gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

א גאליציאנע שטיקל תורה - יו"ט · A Galitsyaner Shtickel Torah - Yom Tov — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: א גאליציאנע שטיקל תורה - יו"ט · A Galitsyaner Shtickel Torah - Yom Tov

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

א גאליציאנע שטיקל תורה - יו"ט · A Galitsyaner Shtickel Torah - Yom Tov — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ש‬ ‫(בטורי זהב על שולחן ערוך אבן העזר בשמות אנשים‪ ,‬כתב – שהבעל‬ ‫אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה‪.‬‬ ‫'אור זרוע' שאל לבעל החלום איך לכתוב עקיבא‪ ,‬עם ה' או א' בסופו‪,‬‬ ‫והשיבו הפסוק אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה סופי תיבות ר'‬ ‫\ טעם אמירת הפסוק לפני 'כל נדרי' – הקשר למאמר הזוהר הק' הנאמר מיד‬ ‫עקיבה – עם ה' בסופו‪ ,‬ומרוב חיבה קרא שם ספרו 'אור זרוע'‪ ,‬ועיין‬ ‫לאחמ"כ – שורש נשמות התנאים הק' רבי עקיבא – רשב"י – וראבר"ש \‬ ‫עוד בספרי עולות של היום‪ 1‬לפרשת שמות מן שם 'עקיבא'‪).‬‬ ‫כתוב לאמר בליל 'כל נדרי' הפסוק אור זרוע לצדיק וגומר‪ ,‬ואחר כך‬ ‫קונטרס 'עולת מועד' – ליוה"כ – בספר 'רמזי אלול' לגאה"ג רבי‬ ‫מאמר מזוהר הקדוש – קם רבי שמעון וכו'‪ ,‬יגעתי ולא מצאתי טעם‬ ‫שלמה דאמיניץ‬ ‫הגון של שייכות פסוק זה לליל יום הכיפורים‪.‬‬ ‫ויאמרו האנשים אל יונה הגידה נא לנו בשלמי הרעה‬ ‫ונראה לי טעם פשוט ממה דמצאנו כשנפטר רבי אלעזר ברבי שמעון‪,‬‬ ‫הזאת לנו‪.‬‬ ‫שכבתו אשתו בעלייתו כ"ב שנים‪ ,‬ונראה רבי שמעון בר יוחאי אביו‬ ‫לאנשי העיר בחלום ואמר להם – 'פרידה אחת יש לי ביניכם ואין אתם‬ ‫\ טעם לקריאת 'מפטיר יונה' ביום הכיפורים – פירוש מחודש בשאלת‬ ‫רוצים להביאה אצלי להאר לי?'‬ ‫האנשים אל יונה \‬ ‫הלכו רבני העיר להתעסק עמו ולא הניחו להם השכנים‪ ,‬כי כך אלו‬ ‫[שולחן ערוך אורח חיים סימן תרכ"ב סעיף ב'‪ – ]:‬ומוציאין ספר תורה‬ ‫השנים שהיה שוכב בעלייתו‪ ,‬זכותו הגין עליהם‪ ,‬יום א'‪[ ,‬ב]ערב יום‬ ‫וקורים שלשה בפרשת עריות עד סוף הפרשה והשלישי מפטיר ביונה‬ ‫הכיפורים‪[ ,‬כאשר] היו העולם טרודים בהכנת סעודה למוצאי יום‬ ‫ומסיים מי א‪-‬ל כמוך‪. ...‬‬ ‫הכיפורים‪ - ,‬גנבוהו הרבנים והביאו אותו אל המערה אצל אביו‪ ,‬עיין‬ ‫שם [בבא מציעא פ"ד‪.]:‬‬ ‫נ"ב‪ .‬הנה טעם ה פטורה זו [דיונה] עיין באחרונים‪ ,‬ולדעתי יש עוד‬ ‫טעם בזה‪ ,‬לפי מה שכתבו הפוסקים דלכך קורין פרשת אחרי ביום‬ ‫ולאשר כי מאמר זוהר הקדוש – 'קם רבי שמעון סליק ידוי לגבי עילא'‪,‬‬ ‫הכיפורים כדי להזכיר מיתת צדיקים‪ ,‬שאומר הקדוש ברוך הוא‬ ‫הוא בקשה משכינתא קדושא דאיהי בגלותא ואומרת 'קלני מראשי‬ ‫שיזכירו לפניו מיתת צדיקים ויכפר עוונותיהם‪.‬‬ ‫קלני מזרועי'‪ ,‬הכל בשביל צער הבנים כמבואר בגמרא [חגיגה ט"ו‪].‬‬ ‫ותיקון הבנים הביא שמחה בעולמות העליונים כמבואר באורך‬ ‫ואם כן נראה דגם בההפטורה ראוי להזכיר מזה‪ ,‬והיינו כיון דכתיב בו‬ ‫בסידור 'לב שמח'‪.