gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

א גאליציאנע שטיקל תורה · A Galitsyaner Shtickel Torah — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: א גאליציאנע שטיקל תורה · A Galitsyaner Shtickel Torah

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

א גאליציאנע שטיקל תורה · A Galitsyaner Shtickel Torah — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ש‬ ‫בנוסח התפילה‪ :‬אבינו מלכנו עשה למענך והושיענו‪ ,‬אבינו מלכנו‬ ‫זכור ימות עולם [בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך‬ ‫עשה למען רחמיך הרבים‪ ,‬אבינו מלכנו עשה למען שמך הגדול הגבור‬ ‫זקניך ויאמרו לך] וגו'‪.‬‬ ‫והנורא שנקרא עלינו‪.‬‬ ‫\ למה נקראו הנביאים 'אבות' – מחמת שני טעמים – למה מעניש הקב"ה‬ ‫נראה לפי עניות דעתי חיבור לג' בקשות הנזכרות לעיל‪ ,‬על דרך‬ ‫דווקא 'בגוי נבל'? – כדי להודיע שמידו היא \‬ ‫דאיתא בספר תפארת הגרשוני בפרשת בראשית בביאור המדרש‬ ‫פרשת האזינו‪ :‬כי שם ה' אקרא – משה לא הזכיר שמו של מקום עד‬ ‫עיין פירוש רש"י [שאל אביך – אלו הנביאים וכו'] דהנביאים נקראו‬ ‫אחר כ"א מלות‪ ,‬למד ממלאכי השרת שאין מזכירין שמו של הקדוש‬ ‫'אבות'‪ 1‬כמו שכתוב אבי אבי רכב ישראל ופרשיו [שאמר אלישע‬ ‫ברוך הוא אלא אחר ג' קדושות וכו'‪ ,‬ואמר משה‪ ,‬דיי שאהיה אחד מז'‬ ‫לאליהו בהסתלקו מעמו]‪.‬‬ ‫ממלאכי השרת [שאומרים ג' תיבות 'קדוש קדוש קדוש' – וז' פעמים‬ ‫ג' יהא כ"א תיבות]‪ - ,‬שפירש [בעל תפארת הגרשוני] טעם נכון על‬ ‫והקשה בני החריף ושנון כמר חיים יהודא שיחי'‪ ,‬דהרי אמרו חכמינו‬ ‫הזכרת המלאכים [את] השם אחר ג' תיבות והאדם אחר כ"א תיבות‪.‬‬ ‫זכרונם לברכה – המלמד בן חברו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו‪,‬‬ ‫כמו שכתוב ואלה תולדות אהרן ומשה [וכו'] וכן ושאר ישוב בנך‪ ,‬ואם‬ ‫‪ -‬דהמלאכים נבראו ביום ב' ובכל יום ויום נבראו ג' דברים חוץ מיום‬ ‫כן כיון דאלישע היה תלמיד אליהו‪ ,‬דלמא לכך קראו אבי אבי ולא‬ ‫השישי שנבראו ששה דברים‪ ,‬והאדם אחד כולם‪ ,‬נמצאו המלאכים‬ ‫מכח הנבואה‪.‬‬ ‫נבראו ביום ב' בתחילה קודם השני דברים אחרים‪ ,‬כי היו ראויים‬ ‫להבראות ביום א'‪ ,‬רק כדי שלא יאמרו מיכאל מותח וכו'‪ ,‬ונראו אחר‬ ‫ותריץ בני שיחי'‪ ,‬דקשה למה כפול הלשון‪ ,‬אבי אבי‪ ,‬הלא בחד אבי‬ ‫ג' דברים של יום א'‪ - ,‬ביום ב'‪.‬‬ ‫הוי סגי‪ ,‬ועל כרחך לומר דמצד שנים (לא) נחשב לו אב‪ ,‬אחד מצד‬ ‫שהוא רבו ואחד מצד גוף הנבואה‪ ,‬ואם כן מוכח דנביא נקרא אב‪.‬‬ ‫מה שאין כן האדם שנברא ביום ו' אחרי כ"א דברים שקדמו לו‪ ,‬לכך‬ ‫מזכיר את השם אחר כ"א תיבות‪ ,‬והטעם כתב שם‪ ,‬שנברא אדם‬ ‫ועוד אמר בני [לפרש] מה שכתוב בגוי נבל אכעיסם – ואמר בני‬ ‫באחרונה אחר כל הבריות – בשם הזוהר‪ ,‬שכל הבריות נתנו דבר מה‬ ‫הטעם מדוע יהיו דווקא בגוי נבל‪ ,‬היינו דאם לא היו בגוי נבל היו‬ ‫לבריאת האדם‪ ,‬כדי שאם יחטא ימליצו בעדו‪ ,‬חוץ מן השדים‪ ,‬שלא‬ ‫אפשר לטעות דכוחם ועוצם ידם עשה כן‪ ,‬לא ביד השם‪ ,‬אבל כיון‬ ‫נתנו מאומה‪.