חלקינו בתורתיך · Chelkeiny Besoirosaicho — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בס”ד
דק ןוילג • שנה ג'
םירופיכה םוי
תשפ"ז לפ"ק
הוצאה לאור
חידושי תורה
של בעלי בתים
העושים תורתם
קבע ומלאכתם
עראי
מדור תורתם קבע בשער התורה מבוא
ביאור על חטא שחטאנו לפניך ביודעים שמת נעשה חפשי מן המצות ,ואין להם המקדישים שמך בקודש דרי
ובלא יודעים עוד הזכות לומר הלל ,לכן אין אומרים
הלל בימים הנוראים ,שעה שהחיים
מעלה עם דרי מטה
ועל חטא שחטאנו לפניך ביצה"ר ,ועל חטא שחטאנו נדונים ביחד עם אלו שכבר הלכו מאתנו,
נוהגים ללבוש בגדים לבנים נקיים ביום
לפניך ביודעים ובלא יודעים. כדי שלא לחלק בין אלו לאלו.
הכפורים דוגמת מלאכי השרת וכו' ,נוהגים
והקשו הלא כבר אמר על חטא שחטאנו לפניך ובספר החדש יפה נוף על יום הכיפורים אנשים ללבוש הקיטל שהוא לבן ונקי,
באונס וברצון וכן בזדון ובשגגה ,וראוי לכפלו אין ,גם מביא מספר 'בית הכנסת וגם לפי שהוא בגד
קשה הלא כל עבירה הוא ביצה"ר. שבבעלזא' עובדא דהוה מתים ועל ידי זה לב
ובפרדס יוסף (אמור) ביאר על חטא שחטאנו לפניך אצל הרה"ק מהר"י האדם נכנע ונשבר.
ביצה"ר ,דהקב"ה ברא יצה"ר לפתות אדם לעבירה, מבעלזא זי"ע שהיה פעם כך כתב המטה אפרים
אבל לא לרמותו על עבירה שהוא מצוה ,וכמו"ש צפיפות גדולה בבית (תר"ט תר"י) בהלכות
הבעש"ט הקדוש על אומרם במסכת שבת (דף ע"ה). המדרש בליל כל נדרי, יום הכיפורים .יום א'
שוחט משום מחייב משום צובע ,וכתב התוספות וצוה הרה"ק מבעלזא הוא בשנה שכולנו
שוחט דעלמא ,הכוונה על יצה"ר ומשום מאי מחייב לכל הנוכחים שיפשיטו כמלאכי נחשבים
הלא לזה נברא לפתות אדם לעבירה ,ותירצו משום מעליהם את הקיטל ,ואף השרת ,וגם משימין
צובע שצובע עבירה למצוה שע"ז לא נברא ,וע"ז שהיה לפלא בעיניהם על הלב כי יש מחר
מתוודין על חטא שחטאנו לפניך ביצה"ר בעשות הצווי פקודתו הק' שמרה לאחר זמן ולא לנצח
עבירה בתורת מצוה שע"ז גם היצה"ר חוטא. רוחם כמובן ,ותיכף ישאר האדם עלי
וי"ל עוד ,דבספר בית פרץ מהמגיד מבראד נדפס כאשר עשו כן הורגשה אדמות ,ומתוך כך
בשנת תק"כ (דרוש א' לחודש ניסן) ועתה הדפיסו מחדש אנו נזכרין באבותינו בית הכנסת של אברהם אבינו בעיר חברון הרחבה גדולה בבית
ברוב פאר והדר ,ביאר למה אין מתודין על איסור חמץ המדרש ,ואחר התפלה מגנזי ורבותינו
בפסח ,ותירץ דבמסכת ברכות (דף י"ז ).מבואר שחמץ אמר הרה"ק מבעלזא שבשעת כל נדרי מרומים שאינם חיים אתנו עוד ,ומצפין
רומז ליצה"ר ,שכן רבי אלכסנדרי בתר דמצלי אמר מתאספים כל הנשמות מעולם העליון לרחמי שמים בזכותם הגדול ,כהגפן הזה
הכי ,רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות בבית המדרש של מטה ,והם ממלאים את שהחיים נשענים על המתים ,וכדברי
רצונך ,ומי מעכב שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות, ההיכל תוך כדי שהם מתערבים עם החיים, החתם סופר הידועים על אמרם ז"ל ספרי
