gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי״ת‬ ‫פניני המועדים‬ ‫ספר‬ ‫ליקוטי פנינים מתוך הקובץ הגדול והנפלא‬ ‫של הגאון הגדול המפורסם‬ ‫זצוק״ל‬ ‫רבי גרשון שטערן‬ ‫אבד״ק מ׳ לודאש‬ ‫תלמידם של בעל מהר״ם שיק‪ ,‬חתן סופר‪ ,‬וקול ארי׳ זי״ע‬ ‫וחתן בעל בית שערים זי״ע‬ ‫בעהמ״ח ספרי ילקוט הגרשוני י״ב חלקים ועוד‬ ‫נלקטו‪ ,‬נערכו‪ ,‬ונסדרו בס״ד ע״י‬ ‫חיים יוסף בערנאטה‬ ‫ברוקלין נ‪.‬י‪.‬‬ ‫שנת תשפ״ז לפ״ק‬ ‫האזינו•שובה•דרוש‬ ‫בס״ד‬ ‫יעצט צום נייעם יאר‬ ‫קענט איר העלפן פארשפרייטן די אור תורת בעל ילקוט הגרשוני‬ ‫וואס האט באלאכטן כלל ישראל משך דורות‬ ‫די דריי הערליכע בענדער‬ ‫נאנט צו‬ ‫‪2,000‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫עמודים‬ ‫וועלן גייען צום דרוק בעז״ה‬ ‫באלד נאך די ימים טובים הבעל״ט‬ ‫פארפאסט נישט די געלעגנהייט! פארבינט אייך גלייך מיט דעם מו״ל‬ ‫‪PnineiYalkutHagershuni@gmail.com 347.224.1477‬‬ ‫ערת‬ ‫וניזאה תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫פרשת האזינו‬ ‫ולי נראה על פי דרכו בקודש‪ ,‬דמשה רבינו בעצמו‬ ‫האזינו השמים ואדברה ותשמע‬ ‫תירץ הקושיא ולמה נקט שמים וארץ לעדים‪,‬‬ ‫הארץ אמרי פי (דברים לב‪ ,‬א)‬ ‫באמרו שחת לו לא בניו מומם‪ ,‬כלומר יען ששחת לו‬ ‫להקדוש ברוך הוא‪ ,‬שחטאו לו עצמו‪ ,‬על כן לא יוכל‬ ‫למה נקט משה שמים וארץ לעדות‪ ,‬הלא‬ ‫להיות הוא נגד בדבר כי הוא העל דין‪ ,‬ועוד כי בניו‬ ‫הוא הדיין‪ ,‬הוא העד‪ ,‬הוא הבעל דין‬ ‫מומם‪ ,‬כי הוא המום של בניו‪ ,‬וכלום אב מעיד על בנו‬ ‫לכן צריכים שמים וארץ להיות עדים‪ ,‬וא"ש‪.‬‬ ‫עיין רש"י דהעיד בהם שמים וארץ‪ .‬וכתב התפארת‬ ‫הגרשוניגפר יש לדייק למה נקט משה שמים וארץ‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬האזינו ‪ -‬האזינו השמים ואדברה)‬ ‫לעדות‪ ,‬הלא ה' ב"ה הוא העד הוא הבעל דין הוא‬ ‫לדרשה דארץ יראה ושקטה למה נקטה גם שמים‬ ‫הדייןדפר  (אבות ד כב)‪ ,‬ויש לומר דישעיה הנביא בא‬ ‫לתרץ קושיא זו‪ ,‬שישעיה אמר (ישעיה א ב) שמעו‬ ‫[במסכת עבודה זרה (דף ג א)] ואמר חזקיה מאי דכתיב‬ ‫שמים והאזיני ארץ‪...‬בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו‬ ‫(תהלים עו ט) משמים השמעת דין‪ ,‬ארץ יראה ושקטה‬ ‫בי‪ ,‬וקשה האיך תלוי זה בזה‪ .‬ויש לומר דאיתא בפרק‬ ‫ופר ‬ ‫‪ -‬אם יראה למה שקטה וכו' אלא בתחלה יראה‬ ‫קמא דעבודה זרה (ג א) לעתיד יאמרו אומות העולם‬ ‫ולבסוףזפר  שקטה‪.‬‬ ‫מי מעיד על ישראל שהם קיימו התורה‪ ,‬אמר הקדוש‬ ‫במהרש"א (חידושי אגדות בד"ה שמים וארץ נוגעים בעדותן‬ ‫ברוך הוא אני בעצמי‪ ,‬ואומות העולם אומרים כלום‬ ‫וכו') כתב וז"ל‪ :‬לפום הך דרשה שהתנה הקב"ה עם‬ ‫יש אב שמעיד על בנו‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫מעשה בראשית וכו' ניחא דנקט שמים וארץ‪ ,‬אבל‬ ‫לדרשה דארץ יראה ושקטה וכו' לא הוי ליה למנקט‬ ‫ובעשרה מאמרותהפר  פירש הוא הבעל דין הוא הדיין‬ ‫שמים דנוגע בעדות וכו' עכ"ל‪.‬‬ ‫אם אדם חוטא לחבירו אז הוא דיין‪ ,‬ואם אדם חוטא‬ ‫להקדוש ברוך הוא אז הוא בעל הדין‪ ,‬ע"כ‪ ,‬ואם כן‬ ‫ולפי מה שכתבתי לעיל בשם הגהות מצפה איתןחפר ‪,‬‬ ‫אתי שפיר ‪ -‬ישעיה אמר שמעי שמים והאזיני ארץ‪,‬‬ ‫דשמים וארץ נוגעים בעדותן‪ ,‬היינו דלכך מעידים‬ ‫ואם תאמר למה שמים וארץ עדים ולא הקדוש‬ ‫שכל או רוב ישראל קיימו התורה כדי שלא לבטלו‬ ‫ברוך הוא בעצמו‪ ,‬לזה אמר בנים גדלתי ורוממתי‬ ‫מלאכתן להוריד טל ומטר והארץ ליתן את יבולה‪ ,‬אם‬ ‫וגו' להראות שישראל נקראו בנים‪ ,‬ואם כן כלום יש‬ ‫כן אפילו אם לא יחזור לתוהו ובוהו אלא הארץ‪ ,‬אף‬ ‫אב שמעיד על בנו‪ ,‬ולכך צריכים שמים וארץ להיות‬ ‫על פי כן שמים נוגע בעדות‪ ,‬דאם תחזור הארץ לתוהו‬ ‫עדים‪ ,‬ועוד שהם פשעו בי‪ ,‬בי דייקא‪ ,‬דהיינו שהם‬ ‫ובוהו‪ ,‬למי יורידו שמים טל ומטר‪ ,‬וא"ש ודו"ק‪.‬‬ ‫חוטאים להקדוש ברוך הוא‪ ,‬ואז הוא אינו יכול להעיד‬ ‫(אגדות הש״ס ‪-‬מסכת עבודה זרה ‪ -‬דף ג א)‬ ‫כי הוא הבעל דין‪ ,‬כאמור עכ"ל‪.‬‬ ‫גפר‪ .‬להגאון ר׳ גרשון אשכנזי אב״ד מיץ‪ .‬תלמיד הב״ח‪ ,‬המגיני שלמה‪ ,‬והצמח צדק (הקדמון) נלב״ע תנ״ג‪.‬‬ ‫דפר‪ .‬לידע להודיע ולהודע שהוא אל‪ ,‬הוא היוצר‪ ,‬הוא הבורא‪ ,‬הוא המבין‪ ,‬הוא הדיין‪ ,‬הוא עד‪ ,‬הוא בעל דין‪ ,‬והוא עתיד לדון‪.‬‬ ‫הפר‪ .‬להרמ״ע מפאנו זצ״ל‪.‬‬ ‫ופר‪ .‬שמא לא יקבלו ישראל התורה ותחזור הארץ לתוהו ובוהו‪.‬‬ ‫זפר‪ .‬שקבלוה בנעשה ונשמע‪.‬‬ ‫חפר ‪ .‬להג״ר אברהם משכיל לאיתן זצ״ל‪ .‬נלב״ע תר״ח‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫אערת‬ ‫רק כטל אמרתי‪ ,‬זמן מועט‪ ,‬על זה בא הכתוב השני‬ ‫יערף כמטר לקחי תזל כטל‬ ‫וביאר לנו‪ ,‬אימתי הזמן שאהיה רק כטל לישראל‪,‬‬ ‫אמרתי (דברים לב‪ ,‬ב)‬ ‫בעת שאני רואה שישראל יפרח כשושנה‪ ,‬אז אין‬ ‫צריך להיות כמטר (לאנג אנהאלטענד) [לזמן ממושך]‪,‬‬ ‫מתי צריך המנהיג להיות בבחינת‬ ‫כי אם די במלים קצרים כדמיון הטל שיורד רק זמן‬ ‫טל‪ ,‬ומתי בבחינת מטר‬ ‫מועט‪ ,‬וק"ל‪.‬‬ ‫מסורה ב׳ פעמים כטל‪ ,‬יערוף כמטר לקחי תזל כטל‬ ‫(הערה‪ :‬דבר זה יפה נדרש בכל מקום ובכל זמן כשקוראים סדר‬ ‫אמרתי (כאן)‪ ,‬אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה‬ ‫האזינו שנופל על פי הרוב בשבת שובה‪ ,‬שאז ישראל קדושים‬ ‫(הושע יד ו)‪ ,‬בעת כיבדו אותי לדרוש בקהלה קדושה‬ ‫הם ועוסקים במצות תשובה תפלה וצדקה‪ ,‬אז גם כן יש לומר‬ ‫אחת ובראשם רב ומורה גדול מפורסם שליט"א‪,‬‬ ‫אהיה כטל לישראל‪ ,‬בעת הזאת אשר ב"ה ישראל יפרח כשושנה‪,‬‬ ‫כי מעט דברים יפעלו בעת הזאת כהרבה בכל השנה)‪.‬‬ ‫אמרתי פירוש מסורה הנ"ל‪ ,‬דהחילוק בין טל למטר‬ ‫הוא‪ ,‬דמטר מושך זמן רב ולפעמים יום או יומים‬ ‫(אותיות ‪ -‬ליקוטי אגדה ‪ -‬מסורה ב״פ כטל)‬ ‫יעמוד וטל לא ירד רק במשך זמן מועט כרבע או‬ ‫חצי שעה‪ ,‬ויש עתים מיוחדים לכל אחד מתי צריכים‬ ‫אם הלב זרוע מיראת ה׳‪ ,‬התורה שלומד מצמיחה‬ ‫ומרחבת דעתו‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬לימודו מצמיח מינות‬ ‫למטר ומתי צריכים לטל‪ ,‬כי בעת הגריד והיובש שכל‬ ‫צמחים ועשבים תבואת השדה והכרם אומללו ויבשו‬ ‫[ביומא דף עא עמוד ב] אמר ר׳ יהושע בן לוי מאי‬ ‫והם צמאים למים‪ ,‬אז יש צורך במטר שירד עליהם זמן‬ ‫דכתיב (דברים ד מד) וזאת התורה אשר שם משה‪ ,‬זכה‬ ‫רב ויעירם ויקיצם לחיים חדשים ויציצו מעיר כעשב‬ ‫נעשית לו סם חיים‪ ,‬לא זכה נעשית לו סם מיתה‪.‬‬ ‫הארץ‪ ,‬אמנם כשכל הצמחים והתבואות הם במעמד‬ ‫הטוב ויפרחו כשושנה אז אין צורך במטר‪ ,‬כי אם די‬ ‫בספר צל הכסף להגאון מ' אהרן פריעדטפר  אבד"ק‬ ‫שהטל ירד על הארץ כדי שיעמדו הצמחים והעשבים‬ ‫ביסערמין ז"ל מביא פירוש רבינו הגאון ר"א [רבינו‬ ‫במעמד הטוב ההוא ולא יגרע מעבודתם דבר‪.‬‬ ‫אליהו] מווילנאצר ז"ל‪ .‬דהתורה הוא כמו המטר כמו‬ ‫שנאמר יערוף כמטר לקחי‪ ,‬והנה המטר בא על כל‬ ‫כמו כן ברב ודורש שבא ממרחקים לעיר אחרת‬ ‫הארץ בשוה וגם עושה פעולתו בשוה‪ ,‬אך פעולתו‬ ‫נכריה‪ ,‬ומכבדים אותו לדרוש הנה לא ידע מה צריכים‬ ‫לפי המקבל‪ ,‬דמקום שזרוע חטין צומח חטין‪ ,‬ומקום‬ ‫שם‪ ,‬אם צריכים למטר שיעריף כמטר לקחו זמן רב‬ ‫שזרוע קוצים וסם המות יצמח כן‪ ,‬אך המטר עצמו‬ ‫או די בטל במשך זמן מועט‪ ,‬אזי צריך לראות על‬ ‫נקרא לעולם טוב‪.‬‬ ‫התנהגות המנהיג דשם‪ ,‬אם הוא רועה את עצמו ח"ו‬ ‫או הוא רועה עדר ה'‪ ,‬כי אם הוא רועה את עצמו ובני‬ ‫הנה הוא כמו כן לב האדם הוא כמו עץ זרוע‪ ,‬והתורה‬ ‫ישראל הם כצאן אשר אין "להם" רועה‪ ,‬והצמחים‬ ‫מן השמים היא כמו מטר שיורד עליה‪ ,‬ואם הלב זרוע‬ ‫והאילנות יבשים אז צריכים למטר שירד זמן רב‬ ‫מיראת השם אז התורה שלומד מצמיחה ומרחבת‬ ‫והשקה את הארץ‪ ,‬אבל אם המנהיג הוא רועה עם ה'‬ ‫דעתו ומגדלת אורה‪ ,‬אך אם הלב בחוסר אמונת השם‬ ‫וצאן מרעיתו‪ ,‬ותודה לאל ית׳ ישראל יפרח כשושנה‬ ‫וזרוע בו מינות‪ ,‬אז התורה שלומד מצמיחה ומגדלת‬ ‫ויעשה פרי קודש הילולים‪ ,‬אז אין צורך למטר כי אם‬ ‫המינות שבלבו‪ ,‬וזהו כוונתם זכה נעשית לו סם חיים‬ ‫די בטל‪ ,‬להזיל כטל אמרתו במשך זמן מועט‪.‬‬ ‫לא זכה נעשית לו התורה סם המות הכל לפי המקבל‪,‬‬ ‫וכמו שהיו דואג ואחיתופל גדולים בתורה ולא נתקנו‬ ‫וזה שאמר הכתוב יערוף כמטר לקחי‪ ,‬לפעמים צריך‬ ‫בה‪ ,‬אדרבה נתקלקלו ע"כ דפח"ח‪.