א גאליציאנע שטיקל תורה · A Galitsyaner Shtickel Torah — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

ש
בנוסח התפילה :אבינו מלכנו עשה למענך והושיענו ,אבינו מלכנו זכור ימות עולם [בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך
עשה למען רחמיך הרבים ,אבינו מלכנו עשה למען שמך הגדול הגבור זקניך ויאמרו לך] וגו'.
והנורא שנקרא עלינו.
\ למה נקראו הנביאים 'אבות' – מחמת שני טעמים – למה מעניש הקב"ה
נראה לפי עניות דעתי חיבור לג' בקשות הנזכרות לעיל ,על דרך
דווקא 'בגוי נבל'? – כדי להודיע שמידו היא \
דאיתא בספר תפארת הגרשוני בפרשת בראשית בביאור המדרש
פרשת האזינו :כי שם ה' אקרא – משה לא הזכיר שמו של מקום עד עיין פירוש רש"י [שאל אביך – אלו הנביאים וכו'] דהנביאים נקראו
אחר כ"א מלות ,למד ממלאכי השרת שאין מזכירין שמו של הקדוש 'אבות' 1כמו שכתוב אבי אבי רכב ישראל ופרשיו [שאמר אלישע
ברוך הוא אלא אחר ג' קדושות וכו' ,ואמר משה ,דיי שאהיה אחד מז' לאליהו בהסתלקו מעמו].
ממלאכי השרת [שאומרים ג' תיבות 'קדוש קדוש קדוש' – וז' פעמים
ג' יהא כ"א תיבות] - ,שפירש [בעל תפארת הגרשוני] טעם נכון על והקשה בני החריף ושנון כמר חיים יהודא שיחי' ,דהרי אמרו חכמינו
הזכרת המלאכים [את] השם אחר ג' תיבות והאדם אחר כ"א תיבות. זכרונם לברכה – המלמד בן חברו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו,
כמו שכתוב ואלה תולדות אהרן ומשה [וכו'] וכן ושאר ישוב בנך ,ואם
-דהמלאכים נבראו ביום ב' ובכל יום ויום נבראו ג' דברים חוץ מיום כן כיון דאלישע היה תלמיד אליהו ,דלמא לכך קראו אבי אבי ולא
השישי שנבראו ששה דברים ,והאדם אחד כולם ,נמצאו המלאכים מכח הנבואה.
נבראו ביום ב' בתחילה קודם השני דברים אחרים ,כי היו ראויים
להבראות ביום א' ,רק כדי שלא יאמרו מיכאל מותח וכו' ,ונראו אחר ותריץ בני שיחי' ,דקשה למה כפול הלשון ,אבי אבי ,הלא בחד אבי
ג' דברים של יום א' - ,ביום ב'. הוי סגי ,ועל כרחך לומר דמצד שנים (לא) נחשב לו אב ,אחד מצד
שהוא רבו ואחד מצד גוף הנבואה ,ואם כן מוכח דנביא נקרא אב.
מה שאין כן האדם שנברא ביום ו' אחרי כ"א דברים שקדמו לו ,לכך
מזכיר את השם אחר כ"א תיבות ,והטעם כתב שם ,שנברא אדם ועוד אמר בני [לפרש] מה שכתוב בגוי נבל אכעיסם – ואמר בני
באחרונה אחר כל הבריות – בשם הזוהר ,שכל הבריות נתנו דבר מה הטעם מדוע יהיו דווקא בגוי נבל ,היינו דאם לא היו בגוי נבל היו
לבריאת האדם ,כדי שאם יחטא ימליצו בעדו ,חוץ מן השדים ,שלא אפשר לטעות דכוחם ועוצם ידם עשה כן ,לא ביד השם ,אבל כיון
נתנו מאומה. שיהיה על ידי גוי נבל ,ידעו הכל כי יד ה' עשתה זאת כמו שכתוב
תחלה – אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם וגו' כד כאן דברי בני ואם
וזה שנאמר שגם הקדוש ברוך הוא נתן חלקו - ,כדי שנוכל לומר עשה חכם לבך וגו'.
למענך וכו' ,יעויין שם בספר הנזכר לעיל.
ספרי אמרי שפר עה"ת לגאה"ג מרנא רבינו שלמה קלוגער ראב"ד
ומובן שייכות וחיבור הנכתב למעלה - ,אבינו מלכנו עשה למענך ומ"מ דבראד
והושיענו ,ולמה יעשה למענו – מפרש אחריו ,בשביל רחמיך הרבים,
דהיינו כרחם אב על בנים וכמאמר הגמרא ג' שותפים באדם וכו',
דלכך נתן חלקו כדי שנוכל לומר עשה למענך.
האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי ...כי שם
ואם יקשה לך מנא לן זה ,לכך אמר – אבינו מלכנו עשה למען שמך ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו.
הגדול וכו' שנקרא עלינו ,והיינו אחר כ"א תיבות ,ולמה ,בשביל
שנברא אחר כ"א בריות ,ולמה באמת נברא אחר כ"א בריות ,כדי \ ההבדל בין מלאך המזכיר את שמו ית' לבן אדם המזכיר את השם – לפי זה
[שיתנו כל אחד חלק באדם ועל ידי זה יזכה] שימליצו בעדו ,ואם כן ביאור נוסח התפילה ד'אבינו מלכנו' \
לכך נתן גם הקדוש ברוך הוא גם חלקו ,כדי לרחם עלינו.
1עיין במפרשי מסכת אבות שגם חכמי המשנה קרויים כן ,ובהדיא קאמר
תנא על הלל ושמאי במסכת עדויות בפרק א' משנה ד' שהם 'אבות
העולם' .ודו"ק.
בעדותן לישראל ,דיש לומר דאומרים כן מפני הטובה שהיה לשמים ספר מרכבת המשנה עה"ת – בנוסחאות הפיוטים – לגאה"ג רבי
וארץ מישראל. שלמה אב"ד חעלם בעל מרכה"מ על הרמב"ם
אבל לרעתם נאמנים ,דאחר כך נוגע לא פסול מטעם קרוב אלא רק
משום חשד לשר כמו שכתב הסמ"ע ,ובכי האי גוונא אף העיר שושן
מודה ,ובפרט בשמים וארץ שהמה עושין הדין לרעה כפירוש רש"י – האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי.
מקרי 'עושה דבר' [היינו ולא 'נוגע'] ,ואינן בכלל קרוב שיהיה עד פסול
כמו שכתב הראב"ד ובהרא"ש דמסכת מכות עיין שם ,ולא פסול רק מה שהקשה אדוני אבי זקני בפנים יפות דישעיה אמר להיפוך כו' זאת
משום חשש שקר ,ולכך לרעה מהני עדותן שתהיה יד העדים בהם קושיות הילקוט והספרי ,ועיין שם ,וברש"י דישעיה ק"א עיין שם.
לרעה ,ולכך לקחן משה לעדות ,כנזכר לעיל ודו"ק. אך זאת קשה לי ,לפי מה דאיתא דמסכת עבודה זרה דף ג' .דשמים
ספר חמדת צבי על התורה לגאה"ג רבי צבי הירש הורוויץ מבראד וארץ נוגעים בעדותן הם והאיך לקחם משה לעדות ,ואף שכתבו
התוספות שם דעומדים על קבלת התורה ,מכל מקום צריך לומר דעל
שובה ישראל עד ה' אלקיך ...קחו עמכם דברים ואמרו קיום הוי גם כן נוגעין ,וכן כתב בספר יעלת חן ,עיין שם.
אליו כל תשא עון... ואין לומר דנוגע נאמן [להעיד] לחובה ,תינח לדעת הסמ"ע חושן
משפט סימן ל"ז [ס"ק א' בשם הנימוקי יוסף פרק חזקת הבתים דף
\ המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לשוב – רק על ידי זיכוי הרבים יוכל
קע"ב ,]:אבל לדעת העיר שושן [-ספרו של בעל ה'לבושים' על חו"מ]
לשוב – וזה ע"י שיתפלל על רבים שישובו \
שם דנוגע הוי [פסול] מטעם קרוב ,ופסול בין לזכות ובין לחובה,
עוד יש לפרש מה שכתוב שובה וגו' ,כי הנה המחטיא רבים ,אין תקשי כנזכר לעיל ,וכמדומה לי שכבר ראיתי קושיית בספר עבודת
מספיק ין בידו לעשות תשובה [יומא פ"ז .ואבות פרק ה' משנה י"ח עבודה שם 2עיין שם.
