ זצ"ל‪ ,‬ופירוש ג"כ‬ ‫במצרים‪ ,‬גלו לבבל שכינה עמהם‪ ,‬שנאמר )ישעיה מג‪ ,‬יד( למענכם שלחתי בבלה‪ ,‬ואף‬ ‫המדרש פליאה שהובאנו לעיל‪ ,‬בדרשה שנשא‬ ‫כשהם עתידין ליגאל שכינה עמהם‪ ,‬שנאמר )דברים ל'‪ ,‬ג'( ושב ה' אלוקיך את שבותך‪,‬‬ ‫הרה"ק מוישווא שבעה שבועות לפני פטורתו‪,‬‬ ‫והשיב לא נאמר אלא ושב‪ ,‬מלמד שהקב"ה שב עמהם מבין הגלויות‪" .‬בבבל היכא‪ ,‬אמר‬ ‫ונביא כאן את הדברים כהויתן כפי שמסופר שם‪,‬‬ ‫אביי בבי כנישתא דהוצל‪ ,‬ובי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא"‪ ,‬עכ"ל הגמרא‪.‬‬ ‫וכדלהלן‪.‬‬ ‫בספר הקדוש חקל יצחק על התורה מאדמו״ר מוה״ר יצחק אייזיק מספינקא הי"ד זיע"א‬ ‫"יהודי העיר חוסט זכו להתענג בתענוגים‪,‬‬ ‫)בפרשת תצוה( מביא שם זה הגמרא‪ ,‬וכותב בשם אביו הקדוש בעל האמרי יוסף זצ"ל‪,‬‬ ‫ולחסות בצל רבנו בימיו האחרונים בשבת קודש‬ ‫שאמר בשם רבו המובהק רבה"ק מהרי"א מזידיטשוב זצ"ל פי' נפלא בדברי גמרא זו‬ ‫פרשת חיי שרה‪ ,‬שבעה שבועות לפני הסתלקותו‬ ‫הנוגע לענינו הנ"ל‪ ,‬דגמרא המבאר דגם בזה"ז שורה השכינה בבי כנישתא היינו דהשכינה‬ ‫שבת רבנו בעירם‪ ,‬וכו'‪ .‬היו אלה ימים קשים‬ ‫שורה על הצדיקים‪ ,‬הן על הצדיקים דמעיקרא שלא חטאו מעולם‪ ,‬הן על הבעלי תשובה‬ ‫לישראל‪ ,‬השמים לבשו קדרות וחשכו כוכבי‬ ‫שחטאו ואחר כך חזרו בתשובה שלימה לפניו יתברך‪ ,‬והצדיק נקרא בשם בי כנישתא‪,‬‬ ‫נשף‪ ,‬החיה הנאצית פרשה את שלטונה באותו‬ ‫דאליו מתאספין העדרין צאן קדושים בני ישראל להעתיר בעדם‪ ,‬וזה 'בבי כנישתא‬ ‫איזור‪ ,‬וצפורניה הטמאות החלו לקעקע את‬ ‫דהוצל'‪ ,‬הצדיק מעיקרא שניצל מן החטא‪' ,‬ובבי כנישתא דשף ]מדוכתיה‪ ,‬שנותק ממקום‬ ‫יסודות בית ישראל‪ ,‬מצב בריאותו של רבנו‬ ‫הקודש[ ויתיב'‪ ,‬דעשה תשובה‪ ,‬ועולם התשובה נקרא נהר דעה‪ ,‬דהחוטא נכנס בו רוח‬ ‫שהיה רופף עוד קודם לכן התרופף לגמרי‪ ,‬ובכל‬ ‫שטות‪ ,‬ועל ידי התשובה בא לדעה את ה' יתברך שמו‪ ,‬וזה ׳בנהר‪-‬דעה׳‪ ,‬ודברי פי חכם‬ ‫זאת נעתר לבקשת חסידיו ובא לשבות בעיר‬ ‫חן‪ ,‬ע"כ שם‪.‬‬ ‫חוסט"‪ ,‬ע"כ‪ ,‬ועיי"ש שמצייר משך יום השבת‬ ‫קודש‪.‬‬ ‫~ב~‬ ‫וממשיך לכתוב שם‪" ,‬בשבת קודש בבוקר התפלל רבנו בבית‬ ‫המדרש הגדול בעיר‪ ,‬לפני הוצאת ספר התורה מארון הקודש‪,‬‬ ‫ביקשוהו שיאמר דרשה‪ ,‬בתחילה היסס רבנו‪ ,‬שהרי היה זה‬ ‫ב‡מיר˙ לחיים מוחל ה˜ב"ה עונו˙יהם ˘ל‬ ‫בחורף כשהימים קצרים מאד‪ ,‬לאחר שהפצירו בו מאד וגם המרא‬ ‫י˘ר‡ל‬ ‫דאתרא חזר וביקש ממנו‪ ,‬נענה לבקשת הרבים"‪ ,‬ועיי"ש בהמשך‬ ‫הדרשה שאמר שם‪ .‬וכותב אח"כ בזה"ל "חן הוצק משפתיו‬ ‫בספר עשר קדושות )מערכת ז'‪ ,‬אות ל"ז ואות ל"ח( איתא‬ ‫באמרותיו הטהורות‪ ,‬והמשיך‪ ,‬הכתוב אומר אוי מי יחיה משמו‬ ‫דהרה"ק רבי יהודה צבי מראזלא זי"ע )בן להרה"ק רבי משה‬ ‫אל‪ ,‬שמואל היינו כדברי שמואל בפלוגתתו עם רב"‪.‬‬ ‫מסאמבור זצ"ל‪ ,‬וחתן דודו רבה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע(‬ ‫והתחיל לפרש דהנה ידוע הוויכוח בין הקב"ה לישראל‪ ,‬הקב"ה‬ ‫שאמר בשם רבו וחותנו רבה"ק מהרצ"ה זי"ע‪ ,‬שאמר בשם‬ ‫טוען 'שובו אלי ואשובה אליכם'‪ ,‬וכנסת ישראל טוענת 'השיבנו‬ ‫מדרש‪' :‬כשישראל שותין ואומרים לחיים‪ ,‬הקדוש ברוך הוא‬ ‫ה' אליך ונשובה'‪ ,‬ואפשר להסביר צדדי הטענות ע"פ פלוגתא‬ ‫מוחל עונותיהם של ישראל'‪ ,‬ואמר הרב הקדוש מראזלא‪ ,‬כי הוא‬ ‫דרב ושמואל פסחים ע"ו ע"א‪ ,‬דרב אמר עילאה גבר ושמואל אמר‬ ‫לא ראה המדרש‪ ,‬רק מסתם אם חותנו אמר בשם מדרש הנה הוא‬ ‫תתאה גבר‪ ,‬ולפי"ז יש לומר דכנסת ישראל טוענת כרב דעילאה‬ ‫בנמצא‪ .‬ונתן טעם למדרש זה כדלהלן‪ ,‬כי הנה הי"א תיבין‬ ‫גבר‪ ,‬ועל הקב"ה מלך עליון להשיבנו אליו תחילה‪ ,‬ואילו הקב"ה‬ ‫שב'זכרנו לחיים וכו'' המה נגד עשרת ימי תשובה‪ ,‬ושני תיבין‬ ‫טוען כדברי שמואל דתתאה גבר‪ ,‬ועל בני ישראל מוטל להקדים‬ ‫האחרונים 'אלקים חיים' המה נגד 'יום הכפורים'‪ ,‬והנה אלקי"ם‬ ‫ולשוב תחילה‪ ,‬וזו הכוונה 'אוי מי יחיה משמו‪-‬אל' דלדבריו לא‬ ‫גימטריא כו"ס‪ ,‬ועל כן כששותין כו"ס ]מספר אלקים[ אומרים‬ ‫שבקת חיי לכל בריה עד שלא נקדים להתעורר באתערותא‬ ‫לחיים ]סוד חיים[‪ ,‬המה מעוררים בחינת אלקים חיים שהוא‬ ‫דלתתא‪ ,‬ונשוב אליו בכל לב ונפש‪ ,‬ע"ז אמרו 'וסלחת לעוני כי‬ ‫בחינת יום הכיפורים‪ ,‬שעצומו של יום מכפר על כל עונותיהם של‬ ‫רב'‪ ,‬דוודאי לעניין תשובה ומחילת עוונות קיי"ל כרב דעילאה‬ ‫ישראל‪ ,‬ודברי פי חכם חן)בספר זכרון לראשונים )חלק עבודת לוי‬ ‫גבר‪ ,‬ושוב ישוב הקב"ה אלינו בהמון רחמיו‪ ,‬ומסיים שם "היינו‬ ‫אות ס"א( הביא זה מהרה"ק הרבי מלובלין זצ"ל(‪.‬‬ ‫שיקויים תחילה וירם קרן לעמו‪ ,‬ואז תהיה תהלה לכל חסידיו‬ ‫)תהלים‪ ,‬קמח‪ ,‬יד("‪ ,‬עכהל"ש‪.‬‬ ‫עוד אמר הרב הקדוש מראזדאל הנ"ל לפרש מדרש הנזכר לעיל‪,‬‬ ‫כי במלת 'חיים' מרומז בני חיי ומזוני‪ ,‬כי האות ח' הוא חיים‪ ,‬ואות‬ ‫***‬ ‫מ' מזוני‪ ,‬והשני יודין רומז לבנים‪ ,‬על דרך רמז האמור בתיקונים‬ ‫יחביאנו צל ידו תחת כנפי השכינה היינו צל הסוכה אחר יום‬ ‫)מ"ב א'( יוד לעילא יוד לתתא בן ובת‪ ,‬והנה בני חיי ומוזני לאו‬ ‫הקדוש‬ ‫בזכותא תליא‪ ,‬אלא במזלא )מו"ק כח ע"א(‪ ,‬ושם במזלא הוא‬ ‫הרה"ק בעל בני יששכר כותב פירוש נפלא מרבה"ק מהרצ"ה‬ ‫עתיקא קדישא‪ ,‬רצון הפשוט בלי שום טעם‪ ,‬למחול עונותיהם של‬ ‫מזידיטשוב זי"ע‪ ,‬על הפיוט 'יחביאנו צל ידו תחת כנפי השכינה'‬ ‫ישראל‪ ,‬כי שם המדה של 'וחנותי וכו'' אף על פי שאינו הגון וכו'‬ ‫וכו'‪ ,‬וזלה"ק‪ :‬נוהגין לומר בתפלת נעילה וכן בעשרת ימי תשובה‬ ‫)שמות לג‪ ,‬יט‪ ,‬ברכות ז' ע"א(‪ .‬על כן כשישראל שותין ואומרים‬ ‫'יחביאנו צל ידו תחת כנפי השכינה' והוא לפלא בעיני‪ ,‬כי תחת‬ ‫'לחיים'‪ ,‬המה מעוררים מזלא עלאה מבני חיי ומזוני דכלולין במלת‬ ‫כנפי השכינה הוא רק נשמות הגרים‪ ,‬מה שאין כן נשמות ישראל‬ ‫חיים‪ ,‬ומשם ממזלא עלאה הקדוש ברוך הוא מוחל וכו'‪ ,‬ודברי פי‬ ‫על כנפי השכינה‪ ,‬ושאלתי את פי כבוד מחותני הרב הקדוש‬ ‫חכם חן‪.‬‬ ‫המקובל מוה"ר צבי הירש מזידיטשוב זצוק"ל‪ ,‬ואמר שנוכל‬ ‫והוסיף ע"ז הג"ר שלמה זלמן עהרנרייך זצ"ל אבל"ק שאמלויא‬ ‫לפרש הכונה על צל הסוכה אשר מצותה אחר יום הקדוש צילא‬ ‫בספרו אגרת הטיול )עמוד ק'( בעיקר דברי המדרש כשאומרים‬ ‫דמהימנותא‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫לחיים ביין הקב"ה מוחל עונותיהם‪ ,‬דיש לרמז הדבר בפ' ויחי‬ ‫)במאמרי חודש תשרי מאמר ח' אות ח'(‬ ‫בפסוק אסרי לגפן עירה‪ ,‬וי"ל עיר"ה למפרע ר"ת הוא רחום יכפר‬ ‫***‬ ‫עון‪ ,‬וזהו ע"י גפן ושותין לחיים‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫אפילו יחיד ששב מוחלין‬ ‫וכזה איתא בספר מרגניתא דבי רבנן )נדפס מכת"י שנכתב בשנת‬ ‫סיפר הרמ"ח מסלאנים זצ״ל בשם רבינו העטרת צבי‪ ,‬שפעם אמר‬ ‫תרמ"ו ע"י החסיד ר' יוסף אייזיק סג"ל ז"ל מפיטשאנקע( בזה"ל‪:‬‬ ‫על מאמר רז"ל )יומא פ"ו ע"ב( אפילו יחיד ששב מוחלין לכל‬ ‫הרב הקדוש רבי מאיר בן הרב הקדוש רבי לוי יצחק אבד"ק‬ ‫העולם כולו‪ ,‬ואמר בזה"ל‪ :‬רבונו של עולם‪ ,‬אתה תהיה זה היחיד‬ ‫בארדיטשוב היה מקהיל קהלות בימים נוראים שיהיו יושבין‬ ‫ששב‪ ,‬דכתיב )דברים ל'‪ ,‬ג'( ושב ה' אלקיך‪.‬‬ ‫ושותין משקה ואומרין לחיים‪ ,‬ואמר לו אביו מדוע עושה כן‪,‬‬ ‫)מועדי קדשיך‪ ,‬ח"ב דף ר"צ(‬ ‫והשיב לו שמצא במדרש כשישראל יושבין ושותין באגודה אחת‬ ‫לחיים הקב״ה מוחל להם עונותיהם‪ ,‬ועוד אמר‪ ,‬ידוע ששני יודי"ן‬ ‫***‬ ‫הוא שם‪ ,‬וכו"ס ראשי תיבות ו'יאמר ס'לחתי כ'דברך )במדבר י"ד‬ ‫הכל תלוי בתשובה והקב"ה מנקה לשבים‬ ‫כ'(‪ ,‬ואם כן כששני ישראלים שותין לחיים נאמר עליהם 'ויאמר ד'‬ ‫סלחתי כדברך'‪ ,‬וכנזכר )ובספר זכרון לראשונים הנ"ל הביא זה‬ ‫בספה"ק בני יששכר הביא ממחותנו רבה"ק מהרצ"ה בעל עטרת‬ ‫בשם הרה"ק רבי ברוך ממעזיבוז זצ"ל(‪.‬‬ ‫צבי זי"ע ועכ"י לפרש בברייתא דר' ישמעאל בסוף הי"ג מדות‬ ‫ע"פ הנוסחאות 'וכאן' שני כתובים המכחישים זה את זה עד שיבא‬ ‫הכתוב השלישי ויכריע ביניהם‪ ,‬דהנה מדה הי"ג בתורה הוא ונקה‬ ‫~ג~‬ ‫לא ינקה‪ ,‬ובגמרא יומא )פו ע"א( רמינן אקראי‬ ‫נאמר ונקה ונאמר לא ינקה‪ ,‬הא כיצד מנקה הוא‬ ‫הפירו˘ ˘˘מע רבינו ה˜' מהרˆ"ה מזי„יט˘וב זי"ע מהרה"˜‬ ‫לשבים ולא ינקה לשאינם שבים‪ ,‬ונראה שלמדו‬ ‫מ˜‡זני‪ ı‬זי"ע על „ברי הכהן ‚„ול ל˘מעיה ו‡בטליון 'עב„י‬ ‫הדבר מן הי"ג מדות שאמר מיכה )מיכה ז' י"ח(‬ ‫עוב„‡ „‡הרן'‪.‬‬ ‫בפסוקי מי קל כמוך וכו' עד מימי קדם‪ ,‬שהן‬ ‫מכוונות אל הי"ג מדות שבתורה‪ ,‬והנה מימי קדם‬ ‫בספר ˆבי לˆ„י˜ )עוב„ו˙ וסיפורים לרבה"˜ מהרˆ"ה מזי„יטו˘ב זי"ע( כו˙ב‬ ‫שהוא מכוון נגד ונקה לא ינקה הוא רמז אל‬ ‫המחבר ˘˘מע עוב„‡ על רבינו ה˜' מהרˆ"ה מזי„יט˘וב זי"ע‪˘ ,‬היה ביום‬ ‫התשובה שקדמה לעולם‪ ,‬והוא המכריע‪ ,‬דמה‬ ‫שכתוב בתורה ונקה לא ינקה דסתרן אהדדי הוא‬ ‫הכיפורים בע˙ ˘היה עומ„ לה˙פלל ˙פיל˙ ˘מונה ע˘רה ביום הכיפורים‪ ,‬ו˘מע‬ ‫משום דהכל תלוי בתשובה‪ ,‬וזהו שאמר התנא‬ ‫ז‡˙ מפיו ˘ל הרה"˜ מנחם מענ„ל זˆ"ל בנו ˘ל רבינו מהרי"‡ זˆ"ל מזי„יט˘וב‪,‬‬ ‫בסוף מדה הי"ג שהוא מכוון והמפתח למדת ונקה‬ ‫וכה כ˙ב‪˘ :‬מע˙י ˘„יבר פ"‡ מן ˙פלו˙ ˘מנה ע˘רה ה‡רוכו˙ ˘ל רבינו ˘היה‬ ‫לא ינקה אמר 'וכאן' היינו במדה הזאת‪ ,‬שני‬ ‫לו בהן עליי˙ נ˘מה‪ ,‬וסיפר ˘פ"‡ בליל יום הכיפורים עמ„ רבינו ב˙פל˙ לח˘ ˘ל‬ ‫כתובים המכחישים זה את זה‪ ,‬היינו נאמר ונקה‬ ‫˘מנה ע˘רה כמה ˘עו˙‪ ,‬וסיפר ‡ח"כ ˘הי˙ה לו עלי˙ נ˘מה‪ ,‬ור‡ה בה˙חל˙‬ ‫ונאמר לא ינקה‪ ,‬עד שיבא הכתוב השלישי של‬ ‫עלי˙ו בעולם ה˙ח˙ון נ˘מה ‚„ולה מבהי˜ה כזהר הר˜יע‪ ,‬ו˙מה מ‡ו„ מה ל‡ור‬ ‫מיכה והיינו מימי קדם הרומז על התשובה‬ ‫שנבראת קדם לעולם ומכריע ביניהם‪ ,‬לומר לך‬ ‫‚„ול כזה בעולם נמוך ההו‡‪‡ ,‬בל ל‡ רˆה לה˙עכב ˘ם‪ ,‬והניח ‡˙ ה˘‡לה ע„‬ ‫שהכל תלוי בתשובה מנקה הוא לשבים ואינו‬ ‫לירי„˙ו‪ ,‬ועלה מן העולם ע„ העולם ע„ להיכלו ˘ל מ˘יח‪ ,‬וכה נמ˘כה עמי„˙ו‬ ‫מנקה לשאינם שבים עכד"ק‪.‬‬ ‫ע„ ˘הר‚י˘ כ‡ב בר‚ליו מ˙וך העמי„ה ה‡רוכה‪ ,‬והפסי˜ עליו˙יו‪ ,‬וחזר וכ˘ב‡‬ ‫)בני יששכר אלול מאמר ב' אות ז'(‬ ‫למ˜ום ˘ל הנ˘מה ה‚„ולה והמ‡ירה הנ"ל‪‡˘ ,‬ל ‡ו˙ה מי הי‡‪ ,‬ונו„ע לו ˘זו נ˘מה‬ ‫ה˜„ו˘ה ˘ל רבו המ‚י„ ה˜' מ˜‡זני‪ ı‬זˆ"ל ˘יר„ה מרˆונה הטוב ממכון ˘ב˙ה‬ ‫***‬ ‫ב‚"ע העליון ע„ המ˜ום ההו‡‪ ,‬כ„י להעלו˙ ˙פלו˙יהם ˘ל י˘ר‡ל ˘ל‡ י˙‡חזו‬ ‫צריך לעשות את שלו ולעשות תשובה‬ ‫בהם החיˆונים ול‡ י˙עכבו בעלי˙ם‪ ,‬ע"כ מסופר ˘ם‪.‬‬ ‫בשם העטרת צבי‪ ,‬למה נקרא חזיר 'דבר אחר' בפי‬ ‫כל‪ ,‬פעם אחת הלך חזיר לפני חלונותיו‪ ,‬ואמר‪:‬‬ ‫ומענין לענין ב‡ו˙ו ענין מעניני יום ה˜„ו˘‪ ,‬מˆינו פירו˘ נפל‡ ˘‡מר רבה"˜‬ ‫׳כתיב מלפנו מבהמות ארץ׳ )איוב לה‪ ,‬יא(‪ ,‬מה‬ ‫מהרˆ"ה זי"ע מ˘מו ˘ל המ‚י„ מ˜‡זני‪ ı‬זי"ע על „ברי ה‚מר‡ במסכ˙ יומ‡‬ ‫מוסר יכולין ללמוד מדבר אחר‪ .‬ואמר‪ ,‬כי טבע‬ ‫וכ„להלן‪ ,‬וזה כו˙ב הרה"˜ ה‡מרי יוסף בה˜„מו˙ו על ספר רבו ה˜' רבה"˜ מהרי"‡‬ ‫החזיר כאשר מריח דבר מה לאכול‪ ,‬והוא אחורי‬ ‫הכותל‪ ,‬כל הלילה חותר הכותל עד שיפול לעשות‬ ‫מזי„יט˘וב זי"ע‪ ,‬ומ‡ריך ˘ם לספר במה ˘היה הרה"˜ מר‡פ˘יט‪ ı‬זי"ע בˆל רבה"˜‬ ‫רצונו‪ .‬והנה אלישע בן אברה היה צריך ללמוד‬ ‫מהרˆ"ה מזי„יט˘וב‪ ,‬וב˙וך כ„י „יבורו כו˙ב ה‡מרי יוסף‪ :‬ו‡ם ‡מר˙י ‡ספרה מה‬ ‫מחזיר‪ ,‬הגם ששמע מאחורי הפרגוד שובו בנים‬ ‫˘˘מע˙י ממורי ]מהרי"‡ מזי„יט˘וב[ זללה"ה הענינים וכל ה„יבורים ‡˘ר חלפו‬ ‫שובבים חוץ מאחר )חגיגה ט"ו‪ ,‬ע"א(‪ ,‬אף על פי‬ ‫ועברו בין הרה"˜ מר‡פ˘יט‪ ı‬ובין הרה"˜ מהרˆ"ה זללה"ה במ˘ך היו˙ו‬ ‫כן היה צריך לעשרת את שלו‪ ,‬ולעשות תשובה‪,‬‬ ‫בזי„יט˘וב‪ˆ˜˙ ,‬ר היריעה מהכיל‪.‬‬ ‫והיה יכול ללמוד מדבר אחר לעשות כמוהו‪ ,‬גם‬ ‫אם ינסו אותו בכמה דברים הוא אינו משגיח‬ ‫‡ך ‡ר˘ום ‚ר‚יר ‡ח„ למזכר˙‪˘‡ ,‬ר בע˙ היו˙ו ˘ם ה˙פלל ‡ח„ לפני ה˙יבה ול‡‬ ‫ועושה שלו‪ .‬על כן קראו שמו ׳דבר אחר' שהיה‬ ‫הוטב בעיני הרה"˜ מר‡פ˘י‪‡ ,ı‬מר לו הרה"˜ העטר˙ ˆבי ˘˘מע מהמ‚י„ ה˜'‬ ‫צריך ׳אחר׳ ללמוד ממנו ולא למד‪.