יה"ר שתצילנו מידם ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב והללו והללו לבושים לבנים ואין מכירים חיים וספרי מתים פתוחים לפניו ואתם
שלם ע"כ. אותם ,ולכן היה דוחק רב בבית המדרש, אומרים שירה ,שהכוונה שביום זה דנין
והאר"י ז"ל (מובא בבאה"ט ריש סימן תמ"ז) כתב שהנשמר ועל כן ציוה שיפשיטו את הקיטל ,שעל אף אלו שכבר מתו ,והן הן הספרי מתים
מחמץ בפסח יועיל לנפשו כל השנה להשמר מחטא, ידי זה הוכרו המתים מבין החיים ,והוצרכו הפתוחים ,וכיון ש'במתים חפשי' ,כיון
המשך בעמוד ב׳ המשך בעמוד ב׳
הגליון נתנדב לעילוי נשמת הרה"ח ר' עוזר ב"ר זרח גליק ז"ל -ממקורבי רבינו זי"ע -יארצייט ח' תשרי
מבוא בשער התורה מדור תורתם קבע
המשך מעמוד א׳ המשך מעמוד א׳
לעזוב את הבית מדרש ונעשה הרווחה בבית המדרש .וכתב שמני אז דהיינו מובטח לו שלא יחטא כל השנה ,לכן מתודה על חטא שחטאנו
הונהג בעיר בעלזא שהחסידים אינם לובשים הקיטל ביום כיפור. לפניך ביצה"ר היינו חמץ בפסח ,וזה גרם שנכשל בעונות משך השנה,
דדין גרמא איסור חמץ בפסח על עונות של כל השנה עכ"ד.
אמנם בספר מהרי"ל דיסקין (אחרי) כתב שכשסיפרו להמהרי"ל
דיסקין זצ"ל מעשה כזה אמר שבאמת לא נתמלא הביהמ"ד מן וי"ל שעל זה קאי ווידוי על חטא שחטאנו לפניך ביצה"ר ,היינו
המתים ,אלא מיהודים אנוסים שהיו יראים לבא לביהמ"ד במשך בחמץ בפסח שהוא היצה"ר שאור שבעיסה ,וממשיך לומר ועל חטא
השנה כדי שלא יכירו בהם שהם ישראלים ,ורק ביום הכיפורים שהיה שחטאנו לפניך ביודעים -היינו חמץ ידוע ,ובלא יודעים -היינו חמץ
המנהג להתפלל בטלית מעוטף על הפנים באו גם הם לביהמ"ד שאינו ידוע.
בפנים מכוסים שעל ידי זה לא יכירו בהם ,ורב הביהמ"ד חשש שמא (הרה"ח ר' יונה פריעדמאן הי"ו)
בכל זאת יתגלה פניהם ויהיו בסכנה גדולה ,על כן ציוה והכריז שכל א'
ישליך טליתו מעליו ,ועל ידי זה נאלצו האנוסים לברוח מהביהמ"ד, על חטא שחטאנו לפניך ביודעים ובלא יודעים.
אלא כדי להטמין הדבר מהמתפללים אמר להם שהיו מתים ,ולאמיתו פי' אחי הרה"ג מו"ה ר' יונה שליט"א דקאי על חמץ בפסח ,דיש
של דבר היו אנוסים עיי"ש. חמץ ידוע וחמץ שאינו ידוע.
ומביא שם עוד מהספר 'במחיצתו של הרבי מריבניץ' מה ששמע ואולי יש לומר דקאי על ביטול תורה ,דלכאורה קשה למה לא תקנו
מפי הרה"ק מריבניץ זי"ע שסיפר שפעם היה כך אצל רבו הרה"ק להתודות על ביטול תורה ,ושמעתי מתרצים דביטול תורה נכלל בעל
משטעפינעשט זי"ע שבשעת אמירת כל נדרי נעשה בביהמ"ד דחקות חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע ,דאיתא במסכת קדושין (דף ל ):בראתי
נוראה באופן שאינו לפי ערך הנמצאים ,שלא היו שם כל כך הרבה יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין ,וכיון שחטא ביצר הרע על כרחך
אנשים ,והחזיר הרה"ק משטעפינעשט את פניו אל מול הציבור שביטל מלימוד התורה ,כי אם היה לומד תורה היה התורה מגין עליו
הנאספים וקרא בקול 'אלע לעבעדיגע זאלן זיך אויסטוהן די טלית', מיצר הרע ,ע"כ שמעתי.
