פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בעזהשי״ת
פניני המועדים
ספר
ליקוטי פנינים מתוך הקובץ הגדול והנפלא
של הגאון הגדול המפורסם
זצוק״ל רבי גרשון שטערן
אבד״ק מ׳ לודאש
תלמידם של בעל מהר״ם שיק ,חתן סופר ,וקול ארי׳ זי״ע
וחתן בעל בית שערים זי״ע
בעהמ״ח ספרי ילקוט הגרשוני י״ב חלקים ועוד
נלקטו ,נערכו ,ונסדרו בס״ד ע״י
חיים יוסף בערנאטה
ברוקלין נ.י.
שנת תשפ״ז לפ״ק
האזינו•שובה•דרוש
בס״ד
יעצט צום נייעם יאר
קענט איר העלפן פארשפרייטן די אור תורת בעל ילקוט הגרשוני
וואס האט באלאכטן כלל ישראל משך דורות
די דריי הערליכע בענדער
נאנט צו
2,000
פניני ילקוט הגרשוני
עמודים
וועלן גייען צום דרוק בעז״ה
באלד נאך די ימים טובים הבעל״ט
פארפאסט נישט די געלעגנהייט! פארבינט אייך גלייך מיט דעם מו״ל
PnineiYalkutHagershuni@gmail.com 347.224.1477
ערת וניזאה תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
פרשת האזינו
ולי נראה על פי דרכו בקודש ,דמשה רבינו בעצמו האזינו השמים ואדברה ותשמע
תירץ הקושיא ולמה נקט שמים וארץ לעדים, הארץ אמרי פי (דברים לב ,א)
באמרו שחת לו לא בניו מומם ,כלומר יען ששחת לו
להקדוש ברוך הוא ,שחטאו לו עצמו ,על כן לא יוכל למה נקט משה שמים וארץ לעדות ,הלא
להיות הוא נגד בדבר כי הוא העל דין ,ועוד כי בניו הוא הדיין ,הוא העד ,הוא הבעל דין
מומם ,כי הוא המום של בניו ,וכלום אב מעיד על בנו
לכן צריכים שמים וארץ להיות עדים ,וא"ש. עיין רש"י דהעיד בהם שמים וארץ .וכתב התפארת
הגרשוניגפר יש לדייק למה נקט משה שמים וארץ
(תנ״ך -האזינו -האזינו השמים ואדברה)
לעדות ,הלא ה' ב"ה הוא העד הוא הבעל דין הוא
לדרשה דארץ יראה ושקטה למה נקטה גם שמים הדייןדפר (אבות ד כב) ,ויש לומר דישעיה הנביא בא
לתרץ קושיא זו ,שישעיה אמר (ישעיה א ב) שמעו
[במסכת עבודה זרה (דף ג א)] ואמר חזקיה מאי דכתיב
שמים והאזיני ארץ...בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו
(תהלים עו ט) משמים השמעת דין ,ארץ יראה ושקטה
בי ,וקשה האיך תלוי זה בזה .ויש לומר דאיתא בפרק
ופר
-אם יראה למה שקטה וכו' אלא בתחלה יראה
קמא דעבודה זרה (ג א) לעתיד יאמרו אומות העולם
ולבסוףזפר שקטה.
מי מעיד על ישראל שהם קיימו התורה ,אמר הקדוש
במהרש"א (חידושי אגדות בד"ה שמים וארץ נוגעים בעדותן ברוך הוא אני בעצמי ,ואומות העולם אומרים כלום
וכו') כתב וז"ל :לפום הך דרשה שהתנה הקב"ה עם יש אב שמעיד על בנו ,ע"כ.
מעשה בראשית וכו' ניחא דנקט שמים וארץ ,אבל
לדרשה דארץ יראה ושקטה וכו' לא הוי ליה למנקט ובעשרה מאמרותהפר פירש הוא הבעל דין הוא הדיין
שמים דנוגע בעדות וכו' עכ"ל. אם אדם חוטא לחבירו אז הוא דיין ,ואם אדם חוטא
להקדוש ברוך הוא אז הוא בעל הדין ,ע"כ ,ואם כן
ולפי מה שכתבתי לעיל בשם הגהות מצפה איתןחפר , אתי שפיר -ישעיה אמר שמעי שמים והאזיני ארץ,
דשמים וארץ נוגעים בעדותן ,היינו דלכך מעידים ואם תאמר למה שמים וארץ עדים ולא הקדוש
שכל או רוב ישראל קיימו התורה כדי שלא לבטלו ברוך הוא בעצמו ,לזה אמר בנים גדלתי ורוממתי
מלאכתן להוריד טל ומטר והארץ ליתן את יבולה ,אם וגו' להראות שישראל נקראו בנים ,ואם כן כלום יש
כן אפילו אם לא יחזור לתוהו ובוהו אלא הארץ ,אף אב שמעיד על בנו ,ולכך צריכים שמים וארץ להיות
על פי כן שמים נוגע בעדות ,דאם תחזור הארץ לתוהו
עדים ,ועוד שהם פשעו בי ,בי דייקא ,דהיינו שהם
ובוהו ,למי יורידו שמים טל ומטר ,וא"ש ודו"ק.
חוטאים להקדוש ברוך הוא ,ואז הוא אינו יכול להעיד
(אגדות הש״ס -מסכת עבודה זרה -דף ג א) כי הוא הבעל דין ,כאמור עכ"ל.
גפר .להגאון ר׳ גרשון אשכנזי אב״ד מיץ .תלמיד הב״ח ,המגיני שלמה ,והצמח צדק (הקדמון) נלב״ע תנ״ג.
דפר .לידע להודיע ולהודע שהוא אל ,הוא היוצר ,הוא הבורא ,הוא המבין ,הוא הדיין ,הוא עד ,הוא בעל דין ,והוא עתיד לדון.
הפר .להרמ״ע מפאנו זצ״ל.
ופר .שמא לא יקבלו ישראל התורה ותחזור הארץ לתוהו ובוהו.
זפר .שקבלוה בנעשה ונשמע.
חפר .להג״ר אברהם משכיל לאיתן זצ״ל .נלב״ע תר״ח.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה אערת
רק כטל אמרתי ,זמן מועט ,על זה בא הכתוב השני יערף כמטר לקחי תזל כטל
וביאר לנו ,אימתי הזמן שאהיה רק כטל לישראל, אמרתי (דברים לב ,ב)
בעת שאני רואה שישראל יפרח כשושנה ,אז אין
צריך להיות כמטר (לאנג אנהאלטענד) [לזמן ממושך], מתי צריך המנהיג להיות בבחינת
כי אם די במלים קצרים כדמיון הטל שיורד רק זמן טל ,ומתי בבחינת מטר
מועט ,וק"ל.
מסורה ב׳ פעמים כטל ,יערוף כמטר לקחי תזל כטל
(הערה :דבר זה יפה נדרש בכל מקום ובכל זמן כשקוראים סדר אמרתי (כאן) ,אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה
האזינו שנופל על פי הרוב בשבת שובה ,שאז ישראל קדושים (הושע יד ו) ,בעת כיבדו אותי לדרוש בקהלה קדושה
הם ועוסקים במצות תשובה תפלה וצדקה ,אז גם כן יש לומר אחת ובראשם רב ומורה גדול מפורסם שליט"א,
אהיה כטל לישראל ,בעת הזאת אשר ב"ה ישראל יפרח כשושנה,
כי מעט דברים יפעלו בעת הזאת כהרבה בכל השנה).
אמרתי פירוש מסורה הנ"ל ,דהחילוק בין טל למטר
הוא ,דמטר מושך זמן רב ולפעמים יום או יומים
(אותיות -ליקוטי אגדה -מסורה ב״פ כטל) יעמוד וטל לא ירד רק במשך זמן מועט כרבע או
חצי שעה ,ויש עתים מיוחדים לכל אחד מתי צריכים
אם הלב זרוע מיראת ה׳ ,התורה שלומד מצמיחה
ומרחבת דעתו ,ואם לאו ,לימודו מצמיח מינות למטר ומתי צריכים לטל ,כי בעת הגריד והיובש שכל
צמחים ועשבים תבואת השדה והכרם אומללו ויבשו
[ביומא דף עא עמוד ב] אמר ר׳ יהושע בן לוי מאי והם צמאים למים ,אז יש צורך במטר שירד עליהם זמן
דכתיב (דברים ד מד) וזאת התורה אשר שם משה ,זכה רב ויעירם ויקיצם לחיים חדשים ויציצו מעיר כעשב
נעשית לו סם חיים ,לא זכה נעשית לו סם מיתה. הארץ ,אמנם כשכל הצמחים והתבואות הם במעמד
הטוב ויפרחו כשושנה אז אין צורך במטר ,כי אם די
בספר צל הכסף להגאון מ' אהרן פריעדטפר אבד"ק שהטל ירד על הארץ כדי שיעמדו הצמחים והעשבים
ביסערמין ז"ל מביא פירוש רבינו הגאון ר"א [רבינו במעמד הטוב ההוא ולא יגרע מעבודתם דבר.
אליהו] מווילנאצר ז"ל .דהתורה הוא כמו המטר כמו
שנאמר יערוף כמטר לקחי ,והנה המטר בא על כל כמו כן ברב ודורש שבא ממרחקים לעיר אחרת
הארץ בשוה וגם עושה פעולתו בשוה ,אך פעולתו נכריה ,ומכבדים אותו לדרוש הנה לא ידע מה צריכים
לפי המקבל ,דמקום שזרוע חטין צומח חטין ,ומקום שם ,אם צריכים למטר שיעריף כמטר לקחו זמן רב
שזרוע קוצים וסם המות יצמח כן ,אך המטר עצמו או די בטל במשך זמן מועט ,אזי צריך לראות על
נקרא לעולם טוב. התנהגות המנהיג דשם ,אם הוא רועה את עצמו ח"ו
או הוא רועה עדר ה' ,כי אם הוא רועה את עצמו ובני
הנה הוא כמו כן לב האדם הוא כמו עץ זרוע ,והתורה ישראל הם כצאן אשר אין "להם" רועה ,והצמחים
מן השמים היא כמו מטר שיורד עליה ,ואם הלב זרוע והאילנות יבשים אז צריכים למטר שירד זמן רב
מיראת השם אז התורה שלומד מצמיחה ומרחבת והשקה את הארץ ,אבל אם המנהיג הוא רועה עם ה'
דעתו ומגדלת אורה ,אך אם הלב בחוסר אמונת השם וצאן מרעיתו ,ותודה לאל ית׳ ישראל יפרח כשושנה
וזרוע בו מינות ,אז התורה שלומד מצמיחה ומגדלת ויעשה פרי קודש הילולים ,אז אין צורך למטר כי אם
המינות שבלבו ,וזהו כוונתם זכה נעשית לו סם חיים די בטל ,להזיל כטל אמרתו במשך זמן מועט.