‬‬ ‫שיערוף כמטר לקחי‪ ,‬זמן רב‪ ,‬ולפעמים די שתזל‬ ‫טפר‪ .‬מגדולי תלמידי החתם סופר‪ ,‬וחתן הגאון בעל שמן רוקח‪ .‬נלב״ע תרנ"א‪( .‬שימש כחוזר אצל החת"ס וכן אמר דברי תורה לפניו וקלסם)‪.‬‬ ‫צר‪ .‬רבינו אליהו ב״ר שלמה זלמן זצ״ל הידוע בכינוי הגר״א מווילנא‪ ,‬נלב״ע תקנ״ח‪.‬‬ ‫בערת‬ ‫וניזאה תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫עיין ברמב"ן נבל מלשון נופל כמו (ישעיה א ל) כאלה‬ ‫שחת לו‪ ,‬לא בניו מומם (דברים לב‪ ,‬ה)‬ ‫נובלת עלה (תהלים א ג) עלהו לא יבול כמו לא יפול‪,‬‬ ‫ששחתו ועשו מן ״לו״ אנחנו עמו ‪ -‬ל״לא״ אנחנו עמו‬ ‫ונקראת המיתה נבילה כי היא נופלת לארץ‪.‬‬ ‫נראה לי‪ ,‬וכן שמעתי (קצת) הכוונה שחת לו לא‪,‬‬ ‫וזה שכתב‪ ,‬עוד יותר תמיה על תמיה‪ ,‬עם נבל עם‬ ‫ששחתו ועשו מן לו אנחנו עמו‪ ,‬לא אנחנו עמו והוא‬ ‫נופל‪ ,‬כמו אנו בדורינו עם עני ונבזה‪ ,‬בכל יום המפלה‬ ‫קרי וכתיב בפסוק (תהלים ק)‪ ,‬כי סומכים על מה‬ ‫גדולה יותר‪ ,‬ואנחנו בבור השבי והגלות‪ ,‬גלה כבוד‬ ‫שקראם השי"ת בנים‪ ,‬אם כן בוודאי יוותר להם הכל‪,‬‬ ‫מישראל אין לך עם נבל יותר ממנו ‪ -‬ואף על פי כן ולא‬ ‫ולא ידעו שהוא להיפך‪ ,‬ואדרבה מאחר שהם בניו של‬ ‫חכם‪ ,‬אין בנו חכמה ליתן על לבינו שכל זה בשביל רב‬ ‫הקב"ה‪ ,‬היה להם ללכת בדרכי אביהם שבשמים‪.‬‬ ‫פשעינו‪ ,‬והיה ראוי לשוב בתשובה על כל פנים מתוך‬ ‫סמכו על מה שהקב״ה קראו בנים‪ ,‬וסברו‬ ‫יסורים שהוא המדריגה היותר פחותה‪ ,‬ובכל זה אין‬ ‫שזה הצלתם‪ ,‬אמנם זה גופא הוא טעותם‬ ‫בנו חכמה לעשות תשובה‪( .‬מספר דרושי הצל״ח)‪.‬‬ ‫וכן פירש בספר כלי יקר‪ ,‬בניו מה שהם בניו זה הוי‬ ‫מומם‪ ,‬ועל זה אמר דור עקש ופתלתול שמהפכים‬ ‫זכור ימות עולם בינו שנות‬ ‫הדבר‪ ,‬שהדבר הגורם חטאם הוא מה שהם בניו‪ ,‬המה‬ ‫דור ודור (דברים לב‪ ,‬ז)‬ ‫סומכים שהוא הגורם להם זכות והצלה‪ ,‬ויש לומר גם‬ ‫שזה שכתוב לקמן כי דור תהפוכות המה‪ ,‬שהם בנים‬ ‫“דור דור ודורשיו”‬ ‫ואף על פי כן לא אמון בם‪ ,‬ודו"ק כי קצרתי‪.‬‬ ‫בירושלמי שבת פרק כל כתבי (פרק ט״ז הלכה א) ‪ :‬אמר‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬דברים לב ה)‬ ‫רבי יהושע בן לוי‪ ,‬הדא אגדתא הכותבה אין לו חלק‬ ‫לעולם הבא וכו’ (עיין מהר”ץ חיות בבא קמא דף נה)‪.‬‬ ‫ואני רגיל לומר דרך צחות על פי מה שכתב‬ ‫לפי ערך שהם בני אל חי גם חטא כל‬ ‫דהו לעון גדול יחשב להם‬ ‫בשם הגדולים (מערכת ספרים אות דרשות הר”ן)‪,‬‬ ‫כי בחלק הדרשות ‪ -‬דור לדור תופש דרך אחר‬ ‫אמרתי מכבר ושוב מצאתיו בתורת משה ממרן‬ ‫בפירוש הפסוקים‪.‬‬ ‫חתם סופר ז"ל (בפרשת במדבר)‪ ,‬הכוונה דישראל‬ ‫בעצם אינם רעים כל כך רק לפי ערך שהם בני אל‬ ‫הלא מראש בהיות ישראל בספרד‪ ,‬היו הדרשות‬ ‫חי גם חטא כל דהו לעון גדול יחשב להם‪ ,‬ופירש‬ ‫בחקירות וסברות ישרות היו לברות פשטי‬ ‫בזה שם‪ ,‬שחת לו‪ ,‬לא‪ ,‬כלומר באמת לא שחת לו‪,‬‬ ‫המקראות כדרשות הר”ן וספר עקידת יצחק‪ .‬ואחר‬ ‫כי בעצם אין דרכיהם מושחתים כל כך רק לפי שהם‬ ‫זה נטו מאד אחרי הפילוסופים וחכמת הטבע והיו‬ ‫בניו‪ ,‬זה הגורם מומם דגם חטא קטן דלדידהו לא הוי‬ ‫מפרשים פסוקים ומאמרים בזה‪ .‬ובתר כל אלין קמו‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬הושע ב א)‬ ‫מומא לדידן הוי מומא ודו"ק‪.‬‬ ‫רבים בתורה לפרש על פי הקדמת רבותינו ז”ל ורמזי‬ ‫חכמה ומוסר‪ ,‬ומהם המפרש הגדול רבינו מהר”ם‬ ‫אלשיך ואחריו כל ישרי לב‪ .‬ואחר זה התחילו לפרש‬ ‫הלה' תגמלו זאת עם נבל‬ ‫על פי הדין כמו הראנ”ח ומהרימ”ט‪ ,‬עיין שם באורך‪.‬‬ ‫ולא חכם (דברים לב‪ ,‬ו)‬ ‫נמצא כי בחלק האגדה בכל דור ודור מתחדש דרך‬ ‫איך תהיו כפויי להקב״ה המתנהג במדת הרחמים‪,‬‬ ‫אחר בפירושי המקראות‪ .‬וזה שאמר ר׳ יהושע בן‬ ‫ועוד יותר פלא שאין אתם עושים תשובה‬ ‫לוי הדא אגדתא ‪ -‬הכותבה אין לו חלק לעולם הבא‬ ‫הנה‪ ,‬אם בעוד שהקב"ה מתנהג עמכם במדת‬ ‫ר”ל לעולם הבא אחריו‪ ,‬כי העולם חדשים לבקרים‬ ‫הרחמים‪ ,‬היא פליאה נשגבה איך תהיו כפויי טובה‬ ‫רבו דיעותיהם ובוחרים דרך אחר ועוזבים דרך‬ ‫ולכן אמר הלה' בלשון תימה‪[ ,‬אשר] מעודו מתנהג‬ ‫האגדה הכתוב בספר ההוא‪ ,‬לחצוב להם דרכים‬ ‫במדת הרחמים‪ ,‬שעל זה מורה שם הוי' ב"ה תגמלו‬ ‫(אות א’ ‪ -‬אגדה)‬ ‫אחרים‪ ,‬וק”ל‪.‬‬ ‫זאת‪ ,‬והוא פליאה‪ ,‬אבל יותר פליאה מזה‪ ,‬עם נבל‪,‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫גערת‬ ‫אמנם כן‪ ,‬השי"ת צופה ומביט מראשית אחרית‬ ‫וירא ה׳ וינאץ מכעס בניו ובנתיו כי‬ ‫אם הבנים יהיו בנים סוררים וישרצו וירבו הפסד‬ ‫דור תהפכת המה (דברים לב‪ ,‬יט)‬ ‫והשחתת התבל ונזק צרורות מיד ולדורות‪ ,‬על כן‬ ‫מוטב שימותו זכאי‪.‬‬ ‫הבנים והבנות מהפכים הסדר מחניפים‬ ‫לאומה״ע והולכים בחוקותיהם‬ ‫וזה שכתוב וירא ה' וינאץ מכעס בניו ובנותיו ‪ -‬דור‬ ‫שהאבות מנאצים להקב"ה‪ ,‬כועס על בניהם שימותו‬ ‫‪ ....‬ובדרשה לשבת שובה תרנ"ט אמרתי דרך תוכחת‬ ‫כשהם קטנים‪.‬‬ ‫מוסר על הנשים שהולכים בפריצות בשער ראשם‬ ‫ולא מגלחים אותם והאנשים הולכים מגולחי זקן‬ ‫וכי תשאל על מה עשה ככה‪ ,‬ומה החרי האף על‬ ‫וקצוצי פאה‪ ,‬וכבר נודע מה שאמר חכם אחד‪ ,‬הבנים‬ ‫בנים קטנים‪ ,‬ויען ויאמר אסתירה פני מהם אראה‬ ‫בני‪,‬אצר  המה צנועות כי מגלחים שערם הפיאות‬ ‫מה אחריתם אני צופה ומביט מראשית אחריהם רע‬ ‫והזקן‪ ,‬והבנות בנותי המה חסידות שהולכים בפיאות‬ ‫ומר כלענה ויגדלו הנערים ויהי עשו ההולך [ממילא]‬ ‫ארוכות ולא מגלחים שערם‪ ,‬והיה ראוי להיות בהיפך‬ ‫למות‪ ,‬אם כן מוטב שימות זכאי (הגאון ר׳ אלעזר‬ ‫שהנשים שהגיעו לפרק בתולה נישאת יגיעו לפרק‬ ‫פלעקלסגצר  ז"ל בחזון למועד חזון ה')‪.‬‬ ‫ואלו מגלחין שערותיהם‪ ,‬והאנשים יניחו פאה ולא‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬פרשת האזינו ‪ -‬וירא ה׳)‬ ‫ישלחו יד בפיאה וזקן‪ ,‬ועל זה אמר וירא ה' וינאץ‬ ‫מכעס בניו ובנותיו כי דור תהפוכות המה שמהפכין‬ ‫כי ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם‪,‬‬ ‫הסדר‪ ,‬ומזה מוכח שהם בנים לא אמון בם‪ ,‬שאין‬ ‫כי יראה כי אזלת יד ואפס‬ ‫מאמינים שהקב"ה הוא הנותן לנו שארית בקרב‬ ‫עמים רבים‪ ,‬על כן הם מחניפים לאומות העולם‬ ‫עצור ועזוב (דברים לב‪ ,‬לו)‬ ‫והולכים בחוקותיהם‪.‬‬ ‫כיון שבני דורם מבזים הצדיקים‪ ,‬ולא נשמע‬ ‫קולם‪ ,‬אינם נענשים על שלא מיחו ברשעים‬ ‫[ועיין מה שהבאנו בפניני התורה ‪ -‬פרשת אחרי מות‬ ‫בפסוק (ויקרא יח ג) כמעשה ארץ מצרים על דרך זה]‪.‬‬ ‫[בגמרא חגיגה יד א] כי אתא רב דימי אמר י"ח קללות‬ ‫קלל ישעיה הנביא את ישראל‪ ,‬ולא נתקררה דעתו עד‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬פרשת האזינו ‪ -‬וירא ה׳)‬ ‫דצר ‬ ‫שאמר להם‪ ...‬ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד‪.‬‬ ‫הדקדוקים במאמר זה רבו כמו רבו‪.‬‬ ‫וירא ה' וינאץ מכעס בניו ובנתיו‬ ‫וראיתי לקצת מפורשים דישעיה הנביא ע"ה היה‬ ‫ויאמר אסתירה פני מהם אראה‬ ‫מצטער ודואג פן יענשו גם הצדיקים וזקני הדור יען‬ ‫מה אחריתם כי דור תהפכת המה‬ ‫שלא הוכיחו את בני דורם ולא מיחו בהם ובעבור‬ ‫בנים לא אמון בם (דברים לב‪ ,‬כ)‬ ‫זה יתפסו בעון הדור וכמו שאמרו חז"ל בשבת (דף‬ ‫נד) כל מי שאפשר למחות באנשי עירו נתפס וכו'‬ ‫דור שהאבות מנאצים להקב"ה‪ ,‬כועס‬ ‫על בניהם שימותו כשהם קטנים‬ ‫וכל מי שאפשר למחות בכל העולם כולו נתפס על‬ ‫כל העולם כולו עיין שם‪ ,‬ולכך לא נתקררה דעתו עד‬ ‫אמרו חז"ל כתובות (ח ב) דור שהאבות מנאצים‬ ‫שאמר להם ירהבו הנער בזקן‪ ,‬אם כן לא יבוא עונש‬ ‫להקב"ה כועס על בניהם שימותו כשהם קטניםבצר ‪,‬‬ ‫על צדיקים וזקני הדור דכיון שבני דורם מבזים אותם‬ ‫וטעמא בעי‪ ,‬אם אבות חטאו בנים קטנים מה חטאו?‬ ‫אצר‪ .‬על פי בראשית (לא מג) ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנים בני וכו׳‪.‬‬ ‫בצר‪ .‬דור שאבות מנאצים להקב"ה ‪ -‬כועס על בניהם ועל בנותיהם ומתים כשהם קטנים‪.‬‬ ‫גצר‪ .‬תלמידו המובהק של הנודע ביהודה‪ ,‬בעל תשובה מאהבה‪.‬‬ ‫דצר‪ְ .‬וְ ִנִ ַגַּ שׂ ָָה ָָעם ִִאישׁ ְְבּ ִִאישׁ ְוְ ִִאישׁ ְְבּ ֵֵר ֵֵעהוּ ִיִ ְְר ֲֲהבוּ ַַהַנַּ ַַער ַַבָּזָּ ֵֵקן ְוְ ַַהִנִּ ְְק ֶֶלה ַַבִּנִּ ְכְ ָָבּד (ישעי׳ ג ה)‪.