gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בארה של תורה · Be'ara Shel Torah — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: בארה של תורה · Be'ara Shel Torah

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בארה של תורה · Be'ara Shel Torah — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת‬ ‫האזינו‬ ‫דוא"ל להערות‬ ‫בארה של תורה‬ ‫מאוצרותיו של הרב ראובן גולן שליט"א‬ ‫ורשימת תפוצה‪:‬‬ ‫מח"ס "בארה של תורה"‪" ,‬רביד הזהב" על הל' שבת‪ ,‬ו"לפלגות ראובן" על הל' פסח ויו"ט‬ ‫‪rg5740@gmail.com‬‬ ‫‪054-8410805‬‬ ‫העלון יו"ל ע"י מוסדות "דרכי תורה" ‪ -‬רחובות‬ ‫לע"נ יחיאל בן סעדיה שעירי ז"ל | גליה בת עובדיה אהרוני ע"ה‬ ‫גליון ‪952‬‬ ‫אריאלה חיה בת אהובה רוזנפלד ע"ה | אביבה בת שושנה ישראלי ע"ה‬ ‫שמכפרים על עוונות ומדוע נמשלו דברי תורה דוקא לשעירים?‬ ‫לחיות מעבר למקרה‪ :‬המפתח לפתוח את שערי‬ ‫אמנם הנה ידוע שאדם שזוכה לעשות תשובה מאהבה זדונות נהפכות לו לזכויות‪.‬‬ ‫ההשגחה הפרטית‬ ‫ומבואר במדרש תנחומא (פרשת נח‪ ,‬ג') שקיום מצוות תשובה מאהבה תלוי‬ ‫בראש ובראשונה בתלמוד תורה‪ .‬המדרש עומד על כך שקבלת תורה שבעל פה‪,‬‬ ‫בפתח שירת האזינו‪ ,‬פונה משה רבנו אל השמים ואל הארץ בקריאה נרגשת‪ .‬אך‬ ‫על דקדוקיה וקשייה‪ ,‬דרשה כפיית הר כגיגית‪ ,‬שכן "אינו לומד אותה אלא מי‬ ‫מעבר לפשט הפסוקים‪ ,‬טמון כאן יסוד רוחני עמוק הנוגע לכל אחד מאיתנו בחיי‬ ‫שאוהב את הקב"ה בכל לבו ובכל נפשו ובכל מאודו"‪.‬‬ ‫היומיום‪ ,‬יסוד אותו מבאר הגאון מקוז'יגלוב בעל ה"ארץ צבי"‪.‬‬ ‫נמצא איפוא‪ ,‬שקיום מצוות אהבת ה' מושג דווקא על ידי עמלה של תורה‪ .‬מתוך‬ ‫כך‪ ,‬הלומד מגיע למדרגה הגבוהה ביותר של "תשובה מאהבה"‪ ,‬שבה הזדונות‬ ‫כדי להבין את עומק הפסוק‪ ,‬עלינו להקדים את יסודו המפורסם של הבעל שם‬ ‫נעשות לו כזכויות‪.‬‬ ‫ְּל�ָּך ַַעל ַיַ ד ְיְ ִִמיֶנֶ ָָך"‪.‬‬ ‫טוב הקדוש על הפסוק בתהילים‪" :‬ה' ִצִ ָ‬ ‫לאור יסוד זה‪ ,‬מאיר הגאון רבי בצלאל ז'ולטי בספרו 'משנת יעבץ' את דברי רבנו‬ ‫מהו ה"צל"? כפי שהצל של האדם מחקה במדויק כל תנועה שהוא עושה – אם‬ ‫יונה ב'שערי תשובה' (שער רביעי‪ ,‬אות ט')‪ .