לא זכה נעשית לו התורה סם המות הכל לפי המקבל,
וכמו שהיו דואג ואחיתופל גדולים בתורה ולא נתקנו וזה שאמר הכתוב יערוף כמטר לקחי ,לפעמים צריך
בה ,אדרבה נתקלקלו ע"כ דפח"ח. שיערוף כמטר לקחי ,זמן רב ,ולפעמים די שתזל
טפר .מגדולי תלמידי החתם סופר ,וחתן הגאון בעל שמן רוקח .נלב״ע תרנ"א( .שימש כחוזר אצל החת"ס וכן אמר דברי תורה לפניו וקלסם).
צר .רבינו אליהו ב״ר שלמה זלמן זצ״ל הידוע בכינוי הגר״א מווילנא ,נלב״ע תקנ״ח.
בערת וניזאה תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
עיין ברמב"ן נבל מלשון נופל כמו (ישעיה א ל) כאלה שחת לו ,לא בניו מומם (דברים לב ,ה)
נובלת עלה (תהלים א ג) עלהו לא יבול כמו לא יפול,
ששחתו ועשו מן ״לו״ אנחנו עמו -ל״לא״ אנחנו עמו
ונקראת המיתה נבילה כי היא נופלת לארץ.
נראה לי ,וכן שמעתי (קצת) הכוונה שחת לו לא,
וזה שכתב ,עוד יותר תמיה על תמיה ,עם נבל עם ששחתו ועשו מן לו אנחנו עמו ,לא אנחנו עמו והוא
נופל ,כמו אנו בדורינו עם עני ונבזה ,בכל יום המפלה קרי וכתיב בפסוק (תהלים ק) ,כי סומכים על מה
גדולה יותר ,ואנחנו בבור השבי והגלות ,גלה כבוד שקראם השי"ת בנים ,אם כן בוודאי יוותר להם הכל,
מישראל אין לך עם נבל יותר ממנו -ואף על פי כן ולא ולא ידעו שהוא להיפך ,ואדרבה מאחר שהם בניו של
חכם ,אין בנו חכמה ליתן על לבינו שכל זה בשביל רב הקב"ה ,היה להם ללכת בדרכי אביהם שבשמים.
פשעינו ,והיה ראוי לשוב בתשובה על כל פנים מתוך
סמכו על מה שהקב״ה קראו בנים ,וסברו
יסורים שהוא המדריגה היותר פחותה ,ובכל זה אין שזה הצלתם ,אמנם זה גופא הוא טעותם
בנו חכמה לעשות תשובה( .מספר דרושי הצל״ח).
וכן פירש בספר כלי יקר ,בניו מה שהם בניו זה הוי
מומם ,ועל זה אמר דור עקש ופתלתול שמהפכים
זכור ימות עולם בינו שנות הדבר ,שהדבר הגורם חטאם הוא מה שהם בניו ,המה
דור ודור (דברים לב ,ז) סומכים שהוא הגורם להם זכות והצלה ,ויש לומר גם
שזה שכתוב לקמן כי דור תהפוכות המה ,שהם בנים
“דור דור ודורשיו”
ואף על פי כן לא אמון בם ,ודו"ק כי קצרתי.
בירושלמי שבת פרק כל כתבי (פרק ט״ז הלכה א) :אמר (תנ״ך -דברים לב ה)
רבי יהושע בן לוי ,הדא אגדתא הכותבה אין לו חלק
לעולם הבא וכו’ (עיין מהר”ץ חיות בבא קמא דף נה).
ואני רגיל לומר דרך צחות על פי מה שכתב לפי ערך שהם בני אל חי גם חטא כל
דהו לעון גדול יחשב להם
בשם הגדולים (מערכת ספרים אות דרשות הר”ן),
כי בחלק הדרשות -דור לדור תופש דרך אחר אמרתי מכבר ושוב מצאתיו בתורת משה ממרן
בפירוש הפסוקים. חתם סופר ז"ל (בפרשת במדבר) ,הכוונה דישראל
בעצם אינם רעים כל כך רק לפי ערך שהם בני אל
הלא מראש בהיות ישראל בספרד ,היו הדרשות
חי גם חטא כל דהו לעון גדול יחשב להם ,ופירש
בחקירות וסברות ישרות היו לברות פשטי
בזה שם ,שחת לו ,לא ,כלומר באמת לא שחת לו,
המקראות כדרשות הר”ן וספר עקידת יצחק .ואחר
כי בעצם אין דרכיהם מושחתים כל כך רק לפי שהם
זה נטו מאד אחרי הפילוסופים וחכמת הטבע והיו
בניו ,זה הגורם מומם דגם חטא קטן דלדידהו לא הוי
מפרשים פסוקים ומאמרים בזה .ובתר כל אלין קמו
(תנ״ך -הושע ב א) מומא לדידן הוי מומא ודו"ק.
רבים בתורה לפרש על פי הקדמת רבותינו ז”ל ורמזי
חכמה ומוסר ,ומהם המפרש הגדול רבינו מהר”ם
אלשיך ואחריו כל ישרי לב .ואחר זה התחילו לפרש הלה' תגמלו זאת עם נבל
על פי הדין כמו הראנ”ח ומהרימ”ט ,עיין שם באורך. ולא חכם (דברים לב ,ו)
נמצא כי בחלק האגדה בכל דור ודור מתחדש דרך איך תהיו כפויי להקב״ה המתנהג במדת הרחמים,
אחר בפירושי המקראות .וזה שאמר ר׳ יהושע בן ועוד יותר פלא שאין אתם עושים תשובה
לוי הדא אגדתא -הכותבה אין לו חלק לעולם הבא הנה ,אם בעוד שהקב"ה מתנהג עמכם במדת
ר”ל לעולם הבא אחריו ,כי העולם חדשים לבקרים הרחמים ,היא פליאה נשגבה איך תהיו כפויי טובה
רבו דיעותיהם ובוחרים דרך אחר ועוזבים דרך ולכן אמר הלה' בלשון תימה[ ,אשר] מעודו מתנהג
האגדה הכתוב בספר ההוא ,לחצוב להם דרכים במדת הרחמים ,שעל זה מורה שם הוי' ב"ה תגמלו
(אות א’ -אגדה)
אחרים ,וק”ל. זאת ,והוא פליאה ,אבל יותר פליאה מזה ,עם נבל,
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה גערת
אמנם כן ,השי"ת צופה ומביט מראשית אחרית וירא ה׳ וינאץ מכעס בניו ובנתיו כי
אם הבנים יהיו בנים סוררים וישרצו וירבו הפסד דור תהפכת המה (דברים לב ,יט)
והשחתת התבל ונזק צרורות מיד ולדורות ,על כן
מוטב שימותו זכאי. הבנים והבנות מהפכים הסדר מחניפים
לאומה״ע והולכים בחוקותיהם
וזה שכתוב וירא ה' וינאץ מכעס בניו ובנותיו -דור
שהאבות מנאצים להקב"ה ,כועס על בניהם שימותו ....ובדרשה לשבת שובה תרנ"ט אמרתי דרך תוכחת
כשהם קטנים. מוסר על הנשים שהולכים בפריצות בשער ראשם
ולא מגלחים אותם והאנשים הולכים מגולחי זקן
וכי תשאל על מה עשה ככה ,ומה החרי האף על וקצוצי פאה ,וכבר נודע מה שאמר חכם אחד ,הבנים
בנים קטנים ,ויען ויאמר אסתירה פני מהם אראה בני,אצר המה צנועות כי מגלחים שערם הפיאות
מה אחריתם אני צופה ומביט מראשית אחריהם רע והזקן ,והבנות בנותי המה חסידות שהולכים בפיאות
ומר כלענה ויגדלו הנערים ויהי עשו ההולך [ממילא] ארוכות ולא מגלחים שערם ,והיה ראוי להיות בהיפך
למות ,אם כן מוטב שימות זכאי (הגאון ר׳ אלעזר שהנשים שהגיעו לפרק בתולה נישאת יגיעו לפרק
פלעקלסגצר ז"ל בחזון למועד חזון ה').
ואלו מגלחין שערותיהם ,והאנשים יניחו פאה ולא
(תנ״ך -פרשת האזינו -וירא ה׳) ישלחו יד בפיאה וזקן ,ועל זה אמר וירא ה' וינאץ
מכעס בניו ובנותיו כי דור תהפוכות המה שמהפכין
כי ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם, הסדר ,ומזה מוכח שהם בנים לא אמון בם ,שאין
כי יראה כי אזלת יד ואפס מאמינים שהקב"ה הוא הנותן לנו שארית בקרב
עמים רבים ,על כן הם מחניפים לאומות העולם
עצור ועזוב (דברים לב ,לו)
והולכים בחוקותיהם.
כיון שבני דורם מבזים הצדיקים ,ולא נשמע
קולם ,אינם נענשים על שלא מיחו ברשעים [ועיין מה שהבאנו בפניני התורה -פרשת אחרי מות
בפסוק (ויקרא יח ג) כמעשה ארץ מצרים על דרך זה].
[בגמרא חגיגה יד א] כי אתא רב דימי אמר י"ח קללות
קלל ישעיה הנביא את ישראל ,ולא נתקררה דעתו עד (תנ״ך -פרשת האזינו -וירא ה׳)
דצר
שאמר להם ...ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד.
הדקדוקים במאמר זה רבו כמו רבו. וירא ה' וינאץ מכעס בניו ובנתיו
וראיתי לקצת מפורשים דישעיה הנביא ע"ה היה ויאמר אסתירה פני מהם אראה
מצטער ודואג פן יענשו גם הצדיקים וזקני הדור יען מה אחריתם כי דור תהפכת המה
שלא הוכיחו את בני דורם ולא מיחו בהם ובעבור בנים לא אמון בם (דברים לב ,כ)
זה יתפסו בעון הדור וכמו שאמרו חז"ל בשבת (דף
נד) כל מי שאפשר למחות באנשי עירו נתפס וכו' דור שהאבות מנאצים להקב"ה ,כועס
על בניהם שימותו כשהם קטנים
וכל מי שאפשר למחות בכל העולם כולו נתפס על
כל העולם כולו עיין שם ,ולכך לא נתקררה דעתו עד אמרו חז"ל כתובות (ח ב) דור שהאבות מנאצים
שאמר להם ירהבו הנער בזקן ,אם כן לא יבוא עונש להקב"ה כועס על בניהם שימותו כשהם קטניםבצר ,
על צדיקים וזקני הדור דכיון שבני דורם מבזים אותם וטעמא בעי ,אם אבות חטאו בנים קטנים מה חטאו?
אצר .על פי בראשית (לא מג) ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנים בני וכו׳.
בצר .דור שאבות מנאצים להקב"ה -כועס על בניהם ועל בנותיהם ומתים כשהם קטנים.
גצר .תלמידו המובהק של הנודע ביהודה ,בעל תשובה מאהבה.
דצרְ .וְ ִנִ ַגַּ שׂ ָָה ָָעם ִִאישׁ ְְבּ ִִאישׁ ְוְ ִִאישׁ ְְבּ ֵֵר ֵֵעהוּ ִיִ ְְר ֲֲהבוּ ַַהַנַּ ַַער ַַבָּזָּ ֵֵקן ְוְ ַַהִנִּ ְְק ֶֶלה ַַבִּנִּ ְכְ ָָבּד (ישעי׳ ג ה).
