היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

גליון ע"ד · האזינו -שבת שובה · ח' תשרי תשפ"ז
בפתח ההיכל פנינים מתורת רבינו
· ערוכים בשפה ברורה לשולחן השבת ·
לכך נבחרת – בשביל שחטאת וגם שבת פנינים ליום הכיפורים
רבינו באיזהו מקומן מאירך בגדלותם של בעלי הקב"ה מעורר לבבות ישראל שיתפייסו זה לזה ענין מצות אכילה בערב יום הקדוש
תשובה ,אשר גם צדיקים גמורים אין יכולים לעמוד
אחר החורבן שכבר אין לנו קרבנות ,תלוי כפרתינו בבני הענין הוא כמו שכתב השל"ה הק' (ח"א מסכת יומא דף
במקומם .ובדרשותיו (דף לד ע"א) מבאר בזה רבינו באופן
מחודש את הנס שהיה בבית המקדש שלא אירע בה אדם ,שאם לא ירצו החברים להעביר על מדותיהם ס"ט ע"א בשם הרמ"ק) שגם מצות תשובה צריכה שתהיה
טומאה לכהן גדול ביוה"כ מעולם ,וביאר רבינו דנס זה ולסלוח ,יש עיכוב ח"ו בכפרה .מכל מקום כשם בשמחת הלב ,וזה אי אפשר בלי אכילה ושתיה ,וביום
היה בשלימות בבית שני שהיו כהנים גדולים שאינם שהקב"ה שולח עזרתו מקודש לעורר לבות ישראל הכפורים יום התשובה הרי אי אפשר לאכול ,על כן
הגונים ,והיו מתמנים ברצי כסף ,ונאמר בהם שנות לשוב אליו ,הכי נמי יחבר לב בני ישראל אחד אל אחד שמחים ביום שלפני זה.
רשעים תקצרה (משלי י ,כז) .והנה באותם כהנים ,הרי ויתרצו זה לזה ,כדי שיוכלו לשוב אליו. (דרושים ואגדות חת"ס דף רל"ח ע"א .ועי' מש"כ רבינו בחידושים על הש"ס
הכהן שהיו בי"ד ממנים תחתיו משום שמא יארע בו (דרשות דף ל"ד טור ג') סוף מסכת חולין דרשה לשבת שובה דף ע"ב ע"א ,לבאר ע"פ דברי השל"ה)
פסול היו פעמים רבות הגון ממנו עשרת מונים .וא"כ מן ובמקום אחר כתב רבינו :נלע"ד טעם באכילת ערב יום
הראוי היה שבאמת יפסל הכהן ויבא צדיק תחת רשע כפרת יוה"כ נמשכת עד סוכות וכל ימים אלו כיומא הכפורים ,כי בראש השנה תחילת כניסתנו לתשובה לא
לעבוד את עבודת היום. אריכתא זכינו לעמוד לפני ה' אלא על ידי תענית ושברון לב ,על
אך עכ"ז נעשה נס ולא אירע טומאה לאחד מהם כן מתענים ערב ראש השנה שלא ליכנס לדין בכרס
ליום הכפורים קורין 'יום הגדול יומא צומא רבא' (ראה גמ' מלאה .אך על ידי שזכינו להזדכך בעשרת ימי תשובה
מעולם ,והטעם ,להורות דאדרבה הרשע הלז ומי שאינו
הגון ,אם יהפוך לבבו וישוב בתשובה שלימה עדיפה ר"ה כ"א" .יומא רבה" ,ובירושלמי נקרא כמ"פ "צומא רבא") ,והענין זכינו שאפילו מתוך כרס מלאה ובטן שבעה מנחת ערב
עבודתו על פני עבודת הצדיק מעיקרא שנתמנה הוא כך ,כי כל מצוה בעידנא דעסיק בה מגינא (סוטה יום כיפור ,נזכה לתשובה ולהתודות ולהתחנן ,וזהו זכיה
תחתיו ,ולכן נעשה להם הנס להראות שבאמת אם רק כא ,).ונמשכת כל אותה היום על דרך 'ברוך ה' יום יום' גדולה ,ההיפוך מן וישמן ישורון ויבעט (דברים ל"ב ט"ו).
ישוב אל ה' אין עבודתו פסולה אלא אדרבה עדיף הוא (תהלים ס"ח כ') ,אך אם עבר יומו כבר בטל קרבנו .ולהיות (דרשות דף כ"ז ע"א)
טפי מן הצדיק שלא חטא. כי כפרת יום הכפורים נמשכת גם כל הד' ימים שבין
ומפרש שם ,וכן כתב לבאר במקום אחר ביתר ביאור
יום הכפורים לסוכות ,ואז נקרא יום א' לחשבון עוונות תענית ביוה"כ מרוצה רק מתוך שמחה
(תנחומא אמור כ"ב) ,וגם אז מתכפר על ידי ד' מינים וע"י
(דרושים ואגדות עמ' שא) ,את האמור בחז"ל פרשת שמיני המתענה לאהבת השי"ת הוא שמח ונהנה מתענית היום
(ויקרא ט ,ז) שהיה אהרן בוש להתקרב אל המזבח ולשמש גלות מביתו לסוכות ,לכן נחשב יום הכפורים כיומא
אריכתא ומתארך עד יום ראשון של חג ,ולכן נקרא יומא הקדוש הזה ,והוא לו לעונג ,ואז הצום מרוצה לפני
בכהונה מחמת חטא העגל ,ואמר לו משה 'למה אתה הקב"ה ,אבל המתענה על כרחו ולטורח ומשא הוא לו
בוש לכך נבחרת' ,ולכאורה אינו מובן תשובה משה צומא רבה.
(דרשות דף רל"ג ע"א)
לעינוי נפש ,אין הצום מרוצה להקב"ה .ועל זה אמר
רבינו ע"ה. (בהפטרת יוה"כ) 'הכזה יום צום אבחרהו יום ענות אדם
וביאר רבינו" :הכונה שהיה אהרן ירא לגשת מפני נפשו' ,פירוש הצום כשהוא לאדם עינוי נפש וצער,
שחטא בעגל ,ומשה השיב לו אדרבה לכך נבחרת ולא הטעם שאומרים "סלח לנו" במעריב של מוצאי יוה"כ אותו צום לא אבחרהו ,כי אם שיהיה האדם מתענג
אני ,שאתה חטאת ושבת בתשובה ונתהפכו כל כך מהצום ,ולא מעונה ממנו.