‬‬ ‫[יונה א'‪ ,‬ח'] ויאמרו האנשים אל יונה הגידה נא לנו בשלמי הרעה‬ ‫הזאת לנו‪ ,‬ויש לדקדק‪ ,‬כיון דכבר הטילו גורלות ונפל הגורל על יונה‬ ‫[וזה] דוגמת האור של נשמת רבי אלעזר ברבי שמעון שהיתה בגלות‬ ‫[שם‪ ,‬ז']‪ ,‬אם כן מה זו שאלה עוד בשל מי הרעה הזאת לנו?‬ ‫בעולם הזה והעלוהו בערב יום הכיפורים לאור העולם באוצר החיים‪,‬‬ ‫‪ -‬לכן בעבור זה מזכירין הפסוק אור זרוע לצדיק וגומר‪ ,‬אשר כל‬ ‫אך נראה הכוונה‪ ,‬דהנה ענין הגורל לא הוי רק שנדע מי הוא הראוי מן‬ ‫הפסוק הזה עם האותיות והנקודות מאיר ומרמז על אותו מליל יום‬ ‫השמים להיות נטבע‪ ,‬ולמי נצרך להטילו להים‪ ,‬ובזה נפל על יונה‪,‬‬ ‫הכיפורים בהעלות את הנרות ומאירים‪.‬‬ ‫דעליו הוי הגזירה להפילו בים‪.‬‬ ‫גם אור זרוע לצדיק – ראשי תיבות וסופי תיבות [מתיבות אלו] מזה‬ ‫אך זה גופא לא ידעו למה נתחייב יונה להיות נופל להים‪ ,‬אם הוי בעון‬ ‫הפסוק‪ ,‬נוטים לאותיות אלעז"ר‪ ,‬ואולי גם בתיבות ולישרי לב שמחה‬ ‫עצמו‪ ,‬או דהוי בעון שאר אנשים כדי להכפר עליהם‪ ,‬לכך שאלו אותו‬ ‫נמצאים אותיות מן רמז – רבי שמעון בר יוחאי ז"ל‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫בשל מי הרעה הזאת‪ ,‬היינו רעה זו שיפילו אותו לים בשל מי הוא‪ ,‬אם‬ ‫הוי בעון עצמו שיש בו בעצמו עון‪ ,‬או שאין בידו עון רק דעוונם הוא‬ ‫ומעתה הפסוק הזה יעלה כמין חומר על ליל 'כל נדרי'‪ ,‬וספרים‬ ‫סובל‪ .‬ושאלו אם מרגיש בעצמו איזה עון אז הוי משלו‪ ,‬ואם לאו הרי‬ ‫הקדושים מביאים דלכך אומרים זה הפסוק‪ ,‬דמרמז על מסירות נפש‬ ‫הוא בעוונם‪.‬‬ ‫של רבי עקיבא‪ ,‬וסופי תיבות של הפסוק הנזכר לעיל הוא רבי עקיבה‪,‬‬ ‫ואומר אני‪ ,‬כיון שרבי שמעון בר יוחאי הוא תלמיד רבי עקיבא‪,‬‬ ‫ואם כן מוכח מזה דמיתת צדיקים ויסורין שלהם מכפר על אחרים‪,‬‬ ‫וכדאמרו בגמרא – רבי שמעון בשיטת רבי עקיבא רבו אמרה [זבחים‬ ‫ולכך קורין זה ביום הכיפורים‪.‬‬ ‫מ"ז‪ ]:‬יעלה יפה עם מה שאמרתי‪.‬‬ ‫‪ 1‬אין הספר תח"י‪ ,‬ואודה למי מוקראי גליוננו שיוכל להמציא לנו ספר נחמד‬ ‫זה מהגאז"ל‪.‬‬ ‫וכן בהפטורה ראשונה מה שאומרים [ישעי'ה נ"ז‪ ,‬י"ח] ואשלם‬ ‫ניחומים לו ולאבליו‪ ,‬הכוונה על האבלים המתאבלים על מיתת‬ ‫ויאמר אלקים אל יונה ההיטב חרה לך על הקיקיון ויאמר‬ ‫הצדיק‪ ,‬יקבלו שכר גם כן‪ ,‬ומרומז בזה גם כן מיתת צדיקים‪ ,‬כן נראה‬ ‫היטב חרה לי עד מות‪.‬‬ ‫בטעם הפטרות הללו‪ ,‬ודו"ק היטב‪.‬‬ ‫\ למה לא רצה יונה להוכיח את אנשי נינוה – פירכא על חששו של יונה –‬ ‫הגהות 'חכמת שלמה' על שולחן ערוך לגאה"ג מרנא ורבנא רבינו‬ ‫ביאור 'היטב חרה לי 'עד מות' \‬ ‫שלמה יעקב יוסף קלוגער ראב"ד ומ"מ דבראד‬ ‫כי יונה הנביא עליו השלום נתיירא לילך אל נינוה שלא יעשו תשובה‬ ‫אז‪ ,‬ויוחזק לנביא שקר‪ ,‬או שיהיה חילול השם‪ ,‬או שיהיה על ידי זה‬ ‫חס ושלום טענה על עם בני ישראל שאינם זריזים כל כך לתשובה‪.‬‬ ‫ויפול הגורל על יונה‪ ...‬שאוני והטילוני אל הים‪.‬‬ ‫ובמקום אחר כתבתי בזה שמצד שאמרו חכמינו זכרונם לברכה –‬ ‫\ מוטל להפיל גורל אם ספינה זו בסכנה ושאר ספינות בשלום ולהפיל לים מי‬ ‫'ישראל עזין שבאומות' [ביצה כ"ה‪ ,]:‬לזה פחד יונה הנביא עליו‬ ‫שעלה בו – מפילים ג"פ גורלות והמקור לזה – שאסור לעבור על הגורל – למה‬ ‫השלום שאומות העולם‪ - ,‬תיכף [כ]שהוא יזהירם שיחזרו בתשובה‪,‬‬ ‫היה עונשו של יונה דווקא בהשלכה למים \‬ ‫ישובו בבושה שיוכלו לעורר הלבבות בנקל כיון שאינם עזים כל כך‪,‬‬ ‫[ספר חסידים]‪ :‬תרעט‪" .