מאורות השבת · Me'oirois Hashabbos — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

ניתן לקבל את העלון כל שבוע
במייל0527615936b@gmail.com :
•מן הפרשה
מאורות השבת
•מן המדרש להערות והארות:
0527615936b@gmail.com
•הלכה מתקבלות
עבודות הקלדה ועימוד
•ימי הרחמים ב'מכון התורני'
•זכרון לצדיקים רחוב האומן 27ירושלים.
שע"י המכון התורני ירושלים
טל0533194867 :
האזינו -תשפ"ז | גליון | 231הפקה ועריכה :הרב נעם יעקובי שליט"א וצוות המכון התורני
כי ביום הזה יכפר עליכם "ַה ּּצּוּר �ָָּת ִִמים � ָָּפ ֳֳעלֹוֹ ִִּכ� י ָכָ ל ְְּד� ָָרָכָ יו ִִמ � ְְׁש � ָָּפט ֵֵאל ֱֱאמּוָּנָ ה ְוְ ֵֵאין
ַ
משל לבן מלך שסרח על אביו ,והיה אחד הממונים מלשין עליו תמיד ,פעם
ָָעֶוֶ ל ַצַ ִּד�ִ יק ְוְ ָיָ � ָָׁשר הּוּא" (דברים לב ,ד).
נסע המלשין מחוץ לעיר ,מיד רץ הוא אל אביו ובכה לפניו שמתחרט הוא
וחפץ לשוב אליו באמת ,ויותר לא ישוב לסורו ,ועל אתר נכמרו רחמי האב
עליו וקיבל אותו חזרה .כך גם ביום הכפורים אין לשטן רשות להשטין וכל
מן הפרשה 'היו שני תלמידי חכמים שבחייהם לא נפרדו עד שנפטר
(הרה״ק רבי ש״ש מניקלשבורג זיע״א) הרוצה יכול לבוא אל המלך. אחד מהם ,ולא זכה להספד כראוי ,מפני שבאותו היום
מת בן שר העיר וסוגרו דלתים בשוק ונתעסקו הכל
השלכותיה של סטיה קלה בחינוך הבנים באותו רשע ִִמ � ַַּפ ַַחד אביו ,וכשראה חבירו חרה לו עד
על הנעשה עמו והתאונן על המצב הרוחני "ִׁש� ִ ֵֵחת לֹוֹ ֹל ֹא ָ �ָּבָנָ יו מּו ָָּמם ּדֹּוֹ ר ִִע �ֵֵּק ׁׁש ּו ְְּפ ַַתְלְ �ֹּתֹל"
(דברים מות ,וישאר נבוך .עד שאמרו לו אל תתמה על יוצרך ,דע
השפל שהוא נתון בו ,ותפס בלשון ערומים ׳על לב ,ה). שהוא עשה חטא קטן ושלמו לו הכל במותו בעולם הזה
עצמי ברור לי מצבי ומעמדי ,כמו כן על אודות החפץ חיים בספרו על התורה העלה מכאן רעיון כדי שיהא זך ונקי לעולם הבא ,ומה היה חטאו ,שהקדים
נכדי ברור לי מצבו' ,על מה אני מסתפק על מצבו של מוסר בעבודת חינוך הבנים והבנות בדרכי הנחת התפילין של ראש להשל יד .אבל בן שר העיר לא
של בני ,סתם ולא פירש .אולם כשקרא הרבי את התורה והיראה ,שצריך כל איש ישראל להשגיח עשה אלא מצוה אחת ורצה הקב״ה לקפח שכרו ,שפעם
דבריו ,הבין בחכמתו העמוקה את המשמעות על מעשיו בהשגחה מרובה ובזהירות גדולה, אחת עשה סעודה לשרי המלך ולפרתמים ,ומאחר שלא
הנוראה של דברי האיגרת ,כי על עצמו ברור שלא לסטות אפילו סטיה קלה מן הדרך הישר, הגיעו המזומנים אמר יביאו לי עניי העיר ויאכלוה ולא
לו שהוא עומד איתן וממשיך להחזיק בדרך מפני שכל זיז כלשהו אפילו קל שבקלים יש לו אפסיד אותה ,ועל כן שילמו לו בעולם הזה .ואח״כ ישן
המסורה כפי שהיה באמנה אתו ,ולדאבונו הרי השפעה גדולה על הדורות הבאים .ומוטלת בזה החסיד וראה בחלום את חבירו החסיד הולך בפרדסים
גם על נכדו ברור לו שככר עזב לגמרי את הדרך אחריות גדולה ועצומה על ההורים לשמור את ובגנות עלי נהר ,וראה לצד אחרת בן השר תארו משונה
הישרה והלך לחצוב לו בארות נשברים ,רק מעשיהם ולהשגיח על הליכותיהם ,בשביל עתיד
מסתפק הוא על מצבו של בנו האם לבו שלם עם והלך כמו צמא למים ומבקש ואינו מוצא ,וייקץ החסיד
בניהם ובנותיהם והדורות הבאים אחריהם,
ה' להחזיק בדרכי התורה וקיום המצוות או שמא וישמח לבו ויגל כבודו ,ונס ממנו יגון ואנחה!
ְוְ ֵיֵ ְְדע ּּו נאמנה ,כי אזהרה זו נחוצה ביותר היא,
גם הוא נסחף והלך אחרי הרוח הרעה ,רחמנא וכן אמר המאור הגדול משה רבנו ע״ה "הצור תמים פעלו
שאין לשנות מדרכי אבות שום שינוי ,ואין לוותר
ליצלן. שום וויתור על שמירת התורה וקיום המצוות ,כי
-אל אמונה ואין עול" ,ופירשו חז״ל שכמו שהקב״ה אינו
ועל חומר הדברים של כל נטיה קטנה לצד הרע אם חלילה וחס ישנו באיזה שינוי קטן ,ואפילו מקפח לצדיק אפילו שכר מצוה קלה ,כן ישולם לרשע
איתא בספרים שמדויק כן בלשון הכתוב (לעיל כח ,יד) בענין מהעניינים אשר לפי ראות עיניהם אין על הטובה בעולם הזה כדי להאבידו (ועי׳ רש"י סנהדרין מד ,ב).
"ְוְ ֹל ֹא ָָתסּוּר ִִמ ָָּכ� ל ַַהְּד�ְ ָָב ִִרים ֲֲא � ֶֶׁשר ָָאֹנִֹכִ י ְְמ ַַצ ֶֶּו� ה ֶֶא ְְתֶכֶ ם בזה חשיבות כמעט ,הריהם גורמים בזה לבניהם (׳חיבור יפה מהישועה׳ לרבינו ניסים גאון ,שכתב לחמיו דונש לנחמו מהצרה
ַַה ּּיֹוֹ ם ָיָ ִִמין ּו ְְּׂש� ֹמֹאול ָלָ ֶלֶ ֶכֶ ת ַַא ֲֲח ֵֵרי ֱֱאֹל ִִֹהים ֲֲא ֵֵח ִִרים אחריהם להתרחק יותר ויותר בריחוק מופלג שעברה עליו)
ְלְ ָָע ְְב ָָדם" ,שלכאורה פסוק זה אומר דרשני ,שהרי שאת תוצאותיה אין לשער. *
פתח בענין קל של "לא תסור מכל הדברים וגו׳ וזה רמז כאן הכתוב "שיחת לו לא" כלומר "ְזְ ֹכֹר ְיְ מֹוֹ ת עֹוֹ ָלָ ם ִ �ִּבי ּנּו � ְְׁשנֹוֹ ת ֹּד� ֹר ָוָ ֹדֹר" (דברים לב ,ז).
ימין ושמאל" וסיים בחמורה שבחמורות "ללכת הגם שההשחתה זו שהוא בא להשחית אינה על ידי זכירת ימות עולם ,כאשר זוכרים ומתבוננים
אחרי אלהים אחרים לעבדם" .אמנם המכוון הוא נחשבת השחתה אצלו ,אבל "בניו מומם" אצל באירועים שקרו לעם ישראל מאז ומעולם ,על ידי כך
שאכן כן הוא ,כי בא הכתוב להורות לך את גודל הבנים הבאים אחריו יהיה זה מום ופגם גדול, נבין את ההתרחשויות המתרגשות לבוא עליהם בכל דור
הזהירות מלנטות נטיה קלה לימין או לשמאל ,כי מפני שההשפעה שמשפיע כל מעשה איש על (רבי חיים עוזר מווילנא) ודור!
באם לא יזהר האדם בכל כוחו שלא לסור אפילו האנשים הנגררים אחריו .היא השפעה עצומה *
זיז כלשהו מדבר ה' ,הריהו מסכן את עצמו ואת שאין ביכולתו לשערה ולתארה ,ואי אפשר "ְזְ ֹכֹר ְיְ מֹוֹ ת עֹוֹ ָלָ ם ִ �ִּבי ּנּו � ְְׁשנֹוֹ ת ֹּד� ֹר ָוָ ֹדֹר" (דברים לב ,ז).
בניו אחריו ליפול לדיוטא התחתונה עד "ללכת לידע מתחילה עד כמה ֵּת�ֵ ָָר ֶֶאה ההשפעה עליהם פירוש ,כי כל אדם רואה השינויים שנעשו בעולם
אחרי אלהים אחרים לעבדם". ובאיזה אופן ילמדו ממנו לטב ולמוטב. הן בפירות הן בשאר דברים ,כי הלא בפירות שנטלו
ועל זה הדרך פירש הבעש״ט זצ״ל גם את ומציאות זו כבר הוכחה מעל כל ספק בדברי המרגלים היה משקל כל פרי כמה אבנים ועכשיו נתקטנו
"ִה � ָָּׁש ְְמר ּּו
הפסוק בפרשת והיה אם שמוע (לעיל יא ,טז) ִ ימיה של היהדות זה שנות דור ,שכאשר האבות לאין מספר ושיעור ,כמו כן כל הדורות מתקלקלים עד
ָלָ ֶכֶ ם ֶּפ� ֶ ן ִיִ ְְפֶּת�ֶ ה ְלְ ַַב ְְבֶכֶ ם ְוְ ַַס ְְרֶּת�ֶ ם ַוַ ֲֲע ַַב ְְדֶּת�ֶ ם ֱֱאֹל ִִֹהים זלזלו קצת בשמירת המצוות ולא דקדקו אין תכלית .וזהו שאמר "זכור ימות עולם" ,כלומר הטובה
ֲֲא ֵֵח ִִרים" וגו' ,שהזהירנו בזה על הסרה מועטת במעשיהם ,הרי גרמו בכך שבניהם אחריהם שעשה לכם הקב״ה מימות עולם" ,בינו שנות דור ודור",
"וסרתם" קצת מדרך הישר והטוב כי על ידי זה יזלזלו בדרך התורה ויזניחו את קיום המצוות
כלומר תבינו טעם השינויים [כי "שנות" הוא לשון שינוי
מיד "ועבדתם אלהים אחרים" רחמנא ליצלן. יותר מהם ,ומדור לדור הלכו הבנים והתרחקו
"ְׁשנֹוֹ ת ֹּד� ֹר ָוָ ֹדֹר"] לרע
כמו שפירש רש״י בתהלים בקרא � ְ
ומושלי משלים היו אומרים למה הדבר דומה, מקיום המצוות והשילו מעל צוואריהם עולה
של תורה ויראה עד שעזבו לגמרי את דרך ה׳
שנעשה בכל דור ודור הוא משום השינוי שנשתנו הדורות
ל׳חללית׳ הוא כלי התעופה שמשגרים אותה במעשה ,ומחמת שנשתנה הדור לרע נשתנה מחמת זה
לירח ,שהממונים על השיגור מדייקים בתכלית והתערבו בגוים ולמדו מעשיהם ,ונעשו "דור
עקש ופתלתול" שהתפקר מכל הקדוש והיקר (נחלת יעקב – רבי יעקב מליסא) הכל לרע.
הדיוק להעמידו על בסיס השיגור בצורה ישרה
ומדויקת ,כי אם תזוז ממקומה המדויק זיז כל לאבותיהם ואבות אבותיהם.
שהיא ,ואפילו שינוי קלוש שהעין הרגילה אינה וכך מסופר על חסיד אחד שעזב את עיר מושבו ומבלעדיך אין לנו מלך מוחל וסולח אלא אתה
יכולה להבחין בזה כלל ,אבל כשתגביה לעוף אזי אשר בפולין המדינה שהיתה בימים ההם אצל מלך בשר ודם הדין הוא 'מלך שמחל על כבודו אין כבודו
תתרחק מיעדה קילומטרים רבים .והנמשל מובן מטרופולין לתורה ולחסידות ,והיגר לארצות מחול' ,אבל אצל מלך מלכי המלכים אין הדין הזה נוהג ,כי אין
שכן הוא בכל דרכי העבודה הרוחנית ,שכל נטיה הברית אשר היתה אז ארץ ציה ונגובה מכל לנו מלך מוחל וסולח ,אין לנו מלך אחר שיכול להיות מוחל
וסולח על כבודו ,אלא אתה ,רק אתה כביכול יכול להרשות
קלה ביותר יש לה תוצאות גדולות לעתיד. לחלוחית של תורה ויהדות ,ולאחר זמן רב
(קרבן העני) לעצמך את הגדולה הזאת.
(משחת שמן -רבי חיים שאול קויפמאן) ששהה על אדמת ׳עמא ריקא׳ כתב למורו ורבו
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -וניזאהזאהה [עמ' ]1
התורה דומה לגשם
והוא מתגדל במדות רעות ח״ו. "ַיַ ֲֲעֹרֹף ַ�ַּכ � ָָּמ ָָטר ִלִ ְְק ִִחי �ִִּת ַ �ַּזל ַ�ַּכ �ַַּטל ִִא ְְמ ָָר ִִתי ִ�ִּכ ְְׂש� ִִע ִיִרם ֲֲעֵלֵ י ֶֶדֶׁש� ֶ א ְוְ ִכִ ְְר ִִב ִיִבים ֲֲעֵלֵ י" (דברים לב ,ב).
הרמב״ם כתב את ספרו "היד החזקה" לפי סדר מיוחד ,כל הלכה במקומה "יערף כמטר לקחי" ,זו היא העדות שתעידו ,שאני אומר בפניכם ,תורה שנתתי
המתאים לה .הוא מתחיל עם הלכות יסודי התורה -אמונה ,כי הדבר הראשון לישראל ,שהיא חיים לעולם ,כמטר זה שהוא חיים לעולם ,כאשר יערפו השמים
הוא "אנכי ה׳ אלהיך" ,ללא אמונה אין כלום! אי אפשר להתחיל לפני שיש טל ומטר' (רש״י) .התורה נמשלה בפסוק זה למטר שהוא חיים לעולם ,יורד על
אמונה .ולאחר שלמדנו על האמונה ,הדבר הראשון הוא הלכות דעות -״מדות״. הצמחים ומשקה אותם ומגדלם ,ומביא עי״ז חיים לעולם.