ועוד] ,אבל מכל מקום אם עושה תשובה מתקבל.4 ועוד קשה לפי עניות דעתי בסוף פרשת נצבים כתיב – העידותי בכם
ותחת שהחטיא רבים תיקונו שיזכה את הרבים ,כמו שכתב בשערי היום את השמים ואת הארץ ,ופירש רש"י שם – שהתריתי בכם
תשובה לרבינו יונה - ,וזהו שכתוב – קחו עמכם דברים וגו' ואמרו אליו מהשמים והארץ ,מה שמים וארץ שאינם בשכר ועונש עושין
כל תשא עון ,רוצה לומר שתבקשו רחמים בעד כל החוטאים שיכופר תפקידם ,מכל שכן אתם כו' - ,הא איתא שם בעבודה זרה דגדול
לכולם ועל ידי זה תהיו מזכים הרבים ויתוקן חטא מכשול הרבים.5 מצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה ,ופירשו התוספות שם
שהיצר הרע כופהו ,ואם כן אין ראיה משמים וארץ שהם אינם מצווים
ולזה אמר שובה ישראל עד וגו' ,רוצה לומר – מעצמך ,כי לא יספיקו ואין להם יצר הרע.
מן השמים בידו ,וזהו שכתוב כי כשלת בעונך – כלומר ,אם הכשלת
אחרים בעונך. ועוד תקשי דהא אף על פי שיש להם שכר ,הא אסיר להיות עובדים
על מנת לקבל פרס.3
תכלת מרדכי עה"ת פרשת וילך אות י"ד לגאה"ג רבי שלום מרדכי
הכהן שוואדראן אבד"ק ברעזאן ובעל 'דעת תורה' ו'שו"ת מהרש"ם' אך דיש לומר לזה ,דחכמינו זכרונם לברכה אמרו דיראה לגבי משה
ושא"ס מילתא זוטרתי היא ,וזהו פירוש למען תהיה יראתו על פניכם לבלתי
תחטאו ,וזהו שאמר להם משה תוכחה – נהי דיש להם יצר הרע ,מכל
|| תגובות קוראינו על הגליונות הקודמים|| : מקום יהיה לכם יראת העונש על כל פנים – קל וחומר משמים וארץ
כנזכר לעיל.
מאת הגאה"ג ר' מאיר הכהן מאיעס שליט"א דומ"ץ דחסידי בעלזא
בארה"ב: ומכל מקום תיקשי קושיא הראשונה ,ויש ליישב ,דנהי דהעיר שושן
פוסל לנוגע [בעדות] מטעם קרוב ,היינו בעוד שהוא נוגע ,ובמה
הנה במ"ש בגליונכם לראש השנה הווארט הידוע על מה שאומרים שהוא נוגע ,אבל אם כבר סילק מנגיעתו ,איתא בחושן משפט סימן
בזמירות שבת מעבור דרך וגבולים מעשות היום פעלים בשם הגאה"ק ל"ז דמהני.
ר' חנה קאלאשיצער זי"ע הי"ד בשם הרב הקדוש מגארליץ ,הנה
ראיתי בגליון 'פניני קודש' – דברי תורה מאת כ"ק מרן אדמו"ר והכא כיון דשמים וארץ עומדים על קבלת התורה ולא על הקיום ,כמו
שכתבו התוספות שם ,יש לומר ,דנהי על קיום התורה אינם נאמנים
אין מספיקין בידו ,וצ"ע – .ועיין בפירוש המשניות להרמב"ם ובתוספות 2זה לשון מרנא ורבנא גאה"ג רבינו שלמה יעקב יוסף קלוגער ב'עבודת
יו"ט באבות שם ,שהתוי"ט פירש ש'אין מספיקין' הכוונה שלא יסייעוהו עבודה' שם[ - :עמ"ש הגמ' – שמים וארץ נוגעין בעדותן הם] "מזה יש
כשאר הבא לטהר ,אבל לא שימנעו ממנו ,אבל הרמב"ם פירש שודאי להוכיח דלא כדעת הלבוש בחו"מ סי' ל"ז [ס"א] דס"ל דנוגע פסול אף
שימנעו ממנו לשוב[ .וביומא סוף פ"ח משמע קצת אחרת וצ"ע]. לחובה ,דא"כ הרי מקרא מפורש האזינו השמים ואדברה – ומבואר בדברי
5ולכאורה יש להמתיק זה יותר דאפילו קודם שמבקש בעד אחרים הוא רז"ל ורש"י – שיהיו עדים בדבר ,וקשה ,הרי מפורש כאן דשמים וארץ
כבר ממזכי הרבים ,שהרי שנינו בברייתא[ ,יומא פ"ו – ]:היה רבי מאיר נוגעין בעדותן הן ,וא"כ כיון דהם נוגעים ,א"כ אף לחובה פסולים ואיך
אומר - ,גדולה תשובה ,שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לו ולכל הזמינם להעיד לחובה ,ובע"כ דנוגע כשר לחובה דלא כהלבוש ,ומקרא
העולם כולו ,שנאמר ארפא משובתם אוהבם נדבה כי שב אפי ממנו' ,מהם' מלא – ואעידה בם את השמים ואת הארץ ".עכ"ל.