‬רבנו יונה מחדש שמי שיש בידו‬ ‫האדם מרים את ידו‪ ,‬גם הצל מניף את ידו‪ ,‬ואם הוא מתכופף‪ ,‬כך עושה גם הצל‬ ‫עוון חילול השם‪ ,‬שאין לו כפרה רגילה‪" ,‬תמצא לו כפרה בהגיונו תמיד בתורה‬ ‫– כך בדיוק מתנהג הקדוש ברוך הוא עם האדם‪.‬‬ ‫ויגיעתו בה"‪ .‬ולכאורה פלא הוא‪ ,‬הכיצד תורה מכפרת במקום שבו תשובה ויום‬ ‫ההנהגה העליונה כלפינו היא בבואה מדויקת של מידת הביטחון והאמונה‬ ‫הכיפורים תולים?‬ ‫שלנו‪ .‬כפי מידת הביטחון שיש לאדם בבורא עולם‪ ,‬כך ממש מתנהגים עמו מן‬ ‫אלא שלפי המבואר‪ ,‬על ידי לימוד התורה האדם מעפיל למדרגת "תשובה‬ ‫השמים בהשגחה פרטית גלויה‪ .‬ככל שהאדם משליך את יהבו על ה'‪ ,‬כך ה'‬ ‫מאהבה"‪ ,‬שבה כל הזדונות מתהפכות לזכויות‪ .‬כפי שמבואר ב'מנחת חינוך'‪,‬‬ ‫יתברך "מתעטף" בהנהגה של השגחה פרטית מכוונת ומחבקת עבורו‪.‬‬ ‫ארבעת חלוקי הכפרה (שמהם נלמד שחילול השם דורש מיתה) נאמרו רק לגבי‬ ‫"תשובה מיראה"‪ .‬אך ב"תשובה מאהבה"‪ ,‬שבה העבירה עצמה הופכת לזכות‪,‬‬ ‫"ַה ֲֲאִזִ ינּוּ ַַה � � ָָּׁש ַַמִיִ ם"‪ :‬המילה "האזינו"‬ ‫על פי זה‪ ,‬מפרש ה"ארץ צבי" את המילים ַ‬ ‫ממילא מתכפרים גם חייבי כריתות‪ ,‬מיתות בית דין ואף עוון חילול השם‪.‬‬ ‫"ַהּטּּוּ ָָאְזְ ְנְ ֶכֶ ם ְּוְּלכּוּ ֵֵא ַַלי"‪ .‬התורה‬ ‫פירושה להטות אוזן‪ ,‬כפי שנאמר בישעיהו‪ַ :‬‬ ‫מקור מופלא לכך הוא דברי המדרש הנ"ל "כשעירים עלי דשא – מה שעירים‬ ‫קוראת לנו‪" :‬האזינו השמים" – אם אתם‪ ,‬בני האדם‪ ,‬תטו את האוזן והלב אל‬ ‫הללו באים על חטאות ומכפרים‪ ,‬כך דברי תורה מכפרים על עבירות"‪.‬‬ ‫השמים; אם תשכילו להביט אל על‪ ,‬להבחין ולהאמין באמונה שלמה שכל פרט‬ ‫ופרט בחייכם – קטן כגדול – מנוהל ומכוון ישירות מן השמים;‬ ‫לדעת הרמב"ם (הלכות תשובה פ"א ה"ד)‪ ,‬בזמן שבית המקדש היה קיים‪ ,‬היה‬ ‫השעיר המשתלח ביום הכיפורים מכפר מיד על כל עוונות בני ישראל‪ ,‬כולל עוון‬ ‫אם תעשו כך‪ ,‬מבטיח הבורא‪ַ" :‬וַ ֲֲא ַַד ֵ�ֵּב ָָרה"‪ .‬חז"ל במסכת סנהדרין (ח‪ ,‬ע"א)‬ ‫חילול השם‪ .