א גאליציאנע שטיקל תורה - יו"ט · A Galitsyaner Shtickel Torah - Yom Tov — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

ש
(בטורי זהב על שולחן ערוך אבן העזר בשמות אנשים ,כתב – שהבעל אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה.
'אור זרוע' שאל לבעל החלום איך לכתוב עקיבא ,עם ה' או א' בסופו,
והשיבו הפסוק אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה סופי תיבות ר' \ טעם אמירת הפסוק לפני 'כל נדרי' – הקשר למאמר הזוהר הק' הנאמר מיד
עקיבה – עם ה' בסופו ,ומרוב חיבה קרא שם ספרו 'אור זרוע' ,ועיין לאחמ"כ – שורש נשמות התנאים הק' רבי עקיבא – רשב"י – וראבר"ש \
עוד בספרי עולות של היום 1לפרשת שמות מן שם 'עקיבא').
כתוב לאמר בליל 'כל נדרי' הפסוק אור זרוע לצדיק וגומר ,ואחר כך
קונטרס 'עולת מועד' – ליוה"כ – בספר 'רמזי אלול' לגאה"ג רבי מאמר מזוהר הקדוש – קם רבי שמעון וכו' ,יגעתי ולא מצאתי טעם
שלמה דאמיניץ הגון של שייכות פסוק זה לליל יום הכיפורים.
ויאמרו האנשים אל יונה הגידה נא לנו בשלמי הרעה ונראה לי טעם פשוט ממה דמצאנו כשנפטר רבי אלעזר ברבי שמעון,
הזאת לנו. שכבתו אשתו בעלייתו כ"ב שנים ,ונראה רבי שמעון בר יוחאי אביו
לאנשי העיר בחלום ואמר להם – 'פרידה אחת יש לי ביניכם ואין אתם
\ טעם לקריאת 'מפטיר יונה' ביום הכיפורים – פירוש מחודש בשאלת רוצים להביאה אצלי להאר לי?'
האנשים אל יונה \
הלכו רבני העיר להתעסק עמו ולא הניחו להם השכנים ,כי כך אלו
[שולחן ערוך אורח חיים סימן תרכ"ב סעיף ב' – ]:ומוציאין ספר תורה השנים שהיה שוכב בעלייתו ,זכותו הגין עליהם ,יום א'[ ,ב]ערב יום
וקורים שלשה בפרשת עריות עד סוף הפרשה והשלישי מפטיר ביונה הכיפורים[ ,כאשר] היו העולם טרודים בהכנת סעודה למוצאי יום
ומסיים מי א-ל כמוך. ... הכיפורים - ,גנבוהו הרבנים והביאו אותו אל המערה אצל אביו ,עיין
שם [בבא מציעא פ"ד.]:
נ"ב .הנה טעם ה פטורה זו [דיונה] עיין באחרונים ,ולדעתי יש עוד
טעם בזה ,לפי מה שכתבו הפוסקים דלכך קורין פרשת אחרי ביום ולאשר כי מאמר זוהר הקדוש – 'קם רבי שמעון סליק ידוי לגבי עילא',
הכיפורים כדי להזכיר מיתת צדיקים ,שאומר הקדוש ברוך הוא הוא בקשה משכינתא קדושא דאיהי בגלותא ואומרת 'קלני מראשי
שיזכירו לפניו מיתת צדיקים ויכפר עוונותיהם. קלני מזרועי' ,הכל בשביל צער הבנים כמבואר בגמרא [חגיגה ט"ו].
ותיקון הבנים הביא שמחה בעולמות העליונים כמבואר באורך
ואם כן נראה דגם בההפטורה ראוי להזכיר מזה ,והיינו כיון דכתיב בו בסידור 'לב שמח'.
[יונה א' ,ח'] ויאמרו האנשים אל יונה הגידה נא לנו בשלמי הרעה
הזאת לנו ,ויש לדקדק ,כיון דכבר הטילו גורלות ונפל הגורל על יונה [וזה] דוגמת האור של נשמת רבי אלעזר ברבי שמעון שהיתה בגלות
[שם ,ז'] ,אם כן מה זו שאלה עוד בשל מי הרעה הזאת לנו? בעולם הזה והעלוהו בערב יום הכיפורים לאור העולם באוצר החיים,
-לכן בעבור זה מזכירין הפסוק אור זרוע לצדיק וגומר ,אשר כל
אך נראה הכוונה ,דהנה ענין הגורל לא הוי רק שנדע מי הוא הראוי מן הפסוק הזה עם האותיות והנקודות מאיר ומרמז על אותו מליל יום
השמים להיות נטבע ,ולמי נצרך להטילו להים ,ובזה נפל על יונה, הכיפורים בהעלות את הנרות ומאירים.
