על הצדיקים · Al Hatzadikim — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

ַעַל ַַהַּצּ �ִּד�ּיִקִים
בעזהשי"ת
ועל החסידים
יום הכיפורים תשפ''ז
"פתח תקווה נכבד מאד" כדי שיוכל לשוב בתשובה ,מצד עיקר
מרן הגאון רבי גרשון אדלשטיין זצוק"ל
הדין היה נתבע מהאדם לעלות לשמים
לתקן את מה שהחריב שם
פוסק הדור מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א
ומחיה ובונה מחדש את כל העולמות
שהאדם הרס במעשיו בשעת החטא,
וזהו עומק רחמי ה' בקבלת התשובה,
שאינו מתרצה רק לאדם החוטא ,אלא
כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על
הוא מתקן את הקלקול שקלקל האדם
כל פשעיו (ר"ה יז)
במעשיו ,ובונה את העולמות שנחרבו
אם אדם מוותר ואינו מקפיד על מה שפוגעים בעולמות העליונים.
בו ,מפני שמבין שהכל בידי שמים ,וכל וזהו מה שנאמר כאן "כי לא בשמים
מה שמן השמים הרי זה לטובה ,וגם אם היא" ,כי באמת מצד עיקר הדין היה נתבע ֹל ֹא ַַב ָָּׁש ַַמִיִ ם ִִהיאְ ...וְ ֹל ֹא ֵֵמֵעֵ ֶֶבר ַלַ ָּיָ ם ִִהיא...
אדם אחר מצער אותו ,הצער מגיע לו מן מהאדם לעלות לשמים לתקן את מה (פרשת נצבים)
השמים ,והצער לטובתו ,שזוכה בו לכפרת שהחריב שם כדי שיוכל לשוב בתשובה, מבואר ברמב"ן שפסוקים אלו עוסקים
עוונות במקום גיהינום ,והמצער עשה לו ומאחר שמצד המציאות לא שייך שיעלה במצוות תשובה .וראוי להבין מדוע כתבה
טובה בזה ,אמנם הוא בעל מידות רעות האדם לשמים לתקן שם העולמות ,אם כן תורה "לא בשמים היא" על מצוות תשובה
שמצער ,וצריך לבקש עליו רחמים שיחזור לא היה שייך כלל שיצליח האדם לשוב יותר משאר מצוות התורה ,והרי בשום
בתשובה ,אבל אין להקפיד עליו ,רק יש בתשובה ולתקן את מעשיו ,ולזאת הדגישה מצווה ממצוות התורה לא מצאנו שהאריכה
לדונו לכף זכות ,שאינו אשם ,וכל מעשיו תורה "לא בשמים היא" ,כל כך גדול הוא תורה לכתוב בו "לא בשמים היא".
נובעים מתוך חוסר הבנה וחוסר ידיעה. כוח התשובה ,שאין צריך האדם לעלות ופירש בזה מרן הגר"ח מוואלז'ין ז"ל,
זוהי אהבת הבריות ,וכיון שהוא מעביר לשמים לתקן שם מה שהחריב ,וגם "לא דהנה ידוע שלכל יהודי יש השפעה
על מידותיו ואינו מתחשב במה שאחרים מעבר לים היא" ,אין האדם צריך לנדוד עצומה על כל העולמות העליונים ,שבכל
פוגעים בו ,גם בשמים לא מתחשבים במה למקומות רחוקים מעבר לים כדי לתקן מעשה מצוה הוא מאיר את העולמות
שהוא פוגע בכבוד שמים ,ומעבירין לו על מה שקלקל בעולם הזה במדינות נידחות העליונים ובכל מעשה עבירה רח"ל הוא
כל פשעיו ,מידה כנגד מידה .וכבר כתב מכוח השפעת מעשיו ,אלא "כי קרוב סותר עולמות ומחריבן ,וכמו כן בכל
רבינו יונה בשערי תשובה (א ,כח) כי זהו אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו", חטא יוצר החוטא רוח טומאה המשפיע
"פתח תקווה נכבד מאד" שאם אדם מוותר כשהאדם שב בתשובה הרי הקב"ה כבר טומאה גם על מדינות רחוקות ולא רק
לאחרים גם בשמים מוותרים לו – מידה מתקן את כל הקלקולים. במקומו ,והנה כשהאדם שב בתשובה,
('דרכי החיזוק' ,יו"כ תשע"ח )324 כנגד מידה. (ביאורים והנהגות) הקב"ה מוחק את רוח הטומאה ,ובונה
1 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' יום הכיפורים תשפ''ז
אילו היה כזה מושב זקנים שכל הנכנס שם ,שב להיות צעיר ,הכל
רצים ומשלמים את כל הונם על מנת להתגורר בו .זוהי תשובה!
כאשר עושים תשובה שבים להיות יונגרמאן צעיר ונקי
הגאון רבי שלום שבדרון זצ"ל על תשובה אמיתית
תפילין הוא רחוק ממנה כמטחווי קשת ,אבל אם רק נכנס ּוְבָכָ ל ַנַ ְְפ ֶׁׁשָך (דברים ל)
ֹלֶקיָך ְּבָּכָ ל ְלְ ָָב ְְבָך ְ
ִּכּ י ָָתׁשּוב ֶֶאל ה' ֱֱא ֶ
לשיעור בבית הכנסת מכניס את עצמו מעט – הכל כל כך הפסוק אומר על מצות תשובה" :כי תשוב אל ה' אלוקיך
קרוב ,על השולחן ובתוך הפה ,זו מציאות! כן ,כן. בכל לבבך ובכל נפשך ,כי המצווה הזאת אשר אנכי מצווך
אז קרוב מאוד או רחוק ,רחוק מאוד. היום לא נפלאת היא ממך וכו' .לא בשמים היא לאמר מי
שתי הגדרות מיוחדות שמעתי מהרבי שלי אודות תשובה. יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה ולא
א) אדם שביתו וכל תכולתו נשרף ,יצא ערום מכל נכסיו, מעבר לים היא לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו
אומלל .והנה למסכן זה ,היה ביטוח .חברת ביטוח שילמה וישמיענו אותה ונעשנה ,כי קרוב אליך הדבר מאד".
לו את הכל ,כמה מאושר הוא. כיצד עושים תשובה? הגמרא בעירובין דף נ"ד אומרת ושואלת
"תשובה" היא כחברת ביטוח לאחר שריפה. "אימתי קרוב אליך הדבר מאד? אם בפיך ובלבבך לעשותו".
ב) מה היה אילו היה כזה מושב זקנים שכל הנכנס שם ,שב נשאלת כאן שאלה עצומה .הלא דיברה תורה בלשון בני
להיות צעיר ,הכל היו רוצים ורצים להתאכסן שם ,ומשלמים אדם ,א"כ נחשוב כיצד אבא מדבר אל בנו" ,תשמע חביבי,
את כל הונם על מנת להתגורר בין כותלי אותו מושב זקנים. יש לי בשבילך מתנה חשובה מאד ,ואל תחשוב שתצטרך
זוהי תשובה ,תשובה! כאשר עושים תשובה שבים להיות לנסוע לאמריקה לקחתה ולהביאה לכאן ,היא כאן בכיס של
יונגרמאן צעיר ונקי. החליפה שלי "...וכי כך לשון בני אדם?! אם כבר שייך ,הוא
וכמדומה ,כי שני המשלים הנ"ל קשורים ל"תשובה מיראה" יכול לומר לו 'המתנה לא באמריקה אלא באירופה -רק
ו"תשובה מאהבה" המשל הראשון תשובה מיראה .והשני – ארבע שעות נסיעה' ,או 'אינך צריך לנסוע לאמריקה ,כי
כאשר זוכים ,לתשובה מאהבה. המתנה כאן בארץ ישראל בעיר צפת' אבל האם אומרים:
אך אבא צועק אחריו 'אינך צריך לעלות לשמים או לנסוע לאמריקה מעבר לים,
אלא איפה? בכיס שלך ,בלב שלך'?!
לפני עשרות שנים (בהיותי בחו"ל) שמעתי מתלמיד חכם אמר הרב'ה ,תשמעו ,חביבים ,היטב (הרב'ה היינו רבי לייב
שאמר בשם רבי לייבלה אייגר זצ"ל שאמר כך" :וזרקתי חסמן זצ"ל).
עליכם מים טהורים וטהרתם" משל למה הדבר דומה לבחור מצוות תשובה ,היא כזו מין בריאה ,או שהיא קרובה מאד
שעתיד היה לצאת לדרך רחוקה .הוא ארז את מטלטליו או רחוקה מאד.
וסידר את כל צרכיו לפני היציאה לדרך. הרי עסוקים אנו בפרשת התשובה" ,כי תשוב אל ה' אלוקיך"
ביום האחרון כאשר כרטיס הנסיעה כבר בכיסו ערך את אם הנך מבקש לדעת כיצד עושים תשובה דע כי הדבר
הסידורים האחרונים ,התכופף למזוודות פתח ,הכניס חפצים קרוב אליך מאד בפיך ובלבבך לעשותו והכוונה על התורה
קטנים וסגר וכו' ,והנה כיון שחשש כי הכרטיס יפול מכיסו הכתובה בידינו – תורה שבכתב ושבעל פה (בפירוש רש"י)
ויאבד ,הניחו בינתיים על השולחן .הגיע זמן היציאה לדרך, כי אם תתבונן בפסוקים במשניות ובגמרא – תדע ותשכיל,
הוא הגביה את המזוודות ,הניח על הכתף את התיק ,ומיהר אבל ,זאת בתנאי אחד שתתבונן בהם ,אז הם קרובים מאד!
החוצה ,חטף את המזוודה ורץ .אך אבא צועק אחריו" :את אך אם לא תתבונן תהיה מונח בדברים אחרים היא לא
העיקר שכחת ,ללא הכרטיס לא תוכל לנסוע ,יענקל שלי, רחוקה ממך קצת ,אלא הרחק מאד – בשמים ומעבר לים.
שכחת את הכרטיס על השולחן!". וברוב המצוות והתורה כך הדבר .אם תלך לפלוני שהראש
אך מה לעשות -הוא כבר רץ ואינו שומע ,לאבא אין ברירה שלו ,בא נאמר ,בקלפים ,תאמר לו תעשה תשובה ,הוא אפילו
הוא מדלג אחריו מתקרב לעברו וקורא אחריו שוב ,ובד בבד לא יודע על מה אתה מדבר אליו ,תשאל אותו משהו במצות
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' יום הכיפורים תשפ''ז 2
זורק אליו את הכרטיס – "קח ,תיסע!"
"וזרקתי עליכם" אנו יוצאים לדרך ,לפעמים ,ללא העיקר,
אורזים את החפצים ,מתנועעים בתפילה ,מדברים להקב"ה,
נותנים צדקה ואולי גם מתענים ,אבל שוכחים את העיקר:
להניח את העבירה בצד ,לשכוח מהעבירה במאת אחוזים
להיפרד ממנה עולמית .וכיון שה' רואה שבצורה כזו לא נגיע
לעולם לתשובה ,אז הוא זורק עלינו מים טהורים וטהרתם,
הוא מעורר אותנו במים טהורים להשליך את החטאים .קחו
ותטהרו! כי בלי זה לא תגיעו לעולם.
"אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם
כו' שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם".
א'גיוואלדיגע מעשה
Wikipedia
נסיים בסיפור שסיפר רבי יעקב קמינצקי זצ"ל מגדולי אמריקה,
השכיר את עצמו לבעלי העגלות של העיר – להכות את אודות כוחה של תפילה ומעשים ,א'גיוואלדיגע מעשה.
הסוסים ,מאי משמע? כאשר העגלון מתעייף ,התיישב הוא בעיר סולבאק התגורר אדם גדול מגאוני הזמן ,שחיבר ספר:
להחליף אותו ולהצליף את הסוס .אתם כבר מבינים איך "שאלות ותשובות עמודי אור" .בכל 'תשובה' הלכתית בספרו
הוא היה נראה .למעשה ,אחד מבעלי העגלות בעיר היה הוא מסיים בחתימת שמו בתוספת" :העלוב".
אפוטרופוס עליו .וכאשר הגביר אבי המדוברת הציע את (הנצי"ב מוואלזין היה חותם "נפתלי צבי -העמוס בעבודה",
בתו באזני העגלון ,הוא לא הביע את הסכמתו על אתר ,רק וגאון זה חתם "העלוב") ,מה הבסיס לחתימה תמוהה זו? על
לאחר שבוע נתן את הסכמתו .נו ,ברוך ה' ,הם באו בברית כך סיפר רבי יעקב קמינצקי.
האירוסין .הימים חלפו ,יום הנישואין הגיע. סבו של רבה של סובאלק ,היה גביר ונגיד נכבד .הוא התפרנס
בת הגביר עם אהרון דער שמייסער ממרכז מכירות גדול של הימים ההם ,בו בקרו רבים ונכבדים
שרכשו את סחורתם .גם הגבירים הגויים נכנסו בשערי מרכז
בת הגביר עם אהרון דער שמייסער ,עלבון. המכירות .הפריצים של העיירות מסביב ביקרו הרבה בחנות.
התאספו בחצר בית הכנסת לעריכת חופה וקידושין כאשר וילך האיש הלוך וגדול ,עשירותו היתה לשם דבר .והקנאה
שמחה ועלבון משמשים בערבוביא .רגעים ספורים לפני בעקבותיה...
שהחתן בא לכסות את פני הכלה ,נעמדה הכלה על רגליה כאשר הקנאה אוכלת את הלב ,החלו לדבר סרה על בתו של
ובמעמד כל האורחות שהצטופפו באולם ,דיברה לפני מי הגביר ...היא ,הבת ,עסקה גם כן במכירת סחורות בחנות של
שאמר והיה עולם -הקרוב 'לכל אשר יקראוהו באמת'" :רבונו אביה .ובעלי לשון הרע ומוציאי שם רע אמרו" :הפריצים
של עולם אתה יודע כי אני בת ישראל כשירה ,ונקיה מכל הרי מסתובבים שם כל כך הרבה "...לשון הרע ,מי לא יודע,
רבב .אתה יודע! לכן בזכות זאת ,אני מבקשת ממך ,שתתן הוא לפעמים כאש בנעורת ,נורא ואיום ,התוצאה הייתה:
לי ילדים כשרים ונקיים מכל רבב" .הדמעות עלו עד לב כל שידוך שהציעו לה ,צד הבחור התעניין בעיירה ומיד
השמים .מאותו זיווג נולדו לה ארבעה ילדים ,שארבעתם היו שמע את הרינונים עליה ,ואין שידוכים .השנים חלפו .שנה
מגדולי הדור ממש ,אחד מהם הסובאלקער רב :הגאון בעל שנתיים ,חמש שנים .הבת כבר בגרה והכאב גדל .האב היה
"עמודי אור" זצוק"ל .ומכאן רמז לחתימתו בכל תשובותיו אערליכע'ר איד וידע כי בת ישראל אין לה לשבת גלמודה,
"העלוב" .בזכות העלבון שליוה את אמו ,הוא ואחיו זכו למה וכדאי לה שידוך פשוט ולא לשבת בדד .הוא התאמץ להשיג
שזכו .הנה כח תפילה" .ואמרו חז"ל "אשרי מי שחושדין בו לה לפחות שידוך פשוט .אך גם שידוך כזה היה קשה למצוא
ואין בו" .ה' יעזרנו שלא נזדקק חלילה לביזיונות ,בשביל לה ...מי יהין להתחתן עם בת ישראל לא כשירה.
להצליח מחמתם .ונזכה לתשובה שלימה ולגאולה שלימה בסופו של דבר הוא מצא בחור שנאות להנשא עם בתו -
לנו ולכל כלל ישראל במהרה בימינו. "אהרון דער שמייסער" (=אהרון המצליף) בחור שמגיל שנה
(קטעים מלוקטים מתוך דרשותיו מתוך הספר 'להגיד') שנתיים הסתובב ללא מסגרת ,ללמוד לא ידע ,וברבות הימים
3 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' יום הכיפורים תשפ''ז
פעם אחת פגע בו 'ראש הישיבה' ושאלו ,האם ידעת כבר מהי
התשובה על קושייתו של 'רב החובל' ...הבחור שלא ידע מאומה
מהנלמד ,שאל את רה"י – באיזו סוגיא מדבר ראש הישיבה
הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א -לא להיות כשוטה המאבד מה שנותנים לו
(ערך תשובה) וז"ל :ואם כל השנה הלך בשרירות לבו ,ויצרו ׁשּוָבה ְּוְת ִִפָּלּה ּוְצְ ָָד ָָקה ַַמ ֲֲע ִִב ִיִרין ֶֶאת ֹרַֹעַ ַַהְּגֵּזֵ ָָרה
ְּוְת ָ
הפיל עליו תרדמה ,הנה בהגיע ימי חפץ ימי רצון חודש הנה תקנו הגאונים להוסיף לבקש בעשי"ת בברכת 'אבות'
רחמים ועשרת ימי תשובה ,לא עת לנום ולישון ,כי מלך – 'זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך
במשפט יעמיד ארץ ,וחרדה ילבש ויתעורר כאיש אשר יעור אלוקים חיים' ,וכבר הקשו שהרי ג' ברכות ראשונות של
משנתו ...כי הימים -ימי רצון ,ותפילתו ותשובתו עושה פרי. שמו"ע אינם אלא 'שבח' ותהילה לבורא ית"ש ,ומה מקום
וכתוב בספרים שהפרש יש בין עשרת ימי תשובה לשאר לבקשות באמצע הברכה הראשונה (עי' טור סי' תקפ"ב).
הימים לענין תשובה ותפילה כהפרש האור מן החושך ,ויפה והביאור הוא על פי מעשה שהיה עם הגאון רבי יחזקאל
שעה בתשובה ומעשים טובים בימים האלה מימים שלמים אברהמסקי זצ"ל בעת שכיהן ברבנות עיר הבירה לאנדאן
בשאר הימים ,אשר על כן ראוי לחוש על כל רגעיו של ימים (לונדון) ,אשר אחד מתושבי המקום ירד מנכסיו מטה מטה
אלו שלא לאבדם. ל"ע וכמעט שלא גווע ברעב ,והגיעו הדברים לידי 'פיקוח
כתב הרה"ק ה'ערבי נחל' זי"ע (דרוש לשבת תשובה תקנ"ב) נפש' ממש ,נחלץ הר"י לעזרתו ,הוא בעצמו ערך מגבית
וז"ל :לפחות כל אחד מבני העיר יתבטל יום או יומים או והסתובב בבתי גבירים להתרימם מממונם .בליל שב"ק
שלושה ימים בחודש אלול מענייני ביתו ויעסוק כל המעת עלה הרב לגביר אחד והחל לבקש ממנו שיפתח את ידו
לעת בעסקי נשמתו ויתפלל לפני השי"ת ,שלהיותו טרוד ויתן עכשיו תרומה נכבדה ,נדהם העשיר ואמר :רבי ,שבת
כל השנה יחשבו ימים אלו כאילו עסק כל השנה בתורה היום ...יסור נא מר לביתי לאחר השבת ואו אז אתן ,אמר
ובמצוות' וכו' .ואף כי ב'אלול' דבריו אמורים לא גרעו עשרת לו הרב ,בכוונה תחילה הגעתי עכשיו כדי שתבין ותשכיל
'ימי תשובה' מהם. גודל נחיצות הבקשה עד שאפילו שבת נדחית מפניה ,ולא
דבר מהר כי הבטריה נגמרת עת דברים עתה כי אם 'קום ועשה'( ...ופשיטא ,שבא רק
אחר השבת לקבל הנדבה בפועל).
ראיתי להגאון רבי י"א דינר ששמע בהיותו על האוטובוס, כיוצא בדבר הננו
איך שבחור יושב מאחוריו מדבר בטלפון ,ובצד השני דברו מבקשים זכרנו
באריכות ,אמר לו הבחור דבר מהר כי הבטריה נגמרת... לחיים דייקא שלא
ולמד מכך כיו"ב ,בימים הללו ,הקב"ה אומר לנו ,מהר מהר, במקום הראוי ושלא
הבטריה נגמרת ,עוד מעט קט יום הדין – אל תחשוב שיש עפ"י הסדר ,כי אין
לך זמן ...כביכול הכל נגמר ,יום הדין מגיע וחייבים להתחיל הימים כתיקונם
לסגל הרבה תורה ומצוה ,לזכות גדול לקראת יום הדין. שצריך לשמור
ויזהר שלא יהיה כאותו בחור שהיה מרבה לישן ביום על ה'גינונים' ועל
ובלילה ,פעם אחת פגע בו 'ראש הישיבה' ושאלו ,נו ,יקירי, המנהגים ...אלא
האם ידעת כבר מהי התשובה על קושייתו של 'רב החובל'... הזמן בוער כאש,
הבחור שלא ידע מאומה מהנלמד בישיבה ,שאל את רה"י ופיקוח נפש יש
– באיזו סוגיא מדבר ראש הישיבה ...אמר לו ראש הישיבה, בדבר ,רבש"ע זכרנו
כי כבר הקשה רב החובל את יונה הנביא 'מה לך נרדם' קום לחיים ...ואם לא
קרא אל אלוקיך ...אולי יתעשת. עכשיו אימתי...
ידוע שהצאר ניקולאי היה מפעם לפעם מחליף שמלותיו כתב ה'פלא יועץ'
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' יום הכיפורים תשפ''ז 4
ולובש עצמו כאחד הכפריים ,והיה מהלך בין הבריות לשמוע
מה הבריות סחים ומה דעתם על הנעשה במדינה .באחד
הלילות פגש בכמה אנשים היושבים בבית המזיגה ,פתח
שיחתו עמהם ,בתוך הדברים שאלם – לו שמעתם שהמלך
יושב בחברתכם ,מה הייתם מבקשים מאתו ,ויענו כל אחד
לפי דרכו ,זה אמר הייתי מבקש לקבל אחוזה גדולה ,השני
ביקש שדה גדולה ,והשלישי ביקש סכום מעות אדיר ...רק
אחד מהם אמר בזלזול ,מה לכם כי תדברו גבוהה ,מה לכם
עוסקים בשטויות והבלים – והרי אין המלך נמצא כאן,
שתקו והניחוני לנפשי ,והם לא ידעו שהמלך מדבר עמהם.