דערת וניזאה תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
וזה שכתוב אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ,כשם מה ולא נשמע קולם ,אם כן לא אפשר להם למחות בהם,
שאני ממית אני מחיה ,בעל כרחך אני ולא אחר ,כך מה ממילא רק נפש החוטאת היא תמות ,ונקי וצדיק לא
שמחצתי אני ארפא ,ג"כ אני ולא אחר ,וסיים ואין מידי יתפס בעון הדור.
מציל ,היינו כפי המוסכם על פי החקירה ,כי נמנע נברא ובדמשק אליעזר לספר דברים הביא בשם חמיו
או סיבה חלושה למלט מפגע שמפגיע הבורא ית"ש, הגאון בעל שו"ת הריב"אהצר ז"ל לפרש בזה הפסוק
זולת הוא ית"ש בכבודו ובעצמו מוחץ ורופא והקרא בפרשת האזינו "כי ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם ,כי
מרישא לסיפא מדרש כפשוטו עכ"ל הנחמד ונעים. יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב״ ,כלומר כי ידין ה'
(אגדות הש״ס -פסחים סח א -רבא רמי) עמו ועל דרכם הרעה ,אז ועל עבדיו הצדיקים יתנחם,
יהיה מנוחם ולא יכעס אף ה' גם עליהם ,יען כי יראה
כי אזלת יד ,אין להם שום כח וממשלה לעצור אותם,
רצון השם הוא עצם המעשה ואין זמן אפס עצור ועזוב ,כולו סג יחדיו נאלחו וכו'וצר ,עיין
ועת ופירוד בין מחשבה למעשה שם דפח"ח.
והוא באחד ומי ישיבנו ְוְ ַנַ ְפְ שׁוֹ ִִאְוּ ְָָתה ַוַ ָיָּ ַַעשׂ (איוב כג ,יג) [עיין שם עוד מה שפירש רבינו בזה הפסוקים בישעיה].
כלומר הקב"ה הוא יחיד בעולמו ,מי יאמר לו מה תעשה (אגדות הש״ס -מס׳ חגיגה -דף יד א)
ומי ישיבנו מרצונו ,הלא כאשר נפשו אותה לעשות,
ויעש ,כבר נעשה שרצון השם הוא עצם המעשה ואין אני אמית ואחיה מחצתי
זמן ועת ופירוד בין מחשבה למעשה (ועיין באלשיך ז"ל
ואני ארפא (דברים לב ,לט)
באריכות) .
פסוק זה ראיה לתחית המתים -ותשובה לכופרים בה כשם שמה שאני ממית אני מחיה ,כך מה
שמחצתי אני ארפא ,אני ולא אחר
וכולל עוד דהנה כתיב (דברים לב לט) אני אמית ואחיה
רבא רמי כתיב אני אמית ואחיה וכתיב מחצתי ואני ארפא
מחצתי ואני ארפא ,ואמרו חז"ל (סנהדרין צא ב) מה מחיצה
השתא אחויי מחיי אסויי לא כל שכן אלא אמר הקב"ה
ורפואה באחד אף מיתה וחיים באחד ,ופסוק זה ראיה
כשם שמחצתי אני ארפא כך כשאני ממית אני מחיה
לתחיית המתים ,והמינים אשר כופרים בתחית המתים (פסחים סח א)
אין דורשין כן ,ואומרים דמיתה וחיים אינם באחד מטעם
כתב בספר עין הבדולחזצר ,ולולא דרש חז"ל יש לומר
שרחוק בעיניהם ענין התחיה.
בכתוב אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי
וכבר השיבו להם חז"ל (שם) תשובה ,דלא הוי הוי דהוי מציל ,היות אמרו ז"ל (תענית ב א) מפתח של תחית המתים
לא כל שכן ,פירוש אם נברא אדם מחדש שלא היה עדיין רק ביד הקב"ה ולא ביד שום נבראחצר ,וזה מוסכם לחכמי
כלל בעולם ,מכל שכן שיתהוה אדם שהי' כבר ,ובזה יש המחקר ,כי נמנע שום סיבה חלושה שנברא ,להמציא
לפרש בדרך רמז המקרא שלפנינו ,והוא באחד ,הכוונה תחיה ,ובעניני רפואות החלאים יוכל אנוש לטעות כי
דמיתה וחיים באחד כמו מחיצה ורפואה ,ועל זה אמר הסמים או הרופא מרפא ,וזה סכלות גמור ,כי נמנע גמור
ומי ישיבנו ,פירוש מי ישוב תשובה לאותן שאין אומרים שיוכל נברא למלט מפגע שמפגיע הבורא ית"ש ,והנבון
כך ,פירוש מה תשובה יש להשיב להם מאחר שרחוק יודה בעצמו ,כי אין הרופא והסיבה חלושה מרפא ,רק
בעיניהם ענין התחיה? הבורא הרופא והרפואה.
הצר .הצר .הג״ר יואל בן אליעזר אונגאר זצ״ל אב״ד פאקש בעל שו״ת ריב״א ,נלב״ע תרמ״ו.
וצר .ע״פ תהלים (נג ד) כלו סג יחדיו נאלחו [אין עושה טוב אין גם אחד].
זצר .להג״ר ישראל יונה הלוי לנדא זצ״ל ,אב"ד קעמפנא ,בעמ״ח מעון הברכות ,שירת ישראל ועוד .נלב״ע תקפ״ד.
חצר .שלש מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח ואלו הן :מפתח של גשמים ומפתח של חיה ומפתח של תחיית המתים.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה הערת
לנחלם בארחות חיים בנתיב הצדק והיושר. על זה אמר ְוְ ַנַ ְפְ שׁוֹ ִִאְוּ ְָָת ה ַוַ ָיָּ ַַעשׂ ,זהו תשובתם ,שאנו רואין
וזה שכתוב שימו לבבכם וגו' אשר תצוו את בניכם לשמור שִאְוּ ְָָת ה נפשו ויעש אדם חדש ,ודלא הוי הוי וכו' זהו ִ
לעשות וגו' ולא תאמרו כי מה שתצוו את בניכם הוא ריק
טצר
תשובה לדבריהם( .מספר הק׳ ערבי נחל פרשת האזינו)
מכם ,על כן אמר כי לא דבר רק הוא מכם מעצמיכם, (תנ״ך -איוב -כג ג)
א .כי הוא חייכם -כי על ידי בנים צדיקים תזכו לחיות
בחיי העולם הבא כמאמר חז"ל ברא מזכה אבא ,ב .כי
בדבר הזה תאריכו ימים על האדמה ,אף אם כבר קניתם
כי לא דבר רק הוא מכם כי
שלימות ,מכל מקום תחיו בעבור הבנים וא"ש.
הוא חייכם (דברים לב ,מז)
ישראל אשר הוא בער מתורה הוא כגוף
אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו בלא נשמה ואין לו חיות כלל
יין נסיכם (דברים לב ,לח)
הכוונה כי אם נעדר מאיש [איזה חכמה] למשל כתב
למה לא נתיר סתם יינם היום ,הרי העכו״ם מרחיקים אותנו ולשונות ושארי חכמות ,עליו נאמר שהוא ריק מחכמות,
עיין בספר כרם שלמה (יורה דעה סימן קל״ב) שהשיב אולם איש מישראל אשר הוא בער מתורה הק׳ לא יוכל
לאחד שרצה ללמד זכות על המתפרצים לשתות סתם לומר עליו שהוא ריק מחכמת התורה ,כי אם אין לו תורה
יינם ,כי הטעם הוא משום חיתון -והלא ידוע שהם אינם הוא כגוף בלא נשמה ואין לו חיות כלל.
מתחתנים בנו ,והשיב לו שמצינו כזה בלבוש (בסימן כ״ג וזה שכתוב שימו לבבכם לשמור לעשות את כל דברי
סעיף כ״ו) על דין דבש של עכו״ם ,וזה לשונו :וגם חתנות התורה הזאת כי לא דבר ריק הוא מכם ,אין זה הדבר אשר
אין שייך כלל בזמננו שהם מרחיקים אותנו מאוד כמו נוכל לאמר שריק הוא מזה ,כי זה עיקר החיות כי הוא
שאנחנו מהם כו׳ עכ״ל. חייכם והבן( .דמשק אליעזר בשם האלשיך ז"ל).
וכתב עליו הט״ז שם (בסעיף קטן יח) גם מה שכתב אם הניח בן כמותו נקרא חי אף אחרי מותו
שעכשיו מרחיקין העכו״ם אותנו -ישתוק דבר זה
ובאמרי שפרש פירש דהנה אמרו חז"ל (בבא בתרא קטז א)
מלאמרו ,כי רבים פרוצים למדין קולא מזה אפילו ביין.
כל המניח בן כמותו כאלו לא מת ,וזה שאמר הכתוב דמה
ושמעתי מגדול הדור מהר״ל מפראג ז״ל שהיה מלעיג על
שיצוו את בניהם לשמור התורה ,זה עצמו הוי חייהם
דבריו בזה ואמר שכיון שהעכו״ם מרחיקין אותנו יגרום
שֵיֵ ָָחשבו כחיים אף שימותו כיון שיניח בנים כמותם,
השכרות שיכפור לגמרי ח״ו שישא בתו -על כן אין בזה
אבל אם לא יהיו בניהם כמותם יחשבו מתים ממש ,וזה
שום סברא לחלק לקולא ,עכ״ל.
שכתוב שימו לבבכם וגו' אשר תצוום את בניכם לשמור
וידע כי מלבד שסתם יינם אסור משום דבר שנאסר לעשות את כל דברי התורה הזאת ,ולא תאמר כי דבר רק
במנין ,וטעמים אחרים הנודעים ,נמצא בפרקי דרבי הוא על כן אמר כי לא דבר רק הוא מכם ,זה שאני מצוה
אליעזר (פרק מ״ז) שהוא חרם על מי שעבר וזה לשונו: לכם לצוות לבניכם הוא נוגע לכם ,כי הוא חייכם ,כלומר
ר׳ אליעזר המודעי אמר עמד פנחס והחרים על ישראל על ידי שיהיו בניכם צדיקים תקראו גם אתם חיים.
