נאה דורש ונאה מקיים · Nu'eh Doiresh Venu'eh Mekayeim — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

גליון
שליט״א נאה
שליט״א אהרןנאה
הרב אהרן שיעוריושל
של הרב שיעוריו
מתוךמתוך
לזכות את הרבים
בענין עבירות שבין אדם לחבירו ואונאת דברים
שבת שובה שנת תורת פיך שמאלפי זהב לפ"ק
ויושב
שישראל 'ובשעההדיןעומדג),מכסארבה כט, הקב"ה,
(ויקרא בוודאי
האיששעכשיו שחשבו רוחםכי זה
הצרה,עברהאת
כברהשיב בבואו וזה
הנביאים דבריו
בבואו לדבר שגם אדון ובלתי ספק
הנביאים אדון קודש ,שבת
שבת בשבת קודש,
היום בשבתבעמדנו היום
בעמדנו
שופר'. שופריהן ה' בקול
ותוקעין לפני רחמים דכתיב בכסא
נוטלין את אמנם
הישר ,בוודאי
זה האיש הדרך להם את
הצרה ,כי יורה עברה בני כבר
אתחקי אתרבבניללמד
ישראל בקהל
דבריוללמד לדבר
בקהל רב מה שמובא
שמובא להביא מה
נאה להביא שובה ,נאה
שובה,
הקב"ה ,עומד מכסא הדין ויושב הדרך
את אמנם הישר, ושאלוהו
יחדיו הדרךלהם את כשנפגשו לעוררם יורה
ולהוכיחם לדעתותורותיו, לעוררםחקי ה'ותורותיו,ישראל ה' על הכתוב
הכתוב (דברים
(דברים הקדושים על
בספרים הקדושים
בספרים
והקשו בזה בספרים הקדושים שגם
בכסא רחמים דכתיב ה' בקול שופר'. "תדעו,הדרך
ושאלוהו אתלהם האיש: אמריחדיו היה הנכון,
כשנפגשו ומוסר ,אביו
מתפלל לפני היהחכמה לדעתומוסר, ולהוכיחם
חכמה אלקיך ושמעת
ושמעת ה' אלקיך עד ה'
"ושבת עד
ל,ל ,ב)ב) "ושבת
(קדושת לוי ,שפת אמת ועוד) למה עניינים וגם
הנכוןשגם
הדרך"תדעו, האיש: להםאתאמריודעהנכון,אינני
שדבריו אני
ישובו ריקם שבשמים, לפני אביו
שדבריו לא מתפלל
שבשמים, יש בה
בה 'ושבת' ,יש
דתיבת 'ושבת',
בקולו" ,דתיבת
בקולו",
הקדושים
קול בספריםעל ידי בזה דווקא נפעליםאלווהקשו יודע זאת אני
הנכון וגם הדרךאת רק כמותכם,
תועה יודע
אני אינני העם ,אני
רושם בלבויעשובאזניהעם,ויכנסו ריקםבאזני ישובוויכנסו לא כאשר מתעורר
מתעורר והיינו כאשר
שבת ,והיינו
אותיות שבת,
אותיות
ודיבור.
תפילה עניינים
ועוד) למה אמתידישפתעלהשופרלוי,ולא
(קדושת אפשר
זאתאיאני יודע קטנה תועהשבספינה
כמותכם ,רק בוודאי
אני רושם בלב שומעיהן. ויעשו
שומעיהן. לשוב בתשובה
בתשובה קודש לשוב
בשבת קודש
האדם בשבת
האדם
מעלה
על בוידי קול דווקא יש
לכאורה דיבור
הרי נפעלים אלו ורק חפצכם, שבספינהלמחוז
שתגיעו לעולם אזי 'ושמעתאלקיך' ,אזי
ה' אלקיך', 'עד ה'
שלימה 'עד
שלימה
אפשר קטנה אי וזהו כוונת אמרו "האזינו השמים" ,בוודאי 'ושמעת
בדיבור
שהריודיבור. תפילה הפשוט,
על ידי הקולהשופרמןולא
יתירה רוצים אתם אם לכם לי יש אחת וזהו כוונת אמרו "האזינו השמים",
שיאזין עצה לשמוע דברי
אזנך לשמוע בקולו' –– תטה
תטה אזנך בקולו'
שתגיעו לעולם למחוז חפצכם ,ורק הרוכב בשמים אל הרוכב עצמו אל
פנה עצמו פנה דברי
מה
מעלהברורה בצורה בו
דיבור ישלכאורהומפרש
אדם מבאר הרי ביחד, כולכם בשמים שיאזין
אתם רוצים שתתאמצו אם
אחת יש לי לכם להוושע,"ואדברה" עצה דבר, ראשית תפלתו, בדבר דרשה הדורש מפי
התעוררות מפי הדורש דרשה בדבר התעוררות
אדם
פשוטשהרי הקולכן בקול
הפשוט, מה שאין בקשתו ,מן
יתירה הרבים הרבים ובכח להוושע,שאתםכי ובאשר תפלתו ,ראשית דבר" ,ואדברה" ה'.
כולכם ביחד, שתתאמצו ישרים ונכוניםדברים ישרים שימצא דברים שימצא ה'.
נקבע
למהבצורה ומפרשרצונו .וא"כ
מה מבאר מבאראדם בדיבור לא גדולה, הרביםספינה שאתםלעשות ובאשרתוכלו ונכונים כי
המלך ביחד
ובכח הרבים שהתפלל כמו לשון, מענה מה' א)
לב ,א) כתוב (דברים
(דברים לב, בפרשתן כתובבפרשתן
ולא השופר, קול ידי על
ברורה מה בקשתו ,מה שאין כן בקול דווקא הדבר להגיע לעשות תוכלוספינה גדולה מה' מענה לשון ,כמו שהתפלל המלך
ופי וע״י
ספינה גדולה, ביחד תוכלו תפתח שפתי "אדנ"י החסיד ותשמע
ואדברה ותשמע השמים ואדברה "האזינו השמים"האזינו
זה
רצונו.כלוא"כ
מה את שנבקשתפילהמבארפשוטידיאדם לא על אבקש החסיד "אדנ"י שפתי תפתח ופי יגיד
זאת להגיע תוכלו גדולהאמנםבשלום, למקומכם
ספינה הארץ וע״י
למה נקבע הדבר דווקא על ידי קול במפורש. הגדולה הספינה תעשו שכאשר
ויושבי למקומכם בשלום ,אמנם זאת אבקש מכם "ותשמע הארץשנית",ותשמע שנית,תהלתך". תהלתך". יגיד אפתח
דברי אפתח בפתח דברי
פי" ,בפתחאמרי פי",
הארץ אמריהארץ
השופר ,ולא על ידי תפילה שנבקש יגע לריק
לריק ויושבי שלא יגע פי" ,שלא אמרי פי",אמרי מרדכי
רבי מרדכי מהגה"צ רבי
שראיתי מהגה"צ
במה שראיתי פי במה פי
העצה
בשכרהגדולה הספינה עמכםאותיתעשו שכאשרתקחו גם פיו מכם אמרי לשמוע אזנם יטו הארץ
במפורש.לבאר על פי מה וחשבתי בעניי
את כל זה הארץ יטו אזנם לשמוע אמרי פיו מחזיקי
אבד"ק מחזיקי זצ"ל אבד"קראטענבערג זצ"ל
ראטענבערג
בשכר העצה לפניכם".