‬‬ ‫דערת‬ ‫וניזאה תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫וזה שכתוב אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא‪ ,‬כשם מה‬ ‫ולא נשמע קולם‪ ,‬אם כן לא אפשר להם למחות בהם‪,‬‬ ‫שאני ממית אני מחיה‪ ,‬בעל כרחך אני ולא אחר‪ ,‬כך מה‬ ‫ממילא רק נפש החוטאת היא תמות‪ ,‬ונקי וצדיק לא‬ ‫שמחצתי אני ארפא‪ ,‬ג"כ אני ולא אחר‪ ,‬וסיים ואין מידי‬ ‫יתפס בעון הדור‪.‬‬ ‫מציל‪ ,‬היינו כפי המוסכם על פי החקירה‪ ,‬כי נמנע נברא‬ ‫ובדמשק אליעזר לספר דברים הביא בשם חמיו‬ ‫או סיבה חלושה למלט מפגע שמפגיע הבורא ית"ש‪,‬‬ ‫הגאון בעל שו"ת הריב"אהצר  ז"ל לפרש בזה הפסוק‬ ‫זולת הוא ית"ש בכבודו ובעצמו מוחץ ורופא והקרא‬ ‫בפרשת האזינו "כי ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם‪ ,‬כי‬ ‫מרישא לסיפא מדרש כפשוטו עכ"ל הנחמד ונעים‪.‬‬ ‫יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב״‪ ,‬כלומר כי ידין ה'‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬פסחים סח א ‪ -‬רבא רמי)‬ ‫עמו ועל דרכם הרעה‪ ,‬אז ועל עבדיו הצדיקים יתנחם‪,‬‬ ‫יהיה מנוחם ולא יכעס אף ה' גם עליהם‪ ,‬יען כי יראה‬ ‫כי אזלת יד‪ ,‬אין להם שום כח וממשלה לעצור אותם‪,‬‬ ‫רצון השם הוא עצם המעשה ואין זמן‬ ‫אפס עצור ועזוב‪ ,‬כולו סג יחדיו נאלחו וכו'וצר ‪ ,‬עיין‬ ‫ועת ופירוד בין מחשבה למעשה‬ ‫שם דפח"ח‪.‬‬ ‫והוא באחד ומי ישיבנו ְוְ ַנַ ְפְ שׁוֹ ִִאְוּ ְָָתה ַוַ ָיָּ ַַעשׂ (איוב כג‪ ,‬יג)‬ ‫[עיין שם עוד מה שפירש רבינו בזה הפסוקים בישעיה‪].‬‬ ‫כלומר הקב"ה הוא יחיד בעולמו‪ ,‬מי יאמר לו מה תעשה‬ ‫(אגדות הש״ס ‪-‬מס׳ חגיגה ‪ -‬דף יד א)‬ ‫ומי ישיבנו מרצונו‪ ,‬הלא כאשר נפשו אותה לעשות‪,‬‬ ‫ויעש‪ ,‬כבר נעשה שרצון השם הוא עצם המעשה ואין‬ ‫אני אמית ואחיה מחצתי‬ ‫זמן ועת ופירוד בין מחשבה למעשה (ועיין באלשיך ז"ל‬ ‫ואני ארפא (דברים לב‪ ,‬לט)‬ ‫באריכות) ‪.‬‬ ‫פסוק זה ראיה לתחית המתים ‪ -‬ותשובה לכופרים בה‬ ‫כשם שמה שאני ממית אני מחיה‪ ,‬כך מה‬ ‫שמחצתי אני ארפא‪ ,‬אני ולא אחר‬ ‫וכולל עוד דהנה כתיב (דברים לב לט) אני אמית ואחיה‬ ‫רבא רמי כתיב אני אמית ואחיה וכתיב מחצתי ואני ארפא‬ ‫מחצתי ואני ארפא‪ ,‬ואמרו חז"ל (סנהדרין צא ב) מה מחיצה‬ ‫השתא אחויי מחיי אסויי לא כל שכן אלא אמר הקב"ה‬ ‫ורפואה באחד אף מיתה וחיים באחד‪ ,‬ופסוק זה ראיה‬ ‫כשם שמחצתי אני ארפא כך כשאני ממית אני מחיה‬ ‫לתחיית המתים‪ ,‬והמינים אשר כופרים בתחית המתים‬ ‫(פסחים סח א)‬ ‫אין דורשין כן‪ ,‬ואומרים דמיתה וחיים אינם באחד מטעם‬ ‫כתב בספר עין הבדולחזצר ‪ ,‬ולולא דרש חז"ל יש לומר‬ ‫שרחוק בעיניהם ענין התחיה‪.‬‬ ‫בכתוב אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי‬ ‫וכבר השיבו להם חז"ל (שם) תשובה‪ ,‬דלא הוי הוי דהוי‬ ‫מציל‪ ,‬היות אמרו ז"ל (תענית ב א) מפתח של תחית המתים‬ ‫לא כל שכן‪ ,‬פירוש אם נברא אדם מחדש שלא היה עדיין‬ ‫רק ביד הקב"ה ולא ביד שום נבראחצר ‪ ,‬וזה מוסכם לחכמי‬ ‫כלל בעולם‪ ,‬מכל שכן שיתהוה אדם שהי' כבר‪ ,‬ובזה יש‬ ‫המחקר‪ ,‬כי נמנע שום סיבה חלושה שנברא‪ ,‬להמציא‬ ‫לפרש בדרך רמז המקרא שלפנינו‪ ,‬והוא באחד‪ ,‬הכוונה‬ ‫תחיה‪ ,‬ובעניני רפואות החלאים יוכל אנוש לטעות כי‬ ‫דמיתה וחיים באחד כמו מחיצה ורפואה‪ ,‬ועל זה אמר‬ ‫הסמים או הרופא מרפא‪ ,‬וזה סכלות גמור‪ ,‬כי נמנע גמור‬ ‫ומי ישיבנו‪ ,‬פירוש מי ישוב תשובה לאותן שאין אומרים‬ ‫שיוכל נברא למלט מפגע שמפגיע הבורא ית"ש‪ ,‬והנבון‬ ‫כך‪ ,‬פירוש מה תשובה יש להשיב להם מאחר שרחוק‬ ‫יודה בעצמו‪ ,‬כי אין הרופא והסיבה חלושה מרפא‪ ,‬רק‬ ‫בעיניהם ענין התחיה?‬ ‫הבורא הרופא והרפואה‪.‬‬ ‫הצר‪ .‬הצר‪ .‬הג״ר יואל בן אליעזר אונגאר זצ״ל אב״ד פאקש בעל שו״ת ריב״א‪ ,‬נלב״ע תרמ״ו‪.‬‬ ‫וצר‪ .‬ע״פ תהלים (נג ד) כלו סג יחדיו נאלחו [אין עושה טוב אין גם אחד]‪.‬‬ ‫זצר‪ .‬להג״ר ישראל יונה הלוי לנדא זצ״ל‪ ,‬אב"ד קעמפנא‪ ,‬בעמ״ח מעון הברכות‪ ,‬שירת ישראל ועוד‪ .‬נלב״ע תקפ״ד‪.‬‬ ‫חצר‪ .‬שלש מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח ואלו הן‪ :‬מפתח של גשמים ומפתח של חיה ומפתח של תחיית המתים‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫הערת‬ ‫לנחלם בארחות חיים בנתיב הצדק והיושר‪.‬‬ ‫על זה אמר ְוְ ַנַ ְפְ שׁוֹ ִִאְוּ ְָָת ה ַוַ ָיָּ ַַעשׂ‪ ,‬זהו תשובתם‪ ,‬שאנו רואין‬ ‫וזה שכתוב שימו לבבכם וגו' אשר תצוו את בניכם לשמור‬ ‫שִאְוּ ְָָת ה נפשו ויעש אדם חדש‪ ,‬ודלא הוי הוי וכו' זהו‬ ‫ִ‬ ‫לעשות וגו' ולא תאמרו כי מה שתצוו את בניכם הוא ריק‬ ‫טצר ‬ ‫תשובה לדבריהם‪( .‬מספר הק׳ ערבי נחל פרשת האזינו)‬ ‫מכם‪ ,‬על כן אמר כי לא דבר רק הוא מכם מעצמיכם‪,‬‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬איוב‪ -‬כג ג)‬ ‫א‪ .‬כי הוא חייכם ‪ -‬כי על ידי בנים צדיקים תזכו לחיות‬ ‫בחיי העולם הבא כמאמר חז"ל ברא מזכה אבא‪ ,‬ב‪ .‬כי‬ ‫בדבר הזה תאריכו ימים על האדמה‪ ,‬אף אם כבר קניתם‬ ‫כי לא דבר רק הוא מכם כי‬ ‫שלימות‪ ,‬מכל מקום תחיו בעבור הבנים וא"ש‪.‬‬ ‫הוא חייכם (דברים לב‪ ,‬מז)‬ ‫ישראל אשר הוא בער מתורה הוא כגוף‬ ‫אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו‬ ‫בלא נשמה ואין לו חיות כלל‬ ‫יין נסיכם (דברים לב‪ ,‬לח)‬ ‫הכוונה כי אם נעדר מאיש [איזה חכמה] למשל כתב‬ ‫למה לא נתיר סתם יינם היום‪ ,‬הרי העכו״ם מרחיקים אותנו‬ ‫ולשונות ושארי חכמות‪ ,‬עליו נאמר שהוא ריק מחכמות‪,‬‬ ‫עיין בספר כרם שלמה (יורה דעה סימן קל״ב) שהשיב‬ ‫אולם איש מישראל אשר הוא בער מתורה הק׳ לא יוכל‬ ‫לאחד שרצה ללמד זכות על המתפרצים לשתות סתם‬ ‫לומר עליו שהוא ריק מחכמת התורה‪ ,‬כי אם אין לו תורה‬ ‫יינם‪ ,‬כי הטעם הוא משום חיתון ‪ -‬והלא ידוע שהם אינם‬ ‫הוא כגוף בלא נשמה ואין לו חיות כלל‪.‬‬ ‫מתחתנים בנו‪ ,‬והשיב לו שמצינו כזה בלבוש (בסימן כ״ג‬ ‫וזה שכתוב שימו לבבכם לשמור לעשות את כל דברי‬ ‫סעיף כ״ו) על דין דבש של עכו״ם‪ ,‬וזה לשונו‪ :‬וגם חתנות‬ ‫התורה הזאת כי לא דבר ריק הוא מכם‪ ,‬אין זה הדבר אשר‬ ‫אין שייך כלל בזמננו שהם מרחיקים אותנו מאוד כמו‬ ‫נוכל לאמר שריק הוא מזה‪ ,‬כי זה עיקר החיות כי הוא‬ ‫שאנחנו מהם כו׳ עכ״ל‪.‬‬ ‫חייכם והבן‪( .‬דמשק אליעזר בשם האלשיך ז"ל)‪.‬‬ ‫וכתב עליו הט״ז שם (בסעיף קטן יח) גם מה שכתב‬ ‫אם הניח בן כמותו נקרא חי אף אחרי מותו‬ ‫שעכשיו מרחיקין העכו״ם אותנו ‪ -‬ישתוק דבר זה‬ ‫ובאמרי שפרש  פירש דהנה אמרו חז"ל (בבא בתרא קטז א)‬ ‫מלאמרו‪ ,‬כי רבים פרוצים למדין קולא מזה אפילו ביין‪.‬‬ ‫כל המניח בן כמותו כאלו לא מת‪ ,‬וזה שאמר הכתוב דמה‬ ‫ושמעתי מגדול הדור מהר״ל מפראג ז״ל שהיה מלעיג על‬ ‫שיצוו את בניהם לשמור התורה‪ ,‬זה עצמו הוי חייהם‬ ‫דבריו בזה ואמר שכיון שהעכו״ם מרחיקין אותנו יגרום‬ ‫שֵיֵ ָָחשבו כחיים אף שימותו כיון שיניח בנים כמותם‪,‬‬ ‫השכרות שיכפור לגמרי ח״ו שישא בתו ‪ -‬על כן אין בזה‬ ‫אבל אם לא יהיו בניהם כמותם יחשבו מתים ממש‪ ,‬וזה‬ ‫שום סברא לחלק לקולא‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬ ‫שכתוב שימו לבבכם וגו' אשר תצוום את בניכם לשמור‬ ‫וידע כי מלבד שסתם יינם אסור משום דבר שנאסר‬ ‫לעשות את כל דברי התורה הזאת‪ ,‬ולא תאמר כי דבר רק‬ ‫במנין‪ ,‬וטעמים אחרים הנודעים‪ ,‬נמצא בפרקי דרבי‬ ‫הוא על כן אמר כי לא דבר רק הוא מכם‪ ,‬זה שאני מצוה‬ ‫אליעזר (פרק מ״ז) שהוא חרם על מי שעבר וזה לשונו‪:‬‬ ‫לכם לצוות לבניכם הוא נוגע לכם‪ ,‬כי הוא חייכם‪ ,‬כלומר‬ ‫ר׳ אליעזר המודעי אמר עמד פנחס והחרים על ישראל‬ ‫על ידי שיהיו בניכם צדיקים תקראו גם אתם חיים‪.‬‬ ‫בסוד שם המפורש כו׳ שלא ישתה אדם מן יין עכו״ם עיין‬ ‫אף אם השלים עצמו כדאי לחיות להנחיל לבניו דרך הישר‬ ‫שם‪ .‬ויעויין ביערות דבש מה שכתב בזה כו׳ עכ״ל (ועיין‬ ‫בחכמת אדם ריש הלכות יין נסך) ‪ -‬ולמזהיר ולנזהר שלומים‬ ‫ולי נראה על פי מה שכתב בהקדמה לתשובות חתם סופר‬ ‫תן כמי נהר‪.‬‬ ‫(חלק יורה דעה) דהגם שכבר השלים נפשו בעולם הזה‪,‬‬ ‫(אות ח ‪ -‬חתנות‬ ‫מכל מקום צדיק באמונתו יחי' בשביל בניו ותלמידיו‬ ‫טצר‪ .‬ועיין עוד מה שכתב רבינו בזה בפניני ילקה״ג ‪ -‬פניני המועדים ‪ -‬ימים נוראים ‪ -‬תפלות ראש השנה‬ ‫ש‪ .‬להג״ר שלמה קלוגער זצ״ל‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים‬ ‫העק‬ ‫שבת שובה‬ ‫ועל פי דבריו הקדושים נראה לי לפרש הפסוקים‬ ‫שובה ישראל עד ה׳ אלקיך (הושע יד‪ ,‬ב)‬ ‫שובה ישראל עד ה׳ אלקיך וגו׳ ואיתא בילקוט (הושע‬ ‫למה במצות עשה נמחל מיד בעת התשובה‬ ‫יד) תני בשם רבי מאיר שובה ישראל בעוד שהוא‬ ‫ובל״ת תולה עד יום הכיפורים‬ ‫ה' במדת הרחמים‪ ,‬ואם לאו אלהיך‪ ,‬היינו שישובו‬ ‫‪...