‬‬ ‫מ˜‡זני‪ ı‬זי"ע על העניין המוב‡ ב‚מר‡ מס' יומ‡ )ע‡ ע"ב( ˙נו רבנן מע˘ה בכהן‬ ‫)דברי חיים ‪ -‬אסיפות דברי חכמים(‬ ‫‚„ול ‡ח„ ˘יˆ‡ מבי˙ המ˜„˘‪ ,‬והוה ˜‡ ‡זלי כולי עלמ‡ ‡ב˙ריה‪ ,‬כ„ חזיה )כל‬ ‫טוב אף לאותן שמחזיקין את עצמן לטובים‬ ‫העם( ל˘מעיה ו‡בטליון „הוו ˜‡ ‡˙י‪˘ ,‬ב˜וה )עזבוהו( ל„י„יה )הכהן ‚„ול( ו‡זלו‬ ‫הטוב ומטיב לרעים ולטובים )פיוט וכל‬ ‫לב˙ר ˘מעיה ו‡בטליון‪ ,‬לסוף ‡˙ו ˘מעיה ו‡בטליון ל‡פטורי מיניה )ליטול ר˘ו˙‬ ‫מאמינים(‪.‬‬ ‫מן הכהן ‚„ול לילך לב˙יהם( ‡מר להן )הכהן ‚„ול ל˘מעיה ו‡בטליון( יי˙ון בני‬ ‫ולכאורה הוה זו ואין צריך לומר זו‪ ,‬והדרך יותר‬ ‫עממי‡ ל˘לם )ברכם ל˘לום בל˘ון בכונוי 'בני עממין' היינו בני ‡ומו˙ העולם‪,‬‬ ‫לומר על דרך לא זו אף זו‪ ,‬ופירש ]רבה"ק בעל‬ ‫„˘מעיה ו‡בטליון היו בני ‚רים(‪‡ ,‬מרי לי' )˘מעיה ו‡בטליון לכהן ‚„ול( יי˙ון בני‬ ‫עטרת צבי מזידטשוב זי"ע[‪ ,‬הוא טוב לאותן‬ ‫עממי‡ ל˘לם „עב„ו עוב„‡ „‡הרן‪ ,‬ול‡ לי˙י בני ‡הרן ל˘לם „ל‡ עב„י עוב„‡‬ ‫שמחזיקין את עצמם לרעים‪ ,‬ואף לאותן המחזיקין‬ ‫„‡הרן‪ ,‬ופיר˘"י „עב„י עוב„‡ „‡הרן רו„פי ˘לום‪) ,‬היינו „הכן ‚„ול ל‡ עבי„‬ ‫את עצמם לטובים‪.‬‬ ‫)הגהות מהרי"א‪ ,‬על המדרש רבה(‬ ‫עוב„‡ „‡הרן ˘ע˘ה מחלו˜˙ ב‡מרו בני עממין(‪ ,‬עיי"˘‪.‬‬ ‫וכן מבאר רבה"ק בעצמו בספקו הק' עטרת צבי‬ ‫המשך בעמוד ה'<‬ ‫פרשת מקץ‪ ,‬וזלה"ק‪ :‬מדת החסד טוב לכל‪ ,‬הטוב‬ ‫והמטיב לרעים ולטובים‪ ,‬הקדים רעים לטובים לא‬ ‫~ד~‬ ‫בדרך זו ואצ״ל זו‪ ,‬אמנם לרעים בעיני עצמם חטאתם נגדם תמיד כאמור )תהלים‬ ‫המשך בעמוד ו'<‬ ‫נא‪ ,‬ו( לך לבדך חטאתי והרע בעיניך וכו'‪ ,‬וזה תכלית הטובים לעשות תשובה בכל‬ ‫עת‪ ,‬תמיד הם רעים וחטאים בעיניהם‪ ,‬ולטובים הם הטובים בעיני עצמם כי אין‬ ‫וה„בר ˙מוה מ‡י ˘נ‡ „נ˜טו בל˘ונם המ„ה‬ ‫חרצובות ובו’ ובריא אולם )תהלים עג ד(‪ ,‬והר נדמה להם כחוט השערה )סוכה‬ ‫טובה ההי‡‪ ,‬יו˙ר מכל מע˘ים טובים ˘היו בהם‬ ‫נב‪ ,‬א( וגם להם טוב ומטיב‪ ,‬עכלה"ק‪.‬‬ ‫נ‚„ הכהן ˘הי' בימיהם ˘הי' בו ‡יזה ˆ„ ˜נ‡ה‬ ‫)עטרת צבי פרשת מקץ(‬ ‫ו˘נ‡ה‪.‬‬ ‫***‬ ‫ופיר˘ המ‚י„ זי"ע כי הˆ„י˜ים נו˙נים כוח לבעלי‬ ‫ה˙פילו˙ לה˙פלל ברעו˙‡ ˘לים‪ ,‬וכהן ‚„ול זה‬ ‫רבה"˜ מהרי"‡ מזי„יט˘וב זי"ע‬ ‫˘ל‡ היה כהו‚ן מנין היה לו כוח וזכו˙ לכנוס בבי˙‬ ‫˜ו„˘ ה˜„˘ים ולˆ‡˙ ב˘לום‪ ,‬ר˜ על י„י ˘‚„ולי‬ ‫חם ליבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני )תהלים לט‪ ,‬ד(‪.‬‬ ‫ה„ור ˘מעיה ו‡בטליון נ˙נו לו כוח ובכוח‬ ‫שמעתי מפי אאמו"ר )רביה"ק מהרי"א מזידיטשוב( זללה"ה‪' ,‬חם לבי בקרבי'‪ ,‬רצה‬ ‫לומר בזה 'חם לבי בקרבי'‪' ,‬בהגיגי'‪ ,‬רצ"ל כשאני חושב אשר בזמן המקדש 'תבער‬ ‫˙פיל˙ם‪ ,‬ובזכו˙ם נכנס ויˆ‡ ב˘לום‪ ,‬לכן ‡מרו לו‬ ‫אש' את הקרבנות‪ ,‬סוד עבודת יום הכיפורים על ידי כהן גדול‪ ,‬וכעת בעוה"ר‬ ‫'יי˙ון בני עממין ל˘לם „עב„ין עוב„‡ „‡הרן'‪,‬‬ ‫הביהמ"ק נחרב ואין לנו כהן גדול‪ ,‬וצריך לתקן בסוד ונשלמה פרים שפתינו דייקא‬ ‫„היינו ˘בכוח זכו˙ם נע˘ה עבו„˙ היום‪.‬‬ ‫'דברתי בלשוני' עכ"ד‪.‬‬ ‫)זכרון אליהו קכ"ג ע"א‪ ,‬רבי אלי' מזידיטשוב בן רביה"ק מהרי"א מזידיטשוב זי"ע‪ ,‬שמע מאביו רבה"ק‬ ‫וסיים רבה"˜ מזי„יט˘וב זי"ע‪ ,‬כי העי˜ר ה˙פילה‬ ‫מהרי"א זי"ע(‬ ‫‡נו מ˙פללים‪ ,‬ולפני ה˙יבה יעמו„ ‡יזה ˘יהיה כי‬ ‫***‬ ‫הבעל ˙פילה הו‡ טפל להˆ„י˜‪ ,‬ע"כ „ברי ה‡מרי‬ ‫יוסף ˘ם מה ˘˘מע מרבו רבה"˜ מהרי"‡ זי"ע‪.‬‬ ‫רבה"˜ נחום מבור˘טין זי"ע‬ ‫ו‡כן „בר ˙ורה זו נ„פס בספר עבו„˙ י˘ר‡ל‬ ‫ב˜טע ה‡חרון על יום הכיפורים‪‡ ,‬מנם ˘ם מ˘מע‬ ‫הלן בסתר בצל שד"י )פיוט וכל מאמינים(‪.‬‬ ‫„פי' זה ב‚מר‡ מסכ˙ יומ‡‪ ,‬הו‡ מהעבו„˙‬ ‫'הלן בסתר' אפילו בהסתרה‪ ,‬יתגלה שישראל הם 'בצל שדי'‪.‬‬ ‫)רביה"ק רבי נחום מבורשטין זי"ע ‪ -‬אמרי ברכה דף צד ע"ב(‬ ‫י˘ר‡ל בעˆמו‪‡ ,‬ך יסו„ זה כבר ˘מע מרבו ה˜'‬ ‫***‬ ‫המ‚י„ זי"ע על „בר ‡חר ועיי"˘‪ ,‬והעבו„˙ י˘ר‡ל‬ ‫סיים על „בר רבו "ובו„‡י מורנו הˆ„י˜ ‡מר ‡לו‬ ‫ה„ברים עפ"י רוח ˜„˘ו ˘הופיע עליו‪‡ ,‬כן עפ"י‬ ‫רבה"˜ בעל ‡ור פני יהו˘ע מ‚‡ל‡נט‡ זי"ע‬ ‫„בריו ועפ"י ˘כלנו נר‡ה לומר‪ ,"...‬היינו כי בנה‬ ‫כי ביום הזה‪) .‬ויקרא ט"ז‪ ,‬ל'(‪ ,‬יש לפרש עפמ"ש מהרי"ל הובא במג"א‪ ,‬ובמדרש‬ ‫פירו˘ו על ‚מר‡ הנ"ל ע"פ „ברי רבו ˘היה הופיע‬ ‫נרמז ג"כ דרשה זאת‪ ,‬יום כפורים לשון רבים‪ ,‬על המתים והחיים‪ ,‬ועיין בח"ס‬ ‫לו ע"פ רוח ˜„˘ו‪.‬‬ ‫תניינא‪ .‬וי"ל דאם הבנים אינם הולכים בדרכי התורה והיראה‪ ,‬אז ישפטו את‬ ‫האבות שהניחו בנים כאלה‪ ,‬אכן אם ישובו בתשובה‪ ,‬ממילא יטהרו ג"כ הנפשות‬ ‫ועל „ברי הרה"˜ מ˜‡זני‪ ı‬מˆינו ב„ברי רבינו ה˜'‬ ‫והנשמות שוכני עדן‪ ,‬וז"ש 'כי ביום הזה יכפר' עי"ז 'מכל חטאתיכם' אשר חטאתם‬ ‫מהרˆ"ה זי"ע מˆינו ˘היה מ˘˙˘ע ב„בריו כמה‬ ‫נגד האבות‪ ,‬אשר 'לפני ה' תטהרו'‪.‬‬ ‫פעמים‪ ,‬בספרו עטר˙ ˆבי פר˘˙ ˙זריע כו˙ב‪:‬‬ ‫***‬ ‫נהירנ‡ כ„ הוינ‡ לה˜ביל פני ‡„ומו"ר מ˜‡זני‪ı‬‬ ‫אמר משה לפני הקב"ה בשעה שישראל חוטאין לפניך ועושין תשובה עשה להם‬ ‫זלה"ה פלפל˙י עמו בחכמה בכמה ענינים‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫זדונות כשגגות )גמרא מסכת יומא דף לו ע"ב(‪.‬‬ ‫ובספר ע˘ר ˜„ו˘ו˙ במ„ור העטר˙ ˆבי זי"ע‬ ‫והקשה הגאון מו"ה אברהם מברודא זצ"ל )הובא בס' חות יאיר(‪ ,‬והלא משה רבינו‬ ‫)מערכ˙ ב'( בחל˜ המכ˙בים מכ˙ב „'‪ ,‬נ„פסה‬ ‫אוהב ישראל הי'‪ ,‬למה לא ביקש שיעשה להם זדונות כזכיות אלא ביקש כשגגות‪.‬‬ ‫˘ם מכ˙ב ˘כ˙ב ‡ל ה‚ה"˜ ה‡והב י˘ר‡ל‬ ‫ונדייק עוד הלשון שאמר משה בשעה שישראל חוטאין‪ ,‬למה אמר לשון בשעה‪,‬‬ ‫מ‡פט‡ זי"ע ‡ו„ו˙ ה„פס˙ ספרי ע‪ ı‬חיים‬ ‫הי' לו לומר כשיחטאו ישראל‪.‬‬ ‫ופרע"ח‪ ,‬וכו˙ב רבה"˜‪ :‬והנה ל‡ זכי˙י להר‡ו˙‬ ‫אלא י"ל דלפעמים אדם עושה עבירה‪ ,‬ומתחרט ועושה תשובה‪ ,‬ואח"כ מסיתו‬ ‫לפני רבו˙י נ"ע‪ ,‬כמו ‡„ומו"ר הרב ה˜„ו˘ מ"מ‬ ‫היצר ונופל עוד הפעם ברשתו באותו מעשה עצמה‪ ,‬ועל זה הי' הסברא שלא יועיל‬ ‫התשובה שעשה‪ ,‬כיון דעיקר התשובה כבר כתב הרמב"ם בהל' תשובה )פ"ב הל'‬ ‫„˜"˜ ˜‡זיני‪' ı‬וכ‡˘ר כמה פעמים פלפל˙י ˙"ל‬ ‫א'( שיעיד עליו יודע תעלומות‪ ,‬שלא ישיב לזה החטא לעולם‪ ,‬והוא הלא חטא עוד‬ ‫ו„נ˙י בחכמה לפניו'‪ ,‬עכ"ל עיי"˘‪.‬‬ ‫~ה~‬ ‫אם מותר לומר ביום הכיפורים 'אני רוצה לעשן‪,‬‬ ‫הפעם באותו החטא‪ ,‬אבל זה רק אם פעם השני הי' במזיד‪ ,‬אז יש לומר שלא‬ ‫איכפת לי' ואין בתשובתו כלום‪ ,‬אבל אם בפעם השני התגבר עליו יצרו ועשה‬ ‫ומה אעשה שהתורה אוסרו'‪ ,‬מה שאסור לומר‬ ‫בשוגג‪ ,‬אז אין זה ראי' שהתשובה שעשה בפעם הא' לא הי' כדבעי‪ ,‬אלא‬ ‫בשבת‪.‬‬ ‫שנכשל עוד הפעם‪.‬‬ ‫בספר ויגד יעקב )להגה"ק מפאפא זצ"ל(‪ ,‬הביא )מאמר‬ ‫וזה מה שביקש משרע"ה 'בשעה שחוטאין ישראל ועושין תשובה'‪ ,‬היינו‬ ‫מנוחה ושמחה( מעשה שרבה"ק העטרת צבי מזידיטשוב‬ ‫שבאותה השעה שחוטא הוא בעל תשובה ג"כ על אותה החטא‪ ,‬וא"כ הי'‬ ‫זי"ע היה פעם אחת אצל רבו הק' החוזה מלובלין זי"ע ליום‬ ‫הסברא שלא לקבל התשובה שעשה כבר‪ ,‬ויהי' נחשב כאלו עכשיו עבר ב'‬ ‫הכיפורים‪ ,‬ושמע רביה"ק מזידיטשוב שרבו החוזה סח בינו‬ ‫פעמים על אותו החטא‪ ,‬ויהי' בבחי' עבר ושנה‪ ,‬ע"ז ביקש שיחשב פעם השני‬ ‫לבין עצמו‪ ,‬ואמר‪' :‬רבונו של עולם‪ ,‬ידעת כי אני הנני מעלה‬ ‫כאלו עשה בשוגג‪ ,‬אע"פ שהי' במזיד‪ ,‬אבל הקב"ה יחשבו לשוגג‪ ,‬ויועיל‬ ‫עשן ביותר‪ ,‬וחסר לי מאד‪ ,‬ומה אעשה שכתבת בתוה"ק‬ ‫התשובה שעשה בפעם הראשון‪ ,‬ויוכל לעשות תשובה עוד הפעם‪.‬‬ ‫וכל מלאכה לא תעשו'‪.‬‬ ‫***‬ ‫לימים רצה רבה"ק מזידיטשוב לומר כמו כן בשבת קודש‪,‬‬ ‫במשנה פרחי כהונה מכין לפניו באצבע צרדה‪) ,‬יומא פרק א' משנה ז'( י"ל‬ ‫אמנם אחר כך עלה בדעתו כי רבו הק' החוזה לא אמר כן‬ ‫דכהן גדול ביום הכפורים הי' צריך לעלות בכל החמשה בחי' הנפש שהם‬ ‫רק ביום הכיפורים‪ ,‬אבל בשבת קודש אינם יכולין לומר כן‪,‬‬ ‫נפש רוח נשמה חי' יחידה‪ ,‬וכיון שראו הפרחי כהונה שנתנמנם רצו לרמז לו‬ ‫כי צריך להיות עונג‪ ,‬משא"כ ביום הכיפורים‪.‬‬ ‫שעדיין אינו עומד אלא בבחי' השלישית בחי' נשמה ועוד צריך לעלות‬ ‫ויש לציין למה שכתב בספה"ק בהיכל הברכה )דברים יב‪,‬‬ ‫במדריגה ולא העת להתנמנם‪ ,‬וע"כ הכו לפניו באצבע צרדה שהוא אצבע‬ ‫כב( להרה"ק מהרי"א מקאמארנא זי"ע תלמיד מובהק‬ ‫השלישי כמו שפירש"י ז"ל לרמז לו שעדיין עומד במדריגה השלישית‪.‬‬ ‫לרבה"ק מזידיטשוב זי"ע‪ ,‬שכתב ממש כזה דבשבת אסור‬ ‫***‬ ‫לומר דברים כאלו כי יש מצות עונג שבת‪ ,‬וז"ל‪ ,‬אף על פי‬ ‫שעיקר קיום מצות לא תעשה לומר אפשי ברע ומה אעשה‬ ‫כי ביום הזה )ויקרא ט"ז ל'(‪ ,‬יש לפרש עפמ"ש מהרי"ל הובא במג"א ובמדרש‬ ‫ואבי שבשמים גזר עלי‪ ,‬כל זה בשאר לא תעשה‪ ,‬אבל‬ ‫נרמז ג"כ דרשה זאת‪ ,‬יום כפורים לשון רבים על המתים והחיים ועיין בח"ס‬ ‫בשבת לא יאמר ענין זה‪ ,‬כגון כמה אני רוצה לעשן ומה‬ ‫תניינא‪ ,‬וי"ל דאם הבנים אינם הולכים בדרכי התורה והיראה אז ישפטו את‬ ‫אעשה‪ ,‬כי זה היא חילול שבת‪ ,‬כדכתיב )ישעיה נח‪ ,‬יג( ודבר‬ ‫האבות שהניחו בנים כאלה‪ ,‬אכן אם ישובו בתשובה ממילא יטהרו ג"כ‬ ‫דבר‪ ,‬ועוד שבשבת צריך לעשות עונג וכבוד שבת שאיננו‬ ‫הנפשות והנשמות שוכני עדן‪ ,‬וז"ש כי ביום הזה יכפר עי"ז מכל חטאתיכם‬ ‫חסר לנפשו כלום ומלא שבע רצון‪ ,‬אבל בחול יאמר כמה‬ ‫אשר חטאתם נגד האבות אשר לפני ה' תטהרו‪.‬‬ ‫היייתי רוצה בשבת לעשן ולבשל ולעשות מלאכה וכו'‪,‬‬ ‫)אור פני יהושע(‬ ‫עכ"ל‪.‬‬ ‫אמנם בדברי הרה"ק מקאמארנא הנ"ל מבואר דגם אסור‬ ‫כ"˜ מרן רבינו ˘ליט"‡‬ ‫לומר כן ביום הכיפורים‪ ,‬כי אף דהטעם השני של כבוד ועונג‬ ‫כי ביום הזה יכפר עליהם לטהר אתכם‪ ,‬מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו‪ ,‬ידוע‬ ‫שבת נוהג רק בשבת ולא ביום הכיפורים‪ ,‬אמנם טעם‬ ‫קושית המפרשים על כפל הלשון לטהר אתכם ואח"כ אמר עוד הפעם‬ ‫הראשון שכותב הרה"ק מקאמרנא היינו שאסור משום‬ ‫תטהרו‪ ,‬ויש לומר בכמה אופנים בעזהי"ת‪.‬‬ ‫ודבר דבר‪ ,‬לכאורה גם אסור לומר כן ביום הכיפורים שג"כ‬ ‫א( כשאדם חוטא ח"ו חוץ ממה שעבר על רצון הבוי"ת‪ ,‬גם גורם פגם במדות‬ ‫נוהג בו איסור זה‪ ,‬וצריך להבין דברי החוזה שאמר כן ביום‬ ‫העליונים‪ ,‬וגורם חסרון שפע בכל העולמות‪ ,‬כי כל העולמות ממתינים על‬ ‫הכיפורים‪) .‬ואפשר לישבו לפי שי' הרוקח דביו"ט אינו נוהג‬ ‫איש ישראל שיפתח פיו בתורה ובתפלה כדי שיהיה להם חיות עי"ז‪ ,‬עיין‬ ‫ודבר דבר‪ ,‬ואכ"מ(‪.‬‬ ‫באריכות בספה"ק היכל הברכה מרבה"ק מקאמרנא בסוף פ' מקץ והביא‬ ‫בשם המדרש שהקב"ה שוקד על שפתי בני אדם לנושקה כשהוא אומר תורה‬ ‫ותפלה עיי"ש‪ ,‬והכל כדי שיביא חיות להעולמות‪ ,‬וע"כ אם האדם חוטא חוץ ממה שצריך לבקש כפרה וטהרה על מה שעבר על‬ ‫רצונות ית'‪ ,‬צריך ג"כ לבקש כפרה וטהרה על שגרם פגם וחסרון בספירות העליונים ח"ו‪ ,‬ובזה י"ל כי ביום הזה יכפר עליהם לטהר‬ ‫אתכם‪ ,‬שביום הקדוש הזה יכפר הקב"ה לטהר אתכם ממה שחטאתם כנגדו כביכול‪ ,‬אבל חוץ מזה צריכים לשוב בתשובה מכל‬ ‫חטאתיכם לפני ה'‪ ,‬מה שגרמתם חסרון בהספירות העליונים שהם לפני ה'‪ ,‬כי חטא הוא מלשון חסרון עדה"כ )מלכים א' א' כ"א(‬ ‫והייתי אני ובני שלמה חטאים‪ ,‬ע"ז צריכים תשובה בפני עצמה‪ ,‬וע"כ אמר עוד הפעם תטהרו‪.‬‬ ‫ב( עוי"ל שהתוה"ק מזהיר על תשובה לטהר המחשבה‪ ,‬כי מתדמה להאדם שלא עשה כלום בהעלות על לבו מחשבות זרות ח"ו‪ ,‬וכמו‬ ‫שכ' הרמב"ם בהל' תשובה שאחד מכ"ד דברים המעכבים את התשובה הוא המסתכל בעריות כי אומר הלא לא עשיתי כלום‪ ,‬וע"כ‬ ‫חושב שאין צריך לעשות תשובה ע"ז עיי"ש בדבריו הק'‪ ,‬וכן הוא ועוד יותר לגבי המחשבה‪ ,‬ובאמת יש בזה איסורי דאורייתא‪,‬‬ ‫וכמשה"כ ולא תתורי אחרי לבבכם וגו'‪ ,‬וכן ונשמרת מכל דבר רע‪ ,‬שלמדו חכז"ל מפסוק זה שלא יהרהר אדם ביום וכו'‪ ,‬וע"כ בא‬ ‫התוה"ק להזהיר את בנ"י שחוץ ממה שביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם ע"י תשובה‪ ,‬אבל מכל חטאתיכם לפני ה'‪ ,‬היינו על‬ ‫החטאים שחטאתם במחשבה שאינו גלוי אלא להבורא ית'‪ ,‬וע"כ הם נקרא חטאתיכם לפני ה'‪ ,‬תטהרו‪ ,‬צריכים להזהיר עוד הפעם‪,‬‬ ‫שלא יחשוב שעל זה אין צריך לעשות תשובה‪.