נותןעמכם שאניאותי
תקחו גםגם טובה ותפלה זו
ה' .ותפלה יראת ה'.
כשמלדמם יראת
כשמלדמם
שאמרו בגמרא (סנהדרין קו' ,):אמר זו גם מרדכי
יד מרדכי בספרו יד
אנטווערפען בספרו
הדת אנטווערפען הדת
בעיי,פי מה
בשני לבאר על למבעי בעניי וחשבתי
רבותא רבא הנה לא באתי לפניכם". שאני נותן
מובן ,כי 'והנמשל עדה טובה לפני בעמדי היום מתפלל אנכי דבריו
בפתח דבריו ודרשות ,בפתח
תשובות ודרשות, תשובות
אנכי מתפלל היום בעמדי לפני עדה
בנזיקין'אמר
ואנן (סנהדרין קו,):
כולי תנוייבגמראיהודה שאמרו
דרב הדרך, את לכם ולהורות אתכם להוכיח שיזכני ה', דבר להשמיעם הקדושה מה
מבאר מה שובה מבאר לשבת שובה בדרשה לשבת בדרשה
'והנמשל מובן ,כי הנה לא באתי הקדושה להשמיעם דבר ה' ,שיזכני
בעיי,וכיבשני למבעירבותאטובארבא מתנינן ואני
הוה בעוקצין, קא כמותכם,הדרך,
וכמונילכם את ולהורות טועה
אתכם להוכיחאני
ערבים כי גם לדבר דברים
דברים ערבים למודים לדבר
לשון למודים ה' לשון ה' א.
הפסוק ,א.
על הפסוק, המפרשים על
שהעירו המפרשים שהעירו
שכובשת ואנן
ירק תנויי בנזיקין כולי אשה יהודהיהודה
מטי רב דרב ועד רגלי מכף ופשעים עוונות מלא בלבם רושם לעשות לשומעיהם, 'ואדברה',
השמים 'ואדברה', אצל השמים אמר אצל למה אמר למה
לשומעיהם ,לעשות רושם בלבם כי גם אני טועה וכמוני כמותכם ,ואני
זיתים וכי הוהבעוקצין, טובא להמתנינןואמרי קא לייעץ מכףבאתי ופשעיםרק
עוונותבי מתום,ראשי אין
שכבשן בקדירה רגלי ועד פי ,מלא לרצון אמרי
אמרי פי, יהיו לרצוןדרכם ,יהיו
להיטב דרכם, להיטב הארץ
גבי הארץ שאמר גבי
הדרך שאמרעל הדרך אמר על
ולא אמרולא
הויות ירק
דרב שכובשת אשהאמר בטרפיהן יהודה
טהורים, מטי רב ותצעקו שתתאחדו טובה עצה לכם עכת"ד. 'האזינו
לומר 'האזינו לו לומר היה לו
פי' ,היה'אמרי פי',
'אמרי
ראשי אין בי מתום ,רק באתי לייעץ עכת"ד.
שכבשןזיתים ואנן ואמרי לה בקדירה ממנו
קא חזינא הכא, ושמואל קא ותבקשוותצעקו שתתאחדו להבוב״ה,
עצה טובה ותתחננולכם גם אני טועה וכמוני כמותכם
בנפרד
דיבר בנפרד למה דיבר
ב .למה דברי' .ב.
השמים דברי'.
השמים
אמרסריהויות דרב טהורים,תלת
בטרפיהןבעוקצין וגדול
מתיבתא, מתנינן וכפרה ,ממנו
סליחהותבקשו להבוב״ה,מחילה ביחד
ותתחננו כ"ק כמותכם
וכמוני ממו"ר
טועה פעמים אני כמה שמעתיגם יחד
לכלול יחד
לו לכלול היה לו
ולארץ ,היה
לשמים ולארץ,לשמים
ואנן קא
מטרא ואתא הכא,
מסאניחזינאיהודהקאשליףושמואל ורב בוודאי הרבים ,ואז תשובה ביחד כחמאד השמים
'האזינו השמיםולומר 'האזינו
וארץ ,ולומר
שמים וארץ,שמים
וכפרה ,וגדול סליחה מחילה ממו"ר כ"ק
שליט"א כמה פעמים
מסאטמאר מהר"א שמעתיאדמו"ר
מתיבתא, תלת סרי בעוקצין
מתנינןצוחינן משאלותיכם, תשובה וימלא
ה׳ קולכם
אלא דמשגח בן וליכא ואנן הרבים ,ואז בוודאי ישמעכח ה'דברי מאד
בעל שליט"א מסאטמאר רביה"ק מהר"א
שאמר אדמו"ר
ממה
וארץ' .ג.ג.
שמים וארץ'.'שמעו שמים
או 'שמעו והארץ' או
והארץ'
מטרא דכתיבואתא בעימסאני שליף יהודה ורב גם וימלא שתקחו נא אבקש מכם
טז, (שמואל א ליבא הקב"ה משאלותיכם, זאתקולכם ואמנם ה׳
ה'דברי ישמע בעל רביה"ק שאמר ממה ולנכח
ציווי ולנכחלשון ציווי
אמר לשון
לשמים אמר
למה לשמים למה
וליכא דמשגח בן אלא צוחינן
ז) וה' יראה ללבב'. ואנן נותן מכםזו שאני
שתקחו נא אבקש עצהזאת בשבילואמנםעמכם יואל' זי"ע (דברי יואל מועדים ח"א עמ' אותי לשון
'ותשמע' לשון
אמר 'ותשמע' 'האזינו' ,ולארץ אמר
'האזינו',
הקב"ה ליבא בעי דכתיב (שמואל א טז, עכ"ל. לפניכם',
עמ' מועדים ח"א
חשבתי מי 'ובאמת זי"עלשונו:
(דברי יואל יואל'וזהשלג)
מי גם אותי עמכם בשביל עצה זו שאני חשבתי 'ובאמת לשונו: וזה שלג)
'ושמעי
לומר 'ושמעי לו לומרהיה לו
ונסתר ,היה
בקשה ונסתר,בקשה
ללבב' .יוצא מן הגרון, יראההדיבור והנהז) וה' אנכי כי באתי עד הלום להכיח את
עכ"ל. את נותן לפניכם', ארץ'.