‬זוהי בדיוק כוונת הספרי‪ :‬כשם שה'שעירים' מכפרים על כל העבירות‬ ‫דורשים את המילה "דבר" מלשון הנהגה והנהלה‪ ,‬כמו "ַּד�ַ ָ�ָּבר אחד לדור"‬ ‫ללא יוצא מן הכלל‪ ,‬כך גם דברי תורה מכפרים על כל העבירות‪ ,‬לרבות חילול‬ ‫(מנהיג אחד לדור)‪ .‬אומר הקדוש ברוך הוא‪ :‬ברגע שאתם מטים אוזן ומאמינים‬ ‫השם‪ ,‬משום שהם מביאים את האדם לתשובה מאהבה שממרקת הכל‪.‬‬ ‫שהכל מהשמים‪ ,‬אזי "ואדברה" – אני אנהיג אתכם באופן אישי! אני אקח את‬ ‫על פי זה מתבארים היטב גם דברי הנביא הושע‪ׁ" :‬שּׁוָּבָ ה ִיִ �ְׂש ָָׂר ֵֵאל ַַעד ה' ֱֱאֹל ֶֶֹק ָיָך‬ ‫המושכות לידיי ואנהיג את חייכם בהשגחה פרטית מופלאה ומדוקדקת‪ ,‬ולא‬ ‫ַּב�ֲּעֹוֹ ֶנֶ ָָך‪ְְ .‬קחּוּ ִִעָּמ�ֶּכֶ ם ְּד�ָּבָ ִִרים ְוְ ׁשּׁוּ בּוּ ֶֶאל ה'‪ ."...‬יש לשים לב לשינוי הלשון‪:‬‬ ‫�ִּּכי ָכָ �ַׁש ְְׁל �ָּּת ֲ‬ ‫תהיו עזובים ונתונים למקרי הטבע והעולם‪.‬‬ ‫הפסוק פותח בלשון יחיד ("שובה"‪" ,‬בעוונך") ועובר מיד ללשון רבים ("קחו"‪,‬‬ ‫לעתים אנו מרגישים שחיינו מתנהלים תחת "חוקי הטבע" או חלילה תחת יד‬ ‫"ושובו")‪.‬‬ ‫המקרה‪ .‬אנו נתקלים בקשיים‪ ,‬באתגרים ובדאגות פרנסה או בריאות‪ ,‬ותוהים‬ ‫מבאר ה'משנת יעבץ'‪ :‬תחילת הפסוק עוסקת בעצם העבירה‪ .‬בעצם המעשה‪ ,‬כל‬ ‫היכן ההשגחה הגלויה‪.‬‬ ‫ישראל שווים‪ .‬לכן פונה הנביא בלשון יחיד‪ ,‬שכן כל ישראל נידונים כאחד לגבי‬ ‫ה"ארץ צבי" מגלה לנו שהמפתח נמצא בידיים שלנו‪ .‬ההשגחה הפרטית איננה‬ ‫עצם המעשה‪.‬‬ ‫גזירה פסיבית‪ ,‬אלא דינמיקה חיה בינינו לבין הבורא‪ .‬ככל שנאמץ את הראייה‬ ‫אולם‪ ,‬לעבירה מתלווה לעיתים קרובות גם עוון 'חילול השם'‪ ,‬ובכך ישנם הבדלים‬ ‫האמונית‪ ,‬נטה אוזן ללחישות של השמים בחיינו‪ ,‬ונבין שאין עוד מלבדו – כך‬ ‫תהומיים בין אדם לאדם‪ .‬כפי שמבואר במסכת יומא (פ"ו ע"א)‪ ,‬תלמיד חכם‬ ‫נזכה לראות במו עינינו כיצד יד ה' מנווטת את ספינת חיינו בבטחה‪ ,‬מעל לכל‬ ‫שחטא – חילול השם שלו עצום לאין שיעור לעומת אדם פשוט‪ .‬כאן אין דין‬ ‫חוקי הטבע והמקרה‪ .‬הבה נטה אוזן לשמים‪ ,‬ונזכה להנהגה אלוקית צמודה‬ ‫אחד לכולם‪ .