‬‬ ‫)נר לצדיק(‬ ‫~ו~‬ ‫פירו˘ ˘ל רב‪ ˜"‰‬מ‪‰‬רˆ"‪ ‰‬מזי„יט˘וב זי"ע במ˘נ‪˘ ‰‬ל '‪‡‰‬ומר ‡חט‡ ו‡˘וב ‡חט‡‬ ‫ו‡˘וב ‡ין מספי˜ין בי„ו לע˘ו˙ ˙˘וב‪˘ – '‰‬ני ר‡יו˙ ˘ב˘מים לומ„ים כפירו˘ ז‪– ‰‬‬ ‫עוב„‡ נפל‡‪˘ ‰‬ל ‪‰‬ר‪ ˜"‰‬מ‡פט‡ זי"ע ˘‪‰‬וˆי‡ כמ‪ ‰‬נ˘מו˙ מ‚י‪‰‬נים ב‪‰‬סכמ˙‬ ‫‪‰‬ר‪ ˜"‰‬מרוזי'ן זי"ע – פירו˘ ˘ל רב‪ ˜"‰‬מ‪‰‬רˆ"‪ ‰‬בפסו˜ עב„ו ‡˙ ‪ '‰‬ב˘מח‪‰‬‬ ‫˘‪‰‬ר‪ ˜"‰‬מזל‡ט˘וב זי"ע ‪‰‬עי„ „פי' ז‪"‚ ‰‬כ ‡ומרים ב˘מים‬ ‫להצעתו‪ ,‬והעניין הועבר להכרעת בית־דין של מעלה ונתבקש‬ ‫לאור יום הקדוש הבעל"ט שנת תשפ"ו נביא כאן אימרא טבא‬ ‫שם להכריע ביניהם‪.‬‬ ‫שאמר רבה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע בענין תשובה‪ ,‬על דברי‬ ‫הגמרא מסכת יומא "האומר אחטא ואשוב‪ ,‬אחטא ואשוב‪ ,‬אין‬ ‫בשעה שבית דין של מעלה ישב ודן בעניינו של הרה"ק מאפטא‬ ‫מספיקין בידו לעשות תשובה" )פ"ח ע"ב( ופירש בזה רבה"ק‬ ‫זצ"ל‪ ,‬ישב הרה"ק מרוז'ין זצ"ל ועישן את מקטרתו בדביקות‬ ‫מהרצ"ה מזידיטשוב ז"ל‪" ,‬האומר אחטא"‪ ,‬היינו שאם יאמר‬ ‫עילאית‪ ,‬החדר שבו ישב נתמלא עשן ומקורביו שנכחו במקום‬ ‫האדם לעצמו‪ ,‬אני יודע כי חטאתי ואחטא עוד‪ ,‬כי היצר הרע הוא‬ ‫חשו‪ ,‬כי נשמתו של רבם הקדוש משוטטת בעולמות עליונים‪,‬‬ ‫תקיף יותר ממני ואין בכוחי להתגבר עליו‪ ,‬אבל "ואשוב" אני‬ ‫לפתע אמר הרבי‪" :‬האומר אחטא ואשוב‪ ,‬אחטא ואשוב‪ ,‬אין‬ ‫רוצה מאוד לעשות תשובה‪" ,‬אחטא" אבל "ואשוב"‪" ,‬אין‬ ‫מספיקים בידו לעשות תשובה" האם ייתכן‪ ,‬שמעכבים אדם‬ ‫מספיקין בידו לעשות תשובה"‪ ,‬פירוש לא יהיה ספק בידו אם‬ ‫מלחזור בתשובה‪ ,‬אין זה כך‪ ,‬אלא שיש לפרש את הדברים‪ :‬אין‬ ‫יעשה תשובה‪ ,‬שבוודאי הש"י יעזור לו שיעשה תשובה‪.‬‬ ‫מספיקין אין כל ספק בדבר שבידו לעשות תשובה‪ ,‬באותה שעה‪,‬‬ ‫משנשמעו דבריו של הצדיק מרוז'ין בשמים‪ ,‬פסקו כך גם‬ ‫וסיים רבה"ק לומר על פי' זה‪" :‬אזוי זאגט מען אין הימעל" ]= כך‬ ‫בפמליא של מעלה ונקבעה הלכה לדורות‪ ,‬וכל הרשעים שהיו‬ ‫אומרים בשמים[‪.‬‬ ‫באותה עת בגיהינום זכו ויצאו מתוכו בזכותו של אותו צדיק‪,‬‬ ‫ולפירוש הנ"ל של רבה"ק יש לצרף סיפור נורא בפירוש הקדוש‬ ‫לגן־עדן‪.‬‬ ‫הזה ]שאין מספיקין פירושו אין ספק[‪ ,‬שהרה"ק בעל אוהב‬ ‫ומעובדא הנ"ל נמצא ג"כ דבשמים פוסקין כפירושו של רבה"ק‬ ‫ישראל מאפטא זצ"ל לעת זקנתו ביקש פעם שיביאו לפניו בשר‬ ‫מהרצ"ה זי"ע‪ ,‬וכמו שאמר בעצמו דבשמים אומרים כן‪.‬‬ ‫משחיטתו של שוחט מסוים‪ ,‬שמשחיטתו סירב לאכול כל ימיו‪,‬‬ ‫החסידים התפלאו מאוד על התנהגות זו ולא ירדו לסוף דעתו‪,‬‬ ‫פי' זה של רבה"ק הנ"ל הביא הרה"ק רבי משה מאיר הלוי‬ ‫מדוע שינה מדרכו והחליט לאכול משחיטתו של זה‪ ,‬עד שנכדו‬ ‫רוזנשטיין זצ"ל מבארדיטשוב ‪ -‬צפת ]הנקרא ר' מוישל'ע‬ ‫של הרבי מאפטא‪ ,‬הרה"ק משולם זושא מזינקוב זי"ע‪ ,‬גילה את‬ ‫בארדיטשוב'ר[‪ ,‬מחבר ספר עבודת הלווים‪ ,‬ובסוף ספרו נלוה‬ ‫פשר הדבר‪ ,‬וכך סיפר הנכד‪ ,‬זמן רב לאחר מכן‪:‬‬ ‫אליו ספר 'אור הגנוז' והוא קונטרס שרשם בעצמו וע"י בניו‪,‬‬ ‫עובדות וסיפורים מצדיקים הקודמים שחיי עמהם בדורו‪ ,‬ועוד‬ ‫כשנסתלק זקיני הרה"ק מאפטא זצ"ל לעולמו‪ ,‬נסגרו שערי‬ ‫זכה לשמוע אימרין טבין מרבה"ק מהרצ"ה זי"ע )חי בשנים‬ ‫גיהינום וכל מי שנפטר באותו יום נתעלה ישר לגן עדן‪ ,‬אמנם‬ ‫תקפ"א‪-‬תרס"ב‪ ,‬היה מגדולי תלמידי וחסידי הרה"ק הרוזינ'ער‬ ‫שהצדיק לא הסתפק בכך‪ ,‬והוא ביקש להיכנס לגהינום להוציא‬ ‫זצ"ל‪ ,‬ובנו האדמו"ר מסדיגורא זצ"ל(‪.‬‬ ‫משם את הרשעים המתייסרים בדינה של גהינום‪ ,‬אמנם הגהינום‬ ‫סירב לפתוח לפניו שעריו היות ולא נמצא בו שום חטא שיהא‬ ‫ויש להביא עוד פירוש שכתב הרה"ק הנ"ל בשם רבה"ק מהרצ"ה‬ ‫מקומו בגיהנום‪ ,‬כשסירבו שערי גהינום להיפתח לפניו‪ ,‬אמר‪ :‬על‬ ‫מזידיטשוב זי"ע‪ ,‬והוא נמשך על הפירוש הנ"ל כיון דיש לו עדות‬ ‫פי דין חייב אני להיות בגיהינום‪ ,‬שכן אכלתי משחיטתו של‬ ‫מהרה"ק רבי מיכל'י מזלאטשוב זצ"ל‪ ,‬דפירוש זה ג"כ אומרים‬ ‫שוחט שאין שם "הויה" רשום על סכינו‪ ,‬ואז נפתחו השערים‬ ‫אותו בשמים וכמו פירוש הנ"ל שהעיד עליו רבה"ק בעצמו‪ ,‬והוא‬ ‫לפניו והוא נכנס לגיהינום ועבר בכל מדוריו‪ ,‬כשראה הצדיק את‬ ‫מה שהביא לפרש בשם רבה"ק הפסוק של‪' :‬עבדו את ה' בשמחה'‬ ‫צער הרשעים‪ ,‬סירב לצאת עד שיצאו עמו כל שוכני גיהינום‪,‬‬ ‫)תהלים ק‪ ,‬ב(‪ ,‬כי פעם אחת ביקש הרה"ק רבי יחיאל מיכל‬ ‫כיון שהגיע לאותו מדור אשר שם מקומם של אלו שאמרו‬ ‫מזלאטשוב זי"ע את רבה"ק רבי צבי מזידיטשוב זי"ע שיוכיח‬ ‫"אחטא ואשוב"‪ ,‬אשר דינם הוא שאין מספיקין בידם לעשות‬ ‫מעט את בנו הרה"ק רבי זאב מזבארז זצ"ל שיש לו מעט מרה‬ ‫תשובה‪ ,‬ביקש זקני הק' להוציא גם אותם‪ ,‬ברם לדבר זה לא‬ ‫שחורה‪ ,‬הלך אליו ודיבר עמו‪ ,‬בתוך הדיבורים אמר לו עבדו את‬ ‫הסכים שרו של גהינום בשום אופן‪ ,‬טען זקיני הק' לפני הגהנים‬ ‫ה'‪ ,‬ובמה 'בשמחה'‪ ,‬כי שמחה היא עבודה בפני עצמה‪ ,‬והרה"ק‬ ‫שהלא לא היה להם ברירה לפטור מעבירה זו למרות ש"אין‬ ‫רבי מיכל'י ז"ל בא באמצע הדיבורים‪ ,‬ושמע זאת‪ ,‬ואמר 'אזוי‬ ‫מספיקים בידם לעשות תשובה"‪ ,‬שרו של גיהינום לא הסכים‬ ‫טייטש מען אין הימעל' ]כך מפרשים בשמים[‪.‬‬ ‫~ז~‬ ‫דרשת כל נדרי של כ"ק מרן רבינו שליט"א בששעל"ט‬ ‫שנת תשפ"ה‬ ‫חטאו לבנה שידע לשוב בתשובה‪ ,‬ע"כ שם‪ ,‬היינו שאור התורה מאיר‬ ‫כי ביום הזה יכפר עליהם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו‪,‬‬ ‫לאדם לדעת מהו עונותיו אשר צריך להתרחק ממנו‪ ,‬ובזה יש לומר כי‬ ‫ידוע קושית המפרשים על כפל הלשון‪ ,‬כי כבר אמר שביום הזה הקב"ה‬ ‫על דרך זה הוא בחי' יום הכיפורים‪ ,‬כי עצם קדושת יום הכיפורים מאיר‬ ‫מטהר עונותיהם של ישראל‪ ,‬ולמה חזר אח"כ עוד הפעם שמטהר מכל‬ ‫לאדם לידע מה שצריך לתקן ולשוב לה'‪ ,‬ומאיר לו דרך לרוצים‬ ‫חטאתיכם‪.‬‬ ‫בתשובה האיך להתחיל ובמה שצריך עוד לתקן‪ ,‬כדי שישוב ויתקרב‬ ‫ויש לבאר הענין‪ ,‬כי הנה כשאדם עומד בליל יום הקדוש‪ ,‬ויודע בלבו‬ ‫לה' כמקדם‪.‬‬ ‫מרת נפשו האיך שעבר כל השנה‪ ,‬האם היתה כונת מעשיו זכה ורצויה‬ ‫וזה יש לומר פירוש הכתוב כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם‪ ,‬שכל‬ ‫לעשות נחת רוח להקב"ה‪ ,‬ומתבונן על כל מעשיו ודיבוריו ומחשבותיו‬ ‫הרוצים לשוב בתשובה שלימה הקב"ה מקבלם באהבה ומטהר אותו‪,‬‬ ‫האם היתה הכל ע"פ התורה‪ ,‬ועומד מלא בושה וכלומה לפני מלך מלכי‬ ‫אמנם אף שאינו יודע האיך להתחיל דרכו לתשובה‪ ,‬אמנם ביום זה‬ ‫המלכים‪ ,‬ובכך רוצה לשוב בתשובה שלימה לפניו שיסלח לו על כל‬ ‫כשעומדים לפני ה'‪ ,‬גדול וקדוש כ"כ שהיום בעצמו מודיע חטאיו‬ ‫עונותיו‪ ,‬אמנם לבו של אדם כל כך נסתם מן מעשיו הגרועים‪ ,‬עד שאינו‬ ‫ומורה דרך תשובה‪ ,‬כדי לידע האיך לטהר מכל חטאתיכם לפני ה'‪.‬‬ ‫יודע את הדרך אשר נלך בה כדי לשוב מדרכו הרעה‪ ,‬ואינו יודע האיך‬ ‫או יש לומר כי לכל דבר מצוה צריך הכנה דרבה להכין מחשבתו ולבו‬ ‫להתחיל בתשובה ולשוב מדרכו הרעה‪ ,‬בכדי שמהיום והלאה יהיה‬ ‫שכל כונתו יהיה בעת עשית המצוה בכונה הראוי‪ ,‬משא"כ יום‬ ‫בתכלית השלימות לפני הקב"ה‪.‬‬ ‫הכיפורים עצם קדושת היום הביא ההכנה שלו‪ ,‬ואדם השב ביום הזה‬ ‫ויש לומר דאכן על זאת קבעה לנו הקב"ה מלך מלא רחמים יום זה פעם‬ ‫אף בלי הכנה הקב"ה מקבלו‪ ,‬וזה י"ל כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר‬ ‫אחת בשנה‪ ,‬יום המאיר באורו מחמת עצם קדושת היום לכל הרוצים‬ ‫אתכם‪ ,‬וחוץ מה שמהני תשובה ביום הזה‪ ,‬מועיל גם התשובה לטהר‬ ‫בתשובה‪ ,‬כי הנה איתא בזה"ק פרשת ויקרא (דף כ"ג ע"ב)‪ ,‬שמי‬ ‫מכל חטאתיכם לפני ה'‪ ,‬כשכבר עומד ביום הזה לפני ה' ובלי הכנה‪.‬‬ ‫שעומד בלילה ללמוד התורה‪ ,‬התורה מודיע לו עונותיו‪ ,‬כאמא המודיע‬ ‫שנת תשפ"ד‬ ‫ולתקן את מעשיו‪ ,‬ואח"כ יכול לבא אל המלך לבקש מחילתו על מה‬ ‫כי ביום הזה יכפר עליהם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו‪,‬‬ ‫שחטא‪ ,‬ואכן מי שכבר תיקן את עצמו‪ ,‬יכול לבקש מחילה לפניו‪ ,‬והגיע‬ ‫ידוע קושית המפרשים על כפל הלשון לטהר אתכם ואח"כ אמר עוד‬ ‫ליום הכיפורים שעצם היום מכפר עונו‪ ,‬כי זהו גודל עצם קדושת כח יום‬ ‫הפעם תטהרו‪.‬‬ ‫הכיפורים‪ ,‬אמנם בלי העברת הלכלוך אין האדם יכול לשוב כלל‪ ,‬ואף‬ ‫וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלגוליכם‬ ‫קדושת יום הכיפורים אינו מכפר לו‪.‬‬ ‫אטהר אתכם‪ ,‬כאן ג"כ צ"ב כפל הלשון שאמר עוד הפעם אטהר אתכם‬ ‫וזה אפשר לומר בכוונת הפסוק 'ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם'‬ ‫אחר שכבר שיטהר מכל הטומאות‪.‬‬ ‫היינו כי ע"י עצם קדושת היום הזה הקב"ה מכפר ומטהר עליכם‪ ,‬אמנם‬ ‫יש לבאר הענין ע"פ משל למלך גדול‪ ,‬ופעם אחת חטאו אחד מן‬ ‫מסיים הפסוק כי זהו דוקא אם 'מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו'‪ ,‬היינו‬ ‫המדינות לפניו‪ ,‬והאנשים שבמדינה זו היה רוצים להתפייס עם מהמלך‪,‬‬ ‫שיטהרו את עצמכם מכל חטאתיכם‪ ,‬לפני ה' היינו עוד קודם לפני‬ ‫ונקבצו אנשים במדינה והלכו אל המלך לבקש ולהתחנן לו שיסלח‬ ‫שבאים לבקש מחילה מה'‪ ,‬ואכן אחר שטהרו עצמכם מלכלכם אז‬ ‫להם לעוונם‪ ,‬אמנם אנשים ההם אף שהיו הולכים בכונה לבקש מחילה‬ ‫ממילא ע"י עצם היום הקדוש הזה יטהר אתכם‪ ,‬וזה ג"כ מה שאמר‬ ‫מהמלך‪ ,‬אמנם היו מלכלכים בטיט עד שלא היו באופן הראוי לבא אל‬ ‫הכתוב 'וטהרתם מכל טומאותיכם' כי במה שאתם מטהרים מלכלכם‪,‬‬ ‫המלך כי אין לבא לשער המלך בלבוש שק‪ ,‬ואף שהמלך היה רחום‬ ‫בזה 'מכל גלגוליכם אטהר אתכם' כי בזה יש לכם לבא לפני ולבקש‬ ‫וחנון לכל העם אשר תחת כסא מלכותו‪ ,‬מכל מקום כדי שהמלך יסלח‬ ‫סליחה‪.‬‬ ‫להם ולשמוע את תחינתם‪ ,‬היה צריך להיות בכבוד הראוי למלך גדול‬ ‫והנה הגמרא במסכת יומא נתבאר דשי' רבי הוא דעצם יום הכיפורים‬ ‫כזה‪ ,‬והיו צריכים להתנער מעפר וללבוש בגדים נאים ומפוארים כראוי‬ ‫מכפר ואף לשאינם שבים‪ ,‬וצ"ב בפשטות ביאור דברי רבי‪ ,‬דאף מי‬ ‫וכיאות כדי לבא למלך החפץ בסליחתם‪ ,‬אמנם האנשים האלו לא נתנו‬ ‫שאינו נותן לבו לשוב מדרכו הרעה בכל זאת עצם היום מכפר עליו‪,‬‬ ‫לב לדבר וכשבאו להיכנס למלך באו כמו שהיו בבגדים מלכלכים שלא‬ ‫אלא לפי דרכינו יש לומר דבוודאי הלכלך שיש מן העבירה בוודאי‬ ‫בכבוד הראוי‪ ,‬ולא נשא חן בעיני המשרתים ועבדי המלך ולא הניחו‬ ‫צריך להעביר לפני שהגיע ביום הכיפורים שעצם היום יכפר עליו‪,‬‬ ‫לאנשים האלו להתיצב לפני המלך‪ ,‬ואמנם רק אחר שהעבירו הלכלוך‬ ‫כאמור לעיל ד'לפני ה'' היינו קודם שהגיע לעצם יום הכיפורים צריך‬ ‫שהיה עליהם‪ ,‬היה יכולים לבא למלך וליפול לפניו להתחנן לו‬ ‫להיות 'תטהרו'‪ ,‬ואכן מי שתיקן את לכלוכו הרעה ותיקן כבר את‬ ‫ולהתפייס עמו‪.‬‬ ‫מעשיו‪ ,‬ועכשיו רוצה לבקש מחילה לפניו‪ ,‬על זה אמר רבי שמכפר אף‬ ‫והנמשל הוא כי בעונתנו רח"ל חוץ ממה שחוטאים בזה לפניו נעשה‬ ‫לשאינם שבים‪ ,‬כי הוא ראוי לבא אל המלך שיסלח לו מעונו‪.‬‬ ‫החוטא מלכלוך בעבירה זו‪ ,‬ואם כן כדי לבקש סליחה לפניו אי אפשר‬ ‫כי אם בהעברת הלכלוך מקודם‪ ,‬ולכן צריך קודם לחרט על חטאיו‬ ‫~ח~‬ ‫תולדות וסיפורים בצל קדשם של רבותינו הקדושים לבית זידיטשוב זי"ע‬ ‫רבינו הקדוש רבי צבי הירש מזידיטשוב זי"ע‬ ‫ורבינו הקדוש רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב זי"ע‬ ‫מרן הרבה את הצדיק רבי הרש'ל מזידיטשוב‪,‬‬ ‫ההקפות מעין עבודת ז' ההזאות ביוה"כ‪ ,‬והקפה‬ ‫ואמר "הייתי רוצה להתפלל ביום הכיפורים כמו‬ ‫א' מנה אחת אחת ואחת‪ ,‬ובשניה אחת ושתים‪,‬‬ ‫רבה"ק מהרצ"ה זי"ע תמה למה לא‬ ‫שרבי הרשל'י מזידיטשוב ישן ביום הכיפורים"‬ ‫וכו' עד אחת ושבע‪.‬‬ ‫מניחים לו להוגה את השם‬ ‫ע"כ שם‪.‬‬ ‫(עי' גם בילקוט עטרת צבי ח"א נישואין)‬ ‫המפורש כמו הכה"ג‬ ‫(ספר אדמור"י בעלזא חלק שני)‬ ‫הרה"ק משינאווא זיע"א אכל קעסט אצל חותנו‬ ‫שמעתי בשם כ"ק זקיני הרה"ק רבי יהושע‬ ‫הרה"ק ר' יהודה צבי מראזלא זיע"א (הרה"ק ר'‬ ‫רבה"ק היה רוצה ליסד פיוט אבל‬ ‫מבעלזא זי"ע‪ ,‬שסיפרו לו שהרה"ק מהרי"א‬ ‫יהודה צבי מראזלא זי"ע היה חתן רבה"ק מהרצ"ה‬ ‫מזידיטשוב זי"ע נוהג לומר בשעת החופה בעת‬ ‫הפיוטים הקדושים יש להם סגולה‬ ‫מזידיטשוב זי"ע‪ ,‬וגם היה בן של הרה"ק ר' משה‬ ‫שמקיפין את הכלה סביב החתן את הנוסח אחת‬ ‫מסאמבור זי"ע אחיו של רבה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב‬ ‫שמעוררים רחמים ורצון ללבון‬ ‫ואחת אחת ושתים וכו'‪ ,‬שאומרים בעת העבודה‬ ‫זי"ע)‪.