‬בני אדם שעוברים בים ועמדה עליהם רוח‬ ‫מה שאין כן עם בני ישראל קשה להם לעורר בחינת הבושה בנקל‬ ‫בשלימות‪ ,‬כיון שטבעם נוטה לעזות שהוא נגדיות לבושה‪.‬‬ ‫סערה לשבר הספינה או להטביעה בים (א) ושאר הספינות עוברות‬ ‫בשלום‪ ,‬ביודע שיש בספינה מי שחייב ורשאים להפיל גורלות‪.‬‬ ‫ומכל מקום נראה שבחינת העזות שבעם בני ישראל הוא רק לבריות‪,‬‬ ‫שהרי אמרו חכמינו זכרונם לברכה – ג' מידות באומה זו [יבמות‬ ‫על מי שיפול הגורל (ב) ג' פעמים (ג) זה אחר זה רשאים להפילו‬ ‫ע"ט‪ ,].‬ואחת מהם היא מידת הבושה כידוע‪.‬‬ ‫בים‪ ,‬ומתפללים שלא יפול על הזכאי אלא על החייב‪ ,‬שנאמר‬ ‫[שמואל א' י"ד‪ ,‬מ"א] ה' אלקי ישראל הבה תמים‪ ,‬וכתיב [יונה א'‪]' ,‬‬ ‫והכוונה במשל הקיקיון הוא בבחינת תשובה ומעשים טובים כתריס‬ ‫ויפול הגורל על יונה‪ ,‬וכתיב [שם‪ ,‬שם‪ ,‬י"ב] שאוני והטילוני אל הים‬ ‫בפני הפורענות [מאמרו של רבי אליעזר בן יעקב באבות פרק ד'‬ ‫(ד)‪ ,‬ולמה לא אמרו לו ליונה – 'תשליך עצמך אל הים'‪ ,‬אלא לא רצה‬ ‫משנה י"א]‪ ,‬והקיקיון היה נמשל לתריס‪ ,‬והסתלקותו הורה פורעניות‬ ‫להשליך עצמו‪ ,‬ועוד גוים היו בספינה ומוטב שישליכוהו הם‪.‬‬ ‫על המוחלטים לבלי תשובה שבעם בני ישראל‪.‬‬ ‫ואם יש שם כלי או עריבה קטנה אל ישליכוהו בים אלא יתנוהו שם‬ ‫ואמר [יונה הנביא] שחרה לו היטב על זה מצד חילול ה' שבזה‪,‬‬ ‫באותה כלי‪ ,‬ואם ינצל ינצל‪.2‬‬ ‫שמקבלי תורתנו הקדושה יהיה בהם צד גירעון נגד מי שלא קיבלו‬ ‫התורה הקדושה‪ ,‬וחרה לו על שזה נמשך על ידי שליחותו לנינוה‬ ‫קודם שנכנסים בים אם יבא רוח סערה – מי שחטא בדבר שיש בו‬ ‫להשיב בתשובה‪ ,‬והיה בזה חילול ה' כנכתב למעלה‪.‬‬ ‫סקילה אפילו בשוגג‪ - ,‬שיפילו גורלות ועל שיפול להטילו בים – לא‬ ‫יפרוש בים‪".3‬‬ ‫והרי גדר חילול ה' אין לו תיקון עד המיתה כידוע מהד' חילוקי כפרה‪,‬‬ ‫וזה שאמר היטב חרה לי עד מות‪ ,‬דהיינו כנזכר לעיל‪ ,‬שחרה לו על‬ ‫(א) עיין פרקי דרבי אליעזר פרק י' גבי יונה‪ ,‬שכל האניות היו עוברות‬ ‫בחינת חילול ה'‪ ,‬על ידי סוברו שנצמח על ידו חילול ה'‪ ,‬וזהו עד מות‬ ‫ושבות בשלום בשתיקות הים ואניה שירד בה יונה היתה בצרה גדולה‬ ‫בחינת תיקון שעל ידי המיתה כנזכר למעלה‪.‬‬ ‫כו'‪ ,‬ובחס"ל‪ ,‬דלפי זה לא יסתר להלן סימן תש"א [ששם כתב הספר‬ ‫חסידים שאין רשאין לעשות גורל ולהפיל הימה מי שיעלה בגורל]‪.‬‬ ‫ספר 'חוזה דוד' הנספח לספר 'מחזה אברהם' לגאה"ק רבי אברהם‬ ‫(ב) יתכן שלמד רבינו שצריך להטיל הגורל ג' פעמים ממה שבזה‬ ‫דוד וואהרמאן אבד"ק בוטשאטש‪4‬‬ ‫הפסוק כתוב ג' פעמים תיבת גורל‪( .‬ג) בתשובות גאוני קדמאי סימן‬ ‫ס'‪ ,‬שהעובר על הגורל כעובר על עשרת הדברות‪ ,‬ועיין בעקידת יצחק‬ ‫לרבי יצחק ערמאה פרשת אחרי‪[ ,‬פרסבורג ס' סע"ב] שער ס"ג‪ ,‬שו"ת‬ ‫וימן ה' דג גדול לבלוע את יונה‪ ...‬ויתפלל יונה וגו' ממעי‬ ‫חוות יאיר סימן ס"א ומדרש תלפיות ערך גורל‪ ,‬ובחס"ל ממגדול עוז‬ ‫הדגה‪.