ויהי ממחרת ,קיבל כל אחד מהם ע"י שליח מבית המלכות
ככל אשר שאלה נפשו ביום האתמול ,זה קיבל אחוזה ,זה
וגם עוזב אז גם אתה תיקרא ירוחם... שדה ,והשלישי קיבל את מלוא הסכום שדיבר עליו אתמול
יסוד גדול אמר הרה"ק הרר"ב מפרשיסחא זי"ע ,בבי"ד של ...והרביעי קיבל מכתב חתום בידי המלך ,אכן ,נניח לנפשך
מעלה לא ישאלו לאדם מדוע נכשל בחטא ,רק טענה אחת מנוחה שלימה שאתה רוצה בה ,ומאומה לא יגיע אליך מבית
יטענו בפניו -מדוע לא שבת בתשובה ,ולאדם לא יהיה מה המלך ...וכי אפשר לתאר עלי גליון את צערו הגדול שהפסיד
להשיב על כך ,כי מה הפריע לו להתחרט על העבר ולקבל אלפי אלפים בדבריו אלו...
ע"ע לתקן דרכיו מעתה .ומבואר כן להדיא במדרש (נשא, ולדידן ,ימים אלו גבוהים עד מאד כי הקב"ה ממציא עצמו
במד"ר יג) כי טרם שגורש אדם הראשון מגן עדן ביקש ממנו אלינו – דרשו ה' בהמצאו ...בל נהיה כאותו שוטה שלא
הקב"ה שיחזור בתשובה ,ואמר לו 'אפילו עכשיו עשה תשובה הרגיש כי המלך נמצא בסמוך אליו ...ועל ידי בקשה מעומק
ואני מקבלך' ,ומאחר שלא עשה תשובה גירשו אותו ,והן הן הלב בידינו להמשיך על עצמנו שפע גדול עד מאד ,גם יש
הדברים ,שעל עצם החטא היה בידו להצטדק ,וכמו שטען בידנו לקרוע ולבטל גזר הדין ולהפכו מדין לרחמים ,המבקש
בעצמו (בראשית ג) 'האשה אשר נתתה עמדי היא נתנה לי בזו העת 'מנוחה' אינו אלא מאבד עצמו לדעת ר"ל.
מן העץ ואוכל' ,אך על הטענה מדוע לא חזר בתשובה לא האם הוא יודע מהי חשיבותה של הפטרה זו
היה לו מה להשיב ,ומשום הכי נענש מן הדין.
ב'תשעת הימים' נשאל אחד מגדולי הדור זצ"ל ע"י איש הרה"ק רבי מאיר מפרעמישלאן זי"ע שאל פעם לעשיר אחד
בעל עסקים האם מותר לו לעסוק באיזה מסחר מטעם שקנה בדמים מרובים את ה'עליה' של 'מפטיר יונה' במנחה
'השתדלות' ...שחק הגדול וענה ליהודי ,כי העת להשתדלות דיו"כ האם הוא יודע מהי חשיבותה של הפטרה זו ,השיב הלה
היא ב'תשעת הימים' – העת והזמן לזה הוא ב'עשרת הימים', בפשטות מפני שנאמר בה גודל מעלת התשובה שמבטלת
כלומר שבימים האלו קוצבים לו לאדם קצבת כל השנה גזירות רעות ,דכתיב (ג י) 'וירא האלוקים את מעשיהם כי
ואז יעשה השתדלות ב'תהלים' ובתחינותיו לפני השי"ת. שבו מדרכם הרעה וינחם האלוקים על הרעה אשר דיבר
וכבר הבאנו את דברי הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע (אמרי לעשות להם' ,נענה הרה"ק ואמר ,לא כן ,כי עיקר עניינה
פינחס אות תפד) וז"ל :גם פעם אחת ציוה לומר פרשת המן 'מה לך נרדם קום קרא אל אלוקיך אולי יתעשת האלוקים
בכל עשרת ימי תשובה ,וכמה פעמים שמעתי שהיה מזהיר לנו ולא נאבד' (א ו).
להתפלל על הפרנסה ושארי הצטרכויות ולהאמין שהשי"ת בקרב חסידיו של הרה"ק ה 'בית אהרן' זי"ע היה חסיד בשם
ימלא שאלתו בוודאי ,והיא מצווה רבה. רבי ירוחם ,והיה הבית אהרן מרבה לשלחו לגשת להתפלל
וכך מספרים ששאלו את הגאון רבי חיים קנייבסקי זצ"ל לפני העמוד .פעם שאל אחד החסידים שגם נפשו אוותה
לטעם מנהגו לסיים בכל יום מעשי"ת את ספר התהילים, להתפלל לפני העמוד ...רבי קדוש ,וכי משום שהוא נקרא
והשיב שעושה כן ,כי זה ה'השתדלות' שלו לפרנסה בשם 'ירוחם' יגש כל כך הרבה לעמוד( ...כטוען מבלי אומר
(קטעים מלוקטים מתוך 'באר הפרשה' יוכ"פ תשפ"ו) ודברים ,נפשי מה תהא עליה) ,אמר לו הרבי ,לכשתהיה מודה
5 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' יום הכיפורים תשפ''ז
המשגיח רבי יחזקאל לווינשטיין זצ"ל ,היה אומר:
על כל דבר אפשר לעשות תשובה ולהתכפר,
אבל על דבר אחד אין סליחה ואין כפרה
הגה"צ רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א על קבלת עול מלכות שמים
העונש לכל ישראל. המשגיח ,מרן רבי יחזקאל לווינשטיין זצ"ל ,היה אומר :על
והנה ,לכאורה מי שמוסר נפש ,הרי הוא ראוי לכבוד ושכר, כל דבר אפשר לעשות תשובה ולהתכפר ,אבל על דבר אחד
אך המקושש לא רק שלא זכה לשום כבוד ולשום שכר אין סליחה ואין כפרה" :והתברך בלבבו לאמור שלום יהיה
אלא הוא מקולל .ומה עם מסירות הנפש שלו? אין שום לי כי בשרירות ליבי אלך" (דברים כט) .מה שהולך בשרירות
זכר למסירות נפש! ליבו ,מי שפורק מעליו עול ואומר "איך טו וואס איך וויל",
אומרים חז"ל (שבת קיח) "אלמלי משמרין ישראל שתי אני עושה מה שאני רוצה" -לא יאבה ה' סלוח לו".
שבתות כהלכתן -מיד נגאלים" .השבת השנייה היתה של אדם מטבעו אינו מוכן לקבל עול .זה קשה לו ,הוא לא
המקושש .נמצא שכל העיכוב של הגאולה עד היום -הוא מסוגל .הוא אומר לעצמו :אני יכול לשנות פה ,לשפר שם,
בגלל המקושש! וכי הוא ראוי לכבוד ולשכר?! הרי אין לך אבל להתהפך ממש -אין לי כוח .אני מוכן להשתדל ,אפילו
מקולל יותר ממנו. קצת להתאמץ ,אבל קבל עול ממש -זה לא.
ומה היתה הטעות שלו? נכון ,הוא מסר את הנפש ועשה את ואז יבואו לאדם וישאלו אותו :מה איתך? אתה חושב
מעשהו לשם שמים -אבל הוא לא עשה כפי ציווי התורה, שהחיים הפקר? הרי יגיע הזמן שתיתן דין וחשבון על חיים
אלא כפי שהוא מבין .התורה אומרת :אסור לחלל שבת! בלי חשבון! האדם מהרהר רגע ,ומנחם את עצמו" -לא נורא,
ואם אסור -אז אסור! יהיה בסדר" ...או בלשון התורה" :שלום יהיה לי"...
יש כאלה שעושים 'שטייגען' -באמצע חזרת הש"ץ ...יש לא ,לא יהיה בסדר! אומרת התורה" :לא יאבה ה' סלוח
כאלה שלומדים בהתמדה כל הלילה ואחר כך ישנים כל לו" .הקב"ה נתן לך מתנה יקרת ערך -את התשובה ,ואתה
הבוקר .בלי 'סדרים' מסודרים ,בלי תפילות מסודרות ,העיקר מוותר עליה וממשיך ללכת בשרירות ליבך ,לא מוכן לקבל
שלמדתי בהתמדה... עליך עול? זו כפיות טובה! ועל כך אין סליחה ואין כפרה.
גם ברוחניות -צריך לקבל עול ,להיות כפוף לשולחן ערוך. "איך טו וואס איך וויל" -אני עושה מה שאני רוצה
לא הכל מותר ,יש דינים ויש כללים .ואם זה לא כפוף לתורה,
לשולחן ערוך -זו פריקת עול! אנחנו בדור של "חוצפא יסגיי" .המושכל ראשון של חוצפה
הייתי בערב ראש השנה אצל מורנו ראש הישיבה זה להיות בלי קבלת עול .אני לא חייב לאף אחד ,ואף אחד
לא יגיד לי מה לעשות" .איך טו וואס איך וויל" -אני עושה
העיקר הראשון מעיקרי התשובה הוא חרטה. מה שאני רוצה .זו התגשמות אזהרת התורה על "בשרירות
כותב רבינו יונה ב"שערי תשובה" (שער א אות י) שהאדם ליבי אלך".
צריך להתחרט על מעשיו הרעים ,ויאמר בלבבו" :הנה הבורא היסוד של בניין האדם הוא קבלת עול .להיות כפוף לתורה,
נפח באפי נשמת חיים חכמת לב וטובת שכל להכירו וליראה לשולחן ערוך .לא לעשות מה שאתה רוצה -אלא מה שהקב"ה
מלפניו ,ולמשול בגוף וכל תולדותיו ,כאשר המשילה על שאר רוצה ,מה שהתורה רוצה.
בעלי חיים שאינם מדברים ,מאשר יקרה בעיניו נכבדה .ואחרי ר' משה שטינגל אומר ב"מבקשי השלמות" :המקושש -לשם
אשר בעבור זאת נבראתי ,ויהיה בי הפך מזה ,למה לי חיים?" שמים נתכוון ,כדי להראות לכולם את ענשו של מחלל שבת.
הייתי בערב ראש השנה אצל מורנו ראש הישיבה .להתברך וכמובא בתרגום יונתן (במדבר טו) שגזרת השבת נודעה
בשנה טובה .היו שם אברך ואשתו .אותו אברך פעל בדרך לישראל ,אך העונש על חילול השבת לא נודע להם ,וקם
מסויימת שסלל לעצמו ,ואשתו לא היתה שבעת רצון מכך, האיש ואמר :אלך ואתלוש עצים ביום שבת ויראו אותי
למרות שהוא פעל רבות לתועלת הציבור .הוא ביקש מהראש עדים ויגידו למשה ,ומשה ישפוט אותי ,ועל ידי כך יוודע
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' יום הכיפורים תשפ''ז 6
ישיבה שיאמר את דעתו באוזני אשתו.
ראש הישיבה אמר" :תדעו לכם ,החיים זה דבר יקר ,לא
מחלקים אותם בחינם ,לכל אדם יש תפקיד בבריאה ,והקב"ה
נותן לו את הכלים והכישורים למלא את תפקידו וייעודו.
כיצד יכול האדם לדעת מה תפקידו? ברגע שיש לו יצר
הרע לחמוק מהתפקיד ,אם יש לו קשיים וניסיונות -סימן
שזה התפקיד שלו".
ר' לייב טודר'ס ,המשגיח של עץ חיים ,היה אומר ,שכל
עבודת היצר הרע היא להחליף תפקידים .היצר הרע בא
לבן תורה ואומר לו' :מה עם חסד? תעשה חסד ומעשים
טובים בלי סוף ,רק אל תלמד' ...היצר הרע בא לגביר שיכול
להחזיק תורה ,ואומר לו' :במקום להחזיק תורה -שב תלמד'...
לכל אחד יש יצר הרע לעשות את מה שאינו התפקיד שלו.
נתאר לעצמנו -מלך הטיל על שריו תפקידים שונים ,כל שר
ממונה על תחום מסוים .אחד השרים הזניח את התפקיד
האחד לא ידע את שמו של חבר
שהוטל עליו ,ובמקום זאת התמסר למלך בתחומים אחרים,
הרב גרשונוביץ מספר ,כשלמד בישיבה בקוברין היה איתו שהיו קשים אף יותר מהתפקיד שהוטל עליו .כשנודע הדבר
בחדר בחור נוסף ,ולמרות שהם לנו בחדר אחד במשך למלך -ציווה להרגו ,כדין מורד במלכות .ולכאורה מדוע? הרי
חצי שנה ,האחד לא ידע את שמו של חבר .כשסיפר זאת הוא התמסר למלך בתפקידים שנטל על עצמו!
לתלמידיו וראה את התמיהה בפניהם ,הסביר כי אין כאן התשובה פשוטה :המלך הטיל עליך תפקיד מסויים .אם אתה
צדקות מיוחדת .פשוט מאוד ,במשך כל התקופה לא יצא להם נאמן למלך ,עליך למלא את תפקידך בנאמנות ולא לזנוח
להיפגש ולדבר שיחת חולין .הרי כל זמן שלומדים -לומדים, אותו ולחפש לעצמך תפקידים אחרים .אם אינך ממלא את
וכשעייפים -הולכים לישון ,ובבוקר -קמים לתפילה ,ואחר התפקיד שהוטל עליך -הדבר מעיד על חוסר נאמנות למלך,
כך מתחיל 'הסדר' ,ומרגע שמתיישבים על ידי הסטנדר -לא ואף יש בכך בחינה של מרידה בו.
קמים .אם כן הפלא שלא יוצא לשוחח... יש כאלה שרוצים לעזור לקב"ה
המושגים של פעם היו אחרים .בחור שהיה לומד שמונה
עשרה שעות ביממה היה נקרא 'בינוני'. במלכות ה' בעולם -לכל אחד יש את התפקיד שלו ,כל אחד
צריך להחדיר זאת עמוק בנשפנו ובליבנו :לומדים לא מכיוון צריך למלא את תפקידו בנאמנות ובשלמות .לשם כך הוא
שיש חשק ללמוד ,אלא כי צריך ללמוד! מי שלומד בגלל נברא .יש כאלה שרוצים לעזור לקב"ה .הם חושבים שעדיף
החשק ,כשאין לו חשק -הוא אינו לומד ,ואם כן זה היפך להם למלא תפקיד אחר ...אל תנסה לעזור לקב"ה! אם הקב"ה
קבלת עול. ייעד לך תפקיד מסויים ,תמלא את תפקידך כראוי .אל תחפש
כותב רבנו יונה (שערי תשובה שם ו')" :כי אם אמור יאמר לך תפקידים אחרים בנימוק שבהם תתעלה יותר .אל תחפש
העבד לרבו :כל אשר תאמר אלי אעשה זולתי דבר אחד- לך מצוות 'חשובות' יותר" -כי לא מחכמה שאלת על זה".
כבר שבר עול אדוניו מעליו ,והישר בעיניו יעשה". וזה מה שכותב רבנו יונה .לאדם יש תפקיד ושליחות ,והוא
חיסרון ורפיון במשהו ,בכלשהו -זו פריקת עול! אם הוא צריך למלא את תפקידו ולעמוד מול כל הקשיים והניסיונות.
עושה כל מה שמוטל עליו חוץ מדבר אחד -אי אפשר לומר שאלו פעם את ר' ברוך בער אם כל הזמן נלמד ,מתי הזמן של
עליו שבתשעים ותשעה אחוז הוא מתפקד כראוי ורק אחוז חסד? אמר בירידה במדרגות מהאולם לחדר האוכל ובחזרה...
אחד פגום אצלו ,אלא כל המהות שלו היא של "הישר בעיניו הקב"ה לא צריך את העזרה שלך .יש לך את התפקיד שלך,
יעשה"! ובמילים אחרות :הוא פורק עול. תמלא אותו בשלמות!
(מתוך הספר 'דורש טוב' בהוצאת 'יפה נוף')
7 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' יום הכיפורים תשפ''ז
מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ,הרים את עיניו מהגמרא ואמר משפט
חריף וקצר" :צריך להתחזק מא' עד ת' -בכל התחומים"
הגאון רבי אלעזר טורק שליט"א על 'תשובה'
ּאֵתיֶכֶ ם (ויקרא טז)
ִּכּ י ַַבּיֹום ַַהֶּזּה ְיְ ַכַ ֵּּפר ֲעֲ ֵלֵ יֶכֶ ם ִִ ...מֹּכּל ַַחֹּט ֵ
אם בין כך הקבלות שלי לא מחזיקות מים ,הרי שאין ענין
לרמות כביכול את הקדוש ברוך הוא ,והשנה יום כיפור לאחר פטירת דודי זקני ,עמוד ההוראה מרן הגאון רבי יוסף
יחלוף עליו מבלי שיקבל על עצמו קבלה ספיציפית ,אלא שלום אלישיב זצ"ל ,סיפרתי לראש הישיבה הגאון רבי אריה
יתחזק באופן כללי בלימוד התורה וקיום המצוות .החלטה פינקל זצ"ל ,שהיה חתן גיסו של הרב אלישיב ,כי פעם ישבו
זו ליוותה את כוונתו בכל התפילות של היום הקדוש בכל בביתו כמה רבנים ודיברו עימו על כך שהתרבו הצרות ועל
פעם שביקש" :זכרנו לחיים ...למענך אלוקים חיים". הצורך להתחזק .הרב אלישיב ישב עם הגמרא כדרכו ולמד
אך כאשר הסתיימה תפילת מנחה ועמדו להתחיל תפילת כל זמן שלא נזקק לענות אלא כששאלו אותו במפורש .הלא
נעילה ,ניקרה במוחו מחשבה והטרידה את מנוחתו" :איך אני ניצול הזמן שלו היה לשם דבר .אבל כששמע את הנידון
נותן לעצמי לעבור את יום כיפור מבלי לקבל איזו קבלה, שעלה בקרב הסובבים ,הרים את עיניו מהגמרא ואמר משפט
תהיה מה שתהיה"... חריף וקצר" :צריך להתחזק מא' עד ת' -בכל התחומים"...
הזמן לחץ ושליח הציבור כבר התחיל לומר 'אשרי' בקול "אינני מבין את כוונתו של הרב אלישיב" ,אמרתי לרבי אריה.
הומה ורוטט ,כך שלא היה זמן רב מידי לחשוב מה ואיך, "אמנם נכון שאדם יכול להתחזק בתורה ,בתפילה ,במידות,
ובהחלטה של רגע קיבל על עצמו :במוצאי היום הקדוש בהכל -אבל כבר חז"ל אומרים "תפסת מרובה לא תפסת".
להתיישב וללמוד שעה ברציפות .ועם קבלה זו הוא ניגש למה הרב התכוין באומרו 'בכל התחומים'?"
לתפילת נעילה ברוממות רוח והרבה מרץ. שמע רבי אריה ,ואמר לי בחיוכו הטוב" :אסביר לך .ההתחלה
לאחר שהסתיימה תפילת מעריב ,הוא יצא מבית המדרש, של התרוממות בעבודת השם ,אכן מתחילה בצעד קטן .אבל
שמע הבדלה ,והתיישב לשבור את הצום עם יתר חבריו הצעד הקטן הזה צריך להיעשות עם רצון ותכנון שיהיו
בחדר האוכל .שם נודע לו כי הגיעו אתרוגים יפים אצל עוד ועוד צעדים ,שהאדם ימשיך להתקדם ולהתרומם ,עד
מוכר האתרוגים המיתולוגי שמתגורר בסמוך .הוא פנה שאכן יתחזק ויתעלה בכל התחומים ...צריך תמיד להקפיד
לשם והתעכב שם שעה ארוכה במיון אתרוגים ובדיקתם, לא להישאר באותו המצב! תמיד לחשוב קדימה ,לראות את
תוך שהוא שוכח לגמרי מהקבלה שקיבל על עצמו קודם היעד .נכון שהוא רחוק ,אבל לפחות שנהיה בדרך!"...
תפילת נעילה. ואוסיף מעשה מופלא ששמעתי
רק בחצות לילה ,כאשר נפל למיטתו תשוש ועייף ,וכמעט
בירך ברכת 'המפיל' ,לפתע נזכר בקבלה שקיבל על עצמו ואוסיף מעשה מופלא ששמעתי מאחד מגדולי תלמידי
קודם נעילה ,וחשכו עיניו .אך מיד החל לשכנע את עצמו החכמים בירושלים ,שנקשר עם ענין הקבלות ,וממנו נוכל
שמחר ילמד שעתיים במקום היום שעה ,ושתי מעלות יתווספו ללמוד עד כמה גדול כוחה של קבלה קטנה לרומם את
ללימוד ,בכמות ובאיכות; הלימוד יהיה שעתיים ולא שעה, האדם ולשנותו לגמרי עם הוא מחזיק בה בכל עוז:
ברעננות ולא בעייפות. אותו תלמיד חכם סיפר לי ,כי בבחרותו כאשר למד באחת
אך מיד דחה את השכנוע ,ואמר לעצמו כי ודאי הוא בא הישיבות הגדולות החשובות בארץ ,הקפיד בכל שנה לקבל
מעצת היצר לדחות את הלימוד לגמרי .ממנה חז"ל מזהירים על עצמו קבלה מסויימת לקראת יום הכיפורים .אולם לצערו
במסכת אבות (ב" :),אל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא אותן קבלות לא החזיקו אצלו זמן רב מידי ,וכעבור תקופה
תפנה" .הוא הכריח את עצמו לקום מהמיטה בגבורה ,והתיישב קצרה ,בחלוף הימים הנוראים גם הקבלות התרופפו יחד
ללמוד במשך שעה שלימה... עימם לגמרי.