ולפתע פתאום הפך הביהמ"ד להיות חצי ריק ,כי היו אלה נשמות ולענ"ד י"ל דביטול תורה נכלל בכלל 'ועל חטא שחטאנו לפניך
שבאו מעולם העליון לתפלת כל נדרי ,ויהי המקום לחרדת אלקים. ביודעים ובלא יודעים' ,והיינו דאמר על חטא שחטאנו לפניך ביודעים,
וכעין עובדא זו מסופר על המהר"ל זצ"ל ,על הרה"ק ר' משה מקיטוב שהיינו צריכים להיות בגדר יודעים את התורה ,ובלא יודעים ,היינו
זצ"ל ,תלמיד הבעש"ט זצ"ל ,הרה"ק ר' דוד מדינוב זצ"ל ,הרה"ק בעל שביטלנו מלימוד התורה ונשארנו בלא יודעים את התורה.
אהבת שלום מקאסוב זצ"ל ,ועיין באריכות בס' עבודת הצדיקים (ערך (הרה"ח ר' חיים פריעדמאן הי"ו)
כל נדרי ,נשמות מעולם העליון).
בכל אופן הרי אנחנו בענין זה בגדר מאמינים בני מאמינים ,שאין
אנו רואין במו עינינו היאך שהנשמות נמצאות בבית מדרשינו ,מכל אז מ׳קלאפט שטארק עפענט מען
מקום זכי הראות ראו בחוש הנשמות מעולם העליון המצטרפים פעם בימי הרחמים והסליחות צעק הבית ישראל ואמר" :הפותח
אלינו בתפילותינו ,ובהמשך הדורות נשתמרו כמה מעשיות בענין שער לדופקי בתשובה" .אפילו די טויערן זענען פארקלאפט
זה ,וכהמעשה הידוע שהתרחש בעיר האבות חברון בשנת ה' שכ"ה, פארמאכט ,אבער אז מ׳קלאפט שטארק לדופקי בתשובה ,צום סוף
המובא בספה"ק תפארת שלמה (פ' לך) בשם ספר עמק המלך שכתב עפענט מען.
וז"ל ,פעם אחת בערב יום הכיפורים לא היו בחברון רק תשעה אנשים,
והמתינו על בני הכפרים שיבואו להתפלל ולא בא אף אחד מהם ,כי
הלכו כולם לירושלים עיה"ק תובב"א שהיא סמוכה מהלך רביע יום,
והיו בצער גדול מזה שיצטרכו להתפלל ביום הכיפורים בלא מנין,
מדור דבר בעתו
ובכו הרבה ,והשמש כבר נטתה לשקוע .ויהי הם נושאים את עיניהם,
והנה איש זקן בא מרחוק ושמחו כנגדו שמחה גדולה ,וכשבא אליהם כח שלשלת הקודש בעבודת התשובה
נתנו לפניו לאכול סעודה המפסקת ,ובירך אותם ואמר שכבר אכל
שני מנהגים קדושים מלווים את בתי ישראל בערב יום הכיפורים,
בדרך ,ובכן התפללו ביום הקדוש במנין ,וכיבדו את הזקן כבוד גדול.
ושניהם ענינם התקשרות הבנים לאבותיהם .מי שזכה ואביו עודנו
במוצאי יום הכפורים ,התחילו להתדיין זה עם זה מי מהם יזכה בחיים לאורך ימים ושנים ,הולך אליו להתברך מפיו קודם לכתו לבית
לארחו ,כי כל אחד רצה להביא את האורח לביתו ,ונתפשרו להפיל הכנסת ,ומבקש לחזק את התקשרותו אליו ואל הדרך שקיבל ממנו.
גורל ,ונפל הגורל על החזן ,שהיה איש חסיד והגיד נפלאות בחלומות וכמו שכתב במטה אפרים (סימן תריט סעיף ב) שנהגו האב והאם לברך
וחזיוני לילה ,והלך החזן לביתו והאורח אחריו .כשהגיע החזן סמוך את בניהם ,ולהעתיר עליהם שייחתמו לחיים טובים ושיהיה לבם נכון
לביתו פנה לאחוריו כדי לכבד האורח לילך ראשון לביתו ,וירא והנה ביראת ה׳ .ואף מי שכבר נסתלקו אביו ואמו ,מבקש להתקשר בהם,
איננו ,ובקשו אותו בחוצות ולא מצאוהו ,והיו כולם בצער גדול ,כי ומדליק נר לעילוי נשמתם .הרי זו עשייה של הבן לכבוד הוריו ולזכותם,
חשבו שהלך בלילה לדרכו שלא רצה ליהנות מהם. ובכך הוא מראה כי עודנו קשור בהם גם לאחר פטירתם .וכבר כתבו
הראשונים בענין הנר שמדליקים ביום הכיפורים לכפר על אביו ועל אמו,
באותה הלילה בא אותו זקן אל החזן בחלומו ,ואמר לו שהוא היה שהוא משום כבוד שמים ,שנאמר "באורים כבדו ה׳" (ארחות חיים ,הלכות ערב
אברהם אבינו ע"ה שבא אליהם להשלים המנין ,כי ראה אותם בצער יום הכיפורים אות יא; כלבו סימן סח; רמ"א או"ח סימן תרי סעיף ד).