‬ובדרך אגב אעתיק מה שכתב עוד בדרושי הצל״ח‬ ‫בעשרת ימי תשובה עד שהוא במדת הרחמים‪,‬‬ ‫דרוש הנ״ל (דרוש ז) להסביר דברי חז״ל יומא (דף פו‬ ‫דבעשרת ימי תשובה שערי רחמים פתוחים‬ ‫א) עבר על עשה [ושב‪ ,‬אינו זז משם עד שמוחלין לו‬ ‫והקדוש ברוך מתנהג במדת הרחמים ‪ -‬ומה תרויחו‬ ‫שנאמר (ירמיהו ג יד) שובו בנים שובבים‪ ,‬עבר על לא‬ ‫בזה? ‪ -‬קחו עמכם דברים ושובו אל ה׳‪ ,‬היינו שיהיה‬ ‫תעשה ועשה תשובה תשובה תולה ויום הכפורים‬ ‫די בוידוי וחרטה לבד‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬רק שתמתינו ולא‬ ‫מכפר שנאמר (ויקרא טז ל) כי ביום הזה יכפר עליכם]‪.‬‬ ‫תשובו בעשרת ימי תשובה רק בשאר ימות השנה‪,‬‬ ‫אז אלקיך‪ ,‬כלומר אז יתנהג עמך ה׳ במדת הדין‪ ,‬ולא‬ ‫וצריך לדעת מה החילוק בין עשה ללא תעשה‪ ,‬ולמה‬ ‫יהיה די בוידוי וחרטה לבד‪ ,‬כי אם תצטרכו לסיגופים‬ ‫במצות עשה יכופר מיד בעת התשובה ואינו זז משם‬ ‫לפי משקל עונותיכם‪ ,‬וא״ש‪.‬‬ ‫עד שמוחלין לו‪ ,‬ומדוע לא תעשה יהיה תולה עד יום‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬ראש השנה יז א ‪ -‬ובדרך אגב)‬ ‫הכיפורים ‪ -‬והלא עשה דוחה לא תעשה?‬ ‫וכעת נראה לי טעם הדבר על פי שחקרתי אם מדה‬ ‫זו שהקדוש ברוך הוא מקבל שבים היא מצד מדת‬ ‫קחו עמכם דברים ושובו עד ה׳ (הושע יד‪ ,‬ג)‬ ‫הרחמים‪ ,‬או היא גם מצד מדת המשפט במדת הדין‪.‬‬ ‫בעת שתלכו לעולם הבא קחו עמכם‬ ‫ואמרתי לחלק בין הפרקים‪ ,‬שתשובת המשקל‬ ‫הדברים של עולם הזה‬ ‫שהאריכו בספרי המוסר בסיגופים די משקל הנאת‬ ‫פירשו ז״ל על פי מאמר חז״ל בפרקי אבות (ו ט)‬ ‫העבירה‪ ,‬אם עשה כן תשובה זו היא גם מדת הדין‪,‬‬ ‫שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא‬ ‫אבל תשובת הוידוי והחרטה בלי סיגופים לזה צריך‬ ‫כסף ולא זהב ולא מרגליות אלא תורה ומעשים‬ ‫מדת הרחמים‪.‬‬ ‫טובים בלבד‪.‬‬ ‫והנה כל ענין משקל הסיגופים שהאריכו חכמי‬ ‫וזה שכתוב קחו עמכם דברים‪ ,‬בעת שתלכו לעולם‬ ‫המוסר היא לפי ענין הנאה שנהנה מעבירה‪ ,‬ככה‬ ‫הבא קחו עמכם הדברים של עולם הזה‪ ,‬ומה הם‬ ‫יסבול סיגופים ‪ -‬וזה שייך בעבירה שעבר במעשה‬ ‫אותם הדברים‪ ,‬לזה אמר ושובו עד ה׳ דהיינו תשובה‬ ‫ונהנה מן המעשה‪ ,‬כמו אוכל חזיר וכדומה‪ .‬אבל‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬הושע ‪-‬יד‪ ,‬ג)‬ ‫ומעשים טובים‪.‬‬ ‫ישב ולא עשה מצות עשה‪ ,‬שעבר בשב ואל תעשה‪,‬‬ ‫אין כאן שום הנאה מעבירה ואין כאן שום שייכות‬ ‫לתשובת המשקל‪ ,‬ודי לו הוידוי והחרטה מצד הדין‪,‬‬ ‫אשור לא יושיענו על סוס לא‬ ‫ואם כן כיון שתשובה מועיל גם מצד הדין‪ ,‬לכך לא זז‬ ‫נרכב ולא נאמר עוד אלהינו‬ ‫משם עד שמוחלין‪.‬‬ ‫למעשה ידינו (הושע יד ד)‬ ‫אבל עבר לא תעשה‪ ,‬אף שהתחרט והתודה‪,‬‬ ‫בעת שהעני מבקש מהעשיר‪ ,‬לא יאמר לו שיבטח בה'‬ ‫מכל מקום מצד מדת הדין צריך סיגופים‬ ‫נלע"ד כי מלת "ולא נאמר עוד" קאי גם על מאמר‬ ‫לתשובת המשקל‪.‬‬ ‫(להלן)"אשר בך ירוחם יתום" ושיעור הכתוב‪ ,‬ולא‬ ‫לכך תשובה תולה עד יום הכפורים‪ ,‬שאז הוא מקור‬ ‫נאמר עוד אלקינו למעשה ידינו‪ ,‬גם לא נאמר עוד‪,‬‬ ‫הרחמים לקבל בתשובה‪ ,‬עד כאן דפח״ח‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים‬ ‫ועק‬ ‫מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי‬ ‫אשר בך ירוחם יתום‪ ,‬והוא על פי מה שכתב בספר‬ ‫ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם‬ ‫לחמי תודהטסק על מאמר חז"ל (מובא בילקוט ירמיה רמז‬ ‫ופושעים יכשלו בם (הושע יד י)‬ ‫רפ"ב) ויאמר ה' על עזבם את תורתי ‪ -‬הלואי אותי‬ ‫עזבו ותורתי שמרו‪ ,‬והוא פלא‪ ,‬ופירש הנ"ל כי הנה‬ ‫כיון שישראל בנים למקום פשוט בעיניהם שיוותר‬ ‫לפעמים יבוא איש עני ואביון או יתום ואלמנה לבקש‬ ‫להם על הכל‪ ,‬וע״כ אינם דואגים לשוב‬ ‫עזרה מאיש עשיר‪ ,‬ותחת אשר יושיט ידו באמתחתו‬ ‫נלע"ד דקאי על מה שכתוב לעיל שובה ישראל עד ה'‬ ‫לתת לו אגורת כסף‪ ,‬הוא משיב לו ״בטח בה' כי אל‬ ‫אלקיך וגו' ועל זה אמר מי חכם ויבן אלה נבון וידעם‬ ‫רחום ה' ולא ירפך ולא יעזבך״ וכו' ומדבר על לבו‬ ‫האיך מהני תשובה‪ ,‬הלא הקב"ה מלך‪ ,‬ומלך שמחל‬ ‫כהנה וכהנה דברי תנחומים‪ ,‬ובאמת לא זו הדרך ולא‬ ‫על כבודו אין כבודו מחול (קידושין לב ב)‪ ,‬לזה אמר‬ ‫כן ציותה לנו תורתנו הקדושה‪ ,‬אבל אומרה תורה‬ ‫כי ישרים דרכי ה' שצוה לנו לשוב בתשובה‪ ,‬כי אנו‬ ‫(דברים טו יא) כי יהיה בך אביון וגו' פתח תפתח את ידך‬ ‫יש לנו דין בנים למקום והאב שמחל על כבודו כבודו‬ ‫וגו' די מחסורו אשר יחסר לו‪ ,‬וזה שאמרו חז"ל הלואי‬ ‫מחול‪ ,‬לכן צדיקים ילכו בם‪ ,‬אבל ופושעים אדרבה‬ ‫"אותי" עזבו כלומר הלואי עזבו אותי לומר לעני שאני‬ ‫יכשלו בם‪ ,‬כי אומרים מאחר שאנו בנים למקום‪,‬‬ ‫אושיע לו‪ ,‬רק "תורתי" שמרו‪ ,‬לתת לעני די מחסורו‬ ‫אם כן יוותר לנו הכל כרחם אב על בנו‪ ,‬וכמו שפירש‬ ‫כמו שכתוב בתורה ודפח"ח‪.‬‬ ‫בספר כלי יקר פרשת האזינו בפסוק (דברים לב ה) בניו‬ ‫[וכבר כתבו בספרים דידוע דבכל המדות הרעות‬ ‫מומם שעיקר מומם הוא מה שקראם הקב"ה בניו‪,‬‬ ‫יכולים לעבוד את ה' כמו שאמר התנא (אבות ה כ)‬ ‫על כן פשוט בעיניהם שירחם ה' עליהם כרחם אב על‬ ‫הוי עז כנמר וכו' ונאמר (תהלים קלט כא) הלא משנאיך‬ ‫בנים ומתוך זה גבה לבם עד להשחית‪ ,‬ע"ש ודו"ק‪.‬‬ ‫ה' אשנא‪ ,‬וכן הוא אומר (דברים יג ט) לא תחמול ולא‬ ‫הפושעים סוברים דבצדקה וגמ״ח‬ ‫תכסה וגו' וכן כיוצא בו בכל המדות רעות (חולין קט‬ ‫שלהם המה מכפרים על הכל‬ ‫ב) כל מאי דאסר לן רחמנא שרי לן כוותיה‪ ,‬ואיך‬ ‫ובשם הגאון ר' הילל ל"ש [ליכטנשטיין] ז"ל‬ ‫יכולים לעבוד את ה' במדה רעה של חסרון בטחון?‬ ‫מקאלאמעאעק שמעתי כי ישרים דרכי ה' מה שצוה‬ ‫אמנם לפי הנ"ל גם למדה הרעה הזאת יש זמן‪ ,‬דהיינו‬ ‫לנו להיות רחום וגמול חסדים שהם דרכי ה' כמו‬ ‫בעת שעני דופק דלתיו ומבקש ממנו עזרה בצרה‪,‬‬ ‫שפירש רש"י בסוף פרשת עקב בפסוק (דברים יא‬ ‫אז צריך להשתמש במדת חסרון בטחון שלא לומר‬ ‫כב) ללכת בכל דרכיו ‪ -‬הוא רחום ואתה תהא רחום‬ ‫להעני בטח בה' והוא יושיעך רק צריך להושיט לו את‬ ‫הוא גומל חסדים ואתה גומל חסדים‪ ,‬וצדיקים ילכו‬ ‫שרביט הזהב ולתומכו ולסעדו במנה אחת אפים]‪.‬‬ ‫בם‪ ,‬אבל ופושעים אדרבה יכשלו בם‪ ,‬כי הם סוברים‬ ‫דבצדקה וגמילות חסדים שלהם המה מכפרים על‬ ‫וזה שכתוב ולא נאמר עוד "אלקינו" יעשה "למעשה‬ ‫הכל ולא יחשוב ה' להם כל עון אשר חטאו ודו"ק‬ ‫ידינו" שהוא יעשה ויפעל ישועה ועזרה במקום‬ ‫ודפח"ח‪.‬‬ ‫שצריך מעשה ידינו שאנחנו נעשה ונפעל גם לא‬ ‫הטעם שהקב"ה גילה עונש העבירות‬ ‫ׄנׄאמר עוד "אשר בך ירוחם יתום" כי אם אנחנו נרחם‬ ‫אבל לא שכר המצוות‬ ‫עליו כמו שציותה לנו תורה הק׳ (דברים כו יב) ונתת לגר‬ ‫ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו‬ ‫ועל מה שחתם הושע הנביא ספרו ופושעים יכשלו‬ ‫בם והיה יכול לסיימו וצדיקים ילכו בם אחר ופושעים‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬הושע ‪ -‬יד‪ ,‬ד)‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫טסק‪ .‬להג״ר צבי הירש הלוי הורוויץ זצ״ל אב״ד פרנקפורט‪ ,‬בנו ומ״מ של הגאון בעל ההפלאה‪ ,‬מח״ס מחני לוי ולחמי תודה‪ .‬נלב״ע תקס״ה‪.‬‬ ‫עק‪   .‬מגדולי תלמידי החתם סופר זצ״ל‪ .‬מגדולי הלוחמים נגד הרפורם וההשכלה‪ .‬נלב״ע תרנ״א‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים‬ ‫זעק‬ ‫אם גם יכשלו‪ ,‬אבל בם בפחד העונש עליהם‪ ,‬עכ״ד‬ ‫יכשלו‪ ,‬כתב בספר עשרה מאמרותאעק (מובא בליקוטי‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬הושע)‬ ‫מהרמ"ע מפאנו ודפח"ח ש"י‪.‬‬ ‫חבר [בן חיים] פרשת בלק) כי זה סיום בטובה בנבאר‬ ‫דברי המדרש לעתיד לבא יאמר מדת הדין לפני‬ ‫הקב"ה הללו עוברי עבירה והללו עוברי עבירה מפני‬ ‫כיון שהקב״ה יש לו דין מלך‪ ,‬ומלך אין יכול‬ ‫מה אלו נכנסין לג"ע ואלו יורדין לגיהנם מיד אומר‬ ‫למחול על כבודו‪ -‬אם כן האיך מהני תשובה?