‬‬ ‫עונותיהם של ישראל ולכל טוב‬ ‫ביום הכיפורים‪.‬‬ ‫והעיד הרה"ק משינאווא משם חותנו הרה"ק‬ ‫הרה"ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש זי"ע‪,‬‬ ‫מראזלא‪ ,‬שסיפר על חותנו רבה"ק מהרצ"ה‬ ‫והוסיף כ"ק זקיני מבעלזא זי"ע ונתן טעם לשבח‬ ‫בספרו נימוקי אורח חיים (סי' סח) הביא‪,‬‬ ‫מזידיטשוב זי"ע‪ ,‬שביום הקדוש כיון את כל‬ ‫על מנהג זה על פי מה שכתב ברש"י (כתובות ח‪,‬‬ ‫ששמע מזקנים גדולי תורה ז"ל‪ ,‬שהם היו‬ ‫הכוונות הגדולות מתוך השגותיו הגדולים‪ ,‬כמו‬ ‫ע"א‪ ,‬ד"ה שמח) שברכת 'שהכל ברא לכבודו' הוא‬ ‫תלמידי הרה"ק מראזלא בעל הדעת קדושים‬ ‫שכיון הכהן גדול ביום הקדוש הזה בבית‬ ‫לאסיפת העם הנאספים‪ ,‬ואמר שהכוונה הוא‬ ‫זי"ע‪ ,‬ואמר בשם חותנו הרה"ק העטרת צבי‬ ‫המקדש‪ ,‬ואמר הרה"ק העט"צ שהיא לפלא‬ ‫כמו שכתב בזוהר הק' (פנחס רי"ט ע"ב) דבזמן‬ ‫מזידיטשוב זי"ע‪ ,‬שדיבר בשבח הפיוטים בראש‬ ‫אצלו שלא מניחים לו להיות הוגה את השם‬ ‫החופה באים האבות מעלמא דקשוט לשמוח‬ ‫השנה ויום הכיפורים‪ ,‬ואמר בקדושת לשונו כן‪,‬‬ ‫באותיותיו לומר את השם המפורש‪ ,‬הרי כיון את‬ ‫בשמחת בניהם‪ ,‬וזהו שאיתא 'לאסיפת העם‬ ‫"הן חשבתי בדעתי לעשות פיוט להתעוררות‬ ‫כל הכוונות כולן‪.‬‬ ‫הנאספים' קאי על אותן הנשמות שנאספו אל‬ ‫לאמרו בימים הנוראים‪ ,‬כי במה נגרע כוחי בזה‬ ‫עמם מכבר ואינם עוד בעולם‪ ,‬והנה איתא (ראש‬ ‫ואמר על כך הרה"ק משינאווא‪ ,‬אילו הייתי שם‬ ‫מהראשונים‪ ,‬אם הראשונים עשו במליצת‬ ‫השנה כו ע"א) 'שופר'‪ ,‬כיון דלזכרון אתי‪' ,‬כלפנים‬ ‫הייתי עונה לו על שאלתו‪ ,‬כי הנה הכהן גדול היה‬ ‫לשונם היפה‪ ,‬גם אני בעזרת ה' אעשה כן‪ ,‬ואם‬ ‫דמי'‪ ,‬פירש"י כיון דלזכרון קאתי‪ ,‬כבגדי כהן גדול‬ ‫עושה את עבודות היום בין ברוחניות ובין‬ ‫בעומק כוונתם בהפיוט בסדר עליות העולמות‬ ‫שלפנים דמי‪ ,‬ששופר של פרה פסול כמו בגדי‬ ‫בגשמיות‪ ,‬דהיינו ברוחניות שכיון את כל‬ ‫והכונות לצורך היום‪ ,‬גם אני אוכל בעזרת ה'‬ ‫זהב ביום הכיפורים‪ ,‬שאין קטיגור נעשה סניגור‪,‬‬ ‫הכוונות הקדושות‪ ,‬ובגשמיות הרי הקריב את כל‬ ‫לעשות כן‪ ,‬אחרי שובי נחמתי במה אהיה בטוח‬ ‫ולכן הוא הדין החופה שהוא לזכרון הנאספים‬ ‫הקרבנות ועשה בפועל את עבודת היום‪ ,‬אך הוא‬ ‫כשיאמרו הפיוט הזה אז ימחלו עונותיהם של‬ ‫קאתי‪ ,‬להזכיר זכות אבות אשר בעלמא דקשוט‪,‬‬ ‫ז"ל לא היה יכול לעשות הפעולות מעשיות‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬כמו הפיוטים הקדושים שיש להם‬ ‫שיבואו להשתתף בשמחת צאצאיהם‪ ,‬כלפנים‬ ‫ואה"נ שכיון את כל הכוונות‪ ,‬אך מכיון שלא עשה‬ ‫סגולה זו שמעוררים רחמים ורצון ללבון‬ ‫דמי שפיר יחשב כעבודת כהן גדול הנעשה‬ ‫את הפעולות מעשיות נבצר ממנו להיות הוגה‬ ‫עונותיהם של ישראל ולכל טוב‪ ,‬ולאשר לא אדע‬ ‫בפנים בקודש הקדשים‪,‬‬ ‫את ה' באותיותיו‪ ,‬כי מי שהוא הוגה את ה'‬ ‫זאת אם יהיה בשלי הסגולה הזאת שיש‬ ‫ולכך נהג הרה"ק מזידיטשוב זי"ע לומר אז 'אחת‬ ‫באותיותיו צריך מקודם לתקן את כל התיקונים‬ ‫להפיוטים הנזכרים לעיל‪ ,‬אם כן למה זה אנכי‬ ‫ואחת' כמו הכהן גדול בעת עבודת יום‬ ‫בין בכוונות ובין בפעולות מעשיות‪.‬‬ ‫אטריח לאמרו"‪.‬‬ ‫הכיפורים בפנים‬ ‫(דברי חנה‪ ,‬קונטרס דברי תורה עמ' ט' – עי' גם‬ ‫(נימוקי אורח חיים סי' ס"ח)‬ ‫(ספר פקודת אלעזר פאלטישאן נשואין)‬ ‫נפלאים מעשיך דף תי"ט)‬ ‫בעלי פיוטן מיורדי המרכבה –‬ ‫ע"י היחודים הלך רבה"ק בהיכלות‬ ‫לעתיד יעסוק אהרן הכהן בהלכות‬ ‫רבה"ק מהרצ"ה ג"כ מיורדי‬ ‫של מעלה כמו הכה"ג‬ ‫עבודה עם רבה"ק מהרצ"ה זי"ע‬ ‫המרכבה‬ ‫הרה"ק רבי אליעזר צבי מקאמרנא בעל דמשק‬ ‫שמעתי ממורי הגה"צ מפאיע הי"ד שהרה"ק‬ ‫שמעתי מרבינו הקדוש מהרי"א מזידיטשוב‪,‬‬ ‫אליעזר זי "ע‪ ,‬העיד על דודו רביה"ק בעל עטרת‬ ‫העטרת צבי מזידיטשוב זי"ע אמר שבעת‬ ‫שרבו הקדוש מוה"ר צבי זצללה"ה אמר דבעלי‬ ‫צבי מזידיטשוב זי"ע‪ ,‬שאמר במוצאי יום כיפור‬ ‫שמשיח צדקינו יבוא ויתגלה‪ ,‬אז אהרן הכהן‬ ‫פייטין הם מיורדי המרכבה‪.‬‬ ‫"שעל ידי היחודים הלך בכל היכלות של מעלה‬ ‫יעסוק אתי בהלכות עבודת הקרבנות 'וועט זיך‬ ‫ופעם אמר רבו הקדוש "מיר וואלטין אויך‬ ‫אהרן איבערשמועסן מיט מיר אין עטליכע‬ ‫כמו הכהן גדול בעבודתו בבית המקדש"‪.‬‬ ‫גימאכט פיוטים נאד די וועלט האט זייערע‬ ‫זאכן אין די עבודה'‪ ,‬ונורא הוא‪.‬‬ ‫(חבת ירושלים עמ' שעג)‬ ‫פיוטים לאנג אן גענימען"‪.‬‬ ‫(נפלאים מעשיך דף כ"ג)‬ ‫ואמר רבה"ק מהרי"א מזידיטשוב שרבו הוא ג"כ‬ ‫כלה הסובבות החתן כעבודת‬ ‫מיורדי המרכבה‪ ,‬שהרי ספר עטרת צבי על‬ ‫להתפלל ביוה"כ כמו שינת רבה"ק‬ ‫ההזאה‬ ‫הזוהר בראשית עד שמות‪ ,‬סיום כל הסדר‬ ‫ביוה"כ‬ ‫מובא בכמה וכמה ספרים‪ ,‬דרביה"ק בעל עטרת‬ ‫מסיים בשני חרוזים‪ ,‬כמו הפיוט‪.‬‬ ‫בתולדות הרה"ק רבי יהושע מבעלזא זי"ע מובא‪:‬‬ ‫צבי מזידיטשוב זי"ע‪ ,‬נהג שכאשר הכלה סובבה‬ ‫(הנהגות מהרי"א)‬ ‫במשך שנת תרנ"ד בשנה האחרונה לחייו‪ ,‬הזכיר‬ ‫את החתן בעת החופה ז' פעמים‪ ,‬למנות את‬ ‫~ה~‬ ‫תולדות וסיפורים בצל קדשם של רבותינו הקדושים לבית זידיטשוב זי"ע‬ ‫רבינו הקדוש רבי צבי הירש מזידיטשוב זי"ע‬ ‫ורבינו הקדוש רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב זי"ע‬ ‫לעשור וימי החג הסכים להחזיק "יושבים" בבית‬ ‫ראה נשמת המגיד מקאזניץ שירדה‬ ‫ביום כיפור מותר לומר שחסר לו‬ ‫מדרשו‪ ,‬נתמנה אז גזבר מיוחד שנתן לו רבינו‬ ‫להעלות תפילות ישראל בתפילת‬ ‫איזה עונג‬ ‫להספקתם סכום מסויים ככל שבוע ושבוע‪,‬‬ ‫יוה"כ‬ ‫צבי‬ ‫רבי‬ ‫שהרה"ק‬ ‫עובדא‬ ‫שמעתי‬ ‫וכן‬ ‫ואת החסר השלימו החסידים העשירים‪.‬‬ ‫ומפיו של הרה״ק מ״ו מנחם מענדל זצ״ל‪ ,‬בנו של‬ ‫מזידיטשוב זי"ע היה פעם אחת אצל רבו הק'‬ ‫ערכ יוה״כ שחרית לבש רבינו וכל החסידים עמו‬ ‫רבינו מהרי״א זצ״ל מזידיטשוב‪ ,‬שמעתי שדבר‬ ‫החוזה מלובלין‪ ,‬ושמע שרבו הק' סח בינו לבין‬ ‫בגדי שבת‪ ,‬הסעודה היתה כגילה ורעדה כאחד‪,‬‬ ‫פ״א מן תפלות שמנה־עשרה הארוכות של רבינו‬ ‫עצמו‪" ,‬רבש"ע ידעת כי אני הנני מעלה עשן‬ ‫הנושא של התורה היה בכל שנה ושנה המאמר‬ ‫[מהרצ"ה מזידיטשוב]‪ ,‬שהיה לו בהן עליית‬ ‫מאד‪ ,‬וחסר לי‪ ,‬ומה אעשה שכתבת בתוה"ק וכל‬ ‫של ר״ח מדפתי‪ ,‬כל האוכל ושותה בתשיעי‬ ‫מלאכה לא תעשו"‪ ,‬לימים רצה תלמידו הקדוש‬ ‫נשמה‪ ,‬וספר שפ״א‪ ,‬בליל יוה״כ‪ ,‬עמד רבינו‬ ‫מעלה עליו הכתוב כאלו התענה תשיעי ועשירי‬ ‫[מהרצ"ה מזידיטשוב] בתפלת לחש של שמנה‪-‬‬ ‫רבה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע לעשות ולומר‬ ‫והמעשה דחייט שקנה דג בעיו״כ (המובא‬ ‫עשרה כמה שעות‪ ,‬וספר אח״כ שהיתה לו עלית‬ ‫כמו כן בשבת קודש‪ ,‬אמנם אח"כ עלה בדעתו‬ ‫במד״ר פ' אמור) והיה בוכה בשעת אמירת‬ ‫נשמה‪ ,‬וראה בהתחלת עליתו בעולם התחתון‬ ‫דרבו הק' החוזה לא עשה כן רק ביום הכיפורים‪,‬‬ ‫התורה וכל הקהל בכה עמו‪ ,‬אחר ברכת המזון‬ ‫כי שם כתיב ועניתם את נפשותיכם שמותר‬ ‫נשמה גדולה מבהיקה כזהר הרקיע‪ ,‬ותמה‬ ‫כשהלך לחדרו אמר לכל המסובים בלשון‬ ‫מאוד‪ ,‬מה לאור גדול כזה בעולם נמוך ההוא?‬ ‫לענות הנפש‪ ,‬אבל לא בשב"ק דצריך להיות עונג‬ ‫יהודית‪ :‬א גיטען טאג! וכונתו היתה על היום‬ ‫אבל לא רצה להתעכב שם‪ ,‬והניח את השאלה‬ ‫וכו' ועל כן אסור לומר כן‪ ,‬ע"כ שמעתי‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫הקדוש הבא‪ ,‬שיהיה יומא טבא לכל ישראל‪.‬‬ ‫(ויגד יעקב)‬ ‫עד לירידתו‪ .‬ועלה מן העולם עד העולם‪ ,‬עד‬ ‫ערב יוה״כ לעת המנחה היה רבינו טובל בנהר‬ ‫להיכלו של משיח‪ ,‬וכה נמשכה עמידתו עד‬ ‫שמחוץ לעיר‪ ,‬ברוב השנים האויר כבר קר ביום‬ ‫שהרגיש כאב ברגליו מתוך העמידה הארוכה‪,‬‬ ‫הרגיש שאין תפלתו כהוגן ושם‬ ‫ההוא‪ ,‬אבל אעפ״כ לא נמנע רבינו מעולם‬ ‫והפסיק עליותיו וחזר‪ .‬וכשבא למקום של‬ ‫מטבילה זו בנהר‪ ,‬וכבר רגיל היה בכך מימי‬ ‫עינו עליו לקשר אותו בתפלתו‬ ‫הנשמה הגדולה והמאירה הנ״ל‪ ,‬שאל אותה מי‬ ‫נעוריו להכות את הארי בתוך הבור ביום השלג‬ ‫בימי חורפי למדתי תורה אצל הרב הדיין שבעיר‬ ‫היא‪ ,‬ונודע לו‪ ,‬שזו נשמה הקדושה של רבו‬ ‫שתבר גזיזי דברדא ונחת וטבל‪ ,‬וגם כי היתה‬ ‫מולדתי מורי ורבי הרה״ג ר׳ יצחק אייזיק רויט‬ ‫המגיד הק׳ מקאזניץ זצ״ל‪ ,‬שירדה מרצונה הטוב‬ ‫קבלה בידו מרבו רבינו מהרצ״ה זצ״ל שטבילה‬ ‫זצ״ל שהיה מחסידיו של רבינו ורגיל לנסוע אליו‬ ‫ממכון שבתה בג״ע העליון עד המקום ההוא‪,‬‬ ‫פעם אחת אינה מזקת אף במים הכי קרים‪( ,‬על‬ ‫כמה פעמים בשנה על שבתות ויוה״כ‪ ,‬אבל‬ ‫כדי להעלות תפלותיהם של ישראל‪ ,‬שלא‬ ‫יסוד קבלה זו אמר רבנו פ״א לת״ח אחד בזה״ל‪:‬‬ ‫בעוד שבשבת היה מתפלל ותפלתו ערבה לו‬ ‫יתאחזו בהם החיצונים ולא יתעכבו בעליתם‪.‬‬ ‫גילו לנו בלילה זה מן השמים פירוש המשנה (ח׳‬ ‫הנה ביוה״כ מפני הצפיפות הגדולה שהיתה‬ ‫אלו הן תפלות‪-‬לחש הארוכות של רבינו!‪.‬‬ ‫במס׳ פרה פ״ג) שאמרו לכהן גדול אישי כ״ה‬ ‫בבית מדרשו של רבינו היתה תפלה מעורבבת‬ ‫(צבי לצדיק פרק שישי אות ג')‬ ‫טבול אחת‪ ,‬שהכוונה שיטבול רק טבילה אחת‬ ‫והצטער תמיד על זה אחרי יוה״כ‪ ,‬וע״כ התרחק‬ ‫ולא תזיק לו הצינה)‪.‬‬ ‫בכל כחו מן המון הנדחקים לעמוד דוקא‬ ‫יום הכיפורים אצל רבה"ק מהרי"א‬ ‫בקרבתו של רבינו אבל גם שם לא מצא מנוח‪,‬‬ ‫לפנות ערב כשבא רבינו הוא ובניו עמו‪ ,‬ורץ‬ ‫באימה ויראה אל מקומו בבית המדרש‪ ,‬והתחיל‬ ‫זי"ע‬ ‫פ״א בױה״כ פעלה עליו תפלתו של רבינו כל כך‪,‬‬ ‫כמסופר כבר למעלה (פרק י״ב) לא פטר רבינו‬ ‫עד ששכח לגמרי את כל הסביבה שהוא נמצא‬ ‫בפסוק "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה"‬ ‫את חסידיו אחר ר״ה‪ ,‬אחד אחד כבכל ימות‬ ‫בה‪ ,‬ותפלתו היתה בהתעוררות גדולה‪ ,‬ממחרת‬ ‫שאמרו שלש פעמים‪ ,‬לא קמה עוד רוח באיש‬ ‫השנה‪ ,‬כי אם עמד ביום הראשון ממחרת ר״ה‬ ‫יוה״כ כשבא בתוך הבאים לקבל ברכת הפרידה‬ ‫וכל עינים ירדו מים‪ ,‬בכו לא רק החסידים יראי‬ ‫אצל מזוזת בית מדרשו וכל האורחים עברו‬ ‫מאת רבינו הציץ בו רבינו ואמר לו בבת‪-‬צחוק‬ ‫חטא שבאותה שעה עשו חשבון הנפש בעצמם‬ ‫לפניו והושיט ידו לכל אחד מבלי לקחת פדיון‬ ‫"אבל אתמול התפללת יחד עמנו" שמעו‬ ‫לכל השנה שעברה כי אם כל הקהל הגדול באין‬ ‫נפש או פתקא‪ ,‬ויכרכם ביום ההוא ברכה כללית‬ ‫האנשים שמן הצד את הדברים ולא הבינו‬ ‫יוצא מן הכלל ובכו מעומק הלב‪ ,‬היו בין הצבור‬ ‫אחת‪ ,‬לאמר‪ :‬לכו לשלום! לכו לשלום! כבר‬ ‫פירושם כי מה גבר בגוברין ומי מכל הקהל‬ ‫הגדול כמה עשריות בעלי‪-‬עגלה שהביאו את‬ ‫התפללנו אתמול בעד כולכם!‪ ,‬וכה נפטרו ממנו‬ ‫הגדול לא התפלל אתמול עם רבינו? אחד היה‬ ‫האורחים‪ ,‬ברובם היו עומדים סמוך לפתח‬ ‫האורחים ויסעו איש איש לביתו לשלום‪.‬‬ ‫מורי הנ״ל שהבין את דברי רבינו על בורים‪ ,‬שמע‬ ‫במקום שאין הצפיפות מרובה כל כך‪ ,‬אבל‬ ‫ונוכח כי הרגיש רבינו ברוח קדשו בצרת נפשו‬ ‫כשיצא הגץ מלפני רבינו והצית בבת אחת את‬ ‫אבל היו כמה וכמה אנשי מעשה שנשארו אצל‬ ‫שאין תפלתו עולה לו כהוגן ביוה״כ ושם אתמול‬ ‫כל הלבבות נצתו גם הנפשות האלו‪ ,‬וכשאמר‬ ‫רבינו עד אחר יוה״כ ואחדים גם אחר חג הסוכות‪,‬‬ ‫עינו עליו לקשר אותו בתפלתו אליו‪.‬‬ ‫רבינו בקול רועד את הדברים‪" :‬על דעת המקום‬ ‫הללו היו היושבים לפני ה' בבית מדרשו של‬ ‫(פאר יצחק פרק ח' אות ב')‬ ‫כו' אנו מתירים להתפלל עם העבריינים" חלחלו‬ ‫רבינו ועסקו כל הימים בתורה ובתפלה‪ ,‬בכל‬ ‫הדברים עמוק עמוק אל תוך הלבבות‪ ,‬וכל אחד‬ ‫ימות השנה לא הסכים רבינו לכך שישבו‬ ‫הרהר תשובה בלבו בחשבו כי הדברים האלו‬ ‫"יושבים" ישיבת קבע בבית מדרשו‪ ,‬כמו שהיה‬ ‫אמורים עליו‪ ,‬שהנהו האיש שרבינו ובית דינו‬ ‫המנהג בחצרות הקדש של כמה צדיקים בדורו‪,‬‬ ‫החשוב מוכרחים להתיר להתפלל עמו‪ ,‬כה היה‬ ‫רבינו רצה שיהיו חסידיו "אנשי מעשה" לא רק‬ ‫מרומם מצב רוחם של כל המתפללים עם רבינו‬ ‫במובן התורני בלבד כ״א גם במוכן הכלכלי‬ ‫בכניסת היום הגדול והקדוש יום הכפורים‪,‬‬ ‫שיטפל איש בפרנסת אנשי ביתו‪ ,‬רק בין כסא‬ ‫~ו~‬ ‫תולדות וסיפורים בצל קדשם של רבותינו הקדושים לבית זידיטשוב זי"ע‬ ‫רבינו הקדוש רבי צבי הירש מזידיטשוב זי"ע‬ ‫ורבינו הקדוש רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב זי"ע‬ ‫נפשות של נפטרים שבאו לבקש "תיקון"‬ ‫בכה בבכי גדול שהיה נשמע מרחוק‬ ‫כבימי ר״ה כן גם ביוה״כ היו תפלותיו של רבינו‬ ‫וכשבקש לעמוד נתקל ראשו בחודו של השלחן‬ ‫סוערות‪ ,‬וביחוד סדר העבודה נאמרה ככלות‬ ‫סיפר הגה׳׳צ ר׳ נפתלי עהרליך זצ"ל מדעליטין‬ ‫שעמד סמוך למטתו ונפצע בפניו‪.