נועם התורה · Noam Hatorah — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בעזהשי"ת
קונטרס
נועם המועדים
מאמרי
עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים
לפתוח ולהלהיב הלבבות
לאהבה וליראה את ה'
מתוך שיחותיו של
מורינו הגה"צ רבי נחמן בידרמן שליט"א
-גליון קכט -
יו"ל לקראת יום הכפורים תשפ"ז לפ"ק
ברוקלין ניו יארק יצ"ו
כל הזכויות שמורות
להערות והארות718-259-5435 :
נערך ונסדר ע"י:
ישר
Publishing & Production
718.484.2189
תוכן הענינים
מאמרי עשרת ימי תשובה
א .בינונים תלויים ועומדים מר"ה ועד יוה"כ -עבודת הבינוני .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .א
לפני הוי"ה תטהרו – עבודת התשובה קודם יוה"כ באתערותא דלתתא יש לו כח קיום ב.
ועוצמה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ג
וזרקתי עליכם מים טהורים – ב' בחינות בתשובה בחינת מקוה ובחינת מעיין . . . . . . . . . . . . . . . .ד ג.
ובחרת בחיים -ברור לך חלק יפה בחלק הטוב האמיתי .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ה ד.
בחינת תשובה מאהבה אהבת התשובה מיראה -ועם כח ההבנה יעמוד בתשובה .. . . . . . . . . .ז ה.
גם העושה תשובה מיראה באהבה זדונות נעשות לו כזכויות .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח ו.
ותשליך במצולות ים כל חטאתם -מאחר תפלת המנחה ביום א' דר"ה עד ליום י"ג ז.
מידות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ט
ביאור החילוק בין תשובה מיראה לתשובה מאהבה ועצות לתשובה מאהבה . . . . . . . . . . . . . . . . . .י ח.
ט .האור של י"ג מידות של רחמים שאינן חוזרות ריקם ועצה לזכות בה .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יא
שלימות הטהרה לפני ה' תלוי בתיקון הענינים שבין אדם לחבירו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יג י.
יא .גדולה תשובה -סיכום עשרה חידושים נפלאים בכח התשובה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יד
יב .דרשו ה' בהמצאו -עבודת הימים שבין כסה לעשור .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יט
יג .רבונו של עולם לאמיר מאכן א בייט . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כ
יד .הושע נא חבוקה ודבוקה בך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כב
טו .שבת שובה – אין לך הכנה גדולה מזו ליום הקדוש .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כג
מאמרי יום הכיפורים
א .עבודת יו"ט של ערב יום הכיפורים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כה
כל נדרי -מהות התשובה היא בכולהון אתחרטנא בהון מעיקרא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כו ב.
תוכן הענינים
'כל נדרי' בישיבה של מעלה -התרה וחרטה דלעילא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כז ג.
ונסלח לכל עדת בני ישראל כי לכל העם בשגגה -אין מציאות של במזיד . . . . . . . . . . . . . . . . . .כח ד.
כפרת יום הכפורים מטהרת את האדם בשורשו ונעשה טהור ומזוכך לגמרי . . . . . . . . . . . . . . . .כט ה.
י"ג מידות של רחמים -האור העליון של בחינת כתר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ל ו.
בואו ושמחו עמי שמחה גדולה -שמחת השי"ת על כפרת יום הכיפורים . . . . . . . . . . . . . . . . . . .לא ז.
דער בארדיטשובער 'חטא העגל' .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .לב ח.
ט .קריאת 'הצלה' ואין המקום והזמן לעונש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .לג
מחוק ברחמיך הרבים – אופני התשובה בלא ארבעה חלוקי כפרה .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .לד י.
יא .כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם -האמונה בכפרת יום הכפורים ..לו
יב .אני מאמין באמונה שלמה כי תשובה מועלת בשעתא חדא וברגעא חדא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .לז
יג .כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף -דרך התשובה מעט מעט דייקא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .לח
יד .שעת נעילה -נעילת הדלת בפני המקטרגים מבחוץ וקנין נעילה בכלל ישראל מבפנים .לט
טו .לך אכול בשמחה את לחמך -גודל השמחה במוצאי יום הכפורים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מ
קונטרס
÷ñøèðå
המועדים נועם
íéãòåîä íòåð
äáåùú éîé úøùò éøîàî
א.
בינונים תלויים ועומדים מר"ה ועד יוה"כ -עבודת הבינוני
כוונה ובפרט במצוות דאורייתא הכוונה מעכבת ,שצריך äðäהימים שבין כסה לעשור ,הם הימים שנתייחדו עבור
לכוון בשעה שמקיים את המצוה שהוא עושה מצוות ה' הבינונים ,כמשחז"ל ) (á ,æè ä"øשלשה ספרים
שציוהו על הדבר הזה ,ומעשה מצוה בלא כוונה אינה נפתחים בראש השנה וכו' ,צדיקים גמורים נכתבים
נקראת בשם מצוה ) (ã 'éòñ ñ 'éñ ç"åà ò"åù 'éòכמו"כ גם ונחתמים לאלתר לחיים ,ובינוניים תלויים ועומדים מר"ה
בעבירה הדין כך ,שעבירה צריכה כוונה ,שכדי שהעבירה ועד יוה"כ .ואיתא בגמ' )÷ (á ,î ïéùåãלעולם יראה אדם
תקרא בשם עבירה ,צריך לכוון שהוא רוצה לעבור על עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי ,ונפסק ברמב"ם )â"ô
רצון ה' רח"לéøáãî ïë çéëåäù à"é÷ñ (á) ë 'éñ íéùã÷ à"åæç 'éò) , (ã"ä äáåùú 'ìäîצריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה
äù÷å äùìåç åì ùéù ììâá ÷ø àèåç àåä àìà äðååë åì ïéà íàå ,(ï"áîøä כאילו חציו זכאי וחציו חייב וכו' ,ומפני ענין זה נהגו כל
.åúñôúù àéä úåèù çåøå ,äèåù äùòî äæ éøä ,øáâúäì åì בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק
במצות מר"ה ועד יום הכפורים יתר מכל השנה וכו' .כי
èøôáåבאופן שיש היפך כוונה ,שהרי כ' הראשונים )'éò בעשרת ימי תשובה המיוחדים עבור הבינונים צריך כל
à ,áé úåëøá äðåé åðéáø éãéîìúå øáåò ä"ã à ,èì äëåñ 'ñåú אדם להחשיב את עצמו לבינוני ,ויכריע את הכף לטובה.
(í"áùøä íùáדאפי' למ"ד מצוות אי"צ כוונה ,אבל אם יש êéøöåלהבין איך יכול אדם להחשיב א"ע לבינוני ,הלא
היפך כוונה לא יצא ידי חובתו ,וכל הפלוגתא אם מצוות הוא דבר רחוק עד למאוד שיהיה משקל זכויותיו
צריכות כוונה היא כשתוקע שופר כדי להתלמד וכדו' ,אבל וחובותיו מחצה על מחצה ,והלא לב יודע מרת נפשו,
בהיפך כוונה בודאי אינו יוצא יד"ח .והרי בעבירה בודאי והוא יודע היטב איך עברה עליו השנה ,וא"כ איך יכול
כל מי שחוטא יש לו היפך כוונה ,והשי"ת יודע שאין אנו להחשיב א"ע לבינוני חציו חייב וחציו זכאי ,הלא בודאי
רוצים לעשות דבר כנגד רצונו ,כי גלוי וידוע לפניך העבודה צריכה שתהיה מתוך הבנה ודעת ,ואיך יתכן
שרצוננו לעשות רצונך אלא ששאור שבעיסה מעכב. שאדם ידמה את עצמו שהוא במדרגה שבאמת אינו בה.
וממילא כל עבירה שאדם חוטא הוא בגדר חציו זכאי ובגמ' ) (á ,àñ úåëøáאיתא ,אמר רבה כגון אנו בינונים ,ואם
וחציו חייב ,כי מצד א' יש כאן מעשה לא טוב ,שעשה הראשונים כבינונים מה נענה אנן ,מה נאמר ומה נדבר.
דבר נגד רצונו יתברך ,אבל לאידך גיסא בחלק המחשבה ì"éåדהנה כל עבירה שאדם חוטא רח"ל הוא פגם נורא,
הלא הוא זכאי. אבל כל מעשה צריך מחשבה ,וכשם שמצוות צריכה
מאמרי עשרת ימי תשובה ב
העולם בחודש תשרי וממילא הדין הוא על פי המחשבה, ïëìåכאשר בא אדם ושב בתשובה ,הוא מגלה את
אמנם לזה צריך לעשות תשובה כדי לגלות את פנימיות פנימיות המחשבה האמיתית שהוא רוצה להיות
המחשבה ,שהאדם מגלה שבאמת רצונו וחפצו הוא קרוב אל השי"ת ורוצה לעשות רצונו ,ומקבל עליו לקיים
לעשות רצון ה'. ולשמור את כל המ"ע ול"ת דאורייתא ודרבנן ,במחשבה
דיבור ומעשה ,והתוקף שיש למחשבה זו אי"ז רק דברי
éúòîùåבשם הגה"ק בעל אבני נזר זי"ע שפי' בנוסח
אגדה ,אלא יש לזה כח הלכה ,שהרי כך פסק הרמב"ם
שאומרים בכל נדרי' ,נדרנא לא נדרי ואסרנא
) (ë"ä ïéùåøéâ 'ìäî á"ôשמי שהדין נותן שכופין אותו לגרש
לא אסרי' ,אסרנא הוא כל הדברים שאינם טובים שאנו
את אשתו ולא רצה לגרש ,בי"ד מכין אותו עד שיאמר
אסורים וקשורים בהם ,כדאי' בגמ' ) (á ,â äèåñשכל העובר
רוצה אני ויכתוב הגט .ומפרש הרמב"ם הטעם שהגט כשר
עבירה אחת בעוה"ז מלפפתו והולכת לפניו ליום הדין
אף שהוא אנוס ,שאין אומרין אנוס אלא למי שנלחץ
וקשורה בו ככלב ,וע"ז אנו מגלים שאין אנו קשורים
לעשות דבר שאינו מחוייב מן התורה לעשותו ,אבל מי
לאותם העבירות כלל וכלל ,ואנו יודעים את האמת ולא
שתקפו יצרו הרע לבטל מצוה או לעשות עבירה והוכה
ניחא לנו בהם .וכאשר פי' על הפסוק 'אני עבדך בן אמתך
עד שעשה דבר שחייב לעשותו אי"ז אנוס ,מאחר שרוצה
פתחת למוסרי' ,ע"ד המסופר על הגה"ק בעל נודע
הוא לעשות כל המצות ולהתרחק מן העבירות ויצרו הוא
ביהודה זי"ע ,שפ"א באו לפניו ב' בעלי דינים בסכסוך
שתקפו ,וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר רוצה אני,
אודות שור ,זה אומר השור שלי וזה אומר השור שלי,
כבר נחשב שזהו רצונו ,עכת"ד .וכן פסק הרמב"ם )ã"éôá
והשור עמד שם קשור במוסרה ,ואמר הגאון בעל נודב"י
(æ"èä úåðáø÷ä äùòî 'ìäîלענין מי שחייב להביא קרבן ואינו
שיתירו את השור ממוסריו ,ותיכף הלך השור לא' מבעלי
מביא ,כופין אותו עד שיאמר רוצה אני ,כי בקרבן נאמר
הדינים ,והשור בעצמו פסק מי הוא בעליו .וכן הדבר
לרצונו שצריך רצון בעלים ,ואחרי הכפי' הוא כבר באמת
שהאדם קשור במאסר היצה"ר ,וביום א' בשנה שאין
רוצה וכנ"ל .ונמצא שכאשר אדם חוטא יש סתירה בין
השטן שולט בו ולית ליה רשות לאישטוני' ,אזי בני
המחשבה להמעשה ,וכאשר הוא עושה תשובה ומגלה את
ישראל מתעלים למדרגה נעלית כמלאכים ,ובזה בני
מחשבתו הטובה ,אז נתברר האמת שהוא בינוני.
ישראל מוכיחים מהו רצונם האמיתי ,ומיהו האשם בכל
מה שהם נתרחקו מהבורא ית"ש כל כך .אנא ה' תראה éîåשהוא בינוני אזי כך היא המידה 'ורב חסד' ,ואחז"ל
איזה פחד יש לנו ממך ,איזה אהבה ,ואיזה תשוקה ) (à ,æé ä"øשהשי"ת מטה כלפי החסד ,שאם משקל
וגעגועים לנו אליך .זוהי הוכחה על פנימיות הלב ,ואנו זכויותיו וחובותיו הם במצב של מחצה על מחצה ,אזי
מבקשים ממך שלא יפתנו ולא יתגרה בנו יצר הרע, השי"ת מכפיף את המשקל לצד זכות .ונמצא שעבודת
ויניחנו לעבוד את ה' כאשר עם לבבנו ,ואילו רק יעזוב התשובה בימים אלו היא באמת לברר את מחשבתו
אותנו היצה"ר כבר תראה איך נעבוד אותך באהבה האמתית של האדם ולגלותה ,ואז נעשה האדם לבינוני,
וברצון .וכל מה שאנו זקוקים ליצר הטוב ,הוא רק מחמת ועי"ז השי"ת מטה כלפי חסד ויוצא זכאי בדין.
שיש יצר הרע ,אבל אם יסולק מאתנו היצה"ר ויניחנו,
äðäåנחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע אם בתשרי נברא
אזי מעצמינו נרוץ לעשות רצון ה'.
העולם או בניסן נברא העולם ,וכ' התוס' ),æë ä"ø
øáëåנהגו חסידים ואנשי מעשה לומר בערב יום הקדוש (ïàîë ä"ã àבשם ר"ת שאלו ואלו דברי אלקים חיים,
קודם חשיכה ,את התפלה קודם התפלה מהרה"ק שבמעשה נברא העולם בחודש ניסן ,ובמחשבה כשעלה
הרר"א מליזענסק זיע"א] ,ולא נהגו לומר תפלה זכה במחשבתו לברא העולם היה בחודש תשרי .וי"ל שהשי"ת
שנדפסה במחזורים[ והתפלה הזו כוללת וידוי ,שצריך דן את בני ישראל בחודש תשרי ולא בחודש ניסן ,כי
להתוודות קודם חשיכה כמבואר בפוסקים ,וגם שהתפלה רוצה לדון על דרך המחשבה ,כי אילו היה ראש השנה
כוללת גילוי הרצון האמיתי 'גלוי וידוע לפניך שלא במרד ויוה"כ בחודש ניסן ,היה הדין על פי המעשה ,וה' ירחם
ולא במעל וכו' ,וגם כוללת את הבקשה 'ועתה תעורר נא איך היה הדין נראה ,לכן ברוב רחמיו וחסדיו דן את
ג מאמרי עשרת ימי תשובה
לערבב השטן ,ופירש"י שרואה ישראל מחבבין את עלינו רחמיך וחסדיך הגדולים והמרבים לגרש ולבער את
המצוות מסתתמין דבריו ,פי' כשרואה את בנ"י שמחבבין יצרנו הרע מקרבנו ,ותגער בו שיסור וילך מאתנו ,ואל
את המצוות ועושין יותר מהחובה ולפנים משורת הדין, יסית אותנו להדיחנו מעבודתך חלילה'.
והרי הוא חושב שהוא מביא חבילות של עבירות והכל
נהפך לבסוף לזכויות ע"י שבנ"י עושין תשובה מאהבה, ø"äöéäהרוצח הרשע האכזר אינו מתייאש ,הרי הוא
ועי"ז הוא מתבלבל וחושב אולי לא כדאי שיביא את כל רואה שכל יום כיפור בני ישראל עושים
החבילות הללו ,כי לבסוף נמצא שעובד לטובתן של תשובה מאהבה ,והוא רואה שכל מה שעמל במשך כל
ישראל וכל עמלו ויגיעו הוא לריק .והנה עם כל זה אינו השנה לא עלתה לו ,והוא מביא חבילות חבילות של
מתייאש וממשיך שוב ושוב לבלבל את ישראל ,וממנו חטאים עוונות ופשעים ,ולבסוף הכל נהפך לזכויות ,וכמו
ניקח לעבוד את ה' ,לא להתייאש בשום אופן ,ומאויבי שפי' הגה"ק רבי עקיבא איגר והגה"ק בעל ההפלאה
תחכמני .ומקיימים בזה מצות 'ואהבת את ה"א בכל והגה"ק בעל קדושת לוי זי"ע ,שלשת הרועים נתכוונו
לבבך' ,ואחז"ל בשני יצריך ביצה"ט וביצה"ר ללמוד ממנו לדבר אחד ,ופי' בדברי הגמ' ) (à ,æè ä"øלמה תוקעין
דרכי העבודה. ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין ,כדי
ב.
לפני הוי"ה תטהרו – עבודת התשובה קודם יוה"כ באתערותא דלתתא יש לו כח קיום ועוצמה
השי"ת משלים את התשובה ומסייע לו באתערותא דלעילא ' éëביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם
להגיע לתשובה שלמה. לפני ה' תטהרו' ,ויש לדקדק כפל הלשון 'לטהר
אתכם' ושוב 'לפני ה' תטהרו' .ופי' הקדמונים )ø÷é éìë 'éò
äðäåידוע הויכוח שבין השי"ת לכנסת ישראל ,דאיתא
(ì ,æè àø÷éåשכבר לפני בא יום ה' הגדול והנורא תטהרו,
במדרש ) (àë ,ä äëéà ùøãîשהשי"ת אומר לבני
וקודם יום הכיפורים כבר 'תטהרו' ,ואחרי שזוכה להכנס
ישראל 'שובו אלי ואשובה אליכם' ) (æ ,â éëàìîוכנסת
ליום הכיפורים כשהוא טהור אז ביום הזה יכפר עליכם
ישראל מבקשת 'השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו
לטהר אתכם .(ãé úåà á øòù äðåé åðáøì äáåùú éøòùá ò"òå) ,וכידוע
כקדם' ) .(àë ,ä äëéàובפסיקתא רבתי )' (ãî äùøôשובה
שיטת הרמב"ן ) (æøú 'éñ é"áá àáåäשצריך אדם להתוודות
ישראל עד ה' אלהיך' משל לבן מלך שהיה רחוק מאביו
בערב יום הכיפורים קודם חשיכה ,שכאשר מתקדש יום
מהלך מאה יום ,אמרו לו אוהביו חזור אצל אביך ,אמר
להם איני יכול ,שלח אביו ואמר לו ,הלך מה שאתה יכול הכיפורים כבר יהיה האדם זך וטהור .ובכמה קהילות
לפי כחך ,ואני בא אצלך בשאר הדרך ,כך אמר להם קודש נהגו ]וכן מנהג בעלזא[ שקודם כל נדרי אומרים
הקב"ה 'שובו אלי ואשובה אליכם' .ובאבן עזרא עה"פ כל הקהל יחדיו וידוי ,ומתרגמים לאידיש :חטאנו -אונז
'שובה ישראל עד ה' אלקיך' ) (á ,ãé òùåäפי' וז"ל ,שובה האבן געזינדיגט בשוגג ,עוינו -אונז האבן געזינדיגט
מעט מעט עד השם ,עכ"ל .ולכאו' צריך להבין הרי צריך במזיד וכו' ,וכל זה כדי להכנס ליום הקדוש בוידוי ומתוך
לשוב בתשובה על כל עוונותיו ,ומה הפשט שובה מעט טהרה .וזה הטעם שאומרים וידוי במנחה קודם הסעודה
מעט .אמנם לד' הפסיקתא הנ"ל יש לבאר שהאדם באמת המפסקת' ,לפני ה' תטהרו'.
נדרש לשוב מעט מעט ,כמה שאתה יכול ללכת תלך,
ì"éåבביאור וידוי זה של קודם יום הכיפורים ,כי בעשרת
והשאר יבוא השי"ת לקראתך באתערותא דלעילא.
ימי תשובה מוטל על האדם להתעורר בתשובה
íðîàבאמת יש להתבונן מהו הויכוח בין ישראל מעצמו באופן של אתערותא דלתתא ,הוא מקיים 'לפני ה'
להשי"ת ,שהשי"ת אומר לישראל שהם יתחילו תטהרו' ,ואח"כ ביום הכיפורים 'ביום הזה יכפר עליכם
בתשובה 'שובו אלי' ואחר כך 'אשובה עליכם' ,וישראל לטהר אתכם מכל חטאותיכם' ,שאחר שהוא עשה את שלו,
מאמרי עשרת ימי תשובה ד
שגם השי"ת יקיים 'ושב' ושוב פעם 'ושב' ,על כל צעד אומרים שהוא יתחיל 'השיבנו ה' אליך' ואחר כך
שאתה תעשה יתן השי"ת כנגד זה בכפל כפליים ,אבל 'ונשובה' ,וקשה דבשלמא מה שכלל ישראל מבקשים
ההתחלה מבקש השי"ת מאתנו. מהשי"ת שהוא יתחיל בתשובה ,זה מובן כי קשה מאוד
בעבורם להתחיל ,וכמו שאמר בן המלך 'איני יכול לחזור
ãåòåנאמר )' (å ,íù íéøáãומל ה"א את לבבך' ומאידך
לאבי' ,אבל מדוע השי"ת אומר לישראל שהם יתחילו ,מה
כתיב )' (æè ,é íéøáãומלתם את ערלת לבבכם וערפכם
איכפת לו כביכול להתחיל.
לא תקשו עוד' ,וא"כ צריך להבין מי צריך למול את ערלת
הלב ,בנ"י או השי"ת .והתשובה לכך אי' בשם הרה"ק ùéåלבאר בזה שהשי"ת רוצה שלתשובה יהיה כח קיום
מקאצק זי"ע ,שכל אדם צריך להתחיל לעשות את חלקו והמשך לזמן זמנים טובא משמע ,ואם השי"ת נותן
במילת ערלת לבבו ,ולא עליך המלאכה לגמור ,אלא מתנה אתערותא דלעילא ,אז סוף סוף יש לזה כח של
השאר יעשה השי"ת ,שאם בנ"י יעשו את 'ומלתם את מתנה ,וכאשר עובר זמן מה יש חשש שהמתנה תעלם,
ערלת לבבכם' ,אז השי"ת יגמור בעדו 'ומל ה"א את לבבך אבל אם אדם זוכה לעשות את העבודה המוטלת עליו
וגו'.(íéáöð 'ô äøåú ìäà 'éò) , ומתעורר באתערותא דלתתא ,אז יש להתעוררות המשך
åäæåבבחי' הכתוב 'אם תעירו ואם תעוררו את האהבה וקיום ,כי הוא קנה את ההתעוררות ע"י יגיעתו וע"י
ההתגברות' ,בדמים קנינהו' )éîãá íù é"ùøéôå à ,áò ïéøãäðñ
עד שתחפץ' ) ,(æ ,á ù"äùונודעים ד' הרמב"ן )äðåîà
(ã"éô ïåçèáåהובא בקדושת לוי ) ('âä ïôåà úåòåáùì ùåøãשכאשר .(åùôðואע"פ שבאמת בכל אופן השי"ת מקדים את בני
מגיע לאדם איזה התעוררות של יראה ואהבה להבורא ישראל כמו שדרשו חז"ל ) (á ,æë ø"÷éåעה"פ 'מי הקדימני
ב"ה ,אזי תיכף ומיד יראה לעשות לה כלי ,וזהו 'עד ואשלם' ) (â ,àî áåéàמי קלס לפני עד שלא נתתי לו נשמה,
שתחפץ' חפץ מלשון כלי ,שיעשה כלי קיבול לשפע רוחני מי מל לשמי עד שלא נתתי לו בן וכו' ,מ"מ כאשר
זה ,ועי"ז יתקיים השפע בידו ,וזהו האיתערותא דלתתא התשובה היא מכח התערותא דלעילא אין לה קיום כי היא
של יגיעת האדם בעצמו כנ"ל. בגדר מתנה ,ולכן השי"ת מבקש מבני ישראל תתחילו
אתם ,שובו אלי ,כי אם אתם תתחילו ותעוררו את עצמכם
úîàáåגם לצורך האתערותא דלתתא צריך ישועת ה' באתערותא דלתתא ,ואז 'אשובה אליכם' ותהיה התשובה
וסיעתא דשמיא ,ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו תמידית וקיימת.
יכול לו ,כי אע"פ שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים,
מ"מ בלא סיעתא דשמיא אי אפשר לעשות כלום ,אבל התשובה שבפרשת נצבים נאמר )(á ,ì íéøáã úùøôáå
אעפ"כ יש נקודה של בחירה שהיא מוטלת על האדם, ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו וגו',
וטובה מרדות א' בלבו של אדם יותר ממאה מלקויות ואח"כ נאמר 'ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך ושב
) (à ,æ úåëøáואדם צריך לומר לעצמו 'אם אין אני לי מי וקבצך מכל העמים' ,ב' פעמים 'ושב' אבל אתה תעשה
לי' ,ויבחר בטוב ויתחיל ללכת בדרך הישרה. את הצעד הראשון של 'ושבת עד ה' אלקיך' ,ואז תראה
ג.
וזרקתי עליכם מים טהורים – ב' בחינות בתשובה בחינת מקוה ובחינת מעיין
הנה יש כמה מיני טהרה ,יש אפשרות לטבול במקוה ויש (á ,äô àîåé) äðùîáאמר רבי עקיבא ,אשריכם ישראל,
אפשרות לטבול במעיין ,וטהרת מעיין היא יותר מטהרת לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם ,אביכם
מקוה כי יש טומאות שאינן נטהרות במקוה אלא במעיין שבשמים ,שנאמר 'וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם'.
וגם שהמעיין מטהר בזוחלין .ויש עוד אפשרות והיא מ"ש ואומר 'מקוה ישראל ה' ,מה מקוה מטהר את הטמאים,
במשנה ) (ä 'éòñ àø 'éñ ò"åùáå úåàå÷îî ä"ôשכל הימים יש אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל .ויש להתבונן כי
ה מאמרי עשרת ימי תשובה
נאמר 'וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל להם דין מעיין לטהר ,וגל שנתלש מהים שהולך וסוער
טומאותיכם' .אמנם זה בגדר מתנה ,ואינה התשובה ונפל על האדם הרי הוא טהור ,זה טהרה של מעיין.
המועדפת ,כי יש חשש שלא יהיה קיום לתשובה זו. והטהרה של 'וזרקתי עליכם מים טהורים' ,היא הטהרה
של גל שנתלש .ולכאו' יש לעיין למה רבי עקיבא מדמה
íðîàåמי שמתחיל בעבודת התשובה בבחינת מקוה, את התשובה למקוה 'מה מקוה מטהר את הטמאים',
שעושה את העבודה המוטלת עליו ומתעורר ומדוע לא המשיל את התשובה לגל שנתלש או לטהרת
באתערותא דלתתא ,הרי הוא זוכה לבסוף לתשובה בבחינת מעיין שהוא מטהר יותר ממקוה.
מעיין וגל שנתלש באתערותא דלעילא .ועבודת עשרת ימי
תשובה היא עבודה בבחי' מקוה ,זהו החלק הקטן שיש íðîàåלהנ"ל מובן כי גל שנתלש ומעיין אין להם קיום,
בידו לעשות ,ואח"כ ביום הכיפורים נמשך עליו טהרה של כי אינם נשארים במקום אחד ,ואף שלמעיין יש
מעיין ,וזרקתי עליכם מים טהורים ,כי ביום הזה יכפר כח טהרה גדול לטהר את כל הטומאות ,מ"מ זה בחינה
עליכם לטהר אתכם 'מכל חטאותיכם' ,וכשם שהמעיין של טהרה בזוחלין ,והמים נמשכים ונשפכים ואינם
מטהר את האדם מכל הטומאות ,כך השי"ת מטהר את נשארים במקומם .ורק מקוה הוא מכונס במקומו .ומעלת
בני ישראל ביום הכפורים מכל הטומאות שבעולם ,ואז התשובה היא דייקא כאשר התשובה יש לה קיום שבאופן
יש לתשובה קיום והמשך ,וזהו 'תשובה שלמה'. שלא ישוב לכסלה עוד ,ולכן נמשלה התשובה למקוה ,כי
התשובה מביאה טהרה לאדם באופן של קיום.
äðäåאחז"ל ) (á ,çì àîåéהבא ליטהר מסייעין אותו,
ואיתא בזוה"ק ) (éáø ä"ã çð 'ô ç"äåæשנשמות ïééåòéåבתוס' יו"ט ) (íù àîåéשהקשה למה הוצרך רבי
הצדיקים מהעולם העליון מסייעין אותו .ואיתא בגמ' )úåëî עקיבא להביא ב' פסוקים ע"ז' ,וזרקתי עליכם
(á ,éבדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו .וכתב מים טהורים'' ,מקוה ישראל ה' .ועוד הקשה מהו כפל
המהרש"א שם ,עפ"י הידוע שכל מחשבה ודיבור ומעשה הלשון לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם .ופי'
של האדם הנה הוא בורא לו מלאך לפי ענינו אם לטוב התוי"ט שהדרך הישרה הוא שיבור לו האדם בעצמו
אם לרע ,וע"כ אמר בדרך שאדם רוצה לילך שהרשות להתקדש ולהטהר ,ואז כשבא לטהר מסייעין לו ,וע"ז אמר
בידי האדם ממנו ית' ב"ה ,שהכל בידי שמים חוץ מיראת לפני מי אתם מטהרין ,שיעורר האדם א"ע באתערותא
שמים ,אבל כפי רצונו ודעתו של אדם ,מוליכין אותו דלתתא ,וזה דומה לטהרת מי מקוה הנעשה בידי אדם,
המלאכים הנבראים מאותו רצון ומחשבה אשר בו ,עי"ש. וצריך להיכנס למקוה ולפשוט את בגדיו ולרדת אל בור
ומעתה י"ל שהעבודה בימים שקודם יום הכיפורים ,היא הטבילה ולעשות פעולות להיטהר ,ואח"כ 'מי מטהר
'לפני ה' תטהרו' ,לבקש מהשי"ת ,דעת זה סדר טהרות, אתכם אביכם שבשמים' .אמנם יש שלפעמים שיצר לב
שיהיה לו לב להבין מהו הטוב האמתי ,ולהיות בגדר האדם רע עליו ולא יוכל להתגבר עליו ולטהר א"ע
הבא ליטהר ,וכאשר ירצה ללכת בדרך הטוב ,אזי יזכה בתשובה ,והשי"ת ברוב רחמיו וחסדיו וברצונו לבלתי ידח
שיסייעו לו מן השמים. ממנו נידח ,מעורר את האדם ומביאו לידי תשובה ,וע"ז
ד.