ארץ'.
ומתלבש באותיות ובמילים מבוררות, ליבא בעי רחמנא להכיחועדה,
הלום קהלמוסר לפניבאתי עד ולומר העם ,כי
אנכי
הגרון,
מה הכוונהיוצא מן
ומפרשותה. הדיבור והנה
המגלות את אמרינן בגמרא (ראש השנה לד' ):אמר ועדה, קהל לפני מוסר
אמנם יכול אני לומד רק את המשל ולומר העם, לחכמי
מצינו לחכמי
דהנה מצינובזה ,דהנה
ומבאר בזה,
ומבאר
מבוררות, ובמילים באותיות
שאין כן קול השופר – אינו דיבור ומתלבש לפני בראש אמרובעי
הקב"הליבאהמשל רבה ,אמררחמנא את משה, הישמח לומד רק זלה״ה ק״ז אנישאמר יכול
אמנם לבית
הש"ס שהתפללו קודם כניסתן
כניסתן קודם שהתפללו הש"ס
ומפרשותה .מה
הנמשך פשוט ותמים הכוונהאתקולהמגלות אם
כלל ,כי 'אמר לד): השנה (ראש בגמרא אמרינן משה,
משל לחבורת אנשים שהיו תועים השנה מלכיות זכרונות ושופרות, הישמח זלה״ה ק״ז שאמר דבריהם
שיתקבלושיתקבלו
שיעזרם ה'שיעזרם ה'
המדרש המדרש
לבית
שרחמנא דיבור
ליבא השופר – אינו מעמקיכן קול
הלב .וכיון שאין לפני בראש
עליכם, הקב"ה אמרו
שתמליכוני אמרכדי ידעו רבה,
מלכיות ולאתועים שהיואנשים ים,
קטנה בלב לחבורת משלספינה על הקנה
רביבןנחוניאנחוניא שומעיהן ,רבי
שומעיהן, אצל
דבריהם אצל
השופר,הנמשך
בהיותו פשוט ותמים לכןאם קול
דווקא קול כלל ,כי
בעי, לפני ושופרות,
זכרוניכם זכרונות
מלכיותשיבא שרויים השנה
זכרונות כדי והיוולא ידעו בלבבהים, קטנהילכוספינהאשר על הדרך את המדרש בכניסתו לבית
בכניסתו לבית היה מתפלל מתפלל
היההקנה
בן
דליבא ,ליבא
הוא מעומקאשרחמנא הלב .וכיוןמעמקיפנימי קול ואיתא עליכם,
במדרש שתמליכוני
כדי בשופר'. מלכיות ובמה
ראו לטובה,שרויים כמובן ,והיו
פתאום מאדילכו בה גדולאשר בצערהדרך את רבי
סליק כח),
קצרה ,כי(ברכות
(ברכות כח) המדרשקצרה
תפלה תפלה
ישראל בהיותו
לטובה זכרוןהשופר, דווקא קול
לכןשיעלה בעי,
הפועל 'ובשעה זכרוניכם
שישראל שיבא לפני זכרונותרבהכדי
כט ,ג), פתאום ראו
אחרת( ,ויקרא כמובן,קטנה ספינה כנגדםמאדשבאה גדולבצער מילתא
יהא רעואדאימא רעואאמריהאאבא אמררבי כיאבא
סליק
יתברך .מעומקא דליבא ,הוא לפניו פנימי קול במדרש
לפני בשופר' .ואיתא
ותוקעין ובמהשופריהן לטובה ,את קטנה אחרת,
שעכשיו נוטלין ספינהשחשבו כנגדםרוחםהשיב את שבאה וזה שגם ובלתי ספק
(ביצה לח), דתתקבל מילתא לח),
דתתקבל (ביצה
דאימא
ננעלו'' ,דהיינו 'אונאה' היינו 'דמעה' ,זצ"ל' :איני יודע איך יכול אדם והרה״ק מבעלזא זי״ע זירז על הפועל שיעלה זכרון ישראל לטובה
דמתוך שאדם קובל על אונאתו יבא לחיות שבעים ושמונים שנה בעלמא הפיוס בין איש לרעהו טרם בוא יום לפניו יתברך.
הדין ולא לפגום בענינים שבין אדם לידי דמעה’ .עכל״ק. ה' ראש השנה ,על פי מה שכתב
איני בא כשופט לשפוט ,רק
לחבירו' .והוסיף החזו״א לומר אשר בספר חסידים (תקנג) 'יש מתפלל
אית דין ואית דיין בבחינת כפי שידוע בשם מרנא החתם
הרבה בעלי מחלוקת נפטרו בקוצר ונענה ויש מתפלל ואינו נענה,
סופר זי"ע שהיה אומר ,שהוא דורש
ובספר חסידים (סי׳ תרנח) כתב ימים ר״ל. הטעם ,לפי שצער חבירו ועלבונו של
בקול כדי שהוא בעצמו יתעורר,
'שממהרים להפרע מן האדם חבירו אינו מעלה על לבו של מתפלל
כשצועקים עליו מאשר לא יצעקו עונש המצער לחבירו – אף בכוונה לכן אדבר דברים היוצאים מן הלב,
זה ,יתכן שלא יהיה נענה' ,ועל כן יש
טובה בתקווה שאכן יהיו נכנסים אל הלב.
עליו שנאמר 'וקרא עליך אל ה׳' לפייס איש את רעהו קודם ר״ה בכדי
אמרו ז"ל (חגיגה ה ).על רבי יוחנן וכתיב (שמות כב ,כב) 'כי אם צעוק שהתפילות ביומא דצלותא יתקבלו
יצעק אלי ושמעתי' ,שאם לא צעק 'כי מטי להאי קרא בכיּ' ,כִ י ֶאת ּכָ ל
חומר עבירות שבין אדם לחבירו
לרחמים ולרצון. לב מי לא יחרד בימים אלו מדברי
ֹלקים יָ ָבא ְב ִמ ְׁש ָּפט ַעל ּכָ ל
פעמים היו מאריכים לו ,שאם עשה ַמ ֲע ָׂשה ָה ֱא ִ
נֶ ְעלָ ם' (קהלת יב ,יד) ,עבד שרבו שוקל מענין לענין באותו ענין ,מספרים חכמינו ז״ל במתני׳ (יומא פה' ):עבירות
שום זכות כדי להשלים לו' ,עכ״ד.