לא נאמר ,אלא 'ממנו' .וחזינן דבזכות תשובתו על עצמו כבר מזכה את 3אבות פ"א מ"ג – 'אנטיגנוס איש סוכו קיבל משמעון הצדיק הוא היה
הרבים ,רק להנ"ל דאמרינן ד'אין מספיקין' ,ולפי פשט הרמב"ם שימנעוהו אומר – אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס'.
מלחזור הוא עצמו בתשובה ,אם כן כיצד יוכל לעשות כן ,אלא על ידי 4המהדירים ציינו כאן -לדרשות חתם סופר דף ש"נ סע"א - ,ומש"כ פ'
שיבקש על אחרים – עוד קודם שהוא עצמו יחזור בתושבה כמו שעולה שלח אות ב' צ"ע ועי"ש על הגליון[ .היינו דבפרשת שלח כתב הגאז"ל
מדברי הגהמ"ח ז"ל - ,יהא בכלל מזכי הרבים ויזכה לחזור הוא עצמו ממש"כ הבית יוסף והמגן אברהם בשו"ע או"ח סימן תק"פ ,שהמרגלים
בתשובה שלימה ,כנלענ"ד בס"ד ודו"ק[ .ועיין מה שציין שם הגרעק"א עשו תשובה ולא נתקבלו תשובתם ,ודקדק הגאז"ל ,שהרי אין לך דבר
בגליון הש"ס - :הרמ"ע מפאנו במאמר חיקור דין ח"א פי"ד כתב ,פירוש העומד בפני התשובה ,ויישב שהוא מחמת שגרמו להחטיא את הרבים
חלקם בברית האלה להיות ערבים זה לזה – הוא הנמחל בזכותו ,עכ"ל]. וקיי"ל כהמשנה הנ"ל באבות שהחוטא ומחטיא אין מספיקין בידו לעשות
תשובה – .וזה סותר למש"כ כאן שאם שב מעצמו מתקבלת תשובתו רק
החמשה קרואים ,דהמט"א עצמו בספרו 'שערי אפרים' [שער ב' מבעלזא שליט"א שיו"ל כעת לראש השנה דהאי שתא ,שחידש דבר
סעיף ט"ו] הביא זה להלכה והעיר ע"ז ב'פתחי שערים' שלו שם [ס"ק זה מדנפשיה ,ושפתיים יישק.
ב'] שיש לדייק לשון 'חמשה קרואים' ,וכתב דאולי הוא לאפוקי
דבהמקומות שעושין הוספות ביו"ט בחול ,יהא הבעל תוקע דווקא מאת הרה"ג רבי יעקב יהושע בוים שליט"א עורך הגיליון הנחמד
ממנין החיובים של היום ,וכן דלאו דווקא חמשה אלא דהמפטיר הוא 'נחלת יעקב יהושע':
גם כן שפיר ליתנו להבעל תוקע. הנני להביא בפניכם ב' פרפראות הנוגעות לענייני ראש השנה שחל
ובקצה המטה כתב דאולי הכוונה לכך שבראש השנה שחל להיות להיות בשבת ,להנאות קוראי הגליון החשוב הע"י:
בשבת ,יקפידו לקרוא לו ממנין החמשה הראשונים ,ולכך כתב \ טעמים מגאה"ג רבינו שלמה קלוגער ז"ל שאין נופלין ב'כורעים' שבעלינו
חמשה ,ובהגהות שערי רחמים על השערי אפרים הביא דבריו
בר"ה שחל בשבת \
והקשה עליהם.
האחת היא מאת האחד מגדולי גאוני גאליציה גאה"ג מרנא רבינו
אבל עכ"פ מדבריו אנו למדין שיש עיקר ושורש לומר שצריך לכבד
שלמה יעקב יוסף קלוגער ז"ל בהגהות 'חכמת שלמה' על השולחן
הבעל תוקע גם בא' דר"ה שחל להיות בשבת ,ולכאורה הרי אינו
ערוך [או"ח סי' תקצ"ב ע"ד הרמ"א בהג"ה שאפי' בשבת אומרים
תוקע ומה יש לכבדו ,רק רואים בזה חידוש נפלא שכוחו של הבעל
'היום הרת' וכו'] שהביא טעם נחמד על מה שנהגו במקצת קהלות
תוקע יפה גם כן בשבת אע"פ שאינו תוקע והראיה שיש לכבדו
שלא נופלין וכורעין בעלינו ,וביוה"כ נופלין" - ,והנה לכאורה הוא
בעליה לתורה ,ודו"ק.