‬‬ ‫להגאון יעב"ץ – אבן בוחן פינה א' אות ק"י – קי"א‪ ,‬ויעויין בספר‬ ‫משכנות הרועים [ליוורנו תר"ך] מערכת גימ"ל‪ ,‬כלל ח' גורל‪ ,‬ובשדה‬ ‫\ כמה 'דגים' היו במעשה דיונה הנביא? – קושיית המהרש"א – יישוב על‬ ‫חמד כללים פאת השדה מערכת א' סימן י"ד מערכת גורל סימן י"ד‪.‬‬ ‫הקושיא באופן נפלא \‬ ‫(ד) וסיים – כי יודע אני שבשלי הסער‪ ,‬לפי שכבש נבואתו סיבבו לו‬ ‫מן השמים סכנת חנק‪ ,‬עיין סנהדרין פ"ט‪ .‬ובסוכה נ"ג‪ - :‬כל דידע‬ ‫נדרים נ"א‪ - :‬אמר ליה רב פפא לאביי‪ ,‬ממאי דדג‪' - ,‬גדול' הוא? דכתיב‬ ‫למימר ואינו אומר יחנק בגרונו‪.‬‬ ‫וימן ה' דג גדול לבלוע את יונה‪ ,‬והכתיב קרא אחרינא‪ ,‬ויתפלל יונה וגו'‬ ‫ממעי הדגה‪ ,‬הא לא קשיא‪ ,‬דלמא פלטיה דג גדול ובלעיה דג קטן וכו'‪.‬‬ ‫ספר חסידים לרבי יהודא החסיד עם הגהות 'מקור חסד' לגאה"ג רבי‬ ‫ראובן מרגליות מלבוב‬ ‫‪ 3‬היינו שאם התנו ביניהם קודם שנכנסים בים שאם תבוא רוח סערה‬ ‫‪ 2‬וראיתי בזה דבר נחמד מאוד‪ ,‬מובא בשם הראנ"ח על התורה בפרשת‬ ‫שיפילו גורל ומי שיעלה בגורל יפילו אותו‪ ,‬אזי מי שחטא בדבר שיש בו‬ ‫שמות‪ ,‬שהרי מצינו במסכת בבא בתרא [קנ"ג‪ ].‬באישה שקיללה את רבא‬ ‫סקילה וכו' לא יפרוש בים‪.‬‬ ‫שספינתו תטבע‪ ,‬וציווה רבא שישרו את כליו במים‪ ,‬כדי שתתקיים קיללתה‬ ‫‪ 4‬בספר פנינים יקרים הביא זה בשם הגאה"ק יעקב שמשון משפטיווקע‬ ‫בכך‪ ,‬ולכן הטילו האנשים קודם את הכלים אשר באניה אל הים‪ ,‬כדי שאם‬ ‫בשם המדרש‪ ,‬ופירש בזה הפסוק בפרשת וארא הן בני ישראל לא שמעו‬ ‫היתה עליהם גזירה לטבוע במים תתקיים בכך‪.‬‬ ‫אלי וכו' על זה הדרך‪.‬‬ ‫וכתב עוד שלכן ירד יונה על ירכתי האניה ונרדם שם‪ ,‬לקיים בזה גזירת‬ ‫ובהגהות רב פנינים שם למהדיר ידידינו הג"ר צבי בריננער שליט"א הביא‬ ‫טביעתו בעמקי הים ע"י ירידתו אל מעמקי האניה‪ ,‬וכעי"ז כתב המלבי"ם‪.‬‬ ‫שכן הביא בשמו גם כן גאה"ג רבי אפרים זלמן מרגליות בעל 'בית אפרים'‬ ‫– וע"י השינה לקיים גזירת המוות‪ ,‬כדי שעי"ז לא תתקיים הגזירה כפשוטה‪.‬‬ ‫מבראד בפירושו זרע אפרים על הפסיקתא רבתי‪.‬‬ ‫ואפשר לומר בזה כוונת הפסוק ביונה מה שאמר [ב'‪ ,‬ה'] ואני אמרתי‬ ‫ובחידושי אגדות מהרש"א מביא המדרש דדג גדול זכר היה‪ ,‬והיה‬ ‫נגרשתי מנד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך אפפוני מים עד‬ ‫עומד שם [יונה הנביא] בריוח ולא נתן לב להתפלל‪ ,‬על כן רמז הקדוש‬ ‫נפש תהום יסובבני סוף חבוש לראשי וכו'‪.‬‬ ‫ברוך הוא לדג‪ ,‬והקיאו לתוך פיה של נקיבה שהיתה מלאה עוברים‬ ‫והיה שם בדוחק‪ ,‬שנאמר ויתפלל וגו' ממעי הדגה‪.‬‬ ‫מה שאמר ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל‬ ‫קדשך – אין לו הבנה‪.‬‬ ‫וקשה קצת‪ ,‬אמאי קאמר בתר הכי – ויאמר ה' לדג ויקא את יונה‪- ,‬‬ ‫'לדגה' הוי ליה למימר‪ - ,‬ואם נאמר דאחר התפילה פלטתו הדגה‬ ‫ונראה שיש לומר שיונה היה גלגול משה רבינו‪ ,‬כי משה רבינו נתגלגל‬ ‫לתוך פה של דג הראשון‪ ,‬לא ידענא טעמו למה לא פלטתו הדגה‬ ‫לתקן חטא מי מריבה‪ ,‬שרצה הקדוש ברוך הוא שידבר אל הסלע‪ ,‬כדי‬ ‫עצמה ליבשה‪ ,‬ויש ליישב‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫שיראו ישראל ויקחו מוסר‪ ,‬ומשה רבינו לא עשה כן‪ ,‬לכך נתגלגל‬ ‫שיתנבא לאומות העולם‪ ,‬וצפה הקדוש ברוך הוא שיעשו אנשי נינוה‬ ‫ונראה לי ליישב קושייתו‪ ,‬דידוע לן מחכמינו זכרונם לברכה מכמה‬ ‫תשובה ויראו ישראל ויקחו מוסר‪ .