סיים אותו תלמיד חכם את סיפורו המאלף" :מאותה שעה והנה שנה אחת כשהגיע יום הכיפורים חשב הוא לעצמו:
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' יום הכיפורים תשפ''ז 8
הרגשתי כי קיבלתי משמים מן תשוקה מיוחדת ללמוד,
ואותה תשוקה מלווה אותי עד היום ...את הלימוד שלי במשך
עשרות השנים האחרונות אני יכול לזקוף לזכותה של אותה
שעה בודדת שהצלחתי להתגבר על הקושי הגדול שחשתי
אז ולמדתי בה ברצף"...
ניתן ללמוד הרבה מוסר השכל ממעשה נפלא זה!
גם במחלות הרוחניות ,הקדוש ברוך הוא שהוא
'בורא רפואות'
במאמרינו על עבודת התשובה והתקווה למחילת עוונות ,אי
אפשר שלא להזכיר את העצה הקדמונית השווה לכל נפש
כדי לזכות לכפרה ביום הקדוש:
בעל ה'חרדים' כותב השוואה מעניינת בין הצורך להשגת
על פשע -למי נושא עוון? למי שעובר על פשע .לכן יוכיח מיני ריפוי עבור הגוף הגשמי ,לעבודת הריפוי הרוחנית
האדם את נפשו ויאמר לעצמו' :למה אסבול יסורים בעולם עליה עמלים אנחנו .כשם שטבע הבורא יתברך בטבע מיני
הזה ובגיהנום על עוונות ,הלא טוב לי לסבול חרפת אנוש רפואות הגוף ,ולפעמים על ידי נטילת תרופה פשוטה יכול
וגידופיו ולא להשיבו דבר ,ולשמוח ביסורים ,ועל ידם אעלה אדם להירפא ממחלה קשה -כך גם במחלות הרוחניות,
רופאה לנפשי ויזרח בחושך אורי ,כמו שאמרו חז"ל הנעלבים הקדוש ברוך הוא שהוא 'בורא רפואות' ,נתן לנו פעולות קלות
ואינם עולבים וכו' עושים מאהבה ושמחים ביסורים ,עליהם שאפשר על ידן להרפא מחולי הנפש ולהינצל ביום הדין.
הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו". וזה לשונו" :יש לנו לבקש רפואות בדמים קלים ,אחר
זוהי עצה פשוטה להציע ,שקשה לבצעה -אך שכרה כה שנמשלו חולי הנפש לחולי הגוף ,ולפעמים רפואה שיעשה
עצום ורב ,ש'שווה' להתאמץ ולזכות לה .כמה עגמת נפש הרופא חכם במאה כסף הוצאה ,מכמה מיני רפואות יקרות
יכולים אנו לחסוך אם נחליט להעביר על מידותינו ולמחול הערך ,ולפעמים ימצאו מיני רפואה בכסף אחד או חצי כסף
בלב שלם למי שפגע בנו ,גם אם לפי שורת הדין איננו של מיני עשבים מרפאים בדרך סגולה"...
צריכים לעשות כן. הוא מספר שם סיפור ששמע בתקופתו -לפני כארבע מאות
הדבר מועיל כי הוא גם מלמד זכות על האדם באחד מן שנה -אודות דוכס אחד שנעקץ משועל והגיע עד שערי
העבודות הקשות שבמקדש -בין אדם לחברו .מרעיש הדבר: מוות ,וכל גדולי הרופאים והמומחים אמרו נואש ,עד שערבי
הלא כל מה שעסקנו בו בארוכה עד כה ,עם כל הרעיונות אחד מתושבי האזור ריפאהו באמצעות כמה עשבים פשוטים
היפים והחיזוקים הנפלאים ,מאבד את כל ערכו בעבירה שהיו נפוצים לכל וניתנים לקניה בכל שוק.
שבין אדם לחברו .הלא כבר חרצו חז"ל ואמרו בסוף מסכת "על דרך זה" ,ממשיך בעל החרדים" ,יש לנו לבקש בשדה
יומא" :עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר, אשר ברכו השם -הוא הגמרא -מיני סגולות ורפואות
עד שירצה את חברו!". קלות ורפואות חולי הנפש ,לחלושים שאין בהם כח לסבול
בעניינים אלו לא יעזרו כל טצדקי שבעולם ,אם לא נפייס הרפואות הקשות -תעניות וסיגופים"...
את מי שפגענו בו .ואם אנו עצמינו נמחל לאלו שציערו וכאן הוא מונה כמה עצות " -סגולות" -להירפא
אותנו ,בשכר זה ייתן הבורא יתברך בלב כל אדם שיסלח ולהינצל בדין
לנו גם הוא ,ולא נשאר חלילה מלוכלכים בעברות אלו.
והאמת היא ,שכדי להתחזק כראוי ב'בין אדם לחברו' ,צריך וכאן הוא מונה כמה עצות " -סגולות" כלשונו -להירפא
להוסיף ביתר שאת התחזקות ביראת שמים וב'בין אדם ולהינצל בדין ,וברצוני להתמקד כעת בעצה השלישית:
למקום' .המשגיח דישיבת חברון ,הגאון הצדיק רבי מאיר "והסגולה השלישית היא ,אמרו חז"ל ,כל המעביר על
חדש זצ"ל ,היה מספר מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו ,שנאמר נושא עוון ועובר
המשך בעמוד הבא >>>
9 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' יום הכיפורים תשפ''ז
באותה תקופה כיהן כמשגיח הישיבה הגאון הקדוש רבי שכאשר הגיע בחודש אלול לישיבה בסלבודקה ,לא הורשה
שמעון מזליחוב זצ"ל ,שהחל לשמש בתפקיד לאחר פטירתו עדיין להשתתף בשיחותיו של 'הסבא' מרן הגאון רבי נתן
של מרן הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל ,והיה ידוע כגאון צבי פינקל זצ"ל .היה זה חלק מדרכו החינוכית של הסבא
עולם אשר כל רז לא אניס ליה בנגלה ונסתר .תלמידו ,מרן -צעירי הישיבה לא הורשו להיכנס לשיחות ,כדי שיעריכו
הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל ,הזכיר תמיד את שמו את המוסר וייקרוהו ,ולא יחשבוהו למובן מאליו.
בסילודין והיה אומר שאינו מכיר עוד גאון כמותו בהיקף אבל רבי מאיר היה 'מבקש' גדול ,ובחשאי נכנס לפינה
התורה עם קדושה וצדקות. נסתרת בבית המדרש והאזין משם לשיחותיו של הסבא.
הרבי מסטריקוב סיפר כי הוא התלווה אל רבי שמעון לביקור בהגיע חג שמחת תורה ,קרא לו הסבא ואמר לו" :הבחנתי
חולים אצל אחד האדמו"רים החשובים בפולין ,הצדיק רבי בך שאתה מקשיב לשיחות שלי מפינת בית המדרש .אמור
איצק'ל מויעליפאלי זצ"ל .רבי יצחק היה במצב סכנה ממש לי מה הבנת מן השיחות שמסרתי בחודש אלול ,ואם ימצאו
והיה גונח בייסורים ,אך כאשר הגיע רבי שמעון עשה מאמץ הדברים חן ,הרי שארשה לך מעתה ואילך להכנס לשיחותיי".
לכבודו והתיישב על המיטה. "יסוד אחד הבנתי מהשיחות של הסבא" ,אמר רבי מאיר.
שני הצדיקים פתחו בשיחה ,ובתוך הדברים התלונן רבי "בשביל לקיים כראוי מצוות שבין אדם למקום ,צריכים
איצקל כי 'אינו יודע' לעשות תשובה" .איך עושים תשובה?" חיזוק של בין אדם למקום .אבל פי כמה וכמה צריכים חיזוק
שאל את רבי שמעון בכובד ראש. בבין אדם למקום -כדי לקיים מצוות שבין אדם לחברו!"...
רבי שמעון השתתק פתאום ,ולא ענה על השאלה .רבי חייך הסבא ,ולא הוסיף עוד מאומה...
איציקל חזר על שאלתו ,אך רבי שמעון לא הגיב .תפס רבי "איך עושים תשובה?" שאל את רבי שמעון
איציקל את מקלו של רבי שמעון בכוחותיו החלושים ונופף בכובד ראש
בו ,כאומר "לא אניח לכם ללכת עד שתורוני דרך תשובה"...
קם רבי שמעון ממושבו ,ובעוד פניו בוערות בחרדת קודש לסיום ,נביא אמרה מרוממת שלדרכה יכולה גם היא להאיר
אמר בקול גדול" :תשובה! תשובה! ...תשובה היא מצות עשה באור חדש את עבודת הימים.
השוה לכל נפש ,ועל כל יהודי מוטל לעשות תשובה ,ועל בספר 'מים חיים' מובאת עדות נפלאה שנשמעה מפי האדמו"ר
כל חטא אישי ופרטי הוא יוכל להתוודות ולחזור בתשובה! מסטריקוב ,הגאון רבי אברהם לנדא זצ"ל ,סיפור לו היה עד
אבל יש תשובה כללית ועיקרית ,והיא שיחזור היהודי אל בבחרותו בעת שלמד בישיבת חכמי לובלין.
שורשו ,אל מקורו! ואם מחפשים דרך לחזור בתשובה ,הרי
שאין לומר "אני עושה תשובה"" ,אנכי מחפש דרך תשובה"...
הדרך לתשובה שלימה ואמיתית היא להתבטל לקדוש ברוך
הוא ולעשיית רצונו .אין דבר זולת הריבונו של עולם -כך
שבים בתשובה!"...
סוד שיח שרפי קודש מי יבין ,אך אנו לדרגתינו יכולים
להפיק לקח נפלא:
הסוד לתשובה שלימה לפניו יתברך ,ובעצם לכל היסודות
שהעמדנו במאמר זה ,הוא להפקיר את עצמינו לחלוטין
בידיו יתברך .לכשתמצי לומר ,זוהי מהות התפילה "כדלים
וכרשים דפקנו דלתיך" -לא בשבילנו ,לא למענינו ,אלא
למענך עשה .כל מטרתינו כאן היא לעשות רצונו ולעבדו
בלבב שלם ,ואם נפנים זאת ונשיב אל לבבינו ,ייקל עלינו
לזרוק את היצר הרע ומדוחיו ולשוב אל בוראינו ואהבה
ובלב שלם ,ונזכה יחד עם כל בית ישראל למחילה סליחה
(מתוך 'אוצרותיהם אמלא') וכפרה ,ולגמר חתימה טובה.
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' יום הכיפורים תשפ''ז 10
זהו הטעם שבליל יום הכפורים נוהגים לסובב בבית המדרש עם
ספרי תורה ,וכל מי שיראת ה' נוגעת בלבבו ניגש בפחד ורעדה
מגיד המישרים הגאון רבי ברוך רוזנבלום שליט"א על מגיע יום של מחילת עוונות
ִּכּ י ַַבּיֹום ַַהֶּזּה ְיְ ַכַ ֵּּפר ֲֲעֵלֵ יֶכֶ ם (ויקרא טז)
מגיע יום של מחילת עוונות" :כי ביום הזה יכפר עליכם
לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו" .אדם מגיע
ליום הכפורים ,והוא מתודה ,מתחרט ומקבל קבלה לעתיד.
הקב"ה בכבודו ובעצמו מנקה אותו מהעוונות!
אומרים חז"ל (תנא דבי אליהו רבה פ"א)' :ימים יצרו ולו
אחד' בהם זה יום הכפורים לישראל ,לפי שהיתה שמחה
גדולה לפני הקב"ה שנתנו באהבה רבה לישראל.
אם היינו מבינים את מעלת יום הכפורים ,היינו סופרים את
השעות ואת הדקות עד הגעת היום הנכסף הזה! ומדוע
איננו עושים כך? פשוט מאוד :כי אנחנו לא מרגישים את
כובד העוונות שלנו!
כמה מצוות עשה של תורה .וידוע מהגר"א (שנות אליהו אם תשאל אדם בצאת יום הכפורים" :תגיד ,הרגשת שהקב"ה
פאה א) שבכל תיבה של תורה מקיימים מצות תלמוד תורה. רחץ אותך מהעוונות?" מה שכנראה הוא ישיב לך" :תשמע,
הרבי מקלויזנבורג מוכיח בדבריו על עוון חמור זה ,וזה אני רעב -דבר איתי אחר כך!" ...אבל אם היו לו חובות של
לשונו" :אוי לנו מה נענה ליום הדין ,כי בעוונות הרבים אין מיליונים ,ודאי הוא היה מרגיש!
איש צדיק בארץ נקי מעוון ביטול תורה ,ואף אלו שטרודים ומתחילים לעשות חשבון כבר מט"ו באב!...
על המחיה ועל הכלכלה אם יבואו לחשוב חשבונו של עולם,
בטח ימצאו הרבה זמן שהלך לאיבוד בהבלי הבלים ודברים אם כל דפיקה שאנחנו דופקים על החזה בוידוי הייתה
של מה בכך". עולה לנו מאה שקלים -עשרים וארבע פעמים כפול עשרה
ועל כן -אומר ה"שפע חיים" -בהגיע ימי התשובה ,עלינו ודויים שווה עשרים וארבעה אלף שקלים! אז ודאי היינו
לפשפש במעשינו על עוון ביטול תורה! ולפי זה הוא מביא מרגישים את העול של העבירות ומתחילים לעשות חשבון
טעם נאה למנהג לפתוח את הארון בשעת אמירת הפיוטים: כבר מט"ו באב!...
בשעה שאנו עומדים לומר תפילה חשובה אנו פותחים את אשר על כן ,וכאמור ,בימים אלו שהקב"ה קרוב אלינו ,ויום
ארון הקודש ,כדי לפייס את התורה הקדושה על שפגמנו הדין מממשמש ובא ,יש לנו לאחוז במעלת התשובה ,ולכל
בכבודה במשך ימות השנה. הפחות להתחזק מאד בחלק הקל של התשובה שהיא "בפיך
ומוסיף ,כי זהו הטעם שבליל התקדש יום הכפורים נוהגים ובלבבך לעשותו" ,הכולל חרטה ,וידוי וקבלה לעתיד שהוא
לסובב בבית המדרש עם ספרי תורה ,וכל מי שיראת ה' המינימום הנדרש מאיתנו .חלילה ,אם לא נעשה זאת ,נהיה
נוגעת בלבבו ניגש אל הקודש בפחד ורעדה ובושה מכסה בכלל "קשה עונשו של לבן" .ובכלל מה שכתב רבי ישראל
את פניו בהתבונננו כמה ביטל מן התורה וכמה ביזה את סלנטר זצ"ל ,שבעת אשר נקל להיזהר מעבירה -כן עונשה
תורת ה' .ועל כן נוהגים לנשק את ספר התורה ,מתוך קבלה תגדל.
מכאן ולהבא יזהרו וישמרו מביטול תורה .ועל ידי זה יעלו אומר הרבי מקלויזנבורג :בעוונותינו הרבים ,בני אדם נכשלים
התפילות ויקבלו לרחמים ולרצון לפני אדון כל. מאד בעוון ביטול תורה ,עד שהדבר נעשה להם כהיתר .האדם
(קטעים מלוקטים מתוך 'נעימות יאמרו' ימים נוראים בהוצאת 'יפה נוף') לא שת לבו שבשעה שהוא משיח שיחה בטלה הוא מבטל
11 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' יום הכיפורים תשפ''ז
במצות התשובה ,אם היתה לנו יכולת לראות מה קורה
למעלה בשמים -היינו רואים איך ברגע שקבלנו את הקבלה
עם החרטה והוידוי כל העוון נמחק
שיחה מרתקת על 'התשובה למעשה' עם הרה"ג רבי יהודה בלומנטל שליט"א
טעויות שגורמות לרפיון ידיים עצום". אנו נמצאים בעשרת ימי תשובה ,שבהם כולנו מנסים
"הדוגמה המרכזית והכואבת ביותר היא לשון הרמב"ם הידועה: להיות טובים יותר ולעלות במסילה העולה בית קל .בתי
'ומה היא התשובה ...ושיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב המדרשות הומים ,קול תחינה וזעקה עולה מכל עבר ,והלב
לזה החטא לעולם' .אנשים רבים קוראים את הדברים וליבם היהודי מבקש להתקרב ,לשוב ,להיטהר .אך דווקא ברגעים
נמס' :כיצד אוכל להבטיח לבורא עולם שלעולם לא אכשל? הנשגבים הללו ,רבים מקרב בני התורה והמון העם נתקלים
הרי אני מכיר את חולשותיי ויצרי!'" במחסום בלתי נראה :כיצד באמת עושים תשובה הלכה
הרב בלומנטל עוצר ומדגיש" :כאן טמון שורש הטעות. למעשה? איך פועלים שאכן לא ניכשל בעתיד ,והאם הקבלה
הנושאי כלים ברמב"ם – הכסף משנה ,הלחם משנה ושאר להבא היא התחייבות ביטוחית שלא ניכשל עוד לעולם?
מפרשים – מבארים מיד שאין הכוונה לנבואה עתידית או ומדוע כה רבים שוקעים בייאוש דק כאשר חולפת תקופה
לביטוח הרמטי .הפירוש הפשוט הוא שהחוטא מעמיד את והחטא חוזר על עצמו?
הקב"ה לעד על כוונתו ברגע זה .הקבלה איננה הבטחה שיחה מיוחדת ומלאת בהירות עם הרה"ג רבי יהודה בלומנטל
שלעולם לא יפול ,אלא החלטה אמיתית ונחרצת שהוא אינו שליט"א ,מוסר השיעורים בקו הפופולרי 'שובו אלי' המבוסס
מרים ידיים ,אלא יוצא להילחם ביצרו בכל כוחו". על סדרת הקונטרסים הנודעת 'מעשה התשובה' ,מפזרת את
"בעל ה'חיי אדם' מביא את תוכן הקבלה בלשון "שיסכים ענני הערפל ומציגה קו הלכתי ברור ,מפוכח ומלא תקווה,
בדעתו באותה שעה שיתאמץ בכל כוחו שלא ישוב עוד השואב ישר ממעיינות הראשונים והאחרונים.
לעשות מעשה הרע הזה" והיינו שעל החוטא לגמור בליבו "במסגרת לימודי בכולל והתמקדות בסוגיות אמר לי ת"ח
להילחם בכל כוחו .מהות הקבלה על עבירות מזיד היא חשוב לפני למעלה מעשור ,שכדאי ללמוד את סוגיית התשובה
ההחלטה להלחם ביצרו לעולם בכל כוחו ,ולא הבטחה כי שוררת בעניין מבוכה רבה בקרב הלומדים .במשך שנים
שלעולם לא ישוב להכשל. רבות הנושא הזה היה מונח בקרן זווית מבחינת הבירור
'הקבלה דאשתקד הייתה שקר' המעשי ,לומדים מעיינים עוברים על הראשונים בסוגיות
התשובה ,אך תמיד ריחפה באוויר השאלה :האם גם הראשונים
לפני יום הכיפורים ,כשאדם עורך חשבון נפש ורואה שאותן השאירו את גדרי המעשה פתוחים ,האם יש מחלוקות בדרכי
עבירות חזרו על עצמן ,עולה בו מיד מחשבת יאוש' :הקבלה התשובה ,או שמא יש כאן הלכה פסוקה וברורה.
דאשתקד הייתה שקר' .ונכנס מורך בלבבו .אבל זו טעות ואז נכנסנו בלימוד ולעובי הקורה" .התיישבנו לברר את
גמורה! הקבלה בשנה שעברה היתה אמיתית לחלוטין לשעתה. הסוגיה משרשיה ,והתגלית הייתה מרעישה :בין כל רבותינו
התפקיד של עובד ה' הוא להילחם בכל פעם מחדש .העובדה הראשונים עובר חוט שני של
שנכשל אינה הופכת אותו לרשע או לרמאי ,כל עוד הוא קו אחיד ,בהיר ומוסכם .אין
עומד במערכה ואינו מתייאש". ביניהם שום ויכוח למעשה
תופעה מצויה שכמעט לכל אחד ישנם דברים שהוא רוצה על שלבי התשובה והגדרתם.
לתקן והוא מקבל עליהם קבלות וכל שנה כשמגיעה התקופה אך מאידך גיסא ,התברר גודל
של ימי התשובה הוא מגלה ששוב נכשל באותם הדברים הטעויות שהשתרבבו לתוך
וכמעט לא התקדם בכלום ואז היצר אומר לו אתה רואה המושגים הפשוטים בציבור,
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' יום הכיפורים תשפ''ז 12
המון פעמים הבטחתי לעצמי שלא אשוב להכשל ,אבל זו שהקבלות שלך אינם שוות כלום ואינן אמיתיות ואתה לא
לא סיבה להתייאש! כי למצות התשובה אין הכרח שלא יכול לקבל ע"ע .ראשית נקדים שהתופעה הזאת שאדם
אשוב להכשל אלא רק שאקבל ע"ע ברצינות להלחם ביצר מקבל ושוב נכשל ושוב מקבל מחדש ושוב נכשל היא לא
בכל כוחי ואם בשנה שעברה היו פעמים שהצלחתי לעמוד תופעה שהתחדשה בדור שלנו מחמת ירידת הדורות אלא
בנסיון -מצוין ,הנה יש לי הוכחה ניצחת שאני כן מסוגל, כבר רס"ג (מהגאונים ,לפני כאלף שנים) ואחריו רבותינו
וגם אם חלילה בשנה החולפת לא הצלחתי אף פעם לעמוד הראשונים (המאירי לפני כשבע מאות שנים) והמבי"ט והרמ"ק
בנסיון הרי במשך הזמן גדלתי ובגרתי והוספתי עוד השתדלות, (לפני ארבע מאות שנים) התייחסו אליה וכתבו במפורש
וגם הוספתי תפילות ,והבא להיטהר מסייעין בידו כך שיש שאדם שקיבל שלא לשוב לחטא וחזר ונכשל וכך הרבה
לי סיכוי .ולא אתייחס לקול היצר שבתוכי שאין לי סיכוי". פעמים -כל שבשעת קבלתו התכוין באמת שלא לחטוא
סדרת הקונטרסים שעליהם מבוססים השיעורים מפשטת את קבלתו קבלה ואין העובדה שחזר ונכשל מוכיחה שהחסיר
המבוכה ומנגישה את הדברים לכל שדרות הציבור .לאור בקבלה אלא היא חטא חדש שצריך לשוב עליו.