ובחרת בחיים -ברור לך חלק יפה בחלק הטוב האמיתי
האומר לבנו בחר לך חלק יפה בנחלתי ומעמידו על חלק ' áéúëראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב וגו',
היפה ,ואומר לו את זה ברור לך .ועד"ז השי"ת מבקש ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך ,לאהבה את
מבני ישראל שיבחרו לעצמם את החיים הטוב .והנה ה' אלקיך וגו' ) (åè ,ì íéøáãוברש"י הביא מהספרי ,ובחרת
הגה"ק בעל ההפלאה זי"ע הקשה בספרו פנים יפות ,מה בחיים -אני מורה לכם שתבחרו בחלק החיים ,כאדם
מאמרי עשרת ימי תשובה ו
שאסרה תורה הוא רע ומר אפי' שלפעמים נדמה לעין הכוונה במצוה זו שציותה התוה"ק 'ובחרת בחיים' ,מה
הגשמי כמתוק ,וע"ז אנו מבקשים 'חננו מאתך דעה בינה צריך עצה לזה לבחור בחיים ,מי פתי שלא יבחר בחיים,
והשכל' להבין כל זאת. ולמה הוצרכה התוה"ק לצוות ע"ז.
åäæåהחידוש בבינת התרנגול ,אשר תקנו חז"ל לברך õøéúåהפנים יפות לפי משאחז"ל ) (à ,ä úåëøáלעולם
עליו 'הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין ירגיז אדם יצר טוב על יצה"ר וכו' יעסוק בתורה,
לילה' ,ומקשים העולם ,דהלא כל בהמה וחיה רואים ואי לאו יקרא ק"ש ואי לאו יזכור לו יום המיתה .ופי'
אימתי יום ואימתי לילה ,ומהו ענין ההבחנה בזה .אלא דזהו מה שאמר משה רבינו ע"ה ,הנה נתתי לפניך שני
כי יש לפעמים לילה שנראה כיום ,וכדאי' במשנה )àîåé דרכים לבטל היצה"ר ,האחד 'את החיים ואת הטוב' ,היינו
(á"î â"ôפ"א עלה מאור הלבנה ודימו שהאיר המזרח לדבק בתורה ועבודת הבורא ית"ש שהוא החיים והטוב,
]שכבר יום[ ושחטו את התמיד וכו' ,וכן להיפך הרי כמ"ש טוב זו תורה ,והדרך האחרת היא 'את המות ואת
בכל יום לאחר עלות השחר ,עדיין חושך גמור ונראה הרע' דהיינו שישבר את יצרו ע"י מחשבות יום המיתה
שזה לילה ,וכן מי שמסוגר בחדר אפל נדמה לו שכעת ובדיני גהינום שנקרא רע ,וע"ז אמרה תורה 'ובחרת
לילה אבל באמת הוא יום ,ונתן השי"ת בינה בתרנגול בחיים' ,שתבחר להתגבר על היצה"ר באמצעות לימוד
להבחין שכבר יום ,ואעפ"י שעדיין חושך בעולם ,וקורא התורה וקריאת שמע ,כי זהו רצון התורה שישתמש בדרך
הגבר לכל באי עולם להתעורר לקראת היום הבא. הטוב' ,למען תחיה אתה וזרעך' ,שכך ראוי לקיים את
וכמו"כ צריך האדם להבחנה והבנה לדעת מהו הטוב מצוות ה' בשמחה ובטוב לבב ובחיות ,וממנו יראו וילמדו
האמיתי ,שהוא טוב בין בגשמיות ובין ברוחניות .וע"ז בני ביתו וכן יעשו לדורות ,אבל אם ישתמש בדרך האחרת
ציותה התוה"ק 'ובחרת בחיים' ,שיבחור בטוב האמיתי של יזכיר לו יום המיתה ,זה עלול להביאו לידי עצבות,
לא במה שנראה כטוב. וזה יפריע לבניו ובני ביתו שלא יראו עבודה של שמחה
וחיות ,עכת"ד הפנים יפות.
ãåòåיתכן לתרץ קושית הפנ"י עה"פ 'ובחרת בחיים' ,כי
מי פתי יסור הנה ולא יבחר בחיים ,דהפסוק בא íðîàבאמת כל עיקר קושייתו של הגה"ק בעל
לאפוקי שכבר נכשל הרבה פעמים רח"ל ,והגיע למצב ההפלאה זי"ע הוא לפי דרגא דיליה ,שלא הבין
קשה מאוד ברוחניות ,וכבר ניסה פעמים רבות להתגבר מה צריך ציווי 'ובחרת בחיים' ,כי אצלו היה הדבר
ולא עלתה בידו ,וסבור לחשוב שכבר ניטלה ממנו פשוט ,אבל לאנשים פשוטים כערכינו ,אפשר להבין היטב
הבחירה וכבר אבדה תקותו להצליח ,והוא כבר לא יזכה את הציווי לבחור בטוב ,כי התוה"ק ציוותה שלא נתפתה
להיות יהודי ירא ושלם עובד ה' ,ולא יהיה לו אפשרות אחר תאוות העוה"ז ,שלמראית עין נראים כאילו הם
להתפלל וללמוד כראוי ,לכן אמרה תורה 'ובחרת בחיים', טובים ומתוקים ובאמת הם מרורים ,והרי הם דומים
שתמיד כל זמן שהנר דולק יש לו אפשרות לבחור בטוב בחיצוניותם לממתקים ובתוכם טמון ארס מסוכן רח"ל,
ולמאוס ברע .ויש לנו הבטחת התוה"ק 'ואתה תמשול בו' ולאידך יש עניני תורה ועבודה שכל ההתחלות קשות והן
) (æ ,ã úéùàøáופירש"י אם תרצה תתגבר עליו ,וכמו"כ יש נראים כקשים אך באמת הם מתוקים מדבש ונופת צופים,
מי שיצרו מבלבלו בענין הבחירה והידיעה שכבר נתחבטו ומביאים נעימות ומתיקות לחיים .ולזה אמרה תורה
הרמב"ם ושאר הראשונים בזה ,שאם השי"ת יודע הכל, 'ובחרת בחיים' ,שלא נלך אחר מראה העינים ,כי העין
איך יתכן שיהיה אפשרות לבחור בטוב .לזה ציוה השי"ת הגשמית מביטה על העוה"ז ונמשכת אחר ההבל .ובדרך
'ובחרת בחיים' ,אפי' שאני יודע הכל מ"מ אתה יש לך משל י"ל כמו אדם שסובל רח"ל ממחלת סכרת חריפה
אפשרות ויכולת לבחור בטוב ,ואפי' אם אין אתה מבין ]דיאביטי"ס[ ויש לפניו משקה מתוק ואינו יכול להתאפק
איך זה יתכן אבל זוהי המציאות האמיתית ,ולכל זה צריך והוא שותה ממנו ,והמשקה מתוק וערב לחיכו אבל אח"כ
דעת ושכל להבין שזו היא האמת. סובל מאוד מזה ,והמתוק נהפך לו למר .וכן כל מה
ז מאמרי עשרת ימי תשובה
ה.
בחינת תשובה מאהבה אהבת התשובה מיראה -ועם כח ההבנה יעמוד בתשובה
אמנם כדי שיהיה קיום ליראה ולתשובה לזה צריך דעת, ÷"äøäåהרבי ר' דוד מלעלוב זי"ע אמר בפי' הפסוק
'וחננו מאתך דעה וכו' ,תן בלבי להבין שהדבר הטוב 'ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה וגו'
ביותר בעולם הוא להיות קרוב ודבוק בהשי"ת ,והדבר ) (æë ,àé íéøáãשמשה רבינו ע"ה עורר את בני ישראל והוכיח
הגרוע ביותר בעולם הוא להיות רחוק ממנו רח"ל .וזהו אותם בתיבת 'היום' ,האיך יתכן ש'היום' אחר שכבר
כוונת 'הרוצה בתשובה' לרצות באמת ובהבנה ולא מתוך הייתם ארבעים שנה במדבר וראיתם נסים ונפלאות ,עדיין
כפיה ופחד העונש ,ואז יהיה לתשובה קיום ,כמש"נ )'éòùé נחוץ לומר לפניכם ברכה וקללה ,כמו ילד שצריך לעורר
' (é ,åולבבו יבין ושב ורפא לו' ,היינו שמי שעושה תשובה את חשקו באמצעות "א צוקערל מיט א שטעקעלע"
מתוך הבנה 'ולבבו יבין ושב' ,אז 'ורפא לו' ,היינו שבאופן ]ממתקים או שוט[ 'את הברכה אשר תשמעו' ,הן כבר
כזה יש לו רפואה שלמה על תחלואי נפשו .וע"ז אחז"ל הגיע העת שתבינו בעצמכם כי הברכה היא עצם מה
) (à ,àî íéøãð 'éòדעה קנית מה חסרת ,דעה לא קנית מה ששומעים לדבר ה' ודבקים בו ,וממילא זוכים לכל הטוב
קנית ,שבלא דעת הרי גם מה שעמל ויגע עליו בלא מעשה בגשמיות וברוחניות' ,והקללה אם לא תשמעו' ,היינו שאם
קנין אינה נעשית שלו .ולכן אחר שמתפללים על הדעת לא תשמעו זה גופא הקללה ,ולמה עדיין צריך לעורר
מתפללים על התשובה' ,והחזירנו בתשובה שלמה לפניך', אתכם באמצעות ממתקים .וע"ז הוכיחם מרע"ה 'ולא נתן
היינו שנזכה לתשובה הבאה מתוך הבנה והשגה שזה ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע עד היום
הדבר הטוב ביותר ,והיא תשובה שלמה. הזה' ,איך יתכן שאחר כל כך הרבה שנים עדיין אין לכם
הבנה בזה ,שעבודת ה' היא הטוב האמיתי ולהיפך הוא
äæáåנבין מה שמצינו בכמה תפלות שמקדימים לבקש
הרע הגמור ,עכתדה"ק.
מהשי"ת לזכות לאהבת ה' קודם יראת ה' ,וכמו
ויחד לבבינו 'לאהבה וליראה' את שמך ,וכן וישם בלבנו ïéðòåזה הוא יסוד גדול בגשת האדם לעבודת התשובה
'אהבתו ויראתו' ,ועוד כהנה ,ולכאו' הרי פיקודא קדמאה ולתיקון המעשים ,כי הנה בר"ה כל באי עולם
דא יראה ) (á ,àé ÷"äåæä úîã÷äוכתיב 'ראשית חכמה יראת עוברים לפניו כבני מרון ,וספרי חיים וספרי מתים פתוחים
ה' ) (é ,àé÷ íéìäúשהיראה קודמת לאהבה ,כי האהבה היא לפניו ,וכל א' מישראל מתעורר לעשות תשובה מיראה,
מדרגה עליונה בעבודת ה' ,כדאי' בגמ' ) (à ,àì äèåñגדול מתוך כפיה ואימת הדין ומתוך יראת העונש וכו' ,אבל
העובד מאהבה מהעובד מיראהéãåñé 'ìäî á"ôø í"áîø 'éòå) , זהו בחי' 'א צוקערל מיט א שטעקעלע' ,ותשובה כזאת
,(íù ùøôîáå äøåúäוא"כ מדוע בבקשות מקדימים אהבה לא יהא לה קיום לזמן רב ,כי כל קיומו מתוך פחד
קודם ליראה. ויראה ובלית ברירה ,אך העבודה בעשרת ימי תשובה,
שהתשובה תבוא מתוך הבנה שזהו התענוג היותר טוב
ì"ðäìåי"ל שפירושו של אהבה זו אינו ענין לאהבת ה'
בעולם ,ואני קירבת אלקים לי טוב ,ואז יגיע לתכלית
שהוא עבודה גדולה ונשגבה ,אלא הפי' של
הנרצה בעבודת ה'.
אהבה היינו שנאהב את היראת שמים ועבודת ה' ,ויהיה
לנו אהבה למידת היראה ,שיהא לנו היראה מתוק לחיך äðäåהבקשה הראשונה בתפלת שמונה עשרה היא בקשת
ולא למקל ועול על צווארינו .וכן יל"פ בזה נוסח ברכת הדעת' ,חננו מאתך דעה בינה והשכל חכמה בינה
החודש שמבקשים חיים שיש בהם יראת שמים ויראת ודעת' ,ועוד לפני שמבקשים 'השיבנו אבינו לתורתך'
חטא ,ותיכף חוזרים לבקש חיים שתהא בנו אהבת תורה שנזכה לעשות תשובה כבר מבקשים דעת ,ולכאו' קשה
ויראת שמים ,ומדוע נכפל הבקשה על ירא"ש ,אלא שהדבר הראשון שצריך אדם הוא להתעורר בתשובה,
שמבקשים שתהא בנו 'אהבת' תורה 'ויראת שמים' ,ג"כ, ולעורר בלבו פחד ומורא מהשי"ת שיעשה תשובה מיראה,
שיהא לנו אהבה לתורה ואהבה ליראת שמים ,והירא"ש ולמה מבקשים על דעת לפני שמבקשים על התשובה.
מאמרי עשרת ימי תשובה ח
הכל מלמעלה ,שהכל קטן בעיניו כי הוא גבוה ,וכלום חסר מתוך אהבה וחיבה ושמחה .ויש להמליץ ע"ז 'ודילוגו עלי
דבר בבית המלך ,וכמו"כ יודע ומבין שהדבר הגרוע ביותר אהבה' ,כלומר שהדילוג הוא אהבה שהאדם מדלג על
הוא מי שרחוק מהשי"ת ,ואפי' שיש לו גשמיות ויש לו היראה ,ועוד קודם היראה כבר מתעלה לעבוד את השי"ת
עושר ונכסים רבים ,אך אם אין לו קירבת אלקים אין לו מאהבה ,באופן שיש לו אהבה ליראהא.
כלום .וכמו שייסד הרה"ק בעל אור לשמים זי"ע בתפלתו ùéåלהוסיף בזה ,שאין הפשט שמי שקרוב אל ה' הוא
'ריבון העולמים ,ידעתי כי הנני בידך לבד כחומר ביד מוותר על הכל ומפסיד הנאות ותענוגי עוה"ז ,אלא
היוצר ,ואם גם אתאמץ בעצות ותחבולות ,וכל יושבי תבל אדרבה מי שקרוב אל ה' ,אינו מרגיש צורך מיוחד לכל
יעמדו לימיני להושעני ולתמוך נפשי ,מבלעדי עוזך ועזרתך המותרות של העוה"ז ,כי העונג והשמחה והסיפוק של קיום
אין עזרה וישועה' .ותחילת התפלה היא 'ידעתי' ,כי קודם התורה והמצוות כולל בתוכו כל הטובות וההנאות שבעולם,
הכל צריך לדעת את האמת ,שהכל ביד השי"ת. ובכלל מאתים מנהב .כמו מי שנוסע בפליגע"ר ורואה את
ו.
גם העושה תשובה מיראה באהבה זדונות נעשות לו כזכויות
) (àåáú éë 'ôå ñçðô 'ôå çìù 'ôבשם בעל משנת חסידים )úëñî äðäבגמ' ) (á ,åô àîåéאיתא אמר ריש לקיש ,גדולה
(ç 'éñ ã"ô äáåùúäשבאמת גם מי ששב מיראה גם נעשים תשובה שזדונות נעשות לו כשגגות ,שנאמר 'שובה
עוונותיו כזכויות ,ותשובה מאהבה היינו ששב וחוזר ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך' ,הא עון מזיד
מאהבה רעה שהיה לו ,ועושה תשובה על העבירות הוא וקא קרי ליה מכשול .ופרכינן איני והאמר ר"ל
שעשה לתיאבון ,ואז הזדונות נעשין לו כזכויות אף גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות ,שנאמר 'ובשוב
שהתשובה עצמה היא מיראה ,ומ"ש בגמ' שזדונות נעשין רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליהם הוא יחיה'.
לו כשגגות ,היינו כשעושה תשובה על עבירות שעשה ומתרצינן לא קשיא כאן מאהבה כאן מיראה ,שהשב
להכעיס ,כי כעס הוא ענף מיראה ,ובזה זדונות נעשים מיראה זדונות נעשים לו כשגגות והשב מאהבה זדונות
לו כשגגות ,ואז צריך לעשות תיקון גדול שהתשובה נעשים כזכויות .ובספה"ק אור לשמים הביא כמה פעמים
‡ .וזהו פי' הכתוב 'ראה אנכי וגו' ,ראה הוא מל' הבנה ,כלשון המשנה )כתובות קח ,ב( רואה אני את דברי אדמון וכדו' ,פי'
שהקללה והברכה אשר אנכי נותן לפניכם היום ,יהיה מתוך ראיה והבנה עצמית ,מהו ברכה ומהו קללה .ועד"ז כ' האוה"ח
הק' לפרש פסוק זה ,שכיון שמרע"ה בא להוכיח אותם ,שיבחרו בטוב עולם העליון ,וימאסו בהבלי ותענוגי עוה"ז ,א"כ
צריך שישיג מקודם כל השגות טובות עוה"ז ,שאל"כ הרי לא יאמנו דבריו ,כי יאמרו לו ,וכי טעמת פעם טעם המתוק,
ואם היית טועם טעמי גדולת עוה"ז וקנייניו לא היית ממאיסו ,וכן אם רוצה להפליג בטוב עוה"ב לא יאמנו דבריו ,אם
הוא בעצמו לא ראה ולא ידע ,וכל דבריו מפי האמונה ,ולא יטו אוזן לקבל דבריו ,לכן אמר משה 'ראה אנכי' אלי תראו,
כי אני השגתי וטעמתי כל טוב עוה"ז ,כי היה גדול מאוד וגיבור )קהלת רבה ט ,ב( והיה מלך )תנחומא קורח ג( ועשיר גדול )נדרים
לח ,א( וכו' ,וגם טעם טוב טעם עליון ,כי עלה לשמים ושהה שם בעוה"ב ,ואני אומר לכם תאמינו לי על מילתי האמורה
לכם ,את הברכה אשר תשמעו וגו' ,זהו הטוב האמיתי .וכן איתא במדרש )קהלת רבה ג ,יד( ששלמה המלך ע"ה אשר היה
חכם מכל האדם ,והיה מלך ועשיר וכל תענוגי עוה"ז בידו ,והוא מעיד ואומר' ,הבל הבלים הכל הבל' )קהלת א ,ב( ואילו
אמר אחר הבל הבלים ,הייתי אומר זה שלא קנה לו ב' פרוטות מימיו ואומר הבל הבלים ,אלא זה שלמה שכתוב בו 'ויתן
המלך את הכסף בירושלים כאבנים וכו' ,לזה נאה לומר הבל הבלים .סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצותיו
שמור כי זה כל האדם' )קהלת יב ,יג(.
· .וזל"ק של האוה"ח הק' )בפרשת כי תבוא( עה"פ 'ושמחת בכל הטוב )דברים כו ,יא( גם ירמוז במאמר 'בכל הטוב' אל התורה,
כאומרם ז"ל )אבות פ"ו מ"ג( ואין טוב אלא תורה ,שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה ,היו משתגעים
ומתלהטים אחריה ,ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה ,כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם ,עכלה"ק.
ט מאמרי עשרת ימי תשובה
(úøãä éà ä"ãåúáå à ,ãôוכשהיה ריש לקיש עובד ה' מיראה עצמה תהיה מאהבה ,ואז יוכל ג"כ לעשות זדונות
אמר זדונות נעשים כזכויות ,אבל כאשר נתעלה ריש לקיש כזכויות .וזה החילוק כי על עבירה לתיאבון הגם
הגיע למדרגה הנעלה של עבודת ה' מאהבה כבר פסק שתשובתו היא מיראה מ"מ זדונות נעשו זכויות ,אבל
שזדונות נעשים כזכויות ,הגם שהתשובה היא רק מיראה. עבירה להכעיס צריכה תשובה להיות מאהבה.
וזהו תי' הגמ' 'כאן מאהבה כאן מיראה' ,כשריש לקיש
éøäåבודאי אין בינינו שום 'להכעיס'ניק' ,אין בנו שום
עבד את ה' מאהבה ,וכשהצדיק במדרגה גדולה שעובד
מציאות כזאת של עבירה להכעיס ,וכל מה שעשינו
ה' מאהבה עילאה יש לו כח יותר לפסוק טוב על בני
הוא רק תוצאה של חולשה וחוסר התגברות ,וכמ"ש
ישראל ולהשפיע להם חסדים גדולים וכל טוב סלה ,ולכן
בתפלה שקודם התפלה של הרה"ק הרבי ר' אלימלך זי"ע
כאשר ריש לקיש פסק שזדונות נעשין כזכויות ,אזי צדיק
'גלוי וידוע לפניך כי לא במרד ובמעל חלילה וחלילה
גוזר והקב"ה מקיים ,ומסיים האור לשמים וז"ל ,וכך הלכה
מרינו את פיך ודברי תורתך ומצותיך ,כי אם מרוב היצר
-שהגם ששב מיראה זדונות נעשו כזכויות.
הבוער בקרבנו תמיד .לא ינוח ולא ישקט עד אשר מביאנו
äàøðåבביאור כוונת דבריו הק' כנ"ל ,שהעושה תשובה
אל תאות העולם השפל הזה ואל הבליו וכו' ,ואם כן כל
מיראה היינו באופן שיש לו אהבה ליראה ,לא
אחד הוא בבחינה של 'לתיאבון' ,ובאופן כזה זדונות
יראה הנובעת מסיבות שונות ומפחד העונש ,אלא שהוא
נעשים כזכויות.
אוהב את היראה והוא יודע ומבין שצריך לעשות תשובה,
וכמ"ש 'ולבבו יבין ושב' ,אז אפי' שהתשובה עצמה היא ÷"äøäåבעל אור לשמים זי"ע מוסיף עוד פירוש
מיראה ,אבל יש לו הבנה בזה ,אז נעשים לו כזכויות ,כי מדיליה ,כי הנה ב' המימרות בגמ' הנ"ל הם
זה התחלה של תשובה מאהבה ,והיא תשובה שלמה. מריש לקיש ,וריש לקיש היה בעל תשובה כידוע )î"á 'éò
ז.
ותשליך במצולות ים כל חטאתם -מאחר תפלת המנחה ביום א' דר"ה עד ליום י"ג מידות
טרם שזכה האדם להשלים את חלקי תשובה ,כבר השי"ת âäðîישראל שביום ראשון של ראש השנה אחר תפלת
לוקח ברוב רחמיו וחסדיו את כל 'החבילה' ממנו ,ומשליך מנחה ,הולכים אל נהר או לבאר מים לתפלת
הכל אל מצולות ים. תשליך ,ומובא ברמ"א ) (â 'éòñ â"ô÷ú 'éñ ç"åàהולכין אל
øåàéáåהענין דהנה יום ראשון של ראש השנה הוא דינא הנהר לומר פסוק 'ותשליך במצולות ים כל חטאתם וגו'.
קשיא ,ובנ"י עושים בו תשובה מיראה ,שע"י ויש נוהגין ללכת לתפלת תשליך ביום שלפני ערב יוה"כ
התפלות והתקיעות והעבודה של מלכויות זכרונות הנקרא יום שלש עשרה מידות ,ומבואר שהענין של
ושופרות ,כל בני ישראל עושים תשובה מיראה ,ועי"ז תשליך נמשך מיום ראשון של ר"ה אחר תפלת מנחה
זדונות נעשים שגגות' ,ונסלח לכל עדת בני ישראל כי לכל עד יום זה.
העם בשגגה' .וזהו השלב הראשון ,שאין יותר שום זדונות 'åàëìåצריך להבין מהו המושג של 'ותשליך במצולות
בכל ישראל .ולכן כבר ביום ראשון של ר"ה לאחר תפלת ים כל חטאתם' ,וכי השי"ת מוותר על כל
מוסף ומנחה ,השי"ת לוקח את כל החטאים של כל בנ"י החטאים ,והלא כל האומר הקב"ה ותרן וכו' .ואמנם האמת
ומשליכם במצולות ים ,ונופלים אל תהום רבה מקום אשר היא שיש הנהגה של השי"ת ,והיא א' מהי"ג מידות,
לא יזכר ולא יפקד ,ושום מקטרג אינו יודע היכן הם שנאמרו למיכה 'מי קל כמוך נושא עוון ועובר על פשע
העוונות כי הם טמונים ומכוסים מעין כל .ואמנם השי"ת לשארית נחלתו וגו' ,ותשליך במצולות ים כל חטאתם',
יודע היכן הם החטאים והוא יושב ומצפה במשך עשרת שהם כנגד י"ג מידות של רחמים ,וכל מידה היא אופן
ימי תשובה עד יום הכיפורים ,שבמשך ימים אלו בנ"י נוסף של רחמים ) (äøùò ùìù ä"ã á ,æé ä"ø 'ñåú 'éòוהאופן
מפשפשים במעשיהם ושבים בתשובה ,והולכים מחיל אל הי"ג הוא 'ותשליך במצולות ים כל חטאתם' ,דהיינו שעוד
מאמרי עשרת ימי תשובה י
מתעורר האדם לעשות תשובה ומקבל ע"ע לשמור ולקיים חיל ,ממדרגה של תשובה מיראה אל המדרגה של תשובה
את כל מצוות התורה בין מצוות עשה ובין מצוות לא מאהבה ,שזדונות נעשים לזכויות ,ואז השי"ת חוזר ומוציא
תעשה ,מצוות דאורייתא ומצוות דרבנן ,במחשבה דיבור את כל העוונות הטמונים והמכוסים וינטלם וינשאם
ומעשה .והגדר של תשובה מאהבה ,שהאדם חוזר בתשובה ומהפכם לזכויות .ועד"ז שמעתי בשם הרה"ק מסאטמר
מפני שכך ראוי והגון לעשות ,כי צריך להיות דבוק בה' זי"ע שפי' עה"פ 'והוא רחום יכפר עון ולא ישחית וגו',
ובתורתו הקדושה ובמצוות ,ומצות התשובה אינה לעשות שהשי"ת ברוב רחמיו גם כאשר הוא מכפר עון כאשר
תשובה רק מתוך פחד ואימה ,אלא אדרבה השי"ת הוא אדם שב בתשובה מיראה ,מ"מ 'ולא ישחית' אינו משחית
'הרוצה בתשובה' ,וע"ז אנו מבקשים 'והחזירנו בתשובה ומאבד את העוונות לגמרי מן העולם ,כי יבוא מועד
שלימה לפניך' ,דהיינו שנרצה באמת את התשובה ,להיות והאדם יתעלה יותר ויעשה תשובה מאהבה ,ואז יתהפכו
דבוק באמת בהשי"ת ובתורתך ובמצותיך ,וזוהי תשובה כל החטאים לזכויות .ועד"ז פי' את הפסוק )(âî ,åë àø÷éå
מאהבה ,ועי"ז זוכים שהזדונות נעשים כזכויות .וביום 'והם ירצו את עוונם' ,כלומר שעוד יזכו וירצו את העוונות
שלוש עשרה מידות ,מסתיים הענין של תשובה מיראה כדי להפכם לזכויות.
שהשי"ת מטמין ומכסה את כל החטאים והשגגות ,ומעתה
מתחיל שלב חדש ,וכל א' מישראל -אפי' מי שהתעכב íðîàגדר החילוק בין תשובה מיראה לתשובה מאהבה,
עד עתה -נכנס לבחינה של תשובה מאהבה ]ועי' להלן כי האופן הפשוט הוא שכל אדם מישראל ירא
ביאור ענין האור של י"ג מידות שאינן חוזרות ריקם[ .וזהו וחרד מאימת הדין ויראת העונש ,כי כל החיות שלו ושל
אופן אמירת תשליך ביום י"ג מידות. בני ביתו הכל תלוי בימים אלו ,ומכח אותה היראה
ח.
ביאור החילוק בין תשובה מיראה לתשובה מאהבה ועצות לתשובה מאהבה
כאילו אכל קרבן פסח ,והרי זה ממש דוגמת מי שלקח äðäåלכאורה יש לעיין מה באמת טעם החילוק בין
עור של בהמה ועשה ממנו קלף לתפילין או לספר תורה, תשובה מיראה לתשובה מאהבה ,ולמה העושה
שבמעשיו הפך חפץ גשמי עור של בהמה ועשה ממנו תשובה מאהבה זדונות נעשים לו זכויות ואילו העושה
חפצא של מצוה ,ומעתה חלים עליו כל דיני קדושת תשובה מיראה זדונות נעשים לו כשגגות .ולא ראיתי הסבר
התפילין וספר תורה ,כן הדבר שאכילת הנבילה נתקדשה ברור בזה .ואולי יש לבאר ,שמאחר שאדם חטא ועשה
על ידי התשובה ,והעבירה נהפכה ונתקדשה לקדושת עבירה ,ואח"כ שב בתשובה ,נמצא שהעבירה נעשית
מצות תשובה .ומי שדיבר דיבורים אסורים ואח"כ שב כחפצא של מצוה ,וידועים דברי החתם סופר זי"ע )úåùøã
בתשובה בחרטה על העבר וקבלה על העתיד ,כל דיבוריו (àåä ä"ã à"ò èé óã à"ç ñ"úçשאדם אכל בשר נבילה ר"ל,
נהפכו לדיבורים קדושים ורוחניים. ואח"כ שב בתשובה מאהבה ,אז כל כזית של בשר נבלה
íðîàכל זה רק אם עושה תשובה מפני שיודע ומבין שאכל נחשב לו כאילו אכל קרבן פסח בירושלים .וכמו
בלבו כי רע ומר עזבו את ה' ,ויש לו רצון ותשוקה כן אדם שהיה רגיל ללכת לבתי תיאטראות ר"ל ,אזי
לשוב ולהיות דבקים בהשי"ת ,אז העבירה מתהפכת כשחוזר בתשובה שלימה הרי הכל מתהפך לזכויות ,וביום
לחפצא של מצוה ונעשית ענין רוחני .אבל אם עושה הדין יבואו ויעידו שביום פלוני הלך אדם זה לבית המדרש
תשובה רק מפני שהוא ירא ומפחד מן העונש ואינו חפץ ועסק בתורה ,עכ"ד.