2
מבוא בשער התורה מדור דבר בעתו
המשך מעמוד ב׳ המשך מעמוד ב׳
גדול על כך שיתפללו בלא מנין .ושמחו שמחה גדולה ,וברכו ויש להבין מה טמון בשני המנהגים הללו ,שהבן הולך לקבל ברכת אביו בחייו,
את ה׳ הגדול כי הפליא לעשות עמהם .עד כאן בספר עמק ומדליק נר לכבוד הוריו לאחר פטירתם ,ומה ענינה המיוחד של התקשרות זו
המלך .ובתפארת שלמה פירש על פי מעשה זה מה שפירש"י דווקא בשעה שישראל עומדים להיכנס ליום הכפורים.
עה"פ והיה ברכה ,בך חותמין ,כי תפלת נעילה היא גמר החתימה, ונקדים דברי השם משמואל (פרשת כי תצא ,שנת תרע"א) ,על מה שאמרו בגמרא
ועל זה רמז לו הקב"ה לאברהם אבינו שהוא יצרף להמנין (סנהדרין פח ע"ב) ,בן סורר ומורה שרצו אביו ואמו למחול לו ,מוחלין לו .ולכאורה,
ביום הכיפורים בעיר חברון ,ועמו יחתמו ,כלומר שיתפללו מה תועיל מחילת האב והאם והרי התורה ירדה לסוף דעתו שסופו ללסטם
עמו תפילת נעילה עכ"ל .ועל שם מעשה זה קראו את הבית את הבריות (שם עא ע"ב) .ועוד ,מדוע באמת נחרץ דינו על שם סופו ,וכי לא יתכן
הכנסת שבחברון בשם 'בית הכנסת של אברהם אבינו'. שישוב בתשובה ,והלא אפילו רבי אלעזר בן דורדיא ,לאחר ששקע בעבירות
חמורות שב בתשובה שלימה עד שיצתה בת קול ואמרה שהוא מזומן לחיי
והגם שמסתבר שעל פי הלכה אין לצרף נשמות מעולם העולם הבא (עבודה זרה יז ע"א) .
העליון שאינם בגדר בני חיובא לתפילה בציבור לומר עמהם
ומבאר השם משמואל ,כי כוחו של איש ישראל לשוב בתשובה נובע מהאבות,
קדיש וקדושה ,מכל מקום בודאי לא לחינם בא אברהם
שהוא מקבל הכח מאביו שקיבל את הכח מאביו שלו ,וכך נמשכת שלשלת
אבינו להצטרף אל המתפללים ולהשלים המנין ,ואף אם אין הקדושה עד אברהם יצחק ויעקב .שעל ידי השלשלת הקדושה נמצא שבנקודה
אנו מבינים טעם הדבר ,היה לו בלי ספק דין תפילה בציבור הפנימית הרי נשמתו טהורה היא ,והחטא אינו אלא לכלוך שנדבק מבחוץ,
כדת וכדין. בבחינת "אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש" (שיר השירים א ,ו) ,ומשום
ומה נפלא הדבר ששמענו עדות נאמנה על עובדא הכי מועיל תשובה .וזה לשון קדשו" ,שכל עצמה של תשובה שמועלת היא מפני
שהתרחש בימינו אלה ,שצירפו נשמות מעולם העליון ההשתלשלות עד האבות ,ממילא זה שהוא סורר ומורה ,נפסק חיבורו מאביו ואמו
להשלים המנין לתפילה ,מה ששמעתי מידידי הרה"ח ר' ושוב אין לו חיבור בשלשלת הקודש ,בוודאי שלא יעשה תשובה ,ואף אם יעשה
שרגא צבי בן הרה"ח ר' יצחק מאיר פישמאן הי"ו ששמע לא תתמיד ויחזור לסורו ...אבל כשאביו ואמו מוחלין לו ,הנה הוא עדיין נקשר
בשלשלת הקודש ,שוב אינו נהרג ,שיכול להיות שעוד ישוב בתשובה שלימה
מפי הרה"ח ר' יוסף גראספעלד הי"ו המנצח על מלאכת בית
המתקבלת" .עכת"ד.