מדות ־ קודמות לכל דבר! הם קודמות להלכות תפילין ואף להלכות שבת .לפני הגר״א אומר ,שהתורה שנמשלה לגשם ,דומה לגמרי לגשם .הגשם אין כוחו
הלכות שבת ,לפני הלכות תפילין ,דבר ראשון תתקן את המדות .לאחר הלכות לאיזה פרי מסויים ,אלא להצמיח מה שנזרע ,זרעו פרחים -יצמיח הגשם
דעות -באות הלכות תלמוד תורה ,וזה כפי דברי הגר״א ,שלאחר שתיקנת את פרחים ,זרעו ירק -יצמיח הגשם ירק ,וכשזרעו קוצים ,יגדל הגשם קוצים .וכן
המדות ,אז תלמד תורה ,והתורה תצמיח לך מדות טובות ,אבל מי שאינו מתקן הוא גם בתורה .התורה שנמשלה לגשם ,אינה מגדלת מדות טובות דווקא ,יש
את מידותיו ,אזי נעשית לו סם המות ח״ו .אחרי הלכות ת״ת כתב הרמב״ם בה כח המצמיח ,ולכל אחד היא מצמיחה את המדות הזרועות בקרבו .ולכן אם
הלכות עבודת כוכבים ,כי גם זה מגיע ממדות .מי שהוא ח״ו רע במדותיו ,יכול אדם מחזיק במדותיו הרעות -נותנת לו התורה כח לצמיחת מדותיו הרעות,
הוא לבוא לעבודת כוכבים רח״ל ,כי מדות רעות הם שורש ע״ז .ואח״כ הלכות והוא נעשה יותר גרוע ,אבל כשעובדים להשיג מדות טובות ,אזי נותנת התורה
תשובה ,להודיענו ,שאדם המאמין בה ,שהוא היודע מחשבות אדם ותחבולותיו כח לצמיחת מדות טובות ,וכמו שאמרו חז״ל (יומא עב ,ב) זכה -נעשית לו סם חיים,
בגלוי ובסתר ,ובגלל זה מקבל על עצמו לחזור בתשובה גמורה ,בודאי תתקבל לא זכ ה -נעשית לו סם מיתה .למי שזורע מדות טובות נעשית התורה סם חיים
(יראה ודעת – רבי יהודה זאב הלוי סגל) תשובתו אף על עבירה חמורה כעבודה זרה. ומגדלת את מדותיו הטובות ,ומי שזורע מדות רעות נעשית לו התורה סם מות
וועלערס ,די וויסערס" היינו אובות אלו הרוצים היינו כאלו עם תאוות ,והידעונים ,אלו צּוּר ְיְ ָלָ ְְד ָָך �ֶֶּת � ִִׁשי ַוַ �ִִּת � ְְׁש ַ�ַּכח ֵֵאל ְְמֹחְֹלְ ֶלֶ ָָך" (דברים לב ,יח).
הידענים שעוסקים הרבה בלימודים חיצוניים וזה מביא אותם לקרירות באמונה]. איתא בספרים פשט ,שאם יש לו לאדם אבא טוב או סבא טוב ,הוא סומך עליהם
("בית ישראל להבה" – בעל ה"בית ישראל") שהם הרי יראי שמים ועושים נחת לקב״ה ובזכותם גם לו יהיה טוב ואינו צריך בעצמו
* גם ללמוד ולהתפלל כדבעי .על זה מזהירה התורה" :צור ילדך תשי" ,עדיף שתשכח
"ָמ ַַח ְְצ �ִִּתי ַוַ ֲֲאִנִ י ֶֶא ְְר � ָָּפא ְוְ ֵֵאין ִִמ ָ �ָּי ִִדי ַַמ ִִּצ� יל" (דברים לב ,לט) .יש להבין ,אם "ואני ארפא" הרי שאין
ָ מי הוא זה שילדך ,שתשכח את היחוס שעליו אתה נשען כי זה יכול להוביל אותך
צריך להציל ,ולשם מה הוסיף "ואין מידי מציל". ח״ו ל"ותשכח קל מחוללך" ,הרי אם אין אני לי מי לי וצריך האדם עבודה עצמית.
פירש ב"שלמה חדשה" שהכוונה ,אמנם אימתי "ואני ארפא" -בזמן ש״ואין מידי [ובקידוש שנת תשי״ט הביא חיזוק לווראט זה בשם הרה״ק ר׳ מנדלה מקאצק זי״ע
מציל" ,היינו שהאדם אינו בוטח על הרופא שמציל כי אם על הקב״ה " -יהי חסדך ה' "ַאל �ִִּת ְְפנּוּ ֶֶאל ָָהֹאֹֹבֹת ְוְ ֶֶאל ַַה ִ �ִּיְּד�ְ ֹעִֹנִ ים" (ויקרא יט ,לא) אל תקרי אובות אלא שאמר על הפסוקַ :
(שנים מקרא) עלינו כאשר יחלנו לך" דייקא. אבות ,שאדם לא יסמוך על זכות אבותיו אלא יפעל בעצמו .והביא עוד פשט "צי די
מן המדרש
מדרש רבה האזינו י ,א אמרי פי" .המדרש בא ללמוד מפסוק זה
הארץ
ותש מע
ואדברה ׁ
המים ּ
האזינוּ
"
אזנוֹ ּ
מהו ש ׁש ּב היה חוֹ ׁ ש
ראל ׁ ש אדם מ ּ י ׂ הלכה ,
גודל מעלתו של משה שעל ידי שהטה אזנו לשמוע תורה האזינו הכל לדבריו,
חכמיםּ ,כל
נו ש ּבתּ ,כׁ ש ּלרפאוֹ תוֹ ּב ׁ מתר ּ יהא ּ
ש ׁ כדלהלן ,ופותח בדבר הלכה בענין האוזן :הלכה .אדם מישראל שהיה חושש ]חש
וסובל[ באזנו ויש סכנה לכל גופו ,מהו שיהא מתר לרפאתו בשבת .ומשיב
מכת
האזן הבת ,וזוֹ ּ נפשוֹ ת דּ וֹ חה את ּ ש ּס פק ׁ
ׁ
המדרש כך שנו חכמים לגבי חילול שבת לצורך חולה )יומא פג ,א( ,כל חולי שיש
ש ּבת.תה ּב ׁמרפ אים אוֹ ּ
סכ נה היא ּ אם ּ בו אפילו ספק נפשות – שיכול לגרום אפילו בספק לפיקוח נפש ,דוחה את השבת
אזני וא
לחו ׁש ּב
שא ּ אתה ׁ מבק ׁש ּ אמריּ , רב נן
ּ כדין פיקוח נפש שדוחה את כל התורה .וזו ,מכת האזן שעליה היתה השאלה ,כך
דינה ,שאם סכנה היא לכל גופו ,או אף שיש בה רק ספק סכנה ,מרפאים אותה
ואתה נוֹ חללתוֹ רה ּ אזנּ הטה מאבריּ , אחד
בשבת כדין חולה מסוכן.
אלי ׁ ש ּ
מעו לכו אזנכם ּו ּ
"הט ּו
אמר ּ שנּ ח ּ יים ,מנּ יןׁ ,
ומביא המדרש מאמר על שמיעת דברי תורה :רבנן אמרי ,אם מבקש אתה שלא
נפש כם" )ישעיה נה ,ג(. תחי ׁ ּו
לחוש באזניך ולא באף אחד מאבריך ,הטה אזנך לתורה ,ואז אתה זוכה ונוחל
ש ּמ סיר
אזנוֹ חנינא ּבר ּפ ּפאּ ,כל מי ׁ רבי אמר ּ נפש כם" ,הרי ששמיעת
תחי ׁ
אלי ׁ ש מעוּ וּ
אזנכם וּ לכוּ
הטוּ
חיים .מנין ,שנאמר " ּ
"מסיר
אמר שנּ נמאסתׁ ,
פלתוֹ מע ּתוֹ רה ּת מש ׁ האוזן בדברי תורה נותנת חיים לכל גופו.
אזנוֹ
עבה" )משלי כח ,ט(. פלתוֹ ּתוֹ
מע ּתוֹ רה גּ ם ּת ּ
מש ׁ המדרש מביא גם מאמר על חומר המסיר אזנו משמוע דברי תורה :אמר רבי חנינא
בר פפא ,כל מי שמסיר אזנו משמע תורה ,אף אם עושה כן כדי להתפלל ,תפלתו
פלתוֹ ּתוֹ
עבה". ממע ּתוֹ רה גּ ם ּת ּ
אזנוֹ
"מסיר
נמאסת שאין להפסיק מלימוד התורה לצורך כך ,שנאמר
ממאורות המדרש
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -וניזאהזאהה [עמ' ]2
ש ּכן לכליםׁ , קינקל האזן לגּ ּוף ּכ אמר , לוי רבי רבי לוי אמר ,האזן משמשת לגוף ,כקינקל ]כלי העשוי ככברה ,ומניחים בתוכו גחלים ּ
ועליהם מוגמר ובשמים[ לכלים ]בגדים המונחים על הכברה כדי לקלוט את ריח
מגמר ואת נוֹ תן עליו ּ נת נין ינקל ּכ ּמה ּכ לים ּ הק ּ
המוגמר שתחתיה[ .שכן הקינקל ,כמה כלים הרבה שיהיו נתנין עליו ,ואת נותן מגמר
וארב עים מאתים ּ מתעניםּ ,כ וכלם חתיו ּ ּת ּ תחתיו וכלם מתעשנים מכוחו ,למרות ריבוי הכלים .כך מאתים וארבעים ושמונה
האזן ּכ ּלן ידי אדם הזה ,על ּ ש ּב אברים ׁ אברים שיש באדם הזה ,ולמרות ריבויים על ידי שמיעת האזן מדברי תורה ומוסר ,כלן ּו ׁ שמוֹ נה
כם" )ישעיהו נפש
תחי ׁ מעו ּו "ש ּ אמר ׁ שנּ ח ּ יין ,מנּ יןׁ , נפש כם" הרי ששמיעת האוזן מחיה את הנפש. תחי ׁ
"ש מעוּ וּ
חיין .מנין ,שנאמר ׁ
אזנית הט
הוא אם ּ רוּ הקדוֹ ׁש ּב ּ אמר ּ ומביא המדרש עוד מאמר על המטה אזנו לשמוע תורה הנדרש מהפסוק בפרשתנו :נה ,ג( ,
הכל דברי תוֹ רה ּ לפת ח ּב ש ּתבוֹ א ּ לתוֹ רה ּכ ׁ אמר הקדוש ברוך הוא ,אם הטית אזנך רק לתורה ולא לשום דבר אחר בעולםּ ,
מידה כנגד מידה ,שכרך יהיה שכשתבוא לפתח בדברי תורה ,הכל ]כל הבריות[
הט
ית ש ּ שם ׁ בריּ ,כ ׁ מעים דּ ושוֹ לפניׁ מש ּת ּת קים יהיו משתתקים לפניך ושומעים את דבריך .כשם שאתה הטית את אזנך לשמע ׁ
שה ממ ׁ למדּ , את מהיכן ּ ברי תוֹ רהּ .ו מע דּ לש אזנ ׁ דברי תורה .ומהיכן את למד זאת ,ממשה רבנו ,שעל ידי שהטה אזנו לתורה ,
ש ּבא ש עה ׁ לתוֹ רהּ ,ב ׁ אזנוֹ ּ הטה ש ּ ידי ׁ ש על ינוׁ , רב ּ בשעה שבא לפתח בדברי תורה נשתתקו כל העליונים והתחתונים והאזינו ּ
העליוֹ נים קו נש ּת ּת ּדברי תוֹ רה ׁ ּב לדבריו ,מנין ,ממה שקרינו בענין "האזינו השמים ואדברה" וגו' ,ומוכח שגם ּ
לפת ח
השמים האזינו לדבריו.
ש ּק ּ
רינו ממה ׁ בריו ,מנּ יןּ , והאזינו דּ
חתוֹ נים ּ והת ּ ּ
ואדברה" וגו' )דברים לב ,א(. המים ּ
"האזינו
ענין ּ ּב
ממאורות המדרש
הלכה
הכיפורים ,וכמו שמצינו כגון דא בסוכה דברכת שהחיינו שמברכין בסוכה מדוע לא מברכים 'ברכת המצות' ו'שהחיינו' על האכילה בערב יום הכיפורים
הנה מצות אכילה בערב יום הכיפורים היא מצות עשה מן התורה [להרבה בכניסת החג קאי גם על בניית הסוכה ,כמו כן יש לומר דברכת שהחיינו
פוסקים (עי׳ רא״ש יומא פ״ח סי׳ כב ,לבוש סי׳ תרד ס״א)] .ודנו האחרונים מדוע אין מברכים שמברכין בתחילת יום הכיפור נכלל בזה גם מצות אכילה של ערב יום
(גיצי אורה – רבי אליקים פריד) ברכת המצות על אכילתה .ויעויין בהעמק שאלה להנצי״ב (שאילתא קס״ז ס״ק הכיפור.
* י״ב) ובשו״ת קרן לדוד (או״ח סימן סי סא ס״ק ט׳) שכתבו ליישב ,דחיישינן שמא יארע
לו אונס ויאכל ביום הכיפורים ,ומי שאינו מתענה ביום כפור אין לו מצוה בענין העקידה ביום הכיפורים
לאכול בערב יום הכיפורים ,ונמצא שבירך ברכה לבטלה[ .אך באמת בהא ידועים דברי הפרקי דרבי אליעזר (פל״א) שעקידת יצחק היתה ביום
מילתא שמי שאינו בכלל מצות עינוי אינו בכלל מצות אכילה בערב יום הכיפורים[ .באמת לא מבואר שם בהדיא שהיה ביום הכיפורים ,ועיין שם
הכיפורים ,מצינו דעה חולקת ,דיעויין בשו״ת כתב סופר (סי׳ קיב) שדן במי ברד״ל (אות מד) שכתב כן בשם הריקנטי (פ׳ וירא) ,וכ״כ בעשרה מאמרות (מאמר חק״ד
שאינו יכול להתענות ביום הכיפורים אם יש לו מצוה להתענות בערב ח״ב פ״א ,ומאמר אכ״ח ח״ג פל״ב) ,ועיין במגדים חדשים (פ׳ אחרי) שהביא בשם הרבה ספרים
יום כיפור ,ומסיק שם שאין להקל משום טעמא דקרא שתלה האכילה שהביאו כן בשם הפרקי דרבי אליעזר] .ועיין בחידושי מהרי״ל דיסקין ז״ל
(סו״פ וירא) שכתב לבאר על פי זה מה שהאיל היה ׳נאחז בסבך בקרניו ,שמכיון בתענית ,לכן צריך להחמיר ולאכול אף כשאינו מתענה ביום כיפור].