בסוד שם המפורש כו׳ שלא ישתה אדם מן יין עכו״ם עיין אף אם השלים עצמו כדאי לחיות להנחיל לבניו דרך הישר
שם .ויעויין ביערות דבש מה שכתב בזה כו׳ עכ״ל (ועיין
בחכמת אדם ריש הלכות יין נסך) -ולמזהיר ולנזהר שלומים ולי נראה על פי מה שכתב בהקדמה לתשובות חתם סופר
תן כמי נהר. (חלק יורה דעה) דהגם שכבר השלים נפשו בעולם הזה,
(אות ח -חתנות מכל מקום צדיק באמונתו יחי' בשביל בניו ותלמידיו
טצר .ועיין עוד מה שכתב רבינו בזה בפניני ילקה״ג -פניני המועדים -ימים נוראים -תפלות ראש השנה
ש .להג״ר שלמה קלוגער זצ״ל.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים העק
שבת שובה
ועל פי דבריו הקדושים נראה לי לפרש הפסוקים שובה ישראל עד ה׳ אלקיך (הושע יד ,ב)
שובה ישראל עד ה׳ אלקיך וגו׳ ואיתא בילקוט (הושע
למה במצות עשה נמחל מיד בעת התשובה
יד) תני בשם רבי מאיר שובה ישראל בעוד שהוא ובל״ת תולה עד יום הכיפורים
ה' במדת הרחמים ,ואם לאו אלהיך ,היינו שישובו
...ובדרך אגב אעתיק מה שכתב עוד בדרושי הצל״ח
בעשרת ימי תשובה עד שהוא במדת הרחמים,
דרוש הנ״ל (דרוש ז) להסביר דברי חז״ל יומא (דף פו
דבעשרת ימי תשובה שערי רחמים פתוחים
א) עבר על עשה [ושב ,אינו זז משם עד שמוחלין לו
והקדוש ברוך מתנהג במדת הרחמים -ומה תרויחו
שנאמר (ירמיהו ג יד) שובו בנים שובבים ,עבר על לא
בזה? -קחו עמכם דברים ושובו אל ה׳ ,היינו שיהיה
תעשה ועשה תשובה תשובה תולה ויום הכפורים
די בוידוי וחרטה לבד ,ואם לאו ,רק שתמתינו ולא
מכפר שנאמר (ויקרא טז ל) כי ביום הזה יכפר עליכם].
תשובו בעשרת ימי תשובה רק בשאר ימות השנה,
אז אלקיך ,כלומר אז יתנהג עמך ה׳ במדת הדין ,ולא וצריך לדעת מה החילוק בין עשה ללא תעשה ,ולמה
יהיה די בוידוי וחרטה לבד ,כי אם תצטרכו לסיגופים במצות עשה יכופר מיד בעת התשובה ואינו זז משם
לפי משקל עונותיכם ,וא״ש. עד שמוחלין לו ,ומדוע לא תעשה יהיה תולה עד יום
(אגדות הש״ס -ראש השנה יז א -ובדרך אגב) הכיפורים -והלא עשה דוחה לא תעשה?
וכעת נראה לי טעם הדבר על פי שחקרתי אם מדה
זו שהקדוש ברוך הוא מקבל שבים היא מצד מדת
קחו עמכם דברים ושובו עד ה׳ (הושע יד ,ג)
הרחמים ,או היא גם מצד מדת המשפט במדת הדין.
בעת שתלכו לעולם הבא קחו עמכם
ואמרתי לחלק בין הפרקים ,שתשובת המשקל
הדברים של עולם הזה
שהאריכו בספרי המוסר בסיגופים די משקל הנאת
פירשו ז״ל על פי מאמר חז״ל בפרקי אבות (ו ט) העבירה ,אם עשה כן תשובה זו היא גם מדת הדין,
שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא אבל תשובת הוידוי והחרטה בלי סיגופים לזה צריך
כסף ולא זהב ולא מרגליות אלא תורה ומעשים מדת הרחמים.
טובים בלבד.
והנה כל ענין משקל הסיגופים שהאריכו חכמי
וזה שכתוב קחו עמכם דברים ,בעת שתלכו לעולם המוסר היא לפי ענין הנאה שנהנה מעבירה ,ככה
הבא קחו עמכם הדברים של עולם הזה ,ומה הם יסבול סיגופים -וזה שייך בעבירה שעבר במעשה
אותם הדברים ,לזה אמר ושובו עד ה׳ דהיינו תשובה ונהנה מן המעשה ,כמו אוכל חזיר וכדומה .אבל
(תנ״ך -הושע -יד ,ג) ומעשים טובים. ישב ולא עשה מצות עשה ,שעבר בשב ואל תעשה,
אין כאן שום הנאה מעבירה ואין כאן שום שייכות
לתשובת המשקל ,ודי לו הוידוי והחרטה מצד הדין,
אשור לא יושיענו על סוס לא ואם כן כיון שתשובה מועיל גם מצד הדין ,לכך לא זז
נרכב ולא נאמר עוד אלהינו משם עד שמוחלין.
למעשה ידינו (הושע יד ד)
אבל עבר לא תעשה ,אף שהתחרט והתודה,
בעת שהעני מבקש מהעשיר ,לא יאמר לו שיבטח בה' מכל מקום מצד מדת הדין צריך סיגופים
נלע"ד כי מלת "ולא נאמר עוד" קאי גם על מאמר לתשובת המשקל.
(להלן)"אשר בך ירוחם יתום" ושיעור הכתוב ,ולא לכך תשובה תולה עד יום הכפורים ,שאז הוא מקור
נאמר עוד אלקינו למעשה ידינו ,גם לא נאמר עוד, הרחמים לקבל בתשובה ,עד כאן דפח״ח.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים ועק
מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי אשר בך ירוחם יתום ,והוא על פי מה שכתב בספר
ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם לחמי תודהטסק על מאמר חז"ל (מובא בילקוט ירמיה רמז
ופושעים יכשלו בם (הושע יד י) רפ"ב) ויאמר ה' על עזבם את תורתי -הלואי אותי
עזבו ותורתי שמרו ,והוא פלא ,ופירש הנ"ל כי הנה
כיון שישראל בנים למקום פשוט בעיניהם שיוותר לפעמים יבוא איש עני ואביון או יתום ואלמנה לבקש
להם על הכל ,וע״כ אינם דואגים לשוב עזרה מאיש עשיר ,ותחת אשר יושיט ידו באמתחתו
נלע"ד דקאי על מה שכתוב לעיל שובה ישראל עד ה' לתת לו אגורת כסף ,הוא משיב לו ״בטח בה' כי אל
אלקיך וגו' ועל זה אמר מי חכם ויבן אלה נבון וידעם רחום ה' ולא ירפך ולא יעזבך״ וכו' ומדבר על לבו
האיך מהני תשובה ,הלא הקב"ה מלך ,ומלך שמחל כהנה וכהנה דברי תנחומים ,ובאמת לא זו הדרך ולא
על כבודו אין כבודו מחול (קידושין לב ב) ,לזה אמר כן ציותה לנו תורתנו הקדושה ,אבל אומרה תורה
כי ישרים דרכי ה' שצוה לנו לשוב בתשובה ,כי אנו (דברים טו יא) כי יהיה בך אביון וגו' פתח תפתח את ידך
יש לנו דין בנים למקום והאב שמחל על כבודו כבודו וגו' די מחסורו אשר יחסר לו ,וזה שאמרו חז"ל הלואי
מחול ,לכן צדיקים ילכו בם ,אבל ופושעים אדרבה "אותי" עזבו כלומר הלואי עזבו אותי לומר לעני שאני
יכשלו בם ,כי אומרים מאחר שאנו בנים למקום, אושיע לו ,רק "תורתי" שמרו ,לתת לעני די מחסורו
אם כן יוותר לנו הכל כרחם אב על בנו ,וכמו שפירש כמו שכתוב בתורה ודפח"ח.
בספר כלי יקר פרשת האזינו בפסוק (דברים לב ה) בניו
[וכבר כתבו בספרים דידוע דבכל המדות הרעות
מומם שעיקר מומם הוא מה שקראם הקב"ה בניו,
יכולים לעבוד את ה' כמו שאמר התנא (אבות ה כ)
על כן פשוט בעיניהם שירחם ה' עליהם כרחם אב על
הוי עז כנמר וכו' ונאמר (תהלים קלט כא) הלא משנאיך
בנים ומתוך זה גבה לבם עד להשחית ,ע"ש ודו"ק.
ה' אשנא ,וכן הוא אומר (דברים יג ט) לא תחמול ולא
הפושעים סוברים דבצדקה וגמ״ח תכסה וגו' וכן כיוצא בו בכל המדות רעות (חולין קט
שלהם המה מכפרים על הכל
ב) כל מאי דאסר לן רחמנא שרי לן כוותיה ,ואיך
ובשם הגאון ר' הילל ל"ש [ליכטנשטיין] ז"ל יכולים לעבוד את ה' במדה רעה של חסרון בטחון?
מקאלאמעאעק שמעתי כי ישרים דרכי ה' מה שצוה אמנם לפי הנ"ל גם למדה הרעה הזאת יש זמן ,דהיינו
לנו להיות רחום וגמול חסדים שהם דרכי ה' כמו בעת שעני דופק דלתיו ומבקש ממנו עזרה בצרה,
שפירש רש"י בסוף פרשת עקב בפסוק (דברים יא אז צריך להשתמש במדת חסרון בטחון שלא לומר
כב) ללכת בכל דרכיו -הוא רחום ואתה תהא רחום להעני בטח בה' והוא יושיעך רק צריך להושיט לו את
הוא גומל חסדים ואתה גומל חסדים ,וצדיקים ילכו שרביט הזהב ולתומכו ולסעדו במנה אחת אפים].
בם ,אבל ופושעים אדרבה יכשלו בם ,כי הם סוברים
דבצדקה וגמילות חסדים שלהם המה מכפרים על וזה שכתוב ולא נאמר עוד "אלקינו" יעשה "למעשה
הכל ולא יחשוב ה' להם כל עון אשר חטאו ודו"ק ידינו" שהוא יעשה ויפעל ישועה ועזרה במקום
ודפח"ח. שצריך מעשה ידינו שאנחנו נעשה ונפעל גם לא
הטעם שהקב"ה גילה עונש העבירות
ׄנׄאמר עוד "אשר בך ירוחם יתום" כי אם אנחנו נרחם
אבל לא שכר המצוות עליו כמו שציותה לנו תורה הק׳ (דברים כו יב) ונתת לגר
ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו
ועל מה שחתם הושע הנביא ספרו ופושעים יכשלו
בם והיה יכול לסיימו וצדיקים ילכו בם אחר ופושעים (תנ״ך -הושע -יד ,ד)
מאורות הילקוט
טסק .להג״ר צבי הירש הלוי הורוויץ זצ״ל אב״ד פרנקפורט ,בנו ומ״מ של הגאון בעל ההפלאה ,מח״ס מחני לוי ולחמי תודה .נלב״ע תקס״ה.