‬‬ ‫שיהיה על ידי גוי נבל‪ ,‬ידעו הכל כי יד ה' עשתה זאת כמו שכתוב‬ ‫תחלה – אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם וגו' כד כאן דברי בני ואם‬ ‫וזה שנאמר שגם הקדוש ברוך הוא נתן חלקו‪ - ,‬כדי שנוכל לומר עשה‬ ‫חכם לבך וגו'‪.‬‬ ‫למענך וכו'‪ ,‬יעויין שם בספר הנזכר לעיל‪.‬‬ ‫ספרי אמרי שפר עה"ת לגאה"ג מרנא רבינו שלמה קלוגער ראב"ד‬ ‫ומובן שייכות וחיבור הנכתב למעלה‪ - ,‬אבינו מלכנו עשה למענך‬ ‫ומ"מ דבראד‬ ‫והושיענו‪ ,‬ולמה יעשה למענו – מפרש אחריו‪ ,‬בשביל רחמיך הרבים‪,‬‬ ‫דהיינו כרחם אב על בנים וכמאמר הגמרא ג' שותפים באדם וכו'‪,‬‬ ‫דלכך נתן חלקו כדי שנוכל לומר עשה למענך‪.‬‬ ‫האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי‪ ...‬כי שם‬ ‫ואם יקשה לך מנא לן זה‪ ,‬לכך אמר – אבינו מלכנו עשה למען שמך‬ ‫ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו‪.‬‬ ‫הגדול וכו' שנקרא עלינו‪ ,‬והיינו אחר כ"א תיבות‪ ,‬ולמה‪ ,‬בשביל‬ ‫שנברא אחר כ"א בריות‪ ,‬ולמה באמת נברא אחר כ"א בריות‪ ,‬כדי‬ ‫\ ההבדל בין מלאך המזכיר את שמו ית' לבן אדם המזכיר את השם – לפי זה‬ ‫[שיתנו כל אחד חלק באדם ועל ידי זה יזכה] שימליצו בעדו‪ ,‬ואם כן‬ ‫ביאור נוסח התפילה ד'אבינו מלכנו' \‬ ‫לכך נתן גם הקדוש ברוך הוא גם חלקו‪ ,‬כדי לרחם עלינו‪.‬‬ ‫‪ 1‬עיין במפרשי מסכת אבות שגם חכמי המשנה קרויים כן‪ ,‬ובהדיא קאמר‬ ‫תנא על הלל ושמאי במסכת עדויות בפרק א' משנה ד' שהם 'אבות‬ ‫העולם'‪ .‬ודו"ק‪.‬‬ ‫בעדותן לישראל‪ ,‬דיש לומר דאומרים כן מפני הטובה שהיה לשמים‬ ‫ספר מרכבת המשנה עה"ת – בנוסחאות הפיוטים – לגאה"ג רבי‬ ‫וארץ מישראל‪.‬‬ ‫שלמה אב"ד חעלם בעל מרכה"מ על הרמב"ם‬ ‫אבל לרעתם נאמנים‪ ,‬דאחר כך נוגע לא פסול מטעם קרוב אלא רק‬ ‫משום חשד לשר כמו שכתב הסמ"ע‪ ,‬ובכי האי גוונא אף העיר שושן‬ ‫מודה‪ ,‬ובפרט בשמים וארץ שהמה עושין הדין לרעה כפירוש רש"י –‬ ‫האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי‪.‬‬ ‫מקרי 'עושה דבר' [היינו ולא 'נוגע']‪ ,‬ואינן בכלל קרוב שיהיה עד פסול‬ ‫כמו שכתב הראב"ד ובהרא"ש דמסכת מכות עיין שם‪ ,‬ולא פסול רק‬ ‫מה שהקשה אדוני אבי זקני בפנים יפות דישעיה אמר להיפוך כו' זאת‬ ‫משום חשש שקר‪ ,‬ולכך לרעה מהני עדותן שתהיה יד העדים בהם‬ ‫קושיות הילקוט והספרי‪ ,‬ועיין שם‪ ,‬וברש"י דישעיה ק"א עיין שם‪.‬‬ ‫לרעה‪ ,‬ולכך לקחן משה לעדות‪ ,‬כנזכר לעיל ודו"ק‪.‬‬ ‫אך זאת קשה לי‪ ,‬לפי מה דאיתא דמסכת עבודה זרה דף ג'‪ .‬דשמים‬ ‫ספר חמדת צבי על התורה לגאה"ג רבי צבי הירש הורוויץ מבראד‬ ‫וארץ נוגעים בעדותן הם והאיך לקחם משה לעדות‪ ,‬ואף שכתבו‬ ‫התוספות שם דעומדים על קבלת התורה‪ ,‬מכל מקום צריך לומר דעל‬ ‫שובה ישראל עד ה' אלקיך‪ ...‬קחו עמכם דברים ואמרו‬ ‫קיום הוי גם כן נוגעין‪ ,‬וכן כתב בספר יעלת חן‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫אליו כל תשא עון‪...‬‬ ‫ואין לומר דנוגע נאמן [להעיד] לחובה‪ ,‬תינח לדעת הסמ"ע חושן‬ ‫משפט סימן ל"ז [ס"ק א' בשם הנימוקי יוסף פרק חזקת הבתים דף‬ ‫\ המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לשוב – רק על ידי זיכוי הרבים יוכל‬ ‫קע"ב‪ ,]:‬אבל לדעת העיר שושן [‪-‬ספרו של בעל ה'לבושים' על חו"מ]‬ ‫לשוב – וזה ע"י שיתפלל על רבים שישובו \‬ ‫שם דנוגע הוי [פסול] מטעם קרוב‪ ,‬ופסול בין לזכות ובין לחובה‪,‬‬ ‫עוד יש לפרש מה שכתוב שובה וגו'‪ ,‬כי הנה המחטיא רבים‪ ,‬אין‬ ‫תקשי כנזכר לעיל‪ ,‬וכמדומה לי שכבר ראיתי קושיית בספר עבודת‬ ‫מספיק ין בידו לעשות תשובה [יומא פ"ז‪ .