מחוסר טעם כלל ,מה ענין נפילת כורעים בעלינו חילוק בין שבת
[אמר העורך :ובהא אנהרינהו לעיינין ,בבית המדרש שבט הלוי פה לחול ,ואחר כשנתיישבתי בדעתי אמרתי מנהגן של ישראל תורה היא
ירושת"ו בהאי שתא אירע בטעות שקראו ביום הראשון להבעל וכן ראוי לעשות ויש בו תרי טעמי ,שהעיקר הטעם מה שנופלים בר"ה
תוקע ,וטען לומר שהרי כל מה שנותנין להבעל תוקע עליה הוא ויוה"כ על פניהם ולא בכל השנה ,היינו מכח שלא יהיו כדוברי שקרים
מחמת שפיקודי השם ישרים משמחי לב ,ובמה שיתנו לו עליה יוכל לפניו יתברך שאומרים ואנחנו כורעים ואין עושין כן ,ובלחש אי
להיות בשמחה ויאשר כוחו לתקוע – כן כתב הלבוש כאן – וממילא אפשר ,שיהי' הפסק בתפילה ויצטרכו לעקור ממקומם ,לכך תקנו
כיון שאינו תוקע אינו עולה – אמנם בס"ד הבאנו מדברי הגאון ה'קצה שיהיו נופלין בחזרת הש"ץ ,ועכ"פ לא יהא מחזי כשיקרא כיון דעושין
המטה' הנ"ל להצדיק את 'טעותו' של הגבאי שכראוי עשה ,ועלה כן פע"א ,רק דבכל השנה אין מדקדקין על זה ,רק בר"ה דהדין קשה
הבעל תוקע לתורה. בלי ליתן פתחון פה לשטן ,וכמו כן בעינם לדייק בנוסח התפילה ,מה
שנשמרים בזה בר"ה יותר מכל השנה ,כן הכ"נ בזה.
\ מנהג פוזנא לכבד גם ה'בעל מוסף' \
\ שינוי בכח המקטרג בין שבת לימות החול \
ובהיותי בזה ,ראיתי שבאמת הובא במג"א דמנהג פוזנא הוא גם כן
לכבד את הבעל מוסף בעליה ,ועולה על כולנה בביאור הגר"א כתב ולכך תינח בחול דהרשות לשטן לקטרג וכוחו קשה אז ,לכך צריך
שהוא מחמת שהבעל תוקע הוא ככהן גדול שעובד עבודת היום ביום ליזהר שמירה יתירה בזה ,אבל בשבת כיון דאין תוקעין בשופר והיאך
הכיפורים ועולה לתורה גם כן. לא חששו חז"ל דלא יערבב שטן?
\ מדברי הגר"א עולה שעדיף ליתן לבעל תוקע דווקא מפטיר! \ ועל כרחך דבשבת בלאו הכי אין כוחו [של המשטין] קשה ואין בידו
לקטרג ,וכמו שכתב גם היערת דבש [ח"ב דרוש א' ד"ה אבל באמת]
ועיין בדמשק אליעזר וכן בברכת אליהו [הע' ]2ששם נתבאר בארוכה כן ,ואני בדרוש לשנת תקצ"ח ,ולכן אין צריך ליזהר בזה כמו בכל
עפ"ד הגמרא דהרי שופר הוא כלפנים ,ומחשיב כעבודה וכו' ,וממילא השנה ,אך ביוה"כ...
לפי"ז יצא לו שם שמוטב לכבד את הבעל תוקע בעליית מפטיר
שקוראין בה קרבנות היום [וכעין מה שהובא בפתחי שערים מהגאון \ בשבת הוא בחינת בנים ולא בחינת עבדים וא"א דלהוי תרתי דסתרי \
הבית אפרים שלאו דווקא ממנין החמשה קרואים אלא אף מפטיר
ועוד י"ל בטעם הדבר ,דהנה ענין כריעה והשתחוויה זה הוי מדרגת
שפיר יאות ,ולהגר"א משמע דלכתחילה עדיף מפטיר] וכו' עי"ש.
עבד ,שבן מלך אף אם משתחוה לאביו אינו רק השתחויה כל דהו,
ולפי זה שפיר משמע דיש לנו לכבד את הבעל תוקע בעליה בר"ה אבל לא בקידה עד לארץ ולכך הוי זה מדריגת עבדות.