דעליו הוי הגזירה להפילו בים.
גם אור זרוע לצדיק – ראשי תיבות וסופי תיבות [מתיבות אלו] מזה
אך זה גופא לא ידעו למה נתחייב יונה להיות נופל להים ,אם הוי בעון הפסוק ,נוטים לאותיות אלעז"ר ,ואולי גם בתיבות ולישרי לב שמחה
עצמו ,או דהוי בעון שאר אנשים כדי להכפר עליהם ,לכך שאלו אותו נמצאים אותיות מן רמז – רבי שמעון בר יוחאי ז"ל ,ודו"ק.
בשל מי הרעה הזאת ,היינו רעה זו שיפילו אותו לים בשל מי הוא ,אם
הוי בעון עצמו שיש בו בעצמו עון ,או שאין בידו עון רק דעוונם הוא ומעתה הפסוק הזה יעלה כמין חומר על ליל 'כל נדרי' ,וספרים
סובל .ושאלו אם מרגיש בעצמו איזה עון אז הוי משלו ,ואם לאו הרי הקדושים מביאים דלכך אומרים זה הפסוק ,דמרמז על מסירות נפש
הוא בעוונם. של רבי עקיבא ,וסופי תיבות של הפסוק הנזכר לעיל הוא רבי עקיבה,
ואומר אני ,כיון שרבי שמעון בר יוחאי הוא תלמיד רבי עקיבא,
ואם כן מוכח מזה דמיתת צדיקים ויסורין שלהם מכפר על אחרים, וכדאמרו בגמרא – רבי שמעון בשיטת רבי עקיבא רבו אמרה [זבחים
ולכך קורין זה ביום הכיפורים. מ"ז ]:יעלה יפה עם מה שאמרתי.
1אין הספר תח"י ,ואודה למי מוקראי גליוננו שיוכל להמציא לנו ספר נחמד
זה מהגאז"ל.
וכן בהפטורה ראשונה מה שאומרים [ישעי'ה נ"ז ,י"ח] ואשלם
ניחומים לו ולאבליו ,הכוונה על האבלים המתאבלים על מיתת
ויאמר אלקים אל יונה ההיטב חרה לך על הקיקיון ויאמר הצדיק ,יקבלו שכר גם כן ,ומרומז בזה גם כן מיתת צדיקים ,כן נראה
היטב חרה לי עד מות. בטעם הפטרות הללו ,ודו"ק היטב.
\ למה לא רצה יונה להוכיח את אנשי נינוה – פירכא על חששו של יונה – הגהות 'חכמת שלמה' על שולחן ערוך לגאה"ג מרנא ורבנא רבינו
ביאור 'היטב חרה לי 'עד מות' \ שלמה יעקב יוסף קלוגער ראב"ד ומ"מ דבראד
כי יונה הנביא עליו השלום נתיירא לילך אל נינוה שלא יעשו תשובה
אז ,ויוחזק לנביא שקר ,או שיהיה חילול השם ,או שיהיה על ידי זה
חס ושלום טענה על עם בני ישראל שאינם זריזים כל כך לתשובה. ויפול הגורל על יונה ...שאוני והטילוני אל הים.
ובמקום אחר כתבתי בזה שמצד שאמרו חכמינו זכרונם לברכה – \ מוטל להפיל גורל אם ספינה זו בסכנה ושאר ספינות בשלום ולהפיל לים מי
'ישראל עזין שבאומות' [ביצה כ"ה ,]:לזה פחד יונה הנביא עליו שעלה בו – מפילים ג"פ גורלות והמקור לזה – שאסור לעבור על הגורל – למה
השלום שאומות העולם - ,תיכף [כ]שהוא יזהירם שיחזרו בתשובה, היה עונשו של יונה דווקא בהשלכה למים \
ישובו בבושה שיוכלו לעורר הלבבות בנקל כיון שאינם עזים כל כך,
[ספר חסידים] :תרעט" .בני אדם שעוברים בים ועמדה עליהם רוח
מה שאין כן עם בני ישראל קשה להם לעורר בחינת הבושה בנקל
בשלימות ,כיון שטבעם נוטה לעזות שהוא נגדיות לבושה. סערה לשבר הספינה או להטביעה בים (א) ושאר הספינות עוברות
בשלום ,ביודע שיש בספינה מי שחייב ורשאים להפיל גורלות.