עק .מגדולי תלמידי החתם סופר זצ״ל .מגדולי הלוחמים נגד הרפורם וההשכלה .נלב״ע תרנ״א.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים זעק
אם גם יכשלו ,אבל בם בפחד העונש עליהם ,עכ״ד יכשלו ,כתב בספר עשרה מאמרותאעק (מובא בליקוטי
(תנ״ך -הושע) מהרמ"ע מפאנו ודפח"ח ש"י. חבר [בן חיים] פרשת בלק) כי זה סיום בטובה בנבאר
דברי המדרש לעתיד לבא יאמר מדת הדין לפני
הקב"ה הללו עוברי עבירה והללו עוברי עבירה מפני
כיון שהקב״ה יש לו דין מלך ,ומלך אין יכול מה אלו נכנסין לג"ע ואלו יורדין לגיהנם מיד אומר
למחול על כבודו -אם כן האיך מהני תשובה? השי"ת תרד כל אומה עם אלהיה לגיהנם ואף הקב"ה
נלע״ד דקאי על מה שכתוב לעיל שובה ישראל עד ה׳ יורד עם ישראל שנאמר גם כי אלך בגיא צלמות לא
אלהיך וגו׳ ועל זה אמר מי חכם יבין אלה נבון וידעם אירע רע כי אתה עמדי ,וביאר הגאון כי השי"ת גילה
האיך מהני תשובה ,הלא הקדוש ב״ה מלך ,ומלך מהאי טעמא עונשי העבירות אף שלא גילה שכר
שמחל על כבודו אין כבודו מחול (קידושין לב ב) לזה המצות למען [אשר] בעת יחטא הישראלי יהיה בלבו
אמר כי ישרים דרכי ה׳ שצוה לנו לשוב בתשובה ,כי דאגה ופחד העונש ולא ישבע מן העבירה כשאר
אנו יש לנו דין בנים למקום -והאב שמחל על כבודו אומות העולם אשר אין פחד לנגד עיניו ,ועל ידי זה
כבודו מחול ,לכן צדיקים ילכו בם ,אבל ופושעים, ינוכה להם מן העונש ,וזה ענין שבין חוטאי אומות
אדרבה -יכשלו בם ,כי אומרים מאחר שאנו בנים העולם אחרי כי אין פחד בקרב לבם טועמים טעם
למקום אם כן יוותר לנו הכל כרחם אב על בנו ,וכמו חטא ולא כן רשעי ישראל.
שפירש בספר כלי יקר (פרשת האזינו) בפסוק בניו וזה שאמר השי"ת תרד כל אומה עם אלהיה לגהינם
מומם ,שעיקר מומם הוא מה שקראם הקדוש ב״ה לומר אני מעיד על בני גם בעת חטאם היה פחדתי
בניו ,על כן פשוט בעיניהם שירחם ה׳ עליהם כרחם עליהם ולא טעמו טעם חטא ,וזה ענין מאמר הושע
אב על בנים ,ומתוך זה גבה לבם עד להשחית ,עיין מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי ה' אשר
(תנ״ך -הושע יד ,י) שם ,ודו״ק. גילה בתורה הק׳ עונשי העבירות ,כי על ידי זה
צדיקים ילכו בם ,יקנו על ידי זה שלימות ,ופושעים
מאורות הילקוט
אעק .לרמ״ע מפאנו זצ״ל.
טצת | פניני ילקוט הגרשוני
מאמר שובה ישראל עד ה' אלקיך
וצדקה מאלקי ישעו זה דור דורשיו מבקשי פניך דרשה לשבת שובה [ -שנת] רחמת״י לפ"ק
יעקב סלה.
שובה ישראל עד ה' אלקיך כי
גכ
ונראה לענ"ד על פי מה שכתב בספר מקדש מעט כשלת בעונך (הושע יד ב)
(תהלים לא) בפסוק ה' אל אבושה כי קראתיך יבושו
רשעים ידמו לשאול ,וכתב בשם יערות דבש וז"ל: הושע הנביא ע"ה אמר שובה ישראל עד ה' אלקיך כי
רבים אומרים מי יראנו טוב ,הלא ה' שומע תפלת כשלת בעונך ,קחו עמכם דברים ושובו אל ה' אמרו
רבים ולמה לא שמע תפלתנו ,אך באמת אך טוב אליו כל תשא עון וקח טוב – ובילקוט מביא בשם
לישראל לילך בדרכי אבותינו הקודמים יעקב, הפסיקתא רבתי ,אדם הולך לכבד את המלך הולך
שהתפלל ובקש (בראשית כח כ) ונתן לי לחם לאכול מלא וחוזר ריקם (שנותן מתנות הרבה למלך) הקב"ה אינו
ובגד ללבוש -ולא בגדי מלכות כי אם ישתה חלב כן אלא הולכים אליו ריקנים וחוזרים מלאים שנאמר
צאן ,ומגז כבשים יתחמם ,והי' לו דירתו אוהל ִִׁשֵּכֵ ן כל תשא עון וקח טוב – איתא בילקוט תהלים (פרק צא)
באדם ,מכוסה בעורות עזים לבל יכהו הגשם והשלג (ומובא בילקוט אליעזר ערך תפלה אות עז) מפני מה ישראל
וביתדות יחזקהו ,וכן היה אדון הנביאים [משה רבינו] מתפללים ואינם נענים ,ר׳ שמעון בן לקיש בשם ר'
נוהג צאן אחר המדבר וכו' (שמות ג א). פינחס מפני שאינם יודעים סוד שם המפורש ,אבל
איה ספר כריתות ברית ה׳ עמכם לתת לכם כל זה לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא מודיעם שנאמר
(ישעי׳ נב ו) לכן ידע עמי שמי ,והם מתפללים ונענין,
אפס כי עז העם לשאול שאלה שלא כהוגן ,לאכול יום
עד כאן.
ביומו מעדנים בשר ויין ותענוגות בני אדם וללבוש
מפני מה ישראל מתפללים ואינם נענים
מחצלות בגדי שש וארגמן הם ונשיהם
משבצות זהב לבושם ,לוקחים כלים ויש לדקדק מאחר דידוע דצריך ב'
מכלים שונים ממיני זהב וכסף מיני תנאים לשתקובל תפלת ישראל ,א .אפס כי עז העם
מגדנות ותרמוקי נשים ותכשיטיהם שתהא התפלה בכוונה רצויה ובלב לשאול שאלה שלא
ומטמונים לרוב כאשר בירך ה' עמו שלם ,ב .שיהיו המתפללים צדיקים כהוגן ,לאכול יום
ישראל שהרבה נגידים ספוני ארץ
וראיים שיקובל תפלתם ,והשואל ביומו מעדנים בשר
ששאל מפני מה ישראל מתפללים ואין ויין ותענוגות בני אדם
הגיעו לכזאת וכזאת ,אבל גם בזה לא מחצלות וללבוש
מצאו מנוח ואין חצי תאותם בידם, נענים ,על כרחך באותן שמתפללים בגדי שש וארגמן הם
ומכל שכן שאר העם שלא הגיעו לידי בכוונה וגם הם צדיקים שאל ,דאי לא כן ונשיהם משבצות זהב
מדה זו צעקו כי לא ישמע ה' צעקתם לבושם... אין התחלה לשאלתו כלל ,ואם כן מה
ובזה מבוקשם וידל ישראל עד מאוד השיב על זה מפני שאינם יודעים סוד
וכהנה דברי שטות ,ובאמת זה רעה שם המפורש ,הלא כיון שהם צדיקים,
חולה -איה ספר כריתות ברית ה' עמכם לתת לכם ראויים הם שיודיע להם הקדוש ברוך הוא הסוד כמו
כל זה ,וכי על זה נכרת ברית הסתפקות והשבתת שיודיעם לעתיד לבא.
התאוה המותרית? וזה מאמר דוד (תהלים לא יח) ה' ונראה לענ"ד להבין דברי חכמים וחידותם ,בהקדם
אל אבושה כי קראתיך ,כלומר אם אקרא לא אבוש, לפרש פסוקי תהלים (פרק כד) ישא ברכה מאת ה'
כי אין אני שואל רק דברים הכרחים ,והמותר לא
מאורות הילקוט
גכ .תהלים מקדש מעט עם פירושי "בית המדרש"" ,בית הכנסת" ו"בית אהרן" ,מאת רבי אהרן וואלדען זצ״ל (מחבר שם הגדולים החדש).
ווארשא ,תר"ן
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים קת
אם יסתפק במועט ,במספר וחשבון קטן ,ולא יבקש אבקש -ובזה שומע ה' .אבל יבושו רשעים שדומים
אלף אלפי דינרים זהב ומרגליות ,כי הקדוש ברוך הוא לשאול שאומרים הב הב כדאמר (משלי ל טז) ְׁׁשאֹול
בחר לו שם שמספרו מועט וקטן יותר מכל השמות, ְׂבְָעהדכ וגו' .וזה שכתוב יבושו
ְוְֹעֶֹצֶ ר ָָר ַַחם ֶֶא ֶֶרץ ֹלא ָׂש ָ
ואנחנו מצווים לילך בדרכיו ולהדמות לו ית' להתנהג רשעים ידמו לשאול ,ודפח"ח.
בענוה ושפלות ולהסתפק במועט ,וזהו סוד שם השם
[ועל דרך זה כתב עוד (בתהלים לז) בפסוק נער הייתי
המפורש ,ואל זה כיוונו חז"ל במאמרם הנ"ל שעמד
גם זקנתי וגו' בשם הרב בעל מגלה עמוקות ז"ל פירש
השואל ושאל מפני מה ישראל מתפללים ואינם
(קהלת ז כט) כי האלקים ברא את האדם ישר שיהיה
נענים ,והשיב ר׳ שמעון בן לקיש בשם ר' פינחס מפני
לכל גויה די מחסודה ,ומה שרוב העולם צועקים
שאינם יודעים סוד שם המפורש ,כלומר שאין מביאים
ורעבים וצמאים הוא שהמה בקשו חשבונות רבים
ראיה מן שמו של הקדוש ברוך הוא ,רק מבקשים
שהם רוצים שיהיה לכל אחד עושר רב וחשבון גדול
חשבונות רבים והולכים בגדולות ובנפלאות ,על כן
בפנקסו ,ואינו מסתפק במה שנתן לו הקדוש ברוך
אינם נענים ,אבל לעתיד לבוא הקב"ה מודיעם והם
הוא .וזה שכתוב נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק
מתפללים ונענים ,כי כשמבקשים רק דברים הכרחים
נעזב גם זרעו ,והטעם שהם אינן מבקשים רק לחם
ומסתפקים במועט ,אז בודאי נענים ,כי הקדוש ברוך
כמו שאמר יעקב ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש
הוא שוכן את דכא ושפל רוח ,וא"ש.
ולא יותר ,ודו"ק ודפח"ח].
חייך כל טובות וברכות ונחמות שאני
נותן איני נותן אלא בלשון הזה ובזה נראה לענ"ד לפרש הפסוקים הנ"ל ,ישא ברכה
ועוד נראה לי לפרש הפסוקים ישא ברכה מאת ה' וגו' מאת ה' וצדקה מאלקי ישעו ,ואמנם מי הוא זה ואיזה
באופן אחר ,דהנה איתא במדרש פרשת ויצא בפסוק הוא אשר נושא ברכה מאת ה' ,על זה מפרש ואומר,
(בראשית כח כא) והיה ה' לי לאלקים -אמר ליה הקב"ה זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב ,שהדור הדורש
אתה אמרת והיה ה' לי לאלקים ,חייך כל טובות ומבקש פני ה' רק על דברים הכרחים ,כמו יעקב
וברכות ונחמות שאני נותן איני נותן אלא בלשון הזה, שבקש ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש ולא יותר,
(זכריה יד ח) והי' ביום ההוא יצאו מים דור זה הוא הוא נושא ברכה מאת ה'
חיים מירושלים( ,ישעיהו ז ח) והיה ותפלתו נשמעת סלה ,וא"ש.