לזכיות עד שעי״ז נבחרת להיות כה״ג ולא אני"... קודם תפילת מעריב של מוצאי יום הכפורים שנת
תש"ד הגיד הגר"ש סופר זצ"ל בעל התעוררות תשובה (תו"מ ליוה"כ דף קס"ו ע"א)
יהי ה' אלוקינו עמנו ,ונזכה לשוב אליו באמת ובלבב הי"ד בשם זקינו הגה"ק בעל החתם סופר זיע"א:
שלם באמת ובתמים ,ונוסיף טהרה על טהרת מרומים למה ועל מה אנו אומרים בשמונה עשרה של מעריב מטרת התענית ביום הכפורים
הנשפעת על עם ישראל ביום כיפור חטאותינו .ועל דרך במוצאי יוה"כ "סלח לנו אבינו כי חטאנו" ,הלא עתה
שביאר רבינו בדרשותיו (דף לה ע"ג) על מה שהמשיל רבי ביום הקדוש נתכפרו עוונותינו ,ועל מה אנו מתודים תענית יום הכפורים ,איננו לענות נפש ולצער ישראל
עקיבא את הטהרה הנשפעת על בנ"י ביום הכיפורים ח"ו ,כי אם מחמת קדושה וקריבות ודביקות כמלאכי
וחובטים סלח לנו.
לטהרת 'מקוה' ,כי בשונה ממעיין אשר הוא מקור מים השרת ,והוא כענין מ' יום הראשונים והאחרונים שהיה
וכל זמן שמתייבש חוזר ומתמלא מגומתו ,מקוה מים אלא מחמת שהכל עמדו וצמו יחד כל היום כולו ,וכפנות משה רבינו ע"ה בהר ,לחם לא אכל ומים לא שתה
אם לא יחזרו ויוספיו עליו מים הרי יחרב וייבש ,כך גם היום המה רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף, מדביקות וקדושה ונהנה מזיו השכינה ,ומה שכתוב
הקב"ה משפיע על בני ישראל ביום הכיפורים מקוה ובהגיעם לתפילת ערבית של מוצאי יוה"כ ,חוטפים (ויקרא ט"ז כ"ט) תענו נפשותיכם איננו לשון עינוי ,אלא
מים ,ואם נרצה לשומרו על מתכונתו שלא ייבש ולא ובולעים את תפילת ערבית כבלע את הקודש ,ועל כך מלשון התעוררות כמו (הושע ב' כ"ג) השמים יענו את
יחרב ,זקוקים אנו להוסיף משלנו מים טהורים כנגדו. יש להתוודות ,כי חטאנו ופשענו. הארץ וגו'.
וכלשונו הק'" :רמז לנו שאיננו כמעין הנובע, (ספר אמרי דבש פכ"ג עמו' קצ"ח) (דרשות דף שס"ט טור ג')
וכנהר שאינו פוסק ,אלא התעוררת הלז הוא כמקוה
טעמו וראו כי טוב
מים מכונסים ,שאם יומשכו לו מים מגשמים או
ממקומות אחרים הרי טוב ,ואם לא יחרב וייבש .ה"נ חייגו:
הקב"ה שולח עזרו מקודש בזו הרגע ,אם יזלו מים
מתורת מרנא החתם סופר זיע"א 1-605.615.70.10
מאות שיעורים חדשים ,שיחות ,וסיפורי קודש
מעפעפינו הרי טוב ,ואם לאו ח"ו יחרב ויבש".
שמעו ותחי נפשכם! קו היכל
החתם סופר
א פריילעכן שבת לשה"ק אידיש אנגלית צרפתית
המערכת ארץ ישראל:
0733.454.678
כמו"כ תוכלו בקו זה להירשם לקבלת הגיליון,
ואפשרות מענה על מדור 'לחידודא'
א
מדור נושא פרסים:
ואתפלפל כדת
הגרלות מיוחדות בין המשיבים
וְ ִעּנִ ֶיתם ֶאת נַ ְפׁש ֵֹתיכֶ ם ְּב ִת ְׁש ָעה ַלח ֶֹדׁש ָּב ֶע ֶרב
לחידודא חידוש רבינו :שונה יום הכיפורים מכל איסורים
שבתורה ואזלינן בתר הנאת מעיו
· מדברי גאוני הדורות המפלפלים בתורת רבינו ·
· חידות ועיונים מתורת רבינו זי"ע ·
ועניתם את נפשותיכם :הנה תוספת יום חידושו של רבינו דביוה"כ אזלי' בתר הנאת מעיו ,דהא הכל תלוי ב'יתובי דעתיה' · שני הוכחות שהביא רבינו לשיטתו · גדולי תלמידיו מפלפלים
הכיפורים הוא מה"ת ,ויל"ע בקטן שהגדיל בדבריו ובראיותיו · ראיה מירושלמי ,או קושיא מירושלמי? · איך יכול להתחייב על 'חנקתיה אומצא' הרי נמצא שלא הגיע למעיו?
במוצאי יוה"כ האם חייב בתוספת דלאחריו,
וכן חולה שהבריא סמוך שעה אחת סמוך רצט) ,דהנה בגמ' (כריתות ז ).מקשינן על דעת רבי דיום הכיפורים שונה יום הכיפורים משאר איסורים שבתורה שהוא תלוי
למוצאי ,האם חייב בתוספת .ומה הדין לענין מכפר אפילו בלא תשובה ,דאם כן איך משכחת לה שיהיה בהנאת מעיו ולא בהנאת גרונו
קטן שהגדיל במוצאי שביעית ,האם מותר כרת אם עבר על עינוי יוה"כ ,ומתרצי' בגמ' "ומאי קושיא, במסכת חולין (קג ):נחלקו ריו"ח ור״ל בכל איסורין שבתורה,
במלאכות האסורות למוצאי .ומאי שנא זמ"ז. דילמא בהדי דקאכל נהמא חנקתיה אומצא [ומית] דלא הוה אם חייב על הנאת גרונו או על הנאת מעיו ,ונ״מ באכל חצי
שו"ת חת"ס או"ח סי' קעב ליה שהות ביממא דלכפר ליה" ,והיינו דלאלתר שאכל אכילה זית והקיא וחזר ואכל חצי זית ,דהנאת גרונו מכזית איכא,
רשימת הזוכים לחודש אלול: ביוה"כ מת מאותו האוכל ולא היה לו שהות שיתכפר לו. אבל הנאת מעיו ליכא ,דלא היה לו בשום רגע כזית בב"א .וכן
ומעתה לדעת רבינו דיום הכיפורים בהנאת מעיו מיתלא תלי, נ"מ אם מה שבין החניכיים מצטרף לכזית ,דאי חייב על הנאת
1000ש"ח פרס ראשון: א"כ אם נחנק מן האוכל נמצא דעדיין לא עבר על איסור יום גרונו מצטרף גם מה שבין החניכיים אבל אי אהנאת מעיו
הר"ר יצחק שלום ווייס שליט"א הכיפורים דהא טרם הגיע להנאת מעיו ,ומוכח מכאן דאיסור מתחייב ,בעינן כזית שלם שיכנס למעיו .וקיי"ל (רמב"ם פ"כ
עיה"ק ירושלים יום הכיפורים גם הוא תלוי בהנאת גרונו. ממאכ"א ה"ג) דכל איסורין שבתורה בהנאת גרונו מיתלא תלי.