הביקוש הגובר יצאו חוברות ייעודיות לענייני בין אדם למקום היצר מרמה אותנו שאיננו מצליחים לשוב בתשובה
("מעשה התשובה") ,בין אדם לחברו ("הריני מוחל") ,הדרכה
לעבודת יוה"כ ("לפני השם תטהרו") וכן מהדורה מיוחדת וביאור הדבר הוא שאם הקבלה להבא היתה הבטחה שלא
ומותאמת לנשים ("דרך תשובה לנשים ונערות") .החוברות יכשל אז אם חזר ונכשל זה היה הוכחה שההבטחה לא
הופצו באלפי עותקים בארץ ובעולם ואף תורגמו לאנגלית. היתה אמיתית ,אבל אחרי שהקבלה להבא היא לא הבטחה
"סיפר לנו יהודי בדרום אמריקה כי הוא היה מיואש לחלוטין על התוצאה אלא רק ההחלטה להילחם ביצר בכל כוחו
ממצבו הרוחני" ,משתף הרב בהתרגשות" .הוא נכנס לבית לעולם ממילא כל שבשעת הקבלה התכוין לכך באמת הרי
הכנסת שבור ורצוץ ,נתקל בחוברת ,קרא אותה בשקיקה – שבזה כבר נשלמה קבלתו ואינה תלויה במה שיקרה בפועל
ומעיד על עצמו שממש נולד מחדש כאדם אחר". בהמשך .ולכן דבר ראשון צריכים אנו להכניס לעצמנו את
קו השיעורים המבוקש :בעקבות שיעור שנמסר באחד הידיעה הזאת .היצר מרמה אותנו שאיננו מצליחים לשוב
הקווים לפני כשלוש שנים ועורר גל של מאות פניות ,הוקם בתשובה ,וההוכחה הניצחת שלו היא העובדה שלא הצלחנו
השנה קו שיעורים ייעודי' .קו שובו אלי' קו שיעורים קצרים להחזיק את מה שקבלנו .אבל האמת היא ממש להפך :כל
בהלכות תשובה למעשה. קבלות התשובה שקבלנו כדין (עם הסכמה אמיתית להילחם
בקו כ 20-שיעורים קצרים ( 5-6דקות כ"א) המבהירים בעבורן בכל כוחנו) -כולן הצליחו ,והן פעלו את פעולתן
את יסודות מצות התשובה וגדריה בלשון קלה ,מסלקים ומחקו את החטאים וזכינו על ידן לתשובה ולקרבת ה'.
טעויות נפוצות ומנגישים אותה לקיומה המעשי .השיעורים הצלחת התשובה אינה נמדדת לפי מבחן התוצאה אלא לפי
מיוסדים על קונטרס מעשה התשובה שזכה להסכמת החלטיות הקבלה .במצות התשובה ,הקבלה עצמה היא כבר
וברכת גדולי ההוראה שליט"א .מס' הטלפון של הקו הוא: ההצלחה! ואם היתה לנו יכולת לראות מה קורה למעלה
0733-833-596 בשמים -היינו רואים איך ברגע שקבלנו את הקבלה עם
את שיחתנו חותם הרב בלומנטל במסר נוקב לכל יהודי החרטה והוידוי כל העוון נמחק וזכינו להתקרב לה .ומה שקרה
באשר הוא: מאוחר יותר שחזרנו ונכשלנו -הוא דבר חדש .ובשביל זה
"יהודי שמתאמץ ,משתדל ונופל – אסור לו בשום אופן נתן לנו השם כל שנה יוה"כ חדש שנזכה להתנקות מהחטאים
להסתובב בהרגשה שהוא רשע ,כי הקב"ה אינו בא בטרוניה ולהתקרב אליו מחדש.
עם בריותיו ,והוא חפץ ברצון הנאמן להילחם .מי שמבין את אחרי שהבנו שהקבלה להבא אינה תלויה בהצלחה בתוצאה
יסודות התשובה כהלכתם ,מקבל כוחות עצומים לשוב אל אלא כל שאנחנו לא מיואשים מהאפשרות להצליח יש לנו
ה' מתוך שמחה ,יציבות ואמונה בכוחו". יכולת לקבל ,נבין כמה חשוב ליצר לייאש אותנו בנקודה
זו שנחשוב שאין לנו סיכוי להצליח ,שכן אדם אינו מסוגל
המייל להשגת הקונטרסיםW990990990@gmail.com : להילחם על דבר שבעיניו הוא חסר סיכוי! ולכן כשאנחנו
טל' לשאלות בעניני התשובה 052-711-9031 באים לקבל ע"ע אנחנו צריכים לומר לעצמינו "נכון שכבר
13 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' יום הכיפורים תשפ''ז
יֹוֵׁשב ִּכִ ְזְ בּוב ְּבְ ִִמ ְְפ ְְּת ֵֵחי ַַהֵּלֵ בִִ ,מ ְְת ַַח ֵֵּדׁש ָָעָלָ יו
ַַאל ַיַ ֲֲחֹׁשֹב ֵּכֵ ן ִּכִ י ַַה ֵֵּמ ִִסית ֵ
צֹוֶפה ַּוַמִּבִ יט ְלְ ַַהְכְ ִִׁשילֹו ֵּוֵמ ִִׂשים ִלִ ּבֹו ָלָ ֵֵעָצָ ה ָָה ָָר ָָעה ַַהֹּזֹאת ְּבְ ָכָ ל יֹוםֶ ,
ׁשּוָבה ְלְ ַַרֵּבֵ נּו יֹוָנָ ה
תֹוֶעֶלֶ ת ָָה ַַרִּבִ יםְ :יְ סֹוד ַַה ְְּת ָ
ְלְ ֶ
ֹלִהים ׁשּובּו ְוְ ָָה ִִׁשיבּו ִִמָּכָ ל ִִּפ ְְׁש ֵֵעיֶכֶ ם ְוְ ֹלא ִיִ ְְהיּו ָלָ ֶכֶ ם ּוְבַיַ ד ְיְ ֶֶחְזְ ֵֵקאל ַַהָּנָ ִִביאְ ,נְ אּום ה' ֱֱא ִ יִאיםְ , ָָׁשַלַ ח ָלָ נּו הקב"ה ְְּבַיַ ד ֲֲע ָָב ָָדיו ַַהְּנְ ִִב ִ
רּוַח ֲֲח ָָד ָָׁשה ְוְ ָלָ ָָּמה ָָת ֻֻמתּו.
ְלְ ִִמְכְ ׁשֹולַַ .ה ְְׁשִלִ יכּו ֵֵמ ֲֲעֵלֵ יֶכֶ ם ֶֶאת ָּכָ ל ִִּפ ְְׁש ֵֵעיֶכֶ ם ֲֲא ֶֶׁשר ְְּפ ַַׁש ְְע ֶֶּתם ָָּבםַ ,וַ ֲֲעׂשּו ָלָ ֶכֶ ם ֵלֵ ב ָָח ָָדׁש ְוְ ַ
אֹוְרָך ְְּב ֶֶד ֶֶרְך זּו ֵֵתֵלֵ ְךַַּ .בּיֹום ַַההּוא ׁשּוָבהַַ ,א ְְׂשִּכִ יְלְ ָך ְוְ ְ
ּוָבא ַלַ ֲֲחסֹות ַַּת ַַחת ַּכַ ְנְ ֵֵפי ַַה ְְּׁשִכִ יָנָ ה ּוְלְ ִִהָּכָ ֵנֵ ס ְְּב ַַד ְְרֵכֵ י ַַה ְְּת ָ ָָא ָָדם ֲֲא ֶֶׁשר ָָּפ ַַׁשע ְוְ ׇחׇ ׇטׇ א ָ
חֹוָבהְ ,וְ ֶזֶ ה ַַהּיֹום ְְּת ִִחַּלַ ת ַַמ ֲֲע ָָׂשיוַַ .הּיֹום ַיַ ְְׁשִלִ יְך ָּכָ ל ְְּפ ָָׁש ָָעיו ֲֲא ֶֶׁשר ָָע ָָׂשהְ ,וְ ַיַ ֲֲע ֶֶׂשה ַַע ְְצמֹו ָּכָ ִִאּלּו ּבֹו ַַּבּיֹום נֹוַלַ ד ְוְ ֵֵאין ְְּבָיָ דֹו ֹלא ְזְ כּות ְוְ ֹלא ָ
ׁשּוָבה ְְׁשֵלֵ ָָמהִּ ,כִ י הּוא ַיַ ֲֲע ֶֶׂשה ַַע ְְצמֹו ְּכְ ַַמ ְְׁשִלִ יְך ֵֵמ ָָעָלָ יו
יֶאּנּו ָלָ ׁשּוב ִִּב ְְת ָ לֹוָתיו ִִמ ֶֶּד ֶֶרְך ַַהּטֹובְ ,וְ ֶֶד ֶֶרְך זֹו ְְּת ִִב ֶ חֹוָתיו ֶֶׁשֹּלא ַיַ ּטּו ְְמ ַַעְּגְ ָ ְיְ ַַפֵּלֵ ס ָָא ְְר ָ
ֹּכ ֶֶֹבד ָָה ֲֲעוֹונֹות ְוְ ֹע ֶֶֹצם ַַה ֲֲח ָָט ִִאים ֲֲא ֶֶׁשר ָָע ָָׂשהְ .וְ ֹלא ַיַ ְְב ִִהילּוהּו ַַר ְְעיֹוָנָ יו ְוְ ֹלא ַיַ ִּנִ יחּוהּו ָלָ ׁשּוב ִּכִ י ֵיֵ בֹוׁש ֵֵמ ֲֲח ָָט ָָאיוִּ ,כִ י ַיַ ֲֲחֹׁשֹב ֵֵאיְך אּוַכַ ל
אִתי ָָעִוִ ִיִתי ָָּפ ַַׁש ְְע ִִּתי ָּכָ ֹזֹאת ְוְ ָכָ ֹזֹאת ָָע ִִׂש ִיִתיָָ ,ע ַַב ְְר ִִּתי ְוְ ָָׁשִנִ ִיִתי ֶוֶ ִִׁשָלָ ָָׁש ִִתי ַַעד ֵֵאין ְְספּורֹותְ ,וְ ֵֵאיְך ָָאבֹוא ְלְ ָָה ִִעיז ָָּפַנַ י ְוְ ָלָ ׁשּובַ ,וַ ֲֲאִנִ י ָָח ָָט ִ
עֹוד ְלְ ָָפָנָ יו ְּכְ ֹב ֶֶֹׁשת ַּגַ ָּנָ ב ִּכִ י ִיִ ָָּמ ֵֵצאִּ ,כִ י ֹּב ְְֹׁש ִִּתי ַלַ ֲֲעֹמֹד ְלְ ָָפָנָ יוְ ,וְ ַַאף ֵֵאיְך ֶֶא ְְרֹמֹס ֲֲח ֵֵצ ָָריו ְוְ ֵֵאיְך ֶֶא ְְׁשֹמֹר ֻֻח ָָּקיוַַ .אל ַיַ ֲֲחֹׁשֹב ֵּכֵ ן ִּכִ י ַַה ֵֵּמ ִִסית
ּוֵמ ִִׂשים ִלִ ּבֹו ָלָ ֵֵע ָָצה ָָה ָָר ָָעה ַַהֹּזֹאתַַ .רק ַיַ ֲֲחֹׁשֹב ִּכִ י ֵכֵ ן ּוַמ ִִּביט ְלְ ַַהְכְ ִִׁשילֹו ֵ צֹוֶפה ַ יֹוֵׁשב ִּכִ ְזְ בּוב ְְּב ִִמ ְְפ ְְּת ֵֵחי ַַהֵּלֵ בִִ ,מ ְְת ַַח ֵֵּדׁש ָָעָלָ יו ְְּבָכָ ל יֹוםֶ , ֵ
ׁשּוָטה ְלְ ַַק ֵֵּבל ָָׁש ִִביםָ .לָ ֵכֵ ן טֹוב לֹו ְלְ ַַה ְְׁשִלִ יְך ְְּפ ָָׁש ָָעיו ְוְ ַלַ ֲֲעׂשֹות לֹו ֵלֵ ב ָָח ָָדׁשְ ,וְ ֹכֹה ַיַ ֲֲע ֶֶׂשה ְְּביֹום ַַט ֲֲה ָָרתֹו ּבֹוֵרא ִיִ ְְת ָָּב ַַרְךָ ,יָ דֹו ְְּפ ָ
ִִמ ַַּדת ַַה ֵ
ֹאַמר:ּבֹוְראֹו ְוְ ֹי ַבֹוְראֹו ַיַ ִִּפיל ְְּת ִִחָּנָ תֹו ִלִ ְְפֵנֵ י ְ ְְּב ִִה ְְתַנַ ְְּדבֹו רּוחֹו אֹותֹו ִלִ ְְהיֹות ֶֶע ֶֶבד ְלְ ְ
ועזרני נגד השטן הנלחם בי בתחבולה
אֹוִתי
יֹוִתי ַַעל ָָה ֲֲא ָָד ָָמה ַַעד ַַהּיֹום ַַהֶּזֶ הְ .וְ ַַע ָָּתה ְנְ ָָׂש ֲֲאִנִ י ִלִ ִִּבי ְוְ ָנָ ְְד ָָבה ִ אִתי ָָעִוִ ִיִתי ָָּפ ַַׁש ְְע ִִּתי ָּכָ ֹזֹאת ְוְ ָכָ ֹזֹאת ָָע ִִׂש ִיִתי ִִמּיֹום ֱֱה ִ ָָאָּנָ א ַַה ֵֵּׁשם ָָח ָָט ִ
מֹוֶדה ְוְ עֹוֵזֵ ב ְלְ ַַה ְְׁשִלִ יְך ֵֵמ ָָעַלַ י ָּכָ ל ְְּפ ָָׁש ַַעי ְוְ ַלַ ֲֲעׂשֹות ִלִ י ּוְמֹא ִִֹדיְ ,וְ ִלִ ְְהיֹות ֶ ּוְבֵלֵ ב טֹוב ְוְ ָָׁשֵלֵ םְְּ ,בָכָ ל ִלִ ִִּבי ְוְ ַנַ ְְפ ִִׁשי ְ רּוִחי ָלָ ׁשּוב ֵֵאֶלֶ יָך ֶֶּב ֱֱא ֶֶמת ְ ִ
ּוְמ ַַסֵּיֵ ַַע ַלַ ָָּב ִִאים ִלִ ַַּט ֵֵהרְְּ ,פ ַַתח ָיָ ְְדָך ְוְ ַַק ְְּבֵלֵ ִנִ י
ׁשּוָבה ְ
ּפֹוֵת ַַח ָיָ ד ִִּב ְְת ָ
ֹלַקי ַַה ֵ רּוַח ֲֲח ָָד ָָׁשה ְוְ ִלִ ְְהיֹות ָזָ ִִריז ְוְ ָזָ ִִהיר ְְּבִיִ ְְר ָָא ֶֶתָךְ .וְ ַַא ָָּתה ד' ֱֱא ַ ֵלֵ ב ָָח ָָדׁש ְוְ ַ
ׁשּוָבה ְְׁשֵלֵ ָָמה ְלְ ָָפֶנֶ יָךְ ,וְ ַַסְּיְ ֵֵעִנִ י ְלְ ִִה ְְת ַַחֵּזֵ ק ְְּבִיִ ְְר ָָא ֶֶתָךְ ,וְ ָָעְזְ ֵֵרִנִ י ֶנֶ ֶגֶ ד ַַה ָָּׂש ָָטן ַַהִּנִ ְלְ ָָחם ִִּבי ְְּב ַַת ְְחּבּוָלָ ה ְ
וְמ ַַב ֵֵּקׁש ַנַ ְְפ ִִׁשי ַלַ ֲֲה ִִמ ֵיֵתִנִ י ְלְ ִִבְלְ ִִּתי ִִּב ְְת ָ
ִיִ ְְמׁשֹול ִִּביְ .וְ ַַה ְְר ִִח ֵיֵקהּו ֵֵמ ְְר ַַמ"ח ֵֵא ָיָב ִִרים ֶֶׁש ִִּביְ ,וְ ַַת ְְׁשִלִ יֵכֵ הּו ִִּב ְְמצּולֹות ָיָ םְ ,וְ ִִתְגְ ַַער ּבֹו ְלְ ִִבְלְ ִִּתי ַיַ ֲֲעֹמֹד ַַעל ְיְ ִִמיִנִ י ְלְ ִִׂש ְְטִנִ יְ .וְ ָָע ִִׂש ָיָת ֵֵאת
ֹלַקי ְְׁש ַַמע ֶֶאל ְְּת ִִפַּלַ ת ַַע ְְב ְְּדָך ְוְ ֶֶאל ַַּת ֲֲחנּוָנָ יוְ ,וְ ַַק ֵֵּבל ירֹוָת ֵלֵ ב ָָה ֶֶא ֶֶבן ִִמ ִִּק ְְר ִִּביְ ,וְ ָנָ ַַת ָָּת ִלִ י ֵלֵ ב ָָּב ָָׂשרָָ .אָּנָ א ד' ֱֱא ַ ֲֲא ֶֶׁשר ֵֵאֵלֵ ְך ְְּב ֻֻח ֶֶּקיָךַ ,וַ ֲֲה ִִס ָ
יֶׁשר ְלְ ָָהִלִ יץ ַַּב ֲֲע ִִדי ְלְ ִִהָּכָ ֵנֵ ס ְְּת ִִפָּלָ ִִתי יֵצי ֶ בֹוֶדָך ְְמִלִ ֵ
ׁשּוָב ִִתיְ .וְ ִיִ ְְהֶיֶ ה ִלִ ְְפֵנֵ י ִכִ ֵֵּסא ְכְ ֶ
ּוְת ָ ׁשּוָב ִִתיְ ,וְ ַַאל ְיְ ַַעֵּכֵ ב ׁשּום ֵֵח ְְטא ְוְ ָָעֹו�ֹן ֶֶאת ְְּת ִִפָּלָ ִִתי ְ ְְּת ָ
ׁשּוָב ִִתי ְוְ ֹלא ָָאׁשּוב ֵֵר ָיָקם ִִמְּלְ ָָפֶנֶ יָך בֹוֶדָך ְוְ ַַק ֵֵּבל ְְּת ָ יֶׁשרֲֲ ,חֹתֹר ִלִ י ַַא ָָּתה ִִמ ַַּת ַַחת ִּכִ ֵֵסא ְכְ ֶ ְלְ ָָפֶנֶ יָךְ .וְ ִִאם ַַּב ֲֲח ָָט ַַאי ָָה ַַרב ְוְ ָָעצּום ֵֵאין ִלִ י ֵֵמִלִ יץ ֶ
ׁשֹוֵמ ַַע ְְּת ִִפָּלָ הְ :וְ ָָת ִִמיד ַיַ ְְרִּגִ יל ִִּב ְְת ִִפָּלָ ה זֹו: ִּכִ י ַַא ָָּתה ֵ
ְוְ ֶזֶ ה ַַה ֶֶּד ֶֶרְך ֲֲא ֶֶׁשר ֵיֵ ֵלֵ ְך ָָבּה ְוְ ֶֶאת ַַה ַַּמ ֲֲע ֶֶׂשה ֲֲא ֶֶׁשר ַיַ ֲֲע ֶֶׂשהְ ,לְ ַַה ְְרִּגִ יל ַַע ְְצמֹו ְלְ ִִה ָָּׁש ֵֵמר ִִמָּכָ ל ֵֵח ְְטאַַּ :בֹּב ֶֶֹקר ְְּב ֵֵעת ֵֵה ִִקיצֹו ִִמ ְְּׁשָנָ תֹו ַיַ ֲֲחֹׁשֹב
וֹונֹוָתיו,
יָעה ַַא ַַחתְ .לְ ֵֵעת ָָהאֹוֵכֵ ל ֹק ֶֶֹדם ֶֶׁשֹּיֹאַכַ ל ְיְ תַוַ ָָדה ַַעל ָּכָ ל ֲֲע ָ יַפ ְְׁש ֵֵּפׁש ְְּב ַַמ ֲֲע ָָׂשיוְ ,וְ ֹלא ְיְ ַַעֵּוֵ ת ְלְ ִִפי ּכֹוחֹו ֲֲא ִִפּלּו ְְּפ ִִס ָ
ְְּב ַַד ְְעּתֹו ִּכִ י ָיָ ׁשּוב ִוִ ַ
ְוְ ִִאם ָָע ָָׂשה ְוְ ִִעֵוֵ ֶוֶ ת ְְּבׁשּום ָָּד ָָברִ ,יִ ְְתַוַ ֶֶּדה ַַעל ַַה ָָּד ָָבר ְְּב ַַה ֲֲעוֹותֹוְ .וְ ַַהִּוִ ּדּוי ַַהֶּזֶ ה ַיַ ְְר ִִח ֵיֵקהּו ִִמָּכָ ל ָָעֹוֹן ְוְ ֵֵח ְְטאִּ ,כִ י ִִאם ָיָ בֹוא ְלְ ָיָ דֹו ְְּד ַַבר ֲֲע ֵֵב ָָרה
אֹוָתם ֶֶׁשֶּנֶ ֱֱא ַַמר ֲֲעֵלֵ ֶיֶהם ַוַ ְיְ ַַפּתּוהּו ְְּב ִִפ ֶיֶהם ֹאַמר ְְּבִלִ ּבֹוֵֵ ,איְך ֶֶא ֱֱע ֶֶׂשה ָָה ָָר ָָעה ַַהְּגְ ֹדָֹלָ ה ַַהֹּזֹאת ְלְ ִִה ְְתַוַ ּדֹות ָָעֶלֶ ָיָהְ ,וְ ֶֶא ְְהֶיֶ ה ֵֵמ ָ ִיִ ְזְ ָָהר ִִמ ֶֶּמָּנָ ה ְוְ ֹי ַ
עּוָטה ִלִ ְְפֵנֵ י
ּוְמ ָ טֹוֵבל ְוְ ֶֶׁש ֶֶרץ ְְּבָיָ דֹוְ ,וְ ַַאף ִּכִ י ֶֶא ְְהֶיֶ ה ְְּב ַַד ַַעת ַַקָּלָ ה ְ
ּוִבְלְ ׁשֹוָנָ ם ְיְ ַכַ ְּזְ בּו לֹו ְוְ ִלִ ָָּבם ֹלא ָנָ כֹון ִִעּמֹו ְוְ ֹלא ֶנֶ ֶֶא ְְמנּו ִִּב ְְב ִִריתֹוְ ,וְ ֶֶא ְְהֶיֶ ה ְּכְ ֵ
ִ
ּוְב ַַה ֲֲעלֹותֹו ָָּד ָָבר ֶזֶ ה ְְּבִלִ ּבֹו ְוְ רּוחֹוָָ ,אז ִיִ ָָּׁש ֵֵמר ֵֵמ ֲֲע ֵֵב ָָרה, מּוֶע ֶֶטת ָּכָ ֹזֹאתְ . ּבֹוְר ִִאיֶֶׁ ,שֹּלא אּוַכַ ל ַלַ ֲֲעֹמֹד ְּכְ ֶנֶ ֶגֶ ד ַַּת ֲֲאָוָ ִִתי ִִמ ְְּפֵנֵ י ְּכְ בֹודֹו ָָׁש ָָעה ֶ ְ
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' יום הכיפורים תשפ''ז 14
ְוְ ִיִ ְְהֶיֶ ה ַַקל ַּכַ ְְּצ ִִבי ְוְ ִגִ ּבֹור ָּכָ ֲֲא ִִרי ַלַ ֲֲעׂשֹות ְְרצֹון ָָא ִִביו ֶֶׁש ַַּב ָָּׁש ַַמִיִ םְ ,וְ ַַאף
ֵֵמ ָָעוֹון ֲֲע ֵֵק ָָביו ְיְ ֵֵהא ִנִ ְזְ ָָהר ִּכִ י ָּכָ ל ְְּד ָָרָכָ יו ִיִ ְְהֶיֶ ה ְְּב ִִמ ְְׁש ָָקלְ .וְ ֵכֵ ן ָָא ַַמר
סּוֵּבִנִ יְ ,וְ ֵֵהם
יֵמי ָָרע ֲֲעֹוֹן ֲֲע ֵֵק ַַבי ְיְ ֵ ָָּדִוִ ד ַַה ֶֶּמֶלֶ ְך ע"הָ ,לָ ָָּמה ִִא ָיָרא ִִּב ֵ
יַע
ּוִמ ְְצוֹות ֶֶׁש ָָא ָָדם ָָּדׁש ַַּב ֲֲע ֵֵק ָָביו ְוְ ֹלא ְיְ ַַח ְְּׁש ֵֵבם ִלִ ְכְ לּוםִִ .הִּגִ ַ ָָה ֲֲעוֹונֹות ִ
ּוְמ ַַׁש ֵֵּב ַַח
מֹוֶדה ְ ֵֵעת ָָהֹאֶֹכֶ ל ַוַ ְיְ ַַח ֵֵּפׂש ְוְ ֹלא ָָמ ָָצא ֶֶאת ַַה ְְּת ָָר ִִפיםָָ ,אז ְיְ ֵֵהא ֶ
ּבֹוְראֹו ַַעל ֲֲא ֶֶׁשר ֲֲעָזָ רֹו ִִמּׂשֹוְנְ ָָאיוְ ,וְ ָזָ ָכָ ה ִלִ ְְהיֹות ָָׁש ָָעה ַַא ַַחת ִלִ ְְפֵנֵ י ְ
ּוָבֶזֶ ה ֹיֹאַכַ ל ֲֲאִכִ יַלַ ת ַַׁש ֲֲח ִִריתְ .וְ ֹק ֶֶֹדם ֲֲאִכִ יַלַ ת ׁשּוָבה בעוה"זָ , ִִּב ְְת ָ
ָָה ֶֶע ֶֶרב ִיִ ְְתַוַ ֶֶּדה ַַהֹּכֹל ַּכַ ֲֲא ֶֶׁשר ָָא ַַמ ְְרנּוְ ,וְ ֵכֵ ן ִִמְּזְ ַַמן ֲֲאִכִ יָלָ ה ֶֶׁש ָָּב ֶֶע ֶֶרב
ַיַ ֲֲע ֶֶׂשה ַַעד ְזְ ַַמן ְְׁשִכִ ָיָבה.