רבים מתפללים אל ה'
ביום ההוא ְַיְַחֶּיּ ה איש עגלות בקר וצועקים אל הלחם ואל והנה ידוע מה שכתוב בספרים
ושתי צאן( ,יואל ד יח) והיה ביום ההוא היין ואל השמן ואל הנזיד... הקדושים כי כדי להורות לאדם מדת
יטפו ההרים עסיס. ולא ידעו דעיקר חסרון ענוה ושפלות לבל ילך בגדולות
כוונתם ז"ל נראה לענ"ד ,דהנה הפרנסה נמשך רק ממיעוט ובנפלאות ממנו ,צירף הקדוש ברוך
רבים מתפללים אל ה' וצועקים אל השתדלות בעבודת ה' הוא בשמו הגדול ית' ארבע אותיות
הלחם ואל היין ואל השמן ואל הנזיד ויראתו שמספרם מועט יותר מכל האותיות
כמו שכתוב בתקוני זוהר (תיקון ו) שבאלפ"א בית"א כשכתוב יו"ד
צווחין ככלבי הב הב ,הב לן חיי ,הב ה"א וי"ו ה"א ,הסתכל בכל האותיות
לן מזוני ,ולא ידעו דעיקר חסרון הפרנסה נמשך רק כשכתבם במילואם לא תמצא שום אות שיעלה
ממיעוט השתדלות בעבודת ה' ויראתו וכמו שאמרו למספר מועט כמו אלו (עיין בכלי יקר ריש פרשת מקץ)
חז"ל בסוף קידושין (ד יד) הרעותי את מעשי וקפחתי וממנו יקח האדם ראיה ומוסר השכל ,לבל יבקש
חשבונות רבים עושר רב וחשבון גדול בפנקסו ,כי
מאורות הילקוט
דכ .עיין מלבי״ם שם בדרך המושכל ,וז״ל" :שאול" ,השתי בנות שאומרות הב הב ,הן שאול ועוצר רחם ,ר"ל ההויה וההפסד המוטבע
בחומר ,שהשאול הוא ההפסד ,וממשלת הרחם הוא ההויה המולידה מרחמה את כל ,והן השתי בנות שע"י יתהוה כל הוה ,כי אין הויה
כי אם בהפסד ,והשלש אשר לא תשבענה ,היא ארץ לא שבעה מים וכו׳.
אקת | פניני ילקוט הגרשוני
ואף על פי כן והעוף אוכל אותם מן הסל ,כלומר פרנסתם את פרנסתי. והעוף ירב בארץ ,שהם
מוכנת להם שלא בצער שלא ביגיעה ,ואנו מתפרנסים וכבר פירשתי הרבה בעולם ,ואף על פי כן...
בצער ,אמנם זאת תורת ,כאשר נעסוק בתורת ה' גם אנחנו בזה המסורה ג' פרנסתם מוכנת להם שלא
נתפרנס שלא בצער כמו הבהמה והעוף ודו"ק. [פעמים] והעוף,
בצער שלא ביגיעה ,ואנו
לב טהור ברא לנו אלקים ורוח נכון חדש בקרבנו (עיין בעל הטורים
מתפרנסים בצער ,אמנם...
כאשר נעסוק בתורת ה' גם
על כן לפי שעיקר חסרון פרנסה נמשך ממיעוט העסק פרשת בראשית)
אנחנו נתפרנס שלא בצער
בתורה ,ויראת ה' צריך להיות עיקר התפלה ,לב טהור ברא (בראשית א כב)
לנו אלקים ורוח נכון חדש בקרבנו ,ואז ממילא יושפע לנו והעוף ירב בארץ,
שפע ברכה ופרנסה מאת ה' מן השמים וזה כוונת המדרש, (בראשית מ יז) והעוף אוכל אותם מן הסל( ,ויקרא יא מו) זאת
אתה אמרת והיה ה' לי לאלקים ,חייך כל טובות וברכות וכו' תורת הבהמה והעוף.
אני נותן לבניך בלשון הזה ,כלומר כאשר יתפללו בניך גם ואמרתי ,דהנה מבואר בפסחים (מט א) דזאת תורת [הבהמה
כן בלשון הזה ויהיה כל מגמת תפלתם ובקשתם ,והי' ה' לי והעוף] ,היינו במי שעוסק בתורת ה' ,כדאיתא שם ,רבי
לאלקים ,אז ממילא יושפע להם כל טובות וברכות ונחמות. אומר עם הארץ אסור לאכול בשר שנאמר (ויקרא יא מו)
וזה שאמר הכתוב ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלהי ישעו, זאת תורת הבהמה והעוף ,כל העוסק בתורה מותר לאכול
אמנם מי הוא זה אשר בשר בהמה ועוף ,וכל שאינו עוסק בתורה אסור לאכול בשר
ישא ברכה מאת ה' ,על בהמה ועוף.
זה מפרש ואומר ,זה דור כאשר יתפללו בניך גם [ובזה מובן המשך הלשון בוידוי על חטא שאומרים על
כן בלשון הזה ויהיה דורשיו מבקשי פניך כמו חטא שחטאנו לפניך במשא ובמתן ועל חטא שחטאנו
כל מגמת תפלתם יעקב שעיקר תפלתו לפניך במאכל ובמשתה ,דלכאורה אין היתר לעם הארץ
ובקשתם ,והיה ה' לי היה על הכרת אלקותו לאכול בשר כיון שאינו עוסק בתורה ,רק אם נושא ונותן
לאלקים ,אז ממילא ית' [כמו שכתוב] והיה באמונה אז מותר לו לאכול בשר דהרי כתב הרמב"ן ז"ל בפ'
יושפע להם כל טובות ה' לי לאלקים ,דור זה בשלח בשם המכילתא (שמות טו כו) והישר בעיניו תעשה
וברכות ונחמות
הדורש ומבקש פני ה' וגו' ושמרת כל חוקיו ,והישר בעיניו תעשה זה משא ומתן
גם כן רק שיזכו להכיר מלמד שכל הנושא ונותן באמונה מעלה עליו הכתוב כאלו
את ה' ולעבדו שכם אחד ,הוא הנושא ברכה מאת ה' והם קיים כל התורה כולה עיין שם ,אבל אם אינו נושא ונותן
מתפללים ונענים נצח סלה ועד. באמונה אז ממילא אין לו שום היתר לאכול בשר ,וזה
וזה שאמר הכתוב שובה ישראל עד ה' אלקיך ,כלומר שכתוב על חטא שחטאנו לפניך במשא ובמתן ...במאכל
ראשית הכל הוא התשובה -עזיבת החטא ,כי כשלת, ובמשתה ,וא"ש].
כלומר כי מה שכשלת ונפלת בדיוטא התחתונה ונכסיך אלא שהרעותי את מעשי וקפחתי את פרנסתי
ירדו לטמיון ,בעונך ,הכל היה בעבור עונך ,שהרעות את והנה איתא בסוף קידושיןהכ ר׳ שמעון בן אלעזר אומר
מעשיך וקפחת את פרנסתך ,לכן קחו עמכם דברים ושובו ראית מימיך חיה ועוף שיש להם אומנות ומתפרנסים שלא
אל ה' ,ואל תבקשו עשירות ופרנסה טובה ,כי אם אמרו בצער ,והלא לא נבראו אלא לשמשני ,ואני נבראתי לשמש
אליו כל תשא עון ,שישא ה' ויסלח ויכפר בעד חטאתיכם, את קוני ,אינו דין שאתפרנס שלא בצער? אלא שהרעותי
ואז ממילא יאמר לך ה' וקח טוב ותלכו ממנו מלאים כל את מעשי וקפחתי את פרנסתי ,עיין שם.
טוב כמאמר חז"ל בפסיקתא הנצב בפתח דברינווכ ,ונתבאר
וזהו כוונת המסורה ,והעוף ירב בארץ ,שהם הרבה בעולם,
(תנך -פרשת אמור) הכל בס"ד ,ובא לציון גואל ,אמן.
מאורות הילקוט
הכ .והוא בירושלמי קידושין (פרק ד הלכה יב)
וכ .הקב"ה אינו כן אלא הולכים אליו ריקנים וחוזרים מלאים שנאמר כל תשא עון וקח טוב.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים דיקת
מאמר ולעבדו בכל לבבכם
שעשה ומכריחו לכך ,וכמעט בטלה הבחירה באותו יש שלשה מיני יצר הרע ולעומתם שלשה מטיבי צעד
עון ולפיכך יש לומר שהחוטא אין מחוייב לעשות כתב הפרי מגדים בספרו תיבת גומא בסוף הספר
תשובה על חטא כי אם פעם אחד אפילו חטא אותו שאלה א' מהשכל אל החומר וז"ל:
חטא מאה פעמים ,עיין בספר דעת חכמהחנ (בשער אהובי אחי! השמת אל לבך כמה יצר הרע יש
התשובה פרק יב דף כג) שלא היה מחמיר ביותר ,ובחות ולעומתם כמה יצר טוב יש ,וכמה צריך האדם לזרז
יאיר (סימן סז) ,ב' פעמים די על כל חטא כי עבר ושנה כנגדם ,עכ"ד.
נעשה כהיתר ,והוא ז"ל כתב שלשה פעמים ולדעתי
תשובה :כפי קוצר דעתי יש שלשה יצר הרע ודבר
פעם אחד די ,למשל חטא בחלב מאה פעמים וכן
זה מתורת משה למדנו ,שהרי הרב אומר כן בר"מ
בדם ונבילה כל אחד כמה פעמים די על כל אחד פעם
אלשיך ז"ל (בירמיה סימן יד פסוק ז) אם עונינו ענו בנו
אחת כאמור (אבל בין אדם לחבירו כל פעם שחטא צריך
ואבארם בעזה"י.
לשוב ויפייס חבירו).
א) יצר הרע שברא ה' לטוב לנו לקבל שכר כמאמר
הזוהר עיין שם ,וכמאמר ז"ל אתה עשיתו רע (עיין
ולעומתם יש שלשה מטיבי צעד: בהקדמה) ומלאכתו לפתות בני אדם ,ואם דוחה אותו
א) הנפש [האדם] ואין שומע לו באמור אליו ״אתה עושה
ב) יצר טוב רצון קונך וגם אני מחוייב לעשות רצון קוני ומושבע
ועומד אני מהר סיני״ אז הולך לו (ופירשו בזה בתהלים
ג) ומלאך טוב הנברא ממצות שעושה
קי"ט מאויבי תחכמני כנודע) ויצר הרע זה נקרא אריה
ומכל מקום אין מכריחו לכך רק מסייעין לו ומקבל כמ"ש בגמרא (יומא סט ב) נפיק כי גוריא דנורא כו'
שכר על כל מצוה שעושה ,מה שאין כן בעבירה כמו וכמו שכתבו המפרשים (עמוס ג ד)הישאג אריה ביער
שכתבתי לעיל ,וכמה צריך ליזהר מלחטא ,שאם -וכי אדם צועק על מה שעשה היצר הרע שהחריב
יעשה חטא א' נברא מלאך רע ,ומגרש הנשמה בית מקדשינו יער הלבנון רק וטרף אין לו כמו שכתב
והמלאך והיצר טוב ,כי יצר טוב ויצר הרע דרים בשני הזוהר (תיקוני זוהר תיקונא שתיתאה) צווחין ככלבי הב
חללים של הלב ,אבל עם מלאך רע אי אפשר לדור הב[ ,הב לן חיי הב לן] מזוני כו'זנ.