400ש"ח פרס שני: אמנם במהרש"ם (ח"א סי' א ,וסי' קכד) דחה הקושיא בזה ,שהרי וכתב רבינו בכמה מקומות (שו"ת או"ח סי' קכז ,סוגיית חצי שיעור
להכא דייקה הגמ' להעמיד באופן ש"בהדי דקאכיל נהמא (ירושלים תרנ"ג) עמ' סז ,חידושים חולין קג ,):דאף שנחלקו בכל
הר"ר אליהו זקבך שליט"א חנקתיה אומצא" ובאמת איסור אכילה ביוה"כ עובר על
בית שמש איסורין שבתורה ,מ"מ לענין יום הכיפורים מודה ר"י לר"ל
הר"ר ברוך שלזינגר שליט"א הלחם ,ומיירי שבאותה שעה שהגיע הלחם למעיו ,בו ברגע דהמחייב הוא הנאת מעיו ,זאת ,דהא איסור אכילה ביום
כולל בית עוזר -עיה"ק ירושלים נחנק מאומצא בגרונו. הכיפורים נלמד מ'ועניתם את נפשותיכם' ותלי ב'יתובי
בין המשיבים בחודש תשרי ,תתקיים הגרלה אמנם באמת תירוץ זה אינו מספיק ,דגמ' זו נשנתה גם דעתא' ,ולכן גם שונה שיעורו מכל איסורין שבתורה וחייב
במסכת שבועות (יג ):ושם הגירסא היא "משכחת לה דאכל בככותבת ולא בכזית ,דעד אז ליכא יתובי דעתא .וכיון שכן
פרס שני: פרס ראשון:
אומצא וחנקיה ומית" ,והרי דעל אותה אכילה גופה שייך הרי יתובי דעתא הא ודאי דבר התלוי במילוי מעיים הוא ,ולכן
שיתחייב מיתה. בעינן שיהא הנאת מעיו.
2זוכים כ"א בסך 1,000ש"ח
400ש"ח איברא ,דרבינו עצמו נוגע בתמיהה זו בחידושיו בחולין שם, גם המנח"ח (מצוה שיג) עלה ונסתפק בזה ,וגם הוא צידד
לאחר שייסד דין הנאת מעיו ביוה"כ .וז"ל" :ודאמרינן בפ״ב כדברי רבינו דביוהכ"פ העיקר הוא בתר הנאת מעיו ,ובאכל
תשובות ניתן להחזיר באופנים הבאים: דשבועות ביה״כ דחנקתי׳ אומצא ,לאו דוקא דחנקתי׳ בבית חצי שיעור והקיאו וחזר ואכל חצי שיעור ,יהיה פטור .אלא
.1בטלפון 1-605.615.70.10שלוחה 4 הבליעה ממש אלא למטה ממנו במקום שנקרא הנאת מעיו דהוא סיים שם "ומ"מ מסתפינא להקל ולא מצאתי במפרשים
(לאחר בחירת השפה) כדלעיל" .וכונתו למה שכתב לעיל מינה דרש"י ביאר הכונה שיתעוררו בזה".
.2במייל CH3131325@gmail.com בהנאת מעיו "כשהוא יורד לתוך מעיו" ,וביאר רבינו ,דהנאת
מעיו אינו בקיבה עצמו אלא שיצא מבית מקום גרונו לבית ראיותיו של רבינו דאזלי' בתר הנאת מעיו
יש לציין ,שם ,כתובת ,טלפון ,ומקום לימודים.
מקום בליעתו נקרא מעיו והוא מקום נבילת עוף טהור רבינו בדבריו מסתייע מדברי הפנים מאירות (ח"ב סי' כז) ,שכתב
יש לשלוח כל תשובה בהודעה נפרדת. כן לענין ברכת המזון ,דכיון דהוא תלוי בשביעה ,ודאי דבעינן
דמטמא בבית הבליעה ע״ש ,ומעתה משכחת שפיר דחנקתי׳
אומצא למטה מגרונו למקום שיצא לבית בליעתו [אמנם עדיין שיהא הנאת מעיו ,ולא סגי בהנאת גרונו ,והביא כן מדברי
יש להגדיר הדברים ,שהרי בגמ' מבואר דאי אזלי' בתר הנאת מעיו ,ואכל חצי הרא"ש בסוגיא דמטעמת לענין ברכה ראשונה ,דלענין
זית והקיא וחזר והאכל חצי זית אחר ,הם מצטרפים ,ואילו אי אזלי' בתר ברכות הנהנין בעינן הנאת מעיו.
בקרב קדושים
הנאת מעיו אינם מצטרפים ,ובשלמא אי הנאת מעיים היינו מילוי מעיים וכתב רבינו ,דמאחר דלמדנו כן לדין ברכת המזון ,שפיר נוכל
ניחא ,אך אי גם הנאת מעיים הוא הנאה כעין הנאת גרון אבל במקום אחר, ללמוד ממנה אף לענין יום הכיפורים ,דהנה בגמ' (יומא עט):
· שבחי מרן זי"ע בפי צדיקי ומאורי הדורות · א"כ למה בהקיא אינם מצטרפים]. מוכיח רב זביד דשיעור ככותבות דהוא פחות משיעור כביצה,
איך המשנה כוללת בכריתות כל האיסורים יחד עם איסור דהא קאמר רבי יהודה דמזמנין בכביצה ויליף לה ואכלת זו
יוה"כ ,והרי אין איסורם שוה? כזית ושבעת זה כביצה שהוא שיעור של שביעה ,ואם כביצה
היא שיעור שביעה ,ודאי דככותבת שהוא שיעור 'יתובי
הגאון רבי מאיר אריק זצ"ל עוד הקשו אחרונים רבים (מהרש"ם שם ,גליוני יד אפרים שו"ת לחם דעתא' שהוא פחות משביעה – הוא פחות מכביצה .ומעתה
שלמה או"ח סי' קט) ,דהא תנן בכריתות (יג' ):יש אוכל אכילה לפי מה דייסד הרא"ש דשיעור ברכהמ"ז בשביעה תליא ,א"כ
מעולם לא אמרתי דרשה קודם שעיינתי אחת וחייבין עליה ארבעה חטאות ואשם אחד ,טמא שאכל
בתורת משה איך הוכיחו מברכהמ"ז ליוה"כ ,דילמא באמת שיעור ככותבת
חלב והיה נותר מן המוקדשין ביוה"כ ,רבי מאיר אומר אם הוא כביצה ,אלא דלענין ברכהמ"ז בעינן שיכנס כולו למעיו,
מו״ר (הגר״מ אריק) זצ״ל היה רגיל לומר היה שבת והוציאו חייב[ ,ופירשו בתו' דהיינו באופן שהבליעה עצמה
באסיפות -כאשר עורכים מלחמה צריכים ולכן יש ממנו שביעה ,ואילו ביוה"כ סגי בהנאת גרונו אף
היא עקירה מרשות לרשות] ,אמרו לו אינו מן השם' .ובתוס' ריש שנשאר ממנו בין החניכיים ,ולכן יש ממנו רק יתובי דעתא.