ֹלָׁשה ִוִ ּדּוִיִ יםָּ .כָ ָכָ ה ַיַ ֲֲע ֶֶׂשה ָּכָ ל ַַהָּיָ ִִמים ֹלָׁשה ְְּפ ָָר ִִקים ִלִ ְְׁש ָ ֲֲה ֵֵרי ָלָ ְך ְְׁש ָ
יָמה ַַעד ׁשּוָבתֹו ַַעד ֹח ֶֶֹדׁש ָיָ ִִמים אֹו ָָׁשָנָ ה ְְּת ִִמ ָ ִִמּיֹום ְְּת ִִחַּלַ ת ְְּת ָ
יַח ָּכָ ל ַַמ ֲֲע ִִׂשים ָָה ָָר ִִעיםּ .וְכְ ֶֶׁשִּיִ ְְׁשֹמֹר ּבֹוֵרא ְוְ ַיַ ִּנִ ַ
ֶֶׁשִּיִ ְְת ַַחֵּזֵ ק ְְּבִיִ ְְר ַַאת ַַה ֵ
ַַע ְְצמֹו ִִמן ָָה ֲֲע ֵֵברֹות ֶֶׁש ָָהָיָ ה ָָרִגִ יל ָָּב ֶֶהם ְוְ ַכַ ָָּמה ְְּפ ָָע ִִמים ֶֶׁש ָָּבאּו ְלְ ָיָ דֹו ְוְ ִנִ ְזְ ַַהר ֵֵמ ֶֶהםֹ ,לא ִיִ ָיָרא עֹוד ִּכִ י ִִמן ַַה ָָּׁש ַַמִיִ ם ְיְ ַַסְּיְ עּוהּוְ .וְ ַַאף ָָה ֲֲע ֵֵברֹות
חֹוָתםּוְמ ַַב ֵֵּקׁש ֲֲעֵלֵ ֶיֶהם ֵֵמ ֵֵאת ַַה ָָּמקֹום ִלִ ְְמ ָ ּוִמ ְְת ָָח ֵֵרט ְ ּתֹוֶהה ִ
ֵיֵ ָָח ְְׁשבּו לֹו ִלִ ְזְ ּכֹות ְוְ ַַעל ְְּפ ָָׁש ָָעיו ַַהְּיְ ָָׁשִנִ ים ֲֲא ֶֶׁשר ִִה ְְׁשִלִ יְך ֵֵמ ָָעָלָ יו ִיִ ְְהֶיֶ ה ָָּת ִִמיד ֶ
ִִמ ֵֵּס ֶֶפר ַַהִּזִ ְכְ רֹונֹותְ ,וְ ַגַ ם ְיְ ַַעֶּנֶ ה ַנַ ְְפׁשֹו ֲֲעֵלֵ ֶיֶהםְ .וְ ִִאם ָָא ָָדם ַַחָּלָ ׁש הּוא ֶֶׁש ֵֵאינֹו ָיָ כֹול ִלִ ְְסֹּבֹל ִִעּנּוִיִ ין ָָק ִִׁשים ְוְ ַַת ֲֲעִנִ ּיֹותִ ,יִ ְְמֹׁשְֹך ִִמ ַַּת ֲֲא ָ
וֹוָתיו,
ְוְ ַַאל ְיְ ַַמֵּלֵ א ָּכָ ל ַַּת ֲֲאָוָ תֹוֹ ,לא ְְּב ַַמ ֲֲאָכָ ל ְוְ ֹלא ְְּב ִִמ ְְׁש ֶֶּתהְ ,וְ ֵכֵ ן ָָא ַַמר ָָה ַַרב ר' ַַא ְְב ָָר ָָהם ַַּבר ָָּדִוִ ד ֶֶׁש ָָהָיָ ה א' ֵֵמ ֲֲח ִִס ֵיֵדי עֹוָלָ םַַ ,הָּגָ ֵֵדר ַַהָּגָ דֹול
ּתֹוָרהַַ ,אְך יַעת ַַה ַַּמ ֲֲאָכָ לֹותְ .וְ ֵכֵ ן ֵֵּפ ֵֵרׁש ְְּד ָָב ָָריוַַ ,אל ַיַ ֲֲעֹזֹב ְלְ ַגַ ְְמ ֵֵרי ִִמֶּלֶ ֱֱאֹכֹל ָָּב ָָׂשר ְוְ ִלִ ְְׁשּתֹות ַיַ ִיִ ןִּ ,כִ י ַַּדְּיְ ָך ַַמה ֶֶּׁש ָָא ְְס ָָרה ָ ַַה ְְּמ ֻֻעָּלָ ה ַַה ֻֻּמ ְְפָלָ אְְ ,מִנִ ַ
וֹוָתיוְ ,וְ ַַאל ֹיֹאַכַ ל ְּכְ ִִפי ַַּת ֲֲאָוָ תֹוְ .וְ ֶֶד ֶֶרְך ֶזֶ ה ִיִ ְְמָנָ ֶֶעּנּו ֵֵמ ָָחטֹואְ ,וְ ִיִ ְזְ ְּכְ ֶֶרּנּו ּבֹוֵרא ִִמ ַַּת ֲֲא ָ יַח ִִמ ֶֶּמּנּו ִלִ ְכְ בֹוד ַַה ֵ עֹוֶדּנּו ָָּת ֵֵאב ֶלֶ ֱֱאֹכֹל ַיַ ִּנִ ַ ְְּב ֵֵעת ַַמ ֲֲאָכָ לֹו ְוְ ֶ
ּבֹוֵראְ :וְ ָיָ ִִׂשים יַח ִִמ ַַּת ֲֲאָוָ תֹו ִלִ ְכְ בֹוד ַַה ֵ ּוִמ ֵֵּדי ְְׁש ִִתָּיָ תֹו ַיַ ִּנִ ַ
בּוַעִּ .כִ י ֶזֶ ה ְְּבָכָ ל יֹום ָָּת ִִמיד ִִמ ֵֵּדי ָָאְכְ לּו ִ יֹוֵתר ִִמ ַַּת ֲֲעִנִ ית ֶֶא ָָחד ְְּב ָָׁש ַ ּבֹוֵרא ֵ ַַא ֲֲה ַַבת ַַה ֵ
ּתֹוָרה; ִִאם ָָהָיָ ה ָָרִגִ יל ִלִ ְלְ ֹמֹד ַַּדף ֶֶא ָָחד ִיִ ְלְ ַַמד ְְׁשֵנֵ י ַַּד ִִּפיןִּ ,כִ י ָּגָ דֹול ת"ת ֶֶׁש ֵֵּמ ִִביא ִלִ ֵיֵדי ַַמ ֲֲע ֶֶׂשהְ .וְ ִיִ ְְהֶיֶ ה ְְמַיַ ֵֵּסר ַַע ְְצמֹו ִִּבְכְ ִִפַּיַ ת ִלִ ּבֹו ַַּב ָ
עֹוֶׂשה ְְּפ ָָע ִִמים עֹוֶׂשה ְְּב ִִמ ְְק ֶֶרה ְְּפ ָָע ִִמים ֶ ּבֹוֵרא ְּכְ ָָא ָָדם ָָה ֶ ּסּוִרין ֶֶׁשל ַַא ֲֲה ָָבהְ .וְ ַַאל ֵיֵ ֵלֵ ְך ָָא ָָדם ְְּב ִִמ ְְצַוַ ת ַַה ֵ ּתֹוָרה ְוְ ַלַ ִִּמ ְְצוֹותְ ,וְ ֵֵהן ֵֵהם ִיִ ִ ִיִ ְְצרֹו ַלַ ָ
יַחֶֶ ,אָּלָ א ֻּכֻ ָּלָ ן ַיַ ֲֲע ֶֶׂשה ְְּבֵלֵ ב ָָׁשֵלֵ ם ָָּת ִִמיד. ֵֵמִנִ ַ
ּבּוָׁשהְּ ,כְ גֹון ִִאם ָָרִגִ יל ֶלֶ ֱֱאֹכֹל ג' ְְסעּודֹות ַַׁש ָָּבת ְלְ ִִמ ְְצָוָ הְ ,וְ ִנִ ְְת ָָא ֵֵר ַַח ֵֵא ֶֶצל ְְּבֵנֵ י ָָא ָָדם יַח ִִמּׁשּום ִִעְנְ ָיָ ן ֹלא ִִמ ְְּפֵנֵ י ַַע ְְצלּות ְוְ ֹלא ִִמ ְְּפֵנֵ י ָ ְוְ ַַאל ָיָ ִנִ ַ
ֹאַמרִִׂ ,שימּו ְוְ ֶֶא ְְסֹעֹד ּבּוָׁשהֶֶ ,אָּלָ א ָיָ ִִעיז ָָּפָנָ יו ְוְ ֹי ַ
אֹוָתּה ָ ּבּוָׁשהִּ ,כִ י אֹוי ָלָ ּה ְלְ ָ יַח ַַה ִִּמ ְְצָוָ ה ִִמ ְְּפֵנֵ י ַַה ָ
אֹוָתּה ִִמ ְְצָוָ הַַ ,אל ַיַ ִּנִ ַ ֶֶׁש ֵֵאיָנָ ם ַַמ ֲֲחִזִ ִיִקים ְְּב ָ
לֹוְצ ִִצים ָָעָלָ יו ,מ"מ ֵיֵ ׁש לֹו ִלִ ְְהיֹות ְּכְ ֶֶפ ִִתי ְְּב ֵֵעיֵנֵ ֶיֶהםְ ,וְ ֹלא ַיַ ֲֲעֹבֹר ּיֹוֵצא ָָּבֶזֶ הְ .וְ ַַא ִִפי' ִִאם ִיִ ְְהיּו ָָהעֹוָלָ ם ִִמ ְְת ְ ּבֹוֵראְ ,וְ ֵכֵ ן ָּכָ ל ַּכַ ֵ
ַּכַ ַּזַ ִיִ ת ְּכְ ִִמ ְְצַוַ ת ַַה ֵ
יַח ָּכָ ל לֹוַמר ְְּב ַַא ֲֲה ָָב ָָתּה ֶֶׁשל ִִמ ְְצָוָ ה ְְּת ִִהי' ׁשֹוָגָ ה ֶ
ּוֶפ ִִתיְ ,לְ ַַהִּנִ ַ ּבֹוֵראֶֶׁ ,ש ַַעל ֶזֶ ה ֶנֶ ֱֱא ַַמר ְְּב ַַא ֲֲה ָָב ָָתּה ִִּת ְְׁשֶּגֶ ה ָָּת ִִמידְּ ,כְ ַ ִִמ ְְצָוָ ה ְְק ַַטָּנָ ה ִִמ ִִּמ ְְצַוַ ת ַַה ֵ
ּוְס ִִדינֹו ֻֻמ ָָּטל ּתֹוָרה ְ
עֹוֵסק ַַּב ָ ּפֹוִרי ְוְ ֵ יֹוֵׁשב ְְּב ַַצד ׁשּוק ַַה ַַּת ְְחּתֹון ֶֶׁשל ִִצ ִ ֲֲע ָָס ֶֶקיָך ְוְ ָלָ דּון ָָּבּהְ .וְ ֻֻדְגְ ַַמת ֶזֶ ה ָָמ ִִצינּו ַַּבר' ֶֶאְלְ ָָעָזָ ר ֶֶּבן ְְּפ ֻֻדתֶֶׁ ,ש ָָהָיָ ה ֵ
רּוִבין)ְ .וְ ִִאם יַצד ְְמ ָָע ְְר ִִבין ְְּב ֵֵע ִ ּתֹוָרה ְ(ְּבפ' ֵּכֵ ַ ּבֹוֵרא ַלַ ֲֲעֹסֹק ַַּב ָ
ְְּב ַַצד ׁשּוק ָָה ֶֶעְלְ יֹון ְוְ ָָהָיָ ה ִנִ ְְר ֶֶאה ְּכְ ֶֶפ ִִתי ְְּב ֵֵעיֵנֵ י ָָהעֹוָלָ ם ִִּב ְְׁש ִִביל ַַא ֲֲה ַַבת ִִמ ְְצַוַ ת ַַה ֵ
נֹוָתיו ְְּב ִִמ ְְצוֹות ,וז"ש ְְׁשֹלֹמֹה ַַה ֶֶּמֶלֶ ְך ע"ה ְְּב ָָחְכְ ָָמתֹו נֹוְתִנִ ין לֹו ָָׂשָכָ ר ְּכְ ִִאּלּו ַַחי ָּכָ ל ִִׁש ְְב ִִעים ָָׁשָנָ ה ְיְ ֵֵמי ְְׁש ָ ָָע ָָׂשה ֵּכֵ ן ְוְ ִנִ ְְפ ַַטר ַַּב ֲֲח ִִצי ָיָ ָָמיוְ ,
מּוָעט ִּכִ ְְׂשָכָ רֹו ֶֶׁשל ְְמ ֻֻר ֶֶּבהֹ .מ ֶֶֹׁשה ִִּפ ְְרֵנֵ ס מּוָע ִִטיןְְׂ ,שָכָ רֹו ֶֶׁשל ָ תּוָקה ְְׁשַנַ ת ָָהֹע ֵֵֹבד ִִאם ְְמ ַַעט ְוְ ִִאם ַַה ְְר ֵֵּבה ֹיֹאֵכֵ לִִ ,אם ָיָ ָָמיו ְְמ ֻֻר ִִּבין אֹו ָ ְְמ ָ
מּוֵאל ְְּבֹק ְְֹר ֵֵאי ּוְׁש ֵמּוֵאל ַַהָּנָ ִִביא ַַּפ ְְרָנָ ס י' ָָׁשִנִ יםְ ,וְ ִִׁש ְְקָלָ ן ַַהָּכָ תּוב ְּכְ ֶֶא ָָחדִִּ ,דְכְ ִִתיב ֹמ ֶֶֹׁשה ְוְ ַַא ֲֲהֹרֹן ְְּבֹכ ֲֲֹהָנָ יו ְ ּוְׁש ֵֶֶאת ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל ַַא ְְר ָָּב ִִעים ָָׁשָנָ ה ְ
ּפֹוֲעִלִ ים ְוְ ִִה ְְת ִִחילּו ַַּב ְְּמָלָ אָכָ ה ַלַ ֲֲעׂשֹות ֶֶּב ֱֱאמּוָנָ הָָ ,א ַַמר ַַה ֶֶּמֶלֶ ְך ְלְ ֶֶא ָָחד ֵֵמ ֶֶהם ּבֹוא ּוְנְ ַַטֵּיֵ ל ִִּב ְְמ ִִדינֹות ְְּבַגַ ִּנִ ים ְְׁשמֹוָָ .מ ָָׁשל ְלְ ֶֶמֶלֶ ְך ֶֶׁש ָָּׂשַכַ ר ֲ
ּוָבא אֹותֹו ֶֶׁש ִִּטֵּיֵ ל ִִעם ּוַפ ְְר ֵֵּד ִִסיםָָ ,הַלַ ְך ִִעּמֹו ָּכָ ל ַַהּיֹום ְוְ ָָה ֲֲא ֵֵח ִִרים ָָט ְְרחּו ִִּב ְְמַלַ אְכְ ָָּתןְ .לְ ֵֵעת ֶֶע ֶֶרב ָָּבאּו ַלַ ֶֶּמֶלֶ ְך ְוְ ָָא ְְמרּו ֵֵּתן ָלָ נּו ְְׂשָכָ ֵֵרנּוָ , ַ
ּוָמה ֵיֵ ׁש ְלְ ָך ִלִ ַַּקחֲֲ ,הֹלא ֹלא ָָט ַַר ְְח ָָּת ָּכָ ל ַַהּיֹום ֻּכֻ ּלֹו ֶֶּב ֱֱאמּוָנָ ה ַַּב ְְּמָלָ אָכָ הֵֵ .ה ִִׁשיב ָלָ ֶֶהם, ַַה ֶֶּמֶלֶ ְך ְוְ ָָׁש ַַאל ְְׂשָכָ רֹו ְּכְ מֹו ֵכֵ ןָָ .א ְְמרּו ָָה ֲֲא ֵֵח ִִרים ָ
חּוָמאְ .וְ ַַה ָָּׁשב ַַאל ְיְ ַַד ֶֶּמה ְְּבַנַ ְְפׁשֹו ַַעל ָיָ ִִדי ֹלא ִנִ ְְׁש ַַאר ִלִ ְְפֹעֹלְ .וְ ָָר ָָאה ַַה ֶֶּמֶלֶ ְך ֶֶׁש ַַה ִִּדין ִִעּמֹו ְוְ ָנָ ַַתן לֹו ְְׂשָכָ רֹוֵּ .כֵ ן הּוא ָּכָ תּוב ְְּב ִִמ ְְד ַַרׁש ַַּתְנְ ָ
יֹוִעיל
ׁשּוָב ִִתי ִלִ ְְפֵנֵ י ֲֲעֹוֹֹנ ַַֹתיְ ,וְ ָכָ ל ָָמה ֶֶׁשאּוַכַ ל ַלַ ֲֲעׂשֹות ֹלא ִ ּכֹוִחי ָָאְכְ ָלָ הִּ ,כִ י ֵֵאיְך ַַּת ֲֲעֹמֹד ְְּת ָ לֹוַמרָ ,לָ ָָּמה ֶּזֶ ה ֶֶה ֶֶבל ִִאיָגָ ע ָלָ ִִריק ּוְלְ ֹתֹהּו ִ ַ
יַח הקב"ה ע"י ְיְ ֶֶחְזְ ֵֵקאל ַַהָּנָ ִִביאִּ ,כִ י ִִּפ ְְׁש ֵֵע ֶיֶהם ֹלא ִיִ ְזְ ְּכְ רּו עֹודִִּ ,דְכְ ִִתיב ְוְ ָָה ָָר ָָׁשע ֹאַמר ֵּכֵ ןִּ .כִ י ִִה ְְב ִִט ַ ְּכְ ֶנֶ ֶגֶ ד ָָה ֲֲעוֹונֹות ֶֶׁש ָָע ְְברּו ָָעַלַ יַַ .אל ֹי ַ
ּוְצ ָָד ָָקה ָָחֹיֹה ִיִ ְְחֶיֶ ה ֹלא ָיָ מּותָּ .כָ ל ְְּפ ָָׁש ָָעיו ֲֲא ֶֶׁשר ָָע ָָׂשה ֹלא ּקֹוַתי ְוְ ָָע ָָׂשה ִִמ ְְׁש ָָּפט ְ
ֹאָתיו ֲֲא ֶֶׁשר ָָע ָָׂשה ְוְ ָָׁש ַַמר ֶֶאת ָּכָ ל ֻֻח ַ ִּכִ י ָיָ ׁשּוב ִִמָּכָ ל ַַחֹּט ָ
ִיִ ָּזָ ְכְ רּו לֹוְְּ ,ב ִִצ ְְד ָָקתֹו ֲֲא ֶֶׁשר ָָע ָָׂשה ִיִ ְְחֶיֶ ה.