‬לכן‪ ,‬על חילול השם‪ ,‬פונה הנביא בלשון רבים‪ ,‬שכן לכל איש ואיש‬ ‫ומבורכת!‬ ‫מדרגה שונה באשמת החילול‪.‬‬ ‫ועל עוון זה‪ ,‬שאינו מתכפר בקלות‪ ,‬העצה היחידה היא‪ְ"ְ :‬קחּוּ ִִעָּמ�ֶּכֶ ם ְּד�ָּבָ ִִרים" –‬ ‫קחו עמכם דברים‪ :‬כוחה של תורה להפוך חילול השם לזכויות‬ ‫ואין דברים אלא דברי תורה‪ .‬רק על ידי עמל התורה‪ ,‬המביא לאהבת ה'‪ ,‬יכול‬ ‫כל אדם לזכות לכפרה שלמה אפילו על חטא חילול השם‪ ,‬עד שזדונותיו ייעשו‬ ‫בספרי דרשו "כשעירים עלי דשא – מה שעירים הללו באים על חטאות‬ ‫לו כזכויות‪.‬‬ ‫ומכפרים‪ ,‬כך דברי תורה מכפרים על עבירות"‪ .‬ולכאורה יש קרבנות נוספים‬ ‫שלמה בן יחיא ז"ל‬ ‫אברהם שלום בן רחמה‬ ‫סלמה שולמית בת סלמה‬ ‫ירמיהו בן סעדיה‬ ‫יקוט בת מרים דהן ע"ה‬ ‫סלמה בת לאה חיון ע"ה‬ ‫אברהם ז"ל‬ ‫כורש ע"ה‬ ‫וסעידה קהא ז"ל‬ ‫צדיק בן רחמה אליהו ז"ל‬ ‫מני בן שרה חניה ז"ל‬ ‫אלברט בן מרסל חורש הי"ד‬ ‫רונן בן עדנה וצבי יעקובי ז"ל‬ ‫מרדכי בן שרה ושלמה גדסי ז"ל‬ ‫מרדכי בן כרמלה גיל ז"ל‬ ‫להצלחת‬ ‫ת‬ ‫הגון‬ ‫לזיווג מ‬ ‫מוקדש ש‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫טאוס‬ ‫שלמה בןע י‬ ‫טלעת ש‬ ‫יחיאל קבן ד‬ ‫בנימין בן סלחה‬ ‫מוקדש‬ ‫נאזהל בת תאג’ה‬ ‫מ ו‬ ‫סרח בת רחמה‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫בארה של תורה‬ ‫בקרדומות‪ .‬אמר הקב"ה‪ :‬אכניס אותו בחצי היום‪ ,‬וכל מי שיש לו כוח למחות –‬ ‫שיבוא וימחה‪.‬‬ ‫המראה של הנשמה‪ :‬הסוד הטמון ב"אישון העין"‬ ‫ב‪ .‬ביציאת מצרים‪ :‬מצרים נשבעו שלא יתנו לישראל לצאת ויהרגו אותם בחרבות‪.‬‬ ‫אמר הקב"ה‪ :‬אוציא אותם בחצי היום‪ ,‬ומי שיכול למנוע זאת – שיבוא וימנע‪.‬‬ ‫שה רבנו מתאר בפני עם ישראל את האהבה הגדולה וההשגחה המופלאה של‬ ‫הקדוש ברוך הוא עליהם במדבר‪ ,‬ומשתמש בדימוי מרגש ומיוחד‪ִ" :‬יִ �ְּצ ֶֶּרְנְ הּוּ‬ ‫ג‪ .‬במיתת משה רבנו‪ :‬עם ישראל הכריזו ואמרו‪" :‬אדם שהוציאנו ממצרים‪ ,‬קרע‬ ‫יֹׁשן ֵֵעינֹוֹ " (דברים לב‪ ,‬י)‪.‬‬‫ְּכ�ִּא � ׁ‬ ‫ִ‬ ‫לנו את הים‪ ,‬הוריד לנו את המן והעלה לנו את הבאר – אין אנו מניחים לו למות!"