‬‬ ‫הנפש ממש‪ ,‬הדברים יצאו מפיו הקדוש‬ ‫(חתן הרה״ק רבי שלמה יעקב מסטריא בן רבינו‪,‬‬ ‫כחזיזים וברקים‪ ,‬ראו כל הקהל את הכהן הגדול‬ ‫ונינו של רבינו מהרצ״ה)‪ ,‬שכשהיה בן ט׳ שנים‬ ‫דחפנו הס"מ עד שנשברו עצמותיו‬ ‫היה בזידיטשוב אצל רבינו מהרי״א זצ״ל על יום‬ ‫העובד עבודתו‪.‬‬ ‫סיפר לי איש אמונים שפ״א במוצאי יוה״כ נכנסו‬ ‫הקדוש‪ ,‬עמד אצלו ונסתכל עליו‪ ,‬ואמר שלא‬ ‫בתפלת נעילה היתה התרוממות הרוח בין‬ ‫אליו חשובי מקורביו ונדחק גם הוא ביניהם‬ ‫ראה אותו בוכה במשך כל היום‪ ,‬אלא כשהגיע‬ ‫המתפללים שאין לתארה באומר ודברים‪ ,‬עמד‬ ‫ונכנס‪ ,‬פתח רבינו ואמר‪ :‬אתמול בלילה‬ ‫בתפילת נעילה לפיסקא ׳למען נחדל מעושק‬ ‫רבינו והתחטא לפני קונו ואמר "אתה נותן יד‬ ‫כשחפצנו לנוח מעט בא אלינו אותו רשע‪...‬‬ ‫ידינו'‪ ,‬בכה בבכי גדול שהיה נשמע למרחוק‬ ‫לפושעים" באותה התעוררות שאמר בר״ה‬ ‫אמרנו לו‪ :‬רשע‪ ,‬מה אתה רוצה ממנו?‪ .‬ובקשנו‬ ‫("האט ער אויסגעבראכן אין א געוויין אז ס׳האט‬ ‫מלכיות זכרונות ושופרות‪ ,‬ועם צאת הכוכבים‬ ‫אותו בתחנונים שילך לו מאתנו‪ ,‬וכשסירב ולא‬ ‫געהילכט״)‪.‬‬ ‫בדיוק נגמרה התפלה‪ ,‬והלכו כל הקהל שמחים‬ ‫מש ממקומו‪ ,‬דחפנו אותו דחיפה חזקה כזו עד‬ ‫("שיח זקנים"‪ ,‬חלק ד' עמ׳ רנ"ח בשם הגה״צ ר׳ מנחם‬ ‫וטובי לב לביתם‪.‬‬ ‫שכמעט שנשברו כל עצמותיו‪ ,‬בעל האור‪-‬‬ ‫ישראל מקאסאן ששמע מאביו הגה״צ ר׳ פנחס שלום‬ ‫(פאר יצחק פרק כ"ג ופרק כ"ד)‬ ‫החיים היה לו ג״כ מעשה כעין זה ומספר ממנו‬ ‫זצ״ל)‬ ‫בספרו (ראה או"ח פ׳ ויחי עה״פ אסרי לגפן‬ ‫אמירת תהלים בליל יום הכיפורים‬ ‫עירה) אנחנו לא נכתוב מזה כלום בספר שלנו‪,‬‬ ‫תפילת העבודה אצל רבה"ק‬ ‫באותה שעה התחיל ר' קאפיל (זה היה מקורבו‬ ‫ובימים נוראים היה דרכו בקודש [רבה"ק‬ ‫מהרי"א זי"ע‬ ‫מהרי"א מזידיטשוב זי"ע] לגמור תהלים בכל יום‬ ‫של רבינו ת״ח זקן) לומר תהלים בביהמ״ד‪,‬‬ ‫החסיד רבי מאטיע סופר מירושלים היה נוהג‬ ‫ממש‪ ,‬ומראש חודש אלול עד יום הכיפורים‪,‬‬ ‫ולקולו הקיצונו ותחי רוחנו‪ ,‬הנני מבקש איפה‬ ‫לספר כי זכה אצל רבינו הק' ביום כיפור‪ ,‬והוא‬ ‫היה דרכו לגמור תהלים בציבור בכל יום ה'‬ ‫מכם שככל ליל יוה״כ תאמרו תהלים במתון ולא‬ ‫עודנו נער בן שש שנים‪ ,‬ועמד על חלון אחד‬ ‫בשבוע‪" ,‬וכן בליל יום הכיפורים"‪ ,‬כי זהו המתקת‬ ‫בחפזון‪ ...‬אח״כ הוסיף רבינו ואמר‪ :‬היום היינו‬ ‫בבית הכנסת מול העמוד שעמד שם רבינו הק'‬ ‫הדינים‪ ,‬כמו שכתב בעטרת צבי ויחי (דף רמ"ט)‪,‬‬ ‫במקום שנכנס הכה״ג רק אחת בשנה ובקשנו‬ ‫בתפילתו‪ ,‬והביט עליו בעת תפילת העבודה‪,‬‬ ‫בשם רבותיו‪.‬‬ ‫שם על שלשה דברים‪ ,‬וכדברים האלה נגמרה‬ ‫ובאמירת והכהנים והעם נזדקרו לו שערותיו‬ ‫(הרה"ק האמרי יוסף זי"ע בהקדמת ליקוטי תורה‬ ‫השיחה‪ ,‬ופטר את מקורביו לשלום‪.‬‬ ‫של רבינו הק' כמדקרות מרוב פחד ‪.‬‬ ‫והש"ס‪ ,‬וכן בעשר קדושות מערכת ח' אות ט"ז)‬ ‫(ברכת אהרן‪ ,‬בקונטרס חסידי קמאי עמ' ז')‬ ‫רבה"ק פעל בעצמו בסוכתו‬ ‫למחרת יוה"כ‬ ‫כל הברכות נתקיים‬ ‫סיפר לי הגה"ח ר' ישראל גראסמאן ז"ל ראש‬ ‫ממחרת יוה״כ פטר רבינו את אורחיו בפנים‬ ‫סיפר [החסיד רבי מאיר ווייס מקערעצקי]‬ ‫ישיבת פינסק קארלין‪ ,‬ששמע מהחסיד‬ ‫מאירות ובשמחה‪ ,‬והתחיל לעסוק בסוכתו‪,‬‬ ‫שפעם אחת נסע עם אביו החסיד מו״ה ישראל‬ ‫המפואר ר' מאטיע סופר ז"ל‪ ,‬שעוד זכה להכיר‬ ‫היתה זו אמנם מוכנה ועומדת משנה לשנה אבל‬ ‫דוב לזידיטשוב על יום הכיפורים‪ ,‬שם היה‬ ‫את הרה"ק ר' יצחק אייזיק מזידיטשוב זצ"ל‪,‬‬ ‫אעפ״כ טפל בה בעצמו‪ ,‬והניח את הסכך בידיו‬ ‫המנהג שהקפידו העומדים מסביב להרה״ק‬ ‫ואמר שראה במו עיניו כשאמר רר' אייזיק'ל‬ ‫הוא והעביר את כל כליו וחפציו וספריו לתוכה‪.‬‬ ‫רי״א לבל יגע ח״ו מישהו בבגדיו‪ ,‬בעת שגומר‬ ‫והכהנים והעם‪ ,‬עמדו שערותיו (מרוב פחד)‪.‬‬ ‫(פאר יצחק פרק כ"ד)‬ ‫השמונה עשרה והולך ד״א לאחוריך‪ ,‬והמשיך‬ ‫(שיח זקנים ח"ז דף ס"ט)‬ ‫לספר ר' מאיר הנ״ל‪ :‬אני בהיותי אברר צעיר לא‬ ‫הקפדתי ע״ז‪ ,‬ואף שעמדתי אחוריו‪ ,‬נגע משהו‬ ‫לקדש הלבנה קודם יום הכיפורים‬ ‫נשמות שבאו לבקש תיקון בליל‬ ‫מבגדי לבגדו‪ ,‬התחיל הרה״ק רי״א לזעוק בקולי‬ ‫וכן נהג אדמו"ר הגה"ק מהרי"א זצוק"ל‬ ‫יוה"כ‬ ‫קולות ע״ז‪ ,‬בשמעי כך הלכתי לאחת מפינות‬ ‫מזידיטשוב ומסתמא נהגו כך רבותיו הקדושים‪,‬‬ ‫כשעלה רבינו לחדרו והבדיל על הכוס‪ ,‬עוד טרם‬ ‫הבית מדרש ועמדתי כל היום בבכי׳ עבור‬ ‫וכן ראיתי אצל אדמו"ח שליט"א (הרה"ק האמרי‬ ‫שהביא לו המשמש לטעום‪ ,‬התחיל במסכתא‬ ‫שגרמתי עגמ״נ להצדיק הנ״ל‪.‬‬ ‫יוסף זי"ע) שהיה מגדולי תלמידיו‪ ,‬שהוא מהדר‬ ‫סוכה וכשבא המשמש הביא מעט אוכל כבר‬ ‫במוצאי יוהכ״פ נגשתי לאחד מבניו הקדושים‬ ‫בכל האפשר לקדש הלבנה קודם יום הכיפורים‪.‬‬ ‫עמד בדף ו׳ של המסכת ההיא‪ ,‬ובשעה העשתי‬ ‫ושאלתי לו מה עלי לעשות מעתה‪[ ,‬ושאל‬ ‫(רבי נחמן כהנא מספינקא זי"ע (חתן לתלמיד‬ ‫עשרה וחצי בעת שרוב חסידיו עדיין היו‬ ‫לרבינו ו]השיב לו שיחכה קצת‪ ,‬אחר זמן קטן‬ ‫המובהק של רבינו הק' מהרי"א מזידיטשוב זי"ע‬ ‫עסוקים במשתה ושמחה‪ ,‬כבר ראו אותו דרך‬ ‫אמר לו‪ :‬יהיה לך כל טוב ושיבה טובה כל ימיו‪,‬‬ ‫הרה"ק האמרי יוסף מספינקא זי"ע)‪ ,‬בספרו ארחות‬ ‫וסיים הזקן הזה ראה שכל הדברים נתקיימו בי‪,‬‬ ‫החלון מטייל בחדרו אילך ואילך לבוש כובע‬ ‫חיים (סי' תכ"ו אות י"ב))‪,‬‬ ‫החול בראשו ואומר תקון חצות‪.‬‬ ‫עושר וכבוד ושיבה טובה‪ - ,‬זקן זה היה באותו‬ ‫פ״א בא רבינו ביוה״כ שחרית לבהמ״ד וראו בפניו‬ ‫שעה יותר מבן תשעים שנה‪ ,‬ונפטר מן העולם‬ ‫חבורה קטנה שנצרר הדם תחתיה‪ ,‬וכששאלו‬ ‫בשיבה טובה‪.‬‬ ‫(עיר חנוך – הגה"צ יואל טייטעלבוים אב"ד‬ ‫אותו בניו לסבת הדבר‪ ,‬ספר בפשטות שכששכב‬ ‫קיראלהאזא ז"ל)‬ ‫על מטתו לנוח בלילה‪ ,‬פתאום נתמלא כל החדר‬ ‫~ז~‬ ‫‡ור המנה‚ים‬ ‫מ˘‡ ומ˙ן במ˜ור המנה‚ בר‡˘ונים ו‡חרונים ול‡חריהם המנה‚ ‡ˆל ˙למי„י בע˘"ט ה˜' ו‡ˆל‬ ‫רבו˙ינו ה˜„ו˘ים זˆ"ל‬ ‫˜„ו˘˙ כ˙ר ר˜ במוסף ונעילה‬ ‫מ‡מר מורחב˙ ‡ו„ו˙ מנה‚ רבו˙ינו ה˜„ו˘ים לבי˙ זי„יט˘וב זי"ע ˘נה‚ו‪‡„ ,‬ף ˘המנה‚ ב˙פוˆו˙ י˘ר‡ל‪ ,‬וכך נ„פסו‬ ‫בסי„ורים‪˘ ,‬בכל ˙פילו˙ יום הכיפורים ‡ומרים ס„ר 'ה˜י„ו˘‡ רבה' היינו ˜„ו˘˙ כ˙ר‪‡ ,‬מנם רבו˙ינו ה˜' לבי˙‬ ‫זי„יט˘וב מי‡נו מל‡ומרו ב˘חרי˙ ומנחה‪ ,‬חו‪ ı‬ב˙פיל˙ מוסף ונעילה‪ ,‬ובסיע˙‡ „˘מי‡ ס„רנו מ‡מר לברר ולב‡ר‬ ‫המנה‚ ול˘ר˘ ‡חריו מ˙חיל˙ו ע„ סופו‪.‬‬ ‫המנהגים באמירת 'קדושה רבה' בתפילות יום הכיפורים‬ ‫במחזורים‪ ,‬וכן המנהג פשוט בכל תפוצות‬ ‫ד' התפילות ביום הכיפורים 'סדר קדושה רבה‬ ‫מקהלות האשכנזים‪.‬‬ ‫הארוך' ‪-‬היינו נוסח כתר‪ -‬ולא כסדר כל ימות‬ ‫מנה‚ ה‡˘כנזים לומר ס„ר ה˜„ו˘ה‬ ‫השנה ‪-‬נקדישך‪ ,-‬וכבר מצינו מתקופת הראשונים‬ ‫רבה‬ ‫וכן הפיוטים שבסדר הקדושה לתפילת שחרית‬ ‫ז"ל שהיה נוהגים מנהג זה‪ ,‬ומובא במהרי"ל בשם‬ ‫ליום הכיפורים‪ ,‬לרבינו משולם ב"ר קלונימוס )א‪-‬‬ ‫ככל ימות השנה בעת חזרת הש"ץ השמו"ע‬ ‫מהרא"ק )הל' יו"כ י"ד( ובמנהגים )מהרא"ט(‬ ‫ל ברוב עצות תכן את רוח וכו'( מיוסדים לפי סדר‬ ‫אומרים נוסח קדושה המופיע במחזורים‪ ,‬אבל‬ ‫ובלבוש )סי' תר"א סעי' א'( ובכל ספרי מנהגי‬ ‫הקדושה רבה )כתר(‪ ,‬ולא לפי סדר נקדישך‪ ,‬ומזה‬ ‫מנהג העולם הוא כמנהג האשכנזים השונה ביום‬ ‫אשכנז )קשה לפרוט כל הספרים(‪ ,‬וכן נדפס‬ ‫נראה דכן היה המנהג לומר כן‪ ,‬וכאשר נתבאר‬ ‫הכיפורים מבכל השנה‪ ,‬לומר בחזרת הש"ץ של כל‬ ‫אי"ה פרטיו בהמשך‬ ‫המאמר‪.‬‬ ‫הנ˜ו„ו˙ ˘יבו‡ר ‡י"ה בהמ˘ך המ‡מר‬ ‫מנה‚ ספר„ ופס˜‬ ‫מנה‚ זי„יט˘וב ומנה‚ ספר„ ˘ונה ממנה‚ ‡˘כנזים‪„ ,‬מנה‚ זי„יט˘וב וספר„ לומר ביוה"כ כ˙ר ר˜‬ ‫•‬ ‫הטור ו˘ו"ע‪ ,‬ומנה‚‬ ‫ב˙פיל˙ מוסף ונעילה‪ ,‬ו‡ילו ה‡˘כנזים ‡ומרים כ˙ר ‚ם ב˘חרי˙ ומנחה‪.‬‬ ‫זי„יט˘וב‪‡˘ ,‬ין‬ ‫יבו‡ר ב‡ריכו˙ החילו˜ בין נוסח נ˜„י˘ך ובין נוסך כ˙ר )היינו חל˜ ˘ני כבו„ו וכו'(‪.‬‬ ‫•‬ ‫‡ומרים ה˜„ו˘ה‬ ‫טעם ה‡˘כנזים ˘‡ומרים ‚ם ב˘חרי˙ ומנחה נוסח כ˙ר‪.‬‬ ‫•‬ ‫רבה‬ ‫יבו‡ר ב‡רוכו˙ „ע˙ ה‡ריז"ל ה‡יך פו˙חין ה˜„ו˘ה בכל ה˘נה בנ˜„י˘ך ובכ˙ר‪ ,‬ו„ל‡ כ‡˘כנזים‪,‬‬ ‫•‬ ‫לעומת דברי הראשונים‬ ‫ו˘כן נה‚ו ‡חריו העולם‪.‬‬ ‫שהבאנו לעיל שהיה נוהגי‬ ‫ל„ע˙ הפוס˜ים הפ˙יחה ‡ינו כחל˜ עי˜ר ה˜„ו˘ה‪ ,‬ול„ע˙ ה‡ריז"ל הפ˙יחה הו‡ כחל˜ מה˜„ו˘ה‬ ‫•‬ ‫לומר סדר 'הקדושא רבה'‬ ‫ביום הכיפורים בכל ד'‬ ‫וˆריך ל‡ומרו‪.‬‬ ‫נמצא‬ ‫תפילות‪,‬‬ ‫העולם ה‡ומרים נוסח כ˙ר ב˘חרי˙ ומנחה ביוה"כ‪ ,‬פו˙חין בכ˙ר ‚"כ כ‡ריז"ל‪‡ ,‬בל לה‡ריז"ל‬ ‫•‬ ‫במנהגי‬ ‫דכשמעיינים‬ ‫בעˆמו ‡ין פו˙חין בכ˙ר ר˜ במוסף ונעילה‪.‬‬ ‫ובמחזורים‬ ‫הספרדים‬ ‫לכן הו‡ מנה‚ זי„יט˘וב וחב"„ ועו„ לומר נוסח כ˙ר ר˜ במוסף ונעילה‪ ,‬ול‡ ב˘חרי˙ ומנחה‪ ,‬ו‡˙י‬ ‫•‬ ‫שלהם לא מצינו חידוש זה‪,‬‬ ‫באופן דנראה מזה דלא היו‬ ‫˘פיר כיון ˘‡ין ‡ומרים הפיוטים בין ה˜„ו˘ו˙ המיוס„ים על נוסח כ˙ר‪.‬‬ ‫נוהגים לומר סדר קדושה‬ ‫מנה‚ בני י˘˘כר לומר הפיוטים‪ ,‬ולכן נה‚ בנוסח מוח„˘˙‪ ,‬פ˙ח כמו ˘פו˙חין ה‡˘כנזים בכ˙ר‬ ‫•‬ ‫רבה בשחרית‪ ,‬כי אם‬ ‫נעריˆך ונ˜„י˘ך וכו'‪ ,‬ובזה יˆ‡ ה‡ריז"ל ˘ל‡ לפ˙וח בכ˙ר ר˜ במוסף‪ ,‬והמ˘יך בס„ר נוסח כ˙ר‬ ‫בתפילת מוסף ונעילה‪,‬‬ ‫וכ"ה בסדר רב עמרם גאון‬ ‫מוכבו„ו ו‡ילך לˆ‡˙ י„י מנה‚ ה‡˘כנזים והמ˘ך ‡מיר˙ הפיוטים‪.‬‬ ‫)סי' נ"ז( ובשם מר שר‬ ‫~ יב ~‬ ‫דהנה יבואר בהמשך דלשי' האריז"ל אין לומר‬ ‫קדושת כתר והיינו‪" -‬כבודו מלא עולם כו'‪,‬‬ ‫שלום גאון‪ ,‬וכ"ה בתשובת הגאונים המבוא‬ ‫נוסח 'כתר' 'רק במוסף'‪ ,‬וא"כ היה אפשר לפתוח‬ ‫ממקומו הוא יפן ברחמיו כו'‪ ,‬שמע ישראל כו'‪ ,‬הוא‬ ‫בראבי"ה )סי' תק"ל( ובאור זרוע )סי' רפ"א(‪ ,‬ועוד‬ ‫הקדושה בנוסח נקדישך כבכל שבת לצאת דעת‬ ‫אלקינו כו'‪ ",‬וכמו שאנו אומרים בכל ימות השנה‬ ‫הרבה גאונים וראשונים‪.‬‬ ‫האריז"ל‪ ,‬ואח"כ להמשיך בנוסח קדושת 'כבודו'‬ ‫בתפילת המוספין בכל 'שבת ומועד'‪ ,‬והיינו דאינו‬ ‫וכן נפסק בטור ובדברי המחבר בשו"ע )סי'‬ ‫לצאת החידוש של האשכנזים לומר נוסח כבודו‬ ‫נכלל בסדר אמירת 'קדושא רבה' חלק הפתיחה‬ ‫תרכ"ג(‪" ,‬דבנעילה אומרים כתר כמו במוסף"‪,‬‬ ‫בשחרית ומנחה דיוה"כ‪) ,‬ואף שאין נוסח כזה‬ ‫של הקדושה אם בנוסח 'כתר' או 'נקדישך' רק‬ ‫משא"כ בשחרית ומנחה שאומרים 'נקדישך'‬ ‫להתחיל ב'נקדישך' ולסיים ב'כבודו' וכו'‪ ,‬מ"מ יש‬ ‫חלק השני‪ ,‬ועיקר חידוש של האשכנזים לומר סדר‬ ‫כבכל שבת ויו"ט‪.‬‬ ‫נוסך דומה לזה של אשכנזים ואי"ה יבואר‬ ‫קידושא רבה היינו כנ"ל מ'כבודו' ואילך‪.‬‬ ‫באריכות להלן‪ ,‬ועי' לקמן דכעי"ז הוא היה מנהגו‬ ‫וכן מנהגינו לבית זידיטשוב‪ ,‬כדיבואר באריכות‬ ‫ומזה נמצא דמה שחידשו האשכנזים לומר נוסח‬ ‫של הרה"ק בעל בני יששכר זי"ע‪ ,‬או יש להתחיל‬ ‫להלן הטעם בזה‪.‬‬ ‫כתר בשאר תפילות יום הכיפורים הוא רק החלק‬ ‫עם הסילוק של הפיוטים‪ ,‬וג"כ יבואר לקמן‬ ‫שני של כתר‪ ,‬וע"כ כשאנו דנים על מנהגינו לבית‬ ‫באריכות(‪.‬‬ ‫זידיטשוב שלא לומר נוסח כתר‪ ,‬יש לבאר במיוחד‬ ‫מהו 'ס„ר ה˜„ו˘ה רבה'‬ ‫ובהמשך המאמר נבין אי"ה כל הדברים על אופניו‪,‬‬ ‫למה לא אמרו חלק השני של כתר מ'כבודו' ואילך‪,‬‬ ‫וקודם כל צריכין להדגיש דמה שמצינו בספרי‬ ‫ולכן יש לדון כל אחד במיוחד‪ ,‬ומקודם נדון על‬ ‫ובמיוחד לבאר למה לא פתחו חלק הראשון של‬ ‫הראשונים ובלשוניהם )וכאשר נביא להלן אי"ה‬ ‫חלק השני מ'כבודו' ואילך‪ ,‬וכדלהלן‪.‬‬ ‫כתר‪.