ומכל מקום נראה שבחינת העזות שבעם בני ישראל הוא רק לבריות,
שהרי אמרו חכמינו זכרונם לברכה – ג' מידות באומה זו [יבמות על מי שיפול הגורל (ב) ג' פעמים (ג) זה אחר זה רשאים להפילו
ע"ט ,].ואחת מהם היא מידת הבושה כידוע. בים ,ומתפללים שלא יפול על הזכאי אלא על החייב ,שנאמר
[שמואל א' י"ד ,מ"א] ה' אלקי ישראל הבה תמים ,וכתיב [יונה א']' ,
והכוונה במשל הקיקיון הוא בבחינת תשובה ומעשים טובים כתריס ויפול הגורל על יונה ,וכתיב [שם ,שם ,י"ב] שאוני והטילוני אל הים
בפני הפורענות [מאמרו של רבי אליעזר בן יעקב באבות פרק ד' (ד) ,ולמה לא אמרו לו ליונה – 'תשליך עצמך אל הים' ,אלא לא רצה
משנה י"א] ,והקיקיון היה נמשל לתריס ,והסתלקותו הורה פורעניות להשליך עצמו ,ועוד גוים היו בספינה ומוטב שישליכוהו הם.
על המוחלטים לבלי תשובה שבעם בני ישראל.
ואם יש שם כלי או עריבה קטנה אל ישליכוהו בים אלא יתנוהו שם
ואמר [יונה הנביא] שחרה לו היטב על זה מצד חילול ה' שבזה, באותה כלי ,ואם ינצל ינצל.2
שמקבלי תורתנו הקדושה יהיה בהם צד גירעון נגד מי שלא קיבלו
התורה הקדושה ,וחרה לו על שזה נמשך על ידי שליחותו לנינוה קודם שנכנסים בים אם יבא רוח סערה – מי שחטא בדבר שיש בו
להשיב בתשובה ,והיה בזה חילול ה' כנכתב למעלה. סקילה אפילו בשוגג - ,שיפילו גורלות ועל שיפול להטילו בים – לא
יפרוש בים".3
והרי גדר חילול ה' אין לו תיקון עד המיתה כידוע מהד' חילוקי כפרה,
וזה שאמר היטב חרה לי עד מות ,דהיינו כנזכר לעיל ,שחרה לו על (א) עיין פרקי דרבי אליעזר פרק י' גבי יונה ,שכל האניות היו עוברות
בחינת חילול ה' ,על ידי סוברו שנצמח על ידו חילול ה' ,וזהו עד מות ושבות בשלום בשתיקות הים ואניה שירד בה יונה היתה בצרה גדולה
בחינת תיקון שעל ידי המיתה כנזכר למעלה. כו' ,ובחס"ל ,דלפי זה לא יסתר להלן סימן תש"א [ששם כתב הספר
חסידים שאין רשאין לעשות גורל ולהפיל הימה מי שיעלה בגורל].
ספר 'חוזה דוד' הנספח לספר 'מחזה אברהם' לגאה"ק רבי אברהם (ב) יתכן שלמד רבינו שצריך להטיל הגורל ג' פעמים ממה שבזה
דוד וואהרמאן אבד"ק בוטשאטש4
הפסוק כתוב ג' פעמים תיבת גורל( .ג) בתשובות גאוני קדמאי סימן
ס' ,שהעובר על הגורל כעובר על עשרת הדברות ,ועיין בעקידת יצחק
לרבי יצחק ערמאה פרשת אחרי[ ,פרסבורג ס' סע"ב] שער ס"ג ,שו"ת
וימן ה' דג גדול לבלוע את יונה ...ויתפלל יונה וגו' ממעי חוות יאיר סימן ס"א ומדרש תלפיות ערך גורל ,ובחס"ל ממגדול עוז
הדגה. להגאון יעב"ץ – אבן בוחן פינה א' אות ק"י – קי"א ,ויעויין בספר
משכנות הרועים [ליוורנו תר"ך] מערכת גימ"ל ,כלל ח' גורל ,ובשדה
\ כמה 'דגים' היו במעשה דיונה הנביא? – קושיית המהרש"א – יישוב על חמד כללים פאת השדה מערכת א' סימן י"ד מערכת גורל סימן י"ד.