לו שגגות כזדונות תקנה יש לו ,מאי אשר הגאון ר' יעקב ארנשטיין זצ״ל שבין אדם למקום יום הכפורים
וביאור דבריו אשר קודם צעקת ַעל ּכָ ל נָ ְעלָ ם ,אמר רב זה ההורג כינה בעל ישועות יעקב ורבה של לעמבערג, מכפר עבירות שבין אדם לחבירו
המתאנה יכול המאנה לשוב בתשובה בפני חברו ונמאס בה ,ושמואל אמר שהיה ידוע למקיל ,בהיפך לטבעו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה
זה הרק בפני חבירו ונמאס ,מאי ִ'אם ולהתרצות טרם ייענש. של אחד הדיינים בבית דינו אשר את חבירו ,דרש רבי אלעזר בן עזריה
והגר"ח שמואלביץ זצוק"ל הוכיח טֹוב וְ ִאם ָרע' ,אמרי דבי רבי ינאי זה היה ידוע למחמיר גדול .כאשר ברכו "מכל חטאתיכם לפני ה׳ תטהרו",
זאת מהכתובים בפ׳ כי תבוא (דברים כו ,הנותן צדקה לעני בפרהסיא ,כי הא איש את רעהו ,בערב יום כפורים ,עם עבירות שבין אדם למקום יום
ו-ז) 'וירעו אותנו המצרים ויענונו וכו׳ דרבי ינאי חזייה לההוא גברא דקא "גמר חתימה טובה" ,אמר הגאון ר׳ הכפורים מכפר עבירות שבין אדם
ונצעק אל ה׳ אלקי אבותינו וישמע יהיב זוזא לעני בפרהסיא אמר ליה יעקב ארנשטיין להדיין שהוא צריך לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד
ה׳ את קולנו' -כי תיכף לאחר צערם מוטב דלא יהבת ליה מהשתא דיהבת להתפלל על זה ולדאוג על זה יותר שירצה את חבירו׳ ,וכן פסק בשו״ע
של ישראל על ידי המצרים ,נשמעה ליה וכספתיה׳ ,ע"כ. ממנו .הדיין שאל בתמהון" ,מדוע?" (או״ח סי' תר״ו).
ואמר לו הרב" :אני מפחד רק שמא ובמ״ב שם (סק״א) כתב' :צריך
ומבואר אשר אף כאשר אין רצונו צעקתם – 'וישמע ה''.
הכשרתי את הטרפה ,אבל באופן לפייסו -דגם בזה עבר על איסור
וכה הם דברי ה'חינוך' (מצוה שלה) להרע חלילה יבוא במשפט ,וכפי' זה חטאתי בין אדם למקום ,ועל זה
בדברו על עניני אונאת דברים :רבינו חננאל (שם)' ,אם טוב ואם דאונאת דברים ,והנה אע״פ שגם
יום כפורים מכפר .אבל אתה ,באם בשאר ימות השנה מחוייב לפייס
'כי התורה הקפידה הרבה באונאת רע כלומר אפילו רצה לעשות טוב שהטרפת את הכשרה ,אז הפסדת את
הדברים ,לפי שהוא דבר קשה מאד ועלה בידו רע כגון שנתן צדקה לעני למי שפשע כנגדו ,מ״מ אם אין לו
חברך ממון ,זה הוא חטא שבין אדם פנאי הוא ממתין לפייסו על יום
בפרהסיא ,יבא במשפט'. ללב הבריות'. לחברו ,ועל זה אין יום כפורים מכפר!" אחר ,אבל בעיוה״כ מחוייב לתקן הכל
ומצאנו ראינו כדבר הזה בפנינה, וכתב רבינו בחיי (פרשת בהר): כדי שיטהר מכל עונותיו ,כדכתיב
אשת אלקנה אבי שמואל הנביא, חומר אונאת דברים
'והטעם לפי שהמתאנה מצטער נצטוינו בתוה"ק (ויקרא כה ,יז) וְ ֹלא "כי ביום הזה יכפר עליכם מכל
אשר נאמר בה (שמואל א' א ,ו) 'וְ כִ ֲע ַס ָּתה ביותר ומחליש דעתו ולבו נכנע חטאתיכם" וגו".
ָצ ָר ָתּה ּגַ ם ּכַ ַעס ַּב ֲעבּור ַה ְּר ִע ָמּה ּכִ י ָסגַ ר לקיָך
את ַמ ֱא ֶתֹונּו ִאיׁש ָאת ֲע ִמיתֹו וְ יָ ַר ָ
על צרתו ומתפלל מתוך דאגת לבו וכתב רבינו יונה (אבות פ״ד כ"ב) כי ּכִ י ֲאנִ י ה׳ ,ובגמ׳ (ב״מ נח ):מוכח
ה׳ ְּב ַעד ַר ְח ָמּה'. בכוונה ונשמע'. נעשה הקב"ה כבעל דין התובע את דבאונאת דברים הכתוב מדבר.
ואמרו על זה חז״ל (ב״ב טז ,).א״ר
ובמכתב מבעל קהילות יעקב ואיתא שם דרשת רבי יוחנן משום החוטאים כמאמר דוד המלך ע"ה
לוי שטן ופנינה לשם שמים נתכוונו,
זצוק"ל (קריינא דאיגרתא ח״א נז ,נח) כתב: (תהלים נא ,ו) "לך לבדך חטאתי והרע רבי שמעון בן יוחאי' :גדול אונאת
פנינה דכתיב 'וכעסתה צרתה גם כעס
'צריך לדעת כי ענין גדול וחטא נורא בעיניך עשיתי למען תצדק בדברך דברים מאונאת ממון שזה נאמר בו
בעבור הרעימה' ,ופירש רש״י (שם)
הוא לצער אדם מישראל ,אפילו צער תזכה בשפטך" .כי אם יזיק אדם 'ויראת מאלקיך' וזה לא נאמר בו
שתתרעם על שהיא עקרה ותתפלל.
קל של דיבור בעלמא ,וצריך לדעת כי לחבירו אל יחשוב כי אליו חטא ולא 'ויראת מאלקיך' ,ורבי אלעזר אומר,
שחנה לא התפללה על בנים לכן לא
מלבד עונשים הרעים שיש בעוה״ב לה׳ ,מאחר ותובע הקב"ה את ההיזק זה בגופו וזה בממונו ,רבי שמואל בר
נושעה ,ופנינה ידעה מזה ולא היתה
על עוונות שבין אדם לחבירו ,הנה נחמני אומר ,זה ניתן להישבון וזה לא כבעל דין ,כי אף לה׳ חטא.
עמה עצה אלא לצערה בשאלות
כמה פעמים שגם בעולם הזה נענש, והגאון רבי חיים פאלאג׳י זצוק״ל ניתן להישבון'.