בתוצאות של העבירה ,אזי באמת מסלקין ממנו את העונש, úåòîùîåהדברים שכל העבירה שעשה נהפכה
על ידי שמחשיבין את העבירה כאילו עשה בשוגג ובלא לרוחניות ,והיות שאדם חזר בתשובה על
כוונה רעה ,וממילא אינו אשם ,ואי אפשר להעניש אותו העבירה שעשה ,בחרטה על העבר וקבלה על העתיד ,אזי
על המעשה שעשה .אבל ברור שע"י תשובה באופן כזה מהעבירה נעשה חפצא של מצוה ,שהנבילה שאכל נעשה
יא מאמרי עשרת ימי תשובה
ישאר ממנו לגמרי ,אז 'וקח טוב' דהיינו שכל עוונותיו אי אפשר שיתהפך המעשה לחפצא של מצוה ,מפני שהרי
נהפכים לטוב ולזכויות' ,וארפא משובתם אוהבם נדבה'. אינו שב בתשובה מפני שיש מצוה לשוב בתשובה ,אלא
ונמצא שאי"ז קשה כל כך להגיע לבחינה של תשובה רק מפני שהוא מפחד מהעונש ,ולכן גם אם באמת עושה
מאהבה ,כי כאשר אדם חוזר ועושה תשובה פעם שנית תשובה ,אזי מקבלים את תשובתו לענין זה שאינו נענש,
הרי זו בחי' תשובה מאהבה. אך עדיין נשאר בגדר שגגה וטעון כפרה ,כפרה הוא לשון
ùéåעוד חידוש בענין זה שחידש הגה"ק בעל ישמח של ניקוי ,כי סוף סוף היה כאן פעולה של מזיד ,ונשמתו
משה זי"ע ) (ãåòå åðéæàä úùøôדהא דתשובה מיראה נכתמה בכתם מלוכלך ובזוהמה ,וצריך לכבסה ולנקותה.
זדונות נעשים כשגגות ,היינו רק בתשובה ביחיד ,אבל ע"י íðîàåתשובה מאהבה היא מדרגה רמה וגבוהה ולאו
תשובה בציבור 'הן אל כביר לא ימאס' אז אפי' בתשובה כל אדם זוכה לה ,אך ידועים דברי הגה"ק בעל
מיראה ג"כ זדונות נעשים להם כזכויות ,כי אף ששבים נודע ביהודה זי"ע ) (à ,ã úåëøá ç"ìöשגם ע"י תשובה מיראה
רק מיראה מכל מקום 'אוהבם נדבה' אף שאין מגיע להם, יתכן שיזכה האדם שזדונותיו יעשו זכויות ,והוא כאשר
כי נפישי זכותיה דרבים ) .(à ,ã æ"òובזה פי' את שינוי אדם עושה תשובה מיראה על חטאיו ותיכף אחר התשובה
הלשון בפסוק 'שובה ישראל עד ה' אלקיך' נאמר בלשון חוזר ועושה תשובה פעם נוספת על אותם החטאים הרי
יחיד ,ועל זה נאמר 'כי כשלת בעוונך' ,אבל 'קחו עמכם זו תשובה מאהבה .כי תוספת התשובה השניה הרי היא
דברים ושובו אל ה'' נאמר בלשון רבים ,דהיינו כאשר מאהבת הבורא ,שהרי מצד יראת העונש אינו צריך לשוב
הציבור חוזרים בתשובה ביחד] ,כפי שאנו יושבים עתה פעם נוספת ,שהרי כבר התחרט על העבר וקיבל על
יחדיו ומדברים מעניני תשובה ומהרהרים בתשובה[ על זה העתיד וכבר נמחל לו ,וזוהי דרך קלה להגיע למדרגה של
נאמר 'אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב' ,שהזדונות תשובה מאהבה.
נהפכים ונעשים לכל כזכויות. äæáåפירש את הפסוק )' (áé ,ãé òùåäשובה ישראל עד ה'
úîàäåהיא שזה הכח של עשרת ימי תשובה ,שבימים אלקיך כי כשלת בעונך'' ,כשלת' הוא לשון
אלו גם ליחיד יש כח של רבים ,כדאיתא בגמ' מכשול ,דהיינו שע"י התשובה הראשונה הזדונות נעשים
) (á ,æé ä"øלא קשיא הא ביחיד הא בציבור .ונמצא שאף שגגות ,ואח"כ הוסיף הנביא ואמר 'קחו עמכם דברים
יחיד החוזר בתשובה בימים אלו ,הרי הוא נחשב כתשובה ושובו אל ה' אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב' ,דהיינו
מאהבה שזדונות נעשים לו כזכויות. כשחוזר ועושה תשובה שנית שנית ישא כל העון שלא
ט.
האור של י"ג מידות של רחמים שאינן חוזרות ריקם ועצה לזכות בה
לו את י"ג המידות של רחמים ,ובכל שנה י"ג מידות äðäידוע גודל הכוח של י"ג מידות של רחמים תמיד
מאירים בימים הללו ,וביום שלפני ערב יוה"כ הנקרא יום בכל עת ,וביותר רב כוחם שמאירים במשך כל
שלש עשרה מידות ,הם מאירים באור גדול ונעלה יותר, ארבעים הימים שמר"ח אלול עד יום הכיפורים ,ומובא
וזה אופן מיוחד ונפלא של רחמים ,שכל אחד נכלל בי"ג בסידור הרב שעל כן אומרים בימים אלו את המזמור
מידות של רחמים ,וכל אחד יש לו מידה מיוחדת של 'לדוד ה' אורי וישעי' ,ובמזמור זה מוזכרים י"ג פעמים
רחמים ,והם י"ג אופנים של רחמיםג .ולכן יש נוהגים שם הוי"ה ,כנגד י"ג מידות של רחמים ,כי בארבעים
לומר תשליך ביום זה ,כיון שאומרים בו הפסוקים במיכה הימים הללו עמד משה ויחל את פני ה' ,והשי"ת גילה
‚ .י"ל בדרך צחות ,דהנה דרך העולם לומר על מצב טוב ונפלא שהוא 'גיוואלדיג' ,ועל מצב קשה זועקים 'גיוואלד' ,וההבדל
הוא בהוספת תיבות י"ג ,לרמז שאף כשיש מצב מר וקשה אם מצרפים אליו את הכח של י"ג ,אזי הכל מתהפך להיות
גיוואלדיג .וזה כוחם של הי"ג מידות להועיל בכל מצב ,ואפי' למי שאינו ראוי ואינו כדאי.
מאמרי עשרת ימי תשובה יב
בעצם אמירת י"ג מידות ,שהשי"ת הוא רחום וחנון סגי. )' (çé ,æמי קל כמוך וגו' ,שהוא מיוסד כנגד י"ג מידות
והביא ראיה לדבר מן המדה הראשונה ,הנקראת א-ל ,ה' כנדפס בסידורים.
ה' ,היינו שה' מנהיג למעלה מדרך הטבע קודם שיחטא àúéàåבגמ' ) (á ,æé ä"øעה"פ 'ויעבור ה' על פניו ויקרא'
האדם ,וה' מנהיג למעלה מדרך הטבע לאחר שיחטא א"ר יוחנן אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו,
האדם וישוב בתשובה ,והמשמעות של א-ל היא שהוא מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח צבור והראה לו למשה
למעלה מדרך הטבע ,והמשמעות של רחום היינו שהוא סדר תפלה ,אמר לו כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני
מרחם על כולם אפי' על החוטאים והפושעים .וא"כ היות כסדר הזה ואני מוחל להם וכו' ,וברית כרותה לי"ג מידות
שהמשמעות של א-ל היא למעלה מדרך הטבע ,וכי אפשר שאינן חוזרות ריקם] .ומידות אלו אינם מידות של רחמים
לאדם להיות א-ל ,מה הוא א-ל אף אתה וכו' ,דבשלמא גרידא ,אלא רחמים בדין ,כי השי"ת פסק בברית זה
בשאר המידות רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ואמת, שכשיעשו כסדר הזה ,הי"ג מידות אינן חוזרות ריקם,
יכול אדם להתדבק במידות אלו ,אבל במידת א-ל אי וכביכול הוא התחייבות של ברית ושבועה שלא יחזור
אפשר בשום אופן לבשר ודם להתדמות ,ונאמר ),âë øáãîá
ריקם ,וא"כ זהו רחמים עם פסק דין[ .והנה הקדמונים
' (èéלא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם' .ועל כרחך דקדקו בלשון הגמ' 'יעשו לפני כסדר הזה' ולא 'יאמרו
הפירוש הנכון הוא כפשוטו כשידברו ישראל במו פיהם לפני כסדר הזה ,דהיינו יעשו ממש כמדותיו ית"ש מה
ויצעקו אל השי"ת בהזכרת י"ג מדות בדבריהם ,השי"ת הוא רחום אף אתה רחום ,מה הוא חנון אף אתה חנון
ימחול להם על וכו' ואינן חוזרות ריקם. וכו' ) (á ,âì÷ úáùוהוא מצות והלכת בדרכיו) .וכ"ה בראשית
äæáåפירש הרה"ק בעל ההפלאה את נוסח הפיוט חכמה שער הענוה פ"א בשם הגאונים ,והוסיף שהרי אנו
שאומרים בסליחות' ,אל הורית לנו לומר שלש רואים כמה פעמים שמזכירים י"ג מידות ולא נענים,
עשרה' ,כלומר שבמידת 'אל' הורית לנו שצריך רק 'לומר' וכידוע על סדר זה נתייסד הספה"ק תומר דבורה להרמ"ק(
שלש עשרה באמירה בעלמא ,ובזה די לנו להשמיע במרום ואולם יש מהקדמונים שפי' דמ"ש 'יעשו כסדר הזה'
קולינו 'וזכר לנו היום ברית שלש עשרה' ,ובעצם האמירה דהיינו שיתעטפו בטלית וקראו בפיהם את הי"ג מדות של
הזאת אנו זוכים שלא נשוב ריקם מלפניו] .ועי"ש בבני רחמים והקב"ה מוחל.
יששכר שכתב ליישב את דברי הקדמונים שנקטו דמ"ש àúéàåבבני יששכר ) (å ùåøã á øîàî øãà ùãåç éøîàîשיש
יעשו לפני כסדר הזה ,היינו דמ"מ יכול האדם במדרגות במשמעות הלשון הזה ]שבודאי נתקבל בו בלשון
הגבוהות להתקדש כיעקב אבינו ע"ה שקראו הקב"ה א"ל, בסיני[ 'אם יעשו בני לפני כסדר הזה' ,היינו על דרך הדבק
כמ"ש )' (ë ,âì úéùàøáויקרא לו א"ל אלקי ישראל' ,יעוי"ש במדותיו מה הוא רחום וכו' מה הוא חנון וכו' ),âì÷ úáù
ברש"י ב' הפירושים ,ואכמ"ל[. (áורק אם באמת מתנהגים באופן הזה ,אז מובטח על
ïëúéåלהוסיף בזה עוד ,שאפי' לפי הצד שצריך לקיים הי"ג מידות שאינם חוזרות ריקם .אך לאידך יש במשמעות
בפועל את הי"ג מידות של רחמים ,ולהתדבק לשון זה כפשוטו ,אם יעשו בני לפני כסדר הזה שיקראו
במידותיו של הקב"ה ,גם אין הכוונה שצריך להתדבק בכל במו פיהם בתפלתם בדיבור בעלמא הי"ג מדות א"ל רחום
הי"ג מידות ,שהרי אי אפשר לאדם להיות א-ל ,אלא די חנון וכו' ,שע"י שאומרים את הי"ג מידות ומספרים
לאדם שיתדבק במידה א' מהי"ג מידות ,ובזה די לעורר ומודיעים שהשי"ת הוא רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד
את הי"ג מידות של רחמים .ועל דרך הא דאיתא בגמ' ואמת וגו' ,בזה לבד כבר מובטח שאינם חוזרות ריקם.
) (à ,ãë úåëîעל המזמור )' (åè íéìäúמזמור לדוד ,ה' מי יגור áúëåהבני יששכר בשם הרה"ק בעל ההפלאה זי"ע
באהלך מי ישכון בהר קדשך ,הולך תמים ופועל צדק שהכריע שהפי' הראשון הוא האמיתי ,שאף
ודובר אמת בלבבו ,לא רגל על לשונו לא עשה לרעהו שבודאי צריך אדם להתדבק במידותיו של הקב"ה ולהיות
רעה וחרפה לא נשא על קרובו ,נבזה בעיניו נמאס ואת רחום וחנון וכו' ,אבל כדי לעורר רחמים והמידות אינם
יראי ה' יכבד נשבע להרע ולא ימיר ,כספו לא נתן בנשך חוזרות ריקם אפי' אם עדיין לא זכה למדרגות הללו ,אלא
יג מאמרי עשרת ימי תשובה
או שיתדבק במידת 'רב חסד' וירבה לעשות מעשי חסד, ושוחד על נקי לא לקח ,עושה אלה לא ימוט לעולם'.
ויקבל על עצמו שלא יעבור עליו יום ללא עשיית חסד וכשהיה רבן גמליאל מגיע למקרא הזה היה בוכה ,אמר
עם א' מישראל ,ואין הכוונה דוקא חסד בממון ,אלא כל מאן דעביד להו לכולהו הוא דלא ימוט הא חדא מינייהו
פעולה של חסד .או שיקבל על עצמו מידת 'אמת' להיות ימוט ,אמרו ליה מי כתיב 'עושה כל אלה'' ,עושה אלה'
איש אמת ,לא להוציא מפיו שום דבר שקר ,ולא להתנהג כתיב ,אפילו בחדא מינייהו .והיינו שאם אדם מקיים
בשקר .או שיעמול על מידת 'ארך אפיים' ,וישתדל שלא אפילו א' מהדברים המוזכרים במזמור ,הרי הוא זוכה
יבוא לידי המידה הרעה של כעס ,ולא לבוא לידי רוגז להיות דבוק בהשי"ת 'יגור באהלך וישכון בהר קדשך'.
וחימה ,לא 'לצאת מהכלים' ,אלא יתחזק ויתבונן ויטכס ויתכן שכן הדבר גם לענין י"ג מידות של רחמים ,דמ"ש
עצות ויחפש דרכים מה לעשות בעת שיבוא לידו נסיון 'יעשו לפני כסדר הזה' היינו שצריך כל אדם לבחור מידה
של כעס ,ובזה הוא מתדבק במידת ארך אפייםד .וכאשר א' מהי"ג מידות ובזה להתדבק בדרכיו ,ובחדא מינייהו
הוא מתחזק בא' מהדברים הללו ,אזי הוא כבר זוכה סגי ,ומי שזוכה להתדבק בא' מהמידות הללו ,ובפרט
לגלגל עליו את כל הי"ג מידות של רחמים ,ומעתה י"ל בימים נעלים וקדושים הללו ,וממילא זה ימשוך עליו את
דיש מקום לשלב ב' הפירושים יחדיו ,שבאמירה יאמר כל כל הי"ג מידות של רחמים.
הי"ג מידות ,ובעבודת המידות יעבוד לכה"פ על מידה ìòåכן צריך אדם לתפוס בא' מן י"ג המידות ,ולדוגמא
אחת ,ובזה יזכה לאור הי"ג מידות ויעורר רחמי שמים. יסגל אדם לעצמו מידת 'רחום' ,שירחם על בני אדם,
י.
שלימות הטהרה לפני ה' תלוי בתיקון הענינים שבין אדם לחבירו
äøåàëìåדבר זה הוא פלא ,וכי הענינים שבין אדם áúëרבינו יונה ז"ל ) (æé úåà ã øòù äáåùú éøòùלבאר את
לחבירו חמורים יותר מחמורות שבחמורות, לשון הפסוק 'לפני ה' תטהרו' ,שכל מהותו של
ויותר מהאיסורים שהם חייבי כריתות ומיתות בי"ד ,ולמה יום הכיפורים הוא רק טהרה לפני ה' ,היינו ענינים שבין
אין יום הכיפורים מכפר על בין אדם לחבירו ,וכי חבירו אדם למקום שענינים אלו מכונים 'לפני ה'' ,אבל על
חשוב יותר מהשי"ת ,שעל חטא כנגד השי"ת יום ענינים שבין אדם לחבירו ,אין יום הכיפורים מכפר עד
הכיפורים מכפר אבל אם ציער או פגע בחבירו אין יום שירצה את חבירו .ועוד פי' ) (äî úåà à øòùעד"ז מ"ש דוד
הכיפורים יכול לכפר על זה. המלך ע"ה 'לך לבדך חטאתי והרע בעינך עשיתי' )íéìäú
êàבאמת ביאור הענין הוא ,שלעבירות שבין אדם (å ,àðשלא חטאתי לאיש אלא רק לך לבדך ,ואם חטאתי
לחבירו אין שום שייכות לכפרת יום הכיפורים ,כי לאיש כבר בקשתי מחילה וכפרתי פניו .ונמצא שהענינים
הנה מי שחייב ממון לחבירו ,בודאי שאי אפשר לומר שבין אדם לחבירו חמורים ביותר עד כדי כך שאין יום
שיום הכיפורים מכפר ופוטר את החוב ,ופשוט שאף הכיפורים מכפר עליהם.
„ .וביותר צריך להיזהר בימים הללו שלא לכעוס כמ"ש הפוסקים )עי' מ"ב סי' תקפג סק"ה( מלבד גודל האיסור כדישיהיה לסימן
טוב ,כי הכועס בימים אלו ,ורמז לדבר מ"ש בגמ' )ר"ה לב ,ב( אדכורי ריתחא בריש שתא לא מדכרינן .ולהנ"ל יש עוד טעם
כי הכועס הרי הוא הולך כנגד הכח של הימים הללו ,וזוהי המידה של ארך אפים ,וידוע מ"ש רש"י )ישעי' מח ,ט( שהטעם
שנקרא 'ארך אפים' ,כי הכועס עולה אויר חם בחוטמו ויוצא עשן מנחיריו ,כמ"ש עלה עשן באפו ,ועל כן נקרא הכעס
בשם חרון אף ,ומידת ארך אפים הוא שמירה על האף] .ואולי יתכן שיש כאן סגולה כנגד כעס ,לסתום נקבי החוטם
בחוזקה ,ואז לא יחרה אפו ,ואף אם יצעק ויכעס אזי יצעק כשהוא סותם את אפו ,וע"ד מה שמספרים על צדיקים שכאשר
שחקו בשחוק בשמחת חתן וכלה או בפורים ,ולא רצו למלא פיהם בשחוק בעוה"ז ,אזי סגרו את הפה וצחקו כאשר הפה
סגור ...עד"ז יתכן שסגירת האף הוא כח להתגבר על הכעס[.
מאמרי עשרת ימי תשובה יד
יום הכיפורים ,ולשיטה אחת הוא אינו מקיים מצות עשה לאחר יום הכיפורים צריך לפרוע לחבירו את החוב .וכמו
של תשובה ביום הכיפורים ) (åøú 'éñ ç"øô 'éòוהיינו משום כן אם פגע או ציער את חבירו ,אין לזה שום שייכות
שחסר לו הטהרה של בין אדם לחבירו .ומכאן נובע הדין לכפרת יום הכיפורים ,כי אף שיום הכיפורים מכפר על
לפייס את חבירו בערב יוה"כ ,כי אם לא יסדר את הענינים כל החטאים ,אבל אם ציער את חבירו ועדיין לא סידר
שבין אדם לחבירו ,הרי אינו נטהר ,וחסר לו השלימות את הענין ולא תקנו ,אין זה קשור ליום הכיפורים ,ועל
של 'לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו' ,שצריך כן אין יום הכיפורים מכפר ,אבל בודאי שאי"ז חמור יותר
אדם לטהר את עצמו לגמרי. מחטאים שבין אדם למקום .אלא שיום הכיפורים מכפר
על עבירות שחטא אדם לפני המקום ,אבל לא על מה
òåãéåמ"ש הלבוש והא"ר ) (áô÷ú 'éñשבעשרת ימי תשובה
שחטא לחבירו.
חותמים ברכת שים שלום ,ברוך אתה ה' עושה
השלום ,כי עושה וכן השלום בגי' ספריא"ל שזה שמו של àìàדא"כ יש לעיין ,מה פשר ההלכה שצריך לפייס את
המלאך הממונה על הכתיבה ,ומזכירין אותו עתה שיכתוב חבירו בערב יום הכיפורים ) (åøú 'éñ ç"åà ò"åùכי הרי
אותנו לחיים טובים ולשלום .וי"ל בדרך רמז שהרוצה לפי האמור אין ליום הכיפורים שום קשר לענינים שבין
להכתב בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה וכו' ,עליו אדם לחבירו .אכן ההסבר הוא ,שביום הכיפורים צריך
להתחזק במידת 'השלום' בה' הידיעה ,שיהיה 'עושה לבוא לפני ה' בטהרה ,כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר
שלום' ויתקן את כל הענינים שבין אדם לחבירו ,ובכח אתכם 'מכל חטאתיכם' ,הכל צריך להיום זך וטהור ,ואם
השלום הוא יעורר את המלאך ספריא"ל הממונה על האדם מלוכלך ומוכתם בענינים שבין אדם לחבירו כי לא
הכתיבה ,ויזכה להכתב בספר החיים ויזכה לכל הברכות. ריצה את חבירו נמצא שחסר לו בטהרה ובשלימות של
יא.
גדולה תשובה -סיכום עשרה חידושים נפלאים בכח התשובה
ומקור החידוש הוא א' מי"ג מידות של רחמים' ,ונקה', àúéàבחידושי הרי"ם דעשרת ימי תשובה המה כנגד
כמש"נ נושא עוון ופשע וחטאה ונקה ,וזהו המקור עשרת הדברות ,ושני ימי ר"ה הם כנגד אנכי ולא
שתשובה מועלת ,שהשי"ת מנקה לשבים ,וכבר ביארנו יהי' לך ,ואכן מצאנו לנכון בס"ד עשרה דבריא אלו,
שהתשובה היא רחמים על פי פסק ודין ,כי על י"ג עשרת הדברים אשר נתחדשו בעולם התשובה .והנה בגמ'
מידות התחייב השי"ת כביכול בשבועה שאינן חוזרות סוף מסכת יומא ) (à ,åôאיתא שמונה מעלות בתשובה,
ריקם ,וא"כ ברור שגם מידת 'ונקה' היא מציאות שיש גדולה תשובה ,יעוי"ש .ואמנם מלבד מעלות התשובה יש
לה תוקף על פי דין. בתשובה עשרה חידושים נפלאים ,ואלו הן.
úàåהחידוש הנפלא הזה ,חידש השי"ת בעצמו ,ומלבדו ùåãéçäהראשון -יעשה תשובה יתכפר לו הנה עצם
לא היה מי שיוכל לחדש חידוש גדול כזה .ואיתא הדבר שתשובה מועלת הוא חידוש נפלא,
בגמ' ) (à ,ãð íéçñôשהתשובה קדמה לעולם ,ומשמעות וכבר הבאנו דברי המדרש ) (áùú æîø íéìäú ù"å÷ìéשאלו
הדבר הוא שהתשובה היא למעלה מדרך הטבע ,ובדרך לחכמה חוטא מה ענשו ,אמרה 'חטאים תרדוף רעה וכו',
הטבע של העולם הזה אין לתשובה שום הסבר ,אלא היא שאלו לתורה אמרה יביא קרבן ויתכפר ]אבל למזיד אין
קודמת לעולם וכל כוחה הוא למעלה מדרך הטבע. תיקון[ ואף אחד לא ידע להשיב שיעשה תשובה ,עד
áúëåרבנו חננאל בפי' הגמ' ביומא שם ,גדולה תשובה שבא הקב"ה בעצמו אמר 'יעשה תשובה ויתכפר לו'.
שמגעת עד כסא הכבוד ,גדולה תשובה שאפילו וזהו חידוש נפלא והוא מנוגד לכל שכל והגיון ,ובבי"ד
הגיע חטאתו עד כסא הכבוד התשובה מכפרת .היינו של מטה אין מציאות כזאת ,שמי שנתחייב עונש מלקות
שעשה כל כך הרבה חטאים שכל אחת מונחת ע"ג חברתה או מיתת בי"ד ,לא יועיל לו אם יתחרט ויחזור בתשובה.
טו מאמרי עשרת ימי תשובה
ùåãéçäהשלישי -זדונות נעשים לו כזכויות הנה הדבר והערימה גדלה והולכת ומגעת עד לכסא הכבוד] ,ה'
הזה הוא חידוש נפלא ביותר ,שאדם שזוכה ירחם ,איך אפשר להספיק לחטוא כל כך הרבה [...אף על
לעשות תשובה מאהבה ,כל החבילות של המעשים הלא פי כן ,גדולה תשובה שמכפרת אפי' ע"ז .והדברים
טובים שעשה הכל נהפך למצוות ומעשים טובים .וכבר מפורשים להדיא בדברי רבנו חננאל ,והיא תורת אמת,
הבאנו דברי החתם סופר זי"ע )à"ò èé óã à"ç ñ"úç úåùøã ובודאי כן הוא.
(àåä ä"ãשאדם אכל בשר נבילה ר"ל ,ואח"כ שב בתשובה
מאהבה ,אז כל כזית של בשר נבלה שאכל נחשב לו ùåãéçäהשני -העושה תשובה ומקבל עליו לעשות
כאילו אכל קרבן פסח בירושלים .וכמו כן אדם שהיה מקבל שכר כאילו עשה וכ"כ רבינו יונה ז"ל
רגיל ללכת לבתי תיאטראות ר"ל ,אזי כשחוזר בתשובה ) (é úåà á øòù äáåùú éøòùשכאשר אדם מקבל על עצמו קבלה,
שלימה הרי הכל מתהפך לזכויות ,וביום הדין יבואו עלתה בידו התשובה ונהפך לאיש אחר ,ומעת אשר קיבל
ויעידו שביום פלוני הלך אדם זה לבית המדרש ועסק כזאת במחשבתו וגמר עליו בלבו ,לעשות ככל אשר יורוהו
בתורה ,עכ"ד. תופסי התורה ,קנה לנפשו זכות ושכר על כל המצוות
כאילו כבר עשה וקיים הכל ,ומניחים את המצוות הללו
ïëúéåההסבר בחידוש זה ,כי על תשובה פשוטה שהיא
על משקל הזכויות .וכן ארז"ל ) (á"éôñ ùãåçä àá àúìéëîעה"פ
בתשובה מיראה זדונות נעשים לו כשגגות ,כי הוא
'וילכו ויעשו בני ישראל' ) (çë ,áé úåîùוכי מיד עשו והלא
מפחד וחושש מהעונש ,ונמצא שהוא שב בתשובה מסיבות
לא עשו עד ארבעה עשר לחודש ,אלא כיון שקיבלו
צדדיות ,אך על החטא עצמו אינו מצטער כל כך ,ואינו
עליהם לעשות ,מעלה עליהם כאילו עשו מיד .ובזה ביאר
כואב על שחטא ,ובכל זאת הוא שב רק מפני שהוא מפחד
רבינו יונה ז"ל משחז"ל )(è"î â"ô úåáà ò"òå á"ëô ð"øã úåáà
שכעת כותבים וחותמים את גזר דינו ,והוא מפחד וחושש
כל שמעשיו מרובין מחכמתו חכמתו מתקיימת שנאמר
שלא יבוא עליו עונש חלילה ,ולכן שב בתשובה מפני
נעשה ונשמע ,כי האיש שקיבל על נפשו בלב נאמן לשמור
שאינו רוצה את התוצאות של החטאים ,אז ממתיקים לו
ולעשות עפ"י התורה ,יש בידו מן היום הזה שכר על כל
שזדונות נעשים לו כשגגות ,וממילא לא יענש ,אבל על
המצוות .וע"כ מעשיו מרובין מחכמתו כי עדיין לא ידע
עצם החטא שהמרה את פי אלקיו אינו מתחרט .אבל
את הדבר ושכרו אתו ,וכמ"ש לענין מה שאמרו בנ"י בהר
כששב בתשובה מאהבה ,אזי הוא באמת מתחרט על מה
סיני נעשה ונשמע ,שהקדימו קבלת המעשה על נפשם
שחטא ,כי הוא מבין ויודע שעשה שלא כהוגן ,והוא
לפני השמיעה ,ובענין אחר לא יתכן שיהיו מעשיו של
מתחרט בלבבו למה עשיתי כדבר הרע הזה ,והלא השי"ת
אדם מרובין יותר ממה שהוא יודע ,עי"ש.
הוא אב רחום וחנון ונותן לו כל כך הרבה טובה וברכה
בכל עת ובכל שעה ,ועושה עמו חסדים וטובות ניסים åðéáøיונה ז"ל הוא ראשון ופוסק ,וכאן פסק לנו להלכה
ונפלאות עד אין מספר ,ויש לו דעת והבנה שלא הי' ראוי דבר מופלא ,דהנה לכאו' יש מקום לעיין ,וכי מה
לעשות כן ,וא"כ הוא מתחרט על עצם המעשה שעשה, תועיל התשובה בחודש אלול ,הרי אדם שחטא ועשה
ולכן העבירה עצמה נעקרת .ונמצא שעל כל עבירה שעשה עבירות הרבה ושב בתשובה ]עכ"פ תשובה מיראה[ ,אמנם
קיים מצוה של תשובה ,ועל כן הכל מתהפך לזכויות ,וכל נעשו הזדונות לשגגות ,אבל הרי צריך זכויות ליום הדין,
עבירה שעשה נעקרת ותחתיה נעשה מצוה של תשובה. ובמה יתוסף לו הזכויות להכריע את הכף ,הלא עדיין לא
äæáåחלוק תשובה מאהבה מתשובה מיראה ,שכאשר הספיק להרבות בתורה ומצוות ומעש"ט .אמנם רבינו יונה
עושה תשובה מיראה עצם החטא נשאר אלא פסק שאם כעת אדם עושה תשובה ומקבל על עצמו
שאינו נענש ע"ז ,משא"כ אם עושה תשובה מאהבה הרי לעשות מכאן ואילך רצון השי"ת ,נמצא שכל המצוות
זה עוקר את החטא למפרע כאילו מעולם לא נעשה ,ולא שיעשה להבא נחשב לו כאילו כבר עשאם עתה ,וא"כ
נשאר ממנו שום רושם ,וכעין החילוק שמצינו לענין בודאי יש לו את היכולת להכריע את המאזנים לכף זכות,
נדרים ,שהתרת נדר ע"י חכם הוא עוקר את הנדר למפרע, ולהכתב בספרן של צדיקים גמורים.