‬ ‫השי"ת תרד כל אומה עם אלהיה לגיהנם ואף הקב"ה‬ ‫נלע״ד דקאי על מה שכתוב לעיל שובה ישראל עד ה׳‬ ‫יורד עם ישראל שנאמר גם כי אלך בגיא צלמות לא‬ ‫אלהיך וגו׳ ועל זה אמר מי חכם יבין אלה נבון וידעם‬ ‫אירע רע כי אתה עמדי‪ ,‬וביאר הגאון כי השי"ת גילה‬ ‫האיך מהני תשובה‪ ,‬הלא הקדוש ב״ה מלך‪ ,‬ומלך‬ ‫מהאי טעמא עונשי העבירות אף שלא גילה שכר‬ ‫שמחל על כבודו אין כבודו מחול (קידושין לב ב) לזה‬ ‫המצות למען [אשר] בעת יחטא הישראלי יהיה בלבו‬ ‫אמר כי ישרים דרכי ה׳ שצוה לנו לשוב בתשובה‪ ,‬כי‬ ‫דאגה ופחד העונש ולא ישבע מן העבירה כשאר‬ ‫אנו יש לנו דין בנים למקום ‪ -‬והאב שמחל על כבודו‬ ‫אומות העולם אשר אין פחד לנגד עיניו‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫כבודו מחול‪ ,‬לכן צדיקים ילכו בם‪ ,‬אבל ופושעים‪,‬‬ ‫ינוכה להם מן העונש‪ ,‬וזה ענין שבין חוטאי אומות‬ ‫אדרבה ‪ -‬יכשלו בם‪ ,‬כי אומרים מאחר שאנו בנים‬ ‫העולם אחרי כי אין פחד בקרב לבם טועמים טעם‬ ‫למקום אם כן יוותר לנו הכל כרחם אב על בנו‪ ,‬וכמו‬ ‫חטא ולא כן רשעי ישראל‪.‬‬ ‫שפירש בספר כלי יקר (פרשת האזינו) בפסוק בניו‬ ‫וזה שאמר השי"ת תרד כל אומה עם אלהיה לגהינם‬ ‫מומם‪ ,‬שעיקר מומם הוא מה שקראם הקדוש ב״ה‬ ‫לומר אני מעיד על בני גם בעת חטאם היה פחדתי‬ ‫בניו‪ ,‬על כן פשוט בעיניהם שירחם ה׳ עליהם כרחם‬ ‫עליהם ולא טעמו טעם חטא‪ ,‬וזה ענין מאמר הושע‬ ‫אב על בנים‪ ,‬ומתוך זה גבה לבם עד להשחית‪ ,‬עיין‬ ‫מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי ה' אשר‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬הושע יד‪ ,‬י)‬ ‫שם‪ ,‬ודו״ק‪.‬‬ ‫גילה בתורה הק׳ עונשי העבירות‪ ,‬כי על ידי זה‬ ‫צדיקים ילכו בם‪ ,‬יקנו על ידי זה שלימות‪ ,‬ופושעים‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫אעק‪ .‬לרמ״ע מפאנו זצ״ל‪.‬‬ ‫טצת‬ ‫ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫מאמר שובה ישראל עד ה' אלקיך‬ ‫וצדקה מאלקי ישעו זה דור דורשיו מבקשי פניך‬ ‫דרשה לשבת שובה ‪[ -‬שנת] רחמת״י לפ"ק‬ ‫יעקב סלה‪.‬‬ ‫שובה ישראל עד ה' אלקיך כי‬ ‫גכ‬ ‫ונראה לענ"ד על פי מה שכתב בספר מקדש מעט‬ ‫כשלת בעונך (הושע יד ב)‬ ‫(תהלים לא) בפסוק ה' אל אבושה כי קראתיך יבושו‬ ‫רשעים ידמו לשאול‪ ,‬וכתב בשם יערות דבש וז"ל‪:‬‬ ‫הושע הנביא ע"ה אמר שובה ישראל עד ה' אלקיך כי‬ ‫רבים אומרים מי יראנו טוב‪ ,‬הלא ה' שומע תפלת‬ ‫כשלת בעונך‪ ,‬קחו עמכם דברים ושובו אל ה' אמרו‬ ‫רבים ולמה לא שמע תפלתנו‪ ,‬אך באמת אך טוב‬ ‫אליו כל תשא עון וקח טוב – ובילקוט מביא בשם‬ ‫לישראל לילך בדרכי אבותינו הקודמים יעקב‪,‬‬ ‫הפסיקתא רבתי‪ ,‬אדם הולך לכבד את המלך הולך‬ ‫שהתפלל ובקש (בראשית כח כ) ונתן לי לחם לאכול‬ ‫מלא וחוזר ריקם (שנותן מתנות הרבה למלך) הקב"ה אינו‬ ‫ובגד ללבוש ‪ -‬ולא בגדי מלכות כי אם ישתה חלב‬ ‫כן אלא הולכים אליו ריקנים וחוזרים מלאים שנאמר‬ ‫צאן‪ ,‬ומגז כבשים יתחמם‪ ,‬והי' לו דירתו אוהל ִִׁשֵּכֵ ן‬ ‫כל תשא עון וקח טוב – איתא בילקוט תהלים (פרק צא)‬ ‫באדם‪ ,‬מכוסה בעורות עזים לבל יכהו הגשם והשלג‬ ‫(ומובא בילקוט אליעזר ערך תפלה אות עז) מפני מה ישראל‬ ‫וביתדות יחזקהו‪ ,‬וכן היה אדון הנביאים [משה רבינו]‬ ‫מתפללים ואינם נענים‪ ,‬ר׳ שמעון בן לקיש בשם ר'‬ ‫נוהג צאן אחר המדבר וכו' (שמות ג א)‪.‬‬ ‫פינחס מפני שאינם יודעים סוד שם המפורש‪ ,‬אבל‬ ‫איה ספר כריתות ברית ה׳ עמכם לתת לכם כל זה‬ ‫לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא מודיעם שנאמר‬ ‫(ישעי׳ נב ו) לכן ידע עמי שמי‪ ,‬והם מתפללים ונענין‪,‬‬ ‫אפס כי עז העם לשאול שאלה שלא כהוגן‪ ,‬לאכול יום‬ ‫עד כאן‪.‬‬ ‫ביומו מעדנים בשר ויין ותענוגות בני אדם וללבוש‬ ‫מפני מה ישראל מתפללים ואינם נענים‬ ‫מחצלות בגדי שש וארגמן הם ונשיהם‬ ‫משבצות זהב לבושם‪ ,‬לוקחים כלים‬ ‫ויש לדקדק מאחר דידוע דצריך ב'‬ ‫מכלים שונים ממיני זהב וכסף מיני‬ ‫תנאים לשתקובל תפלת ישראל‪ ,‬א‪ .‬אפס כי עז העם‬ ‫מגדנות ותרמוקי נשים ותכשיטיהם‬ ‫שתהא התפלה בכוונה רצויה ובלב לשאול שאלה שלא‬ ‫ומטמונים לרוב כאשר בירך ה' עמו‬ ‫שלם‪ ,‬ב‪ .‬שיהיו המתפללים צדיקים כהוגן‪ ,‬לאכול יום‬ ‫ישראל שהרבה נגידים ספוני ארץ‬ ‫וראיים שיקובל תפלתם‪ ,‬והשואל ביומו מעדנים בשר‬ ‫ששאל מפני מה ישראל מתפללים ואין ויין ותענוגות בני אדם‬ ‫הגיעו לכזאת וכזאת‪ ,‬אבל גם בזה לא‬ ‫מחצלות‬ ‫וללבוש‬ ‫מצאו מנוח ואין חצי תאותם בידם‪,‬‬ ‫נענים‪ ,‬על כרחך באותן שמתפללים בגדי שש וארגמן הם‬ ‫ומכל שכן שאר העם שלא הגיעו לידי‬ ‫בכוונה וגם הם צדיקים שאל‪ ,‬דאי לא כן ונשיהם משבצות זהב‬ ‫מדה זו צעקו כי לא ישמע ה' צעקתם‬ ‫לבושם‪...‬‬ ‫אין התחלה לשאלתו כלל‪ ,‬ואם כן מה‬ ‫ובזה מבוקשם וידל ישראל עד מאוד‬ ‫השיב על זה מפני שאינם יודעים סוד‬ ‫וכהנה דברי שטות‪ ,‬ובאמת זה רעה‬ ‫שם המפורש‪ ,‬הלא כיון שהם צדיקים‪,‬‬ ‫חולה ‪ -‬איה ספר כריתות ברית ה' עמכם לתת לכם‬ ‫ראויים הם שיודיע להם הקדוש ברוך הוא הסוד כמו‬ ‫כל זה‪ ,‬וכי על זה נכרת ברית הסתפקות והשבתת‬ ‫שיודיעם לעתיד לבא‪.‬‬ ‫התאוה המותרית? וזה מאמר דוד (תהלים לא יח) ה'‬ ‫ונראה לענ"ד להבין דברי חכמים וחידותם‪ ,‬בהקדם‬ ‫אל אבושה כי קראתיך‪ ,‬כלומר אם אקרא לא אבוש‪,‬‬ ‫לפרש פסוקי תהלים (פרק כד) ישא ברכה מאת ה'‬ ‫כי אין אני שואל רק דברים הכרחים‪ ,‬והמותר לא‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫גכ‪ .‬תהלים מקדש מעט עם פירושי "בית המדרש"‪" ,‬בית הכנסת" ו"בית אהרן"‪ ,‬מאת רבי אהרן וואלדען זצ״ל (מחבר שם הגדולים החדש)‪.‬‬ ‫ווארשא‪ ,‬תר"ן‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים‬ ‫קת‬ ‫אם יסתפק במועט‪ ,‬במספר וחשבון קטן‪ ,‬ולא יבקש‬ ‫אבקש ‪ -‬ובזה שומע ה'‪ .‬אבל יבושו רשעים שדומים‬ ‫אלף אלפי דינרים זהב ומרגליות‪ ,‬כי הקדוש ברוך הוא‬ ‫לשאול שאומרים הב הב כדאמר (משלי ל טז) ְׁׁשאֹול‬ ‫בחר לו שם שמספרו מועט וקטן יותר מכל השמות‪,‬‬ ‫ְׂבְָעהדכ וגו'‪ .‬וזה שכתוב יבושו‬ ‫ְוְֹעֶֹצֶ ר ָָר ַַחם ֶֶא ֶֶרץ ֹלא ָׂש ָ‬ ‫ואנחנו מצווים לילך בדרכיו ולהדמות לו ית' להתנהג‬ ‫רשעים ידמו לשאול‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫בענוה ושפלות ולהסתפק במועט‪ ,‬וזהו סוד שם השם‬ ‫[ועל דרך זה כתב עוד (בתהלים לז) בפסוק נער הייתי‬ ‫המפורש‪ ,‬ואל זה כיוונו חז"ל במאמרם הנ"ל שעמד‬ ‫גם זקנתי וגו' בשם הרב בעל מגלה עמוקות ז"ל פירש‬ ‫השואל ושאל מפני מה ישראל מתפללים ואינם‬ ‫(קהלת ז כט) כי האלקים ברא את האדם ישר שיהיה‬ ‫נענים‪ ,‬והשיב ר׳ שמעון בן לקיש בשם ר' פינחס מפני‬ ‫לכל גויה די מחסודה‪ ,‬ומה שרוב העולם צועקים‬ ‫שאינם יודעים סוד שם המפורש‪ ,‬כלומר שאין מביאים‬ ‫ורעבים וצמאים הוא שהמה בקשו חשבונות רבים‬ ‫ראיה מן שמו של הקדוש ברוך הוא‪ ,‬רק מבקשים‬ ‫שהם רוצים שיהיה לכל אחד עושר רב וחשבון גדול‬ ‫חשבונות רבים והולכים בגדולות ובנפלאות‪ ,‬על כן‬ ‫בפנקסו‪ ,‬ואינו מסתפק במה שנתן לו הקדוש ברוך‬ ‫אינם נענים‪ ,‬אבל לעתיד לבוא הקב"ה מודיעם והם‬ ‫הוא‪ .‬וזה שכתוב נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק‬ ‫מתפללים ונענים‪ ,‬כי כשמבקשים רק דברים הכרחים‬ ‫נעזב גם זרעו‪ ,‬והטעם שהם אינן מבקשים רק לחם‬ ‫ומסתפקים במועט‪ ,‬אז בודאי נענים‪ ,‬כי הקדוש ברוך‬ ‫כמו שאמר יעקב ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש‬ ‫הוא שוכן את דכא ושפל רוח‪ ,‬וא"ש‪.‬‬ ‫ולא יותר‪ ,‬ודו"ק ודפח"ח]‪.‬‬ ‫חייך כל טובות וברכות ונחמות שאני‬ ‫נותן איני נותן אלא בלשון הזה‬ ‫ובזה נראה לענ"ד לפרש הפסוקים הנ"ל‪ ,‬ישא ברכה‬ ‫ועוד נראה לי לפרש הפסוקים ישא ברכה מאת ה' וגו'‬ ‫מאת ה' וצדקה מאלקי ישעו‪ ,‬ואמנם מי הוא זה ואיזה‬ ‫באופן אחר‪ ,‬דהנה איתא במדרש פרשת ויצא בפסוק‬ ‫הוא אשר נושא ברכה מאת ה'‪ ,‬על זה מפרש ואומר‪,‬‬ ‫(בראשית כח כא) והיה ה' לי לאלקים ‪ -‬אמר ליה הקב"ה‬ ‫זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב‪ ,‬שהדור הדורש‬ ‫אתה אמרת והיה ה' לי לאלקים‪ ,‬חייך כל טובות‬ ‫ומבקש פני ה' רק על דברים הכרחים‪ ,‬כמו יעקב‬ ‫וברכות ונחמות שאני נותן איני נותן אלא בלשון הזה‪,‬‬ ‫שבקש ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש ולא יותר‪,‬‬ ‫(זכריה יד ח) והי' ביום ההוא יצאו מים‬ ‫דור זה הוא הוא נושא ברכה מאת ה'‬ ‫חיים מירושלים‪( ,‬ישעיהו ז ח) והיה‬ ‫ותפלתו נשמעת סלה‪ ,‬וא"ש‪.‬‬ ‫רבים מתפללים אל ה'‬ ‫ביום ההוא ְַיְַחֶּיּ ה איש עגלות בקר‬ ‫וצועקים אל הלחם ואל‬ ‫והנה ידוע מה שכתוב בספרים‬ ‫ושתי צאן‪( ,‬יואל ד יח) והיה ביום ההוא‬ ‫היין ואל השמן ואל הנזיד‪...