‬‬ ‫דבריהם כאן(‪ ,‬שמכנים סדר אמירת כתר בשם‬ ‫"סדר הקדושה רבה"‪ ,‬היינו רק החלק השני של‬ ‫החילוקים בין סדר הקדושה בתפילת שחרית‪ ,‬לסדר הקדושה רבה‬ ‫בתפילת המוספין‪ ,‬בכל שבתות ויו"ט‬ ‫דלמא מעייני בעובדיה ודחפו ליה מידחי‪) ,‬אי הכי‬ ‫והנה כדי לבאר ענין מנהג האשכנזים לומר קדושה‬ ‫ב„ברי ה˙וס' מבו‡ר „ל„ע˙ י"‡‬ ‫דצבור נמי‪ ,‬דצבור נפישא זכותיה‪ ,‬אי הכי דיחיד‬ ‫רבה בכל ד' תפילות היום ביוה"כ‪ ,‬מן הצורך‬ ‫‡מרינן ממ˜ומו הו‡ יפן כיון ˘‡נו‬ ‫דצפרא נמי לא‪ ,‬כיון דאיכא צבורא דקא מצלו לא‬ ‫להקדים ולבאר החילוק בין 'סדר הקדושה' של‬ ‫מב˜˘ים רחמים ב‡ו˙ו ˘עה‬ ‫קא מדחי‪ (,‬והא אמרת שלש ראשונות הקב"ה‬ ‫תפילת שחרית בכל שבת ויו"ט‪ ,‬לבין 'סדר‬ ‫והנה התוס' שם )ג' ע"ב‪ ,‬ד"ה שניות יושב ודן(‪,‬‬ ‫יושב ועוסק בתורה"‪.‬‬ ‫הקדושה רבה' שאומרים בתפילת המוספין בכל‬ ‫כתב על דברי הגמ' אלו‪ ,‬בזה"ל‪" ,‬שניות יושב ודן‪,‬‬ ‫שבת ויו"ט‪.‬‬ ‫היינו הגמ' מקשה דכיון דרק בשלש שעות שניות‬ ‫יש אומרים כי לכך תקנו בקדושת מוסף לומר‬ ‫הקב"ה דן העולם‪ ,‬א"כ למה אין להתפלל בשלש‬ ‫וכדי לשרש אחריה נקדים בדברי הגמ' מסכת‬ ‫'ממקומו הוא יפן' כי סתם מוסף בשניות בא‪ ,‬ואז‬ ‫ראשונות ביחידות‪ ,‬שהקב"ה עוסק אז בתורה‪,‬‬ ‫עבודה זרה )דף ג' ע"ב( ששנינו שם‪" ,‬והא אמר רב‬ ‫הוא יושב ודן‪ ,‬ואנו מתפללין שיפנה מכסא דין‬ ‫ואינו דן אם ראוי מעשיו או לא‪.‬‬ ‫יהודה אמר רב שתים עשרה שעות הוי היום‪ ,‬שלש‬ ‫לשבת בכסא רחמים‪ ,‬ואין נראה דלמאי דמסקינן‬ ‫הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה‪ ,‬שניות‬ ‫בסמוך לקמן )ד' ע"ב( ראשונה יושב ודן‪ ,‬לא יתכן‪,‬‬ ‫והגמרא מתרץ שני תירוצים א'‪" -‬איפוך"‪ ,‬ב'‪-‬‬ ‫יושב ודן את כל העולם כולו‪ ,‬כיון שרואה שנתחייב‬ ‫אלא ודאי מטבע של תפלה כך הוא"‪ ,‬ע"כ א‪.‬‬ ‫"ואיבעית אימא לעולם לא תיפוך‪ ,‬תורה דכתיב‬ ‫עולם כליה‪ ,‬עומד מכסא הדין ויושב על כסא‬ ‫בה אמת‪ ,‬דכתיב אמת קנה ואל תמכור‪ ,‬אין הקב"ה‬ ‫היינו דכיון דלחד לישנא תי' הגמ' דיש להפך דברי‬ ‫רחמים‪ ,‬שלישיות יושב וזן את כל העולם כולו‬ ‫עושה לפנים משורת הדין‪ ,‬דין דלא כתיב ביה‬ ‫הגמרא דג' שעות ראשונות הקב"ה דן ויושב‬ ‫מקרני ראמים עד ביצי כנים‪ ,‬רביעיות יושב‬ ‫אמת‪ ,‬הקב"ה עושה לפנים משורת הדין"‪ ,‬מבואר‬ ‫מכסא דין לרחמים‪ ,‬נמצא דבשניה עוסק בתורה‪,‬‬ ‫ומשחק עם לויתן שנאמר לויתן זה יצרת לשחק‬ ‫בגמרא שני תריצים א‪ .‬דצריכין לומר להיפך דבג'‬ ‫א"כ אין לומר טעם הנ"ל באמירת ממקומו הוא יפן‬ ‫בו" וכו'‪ ,‬מבואר בדברי הגמרא דבשלש שעות‬ ‫שעות ראשונות דן את העולם‪ ,‬ולכן אין להתפלל‬ ‫ברחמים וכו'‪ ,‬ונמצא דמבואר דלאידך לישנא‬ ‫ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה‪ ,‬ובשלש‬ ‫ביחיד‪ ,‬ובג' שניות עוסק בתורה‪ ,‬ב‪ .‬דבג' שעות‬ ‫שאין להפך אלא דבשלש שעות ראשונות הקב"ה‬ ‫שעות שניות דן את העולם‪.‬‬ ‫ראשונות כשהקב"ה עוסק בתורה אינו מתנהג‬ ‫דן העולם ובשניה עוסק בתורה‪ ,‬אכן יש לומר‬ ‫בלפנים משורת הדין‪ ,‬כי כתיב בתורה 'אמת'‪ ,‬ולכן‬ ‫אמנם בהמשך דברי הגמ' דף ד' ע"א‪ ,‬פריך בגמרא‬ ‫סיבה מיוחדת למה קבעו דווקא לומר הנוסח‬ ‫אין להתפלל ביחידות‪ ,‬משא"כ בג' שעות שניות‬ ‫על זה‪ -‬ד"אמר רב יוסף לא ליצלי איניש צלותא‬ ‫ממקומו הוא יפן ברחמים בקדושה של תפילת‬ ‫הקב"ה מתנהג בלפנים משורת הדין‪.‬‬ ‫דמוספי‪ ,‬בתלת שעי קמייתא דיומא ביומא קמא‬ ‫המוספין‪ ,‬כי בשעה שמתפללים תפילת מוסף‬ ‫דריש שתא ביחיד‪ ,‬דלמא כיון דמפקיד דינא‪,‬‬ ‫של תפלה כך הוא‪ ,‬וה"פ מן המקום אשר הוא שוכן שם יפנה אלינו לרחם עלינו‪ ,‬ותדע‬ ‫דלקמן בשמעתין חד לישנא איפוך דג' שעות ראשונות עוסק בדין שניות עוסק בתורה‪,‬‬ ‫א במש"כ התוס' דמסקינן וכו'‪ ,‬ראה בהגהות היעב"ץ דהק' ע"ז דהא מסיק התם דלא‬ ‫עכ"ל‪.‬‬ ‫תיפוך‪ ,‬וכן העיר המג"א סי' תקפב ס"ק ח'‪ ,‬דאנן קיי"ל כשינוי' בתרא דלא תיפוך‪ ,‬וראה‬ ‫ולדבריו לא קשה הערת היעב"ץ והמג"א‪ ,‬דלא כתב כי אם ללישנא קמא‪ ,‬וכתב אף על לישנא‬ ‫במחצית השקל שם‪.‬‬ ‫בתרא‪ ,‬ובאמת שדעתו לא ניחא מהאי סברא גם ללישנא בתרא דלא איפוך‪ ,‬ולדעתו כל‬ ‫והנה ראה בתוס' רבינו אלחנן שם שכתב כדברי תוס' בנוסח אחר וז"ל‪ ,‬שניות יושב ודן‬ ‫המדובר היינו לגבי מטבע של תפלה‪ ,‬שסבירה ליה דמטבעתו אינו משמע שיעמוד מכסא דין‬ ‫לכסא רחמים‪.‬‬ ‫וכו' י"א שלכן תיקנו בתפלת מוסף בקדושה ממקומו הוא יפן ברחמים‪ ,‬כלומר יפנה‬ ‫מכסא דין לכסא רחמים‪ ,‬דתפלת מוסף רגילה להיות בג' שניות‪ ,‬ואין נראה אלא מטבע‬ ‫~ יג ~‬ ‫כמו שאחדל כל דבור ודבור שיוצא מפי' הק' נברא‬ ‫הרי מבואר ההבדל בין הקדושה של שחרית‬ ‫הקב"ה יושב ודן את העולם ע"כ מבקשים אז‬ ‫בו מלאך מהם שואלים איה מקום כבודו שניתן לו‬ ‫לקדושה של מוסף‪ ,‬דבשחרית תקנו לומר‬ ‫רחמים‪.‬‬ ‫שבח לפי אותו מקום כבודו‪ ,‬והם עוניו ברוך כבוד‬ ‫ממקומך כיון דעדיין אנו יודעים מקומו‪ ,‬משא"כ‬ ‫נמצא דמצינו טעם לשנות מטבע הנוסח של‬ ‫ה' ממקומו‪ ,‬מיד כשפרשנו ממנו לא ידענו היאך‬ ‫במוסף דתקנו לומר ממקומו‪ ,‬כיון דבתפילת‬ ‫קדושה דמוסף מקדושה דשחרית ללישנא בתרא‬ ‫כבודו‪" [,‬ומה שאומרים ממקומך בקדושה‬ ‫המוספין כבר איננו יודעים איה מקום כבודו‪ ,‬ולא‬ ‫דגמרא‪ ,‬ולכן יש לומר בסדר קדושה הארוך‬ ‫ראשונה אבל בקדושה שניה ממקומו‪ ,‬לפי‬ ‫שייך לומר אז ממקומך‪ ,‬כי אם ממקומו דהיינו‬ ‫'ממקומו הוא יפן וכו'‪ ',‬כי באותו שעה במיוחד‬ ‫כשישראל אומרים שירות הרבה הכסא מתרומם‬ ‫מאותו מקום בלתי ידוע לנו שבו מקום כבודו‬ ‫מבקשין רחמים‪ ,‬כי הקב"ה יושב ודן את העולם‪.‬‬ ‫ומתנשא‪ ,‬ואין יודעין מקומו זהו ממקומו‪ ,‬לכך כל‬ ‫נמצא כעת‪ ,‬משם יפן ברחמיו לנו‪.‬‬ ‫קדושות יום הכפורים אומר ממקומו"‪ ,‬עכה"ל שם‪.‬‬ ‫בי‡ור למה ב˙פיל˙ ˘חרי˙ ‡נו יו„עין‬ ‫עו„ בי‡ור במחזור ויטרי בהב„ל נוסח‬ ‫ובדבריו שפיר נתבאר ההבדל בין תפילת שחרית‬ ‫˜„ו˘ה ב˘חרי˙ 'ממ˜ומך' מבמוסף‬ ‫לתפילת מוסף‪ ,‬דבשחרית עדיין לא הרבו בתפילה‬ ‫מ˜ומו‪ ,‬מ˘‡"כ ב˙פיל˙ מוסף „‡ין‬ ‫יו„עין‪„ ,‬ב˙פיל˙ הרבה מ˙רומם הכס‡‬ ‫'ממ˜ומו'‪„ ,‬במוסף ‡ין יו„עין מ˜ומו‪.‬‬ ‫ובשירות וקדושות‪ ,‬ולפיכך שפיר מצי למימר‬ ‫ממקומך‪ ,‬דעדיין אנו יודעים מקום כבודו‪ ,‬אבל‬ ‫ע„ ˘‡ין יו„עין מ˜ומו‬ ‫ביאור נוסף בענין ההבדל של קדושה של שחרית‬ ‫בתפילת המוספין אחר שכבר הרבו בתפילה‬ ‫וקדושה רבה בתפילת המוספין‪ ,‬הובא במחזור‬ ‫בביאור הדבר למה בתפילת שחרית עדיין יודעים‬ ‫ויטרי‪.‬‬ ‫ובשירות וקדושות וגורמים להכסא שיתנשא‬ ‫מקומו‪ ,‬משא"כ במוסף שאיננו יודעים מקומו‪,‬‬ ‫ויתרומם‪ ,‬כבר אין אנו יודעים איה מקום כבודו‪,‬‬ ‫כתב רבינו אלעזר בעל הרוקח זי"ע‪ ,‬בפירושי‬ ‫וזה"ל שם‪ ,‬פי' ר"ת‪ ,‬דלכך אנו אומרים ביוצר‬ ‫ולזה אומרים ממקומו דהיינו מאותו מקום בלתי‬ ‫התפילות להרוקח וז"ל‪" ,‬ומתחיל בכבודו לפי‬ ‫ממקומך‪ ,‬ובקדושת מוסף ממקומו‪ ,‬משום‬ ‫ידוע ששם מקום כבודו ולא מצי למימר ממקומך‪,‬‬ ‫כשישראל אומרים שירות וקדושות הרבה‪ ,‬הכבוד‬ ‫דבמוסף אין אנו יודעין מקומו‪ ,‬אבל ביוצר אנו‬ ‫ומהאי טעמא אומרים גם בקדושה רבה בתפילת‬ ‫מתעלה דכתיב כבוד מלכותך יאמרו‪ ,‬ולעיל‬ ‫יודעין‪ ,‬וזהו שאומרים במוסף 'משרתיו שואלים זה‬ ‫המוספין 'משרתיו שואלים זה לזה איה מקום‬ ‫וחסידיך יברכוך‪ ,‬לכך במוסף שבת ובכל קדושות‬ ‫לזה איה מקום כבודו'‪ ,‬והכי אמרי' בפ"ק דע"ז שם‪,‬‬ ‫כבודו'‪ ,‬דמאחר שהכסא התרומם גם משרתיו‬ ‫יום הכפורים מתחילים כבודו‪ ,‬ועל כן שואלים איה‬ ‫איפוך דג' שעות ראשונות יושב ודן כו'‪ ,‬ועומד‬ ‫מלאכי השרת אינם יודעים מקומו ושפיר שואלים‬ ‫מקום כבודו‪ ,‬מיד החיות לעומתם ברוך יאמרו"‪,‬‬ ‫מכסא דין ויושב על כסא רחמים‪ ,‬א"כ ביוצר אנו‬ ‫איה מקום כבודו‪ ,‬ונמצא דשפיר מובן ההבדל בין‬ ‫]אם ישאל מיכאל לגבריאל איה מקום כבודו‪ ,‬הוא‬ ‫יודעים מקום שהוא יושב‪ ,‬אבל במוסף אין יודעים‬ ‫מטבע הנוסח של קדושה שאומרים בתפילת‬ ‫יענה לו איני יודע כמוך ומה אתה שואל ממני‪,‬‬ ‫כלל איזה מקום הוא יושב‪ ,‬כדאי' פ"ב דחגיגה ברוך‬ ‫שחרית בשבת ויו"ט‪ ,‬בין הנוסח קדושה רבה‬ ‫דכתי' ברוך כבוד ה' ממקומו‪ ,‬א"כ ממי שואלין‪,‬‬ ‫כבוד י"י ממקומו‪ ,‬מכלל דליכא דידע ליה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫שאומרים בתפילת המוספין‪.‬‬ ‫אלא שואלים ממלאכים שנבראים מדברו של הק'‪,‬‬ ‫טעם האשכנזים לומר קדושה רבה בכל תפלות יו"כ‬ ‫כה אמר רם ונשא את דכא ושפל רוח בעת רצון על‬ ‫ביאור דבריו משום דכיון דביום הכיפורים כבר‬ ‫כסא רחמים‪ ,‬הנה ה' 'יוצא ממקומו'‪ ,‬בגימ'‬ ‫מרבים בתפילה ובשירות וקדושות בתפילת‬ ‫טעם לפי הנ"ל למה ‡מרינן ˜„ו˘ה רבה‬ ‫'מרחמים'‪ ,‬שם של ד' אותיות בא"ת ב"ש 'מצפ"ץ'‬ ‫שחרית‪ ,‬נמצא שהכסא מתרומם ומתעלה עוד‬ ‫בכל „' ה˙פילו˙ ביום הכיפורים‬ ‫בגימטריא 'ברחמי"ם'‪ ,‬לכך אמרי' ממקומו הוא יפן‬ ‫בתפילת השחר‪ ,‬וה"ה במשך שאר תפילות היום‪,‬‬ ‫˘מ˙רומם הכס‡‬ ‫ברחמים‪ ,‬ויחון על עם המיחדים שמו‪ ,‬לכך אומרים‬ ‫ובקדושה של שחרית כבר אינו ידוע איה מקום‬ ‫הנה בדברי הרוקח הנ"ל בפי' התפילה‪ ,‬נתבאר גם‬ ‫ביום הכפורים בכל קדושות שמע ישראל ה'‬ ‫כבודו‪ ,‬מש"ה כבר מקדימים לומר משרתיו‬ ‫טעמא למנהג האשכנזים שאומרים קדושה רבה‬ ‫אלקינו ה' אחד‪ ,‬וכן בנעילה בסוף התפלה אומר‬ ‫שואלים זה לזה איה מקום כבודו בתפילת השחר‪,‬‬ ‫בכל ד' תפילות יום הכיפורים‪ ,‬ומתחילין באמירת‬ ‫בקול רם שמע ישראל‪ ,‬ואחר כך זכור ברית‬ ‫ובעי למימר ממקומו כבר בשחרית‪ ,‬ככל המוספין‬ ‫'כבודו' וכו'‪ ,‬לפי כשישראל אומרים שירות‬ ‫אברהם‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫של שבת ויו"ט‪ ,‬ולא מצי כלל למימר ממקומך ביום‬ ‫וקדושות הרבה הכבוד מתעלה‪ ,‬דכתיב כבוד‬ ‫הכיפורים‪.‬‬ ‫ובדבריו נתבאר טעמא להא דנוהגים לומר קדושה‬ ‫מלכותך יאמרו‪ ,‬ולעיל וחסידיך יברכוך‪ ,‬לכך‬ ‫רבה בכל התפילות ביום הכיפורים‪ ,‬בכדי לומר‬ ‫במוסף שבת "ובכל קדושות יום הכפורים"‬ ‫בספר רו˜ח ה‚„ול מבו‡ר טעם ‡חר‬ ‫ממקומו הוא יפן ברחמים‪ ,‬וע"פ דרשת חז"ל‬ ‫מתחילים כבודו‪ .....‬ומה שאומרים ממקומך‬ ‫בירושלמי )במס' תענית פרק ב' הל' א'( שהקב"ה‬ ‫„ב˙יבו˙ ה˙פילו˙ מרומזין ˙יבו˙‬ ‫בקדושה ראשונה אבל בקדושה שניה ממקומו‪,‬‬ ‫ב‬ ‫'יוצא לו' ממדת הדין למדת רחמים על ישראל‬ ‫רחמים‬ ‫לפי כשישראל אומרים שירות הרבה הכסא‬ ‫ותיבות 'יוצ"א ממקומ"ו' בגימטריא מרחמי"ם‪,‬‬ ‫מתרומם ומתנשא‪ ,‬ואין יודעין מקומו זהו ממקומו‪,‬‬ ‫ובספר הרוקח הגדול )הל' יום הכיפורים‪ ,‬סי' רט"ו‪,‬‬ ‫ושם הוי"ה בא"ת ב"ש שהוא מצפ"ץ בגימטריא‬ ‫"לכך כל קדושות יום הכפורים אומר ממקומו"‪,‬‬ ‫בד"ה בספרי( כתב ביאור הענין באופן שונה‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫ברחמי"ם‪.‬‬ ‫עכ"ל‪.‬‬ ‫ויגבה ה' צבאות במשפט‪ ,‬אבל כשישראל עושין‬ ‫תשובה ומתחננים ביום הכיפורים‪ ,‬אז למטה קצת‬ ‫הכוונה אי להפסוק בישעי'‪ ,‬אי להפסוק במיכה‪ ,‬אמנם בילקוט שמעוני מובא הדרשה‬ ‫ב פסוק הוא בישעיה )כו כא( ובמיכה )א ג(‪ ,‬ודרשינן בירושלמי מס' תענית )פרק ב'‬ ‫במיכה רמז תקנא‪.‬‬ ‫א'( תני בשם רבי מאיר כי הנה ה' יצא ממקומו‪ ,‬יוצא לו ממדה למדה‪ ,‬יוצא לו ממדת‬ ‫הדין למדת רחמים על ישראל‪ ,‬ע"כ‪ ,‬בדברי הירושלמי לא נתברר לאיזה פסוק‬ ‫~ יד ~‬ ‫וכן השם של ארבע שהוא שם של רחמים בא"ת‬ ‫שיפנה מכסא דין לישב בכסא רחמים‪ ,‬כן הוא‬ ‫בי‡ור נוסף כ„ברי ה˙וס' הנ"ל‪„ ,‬ב˘עה‬ ‫ב"ש בגימטריא ברחמים ע"פ מספר גדול‪ ,‬ומהאי‬ ‫בתוס' פ"ק דעבודה זרה ג' ע"ב ד"ה שניות‪ ,‬ולכן‬ ‫˘ה˜ב"ה יו˘ב ו„ן העולם ‡ומרים‬ ‫טעמא ביום הכיפורים שהקב"ה דן את העולם כולו‬ ‫ביו"כ שהוא דן את כל העולם כולו אומר בכל‬ ‫ממ˜ומו וכו'‪ ,‬ולכן ביו"כ ˘„ן העולם‬ ‫אומרים קדושה רבה בכל ד' תפילות היום‪ ,‬בכדי‬ ‫הארבע תפלות ממקומו הוא יפן‪.‬‬ ‫לומר ממקומו הוא יפן ברחמים‪.