‬ולכך כמו שמשה רבינו נידון במים‬ ‫מקומות דכל הניסים שהיו ועתידין להיות הן מזומנים מששת ימי‬ ‫שהושלך לים‪ ,‬כך גם יונה שהופל למים‪.‬‬ ‫בראשית‪.‬‬ ‫והנה משה רבינו נקבר בחוצה לארץ וזה הוי 'גירושין' מעיני ה'‪ ,‬כי‬ ‫כמו שדרשו חכמינו זכרונם לברכה בפסוק וישב הים לפנות בוקר‬ ‫בארץ ישראל כתוב [דברים י"א‪ ,‬י"ב] ארץ אשר ה' אלקיך דורש אותה‬ ‫לאיתנו וגו'‪ - ,‬לתנאי הראשון שהתנה הקדוש ברוך הוא עם הים‬ ‫תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה‪ - ,‬ואם כן‬ ‫במעשה בראשית‪ ,‬שיבקע לפני הארץ‪ ,‬ופי הבאר ופי האתון וכו'‬ ‫מוכח שעיני ה' הם רק בארץ ישראל‪.‬‬ ‫[אבות פרק ה' משנה ו' – עשרה דברים נבראו בערב שבת בין‬ ‫השמשות]‪ ,‬ועיין בשמות רבה [פרשה כ"א‪ ,‬אות ו']‪.‬‬ ‫ולכך אמר [יונה הנביא שנתגלגל בו] משה רבינו‪ :‬ואני אמרתי נגרשתי‬ ‫מנגד עיניך מה שנקבר בחוצה לארץ‪ ,‬אך יש לו תקוה שיהיה חוזר‬ ‫נמצא דכל הדברים היוצאין מהטבע כולם הזמין בורא כל עולמים‬ ‫ומתגלגל שנית‪ ,‬ויהיה בארץ ישראל בגוף אחר‪.‬‬ ‫בימי בראשית‪ ,‬ועל כן נאמר לשון וימן – לשון הזמנה‪ ,‬שכבר זימן את‬ ‫הדג להציל את יונה ולא בלעה אותו הדגה כי אם לבקש רחמים‪ ,‬וכיון‬ ‫והנה הנשמה חלק אלוקי ממעל‪ ,‬והגוף הוי היכל להנשמה‪ ,‬והוי הגוף‬ ‫שביקש רחמים‪ ,‬גמר הדג הראשון שליחותו ודו"ק‪.‬‬ ‫כאילו הוי היכל השם‪ ,‬כמו שכתוב [ירמיה ז'‪ ,‬ד'] היכל ה' המה‪ ,‬והיינו‬ ‫מהאי טעמא כיון דהגוף הוי היכל לנשמה‪ ,‬הוי הגוף היכל הקדוש‬ ‫ספר ליקוטי חיים על הש"ס לגאה"ג רבי חיים יצחק דוד וייץ‬ ‫ברוך הוא‪ ,‬ולכך אמר – אך אוסיף להביט אל היכל קדשך‪ ,‬דהיינו‬ ‫מטארנאפאל – תלמיד הגאה"ק בעל 'מנחת חינוך'‬ ‫שהייתי מביט וצופה שאתגלגל בגוף אחר ואבוא אז לארץ ישראל‪.‬‬ ‫אך כעת גם בגלגול זה – אפפוני מים עד נפש תהום יסובבני סוף חבוש‬ ‫לראשי‪ ,5‬וגם עתה נגרשתי מארץ ישראל כבתחילה‪ ,‬ואתי שפיר‪.‬‬ ‫ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל‬ ‫היכל קדשך אפפוני מים עד נפש תהום יסובבני סוף‬ ‫ספר 'חכמת התורה' עה"ת לפרשת חוקת [עמ' קל"ג] לגאה"ג מרנא‬ ‫ורבנא רבינו שלמה יעקב יוסף קלוגער ראב"ד ומ"מ דבראד [הוצאת‬ ‫חבוש לראשי וגו'‪.‬‬ ‫מכון חכמת שלמה]‬ ‫\ עונש יונה הנביא אחד הוא עם עונש משה ואהרן – יונה הנביא היה גלגול‬ ‫של משה רבינו! – ביאור הפסוקים בפי יונה הנביא לפי כוונת משה רבינו \‬ ‫‪...‬עוד אפשר לומר מה שנענשו משה ואהרן על דרך מה שנענש יונה‬ ‫ויקם יונה לברוח תרשישה‪.‬‬ ‫שברח מפני ה' [יונה א']‪ ,‬ואמרו חכמינו זכרונם לברכה [תנחומא‬ ‫\ מה הרוויח יונה בבריחתו תרשישה – החשבון ד'עשה דרבים' דוחה‬ ‫ויקרא א'] שלא רצה לנבאות על נינוה שאמר – הגויים הללו קרובי‬ ‫עשה\לא תעשה – יונה קיים בעצמו עונשו דמשה \‬ ‫תשובה הם ואם יעשו תשובה יהיה בזה התעוררות חרון אף על‬ ‫ישראל יעויין שם‪ ,‬הנה כמו כן‪ ,‬יש לומר שהיה במשה‪...