מאמרי עשרת ימי תשובה טז
ãåòåי"ל שהרמב"ם למד שכן הלכה כי כן מפורש משא"כ הפרת נדרים שהוא רק מיפר מכאן ולהבא אבל
להדיא בקרא ,כמ"ש החתם סופר עה"ת בפרשת אינו עוקר למפרע ) (ìòá ä"ã íù 'ñåúáå á ,àë øéæð 'éòוכמו כן
שופטים ) (áéçøé íàå ä"ãשנאמר בפרשת התשובה 'ושבת תשובה מאהבה דומה להתרה ע"י חכם ,כי החכם יש לו
עד ה' אלקיך וגו' והטיבך והרבך מאבותיך' )(ä ,ì íéøáã דעת ומבין הוא עוקר את הענין למפרע ,וכן בתשובה מי
והיינו טעמא משום דבמקום שבעלי תשובה עומדין אין שעושה תשובה מתוך דעת והבנה ,הוא מתבונן וחושב מה
צדיקים גמורים יכולים לעמוד ,ע"כ נהיה טובים וחשובים עשה לי השי"ת שכזאת וכזאת עשיתי לפניו ,ועי"ז הוא
יותר מאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב שהיו עוקר את כל החטא מעיקרו ,וממילא נשאר רק מצות
צדיקים גמורים. תשובה ,וממילא זדונות נעשים לו זכויות.
äæáåביארו מה דאי' בגמ' ר"ה שלשה ספרים נפתחים ùåãéçäהרביעי -מעלת בעלי תשובה יותר מן הצדיקים
בר"ה ,אחד של צדיקים גמורים ואחד של רשעים ארז"ל ) (á"ò ãì úåëøáבמקום שבעלי תשובה
גמורים וא' של בינונים ,ומקשים העולם למה צריך שלשה עומדים צדיקים גמורים אין יכולים לעמוד ,שכביכול
ספרים ,בתרי סגי של צדיקים ושל רשעים ,ובינונים אם השי"ת אומר שהאדם ששב בתשובה הוא יקר וחשוב
בעיני יותר מהצדיקים הגמורים .ובאמת דבר זה הוא
יעשו תשובה יכתבו בספרן של צדיקים ואם לא יעשו
מחלוקת בגמ' שם ,דרבי יוחנן ס"ל כל הנביאים כולן לא
תשובה יכתבו בספר של רשעים] .וקושיא זו נוגעת לנו
נתנבאו אלא לבעלי תשובה אבל צדיקים גמורים עין לא
מאוד ,שהרי אנו מחשיבים עצמנו כבינונים ,דלעולם יראה
ראתה אלקים זולתך ,דצדיקים עומדים בדרגה יותר גבוהה
אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי[ ופי' שאמנם
מבעלי תשובה ,ורבי אבהו ס"ל מקום שבעלי תשובה
היות שבמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים
עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין .ואמנם להלכה פסק
יכולים לעמוד ,לכן אם הבינונים זכו ועשו תשובה ,הרי
הרמב"ם בהל' תשובה ) (ã"ä æ"ôכר' אבהו וז"ל ,אל ידמה
הם טובים וחשובים יותר מצדיקים גמורים ואינם יכולים
אדם בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני
להכתב יחד עם הצדיקים ,וצריך ספר מיוחד בעבורם.
העונות והחטאות שעשה ,אין הדבר כן אלא אהוב ונחמד
ùåãéçäהחמישי -הרהור תשובה מהפך רשע גמור הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם ,ולא עוד אלא
לצדיק גמור והוא חידוש גדול ונפלא ששכרו הרבה ,שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש
שבהרהור אחד סגי ,אדם שחטא הרבה והוא בגדר רשע יצרו ,אמרו חכמים מקום שבעלי תשובה עומדין אין
גמור ,אך אם הרהר תשובה בלבו באמת כבר הוא בגדר צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו ,כלומר מעלתן גדולה
צדיק גמור .ולענין לימוד התורה מצאנו מחלוקת בפוסקים ממעלת אלו שלא חטאו מעולם מפני שהן כובשים יצרם
אם המהרהר בדברי תורה צריך לברך ברכת התורה )'éò יותר מהם ,עכ"ל.
,(á"÷ñ íù à"øâä øåàéáå ã 'éòñ æî 'éñ ç"åàועוד כמה ענינים øáëåעמדו מפרשי הרמב"ם ע"ז למה פסק כר' אבהו,
שיש נידון אם הרהור כדיבור דמי או לא ואם צריך בפה הלא בכל מקום הלכה כר' יוחנן .והגאון
דוקא ,אך כאן לענין התשובה ,מי שמוציא את מחשבתו הרוגצ'ובער בעמח"ס צפנת פענח תירץ שהרמב"ם סמך
ורצונו הטוב ,אזי אפי' אם זה רק הרהור בלבד די .והמקור בזה על סתם ברייתא בגמ' )÷ (á ,èî ïéùåãéהמקדש את
לזה בגמ' הנ"ל ,המקדש אשה ע"מ שאני צדיק גמור וכו', האשה על מנת שאני צדיק גמור ,אפי' רשע מקודשת שמא
שמא הרהר תשובה בלבו .ויש מימרא שאמרו צדיקים, הרהר תשובה בדעתו .ומעתה אי נימא כר' יוחנן דמדרגת
דכשם שאחז"ל ) (à ,èë àîåéדהרהורי עבירה קשים מעבירה, צדיק היא יותר מבעל תשובה ,לא היו הקדושין צריכין
כך מידה טובה מרובה שהרהורי תשובה הם טובים יותר לחול ,כי הלא הוא התנה עמה על מנת שאני 'צדיק גמור',
מתשובה ,הרהור התשובה והרצון שמראה האדם ומוכיח ובאמת אינו יותר מאשר 'בעל תשובה' ,ומוכח דלהלכה
שרצונו ותשוקתו היא להתקרב אל ה' ,הוא דבר נפלא קיי"ל כר' אבהו דבעל תשובה גדול מצדיק ,וע"כ מקודשת
ונעלה מאוד. כי בכלל מאתיים מנה.
יז מאמרי עשרת ימי תשובה
יצר הרע ,שהוא מענה אותם בעינויים מרים ואינו נותן ùåãéçäהשישי -סילוק המחיצות והמסכים עוד טרם
לישראל מנוחה ,ומתחרט אני על שבראתיו. התשובה כמו שביארנו ),(ãåòå ìåìà ùãåç éøîàî
àúéàåשדבר זה מתעורר בכל שנה בעת אמירת כל שכאשר אדם מהרהר בתשובה ומכין א"ע לתשובה כי
נדרי ,כמ"ש בזוה"ק שאומרים בליל כל נדרי, רצונו להתקרב אל ה' ,כבר באותה שעה השי"ת מוחל
שכביכול השי"ת מבקש התרה לשבועתו אשר נשבע ,והוא ומסלק ממנו את המחיצות והמסכים ,כמ"ש 'מחיתי כעב
רוצה לפדות את ישראל מהגלות המר ,והוא כביכול אומר פשעיך וכענן חטאותיך שובה אלי כי גאלתיך' ,שעוד טרם
'בכולהון איתחרטנא בהון' .וכן איתא בגמ' )(à ,ãò á"á שקיים 'שובה אלי' ,כבר השי"ת מחה ממנו את הפשעים
שרבה בר בר חנה שמע בת קול שאומרת אוי לי שנשבעתי ואת החטאים ,והוא כובש עוון ,שזה מהי"ג מידות שנאמר
ועכשיו שנשבעתי מי מפר לי ,כביכול השי"ת מצפה במיכה 'יכבוש עוונותינו' ,שכביכול השי"ת מטמין את
שיפירו לו את הנדר ,והוא מחפש דרך להיפטר מן העוונות שלא יפריעו לו והמקטרגים לא יציקו לו ,וזה
השבועה כדי שיוכל לגאול את בני ישראל .וכן השי"ת כדי שיהיה בידו לעשות תשובה כראוי ונכון לו.
אומר 'ואסרנא לא אסרי' ,ע"ד מה שנאמר )' (à ,î 'éîøéוהוא ùåãéçäהשביעי -השי"ת כביכול חוזר בתשובה הנה
אסור באזיקים' ,שהוא כביכול אסור בבית האסורים על ידוע משחז"ל )ùøãîáå â"ä à"ô ä"ø éîìùåøé 'éò
הגלות ,והוא מבקש התרה להתיר את החבלים שקושר את (è"ô ,ì ø"åîùשהשי"ת כביכול מקיים את כל מצוות
השכינה בגלות .וזה החידוש בתשובה שכביכול השי"ת התורה ,וביניהם גם מצות תשובה ,והוא כביכול שב אל
שב בתשובה מיראה ומאהבה ומתחרט על העבר .וזוהי כלל ישראל ,וזוהי תשובתו ,וע"ז נאמר 'ושב ה' אלקיך
הסיבה שתפלה זו נתקבלה בכל ישראל לאמרה בחרדה את שבותך ורחמך' ,ואח"כ עוד פעם 'ושב וקבצך מכל
גדולה מאוד. העמים' ,שהשי"ת כביכול שב ב' פעמים ,שזה תשובה
ùåãéçäהשמיני -השי"ת חפץ ומשתוקק שישראל יחזרו מאהבה] ,ע"ד מש"כ בצל"ח ) (à ,ã úåëøáשאדם העושה
בתשובה יש לעמוד על ענין התשובה ,למה תשובה ואח"כ חוזר ועושה תשובה פעם נוספת על אותם
נקרא בשם תשובה ,כי לכאורה לשון תשובה הוא תשובה החטאים ,הרי זו תשובה מאהבה[ כי כאשר השי"ת שב
לשאלה ,ומה היא השאלה שעליה יש תשובה ,והול"ל בתשובה לראשונה ,הרי זה כביכול בבחינת תשובה
בשם 'שיבה' ,כמו 'שובה ישראל עד ה"א' שכאשר אדם מיראה ,ומה שייך לומר יראה אצל השי"ת ,אמנם השי"ת
איבד את דרכו הוא שב אל הדרך הטובה והישרה ,ולמה ירא ומפחד מה יהיה עם הנשמה הזאת ,כי יש לאדם כח
נקרא בשם תשובה. הבחירה ,והשי"ת כביכול 'חושב מחשבות לבלתי ידח
ממנו כל נידח' ) (ãé ,ãé ,á ìàåîùכי מי שנאבד ממנו יתברך
ì"éåשכל המושג של תשובה הוא שהשי"ת ברוב רחמיו
הוא נאבד אבידה נצחית רח"ל ,ולא יהיה לו תיקון לעולם,
מחפש את האדם ושואל אותו È Æ Ç
'איּכּה'? היכן אתה?
ולכן השי"ת מגודל יראתו שלא תאבד הנשמה לנצח ע"י
אני ממתין ומצפה לך ,והאדם משיב תשובה להשי"ת
הבחירה שלו שב אל האדם וקורא לו 'שובה אלי' -
ואומר 'הנני' .תשובה אינה דבר עצוב וכואב ,אלא מהות
'יענקעלע קום צוריק' .ואח"כ השי"ת חוזר ועושה שנית
התשובה היא שמחה גדולה ,שהאב שמח בכך שהבן חזר
תשובה שהיא תשובה מאהבה ,מאהבת עמו ישראל לעד.
אליו ,והיא תשובה לשאלה שהשי"ת שאל את האדם היכן
הוא .ואם האדם שב בתשובה אבל לא באופן של תשובה ø÷éòäåהראשון מעקרי התשובה התשובה הוא החרטה
לשאלה ,אולי עדיף שימנע מזה 'ושב ואל תעשה' כי יביא על העבר ,כמ"ש רבינו יונה ז"ל )ïåùàø øòù ú"òù
אותו לעצבון ורגזון וכעס על בני ביתו .אבל האמת היא (é úåàשיבין כי רע ומר עזבו את ה' וישיב אל לבו ויתחרט
שהתשובה היא חזרה שהאב ובנו חוזרים ונפגשים אחר על מעשיו הרעים ויאמר בלבבו מה עשיתי וכו' ,וכך גם
שלא ראו זה את זה זמן ארוך ,וכן איתא בתנא דבי אליהו כאשר השי"ת שב בתשובה הוא כביכול מתחרט בחרטה
) (àì ÷øôמעיד אני עלי שמים וארץ שהקב"ה יושב ומצפה על העבר ,כמ"ש בגמ' )' (à ,áì úåëøáאשר הריעותי'
להן לישראל יותר ממה שמצפה האב לבנו שיעשו תשובה שהשי"ת כביכול מתחרט ואומר ,אני גרמתי להם שבראתי
מאמרי עשרת ימי תשובה יח
ועצב ,אבל הקב"ה נוצחין אותו ושמח ,עי"ש .ובילקוט וכו' .ובודאי שהשי"ת אינו צריך לשאול אדם היכן הוא,
שמעוני ) (æëøú æîø ã"ô íéìäúלמנצח בנגינות ,למי שהוא והכל גלוי וידוע לפניו ,אבל מ"מ יש בחירה ביד האדם,
מבקש להנצח ,אמר הקב"ה כשאני נוצח אני מפסיד, והשי"ת מחפש אותו אולי ישוב ,ויענה 'הנני'.
נצחתי בדור המבול בדור הפלגה בסדומיים ואבדתי ,משה
נצחו ונשתכר כל אותם אוכלוסין ,ע"כ .כלומר שהשי"ת ïëåמבואר בנוסח הברכה 'הרוצה בתשובה' ,ולכאו'
מצפה ורוצה שינצחוהו ,ואת הדבר הזה השי"ת מבקש הול"ל 'המקבל תשובה' שהשי"ת מקבל ברחמים את
השב בתשובה .אמנם האמת היא שלא זו בלבד שהשי"ת
מכאו"א מישראל ,בבקשה ממך ,אנא תנצח אותי ,אל
מקבל את התשובה בדיעבד ,שמאחר שבא השי"ת מקבלו,
תתבהל ואל תפחד.
אלא כביכול הוא רוצה בתשובה ,והוא חפץ ומשתוקק
ùåãéçäהתשיעי -אין שום דבר המועיל לכפרת עוון שהאדם ישוב אליו .ועל זה אומרים בתפלת נעילה שהיא
מלבד התשובה ,כי כל מה שמכפר כגון יום עת רצון הגדולה ביותר' ,אתה נותן יד לפושעים וכו',
הכיפורים ,הקרבת הקרבנות ושמירת שבת ,אבל אחר 'ואתה אלו-ה סליחות חנון ורחום וכו' ,ורוצה אתה
שנתחדש החידוש של תשובה אין דבר המועיל בלא בתשובת רשעים ,ואין אתה חפץ במיתתם ,שנאמר אמור
תשובה ,כי יום הכיפורים אינו מכפר בלא תשובה ,וכן אליהם חי אני נאום ה' אלקים אם אחפוץ במות הרשע
הקרבת קרבנות אין מכפרים בלא תשובה ,וגם על כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה וכו' ,וממשיכים ואומרים
שמירת שבת שאחז"ל ) (á ,çé÷ úáùכל המשמר שבת שם עוד כמה וכמה פסוקים על הדבר הזה.
כהלכתו אפי' עוע"ז כדור אנוש מוחלין לו ,כ' הט"ז
àúéàåבזוה"ק ) (à ,åë÷ àùð úùøôשבכל יום ויום בת קול
) (áîø 'éñ ùéøשזהו רק באופן שעשה תשובה .וגם על
יוצאת ומכרזת שובו בנים שובבים .ופי' הבעש"ט
הגאולה פסק הרמב"ם ) (ä"ä äáåùú 'ìäî æ"ôשאין ישראל
הק' זי"ע ) (ç óã äîã÷äá óñåé úøåô ïá 'éòשענין הבת קול הוא
נגאלין אלא בתשובה ,וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל
הרהורי התשובה שבאים לכל א' מישראל בכל יום,
לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין ,שנאמר
והשי"ת מתחנן לכאו"א מישראל שובו בנים שובבים,
והיה כי יבאו עליך כל הדברים וגו' ושבת עד ה' אלהיך
שובו ,שובו ...והוא יושב ומצפה ,ואם ישוב מיד יקבלו,
ושב ה' אלהיך וגו' ,עכ"ל.
מיד ממש ,בהרהור א' של תשובה בשעתא חדא וברגעא
ùåãéçäהעשירי -עשרת ימי תשובה שהשי"ת נתן לנו חדא ,וברגע קטן יצא מאפלה לאור גדול ,והשי"ת מתחנן
ברוב חסדו ואהבתו מתנה טובה ויקרה ,עשרה ומצפה לאדם שכבר יתעורר להרהר בתשובה ,והוא כביכול
ימים המיוחדים לתשובה ולכפרת עוון' ,דרשו את ה' שואל ,אמתי כבר תעשה את זה ,תעשה את זה כבר...
בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב' ,אלו עשרה ימים שבין
äðäåבספה"ק מובא שהפסוק 'אריה שאג מי לא
ר"ה ליום הכיפורים ,וכתב הרמב"ם )(å"ä äáåùú 'ìäî á"ô
יירא' סובב על הימים הללו ,ארי"ה הוא ר"ת
וז"ל ,אע"פ שהתשובה והצעקה יפה לעולם בעשרה הימים
א'לול ר'אש השנה י'ום כיפורים ה'ושענא רבא .ובאמת
שבין ר"ה ויוה"כ היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד,
אחז"ל ) (à ,åë÷ àùð úùøô ÷"äåæשבכל יום ויום בת קול
שנאמר דרשו ה' בהמצאו ,במה דברים אמורים ביחיד אבל
יוצאת ומכרזת שובו בנים שובבים ,אבל בימים הללו
צבור כל זמן שעושים תשובה וצועקין בלב שלם הם
הימים בעצמם שואגים בקול שאגת ארי 'שובו בנים
נענין ,שנאמר כה' אלקינו בכל קראנו אליו ,עכ"ל.
שובבים' ).(í"éøä 'éç
ובעשרת הימים הקדושים הללו השי"ת נותן לכל יחיד
ויחיד כח של רבים ,שע"ז אי' בזוה"ק ) (à ,ãìø à"çדנפישא ìåëéáëåהשי"ת רוצה שינצחו אותו בדין ,כדאי' בגמ'
ואלימא זכותא דרבים .ותפלת רבים אינה חוזרת ריקם, ) (à ,èé÷ íéçñôמאי דכתיב 'למנצח מזמור
ובראשם יום הקדוש שעליו נאמר )' (àé ,á ìàåéכי גדול יום לדוד' ,זמרו למי שנוצחין אותו ושמח ,בא וראה שלא
ה' ונורא מאוד ומי יכילנו' ,בילאו"א. כמדת הקב"ה מדת בשר ודם ,בשר ודם מנצחין אותו
יט מאמרי עשרת ימי תשובה
וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום עלינו ,שנתן לנו ìòåכל אלה אנחנו חייבים להודות לך ,כי אילו נתן לנו
במתנה עשרה חידושים אלו לכפר על כל עוונותינו. רק א' מחידושי התשובה הללו דיינו ,על אחת כמה
יב.
דרשו ה' בהמצאו -עבודת הימים שבין כסה לעשור
מעשי ידי אדם' ,ושאל אותו אביו במה הוא מתעמק כל íéîéäהקדושים שבין כסה לעשור הם מתנה נפלאה
כך בפסוק זה ,והשיב ואמר שהוא מכוין 'עצביהם כסף שנתן השי"ת לישראל ,ימים אלו נתייחדו
וזהב' ,שהכסף והזהב גורם לעצבון רוח ולחץ ומתח ,זהו לתשובה ולתיקון המעשים .בימים אלו השי"ת מצוי
משום שטועים וחושבים שזה 'מעשי ידי אדם' ,אבל וקרוב ,כמ"ש )' (å ,äð 'éòùéדרשו ה' בהמצאו קראוהו
האמת היא שהפרנסה היא מן השמים ולא מעשי ידי אדם, בהיותו קרוב' ,ודרשו חז"ל ) (à ,çé ä"øאלו עשרה ימים
ואי אפשר לרדוף ולהשיג ממון ,כי על לא מוטל האדם שבין ר"ה ליוה"כ ,שבהם צריך אדם לדרוש את ה'
אלא לעשות השתדלות ,אבל האמת שהכסף והזהב הם רק ולהתקרב אליו ,והוא זמן של רחמים וחסדים שהכל
מן השמים ,ואת היסוד הזה צריך לחזור ולשנן תמיד. מתקבל בנקל ובמהירות ,וכל פעולה שיהודי עושה לטובה
הכל מתקבל באהבה וברצון .ובהפטרת שובה ישראל
éðááåיששכר ) (è úåà ç øîàî ïñéð ùãåç éøîàîהביא בשם נאמר )' (è ,ãé òùåäאני כברוש רענן ממני פריך נמצא'
הרה"ק ר"פ מקאריץ זי"ע ,שכשם שלענין כבוד ופירש"י אני כברוש רענן -אני לו נכפף להיות אוחז ידו
אמרו חז"ל ) (á ,âé ïéáåøéòשהבורח מן הכבוד הכבוד רודף בי כברוש רענן הנכפף לארץ שאדם אוחז בענפיו ,כלומר
אחריו והרודף אחר הכבוד הכבוד בורח ממנו ,ה"נ בענין אהיה מצוי לו .ממני פריך נמצא -והלא אני הוא שכל
הפרנסה ,מי שרודף אחר הפרנסה היא בורחת ממנו, טובתך מאתי באה ,ע"ש.
והבורח ממנו היא רודפת אחריו .אדם חושב שהוא יכול
לרדוף אחר הפרנסה ,הפרנסה יכולה לרוץ יותר מהר ממנו àúéàåבשם הרמ"ק ז"ל )íéøôà äèî ìò äèîä äö÷ 'éôá àáåî
ולברוח ,ומי שהולך לאט אז גם הפרנסה הולכת לאט ,ואז (á"ë÷ñ á"øú 'éñשיתנהג בעשרת ימי תשובה כמו
אפשר לקפוץ ולתפוס את הפרנסה ...והכוונה שאדם שאינו בחול המועד ,שלא לעסוק במלאכה שאינו דבר האבד רק
מאמין וחושב שהוא מסובב ,הוא אינו נעצר להתבונן, בעסק התורה והתשובה והתבודדות ,ומובא גם בראשית
אלא רודף אחר הממון ,אז הפרנסה בורחת ממנו .אלא חכמה ) (çî÷ úåà íééç úåàöåúוכ"כ בריש ספר יערות דבש
אדם צריך להיות בגדר 'נצבים' ,ואף שאחר כך הוא יהיה בשם האריז"ל ,עי"ש .וי"ל שאם האדם קובע את ימי
'וילך' ,מ"מ יתייצב ויעצור לזמן קצר ואז מתקיים בו מ"ש עשי"ת להיות בגדר 'חול המועד' כנ"ל ,אזי ראש השנה
חז"ל ) (ã ,ä"ô äáø íéøáãאם יש דין למטה אין דין למעלה, נהפך להיות 'יום טוב של ראש השנה' ,וגם יוה"כ נהפך
שאם אדם אומר להשי"ת ,אני אבדוק את עצמי ואפשפש להיות יום טוב ,שהרי חוה"מ הוא בין הימים טובים.
במעשי ,אז בשמים אין בודקים ואין מפשפשים במעשיו, äðäåקשה מאוד לקבוע כן הלכה למעשה שלא יעסוק
כי הוא נעצר ושופט את עצמו. אדם במלאכה בימים אלו ,אבל עכ"פ במחשבה
צריך להתנהג כך ,כי ימים אלו דומים באמת לחול המועד
àúéàåבשם האריז"ל שיש כח בימים האלו בכל יום
שיש קדושה לפניו וקדושה לאחריו ,כי ר"ה לפני הימים
לתקן המעוות מה שחטא בכל השנה ביום זה,
הללו ויוה"כ לאחריהם ,ואם הוא דומה לחול המועד ראוי
דהיינו שביום ראשון יתקן את כל ימי הראשון של כל
באמת שינוח האדם בימים אלו ויקח לעצמו 'ימי חופשה'
השנה ,וכן יום שני של עשרת ימי תשובה סגולתו לתקן
וישבות ממלאכתו ,ויעצור את מרוצתו אחר הממון.
כל מה שפגם בימי שני וכו' ,וכן שמירת השבת כהלכתו,
מוחלין לו על כל מה שחטא בכל שבתות השנה ,מיום øôåñîåעל הגה"ק בעל התניא זי"ע שבילדותו התעמק
הולדו ועד עתה ,עי"ש. בתפלת ההלל כשאמר 'עצביהם כסף וזהב
מאמרי עשרת ימי תשובה כ
יג.
רבונו של עולם לאמיר מאכן א בייט
שדיבר אל ה' .וכן הוא האמת כי יסורים מכפרים ,וכדאי' âäðîישראל קדושים לערוך סדר כפרות בעיו"כ ,ולעת
בגמ' ) (à ,åô àîåéשהיסורים נכללים בחילוקי כפרה .וצדק כזאת הזמן גרמא להזכיר מה שמסופר אודות
אותו כפרי שפנה אל ה' וביקש 'אתה תכפר על כל הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק זי"ע ,שפ"א באו
העוונות ,ואני מקבל עלי באהבה את היסורים שנתת לי, תלמידיו בליל עיוה"כ לראות עבודת רבם במנהג כפרות.
פנה נא אל התלאות ואל לחטאות'. דחה אותם הרה"ק ושלחם לא' מבני הכפר שיביטו אחריו
בסדר כפרות .וראו שהכפרי לקח שני פנקסים ,פנקס א'
äðäåדוגמת העסק הזה של חליפין 'בייט' שהכפרי עשה,
שרשם בו בכל יום את חטאיו במשך כל השנה ,והכפרי
עושים כלל ישראל עם השי"ת בעיוה"כ בכל שנה
קרא את כל הפנקס ומנה את כל החטאים עוונות ופשעים
ושנה .אבל הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע היה סוחר גדול
שעשה במשך כל ימות השנה ,והתודה בבכיות והתמרמר
יותר מהכפרי הזה ,ועסקת החליפין שלו היתה בבחינה
על כך ששנה שעברה קיבל על עצמו בהבטחה גמורה
אחרת לגמרי ,וכפי הידוע בנוסח של הרה"ק
שלא ישוב לכסלו ,ועכשיו הוא רואה שנעשה מה שנעשה,
מבארדיטשוב ,רבונו של עולם לאמיר מאכן א בייט ,אני
ובכה על כך .ואח"כ לקח עוד פנקס ובו נרשמו כל
אתן לך חטאים עוונות ופשעים ,ואתה תתן לנו סליחה
היסורים והעגמת נפש והצער והתלאות שעברו עליו כל
מחילה וכפרה ,אבל לא שוה בשוה 'גלייך אויף גלייך',
השנה ,ואמר אוי רבונו של עולם ,הרי בשנה שעברה
אלא אדרבה תוסיף לנו 'בני חיי ומזוני' .ולכאורה יש
להתבונן האיך יתכן שישראל חוטאים ויהא חוטא נשכר, התפללתי וביקשתי ממך שנה טובה ומתוקה ,והיה לי
ואיך שייך לדבר כן כלפי מעלה ולעשות 'עסקים' עמו, אמונה ובטחון שתמלא את כל משאלותי ,ולבסוף רבו
שאנו נותנים לו חטאים עוונות ופשעים והוא עוד יוסיף סבלותי ויסוריי .והחליט לשרוף את ב' הפנקסים לשלהבת
לנו בני חיי ומזוני .והנה ברור שאין לנו שום השגה האש ,והיסורים יכפרו על החטאים ,ויהיו אלו חילוף אלו,
בנוסחאות הק' של הרה"ק מבארדיטשוב ,ובודאי שיש בזה אלו כפרות אלו וכו' ,לאמיר זיך אויסגלייכן לאמיר זיך
כוונות עמוקות .אבל תורה היא וללמוד אנו צריכים ולפרש מוחל זיין ,הבה נתפייס ,אני אמחל לך ואתה תמחל לי.
את דבריו הק' בדרך הפשט. ואמר הרה"ק הרבי ר' אלימלך זי"ע שסדר הכפרות של
אותו יהודי כפרי בקע את כל הרקיעים ,ושבר את כל
ì"éåשהרה"ק מבארדיטשוב זי"ע -לוי יצחק בן שרה המחיצות למעלה לפעול שנה טובה עבור כלל ישראל.
שאשא -היה סנגורן של ישראל וידע היטב את
הנקודה הפנימית של כל אדם מישראל ,שכאשר האדם ÷åæéçåגדול יש לנו ללמוד ,אחרי כל מה שעבר על כלל
נותן את החטאים והעוונות והפשעים הוא נעקר מהם ישראל בכללות ובפרטות ,כי כל לבב דוי וכל
לגמרי' ,ער רייסט זיך אוועק אינגאנצן' ,והוא שב ע"ז ראש לחלי ,ביסורי גוף ונפש ממון ונשמה רח"ל ,והרי על
בתשובה שלימה בחרטה על העבר ובקבלה על העתיד, יסורים אחז"ל ) (á ,ä úåëøáלא הן ולא שכרן ,אבל ידוע
ובאמת מעיקרא הוא אינו אשם בזה ,כי גלוי וידוע לפניך מה שאמרו צדיקים שקודם שבאים היסורים על האדם,
שרצוננו לעשות רצונך ,אלא ששאור שבעיסה מעכב ,הצר הרי לא שוה כל חללי דעלמא לקבל יסורין ומבקשים לא
הצורר מענה ומבלבל את מחשבותינו ואינו נותן לנו הן ולא שכרן ,אבל אחר שכבר עברו את היסורים ,אדרבה
מנוחה ,וכאו"א מישראל מוכן ורוצה לעקור מעצמו את חביבין יסורין ואין אנו מוותרים על היסורים במחיר כל
כל החטאים והעוונות והפשעים ,וא"כ בודאי שבעבור זה הון דעלמא .כך שבשעה שאנו עומדים לפני הכפרות ,ואנו
לא די לתת לו רק מחילה סליחה וכפרה גרידא ,אלא באים עם הרבה יסורים וצער ועגמת נפש ,וכלל ישראל
אדרבה עוד מגיע לו ע"ז תוספת ,בני חיי ומזוני .וכביכול מתחננים לפני ה' ואומרים 'ראה עניי ועמלי ושא לכל
השי"ת שמח עם החטאים והעוונות והפשעים הללו חטאותי' ,כסדר הכפרות של אותו יהודי כפרי ,ודבריו
כא מאמרי עשרת ימי תשובה
äæáåפי' 'גם אלה תשכחנה' זה מעשה העגל ,שישכח שהאדם עוזב אותם ,כי מאחר שהורגל בהם הלא קשה
לגמרי כיון שעשו תשובה ,אבל 'ואנכי לא לו מאוד לעזוב את דרכו ,ובכל זאת הוא עוקר אותם
אשכחך' זה מעשה סיני .כלומר בעת שאני זוכר מעשה לגמרי ,הרי זה מביא נחת רוח גדולה לפני ה' ,וצריך
סיני ,אז אזכור ג"כ בחטא העגל ובגודל קשיות ערפם לקבל ע"ז גופא שכר.