שהיה ביום הכיפורים ,וקיימו האבות את כל התורה כולה( ,יומא כח ,ב) והרי להתענות ועצם הדברים של האחרונים הנ״ל שחוששים שמא לא יוכל
צריך ביאור ,שהרי אפילו אם נניח שכל מצות אכילה בערב יום הכיפורים מלאכת צידה אסורה ביום טוב ,לכן עשה הקב״ה נס וסיבב שהאיל יהיה
היא רק משום התענית של יום כיפור ,מכל מקום מכיון שהוא אוכל נאחז בסבך ועומד וניצוד הוא[ .ועיין עוד בספר שער בת רבים שהביא
עכשיו כדי להתענות ,קיים בזה מצוה ,אפילו שבסוף יארע אונס ולא יוכל בשם התפארת יונתן (לר״ר יונתן מאייבשיץ ז"ל) ,ומשו״ת זכרון יוסף (סימן כא) שעל כן
להתענות ,ויש לעיין ]ויש שהעיר שלכאורה יש להשוות הדברים למה לא רכב אברהם אבינו על החמור ביום השלישי כשהגיע להר המוריה,
שמבואר בריטב״א בחולין (קד ,א) גבי נטילת ידים לסעודה ,שמי שנטל ידיו ואמר לישמעאל ואליעזר ׳שבו פה עם החמור' דביום טוב אסור לרכוב
לסעודה ובירך ׳על נטילת ידים׳ ,ואחר כך נמלך שלא לאכול ,שאין ברכתו על החמור].
אך יש לעיין מדוע שחט בכלל את האיל ,דבשלמא מה שהביא את המאכלת לבטלה ,מכיון שבשעת הנטילה נטל אדעתא לברך].
ויעויין עוד בשד״ח (אסיפות דינים מערכת ברכות סימן א אות טז ,ומערכת יוה״כ סי׳ א) שהביא בשם והאש והיה מוכן לשחוט את בנו אף שהיה ביום כיפור אתי שפיר ,שהרי
חכם אחד לתרץ מדוע לא מברכין על אכילתה ,שלא תיקנו חז״ל ברכת היה מצווה על זה ,ושפיר דוחה יום כיפור ,אבל על שחיטת האיל לא מצינו
המצוות אלא על דבר שניכר מתוך מעשיו שעושה זאת לשם מצוה ,כגון שהיה מצווה על זה .ואולי אפשר לומר ,דכיון שהיה ביום הכיפורים והיה
שציונו לאכול מצה או מרור אשר בלתי הצווי יכול לאכול כל מה שירצה עומד כאן בהר המוריה במקום המקדש ובמקום המזבח (כמבואר ברמב״ם הל׳ בית
להשביע את נפשו ,ובאכילת מצה או מרור ניכר שהוא בכדי למלא ציוויו ,הבחירה פ״ב ה״ב) ,והיה לו דין ככהן גדול (כמבואר בפרקי דרב אליעזר הנ״ל) ,אם כן נוכל שפיר
אבל באכילה בערב יום כיפור גם בלי צווי הבורא היה אוכל ,ואין ניכר לומר שהקריב אברהם אבינו כאן את האיל של יום הכיפורים ,דאין שאר
הקרבנות של יום הכיפורים מעכבין את האיל של כהן גדול. באכילתו איזה ענין מיוחד שנוכל בשל כך לברך עליו.
והעירו ,שלפי מה שכתב הגאון החיד״א ז״ל בספרו מדבר קדמות (מערכת ר׳ מצות על ׳שהחיינו׳ ובאמת צריך ביאור גם כן מדוע לא תיקנו לברך ברכת
האכילה של ערב יום הכיפורים ,ואין להשיב דטעמא שאין מברכים עליו אות יד) ובספרו דברים אחדים (סוף דרוש כ׳ לשבת תשובה) בשם ספר קדמון ׳זרע ברך׳
ברכת שהחייינו הוא גם כן מאותו הטעם שאין מברכים ברכת המצות( ,לרבי ברכיה ברך שפירא ז״ל תלמיד לבעל המגלה עמוקות ח״ב סדר האזינו שני ד״ה או אפשר) לבאר על מה דאיתא
באיכה רבתי (פתיחה י״א) ׳אילו זכיתם היו קוראים [בתשעה באב] כי ביום הזה שהרי מצינו כמה חילוקי גדרים בין ברכת המצות לברכת שהחיינו.
ואולי יש לומר שנכלל בברכת שהחיינו שמברכין בתחילת ליל יום יכפר עליכם ,עכשיו אתם קוראים חטא חטאה ירושלים׳ (איכה א׳ ח׳) ,שפירושו
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -וניזאהזאהה [עמ' ]3
בסוכה הא לא נתבטל כלל ממצות ישיבה בסוכה .ומפני חומר התמיה צריך שהיה צריך להיות יום טוב של ראש השנה בחודש תמוז ,ויום הכיפורים
לומר שגם הדברי חיים מודה דהיכא שמקיים מצות ישיבת סוכה בפועל בחודש אב ,וסוכות בחודש אלול וכו׳ ,ועיין שם שכתב שהאבות היו
עדיפא מצותו טפי .ויש לבאר הדברים ,על פי מה דחזינן בכמה מצות שאין שומרים ראש השנה ויום הכיפורים וכו׳ כחשבון הזה ,עיין שם .ולפי זה לא
מברכין על ׳קיום המצוה׳ אלא על ׳מעשה המצוה׳ -כשעושים פעולה קשה האיך היה יכול אברהם אבינו לשחוט האיל ביום הכיפורים ,שהרי
מעשית ,כגון בספירת העומר לשיטת הראשונים דליכא קיום מצוה רק העקידה היתה ביום י׳ בתשרי שהוא יום הכיפורים כהיום ,אבל לאברהם
בספירת שבעה שבועות שלימות ,אפילו הכי מברכין בכל יום כשסופרים, (גיצי אורה -רבי אליקים פריד) אבינו כשלעצמו לא היה אז יום הכיפורים.
משום שבכל יום עושים עוד חלק ׳מעשיית המצוה׳ ,אף שעדיין אין קיום *
המצוה רק לאחר ספירת שבעה שבועות שלימות .והכי נמי יש לומר לגבי האם העוסק במצות סוכה חייב ליתן צדקה לעני
מצות ישיבה בסוכה ,שאף שיש קיום מצוה בכל שבעת ימי החג ,מכל יש להסתפק במי שיושב בסוכה ובא עני בפתח ומבקש צדקה ,וכדי ליתן
מקום אין מברכים רק על קיום מצות ישיבה סוכה בפועל ,ודוק. לו יהא מוכרח לעזוב את סוכתו ,אם אמרינן שפטור לקיים מצות צדקה
ואולי יש לומר שמדויק כן בעצם לשון הכתוב שיש במצות ישיבה בסוכה משום הכלל ׳עוסק במצוה פטור מן המצוה׳ .והעירו שנראה לומר שלא
ִמים" (ויקרא שתי חלקים ,שהרי בתחילת הפסוק כתוב " ַַּב� ֻֻּס� ֹּכ� ֹת ֵּת�ֵ � ְְׁשב ּּו � ִִׁש ְְב ַַעת ָיָ ִ שייך בזה פטור של עוסק במצוה ,שכיון שהגדר של מצות סוכה הוא ׳תשבו
כג ,מב) שמינה ילפינן ׳תשבו כעין תדורו׳ ,דהיינו שכל שבעת הימים יקבע כעין תדורו׳ ,נמצא שהכל תלוי כפי מצב דירתו בכל השנה ,וכמו שבכל
את הסוכה שיהיה דירתו ,ובסוף הפסוק כתוב " ָָּכ� ל ָָה ֶֶאְזְ ָָרח ְְּב� ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ֵיֵ � ְְׁשב ּּו השנה היה מחויב לצאת מביתו כדי ליתן צדקה לעני ,אף כאן כשיושב
ַַּב� ֻֻּס� ֹּכ� ֹת" ,וכאן לא כתוב כל האזרח ישבו ׳שבעת ימים׳ בסוכות ,משום שכאן בסוכתו חייב ליתן צדקה אף שעל ידי כך יבטל ממצות סוכה [ועיין בספר
כוונת הכתוב לקיים מצות ישיבה בסוכה בפועל על ידי האכילה והשינה "משברי ים" (כללית המצות ס"ד) שהביא כן בשם הגרח"ק שחייב בצדקה ,משום
(גיצי אורה -רבי אליקים פריד) וכדומה ,ודוק'. 'תשבו כעין תדורו' ועיין שם].
* ולכאורה נראה כן ,שהרי חזינן שגדר של מצות ׳סוכה׳ אינו דומה לשאר כל
האם יש חיוב להביא חימום לסוכה במקומות הקרים מצוות שבתורה ,ושעל כן אין לדמות מצות ישיבה בסוכה לשאר כל מצוות
יש להעיר ענין הנוגע מאוד להלכה ,שהנה כיום אין דרכן של בני אדם שבתורה שהעוסק בה פטור משאר מצוות ,שהרי מצינו כמה הפטורים
לדור במקומות הקרים בלי חימום ,ולא ידור בבית שבעה ימים בלי חימום, ממצות ישיבה בסוכה שאינם פטורים משאר כל המצוות שבתורה ,כגון
ואם כן לכאורה יש לדון שיהיה מחויב מעיקר הדין להביא לסוכתו חימום, ׳המצטער׳ שפטור מן הסוכה ,אף שלא מצינו כן בשאר המצוות שפטורין
שהרי מבואר בשלחן ערוך (סימן תרמ ס״ד) שאף שמצטער פטור מן הסוכה ,מכל ׳המצטער׳ בהם ,ובכן בהכרח צריך לומר שגדר החיוב של מצות ישיבה
מקום זהו דווקא שבא לו הצער ביום טוב לאחר שכבר עשה שם הסוכה, בסוכה נאמרה רק באופן שהוא ׳תשבו כעין תדורו׳ .ולכן מכיון שבכל ימות
׳אבל אין לו לעשות סוכתו לכתחילה במקום הריח או הרוח ולומר מצטער השנה היה מחויב לצאת מביתו לקיים מצות צדקה אף כאן ביושב בסוכתו
אני׳ ,ומקורו ברא״ש (סוכה פ"ב) .ומבואר מזה שכל הפטור של ׳המצטער׳ נאמר חייב בזה.
רק לאחר שכבר יש לו סוכה וקרה איזה דבר המצער ,אבל לכתחילה צריך ובאמת יש לדון אם שייך בכלל לומר הכלל של ׳עוסק במצוה פטור מן
להשתדל לעשות כל מה שבידו כדי שיוכל לקיים מצות סוכה[ .ועיין המצוה׳ במצות סוכה ,שהרי ישיבה בסוכה היא רק בגדר ׳מצוה קיומית׳,
בשו״ת אגרות משה (או״ח ח״ו סימן מג אוח ה) שהביא בשם אביו בביאור הענין בזה, וכמו שהאריכו האחרונים בזה [עי׳ מנ״ח מצוה שכ"ה ,ועוד] ,ויש לעיין
שמכיון שהחיוב לאכול ולישון בסוכה כל שבעה חוץ מליל הראשון הוא אם אמרינן הכלל ׳עוסק במצוה במצוה קיומית׳ ,ויש לעיין[ .והלום אינה
מצוה קיומית ,ולא חל חיובה אלא בשעה שהתעורר לו הרצון לאכול או ה׳ לידי ספר נחמד "בית מתתיהו" ,וראיתי שהאריך בזה (ח״א סימן א׳ אות ז) ,אם
לישון ,לכן כשתתעורר לו הרצון לאכול או לישן והוא מצטער לשבת אמרינן עוסק במצוה במצות ישיבה בסוכה והביא כמה דעות אחרונים
בסוכה אין עליו חיוב לעשות ולחפש אחר סוכה אחרת ,עיין שם היטב]. בזה ,וכן האריך טובא בכל הענין של העוסק במצוה קיומית אם פטור
ולפי זה יש להעיר לגבי מקומות הקרים שיהיה חיוב להכין תנור המחמם משאר המצוות ,עיין שם ותמצא נחת].
(גיצי אורה -רבי אליקים פריד)
קודם סוכות כדי שיוכל לדור שם כל שבעה בסוכה [ובפרט כיום שיש
תנורים קטנים שבקל יכול להביא ממקום למקום] .ועוד שהרי חייבו (סוכה *
כט ,א ,שו״ע סי׳ תרלט ס״ד) להביא כליו לסוכה כדי שיהא דר בסוכה כמו שדר בביתו בחידושו של ה'דברי חיים' שמקיימים מצות סוכה אף כשאינו בסוכה
כל השנה ,ובודאי אין דרך בני אדם כיום לדור בבית ששורר קר גדול בלי הנה בספר ׳דברי חיים׳ להגה״ק מצאנז זי״ע (מועדים ,סוכות דף מא) כתב לחדש
תנורים המחממים הבית ,וכמו כן יש לעורר גם למקומות ששורר חום חידוש גדול במצות ישיבה בסוכה ,וזה לשונו :׳ואף אם אינו מקיים בפועל
גדול ,שאין דרכם של בני אדם לדור בדירה בלי מזגנים וכדומה ,שלכאורה הסוכה מחמת שהוא פטור ממנה ,מכל מקום הוא יושב בצל קדושת סוכה,
יהא חיוב מעיקר הדין להביא להסוכה מזגן וכדומה ,ויש לעיין בפוסקים שזאת הוא עצם המצוה ׳תשבו כעין תדורו׳ ,כמו שהוא בביתו שלפעמים
בזה. הולך ממנה ,אף על פי כן נקרא ביתו גם שהוא רחוק ממנה ,כמו כן הסוכה
ועיין במועדים וזמנים (ח״ח סימן קז) שהעיר כן ,וכתב ליישב טעם הפטור על וצל הקדושה חופף עלינו ,גם כשאינו בפועל תחת הסוכה מכל מקום
פי דברי שו״ת מהר״ח אור זרוע (סי׳ קצד) שכתב לבאר ,שכשהתורה חייבה מקרי סוכתו ,ולזה נקרא מצוה קלה שאין בו טורח שאין החיוב דוקא
לעשות דירת עראי ,כונתה היתה שיש לבנות סוכה באופן עראי אף אם לשבת בפועל ,ובאם הוא מצטער פטור והוה כיושב בסוכה׳ .ע״כ .הרי
דפנותיה אינן מגינות לגמרי ,ואף אם גשמים חודרים דרך הסכך ,למרות מבואר מדברי הדברי חיים חידוש גדול דמי שיש לו סוכה בחג הסוכות
שעל ידי כך יפטר לפעמים מהסוכה ,ולא חייבה לשנות את מבנה הסוכה מקיים מצות ישיבת סוכה כל היום ,ואף כשהוא מצטער דפטור מן הסוכה,
כגון להוסיף הרבה סכך ,כדי לגרום שלא ייפטר מהסוכה .וכמו כן אין הוא משום שגם כשהוא חוץ לסוכה הוא מקיים מצות סוכה ,ואין זה פטור
הדרך להביא חימום לדירת עראי של שבעה ימים גם בשאר ימות השנה. ממצות סוכה אלא שמצטער מקיים מצות סוכה אף כשאינו נמצא בסוכתו.