‬‬ ‫הקדושים כי כדי להורות לאדם מדת‬ ‫יטפו ההרים עסיס‪.‬‬ ‫ולא ידעו דעיקר חסרון‬ ‫ענוה ושפלות לבל ילך בגדולות‬ ‫כוונתם ז"ל נראה לענ"ד‪ ,‬דהנה‬ ‫הפרנסה נמשך רק ממיעוט‬ ‫ובנפלאות ממנו‪ ,‬צירף הקדוש ברוך‬ ‫רבים מתפללים אל ה' וצועקים אל‬ ‫השתדלות בעבודת ה'‬ ‫הוא בשמו הגדול ית' ארבע אותיות‬ ‫הלחם ואל היין ואל השמן ואל הנזיד‬ ‫ויראתו‬ ‫שמספרם מועט יותר מכל האותיות‬ ‫כמו שכתוב בתקוני זוהר (תיקון ו)‬ ‫שבאלפ"א בית"א כשכתוב יו"ד‬ ‫צווחין ככלבי הב הב‪ ,‬הב לן חיי‪ ,‬הב‬ ‫ה"א וי"ו ה"א‪ ,‬הסתכל בכל האותיות‬ ‫לן מזוני‪ ,‬ולא ידעו דעיקר חסרון הפרנסה נמשך רק‬ ‫כשכתבם במילואם לא תמצא שום אות שיעלה‬ ‫ממיעוט השתדלות בעבודת ה' ויראתו וכמו שאמרו‬ ‫למספר מועט כמו אלו (עיין בכלי יקר ריש פרשת מקץ)‬ ‫חז"ל בסוף קידושין (ד יד) הרעותי את מעשי וקפחתי‬ ‫וממנו יקח האדם ראיה ומוסר השכל‪ ,‬לבל יבקש‬ ‫חשבונות רבים עושר רב וחשבון גדול בפנקסו‪ ,‬כי‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫דכ‪ .‬עיין מלבי״ם שם בדרך המושכל‪ ,‬וז״ל‪" :‬שאול"‪ ,‬השתי בנות שאומרות הב הב‪ ,‬הן שאול ועוצר רחם‪ ,‬ר"ל ההויה וההפסד המוטבע‬ ‫בחומר‪ ,‬שהשאול הוא ההפסד‪ ,‬וממשלת הרחם הוא ההויה המולידה מרחמה את כל‪ ,‬והן השתי בנות שע"י יתהוה כל הוה‪ ,‬כי אין הויה‬ ‫כי אם בהפסד‪ ,‬והשלש אשר לא תשבענה‪ ,‬היא ארץ לא שבעה מים וכו׳‪.‬‬ ‫אקת‬ ‫ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫ואף על פי כן והעוף אוכל אותם מן הסל‪ ,‬כלומר פרנסתם‬ ‫את פרנסתי‪.‬‬ ‫והעוף ירב בארץ‪ ,‬שהם‬ ‫מוכנת להם שלא בצער שלא ביגיעה‪ ,‬ואנו מתפרנסים‬ ‫וכבר פירשתי‬ ‫הרבה בעולם‪ ,‬ואף על פי כן‪...‬‬ ‫בצער‪ ,‬אמנם זאת תורת‪ ,‬כאשר נעסוק בתורת ה' גם אנחנו‬ ‫בזה המסורה ג'‬ ‫פרנסתם מוכנת להם שלא‬ ‫נתפרנס שלא בצער כמו הבהמה והעוף ודו"ק‪.‬‬ ‫[פעמים] והעוף‪,‬‬ ‫בצער שלא ביגיעה‪ ,‬ואנו‬ ‫לב טהור ברא לנו אלקים ורוח נכון חדש בקרבנו‬ ‫(עיין בעל הטורים‬ ‫מתפרנסים בצער‪ ,‬אמנם‪...‬‬ ‫כאשר נעסוק בתורת ה' גם‬ ‫על כן לפי שעיקר חסרון פרנסה נמשך ממיעוט העסק‬ ‫פרשת בראשית)‬ ‫אנחנו נתפרנס שלא בצער‬ ‫בתורה‪ ,‬ויראת ה' צריך להיות עיקר התפלה‪ ,‬לב טהור ברא‬ ‫(בראשית א כב)‬ ‫לנו אלקים ורוח נכון חדש בקרבנו‪ ,‬ואז ממילא יושפע לנו‬ ‫והעוף ירב בארץ‪,‬‬ ‫שפע ברכה ופרנסה מאת ה' מן השמים וזה כוונת המדרש‪,‬‬ ‫(בראשית מ יז) והעוף אוכל אותם מן הסל‪( ,‬ויקרא יא מו) זאת‬ ‫אתה אמרת והיה ה' לי לאלקים‪ ,‬חייך כל טובות וברכות וכו'‬ ‫תורת הבהמה והעוף‪.‬‬ ‫אני נותן לבניך בלשון הזה‪ ,‬כלומר כאשר יתפללו בניך גם‬ ‫ואמרתי‪ ,‬דהנה מבואר בפסחים (מט א) דזאת תורת [הבהמה‬ ‫כן בלשון הזה ויהיה כל מגמת תפלתם ובקשתם‪ ,‬והי' ה' לי‬ ‫והעוף]‪ ,‬היינו במי שעוסק בתורת ה'‪ ,‬כדאיתא שם‪ ,‬רבי‬ ‫לאלקים‪ ,‬אז ממילא יושפע להם כל טובות וברכות ונחמות‪.‬‬ ‫אומר עם הארץ אסור לאכול בשר שנאמר (ויקרא יא מו)‬ ‫וזה שאמר הכתוב ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלהי ישעו‪,‬‬ ‫זאת תורת הבהמה והעוף‪ ,‬כל העוסק בתורה מותר לאכול‬ ‫אמנם מי הוא זה אשר‬ ‫בשר בהמה ועוף‪ ,‬וכל שאינו עוסק בתורה אסור לאכול בשר‬ ‫ישא ברכה מאת ה'‪ ,‬על‬ ‫בהמה ועוף‪.‬‬ ‫זה מפרש ואומר‪ ,‬זה דור כאשר יתפללו בניך גם‬ ‫[ובזה מובן המשך הלשון בוידוי על חטא שאומרים על‬ ‫כן בלשון הזה ויהיה‬ ‫דורשיו מבקשי פניך כמו‬ ‫חטא שחטאנו לפניך במשא ובמתן ועל חטא שחטאנו‬ ‫כל מגמת תפלתם‬ ‫יעקב שעיקר תפלתו‬ ‫לפניך במאכל ובמשתה‪ ,‬דלכאורה אין היתר לעם הארץ‬ ‫ובקשתם‪ ,‬והיה ה' לי‬ ‫היה על הכרת אלקותו‬ ‫לאכול בשר כיון שאינו עוסק בתורה‪ ,‬רק אם נושא ונותן‬ ‫לאלקים‪ ,‬אז ממילא‬ ‫ית' [כמו שכתוב] והיה‬ ‫באמונה אז מותר לו לאכול בשר דהרי כתב הרמב"ן ז"ל בפ'‬ ‫יושפע להם כל טובות‬ ‫ה' לי לאלקים‪ ,‬דור זה‬ ‫בשלח בשם המכילתא (שמות טו כו) והישר בעיניו תעשה‬ ‫וברכות ונחמות‬ ‫הדורש ומבקש פני ה'‬ ‫וגו' ושמרת כל חוקיו‪ ,‬והישר בעיניו תעשה זה משא ומתן‬ ‫גם כן רק שיזכו להכיר‬ ‫מלמד שכל הנושא ונותן באמונה מעלה עליו הכתוב כאלו‬ ‫את ה' ולעבדו שכם אחד‪ ,‬הוא הנושא ברכה מאת ה' והם‬ ‫קיים כל התורה כולה עיין שם‪ ,‬אבל אם אינו נושא ונותן‬ ‫מתפללים ונענים נצח סלה ועד‪.‬‬ ‫באמונה אז ממילא אין לו שום היתר לאכול בשר‪ ,‬וזה‬ ‫וזה שאמר הכתוב שובה ישראל עד ה' אלקיך‪ ,‬כלומר‬ ‫שכתוב על חטא שחטאנו לפניך במשא ובמתן‪ ...‬במאכל‬ ‫ראשית הכל הוא התשובה ‪ -‬עזיבת החטא‪ ,‬כי כשלת‪,‬‬ ‫ובמשתה‪ ,‬וא"ש]‪.‬‬ ‫כלומר כי מה שכשלת ונפלת בדיוטא התחתונה ונכסיך‬ ‫אלא שהרעותי את מעשי וקפחתי את פרנסתי‬ ‫ירדו לטמיון‪ ,‬בעונך‪ ,‬הכל היה בעבור עונך‪ ,‬שהרעות את‬ ‫והנה איתא בסוף קידושיןהכ ר׳ שמעון בן אלעזר אומר‬ ‫מעשיך וקפחת את פרנסתך‪ ,‬לכן קחו עמכם דברים ושובו‬ ‫ראית מימיך חיה ועוף שיש להם אומנות ומתפרנסים שלא‬ ‫אל ה'‪ ,‬ואל תבקשו עשירות ופרנסה טובה‪ ,‬כי אם אמרו‬ ‫בצער‪ ,‬והלא לא נבראו אלא לשמשני‪ ,‬ואני נבראתי לשמש‬ ‫אליו כל תשא עון‪ ,‬שישא ה' ויסלח ויכפר בעד חטאתיכם‪,‬‬ ‫את קוני‪ ,‬אינו דין שאתפרנס שלא בצער? אלא שהרעותי‬ ‫ואז ממילא יאמר לך ה' וקח טוב ותלכו ממנו מלאים כל‬ ‫את מעשי וקפחתי את פרנסתי‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫טוב כמאמר חז"ל בפסיקתא הנצב בפתח דברינווכ‪ ,‬ונתבאר‬ ‫וזהו כוונת המסורה‪ ,‬והעוף ירב בארץ‪ ,‬שהם הרבה בעולם‪,‬‬ ‫(תנך‪ -‬פרשת אמור)‬ ‫הכל בס"ד‪ ,‬ובא לציון גואל‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫הכ‪ .‬והוא בירושלמי קידושין (פרק ד הלכה יב)‬ ‫וכ‪ .‬הקב"ה אינו כן אלא הולכים אליו ריקנים וחוזרים מלאים שנאמר כל תשא עון וקח טוב‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים‬ ‫דיקת‬ ‫מאמר ולעבדו בכל לבבכם‬ ‫שעשה ומכריחו לכך‪ ,‬וכמעט בטלה הבחירה באותו‬ ‫יש שלשה מיני יצר הרע ולעומתם שלשה מטיבי צעד‬ ‫עון ולפיכך יש לומר שהחוטא אין מחוייב לעשות‬ ‫כתב הפרי מגדים בספרו תיבת גומא בסוף הספר‬ ‫תשובה על חטא כי אם פעם אחד אפילו חטא אותו‬ ‫שאלה א' מהשכל אל החומר וז"ל‪:‬‬ ‫חטא מאה פעמים‪ ,‬עיין בספר דעת חכמהחנ (בשער‬ ‫אהובי אחי! השמת אל לבך כמה יצר הרע יש‬ ‫התשובה פרק יב דף כג) שלא היה מחמיר ביותר‪ ,‬ובחות‬ ‫ולעומתם כמה יצר טוב יש‪ ,‬וכמה צריך האדם לזרז‬ ‫יאיר (סימן סז)‪ ,‬ב' פעמים די על כל חטא כי עבר ושנה‬ ‫כנגדם‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫נעשה כהיתר‪ ,‬והוא ז"ל כתב שלשה פעמים ולדעתי‬ ‫תשובה‪ :‬כפי קוצר דעתי יש שלשה יצר הרע ודבר‬ ‫פעם אחד די‪ ,‬למשל חטא בחלב מאה פעמים וכן‬ ‫זה מתורת משה למדנו‪ ,‬שהרי הרב אומר כן בר"מ‬ ‫בדם ונבילה כל אחד כמה פעמים די על כל אחד פעם‬ ‫אלשיך ז"ל (בירמיה סימן יד פסוק ז) אם עונינו ענו בנו‬ ‫אחת כאמור (אבל בין אדם לחבירו כל פעם שחטא צריך‬ ‫ואבארם בעזה"י‪.‬‬ ‫לשוב ויפייס חבירו)‪.‬‬ ‫א) יצר הרע שברא ה' לטוב לנו לקבל שכר כמאמר‬ ‫הזוהר עיין שם‪ ,‬וכמאמר ז"ל אתה עשיתו רע (עיין‬ ‫ולעומתם יש שלשה מטיבי צעד‪:‬‬ ‫בהקדמה) ומלאכתו לפתות בני אדם‪ ,‬ואם דוחה אותו‬ ‫א) הנפש‬ ‫[האדם] ואין שומע לו באמור אליו ״אתה עושה‬ ‫ב) יצר טוב‬ ‫רצון קונך וגם אני מחוייב לעשות רצון קוני ומושבע‬ ‫ועומד אני מהר סיני״ אז הולך לו (ופירשו בזה בתהלים‬ ‫ג) ומלאך טוב הנברא ממצות שעושה‬ ‫קי"ט מאויבי תחכמני כנודע) ויצר הרע זה נקרא אריה‬ ‫ומכל מקום אין מכריחו לכך רק מסייעין לו ומקבל‬ ‫כמ"ש בגמרא (יומא סט ב) נפיק כי גוריא דנורא כו'‬ ‫שכר על כל מצוה שעושה‪ ,‬מה שאין כן בעבירה כמו‬ ‫וכמו שכתבו המפרשים (עמוס ג ד)הישאג אריה ביער‬ ‫שכתבתי לעיל‪ ,‬וכמה צריך ליזהר מלחטא‪ ,‬שאם‬ ‫‪ -‬וכי אדם צועק על מה שעשה היצר הרע שהחריב‬ ‫יעשה חטא א' נברא מלאך רע‪ ,‬ומגרש הנשמה‬ ‫בית מקדשינו יער הלבנון רק וטרף אין לו כמו שכתב‬ ‫והמלאך והיצר טוב‪ ,‬כי יצר טוב ויצר הרע דרים בשני‬ ‫הזוהר (תיקוני זוהר תיקונא שתיתאה) צווחין ככלבי הב‬ ‫חללים של הלב‪ ,‬אבל עם מלאך רע אי אפשר לדור‬ ‫הב‪[ ,‬הב לן חיי הב לן] מזוני כו'זנ‪.