אשר להם כדי להגדיל זכותם במה שעשו מלפנים
'éàåבספה"ק עבודת ישראל בפ' בלק )(øáãîä ìà úùéå ä"ã
במעמד הר סיני כנ"ל .וזה פי' וביום פקדי ,כשאזכור
בשם הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע )(éåì úùåã÷á àáåî åðéàå
בם להיטיב להם' ,ופקדתי' את העגל ואת כח הרע אשר
בקרבם ,ואז יגדיל ויאדיר זכותם במה שהם נוטים מהרע שאמר לבאר בפסוק )' (ãì ,áì úåîùוביום פקדי ופקדתי
הזה שיש בכוחם לנטות אל הטוב ולשמור מצותיו כל עליהם חטאתם וגו' ,שאמר השי"ת למרע"ה שכשאפקוד
הימים .וא"כ זכירת מעשה העגל הוא טובה לזכירתן עליהם עונותיהם ,ופקדתי עליהם מעט מהעון הזה עם
ופקודתן של ישראל ,עכדה"קøîàî ë"äåé éøîàî ïìäì ò"òå) . שאר העונות ,ואין פורענות באה על ישראל שאין בה קצת
.(ìâòä àèç øòáåùèéãøàá øòã מפרעון עון העגל .וקשה הנה אבינו אב הרחמן הסולח
ומוחל ומעביר אשמתינו בכל שנה ושנה ,ס"ד שיכתוב
íéøáãäåהללו הם לימוד זכות נפלא על כלל ישראל, בתורתו דבר קשה כזה שיזכור לעולם את חטא עגל אפילו
שגם כאשר ישראל חוטאים ה"ז טובה אחרי שעשו ישראל תשובה .וגם קשה דהא אי' בגמ' )úåëøá
לזכירתן ופקודתן של ישראל כשהם נוטים מן הרע (á ,áìדאמר ר' אושעיא גם אלה תשכחנה )(åè ,èî äéòùé
ועוזבים את החטא .וכאשר אדם מישראל מוסר את זה מעשה העגל .ואנכי לא אשכחך ,זה מעשה סיני.
החטאים שלו להשי"ת ומתרחק מהם ומתחרט על העבר ומשמע שלא יפקוד את מעשה העגל.
ומקבל על העתיד שלא יעשה ,מגיע לו כל הון דעלמא,
וכל הברכות וההשפעות בבני חיי ומזוני רויחי ,וכל הטוב øàéáåהרה"ק בארדיטשוב זי"ע ,דהנה לכאו' כשאדם
והחסד שבעוה"ז ושבעוה"ב] .ויתכן שזה הטעם למה מגזע טובה וישרה הולך בדרך תמים ועובד ה'
שציותה תורה ,זכור אל תשכח את אשר הקצפת את ה"א אי"ז דבר נפלא ,כי התורה מחזרת על אכסניא שלה,
במדבר למן היום אשר יצאת מארץ מצרים וגו' ,ואנו משא"כ אם פוחת והולך במעשיו ממעשה אבותיו ,מתגנה
מונים זאת כל יום בין שש זכירות ,והיינו כדי לעורר יותר מאם יעשה כן אדם ממשפחה בזויה ושפלה ,כי לו
זכירה ופקידה טובה על בנ"י ,שיש להם יצה"ר מר ושורש יאתה השפלות מעון אבותיו .ואם אדם ממשפחה בזויה
רע כזה ,ועכ"ז ביטלו א"ע ואמרו נעשה ונשמע[. יעשה הטוב בעיני ה' ואנשים ,אז יתהלל יותר מבן
משפחה הנכבדת בעזבו דרכי אבותיו ונטה אל הטוב.
äðäåכל הנ"ל הוא מלבד מה שאחז"ל כל העושה ונמצא שישראל קדושים הם ,הגם שקבלו התורה במעמד
תשובה מאהבה זדונות נעשים לו כזכויות ,שלפי"ז הר סיני ואמרו נעשה ונשמע ,לא היה הדבר נפלא ומהולל,
עפ"י חשבון הפשוט צריך האדם לקבל תוספת שכר בני כי קדושת אבותיהם שהורישו לבניהם אחריהם ,היא
חיי ומזוני רויחי על כל זכויותיו שיש לו עתה ,אלא שכאן הנותנת שיהיו עובדי ה' .אבל כיון שעשו אח"כ את העגל
נתחדש שגם עצם עזיבת החטא הוא גם סיבה להשפיע והעיזו פניהם נגד יוצרם ,וניכר שהיה בם איזה שורש רע
על האדם כל טוב ,ויפקוד את העוונות לטובה לזכרון שלא ניתקן עדיין עד שעשו תשובה אח"כ ,אז גדלה
שנוטה מן הרע ועוזב את החטא נגד טבעו וכובש את ונפלאה בעיני ה' מעלתם בקבלתם את התורה ,כיון שהם
יצרו המר .ועל כן מתפללים בתפלת תשליך ,ותשליך עם קשי עורף בטבע ויכלו לעשות אחרי ארבעים יום
במצולות ים כל חטאותם ,היינו שלא ימחוק את החטאים הדבר הרע הזה ,א"כ נראה שלא עשו גם הטוב מלפנים
לגמרי ,אלא ישליכם במצולות ים שהמקטרגים לא יראו מושרש בטבע להם מקדושת אבותיהם ,רק שהם בעצמם
אותם ,אבל השי"ת בעצמו יעשה מהם מטעמים לטובה בגודל בחירתם בחרו בטוב ,ואח"כ נפלו ובחרו ברע,
ולזכות עבור בנ"י. ואעפי"כ עשו תשובה ,והם קודש ישראל לה'.
מאמרי עשרת ימי תשובה כב
יד.
הושע נא חבוקה ודבוקה בך
לו צל ,כך ברחו כל עובדי אלילי מן הקב"ה ביום מתן ïëúéåשיש להוסיף ולהעמיק בדרכי התשובה בעובדא
תורה ,יכול אף ישראל כן תלמוד לומר בצלו חמדתי זו ,דהנה בודאי שכ"א צריך לעשות לעצמו
וישבתי עי"ש .כי כל אומות העולם ברחו ממנו סירבו חשבון הנפש על כל מעשיו ,ולקבל ע"ע מעתה קבלות
לקבל את התורה ושאלו מה כתיב בה וכו' ,ולעומתם טובות וכו' ,אבל העיקר מה שדורש השי"ת מאתנו ,הוא
בנ"י יושבים בצלו של קוב"ה ונהנים ממתיקות התפוח, לחזק ולאמץ את הקשר התמידי שלנו אליו ית' ,ולהיות
אנו סומכים ובוטחים בו ,והוא סומך ובוטח בנו ,אנו קרוב אליו וסמוכים ובטוחים עליו ,וכמו הכפרי הזה
כחטיבה אחת עמו. שברוב תמימותו רשם ושמר קשר על כל הבא עליו ,הן
ברשימות חטאיו והן ברשימת היסורים שהגיעו עליו.
ïëåבעצם קיום התורה והמצוות יש לך אדם שפורע את
וכאשר ישאל האדם מה יקבל ע"ע בימים הק' הללו' ,וואס
חובו ,ומקיים את כל מה שמוטל עליו לעשות ,ואת
נעמען אויף זיך' ,תשובתו בצדו ,נעם נישט אויף זיך ,נאר
הקבלות שקיבל ע"ע לקיים ,אבל 'רחמנא לבא בעי',
נעם זיך אליין' ,והבן היטב.
השי"ת רוצה את הקשר והדביקות ,וע"ד משל אדם שאין
לו שלום בתוך ביתו רח"ל ,והוא טוען כלפי זוגתו ,מה êëåהיתה תחילת הקשר של בנ"י עם השי"ת ,כמש"נ
את רוצה ממני ,הלא אני נותן לך ממון הרבה וכל צרכיך, במעמד הר סיני )' (æé ,åë íéøáãאת ה' האמרת היום
והיא טוענת שאינה זקוקה לכסף שלו ,אלא רצונה בו להיות לך לאלקים וגו' ,וה' האמירך היום להיות לו לעם
בעצמו שיזכור אותה ויתן את דעתו עליה .וכמו"כ השי"ת סגולה וגו' .ופירש"י וז"ל ,האמרת והאמירך -לשון
כביכול רוצה את האהבה והקשר של ישראל ואורייתא הפרשה והבדלה הבדלתי לך מעמי הארץ להיות לו לעם
וקוב"ה .והקשר הזה הוא עד כדי מסי"נ כביכול ,כמו סגולה' .השי"ת לא רק ציוה לך לעשות מצוות ומעשים
שדרשו חז"ל עה"פ 'כנשר יעיר קנו וגו' )(àé ,áì íéøáã טובים ,אלא מסר את עצמו אליך כביכול ,הוא הפריש את
שהקב"ה אומר מוטב יכנס החץ בי ולא יכנס בבני ,ולכן עצמו אליך ,וכביכול הוא מונח בתוך כל אחד ואחד,
כשנסעו מצרים אחריהם והשיגום על הים והיו זורקים 'אנכי' הוא ר"ת אנא נפשי כתבית יהבית ,וכן הוא רוצה
בהם חצים ואבני בליסטראות ,מיד 'ויסע מלאך האלקים להיות קבוע בלבו של אדם.
וגו' ויבא בין מחנה מצרים וגו' ) .(èé ,ãé úåîùועד"ז מצינו
ãåòåקודם לכן ביצי"מ אמר השי"ת' ,בהוציאך את העם
שהשי"ת אומר 'שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים כדי
ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה' )úåîù
לעשות שלום בין איש לאשתו' ).(à ,æè÷ úáù
,(áé ,âכלומר שסמך עליהם עוד טרם שהוציא אותם ,כי
ùéåלנו ללמוד גודל הדביקות בין השי"ת לבנ"י ,מדברי ידע שהם יעבדוהו .וכאשר בנ"י אמרו נעשה ונשמע ,וכ'
רבינו הרוקח ) (ä"ø úåëìäומובא בעבודת ישראל )ìò רבינו יונה שהשי"ת נתן להם שכר כאילו כבר עשו ,כי
(ä"ô óåñ úåáàשלא תיקנו הפייטנים לומר בראש השנה 'חי הוא סמך עליהם שיעשו ,וגם בנ"י סמכו על השי"ת
וקיים נורא וקדוש שמו וכו' ,כי חיותו יתברך תלוי בחיות ואמרו נעשה ונשמע ,והיינו כדאי' בגמ' ) (á ,çô úáùאנן
של כלל ישראל ,וביום הדין הם נידונים והם בבחי' ספק דסגינן בשלימותא כתיב בן תמת ישרים תנחם ,כי סמכו
חיים ,ואין שייך לומר על השי"ת חי וקיים ,וע"כ אין עליו וידעו שבודאי לא יתן להם דבר שאינו טוב והגון
אומרים הלל בר"ה ויוה"כ ,כי בהלל נאמר 'כי חילצת להם .ואי' במדרש ) (å"ô÷úú á"ô ù"äù ù"å÷ìéעה"פ 'כתפוח
נפשי ממות' ,וכן 'לא המתים יהללו י-ה' ,וכיון שבימים בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו
אלו העולם נידון וזה ספק חיים אי אפשר לומר הלל. מתוק לחכי' ) (â ,á ù"äùלמה נמשלו ישראל לתפוח ,לומר
ומפרש בזה את הפסוק )' (âë ,ä íéøáãכי מי כל בשר אשר לך מה תפוח זה פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו
שמע קול אלקים חיים וגו' כמוני ויחי' ,רמוז בדיבור נעשה לנשמע ,ומה תפוח הזה הכל בורחין ממנו שאין
כג מאמרי עשרת ימי תשובה
הגדול ,ולא למענך ,רק שתשים כל מגמתך על גלות 'כמוני ויחי' ,שכאשר יש לבנ"י חיים יש להשי"ת חיים,
השכינה ,ועל מלכותו יתברך ולאוקמא שכינתא מעפרא, עכדה"ק ,והדברים נוראים ונפלאים.
והכל תלוי בבנ"י ,וכשבנ"י בצער אז השכינה בצער .וזהו úãåáòáåישראל מפרש בזה את דברי המשנה באבות
שמתפללין בימים נוראים ,זכרנו לחיים וכו' למענך אלקים 'הוי עז כנמר וקל כנשר רץ כצבי וגיבור כארי
חיים ,כנ"ל ,לפי שכביכול חיותו תלוי בעבודת וחיי בני לעשות רצון אביך שבשמים' ,ר"ל שתעשה הכל לרצון
אדם ,עכתדה"ק. אביך שבשמים ,וכל התפלות והריצויים יהיו למען שמו
טו.
שבת שובה – אין לך הכנה גדולה מזו ליום הקדוש
עוונות ,אנו נתפסים ונאחזים בשבת שובה ,והשבת קודש äðäאי' בזוה"ק ) (à ,çô åøúé 'ôכל ברכאן דלעילא ותתא
תביא הישועה והמחילת עוונות. ביומא שביעאה תליא ,ואיתא בספה"ק בית אהרן
) (ùøãîá 'éà ä"ã íéáöð 'ôשהשבת קודש שלפני כל מועד היא
íðîàåכן הוא דש"ק ויוהכ"פ שווים הם בשביתתם ,וכן ההכנה למועד ,כי השבת היא 'תחילה למקראי קודש' ,וכל
גם יוהכ"פ איקרי 'שבת שבתון' כיום השבת, יו"ט מקבל חיות וקדושה מן השבת קודש ,עי"ש.
אבל באמת קדושת השבת עולה על כולנה ,וכמש"א
וברכתו מכל הימים וקדשתו מכל הזמנים ,גם מיוהכ"פ. èøôáåשבת שובה היא ההכנה הגדולה ביותר ליוהכ"פ,
והראי' לכך ,מחומרת העונש הכתובים בתורה"ק על כי השבת היא שורש התשובה ,וכדאי' בספה"ק
מחללי' ,דשבת בסקילה ויוהכ"פ בכרת ,ומידה טובה שהשבת ר"ת שבת בו תשוב ,ואי' במדרש ) ( ,áë ø"áכשיצא
מרובה וכו' .וכ"מ במתני' ) (à"î â"ô äìéâîבשבת במנחה קין מלפני ה' פגע בו אדה"ר ,א"ל מה נעשה בדינך ,א"ל
ושני וחמישי קורין שלשה ,בר"ח ובחוה"מ קורין ארבעה, עשיתי תשובה ונתפשרתי ,התחיל אדה"ר מטפח על פניו,
ביו"ט חמשה ביוהכ"פ ששה ובשבת שבעה ,ובגמ' שם אמר כך היא כחה של תשובה ,ואני לא הייתי יודע ,מיד
ילפי' לה משבעה רואי פני המלך .הרי שקדושת השבת עמד אדה"ר ואמר מזמור שיר ליום השבת.
גדולה יותר מקדושת יוהכ"פ.
äðäåאי' שהשבת הוא שרביטו של מלך ,וכ"ה בזוה"ק
ïëàבענין מחילת העוונות והטהרה דיוהכ"פ ,גדולה ) (á ,çô åøúé 'ôמאי שבת היא שמא דקוב"ה ,והאיך
מעלת 'יום הקדוש' על פני השבת 'הגדול והקדוש', מותר להשתמש בשרביטו של מלך ,אלא דאי' בבני
דמש"נ על שבת קודש 'וקדשתו מכל הזמנים' ,היינו יששכר ) (å úåà è øîàî ÷"ù éøîàîשכיון שניתנה השבת
שהשבת קודש מקדשת את האדם ומכניסתו אל הקדושה לישראל ,הוא עדות שישראל הם בנים למקום ,ולכן
יותר מכל הזמנים .אמנם החילוק ביניהם ע"ד משל ,לאדם מותרים להשתמש בשרביטו של מלך .משא"כ גוי ששבת
שיש לו כאב שיניים ,ופונה לרופא שיניים שמנקה את חייב מיתה ,כי הוא משתמש בשרביטו של מלך )ïéøãäðñ 'éò
שיניו והכאב מפסיק ,אמנם לאחר כמה שבועות או חדשים .(à ,äöולכן כל השומר השבת ,אפי' עובד ע"ז כדור אנוש
חוזר וניעור כאב השיניים ושוב חוזר חלילה לנקות את מוחלין לו על כל עוונותיו ) ,(á ,çé÷ úáùכי השומר שבת
שיניו .אבל אם רואים שהדבר נמשך שוב ,אזי מובן מתעלה לבחינת בן ,ואב שמחל על כבודו כבודו מחול
שהניקוי אינו מספיק ,ויש צורך לעשות 'טיפול שורש' על )÷ ,(à ,áì ïéùåãואכן רק מכח זה מועיל תשובה לישראל.
סיבת הכאבíéøåôëä íåé úøôë øîàî ô"ëäåé éøîàî ïìäì 'éòå) .
.(åùøåùá íãàä úà úøäèî ïëåאחז"ל ) (á ,èé÷ íùשכל המתפלל בער"ש ואומר
ויכולו ,שני מלאכי השרת המלוין לו לאדם מניחין
ïëåהדבר שבודאי השבת קודש מכפרת על עוונותיו של ידיהן על ראשו ואומרים לו וסר עונך וחטאתך תכופר.
האדם' ,וסר עוונך וחטאתך תכופר' ,אבל עדיין יש ולכן כאשר אנו מתכוננים ליוהכ"פ ומייחלים לכפרת
מאמרי עשרת ימי תשובה כד
יום ה' היא הגדרה על 'יום ה' הגדול והנורא' בביאת צורך לטהרת יוהכ"פ שהוא זיכוך פנימי וטיפול בשורש
משיח צדקנו בב"א. החטא ,ומסלק מן האדם השורש פורה ראש ולענה ,שהיא
הסיבה הפנימית לכך שנגרם החטא' .טיפול שורש' זה הוא
øùàëåאדם מתכונן ליוהכ"פ בכח השבת ,שהיא הבחי'
הגדולה ביותר של קדושה ,אזי הוא זוכה לבחי' רק אחת בשנה ,ובבחינה זו גדול כוחו של יוהכ"פ יותר
הגדולה ביותר של טהרה .ולכן נכון וראוי להיתפס בכח מכח השבת ,כי עיקרו של יוהכ"פ וקדושתו הוא 'לפני
השבת בכל דבר שהוא ,אם להתחזק בלימוד הלכות שבת הוי"ה תטהרו'.
בכל יום ,או בענין סעודות השבת ,בזמירות שבת ובדברי íðîàלכאו' צריך להבין ,האיך יתכן שיוהכ"פ יש לו
תורה ,וכמו אדם הטובע בנהר שהוא נתפס בקרש הצלה,
כח גדול ונפלא כזה יותר מכח השבת ,הרי כל
כך השבת קודש היא קרש הצלה ,והיא מקור הברכה.
ברכאן דלעילא ותתא ביומא שביעאה תליא ,ואיך יהיה
וכשנסמכו ב' הכוחות הללו יחדיו ,נעשה בחי' של שני
כח המושפע יותר מכח המשפיע ,ואם ליום הכיפורים יש
שבתות ,וע"ז אחז"ל ) (á ,çé÷ úáùאלמלי משמרין ישראל
כח לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו ,למה אין
שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים.
להשבת קודש את כח זה ,הלא כוחם של כל ששת ימי
øåæòéהשי"ת שנוכל לעשות ההכנה הראויה ליום המעשה הם מכח השבת.
הקדוש הזה ,אשר בו ביום נכנס הכהן הגדול
למקום אש להבת שלהבת ,קודש הקדשים אחת בשנה, çëåîåמזה שיוהכ"פ יש לו איזה כח מצד עצמו,
והרי כתיב 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם' ,בתוכו לא שבבחי' זו אינו צריך להגיע לכח השבת ,כי
נאמר אלא בתוך כל אחד ואחד ) (äîåøú 'ô '÷ä êéùìàשביום השבת הוא מעין עוה"ב ויוהכ"פ הוא דוגמת עוה"ב ,שאין
הזה נכנס כל יהודי אל תוך קודש הקדשים שבמשכן בו אכילה ושתיה ויש בו התפשטות הגשמיות וכלל ישראל
הלב ,ועושה שם עבודתו לפני ולפנים ,ומנקה ומטהר דומים בו למלאכי השרת ,והשטן מת ואין לו שליטה כמו
מצפוני לבו ,והשי"ת יזכנו לטהרה פנימית אמיתית ,עדי שיהיה לעת"ל ,ולכן נוראות מדובר בפסוק )' (ãé ,á ìàåéכי
נזכה לחזות בעינינו בעבודת הכה"ג בביהמ"ק בשובך גדול יום ה' ונורא מאוד ומי יכילנו' ,שחז"ל דרשו פסוק
לציון ברחמים ,אכי"ר. זה על יוהכ"פ ) ,(çìùéå 'ô àîåçðú ùøãîוגם ההגדרה של 'גדול
כה מאמרי יום הכיפורים
íéøåôéëä íåé éøîàî
א.
עבודת יו"ט של ערב יום הכיפורים
הבריות שנה שנה תתמלא סאתם לסוף שנתיים או שלוש áøòיוה"כ הוי יו"ט כמבואר בפוסקים )ãøú 'éñ à"âî 'éò
או יותר ויתחייב העולם כליה ,ע"כ ראה בחכמתו ברוך (à"÷ñוביום זה זכינו למתנות נפלאות ,וא' מהם
הוא ,לקיום העולם ,לקבוע יום אחד בשנה לכפרת חטאים כמ"ש ביסוד ושורש העבודה ) (ä"ô ïåúéàä øòùבשם
לשבים ,עכ"ד .(ä"ø ïéðòì ë"ëù àéù äåöî íù ò"òå) .ובנוסף לזה האריז"ל לענין ערב יום כיפור ,שכל האכילות והשתיות
כיון שמצות היום של יוה"כ הוא מצות התשובה ,והיה של ערב יום כיפור ,על ידי עצם האכילה ,שכאשר אדם
מן הראוי לערוך סעודת יום טוב ביום הכיפורים ,כדי אוכל כראוי עם ברכה לפניה ולאחריה ,ואוכל כמו יהודי,
לשמוח עם המצוה של תשובה ,ולשמוח ביום הקדוש הרי הוא מתקן את כל האכילות והשתיות שלא אכל כהוגן
והנפלא .אבל היות שהתורה אסרה אכילה ושתיה ביום במשך השנה .זו היא מתנה נפלאה ,שבאכילה פשוטה של
הכיפורים ,לכן ניתנה המצוה לאכול בערב יום כיפור ,כדי ערב יום כיפור אפשר לתקן את כל האכילות והשתיות
לשמוח ביו"ט ולשמוח במצוה של תשובה ,שהרי צריך שלא היו כפי הראוי .וע"ע בספה"ק תפארת שלמה )ë"äåéòì
לקיים את המצוה בשמחה .וכן מובא בראשונים שזה א' (ìëåàä ìë ä"ãדמה שצותה התורה לאכול בתשיעי ,כדי
מהטעמים של מצות אכילת ערב יום הכיפורים )éøòù 'éò להעלות גם כל האכילות מכל השנה אשר היו בלתי כוונה
(à ,è ä"ø à"áèéøå 'é - 'ç úåà ã øòù äáåùúכי השמחה של יום הרצויה רק להנאת הגוף .וז"ש בתפלת יוה"כ על חטא
הכיפורים היא שמחה עצומה ,שהשי"ת מטהר אותנו שחטאנו לפניך במאכל ובמשתה ,אין הפי' דוקא אכילת
לגמרי' ,מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו' ,וזו מתנה נפלאה האיסור ח"ו ,אך הפי' ג"כ מאכל ומשתה שהי' עבור הנאת
עד מאוד ,והסעודה על שמחה זו עושים בערב יום כיפור. הגוף הוא ג"כ פגם ,ולזה ציוותה התורה לאכול בתשיעי
גם אם הוא בבחי' הנאת הגוף ,והוא תשובת המשקל לתקן
øôåñîåעל הרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע שהיה מונה כל השנה ,וזה כל האוכל בתשיעי מעלה עליו הכתוב כו'.
את השעות בערב יום הקדוש ,וממתין ומצפה וע"ע בספה"ק מאור עינים ).('ä éãòåî äìà ä"ã øåîà 'ô
מתי יגיע היום הקדוש הזה ,עוד חמש שעות ,עוד ארבע
שעות ...והיה ניכר עליו השמחה העצומה ביום הקדוש ÷"äôñáåמגן אברהם להרה"ק המגיד מטריסק זי"ע
הזה .וזוהי באמת שמחה עצומה שאנו זוכים ונכנסים אל ) (äæä íåéá éë ä"ã ë"äåéò éæîøשהחיות של האדם
'מכונת כביסה' ,להתכבס ולהיטהר מכל חטאותינו ,במשך הוא בשתי הסימנים ,של הקנה והושט ,ובכך שאוכלים
עשרים וארבע שעות השי"ת כביכול עומד מכבס ומכבס, ושותים בערב יוהכ"פ ,מתקנים את הושט ,ובתפלות
מי מטהר אתכם אביכם שבשמים ,שהוא מכבס ביום שמתפללים כל היום כולו מתקנים את הקנה ,ועי"ז
הקדוש הזה גם את הכתמים הקשים והגרועים ביותר ,הכל מכניסים את החיות לקנה וושט לכל השנה.
מתכבס ומתכפר לגמרי' ,לטהר אתכם מכל חטאתיכם'.
äðäåיום הכיפורים הוא יום שמחה לישראל ויו"ט גדול,
àáåîåבשם צדיקים ) (ë"äåéì íäøáà úéá 'éòשהבעל דבר וטעם השמחה הוא לשמוח על חסד ה' שקבע יום
יודע היטב שביום הכיפורים אין לו שום לכפרה ,כמ"ש בספר החינוך ) (äô÷ äåöîוז"ל ,מחסדי ה'
אחיזה ,וכדאיתא בגמ' ) (à ,ë àîåéשהשטן הוא בגי' על בריותיו לקבוע להן יום אחד בשנה לכפרה על
שס"ד ובשנה יש שס"ה ימים ,כי יום א' אין לו רשות החטאים עם התשובה שישובו ,שאילו יתקבצו עוונות
מאמרי יום הכיפורים כו
בשארית הזמן שנשאר לו ,כי אין גיבור כמתייאש כידוע לקטרג ,והוא נסתם ונחנק .לכן הוא מתפרץ בכל תקפו
) (ë"äåéá â"äëì éø÷ òøéà àìå ä"î úåáàã ä"ôá è"åé 'ñåú 'éòåולכן בערב יום הקדוש קודם זמן כניסת היום ,והוא מעורר
צריך להזהר דייקא בערב יום כיפור ,להתחזק להיות מרה שחורה ובכיה ועצבות ולחץ ,וצריך להזהר מאוד
בשמחה ובטוב לבב והתרוממות ,בידיעה כי אנו עומדים בזה שלא להניחו ,והוא מתאמץ בזה משום שהוא יודע
להתקדש ולהתכפר. שהוא הולך להתבטל לגמרי והוא רוצה להתחזק
ב.
כל נדרי -מהות התשובה היא בכולהון אתחרטנא בהון מעיקרא
טוב מיום היותו על האדמה ועד היום הזה ,ומתוך úòùáכניסת היום הגדול והנורא מאוד ,אנו פותחים
ההתבוננות הזאת הוא מצטער ומתחרט על כל מה שחטא. באמירת 'כל נדרי' ,והציבור רועש וגועש
אלא שאם הוא ח"ו ממשיך בדרכו הרעה ,הרי הוא מוכיח בסילודין ואימה ויראה .ולכאורה צריך להבין מה כל
שהחרטה אינה חרטה אמתית ,ועל כן צריך קבלה על הרעש ,הרי לכאורה אין בנוסח זה כי אם מסירת מודעה
העתיד ,אבל עצם התשובה היא 'בכולהון אתחרטנא בהון בעלמא על כל הנדרים והשבועות והאסרים והקונמות,
מעיקרא' ,וזהו היסוד של תשובה. שנעשה מיום כיפורים זה עד יום הכיפורים הבא,
בכולהון אתחרטנא בהון ,שלא יחולו כלל ולא שרירין
ïëìåאפי' רשעים מלאים חרטות ) (à ,è íéøãð 'éòכי אף ולא קיימין וכו' ,ואין בין זה להתרת נדרים בערב ראש
כאשר יהודי נכשל בעבירה ח"ו ,הרי בודאי אין השנה ,אלא שהתרת נדרים בערב ר"ה הוא על הנדרים
העבירה בלב שלם ,ותיכף ומיד לאחר שחטא הוא מצטער שכבר עשה במשך השנה שעברה ,וכל נדרי הוא מסירת
ולבו נשבר בקרבו וכואב לו והוא יודע שאי"ז כראוי, מודעה על הנדרים שיעשה במשך השנה הבאה ,ואם כן
ובפנימיותו אינו שלם עם מה שעשה] .וידועים דברי האור מה פשר ההתעוררות הגדולה הזאת בחיל ורעדה בשעת
החיים הק' בפרשת בלק כתב ,עה"פ )' (é ,âë øáãîáתמות אמירת כל נדרי.
נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו' ,שבלעם הרשע
äàøðåלומר שבנוסח כל נדרי אומרים 'בכולהון
רצה לחיות כמו גוי משוקץ ,אך רצה למות כיהודי ,והיה
אתחרטנא בהון מעיקרא'' ,לא שרירין ולא
לו רצון לחזור בתשובה רגע א' קודם מותו .והאוה"ח
קיימין' ,והוא גילוי דעת שחרטה מועלת ועוקרת את
מוסיף שראיתי רשעים שאמרו לי בפירוש כי אם היו
המעשה למפרע .וזה כל היסוד של תשובה ,חרטה על
יודעים שיחזרו בתשובה ,ותיכף ימותו היו עושים ,אלא
העבר .ובאמירת כל נדרי האדם מוסר מודעה שהוא
שיודעים שאינם יכולים לעמוד בתשובה זמן ארוך ,כי דבר
מתחרט בחרטה גמורה על כל מה שחטא ומגלה דעתו
מלך עליהם מלך זקן וכסיל רח"ל[ .וכאשר אדם מתחרט
שבפנימיות מחשבתו ורצונו אין לו שום שייכות לכל
באמת בחרטה אמתית ,הוא אינו חוזר לעשות שוב,
מעשי ההבל והאון ולכל הדברים המצערים ומבלבלים את
וממילא יש כאן קבלה על העתיד.
המוח ,וחרטה מועלת .ועל הדבר הזה מתעוררים
ìòåכן אנו מקדימים 'על דעת המקום ועל דעת הקהל בהתעוררות גדולה באמירת כל נדרי.