מכאיבות כגון :קנית היום מעפורת
אשר הנרדף עולה מעלה מעלה
לבנך גדול או חלוק לבנך קטן (רש״י ועל אונאת דברים משלם הקב״הבספרו תנופה חיים מביא לשון
בהצלחה רבה ,והרודף יורד מטה
שמואל שם) כדי שתתפלל ותוושע. הרמב״ם (פ״ב מהל' תשובה ה״ט) אשר
בעצמו וכמאמר רבי אלעזר 'הכל
מטה ...והנזהר מלצער את ישראל
נפרע בידי שליח חוץ מאונאה כתב' :אין התשובה ולא יום הכפורים
אמנם תיכף לכך נאמר (שם ב, הוא זכות גדולה מאד ...וצריך לדעת
מכפרין אלא על עבירות שבין אדם
ּוביָ דֹו ֲאנָ ְך' (פרש״י 'ובידו' ,לא
שנאמר ְ
ה) ַ'עד ֲע ָק ָרה יָ לְ ָדה ִׁש ְב ָעה וְ ַר ַּבת שאין העולם הפקר ,לא נאבד אפילו
למקום כו' אבל עבירות שבין אדם
מסרה לשליח).
ָּבנִ ים ֻא ְמלָ לָ ה' .ופירש רש״י :ובעוד מילה אחת ...ועל הכל עתידין ליתן
לחבירו כו' צריך לרצותו ולשאול
שהעקרה יולדת שבעה בנים ,רבת את הדין והדין (של מצער את חבירו) והנה בגמ׳ (שם נט ).הובא מאמר
ממנו שימחול לו ,אפילו לא הקניט
בנים אמללה וקוברת בניה .חנה ילדה רב חסדא 'כל השערים ננעלים
חמור מאד מאד'.
את חבירו אלא בדברים צריך לפייסו
שבעה ,שנאמר (שם פסוק כא) 'ּכִ י ָפ ַקד חוץ משערי אונאה’ ,ופירש רש״י:
ודבר בעתו הוא לקראת יום הדין ולפגע בו עד שימחול לו׳.
לׁשה ָבנִ ים ה׳ ֶאת ַחּנָ ה וַ ַּת ַהר וַ ֵּתלֶ ד ְׁש ָ הצועק על אונאת דברים אין השער
ההתבונות בזה.
ּוׁש ֵּתי ָבנֹות' ,וכשחנה יולדת אחד, ְ והרי״ף בעין יעקב (יומא פז ):כתב ננעל בפניו ,שנאמר (עמוס ז ,ז) 'הנה
פנינה קוברת שנים ,ועשרה בנים והביא הגאון ר׳ יצחק זילברשטיין כי תלויה כפרת עבירות שבין אדם ה׳ על חומת אנך ובידו אנך' .וכתב
היו לה ,שנאמר (שם א ,ה) ֲ'הלֹוא ָאנֹכִ י למקום בכפרת עבירות שבין אדם המהרש״א (שם) כי אין מאמר זה סותר שליט״א בספרו 'ברכו נפשי' (פר׳
טֹוב לָ ְך ֵמ ֲע ָׂש ָרה ָּבנִ ים' ,וכשילדה הא דאמר לעיל 'שערי דמעה לא שמות) את אשר נשמע מפי החזו״א לחבירו.
הגדולים ,וענה כי אף עם יעלה הדבר כתב וז"ל :ואמנם מדינא כו' ומכל חנה ארבעה ,קברה פנינה שמונה ,שיצאו כולם ולא יבינו מי הוא'.
ביוקר יש להשתמש באותם אשר שכן דאיכא עליה רשעת לאו דלא וכשנתעברה וילדה ולד חמישי,
ובמהרש״א (ד״ה אתה) הקשה על
מכאיבים פחות לחולים ,כי מאחר תונו ,פשיטא שיכולים להעבירו נשתטחה פנינה לרגליה ובקשה
כך ,וכי לא ידע רבי שמעון ברבי שלא
ונוגע הדבר לצערם של יהודים לא מאומנתו עד שיפיים את שכנגדו בכל רחמים וחיו ונקראו על שמה ,אלו
רבי חייא הוא שאכל השום ,הרי ראה
מסתכלים בצורתא דזוזא. מה שראוי לפי הנ״ל ,ולקבל תשובתו דברי רבי נחמיה ,ורבי יהודה אומר:
שיצאו הכל עמו .ולפיכך ביאר באופן
על חוצפתו ולאו של אונאה .עכ"ד. בני בנים הרי הן כבנים .ויש אומרים:
לפנים משורת הדין אחר' ,אתה הוא שציערת לאבא' במה
וניכרים הדברים כי צער הנדכא שבעה ,בגימטריא כמנין שמואל.
מובא בירושלמי (תרומות דף מז:). שיצאת וגרמת לביטול השיעור ,ולא
ועונש המצער ומתלוצץ מאחרים
'עולא בר קושב תבעתיה מלכותא והדבר מבהיל על הרעיון ,אשר היה לך לעשות כן ,כדי שלא לגרום
נתחשבו אף בהכרעתו לדינא.
(להרגו) ,ערק ואזיל ליה ללוד (ברח
פנינה אף כי כוונתה טהורה היתה לביטול תורה .ועל כך השיב לו
עוד מצאנו בתשובות 'זקן אהרן' ללוד) גבי ריב״ל ,אתון ואקפון מדינתא ולשם שמים ,לא נמלטה מעונש מר .רבי חייא 'לא תהא כזאת בישראל׳,
(ח״ב סי׳ ל) הדן בשוחט אשר נשים (באו חיל המלך והקיפו את המדינה) אמרו שאף שעון ביטול תורה חמור הוא,
מסופר על הט״ז זי"ע מסופר אשר
השכינות הוציאו עליו קול לזות להן :אין לית אתון יהבון ליה לן אנן מכל מקום חמור יותר לבייש אדם
בעת הגיעו לבקר בבית חמיו הגדול
שפתים ,ואחרי העיון בצדדי הדבר מישראל ,וכדאי לבטל תורה מרבים
מחרבין מדינתא (אם אין אתם מוסרים הב״ח זי"ע ,ושהה בביתו משך זמן,
כתב :אבל בכל זה ,בבואי לחתוך אותו נחריב את כולה) סלק גביה ריב״ל כדי למנוע הבושה מאותו אדם.
באו שם כל הגדולים לקבל את פניו,
עליו דין תורה ,את האלקים אני ירא (עלה ריב״ל אצל עולא בר קושב) ופייסיה אמנם הרה״ק המגלה עמוקות זי"ע
חומר אונאת כל בריה
לשפוך עליו כל חמתי ,ולירד לחייו (ודיבר על לבו שימסור עצמו) ויהביה לון נשתהה מלבקרו עד כלות שלשים
ונוראים המה דברי הרמב״ן על
לקפח פרנסתו דבבוא גברא דתליא (ומסרו להם) והוה אליהו זכור לטוב יום מהופעתו העירה.