‬‬ ‫מכילתא פרשת בא‪ :‬רבי אליעזר בן צדוק אומר‪ ,‬הרי הוא אומר‬ ‫[יחזקאל א'] קום צא אל הבקעה‪ ,‬מגיד שהבקעה כשרה‪ ,‬תדע שאין‬ ‫‪...‬אך משה רבינו חשש פן חס ושלום לא יועיל להם תוכחה זו ויהיו‬ ‫השכינה שורה בחוץ לארץ שנאמר [יונה א'] ויקם יונה לברוח‬ ‫קשי עורף ויהיה עליהם חרון אף ביותר‪ ,‬לכך הכה הסלע כדי שלא‬ ‫תרשישה‪ ,‬וכי מלפני ה' הוא בורח‪ ,‬והלא כבר נאמר [תהילים קל"ט]‬ ‫יהיה חרון אף על ישראל‪ ,‬ואף על פי כן נענש משה על כך ששינה‬ ‫אנה אלך מרוחך‪ ,‬עיני ה' המה משוטטות וגו' [עמוס ט']‪ ...‬אלא אמר‬ ‫מרצונו יצברך‪ ,‬כמו ששינה יונה ונענש‪.‬‬ ‫יונה אלך בחוץ לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית שאנשי נינוה‬ ‫קרובים לתשובה הן שלא לחייב את ירושלים‪ ...‬אמר לוה הקדוש‬ ‫ברוך הוא יש לי שלוחין כיוצא בך וכו'‪.‬‬ ‫מעולי רגלים היתה (ולפי זה יומתק ביותר להוסיף אפפוני מים עד נפש –‬ ‫‪ 5‬אפשר להמתיק שלפי חידושו של הגמהרש"ק זי"ע – אומר יונה הנביא‬ ‫היינו דמשמחת המים‪ ,‬שמחת בית השואבה ששואבין מים לניסוך המים‪,‬‬ ‫אפפוני מים עד נפש – היינו שמבחינת הנפש‪ ,‬הנשמה שבו‪ ,‬הוא נענש‬ ‫החל כל זה‪ ,‬שאפפתו קדושה עד נפש ששרתה עליו רוח הקודש‪ ,‬ועל ידי‬ ‫לידון במים‪ ,‬ולכן תהום יסובבני‪ ,‬הכוונה למי התהום‪ ,‬שכעת בהיותו במעי‬ ‫זה החל הכל ודו"ק) וממילא זכה לראות עוה"פ את היכל קדשו של הקב"ה‪.‬‬ ‫הדגה היה בתהומות הים‪ ,‬ולפני כן היה משוקע במי התהום היינו מי היאור‬ ‫– ועוד אפשר להוסיף על זה‪ ,‬שהיות ודרשו בירושלמי שהוריו של יונה‬ ‫שאים גשמים יורדים במצרים אלא פרה ורבה מן התהום [או דנימא‬ ‫הנביא היו מזבולון ואשר‪ ,‬גם כן הוי אפפוני מים‪ ,‬שהרי זבולון לחוף ימים‬ ‫מגשמים שיורדין בהרי אפריקה – ומי גשמים היינו ארובות תהום]‪ ,‬וזהו‬ ‫ישכון [ואכמ"ל בשיטות והדעות אם היתה נחלתו ליד הים אבל רבים‬ ‫סוף חבוש לראשי‪ ,‬כאשר בראשו‪ ,‬בתחילת ביאתו לעולם‪ ,‬בגלגול הראשון‪,‬‬ ‫אומרים שרצועה יוצאה מחלקו דרך נחלת אשר אל הים‪ ,‬אם דרך נחל‬ ‫היה חבוש בין קני הסוף כאשר הניחתו אמו שם‪ .‬ודו"ק‪[ .‬וכן אוסיף להביט‬ ‫קישון או כיו"ב] ואשר היתה נחלתו ממש על שפת הים כידוע‪ .‬ודרשו שם‬ ‫אל היכל קדשך – שראה את המשכן‪ ,‬וכעת ראה את בית המקדש‪ ,‬שבזמנו‬ ‫וירכתו על צידון – שירך שיצא ממנה יונה היתה מצידון – נחלת אשר –‬ ‫היה‪ ,‬כמאחז"ל בירושלמי סוכה פ"ה ה"א שיונה היה מעולי רגלים ונכנס‬ ‫שיונה בן אמיתי הנביא היה בן האישה הצרפית אשר החיה אליהו‪ .‬עי"ש‬ ‫לשמחת בית השואבה ושרתה עליו רוח הקודש‪ - ,‬ועל ידי זה קיבל הנבואה‬ ‫ודו"ק‪.] .‬‬ ‫וברח אל הים לנסוע תרשישה וכו' ‪ -‬ובפסיקתא רבתי דאשתו של יונה‬ ‫ויש לומד דגט הוא הראשון שאינו סמוך‪ ,‬גם לפי מה שהעתיק דברי‬ ‫אלא אמר יונה וכו'‪ – .‬קצת קשה‪ ,‬אם מטעם זה ברח יונה‪ ,‬מה לי אם‬ ‫הגר"א בספר דברי אליהו מסכת גיטין אתי שפיר עיין שם‪.‬‬ ‫היה יושב בביתו [מה לי אם ברח לחוצה לארץ] והיה עובר ציווי השם‬ ‫יתברך בשביל ישראל‪.‬‬ ‫[אמר העורך‪ :‬כוונתו דבריו היא דבסו"ס דברי אליהו להגר"א ז"ל הו'‬ ‫במסכת גיטין ב'‪ – .