‬‬ ‫‡ומרים ממ˜ומו‬ ‫מקום הוא שם של ארבע ג"כ עולה קפ"ו במספר‬ ‫גדול‪ ,‬כיצד עשרה פעמים עשרה‪ ,‬חמשה פעמים‬ ‫ביאור נוסף מצינו בהגהות מנהגים לספר המנהגים‬ ‫וכן הו‡ ב„ברי הלבו˘‬ ‫)למהר"ר אייזיק טירנא ז"ל‪ ,‬אות קס"א( על דברי‬ ‫חמשה וכו'‪ ,‬וזהו יפן ברחמים כלומר השם של‬ ‫וכ"ה בדברי הלבוש סי' כת"ר וז"ל‪ ,‬ואומר קדושה‬ ‫ארבע‪ ,‬הוא בא"ת ב"ש מצפ"ץ‪ ,‬והוא בגימטריא‬ ‫המנהגים בתפילת שחרית ליו"כ‪ ,‬קדושה כבודו‬ ‫כבודו מלא עולם וכו'‪ ,‬עם אדיר אדירנו‪ ,‬וכן בכל‬ ‫ברחמים‪ ,‬ולכך ה' הוא מדת הרחמים‪ ,‬וזהו שאנו‬ ‫וכו' עם אדיר אדירנו וכו'‪ ,‬וכן בכל ד' תפילות‪ ,‬וז"ל‬ ‫הד' תפלות דיום כיפור‪ ,‬וטעמא משום שיש בנוסח‬ ‫אומרים ממקומו הוא יפן ברחמים‪ ,‬פירוש ה' שהוא‬ ‫לפי שבו יש ממקומו‪ ,‬הוא יפן‪ ,‬ששייך לומר ביו"כ‪,‬‬ ‫זה ממקומו הוא יפן ברחמים‪ ,‬וזהו שייך ליום זה‬ ‫מקום הוא יפן באלפ"א בית"א מהופך לרחמים‪ ,‬עד‬ ‫לפי שבו ביום מרבים בתפלות ותשבחות‪ ,‬ואז כסא‬ ‫שהוא יום הדין‪ ,‬וצריכים אנו להתפלל שיפן עלינו‬ ‫כאן‪ ,‬וכן מעולם גימטריא קפ"ו וזהו שמך מעולם‪,‬‬ ‫הכבוד עולה וגבה‪ ,‬ואין שייך לומר ממקומך‪ ,‬ומזה‬ ‫ממקומו לרחם עלינו ויחון עמו ישראל במתנת‬ ‫וכן וה' אלקים חיים בגימטריא קפ"ו‪ ,‬וזהו ברוך‬ ‫הטעם אומר בכל שבת ממקומו למוסף‪ ,‬שכבר‬ ‫חנם המיחדים שמו‪ ,‬וכו'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫כבוד ה' ממקומו‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫הרבו בשירות ותשבחות‪.‬‬ ‫הרי שפיר נתבאר טעם המנהג לומר קדושה רבה‬ ‫ובדבריו נתבאר עוד ביאור בדבר‪ ,‬והוא ע"פ דברי‬ ‫ויש אומרים בשחרית אומר ממקומך לפי שאז‬ ‫בכל ד' התפילות ביום הכיפורים‪ ,‬בכדי לומר‬ ‫היש אומרים הנ"ל בדברי התוס' במס' ע"ז‪ ,‬כי לכך‬ ‫עדיין הם שלוש שעות הראשונות שיושב הקדוש‬ ‫ממקומו הוא יפן ברחמים בכל התפילות ומחמת‬ ‫תקנו בקדושת מוסף לומר ממקומו הוא יפן כי‬ ‫ברוך הוא על כסא כבודו וזן את כל העולם כולו‬ ‫כמה נימוקים שונים‪.‬‬ ‫סתם מוסף בשניות בא‪ ,‬ואז הוא יושב ודן ואנו‬ ‫מקרני ראמים ועד ביצי כנים‪ ,‬ושייך לומר לשון‬ ‫מתפללים שיפנה מכסא דין לישב על כסא רחמים‪,‬‬ ‫נוכח‪ ,‬אבל במוסף כבר עמד מכסאו ויושב על כסא‬ ‫דין ודן‪ ,‬כי סתם מוסף בשניות‪ ,‬ואנו מתפללין‬ ‫פתיחה הקדושה רבה באמירת 'כתר' כל השנה‬ ‫הארוך כמו בשבת ויו"ט‪ ,‬וכמבואר בשער הכוונות‬ ‫כו'‪ ,‬וכן במוסף לא יאמר נעריצך ונקדישך כמנהג‬ ‫מנה‚ פ˙יחה ה˜„ו˘ה רבה בכל ה˘נה‬ ‫)ענין דרושי ר"ח‪ ,‬וראה שם בהמשך דבריו ענין‬ ‫בני אשכנז‪ ,‬כ"א כתר יתנו כו' כמנהג בני ספרד‪.‬‬ ‫ההבדל בזה בין שבת ליו"ט‪ ,‬וענין אמירת פתיחת‬ ‫עד כאן דברנו המקור והטעם מנהג העולם ומנהג‬ ‫וכמו כן נהגו תלמידי בעש"ט זי"ע שמתפללין‬ ‫האשכנזים לומר ביום הכיפורים בקדושה בכל ד'‬ ‫כתר רק בתפילת המוספין ביו"ט‪ ,‬ולא בתפילת‬ ‫בנוסח בני ספרד וכדעת האריז"ל‪.‬‬ ‫תפלות סדר הקדושה רבה כמו מוסף של כל‬ ‫מנחה דלא שייך לאומרו אז(‪.‬‬ ‫השנה‪ ,‬וכאמור על הלום ביארנו רק חלק השני של‬ ‫וז"ל ובזה תבין טעם למה אומרים כתר יתנו לך כו'‬ ‫בנוסף לזה מˆינו כונו˙ מיוח„˙ ל„ע˙‬ ‫קדושת כתר מ'כבודו' ואילך‪ ,‬ומעתה יש לברר אם‬ ‫במוסף ר"ח כמו בשבת‪ ,‬אבל יש שינוי בו כי אין‬ ‫ה‡ריז"ל לומר ‡ז כ˙ר וכו'‬ ‫לשיטתם פתחינן באמירת הקדושה באמירת‬ ‫אומרים בר"ח ממקומו הוא יפן ברחמיו לעמו כו'‬ ‫"כתר" או פתחינן ככל שחרית ב"נקדישך"‪ ,‬ובזה‬ ‫וכבודו מלא עולם כו' כמו בשבת ויו"ט‪ ,‬וטעם‬ ‫ובנוסף לזה מצינו בדעת האריז"ל בנוסח פתיחת‬ ‫יש לחקור ולברר במיוחד כי יש דעות שונות בזה‪,‬‬ ‫הדבר הוא לפי שהכתר הנאמר בשבת הוא לפי‬ ‫קדושה רבה בתפילת המוסף‪ ,‬שיש לומר את‬ ‫וכדלהלן‪.‬‬ ‫שעלו זו"ן עד הכתר דאו"א ממש‪ ,‬ולכן אנו אומרים‬ ‫הנוסח 'כתר יתנו לך' ע"פ ענין כוונה מיוחדת‪ ,‬ע"פ‬ ‫אז איה מקום כבודו גם אנו אומרים ממקומו הוא‬ ‫סדר עליית העולמות עד בחינת כתר‪ ,‬וכמבואר‬ ‫‡מיר˙ 'כ˙ר' ב˜„ו˘ה רבה ל„ע˙‬ ‫יפן כי אנו מתפללים כי אע"פ שעלו זו"ן עד המקום‬ ‫בשער הכוונות )ענין תפילת מוסף של שבת י"ח(‬ ‫ה‡ריז"ל‬ ‫ההוא העליון‪ ,‬אל ישכחנו וממקומו זה הוא יפן‬ ‫וז"ל והנה עליית ז"א בכתר דאבא‪ ,‬נרמז בקדושת‬ ‫ברחמיו כו'‪ ,‬וכמש"ל במוסף שבת ביאור אי"ה‬ ‫חזרת מוסף שהיא כתר יתנו לך ה' אלהינו כו'‪,‬‬ ‫וקודם לזה יש להביא במנהג פתיחת קדושת‬ ‫מקום כבודו‪ ,‬וביאור כתר יתנו לך‪ ,‬וביאור ממקומו‬ ‫וכמ"ש בס"ה‪ ,‬ופירושו לך ה' אלהינו‪ ,‬שהוא ז"א‬ ‫נקדישך בשחרית וקדושת כתר במוסף של כל‬ ‫הוא יפן‪ ,‬אבל עתה הכתר שאומרי' בר"ח הוא ענין‬ ‫אלהי התחתו'‪ ,‬יתנו לך או"א הנק' מלאכים המוני‬ ‫השנה‪ ,‬דמנהגינו בזה הוא כדעת האריז"ל שצריך‬ ‫עליית הנקבה בכתר של ז"א בלבד‪ ,‬ולכן לא שייך‬ ‫מעלה‪ ,‬בחי' כתר שלהם‪ ,‬וסרסהו ודורשיהו לך ה'‬ ‫לפתוח הקדושה נוסח הקדושה בשחרית 'נקדישך‬ ‫לומר איה מקום כו'‪ ,‬כי אי"ה הוא באו"א‪ ,‬ודעת‬ ‫אלהינו יתנו מלאכי המוני מעלה כתר‪ ,‬וכבר‬ ‫ונעריצך' כנוסחת הספרדים‪ ,‬ולא 'נקדש את שמך'‬ ‫עליון גם הם סוד ג"ר של אוא‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫נתבאר בס' התיקונים כי או"א נק' מלאכים של‬ ‫כנוסחת האשכנזים‪ ,‬וכן בתפילת המוספין צ"ל‬ ‫א"א כתר דאצילות‪ ,‬ונלע"ד ששמעתי ממוז"ל‬ ‫'כתר יתנו לך' ולא 'נעריצך ונקדישך'‪.‬‬ ‫המורם מדבריו שאמירת נוסחת 'כתר יתנו לך'‬ ‫שבמלת כתר יכוין אל הויה דמילוי ס"ג‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫בתפילת המוספין יסודו ע"פ ענין מיוחדת השייך‬ ‫וכ"כ בשער הכוונות )ענין נוסח התפילה( וז"ל‪,‬‬ ‫אך ורק לאמירת הקדושה בתפילות המוספין‪.‬‬ ‫וכזה מצינו לענין נוסח פתיחת הקדושה בתפילת‬ ‫בחזרה יאמר נקדישך ונעריצך כמנהג בני ספרד‪,‬‬ ‫המוספין בראש חודש‪ ,‬לומר גם אז הנוסח 'כתר‬ ‫לא כמנהג בני אשכנז שאומרים נקדש את שמך‬ ‫יתנו לך'‪ ,‬אבל אין אומרים אז 'סדר קדושה רבה'‬ ‫~ טו ~‬ ‫מהו הקדושה להלכה ודעת האריז"ל בזה‬ ‫המורם מדבריו שלדעת האריז"ל דין פתיחת‬ ‫ע"פ הלכה עי˜ר ˜„ו˘ה הו‡ ˜„ו˘‬ ‫‡ם פ˙יח˙ ה˜„ו˘ה הו‡ חל˜‬ ‫הקדושה כדין חלק מעיקר הקדושה‪ ,‬וגם הקהל‬ ‫מה˜„ו˘ה‬ ‫צריך לומר את הפתיחה יחד עם הש"ץ‪.‬‬ ‫וברוך ו˘פיר מ˙חילין מ˜„ו˘ וכו'‬ ‫ולשיטתם שפיר נהגו כן‪ ,‬כי בדברי הפוסקים בסי'‬ ‫וקודם שנבאר המנהג באמירת קדושה רבה בד'‬ ‫מנה‚ ה‡ריז"ל נ˙פ˘ט בכל העולם ו‚ם‬ ‫קכ"ה ובעוד מקומות‪ ,‬מצינו מחלוקת גדול איזה‬ ‫תפלות של יום הכיפורים‪ ,‬יש להקדים עוד הקדמה‬ ‫ה‡˘כנזים הפ˙יחה הו‡ כחל˜ ˘ל‬ ‫חלקים של ה'קדושה' נקראים בשם 'דבר‬ ‫בענין פתיחת הקדושה‪ ,‬אם הוא כחלק הקדושה‪,‬‬ ‫שבקדושה' להצריך עשרה שומעים בכדי‬ ‫ונוגע לענין עשרה שומעים ועוד וכדלהלן‪.‬‬ ‫ה˜„ו˘ה‬ ‫לאומרם‪ ,‬ולענין זה שבקטעים אלו כל הקהל‬ ‫והנה אף שדעת הפוסקים שאין הציבור אומר‬ ‫משתתף באמירתם‪.‬‬ ‫פיוט הסילו˜ ˘ביוˆרו˙ ˘‡ין ‡ומרים‬ ‫פתיחת הקדושה כי אם הש"ץ כאשר האריכנו‬ ‫‡ח"כ נ˜„י˘ך וכ˙ר‬ ‫לעיל‪ ,‬אם כל זאת ברוב ימים ושנים נתפשט המנהג‬ ‫היוצא להלכה מתמצית דבריהם הוא‪ ,‬שעיקר ענין‬ ‫ברוב תפוצות ישראל לנהוג בזה כדעת האריז"ל‬ ‫הקדושה הוא "קדוש"‪ ,‬ו"ברוך" אבל פתיחת‬ ‫ונתחיל הענין בהקדמה קצרה‪ ,‬דהנה כשאנו‬ ‫שגם הקהל אומר את פתיחת הקדושה‪ ,‬וכן הביא‬ ‫הקדושה דהיינו "נקדישך" או "נקדש" ובקדושה‬ ‫מעיינים בדרך הפיוטים שקודם התחלת קדושה‪,‬‬ ‫הגרע"א בחי' לשו"ע שם בשם בעל נזירות שמשון‪,‬‬ ‫רבה "כתר" ו"ונעריצך'‪ ,‬אינו חלק מהקדושה‬ ‫נמצא שדרכם של מיסדי הפייטים היו‪ ,‬דסדר‬ ‫שיש לנהוג בזה כדעת האריז"ל‪ ,‬וז"ל אין הצבור‪,‬‬ ‫לדעת רוב הפוסקים‪ ,‬ואין הקהל משתתף‬ ‫הפיוט של סוף היוצר שהיה לפני הקדושה‪ ,‬יסדו‬ ‫אבל בכתבי האר"י כ' דיש לומר כל הקדושה עם‬ ‫באמירתו‪ ,‬וכן נפסק להלכה בשו"ע סי' קכ"ה סעי'‬ ‫פיוט מיוחד המכונה בשם 'סילוק'‪ ,‬שתפקידו הוא‬ ‫הש"ץ מלה במלה‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬ואיליו תשמעון‪.‬‬ ‫א' "אין הצבור אומרים עם ש"ץ נקדישך אלא‬ ‫לקשר את היוצר לסדר הקדושה‪ ,‬ויונח להמתפלל‬ ‫שותקין ומכוונין למה שש"צ אומר עד שמגיע‬ ‫להתחיל הקדושה אחר אמירת היוצר‪ ,‬שהיוצר הם‬ ‫וכן העיד על המנהג בביאור הלכה שם‪" ,‬ובזמנינו‬ ‫לקדושה ואז עונים הציבור קדוש"‪ ,‬ע"כ הלשון‬ ‫תמיד מדבר בענין היום וכדומה‪ ,‬ופיוט ה'סילוק'‬ ‫שנהגו העולם לאמר נקדש הוא ע"פ כתבי האר"י‬ ‫שם‪.‬‬ ‫מתחיל תמיד עם הקטע "ובכן לך תעלה קדושה‬ ‫שהביא המ"א‪ ,‬או שסוברין כהט"ז בסק"א"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫וכו'" ג‪ ,‬ובדרך כלל הוא פיוט ארוך בלי סימן‬ ‫וכבר מצינו שנתפשט המנהג בזה לנהוג כדעת‬ ‫„ע˙ ה‡ריז"ל „פ˙יח˙ ה˜„ו˘ה הו‡‬ ‫כלשהו בראשי הטורים וכדומה‪ ,‬כי אם קטעים‬ ‫האריז"ל גם במקהלות האשכנזים מתפללי נוסח‬ ‫כחל˜ מה˜„ו˘ה והˆיבור ˆריך ל‡ומרו‬ ‫קטעים בדרך חרוזים‪ ,‬שתוכן אמירתו הוא מענין‬ ‫אשכנז‪ ,‬והיות שלא קבלו את דעת האריז"ל שצ"ל‬ ‫היוצר המדובר מקודם לזה‪) ,‬המיוסד על ענין‬ ‫אמנם נגד דעת הפוסקים שאין פתיחת הקדושה‬ ‫המאורע או ענין הקריאה(‪ ,‬כשבסוף ה'סילוק'‬ ‫נוסח פתיחת הקדושה היינו 'נקדישך ונעריצך'‬ ‫חלק מעיקר הקדושה‪ ,‬ואין הקהל אומרו כי אם‬ ‫כנוסחת הספרדים‪ ,‬ולא נקדש את שמך כנוסחת‬ ‫מסיים תמיד מענין שירת המלאכים וענין שילוש‬ ‫הש"ץ‪ ,‬הרי לדעת מרן האריז"ל פתיחת הקדושה‬ ‫הקדושה‪.‬‬ ‫האשכנזים‪ ,‬מ"מ בהא שפיר נקטו עיקר כדעת‬ ‫שפיר נחשב כחלק מעיקר הקדושה‪ ,‬וגם הקהל‬ ‫האריז"ל שפתיחת הקדושה הוא חלק מעיקר‬ ‫צריך לאומרו‪ ,‬וכמבואר בשער הכוונות )דרושי‬ ‫שורות אחרונות אלו מענין שירת המלאכים וכדו'‬ ‫הקדושה וגם הקהל צריך לאומרו עם הש"ץ‪.‬‬ ‫חזרת העמידה דרוש ג' י"ג( וז"ל "גם צריך שתאמר‬ ‫בסיומו של ה'סילוק'‪ ,‬נעשה כאמור כדי‬ ‫וכן מבואר המנהג בזה בשערי תשובה שם סק"א‪,‬‬ ‫עם הש"ץ כל סדר הקדושה מלה במלה מן‬ ‫שהמתפלל ישרו בעיניו הקדושה‪ ,‬היינו כדי‬ ‫שגם האשכנזים יש לנהוג בזה כדעת האריז"ל‬ ‫נקדישך ונעריצך‪ ,‬עד סיום כל הקדושה כולה‪,‬‬ ‫להתחיל תיכף אחר אמירתו "קדוש קדוש קדוש‬ ‫וע"פ נוסח אשכנז‪ ,‬וז"ל‪ ,‬ועיין בס' הכוונת כשיגיע‬ ‫ואמנם ב' תיבות של נקדישך ונעריצך צריך‬ ‫ה"צ מלא כל הארץ כבודו"‪ ,‬ללא תיבות נוספים‪,‬‬ ‫הש"ץ לנקדישך צריך לחזור ולפסוע ג' פסיעות‬ ‫שתאמר אותם בקול רם‪ ,‬ושאר התיבות עד עניית‬ ‫ושוב אין צריכין לנוסחת פתיחת הקדושה הקבוע‬ ‫לפניו במקום שהיה עומד בתפלת הלחש‪ ,‬ויסתום‬ ‫קק"ק תאמר אותם בלחש עם הש"ץ‪ ,‬ואח"כ‬ ‫דהיינו פתיחת "נקדישך" "נקדש" "כתר"‬ ‫עיניו בכוונה גמורה כו'‪ ,‬וב' תיבות אלו 'נקדישך‬ ‫כשתענה קק"ק וכו'‪ ,‬יהיו בקול רם ובעינים סגורות‪,‬‬ ‫"נעריצך" וכדו'‪.‬‬ ‫ונעריצך' הוא מנהג ספרדים לומר כן בכל תפלת‬ ‫ובדילוג כלפי מעלה כמשית'‪ ,‬עכ"ל הק'‪.‬‬ ‫וזאת לפנים בישראל בשבתות ומועדות שהיו‬ ‫שחרית‪ ,‬ולהאשכנזים נראה שי"ל תיבת נקדש את‬ ‫וכ"כ מהרש"ו ז"ל )בחמדת ישראל מהדו'‬ ‫אומרים היוצרות וגם אמרו הפיוט שבסוף הסילוק‪,‬‬ ‫שמך בעולם בקול רם וגם קדוש קדוש קדוש‪,‬‬ ‫מונקאטש‪ ,‬תרס"א דף ע‪ - :‬וכעי"ז בפרע"ח שער‬ ‫לא אמרו נוסחת פתיחת הקדושה הקבוע‪,‬‬ ‫והשאר יאמר תיבה בתיבה עם הש"ץ‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫חזרת העמידה פ"ב( וז"ל והיה אומר נקדישך‬ ‫כנקדישך או כתר‪ ,‬ואחר סיום הסילוק הש"ץ‬ ‫ונעריצך בקול רם‪ ,‬וגם קדוש קדוש קדוש בקול‬ ‫ממשיך "ככתוב על יד נביאך כו'‪ ,‬וקרא זה אל זה‬ ‫מנה‚ לפי הנ"ל בכל ימו˙ ה˘נה‬ ‫רם‪ ,‬והשאר היה אומר תיבה ותיבה עם הש"ץ‪,‬‬ ‫ואמר"‪ ,‬וממשיכים תיכף בקול "קדוש קדוש קדוש‬ ‫כ˘‡ומרים הסילו˜ ‡ם פו˙חין ה˜„ו˘ה‬ ‫ועוצם עיניו ודולג ג' דלוגים‪ ,‬וטעם ב' תיבות‬ ‫וכו"' וכל סדר הקדושה הלאה‪.‬‬ ‫והנה היות דנקטינן כדעת האריז"ל הנ"ל לענין‬ ‫נקדישך ונעריצך כתוב בתוס' דמס' פאה‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫פתיחת הקדושה דדינו כחלק מעיקר הקדושה‪,‬‬ ‫ג‬ ‫בסיום קטע זו יש שינוי בין כל ימות השנה ור"ה ויו"כ‪ ,‬דבכל ימות השנה אומרים הנוסח‬ ‫ובכן לך תעלה קדושה כי אתה קדוש ישראל ומושיע‪ ,‬ובר"ה ובכן לך תעלה קדושה כי‬ ‫אתה אלקינו מלך‪ ,‬וביו"כ ובכן לך תעלה קדושה כי אתה אלקינו מלך מוחל וסולח‪.‬‬ ‫~ טז ~‬ ‫האחרונים כדעת האריז"ל שגם הקהל אומר‬ ‫וכן המנהג פשוט בכל מקהלות החסידים וכמקובל‬ ‫ולא יתכן להשמיטו או אפי' להחליפו בנוסח אחר‪,‬‬ ‫פתיחת הקדושה וכנ"ל‪ ,‬אמנם ביום שאומרים‬ ‫בידינו מרבותינו הק' תלמידי מרנא הבעש"ט הק'‬ ‫נהגו בזה שגם כשאומרים הסילוק‪ ,‬אומרים הקהל‬ ‫היוצרות השאירו המנהג הישן על כנו בזה‪ ,‬שפיוט‬ ‫זיע"א‪ ,‬שגם פשוטי עם יתפללו בנוסח האריז"ל‪.