‬ואבות פרק ה' משנה י"ח‬ ‫עבודה שם‪ 2‬עיין שם‪.‬‬ ‫ועוד]‪ ,‬אבל מכל מקום אם עושה תשובה מתקבל‪.4‬‬ ‫ועוד קשה לפי עניות דעתי בסוף פרשת נצבים כתיב – העידותי בכם‬ ‫ותחת שהחטיא רבים תיקונו שיזכה את הרבים‪ ,‬כמו שכתב בשערי‬ ‫היום את השמים ואת הארץ‪ ,‬ופירש רש"י שם – שהתריתי בכם‬ ‫תשובה לרבינו יונה‪ - ,‬וזהו שכתוב – קחו עמכם דברים וגו' ואמרו אליו‬ ‫מהשמים והארץ‪ ,‬מה שמים וארץ שאינם בשכר ועונש עושין‬ ‫כל תשא עון‪ ,‬רוצה לומר שתבקשו רחמים בעד כל החוטאים שיכופר‬ ‫תפקידם‪ ,‬מכל שכן אתם כו'‪ - ,‬הא איתא שם בעבודה זרה דגדול‬ ‫לכולם ועל ידי זה תהיו מזכים הרבים ויתוקן חטא מכשול הרבים‪.5‬‬ ‫מצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה‪ ,‬ופירשו התוספות שם‬ ‫שהיצר הרע כופהו‪ ,‬ואם כן אין ראיה משמים וארץ שהם אינם מצווים‬ ‫ולזה אמר שובה ישראל עד וגו' ‪ ,‬רוצה לומר – מעצמך‪ ,‬כי לא יספיקו‬ ‫ואין להם יצר הרע‪.‬‬ ‫מן השמים בידו‪ ,‬וזהו שכתוב כי כשלת בעונך – כלומר‪ ,‬אם הכשלת‬ ‫אחרים בעונך‪.‬‬ ‫ועוד תקשי דהא אף על פי שיש להם שכר‪ ,‬הא אסיר להיות עובדים‬ ‫על מנת לקבל פרס‪.3‬‬ ‫תכלת מרדכי עה"ת פרשת וילך אות י"ד לגאה"ג רבי שלום מרדכי‬ ‫הכהן שוואדראן אבד"ק ברעזאן ובעל 'דעת תורה' ו'שו"ת מהרש"ם'‬ ‫אך דיש לומר לזה‪ ,‬דחכמינו זכרונם לברכה אמרו דיראה לגבי משה‬ ‫ושא"ס‬ ‫מילתא זוטרתי היא‪ ,‬וזהו פירוש למען תהיה יראתו על פניכם לבלתי‬ ‫תחטאו‪ ,‬וזהו שאמר להם משה תוכחה – נהי דיש להם יצר הרע‪ ,‬מכל‬ ‫|| תגובות קוראינו על הגליונות הקודמים‪|| :‬‬ ‫מקום יהיה לכם יראת העונש על כל פנים – קל וחומר משמים וארץ‬ ‫כנזכר לעיל‪.‬‬ ‫מאת הגאה"ג ר' מאיר הכהן מאיעס שליט"א דומ"ץ דחסידי בעלזא‬ ‫בארה"ב‪:‬‬ ‫ומכל מקום תיקשי קושיא הראשונה‪ ,‬ויש ליישב‪ ,‬דנהי דהעיר שושן‬ ‫פוסל לנוגע [בעדות] מטעם קרוב‪ ,‬היינו בעוד שהוא נוגע‪ ,‬ובמה‬ ‫הנה במ"ש בגליונכם לראש השנה הווארט הידוע על מה שאומרים‬ ‫שהוא נוגע‪ ,‬אבל אם כבר סילק מנגיעתו‪ ,‬איתא בחושן משפט סימן‬ ‫בזמירות שבת מעבור דרך וגבולים מעשות היום פעלים בשם הגאה"ק‬ ‫ל"ז דמהני‪.‬‬ ‫ר' חנה קאלאשיצער זי"ע הי"ד בשם הרב הקדוש מגארליץ‪ ,‬הנה‬ ‫ראיתי בגליון 'פניני קודש' – דברי תורה מאת כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫והכא כיון דשמים וארץ עומדים על קבלת התורה ולא על הקיום‪ ,‬כמו‬ ‫שכתבו התוספות שם‪ ,‬יש לומר‪ ,‬דנהי על קיום התורה אינם נאמנים‬ ‫אין מספיקין בידו‪ ,‬וצ"ע‪ – .‬ועיין בפירוש המשניות להרמב"ם ובתוספות‬ ‫‪ 2‬זה לשון מרנא ורבנא גאה"ג רבינו שלמה יעקב יוסף קלוגער ב'עבודת‬ ‫יו"ט באבות שם‪ ,‬שהתוי"ט פירש ש'אין מספיקין' הכוונה שלא יסייעוהו‬ ‫עבודה' שם‪[ - :‬עמ"ש הגמ' – שמים וארץ נוגעין בעדותן הם] "מזה יש‬ ‫כשאר הבא לטהר‪ ,‬אבל לא שימנעו ממנו‪ ,‬אבל הרמב"ם פירש שודאי‬ ‫להוכיח דלא כדעת הלבוש בחו"מ סי' ל"ז [ס"א] דס"ל דנוגע פסול אף‬ ‫שימנעו ממנו לשוב‪[ .