אבל הוסיף ,שלכאורה אם יש לו מערכת חשמל סמוך לסוכה ,באופן שגם ויש להביא ראיה לדברי הדברי חיים מדברי הר״ן בסוכה (מח ,א) דתנן התם
בדירת עראי היה מכניס חימום בשאר ימות השנה ,שאכן חייב להביא גמר לאכול ביום השביעי לא יתיר סוכתו אבל מפנה את כליו ,ופירש רש״י
חימום לסוכה כדי שיוכל לישון בסוכה ,עיין שם .ועיין בחוט שני (סוכות עמ׳ רנט) דלא יתיר כיון דהא צריך לשינה ושינון ושמא יקלע לו סעודה .אך הר״ן
שהביא בשם הגר״נ קרליץ ,שסבר שאם אין אפשרות לשבת בסוכה בשום כתב לבאר באופן אחר ,דלא יתיר סוכתו כיון דכתיב " ַַּב� ֻֻּס� ֹּכ� ֹת ֵּת�ֵ � ְְׁשב ּּו � ִִׁש ְְב ַַעת
זמן במשך כל ימות החג בלא להצטער בישיבה ,כגון במקומות שקר או ָיָ ִִמים" (ויקרא כג ,מב) ובעינן שתהיה לו סוכה כל שבעה׳ ,עכת״ד .הרי להדיא
חם מאד בין ביום ובין בלילה ,אין הסוכה ראויה לדירה ,ונחשב הוא כמי בדבריו דאיכא דין שתהיה לו סוכה לדירה כל שבעה אף על גב שאין צריך
שלא בנה סוכה ,ולפיכך חייב לדאוג שיוכל לדור בה ולהכניס לתוכה תנור לדור בה .וכיון שהוא מחיוב מצות סוכה ,נמצא שכל זמן שיש לו סוכה
או מזגן .ועיין בספר הסוכה (מלואים לפכ״ה אות ד) שהביא שכך אכן נהגו החפץ מקיים מצות ׳בסוכות תשבו שבעת ימים׳.
(גיצי אורה -רבי אליקים פריד) חיים והגר״ח מבריסק להכניס תנור לסוכה. אמנם לפי זה קשה ,שאם כן מדוע אנו מברכין בכל פעם שחוזרים לאכול
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -וניזאהזאהה [עמ' ]4
ימי הרחמים
שדוחה את הלאו .לכן אמרו חז"ל 'גדולה תשובה שדוחה לא תעשה מעלת הבעל תשובה
שבתורה'. אמר רבי אבהו ,מקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם
ולקּרוֹב"" ,לרחוק"
לרחוֹק ְ ַ ָ "שׁלוֹם ָשׁלוֹם ָ ָ
עומדים ,שנאמר )ישעיה נז ,יט( ָ
ברישא והדר "לקרוב" )ברכות לד ,ב(.
ובספר "כפות תמרים" ]בתוספות יום הכפורים[ הביא כמו כן
ד'מקשים העולם ,מאי אולמיה דתשובה ,והלא כך היא המידה דאתי הגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל היה אומר ,שהסיבה לכך היא ,מפני
עשה ודחי לא תעשה .ובספר "כסף נבחר" )דף קצ"ג הביאו מפרש הילקוט שהצדיק עם כל צדקותו ורצונותיו ,אינו יכול לקיים יותר מרמ"ח
ירמיה סי' ג'( תירץ בשם רבו ז"ל ,דהא דאמרינן בעלמא אתי עשה ודחי מצוות עשה הכתובות בתורה ,אולם הרשע שהפך לבעל תשובה
לא תעשה ,היינו היכא ]ד[באותו שעה שדוחה לא תעשה מקיים מאהבה ,צבר לעצמו מצוות נוספות ,שהרי עליו נאמר כי "זדונות
העשה ,כדי שזה יקיים העשה אין אנו חוששין לדחות ל"ת .אבל נעשו לו כזכויות"...
הכא ,מי שמקיים עשה של "ושבת" הם כנסת ישראל ,ונהי שראוי אכן יעויין ברמ"א באורח חיים )סי' נ"ג סק"ה( 'מי שעבר עבירה בשוגג,
שתדחה לא תעשה לחזור עם בעלה ,אבל מי התיר לבעל לחזור כגון שהרג הנפש בשגגה וחזר בתשובה ,מותר להיות ש"ץ .אבל אם
עמה ,ולעבור על לאו ד"לא ישוב בעלה" ,מאחר שאינו מקיים שום עשה במזיד לא ,דמ"מ יצא עליו שם רע קודם התשובה'.
עשה .וכן תירץ בספר "אהבת עולם" דף ע' ע"ד .יעו"ש') .שי לתורה(
ובביאור הגר"א כתב 'עיין מגן אברהם בשם דרכי משה וכמש"כ ר"ת
בספר הישר ,דעל שבא לידו עבירה במקרה ושב ,על זה אמרו
במקום שבעלי תשובה עומדים' וכו'.
וגילו ברעדה
כתב ב"שערי תשובה" )שער ב סי' ט( ,שהצדיקים שאגה להם כלביא והוא חידוש עצום ונורא ,דמבואר מדבריו דכל הכלל של 'במקום
תמיד במחשבותם וינהמו על חטאיהם ועל אשר קצרה ידם שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד' המדובר
מעבודת ה' וכו' ,ומשמע דייקא הצדיקים ולא הרשעים ,ולמה ,כי הוא רק על בעלי תשובה השבים מחטאים בשוגג ,אבל בעלי
הרשעים לא חסר להם כלום והם מן האומרים 'שלום עלי נפשי', תשובה השבים מחטאים שעשו במזיד ,אין עליהם את הכלל הנ"ל,
אלא דייקא הצדיקים שקרבת אלקים להם טוב ,וכמש"כ שם )שער דו"ק היטב בדבר] .הבין שכשנקט הגר"א ב"מקרה" כוונתו היתה
א סי' מב( "ותאות הצדיקים מן ההצלחות להפק רצון מהשם ושיחפוץ לשוגג ,אבל לכאורה אי אפשר לומר כן כיון שבגמ' נאמר 'זדונותיו
בהם ורצונו החיים הקיימים והאמיתיים והאור הגדול הכולל כל נעשו לזכויות' ,ונראה הכוונה כפשוטו שחטא באופן מקרי )הערת
הנעימות" וכו' ,וע"כ יחסר להם ,וכמו שכתב ב"מסילת ישרים" )שי לתורה( המגיה([.
בשער הזהירות )פרק ד(" :לשלמי הדעת תהיה להם ההערה במה
שיתברר להם כי רק השלמות הוא הדבר הראוי שיחמד מהם ולא
זולת זה ושאין רע גדול מחסרון השלמות וההרחקה ממנו". גדולת תשובה
הנה ידוע שהעשירים דואגים לשלמות דירתם בעוה"ז ומוציאים על אמר ר' יוחנן ,גדולה תשובה שדוחה את לא תעשה שבתורה
זה הון תועפות ,ואם יחסר בבית משהו ,איזה מנעול שאינו בתכלית מאתּוֹ
והלכה ֵ ִ
אשׁתּוֹ ְ ָ ְ ָ ישׁלּח ִאישׁ ֶאת ִ ְ "לאמֹר ֵהן ְ ַ ַשנאמר )ירמיהו ג ,א( ֵ
היופי או תמונה עם כל דקדוק השלמות ,הם עצבים ודואגים והוא ההיא
הארץ ַ ִ
תּחנף ָ ָ ֶאליה עוֹד ֲהלוֹא ָחנוֹף ֶ ֱ ַ הישׁוּב ֵ ֶ ָ אחר ֲ ָלאישׁ ַ ֵ ְוהיתה ְ ִ
ָ ְ ָ
להם צרה גדולה ,מפני שהעוה"ז הוא אצלם הנחמד ולא ירצו לגרוע נאם ה' " )יומא פו ,ב(. אלי ְ ֻ
רבּים ְושׁוֹב ֵ ַ רעים ַ ִ זנית ֵ ִ
ואתּ ָ ִ
ְ ַ ְ
דבר ממנו ,משא"כ בעניני עוה"ב יאמרו שלום יהיה לי ולא אכפת
להם כל כך החסרון .וההיפך אצל שלמי הדעת ,מה שחסר להם הראשׁוֹן" וגו'.
בּעלהּ ָ ִ
יוּכל ַ ְ ָ וכתב רש"י :לא תעשה שבתורה ֹ
"לא ַ
בעוה"ז שאינו כל כך בשלמות לא אכפת להם ,אלא שלום יהיה לי בביאור הדבר מדוע דוקא בענין תשובה לא היינו אומרים עשה
בחוסר השלמות ,ורק השלמות הנצחי דואגים לו ,ושבורים ודואגים דוחה לא תעשה כבכל התורה כולה ,שמעתי לומר בשם מרן הגר"ח
אם יחסר להם. זצ"ל ,דהוא עפ"י מה דאיתא בתוס' בעירובין )ק ,ב( ד"ה מתן ד' וכו'
אם כן צריך קודם להכיר בטובת השלמות הנצחי כאמור ,ולכן דבכל מקום שהדבר בא ע"י פשיעה ,והיה יכול להתקיים בלא
הקדים בעל ה"חובות הלבבות" את שער הבחינה לספר מוסר שלו, דחיית הלאו ,לא אמרינן עשה דוחה לא תעשה ,לפי זה נראה דהוא
וכן ה"מסילת ישרים" בפרק א' הפליג שהאדם לא נברא אלא הדין בענין זה דהעשה דתשובה ,בא ע"י פשיעה ודו"ק.
להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו שזהו התענוג האמתי והעידון בספר "פרדס יוסף" תירץ ,דהנה יעוין בתוס' בקידושין )לח ,א ד"ה
הגדול וכו' ,עיי"ש ,ואח"כ יש מקום לספר "מסילת ישרים" שכולו אקריב( שהביאו מהירושלמי דלכן לא אכלו מצה שנעשה מתבואה
אזהרות ותוכחות. חדשה ]כשבאו לארץ ישראל[ ולא אמרו דמצות עשה של אכילת
בראש השנה אנו אומרים מלכיות זכרונות להמליך הקב"ה ,וכתוב מצה דוחה את הלא תעשה דאיסור חדש ,משום דאין עשה דקודם
בשם הגר"א ז"ל )כתר ראש אות קד( שהיה שמח ביותר בעת תקיעת הדיבור ]שנצטוו על מצות מצה קודם מתן תורה[ דוחה לא תעשה
שופר אשר זוכים להיות בין בני מלכים היינו להמליך הקב"ה דאחר הדיבור ]איסור חדש[ .לפי זה יבואר דאין מצות תשובה
בעולם כולו ואין שמחה גדולה מזו ,ורק עי"ז מגיעים גם לתרועה יכולה לדחות שום לא תעשה ,שהרי אמרו חז"ל )בראשית רבה א(
ויבבה על מה שאנו מחסרים משלמות הקרבה לממ"ה הקב"ה .וכן ד'תשובה' היא אחד מהדברים שנבראו קודם שנברא העולם .וא"כ
הוא בטור )סוף סי' תקפא( חיוב השמחה בראש השנה. הכלל של 'עשה דוחה לא תעשה' לא שייך כאן ,ואעפ"כ חזינן
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -וניזאהזאהה [עמ' ]5
]ומדרש זה מופיע בנוסח יותר מורחב ושלם מכת"י קדומים ובזה מיושב קושית העולם למה לא מקדימים יוה"כ שהוא בקשת
בדברים רבה שם )הוצאת ליברמן( ,חביבה קריאת שמע שניתנה הסליחה ואח"כ ראש השנה ,כי במדה שאדם עומד בהתרוממות
לישראל ,שהן משבחין תחלה ואח"כ מלאכי השרת ,שהן אומרים בראש השנה בהרגש עלאי מה שאנו זוכים להיות עם סגולה,
"ה' אלהינו ה' אחד" ואח"כ המלאכים אומרים "ברוך שם כבוד וזכרונות כל הטובות שהקב"ה עשה ועושה עמנו ואנו בוטחים בו,
מלכותו לעולם ועד" וכו' .כשישראל אומרים "שמע ישראל", כמובן רק אח"כ מרגישים החסרון ולא ירצו לוותר שום דבר מן
דוממים ואומרים בלחישה "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". השלמות שמשיגים בראש השנה ,בקרבתנו אליו ית"ש.
באותה שעה הן מקלסין .ולמה ישראל אומרים אותו בלחישה ,אלא
וכל זה בסתם ראש השנה ,מכל שכן בראש השנה שחל בשבת,
כשעלה משה למרום גנב אותו מן המלאכים ולימדה לישראל .אמר
שלא צריכים לתקיעות אלא זכרון תרועה לבד סגי ,כי קדושת שבת
רב שמואל בר נחמן ,למה הדבר דומה לבן בתו של מלך שהיתה לו
כשלעצמה מרוממת הנפש וזוכים ממילא להיות מבני היכלא
בת בתולה ,והיתה רואה בגדים נאים ואומרת לו קח את הבגדים
דמלכא ,כמה צריכים להגיע לדרגת "וגילו" ,ובמדה שמגיעים ל"גילו"
הללו ,והיה לוקח לה ,פעם אחת נכנס לפלטין של מלך וראה
כן מגיעים אח"כ ל"רעדה" כנ"ל ,והוא הטעם שתמיד מתחילים
קוזמירין של מטרונה ,וגנב אותה ובא ונתנה לבתו ,התחיל מצווה
סליחות במוצש"ק ,שאז בשעה שהנפש אינה רוצה להפרד
ואומר לה ,כל הבגדים שלקחתי ליך לבוש אותן בפרהסיא ,אבל
ממעלתה ,וי אבדה נפש ,אז הזמן להשגת "ברעדה" ,ולבקשת
קוזמירין זה גנוב הוא ,אל תלבשי אותו אלא מן הדלת ולפנים .כך
סליחה בלב נשבר ,היא הדאגה לצדיקים שתאותם השלמות האמתי
אמר משה לישראל ,כל המצוות שנתתי לכם ממה שקבלתי מן
)רבי אליקים שלזינגר( והנצחי.