‬המביא גט וכו' ובתוד"ה המביא גט – ומה שנוהגין‬ ‫ואפשר לומר עוד כוונת יונה‪[ ,‬ש]מנע שליחותו למען לא ישובו אנשי‬ ‫לכתוב י"ב שורות בגט אומר רבינו תם משום דגט בגימטריא י"ב‪.‬‬ ‫נינוה ‪ -‬ויהפך העיר‪ ,‬ויהיה עונשם למופת לישראל בראותם עונש‬ ‫נינוה הגדולה – ישובו ישראל מדרכיהם הרעים כמו שגדרו האומות‬ ‫וכתב ע"ז הגר"א‪" :‬וצריך לומר הטעם למה בחרו ב[מילת] 'גט' שאין‬ ‫גדר אחר מעשה סדום‪.‬‬ ‫לו ביאור בשום מקום‪ ,‬יאמרו 'ח"ד'‪ ,‬או 'ז"ה'‪ ,‬או י"ב‪ ,‬שהם גם כן מספר‬ ‫זה‪ ,‬ויש לומר משום שאין בלשון הקודש שום תיבה שתהיינה שתי‬ ‫על כן רעיוני יונה סליקא לעבור על פי ה' למען זכות ישראל שיזכו על‬ ‫אותיות אלו רצופות בתוכה‪ ,‬להראות כי נתפרד הזו כמו שנאמר וכתב‬ ‫ידי זה עשות תשובה‪ ,‬וכעין מאמר חכמינו זכרונם לברכה ריש מסכת‬ ‫לה ספר כריתות" [מס' זכרון בספר]‪.‬‬ ‫שבת [ג'‪ – ].‬אומרים לאדם חטא עבירה קלה כדי שיזכה חבירך מצוה‬ ‫רבה‪.‬‬ ‫ולפי"ד אלו‪ ,‬מובן מדוע לא בחרו צירופים אחרים מכיון שעיקר טעם‬ ‫למה נבחרה תיבת 'גט'‪ ,‬היא גם כדי שיהא הרמז לגימטריא די"ב וכמו‬ ‫ומצינו ברבי אליעזר ששיחרר את עבדו לצרפו למנין עשרה‪ ,‬ומסיק‬ ‫שביאר הגר"א לפי דברי רבינו תם ז"ל‪].‬‬ ‫בש"ס דמצוה דרבים שאני [היינו כלפי מה דפריך דהמשחרר עבדו‬ ‫עובר בעשה]‪.‬‬ ‫מאת העורך‪ - :‬בענין 'הקבלת פני רבו ברגל' מש"כ הגרש"י דירנפלד זצ"ל‬ ‫ושיטת התוספות פרק תמיד נשחט דף כ"ט‪ – .‬דלדחות עשה מקמי‬ ‫הנה זה זמנים טובא רציתי להוסיף על מה שמובא בקונטרס 'הזמן‬ ‫עשה דרבים אפילו בעידנא דמיעקר עשה‪ ,‬לא מקיים עשה דרבים‪,‬‬ ‫גרמא' מתורת הגאון החסיד רבי שלום ישראל דירנפעלד זצ"ל –‬ ‫מה שאין כן בדחיות לאו‪ ,‬אי אפשר לעשה למידחי לאו‪ ,‬כי אם [היכא‬ ‫שיו"ל על ענייני מצוות ראש השנה‪ - ,‬במש"כ שם על ענין מצוות‬ ‫ד]בשעוקר הלאו מיקיים העשה‪.‬‬ ‫הקבלת פני רבו ברגל – בענין מחלוקת הראשונים אם צריך לשמוע‬ ‫דברי תורה מפיו או די בראייתו – וכאשר הובא מדבריו ז"ל בזה‬ ‫ואם כן חש יונה אם ישב בביתו פן יגזור אומר ציווי השם יתברך‬ ‫בגליוננו בעבר‪ ,‬והנה 'הזמן גרמא' להביא בזה כמה גרגרים‪:‬‬ ‫באזהרת לאו שילך אל אנשי נינוה‪ ,‬כמו ב'הישמר' – הוא לאו‪,‬‬ ‫ובעיקור הלאו לא יקויים המצוה‪ ,‬כי אם אחר הפיכת נינוה ויוכרח‬ ‫והנה אציגה נא אחד‪ ,‬מדברי גאה"ג רבי יהושע מנחם [ר' שייע‬ ‫לילך [כגון אם היה ה' אומר לו 'הישמר לך אם לא תלך לנינוה'‬ ‫מענדל] עהרנבערג אב"ד ת"א יפו ‪- :‬‬ ‫וכיו"ב]‪ 6.‬על כן ברח חוצה לארץ שלא יתייחד אליו הדיבור [ ‪ -‬שוב‪,‬‬ ‫סוכה כ"ו‪ .‬ברש"י ד"ה שלוחי מצוה אנן‪ - ,‬שבאנו לשמוע הדרשה‬ ‫ויזהירו בלאו]‪.‬‬ ‫ולהקביל פני ריש גלותא [ויכול להתפרש לשתי פנים‪ ,‬או שמצות‬ ‫ואפשר לומר עוד היות [ש]מצינו במשה על שסירב בשליחות המקום‬ ‫הקבלת פני רבו כוללת ב' החלקים הללו‪ ,‬או שמצות הקבלת פני הרב‬ ‫נענש שלא זכה לכנוס לארץ ישראל ויצתה נשמתו בחוצה לארץ‪,‬‬ ‫היא לראותו‪ ,‬ונוספה עליה מצוה שמחמתה הם שלוחי מצוה‪ ,‬ועיין‬ ‫חישב יונה בעשותו זאת למען ישראל וסירב בשליחותו של מקום‪- ,‬‬ ‫בדברי הגאז"ל שיובאו כאן‪– .]:‬‬ ‫קיבל עונשו לברוח תרשישה היא חוץ לארץ ולהשתקע שם‪ ,‬כי כן‬ ‫צ"ע‪ ,‬לפי מה שהעלה הגאון מליסא זצ"ל בהגהותיו לאו"ח הלכות‬ ‫הוא עונש מסרב בשליחותו של מקום‪.