15 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' יום הכיפורים תשפ''ז
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' יום הכיפורים תשפ''ז 16
17 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' יום הכיפורים תשפ''ז
ַַּׁשַעַר ַלַד'
ֶז ֶה ַה � � ׁ
בּוַע
ַַה ַַּׁש ַַער ְלְ ָָפ ָָר ַַׁשת ַַה ָָּׁש ַ
ַצִַּד�ִיִקִים
ָיָֹבֹאּוּ בֹו ֹ
עשה עצמך ביוה"כ מצחצחים כליל את הנפש
למשוגע .התחל פנינים מהרב חנניה צ'ולק שליט"א
לרקוד ולשיר ּאֵתיֶכֶ ם (ויקרא טז)
ִּכּ י ַַבּיֹום ַַהֶּזּה ְיְ ַכַ ֵּּפר ֲעֲ ֵלֵ יֶכֶ ם ְלְ ַַט ֵֵהר ֶֶא ְְתֶכֶ ם ִִמֹּכּל ַַחֹּט ֵ
צּור ְיְ ָלָ ְְדָך ֶֶּת ִִׁשי ַוַ ִִּת ְְׁשַּכַ ח ֵֵא-ל ְְמֹחְֹלְ ֶלֶ ָך
בר"ה פותחים דרך חדשה וממליכים את הקב"ה .לא
(לב)
מביטים על העבר ,אלא נושאים פנים לעבר העתיד,
אדם אחד היה בעל חוב גדול שנאמר 'תקעו בחודש שופר' -שיפור המעשים .אך דבר
לכל ידידיו ומכריו .פעם אחת מהעבר לא השתנה ,מה שהיה -היה ,וכעת מתחילים
הסיח את לבו לפני ידידו הטוב. דרך חדשה .אך לעומת זאת ביוה"כ מנקים את העבר.
מה אעשה? -שאל בעל החוב ובזה ביאר רבי יצחק הוטנר זצ"ל ,שבכל השנה נאמר
-הנושים מציקים לי ותובעים 'ושבת עד ה' אלוקיך' ,ומספיקה אפילו תשובה מועטת
ממני את חובם .אתן לך עצה - כדי להגן עליו מהייסורים ,שכן גם מי ששב בתשובה
אמר ידידו -כאשר יבואו אליך ברובד נמוך ,הרי הוא כבגד מלוכלך ששטפוהו מעט במים
קרדיט ישראל ברדוגו
הנושים ,עשה עצמך למשוגע. וירדו חלק מהכתמים .גם לזה יקרא כיבוס .מה שאין כן
התחל לרקוד ולשיר ,וכאשר ביוה"כ ,הענין שונה לחלוטין ,משום שמצחצחים כליל את הנפש ,וזהו שנאמר 'לפני
יראו הנושים כך ,יבינו כי מחמת ה' תטהרו' ,כי יו"כ הוא יום טהרה .וע"כ ,מסכת יומא -מסכתא דיוה"כ ,מסתיימת
מצבך הקשה נטרפה עליך דעתך, במשנה 'אמר רבי עקיבא :אשריכם ישראל ,לפני מי אתם מטהרים ,מי מטהר אתכם?
ויעזבוך לנפשך... אביכם שבשמים'! וקשה על המשנה הזו כפילות הלשון 'לפני מי אתם מטהרים',
שמח בעל החוב בעצה הטובה 'מי מטהר אתכם' ,אלא שרבי עקיבא מחדש כאן שני חידושים נפלאים :האחד
ועשה כן .בכל פעם כאשר באו 'לפני מי אתם מטהרים' -הקב"ה הוא שמטהר את עם ישראל ,שנאמר 'וזרקתי
לגבות ממנו את חובו ,עשה עליהם מים טהורים' .הקב"ה הוא זה שמזה את המים ,אבל עדיין משמע שהמים
עצמו למשוגע ועזבוהו לנפשו. עצמם הם שמטהרים .ולכן מוסיף רבי עקיבא חידוש יותר גדול :השני 'מי מטהר
יום אחד ,הגיע הזמן שבו היה אתכם' -הקב"ה בעצמו הוא המטהר! מה מקווה מטהר את הטמאים ,אף הקב"ה
צריך לפרוע את חובו לידידו מטהר את ישראל' .כלומר ,הקב"ה בעצמו הוא המקווה! וזהו שאמר דוד המלך
בעל העצה ,שכן גם לו היה חייב בתהילים (קל"ט ,ט"ז)' :ימים יוצרו ולו אחד בהם'' .ימים יוצרו' -היינו שמכל
כסף רב ...כאשר הגיע זה לגבות ימות השנה הקב"ה בוחר לעצמו יום אחד' ,ולו אחד בהם' -יוה"כ .שכן מכל ימות
את חובו ,החל בעל החוב לשיר השבוע בחר הקב"ה לעצמו את יום השבת ,ומכל השנה בחר הקב"ה את יוה"כ -
ולרקוד כהרגלו בזמן האחרון... 'שבת שבתון' .ביוה"כ אנו כמו מלאכים .ומדוע וכיצד יוה"כ הוא יום טהרה גדול
שוטה שכמוך! -אמר חבירו - כל כך? מבאר רבי צדוק הכהן מלובלין :ביוה"כ לא אוכלים ולא שותים ,מתפללים
והרי אני הוא זה שנתן לך את בעמידה ולובשים לבן ,ומהם שלושת הסימנים הללו? סימנים למלאכים!!! מהו
העצה כיצד להיפטר מהנושים, מלאך? מלאך הוא מפמליא של מעלה .המלאך קרוב לקב"ה ,ואילו האדם רחוק
ואתה משתמש בעצה זו נגדי?... ממנו .אולם ביוה"כ קורה דבר פלא :אם בשבת העולם מזדכך יותר ונעשה מעין
כן הוא גם הנמשל .בפסוק נאמר: עולם הבא ,הרי שביו"כ הוא מזדכך הרבה יותר מבשבת ,שהלא נקרא היום הזה
"צור ילדך תשי" -הקדוש ברוך 'שבת שבתון' .וזאת כיון שהקב"ה בכבודו ובעצמו יורד אל עם ישראל .הקב"ה
הוא עשה חסד עם האדם ונתן בו נמצא כאן לידינו! ואנו ,אנו הפמליא שלו ,אנחנו הם המלאכים! לכן כבר מובן
את מידת השכחה ,כדי שישכח
היטב ,מדוע יש להתפלל בעמידה ,ללבוש בגדי לבן ,לא לאכול ולא לשתות ,שכן
מלבו את כל צרותיו ,ואילו
ביוה"כ ישראל הם הפמליא של הקב"ה -הם המלאכים .ובדין הוא שיאמרו 'ברוך
האדם" ,ותשכח א-ל מחללך"
שם כבוד מלכותו לעולם ועד' בקול רם כמלאך .ומכאן גם יובן היטב ענין יוה"כ:
-במידת שכחה זו שוכח את
הקב"ה מגיע לעולם הזה ,וכמה טהרה יש בעולם באותה שעה! העולם כולו טובל
הקדוש ברוך הוא...
(משלי 'המגיד מדובנא') (מתוך עלונו של הרב צ'ולק תשפ"ו) במקוה!! (תורת חסד).
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' יום הכיפורים תשפ''ז 18
מדוע אין עושים השתיק החפץ חיים זצ"ל
ברכה על מצות התשובה? פתאום את הציבור
נשאלת השאלה: פעם בימי התשובה
מדוע אין עושים כשאמרו סליחות
ברכה על מצות בישיבה ,השתיק החפץ
התשובה? נאמרו חיים זצ"ל פתאום
על כך כמה וכמה את הציבור ,ואמר
תשובות: "מה מועילה אמירת
הסליחות לספר לקב"ה
א .התשובה בפני שחטאנו לו הלא לפניו
עצמה אינה גלוי וידוע זאת ,העיקר
המצוה ,אלא עם הוידוי ,ולכן אי אפשר לברך רק עליה. הוא לקבל על עצמינו
ב .ה"אור זרוע" מיישב שאדם מחויב לחזור בתשובה שלא נשוב לכיסלה" ועורר את העם לתשובה.
בכל יום מימות השנה ,ולא רק בעשרת ימי תשובה, ובענין בקשת הסליחה על העוונות ,היה מפרש פירוש התפילה
ולכן היא נחשבת למצוה תמידית שאין מברכים עליה. שאנו אומרים בעשרת ימי תשובה 'אבינו מלכנו סלח ומחל
ג .אין מצוה לעשות עבירה כדי לקים מצות תשובה, לכל עוונותינו' ,ואחר כך 'אבינו מלכנו מחוק ברחמיך הרבים כל
רק בדיעבד ,אחרי שאדם עבר עבירה ,יש לו מצוה שטרי חובותינו' .והנה מכיון שכבר ביקשנו הבקשה הראשונה
לחזור בתשובה. מחילה וסליחה על כל העוונות ,אין מקום לבקשה השניה
ד .אפשר לקיים את מצות התשובה גם על ידי הרהור למחוק כל החובות ,הלא עלינו לקוות כי נתקבלה התפילה
בלב ,וכמו שמצינו (קדושין מט)" :האומר לאשה הרי הראשונה של "סלח ומחל לכל עוונותינו".
את מקודשת לי על מנת שאני צדיק ,אפילו רשע אמנם ישנם שתי מיני עבירות .א .עבירות שהאדם עבר עליהם
גמור -מקודשת ,שמא הרהר תשובה בדעתו" ,ועל בפועל כמו גניבה וגזילה ועוד .ב .עבירות שאדם נתפס עליהם
הרהור לא מברכים. על שלא מיחה באחרים העושים ,ומתוך שלא מיחה נקראת
ה .היות וכבר תיקנו בתפלת שמונה עשרה ברכה על על שמו (שבת נ"ד) והוא כמו ערב החתום על השטר חוב ,ואי
התשובה" ,השיבנו אבינו לתורתך וכו' והחזירנו בתשובה ליכא לאשתלומי מהאי משתלם מהאי.
שלימה לפניך" ,לכן אין צורך בברכה נוספת. והנה מתחילה אנו מבקשים על מחילת העבירות ,שאנו בעצמנו
ו .אם אדם יברך על התשובה ולבסוף לא יעשה תשובה עשינו בפועל סלח ומחל לכל עוונותינו ,ואחר כך אנו מתפללים
שלימה -נמצא שבירך ברכה לבטלה. שימחוק ה' ברחמיו המרובים את החתימה מעל שטרי חובות
שערבנו בעדם לבל נתפס חלילה עבורם.
אבא שלי לא לימד אותי וכה היה מפרש את הבקשה של 'אבינו מלכנו כתבנו בספר
יש לדקדק ,מדוע אומרים" :אנחנו ואבותינו חטאנו", זכיות' ,דלכאורה הבקשה הזאת אין לה ביאור ,אם זכינו להיכתב
ולא 'אנחנו ואבותינו פשענו' או 'אנחנו ואבותינו עוינו'? בספר זכויות ניכתב ,ואם עוונותינו רבו למעלה ,ממילא שאין
המהרש"א (יומא לו) כבר שאל שאלה זו על הפסוק מקום להיכתב בספר זכויות.
בתהלים (קו)" :חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו" - אמנם ישנם כמה מצוות שאנו עושים אותן שלא לשמן לא
למה על אבותינו כתוב דוקא "חטאנו"? לשם ה' יתברך ,אלא לשם כבוד להתייהר ולהתפאר ,ומצוות
הוא ביאר ,שההבדל בין "חטאנו" ל"עוינו" ו"פשענו" כאלו אין מקומם בספר זכיות ,כי הלא כוונת עשיתן הוא לא
הוא ,שעוון הוא במזיד ופשע הוא ממרד ,ובהם אין לשם ה' יתברך אלא לשם כוונה ופניה עצמית.
לאדם תירוצים למה עשה את מה שעשה .אבל חטא אבל הקדוש ברוך הוא ברוב חסדיו יכול לכתוב גם את המצוות
שהוא בשוגג ,יש לאדם אפשרות לטעון שעשה את מה האלו בספר זכיות וידין אותנו לכף זכות ,כי אם אמנם עשינו
שעשה משום שאבותיו לא למדוהו שזה אסור ,ואלו המצוות לשם כבוד או נטייה אחרת ,אבל תנאי המקום גרמו
היו אבותיו מלמדים אותו שזוהי עבירה -לא היה לזה או המצב גרם לזה או טרדות הפרנסה היו בעוכרינו ,ולזה
עושה את מה שעשה ולא היה בא לידי חטא' .אבא אנו מתפללים כתבנו בספר זכיות ,כלומר טהר מחשבותינו
שלי לא לימד אותי שאסור לדבר באמצע התפלה', להסיר את הסיג והפסולת שערבנו במצוות הללו עד שיצורפו
לכן נאמר בפסוק" :חטאנו עם אבותינו" ,וגם בתפלה ויוכלו להצטרף למצוות שעשינו לשמה ,וירבו זכויותינו ויוצא
בֹוֵתינּו ֲֲח ָָטאנּו" ,היינו שהם
"ֲא ָָבל ֲֲאַנַ ְְחנּו ַוַ ֲֲא ֵ
אומריםֲ : לאור צדקתינו.
חטאו עמנו כזה שלא לימדו אותנו יפה.
(רבי שלמה לוונשטיין שליט"א מתוך ו'מתוק האור' סדר תפילתינו) (אשרי האיש' על תהילים מדברי החפץ חיים)
19 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' יום הכיפורים תשפ''ז
ַצִַּד�ִיק
ַּכ ַ� �ָָּתָמָר ִיְפְָרָח
תּוָּקִנִ ים
צּוִפים ְלְ ַַחִּיִ ים טֹוִבִ ים ְּוְמ ָ
ֹנ ֶֶֹפת ִ
שלוש דקות למחשבה אמרנו לו שלא נזוז משם עד שהוא יגיד
על המעשים מרן המשגיח הגה"צ רבי דן סגל שליט"א
נדמה לי שכבר הזכרתי שבפוניבז' היה יהודי בשם רבי אלעזר זכרונו
לברכה ,הוא היה מסלבודקה עוד[ .היה כמה יהודים שהפוניבז'ער
רב זכרונו לברכה רב החזיק אותם בישיבה לא בתור משרה ,הוא
נתן להם חדר ואוכל והם יכולים להיות שם וללמוד שם .היו לו
כמה יהודים כאלו ,ביניהם היה רבי אלעזר].
אז פעם נכנסנו אליו ,אני ועוד כמה בחורים ,ושאלנו אותו מה העצה
Wikipedia ליראת שמים? התחיל להגיד שהוא לא יודע מה רוצים ממנו וכו'.
בקיצור אמרנו לו שלא נזוז משם עד שהוא יגיד .טוב ,הוא ראה
הגאון רבי אביגדור מילר זצ"ל :כל שני שהמצב מסובך ,אז הוא אמר ככה :תלמדו את הפרק הראשון של
וחמישי אנו אומרים בתפילת 'והוא רחום' מסילת ישרים כל כך הרבה פעמים עד שתדעו את זה בעל פה.
"נחפשה דרכינו ונחקורה" ,אבל כמעט אף הוא הוסיף ,זה לא משנה ולא גמרא שצריכים לדעת את זה בעל
אחד אינו מקיים את זה .השלב הראשון פה ,אבל כוונתי ,אם תלמדו את זה כל כך הרבה עד שיהיה בעל
בהכנה לימים הנוראים היא להתחיל לקיים פה אז זה ייכנס לכל התודעה שלכם ,והוא אמר שמי שיעשה את
את זה .להתחיל לחפש בדרכינו ולהתבונן זה מובטח לו שהוא יהיה ירא שמיים .בעיקרו של דבר ,הפרק
במעשינו! האם יש כאן מישהו שהקדיש הראשון מדבר על אפסיות העולם ,העולם חולף ולא נשאר ,רק
פעם שלוש דקות למחשבה על מעשיו? התכלית מה שזוכים.
אתם רואים ,אנשים פשוט אומרים דברים אז בשביל להצליח ,עד כדי כך להתחיל מחדש בלי להתפעל ממה
בלי לחשוב עליהם בכלל .הם לא שקרנים, שהיה עד עתה ,זה הדבר הזה של להיות "בכל יום יהיו בעיניך
הם פשוט לא יודעים מה הם מוציאים כחדשים" .ביותר אתם רואים שהתביעות הקשות שיש בתחילת
מהפה ,אין להם מושג. השנה לאדם ,זה ממש מדרגות .עד כדי כך "אני לדודי ודודי לי",
הדבר הראשון הוא לחפש בדרכינו ,חשוב כך צריכה להיות המהות ,שכל המציאות שלי לדודי .ובמדרגה
מאד להקדיש כמה דקות מדי פעם לחשוב כזאת שזה גורם שדודי יהיה לי גם כן ,לא סתם .ומדובר פה על כל
עם עצמך .גם אם אתה אדם טוב ,תמצא אחד שעבר את השנה שעברה ,על כל אשר בא .כרגיל יש לאדם
מקום רב לשיפור ,בלשון המעטה. נפילות ,ירידות ,אי הצלחות .אף על פי כן" ,אל תבט מאחוריך" .אל
חייבים להקדיש לזה זמן מיוזמתנו ,אסור תסתכל מה שהיה פעם ,אם תסתכל אחורנית תהיה נציב מלח .אל
לחכות שיתפנה לנו זמן מאליו .נפלא מאד תבט מאחוריך ,אלא מה" ,בכל יום יהיו בעיניך כחדשים" .להתחיל
לומר סליחות ,אבל הכנה לר"ה דורשת עוד פעם.
הרבה יותר מכך .הרבה יותר מכך ,וודאי. הן מה שנוגע ללימוד התורה הקדושה ,הן מה שנוגע למצוות ,הן
ואם אתה רוצה באמת להשתפר ,הקדש כמה מה שנוגע למידות .בין אדם לחברו ,בין אדם למקום ,כבריה חדשה.
זמן שתוכל לחיפוש בדרכיך .לא מספיק וכך אומר רבנו יונה ב"יסוד התשובה" ,שבן אדם שרוצה להצליח
לשמוע אותי אומר את הדברים ,צריך ללכת ולהתחיל ,יחשוב כאילו היום נולד .אין לו זכות ולא חובה ,והוא
הביתה ולקיים .אף אחד לא יעזור לך ,ולאף מתחיל כעת .מדובר על אדם שיכול להיות גם בן ששים שבעים,
אחד לא אכפת ממך יותר ממך עצמך .אז וגם לו אומרים" :יחשוב כאילו היום נולד" .זה לא סתם דמיונות,
קדימה ,התחל לעזור לעצמך! ואם תחפש רבנו יונה לא מדבר דמיונות .הוא אומר שזה היסוד שיכול להביא
כראוי ,תמצא דברים שלא חלמת שתמצא.
את האדם להצלחה הכי גדולה ,שיחשוב כאילו היום נולד.
ואז -אפשר להתחיל להפוך לאיש אחר.
( מתוך 'תורת אביגדור') (קובץ גליונות נצבים תשפ"ו)
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' יום הכיפורים תשפ''ז 20
הם שאלו כיצד לנהוג עם ספרי התורה אמא ,אני רוצה לשתות
ב'כל נדרי'? אוי ,יענקל'ה ,באמצע הלילה?
מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א הגה"צ רבי שמשון פינקוס זצ"ל
קיבלנו שאלה מבית-אבות ׁשּוָבה ְּוְת ִִפָּלָ ה
ְּוְת ָ
בחו"ל ,שבו יש זקנים יהודים. ּוְצְ ָָד ָָקה
לקראת יום-הכיפורים הם
שאלו כיצד לנהוג עם ספרי
התורה ב'כל נדרי'? אחד היסודות
יש מקומות שמוציאים 3 הגדולים בעניין
ספרי תורה ,ויש ,7ויש התפילה זו ההכרה
המוציאים את כל הספרים שבלעדי הקב"ה
שבהיכל ,והזקנים שבקהל איננו יכולים
מחזיקים אותם .אין לאף Wikipedia להסתדר!
אחד מאיתנו כוח להחזיק
ספר תורה ,ונצטרך להיעזר משל למה הדבר דומה :תינוק בן שנתיים וחצי
בגויים המטפלים בנו. קורא לאימו באמצע הלילה:
ואם כן המראה הזה שספרי "אמא"!