עם נחש בכפיפה אחת ,והמשחית ההוא מכריח הגוף
ב) היצר הרע השני -הגוף ,עיין הכותב (בעין יעקב סוף
ועובד עמו עבודת עבד ,כד"א (בראשית ו' ה') ,וירא ה'
ברכות) כי הקב"ה נתן פרנסה לכל אחד ,לגוף כח הזן
כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות לבו רק
ומחלק וכדומה ולנפש כח החושק לעשות מצוה,
רע כל היום ,אמר רעה א' שעשה ,רבה ופרה ממילא
והגוף בעל קנאה ולקח לעצמו כח החושק ומתאוה
בארץ דהיינו בגוף ,ע"ד שאמרו חז"ל (סנהדרין צא ב)
לכל ,וזה שכתוב בתורה כי יצר לב האדם רע מנעוריו,
ואל הארץ לדין עמו זה הגוף ,כי כל זמן שלא חטא יש
ויצר הרע זה אוהב מה שנהנה ממנו אבל לעשות
לו ב' לבבות יצר טוב ויצר הרע ,מה שאין כן עכשיו
להכעיס לא רק מומר לתיאבון הוא.
יצר הרע הנברא ממעשיו חושב עליו "רק רע" כל
היום ,רק רע ואין טוב יוצא ממנו ,מה שאין כן יצר ג) היצר הרע השלישי רע מכולם ,כי על ידי עבירה
הרע שברא השי"ת יוצא טוב וצורך בעולם לכמה שעשה ברא משחית עבירה גוררת עבירה כיוצא בה
מאורות הילקוט
זנ .וז״ל :אלא כלהו צווחין בצלותין ביומא דכפורי ככלבים הב הב לנא מזונא וסליחה וכפרה וחיי
חנ .לרבי יהודה ליב ב״ר יוסף פוחוביצר זצ״ל .י״ל האמבורג תנ״ב.
וטקת | פניני ילקוט הגרשוני
השני הוא על ידי המשחית והמסטין ,שנעשה מחטא מצות כידוע .וזה שאמרו "יצרו של אדם" שברא
הראשון ,עבירה גוררת עבירה ,ומשם ואילך כבר האדם בעצמו על ידי מעשיו ,מתגבר עליו בכל יום,
הותרה לו ואינו יודע שזה יחשב לו עון אשר חטא. וכל הגדול מחבירו יצרו (שברא) גדול כמאמר חז״ל
וזהו על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע ,היינו פעם (אבות ד יג) שגגת תלמוד עולה זדון.
ראשונה שהוא על ידי היצר הרע ,ועל חטא שחטאנו ועל דרך הלציי סור מרע ועשה טוב ,ואם יצר הרע
לפניך ביודעים [ובלא יודעים] הוא פעם שני ששוב מבקש שלום ,ואומר אל תעשה עבירות וגם מצות לא
חוטא בלי יצר הרע רק עבירה גוררת עבירה ,אבל תעשה ויהיה שלום בין יצר טוב ויצר הרע אל תשמע
אכתי ביודעים שיודע שהוא עבירה ,ושוב כיון לו ,ורדפהו ,ואל תירא מפניו כי ה' יעזור לך עיני ה'
שנשתקע בטומאה ,שוב ובלא יודעים ,כי כבר הותרה אל צדיקים כמו שאמרו ז"ל (קידושין ל ב) לולי הקב"ה
לו ,וזהו גם כן מה שאנו אומרים על חטא שחטאנו עוזרו [אין יכול לו]טנ כו' עד כאן העתקתי מספר הנ"ל
לפניך בזדון ובשגגה ,והקשה מגן אברהם (סימן תר"ז) דברים יקרים מפנינים למביני מדע .
דהוי ליה לבקש על הקל תחילה. ובספר דרושי הצל"ח (דרוש י"ג) ראיתי שמפרש מה
ולפי זה אתי שפיר ,תחילה פעם ראשון ושני הוא זדון, שאומרים על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע ועל
אבל משם ואילך הוא נעקר מהקדושה ,ושוב הכל חטא שחטאנו לפניך ביודעים ובלא יודעים גם כן על
בעיניו כשגגה נמצא הוידוי על הסדר ,ומתורץ קושית פי הקדמה הנ"ל ,שהיצר הרע בפעם הראשון שרוצה
המגן אברהם ,עכ"ל הזהב. להחטיא את האדם צריך להתאמץ בכל כחו ,אבל
אס
ומה מתוק מה שכתב הגאון ר' אלעזר פלעקלס בפעם ב' אין להיצר הרע שום טירחא ,ובלא היצר
זצ"ל בספרו עולת צבור על המאמר על חטא שחטאנו הרע כבר מוכן לחטוא כי עבירה גוררת עבירה ,אמנם
לפניך ביצר הרע ,וצריך להבין מה זה ביצר הרע? ואם עדיין נפשו עליו תאבל כי יודע הוא שחטא ,אבל
כוונתו על ידי הסתת היצר הרע ,הלא כל החטאים (קידושין מ א) כיון שעבר ושנה נעשית לו כהיתרס ושוב
[באים] על ידי פיתוי היצר הרע. אינו יודע שחוטא ,וזה שאמר ירמי׳ (ב יג)כי שתים
רעות עשה עמי אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב
וכתב הוא ז"ל על פי מה שכתבו בספרים הקדושים להם בארות בארות נשברים וגו' (ובתענית ה' ע"א נתקשו
דיצר הרע בא במסוה היצר טוב ואומר הכל מותרים בו חכמי הגמרא עיין שם).
לכם הכל שרוים לכם אין כאן לא איסור לא חטא ולא
ולפי זה הכי פירושו ,כי שתים רעות עשה עמי ,שוב
פשע אדרבה יש כאן מצוה ודבר טוב ויראת ה' (עיין
יערת דבש [חלק ב] על מאמר רבה בר בר חנה האי גלא דמטבע בודאי אותי עזבו ,כי כבר הותרה להם ,ובודאי יכשלו
לספינתא מתחזי כי צוציתא דנורא חיורתי ברישאבס והעתיקו בחמורות לחצוב להם בארות בארות נשברים דעבר
בפתח עינים להחיד"א ב"ב דף ע"ג אגס) כי אם יבא בדמות ושנה בה נעשה לו כהיתר.
יצר הרע מי ישמע לו. באופן שחטא הראשון הוא על ידי יצר הרע ,וחטא
מאורות הילקוט
טנ .ואמר ר"ש בן לוי יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו שנאמר (תהלים לז ,לב) צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ואלמלא
הקב"ה עוזרו אין יכול לו שנאמר אלהים לא יעזבנו בידו.
ס .כדרב הונא דאמר רב הונא כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה -הותרה לו .הותרה לו סלקא דעתך? אלא :נעשית לו כהיתר
אס .בעל שו״ת תשובה מאהבה ,תלמידו המובהק וחבר בית דינו של בעל נודע ביהודה זצ״ל.
בס .מתחזי נראה כי צוציתא דנורא חיוורתא כמו זוהר אש לבנה ברישא בראשו ,לפני הגל
גס...ואפשר לרמוז באופן זה האי גלא דמטבע לספינתא הוא היצר הרע שרוצה להטביע האדם הנמשל לאיש אשר בתוך הספינה כיונה
כמ"ש הרב הנזכר [הרב מהר״ר יונתן] .ומתחזי כי נורא חיורתא ברישיה כלומר דהיצה"ר שהוא אש כמ"ש בסוף קידושין חזי דאת אשא
ואנא בשרא חיורתא ,כלומר שהוא לבן שעושה ציווי הקב"ה כמשל שאמרו בזהר הקדוש (בח"ב דף קס"ג) ברישיה שני' הק' הם בראשו
כנודע .ואין תקנה ליצה"ר לבטלו כי אם בתורה כמ"ש בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין .וז"ש ומחינן ליה באלותא הם עצים רמז לעץ
החיים שהיא התורה ואמר לשון רבים אלוותא נגד תורה שבכתב ותורה שבע"פ דחקיק בה אהיה אשר אהיה וכו' כי כל התורה שמותיו
של הקב"ה ודוק -עכ״ל.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים זטקת
בהם הנאה ותועלת לגוף כגון לבישת שעטנז, וידוע מה שפירשו ז"ל בזה מאמר הגמרא שבת (עה
מספר לשון הרע ,מניח תפילין ואינם מניחם כדבעי ב) שוחט משום מאי מיחייב וכתבו התוספות אשוחט
ובכוונה ובשמחה לרצון קונו ,ועל זה אמר יצרו של דעלמא קאי ,כלומר איצר הרע שהוא השטן הוא
אדם מתגבר עליו ,כי צריך התגברות גדול לבלבל המלאך המות ושוחט לכל בני עלמא קאי הקושיא
שכל האדם ,כי היש שטות גדול מזה לעבור פי ה' משום מאי מיחייב לעתיד לבא כמאמר חז"ל(סוכה נב
במה שאין לו הנאה ובקל יכול לשומרו ,אמנם חלק א) לעתיד לבוא הקב"ה ישחוט אותו ואמאי ,הלא הוא
ב' הוא חטא התלוי בחימוד ותאוה מאכל ומשתה שליחותיה קעביד ואמאי יחייב?
ומשגל נשים ואי צריך לזה פעולת יצר הרע כלל כי אמר רב משום צובע ,שלא בא בדמות יצר הרע רק
נפש חומרי עושה מעצמו ,רק הלא נודע טבע כל בני בצבע ובמראה יצר טוב ,ואם כן חייב על שרימה
אדם במה שמורגל בו תמיד יקוץ בעינו וימאס בו ,אם והטעה את הבריות וסימא את העינים לחשוב על
יאכל כל יום מעדנים טובים למאוד לבסוף יקוץ בם, שמאל שהוא ימין ועל עבירה שהוא מצוהדס.
אם ישמע קול שיר ערב תמיד לבסוף יקוץ בו ,ואם
והנה אם לא היינו שומעין אל היצר הרע רק כאשר
ילך תמיד בגן חשוב לבסוף יהיה עליו כמשא ,אבל
מתחפש בבגדי יצרה טוב לא היה חטאינו גדול כל
במאכלות אסורות ובעילות איסור לעולם לא יקוץ
כך ,כי הלא רימה אותנו ואמר שהוא מצוה ,אבל
וימאס ,וזה כח היצר הרע.
בעונותינו הרבים אנחנו שומעים לו אפילו אם יבא
וזה מה שאמרו יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום כיצר הרע .וזהו שאנו מתודים על חטא שחטאנו
כי הוא עושה לו כאלו היום נתחדש לו וכאלו מעולם לפניך ביצר הרע ,ששמענו בקולו אפילו בא כיצר
לא טעם זה האכילה ובעילת איסור והוא בעינו דבר הרע להסית אותנו לדבר עבירה ,אשר על כן אשמים
חדש ולכך יערב ויבושם לו ,ודרשו זה מקרא שנאמר אנחנו על נפשינו וחטאינו גדול מאד.