הקושיא באופן נפלא \ (ד) וסיים – כי יודע אני שבשלי הסער ,לפי שכבש נבואתו סיבבו לו
מן השמים סכנת חנק ,עיין סנהדרין פ"ט .ובסוכה נ"ג - :כל דידע
נדרים נ"א - :אמר ליה רב פפא לאביי ,ממאי דדג' - ,גדול' הוא? דכתיב למימר ואינו אומר יחנק בגרונו.
וימן ה' דג גדול לבלוע את יונה ,והכתיב קרא אחרינא ,ויתפלל יונה וגו'
ממעי הדגה ,הא לא קשיא ,דלמא פלטיה דג גדול ובלעיה דג קטן וכו'. ספר חסידים לרבי יהודא החסיד עם הגהות 'מקור חסד' לגאה"ג רבי
ראובן מרגליות מלבוב
3היינו שאם התנו ביניהם קודם שנכנסים בים שאם תבוא רוח סערה 2וראיתי בזה דבר נחמד מאוד ,מובא בשם הראנ"ח על התורה בפרשת
שיפילו גורל ומי שיעלה בגורל יפילו אותו ,אזי מי שחטא בדבר שיש בו שמות ,שהרי מצינו במסכת בבא בתרא [קנ"ג ].באישה שקיללה את רבא
סקילה וכו' לא יפרוש בים. שספינתו תטבע ,וציווה רבא שישרו את כליו במים ,כדי שתתקיים קיללתה
4בספר פנינים יקרים הביא זה בשם הגאה"ק יעקב שמשון משפטיווקע בכך ,ולכן הטילו האנשים קודם את הכלים אשר באניה אל הים ,כדי שאם
בשם המדרש ,ופירש בזה הפסוק בפרשת וארא הן בני ישראל לא שמעו היתה עליהם גזירה לטבוע במים תתקיים בכך.
אלי וכו' על זה הדרך. וכתב עוד שלכן ירד יונה על ירכתי האניה ונרדם שם ,לקיים בזה גזירת
ובהגהות רב פנינים שם למהדיר ידידינו הג"ר צבי בריננער שליט"א הביא טביעתו בעמקי הים ע"י ירידתו אל מעמקי האניה ,וכעי"ז כתב המלבי"ם.
שכן הביא בשמו גם כן גאה"ג רבי אפרים זלמן מרגליות בעל 'בית אפרים' – וע"י השינה לקיים גזירת המוות ,כדי שעי"ז לא תתקיים הגזירה כפשוטה.
מבראד בפירושו זרע אפרים על הפסיקתא רבתי.
ואפשר לומר בזה כוונת הפסוק ביונה מה שאמר [ב' ,ה'] ואני אמרתי ובחידושי אגדות מהרש"א מביא המדרש דדג גדול זכר היה ,והיה
נגרשתי מנד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך אפפוני מים עד עומד שם [יונה הנביא] בריוח ולא נתן לב להתפלל ,על כן רמז הקדוש
נפש תהום יסובבני סוף חבוש לראשי וכו'. ברוך הוא לדג ,והקיאו לתוך פיה של נקיבה שהיתה מלאה עוברים
והיה שם בדוחק ,שנאמר ויתפלל וגו' ממעי הדגה.
מה שאמר ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל
קדשך – אין לו הבנה. וקשה קצת ,אמאי קאמר בתר הכי – ויאמר ה' לדג ויקא את יונה- ,
'לדגה' הוי ליה למימר - ,ואם נאמר דאחר התפילה פלטתו הדגה
ונראה שיש לומר שיונה היה גלגול משה רבינו ,כי משה רבינו נתגלגל לתוך פה של דג הראשון ,לא ידענא טעמו למה לא פלטתו הדגה
לתקן חטא מי מריבה ,שרצה הקדוש ברוך הוא שידבר אל הסלע ,כדי עצמה ליבשה ,ויש ליישב ,ודו"ק.
שיראו ישראל ויקחו מוסר ,ומשה רבינו לא עשה כן ,לכך נתגלגל
שיתנבא לאומות העולם ,וצפה הקדוש ברוך הוא שיעשו אנשי נינוה ונראה לי ליישב קושייתו ,דידוע לן מחכמינו זכרונם לברכה מכמה
תשובה ויראו ישראל ויקחו מוסר .ולכך כמו שמשה רבינו נידון במים מקומות דכל הניסים שהיו ועתידין להיות הן מזומנים מששת ימי
שהושלך לים ,כך גם יונה שהופל למים. בראשית.