אנו מתירים להתפלל עם העברינים' .כדי להראות ì"éåשבאמת זהו עצם המהות של תשובה ,כי הנה
להעברינים שהיסוד הוא חרטה ,והיות שהם מתחרטים הפוסקים כתבו שתשובה כוללת חרטה על העבר
הם כבר ראויים להתפלל עם כל הקהל .ופשטות הענין וקבלה על העתיד שלא ישוב לכסלה עוד .אך נראה שעצם
הוא כמ"ש הטור ) (è"éøú 'éñ ùéøמשום שאמרו חז"ל )úåúéøë התשובה היא רק חרטה ,שהאדם מתחרט וכואב לו על
(á ,åשכל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית, שלא התנהג כפי הראוי ,ומתבונן בדעתו ובמחשבתו וכי
שהרי חלבנה ריחה רע ומנאה הכתוב עם סממני קטורת. עשה לו השי"ת איזה רע ח"ו שהוא התנהג באופן כזה
ויש רמז לדבר שתיבת 'ציבור' ראשי תיבות צ'דיקים ועשה כך וכך ,הלא השי"ת רק הטיב לו והשפיע לו כל
כז מאמרי יום הכיפורים
(åéðåéòø åäåìéäáé ìàå ä"ã äðåé åðéáøìואנו מתירין להתפלל עם ב'ינונים ור'שעים ,והיינו שאם יחשוב אדם שהשי"ת
העברינים .ואדרבה העבריינים הם ההוכחה על גודל מקבל רק תענית ותפלה של צדיקים ובינונים ,אבל לא
רחמיו של השי"ת עד אין סוף ועד אין חקר ,שהוא מקבל של רשעים ,אזי חסר לו באמונה ,כי אינו מאמין בגודל
תשובה ותפלה של כל אחד ואחד .וזה האופן האמיתי רחמיו וחסדיו של השי"ת שהוא שומע תפלת כל פה,
של תפלה ,באמונה הזאת שהשי"ת שומע תפלת כל פה, ואם יחשוב אדם בדעתו שהוא בגדר רשע והשי"ת לא
ולכן מקדימים הקדמה זו של 'כל נדרי' קודם כל התפלות יסלח לו ולא יקבל את תפלתו ,אזי הוא טועה ,מפני
של יום הקדוש. שהשי"ת מקבל גם תשובת פושעי ישראל )äáåùúä ãåñé 'éòå
ג.
'כל נדרי' בישיבה של מעלה -התרה וחרטה דלעילא
אזי בהתערותא דלתתא גורם אתערותא לעילא ,כמו שפי' ãåòåטעם יש לכך שאומרים כל נדרי בחרדה ובסילודין ,כי
עה"פ 'ה' צלך על יד ימינך' ,שכביכול כמו הצל שכל מה בזה מעוררים בזה את החרטה שהשי"ת מתחרט
שהאדם עושה כך עושה השי"ת .ועד"ז פי' הצדיקים 'דע ומבקש התרה על נדרו כדאיתא בזוה"ק שאומרים בליל כל
מה למעלה ממך' ,כלומר מה שלמעלה תלוי הכל ממך, נדרי ,שכביכול השי"ת מבקש התרה לשבועתו אשר נשבע,
ואם האדם מעורר עצמו לתשובה ,הוא גם מעורר תשובה והוא רוצה לפדות את ישראל מהגלות המר ,והוא כביכול
למעלה ,והשי"ת מתחרט על כך שברא את היצה"ר. אומר 'בכולהון איתחרטנא בהון' .וכן איתא בגמ' )(à ,ãò á"á
øàéáåע"ד משל ,מעשה באב שנתן לבנו החביב עליו שרבה בר בר חנה שמע בת קול שאומרת אוי לי שנשבעתי
סכין לשחוק בו ,אך בנו בסכלותו לא סגר הסכין ועכשיו שנשבעתי מי מפר לי ,כביכול השי"ת מצפה שיפירו
בנדנו ,רק פתחו וחתך בו ידו והיה לו צער גדול ,וכשרואה לו את הנדר ,והוא מחפש דרך להיפטר מן השבועה כדי
האב צער הבן יש לו ג"כ צער גדול מזה שיש לבן צער שיוכל לגאול את בני ישראל .והתרת נדרים הוא בפתח חרטה.
וכאב ,וחוץ מזה מצטער האב על שהוא בעצמו גרם לבנו מצינו שהשי"ת מתחרט ,כדאי בגמ' )(á ,áð äëåñ ãåòå
הצער הזה ,בנתנו לבנו הסכין ,אף שבאמת היה כוונת ארבעה מתחרט עליהן הקב"ה שבראם ואלו הן
האב לטובת הבן ,מ"מ מתחרט האב ע"ז שנתן לו דבר גלות כשדים וישמעאלים ויצר הרע וכו' .ואי' במאור
שנמשך מזה צער לבנו .כן עד"ז הקב"ה ברא היצה"ר ושמש ) (ãåò ä"ã ñçðô úùøôשהביא בשם הרה"ק הרמ"מ
לטובת האדם כידוע ,רק שהיה צריך האדם לסגור התאוות מרימנוב זי"ע ,שהקב"ה מקיים כולה והיכן מצינו
וכוחות היצה"ר ,ואז היה היצה"ר לטובתו כידוע ,וכשלא שהקב"ה עושה תשובה ,ואמר עפ"י הגמ' הנ"ל שהקב"ה
עשה כן האדם ,והגביר ע"ע את היצה"ר וקלקל לעצמו, מתחרט על בריאת היצה"ר .ופי' צדיקים שכאשר אדם
אומר השי"ת 'ואשר הריעותי' ומתחרט על בריאת היצה"ר, מתחרט על מעשיו הוא מעורר כביכול את החרטה של
כשרואה שמצטער האדם מאוד ומאוד על מעשיו לא הקב"ה שמתחרט על שברא את היצה"ר ,כדכתיב 'אשר
טובים מפאת היצה"ר ,ואומר השי"ת כביכול מה עשיתי, הריעותי' ,(à"ôåàá íù ùîùå øåàî ò"òå) ,וזוהי הסיבה שתפלה
שבראתי דבר כזה שיומשך מזה צער גדול לבני ,שמתחרט זו נתקבלה בכל ישראל לאמרה בחרדה גדולה מאוד.
ומסגף א"ע בתשובה וחרטה כ"כ ,ואוכל את בשרו כמעט, ונמצא ששני הענינים בכל נדרי עולים בקנה אחד ,שע"י
מגודל צערו על עוונותיו ,ועי"ז כשהשי"ת אומר כן שמוסר מודעה 'בכולהון מתחרטנא בהון' ,עי"ז מעורר את
ומתחרט על בריאת היצה"ר ,מזה נתבטל כח היצה"ר החרטה דלמעלה ,על קושי השעבוד והגלות ,ועל בריאת
והסט"א ונמחה מן העולם. היצה"ר הקשה והמר.
äæáåפי' הזרע קודש את הפסוק 'ושב ה"א את שבותך'. ä"ëåבזרע קודש הרה"ק מראפשיץ זי"ע ) (íéáöð 'ôעה"פ
שע"י תשובתך יעשה הקב"ה גם כן תשובה כנ"ל, 'ושב ה"א את שבותך' ,ושב שהשי"ת כביכול
ויגאלינו מיד היצה"ר ומיד אומות העולם ,ונזכה לעבדו עושה תשובה ,שכאשר אדם מישראל מתחרט על מעשיו,
מאמרי יום הכיפורים כח
לשני ,יום הכפורים לשון רבים ,כי גם השי"ת כביכול יתברך .וזהו חיזוק גדול שכביכול השי"ת אומר לכלל
מתחרט ומתכפר לו. ישראל בואו ונעשה תשובה יחד ,הבה נתפייס ונסלח א'
ד.
ונסלח לכל עדת בני ישראל כי לכל העם בשגגה -אין מציאות של במזיד
מפני שעיצומו של יום מכפר ,אבל הרי להלכה קיי"ל ÷"äôñáåעבודת ישראל ) (äáåù úáùìכתב על הפסוק 'כי
כרבנן שיום הכיפורים מכפר רק עם תשובה ,ורק כאשר כשלת בעונך' ,רומז על הצרות וזמן החורבן
אדם כבר שב בתשובה מיראה שהזדונות כבר נהפכו שאז כולנו כשכורים ומשוגעים מכובד החורבן והצרות
לשגגות ,אז יום הכיפורים מכפר ,וע"ז נאמר 'כי ביום הזה ורדיפות מיום אל יום ,עד שנחשב לפני הבורא ב"ה כל
יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם' כלומר לטהר העונות בית ישראל כאלו עשו שוגגים ,כמ"ש הזוה"ק
אתכם מכל השגגות. עי"ש ,וזה כי כשלת בעונך ,כשלון לשון שוגג ,ואמר
הנביא לרמז להם לאהבת התשובה ,אפילו דקיי"ל ),åô àîåé
àöîðåשעל האדם מוטל לשוב בתשובה ולהפוך את (áכי התשובה מיראה מהפכת הזדונות לשגגות ,מכל מקום
הזדונות לשגגות ואז יום הכיפורים 'יכפר עליכם כיון שעל ידי הצרות בלאו הכי נחשבו הזדונות כשגגות,
לטהר אתכם מכל חטאתיכם' ,ועי"ז מתקיים בנו 'לפני ה' ממילא כאשר אדם שב ומתחרט עליהם לפני הבורא ב"ה
תטהרו' ,כלומר שאנו זוכים להיטהר לגמרי מכל החטאים הוא ברוב חסדיו מהפכם לזכיות וריח ניחוח לה' ,ויזכה
מכל השגגות ,והכל נהפך לזכויות .ולכן אומרים בכניסת להיות כסא ומרכבה לה'.
יום הקדוש 'ונסלח לכל עדת בני ישראל וגו' כי לכל העם
øåàéáåהדברים הוא ,כי האמת הלא ידועה וברורה
בשגגה' ,כי כולם רק שוגגים כי כבר עשו תשובה מיראה,
שכאו"א מישראל רוצה באמת ובתמים רק
ואז תיכף מברכים בשמחה גדולה 'ברוך אתה ה' אלקינו
לעשות את רצון הבורא ית"ש ,וגלוי וידוע לפניך
מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה' ,להודות
שרצוננו לעשות רצונך ,אלא שהשאור שבעיסה מעכב
על יום הקדוש ,כי אחר שעושים תשובה שכל הזדונות
והיצה"ר מכניס באדם רוח שטות .ואי' בגמ' )(à ,ãñ
נהפכו לשגגות ,אז זוכים לכפרת יוה"כ .אך לפי מה
שרב ששת אמר יכולני לפטור את כל העולם מדין
שנתבאר אין שום מציאות של חטא במזיד ,וכל המעשים
תפלה ,מפני שיש לנו דין של שיכור 'שכורת ולא מיין'.
הרעים הם רק כשגגות בבחינת חטא 'כי לכל העם
ואם הדברים אמורים בימי חז"ל ,מה נענה אנן ,הרי
בשגגה' ,ובזה יובן שיטת רבי ) (á ,äô àîåéשעיצומו של זהו קל וחומר בן בנו של קל וחומר ,בדורינו שאנו
יום הכיפורים מכפר גם לשאינם שבים ,ובכל אופן זוכים כל כך טרודים ורצוצים ,בודאי אין כלל מושג של
בני ישראל לכפרת היום הקדוש. 'מזיד' בכלל ישראל' ,כי לכל העם בשגגה' ,כל יהודי
הוא רק שוגג ולא מזיד .ולכן מיד כשאדם עושה תשובה
äðäåקיי"ל ספק ברכות להקל ,ומי שיש לו ספק
אפי' בפעם הראשונה ,הרי הוא שוגג שעושה תשובה,
בכפרה זו ,אינו רשאי לברך ברכה זה ,אבל
וממילא אין חילוק בין עושה תשובה מאהבה לעושה
האמת היא שאין בזה שום ספק ,ובודאי השי"ת מוחל
תשובה מיראה ,אלא בכל אופן כל החטאים כולם
וסולח ומכפר לנו על כל עוונותינו ,ולהלן )äðåîàä øîàîá
נהפכים לזכויות.
(íéøåôëä íåé úøôëáהובא מ"ש הרמב"ם וכ"פ הרמ"א שמי
שאינו מאמין בכפרת יוה"כ ומסתפק בזה ויש לו ענוה äðäåתשובה מעכבת לכפרה ביום הכיפורים ,כי אע"פ
פסולה ,אין יוה"כ מכפר עליו רח"ל ,וע"כ יש חיוב שמצינו מחלוקת בענין זה ,ואיתא בגמ' ),äô àîåé
להאמין ולשמוח בזה. (áדאליבא דרבי שיום הכיפורים מכפר גם לשאינם שבים,
כט מאמרי יום הכיפורים
ה.
כפרת יום הכפורים מטהרת את האדם בשורשו ונעשה טהור ומזוכך לגמרי
הזה יכפר עליכם וגו' לפני ה' תטהרו' ,וכבר עמדו íðîàעדיין צריך להבין ,במה נתייחד תשובת יוה"כ,
המפרשים בביאור כפל הלשון 'לטהר אתכם' ' -לפני ה' הא התשובה מכפרת כל ימות השנה ,דבשלמא
תטהרו' ,אלא הפירוש בזה ,שלא זו בלבד שהוא מכפר אליבא דרבי דיוה"כ מכפר גם לשאינם שבים ,מובן היטב
על עצם החטא ,אלא גם מטהר את השורש מעיקרו, החידוש שיוה"כ מכפר גם בלא תשובה ,אבל לדידן
לעקור מהאדם כל שייכות לחטא .וע"ד מה דאי' בגמ' דקיי"ל כרבנן שיוה"כ מכפר רק עם תשובה ,א"כ מה
) (á ,äî æ"òהעוקר ע"ז צריך לשרש אחריה. יתרון ליוה"כ משאר ימות השנה בתשובה.
åäæåמפני שהשי"ת בעצמו הוא המכפר על האדם ,כמ"ש úåèùôáåהחידוש בזה הוא ,שביוה"כ נעשה אדם זך
במשנה סוף מסכת יומא ,אמר רבי עקיבא לפני מי ומזוכך מכל העוונות ,כי יש חטאים
אתם מטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים ,כלומר שתשובה תולה ורק יוה"כ מכפר ,ויש חטאים שהתשובה
שהקב"ה בעצמו הוא זה שמטהר את בני ישראל ומכפר ויסורים תולין ורק יוה"כ מכפר ) .(à ,åô àîåé 'éòוכן כמבואר
עליהם ,וכאשר השי"ת בעצמו מכפר ומטהר ,אזי מתכפר לעיל ,דתשובה בכל ימות השנה ,הוא בבחי' תשובה
באופן שלא נשאר על האדם שום רבב ,ויחד עם החטא מיראה ,והזדונות נעשין שגגות ,ועדיין צריך תשובה
הוא עוקר לגמרי את שורש הרע .ואמרו צדיקים שיום מאהבה שיהיה זכויות .אבל יוה"כ מנקה את העבירות של
הכיפורים הוא ים של רחמים ,מים שאין להם סוף ,כי כל השנה ,שעד יוה"כ הזדונות נעשים שגגות ,אבל כשבא
המים הטהורים שהשי"ת זורק על בני ישראל ומטהר יוה"כ מכפר על כל השגגות.
אותם ,הם בבחי' מים שאין להם סוף ,וגם טהרתם הוא
עד אין סוף .וכבר ביום י"ג מידות שהמנהג הוא ללכת ã"òåהעבודה י"ל ,דהנה כל חטא שאדם נכשל וחטא
לומר תשליך ,הוא שהולכים אל הים של טהרה ,ומתחילים רח"ל ,אזי הפגם הוא בב' פנים ,א' עצם החטא
להשליך במצולות ים את כל חטאתם ,והמים טהורים עצמו ,ב' הפגם שנגרם מחמת החטא וכתם על הנפש .וכן
באים לקראתינו לזכך את נשמתינו לקראת יום הקדוש. התשובה מלבד מה שאדם צריך לשוב על עצם החטא
צריך הוא לכפר על הפגם והלכלוך שנגרם עקב החטא,
åîëåתינוק שהאם מקנחת את צואתו ,כך כביכול לפני וע"ז התפלל דוד המלך ע"ה )' (ã ,àð íéìäúהרב כבסני
ה' תטהרו ,שהשי"ת בעצמו מקנח את האדם ומחטאתי טהרני' ,שביקש שהשי"ת יעביר את הרבב מעל
מעוונותיו )äìåãâ äçîù éîò åçîùå åàåá øîàîá ïìäì äæá ú"ðùî 'éòå נשמתו ,וביוה"כ אזי השי"ת מכפר ומנקה את כל הכתמים
.(ë"äåé úøôë ìò ú"éùä úçîù -וכן אי' בזוה"ק )(à ,æñ â"ç לגמרי 'מכל גילוליכם אטהר אתכם'.
עה"פ לפני ה' תטהרו ,אמאי לפני ה' ,אלא שבר"ה אין
הקב"ה דן בעצמו אלא בית דין של מעלה יושבים ודנין øàåáéåע"ד משל ,מי שכואב לו שיניו ,והולך לרופא
בו ,וכן הוא עד יום ט' תשרי ,שאז מתקנים כסא עליון שינים ,והרופא מבחין שיש לו נקב בשן ,וסותמו
של רחמים למלך הקדוש ,שביום הכפורים הקב"ה בעצמו ומרגיע אותו שלא יכאב יותר ,אבל אם מבחין שיש זיהום
דן את ישראל ,והשרים דנים את האומות והקב"ה דן את בשורש ,אזי גם אם יסתום את הנקב יחזור הנקב שוב,
בני ישראל שהם חלקו ונחלתו ,וזהו לפני ה' תטהרו .וכן וצריך לעשות טיפול בשורש .וכן הדבר לענין התשובה,
אי' גם בירושלמי ) (à"ä à"ô ïéøãäðñשהקב"ה אינו דן יחידי, שאדם אשר חטא ופגם ,אזי מלבד עצם התשובה על
שנאמר )' (èé ,áë ,à íéëìîוכל צבא השמים עומדים וכו', החטא ,צריך לעקור את השורש פורה ראש ולענה ,כי בלא
וכשהוא חותם אינו חותם אלא ביחיד ,שנאמר )(àë ,é ìàéðã זה עלול ח"ו לחטא שוב לאחר תקופה ,וביוה"כ השי"ת
אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת' .וא"כ נמצא שבר"ה כביכול בעצמו עושה טיפול שורש ,ומסייע לשבים
אין הקב"ה דן בעצמו ,ויש מטים לכף זכות ויש מטים להיטהר לגמרי מכל וכל .וזה נרמז בלשון הכתוב 'כי ביום
מאמרי יום הכיפורים ל
מטהרים עושים תשובה ומרבים במעשים טובים וכו', לכף חובה ,אבל ביום צום כיפור יחתמון ,וביום זה הוא
וזורקים את הפעקלא"ך ,אבל עדיין אין טהרה ,כי השורש נכנס לבדו למקום שאין לאף אחד רשות להיכנס ,וע"ז
אינו טהור ונקי והזיהום נמצא עדיין ,אבל מ"י מטהר נאמר 'והוא באחד ומי ישיבנו' ,שהשי"ת מתייחד עם כלל
אתכם אביכם שבשמים ,שביוה"כ עולים נשמות ישראל ישראל לבדו.
לעולם הבינה למדרגה הנעלה ביותר ,והם דומים למלאכי ì"éåבדרך רמז מ"ש מי מטהר אתכם ,מ"י עולה בגי'
השרת ,ושם אביכם שבשמים מטהר אתכם ,וזרקתי עליכם חמישים ,ומרמז על שער החמישים שהוא הבינה,
מים טהורים ,וביום הקדוש זוכים בני ישראל לטהרה שלא חמישים שערי בינה ,ובינה מרמז על תשובה ,כמ"ש
יהיה להם שום שייכות לחטא ,שהשורש נטהר לגמרי, 'ולבבו יבין ושב ורפא לו' ,וביוה"כ נשמות ישראל עולים
שאין שום רצון לחטוא. למקום הגבוה ביותר ,שזה בחי' כתר ,ולפני מ"י אתם
ו.
י"ג מידות של רחמים -האור העליון של בחינת כתר
מלהטיב ואין שום שום קטרוג והכל רחמים ,ואפי' בבריה äðäåביום י"ג מידות ובערב יוה"כ מתגלה ומאיר הי"ג
קלה שבקלים רואה את חלק הטוב שבו. מידות של רחמים ,וביוה"כ עצמו מתקיים מאה"כ
úðéçáהכתר היא הבחינה העליונה ביותר ששייך )' (á ,å òùåäיחיינו מיומיים ביום השלישי יקימנו ונחיה
במציאות ,והאופן להגיע למדרגה זו היא לפניו' ,שביום י"ג מידות וערב יוה"כ יחיינו ,ואז נזכה
באמצות תרי"ג מצוות דאורייתא וז' מצוות דרבנן שיחד שביום השלישי שהוא יוהכ"פ יקימנו ונחיה לפניו.
עולים למנין כת"ר ,וכאשר אדם מישראל מקבל עליו עול ]ואיתא בילקוט ראובני ) (àøéå úùøôוכ"כ בריקאנטי )(íù
התורה והמצוות ,בזה הוא כביכול עושה להשי"ת כתר שעקידת יצחק היה ביום הכיפורים )øôñî äìôúá äæ íéøéëæîå
מלוכה ,וזוהי הבחינה הקרובה והגבוהה ביותר שאדם (ë"äåéá äçðî íãå÷ íéøîåàù ùãå÷ä úãåáòונמצא שביום י"ג
יכול להשיג. מידות התחילו אברהם ויצחק ע"ה ללכת לעקדה ,וביום
השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק
ë"äåéáåאומרים בכל תפלה קדושת כתר ,כי היא
ועקד את יצחק בנו ,וביום זה הלכו בשמחה ובמסירות
הבחינה הקרובה ביותר אל השי"ת כביכול,
נפש לעקדה ,וזכותם מגין לנו עד היום הזה[ ,וביוה"כ
וינטלם וינשאם ,השי"ת מרים את בני ישראל ועושה אותם
הכח מתחזק יותר ,שבו ביום גילה השי"ת את הי"ג
כביכול עטרה לראשו ,זו אהבה ורחמים עד בלי סוף ,ואין
מידות' ,וירד ה' בענן ויתייצב עמו שם וגו' היה ביוה"כ,
לנו בזה שום השגה ,מי מושל בי צדיק מושל בי ,ובחי'
כמ"ש בפיוט למוסף של יוה"כ 'היום נתיצבת עמו וקראת
של אשת חיל עטרת בעלה ,שכלל ישראל הם כלה קרואה
בשם וכו' .והמנהג לומר ביוה"כ לכה"פ י"ג פעמים את
בנעימה ,והם עטרת בעלה כביכול ,כי כביכול מלכותו
סדר הי"ג מידות ,כל מקום לפי מנהגו ,וכל עצם
יתברך תלויה בבני ישראל ,שאין מלך בלא עם ,וזוהי
מציאותו של יוה"כ הוא חטיבה א' של י"ג מידות ,וזה
הבחינה של י"ג מידות של רחמים.
בחי' כתר ,שעולה עד הבחינה הגבוהה ביותר ,הכתר של
øôåñîåעל הרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע שעמד ביוה"כ מלך מלכי המלכים.
ונשם נשימות עמוקות ,והעומדים אצלו חששו
אולי אינו מרגיש בטוב ,ושאלוהו על הדבר ,השיב ואמר íéòåãéåדברי הרמ"ק בספרו תומר דבורה ,שמיוסד על
שהוא רוצה לנשום את האויר הקדוש של יוה"כ .ואי' י"ג מידות של רחמים שאדם צריך להתדמות
במדרש עה"פ )' (àé ,á ìàåéכי גדול יום ה' ונורא מאוד ומי לקונו ,ובפרקים הראשונים מבאר שהאור של מידת הכתר
יכילנו' ,זה יום הכיפורים ,שקדושת יוה"כ גבוהה כ"כ שאי זה האור של י"ג מידות של רחמים ,וזה תכלית הרחמים
אפשר להשיגו ולהבינו .ובזוה"ק שאומרים קודם התקיעות והסבלנות ,ואין שום סיבה שבעולם שמונעת הטוב
לא מאמרי יום הכיפורים
'כתר יתנו לך מלאכים המוני מעלה יחד עם עמך ישראל ) (á ,÷ â"çשהאור שיש בעולם ביוה"כ אינו מנהורא
קבוצי מטה' שהם דומים למלאכי עליון .ועל כן צריך דשימשא אלא מנהורא עילאה ,והאור של יוה"כ הוא אור
לנשום ולהכניס את קדושת היום ועיצומו של יום. עליון וזך ,דבר"ה מתכסה הלבנה ,ואינה מאירה עד יוה"כ,
שישראל חוזרים בתשובה שלמה ,וע"ז נקרא בשם 'יום
נפלא כתב החת"ס בדרשותיו )(â ,âñù óã á"ç øáãå הכיפורים' ,ולא 'יום כיפור' ,כי שני מאורות מאירים יחד
שתענית יוה"כ אינו לענות נפש ולצער ישראל ביום הזה ,המאור העליון מאיר למאור התחתון ,עי"ש.
ח"ו ,כי אם מחמת קדושה וקריבות ודביקות כמלאכי
השרת ,והוא כענין ארבעים יום שהיה מרע"ה בהר -וגם ë"äåéåהוא כולו רוחניות ,ואפי' השטן בעצמו מודה,
ביוה"כ היה שם -לחם לא אכל ומים לא שתה ,מרוב שבנ"י הם כמלאכי השרת לובשים לבנים ואינם
דביקות וקדושה ונהנה מזיו השכינה .והחת"ס מבאר אוכלים ואינם שותים וכו' .ובכלי יקר ) (éøçà 'ôעה"פ 'ואל
דמ"ש 'תענו נפשותיכם' אינו לשון עינו ,אלא התעוררות, יבוא בכל עת אל הקודש' ) ,(á ,æè àø÷éåתמה דהלשון 'בכל
וכלשון הפסוק )' (âë ,á òùåäהשמים יענו את הארץ' .וביאור עת' אינו מדוקדק ,דמשמע בכל עת לא יבוא אבל לפרקים
הדברים שביוה"כ כל נפשות ישראל מתעוררים ומתקדשים יבוא ,והאמת אינו כן שהרי אינו בא כ"א פעם א' בשנה.
כמלאכי השרת ,לכן אין להם שייכות לאכילה ושתיה, וכתב הכלי יקר שביוה"כ כל ישראל נמשלו ביום ההוא
שמכיון שהשי"ת מנקה את נשמות ישראל ,אזי כדי למלאכי השרת שהם למעלה מן הזמן ואין הזמן שולט
שהחומר לא יעכב לכן אין אוכלים ,כי בשעה שאדם אוכל בהם ,ע"כ דומה יום קדוש זה כאילו אינו מכלל העת
ושותה אזי קשה להגיע להזיכוך של הנשמה ,וכשאינו והזמן ,כי כל ימות השנה בכלל העת דהיינו הזמן חוץ
אוכל קל יותר להגיע לטהרת הנשמה. מיום זה ,שאינו בגדר הזמן כלל ,עכ"ל .ועל כן ביום זה
ז.
בואו ושמחו עמי שמחה גדולה -שמחת השי"ת על כפרת יום הכיפורים
משה ,שנאמר למה ה' יחרה אפך ) (àé ,áì úåîùונשתכרתי àúéàבגמ' ) (à ,èé÷ íéçñôמאי דכתיב )' (à ,ã íéìäúלמנצח
כל אותם האוכלוסים ,ע"כ. מזמור לדוד' ,זמרו למי שנוצחין אותו ושמח ,בא
וראה שלא כמידת הקב"ה מדת בשר ודם ,בשר ודם
ú"éùäחפץ שינצחו אותו והוא שמח בזה ,הוא עומד
מנצחין אותו ועצב ,אבל הקב"ה נוצחין אותו ושמח.
לימינו של כל א' מישראל בכל מצב שהוא
וברש"י שם ד"ה למנצח -מדלא כתיב לנצח ,משמע
לסייע לו לשוב בתשובה ,והוא פונה אל כאו"א מישראל
שהקב"ה נותן כח לבריות לנצחו ,ע"כ .הרי שהשי"ת נותן
ומבקש ממנו ,אנא תבוא לפני ותעשה תשובה' ,ושב ה'
אלקיך את שבותך' ) (â ,ì íéøáãועוד פעם 'ושב' ,השי"ת לנו כח לנצח אותו כביכול והוא שמח בזה ,ואדרבה אם
רודף אחר כל א' מישראל ומפציר בו שיעשה תשובה ח"ו הוא מעניש הוא עצב.
מאהבה ,הוא נותן לו רמזים ,ונותן לו את החשק ואת ùéåלשון נפלא בחז"ל ) (î äùøô éúáø àú÷éñôאמר הקב"ה
ההתעוררות באופן זה ובאופן אחר ,ומבקש אנא תנצח בשעה שאני נוצח אני מפסיד ,ובשעה שאני נצוח
אותי ,ושלא כמידת בשר ודם.
אני משתכר ,נצחתי לדור המבול והפסדתי שאבדתי כל
êëåגם סדר המשפט בראש השנה ,כדאיתא בטור )ç"åà אותן האוכלוסים ,שנאמר 'וימח את כל היקום' ),æ úéùàøá
(àô÷ú 'éñמנהגו של עולם ,אדם שיש לו דין ,לובש (âëוכן בדור הפלגה וכן באנשי סדום] .כלומר שאברהם
שחורים ומתעטף שחורים וכו' ,אבל ישראל אינם כן, אבינו ביקש רחמים על אנשי סדום ולא נענה והקב"ה
לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ואוכלין ושותים ושמחים ניצח ,אבל לאידך כביכול הפסיד כי גרם לחורבנות ,וכן
בראש השנה לפי שבטוחים הם שהקב"ה יעשה להם נס, בדור המבול ובדור ההפלגה[ .ולאידך במעשה העגל נצחני
מאמרי יום הכיפורים לב
מטהר אתכם ,אביכם שבשמים ,כרחם אב על בנים, עי"ש .כי יחד עם המשפט ראש השנה הוא יום חגנו ,כי
וכאהבת אם זו השכינה הק'. השי"ת חפץ רק בקירבתם ובטובתן של ישראל ,והוא רוצה
בתשובה שיצא משפטם לאור ,לחיים טובים ולשלום.