‬‬ ‫והש"ץ נוסח פתיחת הקדושה הקבוע נקדישך או‬ ‫הסילוק משמש במקום פתיחת הקדושה‪ ,‬ואחר‬ ‫כתר כבכל שבת ומועד ללא שינוי‪.‬‬ ‫איברא דלמנהג מקהלות האשכנזים בזה‪ ,‬שלמרות‬ ‫הסילוק הש"ץ ממשיך ככתוב על יד נביאך וקרא‬ ‫שבכל ימות השנה נתקבל המנהג בדורות‬ ‫זה אל זה ואמר‪ ,‬קק"ק וכו' וכל סדר הקדושה‪.‬‬ ‫במה פותחין הקדושה בשחרית יום כיפור‬ ‫ל„ע˙ ה‡ריז"ל ‡ין לומר כ˙ר ר˜‬ ‫מעתה נמצא שלפי מנהג האשכנזים כלל אין‬ ‫ל„ע˙ ה‡ריז"ל „פ˙יח˙ ה˜„ו˘ה הו‡‬ ‫אומרים פתיחת הקדושה ביוה"כ‪ ,‬כי אם ככתוב‬ ‫כחל˜ מה˜„ו˘ה‪ ,‬וˆריך ל‡ומרו ‡ף‬ ‫ב˙פיל˙ מוסף ו‚ם ב˙פיל˙ נעילה ˘הו‡‬ ‫וכו'‪ ,‬ואחריו סדר קדושה רבה ופיוטי הקדושה כפי‬ ‫כעין מוסף ול‡ ב˘חרי˙‬ ‫במ˜ום ˘י˘ סילו˜‪ ,‬לכ‡ורה ˆריך‬ ‫המנהג וכמו שביארנו הכל לעיל‪.‬‬ ‫לפ˙וח ב'כ˙ר' ב˘חרי˙ יום כיפור‬ ‫אמנם אם אנו אומרים כן בדעת האריז"ל שיש‬ ‫מיהו לפי דעת האריז"ל שלעולם צריך לומר‬ ‫לומר הקדושה בפתיחת 'כתר'‪ ,‬יש לעיין בזה דהא‬ ‫פתיחת הקדושה ואפי' אחר הסילוק‪ ,‬נוצר השאלה‬ ‫אמנם ביום הכיפורים צריך לעיין במיוחד‪ ,‬כי כבר‬ ‫דעת האריז"ל הוא דאך ורק בתפילת המוספין‬ ‫איזה נוסח של פתיחה צריך לומר בתפילת שחרית‬ ‫נתבאר לעיל דלדעת האריז"ל פתיחת הקדושה‬ ‫שאז שייך לומר 'כתר' ע"פ הכוונות כיון שסדר‬ ‫ומנחה ביוה"כ‪ ,‬דמאחר שלפי מנהג האשכנזים‬ ‫הוא כחלק מהקדושה‪ ,‬וגם הקהל צריך לאומרו‪,‬‬ ‫עליית העולמות עד בחינת כת"ר‪ ,‬וכדהבואנו לעיל‬ ‫אומרים סדר קדושה רבה של תפילת המוספין‬ ‫ואפי' ביום שאומרים היוצרות שסופו של הסילוק‬ ‫מכתבי האריז"ל באריכות‪ ,‬וגם סוד כוונת הקדושה‬ ‫בכל שבת ויו"ט בכל התפילות ביוה"כ‪ ,‬וכמבואר‬ ‫דמיירי מענין שירת המלאכים בא במקום פתיחת‬ ‫ביוה"כ‪) ,‬מבואר גם בכתבי האריז"ל שער הכוונות‪,‬‬ ‫באריכות טעם אמירתו לעיל‪ ,‬א"כ לכאורה מן‬ ‫הקדושה‪ ,‬ולפי המנהג הקדמון אחר הסילוק‬ ‫דרושי יוה"כ‪ ,‬דרוש ד'‪ ,‬בד"ה וזה ביאורם הנה בליל‬ ‫הראוי היה לומר גם בתפילת שחרית ומנחה‬ ‫אומרים רק 'ככתוב על ידי נביאיך וקרא זא"ז‬ ‫יוהכ'‪ ,‬פרי עץ חיים שער יוה"כ פרק ד‪-‬ה(‬ ‫ביוה"כ‪ ,‬נוסח פתיחת הקדושה הקבוע‪ ,‬כפי מנהגנו‬ ‫ואמר'‪ ,‬צריך לומר אז את פתיחת הקדושה כרגיל‬ ‫דבתפילת מוסף ונעילה אז שייך ע"פ הכוונות‬ ‫לדעת האריז"ל לומר לעולם נוסחת פתיחת‬ ‫אחר הסילוק‪ ,‬וגם צריך לומר פתיחת הקדושה‬ ‫לומר כתר‪ ,‬משא"כ בתפילת שחרית ומנחה דלא‬ ‫הקדושות כמנהג הספרדים דהיינו פתיחת 'כתר‬ ‫בנוסחת הספרדים דהיינו נקדישך בתפילת‬ ‫שייך אז כוונות אלו‪ ,‬ולא יתכן כלל לומר אז פתיחת‬ ‫יתנו לך'‪.‬‬ ‫שחרית וכתר בתפילת המוספין‪.‬‬ ‫הקדושה בנוסח 'כתר יתנו לך'‪.‬‬ ‫וא"כ ביוה"כ שאומרים יוצרות בכל הד' תפילות‪,‬‬ ‫כשבסופם מסיימים בפיוט הסילוק לפני הקדושה‬ ‫מנהג זידיטשוב‬ ‫וכן נהגו חסידי חב"ד‪ ,‬וכ"ה בסידור הרב בעל‬ ‫בעל מנחת אלעזר זי"ע כדלהלן( לומר בתפילת‬ ‫מנה‚ זי„יט˘וב )וחב"„( כמנה‚‬ ‫התניא זי"ע‪) ,‬וכ"כ בסידור צלותא דאברהם להרב‬ ‫שחרית סדר קדושה נקדישך ונעריצך' הארוך‬ ‫הספר„ים‬ ‫מטשעכאנאוו ז"ל בסדר קדושה לימות החול חלק‬ ‫כרגיל בכל תפילת שחרית בשבת ויו"ט‪ ,‬ובתפילת‬ ‫א' עמ' רפ"ב( וכמנהג הספרדים‪ ,‬שאן לומר‬ ‫מנחה קדושת נקדישך הקצר כבכל יום‪ ,‬ואינם‬ ‫וכיון שיש לנו קושי בנוסח פתיחת הקדושה של‬ ‫קדושה רבה בשחרית‪ ,‬רק במוסף‪.‬‬ ‫אומרים קדושה רבה כי אם בתפילת מוסף ונעילה‪,‬‬ ‫תפילת שחרית ומנחה ביוה"כ ע"פ כוונות‬ ‫שאז שפיר דמי לומר 'כתר יתנו לך' ע"פ כוונות‬ ‫האריז"ל‪ ,‬דלא יתכן לומר אז פתיחת 'כתר' כמו‬ ‫האריז"ל‪.‬‬ ‫שנתבאר‪ ,‬מנהג רבותינו הקדושים לבית זידיטשוב‬ ‫)מנהגי זידיטשוב י"ט – וכן מוכח מדברי הרה"ק‬ ‫מנהג הרה"ק בעל בני יששכר זי"ע‬ ‫הקדושה רבה‪ ,‬ואם כן נמצא דכשאומרים סדר‬ ‫אומרים הפיוטים כ"כ‪ ,‬אמנם להנוהגים להקפיד‬ ‫מנה‚ הרה"˜ בעל בני י˘˘כר זי"ע‬ ‫קדושה רבה כדעת הבעל הרוקח זי"ע וכמנהג‬ ‫שלא לדלג שום פיוט ולומר פיוטי הקדושה בתוך‬ ‫וממ˘יכי „רכו ב˜ו„˘‬ ‫האשכנזים כדהבואנו לעיל‪.‬‬ ‫סדר הקדושה‪ ,‬ראוי מן הצורך לומר דווקא סדר‬ ‫קדושה רבה בתפילת שחרית‪ ,‬מאחר שביארנו‬ ‫הנה כל זה אתי שפיר למנהגינו לבית זידיטשוב‪,‬‬ ‫וע"כ מנהג הרה"ק בעל בני יששכר זיע"א )כפי‬ ‫לעיל באריכות שפיוטי הקדושה לתפילת שחרית‬ ‫שאין אומרים פיוטי הקדושה בתוך הקדושה‬ ‫שיתפרט מקורו להלן( לומר בתפילת שחרית‬ ‫ביוה"כ‪ ,‬לרבינו משולם ב"ר קלונימוס "אל ברוב‬ ‫בימים נוראים כמנהג האשכנזים‪ ,‬וכנדפס‬ ‫ומנחה נוסח פתיחת הקדושה בנוסח מחודשת‪,‬‬ ‫עצות תכו את רוח וכו"' מיוסדים ע"פ סדר‬ ‫במחזורים‪ ,‬וכן הוא המנהג לבית חב"ד שאין‬ ‫והוא "נעריצך ונקדישך כסוד שיח שרפי קודש‬ ‫~ יז ~‬ ‫דביוה"כ כיון דדנין אז כל היום‬ ‫המקדישים שמך בקודש וקרא‬ ‫ע"כ אומרים בכל התפילות‬ ‫מנה‚ לומר כ˙ר בכל ב˙פילו˙ ביום הכיפורים‬ ‫זה אל זה ואמר" שהוא נוסח‬ ‫ממקומו הוא יפן ברחמים‪ ,‬וע"כ‬ ‫פתיחת קדושה רבה כמנהג‬ ‫בספרי החסי„ו˙‬ ‫גם בשחרית ומנחה נהגנו בזה‬ ‫האשכנזים בכל שבת ויו"ט‪,‬‬ ‫לאומרו ממקומו הוא יפן‬ ‫בספרי חסידות מצינו עוד ביאורים במנהג שנתפשט אצל העולם לומר פתיחת כתר‬ ‫ואחריו המשך סדר קדושה רבה‬ ‫ברחמים כנזכר‪ ,‬וגם במנחה‬ ‫בכל התפילות ביוה"כ וגם בשחרית ומנחה וכנדפס במחזורים ע"פ נוסח ספרד‪.‬‬ ‫ופיוטי הקדושה‪.‬‬ ‫אומרים כל הנוסח נעריצך וכו'‬ ‫מצינו בדברי הרה"ק בעל מאור ושמש זי"ע פ' וילך בא"ד )ד"ה אך הענין( ביאור הדבר‬ ‫דהיינו דכיון דע"פ סדר‬ ‫כנ"ל‪ ,‬ונוסח כתר אין אומרים רק‬ ‫מאחר שביוה"כ מתגלה אור הכתר עליון על ישראל משך כל היום הקדוש‪ ,‬וז"ל הק'‪,‬‬ ‫הפיוטים‪ ,‬נכון להתחיל הקדושה‬ ‫כנזכר‪,‬‬ ‫ובנעילה‬ ‫במוסף‬ ‫אך הענין הוא שבכל ימות השנה הגם שהצדיקים עושין יחודים והעולמות מתעלין‪,‬‬ ‫כמנהג אשכנז "נעריצך וכו'‪,‬‬ ‫עכלה"ק‪.‬‬ ‫מכל מקום אור הכתר אינו מתגלה חוץ מיום הכפורים‪ ,‬שאז מתגלה אור הכתר עליון‬ ‫ובזה להמשך סדר הקדושה‬ ‫ובדבריו נתבאר דמאחר‬ ‫על ישראל‪ ,‬ומופיע עליהם כל היום הקדוש‪ ,‬והוא המטהר את ישראל ביום זה‪ ,‬כנאמר‬ ‫רבה‪ ,‬דהלא מנהג אשכנז הוא‬ ‫שלדעת האריז"ל לא יתכן לומר‬ ‫)ויקרא‪ ,‬טז‪ ,‬ל( כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם וגו' לפני ה' תטהרו‪ ,‬ומלת‬ ‫לומר בסדר הקדושה רבה‬ ‫פתיחת הקדושה 'כתר יתנו לך'‬ ‫תטהרו רומז אל הכתר שתיבת תטהרו עולה גימטריא תר"ך‪ ,‬כמנין כתר‪ ,‬ועל כן יש‬ ‫נעריצך וכו' כבודו וכו'‪ ,‬ולא‬ ‫בתפילת שחרית ומנחה‪ ,‬כי אם‬ ‫דעות בין המקובלים לומר קדושת כתר גם בשחרית יום כפורים‪ ,‬עכ"ל הק'‪.‬‬ ‫אמרינן כתר‪.‬‬ ‫במוסף ונעילה‪ ,‬על כן להנוהגים‬ ‫וכעי"ז מצינו גם בדברי הרה"ק בעל תפארת שלמה זי"ע‪) ,‬ליו"כ בד"ה א"י אמר ר"ע(‪,‬‬ ‫ובכך הרווחנו שמצד אחד שפיר‬ ‫להקפיד לומר סדר פיוטי‬ ‫וז"ל הק'‪ ,‬א"י )יומא פה‪ (:‬אמר ר' עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי‬ ‫רבה‬ ‫אפשר לומר סדר קדושה‬ ‫הקדושה ובתוך הקדושה‪ ,‬כפי‬ ‫מטהר אתכם אביכם שבשמים‪ ,‬ואומר )ירמיהו‪ ,‬יז‪ ,‬יג( מקוה ישראל ד'‪ ,‬מה מקוה‬ ‫גם בשחרית ומנחה וכדעת‬ ‫שיסדו רבותינו הראשונים‬ ‫מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל‪ ,‬לכאורה יש לדקדק דמייתי ואומר‬ ‫הרוקח‪ ,‬ומצד שני לקיים מנהגנו‬ ‫כמלאכים ז"ל‪ ,‬המיוסדים ע"פ‬ ‫מה ראי' על הקודם‪ ,‬אך הנראה שר"ע אומר דבר חדש במעלת י"כ‪ ,‬כמ"ש לפני ד'‬ ‫כדעת האריז"ל לומר פתיחת‬ ‫סדר קדושה רבה וע"פ תקנת‬ ‫תטהרו‪ ,‬כי גודל קדושת היום עולה למעלה מעולם הבינה‪ ,‬וז"ש לפני מי‪ ,‬מי עולה‬ ‫הקדושה וגם במקום שלא יתכן‬ ‫הראשונים אשר בארץ אשכנז‬ ‫חמשים נ' שערי בינה הוא עולם התשובה‪ ,‬וז"ש )תהלים‪ ,‬קל‪ ,‬ג( אם עונות תשמר י"ה‬ ‫לומר פתיחת כתר יתנו לך ע"פ‬ ‫ועל צבאם הבעל הרוקח לומר‬ ‫אדני מ"י יעמוד‪ ,‬וזהו לפני מי למעלה מעולם הבינה‪ ,‬הוא עולם הכתר‪ ,‬לכן ביום‬ ‫הכוונות‪ ,‬והכל על מקומו יבוא‬ ‫קדושה רבה בכל הד' תפילות‬ ‫הכפורים אומרים קדושת כת"ר בכל התפלות‪ ,‬רומז לכתר אשר מתגלה בי"כ‪ ,‬וזהו‬ ‫בשלום‪.‬‬ ‫ביום הכיפורים‪ ,‬בכדי לומר‬ ‫ממקומו הוא יפן ברחמים בכל‬ ‫)ויקרא‪ ,‬טז‪ ,‬ל( לפני ד' תטהר"ו עולה בגימ' כת"ר‪ ,‬עכלה"ק‪.‬‬ ‫התפילות‪ ,‬מן הצורך לחדש‬ ‫„ברי הרה"˜ בעל מנח˙‬ ‫המורם מדבריהם טעם למנהג אמירת פתיחת כתר בקדושה רבה בכל התפילות‬ ‫ולומר פתיחת הקדושה בנוסח‬ ‫‡לעזר זי"ע‬ ‫ביוה"כ‪ ,‬שביוה"כ מתגלה ענין הכתר עליון‪ ,‬אך כאמור במאמרינו לדעת האר"י לא‬ ‫נעריצך ונקדישך שהוא נוסחת‬ ‫מצי לומר תפילת כתר כי אם בתפילת מוסף ונעילה‪ ,‬ולא בתפילת שחרית ומנחה‪,‬‬ ‫ואחר כל הקדמות הנ"ל יש‬ ‫האשכנזים בכל שבתות השנה‬ ‫כיון שיש גילוי כתר מיוחד במוסף‪ ,‬ואלו ואלו דברי אלקים חיים‪.‬‬ ‫להביא דברי הרה"ק בעל מנחת‬ ‫לפתיחת קדושה רבה בכל שבת‬ ‫אלעזר ממונקטאש זי"ע‪,‬‬ ‫ויו"ט‪ ,‬במקום פתיחת כתר יתנו‬ ‫יוה"כ רק נקדישך וכו'‪ ',‬כמו בשארי שחרית שבת‬ ‫שיבואר דבריו כמין חומר‪ ,‬ויראה שכל המנהגים‬ ‫לך‪ ,‬ולזה לצאת ידי שניהם‪ ,‬הן שלא לפתוח בכתר‬ ‫ויו"ט‪ ,‬משא"כ אצלנו כי נהגנו לומר הפיוטים כולם‬ ‫שנהגו ישראל יסודתו בהררי קודש‪.‬‬ ‫רק במוסף כדעת האריז"ל‪ ,‬והן לומר חלק השני‬ ‫בתפלה‪ ,‬כפי שמסודרים ומקובלים מאבותינו‬ ‫של 'כבודו' ואילך כמנהג האשכנזים ביוה"כ‪,‬‬ ‫הקדושים זי"ע ולא להחסירם ח"ו‪ ,‬כמ"ש בזה‬ ‫וכך כותב ד )אות כ"ה(‪ ,‬מנהגנו ביוה"כ מקובל‬ ‫וכדברי הפיוטים של הסילוק‪.‬‬ ‫במק"א‪ ,‬וגם במקומות רבות בחיבורנו שער‬ ‫מזקיני הגה"ק בעל בני יששכר ז"ל‪ ,‬כנרשם על‬ ‫יששכר‪ ,‬ועיי' בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' י"א מה‬ ‫המחזור מבנו הה"ק זקיני אבדק"ק לאנצהוט ז"ל‪,‬‬ ‫אמנם כמבואר בדבריו דמנהגינו לבית זידיטשוב‬ ‫לומר בשחרית ומנחה נוסח הקדושה 'נעריצך‬ ‫שאין אומרים הפיוטים‪ ,‬אין צריכין לומר נוסח‬ ‫שהובא שהאריז"ל התפלל בר"ה ויו"כ בביהכ"נ‬ ‫האשכנזים כדי לומר פיוטיהם שמקובלים‬ ‫שמך‬ ‫ונקדישך כסוד שיח שרפי קודש המקדישים‬ ‫ממקומו הוא יופן ברחמיו וכו'‪ ,‬ולכן אומרים נוסח‬ ‫בקודש ככתוב על יד נביאך וקרא זה אל זה ואמר‪,‬‬ ‫הקדושה של נקדישך‪ ,‬אף שצריכין לומר הוא יופן‬ ‫ומסודרים ברוה"ק מהראשונים ז"ל‪ ,‬ומי לנו גדול‬ ‫מהאר"י הקדוש זי"ע אשר מפיו אנו חיים בזה‪ ,‬וכיון‬ ‫קדוש' ושאר הקדושה כנוסח האשכנזים במוסף‬ ‫ברחמיו לדעת בעל הרוקח‪ ,‬כיון שאין אנו אומרים‬ ‫שבת ויו"ט‪ ,‬כן יאמרו בזה בשחרית ומנחה יו"כ‪,‬‬ ‫הפיוטים‪ ,‬אין צריכין לומר נוסח אשכנז בפתיחת‬ ‫שהפיוטים של קדושת שחרית יוה"כ המה‬ ‫מסודרים על נוסח נעריצך‪ ,‬והחרוזים של נוסח‬ ‫ורק במוסף ובנעילה יאמרו כתר יתנו וכו'‪.‬‬ ‫כתר היינו נעריצך וכו'‪ ,‬ואם אומרים ממקומו הוא‬ ‫יפן‪ ,‬צריכין להתחיל אם אמירת כתר‪ ,‬ואין אומרים‬ ‫הארוך של האשכנזים במוסף שבת ויו"ט כנזכר‪,‬‬ ‫והטעם נראה פשוט מפני 'שע"פ כונת האריז"ל אין‬ ‫כתר רק במוסף ונעילה‪ ,‬ולכן אין לומר הוא יפן‬ ‫לנוסח‬ ‫שסומכים‬ ‫הנזכר‬ ‫הפיוטים‬ ‫כשאומרים‬ ‫ע"כ‬ ‫לומר גם ביוה"כ כתר‪ ,‬רק במוסף ובנעילה‬ ‫ברחמיו וכו'‪.‬‬ ‫קדושת האשכנזים כנ"ל‪ ,‬ואין רצוננו לומר כתר‬ ‫וכמבואר בסידור‪ ,‬וכן בסידור הרב התניא ז"ל‪,‬‬ ‫בשחרית כנזכר‪ ,‬ע"כ אומרים אותם עם קדושת‬ ‫שאין לומר כתר רק במוסף ובנעילה'‪.‬‬ ‫נעריצך בשחרית כמנהג האשכנזים‪.‬‬ ‫אולם במקומות הה"ק התניא ז"ל‪ ,‬שלא אמרו‬ ‫וכן במנחה אם כי לא נמצא פיוט לקדושה במנחה‪,‬‬ ‫הפיוטים רק מיעוטא דמיעוטא‪' ,‬וכן במקומות‬ ‫כיון שכ' במג"א )סי' תקפב סק"ח( בשם הגמ"נ‬ ‫הה"ק מזידיטשוב ז"ל אמרו לפ"ז בשחרית ומנחה‬ ‫קדושת כתר עכ"ל‪ ,‬והוא כנראה חשב )במכתה"ג בטעות( כי כן הוא מקורו בהאריז"ל‬ ‫ד דברי הרה"ק בעל מנחת אלעזר זי"ע באו בהערה על מש"כ מהר"י ענגעל ז"ל‬ ‫לומר כתר בכל התפלות ביוה"כ‪ ,‬אכן באמת זה אינו‪ ,‬ואין לזה שום מקור כלל‪.‬‬ ‫בספרו אוצרות יוסף וז"ל‪ ,‬הנה בספר אוצרות יוסף שנדפס כעת והוא הנקרא מאמר‬ ‫לבנה‪ ,‬להגאון מ' יוסף ענגעל ז"ל אות י"ד כתב שם וז"ל‪ ,‬ולכך אומרים בו ביוה"כ‬ ‫~ יח ~‬