והנה משה רבינו נקבר בחוצה לארץ וזה הוי 'גירושין' מעיני ה' ,כי כמו שדרשו חכמינו זכרונם לברכה בפסוק וישב הים לפנות בוקר
בארץ ישראל כתוב [דברים י"א ,י"ב] ארץ אשר ה' אלקיך דורש אותה לאיתנו וגו' - ,לתנאי הראשון שהתנה הקדוש ברוך הוא עם הים
תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה - ,ואם כן במעשה בראשית ,שיבקע לפני הארץ ,ופי הבאר ופי האתון וכו'
מוכח שעיני ה' הם רק בארץ ישראל. [אבות פרק ה' משנה ו' – עשרה דברים נבראו בערב שבת בין
השמשות] ,ועיין בשמות רבה [פרשה כ"א ,אות ו'].
ולכך אמר [יונה הנביא שנתגלגל בו] משה רבינו :ואני אמרתי נגרשתי
מנגד עיניך מה שנקבר בחוצה לארץ ,אך יש לו תקוה שיהיה חוזר נמצא דכל הדברים היוצאין מהטבע כולם הזמין בורא כל עולמים
ומתגלגל שנית ,ויהיה בארץ ישראל בגוף אחר. בימי בראשית ,ועל כן נאמר לשון וימן – לשון הזמנה ,שכבר זימן את
הדג להציל את יונה ולא בלעה אותו הדגה כי אם לבקש רחמים ,וכיון
והנה הנשמה חלק אלוקי ממעל ,והגוף הוי היכל להנשמה ,והוי הגוף שביקש רחמים ,גמר הדג הראשון שליחותו ודו"ק.
כאילו הוי היכל השם ,כמו שכתוב [ירמיה ז' ,ד'] היכל ה' המה ,והיינו
מהאי טעמא כיון דהגוף הוי היכל לנשמה ,הוי הגוף היכל הקדוש ספר ליקוטי חיים על הש"ס לגאה"ג רבי חיים יצחק דוד וייץ
ברוך הוא ,ולכך אמר – אך אוסיף להביט אל היכל קדשך ,דהיינו מטארנאפאל – תלמיד הגאה"ק בעל 'מנחת חינוך'
שהייתי מביט וצופה שאתגלגל בגוף אחר ואבוא אז לארץ ישראל.
אך כעת גם בגלגול זה – אפפוני מים עד נפש תהום יסובבני סוף חבוש
לראשי ,5וגם עתה נגרשתי מארץ ישראל כבתחילה ,ואתי שפיר. ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל
היכל קדשך אפפוני מים עד נפש תהום יסובבני סוף
ספר 'חכמת התורה' עה"ת לפרשת חוקת [עמ' קל"ג] לגאה"ג מרנא
ורבנא רבינו שלמה יעקב יוסף קלוגער ראב"ד ומ"מ דבראד [הוצאת
חבוש לראשי וגו'.
מכון חכמת שלמה] \ עונש יונה הנביא אחד הוא עם עונש משה ואהרן – יונה הנביא היה גלגול
של משה רבינו! – ביאור הפסוקים בפי יונה הנביא לפי כוונת משה רבינו \
...עוד אפשר לומר מה שנענשו משה ואהרן על דרך מה שנענש יונה
ויקם יונה לברוח תרשישה. שברח מפני ה' [יונה א'] ,ואמרו חכמינו זכרונם לברכה [תנחומא
\ מה הרוויח יונה בבריחתו תרשישה – החשבון ד'עשה דרבים' דוחה ויקרא א'] שלא רצה לנבאות על נינוה שאמר – הגויים הללו קרובי
עשה\לא תעשה – יונה קיים בעצמו עונשו דמשה \ תשובה הם ואם יעשו תשובה יהיה בזה התעוררות חרון אף על
ישראל יעויין שם ,הנה כמו כן ,יש לומר שהיה במשה...