‬‬ ‫עם נחש בכפיפה אחת‪ ,‬והמשחית ההוא מכריח הגוף‬ ‫ב) היצר הרע השני ‪ -‬הגוף‪ ,‬עיין הכותב (בעין יעקב סוף‬ ‫ועובד עמו עבודת עבד‪ ,‬כד"א (בראשית ו' ה')‪ ,‬וירא ה'‬ ‫ברכות) כי הקב"ה נתן פרנסה לכל אחד‪ ,‬לגוף כח הזן‬ ‫כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות לבו רק‬ ‫ומחלק וכדומה ולנפש כח החושק לעשות מצוה‪,‬‬ ‫רע כל היום‪ ,‬אמר רעה א' שעשה‪ ,‬רבה ופרה ממילא‬ ‫והגוף בעל קנאה ולקח לעצמו כח החושק ומתאוה‬ ‫בארץ דהיינו בגוף‪ ,‬ע"ד שאמרו חז"ל (סנהדרין צא ב)‬ ‫לכל‪ ,‬וזה שכתוב בתורה כי יצר לב האדם רע מנעוריו‪,‬‬ ‫ואל הארץ לדין עמו זה הגוף‪ ,‬כי כל זמן שלא חטא יש‬ ‫ויצר הרע זה אוהב מה שנהנה ממנו אבל לעשות‬ ‫לו ב' לבבות יצר טוב ויצר הרע‪ ,‬מה שאין כן עכשיו‬ ‫להכעיס לא רק מומר לתיאבון הוא‪.‬‬ ‫יצר הרע הנברא ממעשיו חושב עליו "רק רע" כל‬ ‫היום‪ ,‬רק רע ואין טוב יוצא ממנו‪ ,‬מה שאין כן יצר‬ ‫ג) היצר הרע השלישי רע מכולם‪ ,‬כי על ידי עבירה‬ ‫הרע שברא השי"ת יוצא טוב וצורך בעולם לכמה‬ ‫שעשה ברא משחית עבירה גוררת עבירה כיוצא בה‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫זנ‪ .‬וז״ל‪ :‬אלא כלהו צווחין בצלותין ביומא דכפורי ככלבים הב הב לנא מזונא וסליחה וכפרה וחיי‬ ‫חנ‪ .‬לרבי יהודה ליב ב״ר יוסף פוחוביצר זצ״ל‪ .‬י״ל האמבורג תנ״ב‪.‬‬ ‫וטקת‬ ‫ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫השני הוא על ידי המשחית והמסטין‪ ,‬שנעשה מחטא‬ ‫מצות כידוע‪ .‬וזה שאמרו "יצרו של אדם" שברא‬ ‫הראשון‪ ,‬עבירה גוררת עבירה‪ ,‬ומשם ואילך כבר‬ ‫האדם בעצמו על ידי מעשיו‪ ,‬מתגבר עליו בכל יום‪,‬‬ ‫הותרה לו ואינו יודע שזה יחשב לו עון אשר חטא‪.‬‬ ‫וכל הגדול מחבירו יצרו (שברא) גדול כמאמר חז״ל‬ ‫וזהו על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע‪ ,‬היינו פעם‬ ‫(אבות ד יג) שגגת תלמוד עולה זדון‪.‬‬ ‫ראשונה שהוא על ידי היצר הרע‪ ,‬ועל חטא שחטאנו‬ ‫ועל דרך הלציי סור מרע ועשה טוב‪ ,‬ואם יצר הרע‬ ‫לפניך ביודעים [ובלא יודעים] הוא פעם שני ששוב‬ ‫מבקש שלום‪ ,‬ואומר אל תעשה עבירות וגם מצות לא‬ ‫חוטא בלי יצר הרע רק עבירה גוררת עבירה‪ ,‬אבל‬ ‫תעשה ויהיה שלום בין יצר טוב ויצר הרע אל תשמע‬ ‫אכתי ביודעים שיודע שהוא עבירה‪ ,‬ושוב כיון‬ ‫לו‪ ,‬ורדפהו‪ ,‬ואל תירא מפניו כי ה' יעזור לך עיני ה'‬ ‫שנשתקע בטומאה‪ ,‬שוב ובלא יודעים‪ ,‬כי כבר הותרה‬ ‫אל צדיקים כמו שאמרו ז"ל (קידושין ל ב) לולי הקב"ה‬ ‫לו‪ ,‬וזהו גם כן מה שאנו אומרים על חטא שחטאנו‬ ‫עוזרו [אין יכול לו]טנ כו' עד כאן העתקתי מספר הנ"ל‬ ‫לפניך בזדון ובשגגה‪ ,‬והקשה מגן אברהם (סימן תר"ז)‬ ‫דברים יקרים מפנינים למביני מדע ‪.‬‬ ‫דהוי ליה לבקש על הקל תחילה‪.‬‬ ‫ובספר דרושי הצל"ח (דרוש י"ג) ראיתי שמפרש מה‬ ‫ולפי זה אתי שפיר‪ ,‬תחילה פעם ראשון ושני הוא זדון‪,‬‬ ‫שאומרים על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע ועל‬ ‫אבל משם ואילך הוא נעקר מהקדושה‪ ,‬ושוב הכל‬ ‫חטא שחטאנו לפניך ביודעים ובלא יודעים גם כן על‬ ‫בעיניו כשגגה נמצא הוידוי על הסדר‪ ,‬ומתורץ קושית‬ ‫פי הקדמה הנ"ל‪ ,‬שהיצר הרע בפעם הראשון שרוצה‬ ‫המגן אברהם‪ ,‬עכ"ל הזהב‪.‬‬ ‫להחטיא את האדם צריך להתאמץ בכל כחו‪ ,‬אבל‬ ‫אס‬ ‫ומה מתוק מה שכתב הגאון ר' אלעזר פלעקלס‬ ‫בפעם ב' אין להיצר הרע שום טירחא‪ ,‬ובלא היצר‬ ‫זצ"ל בספרו עולת צבור על המאמר על חטא שחטאנו‬ ‫הרע כבר מוכן לחטוא כי עבירה גוררת עבירה‪ ,‬אמנם‬ ‫לפניך ביצר הרע‪ ,‬וצריך להבין מה זה ביצר הרע? ואם‬ ‫עדיין נפשו עליו תאבל כי יודע הוא שחטא‪ ,‬אבל‬ ‫כוונתו על ידי הסתת היצר הרע‪ ,‬הלא כל החטאים‬ ‫(קידושין מ א) כיון שעבר ושנה נעשית לו כהיתרס ושוב‬ ‫[באים] על ידי פיתוי היצר הרע‪.‬‬ ‫אינו יודע שחוטא‪ ,‬וזה שאמר ירמי׳ (ב יג)כי שתים‬ ‫רעות עשה עמי אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב‬ ‫וכתב הוא ז"ל על פי מה שכתבו בספרים הקדושים‬ ‫להם בארות בארות נשברים וגו' (ובתענית ה' ע"א נתקשו‬ ‫דיצר הרע בא במסוה היצר טוב ואומר הכל מותרים‬ ‫בו חכמי הגמרא עיין שם)‪.‬‬ ‫לכם הכל שרוים לכם אין כאן לא איסור לא חטא ולא‬ ‫ולפי זה הכי פירושו‪ ,‬כי שתים רעות עשה עמי‪ ,‬שוב‬ ‫פשע אדרבה יש כאן מצוה ודבר טוב ויראת ה' (עיין‬ ‫יערת דבש [חלק ב] על מאמר רבה בר בר חנה האי גלא דמטבע‬ ‫בודאי אותי עזבו‪ ,‬כי כבר הותרה להם‪ ,‬ובודאי יכשלו‬ ‫לספינתא מתחזי כי צוציתא דנורא חיורתי ברישאבס והעתיקו‬ ‫בחמורות לחצוב להם בארות בארות נשברים דעבר‬ ‫בפתח עינים להחיד"א ב"ב דף ע"ג אגס) כי אם יבא בדמות‬ ‫ושנה בה נעשה לו כהיתר‪.‬‬ ‫יצר הרע מי ישמע לו‪.‬‬ ‫באופן שחטא הראשון הוא על ידי יצר הרע‪ ,‬וחטא‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫טנ‪ .‬ואמר ר"ש בן לוי יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו שנאמר (תהלים לז‪ ,‬לב) צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ואלמלא‬ ‫הקב"ה עוזרו אין יכול לו שנאמר אלהים לא יעזבנו בידו‪.‬‬ ‫ס‪ .‬כדרב הונא דאמר רב הונא כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה ‪ -‬הותרה לו‪ .‬הותרה לו סלקא דעתך? אלא‪ :‬נעשית לו כהיתר‬ ‫אס‪ .‬בעל שו״ת תשובה מאהבה‪ ,‬תלמידו המובהק וחבר בית דינו של בעל נודע ביהודה זצ״ל‪.‬‬ ‫בס‪ .‬מתחזי נראה כי צוציתא דנורא חיוורתא כמו זוהר אש לבנה ברישא בראשו‪ ,‬לפני הגל‬ ‫גס‪...‬ואפשר לרמוז באופן זה האי גלא דמטבע לספינתא הוא היצר הרע שרוצה להטביע האדם הנמשל לאיש אשר בתוך הספינה כיונה‬ ‫כמ"ש הרב הנזכר [הרב מהר״ר יונתן]‪ .‬ומתחזי כי נורא חיורתא ברישיה כלומר דהיצה"ר שהוא אש כמ"ש בסוף קידושין חזי דאת אשא‬ ‫ואנא בשרא חיורתא‪ ,‬כלומר שהוא לבן שעושה ציווי הקב"ה כמשל שאמרו בזהר הקדוש (בח"ב דף קס"ג) ברישיה שני' הק' הם בראשו‬ ‫כנודע‪ .‬ואין תקנה ליצה"ר לבטלו כי אם בתורה כמ"ש בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין‪ .‬וז"ש ומחינן ליה באלותא הם עצים רמז לעץ‬ ‫החיים שהיא התורה ואמר לשון רבים אלוותא נגד תורה שבכתב ותורה שבע"פ דחקיק בה אהיה אשר אהיה וכו' כי כל התורה שמותיו‬ ‫של הקב"ה ודוק ‪ -‬עכ״ל‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים‬ ‫זטקת‬ ‫בהם הנאה ותועלת לגוף כגון לבישת שעטנז‪,‬‬ ‫וידוע מה שפירשו ז"ל בזה מאמר הגמרא שבת (עה‬ ‫מספר לשון הרע‪ ,‬מניח תפילין ואינם מניחם כדבעי‬ ‫ב) שוחט משום מאי מיחייב וכתבו התוספות אשוחט‬ ‫ובכוונה ובשמחה לרצון קונו‪ ,‬ועל זה אמר יצרו של‬ ‫דעלמא קאי‪ ,‬כלומר איצר הרע שהוא השטן הוא‬ ‫אדם מתגבר עליו‪ ,‬כי צריך התגברות גדול לבלבל‬ ‫המלאך המות ושוחט לכל בני עלמא קאי הקושיא‬ ‫שכל האדם‪ ,‬כי היש שטות גדול מזה לעבור פי ה'‬ ‫משום מאי מיחייב לעתיד לבא כמאמר חז"ל(סוכה נב‬ ‫במה שאין לו הנאה ובקל יכול לשומרו‪ ,‬אמנם חלק‬ ‫א) לעתיד לבוא הקב"ה ישחוט אותו ואמאי‪ ,‬הלא הוא‬ ‫ב' הוא חטא התלוי בחימוד ותאוה מאכל ומשתה‬ ‫שליחותיה קעביד ואמאי יחייב?‬ ‫ומשגל נשים ואי צריך לזה פעולת יצר הרע כלל כי‬ ‫אמר רב משום צובע‪ ,‬שלא בא בדמות יצר הרע רק‬ ‫נפש חומרי עושה מעצמו‪ ,‬רק הלא נודע טבע כל בני‬ ‫בצבע ובמראה יצר טוב‪ ,‬ואם כן חייב על שרימה‬ ‫אדם במה שמורגל בו תמיד יקוץ בעינו וימאס בו‪ ,‬אם‬ ‫והטעה את הבריות וסימא את העינים לחשוב על‬ ‫יאכל כל יום מעדנים טובים למאוד לבסוף יקוץ בם‪,‬‬ ‫שמאל שהוא ימין ועל עבירה שהוא מצוהדס‪.‬‬ ‫אם ישמע קול שיר ערב תמיד לבסוף יקוץ בו‪ ,‬ואם‬ ‫והנה אם לא היינו שומעין אל היצר הרע רק כאשר‬ ‫ילך תמיד בגן חשוב לבסוף יהיה עליו כמשא‪ ,‬אבל‬ ‫מתחפש בבגדי יצרה טוב לא היה חטאינו גדול כל‬ ‫במאכלות אסורות ובעילות איסור לעולם לא יקוץ‬ ‫כך‪ ,‬כי הלא רימה אותנו ואמר שהוא מצוה‪ ,‬אבל‬ ‫וימאס‪ ,‬וזה כח היצר הרע‪.‬‬ ‫בעונותינו הרבים אנחנו שומעים לו אפילו אם יבא‬ ‫וזה מה שאמרו יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום‬ ‫כיצר הרע‪ .‬וזהו שאנו מתודים על חטא שחטאנו‬ ‫כי הוא עושה לו כאלו היום נתחדש לו וכאלו מעולם‬ ‫לפניך ביצר הרע‪ ,‬ששמענו בקולו אפילו בא כיצר‬ ‫לא טעם זה האכילה ובעילת איסור והוא בעינו דבר‬ ‫הרע להסית אותנו לדבר עבירה‪ ,‬אשר על כן אשמים‬ ‫חדש ולכך יערב ויבושם לו‪ ,‬ודרשו זה מקרא שנאמר‬ ‫אנחנו על נפשינו וחטאינו גדול מאד‪.