שחל להיות בשבת ,לסימנא ,דלעולם מדין התורה היה עליו לתקוע
ולכך הנה כל ימות השנה הרי אנו במדריגת עבדים למקום ,אבל
היום ,ודוחה שבת וכעבודת הכהן הגדול שמכפרת עוונותינו וכמו
בשבת אנו במדריגת בנים ,דאם היינו במדריגת עבדים לא היינו יכולין
שהכה"ג עולה כך גם הוא ,אבל מתקנת חכמינו זכרונם לברכה דשמא
לשמור שבת ,דגוי ששבת חייב מיתה [סנהדרין נ"ח ]:מכח מה
יעבירנו ,אנו מניחים השופר ואיננו תוקעים וזו המלצה טובה בעדינו
שנאמר במדרש [דברים רבה ,פרשה א' ,י"ח] משל למלך ומטרונא
כמ"ש בספרים ,ועליה זו שיעלה הבעל תוקע היא מליץ יושר היותר
ועבד הכניס ראשו ביניהם חייב מיתה ,אבל הבן רשאי להכניס ראשו
טוב בעדינו ,ודו"ק].
ביניהם.
מאת העורך:
ולכך במה שאנו שומרים השבת מוכח דאנו במדריגת בנים ,ולכך אין
אעורר על אשר שאלוני ,שנאמר בשם אחד המגידים בדורנו ,שצריך ליפול אז כורעים ,דהוי תרתי דסתרי אהדדי .עכת"ד השייך לענייננו,
לקצר מאוד בשחרית של ראש השנה ,ולראיה מובא מדברי הגאה"ק עי"ש העניין עד סופו ותרווה נחת[ ,שביאר ג"כ שאין חוששין לערבוב
הרבי ר' יונתן אייבשיץ זיע"א ב'יערות דבש' [ח"א דרוש י"ד] שזעק השטן בשבת – כיון שהשטן חושש לקטרג על בנים ,משא"כ
מרורות על זה. כשנמצאים בבחינת עבדים - ,ולכן אין נופלין אבל הש"ץ נופל כדי
שלא יהא כדובר שקרים ח"ו ודו"ק.].
והנה לא באתי להכניס ראשי בין ההרים הגבוהים האלה ,אם להאריך
במקום שאמרו לקצר או לקצר במקום שאמרו להאריך ,ואיני כדאי \ יש ענין לתת עליה לבעל תוקע בר"ה שחל בשבת! \
ליכנס בין כידודי אש היוצאים מפומייה דרבנן רבוותא בענין זה.
השנית ,הוא בענין החידוש הנפלא להלכה שנמצא בהגהות 'קצה
אך להביא ראיה מדברי היערות דבש בזה ,לכאורה אין הנידון דומה המטה' על המטה אפרים בסימן תקפ"ד[ ,לגאה"ג רבי חיים צבי
לראיה ,כי שם מיירי הגאה"ק ז"ל בחזנים שמזמרים זמירות פריצים עהרנרייך אב"ד מאד ז"ל] שהביא בס"ק ל"ז על מה שכתוב במט"א
[בשם רמ"א בשם כל בו] שיש נוהגין לקרוא להבעל תוקע במנין
משרפת יי"ש בזאלקאווא ,ולא רצה ליהנות מכתרה של תורה ,ועל בתפילה ,וכל כוונתם להתנאות ולהתגאות וכו' ולא לעורר לב
כך שכן שימש ברבנות בצעירותו ,בעיר היבנוב ,התחרט מאוד. המתפללים או ליופי ולכבוד לתפילה שמתפללים לפני הקב"ה.
ידוע שהיה יחסו לחסידות ותלמידי מרנא הבעש"ט הק' זיע"א \ האיסור לשנות הניגונים \
ביותרת הכבוד ובהערצה רבה ,כאשר נראה מבין שורות ההסכמות
שכתב על ספה"ק מגדולי החסידות שנדפסו בימיו. וכן כבר העתיק גם כן הגאון בעל 'מטה אפרים' ,בסימן תקפ"ד ,ושם
בס"ק י' הובא בקצה המטה את דברי היערות דבש הנ"ל ,ועיין ותראה
ומסופר עליו שהסתופף פעם אחת בצל הגאה"ק ה'אוהב ישראל' הרב ששם העתיק תיכף ,שלא לשנות מהניגונים [ידוע לדוגמא שאסור
מאפטא ,ופעם אחת שאל אותו הרב מאפטא – שיפרש לו את דברי לשנות מניגון 'והכהנים והעם' במוסף דיוה"כ שהוא מקובל עד
הירושלמי – 'רבי חייא נפק לקרייתא ,חזי דמחללי עצרתא ,אמר- , המהרי"ל ז"ל וממנו למעלה בקודש עד ללויים בבית המקדש],
'למחר אכתוב לכם' ,למחר כתב בפיתקא" :עצרת תהי'ה לכם ,אל ואדרבה ,מי שמשנה מהניגונים רב עונשו כי מבלבל דעת הציבור
תקרי תהי'ה אלא תח'יה ,ומי האיש החפץ חיים ישמור חג עצרת מכוונת התפילה ,ומשמע דאותם הניגונים שישנם ,מוסיפים לכוונת
מלחללו". הציבור.