מכילתא פרשת בא :רבי אליעזר בן צדוק אומר ,הרי הוא אומר
[יחזקאל א'] קום צא אל הבקעה ,מגיד שהבקעה כשרה ,תדע שאין ...אך משה רבינו חשש פן חס ושלום לא יועיל להם תוכחה זו ויהיו
השכינה שורה בחוץ לארץ שנאמר [יונה א'] ויקם יונה לברוח קשי עורף ויהיה עליהם חרון אף ביותר ,לכך הכה הסלע כדי שלא
תרשישה ,וכי מלפני ה' הוא בורח ,והלא כבר נאמר [תהילים קל"ט] יהיה חרון אף על ישראל ,ואף על פי כן נענש משה על כך ששינה
אנה אלך מרוחך ,עיני ה' המה משוטטות וגו' [עמוס ט'] ...אלא אמר מרצונו יצברך ,כמו ששינה יונה ונענש.
יונה אלך בחוץ לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית שאנשי נינוה
קרובים לתשובה הן שלא לחייב את ירושלים ...אמר לוה הקדוש
ברוך הוא יש לי שלוחין כיוצא בך וכו'.
מעולי רגלים היתה (ולפי זה יומתק ביותר להוסיף אפפוני מים עד נפש – 5אפשר להמתיק שלפי חידושו של הגמהרש"ק זי"ע – אומר יונה הנביא
היינו דמשמחת המים ,שמחת בית השואבה ששואבין מים לניסוך המים, אפפוני מים עד נפש – היינו שמבחינת הנפש ,הנשמה שבו ,הוא נענש
החל כל זה ,שאפפתו קדושה עד נפש ששרתה עליו רוח הקודש ,ועל ידי לידון במים ,ולכן תהום יסובבני ,הכוונה למי התהום ,שכעת בהיותו במעי
זה החל הכל ודו"ק) וממילא זכה לראות עוה"פ את היכל קדשו של הקב"ה. הדגה היה בתהומות הים ,ולפני כן היה משוקע במי התהום היינו מי היאור
– ועוד אפשר להוסיף על זה ,שהיות ודרשו בירושלמי שהוריו של יונה שאים גשמים יורדים במצרים אלא פרה ורבה מן התהום [או דנימא
הנביא היו מזבולון ואשר ,גם כן הוי אפפוני מים ,שהרי זבולון לחוף ימים מגשמים שיורדין בהרי אפריקה – ומי גשמים היינו ארובות תהום] ,וזהו
ישכון [ואכמ"ל בשיטות והדעות אם היתה נחלתו ליד הים אבל רבים סוף חבוש לראשי ,כאשר בראשו ,בתחילת ביאתו לעולם ,בגלגול הראשון,
אומרים שרצועה יוצאה מחלקו דרך נחלת אשר אל הים ,אם דרך נחל היה חבוש בין קני הסוף כאשר הניחתו אמו שם .ודו"ק[ .וכן אוסיף להביט
קישון או כיו"ב] ואשר היתה נחלתו ממש על שפת הים כידוע .ודרשו שם אל היכל קדשך – שראה את המשכן ,וכעת ראה את בית המקדש ,שבזמנו
וירכתו על צידון – שירך שיצא ממנה יונה היתה מצידון – נחלת אשר – היה ,כמאחז"ל בירושלמי סוכה פ"ה ה"א שיונה היה מעולי רגלים ונכנס
שיונה בן אמיתי הנביא היה בן האישה הצרפית אשר החיה אליהו .עי"ש לשמחת בית השואבה ושרתה עליו רוח הקודש - ,ועל ידי זה קיבל הנבואה
ודו"ק.] . וברח אל הים לנסוע תרשישה וכו' -ובפסיקתא רבתי דאשתו של יונה
ויש לומד דגט הוא הראשון שאינו סמוך ,גם לפי מה שהעתיק דברי אלא אמר יונה וכו' – .קצת קשה ,אם מטעם זה ברח יונה ,מה לי אם
הגר"א בספר דברי אליהו מסכת גיטין אתי שפיר עיין שם. היה יושב בביתו [מה לי אם ברח לחוצה לארץ] והיה עובר ציווי השם
יתברך בשביל ישראל.
[אמר העורך :כוונתו דבריו היא דבסו"ס דברי אליהו להגר"א ז"ל הו'
במסכת גיטין ב' – .המביא גט וכו' ובתוד"ה המביא גט – ומה שנוהגין ואפשר לומר עוד כוונת יונה[ ,ש]מנע שליחותו למען לא ישובו אנשי
לכתוב י"ב שורות בגט אומר רבינו תם משום דגט בגימטריא י"ב. נינוה -ויהפך העיר ,ויהיה עונשם למופת לישראל בראותם עונש
נינוה הגדולה – ישובו ישראל מדרכיהם הרעים כמו שגדרו האומות
וכתב ע"ז הגר"א" :וצריך לומר הטעם למה בחרו ב[מילת] 'גט' שאין גדר אחר מעשה סדום.