‬וביומא סוף פ"ח משמע קצת אחרת וצ"ע‪].‬‬ ‫לחובה‪ ,‬דא"כ הרי מקרא מפורש האזינו השמים ואדברה – ומבואר בדברי‬ ‫‪ 5‬ולכאורה יש להמתיק זה יותר דאפילו קודם שמבקש בעד אחרים הוא‬ ‫רז"ל ורש"י – שיהיו עדים בדבר‪ ,‬וקשה‪ ,‬הרי מפורש כאן דשמים וארץ‬ ‫כבר ממזכי הרבים‪ ,‬שהרי שנינו בברייתא‪[ ,‬יומא פ"ו‪ – ]:‬היה רבי מאיר‬ ‫נוגעין בעדותן הן‪ ,‬וא"כ כיון דהם נוגעים‪ ,‬א"כ אף לחובה פסולים ואיך‬ ‫אומר‪ - ,‬גדולה תשובה‪ ,‬שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לו ולכל‬ ‫הזמינם להעיד לחובה‪ ,‬ובע"כ דנוגע כשר לחובה דלא כהלבוש‪ ,‬ומקרא‬ ‫העולם כולו‪ ,‬שנאמר ארפא משובתם אוהבם נדבה כי שב אפי ממנו‪' ,‬מהם'‬ ‫מלא – ואעידה בם את השמים ואת הארץ‪ ".‬עכ"ל‪.‬‬ ‫לא נאמר‪ ,‬אלא 'ממנו'‪ .‬וחזינן דבזכות תשובתו על עצמו כבר מזכה את‬ ‫‪ 3‬אבות פ"א מ"ג – 'אנטיגנוס איש סוכו קיבל משמעון הצדיק הוא היה‬ ‫הרבים‪ ,‬רק להנ"ל דאמרינן ד'אין מספיקין'‪ ,‬ולפי פשט הרמב"ם שימנעוהו‬ ‫אומר – אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס'‪.‬‬ ‫מלחזור הוא עצמו בתשובה‪ ,‬אם כן כיצד יוכל לעשות כן‪ ,‬אלא על ידי‬ ‫‪ 4‬המהדירים ציינו כאן ‪ -‬לדרשות חתם סופר דף ש"נ סע"א‪ - ,‬ומש"כ פ'‬ ‫שיבקש על אחרים – עוד קודם שהוא עצמו יחזור בתושבה כמו שעולה‬ ‫שלח אות ב' צ"ע ועי"ש על הגליון‪[ .‬היינו דבפרשת שלח כתב הגאז"ל‬ ‫מדברי הגהמ"ח ז"ל‪ - ,‬יהא בכלל מזכי הרבים ויזכה לחזור הוא עצמו‬ ‫ממש"כ הבית יוסף והמגן אברהם בשו"ע או"ח סימן תק"פ‪ ,‬שהמרגלים‬ ‫בתשובה שלימה‪ ,‬כנלענ"ד בס"ד ודו"ק‪[ .‬ועיין מה שציין שם הגרעק"א‬ ‫עשו תשובה ולא נתקבלו תשובתם‪ ,‬ודקדק הגאז"ל‪ ,‬שהרי אין לך דבר‬ ‫בגליון הש"ס‪ - :‬הרמ"ע מפאנו במאמר חיקור דין ח"א פי"ד כתב‪ ,‬פירוש‬ ‫העומד בפני התשובה‪ ,‬ויישב שהוא מחמת שגרמו להחטיא את הרבים‬ ‫חלקם בברית האלה להיות ערבים זה לזה – הוא הנמחל בזכותו‪ ,‬עכ"ל‪].‬‬ ‫וקיי"ל כהמשנה הנ"ל באבות שהחוטא ומחטיא אין מספיקין בידו לעשות‬ ‫תשובה‪ – .‬וזה סותר למש"כ כאן שאם שב מעצמו מתקבלת תשובתו רק‬ ‫החמשה קרואים‪ ,‬דהמט"א עצמו בספרו 'שערי אפרים' [שער ב'‬ ‫מבעלזא שליט"א שיו"ל כעת לראש השנה דהאי שתא‪ ,‬שחידש דבר‬ ‫סעיף ט"ו] הביא זה להלכה והעיר ע"ז ב'פתחי שערים' שלו שם [ס"ק‬ ‫זה מדנפשיה‪ ,‬ושפתיים יישק‪.‬‬ ‫ב'] שיש לדייק לשון 'חמשה קרואים'‪ ,‬וכתב דאולי הוא לאפוקי‬ ‫דבהמקומות שעושין הוספות ביו"ט בחול‪ ,‬יהא הבעל תוקע דווקא‬ ‫מאת הרה"ג רבי יעקב יהושע בוים שליט"א עורך הגיליון הנחמד‬ ‫ממנין החיובים של היום‪ ,‬וכן דלאו דווקא חמשה אלא דהמפטיר הוא‬ ‫'נחלת יעקב יהושע'‪:‬‬ ‫גם כן שפיר ליתנו להבעל תוקע‪.‬‬ ‫הנני להביא בפניכם ב' פרפראות הנוגעות לענייני ראש השנה שחל‬ ‫ובקצה המטה כתב דאולי הכוונה לכך שבראש השנה שחל להיות‬ ‫להיות בשבת‪ ,‬להנאות קוראי הגליון החשוב הע"י‪:‬‬ ‫בשבת‪ ,‬יקפידו לקרוא לו ממנין החמשה הראשונים‪ ,‬ולכך כתב‬ ‫\ טעמים מגאה"ג רבינו שלמה קלוגער ז"ל שאין נופלין ב'כורעים' שבעלינו‬ ‫חמשה‪ ,‬ובהגהות שערי רחמים על השערי אפרים הביא דבריו‬ ‫בר"ה שחל בשבת \‬ ‫והקשה עליהם‪.