ללמוד קודם תכסיסי מלחמה דא״א להלחם שבת (יא ).כתבו דלכאו' היה אפשר להקשות על ר"מ דמיירי
בלא ידיעה מוקדמת איך להלחם ,ובמיוחד ומזה מוכח דאם לברכהמ"ז אזלי' בתר הנאת מעיו ,הרי גם
מהוצאת שבת ,דאיך שנאו בהדי הנהו ,הלא על הני איסורים לענין יוהכ"פ אזלי' בתרה.
כאשר הצד הנגדי הנלחם הוא כבר לוחם חייב בבליעת גרונו ,ואילו לענין הוצאה הוא חייב רק בהנחתו
הרבה שנים ויש לו נסיון רב ,עמד אחד במעיו .ומכאן כתבו לייסד דגם לענין שבת מקרי הנחה משעת עוד מוכיח לה רבינו ,דהנה אמרי' בכתובות (לא ):גבי הא דרבי
ושאלו באיזה בית הספר נלך ללמוד היאך נחוניא בן הקנה עושה את יוה"כ כשבת ,לפטור מן הממון
לערוך מלחמה ,ענהו מו״ר איני יודע על איזה בליעה.
במקום שיש עונש כרת .ואמרי' התם דמודה רבי נחוניא בן
בית הספר להציע לך" ,מיין רבי איז דער ומעתה הקשו האחרונים ,דלדעת רבינו דביום הכיפורים ,הוי הקנה בגונב חלבו של חבירו ואכלו שהוא חייב ,שהרי "כבר
חתם סופר" ,מעולם לא אמרתי דרשה קודם החיוב בהנאת מעיו ,א"כ הדרא קושיית התו' לדוכתה איך נתחייב בגנבה קודם שיבא לידי איסור חלב" ,דמדאגבהה עבר
שעיינתי בספר תורת משה ,ומשם אני לומד נשנו בהדדי אותם שחיובם משעת בליעה ואותם שחיובם רק על איסור גניבה ,ואילו עונש כרת יש רק באכילתו .ודקדק
הדרך הנכונה". בשעת הנחה במעיו. רבינו ,הרי רנבה"ק באיסור יוה"כ קא איירי ,וכדקאמר עשה
קול אריה עמ׳ קל״ח אמנם ראה בליקוטי הערות (שם סי' קכז) שמביא מהרבה את יוה"כ כשבת ,וא"כ אמאי שמיט מאי דעסק בה ,הו"ל
קשה לעשות מעשה נגדו אחרונים ,דודאי אף דעת רבינו לא היתה לחייב על הנאת למימר מודה רנבה"ק בגונב לחמו של חברו ביוה"כ ואכלו.
ועכ״ז קשה לעשות מעשה נגד החת״ס מעיו לחוד ,אלא החיוב הוא על הנאת גרונו יחד עם הנאת וביאר רבינו עפ"י דבריו הנ"ל ,דכיון דיוה"כ מיתלא תלי
זצ״ל וצריכין לחפש אחרי צדדים אחרים. מעיו [וראה גם מנח"ח שם דצידד כן ,דאף אם יוהכ"פ אזלי' בתר הנאת מעיו,
בהנאת מעיו ,על כן אילו היה מיירי מיוה"כ הו"א דרק ביוה"כ
אמרי יושר ח"ב סי' כט מ"מ בעינן גם הנאת גרונו] ,ומעתה שפיר שייך לכלול יחד יוה"כ הדין כן ,זאת מכיון דשם אזלי' בתר הנאת מעיו ,ואילו על
כבוד ת"ח בוויען ירושה להם מהחתם עם שאר האיסורים ,ומשא"כ בגווני דהתוס' לענין הוצאה, איסור גזילה עבר כבר משעת אכילה ,אבל בגונב חלבו ,יש
סופר דרק שעת הנחה במעיו מחייבת ,בזה קאמרי התו' דאין שייך לומר דבשעת לקיחה עדיין לא עבר דעדיין אפשר להחזירו,
כי הנימוס וכבוד תלמיד חכם בוויען לשנותם יחד. ורק בשעת אכילה עובר גם על גזילה .ולכן נקיט דייקא איסור
ובפרט אצל אנשי השיף-שוהל ,גדול הרבה וראה גם מה שנו"נ בדברי רבינו בזה ,בנו הכת"ס (או"ח סי' קיז) חלב ולא איסור יוה"כ.
מדרך גליציען ופולין ,כי ירושה הוא להם וגדולי תלמידיו (ראה במהר"ם א"ש או"ח סי' יב בתשובה אל רבינו),
מקדוש ה׳ בעל החתם סופר זצ״ל אשר שמש והביאו מדברי הירושלמי דמשמע לכאו' להיפך מדברי רבינו, מבואר בגמ' דאם הוא נחנק בגרונו מאכילה ביוה"כ הוא חייב
צדקתו זרחה גם לויען. דגם ביוה"כ אזלי' בתר הנאת מעיו ,וישובו של הכת"ס דס"ל על אותה אכילה – והרי לא הגיע למעיו?
ספר שם משמעון להג"צ משה שמעון זיוטיץ לרבינו דהבבלי פליג עלה ,וכדהוכיח רבינו מהא דיומא סט ב'. והקשו אחרונים רבים (ראה אחיעזר ח"ג סי' סא ,ובית שערים או"ח סי'
ב
עובדות בענין יום הכיפורים אצל רבינו זי"ע תולדותיו
· פרקי חייו של רבינו זיע"א ·
ליל צומא רבה לא נשאר פרוטה בבית קדשו מכל הפדיונים אשר שלחו הבעלי בתים רבינו מעתיק בכתביו חידושי סוגיא שעסק בהם בסעודת עריוה"כ
בפרעשבורג ,וציוה לחלקם לעניי עירו. " ...לא אאריך בהפלגה ,אבל אספרה כמו בעיה״כ העבר הי׳ באוכלי שולחני הבח׳ יעקב
פניו מאירים כשמש כ״ץ ואמר לי מחדושיו בסוגי׳ דמטמא ומדמע שעסקנו בשבת שובה העבר (יש לציין
ברתיה דמרן זי"ע מרת שמחה ע"ה סיפרה לו [להג"מ בצלאל שטערן ז"ל] שפעם אחת שרבינו החל לכתוב חידושיו לסוגיא זו בערב יוה״ק ,ראה חידושי רבינו גיטין נ״ב ע״ב .מנהגי רבותינו חת"ס
ביקר הגה"צ אב"ד נאסויד זצ"ל בביתה ,והוא ביקש שתספר לו ממרן אביה ז"ל ,וכו'. עמ' קעב) וזלגו עיני דמעות מרוב התלהבות שמחה אשר זיכני ה׳ לשמוע מבחור רך
וביקש אם תוכל לספר לו עובדא ,ואמרה לו כי היא יכלה להסתכל בצורת אביה ,אבל בשנים כמותו דבר קרוב לאמת מחודד ומשונן כפליים לתושי׳ ." ...