וצריך ביאור מדוע לא אמר להם תיכף הדברים הללו? – ובתוך כדי ובקצה המטה הביא בשם ספה"ק תולדות יעקב יוסף (בהקדמה)[-
דיבור השיב הגאון רבי אפרים זלמן ז"ל - :הדבר פשוט על פי דברי בפרשת צו] שמחמת שישנן כוונות גדולות במילות התפילה [ובפרט]
חז"ל במסכת מגילה כ"ד – .אמר ליה ר' חייא לרבי שמעון ברבי- , בתפילת שמונה עשרה ,ובפרט בראש השנה ויום הכיפורים ,על כן
אלמלי אתה לוי פסול אתה מן הדוכן ,דעבי קלך[ ,הלך ר"ש ברבי 'היו מאריכים בתנועות' ,וכן הוא בספה"ק ייטב פנים ,במאמר 'שפת
ו]אתא אמר ליה לאבוה ,אמר ליה [רבי לבנו רבי שמעון ]-זיל אימא הים' לשביעי של פסח בשם הה"ק מרימנאב בשם הה"ק הרבי ר'
ליה - ,כשאתה מגיע אצל וחכיתי לה' ,לא נמצאת מחרף ומגדף שמעלקא מניקלשבורג זי"ע ,וכן בס' תיקון הנפש הנספח לס' כולם
[ופירש רש"י ,שהיה קורא לחיתי"ן ההי"ן ונראה כאומר והכיתי]. אהובים [סופ"ט].
ואם כן ,לא היה רבי חייא לדרוש בעל פה – אל תקרי תהי'ה אלא וכגון מה שהובא במהרי"ל – ראש השנה – "לאחר סיום 'האוחז'[ביד
תחי'ה ,דלא היה יכול לבטא אות חי"ת ,לכן אמר 'אכתוב בפיתקא', מידת משפט] ,היה מהרי"ל שוחה ביותר ,והזכיר מה שהזכיר,
והרב הקדוש מאפטא נשקו על ראשו... ושמעתי מעיד על הר' זלמן שטן שביקש ממהרי"ל למסור לו הזכרה
זו כדי שיוכל לכוין גם כן בהיותו ש"ץ ולא רצה לגלות לו"...
אחד מן הדברים המעניינים שהיו ביניהם ,היא ה'מחלוקת' בענייני
משכורת הרב ,שכידוע הבית אפרים היה מתרעם על פרנסי קהילת וכן איתא שם בהלכות ר"ה דמהרי"ל – "היה מאריך בזכרנו בו לטובה,
בראד שהיו מחמירים במסים וארנוניות על אחרים ופטרו עצמם ופקדנו בו לברכה – ב'יעלה ויבוא' ,וכן היה מאריך מאוד כשאומר
מלשלם - .וכאשר היתה אסיפת מנהיגי בראד שבה דנו על אודות אתה - ,ולפי הנראה היה מכוין למידת אתה הידוע למקובלים"...
משכורתו של הגמהרש"ק ,ביקש הבית אפרים להסיר את השאלה
מעל הפרק ,ואמר שהוא מתנדב להקציב לרב כדי מחייתו בכבוד, וממילא דבר גדול הוא נוסח וניגוני התפילות דימים הנוראים ,וחלילה
כראוי לערכו וחשיבותו ,שכן הוא ידע והכיר בערך האמיתי של וחס לנו מלשנות הדברים האלה ,וגבי פיוטים מבואר בשו"ע להדיא
תורה... שמאריכין ואין כאן מקומו.
אבל הגהמרש"ק סירב לעומתו לקבל הצעה זו ,ונימק שאין זה מן אן אויסשפראך...