לו ביאור בשום מקום ,יאמרו 'ח"ד' ,או 'ז"ה' ,או י"ב ,שהם גם כן מספר
זה ,ויש לומר משום שאין בלשון הקודש שום תיבה שתהיינה שתי על כן רעיוני יונה סליקא לעבור על פי ה' למען זכות ישראל שיזכו על
אותיות אלו רצופות בתוכה ,להראות כי נתפרד הזו כמו שנאמר וכתב ידי זה עשות תשובה ,וכעין מאמר חכמינו זכרונם לברכה ריש מסכת
לה ספר כריתות" [מס' זכרון בספר]. שבת [ג' – ].אומרים לאדם חטא עבירה קלה כדי שיזכה חבירך מצוה
רבה.
ולפי"ד אלו ,מובן מדוע לא בחרו צירופים אחרים מכיון שעיקר טעם
למה נבחרה תיבת 'גט' ,היא גם כדי שיהא הרמז לגימטריא די"ב וכמו ומצינו ברבי אליעזר ששיחרר את עבדו לצרפו למנין עשרה ,ומסיק
שביאר הגר"א לפי דברי רבינו תם ז"ל]. בש"ס דמצוה דרבים שאני [היינו כלפי מה דפריך דהמשחרר עבדו
עובר בעשה].
מאת העורך - :בענין 'הקבלת פני רבו ברגל' מש"כ הגרש"י דירנפלד זצ"ל
ושיטת התוספות פרק תמיד נשחט דף כ"ט – .דלדחות עשה מקמי
הנה זה זמנים טובא רציתי להוסיף על מה שמובא בקונטרס 'הזמן עשה דרבים אפילו בעידנא דמיעקר עשה ,לא מקיים עשה דרבים,
גרמא' מתורת הגאון החסיד רבי שלום ישראל דירנפעלד זצ"ל – מה שאין כן בדחיות לאו ,אי אפשר לעשה למידחי לאו ,כי אם [היכא
שיו"ל על ענייני מצוות ראש השנה - ,במש"כ שם על ענין מצוות ד]בשעוקר הלאו מיקיים העשה.
הקבלת פני רבו ברגל – בענין מחלוקת הראשונים אם צריך לשמוע
דברי תורה מפיו או די בראייתו – וכאשר הובא מדבריו ז"ל בזה ואם כן חש יונה אם ישב בביתו פן יגזור אומר ציווי השם יתברך
בגליוננו בעבר ,והנה 'הזמן גרמא' להביא בזה כמה גרגרים: באזהרת לאו שילך אל אנשי נינוה ,כמו ב'הישמר' – הוא לאו,
ובעיקור הלאו לא יקויים המצוה ,כי אם אחר הפיכת נינוה ויוכרח
והנה אציגה נא אחד ,מדברי גאה"ג רבי יהושע מנחם [ר' שייע לילך [כגון אם היה ה' אומר לו 'הישמר לך אם לא תלך לנינוה'
מענדל] עהרנבערג אב"ד ת"א יפו - : וכיו"ב] 6.על כן ברח חוצה לארץ שלא יתייחד אליו הדיבור [ -שוב,
סוכה כ"ו .ברש"י ד"ה שלוחי מצוה אנן - ,שבאנו לשמוע הדרשה ויזהירו בלאו].
ולהקביל פני ריש גלותא [ויכול להתפרש לשתי פנים ,או שמצות ואפשר לומר עוד היות [ש]מצינו במשה על שסירב בשליחות המקום
הקבלת פני רבו כוללת ב' החלקים הללו ,או שמצות הקבלת פני הרב נענש שלא זכה לכנוס לארץ ישראל ויצתה נשמתו בחוצה לארץ,
היא לראותו ,ונוספה עליה מצוה שמחמתה הם שלוחי מצוה ,ועיין חישב יונה בעשותו זאת למען ישראל וסירב בשליחותו של מקום- ,
בדברי הגאז"ל שיובאו כאן– .]: קיבל עונשו לברוח תרשישה היא חוץ לארץ ולהשתקע שם ,כי כן
צ"ע ,לפי מה שהעלה הגאון מליסא זצ"ל בהגהותיו לאו"ח הלכות הוא עונש מסרב בשליחותו של מקום.