בליל יום הכפורים ,ובליל הסדר ,לא יכלה להסתכל עליו' ,ער האט געשטראלט ווי איין לשון רבינו במכתבו הנדפס בקונטרס "ברך ה׳ חילו" (לונדון תשמ״ב)
זאהנע' [פניו קרנו כאור השמש.]...
לאחר הטבילה בערב יום הכיפורים לא היה אפשר להסתכל בפניו הק'
(אוצרות הסופר קו' י"א עמוד פ"ד)
סיפר ה"דעת סופר" שאחר טבילת רבינו ז״ל במקוה היו נושאים אותו לאות כבוד
כשהיה שונה מסכת יומא ברגש בליל יוה"כ היה נדמה כאילו הוא הכהן גדול והוקרה על כסא עם שני בדים ארוכים וד׳ בנ״א היו נושאים אותו ,והוא מה שקורין
"התנא האלקי בעל חת״ס זצוק״ל ...שמעתי מאחד מגדולי תלמידיו ,כי בליל יום בל״א "סענפטע" ,וזכות זה לישא את רבינו בערב יום הקדוש היה שייך לחברי החברא
הכיפורים היה נכנס אצלו לשמוע מפיו כשהיה שונה מסכת יומא ,היה הלימוד רגש קדישא .ואמר הדעת סופר שהכיר א׳ מאנשי הח״ק אלו כאשר היה בן ק״ד שנה ,ושמו
בעצמותיו ובתמונותיו ,עד כי היה מתדמה בעיני שומעיו כאלו כהן גדול בעצמו לפניו היה ר׳ אהרן פראנקעל ז״ל ,ושאמר להדעת סופר שזכה כמה שנים לישא את רבינו
לעבוד עבודת יום הכיפורים" והוא נשא מצד הקדמי מצד ימין ,ולא היה יכול להסתכל בפני רבינו כי נפל פחדו עליו.
הגאון רבי דוד יהודה ליב זילברשטיין ,שבילי דוד ,אה״ע( ,ירושלים תרכ״ב) ,דף ז ע״א קונטרס "עטרת זקנים" (ברוקלין תשנ״ג) עמוד פ״א
דפי המחזור של רבינו בתפילת מוסף וסדר העבודה ,נדבקו מרוב דמעות ביום קדוש כזה של ערב יוה"כ – צריך לקיים גם ונשמרתם!
החזן שעמד לפני התיבה בביהכנ״ס הגדולה בפ״ב ,ששם עמד מרן הק׳ הח״ס זי״ע דכירנא שאני ואחי הגדול בעל הכתב סופר זצ״ל הלכנו תמיד בערב יום כיפור קודם
בתפלה ,שכל כך הוריד דמעות בשעת אמירת העבודה עד שכל עלי המחזור הסמוכים כניסת היום הקדוש לקבל ברכת קדשו של אבינו זי״ע ,פ״א היה גשם וקור וכבר הלכנו
דתפלת המנחה לא יכלו להפרידם זה מזה מרוב דמעות שנתלחלחו בהם. בגרבים כנהוג ,והוכיח אותנו ואמר ,ביום קדוש כזה צריכים ודאי לקיים ה-ונשמרתם.
אלף כתב ח״ב סי׳ תר״ח הגר"ש סופר זצ"ל ,מכתב סופר ח״א תולדות המחבר עמוד מה
ויגזור אומר ויקם לך צדקת פזרונו בערב יום הכפורים
גם סיפר חו״ז [הג״מ רבי חיים אברהם ארנשטיין זצ״ל תלמיד רבינו] לבניו ,שהוא היה שמעתי מפ"ק ברתי' דמרן ה"ה האשה הצדקת החסידה והמלומדת מרת שמחה
הבעל תפילה בימים נוראים בביהמ״ד דבחורים ,ופעם אחת בין כסא לעשור נחלה לעהמאן ז"ל שספרה לי שאבי' מרן הקדוש בעל החתם סופר זצ"ל ציוה עלי' טרם
מאוד ר״ל ,אשר לא הי׳ מציאות שיתפלל ,והלכו הבחורים לרבם החתם סופר זצ״ל, כניסת 'יום הקדוש' שתוליך איזה סכומים אשר הגיעו עוד לידו הקדושה בשעה זו,
ושאלו אותו לאשר הר׳ אברהם הוא חולה ל״ע ,מי יתפלל בפני התיבה ביוהכ״פ והשיב לשני תלמידי חכמים בקהלתו ,ולא הניח אף פרוטה אחת בידו.
להם החתם סופר :רבי אברהם יתפלל .ואמר חו״ז לבניו :אזוי ווי מען העט מיר דיא
(הגר"ש עהרנפעלד זצ"ל אב"ד מאטרסדורף ,הובא בספר ספרא רבה דישראל עמוד קי"ב).
קראנקהייט מיטט די האנט אוועק געניממען [כמו שלקחו לי את החולי ביד] ,והתפלל אח״כ
לפני התיבה ביוה״כ בכח גברא כפעם בפעם. ובמכתבו של הגר"ש עהרנפעלד בריש ספר זכרון למשה (עמוד ס"ז אות ו') הובא באופן אחר
נכדו הג״מ רבי אהרן דוד הארטשטיין זצ״ל ,הקדמה לספר דברי אברהם קצת" :אאמו"ר הגאון זצ"ל סיפר לי גודל צדקת פרזונו של החתם סופר זל"ה ,קודם
לשון קדשו ענינא דיומא
ניצוצי אור על פרשת השבוע · שביבי אור מחיי רבינו בתקופה זו ·
בלשון קדשו של רבינו זי"ע
גם ברגע אחרונה קודם יום הכיפורים יום לידת מרן זיע"א
הקב"ה יסייע בעדו ויקבל תשובתו הזאת יאיר עיני חכמים בתורתו ויושיע
את ישראל בתפלתו ,ויקראו שמו משה",
ביום ערב שבת קודש ז' תשרי
תשרי תקכ"ג זרחה שמשו של ז'
צדיק ,והאיר העולם בלידת תקכ"ג
ע"כ [ראה גם שם הגדולים החדש (מערכת ספרים
את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה וכו' (יומא פה .):יש להתבונן ,כשם שאין הקב"ה מוחל ערך ח' אות קי"ח) ששמע כן מפי בנו של מרן ,בעל מרן זי"ע בעיר פרנקפורט לאביו רבי
עבירות שבין אדם לבין המקום עד שישוב גם מעבירות שבין אדם לחברו ,ה"נ אין המכתב סופר זצ"ל]. שמואל זצ"ל ואמו הצדקת המפורסמת
הקב"ה משלם שכר טוב בעולם הזה על מצות שבין אדם לחברו אלא אם כן קיים גם מרת ריזל ע"ה.