רק רע כל היום ,כי כאן אין היצר הרע פועל כלל כי
(ועיין ביערת דבש מה שכתב על מאמר חז"ל
[גם] זולת היצר הרע חומד ומתאוה לחטוא מפאת
בקידושין (ל ב) יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום
חמדה ,רק פעולתו ,רע כל היום ,כל היום מוסיף לו
שנאמר רק רע כל היום ,גם אמרו (שם) יצרו של אדם
חימוד חדש ודפח"ח).
מתגבר עליו ,יש להבין מה ענין התגברות ומה ענין
(אותיות -חלק ב -אות י -יצ״ט ויצה״ר)
התחדשות.
ואמר כי יש ב' מיני חטאים ,חלק א .חטאים שאין
מאורות הילקוט
דס .וכן כתב התולדות בס’ בן פורת יוסף (דקכ”ז ע”א) שמעתי ממורי {הבעש"ט} פירוש הש"ס (שבת דע"ה ע"א) שוחט משום מה מיחייב
משום צובע ,וחד אמר משום נטילת נשמה ,ופריך משום צובע וכו' אלא אף משום נטילת נשמה ,כי היצר הרע נידון לעתיד (סוכה דנ"ב
ע"א) וקשה הא לכך נברא ,וצריך לומר שבשביל זה נענש שעושה עצמו ליצר טוב {שמראה לאדם על מצוות שהם עבירות ועל עבירות
שהם מצוות ועל זה לא נצטוה} ,ובזה יובן השוחט דעלמא {יצר הרע} חייב ,וקשה הא לכך נברא ,ומשני משום צובע שהוא צובע עצמו
בדמות יצר טוב ועל ידי זה נוטל נשמה
בס״ד
מכון
אוצרות
זצוק״ל מספרי הג״ר גרשון שטערן הגרשוני הוצאת פניני ילקוט הגרשוני
הסכם כתב
עורך אחראי
מו״ה חיים יוסף
בערנאטה
אלה דברי הברית והתנאים שנדברו והוסכמו בין שני הצדדים ביקורת וייעוץ
הרב אליעזר
מצד א -מכון אוצרות הגרשוני בהנהלת מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו אבראהאמאוויטש
ומצד ב -ידידנו הדגול אוהב ותומך תורה ,כ״ש מפארים
ביקורת
הרב יהושע דעססער
הי״ו מוה״ר הרב בן ציון בערגמאן
הרב יעקב אריאל
אשר הואיל באו״נ היקרה לקחת חבל במפעל הגדול הזה ובחר לנחלה לו לרכוש זכות הרב בערל גרינוואלד
שנטל על עצמו הנצחת מדור:
נ
$3,600.00 ■פניני נ״ך ■פניני השערים (מהקדמות ספרי רבינו) מכר $1,800.00
1
$2600.00 ■מתוק לנפש (ה׳ דרשות נפלאות באידיש) $3600.00 נמכר ■פניני התורה (כל חומש)
$2,600.00 נמכר ■פניני הדרוש $3600.00 ר 1נמכ ■פניני המועדים (כל מועד)
$3,600.00 ■תולדות הגרשוני $3,600.00 נמכר ■פניני תהלים
$5,400.00 ■אוצרות הפנינים -מפתחות לג׳ כרכים $3,600.00 ■פניני משלי
אופן התשלומין:
■במשך י״ב חודש ■בפעם אחת
■במשך כ״ד חודש ■בב׳ פעמים
ז״ל לע״נ
נפ׳
או לזכות
שנת לחודש וע״ז באעה״ח יום
מצד ב׳ מצד א׳
יה”רשזכותהפצתתורתושלהגאוןהמחברזצוק”לתעמודלו ולכל הנלוים אליו,להגדילתורהולהאדירה
מתוךנחתוהרחבתהדעת ,ולהתברך בברכה המשולשת התורה-אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד ,אכיה״ר.
ליתר פרטים :חיים יוסף בערנאטה | pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477
בס״ד
מכון
אוצרות
זצוק״ל מספרי הג״ר גרשון שטערן הגרשוני הוצאת פניני ילקוט הגרשוני
הסכם כתב
עורך אחראי
מו״ה חיים יוסף
בערנאטה
אלה דברי הברית והתנאים שנדברו והוסכמו בין שני הצדדים ביקורת וייעוץ
הרב אליעזר
מצד א -מכון אוצרות הגרשוני בהנהלת מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו אבראהאמאוויטש
ומצד ב -ידידנו הדגול אוהב ותומך תורה ,כ״ש מפארים
ביקורת
הרב יהושע דעססער
הי״ו מוה״ר הרב בן ציון בערגמאן
הרב יעקב אריאל
אשר הואיל באו״נ היקרה לקחת חבל במפעל הגדול הזה ובחר לנחלה לו לרכוש זכות הרב בערל גרינוואלד
עוד זכויות הנצחה:
■עמוד שלם (בג׳ כרכים) $2,400
■עמוד שלם (בב׳ כרכים) $1,800
■עמוד שלם (בכרך א׳) $1,000
$750 ■חצי עמוד
$500 ■שליש עמוד
$360 ■רבע עמוד
$180.00 ■מעות קדימה
■
אופן התשלומין:
■בפעם אחת
■בב׳ פעמים
■במשך י״ב חודש
■במשך כ״ד חודש
אופן התשלומין:
■במשך י״ב חודש ■בפעם אחת
■במשך כ״ד חודש ■בב׳ פעמים
ז״ל לע״נ
נפ׳
או לזכות
שנת לחודש וע״ז באעה״ח יום
מצד ב׳ מצד א׳
יה”רשזכותהפצתתורתושלהגאוןהמחברזצוק”לתעמודלו ולכל הנלוים אליו,להגדילתורהולהאדירה
מתוךנחתוהרחבתהדעת ,ולהתברך בברכה המשולשת התורה-אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד ,אכיה״ר.
ליתר פרטים :חיים יוסף בערנאטה | pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477
בס״ד
מכון
אוצרות
זצוק״ל מספרי הג״ר גרשון שטערן הגרשוני הוצאת פניני ילקוט הגרשוני
בס״ד
בפרוס השנה החדשה תשפ״ז לפ״ק
אמע״כ הרה״ח ,רודצו״ח ,אוהב ומוקיר ספרים ולומדיהם שליט״א
אחדשה״ט.
הנני עוסק זה למעלה מ 10-שנים לטובה בעריכת הספרים ״פניני ילקוט הגרשוני״ להגאון הגדול המפורסם בדורו רבי
גרשון שטערן זצוק״ל מגדולי המחברים והדרשנים בארץ אונגארן -תלמיד המהר״ם שיק ,הקול ארי׳ ,והחתן סופר
זצוק״ל ,וחתן הגאון בעל שו״ת בית שערים זצוק״ל .בעמ״ח הספרים המפורסמים והמהוללים ״ילקוט הגרשוני״ י״ב
חלקים ועוד.
ספרי ילקוט הגרשוני הם נכסי צאן ברזל בעולם התורה ,והתחבב מאוד אצל שוחרי תורה מכל הסוגים ,הן בעלי
הפלפול ודרוש ,שהתענגו על ההברקות והחידושים הנפלאים שערך המחבר מדילי’ ומשל אחרים ,והן בעלי הפשט
ואוהבי האגדה שהתענגו ללמוד בנועם אמריו אשר העלה בילקוטו .ומה גם כי לא מלקט גרידא היה רבינו המחבר כי
אם העיר על דבריהם כדרכה של תורה ,והוסיף עליהם זקוקין מדילי’ חידושים נפלאים ,כך שדורות שלימים התחנכו
על פלגי ספרו והיה בפיהם כדבש למתוק ואור לעינים ,ורבים מן המלקטים הבאים אחריו שמו מילקוטו אל כליהם,
ולפעמים אף לא הזכירו את החכם הזה.
העיר ה’ את רוחינו להוציא לאור פנינים ומרגליות מים הרחב של תורת הילקוט הגרשוני ,והגשנו לפני הקורא והמעיין
את אלו הדברים אשר המה שוים לכל נפש ,וכבר הגשנו לפני רבנן ותלמידיהון כמה וכמה דוגמאות של עבודתינו
הזאת ושבחוהו רבנן וגם הודו לנו ותלי”ת זכינו לקבל הסכמות בכתב ידם של גדולי ישראל עיני העדה בארץ ובגולה,
ומהם שהאצילו מזמנם היקר להעיר ולעורר באיזה מקומן של שבחים למען הראות חביבות הדברים עליהם ,ובעז״ה
נקוה להדפיסם בקונטרס מיוחד בתוך הספר בשם ״הערות לפנינים״ ,ועל מקומם.
בחג הפסח תש״פ ,זכינו בעזהשי״ת להוציא לאור הגדה של פסח -פניני ילקוט הגרשוני ,וכן יצא לאור על ידינו בשנת
תשפ״א ספר זמירות לשבת קודש -פניני ילקוט הגרשוני (בנדבתו של גיסי היקר והח’ מו”ה זלמן לייב בלויא הי”ו).
כמו”כ זכינו במשך שנתיים האחרונות להוציא קונטריסים מתורת רבינו לרגל המועדים הבאים לקראתינו לשלום,
ובנדבת לבם של נדיבים מבינים יכולתי להפיץ כל פעם מאות עותקים בבתי מדרשות כהכנה לקראת המועדים להנות
בהם בני אדם .יה״ר שזכות הפצת תורת הגאון זצ״ל תעמוד בעדם להתברך בכל מילי דמיטב.
ובעזהשי”ת בחודש תמוז תשפ״ג זכינו להוציא לאור הספר הנפלא פניני ילקוט הגרשוני ( 624עמודים) הכולל פניני
השבת /פניני האבות (על ענייני שבת קודש ועל כל פרקי אבות) עם ברכת הנפש על ברכי נפשי וט״ו שיר המעלות
(שרבינו חיברו בשעתו בלשון אידיש ועכשיו תורגם מחדש על ידינו באידיש המדוברת בדורינו) ,פנינים נבחרים (ערכים וענינים
בשמעתתא בהלכה ובמנהג) ,ועם פנינים לעת מצוא (חומר לדרוש למאורעות במעגל החיים).
החלקים הבאים על התורה ,על המועדים ועוד עומדים עכשיו בשלבי עריכה סופיים( ,וישתרעו על קרוב לכ2100-
עמודים עם מפתחות מפורטות כעצת כמה גדולי דורינו שליט״א) ,ומצפים להכניסם לדפוס בעז״ה בקרוב אחרי הימים
טובים.
כאשר הילקוט הגרשוני הי׳ מיושבים ראשונה במלכות-מאן מלכי רבנן ,דרשנים ,ואוהבי דרוש ואגדה,
(יחד עם פלפולים נאים) הי׳ מן הראוי לכבודו להשתתף בנדבת לבו הטוב באופן חשוב בדבר נשגב זה -ולמצוה רבה
ולזכות הרבים תחשב.
בברכת כתיבה וחתימה טובה
בספר״ן של צדיקים גמורים,
חיים יוסף בערנאטה
ליתר פרטים :חיים יוסף בערנאטה | pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477