‪.‬‬ ‫אמר הקב"ה‪ :‬הריני מכניסו (אל מותו) בחצי היום‪ ,‬ומי שיש לו כוח למחות –‬ ‫האדמו"ר בעל ה"תפארת שלמה" מראדומסק מגלה לנו כאן יסוד עצום בעבודת‬ ‫דוא"ל להערות‬ ‫וימחה‪.‬‬ ‫שיבוא‬ ‫מאוצרותיו של הרב ראובן גולן שליט"א‬ ‫כאשר‬ ‫וזכה‪.‬‬ ‫השם‪ ,‬הנוגע לחוש החשוב והרגיש ביותר שלנו – חוש הראייה‪.‬‬ ‫מלוטשת‬ ‫מהו בעצם "אישון העין"? אישון העין הוא כמו מראה‬ ‫ואצלתפוצה‪:‬‬ ‫ורשימת‬ ‫כאשר אנו מתבוננים בדברי רש"י‪ ,‬עולה מיד קושיה עצומה‪ :‬אצל נח‬ ‫ויו"ט‬ ‫פסח‬ ‫הל'‬ ‫על‬ ‫ראובן"‬ ‫של‬ ‫מדויקת‬ ‫ו"לפלגות‬ ‫השתקפות‬ ‫שבת‪,‬‬ ‫רואה בה‬ ‫חברו‪,‬עלהואהל'‬ ‫הזהב"‬ ‫עינו של‬ ‫"רביד‬ ‫תורה"‪ ,‬לתוך‬‫מביט מקרוב‬ ‫אדםשל‬ ‫מח"ס "בארה‬ ‫המצריים‪ ,‬מדובר על איומים פיזיים‪ .‬בני אדם באמת חשבו שבכוחם הפיזי לשבור‬ ‫‪rg5740@gmail.com‬‬ ‫את התיבה או להילחם בישראל בחרבות‪ ,‬והקדוש ברוך הוא הראה להם את‬ ‫עצמו‪ .‬כך בדיוק פועל חוש הראייה של האדם‪ :‬הוא משקף כראי את פנימיות‬ ‫גבורתו בכך שביצע את רצונו בגלוי ואף אחד לא יכול היה לעשות דבר‪ .‬אך לגבי‬ ‫נשמתו‪ .‬מה שהאדם בוחר להכניס לתוך עיניו‪ ,‬מעצב באופן ישיר את כל עולמו‬ ‫מיתת משה רבנו – הרי מיתה היא גזירה רוחנית‪ ,‬נטילת נשמה בידי שמים! כיצד‬ ‫הפנימי‪ ,‬את מחשבותיו ואת קדושת נפשו‪.‬‬ ‫יעלה על הדעת שעם ישראל יוכל למנוע פיזית ממשה רבנו למות? מה הועילה‬ ‫אין ספק שבדורנו‪ ,‬ובפרט במרוצת החיים‪ ,‬בעסקים ובחיי היום‪-‬יום‪ ,‬שמירת‬ ‫ה"מחאה" שלהם‪ ,‬ומדוע היה צריך הקב"ה להפגין כביכול "גבורה" ולעשות זאת‬ ‫העיניים היא משימה מאתגרת ביותר‪ .‬ה"תפארת שלמה" אינו מתעלם מכך; הוא‬ ‫בצהרי היום כדי שלא ימנעו זאת ממנו?‬ ‫כותב בגלוי ובכנות שהדבר קשה מאוד‪ ,‬ולעתים נראה כמעט בלתי אפשרי‪.‬‬ ‫הגאון רבי חיים שמואלביץ ראש ישיבת מיר מיישב את הקושיה ביסוד מרעיד‪:‬‬ ‫אך כאן טמון הסוד הגדול‪ :‬הקדוש ברוך הוא אינו מבקש מאיתנו את הבלתי‬ ‫עם ישראל אכן יכלו למנוע את מיתת משה – לא בכלי נשק ולא בכוח פיזי‪ ,‬אלא‬ ‫אפשרי‪ ,‬אלא את ההשתדלות הכנה שלנו‪ .‬ברגע שהאדם עושה את המאמץ‬ ‫בכוח התפילה!