הראוי שהרב יהיה תלוי בנדיבות ליבו של בעל הבית אחד ,אפילו הוא
מן המובחרים והמעולים שבעיר ,משכורת הרב צריכה – לדעת סיפר הרה"ח ר' זלמן הופמאן ז"ל שהיה משמש בקודש אצל מרן
הגמהרש"ק ,לבוא מהכנסות הקהילה שבהן משתתפים כל בני העיר, קוה"ק מהר"א מבעלזא זיע"א ,שבליל הושענא רבא היה המנהג
וכן הוחלט באסיפה ,והבית אפרים נהנה מאוד מדבריו המחוכמים שהרב ז"ל היה אוגד את ההושענות והיה אוגד גם עבור המשמשים,
של הגמהרש"ק. שזכו לקבל מיד קדשו.
לסיום יריעה קצרה זו ,נקנח בעובדא שהגאון ז"ל בעצמו מספר עליה ופעם אחת כאשר אגד מרן זי"ע את ההושענות עבורו ,פנה אליו
בספרו 'מעלות היוחסין' ,בזה"ל" :בהיותי בעונת הפעוטות ,שאל והורה לו להזכיר שמו ושם אמו ,וכמובן שהזכיר ואמר' :שמואל
אאמו"ר הרה"ג ז"ל ממני שאילתא ,במה שכתב החכם צבי סימן צ"ג אפרים זלמן בן רחל לאה' ...נענה מרן זי"ע" - :אה' ,אפרים זלמן' איז
להסתפק באדם הנוצר על ידי ספר יצירה ,אם מצטרף למנין עשרה, א טייערע נאמן [ = אפרים זלמן הוא שם חשוב] ,היה פעם יהודי בשם
אם יש בידי איזה ראיה בענין זה. רבי אפרים זלמן מרגליות שחיבר את הספר 'מטה אפרים' והוא היה
ממש מלאך[!!!]."...
ואען ואומר ,יש ויש ,ממה דאמרינן במסכת ברכות מ"ז - :מעשה
ברבי אליעזר ששחרר עבדו להצטרפו למנין ,ופריך בגמרא ,והא בנעוריו ,הגיה הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות ,בעל 'בית אפרים'
המשחרר עבדו עובר בעשה ,ומשני – מצוה שאני[ ,והרי] מצוה ושאר ספרים ,בספר הק' עץ חיים ,והראה את הגהתו להמקובל הה"ק
הבאה בעבירה הוא? – מצוה דרבים שאני ,עיין שם - .והרי רבי ר' משה אוסטרער בעל 'ערוגות הבושם' ולגאה"ק רבי חיים צאנזער
אליעזר היה מקובל גדול כידוע מעובדא דשה"ש ,והיה לו לברוא זי"ע שניהם מחכמי ה'קלויז דבראד' והודו לו שכן האמת .ובראש
אדם על ידי ספר יצירה ולצרפו שלא יצטרך לעבור בעשה ,אלא שמע השנה ויום הכיפורים היה מתפלל מתוך סידור האר"י הק'.
מינה דאין לצרפו למנין ,וצהבו פני אאמו"ר ז"ל ,ואמר" - ,אם חכם בני ועוד יסופר על קדושתו ,שהחליט בנעוריו שלא להשתמש בכתר
וכו' ",עכ"ל. הרבנות כאשר נהג זקינו גאון ישראל בעל 'תבואות שור' שהיתה לו
בברכת 'גמר חתימה טובה' לכל קוראינו היקרים בכל רחבי תבל!
תחל שנה וברכותיה ,שנת טובה וברכה ,גאולה וישועה ,הצלחה וסייעתא דשמיא ,מזל ונשיאת חן וחסד בעיני אלקים ואדם ,ברכת טוב עליכם,
מהררי ציון וירושלים ,להיחתם בספר של צדיקים גמורים לשנה טובה ומתוקה כדבש!
לט"נ הגאה"ק רבי נפתלי חיים בהגאה"ק רבי מאיר מדז'יקוב – ירושת"ו ובעל 'מנחה חדשה'
[יום הכיפורים – תרנ"ה – מסופר שכל ימיו נהג לסיים שיחותיו עם אנשים במילה 'והכהנים' בניגון סדר העבודה ביוה"כ ,ואיש לא שאלו על כך,
וביוה"כ בשנת תרנ"ה כאשר אמר הש"ץ 'והכהנים' בסדר העבודה ,נסתלק רבי נפתלי חיים לשמי רום' – .החכמה מאין' בערכו]
AGALITSYANER@GMAIL.CO ובברכת שבתא טבא :עורך הגיליון – חיים משה הכהן זורגר M -