‬‬ ‫מגילה במגן אברהם סימן תרפ"ז סק"א‪ ,‬דהעוסק בתלמוד תורה אינו‬ ‫מרכבת המשנה על המכילתא – לגאה"ק רבי דוד משה אברהם איש‬ ‫פטור מן המצוה‪ ,‬למה תיחשב שמיעת הדרשה כשלוחי מצוה‪.‬‬ ‫טרוייש אשכנזי אב"ד ראהאטין‬ ‫ואולי משום כך הוסיף רש"י לומר ולהקביל פני ריש גלותא‪ ,‬ולפי זה‬ ‫|| תגובות קוראינו על הגליונות הקודמים‪|| :‬‬ ‫יהיה מוכח מכאן דגם בזמן הזה חיובא איכא להקביל פני רבו ברגל‪,‬‬ ‫דאם לא כן אמאי מפטר מן מצוה חיובית כסוכה‪ .‬וזה דלא כמו‬ ‫מאת הרה"ג ר' פ‪ .‬הערשקאוויטש שליט"א – פה קרית בעלזא‬ ‫שהעלה בתשובת נודע ביהודא סימן צ"ד‪.‬‬ ‫ירושת"ו‪ - :‬המשך ‪ -‬בענין מה שהובא על אותיות ג'ט' מנושאי כלי 'התשבי'‬ ‫שוב ראיתי בספר עין הרועים כלל העוסק במצוה‪ ,‬שהביא בשם‬ ‫הנה במ"ש בגליונכם לראש השנה בשם ספר התשבי ונושאי כליו על‬ ‫המאירי שבת ט'‪ .‬כדברי הגאון הנ"ל והקשה עליו מדברי רש"י אלו‪,‬‬ ‫אודות ענין 'גט'‪ - ,‬שקראוהו לרמז על הפירוד מכיון שאין שום מקום‬ ‫ועוד הביא שם פוסקים דלא כהמאירי‪.‬‬ ‫בתורתנו הק' שיש הצטרפות להנך ב' אותיות‪.‬‬ ‫תשתבק חטאתכון ‪ -‬תתברך שנתכון – בפתקא טבא‬ ‫הנה רציתי להוסיף על זה בס"ד ממה שמובא בספר 'טעמא דקרא'‬ ‫יכתבון יתכון – מלכא דעלמא יפיש חייכון וארכא לשניכון‬ ‫מהגר"ח קנייבסקי זצ"ל בהאי עניינא – ['טעמא דקרא' עמ' ר"ל פר'‬ ‫בברכת 'בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה וגזרות‬ ‫כי תצא פכ"ד פסוק א'‪ ]:‬וכתב לה ספר כריתות‪ - ,‬כתבו בשם הגר"א‬ ‫טובות ישועות ונחמות נזכר ונחתם אנחנו וכל ישראל‬ ‫ז"ל דלכך נקרא 'גט'‪ ,‬משום שאותיות ג"ט לא מצינו סמוכים זה לזה‬ ‫לחיים טובים ולשלום'‬ ‫בכל הפסוקים [ ‪ -‬שבתורה]‪ ,‬ולכך הוא סימן להרחקה‪.‬‬ ‫עורך הגיליון – חיים משה הכהן זורגר ‪-‬‬ ‫וצריך עיון דגם אותיות ג"ק‪ ,‬ז"ט‪ ,‬ז"ץ‪ ,‬ז"ס‪ ,‬ס"ץ‪ ,‬לא מצאתי סמוכים‬ ‫‪AGALITSYANER@GMAIL.COM‬‬ ‫בפסוקים [אבל השאר נמצאים או ישר או הפוך]‪.‬‬ ‫והיא קיימת‪ ,‬הרי הוא עובר בעשה לכאורה – רק שיטת התוספות שאין‬ ‫‪ 6‬ביאור הענין‪ ,:‬כל עוד חיובו של יונה הנביא ללכת להוכיח את אנשי נינוה‬ ‫צריך להיות 'בעידנא'‪ ,‬והעשה שלהוכיחם יהא נדחה על ידי עשה דמוסר‬ ‫היה בעשה‪ ,‬יכול היה לעבור עליו מחמת שיש 'עשה דרבים' שדוחה אותו‪,‬‬ ‫דישראל‪ ,‬אבל אם היה הקב"ה הופך ציווי זה ל'לאו'‪ ,‬אזי חייבת עקירת הלאו‬ ‫כמו שביאר הגאה"ק ז"ל‪ – :‬שיראו ישראל הפיכת נינוה ויקחו מוסר –‬ ‫להיות רק בהתקיימות ה'עשה דרבים' שלא יהא רק עד אחר הפיכת העיר‪,‬‬ ‫ושיטת התוספות הנזכרים היא‪ ,‬שאפילו בשעה שאין נעשה ה'עשה דרבים'‬ ‫ואם כן אין ליונה הנביא בינתיים התירוץ של 'עשה דרבים' דוחה לא תעשה‪,‬‬ ‫מותר לדחות העשה‪ ,‬כלומר‪ ,‬שהרי ה'עשה דרבים' יתקיים רק אחר הפיכת‬ ‫שהרי בעינן ש'בעידנא' דמיעקר לאו מיקיים עשה‪ ,‬וליכא‪ ,‬לכן – מבואר‬ ‫העיר שיקחו ישראל מוסר‪ ,‬ואם כן כל עוד איננו הולך להוכיח את נינוה‬ ‫בפנים ש ‪ -‬ברח יונה לחו"ל‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