‬ ‫הקטן שביכולתו ומנסה לשמור על עיניו‪ ,‬הוא זוכה מיד לסיוע עצום ועל‪-‬טבעי‬ ‫אם עם ישראל היו מתאספים כאיש אחד ובוכים ומתפללים לקדוש ברוך הוא‬ ‫מן השמים‪ ,‬כפי שנאמר‪" :‬ורגלי חסידיו ישמור"‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה שומר ה'‬ ‫שישאיר את משה רבנו בחיים‪ ,‬התפילה הזו הייתה קורעת את גזר הדין‪.‬‬ ‫את עיני חסידיו‪.‬‬ ‫אך כאן מקשה הגר"ח קושיה נוספת‪ :‬אם כל כוחם למנוע את המיתה היה בתפילה‬ ‫בדברי‬ ‫מרומז‬ ‫העליונה‪,‬‬ ‫לשמירה‬ ‫שלנו‬ ‫ההשתדלות‬ ‫בין‬ ‫הזה‪,‬‬ ‫הקשר המופלא‬ ‫לקב"ה‪ ,‬הרי בסופו של דבר הקב"ה הוא זה שמחליט אם לקבל את התפילה‬ ‫הקדוש‬ ‫לך"‪.‬‬ ‫אשמור‬ ‫ואני‬ ‫לי‬ ‫"שמור‬ ‫השומרים‪:‬‬ ‫על‬ ‫מציעא‬ ‫בבא‬ ‫חז"ל במסכת‬ ‫או לא! אם הקב"ה החליט שמשה ימות‪ ,‬הוא פשוט יכול היה שלא לקבל את‬ ‫ברוך הוא פונה לכל אחד מאיתנו ואומר‪ :‬אם אתה תשתדל לשמור על מה שנוגע‬ ‫תפילתם‪ .‬היכן כאן ה"גבורה" של הקב"ה בכך שהמיתו בעצם היום הזה?‬ ‫לי – על קדושת העיניים שהן פתח הנשמה – אני אהיה לך ל"שומר שכר"‪ .‬אני‬ ‫אשמור עליך מכל פגע‪ ,‬אגן עליך ועל משפחתך‪ ,‬ואעניק לך שכר שלם ונצחי‪.‬‬ ‫מכאן מוכיח הגר"ח יסוד מבהיל‪ :‬תפילה איננה רק "בקשה" – תפילה היא מציאות‬ ‫וכוח טבע בבריאה!‬ ‫האותיות‬ ‫ה"תפארת שלמה" מוסיף שהאותיות של המילה ראיה הן בדיוק אותן‬ ‫של המילה יראה‪ .‬ורמז יש בכך למה שלימדונו חז"ל במסכת חגיגה‪" :‬כדרך שבא‬ ‫כמו שאדם יכול להשתמש במקלות ואבנים כדי לשבור תיבה‪ ,‬וכמו שאדם יכול‬ ‫לראות‪ ,‬כך בא ליראות"‪ .‬הראייה של האדם קשורה בקשר בל יינתק ליראת‬ ‫להשתמש בחרב כדי להילחם – כך התפילה היא כלי מציאותי בטבע שהטביע‬ ‫השמים שלו‪ .‬ככל שהמבט נקי‪ ,‬טהור וממוקד בטוב ובקדושה‪ ,‬כך יראת השמים‬ ‫הבורא בעולם‪ ,‬בכוחה לשבור גזירות רעות‪ .‬וכמו שכותב המהרש"א (קידושין‬ ‫של האדם הולכת ומתעצמת‪.‬‬ ‫כט‪ ,‬ב) שתפילה איננה בגדר נס‪ ,‬אלא היא פועלת כמו פטיש המפוצץ סלע באופן‬ ‫טבעי‪.