התבשיל במחנה קראסנא היה מקורב אצל הרה"ק מריבניץ
זי"ע עוד מעיר רוסלאנד ,וסיפר מה דבדידי' הוה עובדא ובזה יובן עומק מנהגי ערב יום הכיפורים ,כי בשעה שהבן עומד לשוב
שהיה בביתו של הרה"ק זצ"ל בשעה שעמד להתפלל תפילת בתשובה ,מבקש הוא לחזק את התקשרותו באביו ובאמו ,ועל ידם בשלשלת
הקודש שממנה נמשך כוחו לשוב .לפיכך הולך הבן אל אביו להתברך מפיו,
שחרית ,שמנהגו בקודש היה שאם היה חסר לו איזה אנשים
ובקבלת ברכתו הוא מחזק את הקשר אליו ואל הדרך שקיבל ממנו .ואף מי שכבר
למנין ,כגון שהיו לו ששה מתפללים וחסרו לו עוד ארבעה,
נסתלקו הוריו ,אינו חדל מלהתקשר בהם ,אלא מדליק נר לעילוי נשמתם ועושה
היה מונה וסופר עד עשר ועמד להתפלל ,ופעם אחת כשלא לכבודם ולזכותם ,וכאומר הנה עדיין אני קשור עמכם ומחזיק בדרך שקיבלתי
היה שם מנין ,והתחיל הרה"ק מריבניץ לספור ולמנות עד י', מכם .נמצא שבשני המנהגים הבן הוא המבקש להיאחז באבותיו ,בחייהם בקבלת
כאשר גמר לספור ואמר המספר עשר ,נענה הר"ר יוסף הנ"ל ברכתם ,ולאחר פטירתם בכבוד שעושה להם ובהדלקת הנר לעילוי נשמתם.
ואמר אכן כך הוא אני רואה עשר ,כששמע את דבריו החוירו מתוך התקשרות זו יכול איש ישראל להיכנס ליום הקדוש בכוחם של כל
פני קדשו של הרה"ק מריבניץ ושאל לו האם באמת גם אתה הדורות שקדמוהו.
ראית אותם ,ענה ר' יוסף לא לכך התכוונתי ,אלא סבור הייתי ונקודה זו אפשר לראות גם בענינו של יוסף הצדיק ,שאצל יעקב אבינו
שהרבי מכוון על המורה שעות שהוא כעת שעה עשר בבוקר, נאמר "ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו וימאן להתנחם" (בראשית לז ,לה) ,ובשעת
ועל זה עניתי ואמרתי שגם אני רואה שהוא כעת 'זייגער נסיונו של יוסף נאמר "וימאן ויאמר אל אשת אדוניו" (שם לט ,ח) .ואמרו חז"ל ,כי
צען' ,ואז נתגלה מקצת מן המקצת ממדריגותיו הנוראות של באותה שעה נראתה לו דמות דיוקנו של אביו (סוטה לו ע"ב ,רש"י בראשית לט ,יא).
הרה"ק מריבניץ זי"ע שלא לחינם ספר עד עשר ,אלא באמת וביאר בנתיבות שלום (פרשת וישב) ,כי מן השמים היה שיעקב ימאן להתנחם ,כדי
ראה נשמות קדושות עומדות עמו בחדר וצירף אותם למנין שלא תיפסק התקשרותו ביוסף ,וכשהגיע יוסף לשעת הנסיון ,עמדה לו אותה
שלו ואתם עמם התפלל אל השי"ת. התקשרות ונראתה לו דמות דיוקנו של אביו .עכת"ד.
ובכן בכניסתינו אל היום הקדוש והנורא הזה יום ונפלא הוא להמתבונן עד היכן הדברים מגיעים ,היאך היה לו ליוסף הצדיק,
הכיפורים ,עלינו לשים על לבינו גודל הערך של השעה נער צעיר ובודד בארץ מצרים ,את הכוח לומר "וימאן" ,על ידי שידע כי אביו אינו
הזאת ,בו מקדישים את שמו יתברך דרי מעלה עם דרי מטה, שוכח אותו .כל בניו ובנותיו קמו לנחמו ולהסיב דעתו מבנו ,אך יעקב אבינו לא
התייאש מיוסף ולא הסיח דעתו ממנו ,אותו "וימאן להתנחם" של האב היה הכוח
וכמו שאמר הכהן גדול בשעת קריאת הספר תורה 'הרבה
ל"וימאן" של הבן.