התורה ,אבל השם הזה ממה ששמעתי ממלאכי השרת שבו הם
משבחים להקב"ה ונטלתי אותו מהם ,לכך תהיו אומרים אותו
בלחישה" ,ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" .למה הן אומרים
אותו ביום הכפורים בפרהסיא ,אלא שהם כמלאכים ,לובשים לבנים אכילת ערב יו כיפור מעידה כי יאה עשירות לישראל
ולא אוכלים ולא שותין ,ואין בהם לא חטא ולא עון שהקב"ה סולח עשׂהאשׁר ָ ָ
אלקיכם ֲ ֶ
והלּלתּם ֶאת ֵשׁם ה' ֱ ֵֹ ֶ "ואכלתּם ָאכוֹל ְ ָ ַ
ושׂבוֹע ְ ִ ַ ְ ֶ ַ ֲ ַ ְ ֶ
להם כל עונותיהם[. לעוֹלם" )יואל ב ,כו הפטרה שבת שובה(.
עמּי ְ ָיבשׁוּ ַ ִולא ֵ ֹ
להפליא ְ ֹ
עמּכם ְ ַ ְ ִ
ִ ָ ֶ
ועפ"י המדרש הזה פסק הטור הלכות יום הכיפורים )סימן תריט(, נלע"ד טעם באכילת ערב יום הכיפורים ,כי בראש השנה תחילת
ונוהגין באשכנז לומר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בקול כניסתנו לתשובה לא זכינו לעמוד לפני ה' ,אלא על ידי תענית
רם .וסמך לדבר במדרש ואלה הדברים רבה בפרשת ואתחנן, ושברון לב ,על כן מתענים ערב ראש השנה שלא ליכנס לדין בכרס
כשעלה משה לרקיע שמע מלאכי השרת שהיו מקלסין להקב"ה מלאה .אך על ידי שזכינו להזדכך בעשרת ימי תשובה זכינו שאפילו
"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ,והורידו לישראל .למה הדבר מתוך כרס מלאה ובטן שבעה במנחת ערב יום כיפור לתשובה
דומה לאדם שגנב הורמין ,פי' חפץ נאה ,מתוך פלטרין של מלך ישׁרוּן
"ויּשׁמן ְ ֻ
ולהתודות ולהתחנן .וזהו זכיה גדולה ,ההיפוך מן ַ ִ ְ ַ
ונתנו לאשתו ,ואמר לה אל תתקשטי בו אלא בצנעה בתוך ביתך. ויּבעט" )דברים לב ,טו(.
ְִַ ָ
לכן כל השנה אומרים אותו בלחש ,וביום הכיפורים אומרים אותו
והנה מה שאומרים עלינו 'יאה עניותא לישראל' )חגיגה ט ,ב( הוא
בפרהסיא ,לפי שאנו כמלאכים.
בושה גדולה ,שצריך להביא עניות כדי שלא יבעטו ,אך אם נזכה
וכן פסק בשולחן ערוך שם )סעיף ב( ,בליל יום הכיפורים ומחרתו שעל ידי אכילה ושתיה נעבוד ה' בטלה טענה הנ"ל ,ושוב יאה
אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בקול רם .וכן פסקו ושׂבוֹע" )יואל ב ,כו( ,ואפילו
"ואכלתּם ָאכוֹל ְ ָ ַ
עשירות לישראל .והיינו ַ ֲ ַ ְ ֶ
הלבוש והשו"ע הרב שם. אלקיכם"
"והלּלתּם ֶאת ֵשׁם ה' ֱ ֵֹ ֶ
הכי לא תשכחו ה' ולא תבעטו ,אלא ְ ִ ַ ְ ֶ
ובמטה אפרים )סעיף טו( מדגיש יותר ,בקריאת שמע אומרים הכל לעוֹלם" )שם( שלא יצטרכו לעניות כדי "עמּי ְ ָ יבשׁוּ ַ ִ
ולא ֵ ֹ
)שם( ,על כן ְ ֹ
ביחד "שמע ישראל" בקול רם כמשפט שאר הימים ,ואחר כך )דרשות חתם סופר דף כ"ז( שלא יבעטו.
מתחיל החזן וכל הקהל עמו בקול רם "ברוך שם כבוד מלכותו
לעולם ועד" ,וכן למחרתו בשחרית יום הכפורים אומרים "ברוך שם
כבוד מלכותו לעולם ועד בקול רם". ברו ש כבוד מלכותו לעול ועד בקול ר ביו הכיפורי
וביסוד ושורש העבודה שער יא )פ"ו( מוסיף ,ובקריאת שמע של יום הנה אחד מהדברים הגדולים שבו זוכים כלל ישראל ביום הקדוש
הכיפורים דכל נדרי ושחרית ,יכוין האדם הכוונה של פסוק שמע ביותר בשנה 'יום הכיפורים' שבו הם מתקדשים ומתטהרים
בקיצור ,בכדי שיוכל לומר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בקדושה של מעלה להיות בבחינת מלאכים ,לומר בתפלות אחר
בקול רם עם הצבור. אמירת קריאת שמע ,את ה'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' בקול
רם כל הציבור ביחד ובהתעוררות גדולה ,שלא כמו בכל שאר ימות
ממה שהובא מהמדרש ,מפורש דמשה רבינו הביאו ממלאכי מעלה
השנה שאומרים אותו בלחישה ,ונברר זה בקיצור שורש ומקור
ששמע אותם בשמים שאומרים כן ,והוא תיקן לאמרו בחשאי,
וטעם הדברים.
ולכאורה הרי מצינו מבואר בפסחים )נו ,א( דיעקב אבינו תיקנו ולא
בּניו
יעקב ֶאל ָ ָ
"ויּקרא ַ ֲ ֹ
משה רבינו ,דאמר רבי שמעון בן לקישָ ְ ִ ַ , מקור ושורש המנהג
לכם" )בראשית מט ,א( ,ביקש יעקב לגלות לבניוואגּידה ָ ֶ
האספוּ ְ ַ ִ ָ
ויּאמר ֵ ָ ְ
ַ ֹ ֶ המקור הראשון שבו הובא המנהג ,הוא בדברי רבותינו במדרש
קץ הימין ,ונסתלקה ממנו שכינה .אמר ,שמא חס ושלום יש במטתי דברים רבה פרשת ואתחנן )ב ,לו( "שמע ישראל" ,רבנן אמרין בשעה
פסול ,כאברהם שיצא ממנו ישמעאל ,ואבי יצחק שיצא ממנו עשו. שעלה משה למרום שמע למלאכי השרת שהיו אומרים להקב"ה
אמרו לו בניו" ,שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד" ,אמרו כשם שאין "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ,והוריד אותה לישראל .ולמה
בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד .באותה שעה פתח יעקב אין ישראל אומרים אותו בפרהסיא ,אמר רב אסי למה הדבר דומה,
אבינו ואמר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" .אמרי רבנן ,היכי לאחד שגנב קוזמין ]חפץ[ מתוך פלטין של מלך ,נתנה לה לאשתו,
נעביד ,נאמרוהו' ,לא אמרו משה רבינו' .לא נאמרוהו ,אמרו יעקב. ואמר לה אל תתקשטי בה בפרהסיא אלא בתוך ביתך .אבל ביום
התקינו שיהו אומרים אותו בחשאי .אמר רבי יצחק אמרי דבי רבי הכפורים שהן נקיים כמלאכי השרת הן אומרים אותו בפרהסיא
אמי ,משל לבת מלך שהריחה ציקי קדירה ,אם תאמר ,יש לה גנאי, "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -וניזאהזאהה [עמ' ]6
ובמטה משה )סימן תתסח( מיישב בדרך נפלא ,ונוהגים לומר בקול רם לא תאמר ,יש לה צער ,התחילו עבדיה להביא בחשאי .אמר רבי
"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ,וסמך לדבר ממדרש אלה אבהו ,התקינו שיהו אומרים אותו בקול רם ,מפני תרעומת המינין.
הדברים רבה בפרשת ואתחנן וכו' ,כן כתב הטור אורח חיים בסימן ובנהרדעא דליכא מינין ,עד השתא אמרי לה בחשאי.
תרי"ט .ואומר אני התינח לההוא מדרש ,אך לפי מה דאיתא
וכן כתב הטור הלכות קריאת שמע )סימן סא( ,ואומרים "ברוך שם
בפסחים בפרק מקום שנהגו כשקרא יעקב וכו' ,ולפי זה למה
כבוד מלכותו לעולם ועד" אף על פי שאינו מן הפרשה ,משום הא
אמרינן אותו בקול רם ביום הכיפורים .ונראה לי ,שבכל השנה אין
דאיתמר בפסחים בפרק מקום שנהגו ,כשקרא יעקב לבניו ביקש
מייחדים השם כולם בלבב שלם ,ושמא ימצא אחד שאינו מייחד
לגלות להם הקץ ונסתלקה ממנו שכינה ,אמר שמא יש בכם שאינו
בכל לבבו ,ונמצא כל העדות בטלה ,כי כל העדות שנמצא בהן קרוב
הגון ,פתחו כולם ואמרו "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד" ,פתח
או פסול כל העדות בטלה )סנהדרין ט ,א( ,לכן תקנו לומר בחשאי ,דאז
הזקן ואמר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" .ואמרינן נמי התם
מי שאין לבו שלם לייחד את ה' בלבבו ,אז הוא שותק ואינו בכלל
היכי ניעביד ,נימריה ,לא אמריה משה .לא נימריה ,הא אמריה
העדות .אבל אם יאמר בקול רם ,אז מחמת בושה על כרחו יאמר
יעקב .תקנו לומר אותו בחשאי ,על כן נוהגין לאומרו אותו בחשאי
בפיו ובשפתיו ולבו בל עמו ,ואז הוא פסול גמור והוי כל העדות
אפילו במקומות שנוהגין לקרות כולה בקול רם.
בטל .אבל ביום הכפורים עם ה' אלה כולם כאחד עונים ואומרים
"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בכל לבבם ,נכון לאמרו בקול ולכאורה יש כאן סתירה מפורשת בין המדרשים ,דבמדרש והטור
רם ,כי כל ייחוד ראוי לאומרו בקול רם כדכתבתי לעיל סי' תתי"ז, בסימן תריט מפורש דמשה אמרו לישראל שיאמרוהו בצנעה
וגם לעורר הכוונה .וזהו כוונת המאמר נימריה ,כלומר בקול רם ,לא ובלחש דהיה בדרך גניבה מהמלאכים ,ורק ביום הכיפורים דדומים
אמריה משה ,מאחר דלא היו כולם בלבב שלם ,ונמצא אחד מהם למלאכים אפשר לאמרו בקול רם ,אבל מהגמרא פסחים והטור
פסול ,לא נימריה ,אמרו יעקב ,לכך תקנו לאומרו בחשאי ,וכן בסימן סא מפורש דיעקב אבינו אמרו ,ואדרבה משה לא אמרו כלל,
דרשתי ברבים. ולכן אומרים בצנעה מפני שמשה לא אמרו ,וא"כ לכאורה מפני
טעם זה גם ביום הכיפורים צריך לאמרו בלחש .וגם צ"ע כי הטור
נשי באמירת ברו ש כבוד
לכאורה מזכי שטרא לבי תרי.
ולכאורה לפי הנ"ל דהטעם דאומרים "ברוך שם כבוד מלכותו
לעולם ועד" ביום הכיפורים בקול רם מפני שדומין למלאכים ,א"כ והמגן אברהם )תריט סק"ח( רמז בקיצור לקושיות אלו וכתב ,בקול רם,
גבי נשים דלא שייך דבר זה ,יהיה אסור להם לומר בקול רם גם משום שבכל השנה אומרים אותו בלחש מפני שמשה גנבה
ביום הכיפורים. ממלאכים ,אבל ביום כיפור גם ישראל דומין למלאכים )טור( .והא
דכתב )הטור( בסימן ס"א נימריה לא אמרה משה ,כלומר שלא כתבה
וכתב הגראי"ל תאומים מבראד בשו"ת "גור אריה יהודא" )אורח חיים
בתורה להצניעה מפני המלאכים ע"ש ,וכ"כ בהגהות מיימוניות פ"א
סימן פב( ,והנה לכאורה רציתי לומר דלפ"ז מהדין הוא שנשים
מק"ש .וביאר במחצית השקל שם ,דהכא משמע דמשה אמרה אלא
אסורים לאמרו בקול רם רק בחשאי ,דהרי הם אינם דומין
שאמרה בצנעה דרך גניבה ,ובסימן ס"א כתב הטור דמהאי טעמא
גּבּרים" כתיב )משלי כא ,כב( ,וכמו שכתב המג"א בסי' "עיר ִ ִֹ
למלאכיםִ ,
אמרינן "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בלחש ,דהיכי נעביד,
זה ס"ק יו"ד לענין עמידה ,ולעיל בסי' תר"י ס"ק ה' לענין לבישת
לא נימריה אמרה יעקב ,נימריה לא אמרה משה ,משמע דמשה לא
לבנים .ועל כן תמיהני על המג"א דלא כתב כן במקום הזה דזה אינו
אמרה כלל .לכן פירש מג"א דגם בסימן ס"א כוונת הטור כמו כאן.
נוהג בנשים כמו שביאר במקומות הנ"ל ,ומה גם דהתם אינו אלא
דבר הרשות ,ובנידון זה אי איתא להאי סברא א"כ איסור הוא ומהר"ם זכותא בשו"ת )סימן ל( מיישב היטב ,דהא לטעם זה אנו
לנשים לאמרו בקול ,רק דוקא בלחש .והנראה לי לבאר דין זה ,וגם אומרים ג"כ ביום הכיפורים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"
פוק חזי מה עמא דבר דנוהגין גם הנשים לאמרו בקול רם ואין בקול רם ,וכתב בעל הטור ז"ל שהטעם הוא ממה שהובא במדרש
פוצה פה עליהם .על כן נראה לענ"ד דבדין זה לא שייך האי סברא, ואלה הדברים רבא מפני שאז אנחנו כמלאכים .ויש לי לדקדק ,דהא
דהרי כל השנה הוא מטעם דכיון שמשה גנבה מן המלאכים ,אם בפרק מקום שנהגו אמרינן היכי נעביד ,נימריה לא אמרו משה ,לא
יאמרו בקול רם יתקנאו בו המלאכים מחמת שגנבה מהם ,אבל נימריה הא אמריה יעקב ,ולכן עשו פשרה ביניהם ותיקנו לאומרו
ביוה"כ שגם אנו כמלאכים ומגיע גם לנו לומר שבח זה ,א"כ ממילא בחשאי .ואם עיקר הטעם שאומרים אותו בלחש הוא משום האי
לא יתקנאו גם על הנשים שיאמרו שבח זה בקול רם ,אף שאינם טעמא ,מה לי אם אנו כמלאכים או כאנשים או אפילו פחותים
דומים למלאכים ,דאין מהם ראיה שמשה גנבה מן המלאכים ,אלא מחמורו של ר' פנחס בן יאיר .ואין לומר דמדרשים חלוקים הם,
יכולין להיות משום דישראל הגברים אומרים אותו למדו גם הנשים דהא הרב בעל הטורים ז"ל הביא ההיא דפסחים בסי' ס"א וההיא
מהם לומר אותו שבח ,והן מדמים עצמם להגברים ולא יתקנאו דמדרש רבא בסי' תרי"ט ,וא"כ קשיא דידיה אדידיה דהיכי מזכי
כלל ,ולכן אף הנשים יכולים לאמרו בקול רם )ועי' עוד בשו"ת מגן שאול שטרא לבי תרי .ונראה ליישב ולומר דלא פליגי הני מדרשי אהדדי
סימן ל(. והכי קאמר ,איברא דמשה רבינו ע"ה כשירד ממרום הביא שבח זה
לישראל ,כלומר שאמר להם שאותו השבח היה של המלאכים
טעמי לאמירתו ביו הכיפורי בקול ר
והתקין להם שיאמרוהו בחשאי ,ולכן לא כתבו בתורה ,באופן
הנה הרבה מאוד טעמים ניתנו בפרד"ס התורה בספרי הקבלה
שנראה מזה דלא חזי ליה לאיניש למימריה בפרהסיא ,אבל מצד
הדרוש והחסידות על האמירה של "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם
אחר ראינו שיעקב אמרו בקול רם ,ולכן אמרו היכי נעביד ,נימריה
ועד ביום הכיפורים בקול רם" ,ובדמיון של כלל ישראל למלאכים.