‬‬ ‫האחת היא מאת האחד מגדולי גאוני גאליציה גאה"ג מרנא רבינו‬ ‫אבל עכ"פ מדבריו אנו למדין שיש עיקר ושורש לומר שצריך לכבד‬ ‫שלמה יעקב יוסף קלוגער ז"ל בהגהות 'חכמת שלמה' על השולחן‬ ‫הבעל תוקע גם בא' דר"ה שחל להיות בשבת‪ ,‬ולכאורה הרי אינו‬ ‫ערוך [או"ח סי' תקצ"ב ע"ד הרמ"א בהג"ה שאפי' בשבת אומרים‬ ‫תוקע ומה יש לכבדו‪ ,‬רק רואים בזה חידוש נפלא שכוחו של הבעל‬ ‫'היום הרת' וכו'] שהביא טעם נחמד על מה שנהגו במקצת קהלות‬ ‫תוקע יפה גם כן בשבת אע"פ שאינו תוקע והראיה שיש לכבדו‬ ‫שלא נופלין וכורעין בעלינו‪ ,‬וביוה"כ נופלין‪" - ,‬והנה לכאורה הוא‬ ‫בעליה לתורה‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫מחוסר טעם כלל‪ ,‬מה ענין נפילת כורעים בעלינו חילוק בין שבת‬ ‫[אמר העורך‪ :‬ובהא אנהרינהו לעיינין‪ ,‬בבית המדרש שבט הלוי פה‬ ‫לחול‪ ,‬ואחר כשנתיישבתי בדעתי אמרתי מנהגן של ישראל תורה היא‬ ‫ירושת"ו בהאי שתא אירע בטעות שקראו ביום הראשון להבעל‬ ‫וכן ראוי לעשות ויש בו תרי טעמי‪ ,‬שהעיקר הטעם מה שנופלים בר"ה‬ ‫תוקע‪ ,‬וטען לומר שהרי כל מה שנותנין להבעל תוקע עליה הוא‬ ‫ויוה"כ על פניהם ולא בכל השנה‪ ,‬היינו מכח שלא יהיו כדוברי שקרים‬ ‫מחמת שפיקודי השם ישרים משמחי לב‪ ,‬ובמה שיתנו לו עליה יוכל‬ ‫לפניו יתברך שאומרים ואנחנו כורעים ואין עושין כן‪ ,‬ובלחש אי‬ ‫להיות בשמחה ויאשר כוחו לתקוע – כן כתב הלבוש כאן – וממילא‬ ‫אפשר‪ ,‬שיהי' הפסק בתפילה ויצטרכו לעקור ממקומם‪ ,‬לכך תקנו‬ ‫כיון שאינו תוקע אינו עולה – אמנם בס"ד הבאנו מדברי הגאון ה'קצה‬ ‫שיהיו נופלין בחזרת הש"ץ‪ ,‬ועכ"פ לא יהא מחזי כשיקרא כיון דעושין‬ ‫המטה' הנ"ל להצדיק את 'טעותו' של הגבאי שכראוי עשה‪ ,‬ועלה‬ ‫כן פע"א‪ ,‬רק דבכל השנה אין מדקדקין על זה‪ ,‬רק בר"ה דהדין קשה‬ ‫הבעל תוקע לתורה‪.‬‬ ‫בלי ליתן פתחון פה לשטן‪ ,‬וכמו כן בעינם לדייק בנוסח התפילה‪ ,‬מה‬ ‫שנשמרים בזה בר"ה יותר מכל השנה‪ ,‬כן הכ"נ בזה‪.‬‬ ‫\ מנהג פוזנא לכבד גם ה'בעל מוסף' \‬ ‫\ שינוי בכח המקטרג בין שבת לימות החול \‬ ‫ובהיותי בזה‪ ,‬ראיתי שבאמת הובא במג"א דמנהג פוזנא הוא גם כן‬ ‫לכבד את הבעל מוסף בעליה‪ ,‬ועולה על כולנה בביאור הגר"א כתב‬ ‫ולכך תינח בחול דהרשות לשטן לקטרג וכוחו קשה אז‪ ,‬לכך צריך‬ ‫שהוא מחמת שהבעל תוקע הוא ככהן גדול שעובד עבודת היום ביום‬ ‫ליזהר שמירה יתירה בזה‪ ,‬אבל בשבת כיון דאין תוקעין בשופר והיאך‬ ‫הכיפורים ועולה לתורה גם כן‪.‬‬ ‫לא חששו חז"ל דלא יערבב שטן?‬ ‫\ מדברי הגר"א עולה שעדיף ליתן לבעל תוקע דווקא מפטיר! \‬ ‫ועל כרחך דבשבת בלאו הכי אין כוחו [של המשטין] קשה ואין בידו‬ ‫לקטרג‪ ,‬וכמו שכתב גם היערת דבש [ח"ב דרוש א' ד"ה אבל באמת]‬ ‫ועיין בדמשק אליעזר וכן בברכת אליהו [הע' ‪ ]2‬ששם נתבאר בארוכה‬ ‫כן‪ ,‬ואני בדרוש לשנת תקצ"ח‪ ,‬ולכן אין צריך ליזהר בזה כמו בכל‬ ‫עפ"ד הגמרא דהרי שופר הוא כלפנים‪ ,‬ומחשיב כעבודה וכו'‪ ,‬וממילא‬ ‫השנה‪ ,‬אך ביוה"כ‪...‬‬ ‫לפי"ז יצא לו שם שמוטב לכבד את הבעל תוקע בעליית מפטיר‬ ‫שקוראין בה קרבנות היום [וכעין מה שהובא בפתחי שערים מהגאון‬ ‫\ בשבת הוא בחינת בנים ולא בחינת עבדים וא"א דלהוי תרתי דסתרי \‬ ‫הבית אפרים שלאו דווקא ממנין החמשה קרואים אלא אף מפטיר‬ ‫ועוד י"ל בטעם הדבר‪ ,‬דהנה ענין כריעה והשתחוויה זה הוי מדרגת‬ ‫שפיר יאות‪ ,‬ולהגר"א משמע דלכתחילה עדיף מפטיר] וכו' עי"ש‪.