‬‬ ‫רק רע כל היום‪ ,‬כי כאן אין היצר הרע פועל כלל כי‬ ‫(ועיין ביערת דבש מה שכתב על מאמר חז"ל‬ ‫[גם] זולת היצר הרע חומד ומתאוה לחטוא מפאת‬ ‫בקידושין (ל ב) יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום‬ ‫חמדה‪ ,‬רק פעולתו‪ ,‬רע כל היום‪ ,‬כל היום מוסיף לו‬ ‫שנאמר רק רע כל היום‪ ,‬גם אמרו (שם) יצרו של אדם‬ ‫חימוד חדש ודפח"ח)‪.‬‬ ‫מתגבר עליו‪ ,‬יש להבין מה ענין התגברות ומה ענין‬ ‫(אותיות ‪ -‬חלק ב ‪ -‬אות י‪ -‬יצ״ט ויצה״ר)‬ ‫התחדשות‪.‬‬ ‫ואמר כי יש ב' מיני חטאים‪ ,‬חלק א‪ .‬חטאים שאין‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫דס‪ .‬וכן כתב התולדות בס’ בן פורת יוסף (דקכ”ז ע”א) שמעתי ממורי {הבעש"ט} פירוש הש"ס (שבת דע"ה ע"א) שוחט משום מה מיחייב‬ ‫משום צובע‪ ,‬וחד אמר משום נטילת נשמה‪ ,‬ופריך משום צובע וכו' אלא אף משום נטילת נשמה‪ ,‬כי היצר הרע נידון לעתיד (סוכה דנ"ב‬ ‫ע"א) וקשה הא לכך נברא‪ ,‬וצריך לומר שבשביל זה נענש שעושה עצמו ליצר טוב {שמראה לאדם על מצוות שהם עבירות ועל עבירות‬ ‫שהם מצוות ועל זה לא נצטוה}‪ ,‬ובזה יובן השוחט דעלמא {יצר הרע} חייב‪ ,‬וקשה הא לכך נברא‪ ,‬ומשני משום צובע שהוא צובע עצמו‬ ‫בדמות יצר טוב ועל ידי זה נוטל נשמה‬ ‫בס״ד‬ ‫מכון‬ ‫אוצרות‬ ‫זצוק״ל‬ ‫מספרי הג״ר גרשון שטערן‬ ‫הגרשוני‬ ‫הוצאת פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫הסכם‬ ‫כתב‬ ‫עורך אחראי‬ ‫מו״ה חיים יוסף‬ ‫בערנאטה‬ ‫אלה דברי הברית והתנאים שנדברו והוסכמו בין שני הצדדים‬ ‫ביקורת וייעוץ‬ ‫הרב אליעזר‬ ‫מצד א‪ -‬מכון אוצרות הגרשוני בהנהלת מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו‬ ‫אבראהאמאוויטש‬ ‫ומצד ב‪ -‬ידידנו הדגול אוהב ותומך תורה ‪ ,‬כ״ש מפארים‬ ‫ביקורת‬ ‫הרב יהושע דעססער‬ ‫הי״ו‬ ‫מוה״ר‬ ‫הרב בן ציון בערגמאן‬ ‫הרב יעקב אריאל‬ ‫אשר הואיל באו״נ היקרה לקחת חבל במפעל הגדול הזה ובחר לנחלה לו לרכוש זכות‬ ‫הרב בערל גרינוואלד‬ ‫שנטל על עצמו הנצחת מדור‪:‬‬ ‫נ‬ ‫‪$3,600.00‬‬ ‫■פניני נ״ך‬ ‫■פניני השערים (מהקדמות ספרי רבינו) מכר ‪$1,800.00‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪$2600.00‬‬ ‫■מתוק לנפש (ה׳ דרשות נפלאות באידיש)‬ ‫‪$3600.00‬‬ ‫נמכר‬ ‫■פניני התורה (כל חומש)‬ ‫‪$2,600.00‬‬ ‫נמכר‬ ‫■פניני הדרוש‬ ‫‪$3600.00‬‬ ‫ר‬ ‫‪ 1‬נמכ‬ ‫■פניני המועדים (כל מועד)‬ ‫‪$3,600.00‬‬ ‫■תולדות הגרשוני‬ ‫‪$3,600.00‬‬ ‫נמכר‬ ‫■פניני תהלים‬ ‫‪$5,400.00‬‬ ‫■אוצרות הפנינים ‪ -‬מפתחות לג׳ כרכים‬ ‫‪$3,600.00‬‬ ‫■פניני משלי‬ ‫אופן התשלומין‪:‬‬ ‫■במשך י״ב חודש‬ ‫■בפעם אחת‬ ‫■במשך כ״ד חודש‬ ‫■בב׳ פעמים‬ ‫ז״ל‬ ‫לע״נ‬ ‫נפ׳‬ ‫או לזכות‬ ‫שנת‬ ‫לחודש‬ ‫וע״ז באעה״ח יום‬ ‫מצד ב׳‬ ‫מצד א׳‬ ‫יה”ר‬שזכות‬הפצת‬תורתו‬של‬הגאון‬המחבר‬זצוק”ל‬תעמוד‬לו ולכל הנלוים אליו‪‬,‬להגדיל‬תורה‬ולהאדירה‬‬‬ ‫מתוך‬נחת‬והרחבת‬הדעת‪ ,‬ולהתברך בברכה המשולשת התורה‪-‬אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד‪ ,‬אכיה״ר‪‬.‬‬ ‫ליתר פרטים‪ :‬חיים יוסף בערנאטה | ‪pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477‬‬ ‫בס״ד‬ ‫מכון‬ ‫אוצרות‬ ‫זצוק״ל‬ ‫מספרי הג״ר גרשון שטערן‬ ‫הגרשוני‬ ‫הוצאת פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫הסכם‬ ‫כתב‬ ‫עורך אחראי‬ ‫מו״ה חיים יוסף‬ ‫בערנאטה‬ ‫אלה דברי הברית והתנאים שנדברו והוסכמו בין שני הצדדים‬ ‫ביקורת וייעוץ‬ ‫הרב אליעזר‬ ‫מצד א‪ -‬מכון אוצרות הגרשוני בהנהלת מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו‬ ‫אבראהאמאוויטש‬ ‫ומצד ב‪ -‬ידידנו הדגול אוהב ותומך תורה ‪ ,‬כ״ש מפארים‬ ‫ביקורת‬ ‫הרב יהושע דעססער‬ ‫הי״ו‬ ‫מוה״ר‬ ‫הרב בן ציון בערגמאן‬ ‫הרב יעקב אריאל‬ ‫אשר הואיל באו״נ היקרה לקחת חבל במפעל הגדול הזה ובחר לנחלה לו לרכוש זכות‬ ‫הרב בערל גרינוואלד‬ ‫עוד זכויות הנצחה‪:‬‬ ‫■עמוד שלם (בג׳ כרכים) ‪$2,400‬‬ ‫■עמוד שלם (בב׳ כרכים) ‪$1,800‬‬ ‫■עמוד שלם (בכרך א׳) ‪$1,000‬‬ ‫‪$750‬‬ ‫■חצי עמוד‬ ‫‪$500‬‬ ‫■שליש עמוד‬ ‫‪$360‬‬ ‫■רבע עמוד‬ ‫‪$180.00‬‬ ‫■מעות קדימה‬ ‫■‬ ‫אופן התשלומין‪:‬‬ ‫■בפעם אחת‬ ‫■בב׳ פעמים‬ ‫■במשך י״ב חודש‬ ‫■במשך כ״ד חודש‬ ‫אופן התשלומין‪:‬‬ ‫■במשך י״ב חודש‬ ‫■בפעם אחת‬ ‫■במשך כ״ד חודש‬ ‫■בב׳ פעמים‬ ‫ז״ל‬ ‫לע״נ‬ ‫נפ׳‬ ‫או לזכות‬ ‫שנת‬ ‫לחודש‬ ‫וע״ז באעה״ח יום‬ ‫מצד ב׳‬ ‫מצד א׳‬ ‫יה”ר‬שזכות‬הפצת‬תורתו‬של‬הגאון‬המחבר‬זצוק”ל‬תעמוד‬לו ולכל הנלוים אליו‪‬,‬להגדיל‬תורה‬ולהאדירה‬‬‬ ‫מתוך‬נחת‬והרחבת‬הדעת‪ ,‬ולהתברך בברכה המשולשת התורה‪-‬אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד‪ ,‬אכיה״ר‪‬.‬‬ ‫ליתר פרטים‪ :‬חיים יוסף בערנאטה | ‪pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477‬‬ ‫בס״ד‬ ‫מכון‬ ‫אוצרות‬ ‫זצוק״ל‬ ‫מספרי הג״ר גרשון שטערן‬ ‫הגרשוני‬ ‫הוצאת פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫בס״ד‬ ‫בפרוס השנה החדשה תשפ״ז לפ״ק‬ ‫אמע״כ הרה״ח‪ ,‬רודצו״ח‪ ,‬אוהב ומוקיר ספרים ולומדיהם שליט״א‬ ‫אחדשה״ט‪.‬‬ ‫הנני עוסק זה למעלה מ‪ 10-‬שנים לטובה בעריכת הספרים ״פניני ילקוט הגרשוני״ להגאון הגדול המפורסם בדורו רבי‬ ‫גרשון שטערן זצוק״ל מגדולי המחברים והדרשנים בארץ אונגארן ‪ -‬תלמיד המהר״ם שיק‪ ,‬הקול ארי׳‪ ,‬והחתן סופר‬ ‫זצוק״ל‪ ,‬וחתן הגאון בעל שו״ת בית שערים זצוק״ל‪ .‬בעמ״ח הספרים המפורסמים והמהוללים ״ילקוט הגרשוני״ י״ב‬ ‫חלקים ועוד‪.‬‬ ‫ספרי ילקוט הגרשוני הם נכסי צאן ברזל בעולם התורה‪ ,‬והתחבב מאוד אצל שוחרי תורה מכל הסוגים‪ ,‬הן בעלי‬ ‫הפלפול ודרוש‪ ,‬שהתענגו על ההברקות והחידושים הנפלאים שערך המחבר מדילי’ ומשל אחרים‪ ,‬והן בעלי הפשט‬ ‫ואוהבי האגדה שהתענגו ללמוד בנועם אמריו אשר העלה בילקוטו‪ .‬ומה גם כי לא מלקט גרידא היה רבינו המחבר כי‬ ‫אם העיר על דבריהם כדרכה של תורה‪ ,‬והוסיף עליהם זקוקין מדילי’ חידושים נפלאים‪ ,‬כך שדורות שלימים התחנכו‬ ‫על פלגי ספרו והיה בפיהם כדבש למתוק ואור לעינים‪ ,‬ורבים מן המלקטים הבאים אחריו שמו מילקוטו אל כליהם‪,‬‬ ‫ולפעמים אף לא הזכירו את החכם הזה‪.‬‬ ‫העיר ה’ את רוחינו להוציא לאור פנינים ומרגליות מים הרחב של תורת הילקוט הגרשוני‪ ,‬והגשנו לפני הקורא והמעיין‬ ‫את אלו הדברים אשר המה שוים לכל נפש‪ ,‬וכבר הגשנו לפני רבנן ותלמידיהון כמה וכמה דוגמאות של עבודתינו‬ ‫הזאת ושבחוהו רבנן וגם הודו לנו ותלי”ת זכינו לקבל הסכמות בכתב ידם של גדולי ישראל עיני העדה בארץ ובגולה‪,‬‬ ‫ומהם שהאצילו מזמנם היקר להעיר ולעורר באיזה מקומן של שבחים למען הראות חביבות הדברים עליהם‪ ,‬ובעז״ה‬ ‫נקוה להדפיסם בקונטרס מיוחד בתוך הספר בשם ״הערות לפנינים״‪ ,‬ועל מקומם‪.‬‬ ‫‬בחג הפסח תש״פ‪ ,‬זכינו בעזהשי״ת להוציא לאור הגדה של פסח ‪ -‬פניני ילקוט הגרשוני‪ ,‬וכן יצא לאור על ידינו בשנת‬ ‫תשפ״א ספר זמירות לשבת קודש ‪ -‬פניני ילקוט הגרשוני (בנדבתו של גיסי היקר והח’ מו”ה זלמן לייב בלויא הי”ו)‪.‬‬ ‫כמו”כ זכינו במשך שנתיים האחרונות להוציא קונטריסים מתורת רבינו לרגל המועדים הבאים לקראתינו לשלום‪,‬‬ ‫ובנדבת לבם של נדיבים מבינים יכולתי להפיץ כל פעם מאות עותקים בבתי מדרשות כהכנה לקראת המועדים להנות‬ ‫בהם בני אדם‪ .‬יה״ר שזכות הפצת תורת הגאון זצ״ל תעמוד בעדם להתברך בכל מילי דמיטב‪.‬‬ ‫ובעזהשי”ת בחודש תמוז תשפ״ג זכינו להוציא לאור הספר הנפלא פניני ילקוט הגרשוני (‪ 624‬עמודים) הכולל פניני‬ ‫השבת ‪/‬פניני האבות (על ענייני שבת קודש ועל כל פרקי אבות) עם ברכת הנפש על ברכי נפשי וט״ו שיר המעלות‬ ‫(שרבינו חיברו בשעתו בלשון אידיש ועכשיו תורגם מחדש על ידינו באידיש המדוברת בדורינו)‪ ,‬פנינים נבחרים (ערכים וענינים‬ ‫בשמעתתא בהלכה ובמנהג)‪ ,‬ועם פנינים לעת מצוא (חומר לדרוש למאורעות במעגל החיים)‪.‬‬ ‫החלקים הבאים על התורה‪ ,‬על המועדים ועוד עומדים עכשיו בשלבי עריכה סופיים‪( ,‬וישתרעו על קרוב לכ‪2100-‬‬ ‫‬עמודים עם מפתחות מפורטות כעצת כמה גדולי דורינו שליט״א)‪ ,‬ומצפים להכניסם לדפוס בעז״ה בקרוב אחרי הימים‬ ‫טובים‪.‬‬ ‫כאשר הילקוט הגרשוני הי׳ מיושבים ראשונה במלכות‪-‬מאן מלכי רבנן‪ ,‬דרשנים‪ ,‬ואוהבי דרוש ואגדה‪,‬‬ ‫(יחד עם פלפולים נאים) הי׳ מן הראוי לכבודו להשתתף בנדבת לבו הטוב באופן חשוב בדבר נשגב זה ‪ -‬ולמצוה רבה‬ ‫ולזכות הרבים תחשב‪.‬‬ ‫בברכת כתיבה וחתימה טובה‬ ‫בספר״ן של צדיקים גמורים‪,‬‬ ‫חיים יוסף בערנאטה‬ ‫ליתר פרטים‪ :‬חיים יוסף בערנאטה | ‪pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477‬‬