יליף מתגלי עלוי (אליהו הנביא היה רגיל
ביה טפלא ,וכל גופא מרתע בי להיות הכתוב (בראשית טז ,ו) 'ותענה שרי
להתגלות לריב״ל) ולא אתגלי (ומאותה
שוחט ולשחוט אב לבנים ובעל לאשה כאשר תמהו לפניו על פשר ותברח מפניה'' :חטאה אמנו בענוי
על יסוד שמועות קלוטות כאלו ,שעה לא נתגלה לו) וצם כמה צומין
איחורו ,השיב כי ראה בשמים הזה ,וגם אברהם בהניחו לעשות כן,
ולמדתי ק״ו בעצמי מיניה דידיה גופא ,ואיתגלי עלוי ,אמר ליה ולמסורות
שנתנדה הט"ז שלשים יום ועל כן לא ושמע ה׳ אל עניה ונתן לה בן שיהא
השתא שו״ב ששוחט בהמות אם ידיו (למוסר) אני נגלה ,א״ל ולא משנה
יכל להקביל פניו עד כלות אותם ל' פרא אדם לענות זרע אברהם ושרה
יום ,וטעם הנידוי היה מאחר ובקבלת בכל מיני הענוי׳ ,הרי כי אף בשפחה
מרתתות בו שחיטתו פסולה ,כ״ש אני עשיתי (הלא כפי המשנה עשיתי) א״ל
הפנים לכבוד הט”ז נמנעה מאלמנה כנענית חמור ענין האונאה.
שבאתי לשחוט נפשות אדם ,ולא רק וזו משנת החסידים' ,ע"כ .דהיינו גם
אחת להתקרב לראותו ,לכן נידוהו
ידי אלא כל גופי מרתת ,האיך אוכל כשמותר על פי דין למסור אנשים וכתב מרנא החתם סופר זי"ע (תורת
על שלשים יום ,ואף כי לא ידע ממנה
לשחטו .ואם התורה חסה למצוא למלכות ומותר הדבר מדינא מ״מ אין משה פרשת וארא) על הכתוב (שמות ו ,יג)
זכות וכו׳ וחלילה לנו להגאל ולטנף זה משנת חסידים...
כלל' .על כל נעלם'!
'וַ יְ ַצּוֵ ם ֶאל ְּבנֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל וְ ָאל ַּפ ְרעֹה ֶמלֶ ְך
ידינו בדם אדם ,עכ״ל. ומובא בירושלמי (דמאי פ״א ה״נ ,דף ִמ ְצ ָריִ ם' ,ופירש רש״י (שם) 'שיסבלו
ורגיל היה לומר הגרא"א דסלר
צערא דינוקא ד ).על רבי פנחס בן יאיר אשר הלך דברי בני ישראל וינהגו כבוד בפרעה׳
זצ"ל בעל מכתב מאליהו :כמה צריך
לבית וועד ,וגברו מימיו של נהר גיניי וכתב על זה החת״ס' :נראה דרצה
הגאון ר׳ משה שמואל שפירא זצ״ל יהודי לשמוח שאינו מצער הזולת אף
ולא יכל לעבור ,א״ל רפב״י ,גיניי ,להזהירם שלא יבזו המלך ויתכפרו לו
דקדק בטעם הדבר אשר אין אומרים כאשר צדקו טענותיו על פי הלכה.
מדוע הנך מונע אותי מללכת לבית עונותיו ולא יבואו המכות עליו בדין׳.
'שהשמחה במעונו' אצל ברית מילה
ומסופר על מרא דארעא דישראל המדרש ,וקרע גיניי מימיו והוא עבר
אף כי גדולה מעלתה ,מחמת צערא וכן היה מרגלא בפומיה לומר כי
מרן הגרי״ח זוננפלד זצ״ל כי באחד ביבשה ,ושאלוהו תלמידיו האם אף
מערבי ראש השנה הלך לעולמו החזן
דינוקא (כתובות ח ,).כי אף אם גדולה כאשר יהודי מצער את חבירו הינו
הם יכולים לעבור באותו נהר אשרר
הקבוע בבית מדרשו ,וכאשר שאלו
מעלת הדבר עד כדי קירוב הגאולה, 'מועל בהקדש'.
צערא דינוקא מכריע זאת. חלק לו מימיו ,אמר להם' :מאן
דעת קדשו מי ימונה תחתיו ,הורה צער יהודי – נפק”מ לדינא דידע בנפשיה דלא אקיל לבר נש
ומסופר על הסטייפלער זצ״ל כי למנות את בנו של המנוח ,התפלאו מן ישראל מן יומוי יעבור ולא מנכה'
וראה נא מה שכתב עוד (שו"ת
ראה פעם ילד ובידו ספר גדול בשעת האנשים ,הן מפני היותו צעיר לימים,
[ -מי שיודע בעצמו שלא הכאיב ,או חתם סופר חלק חו״מ תשובה קצז) להלכה
התפלה ,ונדמה היה כי הילד מסתכל והאפשרות למצוא חזנים טובים
ביזה לאדם מישראל כל ימיו יכול ולמעשה :לאלופי יהודה לתורה
בספר באמצע התפלה ומחה בו על וראויים ממנו ,והן בהיותו בתוך ימי לעבור ולא יזיק לו].
ולתעודה כו' נידון הש״ץ שו״ב כו'
כך ,ואמנם נודע לו כי לא היה ביד האבל ולפי ההלכה אינו נכון שיתפלל
ובמכתב מעלתם כתוב כי אח״כ
הילד אלא סידור גדול אשר התפלל לפני העמוד בימים טובים. כדאי לבטל תורה מרבים לא לבייש
שינה טענתו ואמר כי אז היתה אשתו אדם
מתוכו ,והמתין הסטייפלער חמש
לאחר ר״ה הסביר הגאון טעמו בסכנת נפשות מחמת חולי כבד,
שנים עת נעשה הילד בר מצווה ראה נא מה שאמרו חז"ל (סנהדרין
בזה :בעזרת נשים עמדה אלמנתו והיה לבו בל עמו ושכח אז לומר
ובר מחילה ,והטריח עצמו לבוא יא' ).יתיב רבי וקא דריש והריח ריח
של החזן ,והנה אם היו ממנים חזן להמשרתת שטרפה התרנגולת כו'
ולהשתתף בשמחתו ולבקש באותה שום ,אמר מי שאכל שום יצא ,עמד
אחר תחת בעלה ,לא זו בלבד שהיה אך מהרי״ו [סי׳ צ״ז] כתב דאם הוא
עת מחילתו. רבי חייא ויצא ,עמדו כולן ויצאו,
לבה נכמר בקרבה על שאין בעלה אדם מוחזק בכשרות אין להחמיר
בשחר מצאו רבי שמעון ברבי לרבי
ובעת התייסדות בית החולים עומד על דוכן התפלה כמדי שנה, עליו כו' ,וממשיך שם להפוך בזכותו.