‬‬ ‫ועל כך נאמר‪" ,‬ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני העדה חזק ואמץ"‪ ,‬שציוה‬ ‫את יהושע לחזק ולזרז את העם תמיד בענין שמירת העינים כי הוא היסוד שבו‬ ‫הקדוש ברוך הוא חקק חוק בבריאה‪" :‬הן אל כביר לא ימאס תפילת רבים"‪ .‬תפילת‬ ‫תלוי הכל‪.‬‬ ‫רבים שנעשית באמת ובלב שלם – מתקבלת בהכרח! כביכול‪ ,‬הקב"ה "מחויב"‬ ‫ולכך נחתמת התורה במילים "ואשר עשה משה לעיני כל ישראל" – כי משה‬ ‫לחוקי הטבע שהוא עצמו קבע‪ ,‬ולכן הוא "מוכרח" לקבל את התפילה‪.‬‬ ‫רבנו השאיר לנו מורשת של תיקון הראייה והסתכלות של קדושה‪.‬‬ ‫כדי שמשה רבנו יסתלק מן העולם ולא תופר הגזירה‪ ,‬הקב"ה היה צריך להשתמש‬ ‫מסר תורני ומעשי לחיים‪ :‬לעתים אנו מרגישים שהעולם סביבנו רועש‪ ,‬מבלבל‬ ‫ב"גבורה" מיוחדת‪ :‬הוא סיכל את דעתם של ישראל והסיח את דעתם‪ ,‬כדי שלא‬ ‫ומלא בניסיונות‪ ,‬ושמירת המחשבה והעיניים היא משימה קשה מנשוא‪ .‬דברי‬ ‫יתנו אל לבם להתפלל עליו באותו הרגע! אילו היו מתפללים – התפילה הייתה‬ ‫ה"תפארת שלמה" מעניקים לנו כוח עצום ונחמה גדולה‪ :‬בורא עולם אינו דורש‬ ‫פועלת את פעולתה ומשה לא היה מת‪.‬‬ ‫מאיתנו שלמות‪ ,‬אלא השתדלות!‬ ‫הגמרא במסכת נידה (ע‪ ,‬ב) שואלת‪" :‬מה יעשה אדם ויחכם?" ומשיבה‪" :‬ירבה‬ ‫כאשר אנו עושים צעד קטן – מסיטים את המבט מפרסומת לא ראויה‪ ,‬נמנעים‬ ‫בישיבה וימעט בסחורה"‪ .‬שאלו התלמידים‪" :‬הרבה עשו כן ולא הועיל להם!"‪.‬‬ ‫מלהציץ בטלפון ברגע של סקרנות מיותרת – אנו פותחים פתח כחודו של מחט‪.‬‬ ‫השיבה הגמרא‪" :‬אלא‪ ,‬יבקש רחמים ממי שהחכמה שלו"‪.‬‬ ‫בתגובה‪ ,‬הקדוש ברוך הוא פותח לנו פתח כפתחו של אולם‪ ,‬שומר עלינו‪ ,‬ומעניק‬ ‫לנו סייעתא דשמיא מיוחדת לשמור על שמחת החיים וטהרת הלב‪.‬‬ ‫על החלק של בקשת הרחמים (התפילה)‪ ,‬הגמרא לא אומרת "הרבה עשו כן ולא‬ ‫הועיל להם"‪ .‬מדוע? כי אין דבר כזה תפילה שנעשית מעומק הלב ובאמת שאינה‬ ‫פועלת! כל תפילה ותפילה היא כוח פיזי‪-‬רוחני ממשי שמשנה את המציאות‬ ‫הנשק הסודי של עם ישראל‪ :‬כיצד ניתן "לעכב" גזירת שמים?‬ ‫בבריאה‪.‬‬ ‫בסוף הפרשה‪ ,‬אנו נפגשים עם רגע כואב ודרמטי ביותר בהיסטוריה של עם‬ ‫לפעמים אנו מתפללים ומרגישים שלא נענינו‪ ,‬ואנו עלולים חלילה להתייאש‪.