יותר ממה שקריתי לפניכם כתוב כאן' ,כן הוא גם אצלינו בכל
שנה ושנה שהרבה יותר ממה שאנו רואין במו עינינו נמצא בערב יום הקדוש הולך אפוא הבן להתברך מפי אביו ,ומי שכבר נסתלקו הוריו
מדליק נר לכבודם ולעילוי נשמתם .בשניהם מבקש הבן לחזק את התקשרותו
כאן ,שהנשמות הקדושות מצטרפין עמנו בתפילותינו ,ויהי
באבותיו ולהיאחז בשלשלת הקודש .וכאשר יודע האדם כי הוא קשור באבותיו
רצון שבשנה זו יפתחו לכולנו 'שערי אור' ,ויתקבלו תפילות
הקדושים ,וכי תפילות אבותיו וברכותיהם מלוות אותו ,נקל לו ביותר להסיר
כל בית ישראל לאבינו שבשמים לזכות לגמר חתימה טובה מעליו את לכלוך החטא ,לעמוד כנגד היצר ולשוב אל אביו שבשמים בלב שלם.
בבני חיי ומזוני וכל טוב ,והשנה הזאת יהיה השנה שבו יעזור השי"ת שנזכה להתקשר בשלשלת הקודש באמת ,ושיתקבלו תשובתנו
'יתנשא ה'' ,בביאת הגואל צדק בב"א. ותפילתנו לרחמים ולרצון.
(הרה"ח ר' אברהם ישעי' קליין הי"ו) (הרה"ג ר' חיים אהרן אונגאר שליט"א -רב דביהמ"ד לב אהרן בוויליאמסבורג – פ' כי תצא תשפ"ו)
דק ןוילג 3
דרשת כל נדרי מעשה רב
ממרן רבינו הברך משה זצ"ל
הזהב
ברך משה זי״ע בשנת תש״ה אין טרעיזענשטאט בגדי
בעל את
רבינו שתיקנו
מרן הקרועיםנדרי פון
הבגדיםדרשת כל
בשנת תש"ה
ווערט אויך די תשובה אנגענומען אלס א תשובה
אויסגערופן ,אז קרועים
בגדיםער האט ללבוש
קיזלניק. נוהג
פון ד״ר דסוכות) היה
שטימע יום א'
זיך אין תש״ה.זי"ע
אידן(יודה"ל
געפינען מנדבורנא
מרדכי כיפור
הרה"ק רביערב יום
בערב יום הכיפורים תש"ה ,בהיותם בתוך שלימה.
אונטער דער ווער עס וויל מיטדאווענען מיטן ציבור ,זאל קומען כל רואיו. לפלא בעיני
געפייניגט שהיה הדבר
געדריקט און ובלויים ,עד
לאגער,
הארצן, טיפן פון געבעטן ווייטער שווערער האנט פון די רשעים .דער ראש הקהל צום פלאץ וואס מען האט דערפאר צוגעגרייט .ער
האט רבי דער
הלאגער ,השתדל ראש הקהל דק"ק סיגעט אצל סיפר הגאון רבי הערש יוסף ז"ל ,דיין דק"ק סקאליע ,שפעם אחת אמר לו הרה"ק" :רבי
פון סיגעט האט זיך משתדל געווען ביי דער האט געוואונטשן די פארזאמלטע אידן א ״גמר
אז דער גוטער באשעפער זאל אננעמען די תשובה
מבעוד יום, הנהלת המחנה ,שיחלקו את מנת המזון אויסגעבראכן א חז"למאמרהאט
אתווידערהיטבאון חתימהאני
טובה״ — ללבוש ,יודע זאלבגד נאה
אויסטיילן די מעןבידישאיןאתה אז הערש יוסף ,שמא סבור
לאגער־פארוואלטונג,
פון זיין פאלק ישראל ,וואס ווערט אזוי געדריקט
השמשות.
ביןנאך אזויפיל כורקודם
הברזל, לאכול
שהות דעם געוויין.עלי ואומרים‘ :זהו
און שתהא
געפייניגט אין כדי ומראים הרכבת, אל בא וכשאני בגדו. על רבב
עסן־פארציע נאך בייטאג ,כדי די אידן זאלן קענען ביטערערשנמצא על תלמיד חכם
באחד זכות פון די
הבלוקים מקום יסורים .און אין
ביטערע סידרו
לאחר אוןהאכילהשווערע איוב. יסורי לי
אין יענער שעה האט רבינו בעל ברך משה גורם שהדבר לי תאמין — העם מפשוטי כאחד מלובש
השמשות. ביןשאני
פאר הרב' ,בשעה
עסן
האבן מוסר
כאשר נכנסו כל וואס
נדרי, קדושים,
קודםטויזנטער
בציבור.טויזנטער און
כיבושין .ער האט דברי מיט אויפגעטרעטן זי״ע בלאקן די פון איינעם
"אולם מה אעשה ,בגלגול אחד הייתי כהן גדול ,וכאשר הלכתי לבית המקדש מלובש
לתפילה אין מען האט עסן נאכן
נפש געווען אויף קידוש שמו יתברך ,זאלן מיר שוין
צוגעגרייט א פלאץ ,וואו מען זאל זיך קענען אנגעהויבן מיט די ווערטער פון דער משנה:
משכביהם על אחד כאיש כולם נפלו הבלוק, בבגדי זהב ,עלה בלבי שמץ של גיאות .על כן מוטל עלי עתה לתקן זאת ,על ידי שאלך לבוש
אל
זוכה זיין בקרוב צו דער גאולה שלימה ,אינאיינעם
״אשריכם ישראל ,לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר צוזאמעננעמען דאווענען מיט מנין.