מצות שבינו למקום ית"ש .והיינו דכתיב (תהלים ק"ג י"ז) וחסד ה' מעולם וגו' על יראיו בהקדמה "קרית סופרים" לדרשות חתם
סופר מביא הגרי"נ שטערן זצ"ל מה מרן החת"ס מזכיר את יום לידתו
וצדקתו לבני בנים .ודרשו חז"ל (בילקוט שם רמז תתנ"ט) דקאי על גמילות חסדים וצדקה, בהגהותיו על הפרי חדש (או"ח סימן תכ"ח)
ואמרו גמילות חסדים לעולם וצדקה רק לבני בנים ,מה תנאי התנה שם לשומרי בריתו שכתב חותנו מהרש"א זצ"ל שהגאון
החסיד מוה"ר אבוש אמר :די וועלט מחזור רצ"א שנת תקכ"ג .שם כתב מרן:
ולזוכרי פקודיו לעשותם ,היינו כל התורה שבין אדם למקום ,אז חסד ה' על יראיו בו נולדתי ז' תשרי ,סמוך לקבלת שבת,
וצדקתו לבני בנים. ווארטעט אויף איהם [ -העולם ממתין לו].
לאי"ט ,ע"כ.
ושוב אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ,פירוש אי היה דעת בספר אבני בית היוצר (דף מ"ח ע"א) כתב
ששמע דבר פלא ,שנתקיים בקהלה על מה שציין רבינו כי לידתו היה "סמוך
לנבוני ישראל לטהר עצמם לצורך [עצמם] מימי אלול ואילך ,ולמה נהיה כנזופים לקבלת שבת" ,יש לציין את המובא בחוט
לאבינו ית"ש ,ולמה לא נשוב אליו כי טוב אז מעתה ,והיה הקב"ה מסייענו לתשובה ,היה קדושה פרעשבורג הפסוק בקהלת "וזרח
השמש ובא השמש" ,כי מרן נולד פחות המשולש (עמוד ח') :ותהר ותלד בן ביום
זה חסד גדול ממנו ית"ש. ז' תשרי תקכ"ג ,סמוך להכנסת כלה,
אך יותר מזה כי בעו"ה רוח עיועים בקרבנו ,ועברו כל ימי אלול וראש השנה וימי תשובה מב' חדשים טרם שנסתלק אב"ד ור"מ
פרעשבורג הגאון רבי יצחק דוקלא זצ"ל, ויהי בעת כרעה ללדת והיא שלחה אל
ולא שמנו אל לבנו לשוב אליו לטובתינו ולצורך עצמנו כי היא חיינו ,כל זאת לא שמנו אל הרב מרא דאתרא ה"ה הגאון האמיתי ר'
לבנו ,אך עתה ברגע אחרונה עת בוא אבינו שבשמים ית"ש לחצרותינו סמוך לכניסת יום שנסתלק בליל ש"ק י"א כסליו תקכ"ג. אביש חסיד זצ"ל [ה"ה אב"ד פרנקפורט רבי
הכפורים אנו בושים ונכלמים ,כי בוא יבוא אבינו מלכנו ית"ש להיכל בית מקדש מעט לאחר שנים ,בהיות רבינו מרביץ תורה אברהם אביש זצ"ל] ,ונפשה בשאלתה ועמה
וימצא כַ ָט ֵמא כלנו וכבגד עידים כל צדקותינו ,ואנו בושים ונכלמים ומתחרטים ומתודים לתלמידיו ,נהג ביום לידתו ז' תשרי, בקשתה ,כי יצווה שימתינו בבית הכנסת
עתה ,לא לצורך עצמנו כי קשה עורף אנחנו ,אלא לפני אבינו שבשמים כי בוא יבוא פתאום להשלים בכל שנה החומש עם התלמידים, בקבלת שבת עד לדתה ,לבל יחולל שבת
השוכן אתם בתוך טומאתם ,ואפי"ה רבו רחמיו ומסייע ידי בעלי תשובה .והיינו לפני מי וקיבל כל אחד מהתלמידים שהיו שם ד' קודש בלידתה .והגאון החסיד האב"ד
אתם מטהרים לא לפני[כם] ולצורך עצמכם ,אלא לפני אבינו שבשמים ,ואפי"ה מי מטהר צ"ל לקנות בהם לחמי חלב (כ"כ בליקוטי חבר שעה לבקשתה ,באמרו ברוח קדשו,
(דרשות דף ל"ה ע"ב) אתכם אביכם שבשמים ,ומסייע לנו לעורר לבנו. בן חיים הקדמה לח"ג). כי ראוי להמתין ,כי הבן היולד להאשה
ג
ויכון בחסד כסאך היכל המעשה הליכות והנהגות
· עובדות וסיפורי הוד מקדושת רבינו זי"ע · · מדברי ומנהגי רבינו זי"ע ·
מאד. דממה עצובה מילאה את חלל הבית עד אפס מקום.
פתח רבינו ואמר" :אויבן אין הימל זאגט מען 'כל נדרי' קשה היה להבחין אם מדובר בסעודת המפסקת של דרשת שבת שובה
נאר ווען איך זאג![ "...בשמים ממעל אומרים 'כל נדרי' רק ערב יום כיפור ,או שמא בסעודת המפסקת של ערב
תשעה באב .הן ישבו זו מול זו ,האלמנה העצובה, מעלת הדרשה
כאשר אני אומר!].
ובתה היתומה הבוגרת והעצובה לא פחות .ביניהם ביום הכפורים אנחנו בבחינת העומדים לפני ה' ממש ,וזאת ע"י
סיפר זה סיפר הרה"ק מהרי"ד מבעלזא ואמר הפריד רק שלחן רעוע ועליו פרוסות חלה יבשות. תיקוני עשרה ימים שבין כסה לעשור ,ועיקרו ביום שבת קודש
בהתפעלות' :צאו וראו עד היכן הדברים מגיעים! שבת שובה בשעה שהחכם יושב ודורש (דרשות חת"ס דף כ"א ע"ב,
אשר במקום גדולתו אתה מוצא ענוותנותו! שהרי בכל בתי ישראל עומדים כעת האבות ומברכים וכעי"ז בח"ג דף ל"ג ע"א) .והשומעים נחשבים כאילו עמדו בקבלת
מצד אחד העיד החתם סופר שבשמים אומרים כל את בניהם שייכתבו וייחתמו לחיים טובים ,שיגדלו התורה וקיבלו התורה ושבועתה ,ואח"כ בעת תשובתם נצרך
נדרי רק כשהוא אומר ,ומצד שני ,באותו היום חיפש בתורה וביראה וימצאו את זיווגם ההגון ,אולם כאן, הקב"ה למחול להם (דרשות דף שמ"ג ע"ב) ,ואם החכם כוונתו לשמים,
לעצמו זכות אחת – לשדך עני ויתומה ,כדי שיהיה לו בבית הקטן בפאתי פרשבורג ,אשר העניות זועקת השי"ת נותן חינו בעיני השומעים ,ובכך הקב"ה יברכם בכל
עם מה לגשת לאמירת כל נדרי--- מהקירות ,כבר כמה שנים אין מי שיברך ---הקשר הברכות שבעולם (תו"מ פרשת נשא עמוד ל"ה) ,כי קול המוכיח הוא
היחיד בין היתומה לאביה ביום הכיפורים ,הוא רק כקול השופר ,מרצה ומעלה זכרונם לטובה (דרשות ח"ג דף י') ,ועצם
(מקורות :רשומים בשמך ,להגה"צ רבי יצחק שלמה אונגר שמיעת הדרשה הוא הוכחה כי כבר מחל השי"ת עוונותיהם ,כי
זצ"ל ,גאב"ד חוג חתם סופר בבני ברק ,עמוד מ"ג; ארחות
באמירת 'יזכור' לפני תפילת מוסף---
אילולי כן לא היה נותן הס"מ שישמעו לקול המוכיח (דרשות דף
הסופר ,פ"ג עמ' נ ,בשם הגאון בעל שבט הלוי זצ"ל בשמו של נקישות קצובות על הדלת עוררו את האלמנה ט"ז ע"ב).