‬‬ ‫עבד‪ ,‬שבן מלך אף אם משתחוה לאביו אינו רק השתחויה כל דהו‪,‬‬ ‫ולפי זה שפיר משמע דיש לנו לכבד את הבעל תוקע בעליה בר"ה‬ ‫אבל לא בקידה עד לארץ ולכך הוי זה מדריגת עבדות‪.‬‬ ‫שחל להיות בשבת‪ ,‬לסימנא‪ ,‬דלעולם מדין התורה היה עליו לתקוע‬ ‫ולכך הנה כל ימות השנה הרי אנו במדריגת עבדים למקום‪ ,‬אבל‬ ‫היום‪ ,‬ודוחה שבת וכעבודת הכהן הגדול שמכפרת עוונותינו וכמו‬ ‫בשבת אנו במדריגת בנים‪ ,‬דאם היינו במדריגת עבדים לא היינו יכולין‬ ‫שהכה"ג עולה כך גם הוא‪ ,‬אבל מתקנת חכמינו זכרונם לברכה דשמא‬ ‫לשמור שבת‪ ,‬דגוי ששבת חייב מיתה [סנהדרין נ"ח‪ ]:‬מכח מה‬ ‫יעבירנו‪ ,‬אנו מניחים השופר ואיננו תוקעים וזו המלצה טובה בעדינו‬ ‫שנאמר במדרש [דברים רבה‪ ,‬פרשה א'‪ ,‬י"ח] משל למלך ומטרונא‬ ‫כמ"ש בספרים‪ ,‬ועליה זו שיעלה הבעל תוקע היא מליץ יושר היותר‬ ‫ועבד הכניס ראשו ביניהם חייב מיתה‪ ,‬אבל הבן רשאי להכניס ראשו‬ ‫טוב בעדינו‪ ,‬ודו"ק‪].‬‬ ‫ביניהם‪.‬‬ ‫מאת העורך‪:‬‬ ‫ולכך במה שאנו שומרים השבת מוכח דאנו במדריגת בנים‪ ,‬ולכך אין‬ ‫אעורר על אשר שאלוני‪ ,‬שנאמר בשם אחד המגידים בדורנו‪ ,‬שצריך‬ ‫ליפול אז כורעים‪ ,‬דהוי תרתי דסתרי אהדדי‪ .‬עכת"ד השייך לענייננו‪,‬‬ ‫לקצר מאוד בשחרית של ראש השנה‪ ,‬ולראיה מובא מדברי הגאה"ק‬ ‫עי"ש העניין עד סופו ותרווה נחת‪[ ,‬שביאר ג"כ שאין חוששין לערבוב‬ ‫הרבי ר' יונתן אייבשיץ זיע"א ב'יערות דבש' [ח"א דרוש י"ד] שזעק‬ ‫השטן בשבת – כיון שהשטן חושש לקטרג על בנים‪ ,‬משא"כ‬ ‫מרורות על זה‪.‬‬ ‫כשנמצאים בבחינת עבדים‪ - ,‬ולכן אין נופלין אבל הש"ץ נופל כדי‬ ‫שלא יהא כדובר שקרים ח"ו ודו"ק‪.].‬‬ ‫והנה לא באתי להכניס ראשי בין ההרים הגבוהים האלה‪ ,‬אם להאריך‬ ‫במקום שאמרו לקצר או לקצר במקום שאמרו להאריך‪ ,‬ואיני כדאי‬ ‫\ יש ענין לתת עליה לבעל תוקע בר"ה שחל בשבת! \‬ ‫ליכנס בין כידודי אש היוצאים מפומייה דרבנן רבוותא בענין זה‪.‬‬ ‫השנית‪ ,‬הוא בענין החידוש הנפלא להלכה שנמצא בהגהות 'קצה‬ ‫אך להביא ראיה מדברי היערות דבש בזה‪ ,‬לכאורה אין הנידון דומה‬ ‫המטה' על המטה אפרים בסימן תקפ"ד‪[ ,‬לגאה"ג רבי חיים צבי‬ ‫לראיה‪ ,‬כי שם מיירי הגאה"ק ז"ל בחזנים שמזמרים זמירות פריצים‬ ‫עהרנרייך אב"ד מאד ז"ל] שהביא בס"ק ל"ז על מה שכתוב במט"א‬ ‫[בשם רמ"א בשם כל בו] שיש נוהגין לקרוא להבעל תוקע במנין‬ ‫משרפת יי"ש בזאלקאווא‪ ,‬ולא רצה ליהנות מכתרה של תורה‪ ,‬ועל‬ ‫בתפילה‪ ,‬וכל כוונתם להתנאות ולהתגאות וכו' ולא לעורר לב‬ ‫כך שכן שימש ברבנות בצעירותו‪ ,‬בעיר היבנוב‪ ,‬התחרט מאוד‪.‬‬ ‫המתפללים או ליופי ולכבוד לתפילה שמתפללים לפני הקב"ה‪.‬‬ ‫ידוע שהיה יחסו לחסידות ותלמידי מרנא הבעש"ט הק' זיע"א‬ ‫\ האיסור לשנות הניגונים \‬ ‫ביותרת הכבוד ובהערצה רבה‪ ,‬כאשר נראה מבין שורות ההסכמות‬ ‫שכתב על ספה"ק מגדולי החסידות שנדפסו בימיו‪.