אמן.בכיה רבה אשר כמוהו לא ישראל,קול
המזוהמים,כללונשמע ובלויים".זענען פאר כל נדרי אריינגעקומען אתכם — אביכם שבשמים״ (יומא פה.):
מיט גאנץ בבגדים קרועים
ווען די אידן
געוועןכך,מיטעד שהיו
נוראות כל
היו ממשיך הבכיותלאנג
האט נאך מעולם.
דער רבי
ווען א מענטש שמעו
ערקלערט:שמץ
לתקן את אותו דער כדי
רבי האט בזיונות קשים,
מענטש עצמו קיבלוויעלאייןכבודו,זייואףאלע
בלאק,עלזענען
כך ויתראיןהצדיק
ובכי. צער מרוב שנתעלפו
דברי כיבושין ,בשעת ער האט געוויינט בכיות מהם
פארשמוצטע טובל׳ט זיך אין א מקוה ,ווערט ער ריין פון זיין טהור ונקי.
אויףבלבזייערע אראפגעפאלן בוראו
של גיאות ולעבוד את
אינאיינעם ווערטער, זיינע
כעבור זמן נשמע קולו של דר .קיזלניק ,המכריז ונוראות. גדולות
געלעגערס .א געוויין האט אויסגעבראכן ,וואס טומאה ,אפילו מען האט אים געצוואונגען
(ספר גדולות מרדכי ,אות כג)
מיט זיינע בכיות ,זענען אריינגעדרונגען אין די
אזוינס האט מען נאך קיינמאל נישט געהערט .די אריינצוגיין אין וואסער און ער האט זיך נישט
להשתתף בתפילת הציבור יבוא כי כל הרוצה
טיפענישן פון די הערצער.
בכיות זענען געווען אזוי ביטער און שרעקליך ,אז געטובלט פון זיין אייגענעם ווילן .אזוי אויך ,ווען א
איד טוט תשובה מתוך צרה ודוחק ,די צרות האבן אל המקום שהוכן לכך .הוא בירך את הנאספים טייל זענען גע׳חלש׳ט פון גרויס צער און געוויין.
יעקב)קול בכי
(אבירשוב
נאך א שטיק צייט האט זיך דערהערט די אים געבראכט זיך אומצוקערן צום אויבערשטן — בברכת "גמר חתימה טובה" ,ומיד פרץ
גדול ונורא. בענין אמירת "הייליגע באשעפער" באמצע התפלה
באותה שעה נשא דברי כיבושין רבינו בעל ברך מכתב ששלח האדמו"ר מתולדות אהרן זצ"ל
משה זי"ע .פתח בדברי המשנה" :אשריכם ישראל, אל מרן גאב"ד ירושלים שליט"א
מטהר אתכם — אביכם זיךומי
אליין מטהרין
אתםזאגט לפניאזמיעס אז מען קלאפט עפנט מען
שבשמים" (יומא פה.): נר ב׳ דחנוכה תשנ"ג למעלת כבוד הדרג"ת הגאון הגדול המפורסם לשבח ולתהלה
אין א בריוו פון נר ב׳ דחנוכה תשנ״ג צו הגאון רבי משה שטערנבוך
בדבריו ביאר ,כי כשם שהטובל במקוה נטהר כעת ע"י .אגב, בית שיו"ל
ישראל זי״ע אמונה בספר דרך
הייליגער לכבדו
האט דער שליט"א .הנני
והסליחות, שטערנבוך הרחמים כש"ת הרב משה
איינמאל ,אין די ימי
שליט״א ,האט דער תולדות אהרן רבי ,הרה״ק רבי אברהם יצחק קאהן זי״ע, בתשובה״! לדופקי שער
שנה שאלתי מכ"ק מו"ר חותני זצ"ל אודות הענין מה שמובא בספרו״הפותח געשריי: מיט א אויסגערופן
חמישים בערך לפני
בכפייה
דעמאלט נעשתה
הטבילהוואס איז ספר אם
״דרך אמונה״, אפילו מטומאתו
אים זיין געשריבן ,אז ער שיקט
אל ה׳ קלאפט הייליגער
תפלה לומרבאמצעאז מען
פארמאכט ,אבער
מותר להפסיקפארקלאפט און זענען
סי׳ ע׳] ,אם טויערןח"א
והנהגותדי [א.ה.