כמו שעשה יעקב ,לא אמריה משה פירוש 'לא כתבו בתורה' ונראה
ונביא כמה מהעיקריים שבהם.
שאין האנשים הגונים לכך .לא נימריה כמו שעשה משה ,יעקב
הרמח"ל ב"דרך ה' " )ח"ד פ"ד אות ז( מסביר מהלך עמוק בכללות על אמריה ,ומשמע דחזי לנא .ולכן התקינו לאומרו בחשאי ,כלומר
ענין אמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ובתו"ד ,והנה שאין אנחנו ראויים לזה ,ויעקב שאמרו הוא מפני שמלאך ה' צבאות
בהיותם כך נמצא חפצו יתברך נעשה וכבודו מתגדל ,וזה עיקר הוא ,ולכן גם ביום הכפורים שאנחנו כמלאכים נאמר אותו בקול רם
העטרה שהוא מתעטר בברואיו וכביכול מתגדל בם .ואמנם עתה כמוהם.
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -וניזאהזאהה [עמ' ]7
יחיינו מיומי ביו השלישי יקמנו ונחיה לפניו אין הדבר הזה משתלם אלא ברוחניים ,כי הנה הם טהורים
ויש לפרש מ"ש חז"ל בפירוש )ישעיה נה ,ו( "דרשו ה' בהמצאו" אלו וקדושים ,ושמו יתברך שורה עליהם ומתקשר בם התקשרות
עשרת ימי תשובה )יבמות דף מ"ט( ואמר על זה "קראוהו בהיותו קרוב" גדולה ,והם נמשכים ממש אחריו בכל עת ובכל שעה ,וכבודו
שלא ימתין אדם בתשובה עד ראש השנה אלא "בהיותו קרוב" מתגדל בהם .אך בתחתונים אין הדבר נשלם ,מפני שאינם עדיין
דהיינו בראש חודש אלול ,כמו שאמרו חז"ל )סידור האר"י ,כוונת ר"ח אלול( שלימים ,והרע מתערב בהם ולא היטהרו ממנו ,וכביכול אין כבודו
בראש חודש אלול שערי רחמים נפתחים והוא זמן ב"ד לפני ראש יתברך מתגדל בהם כראוי .והנה המלאכים מצד התיקון שהם בו,
השנה וזהו "בהיותו קרוב" .ויש עוד לפרש "בהיותו קרוב" שאמרו משבחים שבח זה "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ,אך
)שער הכוונות ,ענין סוכות ,דרוש ו'( התשובה מועלת אף לאחר יום הכפורים התחתונים אי אפשר להם לשבח אותו ,כי אינם ראויים לזה ,ולא
עד תחלת הגשם ביום שמיני עצרת שהוא מסירת הפתקין השם שורה עליהם כראוי ,ולא הכבוד מתגדל בם .אלא יעקב אבינו
לממונים ,אבל בכל השנה המרחק גדול לאבינו שבשמים דכתיב ע"ה זכה כבר לזה בעת פטירתו מן העולם ,בהיותו עם כל בניו
)קהלת ה ,ז( "כי האלהים בשמים ואתה על הארץ" ,וז"ש "כי גבהו הקדושים סביביו ,שלא היה בהם פסול ,ונתעטרו בייחודו יתברך,
שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם" ,ואמר על זה "כאשר ירד שאמרו "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד" ,ואז ענה הזקן "ברוך שם
הגשם והשלג" ורמז על תפלת הגשם שאז הוא כלות הזמן שיועיל כבוד מלכותו לעולם ועד" .ונמצא שמצידנו אין אנו ראויים לענין
התשובה לבטל הגזירה ההיא וכמו שהוא בגשם כן יהיה דברי ולא הזה ,אלא קצת ממנו ניתן לנו מצידו של יעקב אבינו ע"ה ,ועל כן
ישוב ריקם .ועוד רמז על זה כי אמרו חז"ל )תענית לא ,א( בחמשה אנו אומרים אותו אך בחשאי ,זולת ביום הכפורים שמתעלים בו
עשר באב 'ודלא מוסיף יסיף' שכבר היא התחלת ימי התשובה, ישראל למדרגת המלאכים ,וכמו שנבאר במקומו בס"ד ,עכ"ד.
והאוֹר השּׁמשׁ ְ ָתחשֶׁ ֶ ַ לא ֶ ְ ַ אשׁר ֹ "עד ֲ ֶ והרמז על זה בקהלת )יב ,ב( ַ והמהר"ל מפראג בספרו "נצח ישראל" )פמ"ד( מאריך מאוד כדרכו
הגּשׁם" ,כי השמש ירמז על ט"ו אחר ַ ָ ֶ העבים ַ ַ ושׁבוּ ֶ ָ ִ והכּוֹכבים ְ ָ
ְוהיּרח ְ ַ ָ ִַ ֵָ ַ העמוקה בכל הענין ובתו"ד ,ואז ענה הזקן "ברוך שם כבוד מלכותו
באב שאמרו חז"ל )תענית לא ,א( שתש כחה של חמה .והירח רמז על לעולם ועד" .וביאור זה ,כי יעקב הוא שומע מה שבניו מקבלים
ראש השנה שאמרו חז"ל )ראש השנה ח ,א( שהלבנה מתכסה בו ,והאור האחדות ,כי הוא היותר קרוב להם ,ושומע מהם שאמרו 'כשם שאין
רומז על יוה"כ ,וכוכבים רמז על ז' ימי החג שהם כנגד ז' כוכבי לכת בלבך אלא אחד ,כך אין בלבנו אלא אחד' .לכך עליו לומר 'ברוך שם
שהם שרי האומות שמקריבין ע' פרים להכניעם ,ואמר ע"ז "ושבו כבוד מלכותו לעולם ועד' ,כי הברכה הזאת שהוא מברך שם כבודו
העבים אחר הגשם" שהוא זמן האחרון תפלת הגשם כנ"ל. הוא יותר עוד .כי כאשר יאמר "ברוך שם כבודו" בזה הוא מברך את
ונשׁוּבה ֶאל ה' ִכּי הוּא "לכוּ ְ ָ ָ ויש לרמז בזה מה שאמר הושע )ו ,אב( ְ שמו במה שמורה שמו הגדול על אמיתת מהותו .ולא היה ראוי
ונחיה
יקמנוּ ְ ִ ְ ֶ השּׁלישׁי ְ ִ ֵ
מיּמים ַבּיּוֹם ַ ְ ִ ִ יחיּנוּ ִ ֹ ָ ִ ויחבּשׁנוּ ְ ַ ֵ
וירפּאנוּ ַיֵ ְ ְ ַ ְ טרף ְ ִ ְ ָ ֵ ָ ָ לומר "ברוך שם כבוד מלכותו רק ליעקב" ,מפני שיעקב היה קדוש
כגּשׁםמצאוֹ ְ ָויבוֹא ַ ֶ ֶ כּשׁחר ָנכוֹן ֹ ָ לדעת ֶאת ה' ְ ַ ַ נרדּפה ָ ַ ַ ונדעה ִ ְ ְ ָלפניוָ ְ ֵ ְ ,
ְ ָ ָ יעקב" .ואין אומרים "והקדּישׁוּ ֶאת ְקדוֹשׁ ַ ֲ ֹ
ה' ,כדכתיב )ישעיה כט ,בג( ְ ִ ְ ִ
ארץ" ,יש לרמז מ"ש "לכו ונשובה" פירוש יוֹרה ָ ֶ כּמלקוֹשׁ ֶ ָלנוּ ְ ַ ְ "ברוך שם כבוד מלכותו" רק בקדושה .ולכך לא היו אומרים "ברוך
המובחר הוא שיהיה התשובה מזמן ט"ו באב שהוא יום שפסקו בו שם כבוד מלכותו" רק במקדש שהוא קדוש אל השם .ולכך
מתי מדבר )תענית ל ,ב( וזהו כי הוא "טרף וירפאנו" ,ואמר "יך המלאכים אשר הם נבדלים והם קדושים מן החומר ,ראוי להם שבח
ויחבשנו" על ימי אלול שנתרצה בו הקב"ה למשה על הרעה שחשב זה "ברוך שם כבוד מלכותו" .כי אין לברך השם המורה על המהות,
לעשות בעון העגל ,ואמר "יחיינו מיומים" על שני ימים של ראש כי אם המסולק והנבדל מן החמרי .ולפיכך ראוי ברכה זאת
השנה ,ואמר "ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו" על יוה"כ שהקב"ה למלאכים שהם קדושים מן החמרי הגשמי .וביום אשר מסולק
מטהר את ישראל בעשותם תשובה ,ואמר על הזמנים אלו "ונרדפה האדם מן החומר ,כמו יום הכפורים שאסור באכילה ובשתיה,
לדעת את ה' כשחר נכון מוצאו" דקאי על עשרת ימי תשובה, ומסולק מאתו שאר ענינים הגשמיים ,עד שהאדם קדוש ,והוא
שאמרו חז"ל )יבמות מט ,ב( "דרשו ה' בהמצאו" אלו ימים שבין ראש במדריגת המלאכים בפרט ,ביום זה אומרים "ברוך שם כבוד
השנה ליום הכיפורים ,ואמר על זמן המאוחר "ויבוא כגשם לנו". מלכותו" בקול רם ,כמו המלאכים ,אשר ראוי להם שבח זה בפרט.
יצּרוּ ופרשנו עוד בזה מ"ש דוד המלך ע"ה )תהילים קלט ,טזיח( ָ ִ
"ימים ֻ ָ וכן במקדש גם כן היו עונים "ברוך שם כבוד מלכותו" ,וכל זה מפני
אספּרםראשׁיהםֵ ְ ְ ֶ , עצמוּ ָ ֵ ֶ רעיֵ אל ֶמה ָ ְ ולי ַמה ָ ְיּקרוּ ֵ ֶ בּהםִ ְ ,אחד ָ ֶ ְולוֹ ֶ ָ קדושת המקדש .וקאמר 'נמרינהו ,לא אמר משה' .כי משה אמר
עמּ ,"פירש רש"י" ,ימים יוצרו" כל השנה ועוֹדי ִ ָ
הקיצתי ְ ִ ֵמחוֹל ִ ְירבּוּן ֱ ִ ֹ ִ "שמע ישראל" )דברים ו ,ד( ,אל כל ישראל ,לכך לא אמר "ברוך שם
כולה" ,ולו אחד בהם" זה יוה"כ ,ואמרו על זה "ולי מה יקרו רעיך כבוד מלכותו" וגו' .כי "ברוך שם כבוד" אין שייך שבח זה רק למי
אל" דקאי על ימי אלול ,ששורשו הוא כמ"ש האר"י שהם ימי ריעים שהוא קדוש כמו שהתבאר .ומשה שאמר "שמע ישראל" דיבר כנגד
וימי רצון שחודש הזה מכפר על כל השנה ,ורמזו זה במשנה )כתובות כל אדם ,והרי כל אדם לא שייך לשבח הזה כמו שהתבאר' .לא
פ"ה ,מ"ב( 'נותנין לבתולה שנים עשר חודש' ,פירוש שמזל אלול הוא נימרינהו הרי אמרו יעקב' ,כי יעקב מצד קדושתו ראוי לשבח השם
בתולה והיא מכפרת על שנים עשר חודש .וכן אמרו במדרש והביאו יתברך בשבח הזה כמו שאמרנו .ועל כל פנים יש בכל אדם דבר
הטור א"ח )סי' תקפ"א( שהזקנים מקדימים מחודש אלול והקב"ה מה של קדושה ,לכך ראוי אדם בצד מה לומר "ברוך שם כבוד
מכפר שליש עונות בעבור תשובת הזקנים המקדימין .ופרשו בזה מלכותו" וכו' .ולכך תקנו לומר "ברוך שם כבוד מלכותו" בחשאי,
וּזקניםוּבחרים ְ ֵ ִ בּמחוֹל ַ ֻ ִ בּתוּלה ְ ָ
תּשׂמח ְ ָ "אז ִ ְ ַ מ"ש הנביא )ירמיה לא ,יג( ָ לא בנגלה .שאין ראוי לאדם הנגלה השבח הזה ,רק מצד הנשמה
ַיחדּו" ,פירוש שנמחול עונותיהם בחודש אלול שהוא מזל בתולה ְ ָ שהיא יושבת בסתר בחדרי חדרים .כמו שאמרו חכמים )ברכות י ,א(
אפילו לבחורים בזכות הזקנים ,וז"ש "במחול ובחורים וזקנים 'תבוא הנשמה שהיא יושבת בסתר בחדרי חדרים' .ולכך אומרים
יחדיו" ,והוא חסד הש"י שמחשב ימי אלול כל יום שהוא י"ב שעות "ברוך שם כבוד מלכותו" בחשאי הנסתר ,כמו שיושבת הנשמה
שעה אחת ליום והם ימי קודש המכפרים על ימי חול ,והיינו בחדרי חדרים .רק ביום הכפורים מצד סילוק הדברים הגופנים יש
"אספרם מחול ירבון" ,שימי אלול הקדושים ירבון על ימי החול של לאדם קדושה .ולכך אמרו )שבת קיט ,א( "ולקדוש ה' " )ישעיה נח ,ג( זה
כל השנה ,וזהו שתקנו בסליחות לעמוד קודם היום כדי שירבו יותר יום הכפורים ,שאין בו אכילה ושתיה ,והאדם אינו נמשך אחר
מימי החול ,וז"ש "הקיצותי" פירש רש"י ,שמקיצין מן השינה ,ואמר הגופני ,ראוי לישראל השבח הזה אף שלא בנסתר .ובשאר ימות
"ועודי עמך" שהוא לשון תוספות שע"י תוס' הלילה "ירבון" יותר השנה בנסתר ,מפני כי מצד הנשמה שהיא נסתרת ,ראויים ישראל
על ימי חול) .פנים יפות( לזה השבח .ואין להאריך עוד כי אלו דברים עמוקים מאוד מאוד.