חייא ,אמר ליה ,אתה הוא שציערת
'לניאדו' בקריית צאנז על ידי כ"ק אלא היתה אף מצטערת ונכלמת על
ומובן מבין השיטין כי היות והיתה לאבא ,אמר לו ,לא תהא כזאת
אדמו"ר בעל שפע חיים מצאנז שהחזן החדש עולה בנעימותו על
אשת השוחט חולנית למד חיפוש בישראל.
קלויזנבורג זי"ע נתייעצו עמו מנהלי בעלה -למה לנו להוסיף לה צער על
מחיפוש לבל יעבירוהו מפרנסתו.
בית החולים בסוג המחט הראוי צערה? וכי תשאלו :הלא לפי ההלכה ופירוש רש"י (ד"ה חס ושלום) שרבי
להשתמש בה לצורך החולים ,כי היה אסור להגישו אל העמוד? אף ומכוונים דבריו אלו עם דבריו חייא אמר לרבי שמעון ברבי ,שהוא
היותר עבים לא עלו ביוקר כהדקים אני אשאלכם :מה הטעם שאסור לא אכל שום' ,אלא כדי שלא להלבין במקו"א (שו״ת חת״ס חו״מ תשו׳ קעו) לגבי
יותר אמנם הכאיבו מעט יותר מן להגישו? הוי אומר ,מפני כבוד פניו של אוכל השום יצאתי ,כדי שוחט אשר התל בחבירו ובתו"ד שם
לרגע מיד לקח את המזוודה מידו כאשר היה נזקק להטריף לא היה עד כאן אלך ,עד שם אלך ,וכך יהלך הציבור ,וכי מותר לצער את האלמנה
ונשא את המזוודה במשך כל הדרך אומר 'טריפה' או 'אסור' אלא משיב ממדרגה למדרגה עד שיגיע להמליך מפני כבוד הציבור?!
היה בתנועת נחמה' :המקום ימלא את הקב״ה בשלמות על כל אבר הארוכה.
ואבר דיליה. כראות האורח כי האדם האלמוני חסרונך’... נשים דמעתן מצויה
וסיפר תלמידו של מרן הגאון ר׳
וחשבתי אולי אפשר לומר ,שמה צדקות וחכמה שנזדמן לו מתקשה לסחוב ואף שלמה זלמן אוירבאך זצ״ל כי שאלו
ומרן המהרש״ם מברעזאן זצ״ל שאמר הכתוב 'שובה ישראל עד ה' מבקשו מדי פעם לסייע לו מעט פעם על נתינת שם לבנו הנולד לו,
ויחליף עמו כמה רגעים ,השיבו מבאר מדוע ציוו חז״ל לתת לעניים אלקיך' ,בא לרמז לפסוק (תהילים והיה זה סמוך לפטירת חמיו וחשב
האיש כי היות ובא מן הדרך אין כוחו דוקא 'מעות חטין' ולא לתת מצות צ ,ג) "תשב אנוש עד דכא" ,ועל פי לקרוא את הילד בשם חמיו שזה
עמו ויועיל נא להמשיך לסחוב עבורו אפויות ראויות לאכילה ,כי בהגיע מה ששמעתי מידידי כ"ק אדמו"ר עתה נלקח לבית עולמו ,ושאלו
ליל פסח והעני יתן עינו במצותיו מסדיגורה-ירושלים שליט"א בשם חפציו... הגרש"ז מה היה שם חמיו והשיבו
אמנם כאשר הגיעו לרחוב הסמוך ויהא נזכר כי מצות אלו קיבל מפלוני ,זקנו הרה"ק מרוזין זי"ע שאמר 'יהונתן' ,נענה הגרש"ז כי ראוי ליתן
לכתובת המיועדת הראהו הגר״ח יכאב ליבו בזה ,משא״כ במעות או "רבונו של עולם! 'תשב אנוש' ,ווילסט לרך הנולד שם אחר .ולא ביאר
באצבעו על הבית אשר חיפש ברחוב בחיטין כבר נשתנתה צורתן ומרגיש אידישע קינדער זאלן תשובה טון? מדוע .כעבור זמן מה לבש האברך
הסמוך וביקש להיפרד ממנו לשלום .העני כי מידו שלו באו לו בקנייתן או דאן גיב זיי 'עד דכא' ,דכ"א ראשי עוז ושאלו לאחר השיעור מדוע
תיבות ד'ירה נאה ,כ'לים נאים ,א'שה הפציר בו האורח כי ישלים מצוות אפייתן. צוה רבינו שלא אקרא את בני בשם
נאה" .וכמו שאמרו חז"ל (ברכות נז ,ב) יהונתן על שם חמי ז"ל?
ויעזרהו לבוא עד מקום הבית ,אך
ושמעתי מפ״ק מרן בעל ה'ברך 'שלשה דברים מרחיבין דעתו של
הגר״ח מיאן ,באומרו כי אינו יכול
משה' זצ״ל שפעם נכנס לדודו מרן אדם ,אלו הן ,דירה נאה ,ואשה נאה, השיבו הגרש״ז :דע לך כי במקום
עוד להמשיך עמו .המשיך האורח
הרה"ק הדברי יואל מסאטמאר זי"ע וכלים נאים'. מגורך ישנו זוג אשר שיכלו ילד בשם
להפציר בו שיעשה עמו טובה שלימה אחד מחסידיו ואמר לו כי זה עתה 'יונתן' ,וחשבתי כי על ידי נתינת שם
רעבי טובך כי 'אין המצוה נקראת אלא על שם יצא מבית האסורים ,ותיכף שאלו: זה ,בכל עת אשר תקרא זוגתך לבנה
גומרה' ו'המתחיל במצוה אומרים האם כבר הודיע הדבר להוריו, 'יהונתן' יעלה בלב האם השכולה זכר
ואסיים בדברי זקיני הקדוש בעל
לו גמור' ואם כבר סחב והתייגע כל וכאשר נענה בשלילה צוה לו תיכף בנה ,ואין לשער צערה בזה ,ומניעת
ה'משנה שכיר' זצוק״ל הי״ד ,אשר
הדרך מדוע לא ישלים את המצוה עד ומיד להודיעם ,באומרו :לא נותנים אותו הצער הימנה חשובה יותר ויותר
ביאר נוסח הסליחות (סליחה ב ליום תומה ,אך הגר״ח עמד בסירובו.