התורה המוחזקים על ידי גויים ,לא ֵֵמריח לנו טוב .מה הרב "מה יש"?
ממליץ לנו לעשות?' -שאלו. "אני רוצה לשתות".
"אוי ,יענקל'ה ,באמצע הלילה? אין לך מה
והנה ,היו לנו כמה פתרונות הלכתיים ,אבל הם התבטאו בשאלתם
לעשות?! תסתדר בעצמך"...
ש'זה לא מריח' ,והדבר עלול להביא את הזקנים לידי עצבות,
וזה עצמו דבר לא טוב. כל זה כשהתינוק כבר גדל מעט ,אך כשהוא
עדיין בן חודש וחצי ,אם הוא רק יצייץ 'ציוץ'
שאלתי על כך את גיסי מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל קטן מיד אמו קופצת! מה ההבדל? כשהילד
גדל הוא כבר נמצא ברשות עצמו .אמו כבר
שאלתי על כך את גיסי מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל ,והשיב לי אינה אחראית עליו ,ולא תקום למענו מהמיטה
תשובה מופלאה .הגר"ח אמר שהזקנים יכולים להביא שולחנות באמצע הלילה .אך תינוק בן חודש וחצי הוא
קטנים ,ויניחו כל ספר-תורה על שולחן אחר ,והזקן לא יצטרך
חסר אונים ,כל החיים שלו מסורים בידי אמו,
להחזיקו ,אלא רק לנגוע בו ,והדבר יחשב כאילו מחזיקו.
(גיסי הביא לכך ראיה מהלכות זימון ,שם נאמר ברמ"א (קפ"ב) ולכן גם באמצע הלילה היא תעשה כל מאמץ
שיש מדקדקין כשמברכין ברכת המזון ביחיד ,על היין ,שלא לתת לו הכל.
לאחוז הכוס ביד ,אלא מניחין את הכוס על השולחן לפניהם. רבוש"ע ,אינני יכול לעשות שום דבר
וביאר המשנ"ב (ס"ק טו) דהמדקדקים שמברכין על הכוס
הוא לצאת ידי האומרים דגם ביחיד טעון כוס ,אלא דמהזוהר
משמע דיחיד לא יברך על הכוס ,לכן מברכין ואין אוחזין בידם, כך גם בענין התפילה .כשיהודי בא לקב"ה
ובזה יוצאים ידי הכל ,דאפילו האומרים טעונה כוס ,הרי הכוס ואומר לו" :רבוש"ע ,אינני יכול לעשות שום
לפניו על השלחן ,ואחיזתו אינה אלא למצוה מן המובחר לדברי דבר ,אני כמו תינוק בן יום שאינו יכול לעשות
הכל ,עכ"ד). דבר בכוחות עצמו" ,הקב"ה יטלו תחת חסותו
וכן בספר תורה גם אם מונח על השולחן לפניו ,יש לו מעלה וידאג לכל מחסורו כאם הדואגת לתינוקה .אך
אף שאינו אוחזו בידו. כשיהודי חש שפחות או יותר הוא מסתדר
בעצמו ,ויש לו רק כמה בקשות על דברים
העצה הזו השקיטה את הרוחות בבית-האבות ההוא ,כיון מסויימים שבהם הוא לא כל כך מסתדר...
שלפני-כן הזקנים היו מאוד לא רגועים ,שיאמרו 'כל נדרי' בלי
הקב"ה כביכול אומר לו" :אינך תינוק ,תסתדר
ספרי תורה .וגם על כך אמרו שתלמידי חכמים ,כמו הגר"ח,
מרבים שלום בעולם. לבד"! ...ההרגשה ש"מבלעדיך אין לנו מלך גואל
ומושיע" -היא היסוד של תפילה.
(מתוך 'אהבת אותנו' פרשת אמור) (מתוך הגדה של פסח תפארת שמשון)
21 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' יום הכיפורים תשפ''ז
ַהַַּצ�ִַּד�ִיִקִים
ַהְַּצְ �ִעִי ִִרים
המדור שבו תזכו בעוה"ז והשכר הגדול שמור לעתיד לבוא
ְׁשְׁפִִריץ א ָֹוָתם ְלְ ָכָ ל ֵֵעֶבֶ ר! ַַהַּמִּיִם
ְּבַּמִיִם ֲֲא ֻֻדִּמּ ים ּוְלְ ַַה ְ
ֶזֶה ְּכּ מֹו ָלָ ַַק ַַחת ְּדִּלִ י ָָמֵלֵ א ַ
ָָה ֲֲא ֻֻדִּמּ ים ְְמַלַ ְכְ ְלְ ִכִ ים ֶֶאת ָּכּ ל ַַה ִּּקירֹותֶֶ ,את ַַהְּבָּגָ ִִדים ֶׁשׁ ל ַַה ֲֲחֵבֵ ִִרים ְוְ ֶֶאת ָָהִִרְצְ ָּּפה.
ְׁשְּׁפְּרצּו ְוְ ִִה ְְתַּפְּּזּ רּו!
ֶׁשֻׁה ְ ַַא ַַחר ָּכּ ְךָָ ,קֶׁשׁ ה ְְמֹאֹד ְלְ ַנַ ּקֹות ֶֶאת ָּכּ ל ַַהִּטּּפֹות ֻ
הְמ ַַטֵּפּ ס ְוְ עֹוֶלֶ ה ָלָ ָָר ִִק ַיַע
ַַחִּיּ ים ְוְ ַיַ ַַעְנְ ִִקי ְְמ ַַס ְִּפִּרים ַַעל ַַהִּדּּבּור ְ
קּוִקים ְלְ ַַר ֲֲח ִִמים.
ֶׁשָׁאנּו ֹּכּה ְזְ ִ ְּתּׁשּוָבהְ ,זְ ַַמן ָ ָ ּוַבת"ת ָָה ֲֲאִוִ ָיָרה ְְר ִִציִנִ ית ְּתּׁשּוָבהַ ,
ָ ֶׂשֶׂרת ְיְ ֵֵמי ָּיִּמים ֵֵהם ְיְ ֵֵמי ֲֲע ֶ ַַה ִ
ִּפְּתאֹום ִִמיָּלּ ה ִנִ ְְר ֲֲא ָָתה ְלְ כּוָּלּ ם ֹלא ְלְ ַכַ ָּמּ ה ְְרָגָ ִִעים ִִאיׁש ֹלא ִּדֵּּבּ רְ . ַּבֶּּפַּתחְ ,וְ ָכָ ל ֶיֶ ֶלֶ ד ַּבִּּכָּּתּ ה ַַמ ְְרִּגּ יׁש
ִּכּּפּוִרים ַַמָּמּׁש ַ ְּוְקדֹוָׁשׁ ה .יֹום ַַה ִ
ָּכּ ל ָּכּ ְך ְְק ַַטָּנּ ה... ֶׁשְּׁבֶּד ֶֶרְך ְּכָּלָ ל ָָהיּו ְְמֵלֵ אֹות ֶ ַּבַּה ְְפ ָָסקֹות, ָּׁשָׁעהֲֲ .א ִִפיּלּו ַ ֶֶאת ֶֹּגֶּדל ַַה ָ
ֹּכַּח ַַהֶּזּ ה.
ִׁשְׁמעֹוןֶׁ" ,שְּׁנַּנַ ֶּסּ ה ְלְ ָָה ִִבין ֶֶאת ַַה ַ "רֹוֶצה ֲֲאִנִ יָָ ",א ַַמר ָָה ֶֶרֶּבּ ה ְ ֶ יֹוֵתרּ .כּוָּלּ ם ִּדְּּבּ רּו, מּוְרֶּגֶּׁשׁ ת ֲֲאִוִ ָיָרה ְְר ִִציִנִ ית ֵ ּוִב ְְצחֹוקְ , ְּבּ קֹולֹות ִ
ְׁשָּׁפָּעה ֲֲעָנָ ִִקית.
ֶׁשִׁמיָּלּ ה ַַא ַַחת ֶׁשׁ ל ָלָ ׁשֹון ָָה ָָרע ֲֲעלּוָלָ ה ְלְ חֹוֵלֵ ל ַַה ָ ֵֵאיְך ִ יֹוְד ִִעיםֵֵ :אֶּלּ ה ָיָ ִִמים ֲֲא ֵֵח ִִרים. ּמּוָבןֲֲ ,א ָָבל ָָהְיְ ָָתה ְּתּ חּוָׁשׁ ה ֶׁשּׁכּוָּלּ ם ְ ַּכַ ָ
ּדֹוָמה ָלָ ׁשֹון ָָה ָָרע?" ּבֹואּו ִּתְּּתּ נּו ִלִ י ֻּדְּגְ ָָמאֹות ְוְ ַַה ְְמ ָָחׁשֹותְ :לְ ָָמה ָ יַע
רֹוֶצה ְלְ ִִהְׁשַּׁתֵּּפּ ר ְוְ ִלִ ְְבֹּדּק ֵֵאיְך ֶֶא ְְפָׁשׁ ר ְלְ ַַהִּגּ ֶַׁשָּׁבֶּהם ָּכּ ל ֶֶא ָָחד ֶָיָ ִִמים ֶ
ְּכֶּׁשָׁא ַַמרֶ"ֶ :רֶּבּ ה,
ָ יְמ ֶֶק'הֵֵ .עיָנָ יו ָנָ ְְצצּויַע ָָהָיָ ה ַַחִּיּ ְ
ָָה ִִראׁשֹון ְלְ ַַה ְְצִּבּ ַ יֹוֵתר. ַלַ ּיֹום ַַהָּקּ דֹוׁש טֹוב ֵ
ְּבַּמִיִ ם
ַּדְּעִּתּ יְ ,לְ ַַדֵּבּ ר ָלָ ׁשֹון ָָה ָָרע ֶזֶ ה ְּכּ מֹו ָלָ ַַק ַַחת ְּדִּלִ י ָָמֵלֵ א ַ ְלְ ִִפי ְ ְּכֶּׁשֵּׁסֶּפר
ֶ ִׁשְׁמעֹון ַַהַּצִּּדּ יקַ ,לַ ִּכָּּתּ ה,
ַּבֹּּבֶּקר ִנִ ְכְ ַנַ ס ָָה ֶֶרֶּבּ ה ַַה ָָּיָּקרָָ ,ה ֶֶרֶּבּ ה ְ
ֶ
אֹוָתם ְלְ ָכָ ל ֵֵע ֶֶבר! ַַהַּמִּיִ ם ָָה ֲֲא ֻֻדִּמּ ים ְְמַלַ ְכְ ְלְ ִכִ ים
ְׁשְׁפ ִִריץ ָ ֲֲא ֻֻדִּמּ ים ּוְלְ ַַה ְ ְּסֶּטְנְ ֶּדּ רִִ ,הִּבּ יט
ַּבֲּע ִִדינּות ַַעל ַַה ֶ יַח אֹותֹו ֲ ָיָ ָׁשׁ ן ְּבָּיָ דֹו .הּוא ִִהִּנּ ַ
ֶֶאת ָּכּ ל ַַהִּקּ ירֹותֶֶ ,את ַַהְּבָּגָ ִִדים ֶׁשׁ ל ַַה ֲֲח ֵֵב ִִרים ְוְ ֶֶאת ָָה ִִר ְְצָּפּ הְ .וְ ַגַ ם אֹוֵהבְ ,וְ ָָע ַַצר ְלְ ֶֶרַגַ ע ָָאֹרְֹך ֶׁשׁ ל ָ
ְּדָּמ ָָמה. ְּבַּמָּבּ ט ַַחם ְוְ ֵ ַּבַּּתְּלְ ִִמ ִיִדים ַ
ּקֹוִתָָ -קֶׁשׁ ה ְְמֹאֹד ְלְ ַנַ ּקֹות ֶֶאת ָּכּ ל ַַהִּטּּפֹות ִִאם נַּנֶּּסּ ה ַַא ַַחר ָּכּ ְך ְלְ ַנַ ִ ֶׁשָּׁסַּחף ֶֶאת ּכּוָּלּ נּו,ַ ָּפַּתח ָָה ֶֶרֶּבּ ה ְּבּ קֹול ַַרְך "ַּתְּלְ ִִמ ַיַדי ַַהְיְ ָָק ִִריםַ ",
ְׁשְּׁפְּרצּו ְוְ ִִה ְְתַּפְּּזּ רּו!"
ֶׁשֻׁה ְֻ "עֹוד ָיָ ִִמים ֲֲא ָָח ִִדים ַנַ ֲֲעֹמֹד ּכּוָּלּ נּו ִלִ ְְפֵנֵ י ֶֶמֶלֶ ְך ַַמְלְ ֵכֵ י ַַהְּמָּלָ ִכִ ים ְּבּ יֹום
כמו ריח חריף ונורא של בואש טֹוָבה רֹוִצים ָׁשָׁנָ ה ָ ִּכּּפּוִריםּ .כּוָּלּ נּו ְְמ ַַב ְְקִׁשׁ ים ְְמ ִִחיָלָ הּ ,כּוָּלּ נּו ִ ַַה ִ
ִּדּּבּוִרים ֶׁשָּׁלּ נּו
קֹוֶרה ַלַ ִ ַּפַּעם ָָמה ֶ תּוָקהַַ .אְך ַַה ִִאם ִִה ְְר ַַה ְְרֶּתּ ם ַ ּוְמ ָ ְ
"ַהִּדּּבּור ָָה ַַרע ַַמְכְ ִּתּ יםִׁשֵּׁבַּח ָָה ֶֶרֶּבּ הַ .
ּוְמ ֻֻדָּיּ ק ְְמֹאֹדַַ ,חִּיּ ים!" ַיַע ְ "ַמ ְְפִּתּ ַ ַ יֹוְצ ִִאים ֵֵמ ַַהֶּפּ ה?" ְּכֶּׁשֵׁהם ְֵ
ְׁשִׁאיר ֹרֶֹׁשׁ ם ֶׁשָּׁקֶּׁשׁ ה ְְמֹאֹד ִלִ ְְמֹחֹק". ּוַמ ִ ַ "ָמ ָָרן ֶֶה ָ'ָח ֵֵפץ ֵּסֶּפר ְוְ ָָק ָָרא ִִמּתֹוכֹו ִּבְּנְ ִִעימּותָ : ָּפַּתח ֶֶאת ַַה ֶ הּוא ַ
הֹוִסיף ַַה ְְמ ָָחָׁשׁ ה ִִמֶּׁשּׁלֹוֶ"ֶ :רֶּבּ הֲֲ ,אִנִ י חֹוֵׁשׁ ב ֶׁשָּׁלּׁשֹוןיֹוֵסף ְוְ ִ
ָָאז ָָקם ֵ ּכֹוֵתב ָּכּ ְך ַַעל ָלָ ׁשֹון 'ְׁשִׁמ ַיַרת ַַהָּלּׁשֹון'ֵ , ֵּסֶּפר ִ ָּדָּמתֹו ַלַ ְֶּבַּה ְְק ָ
ַַחִּיּ ים'ַ ,
ּבֹוָאׁש ֶׁשָּׁנּ פֹוץ ְלְ ָכָ ל ֵֵע ֶֶבר.
נֹוָרא ֶׁשׁ ל ָ יַח ָָח ִִריף ְוְ ָָָה ָָרע ֶזֶ ה ְּכּ מֹו ֵֵר ַ ּתֹוָרה ָּכּ ל ָּכּ ְך ְּבֶּזֶ ה ֶׁשֶׁה ְְח ִִמ ָיָרה ַַה ַָּטַּעם ֶ ֶׁשַׁה ַ
ָָה ָָרעִ' :נִ ְְר ֶֶאה ָּפּׁשּוט ַ
ּוִפ ְְתאֹום ָּכּ ל ָָה ֵֵאזֹור ִִמ ְְת ַַמֵּלּ א ְׁשְּׁפִּריץ ְְק ָָצתִ , ִִמיֶׁשׁ הּו ֶֶא ָָחד ַַמ ִ ְּמַּק ְְט ֵֵרג ַַהָּגּ דֹול ַַעל עֹוֵרר ָּבֶּזֶ ה ַַה ְְרֵּבּ ה ֶֶאת ַַה ַ ֶׁשְׁמ ֵ
ֶֶה ָָעֹוֹןִִ ,מּׁשּום ְ
יַח
יַח נֹוֵׁשׁ ם ֶֶאת ָָה ֲֲאִוִ יר ַַהֶּזּ הָָ .ה ֵֵר ַ ְּבַּצ ֲֲחָנָ הַּ .גּ ם ִִמי ֶׁשֹּׁלא ָָר ָָצה ְלְ ָָה ִִר ַ
ַ ְּבֵּעיֵנֵ י
ִׁשְׁמעֹון ְוְ ִִהִּבּ יט ֵ ְׂשָׂר ֵֵאל'ְּ .דּ עּו ָלָ ֶכֶ םִִ ",ה ְְמִׁשׁ יְך ָָה ֶֶרֶּבּ ה ְ ְּכַּלַ ל ִיִ ָ
ָּבֲּאִוִ ירְ ,וְ ִִאי ֶֶא ְְפָׁשׁ ר ַלַ ֲֲעֹצֹר אֹותֹו!"
ָָה ַַרע ִנִ ְְמ ָָצא ֲ רּוָחִנִ י ַַמָּמִּׁשׁ י!
ּכֹוַח ָ ַַהְיְ ָלָ ִִדיםֶׁ" ,שְּׁלָּכָ ל ִּדּּבּור ְוְ ִִדּבּור ֶׁשׁ ל ָָא ָָדם ֵיֵ ׁש ַ
"ֱא ֶֶמת ְוְ ַיַ ִּצּ יב.
ָּכָּמה ֲֲע ֻֻמָּקּ הֱ :
ְּבַּה ְְס ָ
ִׁשְׁמעֹון ֵֵהִנִ יד ֶֶאת ֹרֹאׁשֹו ַ ָָה ֶֶרֶּבּ ה ְ ְּכֶּׁשָׁא ָָדם ְְמ ַַדֵּבּ ר ָלָ ׁשֹון ָָה ָָרעַַ ,הִּדּּבּור ָ ָּבֲּאִוִ יר.
ִִמיָּלּ ה ֵֵאיָנָ ּה ֶנֶ ֱֱעֶלֶ ֶֶמת ֲ
רּוָחִנִ י".
ָּלּׁשֹון ָָה ָָרע ַַמ ְְר ִִעיל ֶֶאת ָָה ֲֲאִוִ יר ָָה ָ יַעּ ,וְכְ ֶׁשׁ הּוא ַַהֶּזּ ה עֹוֶלֶ ה ְלְ ַַמ ְְעָלָ ה ַַמָּמּׁשְְ ,מ ַַטֵּפּ ס ְוְ עֹוֶלֶ ה ָלָ ָָר ִִק ַ
ָּפַּתח ְׁשׁ מּוִלִ יק ְוְ ָָא ַַמרֶ"ֶ :רֶּבּ ה! ִלִ י ֵיֵ ׁש ַַה ְְמ ָָחָׁשׁ ה ַַעל ְלְ ַַא ַַחר ִִמֵּכּ ן ַ ִּכְּבָיָ כֹול
נֹוָרא .הּוא ְ עֹוֵרר ִִק ְְטרּוג ָ ָּׁשַׁמִיִ ִםִ -הּואָָ ,חִלִ יָלָ הְְ ,מ ֵ יַע ַלַ ַ ַַמִּגּ ַ
ַּכְּפּתֹורֵֵאיְך ַַמ ֲֲעֶׂשׂ ה ָָק ָָטן עֹוֶׂשׂ ה ֹרֶֹׁשׁ ם ָּגּ דֹולֶ :זֶ ה ְּכּ מֹו ִלִ ְלְ ֹחֹץ ַַעל ְ ְׂשָׂר ֵֵאל,
ּכֹוַח ְלְ ַַק ְְט ֵֵרג ַַעל ָּכּ ל ַַעם ִיִ ָ נֹוֵתן לֹו ַ ָּׂשָׂטן ְוְ ֵֵ'ֵמ ִִעיר' ֶֶאת ַַה ָ
ַּכְּפּתֹורֶׁ -שֶּׁזּ ה ַַמ ֲֲעֶׂשׂ ה לֹוֵחץ ַַעל ַַה ְ ַַאְזְ ָָע ָָקה ָָק ָָטןָָ .א ָָדם ֶֶא ָָחד ֵ ַַחס ְוְ ָׁשׁ לֹום!"
ּגֹוֵרם ְלְ ִִס ֶיֶרנֹות ּוִפ ְְתאֹום ֵ ָָק ָָטן ְְמֹאֹדַַ ,רק ְלְ ָָהִזִ יז ֶֶאת ָָה ֶֶא ְְצַּבּ עִ - ֶׂשֶׂרת ְיְ ֵֵמיַּבֲּע ֶ
ְּדָּב ִִרים ִִחְלְ ֲֲחלּו ְלְ ֵלֵ ב ֶׁשׁ ל ּכּוָּלּ םַּ ,דְּוְ ָָקא ַַעְכְ ָׁשׁ יו ֲ ַַה ָ
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' יום הכיפורים תשפ''ז 22
ֲֲעָנָ ִִקּיֹות ִלִ ְְצֹר ַַֹח ְּבָּכָ ל ַַהִּבְּנְ ָיָ ן ,אֹורֹות ֲֲא ֻֻדִּמּ ים ַַמ ְְת ִִחיִלִ ים ְלְ ַַה ְְב ֵֵהב,
ְוְ ָכָ ל ָָה ֲֲאָנָ ִׁשׁ ים ִנִ ְְב ָָהִלִ ים!".
ָּקָּטן ֶׁשָּׁלּ נּו ַַמ ְְפ ִִעיל
"ַּכָּּמּ ה ֶׁשֶּׁזּ ה ָנָ כֹוןָָ ",א ַַמר ָָה ֶֶרֶּבּ הָּ" ,כּ ְך ַַהִּדּּבּור ַַה ָ
ַּבָּּׁשַׁמִיִ ם".