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -וניזאהזאהה [עמ' ]8
בפסחים )נד ,א( תניא ז' דברים נבראו קורם שנברא העולם ,ואלו הן, כתיב )הושע ו ,ב( "יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו",
תורה ותשובה וכו' ,היינו שכשנוצר האדם כבר הוכנה עבורו כי ראש השנה הוא נקרא "יומים" שהוא יומא אריכתא ,והוא יומא
התשובה שנבראה קודם שנברא העולם. דדינא שריא בעלמא ,וצריך עזר מאת הקב"ה ,על כן "יחיינו
אך בימי הנביא הושע ,כשהשכינה עלתה לשמים וכבר היה כביכול מיומים" .ויום הכפורים אנחנו בבחינת העומדים לפני ה' ממש,
התרחקות בין הקב"ה לכנסת ישראל ,אזי אמר "לכו ונשובה", "לפני ה' תטהרו" )ויקרא טז ,ל( ,ובמה אנו זוכים בזה ע"י תיקוני עשרה
צריכים אנחנו ללכת בחזקה ובהתאמצות יתר עד שנגיע לשכינה ימים שבין כסה לעשור .אמנם ביום שבת קודש שבת שובה דבשעה
שהחכם יושב ודורש הקב"ה מוחל עונותיהם של ישראל )שוח"ט משלי
הק' .ולכאורה מהו ההבדל אם השכינה נמצאת עמנו לכשהיא
י'() .יסודות החתם סופר(
בשמים ,הרי הקב"ה שומע גם משם תפלת כל פה .אמנם כאשר
השכינה שורה בתוכינו ומתקיים בנו הכתוב )ויקרא כו ,יא( "ונתתי את
משכני בתוככם" ,ומה שאמר שלמה המלך בתפלתו הגדולה בעת
חינוך הבית )מלכים א' ח ,כז( "האמנם ישב אלוקים על הארץ" שהקב"ה דרשת שבת שובה
כביכול צמצם עצמו לשכון על האדמה הארצית ,אזי שולטים "לכו ונשובה אל ה' כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו ,יחינו מיומים
בעולם מידות החסד והרחמים ,ואז כביכול אין הקב"ה מסתכל ודן ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו ,ונדעה נרדפה לדעת את ה'
את יושבי הארץ במידות שמימיות ועליונות .אך כאשר השכינה כשחר נכון מוצאו ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ" )הושע ו' א'ג'(.
עולה לשמים ,אזי הדין הוא בבחינת מש"כ )תהלים יד ,ב( "משמים אהובי ורבותי ,מקראי קודש אלו אמרם הנביא הושע בן בארי
השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלוקים" ,ואז אוי בתקופה של בית המקדש הראשון ,בזמן שכלל ישראל היו אז
ואבוי לנו כאשר יבחנונו במדות שמימיות" ,כי מי יודע עוז אפך", בירידה רוחנית עצומה ,שירידה זו אכן גרמה לגלות ולחורבן הבית.
מי יוכל לזכות לפני מדת הדין .אולם ברוב רחמיו וחסדיו של על אותה תקופה איתא בגמ' ראש השנה )לא ,א( מאמר כאוב מאד:
השי"ת ,אף בזמן שהשכינה הק' עלתה לשמים ורחוקה היא מאתנו אמר ר' יוחנן עשר מסעות נסעה שכינה ,מכפורת לכרוב ומכרוב
בכל ימות השנה ,מ"מ נתן לנו ימים מספר שבו מתקרב הוא ית' לכרוב ,ומכרוב למפתן וממפתן לחצר ,ומחצר למזבח וממזבח לגג,
אלינו בני ישראל .וזה המבואר בקרא דידן "לכו ונשובה אל ה' כי ומגג לחומה ומחומה לעיר ,ומעיר להר ומהר למדבר ,וממדבר
הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו" ,צריכים ללכת בחזקה ולהתאמץ עלתה וישבה במקומה דכתיב )הושע ה ,טו( "אלך אשובה אל מקומי"
לשוב אל ה' משום שהשכינה התרחקה ועלתה לשמים ,אך אומר וגו' ,א"ר יוחנן ששה חדשים נתעכבה שכינה לישראל במדבר שמא
הנביא "יחינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו" וגו' ,יש יחזרו בתשובה.
ימים מיוחדים בשנה" ,יחינו מיומים" ,אלו שני ימים של ראש השנה
שהם ב' ימים הראשונים של עשרת ימי תשובה ,ועל עשי"ת דרשו ומוכח ודאי שעשר מסעות אלו היו בזמן שהנביא הושע קרא "לכו
ז"ל )ראש השנה יח ,א( הפסוק )ישעי' נה ,ו( "דרשו ה' בהמצאו קראוהו ונשובה אל ה' " ,שהרי הגמ' דורשת שעלתה וישבה במקומה מהא
בהיותו קרוב" ,אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליוה"כ ,שהקב"ה דכתיב "אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו" וגם פסוק זה
בעצמו מעיד שהוא נמצא קרוב לבני ישראל" .דרשו ה' בהמצאו נאמר ע"י הנביא הגדול הושע בן בארי .ובתרגום שם ,אסלק שכינתי
קראוהו בהיותו קרוב" ,ב' לשונות מצינו כאן" ,בהמצאו" שאפשר אתיב למדור קודשי די בשמיא עד דידעון דחבו ויבעון מן קדמי.
למוצאו ,אך מוסיף עוד ואומר "קראוהו בהיותו קרוב" .ולולא כלומר עד שבני ישראל יבואו להכרה שהם מלאי אשמה ,ובקשו
דמסתפינא אמינא "דרשו ה' בהמצאו" במשך כל עשרת ימי תשובה, פני ,יבקשו מהקב"ה השיבנו ה' אליך ,בצר להם ישחרוני כאשר
קראוהו בהיותו קרוב ר"ל "יוה"כ" ,כי ביום זה מערה הקב"ה עלינו יקשה עליהם בעת צרה ומצוקה אז יחפשו את כבוד השכינה ,וכמו
רוח טהרה כידוע ,ומתקיים בנו )יחזקאל לו ,כה( "וזרקתי עליכם מים שממשיך שם הנביא "לכו ונשובה אל ה' ".
טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם", והנה יש לדייק מדוע נקט הפסוק בלשון "לכו" לאן צריך ללכת
וכנאמר )ויקרא טז ,ל( "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל ולהגיע ,אבל לפי דברינו דקרא מיירי בזמן שהשכינה הק' כבר
חטאתיכם לפני ה' תטהרו" .ידוע מהאר"י הק' ומשאר קדושי עליון, גלתה ונסתלקה מביהמ"ק והתקיים הכתוב )ירמיה לא ,ב( "מרחוק ה'
"כי ביום הזה יכפר עליכם" וגו' שביוה"כ הכפרה היא באתערותא נראה לי" ,שהקב"ה התרחק מאתנו ,על כן "לכו" ,אנחנו צריכים
דלעילא" ,לפני ה' תטהרו" ,ועי"ז הננו לפני ה' ,שהקב"ה מקרב את ללכת ,יותר מכברת ארץ ,כדי שעבודתנו ותשובתנו ותפלותינו יגיעו
עצמו לבני ישראל וזה החסד של הקב" 'ה .וא"כ משום שיוה"כ הוא לשכינה הק' הנוסעת ומתרחקת עד עלותה לשמים" ,אלך ואשובה
יום כל כך מסוגל ורק דקות מפרידות בינינו לבינו ,א"כ עכשיו זה אל מקומי".
הזמן של 'עורו ישנים משינתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם'.
)קול התורה קובץ – רבי שמואל הלוי ואזנר( יסוד מצות התשובה במקראי קודש )דברים ל ,יא( "כי המצוה הזאת
אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה הוא ,לא
בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וגו' ולא מעבר
"יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו" )הושע ו ,ב(. לים הוא לאמר מי יעבור לנו אל עבר הים וגו' כי קרוב אליך הדבר
מאד בפיך ובלבבך לעשותו" .ומבאר אדונינו הספורנו שהתוה"ק
'ג' בתשרי )צום השביעי( שבו נהרג גדליה בן אחיקם .ומי הרגו? רוצה להורות שמצות התשובה איננה כמצות לימוד התורה
ישמעאל בן נתניה .ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת שפעמים יש וצריכים ללכת ולתור אחריה אפילו למדינה אחרת
ביהמ"ק' )ראש השנה יח ,ב(. כדאיתא בע"ז )יג ,א( שאין אדם זוכה ללמוד מכל ,אבל מצות
יש לכוון בזה ,לפי שזה נעשה בעשרת ימי תשובה .והיה לו התשובה איננה כן " לא נפלאת היא ממך" שתצטרך לנביאים" ,ולא
לישמעאל שהרגו להתעורר בתשובה .והוא לא היה חושש בכך. רחוקה היא" שתצטרך לחכמי הדור הרחוקים שיפרשו לך" ,לא
והוסיף צרה לישראל בהריגתו לגדליה .שהיה הצלה לכלל ישראל. בשמים היא" ,לא יקרה לך בענין התשובה שתצטרך בה להגדת
כמפורש בירמיה .ועל זה אמר הכתוב "יחיינו מיומים" לפי שבימים נביא" ,ולא מעבר לים היא" ,וג"כ לא תצטרך בה לחכמי הדור
אלו אנו מתפללים על החיים .ע"כ אמר "יחיינו מיומים" ,דהיינו בב' הרחוקים וכו' "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו",
ימים ראשונים מימי התשובה שמתפללים על החיים .אבל "ביום להכיר בלבבך את החטא ואת האל ית' שחטאת לו ,עכ"ל .את
השלישי" מימי התשובה שבו נהרג גדליה ,שהיה לנו נפילה בו ביום, התשובה ברא הקב"ה והטביעה בטבע הנשמה היהודית ,כדאיתא
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -וניזאהזאהה [עמ' ]9
שיקרא' ,ואף שעיקרו של יצר זה שקר ודמיון והגיע רק מהרגל יש לנו לדאוג ביותר ולבקש רחמי שמיא בתרתי .דהיינו ש"יקימנו"
האדם ־ עם רב ממך ,בכל זאת הוא היצר שכמעט קשה ביותר מאותה נפילה .וגם ש"נחיה" שיגזור עלינו חיים.
להתנתק ולפרוש מגרורותיו .והעצה לכל ג' סוגי היצר הוא התורה )חידושי אגדות מהרש"א הרב שמואל אליעזר אידליס(
היינו האילן שהוא עץ חיים למחזיקים בה ,ויש בו ס' מסכתות כנגד
ס' כוחות הגוף ,והוא תבלין כנגד טומאת היצה"ר והסט"א שברא "לכו ונשובה אל ה' " וגו' ,לפעמים ירגיש האדם כי גדול עונו ורבו
הקב"ה ,וע"י הקביעות וההתמדה בלימוד התורה ש'תרגילנו חטאיו ובאלו פנים יעשה תשובה ,ובפרט כי יודע שאינו במדרגת
בתורתך ,מבטל כל ההרגלים הרעים .ותן לחכם ויחכם עוד, תשובה הראויה ,אמנם בתוך תשובת רבים בכל אופן שהיא יש
)פניני הגרי"ד רבי יצחק אלטר( ואכמ"ל. מקום להיות מקובלת )עי' ראש השנה יח ,א( כמו שכתוב "נושא עוון
ועובר על פשע לשארית נחלתו" )ובמס' ראש השנה יז ,א( למי שמשים
עצמו כשירים ,דאפילו אם התשובה אינה כדאי לעצמה רק טפילה
שחטאנו לפני בבלי דעת
לתוך הבאים מכל מקום נושא עוון ועובר על פשע ,וזה שאומר
'על חטא שחטאנו לפניך בבלי דעת' ,ואם המשמעות שעשינו הנביא "לכו ונשובה אל ה' " להחשיב עצמו לעיקר רק לטפל ובתוך
החטא בלא דעת היה צריכים לומר 'על חטא שחטאנו לפניך בלי )קול יעקב – הבאים לכלול עצמו "ונשובה אל ה' וגו' ונחיה לפניו".
דעת' ,ולא בבלי דעת .ומכאן נראה ראיה לפירוש ה"שפת אמת" רבי אליעזר יעקב רוזיניטץ(
)ליקוטים ליו"כ( שמכוונים בוידוי זה על חטא שחטאנו בבלי דעת
לחטא ביטול תורה ]עיי"ש שכתב 'כי עיקר התורה לידע איך לעבוד
ועבדהוּ"[ וזהו 'בבלי דעת' אביֵ ְ ָ ְ
אתאלהי ָ ִ
את ה' כמ"ש ַ"דּע ֶ ֱ ֹ ֵ בוידוי :תעינו תעתענו ביאורו
שחסרנו זאת הדעת האמיתית. כפל הלשון בווידוי 'תעינו תעתענו' היה אפשר לפרש כי מלבד מה
ועוד יש לומר שמתוודה על שהכניס בעצמו רוח שטות ,כי אכן 'אין שתעינו בעצמינו ,גרמנו במעשינו השפעה על אחרים ,שאדם
אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות' ,אך הטענה על האדם משפיע על סביבתו ,ו'כל ישראל ערבים זה לזה' )סנהדרין כז ,ב(.
מדוע הביא על עצמו להיות במצב של שיטיון ,וזהו 'בבלי דעת' על אמנם יש לבאר עוד באופן אחר ,שצריך לדעת שכאשר אדם חוטא,
שגרמנו לעצמנו להיות בלי דעת ]ולא רק על כך שהחטא נעשה אין זה רק אותו החטא לבדו ,אלא גורם לטמטום הלב ובורא עוד
)פניני הגרי"דהרב יצחק אלטר( בלי דעת[. יצר חדש ,וכדאיתא ב"אור החיים" )דברים כ ,א( שישנם ג' כוחות הרע
במלחמה הגדולה" :סוס" כוחות הטומאה והסט"א" ,רכב"
הכוחות שהגוף מורכב מהם ,תאוותיו וצרכיו ,ו"עם רב ממך" ,כי
באונס וברצו אחר שנכשל בעבירות רבות יתווספו כוחות הרע שנולדו ממעשיו
'על חטא שחטאנו לפניך באונס' ,ב"שפת אמת" )ליקוטים ליו"כ( הקשה הרעים כמו שפירשתי במקומות אחרים והרי הוא ביניהם כחררה
מה הכוונה להתוודות על אונס ,והלא אונס רחמנא פטריה )ע"ז נד, שאין לה הופכין ,עכת"ד .וזהו 'תעינו' אך נוסף על כך 'תעתענו',
א(. שגרמנו לעצמנו קושי ואיוולת נוספים על ידי מעשינו .ועל כך
א .יתכן לפרש שמתוודה על מה שעבד את הקב"ה כמוכרח מבלי מתוודים ביום הכיפורים 'על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע' ,וכי
רצון ,וקיים המצוות כמי שכפאו שד .שפעמים והאדם הופך יש חטא שלא נעשה בגלל היצר הרע ,אלא שהוספנו לחזק ולברוא
היוצרות ,את המצוות עושה בהכרח ובקרירות ,אך את העבירות יצרים רעים חדשים על ידי חטאינו.