‬‬ ‫ישראל – הציווי למשה רבנו לעלות אל הר העברים ולהסתלק מן העולם‪:‬‬ ‫אך עלינו לדעת‪ :‬שום תפילה אינה הולכת לאיבוד‪ .‬התפילה יצרה מציאות חדשה‬ ‫ָּׁמה"‬ ‫ֹעֶֹלה �ָׁש ּ�‬ ‫ָּב�ָּהר ֲֲא � ֶׁׁשר ַַא �ָּּתה ֶ‬ ‫"ַוַ ְיְ ַַד ּ�ֵּבר ה' ֶֶאל ֹמ � ֶֹׁׁשה ֶ‬ ‫ְּב�ֶּעֶצֶ ם ַַהּיֹּוֹ ם ַַה �ֶּּזה ֵֵלאֹמֹר‪ֻּ ...‬וֻּמת ָ‬ ‫בעולם‪ .‬ואם נראה לנו שהשער סגור – עלינו לחזור ולהתפלל‪ ,‬ואפילו להתפלל‬ ‫(דברים לב‪ ,‬מח‪-‬נ)‪.‬‬ ‫על עצם העניין שהתפילה הקודמת תתקבל ותפעל את פעולתה‪.‬‬ ‫רש"י הקדוש‪ ,‬בפירושו על המילים "בעצם היום הזה"‪ ,‬מגלה לנו שישנם שלושה‬ ‫כשיש לנו צרה‪ ,‬קושי או שאיפה רוחנית – נזכור שהנשק החזק ביותר שבידינו‬ ‫מקומות בתורה שבהם נעשה שימוש בביטוי המיוחד הזה‪ ,‬ובכולם המשמעות‬ ‫אינו השתדלות גשמית בלבד‪ ,‬אלא כוח התפילה‪ ,‬שהוא חוק טבע רוחני שחזק‬ ‫היא‪" :‬בחצי היום‪ ,‬במראית עין ובאור מלא‪ ,‬לעיני כל"‪:‬‬ ‫מכל גזירה‪.‬‬ ‫א‪ .‬אצל נח‪ :‬דור המבול איימו שלא יתנו לו להיכנס לתיבה וישברו אותה‬ ‫רשימת השיעורים של הרב ראובן גולן שליט"א בביהמ"ד "דרכי תורה"‬ ‫שיעורי הרב ראובן גולן במגוון נושאים‬ ‫ימים א|ג |ד ‪ -‬הלכות כשרות המטבח (לאחר ערבית בצאת הכוכבים)‬ ‫ב"קול הלשון בטל' ‪0733-71-81-56‬‬ ‫יום שלישי| "סמיכת חבר" | הלכות איסור והיתר | ‪20:30-21:30‬‬ ‫יום רביעי| טור בית יוסף הלכה למעשה | הלכות שבת | ‪20:30-21:30‬‬ ‫שותפות בזיכוי הרבים של "בארה של תורה"!‬ ‫יום חמישי | שיחה על פרשת השבוע ‪17:20-18:00‬‬ ‫חסות שבועית בלעדית‪ :‬הקדשת הגיליון כולו לברכה‪,‬‬ ‫שבת קודש | גמרא “מסכת מגילה” |‪16:15-17:00‬‬ ‫לרפואה או עילוי נשמה ‪ 250‬ש"ח‪.‬‬ ‫שבת קודש | הלכות שבת| ‪17:00-17:30‬‬ ‫הקדשה אישית (במסגרת ייעודית)‪ 50 :‬ש"ח‪.‬‬ ‫שבת קודש | אור החיים הקד' | כ‪ 20-‬דקות לפני צאת השבת‬ ‫לפרטים ניתן להתקשר או לשלוח הודעה לטל ‪053-4514677 -‬‬ ‫להצלחת‬ ‫מוקדש לזיווג הגון‬ ‫שלמה בן טאוס‬ ‫יחיאל בן טלעת‬ ‫בנימין בן סלחה‬ ‫מוקדש‬ ‫נאזה בת תאג’ה‬ ‫סרח בת רחמה‬ ‫לעילוי נשמת‬