ַ עּוִתִּיּ ים
ְׁשָׁמ ִ
ְּדָּב ִִרים ַַמ ָ ָ
הֹוִסיףֶ"ֶ :רֶּבּ הֶ ,זֶ ה ְּכּ מֹו ַּכּּדּור ָָק ָָטן ֶׁשׁ ל ַַא ֲֲה ְְרֶלֶ 'ה ֵֵה ִִרים ֶֶאת ָיָ דֹו ְוְ ִ
ֶׁשִּׁמְּׁשַּׁתְּח ֵֵרר ְּבֹּרֹאׁש ַַהר מּוְׁשָׁלָ גַַ .מ ְְת ִִחיל ָָק ָָטןֲֲ ,א ָָבל הּוא ְ ֶׁשֶׁלֶ ג
ּדֹוֵחף עֹוד ֶֶא ֶֶבן ְוְ עֹוד ִִמ ְְתַּגְּלְ ֵּגּ לֶ ,נֶ ֱֱע ָָטף ְּבּ עֹוד ֶׁשֶׁלֶ גֵָּ ,גֵּדל ְוְ ָגָ ֵֵדלֵ ,
ּוַבּסֹוף ָָעלּול ְלְ ֵֵה ָָה ֵֵפְך ְלְ ַַמֹּפֶּלֶ ת ֲֲעָנָ ק!" ֶֶא ֶֶבןַ ,
ֶׁשִּׁמְּתַּגְּלְ ֶּגֶּלֶ ת
ְ ְׁשָּׁפָּעה
"ַה ָ ִׁשְׁמעֹוןַ .
"ַמ ְְד ִִהיםַַ ,א ֲֲה ְְרֶלֶ ה!" ָָק ָָרא ָָה ֶֶרֶּבּ ה ְ ַ
ּוְגְ ֵֵדָלָ ה ְלְ ֶֶמ ְְר ָָח ִִקים!"
ַַהֻּדְּגְ ָָמאֹות ַַהָּיּ פֹות ִִה ְְמִׁשׁ יכּו...
הּוָדהָ" .לָ ׁשֹון ָָה ָָרע ִִהיא ְּכּ מֹו ִנִ יצֹוץ "ִלִ י ֵיֵ ׁש ַַמֶּׁשׁ הּו ַַא ֵֵחרָָ ",ק ָָרא ְיְ ָ
ֶׁשּׁנֹוֵפל ַַעל ֵֵעֶׂשׂ ב ָיָ ֵֵבׁשַַ .הִּנּ יצֹוץ ַַע ְְצמֹו ָָק ָָטן ְוְ ִכִ ְְמ ַַעט ֹלא ֵ ָָק ָָטן
רּוַח ְוְ ָָה ֵֵעֶׂשׂ ב ָיָ ֵֵבׁשְּ -בּ תֹוְך ֶֶרַגַ ע ָָה ֵֵאׁש ְיְ כֹוָלָ ה
ִנִ ְְר ֶֶאהֲֲ .א ָָבל ִִאם ֵיֵ ׁש ַ
ְלְ ִִה ְְתַּפֵּּׁשׁ ט ְלְ ָָמקֹום ַַא ֵֵחר ְלְ ַגַ ְְמ ֵֵרי"...
יֹוֵתר ְלְ ִִמיֶׁשׁ הּו ַַא ֵֵחר .אֹותֹו ִִמ ְְת ַַחֵּזּ קַַ .א ַַחר ָּכּ ְך הּוא ִִמ ְְתַיַ ֵֵחס ָיָ ֶֶפה ֵ שורה ארוכה של אבני דמינו
ִּבְּמקֹום ָלָ ִִריבְ .וְ ָכָ ְךִִ ,מיָּלּ ה ּוַמ ְְחִלִ יט ְלְ ַוַ ֵּתּ ר ְ
רּוַח טֹוב ַ ֶיֶ ֶלֶ ד ְְמ ַַקֵּבּ ל ַַמַּצּ ב ַ
'ּדֹוִמינֹו'! ַּגּ ם
טֹוָבה ַַמ ְְמִׁשׁ יָכָ ה ָָהְלְ ָָאה ָוָ ָָהְלְ ָָאהַּ .גּ ם ַלַ ּטֹוב ֵיֵ ׁש ִ ַַא ַַחת ָ "ַאָּתּ ה מּוֵאלַ . ּדֹוִמינֹוָָ ",א ַַמר ְׁשׁ ֵ ׁשּוָרה ֲֲא ֻֻרָּכּ ה ֶׁשׁ ל ַַא ְְבֵנֵ י ִ "ֶזֶ ה ְּכּ מֹו ָ
טֹוָבה ְיְ כֹוָלָ ה ְלְ ִִה ְְתַּגְּלְ ֵּגּ ל ּוְלְ ָָה ִִביא ַַא ֲֲח ֶֶר ָיָה עֹוד ָוָ עֹוד טֹוב". ִִמיָּלּ ה ָ ּׁשּוָרהַַ .רק ָּדַּח ְְפָּתּ ֶֶאת ָּכּ ל ַַה ָ ָּבֶּא ֶֶבן ָָה ִִראׁשֹוָנָ הֲֲ .א ִִפיּלּו ֹלא ַ נֹוֵגֵ ַַע ַַרק ֶ
ּבֹוֲח ִִרים
"ְּכֶּׁשָׁאנּו ֲ
ָ ִׁשְׁמעֹון,
ְּבִּרים טֹובִִ ",ה ְְמִׁשׁ יְך ָָה ַַרב ְ "ְּכֶּׁשָׁאנּו ְְמ ַַד ִ
ָ נֹוֶפֶלֶ ת ַַעל ַַהְּׁשִׁנִ ָּיּ הַַ ,הְּׁשִׁנִ ָּיּ ה
יָעה ְְק ַַטָּנּ הֲֲ .א ָָבל ָָה ֶֶא ֶֶבן ָָה ִִראׁשֹוָנָ ה ֶ ְנְ ִגִ ָ
ְּכֶּׁשָׁאנּו ָָדִנִ ים ֶֶאת ַַה ָָח ֵֵבר ָ ּדֹוֵחף ְלְ ַַדֵּבּ ר,
ֵּיֶּצר ֵ ֶׁשַׁה ֶ
ְּבָּמקֹום ַ ִלִ ְׁשּׁתֹוק ָ נֹוְפלֹות ָּכּ ל ָָה ֲֲא ָָבִנִ ים"... ַַעל ַַהְּׁשִׁלִ יִׁשׁ יתְ ,וְ ָכָ ְך ָָהְלְ ָָאהַַ -עד ֶׁשַּׁבּּסֹוף ְ
ּובֹוֲח ִִרים ִלִ ְְראֹות ֶֶאת ַַהּטֹוב ֲֲ -אַנַ ְְחנּו ִִמְׁשַּׁתְּּמִּׁשׁ ים ֲ ְלְ ַכַ ף ְזְ כּות ִּבְּמֻיֻ ָָחד.רּוֶצה ְ ִׁשְׁמעֹון ִִהִּבּ יט ַּבִּּכָּּתּ ה ְוְ ִנִ ְְר ָָאה ָָהָיָ ה ֶׁשׁ הּוא ְְמ ֶ ָָה ַַרב ְ
ַּבּּצּוָרה ַַהְּנּ כֹוָנָ ה".ָ ֶׁשַׁהָּקּ דֹוׁש ָּבּ רּוְך הּוא ָנָ ַַתן ָלָ נּו ַּבֵּּכִּלִ ים ַ אֶתם ָּכּ אןַַ :מִיִ ם "ִׂשׂ ימּו ֵלֵ בָָ ",א ַַמרַּ" ,כָּּמּ ה ֻּדְּגְ ָָמאֹות ׁשֹונֹות ֲֲה ֵֵב ֶ
רֹוֶצה ֶׁשָּׁכּ ל ֶֶא ָָחד ַּבֲּע ִִדינּותְ" .וְ ַַעְכְ ָׁשׁ יו ֲֲאִנִ י ֶ ֵּסֶּפר ֲ הּוא ָָסַגַ ר ֶֶאת ַַה ֶ ֶׁשַּׁמְּפ ִִעיָלָ ה ִּבְּנְ ָיָ ן ָׁשֵׁלֵ ם,ְ ֶׁשִּׁמְּתַּפֵּּׁשׁ טַַ ,אְזְ ָָע ָָקה
ְ יַח
ַּפְּּזִּריםֵֵ ,ר ַ
ֶׁשִּׁמְּת ִ
ְ
ָּיִּמים ָָה ֵֵאֶּלּ הֹ .לא ַַקָּבָּלָ ה ֲֲעָנָ ִִקית ֶׁשׁ אּוַלַ י ִיִ ַּקּ ח ִִאּתֹו ַַקָּבָּלָ ה ְְק ַַטָּנּ ה ַלַ ִ דֹוִמינֹו ֶׁשַּׁמִּּפּ יל ֶׁשַּׁמְּדִלִ יק ֵֵאׁש ְוְ ִ ְ ֶׁשִּׁמְּתַּגְּלְ ֵּגּ לִ ,נִ יצֹוץ
ְ ַּכּּדּור ֶׁשֶׁלֶ ג
ְּפִּרים
ֶׁשְּׁמַּס ִ
ַ ּוַמ ֲֲעִׂשׂ יַ :לַ ְְחֹׁשׁב ֶֶרַגַ ע ִלִ ְְפֵנֵ י
ָָקֶׁשׁ ה ְלְ ַַקֵּיּ םַַ .מֶּׁשׁ הּו ָָק ָָטן ַ ַּמֲּעֶׂשׂ ה ׁשּוָרה ְׁשֵׁלֵ ָָמהֲֲ .א ָָבל ְלְ כּוָּלּ ם ֵיֵ ׁש ַַמֶּׁשׁ הּו ֶֶא ָָחד ְְמֻׁשָּׁתּ ףַַ :ה ֲ ָ
לֹוַמר ְּבָּכָ ל יֹום ִִמיָּלּ ה ַַמֶּׁשׁ הּו ַַעל ָָח ֵֵברַ .לַ ֲֲעֹצֹר ִִמיָּלּ ה ַַא ַַחת .אֹו ַ ֶּׁשֶׁא ְְפָׁשׁ ר ָָהָיָ ה ְלְ ַַד ְְמֵיֵ ן". ְּבַּה ְְרֵּבּ ה ִִמַּמּ ה ֶּתֹוָצ ָָאה ְּגּ דֹוָלָ ה ַ ָָק ָָטן – ְוְ ַַה ָ
יֹוֵתר
ָּקָּטן ְּבּ ֵ
ָּדָּבר ַַה ָ טֹוָבה ַַא ַַחת ְלְ ִִמיֶׁשׁ הּוִּ .כּ י ִלִ ְְפ ָָע ִִמים ַּדְּוְ ָָקא ַַה ָ ָ ְּסֶּטְנְ ֶּדּ רָּ ,פָּנָ יו ָָק ְְרנּו ֵֵמ ִִה ְְת ַַרְּגּׁשּות. חֹוֵרי ַַה ֶ ִׁשְׁמעֹון ָיָ ָָצא ֵֵמ ֲֲא ֵָָה ֶֶרֶּבּ ה ְ
ֶׁשַּׁמְּת ִִחיל ִׁשּׁנּוי ָּגּ דֹול".
ְ הּוא ֶזֶ ה ּבֹוְריֹו! ָּדָּבר ַַעל ְ "ֵה ַַבְנְ ֶּתּ ם ֶֶאת ַַה ָ ְׁשֵׁריֶכֶ ם ַּתְּלְ ִִמ ַיַדי!" ָָק ָָרא ָָה ֶֶרֶּבּ הֵ ."ַא ֵ ַ
ִׁשְׁמעֹון ַַהַּצִּּדּ יקּ ,כּוָּלּ נּו ֹלא ִנִ ְׁשַּׁכּ ח. ֶֶאת ַַהִּׁשׁ יעּור ַַהְּמֻּיֻ ָָחד ֶׁשׁ ל ָָה ַַרב ְ ְּכֶּׁשָׁחִלִ יָלָ ה
ָ ָּכּ ל ִּדּּבּור ֶׁשָּׁלּ נּו ֵֵאינֹו ְְס ָָתם ֶֶה ֶֶבל ֶּפּ ה -הּוא ֹּכ ַַֹח ָּגּ דֹול.
ֶׁשַׁהֶּפּ ה הּוא ְּכִּלִ י ָָקדֹוׁשְ ,וְ ֶׁשָּׁכּ ל ֶֶא ָָחד ִנִ ְְתַּפֵּּלּ ל ִִמּתֹוְך ֲֲה ָָבָנָ ה ֲֲע ֻֻמָּקּ ה ַ ְּמַּק ְְט ֵֵרג ַַהָּגּ דֹול ּכֹוַח ַלַ ַ
ְּבִּמיָּלּ ה ְְק ַַטָּנּ ה ֲֲעלּוִלִ ים ָלָ ֵֵתת ַ ְּבִּרים ַַרעִ , ְְמ ַַד ִ
הֹוִציא ִִמֶּמּּנּוָָ :חִלִ יָלָ ה ִּדּּבּור ֶׁשַּׁמִּּזּ יק, ֵֵמ ִִאָּתּ נּו ָיָ כֹול ִלִ ְְבחֹור ָָמה ְלְ ִ ֵּבַּע!" ַּמְּט ַ
ִּנְּפָלָ א ֶׁשׁ ל ַַה ְ ְלְ ַַמ ְְעָלָ הַַ .אְך ִּתְּזְ ְּכּ רּו ֶֶאת ַַהַּצּ ד ַַהֵּׁשִׁנִ י ְוְ ַַה ְ
יָפה אֹור. מֹוִס ָ
טֹוָבה ֶׁשׁ ִ אֹו ִִמיָּלּ ה ָ אותו ילד מקבל מצב רוח טוב
ּוְמ ִִחיָלָ ה,
ַּכֲּאֶׁשׁ ר ּכּוָּלּ נּו ְְמ ַַב ְְקִׁשׁ ים ַַר ֲֲח ִִמים ְ
ְּתּׁשּוָבהֲ ,
ָ ֶׂשֶׂרת ְיְ ֵֵמי
ּוַב ֲֲע ֶ
ַ ׁשֹוְמ ִִרים ַַעל
"ְּכֶּׁשָׁאנּו ְ
ָ הֹוִסיף:
ְּבִּחּיּוְך ָָר ָָחב ְוְ ִ
הּוא ִִהִּבּ יט ְּבּ כּוָּלּ ם ִ
יֹוֵתר ֶׁשּׁנּוַכַ ל ָלָ ַַק ַַחת ִִאָּתּ נּו:
אּוַלַ י זֹו ַַא ַַחת ַַהַּקָּּבּ לֹות ַַהָּיּ פֹות ְּבּ ֵ ַׁשְּׁבִּחים
ְּמִּדים ְזְ כּותְְ ,מ ִ ְּבִּרים ִִמיִּלּ ים טֹובֹותְְ ,מַלַ ִ ְּכֶּׁשָׁאנּו ְְמ ַַד ִ
ַַהָּלּׁשֹוןָ ,
הֹוִסיף טֹובַַ ,א ֲֲה ָָבה ְּכֵּדי ְלְ ִ ִלִ ְׁשֹׁמֹר ַַעל ַַהֶּפּ ה ּ -וְלְ ִִהְׁשַּׁתֵּּמּׁש ּבֹו ֵ ְּקַּטָּנּ ה ַַהֹּזּאת
ּוַמ ְְרִּבּ ים ַַא ֲֲה ַַבת ִִחָּנּ םַּ -גּ ם ַַה ִִמיָּלּ ה ַַה ַ
ֶֶאת ַַה ֲֲח ֵֵב ִִרים ַ
ְׂשָׂר ֵֵאל.
ְּבַּעם ִיִ ָ
ְוְ ָׁשׁ לֹום ַ טֹוָבה!"
ֶׁשָּׁלּ נּו ְיְ כֹוָלָ ה ִלִ ְְפֹעֹל ְלְ ָ
אֹוֵמר ַלַ ֲֲח ֵֵברֹו
"ֶׁשֶׁא ָָחד ִִמֶּכּ ם ֵ
ֶ "ְּתַּארּו ְלְ ַַע ְְצ ְְמֶכֶ םִִ ",ה ְְמִׁשׁ יְך ָָה ַַרב,
ַ
תּוָקה!
תּוָקה ְְמ ָ
ּוְמ ָ
טֹוָבה ְ
טֹוָבה ְוְ ָׁשָׁנָ ה ָ
ְּג ַַּמר ֲֲח ִִת ָיָמה ָ ְּבֵּעיֵנֵ יֶכֶ ם זֹו ַַרק ִִמיָּלּ ה ַַא ַַחתֲֲ .א ָָבל ַַה ָָח ֵֵבר טֹוָבה .אּוַלַ י ֵ ִִמיָּלּ ה ָ
23 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' יום הכיפורים תשפ''ז
היצר הרע יטען שחמד לצון אמרתי לה וכי אני גוי הרי גם אצלי
שלא שיער שאנחנו טיפשים כל כך! זה עשרת ימי תשובה
הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זצ"ל הגאון רבי יהודה עדס שליט"א
ּוְמ ַַק ְְט ְְרֵגֵ ינּו
ְְסֹתֹם ִִּפּיֹות ַַמ ְְׂש ִִטיֵנֵ ינּו ְ
אני אספר עובדא אחת
מי הם "משטינינו שבדידי הוה עובדא ,והייתי
ומקטרגינו"? גילו לנו זאת משתומם על זה כחדא שעה.
בגמרא ,באמרם :הוא שטן הוא היה בעשרת ימי תשובה
יצר הרע הוא מלאך המוות. איזה ענין ציבורי ממדרגה
יורד ומתעה ,ואז הוא היצר ראשונה שנגע לישיבה
הרע ,עולה ומרגיז ,ואז הוא שלנו ועוד ישיבות ,והיינו
השטן .נוטל רשות מהקדוש מוכרחים את ההכרעה של
Wikipedia
ברוך הוא ונוטל נשמה ,ואז הוא מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל,
מלאך המות (בבא בתרא טז). נסעתי לביתו נכנסתי ואף
כמה מרגיז ,כמה מקומם! כשהוא יורד ומתעה ,הוא אחד לא היה בדרך ,והגעתי לפרוזדור הצר וכבר ראיתי
מתחזה כחבר הטוב ביותר ,מפתה בחלקת לשונו ,מסית אותו שהוא יושב ליד השולחן ולומד ,אכן איך שאני
ומדיח ,ומבטיח הרים וגבעות ,איזה "שכר עבירה" צפוי בא להיכנס לפתע הגיעה הרבנית לאה אויערבאך
לנו (בבא בתרא נח) .חטאנו ,והתאכזבנו .איזה מפח ע"ה אשת חבר להגאון הגדול רבי עזריאל שליט"א
נפש ,הבטחות סרק .דמיונות ,ותו לא .והותיר אותנו ואמרה לי שלא שייך להיכנס לאבא בזמן של עשרת
עם רגשות אשמה ונקיפות מצפון ,ונעלם. ימי תשובה ,אמרתי לה וכי אני גוי הרי גם אצלי זה
נעלם? לאן?! אה ,עלה למרום ,לקטרג עלינו! עשרת ימי תשובה ,ובכל זאת יש כאן שאלה דחופה
איזו חוצפה! הוא שהחטיא ,הוא שהסית ,הוא שהדיח שנוגעת לכמה וכמה ישיבות וצריך את הכרעתו ,הרי
-והוא משטין ומקטרג ותובע עונש?! אני כבר כאן ואני נמצא ממש לידו ,ויש לי אנן סהדי
אבל הוא חורץ לשון נגדינו .מצביע על סעיף מפורש שאם רבינו היה יודע שאני כאן היה אומר לי להיכנס,
בשלחן ערוך" :בכל דבר שלוחו של אדם כמותו ,חוץ ואעפ"כ היא אמרה אמנם יש כאן בעיה גדולה וצריך
מלדבר עבירה .דקיימא לן ,אין שליח לדבר עבירה" לדעת מה לעשות ,אבל בכל זאת אין מציאות להיכנס
(חשן משפט קפב) .וכתב הסמ"ע :שדברי הרב ודברי אל האבא ולהפסיק אותו מלימוד אפילו לשתי דקות
התלמיד ,דברי מי שומעין -כמו שאמרו בגמרא (סנהדרין בעשרת ימי תשובה.
כט ) שכך יכול היה הנחש הקדמוני לטעון ,ולהיפטר
מעונש -ויכול המשלח לומר" :סברתי שלא ישמע לי כשחזרתי לביתי חשבתי לעצמי
לעשותו"... וחשוב לי להדגיש שהקשר והידידות שכבר היה לי
באותו הזמן עם רבי עזריאל שליט"א זה ממש כמו
אתם שומעים?! היצר הרע יטען שחמד לצון ,ותו לא! אחים ,ואעפ"כ היה לה את הכח לא לתת לי להיכנס
שלא עלתה בדעתו שנשמע בקולו ונעבור עבירה! שלא כיון שההבנה שלה היתה כל כך ברורה שבעשרת ימי
שיער שאנחנו טיפשים כל כך! תשובה אין מושג לבטל את האבא מלימוד אפילו
הוא עצמו מופתע שצייתנו לו .ומתקומם ,ועולה להלשין... לשתי דקות .כשחזרתי לביתי חשבתי לעצמי קבלתי
ובקולו -נשמע?!... כאן שיעור מה זה עשרת ימי תשובה שאסור להפסיק
הלא מכל המדרגות ראוי שנפילו ,עד מעמקי התהום! ללמוד אפילו דקה אחת .צריכים לדעת שהנקודה של
רבינו זי"ע היא שהוא למד ולמד ולמד.
(מתוך 'והגדת' אלול ראש השנה) (דברי הספד על מרן ,מתוך ריש"א דגלותא)
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' יום הכיפורים תשפ''ז 24