הגה"ק מהרי"ץ דושינסקיא זצ"ל גאב"ד ירושלים; אוצרות והיתומה מהמחשבות הנוגות ,והובילו אותן אל הדלת.
הסופר חלק כ"ב עמוד קצ ,בשם כ"ק אדמו"ר בעל מקור ברוך * תוכחה בשבת כשגורם צער לשומעים
מסערט ויזניץ זצ"ל ששמעו מחותנו בזיוו"ר הרה"ק מהרי"ד פעמים יש צער לשומעים תוכחה ,אעפ"כ מצוה וחובה לדרוש
מבעלזא זי"ע. הדלת נפתחה בחשש .בתו של רבינו החתם סופר בשבת שובה ולהוכיח את הצריך תיקון ,כי תשובה הוא מצוה
סיפור זה מופיע גם בספר 'זכרון למשה' עמוד י"ב מהגה"ק
זי"ע ,הנערה שמחה'לע ,בכבודה ובעצמה ,טרחה ודוחה לא תעשה ,ואפילו ספק אם יקבלו השומעים מותר ,כעין
מהרי"ץ דושינסיקא זצ"ל ,שם הוסיף את עדותו של הבחור והגיעה הנה. ספק פיקוח נפש הדוחה שבת (דרשות דף ל' ע"ב ,וחת"ס עה"ת האזינו
החתן אברהם צבי ווינדער ,שאכן ברכת החת"ס התקיימה, "אבי מורי שלח אותי" – פתחה הנערה שמחה'לע עמו' קל"א ,וכעי"ז בתו"מ פרשת האזינו עמו' קנ"ח).
ומעולם לא היתה לו דאגת פרנסה) " -למהר לביתכן דווקא כעת ,ולמסור לכם הצעת הכנת הדרשה
* שידוך הגון ,בחור חשוב מבחורי הישיבה!"... את הדרוש הכין מרן לאחר שסיים את תפילתו בבית מדרשו ,ועלה
אף הגאון בעל דעת סופר מפרעשבורג זצ"ל סיפר לב האלמנה והיתומה התרוננו בהתרגשות עצומה, לביתו וקידש ,ואז לקח לו חומש להכין הדרוש ,עד שבא השמש
העובדא מעסק השידוך בערב יוהכ"פ ,והסמיך לכך אך כאשר הבינו שמדובר בבחור עני ואביון ,התפוגגה לקרוא לו לבוא לבית הכנסת הגדולה לדרשת שבת שובה .ומנהגו
מה ששמע בבחרותו מפי דודו הגה"צ רבי משה השמחה" .מדוע יסכים הבחור לגשת לשידוך כאשר היה ליקח לו חומש אל החלון לעיין בו ,ואירע לו פעם שנרדם
טוביה לעהמאן זצ"ל ,חתן רבינו החתם סופר ,בעלה בידינו אין פרוטה לפורטה?!" תהו באכזבה "ואף אם שמה מעומד אצל החלון ,עד שבא השמש מבית הכנסת לקרותו,
של הצדקנית מרת שמחה ע"ה ,שסיפר על רום יסכים לשידוך ,מהיכן ניקח את הוצאות החתונה"... ובכל זאת לא חסר לו מזג הדרוש (לקוחב"ח הקדמה לח"ג).
מדרגותיו של רבינו החתם סופר באחת השנים בערב אך שמחה'לע הרגיעה אותן וביקשה מהם לבוא אמירת הדרשה
יום הכיפורים: אחריה אל בית אביה. את הדרשה דרש כאמור בבית כנסת הגדולה ,שם עמדו הקהל
כשהיה רבי משה טוביה בחור חתן לפני נישואיו ,הלך * קודם קריאת התורה (הגרי"נ שטרן במבוא לדרשות חת"ס .ועי' חידושי
בערב יוכ"פ לבית רבינו החתם סופר ,המיועד להיות חת"ס עמ"ס ביצה ד .ד"ה דרב ,הטעם שהמרא דאתרא דורש בשחרית קודם
בבית רבינו החתם סופר כבר עמד הבחור המיועד, הסעודה) .בשעת הדרשה לבש טלית (מנהגי חת"ס להגרע"מ סופר פכ"ה
חותנו ,לקבל ברכתו ביום קדוש זה .אך כאשר פתח אברהם צבי ווינדער ,מבחירי הלמדנים בישיבתו,
את דלת חדר רבינו ,ראה מה שראה ונרתע לאחוריו אות ב' ,ולמד כן ממעשה שהביא הגרי"נ שטרן במבוא לדרשות חת"ס בשם תלמיד
שנקרא לפני שעה קלה לשמוע על הצעת השידוך. רבינו הגר"ז פאללאק זצ"ל ,ע"ש .והוא כמבואר באלף המגן סי' תר"ב סקכ"ג שהוא
בבהלה ונפל מתעלף. הבחור לא מיהר לשוש על שידוך כזה ,ושאל כהלכה: מפני כבוד הציבור) ,כשעלה לדרוש בסמוך לארון הקודש ,נשק את
אנשי הבית טיפלו בו להשיב רוחו אליו ,ובתוך כך הלא יודע נא רבי כי עני ואביון אנכי ,ואם אנשא הפרוכת (מועדי הסופר יוה"כ פ"ד הערה ו' ,ודייק כן מעובדא הנ"ל).
נפתחה הדלת ורבינו החתם סופר יצא ושאלו :האסט ליתומה חסרת אמצעים ,מה יעשו שני עניים יחד?