להורים אף רגע עגמת נפש מיותרת. מקריאת שם על שם חמיך...
ראשון) 'טוב לקוראיך בנפש רהב',
עפ״י דברי הגה״ק החפץ חיים זצ״ל למחרת שאל בעל האכסניה את
תשב אנוש עד דכא ועל כגון דא יאה אמרת הגרי"ז
בצאתי מן הקודש אביא מה אשר כתב כי המארח אורח בביתו האורח אם ברצונו לבקר את רב העיר
מבריסק זצ"ל על דברי הגמ׳ (ראש
ולתת לו ברכת שלום כנהוג ,האורח שראיתי מובא בשם אא"ז הרה״ק רבי ימהר לסעודת ש״ק ותיכף יקדש השנה לג ):ללמוד אופן התקיעות
הסכים מיד וילכו שניהם לבית הרב .שמואל שמעלקא מניקלשבורג זי״ע טרם כל ,דאי לאו הכי עובר על 'בל והשברים מאימיה דסיסרא אשר
מיד בהגיעם אל בית הגר״ח חשכו בבארו את הפסוק (הושע יד ,ב) "שובה תאחר׳. נאמר בה (שופטים ה ,כח) ְ'ּב ַעד ַה ַחּלֹון
ולפי״ז מבאר אא״ז זצ״ל נוסח עיני האורח ,בראותו כי לא אחר מרב ישראל עד ה׳ אלוקיך" ,ונתקשו יס ָרא' ,ונחלקו נִ ְׁש ְק ָפה וַ ְּתיַ ֵּבב ֵאם ִס ְ
העיר ,הגר"ח בעצמו ,הוא זה שנשא
המפרשים מהו הלשון 'עד' ,היה לו אמירתנו 'עמך ונחלתך רעבי טובך', בזה אם היה זאת 'גנוחי גנח' או 'ילולי
משאותיו ונתייגע כל כך בעבורו...
לומר 'שובה ישראל אל ה' אלקיך' .אשר אנו עומדים רעבים וממתינין יליל' .והוא מבהיל אשר מדמעות
תיכף הביע האורח את צערו וביאר בדרך משל ,לאדם הנושא על ישועה מהקב״ה ,ובכל רגע ורגע אם -אמו של סיסרא הרשע אחר
וביקש מחילה ,והשיבו הגר"ח כי אל משא ,ובאמצע הדרך הרגיש כי אזלו אשר מתאחרת הישועה ,כביכול ישנו מיתתו -נלמד אופן התקיעות ,כי
לו להצטער ומאומה לא קרה .אמנם כוחותיו ,ואין בידו להמשיך בהליכתו ,לאו ד'בל תאחר'. זהו כוח דמעות אם המיללת על בנה,
העיז האורח ושאל את הרב :מאחר מה עשה ,החל עושה לעצמו סימנים, ועל אחת כמה וכמה מה יקרו דמעות
יעזרנו השי"ת להיזהר בכבוד וראה הרב כי אינני מכירו והסכים וחשב לעצמו הרי עד בית פלוני אינו אמהות יהודיות.
ללכת עימי ולשאת את המזוודה דרך מרחק רב ,ולא יקשה עלי לישא אחרים ולהינצל מהקלת ראש
כה ארוכה ,מדוע התעקש לא ללכת המשא ,אלך רק עד שם .בהגיעו לשם בצערם ,ונזכה כולנו לברכת בעל חסד שאין בו בושה וכלימה
את הפסיעות האחרונות עד הבית חזר על תחבולה זאת ,הביט על אבן ה'חינוך' אשר כתב (פרשת שלח) ועובדא הוי עם הגר״ח מבריסק
גדולה במקום פלוני ואמר רק עד שם 'והמיקל בהם שלא לצערם בענינים ולגמור בזה את המצוה. זצ"ל אשר היה נוהג לעיתים לטייל
אבוא ,כך המשיך בדרכו עד שהגיע אלה ימצא חיים ברכה וכבוד' ,ונזכה בבריסק ולהרהר בלימוד ,והיה לבוש
האזינו השמים ,שרוכב בשמים יאזין נענה הגר״ח לעומתו :אמנם היה
לתכליתו ולמחוז חפצו. כיהודי פשוט עם חלוק רגיל וכיפה
לתפלתנו ויתקבלו לפניו לרחמים עלי ללוותך עד הבית ולהשלים את
וזה פירוש 'שובה ישראל עד' ,כך מעשה החסד ,דא עקא חששתי כי לראשו ללא הכובע ובגדי הרבנות.
ולרצון ,להכתב ולהחתם בספרן של
בראות בעל האכסניא מחזה הלז לא היא דרכה של תשובה ,שבכל עת פעם אחת כאשר חלף ליד תחנת
צדיקים גמורים ,ופתקא טבא יוחק
יעצור ברוחו מלגעור בך על מעשיך יחזק את עצמו עד פה אבוא בענין הרכבת פגע בו אורח שירד מהרכבת
בספר טוב הנגלה והנראה לעינים,
ויבושו פניך .ועל כן אמרתי מוטב פלוני ,ועד שם אבוא בענין אחר, ושאלו לכתובת האכסניה אליה הוזמן
שיהיה שנת מחילה וסליחה ,גאולה
כי אפרד ממך בטרם עת ולא יהיה אז יגיע עד ה׳ אלוקיך ,שיזכה לבוא להתארח ,הציע לו הגר״ח שילווהו
וישועה ,פרנסה וכלכלה ,אושר ועושר
המצוה בשלמות ,ולא תבוא על ידי לתכלית השלימות ,ויסורו מאתו כל ויראה לו היכן הבית.
עד בלי די ,תכלה שנה וקללותיה
המסכים המבדילים בינו לבין השי״ת. בושה לבר ישראל...
תחל שנה וברכותיה ,ונחיה ונראה לאחר כמה פסיעות אמר אותו
ובזה יש לפרש בלשון הפייט עוד השנה בעבודת הכהן גדול ביום עוד מסופר על מנהג גאון ישראל יהודי לרבי חיים כי המטען שהביא
בעל ה'משך חכמה' זצ״ל היה ,בעת (מוסף יום א׳ דר״ה) 'לעדי עד ימלוך הקדוש בבית מקדשנו ותפארתנו עמו כבד עליו ועל כן מבקשו לסייע
היותו מכשיר שאלה אשר באה לפניו מלך עליון' ,כי הדרך להמליך עלינו בביאת משיח צדקינו במהרה בימינו בעדו לשאת עבורו את המזוודה
היה משיב בקול שמח 'כשר'! ,אמנם את מלך עליון היא על ידי עדי עד ,אמן. הגדולה בידיו .מרן הגר״ח לא היסס