äðäåמנהג כמה קהילות לומר וידוי בניגון ובנעימה,
ומנהגינו לאמרו בלא שום נעימת ניגון ,וצ"ב êëåגם לענין יום הכיפורים ,הרי מלך בשר ודם שיבואו
בטעם מנהגם דמה מקום יש לומר את הוידוי בניגון הלא אנשים ויניחו אשפה לפני הפלטרין ,יכעס עליהם
יש להצטער ולהתעצב ע"זúéðòúã ã"ô óåñ ìàøùé úøàôúá 'éò) , המלך מאוד ,אבל מידת הקב"ה אומר השליכו את כל
(ïë '÷äù âñ úåàוכן מצינו בכל ימות השנה שאומרים את האשפה ותביאו אלי ,ואני כבר אטפל בזה ,בבחינת 'תבוא
הוידוי בלחש ,מחמת הבושה ,וכדאי' בגמ' ) (á ,æ äèåñחציף אמה ותקנח צואת בנה' ,השי"ת כביכול מכפר מנקה את
עלי' מאן דמפרט חטאי' ,ופירש"י דעי"ז מראה שאינו ישראל מהבגדים הצואים )íéîé à"ã à"ô äáø åäéìà éáã àðú 'éò
נכלם בדבר .ולפי"ז צ"ב איך מעיזים פנים לומר הוידוי
.(åøöåéוכשם שתינוק שהתלכלך בצואה רוחצת אותו אמו
בקול זמרה .ולהנ"ל מובן שהזמרה אינה על עצם החטא
ואינה נמאסת ממנו ,וזה החילוק בין אמו של התינוק
ח"ו ,אלא אדרבה השמחה היא על כך שהשי"ת שמח עם
לשפחה זרה ,שאם יתנו את התינוק לשפחה זרה לרחוץ
כפרתינו ואנו זוכים להיטהר לפניו טהרה גמורה.
את התינוק מצואתו היא נמאסת ,אך אמו של התינוק
äàøåזה דבר נפלא ,שנמצא בדברי א' מהראשונים, רוחצת אותו באהבה ,ואדרבה מרחמת על התינוק שיהיה
רבינו יצחק ב"ר שמואל דמן עכו ז"ל ]תלמיד נקי ושיהיה לו נוח .זהו יום הקדוש 'תבוא אמה ותקנח
חבר ואיש סודו של הרמב"ן ז"ל[ בספרו מאירת עינים )'ô צואת בנה' ,השכינה הק' שהיא אם הבנים שמחה ,רוחצת
(àåáú éëשלשון וידוי כולל ב' ענינים ,א' שמודה בקנס את כלל ישראל מכל הלכלוך' ,ביה אנא רחיץ' ,והשי"ת
שמתוודה על עוונותיו ,ב' שבח והודאה כמו וידוי מעשר. שש ושמח בזה ,וכמ"ש חז"ל ) (ä ,à"ô ø"àáãðúשהשי"ת
כי כאשר אדם מתוודה על עוונותיו הוא שבח והודאה אומר בואו ושמחו עמי שמחה גדולה שאני מכפר
להשי"ת ,כמו שאומר חטאתי אשמתי וגו' ,ובתוך כדי כך לעוונותיהם של ישראל.
תיכף מודה ומשבח לקונו על שמחת הכפרה ,עי"ש
באורך .ונמצא שכל שם ומהות הוידוי הוא ע"ש ההודאה. ïéàåהשי"ת נכנס לחשבונות מה יהיה בעתיד ,אם הוא
וזהו שאמר הפייט ) (éúî÷ øçù èåéô éùéîç íåéì úåçéìñבהתוודות יתלכלך עוד הפעם או לא ,אלא כעת הוא רוחץ
חטאתי תהי כקרבן תודתי ,ולכאו' צ"ב שלא מצאנו וידוי ומטהר את ישראל ,כדי שיהיו נקיים ויהיה להם נעים,
בקרבן תודה .ולפי הנ"ל מובן שהוידוי גופא הוא גם כמו אמו של התינוק שאינה עושה חשבונות שאח"כ
הקרבן תודה. יתלכלך התינוק עוד הפעם .לפני מי אתם מטהרים ומי
ח.
דער בארדיטשובער 'חטא העגל'
(àøéå ä"ãהביא[ בשם רבו סנגורן של ישראל ,לבאר דבר äðäהמחילה וסליחה של יוה"כ נמשך מכח הסליחה
נפלא בענין חטא העגל ,והו"ד בספה"ק אמרי חיים )ë"äåéòì והכפרה על חטא העגל ,וכמ"ש חז"ל )íéøáã é"ùø 'éò
(ãåòå èö÷ 'îòבשם הקדוש מבארדיטשוב ,ע"ד משל מעשה (çé ,èעה"פ 'ואתנפל לפני ה' ,שמ' ימים מכ"ט באב כלים
במלך שהיה לו בן יחיד שאהבו וחיבבו מאוד ,והיו בין ביוה"כ ,ובו ביום נתרצה הקב"ה לישראל בשמחה ,ואמר
השרים שהתקנאו בו ובכל יום היו באים לפני המלך לו למשה 'סלחתי כדבריך' ,ולכך הוקבע למחילה וסליחה
לקטרג עליו בכזבים ושקרים ולדבר סרה נגד בנו ,והמלך לדורות עולם ,עי"ש.
לא היה סובל את כל דברי קטרוגם ,מחמת גודל אהבתו בספר אמרי צדיקים ]להרה"צ רבי צבי חסיד äðäå
שאהב את בנו ,וחשש שמא מאיזה טעם יכנסו באזניו מיאמפאלא זי"ע תלמיד הקדושת לוי )øôñä úìéçúá
לג מאמרי יום הכיפורים
מסי"נ כזה למען שמו יתברך ,ולזאת אנו מבקשים 'מענה דברי המקטרגים ויכעוס על בנו ח"ו ,ולכן קרא לבנו
לשון' ,עולה בגימט' 'למען שמו באהבה' ,ונשאל ממנו ביחידות ויעץ לו לעשות איזה חטא גדול ומרידה גדולה
הנמצא עוד כמונו בני ישראל ,שהשלכנו נפשותינו מנגד כנגדו ,ובודאי שתיכף יבואו המקטרגים ויספרו למלך,
ולעשות דבר נורא כזאת הכל למען שמו באהבה ,ובזכות וכאשר יראו שאין אני שומע להם כי אנכי בעצמי ציותיך
זאת נזכה לשנים טובות וברוכות. לעשות זאת ,ממילא לא יוסיפו לקטרג ,שהרי אפי' על
חטא נורא כזה מחל לו .והבן מגודל אהבתו לאביו עשה
äô÷ùäזו על חטא העגל ,היא ההבנה הנכונה באדם כרצון אביו ,ועשה את המעשה הנורא ,וסבל בעבור זה
מישראל' ,אפגלערנט א איד ריכטיג' .ונראה בזיון גדל מאוד ,ולבסוף מחל לו המלך ,ונתגלה האהבה
דבאמת מפורש כן בגמ' להדיא (á ,ã æ"ò) ,לא היו ישראל הגדולה שאוהב את בנו ,ומאז לא היה לשרים פתחון פה
ראויים לאותו מעשה אלא להורות תשובה לרבים .והיינו לדבר סרה בבן המלך והפסיקו לצער את המלך בדברי
כי ביוה"כ נמחל להם על מעשה העגל ,וכתב רש"י )æ"ò
הקטרוג .וכמו כן בנ"י במעשה העגל עשו טובה גדולה
(àì ä"ã íùשישראל היו גבורים ושליטים ביצרם ,ולא הי' להשי"ת להמציא לו מנוחה מהמקטרגים ,שכאשר ראו
ראוי להתגבר יצרם עליהם ,עכ"ל .והיינו כי חטא העגל שעל חטא גדול כזה תיכף מחל להם השי"ת ,יתייאשו
היה אחר התגלות השכינה' ,פנים בפנים דיבר ה' עמכם', מלעשות פירוד בין אב הרחמן לבניו ויפסיקו מלדבר סרה
ובודאי לא היה להם שום שייכות לחטא ,אלא נטילה מהם על בני ישראל וכו' ,וזה מורה על אהבה רבה מבנ"י
הבחירה רק כדי להורות תשובה לרבים ,ופירש"י ) (íùליתן להקב"ה ,ממש מסי"נ לעשות דבר מכוער כזה בשביל
פתחון פה לבעלי תשובה ,שאם יאמר החוטא לא אשוב מנוחתו ית' ,והדברים נפלאים עד מאוד.
שלא יקבלני ,אומרים לו צא ולמד ממעשה העגל שכפרו
äæáåפי' את הפסוק 'אנא חטא העם הזה חטאה גדולה'
ונתקבלו בתשובה ,עכ"ל .והוא להדיא כדברי הרה"ק
) ,(àì ,áì úåîùולכאו' למה אמר מרע"ה על החטא
מבארדיטשוב זי"ע שחטא העגל היה מסי"נ מצד בנ"י.
שהוא 'חטאה גדולה' ואי"ז מדרך סינגוריא לטעון כך,
íéøáãäåהללו הם לימוד זכות גדול ונפלא על בנ"י, אלא אדרבה היה לו להמליץ עליהם ולהקטין החטא שאין
שבאמת לא היה להם שום שייכות לחטא, החטא גדול כ"כ .אלא הכוונה שאמר שהחטא הוא חטא
ואף שהם סברו שהם חלק בחטא ,זה טעות מוחלטת ,כי גדול מאוד ,ולזאת אם תמחול להם על חטא גדול כזה
לא היה אלא גזירת מלך שהיצה"ר ישלוט בהם .וכן הוא 'וינחם על הרעה אשר דיבר לעשות לעמו' ,שוב לא
באמת בכל חטא ,שהיצה"ר מבלבל את מחשבותיו של ישלטו המקטרגים להשטין ,ונמצא שעי"ז יהיה להשי"ת
אדם ,ומטעה אותו לחשוב כאילו הוא עצמו חפץ בחטא, מנוחה כביכול.
אבל האמת אינה כן ,וביוה"כ הדבר מתברר לעין כל ,כי éøîàäåחיים ) (æ"ãò é"à ä"ã ä"øìהוסיף לפרש לפי"ז את
ביוה"כ אין ליצה"ר רשות לאישטוני ,והוא קבור בנוקבא הפיוט 'אוחילה לקל אשאלה ממנו מענה לשון
דתהום רבא ,כדאי' בפרקי דר"א ,ורואה את בנ"י וגו' ,שהתיבות 'אוחילה לקל' ,עולה בגימט' 'חטא עגל',
כשעומדים ביום קדוש אומר שהם כמלאכי השרת .והוא והיינו שמזכירים בר"ה וביוה"כ דייקא את חטא העגל ,כי
נהפך למלאך טוב ,ואז מתגלה האמת הצרופה בפנימיות בנ"י עשו זאת לשם הקל הטוב ,למנוחתו וטובתו ,למען
לבם ומחשבתם של בנ"י ,אבל במשך כל ימות השנה, המציא לו מנוחה מהמקטרגים ,ובכח זה אחלה פניו שישא
האדם מבולבל כל כך שטועה לחשוב שהוא זה שחוטא. פניו אלינו ,כי אי אפשר שיסתיר פניו מאתנו אחרי שעשינו
ט.
קריאת 'הצלה' ואין המקום והזמן לעונש
שיוה"כ הוא בבחי' תבוא אמה ותקנח צואת בנה ,דכלפי ãåòענין יש במה שאמר משה רבינו הרועה הנאמן' ,אנא
אב ובן אין שום הבדל אם חטאה גדולה או קטנה, חטא העם חטאה גדולה' ,עפ"י מה שביארנו לעיל,
מאמרי יום הכיפורים לד
במהירות ,כי כשל כח הסבל ,ומבקשים מהשי"ת שיקנח ואדרבה אם חטא הבן חטאה גדולה אזי רחמיו של האב
ויכפר את כל חטאותינו ,והשי"ת שמח בכך כפי שהאם על הבן גדולה עוד יותר .וע"ד משל כשאב מזהיר את
שמחה לקנח את צואת בנה. בנו שלא יעלה על השולחן בהתראה שאם יעלה יענישו,
אזי אם לא שמע הבן בקולו ועלה על השולחן ונפל ,אז
äðäåבזוה"ק בפ' בלק ) (à ,äö÷ â"çשישנן ג' מדרגות האב מייסרו ומענישו כפי שהזהירו .אבל אם הבן טיפס
בתפלה ,תפלה למשה ,תפלה לדוד ,ותפלה לעני. על סולם גבוה ונפל ונפצע ,אז מתעוררים רחמי האב ואין
תפלה למשה היא התפלה שהצדיק ומנהיג ישראל מתפלל דעתו נתונה על העונש כלל ,אלא כל מחשבותיו הם רק
עבור הכלל .תפלה לדוד היא תפלת המלך שמתפלל עבור להצילו ולהפחית את כאביו ויסוריו ,ולבו מלא ברחמים
בני מלכותו ,ותפלה לעני היא החשובה ביותר ,כי העני על בנו .והוא הדבר אשר אמר משה רבינו ע"ה 'אנא חטא
בא בלא כלום ,כי העני חשוב כמת ולבו נשבר בקרבו, העם חטאה גדולה' ,כעת אין הזמן להעניש ,אלא כעת
והשי"ת נזקק לתפלת העני קודם' ,וקדים לתפלה לעני לכל צריך להציל.
שאר צלותין דעלמא' .וז"ש 'תפלה לעני כי יעטוף' ,ולכאו'
הול"ל תפלה לעני 'כי יתעטף' ,אלא שהתפלה לעני מעטף ïëåבתפלות יוה"כ אומרים כמה פעמים להגדיל את
את שאר התפלות ,כי תפלה זו קודמת לשאר התפלות. החטאים' ,וסלחת לעוני כי רב הוא' ,וכן 'כי רבו
ולהנ"ל ביאור הענין הוא כי העני זועק שהוא זקוק עוונינו' .וכן דוד המלך אמר 'חנני ה' כי אומלל אני',
להצלה ,ואינו יכול בלא זה ,כי הוא חשוב כמת ,והוא 'רפאני ה' כי נבהלו עצמי' ,כוונת הדברים שאם החטאה
היא גדולה ואני אומלל ,הרי מתעוררים רחמי השי"ת ואי
משתוקק לחיות ,והוא אומר 'תקנח אותי ואז תראה
אפשר לדבר על עונש.
שאעבוד אותך ,כי הוא כבר אינו מסוגל לסבול יותר,
ומאשפות ירים אביון ,וכאשר הוא באשפתות אינו מסוגל ïëåביוה"כ כאשר באים ומתוודים על כל העוונות
אפי' לעשות ברכה מחמת שיש ריח רע ,ומבקש לצאת והחטאים והפשעים ,על אף שאחז"ל )(á ,ãì úåëøá
משם ,והשי"ת מקבל את תפלתו ומצילו .ונמצא שמה חציף מאן דמפרט חטאיה ,וא"כ האיך מתוודים ביוה"כ
שהוא חטא חטאה גדולה ,היא הגורמת לכך שתפלתו ומפרטים את כל החטאים ,אלא האמת היא שכיון שחטאנו
קודמת לשאר התפלות. כ"כ הרי אנו באים בזעקה ,שאנו זקוקים לישועה
י.
מחוק ברחמיך הרבים – אופני התשובה בלא ארבעה חלוקי כפרה
ה' תטהרו' ,וכל זמן שעדיין לא נשלם כל חלקי כפרה äðäבתפלות יוה"כ אנו מתפללים 'יה"ר שלא אחטא
אי"ז טהרה בשלימות ,וצדיקים חפצו שיהיה 'תטהרו' עוד ,ומה שחטאתי לפניך ,מחוק ברחמיך הרבים,
לגמרי' ,וע"ז מבקשים שנזכה לתשובה כזאת שלא נצרך אבל לא על ידי יסורים וחליים רעים' ,ומקורו מהגמ'
לד' חלוקי כפרה ,אבל לא על ידי יסורים. ברכות ) .(à ,æéולכאו' צריך להבין דהלא איתא בגמ' )àîåé
÷"äøäåהמהרי"ד מבעלזא זי"ע אמר לפרש עפ"י הא (à ,åôשיש ארבעה חלוקי כפרה ,ויש עוונות שאפי' יוה"כ
דאי' ברמב"ם )î"çìá ù"éòå á"ä äáåùú 'ìäî à"ô אין מכפר עליהם ,אלא תשובה ויוה"כ תולים ויסורים
(â"äדכל ד' חלוקי כפרה ,הוא רק בזה"ז שאין ביהמ"ק ממרקים ,וא"כ איך אפשר לבקש מחוק ברחמיך הרבים
קיים ,אבל שעיר המשתלח שהיה הכה"ג מתודה עליו כל אבל לא ע"י יסורים .ואמנם האמת הוא שאף שיש מושג
עונות בני ישראל היה מכפר על כל עבירות שבתורה, של ד' חלוקי כפרה ,מ"מ יש אופנים שאפשר לתקן ולזכות
הקלות והחמורות בזדון ובשגגה ,עי"ש .והביא הא דאי' לכפרה אף בלא חלוקי הכפרה .וידוע שמרנן רבוה"ק לבית
בספרי ) (á ,áì åðéæàäעה"פ 'יערוף כמטר לקחי תזל כטל בעלזא זיע"א היו ממתיקים בדברות קדשם לפני 'כל נדרי'
אמרתי ,כשעירים עלי דשא' ,מה שעירים הללו באים על אודות ענין זה .ויתכן שכוונתם הק' היתה כי כתיב 'לפני
לה מאמרי יום הכיפורים
והוסיף שבזה יתורץ מה שנפסק להלכה המקדש את חטאות ומכפרים ,כך דברי תורה מכפרים על עבירות,
האשה ע"מ שאני צדיק גמור ונמצא רשע גמור ,והיינו ע"כ .וא"כ נמצא שכשם ששעירי יוה"כ מכפרים על כל
אפילו כריתות ומיתות ב"ד וחילול ה' ,מקודשת שמא החטאים ,כך העוסק בתורה מתכפר לו על הכל.
הרהר בתשובה ,דהיינו בתשובה הידועה תשובה מאהבה.
øúéåמכן מצינו שלימוד התורה מכפר אפי' על חילול
דבר נפלא מצאנו בט"ז בריש הל' שבת )'éñ ç"åà äðäå ה' רח"ל ,כמ"ש רבינו יונה ז"ל )úåà ã øòù ú"òù
(áîøבמ"ש אחז"ל ) (á ,çé÷ úáùכל המשמר שבת (æèוז"ל ,עתה נדבר על מי שיש בידו עון חלול השם
כהלכתו אפי' עובד ע"ז כדור אנוש מוחלין לו .ולכאו' שלא יתכפר עונו ביסורים .והנה הקדמנו כי יש לו רפואה
צריך להבין דאי לא עשה תשובה שבת מאי מהני ,ואי אם יקדש את השי"ת תמיד ,עוד תמצא לו כפרה בהגיונו
עשה תשובה שבת למה לי .וביאר הט"ז שאין הכוונה בלי תמיד בתורה ויגיעתו בה ,כאשר ארז"ל )(à ,çé äðùä ùàø
תשובה כלל ,אלא דמיירי דעשה תשובה ,אך יש עוונות עה"פ 'לכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי
דלא סגי בתשובה אלא צריך עוד יסורים ,מצד ד' חלוקי בזבח ומנחה ) (ãé ,â à"ùאמר רבה בזבח ומנחה אינו
כפרה ,לזה קמ"ל דאם בעשותו תשובה שומר שבת מתכפר ,אבל מתכפר בדברי תורה .ואע"פ שהיה עון בית
כהלכתו ,מהני תשובה שיהא נמחל לו לגמרי ולא יצטרך עלי מחלול מצות קדשים ,כמו שנאמר )' (âé ÷åñô íùבעוון
יסורים ח"ו. אשר ידע כי מקללים להם בניו' .והנה כי התורה רפואה
äàøðåבביאור דברי הט"ז ,שגם זה מטעם תשובה לכל מכה נחלה מאד ,על כן כתוב )' (ã ,åè éìùîמרפא לשון
מאהבה כנ"ל ,והוא עפ"י הא דאי' בספה"ק )'éò עץ חיים' ,עכ"לéøùú ùãåç éøîàî øëùùé éðáá äæ ïéðòá ãåò 'éòå) .
(ã"ìøú äáåùú úáù à"ôùå àåáú 'ô íéðéò øåàîדשבת קודש הוא .(î úåà ã øîàî
זמן תשובה מאהבה ,ואי' דשבת הוא נוטריקון 'שבת בו ùéåעוד כפרה המועלת שלא להצריך ד' חלוקי כפרה,
תשוב' ,והוא מנוחת אהבה ,ובבני יששכר )øîàî úáù éøîàî
והוא מ"ש בבני יששכר )ùåøã ã øîàî éøùú ùãåç éøîàî
(è úåà àהביא בשם הרה"ק בעל עטרת צבי מזידיטשוב (çì úåà âéעפ"י הזוה"ק ) (à ,àë÷ â"çשע"י מסירות נפש
זי"ע ,דשבת בגי' אהבה בכל לב אהבה בכל נפש אהבה האמתי בלב בשעת קריאת שמע ,נחשב לו כאילו מסר
בכל מאוד' .ובביאור הענין י"ל כמ"ש במאמרי חודש נפשו בפועל על קדושת שמו ית"ש ויחודו ואחדותו ,ואז
אלול )äìì÷ä úà êåôäì ùãå÷ úáùä ìù äçë - äáäàá íéîòô øîàî
אפי' אותן העבירות שנאמר עליהם 'אם יכופר העון לכן
(äëøáìעפימ"ש הגה"ק בעל נודע ביהודה זי"ע )úåëøá ç"ìö
עד וגו' ,הכל מתכפר ע"י העדות הזה שמעיד האדם
(à ,ãשגם ע"י תשובה מיראה יתכן שיזכה האדם בשעת קרי"ש ומקבל ע"ע מסירות נפש בכח .וע"ע באגרא
שזדונותיו יעשו זכויות ,כאשר אדם עושה תשובה מיראה דכלה ) (ãö÷ úåà úéùàøá éôåøéöוע"ע מ"ש במאמרי ראש השנה
על חטאיו ,ותיכף אחר התשובה חוזר ועושה תשובה פעם )ìà äøæçå äàéøáä úåùãçúäá äçîùä - êéùòî úìéçú íåéä äæ øîàî
נוספת על אותם החטאים ,הרי זו תשובה מאהבה .כי .(êéàäå ä"ã ùøåùä
תוספת התשובה השניה הרי היא מאהבת הבורא ,שהרי
מצד יראת העונש אינו צריך לשוב פעם נוספת ,שהרי כבר כתב הבני יששכר )(èì úåà ã øîàî éøùú ùãåç éøîàî ãåòå
התחרט על העבר וקיבל על העתיד וכבר נמחל לו .וי"ל בשם הגה"ק החיד"א זי"ע )ú úëøòî úåîã÷ øáãî 'éò
בדרך רמז 'ואומרים פעמיים באהבה' ,שכאשר הוא (çé úåàשארבעה חילוקי כפרה אינם רק להשב מיראה,
פעמיים הוא בגדר של אהבה ,וממילא הפשעים הם כבר אבל השב מאהבה אין צריך לד' חילוקי כפרה ,רק מתכפר
בגדר של זכויות .והנה על שבת קודש אי' במדרש )è"çåù הכל בתשובה לבדהïë áúëù ãñù äåöî óåñ êåðéç úçðî ò"òå) ,
(áö ÷øôכל מעשה שבת כפולים ,עומר כפול שני העומר ,(äéùôðãîוהבני יששכר כתב שהחיד"א הביא ד"ז בשם
לאחד ,קרבנם כפול וביום השבת שני כבשים ,ענשה כפול גדולי הקדמונים ולא נודע מקורו ,ובסוגיות הש"ס לא
מחלליה מות יומת ,שכרה כפול וקראת לשבת עונג לקדוש משמע כן ,אבל כיון שפסק כן רב מובהק בדורו בבית
ה' מכובד ,אזהרותיה כפול זכור ושמור וכו' ,עי"ש .והיינו דין של מטה ,פוסקין כן להלכה בבית דין של מעלה.
מאמרי יום הכיפורים לו
ובאהבה ,וכאשר אדם מסיים ללמוד תורה בשבת הרי הוא שבשבת הכל 'פעמים' ,ועל כן 'בשבת אומרים באהבה'
חוזר ולומד עוד ,וכן בשאר מעשים טובים ,וגם הענין של ) (äìôúä éøåæçîá ù"îëשמוסיפים בנוסח התפלה את תיבת
תשובה 'שבת בו תשוב' עושים בכפליים ,ועל כן זמן שבת 'באהבה'' ,ותתן לנו ה' אלקינו באהבה את יום השבת הזה
הוא תשובה מאהבה .ומובן היטב שכל השומר שבת וכו' ,והוא הכח של פעמים באהבה ,כי קדושת השבת
כהלכתו מוחלין לו על כל עוונותיו ,ואי"צ לחלוקי כפרה, מכנסת באדם את המתיקות של 'פעמים' שזה בחינת
כי כבר עשה תשובה מאהבה. 'באהבה' ,וכל פעולה שעושים בשבת עושים במתיקות
יא.
כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם -האמונה בכפרת יום הכפורים
ישאר באותו מצב שהוא כעת קשור עם החטא ,אלא äðäידועים דברי הרמב"ם ) (á"ä äáåùú 'ìäî á"ôומה היא
שעושה תשובה ומתחרט ומקבל ע"ע להתחזק ולהילחם התשובה ,הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו
ביצרו ,ואף אם חלילה יכשל יתחזק להלחם על כך בכל ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד וכו' ,ויעיד עליו
כוחו שלא להיכשל שוב ,ותמיד יתחזק למצוא עצות יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם ,עכ"לה.
ותחבולות להישמר ולא להיכשל. וכבר האריכו בזה המפרשים ,שזו מדרגה גדולה מאוד,
ויכבד עד מאוד ענין התשובה ומי הוא זה שיוכל להעיד
בשם החזו"א שציין לדברי הגמ' )(à ,àé íéçñô àáåîå
איהו מחזר עליו לשורפו מיכל אכיל מיניה, עליו יודע תעלומות עדות זו ,והוא כמעט נעילת דלת
ופירש"י שאם הוא מחזר על החמץ לשורפו אין לך זכרון בפני שבים.
לאיסור גדול מזה ,עי"ש .ומבואר שם שאינו עובר עליו áúëåהלח"מ שכוונת הרמב"ם 'שבאותה שעה' שהוא
על בל יראה ,דמאחר שהוא מחזר על החמץ לשורפו ,אז עושה תשובה הוא מתבייש במעשיו ומקבל עליו
אע"פ שנמשך שעה עד שהחמץ נשרף בפועל ,מ"מ אינו בקבלה אמיתית שלא ישוב לזה החטא לעולם .ויש להביא
עובר בבל יראה ,מפני שהרי כעת הוא עוסק בפעולה של ראיה לדבר ,שהרמב"ם לא כתב שיעיד עליו 'יודע
ביעור חמץ )'éìò äéúòãå äôé à÷ñåìâ àöîé àîù íù á ,å íéçñô 'éò עתידות' ,שהוא יודע שכך יהיה ,אלא יודע תעלומות לב,
.(íù é"ùøáåוכן הדבר לענין החטא ,שכאשר האדם טרוד שה' יודע מה שבתוך עומק לבו ,שהקבלה היא קבלה
בתשובה והוא עוסק בזה ,ואע"פ שנכשל שוב ומתחזק אמיתית .ועוד ראיה לזה ,כי אם נפרש את דברי הרמב"ם
ואינו מתייאש זה גופא התשובה ,ואין התשובה הבטחה כפשוטם ,שהתשובה היא רק באופן שבאמת לא ישוב לזה
שלעולם לא ישוב לחטוא ,כי אין שום ביטוח על הדבר החטא לעולם ,ונמצא שמסתלק ממנו הבחירה ,שלא ישוב
הזה שלא יחטא ,רק 'שלא ישוב' לזה החטא ,דהיינו שלא לזה החטא לעולם ,והרי נאמר 'הן בקדושיו לא יאמין
ישאר שם קבוע בחטא באופן שלא איכפת לו כלל ,וזה ובמלאכיו ישים תהלה' ) .(åè ,åè áåéàאלא ע"כ צ"ל שהפשט
היסוד של תשובה .והמהלך בזה הוא ,שבאופן שהאדם הוא על אותה השעה ,שעזב החוטא את החטא והקבלה
עוסק בדבר ואינו מתייאש ,הרי הוא בגדר של 'בעליו עמו היא קבלה בלב שלם ,שבאמת אינו רוצה לשוב לזה
לא ישלם' ,וכאן שייך לומר 'ה' אלקיו עמו' ,ובאופן כזה החטא לעולם.
הוא פטור מתשלומין. ãåòåיש פירוש נוסף בדברי הרמב"ם ,שבאמת אין
íðîàאם בדברי הרמב"ם הנ"ל אפשר למצוא פתרון הקב"ה דורש מהאדם תשובה כזאת שלא יחטא
כמו שנתבאר ,אבל יש הלכה נוספת ברמב"ם לעולם ,אלא שלא 'ישוב' לזה החטא לעולם ,דהיינו שלא
.‰ומפרשי הרמב"ם החונים עליו מסביב לא הביאו מקור מחז"ל לד' הרמב"ם ,ודורשי רשומות רמזוהו בפסוק 'שובה ישראל
©עד ה"א ,אל תקרי ©עד אלא ¥עד ה' אלקיך )עי' ילקוט הושע סי' תקלב(.
לז מאמרי יום הכיפורים
äæáåמבאר החי' הרי"ם לתרץ מה שמקשים העולם ,למה שצריך להיזהר בה מאוד .והוא בהל' שגגות )(é"ä â"ô
תיכף בתפלת ערבית דמוצאי יוה"כ מבקשים סלח וז"ל ,אין יום הכיפורים ולא החטאת ולא האשם מכפרין
לנו ,הלא עדיין הוא בביהכ"נ ואימתי חטא .ותי' כנ"ל, אלא על השבים המאמינים בכפרתן ,אבל המבעט בהן
דהעיקר הוא האמונה שיוה"כ מכפר לו הכל ,ואם יש לו אינן מכפרין בו ,כיצד היה מבעט והביא חטאתו או
ח"ו ספק וס"ס בזה ,ע"ז הוא מתפלל ומבקש סלח לנו, אשמו והוא אומר או מחשב בלבו שאין אלו מכפרין,
אם היה לו ח"ו הרהור כזה. אע"פ שקרבו כמצותן לא נתכפר לו וכו' ,וכן המבעט
ביום הכפורים אין יום הכפורים מכפר עליו וכו' ,עכ"ל.