תשובות אפילו
השבווערט יהודיוואס
גםשאלה באצויגןכך
צו א מרצונו —
ולאער זיךובאונס,האט
ארויסגעקומען .דערביי סוף אויף! "אזצום
אמנםמען
— עפנט בתשובה״ ״לדופקי שטארק —
המקום
אינמיטןלפני
נחשבת זיין
מעג מפסיקתשובתו צרתו ודחקו,
והנהגות״ :צי מען מתוך
״תשובות באהאנדלט אין ספר
זאגט זיך אליין ,איז מותר" .הדושת"ה יענער לאיסור, והשיב וכדומה, באשעפער
זי״ע) מגור ישראל
(עובדות והנהגות עמוד תקלח) הבית (הרה"ק אברהם יצחק קאהן".
באשעפער״ וכדומה (תשובות והנהגות ,חלק א
שלימה. ״הייליגער
כתשובה דאווענען און זאגן
סימן ע).
והמשיך בתפילה מעומק לבו" :ה׳ הטוב יקבל את
דער תולדות אהרן רבי האט געשריבן ,אז בערך פופציג יאר
הברזל, והנלחצים בכור
שווער ,און הנדכאיםזיין הייליגן
שאלה פון ישראל, תשובת עמו
געפרעגט די פריער האט ער שוין
ובזכות כך; כל ומרים קשים עינויים
געענטפערט אז מען טאר נישט .אבער ער האט שעברו לאחרדער שווער האט ברכת מזל טוב
מותר״ .נפשם על קדושת הקדושיםאיזשמסרו
אלפיםזיך אליין, צוגעלייגט :״אז אלפי
יענער זאגט אל מעלת כבוד ידידינו
תקלח) כל
עמוד בכלל
שלימה לגאולה
והנהגות, (עובדותשמו יתברך ,נזכה במהרה
הרה"ח ר' אברהם ישעי' קליין הי"ו
ישראל ,אמן".
יושב ראש גליונינו הנהדרה "חלקינו בתורתיך"
הוא האריך עוד בדברי כיבושין ,כשהוא בוכה
לרגל ארוסי נכדתו למזל טוב
בכיות גדולות ונוראות ,עד שדבריו ובכיותיו פילחו
בת לחתנו הרה"ח ר' יואל גליק הי"ו
כליות ולב.
עב"ג הבה"ח המופלג בתוי"ש יושע נ"י
(אביר יעקב)
בן הרב מנשה האראוויץ שליט"א
הקב"ה יעזור שיזכו החתן כלה לעמוד בית נאמן בישראל
ויזכה לראות רב נחת דקדושה מכל יוצאי חלציו
ולהכתב ולהחתם לשנה טובה ומבורכת
בספרן של צדיקים אמן
845.210.6668 עימוד כברכת צוות המערכת
845.210.6668 עימוד
הדפסה
sales@kintress.com
הדפסה יואל הכהן מאשקאוויטש -משה אברהם לייפער
sales@kintress.com
שלמה הערשקאוויטש – אביעזר מרדכי שווארץ
הגליון נערך ע"י מכון קונטרס
להכניס דברי תורה בתוך טעל | 845.210.6668 :פעקס845.314.8486 : הגליון נערך ע"י מכון קונטרס
845.314.8486 | 845.210.6668פעקס:
chelkeiny@gmail.com להכניס דברי תורה בתוך טעל: מו"ה אברהם ישעי' קליין
עורכים
אימעיל:
והארות :אימעילchelkeiny@gmail.com : הגליון ולהערות הכהןישעי' קליין
מאשקאוויטש אברהם
מו"היואל
עורכים
הגליון ולהערות והארות: מאשקאוויטש יואל הכהן
מו"ה
אברהם לייפער מו"המשה
מו"ה
צו באקומען דעם גליון יעדע וואך אין אימעיל ,שיקט א אימעיל צוchelkeiny@gmail.com : לייפער אברהם משה
מו"ה שלמה הערשקאוויטש מו"ה
צו באקומען דעם גליון יעדע וואך אין אימעיל ,שיקט א אימעיל צוchelkeiny@gmail.com : מו"ה שלמה הערשקאוויטש
4
4