‬‬ ‫וכן כבר העתיק גם כן הגאון בעל 'מטה אפרים'‪ ,‬בסימן תקפ"ד‪ ,‬ושם‬ ‫בס"ק י' הובא בקצה המטה את דברי היערות דבש הנ"ל‪ ,‬ועיין ותראה‬ ‫ומסופר עליו שהסתופף פעם אחת בצל הגאה"ק ה'אוהב ישראל' הרב‬ ‫ששם העתיק תיכף‪ ,‬שלא לשנות מהניגונים [ידוע לדוגמא שאסור‬ ‫מאפטא‪ ,‬ופעם אחת שאל אותו הרב מאפטא – שיפרש לו את דברי‬ ‫לשנות מניגון 'והכהנים והעם' במוסף דיוה"כ שהוא מקובל עד‬ ‫הירושלמי – 'רבי חייא נפק לקרייתא‪ ,‬חזי דמחללי עצרתא‪ ,‬אמר‪- ,‬‬ ‫המהרי"ל ז"ל וממנו למעלה בקודש עד ללויים בבית המקדש]‪,‬‬ ‫'למחר אכתוב לכם'‪ ,‬למחר כתב בפיתקא‪" :‬עצרת תהי'ה לכם‪ ,‬אל‬ ‫ואדרבה‪ ,‬מי שמשנה מהניגונים רב עונשו כי מבלבל דעת הציבור‬ ‫תקרי תהי'ה אלא תח'יה‪ ,‬ומי האיש החפץ חיים ישמור חג עצרת‬ ‫מכוונת התפילה‪ ,‬ומשמע דאותם הניגונים שישנם‪ ,‬מוסיפים לכוונת‬ ‫מלחללו"‪.‬‬ ‫הציבור‪.‬‬ ‫וצריך ביאור מדוע לא אמר להם תיכף הדברים הללו? – ובתוך כדי‬ ‫ובקצה המטה הביא בשם ספה"ק תולדות יעקב יוסף (בהקדמה)[‪-‬‬ ‫דיבור השיב הגאון רבי אפרים זלמן ז"ל‪ - :‬הדבר פשוט על פי דברי‬ ‫בפרשת צו] שמחמת שישנן כוונות גדולות במילות התפילה [ובפרט]‬ ‫חז"ל במסכת מגילה כ"ד‪ – .‬אמר ליה ר' חייא לרבי שמעון ברבי‪- ,‬‬ ‫בתפילת שמונה עשרה‪ ,‬ובפרט בראש השנה ויום הכיפורים‪ ,‬על כן‬ ‫אלמלי אתה לוי פסול אתה מן הדוכן‪ ,‬דעבי קלך‪[ ,‬הלך ר"ש ברבי‬ ‫'היו מאריכים בתנועות'‪ ,‬וכן הוא בספה"ק ייטב פנים‪ ,‬במאמר 'שפת‬ ‫ו]אתא אמר ליה לאבוה‪ ,‬אמר ליה [רבי לבנו רבי שמעון ‪ ]-‬זיל אימא‬ ‫הים' לשביעי של פסח בשם הה"ק מרימנאב בשם הה"ק הרבי ר'‬ ‫ליה‪ - ,‬כשאתה מגיע אצל וחכיתי לה'‪ ,‬לא נמצאת מחרף ומגדף‬ ‫שמעלקא מניקלשבורג זי"ע‪ ,‬וכן בס' תיקון הנפש הנספח לס' כולם‬ ‫[ופירש רש"י‪ ,‬שהיה קורא לחיתי"ן ההי"ן ונראה כאומר והכיתי]‪.‬‬ ‫אהובים [סופ"ט]‪.‬‬ ‫ואם כן‪ ,‬לא היה רבי חייא לדרוש בעל פה – אל תקרי תהי'ה אלא‬ ‫וכגון מה שהובא במהרי"ל – ראש השנה – "לאחר סיום 'האוחז'[ביד‬ ‫תחי'ה‪ ,‬דלא היה יכול לבטא אות חי"ת‪ ,‬לכן אמר 'אכתוב בפיתקא'‪,‬‬ ‫מידת משפט]‪ ,‬היה מהרי"ל שוחה ביותר‪ ,‬והזכיר מה שהזכיר‪,‬‬ ‫והרב הקדוש מאפטא נשקו על ראשו‪...‬‬ ‫ושמעתי מעיד על הר' זלמן שטן שביקש ממהרי"ל למסור לו הזכרה‬ ‫זו כדי שיוכל לכוין גם כן בהיותו ש"ץ ולא רצה לגלות לו‪"...‬‬ ‫אחד מן הדברים המעניינים שהיו ביניהם‪ ,‬היא ה'מחלוקת' בענייני‬ ‫משכורת הרב‪ ,‬שכידוע הבית אפרים היה מתרעם על פרנסי קהילת‬ ‫וכן איתא שם בהלכות ר"ה דמהרי"ל – "היה מאריך בזכרנו בו לטובה‪,‬‬ ‫בראד שהיו מחמירים במסים וארנוניות על אחרים ופטרו עצמם‬ ‫ופקדנו בו לברכה – ב'יעלה ויבוא'‪ ,‬וכן היה מאריך מאוד כשאומר‬ ‫מלשלם‪ - .‬וכאשר היתה אסיפת מנהיגי בראד שבה דנו על אודות‬ ‫אתה‪ - ,‬ולפי הנראה היה מכוין למידת אתה הידוע למקובלים‪"...‬‬ ‫משכורתו של הגמהרש"ק‪ ,‬ביקש הבית אפרים להסיר את השאלה‬ ‫מעל הפרק‪ ,‬ואמר שהוא מתנדב להקציב לרב כדי מחייתו בכבוד‪,‬‬ ‫וממילא דבר גדול הוא נוסח וניגוני התפילות דימים הנוראים‪ ,‬וחלילה‬ ‫כראוי לערכו וחשיבותו‪ ,‬שכן הוא ידע והכיר בערך האמיתי של‬ ‫וחס לנו מלשנות הדברים האלה‪ ,‬וגבי פיוטים מבואר בשו"ע להדיא‬ ‫תורה‪...‬‬ ‫שמאריכין ואין כאן מקומו‪.‬‬ ‫אבל הגהמרש"ק סירב לעומתו לקבל הצעה זו‪ ,‬ונימק שאין זה מן‬ ‫אן אויסשפראך‪...