êéøöåלדעת שאע"פ שבדרך כלל ענוה היא מידה טובה, והיינו שאם יחשוב אדם 'מרוב ענוה ושפלות רוח' הרי
וכמ"ש הרמב"ן באגרתו שהיא מידה טובה מכל אני חוטא ופושע ,ותמה בלבו וכי יום הכיפורים יעזור
המידות טובות ,אך אם ענוה היא שלא במקומה היא לכפר לי ,רח"ל ממחשבה זו ,אז באמת אין יוה"כ מכפר
נוראה מאוד ,וע"ד משחז"ל ) (à ,åð ïéèéâעל ענוותנותו של לו ) .(åéðåéòø åäåìéäáé ìàå ä"ã äðåé åðéáøì äáåùúä ãåñé 'éòåוהרמ"א
רבי זכריה בן אבקולס שהחריבה את ביתנו ושרפה את הביא דין זה בשו"ע ) (å 'éòñ æøú 'éñשיום הכיפורים אינו
היכלנו והגליתנו מארצנו .וכן הענוה הזאת של מי שאינו מכפר אלא על השבים המאמינים בכפרתו ,אבל המבעט
מאמין בכפרת יום הכיפורים גורמת לחורבן ושריפה שלו בו ומחשב בלבו :מה מועיל לי יום כיפור זה ,אינו
עצמו .וחייב להאמין שגם כפי המצב שהוא אפשר לזכות מכפר לו ,עכ"ל.
לכפרה שלמה מכל חטאותיכם ,ואפי' על דברים שבמשך éøáãîåהרמב"ם הללו צריך אדם להיזהר מאוד ,כי
השנה אין מועלת תשובה ,אבל בימים אלו התשובה הבעל דבר הרמאי ,כשרואה שאינו מצליח
מועלת על הכל. להילחם עם האדם מצד אחד בא להילחם עמו מצד אחר,
ומכניס בלבו מחשבת שפלות וענוה פסולה ,ועושה את
óàåאם חלילה חטא אדם בדבר שכפרתו תלויה ביסורים האדם לשפל ברך ,עד שאינו מאמין שיום הכיפורים מכפר
רח"ל ,הרי בזה אמרו חז"ל ) (á ,æè ïéëøòעד היכן לחטאים גדולים ועצומים כאלו כפי שהוא עשה ,ועי"ז
תכלית יסורין ,אפילו הושיט ידו לכיס ליטול מטבע אחת רח"ל באמת אין יוה"כ מכפר עליו .אלא צריך אדם
ועלתה לו מטבע אחרת .ויש לצייר ע"ד משל מי שמכניס להתחזק ולהאמין באמונה שלימה וברורה בכפרת יוה"כ,
ידו לכיס מפני שצריך שטר של עשרים ,ואולם הוא מוצא שהשי"ת הוא מלך מוחל וסולח לעונותינו ומעביר
שם רק הרבה שטרות של מאה ...אלו הם יסורים ומכפרים אשמותינו בכל שנה ושנה ,ושאכן גם עליו נאמר הפסוק
על החטאים ,וא"כ צריך לקוות אל ה' שיצא ידי חובתו 'כי ביום הזה יכפר עליכם ,לטהר אתכם ,מכל חטאתיכם',
ביסורים כאלו ,שיהיה בכיסו רק הרבה שטרות של מאה... מכל חטאתיכם ממש ,ביום זה יצא נקי לגמרי .ובספר
אבל עכ"פ חייבים להאמין בכפרת יום הכיפורים ,ובכח יסוד ושורש העבודה כתב שביוה"כ בשעת נעילה צריך
התשובה שמכפרין על כל מה שחטא ,והאמונה הזאת אדם להרגיש כמלאך ממש ,כי הוא יוצא נקי לגמרי .וצריך
מביאה את האדם לידי שמחה. להאמין בזה.
יב.
אני מאמין באמונה שלמה כי תשובה מועלת בשעתא חדא וברגעא חדא
רגע בהרהור תשובה תיכף עביד ומהני עכ"ד .וכ"כ ÷"äôñáבני יששכר ) (ãì úåà ã øîàî éøùú ùãåç éøîàîמביא
בזוה"ק ) (à ,èë÷ à"çדתיובתא סגי בשעתא חדא וברגע בשם החיד"א ז"ל לפרש לפי פשוטו מה
חדא .ומביא הבנ"י ראיה ברורה לזה ,מהא דקיי"ל )÷ïéùåã דאחז"ל ) (åô ,àë ø"áאין ועתה אלא לשון תשובה ,שנאמר
(á ,èîשהמקדש את האשה ע"מ שאני צדיק גמור ,אפילו 'ועתה ישראל' ,כי תיכף בהרהורי תשובה באותו רגע יפרד
רשע גמור הרי זו מקודשת ,שמא הרהר תשובה בלבו. מהקליפות ויתחבר בקדושה ,וזהו 'ועתה' ,כלומר עתה כמו
מאמרי יום הכיפורים לח
' (é úåàהאיש הזה ברגע קטן יצא מאפילה לאור גדול והרי כמה זמן נצרך לתת קדושין לאשה ,לא יותר מרגע
וכו' ונהפך לאיש אחר ,ומעת אשר קיבל כזאת במחשבתו כמימרא ,ומיד הוא מתהפך מרשע גמור לצדיק גמור ,כי
וגמר עליו ככה בלבבו ,קנה לנפשו זכות וכו' ,ואשריו על ידי הרהור תשובה אמיתי ,הוא מיד זוכה להתהפך מן
כי צדק נפשו בשעה קלה' .ובבני יששכר שם כתב הקצה אל הקצה ,והכל נמחק.
ששמע מאת כבוד אדמו"ר ]הרה"ק מרימנאוו זי"ע[ (æ"ä äáåùú 'ìäî æ"ôá) í"áîøäåכתב וז"ל ,כמה מעולה
פירוש פשוט על מה שאמרו המקובלים ),äô÷ ÷ìá 'ô ÷"äåæ מעלת התשובה ,אמש היה זה מובדל מה'
' (áמי' נקרא עולם התשובה ,כי יש לשאול על הבעל אלקי ישראל וכו' ,צועק ואינו נענה וכו' ,ועושה מצות
תשובה 'מי הוא' ,כי תיכף נהפך לאיש אחר וכקטן וטורפין אותן בפניו וכו'ו ,והיום הוא מודבק בשכינה
שנולד ,ע"ש. וכו' צועק ונענה מיד וכו' .וכן כתב רבנו יונה )á øòù
יג.
כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף -דרך התשובה מעט מעט דייקא
מעורר אותו בקול גדול וברעש ,אלא קורא לו בנחת úåòèנושנת ישנו בלב האדם ,שמצות התשובה היא
ובעדינות :בני היקר ,תתעורר ,עוד קצת ...עוד קצת ...וכך שלימות תיקון כל המעשים והדיבורים
הוא מעורר אותו לאט לאט עד שהוא מתעורר לגמרי, והמחשבות ,ובל"ז אינו מתרצה להשי"ת ,ועי"ז מכביד עול
'כנשר יעיר קינו' ,כמו שהנשר מרחם על גוזליו ,כך התשובה עליו ואינו מתקיים בידו ,אבל האמת יורה דרכו
השי"ת מרחם על האדם ,ואינו מבקש מהאדם מיד גדולות כי לא באלה חפץ השי"ת ,והאמת היא שדרך התשובה
ונצורות ,אלא מעט מעט ,שיתעורר ויקוץ מתרדמתו .וכן היא מעט מעט דייקא ,ואין השי"ת דורש מהאדם שישתנה
איתא בספה"ק בית אהרן ) (çî óã äëåðçìעה"פ 'חשבתי ברגע אחד ויתהפך לצדיק גמור ,שיתפלל את כל התפלה
דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך' ) (èð ,èé÷ íéìäúשצריך מרישא עד גמירא עם כל הכוונות ,ויעסוק בתורה יומם
האדם להחשיב כל עובדא שלו ואפי' הקלה ביותר ,ועי"ז ולילה ויקיים את כל המצוות בשלימות .אלא כפי שנאמר
ואשיבה רגלי אל עדותיך .וכמ"ש צדיקים נ"ע עה"פ 'כף )' (á ,ãé òùåäשובה ישראל עד ה' אלקיך' ,ויש לדקדק מהו
אחת עשרה זהב' ,כף הוא מלשון כפיפות ,פי' שכל כפיה 'עד ה' אלקיך' דהול"ל 'שובה ישראל אל ה' אלקיך' ,ופי'
ונטיה להשי"ת הרי"ז עשרה זהב ,עשרה הוא יו"ד ,ובלשון רבינו האבן עזרא וז"ל ,שובה ישראל ,מעט מעט עד ה'.
אידיש :מיט איין בייג וווערט מען א גאלדינע יוד'ל. מעט מעט דייקא עד שתגיע ,וזהו רצון השי"ת שאינו בא
בטרוניא עם בריותיו ,ותפסת מרובה לא תפסת ]גם את
ïéðòáåזה יש להוסיף עוד בחינה ,עפ"י מ"ש חז"ל )ù"÷ìé המועט[ תפסת מועט תפסת ).(à ,æé äâéâç
(ã ,èé úåîù é"ùøá àáåä ,åòø è"éô úåîùעה"פ 'ואשא êëåדרכו של השי"ת' ,כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף'
אתכם על כנפי נשרים' וז"ל ,כנשר הנושא גוזליו על ) (àé ,áì íéøáãופירש רש"י שהשי"ת מתנהג ברחמים
כנפיו ,שכל שאר העופות נותנים את בניהם בין רגליהם, ובחמלה ,כנשר הזה רחמני על בניו ,ואינו נכנס לקנו
לפי שמתיראין מעוף אחר שפורח על גביהם ,אבל הנשר פתאום ,עד שהוא מקשקש ומטרף על בניו בכנפיו ,בין
הזה אינו מתירא אלא מן האדם שמא יזרוק בו חץ ,לפי אילן לאילן בין שוכה לחברתה כדי שיעורו בניו ויהא בהן
שאין עוף אחר פורח על גביו ,לכך נותנו על כנפיו ,אומר כח לקבלו .ועל גוזליו ירחף ,שאינו מכביד עצמו עליהם
מוטב יכנס החץ בי ולא בבני .אף אני עשיתי כן ויסע אלא מחופף נוגע ואינו נוגע .וכך מעורר השי"ת את האדם
מלאך האלהים וגו' ויבא בין מחנה מצרים וגו' והיו באהבה וברחמים ,כשם שאב מעיר את בנו משנתו ,שאינו
.Âדברי הרמב"ם אלו הם מקור לדברי האריז"ל המובאים בבאר היטב )סי' תקע"א סק"א( ודע שכל המעשים שאדם עושה ותורה
שלומד בעודו רשע ,בעוה"ר מוסיף כח בקליפות עד שחוזר בתשובה מוציא מהקליפה ,ע"ש.
לט מאמרי יום הכיפורים
תחלואיכי וגו' ,המשביע בטוב עדיך תתחדש כנשר מצרים זורקים חצים ואבני בליסטראות והענן מקבלם,
נעוריכי' .ופירש"י כנשר הזה שמחדש כנפיו ונוצה משנה ע"כ .ומכאן יש ללמוד על גודל אהבת השי"ת שאוהב את
לשנה ,ויש מדרש אגדה על מין נשר שכשמזקין חוזר בנ"י ,אהבה כאהבת הנשר שהיא אהבה עד כדי מסירות
לנערותו .וענין הזקנה הוא זקנה בחטאים כמ"ש ),àò íéìäú נפש .וגם ההתעוררות שהשי"ת מעורר את בני ישראל
' (èאל תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל תעזבני', לתשובה ,באה מתוך האהבה הגדולה הזאת .וגם מה
ופירש"י לעת זקנה -אם זקנתי בחטאים כלומר שחטאתי שהשי"ת נושא את בנ"י על כנפי נשרים ,כנשר שנושא
הרבה .והשי"ת ברוב רחמיו וחסדיו לא זו בלבד שסולח את גוזליו על כנפיו ,ענינו שהשי"ת כביכול מעלה את בני
לכל עונכי ,אלא שהוא מחדש כנשר נעוריכי ,שאפי' אם ישראל למעלה יותר ממנו ,וזוהי הבחינה הנפלאה של
אדם חטא וזקן בחטאים רח"ל ,אזי השי"ת מחדשו כנשר ישראל מוסיפין כח בפמליא של מעלה.
ומחזירו לנערותו ,שזה הכח של תשובה שהוא התחדשות ãåòåבחינה שלישית יש בדמיון הנשר לתשובה ,עפ"י
כאילו בו ביום נולד. מאה"כ )' (â ,âë íéìäúהסולח לכל עונכי הרופא לכל
יד.
שעת נעילה -נעילת הדלת בפני המקטרגים מבחוץ וקנין נעילה בכלל ישראל מבפנים
שעבודת האדם לחזק ולאמץ הקשר עם השי"ת בקשר êùîáכל יום הקדוש ,לאורך כל הכ"ד שעות הקב"ה
תמידי, מטהר את ישראל ,וכביכול עובדת 'מכונת
הכביסה' לטהר ולכבס את ישראל מכל טינוף וזוהמה ,עד
àúéàåבשם הרה"ק מפרשיסחא זי"ע )÷íéèôùî 'ô øùáî ìå שעת הנעילה שהוא עת רצון גדול עד מאוד ,שאז השי"ת
(ä úåàשאמר עה"פ בפרשת משפטים ),àë úåîù מתמלא בכעס ועברה על כל המקטרגים ,והוא נועל את
' (àëאך אם יום או יומיים יעמוד לא יוקם כי כספו הוא', הדלת ואומר לכלל ישראל ,בניי אתם תשארו כאן ,אני
אם האדם יעמוד לפני ה' רק יום דהיינו יוה"כ או יומיים נועל את הדלת ואף אחד לא יוכל להכנס .זוהי הנעילה
היינו ב' ימי ר"ה ,ורק בהם יעמוד לפני ה' ,לא יוקם ,אזי שהשי"ת פותח את השער בעת נעילת שער ,דהיינו שהוא
לא יהיה לזה קיום ,כי כספו הוא' ,כי כוונתו הייתה רק נועל את השערים בפני המקטרגים אך פותח את השערים
על כספו ועניני גשמיות ,אבל עיקר רצון ה' הוא שיהיה לכלל ישראל ומתייחד עמהם ומתפייס ומתרצה להם.
קיום והמשך לדביקותו בה'' ,וזכרת את ה"א אלקיך, ובשעה קדושה זאת השי"ת פונה באהבה וברחמים לכל
תשמור על קשר .וי"ל ע"ד משל ,לא' שנסע לחו"ל א' וא' מישראל ואומר ,כעת הדלת סגורה ונעולה אתה
למדינה רחוקה לתקופה מסויימת ,והבטיח לבני ביתו, יכול לבקש כל מה שתרצה ,אני עמך ואתה עמדי ביחודא
שכאשר יחזור ממסעו יביא להם מתנה חשובה ויקרה .אך שלים ,ותוכל לפעול כל טוב.
כאשר היה באותה מדינה שכח לגמרי מבני ביתו ולא זכר
לקנות מתנה ,ורק כאשר חזר והגיע לעירו נזכר שלא הביא äìéòðזה קנין ,כמו 'נעל גדר פרץ' ,השי"ת עושה
כביכול קנין חדש ,לאחר יום שלם שרחץ וכיבס
שום מתנה ,והתבייש לבוא לביתו בידים ריקות ,ונכנס
את נשמות ישראל ,הוא נועל את השער ושב ועושה קנין
לחנות בעירו וקנה איזה מתנה ,אך כשנתן את המתנה ידעו
חדש שקונה את כלל ישראל מחדש .והקנין הזה של
בני ביתו ,שלא קנה את המתנה במדינה שהיה שם ,אלא
הנעילה נמשך עד חג הסוכות שאז 'הביאני המלך חדריו
רק כעת כשחזר לעירו ,אמרו לו וכי למתנה אנו צריכים,
נגילה ונשמחה בך' ) (ã ,à íéøéùä øéùונעשה שמחה רבה
אין אנו צריכים אלא שיהיה דעתך עלינו בזמן שהותך
בכל העולמות מהמצב של הטהרה וההתקרבות.
בארץ מרחקים .וכמו"כ יוה"כ הוא יום קדוש ונשגב עד
למאוד והשי"ת חפץ שהקשר ישאר בתמידיות ,ובכל השנה ïéð÷äåהזה חפץ השי"ת שיהיה ליום הכיפורים המשך
נהיה בגדר יום כיפור'דיג ,וזוהי עבודת הנעילה. לכל ימות השנה ,כמו שביארנו )(ú"éùò éøîàîá
מאמרי יום הכיפורים מ
בעבודתו עוד השנה הזאת .ויחדיו נעלה לרגל ושם נעלה øåæòéהשי"ת שנזכה כולנו לגמר חתימה טובה ,לחיים
ונראה בבנין בית המקדש ושמחת עולם על ראשינו ,ונזכה טובים ולשלום ,ויעזור השי"ת שנזכה לגאולה עוד
כולנו לשנים טובות ומבורכות ,ולשנת גאולה וישועה ,אכי"ר. לפני יום הקדוש ,ונזכה כולנו כאחד לראות את הכהן הגדול
טו.
לך אכול בשמחה את לחמך -גודל השמחה במוצאי יום הכפורים
להראות שהוא יו"ט .וזהו א' מהטעמים שתוקעין בקדיש àúéàבמדרש )÷ (è"ô äáø úìäשבמוצאי יוה"כ בת קול
תתקבל תקיעה גדולה ,מפני שאין יו"ט זה מפורסם עשו יוצאת ואומרת 'לך אכול בשמחה לחמך ושתה
בו תקנה לפרסמו )(íù áøä ò"åù 'éòå ,éàîàå ä"ã á ,ãé÷ íù 'ñåú בלב טוב יינך כי כבר רצה האלקים את מעשך' )÷,è úìä
ויש להתבונן מה טעמו של יו"ט זה. (æוהובא בתוס' ) (øîàäå ä"ã á ,æô àîåéוכן נפסק להלכה )øåè
.(ãëøú 'éñ ç"åà à"îøå é"áåוי"ל עפ"י מאמר מרנא הבעש"ט
åèåùôáåטעם השמחה והיו"ט הוא 'כי כבר רצה הק' זיע"א ) (íéùåã÷ 'ô óñåé á÷òé úåãìåúá àáåäעל הא דאחז"ל
האלקים את מעשך' ,ובאמת שמחה זו כבר ) (à ,åë÷ àùð ÷"äåæבכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב
מתחלת מערב ראש השנה ,כמ"ש בטור ) (àô÷ú 'éñשישראל ואומרת 'שובו בנים שובבים' .והקשה דמאחר שלא נמצא
אוכלין ושותים ושמחין בר"ה לפי שיודעין שהקב"ה יעשה שום אדם שישמע את הכרזת הבת קול ,א"כ למה יוצאת
להם נס ,לפיכך נוהגין לספר ולכבס בער"ה ולהרבות מנות הבת קול .ותירץ דבאמת אע"ג דאיהו לא חזי מזלי' חזי,
בר"הY èôùîá ãéîòé íåéä øîàî äðùä ùàø éøîàîá äæá ù"î 'éòå) .
כי מכח הב"ק שיוצאת בכל יום יש לכל א' מישראל
(ïéã é"ôò íéîçøì åëæé é"ðáù àåä ïéãä úøèîוע"ז יש לרמז 'שמחים התעוררות של הרהורי תשובה לשוב להשי"ת בכל יום.
בצאתם וששים בבואם' ,דלכאורה הוא שלא כסדר וכמו"כ לענינינו כל א' וא' מישראל מתעורר ומרגיש את
דמתחילה ששים בבואם ואח"כ שמחים בצאתם ]ואליבא הבת קול 'לך אכול בשמחה את לחמך' ,וההרגשה של
דאמת זה קאי על השמש וירח שיוצאים בתחילה בבוקר, שמחה שיש לכל אחד מישראל במוצאי יוה"כ הוא מחמת
ובערב הם שבים ובאים[ ,אמנם הרמז בזה לעניננו ,שצריך אותו הבת קול.
לילך בבטחון ובוודאות באופן ברור שבודאי נזכה
ùéåלהוסיף עוד ,דהנה ברש"י קהלת שם כתב וז"ל ,לך
לישועה ,ומכח זה ששים בבואם דבשעת הליכתם וביאתם,
אכול בשמחה -אבל אתה הצדיק שכבר רצה הקב"ה
דהיינו בערב ראש השנה כבר שמחים ,כיון שאנו בטוחים
מעשיך הטובים ותזכה לעולם הבא לך אכול בשמחה,
וסמוכים שיעשה לנו נס ,ויודעים בבירור שאח"כ נהיה
עכ"ל .וכל זה נכלל בבת קול שכל א' מישראל מרגיש
שמחים בצאתם במוצאי יום כיפור ,וזהו היו"ט שעושה
שהשי"ת אומר לו ,רצה הקב"ה את מעשיך הטובים ותזכה
לאוהביו ,שאנו בטוחים שפעלנו כל טוב ,ורצה אלוקים
לעוה"ב ,ובודאי מי שהיה שומע בת קול המכרזת עליו
מעשינוéàöåîá è"åé äùåò â"äë ãöéë '÷äù ,íù àîåé éøéàîá 'éòå) .
כדברים האלה היה שמח שמחה גדולה עד למאוד .וזהו
ïéëîå åðå÷á çèåá äéäã 'ëå ,÷ôñä ìò è"åéòî äãåòñä úà ïéëäå ë"äåé
ההרגשה שבמוצאי יוה"כ כל אחד מישראל מתעורר בלבו
.(ë"äåéòî ÷ôñä ìò
שמחה גדולה ועצומה מכח הבת קול הזאת.
ãåòåי"ל במהותו של היו"ט במוצאי יוה"כ ,שהוא שבח äðäåכתבו התוס' ) (øîàä ä"ã ,æô àîåéשאוכלים ושותים
והודאה להשי"ת ,דהנה איתא ) (à ,ò àîåéשבמוצאי במוצאי יוה"כ דהוי קצת יו"ט ,ומצוה לטרוח
יוה"כ היו מלוין את הכה"ג עד ביתו ,ויום טוב היה עושה להכין צרכי סעודה ,ועוד כ' התוס' )(ìáà ä"ã á ,æé÷ úáù
לאוהביו בשעה שיצא בשלום מן הקודש ,ובפשטות דמצוה לאכול .ועל כן אומרים ומברכים זל"ז במוצאי
משמע שעשה יו"ט וסעודת הודאה על הצליח בעבודתו יוה"כ 'גוט יום טוב' ,כמ"ש בבאה"ט ) (å"÷ñ âëøú 'éñבשם
הנשגבה .ויש לדקדק בלשון יום טוב היה עושה 'לאוהביו' המט"מ ,שיפקדו איש את אחיו בצאתו מביהכ"נ כדרך
) (äæ ÷åã÷ã ìò ù"î å"èä â"ô àîåé àúôñåúä ìò ìà÷æçé ïåæçá 'éòוי"ל שאומרים בשבת ויו"ט ,ותוס' כ' להרבות בסעודה כדי
מא מאמרי יום הכיפורים
לפעול ולעשות עבודת פנים כראוי וכיאות .ומזה נמשך שהכה"ג לא עשה יו"ט זה לעצמו ,אלא עשה זה עבור
לעשות יו"ט וסעודה במוצאי יוה"כ עד היום הזה ,להודות כלל ישראל ,כי הכה"ג היה תולה את הצלחתו באוהביו
להשי"ת על שחפץ ה' בידינו הצליח להשלים את עבודת שהתפללו עליו ,וסבר שלא בכוחו עשה ופעל כל זאת,
היום הקדוש הזה. אלא בכח אוהביו שעזרוהו בתפלתם ורק בזכותם זכה
שלוש עשרה מידות האמורות בחנינה
ראוי לכל אחד ללמוד פירוש המילות והביאור הפשוט של י"ג מידות ,שהם י"ג אופנים שונים של
מידות רחמים וחסדים ,וכשאומרים הי"ג מידות כמה וכמה פעמים במשך יום הקדוש ,נכון לדעת
פירושם ,וכאשר העיד על עצמו הר"ש מקינון ז"ל לאחר שלמד כל סדרי הקבלה ,אמר הריני מתפלל
על דרך התינוק הזה ,בלי שום כוונות ,כי אם לאלקי עולם ,כי אין אתנו יודע עד מה( ,חת"ס סוף פרשת
שופטים ופ' וארא בשם מהרש"ל בתשובה סי' צ"ח ותשו' הריב"ש סי' קנ"ז) .ובספר אבקות רוכלים (עמ' קפז) הביא
בשם הרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע ,שע"י כוונת פירוש המילות בתפלה ,יכול אדם להגיע לרוה"ק
'אט גלייבט מיר'.
ולגילוי אליהו ועוד יותר וכו' .וסיים בלשון קדשוָ ,
ב' המידות הראשונות -ה' ה' איתא בגמ' (ר"ה יז ,ב) ה' ה' אני הוא קודם שיחטא האדם ואני הוא
לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה .ופירש"י מידת רחמים ,אני מרחם קודם שיחטא ואני מרחם
אחר שיחטא אם ישוב.
המידה השלישית -א-ל לשון חוזק ,פירוש שהשי"ת הוא שליט ומנהיג העולם שלא כדרך הטבע,
ומידה זו סובבת על ב' המידות הנ"ל ,שה' מרחם על האדם ,ומתנהג עמו הנהגה למעלה מדרך הטבע.
[והטעם שצריך רחמים קודם שיחטא ,הוא מפני שהשי"ת יודע שעתיד האדם לחטוא ,ועכ"ז מתנהג
עמו במידת הרחמים ,וגם אחר שחטא ועשה תשובה ,השי"ת מקבל את תשובתו למעלה מדרך
הטבע ,ויתר על כן הוא זוכה להתעלות למדרגה רמה ונפלאה ,כמ"ש חז"ל (ברכות לד ,ב) שבמקום
שבעלי תשובה עומדין אפי' צדיקים אין יכולים לעמוד].
המידה הרביעית -רחום שהשי"ת מרחם על כל באי עולם ,ואפי' על הפושעים ואפי' על אומות
העולם להבדיל ,כי הוא מנהיג את העולם כולו במידת הרחמים ,אבל כל זה בדרך הטבע ,והוא עושה
חסדים וטובות בדרך הטבע ,שהעולם מתנהל במידת הרחמים.
המידה החמישית -חנון איתא בתוס' (ר"ה יז ,ב) שמידת חנון הוא מלשון מתנת חינם ,אע"פ שאינו
הגון ,ועוד כ' התוס' שם ,דחנון הוא שהשי"ת חונן בשעת הדחק לגאול הצועק ,שאף אם צועק שלא
כדין ,וכמ"ש (שמות כב ,כה) 'אם חבול תחבול שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו ,כי הוא כסותו
לבדה הוא שמלתו לעורו במה ישכב ,והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני' ,כלומר שהבא לגבות
חובו ובדין יכול לגבות ממנו עבוט ,אעפ"כ תשיבנו לו ,כי אם יצעק אלי ,כי כך היא המידה ,שאשמע
צעקתו לפי שחנון אני ואיני יכול לראות בעוניו ,עכ"ד התוס' .והיינו שמידת חנון היא שמי שצועק
אל ה' מקבל את מבוקשו אפי' שלא כדין.
המידה השישית -ארך אפים שהשי"ת מאריך אפו ואינו ממהר להעניש אף את הרשעים ,ועד יום
מותו של האדם הוא מצפה שישוב בתשובה ,מאריך אפו וגבה דיליה.
המידה השביעית -ורב חסד אחז"ל (ר"ה יז ,א) מטה כלפי חסד ,שאם זכויותיו של אדם שקולות
כנגד עוונותיו ,השי"ת מטה בידו ומכריע הזכויות כאילו היו מרובות .ועוד איתא שם ,שבכלל מידה זו
מעביר ראשון ראשון ,שהחטאים הראשונים שאדם חטא השי"ת מעבירם ושומטם ,שאם היו מחצה
על מחצה ,כיון שחסר א' מהם יכרעו הזכויות.
המידה השמינית -ואמת שהשי"ת נאמן לקיים הבטחותיו .ולכאו' צריך להבין וכי זוהי מידה של
רחמים המיוחדת להשי"ת ,והלא הדבר פשוט שצריך להחזיק במידת האמת ולא להיות שקרן .אלא
ביאור הענין שהוא מאמת את ההבטחה ,שהוא מסבב כל הסיבות שההבטחה תתקיים ,שבאמת היה
יכול לומר שאף שהבטיח כך וכך ,מ"מ כל זה רק אם הלה ראוי והגון שתתקיים בו ההבטחה ,אך אם
אינו ראוי אזי אי"צ לקיים את ההבטחה ,אולם השי"ת במידת רחמנותו מידת 'ואמת' ,מסבב שבכל
אופן יזכה האדם שתתקיים בו ההבטחה.
המידה התשיעית -נוצר חסד לאלפים שהשי"ת שומר את הזכות של הצדיקים הקודמים ,הן
של האבות הק' והן של כל שאר הצדיקים הבאים אחריהם ,והשי"ת זוכר חסדי אבות והוא נוצר את
האהבה שאהב אותם וזכותם מגין גם לבניהם אחריהם עד לאלפיים דורות .ואחז"ל (תוספתא סוטה
פ"ד ה"א והובא ברש"י עה"ת פ' יתרו) דמידה טובה מרובה על מידת פורענות חמש מאות פעמים ,דבמידה
טובה אמר אלפיים דורות ,ובמידה רעה 'פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים לשונאי'.
המידה העשירית -נושא עון שהשי"ת מוחל על הזדונות אם אדם שב בתשובה.
המידה הי"א -ופשע שהשי"ת מוחל אף על הפשעים שאדם חטא להכעיס ולמרוד רח"ל.
המידה הי"ב -וחטאה שהוא מוחל על העבירות שאדם חטא בשוגג.
המידה הי"ג -ונקה שמנקה להאדם ששב בתשובה ,כאילו לא חטא מעולם .והיסוד שתשובה
מועלת ע"י חרטה וקבלה להבא.
וכבר ביארנו במקו"א (מאמר האמונה בכפרת יוהכ"פ) שיוהכ"פ מכפר רק לשבים המאמינים בכפרתו,
שצריך להאמין בכח של יוה"כ לכפר על כל עוונותיו .ואמנם בנוסף לזה צריך אדם להאמין גם בכח
הי"ג מידות של רחמים ,וע"ז נאמר 'וירד ה' בענן ויתיצב עמו שם' ,שאפי' כשיש ענן ואין רואים
ואין מרגישים אבל צריך לדעת שיש ברית כרותה שאינה חוזרת ריקם ,כדאי' בגמ' (ר"ה יז ,ב) אלמלא
מקרא כתוב אי אפשר לאומרו ,שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור ,והראה למשה את סדר תפלה ,ואמר
לו כל זמן שישראל חוטאים יעשו לפני כסדר הזה ,אני מוחל להם.