מגילה במגן אברהם סימן תרפ"ז סק"א ,דהעוסק בתלמוד תורה אינו מרכבת המשנה על המכילתא – לגאה"ק רבי דוד משה אברהם איש
פטור מן המצוה ,למה תיחשב שמיעת הדרשה כשלוחי מצוה. טרוייש אשכנזי אב"ד ראהאטין
ואולי משום כך הוסיף רש"י לומר ולהקביל פני ריש גלותא ,ולפי זה || תגובות קוראינו על הגליונות הקודמים|| :
יהיה מוכח מכאן דגם בזמן הזה חיובא איכא להקביל פני רבו ברגל,
דאם לא כן אמאי מפטר מן מצוה חיובית כסוכה .וזה דלא כמו מאת הרה"ג ר' פ .הערשקאוויטש שליט"א – פה קרית בעלזא
שהעלה בתשובת נודע ביהודא סימן צ"ד. ירושת"ו - :המשך -בענין מה שהובא על אותיות ג'ט' מנושאי כלי 'התשבי'
שוב ראיתי בספר עין הרועים כלל העוסק במצוה ,שהביא בשם הנה במ"ש בגליונכם לראש השנה בשם ספר התשבי ונושאי כליו על
המאירי שבת ט' .כדברי הגאון הנ"ל והקשה עליו מדברי רש"י אלו, אודות ענין 'גט' - ,שקראוהו לרמז על הפירוד מכיון שאין שום מקום
ועוד הביא שם פוסקים דלא כהמאירי. בתורתנו הק' שיש הצטרפות להנך ב' אותיות.
תשתבק חטאתכון -תתברך שנתכון – בפתקא טבא הנה רציתי להוסיף על זה בס"ד ממה שמובא בספר 'טעמא דקרא'
יכתבון יתכון – מלכא דעלמא יפיש חייכון וארכא לשניכון מהגר"ח קנייבסקי זצ"ל בהאי עניינא – ['טעמא דקרא' עמ' ר"ל פר'
בברכת 'בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה וגזרות כי תצא פכ"ד פסוק א' ]:וכתב לה ספר כריתות - ,כתבו בשם הגר"א
טובות ישועות ונחמות נזכר ונחתם אנחנו וכל ישראל ז"ל דלכך נקרא 'גט' ,משום שאותיות ג"ט לא מצינו סמוכים זה לזה
לחיים טובים ולשלום' בכל הפסוקים [ -שבתורה] ,ולכך הוא סימן להרחקה.
עורך הגיליון – חיים משה הכהן זורגר -
וצריך עיון דגם אותיות ג"ק ,ז"ט ,ז"ץ ,ז"ס ,ס"ץ ,לא מצאתי סמוכים
AGALITSYANER@GMAIL.COM בפסוקים [אבל השאר נמצאים או ישר או הפוך].
והיא קיימת ,הרי הוא עובר בעשה לכאורה – רק שיטת התוספות שאין 6ביאור הענין ,:כל עוד חיובו של יונה הנביא ללכת להוכיח את אנשי נינוה
צריך להיות 'בעידנא' ,והעשה שלהוכיחם יהא נדחה על ידי עשה דמוסר היה בעשה ,יכול היה לעבור עליו מחמת שיש 'עשה דרבים' שדוחה אותו,
דישראל ,אבל אם היה הקב"ה הופך ציווי זה ל'לאו' ,אזי חייבת עקירת הלאו כמו שביאר הגאה"ק ז"ל – :שיראו ישראל הפיכת נינוה ויקחו מוסר –
להיות רק בהתקיימות ה'עשה דרבים' שלא יהא רק עד אחר הפיכת העיר, ושיטת התוספות הנזכרים היא ,שאפילו בשעה שאין נעשה ה'עשה דרבים'
ואם כן אין ליונה הנביא בינתיים התירוץ של 'עשה דרבים' דוחה לא תעשה, מותר לדחות העשה ,כלומר ,שהרי ה'עשה דרבים' יתקיים רק אחר הפיכת
שהרי בעינן ש'בעידנא' דמיעקר לאו מיקיים עשה ,וליכא ,לכן – מבואר העיר שיקחו ישראל מוסר ,ואם כן כל עוד איננו הולך להוכיח את נינוה
בפנים ש -ברח יונה לחו"ל ,ודו"ק.