דו וואס געזעהן? [ראית דבר מה?] ,והשיב :איך האב "רשות" ופסוקי תפילה קודם הדרשה
מיך דערשראקען ,איך האב געזעהן א פייער! [נבהלתי
נענה רבינו החתם סופר והאציל עליו הבטחת קדשו: קודם שהיה פותח בדרשתו ,היה מרן נוהג לומר לפי ארון הקודש
בראותי אש!] .אמר לו החתם סופר' :איך האב בעזוך "אם את הדבר הזה תעשה ,ולנערה הזאת תינשא, סדר נטילת "רשות" – נוסח פתיחה מיוחד ,בו ביקש רשות
געהאבט ,אליהו הנביא וואר ביי מיר!' [היה אצלי אורח
הנני מבטיחך כי הרחמן הוא יפרנסך לעולם לא תהיה מהקב"ה ,מהתורה ומקהל הקודש לדרוש .נוסח ה"רשות" היה
לבקר ,אליהו הנביא היה אצלי].
לך דאגת פרנסה!" משתנה לעיתים לפי תוכן וסוגיית הדרשה (חוט המשולש עמוד ק"נ,
נוכח הבטחה מפורשת זו ,כמובן שהתלמיד נתן וע"ש שהביא לשונו של מרן ב'רשות' שאמר קודם שבת הגדול .לאחרונה נתגלה
הפטיר בעל דעת סופר זצ"ל ואמר: את הסכמתו לאלתר ,ולא נותר אלא לשאול את פי כתב יד מ"רשות" מיוחדת לשבת שובה משנת תקצ"ו ,ונדפס באוצרות הסופר
בינו נא זאת! מצד אחד ,זכה זקני החתם סופר לגילוי הנערה שתאמר הן. קובץ ל"ו ,ע"ש) .לאחר ה"רשות" ,היה אומר שלושה פסוקי תפילה,
אליהו בערב יום כיפור ,ומצד שני – חיפש לעצמו תהלים קד ,א; ישעיהו כה ,א; תהילים קיט ,יח (על פי לקוחב"ח ח"א דף
זכות להתעסק בשידוך בערב יום כיפור ,שיהיה לו עם כניסת האלמנה והיתומה לבית ,הבטיח גם להן: כ"ח ע"ב ,וכן הוא בכתב היד הנדפס באוצרות הסופר שם).
עם מה לגשת ליום הקדוש!--- "'אם תשמעו בקולי ותעשו את השידוך ,יפתח ה' לכם
את אוצרו ,ומעולם לא תהיה לכך דאגת פרנסה". הדרשה
(מקור :קונטרס 'והריקותי לכם ברכה'' להרב ישראל שטערן בדרשתו פתח באיזה ענין בש"ס בדרוש אגדתא ,ואחר כך בסוגיא
ז"ל ,בשם הגאון בעל דעת סופר .שם כתב עוד שכאשר סיפר כשמוע את הדברים יוצאים מפורש מפי כהן גדול, המיוחדת שלמדו בני הישיבה לשבת שובה ,וחזר לשלב הדרוש
עובדה זו לכ"ק אדמו"ר מהר"י מפשעווארסק זצ"ל ,אמר לו: תיכף נתנו את הסכמתן לשידוך אשר קם ונחתם עם הסוגיא (הגרי"נ שטערן במבוא לדרשות חת"ס)" .ודבריו הקדושים לא
ידידי ר' ישראל ,בקשה אחת לי אליך ,כשתדפיס ספר ממרן בשעה טובה ומוצלחת .מזל טוב! יצאו ריקם ,ועל שרשי לב הירא את ה׳ סובבו ,ויך שרשיו כלבנון,
החת"ס ,בעמוד האחרון תכתוב :לבקשת ידידי יאנק'ל לייזער באותו רגע החל רבינו החתם סופר לצעוד לעבר בית ועכ״פ באותו שעה נכנסו דבריו בלב שומעיהם ,ונתנו אל לבם
מאנטוורפן ,אני רוצה להדפיס עובדא זו ,כי שמעת עובדה זו הכנסת לתפילת 'כל נדרי' באומרו" :מיר האבן שוין לשוב בתשובה אל ה׳ באמת ,והי׳ נראה לכל כי דבריו דברי אלקים
מפי מרן רבי עקיבא סופר ששמעה בעצמו מבעל המעשה. מיט וואס צו גיין צו כל נדרי!"[ ---יש לנו כבר עם מה חיים המה המשמחים אלקים ואנשים" (לשון בריה דמרן הגה"ק הכתב
מעשה כזה אתה חייב להדפיס!) לגשת לומר 'כל נדרי'!] סופר זצ"ל בהספידו על אביו מרנא זי"ע).
* * לא הציע כל חידושיו על הסוגיא ,רק כמה גרגירים
יצויין ,שבקובץ 'היכלות' (אייר תשפ"ו עמ' קד) השתמרה עדות
על ביקורו של רבי משה טובי' לעהמאן בבית החתם סופר בבית הכנסת התייצב רבינו אצל הסטנדר להשמיע "כן דרכי לברר כל המדבר בסוגיא מבלי להניח ממנה שום דבר,
דברי כיבושין לפני אמירת 'כל נדרי' .הוא עמד גדול וקטן שם הוא ,וליקח אח״כ ממנה ב׳ או ג׳ גרגרים ,ולבשרה
בערב יוהכ"פ שנת תקצ"ח ,כפי שכותב רבינו במכתבו הנדפס בקהל רב" (לשון רבינו במכתבו להגר"ד פרוסטיץ זצ"ל ראב"ד פרעשבורג,
שם ,וזל"ק" :מהודענא כי עיה"כ סמוך למנחת הערב ,בא לצל בשרעפי קודש ופניו אל העם ,אך בטרם פתח פיו,
ניגש ראש הקהל ,והקיש באצבעו על השעון שבידו נדפס באגרות סופרים מערכת כתבי מרן מכתב ו').
קורתי הבח' המופלא כ"ה משה בן הגאון מהו' לעהמאן זצ"ל...
וטעמתי מנעימתו יעלה ויצליח וימצא פה קרת רוח אי"ה"... נגד עיני רבינו ,להראות לו על השעה המאוחרת. שלא לומר הדרשות בלשון לאומים
[מזה נראה שהיה זה בעיוכ"פ קודם שהתחתן עם ברתא דמרן, שכן מעולם היה רבינו נוהג לומר 'כל נדרי' מבעוד רבינו בצוואתו הזהיר שלא ידרשו בלשון לאומים" ,כי אם באופן
וראה עוד שם (סיון תשפ"ו עמ' סד)]. יום ,והיום עקב עיסוקו עם השידוך ,התאחרה השעה אשר שמעתם ממני דרשות ואגדות חכמינו ז"ל".
לציון קדשו של מרן יו"ל על ידי:
קויטל
בטעלפאן ליין1-605.615.70.10 : היכל החתם סופר
החתם סופר זי"ע בפרשבורג המפעל העולמי להפצת והנחלת מורשת החתם סופר
דרך האימיילk6056157010@gmail.com :
הקויטלך יונחו על מקום מנוחת קדשו מידי שבוע להצטרפות לקבלת הגיליון באימייל:
chasamsofer3@gmail.com
ד