‬‬ ‫הראוי שהרב יהיה תלוי בנדיבות ליבו של בעל הבית אחד‪ ,‬אפילו הוא‬ ‫מן המובחרים והמעולים שבעיר‪ ,‬משכורת הרב צריכה – לדעת‬ ‫סיפר הרה"ח ר' זלמן הופמאן ז"ל שהיה משמש בקודש אצל מרן‬ ‫הגמהרש"ק‪ ,‬לבוא מהכנסות הקהילה שבהן משתתפים כל בני העיר‪,‬‬ ‫קוה"ק מהר"א מבעלזא זיע"א‪ ,‬שבליל הושענא רבא היה המנהג‬ ‫וכן הוחלט באסיפה‪ ,‬והבית אפרים נהנה מאוד מדבריו המחוכמים‬ ‫שהרב ז"ל היה אוגד את ההושענות והיה אוגד גם עבור המשמשים‪,‬‬ ‫של הגמהרש"ק‪.‬‬ ‫שזכו לקבל מיד קדשו‪.‬‬ ‫לסיום יריעה קצרה זו‪ ,‬נקנח בעובדא שהגאון ז"ל בעצמו מספר עליה‬ ‫ופעם אחת כאשר אגד מרן זי"ע את ההושענות עבורו‪ ,‬פנה אליו‬ ‫בספרו 'מעלות היוחסין'‪ ,‬בזה"ל‪" :‬בהיותי בעונת הפעוטות‪ ,‬שאל‬ ‫והורה לו להזכיר שמו ושם אמו‪ ,‬וכמובן שהזכיר ואמר‪' :‬שמואל‬ ‫אאמו"ר הרה"ג ז"ל ממני שאילתא‪ ,‬במה שכתב החכם צבי סימן צ"ג‬ ‫אפרים זלמן בן רחל לאה'‪ ...‬נענה מרן זי"ע‪" - :‬אה‪' ,‬אפרים זלמן' איז‬ ‫להסתפק באדם הנוצר על ידי ספר יצירה‪ ,‬אם מצטרף למנין עשרה‪,‬‬ ‫א טייערע נאמן [ = אפרים זלמן הוא שם חשוב]‪ ,‬היה פעם יהודי בשם‬ ‫אם יש בידי איזה ראיה בענין זה‪.‬‬ ‫רבי אפרים זלמן מרגליות שחיבר את הספר 'מטה אפרים' והוא היה‬ ‫ממש מלאך[!!!]‪."...‬‬ ‫ואען ואומר‪ ,‬יש ויש‪ ,‬ממה דאמרינן במסכת ברכות מ"ז‪ - :‬מעשה‬ ‫ברבי אליעזר ששחרר עבדו להצטרפו למנין‪ ,‬ופריך בגמרא‪ ,‬והא‬ ‫בנעוריו‪ ,‬הגיה הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות‪ ,‬בעל 'בית אפרים'‬ ‫המשחרר עבדו עובר בעשה‪ ,‬ומשני – מצוה שאני‪[ ,‬והרי] מצוה‬ ‫ושאר ספרים‪ ,‬בספר הק' עץ חיים‪ ,‬והראה את הגהתו להמקובל הה"ק‬ ‫הבאה בעבירה הוא? – מצוה דרבים שאני‪ ,‬עיין שם‪ - .‬והרי רבי‬ ‫ר' משה אוסטרער בעל 'ערוגות הבושם' ולגאה"ק רבי חיים צאנזער‬ ‫אליעזר היה מקובל גדול כידוע מעובדא דשה"ש‪ ,‬והיה לו לברוא‬ ‫זי"ע שניהם מחכמי ה'קלויז דבראד' והודו לו שכן האמת‪ .‬ובראש‬ ‫אדם על ידי ספר יצירה ולצרפו שלא יצטרך לעבור בעשה‪ ,‬אלא שמע‬ ‫השנה ויום הכיפורים היה מתפלל מתוך סידור האר"י הק'‪.‬‬ ‫מינה דאין לצרפו למנין‪ ,‬וצהבו פני אאמו"ר ז"ל‪ ,‬ואמר‪" - ,‬אם חכם בני‬ ‫ועוד יסופר על קדושתו‪ ,‬שהחליט בנעוריו שלא להשתמש בכתר‬ ‫וכו'‪ ",‬עכ"ל‪.‬‬ ‫הרבנות כאשר נהג זקינו גאון ישראל בעל 'תבואות שור' שהיתה לו‬ ‫בברכת 'גמר חתימה טובה' לכל קוראינו היקרים בכל רחבי תבל!‬ ‫תחל שנה וברכותיה‪ ,‬שנת טובה וברכה‪ ,‬גאולה וישועה‪ ,‬הצלחה וסייעתא דשמיא‪ ,‬מזל ונשיאת חן וחסד בעיני אלקים ואדם‪ ,‬ברכת טוב עליכם‪,‬‬ ‫מהררי ציון וירושלים‪ ,‬להיחתם בספר של צדיקים גמורים לשנה טובה ומתוקה כדבש!‬ ‫לט"נ הגאה"ק רבי נפתלי חיים בהגאה"ק רבי מאיר מדז'יקוב – ירושת"ו ובעל 'מנחה חדשה'‬ ‫[יום הכיפורים – תרנ"ה – מסופר שכל ימיו נהג לסיים שיחותיו עם אנשים במילה 'והכהנים' בניגון סדר העבודה ביוה"כ‪ ,‬ואיש לא שאלו על כך‪,‬‬ ‫וביוה"כ בשנת תרנ"ה כאשר אמר הש"ץ 'והכהנים' בסדר העבודה‪ ,‬נסתלק רבי נפתלי חיים לשמי רום‪' – .‬החכמה מאין' בערכו]‬ ‫‪AGALITSYANER@GMAIL.CO‬‬ ‫ובברכת שבתא טבא‪ :‬עורך הגיליון – חיים משה הכהן זורגר ‪M -‬‬