עושה בחשק ותאוה ,והרי זה כרעיון שאמר הר"מ מרימנוב ]וקדמו ויש להוסיף שאותר יצר הנוצר ממעשי האדם הוא גם כפשוטו היינו
ב"בינה לעיתים"[ בסתירה שהקשו בתוס' )מגילה כה ,א ד"ה הכל( כח 'ההרגל הנעשה טבע שני' ,שאחר שמרגיל עצמו לדרך רע כבר
בהשוואת מאמרי חז"ל שמחד אמרו )ברכות לג ,ב( 'הכל בידי שמים קשה לו לפרוש שנהפך לחלק מהוויתו ,ובזה אפשר לפרש דברי
חוץ מיראת שמים' ,ומאידך )כתובות ל ,א( 'הכל בידי שמים חוץ מצינים התלמוד )בבא בתרא עג ,ב( אמר רבה בר בר חנה 'לדידי חזיא לי ההיא
ופחים' ]חולי של קור או חום[ .וביאר ז"ל כי זו מהות 'יראת שמים', אקרוקתא ]צפרדע[ דהויא כי אקרא דהגרוניא ]כפר ששמו
לידע אילו מעשים יש לעשותם בחמימות ורצון ,והיכן לפעול הגרוניא[ ,ואקרא דהגרוניא כמה הויא שתין בתי ,אתא תנינא בלעה,
כלאחר יד וכמי שכפאו שד .וזהו 'באונס וברצון' ,שאת המעשים אתא פושקנצא ]עורב[ ובלעה לתנינא וסליק יתיב באילנא .תא חזי
הטובים עשינו באונס ואת ההנהגות הרעות ברצון. כמה נפיש חיליה דאילנא' .אמר רב פפא בר שמואל 'אי לא הואי
ב .גם יש לבאר שבאמת כל פעולות האדם באם נעשו הרי סימן התם לא הימני' .וידוע שכל הסוגיא שם הם דברים העומדים ברומו
שהיו צריכים להעשות ,שהוא לבדו עשה עושה ויעשה לכל של עולם וכבר השתברו הרבה קולמוסין לרמוז ולדרוש כוונת רבה
המעשים ,ואפי' העבירות שהאדם עשה היו מחוייבים מצד עצמם בר בר חנה .ויתכן כי רימז כאן לג' כוחות היצר הנ"ל ,שהצפרדע
להעשות בעל כרחו ]ושורש הדברים כבר אי' בספרי קודש[ ,אלא רומזת לבריה שכל כולה גוף ,כי לכל ברי' יש חומר וצורה ,והחומר
מה שנחשב לחטא ועון פלילי זה בכך שהאדם כשעשאם לא כיוון הוא מפאת הגוף והצורה הוא מחלק הרוחני ,וצפרדע שהוא ברי'
לקיים גזירת מלך ,רק ברצון לחטוא ובבחירה להרע ,ועל זה אנו מכוערת וכמעט אין לה צורה מהותה חומר ,ועל כן בפרק שירה
מתוודים שחטאנו לפניך באונס ורצון שאנו עשינו את האונס אינה ככל הברואים האומרים ומשוררים בפסוקים ,אלא כל שירתה
וגזירת עליון ברצון ליבנו ,ואונס ורצון חדא מילתא ,שאף שהיינו 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' ,שאי"ז לא מקרא ולא מכתבי
אנוסים בגזירת עליון מכל מקום אנחנו ברצון וזדון לב עשאונו. הקודש ,שהיא מגושמת וגופנית כ"כ שאין לה אחיזה ביותר מכך.
)פניני הגרי"דהרב יצחק אלטר( ושיעור גדלותה שישים בתים היינו ס' כוחות הגוף ]וכמו שהאריך
במלבי"ם )פר' בראשית תורה אור פ"ב ,ובשה"ש על בנות ים( שיש שישים
כוחות לגוף[ ,וזה כוח היצר הראשון רכב כוח הגוף והגשמיות.
שחטאנו לפני בבלי דעת ואתי תנינא רומז לכוחות הסט"א של נחש הקדמוני ,שהוא היצר
על חטא שחטאנו לפניך 'בבלי דעת' ואם המשמעות שעשו החטא השני סוס .ויש יצר שגדול כוחו מכולם והוא העורב ,רומז ל'הרגל
בלא דעת היה צריכים לומר 'על חטא שחטאנו לפניך בלי דעת', נעשה טבע' שבאמת הוא יצה"ר של דמיון ושקר ,שאין זה טבע
ולא 'בבלי דעת' .ומכאן נראה ראיה לפירוש ה"שפת אמת" )ליקוטים הגוף מצד עצמו או כוחות טומאה וסט"א ,אלא מוסכם בדמיון ע"י
ליו"כ( שמכוונים בוידוי זה על חטא שחטאנו בבלי דעת לחטא ההרגל ,והעורב רומז לשקר כדאי' בגיטין )מה ,א( 'האי עורבא
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -וניזאהזאהה [עמ' ]10
לו להשיב עתה את הגזילה ,כי הלוא בבית הכנסת אנו עומדים .ועל ביטול תורה ]עיי"ש שכתב 'כי עיקר התורה לידע איך לעבוד את
כן על כל אחד לקבל על עצמו שתיכף אחרי יום הקדוש ישיב מה ועבדהוּ"[ וזהו 'בבלי דעת' שחסרנו
אביֵ ְ ָ ְ
אתאלהי ָ ִ
ה' כמ"ש ַ"דּע ֶ ֱ ֹ ֵ
שלקח ,או גזל ,וזוהי כוונת התפלה "למען נחדל מעושק ידינו" זאת הדעת האמיתית.
ואז נוכל להתפלל תפילת נעילה ,ולעבור בשלום את הגבול שבין
ועוד יש לומר שמתוודה על שהכניס בעצמו רוח שטות ,כי אכן 'אין
)שי לתורה( השנה שעברה לשנה הבעל"ט.
אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות' ,אך הטענה על האדם
מדוע הביא על עצמו להיות במצב של שיטיון וזהו 'בבלי דעת' על
שגרמנו לעצמנו להיות בלי דעת ]ולא רק על כך שהחטא נעשה
יסוד גדול שצריכי אנו ליקח אתנו בצאתינו מיו קדוש זה
)פניני הגרי"דהרב יצחק אלטר( בלי דעת[.
רבינו ה"חתם סופר" בספרו "תורת משה" )פרשת אחרי ד"ה ופשט( בענין
טבילות כה"ג ביוהכ"פ ,מתווה יסוד גדול שצריכים אנו ליקח אתנו
בצאתינו מיום קדוש זה .ותוכן הדברים מתאימים עם המורגל בפי מה יהיה אתי אחרי יו כיפור?
צדיקים זיע"א שאין לומר "עבר עלינו הרגל" ,אלא "ניתוסף עלינו
'הוי עז כנמר קל כנשר רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך
הרגל" ,דיום קדוש של חג ומועד ,אינו דבר המרומם את האדם רק
שבשמים' )אבות פ"ה מ"כ(
לשעתו ,שבצאתו מוצא האדם את עצמו שוב במקומו הראשון .אלא
דכשהיה האדם שרוי בזמן קדוש ,נתעלה ונתקדש עד ששוב עבודת בסוף ימיו של ר' ירוחם זצ"ל היו עושים מנין לתפילה בביתו .ופעם
היום יום שלמחרת ,כבר אינה של האדם הפשוט של אתמול אלא אחת הלכתי עם חברי יהודה פראנק שהיה מארץ ישראל להתפלל
של אדם הקדוש יותר ,וזקוק למדריגה נוספת למעלה. שם ביום שבת קודש .וכשהגיעו לקריאת התורה לא היה שם בעל
קורא' ,ובמקום שאין איש השתדל להיות איש' ,קיבל חברי יהודה
שמבאר שם רבינו את ענין הטבילות שטבל כהן גדול ביום
פראנק להיות הבעל קורא ,ואחד הקריא לפניו הטעמים מן הצד.
הכיפורים בין בגדי לבן לזהב ,ותמה" :יש להתיישב בטעם הטבילה
ועד 'חמישי' היה 'נישט קשה' )די טוב( ,אבל אחר כך כבר קרא עם
מקדושה חמורה לקדושה קלה ,הלא מבגדי לבן לבגדי זהב הוה
כמה טעותים עד שלבסוף היה כמעט כולו טעותים .אחר התפלה
כמחומר לקל ממנו "...והיינו דתמיד הטבילה באה לעילוי לקדושה, הגיד ר' ירוחם שיחה ,ובתוך כך אמר ,איתא במסכת אבות )פרק חמישי(
וכמו מבגדי זהב ללבן .אבל מלבן לזהב תמוה מה טעם הטבילה 'יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר וקל כנשר רץ כצבי וגבור כארי
בזה. לעשות רצון אביך שבשמים' ,יש אדם שיש לו העזות לעשות
וביאר רבינו" :וי"ל דלאחר שנתקדש אדם בקדושה יתירה אז אח"כ ולהתחיל דבר אעפ"י שאחרים לועגים עליו ומרמזים עם האף ,ולזה
ע"י מצותיו ותורתו אפילו מצות הפשוטים ,מתעלים ומתקדשים צריך עזות גדולה .אבל אין די בכך ,אלא אח"כ צריך להיות לו
ביתר שאת .ע"כ אחר שנתקדש בבגדי לבן ועבודת פנים ,אז עבודתו הקלות והזריזות להשלים את הדבר ,ואין דבר שאין לו קשיים ,ועל
בבגדי זהב ,אעפ"י שעובד בחוץ וקרבנות פשוטים הרגילים זה צריך להגבורה של הארי שיגיע הדבר עד תכליתו ,עכ"ל.
ושכיחים ,מ"מ הם מתעלים ביתר שאת שנעשים עתה ע"י קדוש והנה כמו"כ כל אחד בערב יום הכיפורים שמח ובטוח שיעשה
עליון כזה ,ע"כ צריך טבילה לעילוי קדושה"... תשובה שלמה ביוה"כ ויטהר ,אבל כשבא יוה"כ כבר חושב לעצמו
והיינו דלמרות שעבודות שבבגדי זהב הם עבודות תמידיות 'מה יהיה עמדי אחר יוה"כ ,ומה היה עמדי אחר יוה"כ של שנה
ורגילות ,מ"מ עתה בעת הזאת אחר שנתעלה הכהן גדול למעלת שעברה ,לא נעשיתי לאדם אחר' .אם כן יש לכל אחד ה'עז כנמר'
שרף בכניסתו לפני ולפנים ,שוב אין העבודות אותם עבודות להתחיל בעבודת התשובה ,אבל חסר לו ה'גבור כארי' להוציא
תמידיות ,אלא העבודות מתעלות מעלה מעלה לאין ערוך. קבלתו אל הפועל .צריכין אנו לעבוד על זה.
)נועם המוסר רבי נתן מאיר ווכטפויגל(
בת קול מכרזת
למע נחדל מעשק ידינו
'בת קול מכרזת במוצאי יום כיפור לך אכול בשמחה לחמך כי כבר
רצה ה' את מעשיך'. 'אתה נותן יד לפושעים וימינך פשוטה לקבל שבים ותלמדנו ה'
אלוהינו להתודות לפניך על כל עונותינו למען נחדל מעושק ידינו
נשאל מרן הגרי"ז זצ"ל מדוע צריכים לבת קול על זה ,והשיב כי אם ותקבלנו בתשובה שלמה לפניך כאשים וכניחוחים' וכו'.
אדם יעשה תשובה באמת ,ויחשב את כל מעלליו במשך השנה ,אזי
מרוב צער לא יהיה מסוגל לאכול ,ולכן צריך בת קול מיוחדת 'לך פעם אחת דרש ה"חפץ חיים" זצ"ל בישיבתו בראדין קודם תפלת
אכול בשמחה לחמך'. נעילה ,וכך אמר :הננו מתקרבים כבר לגמר הדין .על עבירות שבין
אדם למקום כבר שבנו בלב שלם ,בחרטה על העבר ובקבלה על
והוסיף לבאר מאמר הגמ' בעבודה זרה )יז ,א( 'כל הפורש ממינות להבא .אבל על העבירות שבין אדם לחברו ,אין יוה"כ מכפר עד
מיית' ,שאין הביאור שצריך להמית את עצמו ,אלא מרוב הצער של שירצה את חבירו ,ואם ח"ו שכח אדם מלהשיב אפילו פרוטה
העבירה ,נותן שיבוא לידי מיתה. לחבירו ,חייב להשיב ,ולא יוכל לעבור את הגבול ,כמו מי שנמצא
בידו 'סחורה אסורה' ע"פ חוקי המדינה ,שבעלי המכס מעכבים
ואמר מרן זצ"ל 'על שאר עבירות אמנם לא נאמר שהצער כל כך
אותו על הגבול ואינם מרשים לו להמשיך בנסיעה.
גדול ,עד שיביא לידי מיתה ,אבל עד כדי כך שלא יהיה לו תיאבון
לאכול אפשר להבין' .ולכן צריך בת קול 'לך אכול בשמחה'. כמו כן מי שנמצא בידו דבר גזילה ,לא יוכל לזכות בדין .אכן מה
)שי לתורה( יעשה האדם ,והרי עומד הוא בעיצומו של היום הקדוש ,ואי אפשר
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -וניזאהזאהה [עמ' ]11
זכרון לצדיקים
ט' תשרי ה׳רפ :רבי אברהם ב״ר יעקב סבע זצ"ל ,בעל "צרור המור" ו"אשכול הכופר" ,מגולי ספרד
בעת הגירוש ,בשנת רנ״ב ,עברו רבים ממגורשי שם שמים בפרהסיה ,ומסרו עצמם על קידוש ה׳ ועמדו המקובל ,מגדולי הפרשנים רבי אברהם סבע נולד
ספרד לארץ פורטוגאל .העיר פורטו ,השוכנת בחוף שם בבית האסורים ימים רבים ,החכם השלם רבי בקסטיליה והיה בין מגורשי ספרד בשנת רנ״ב
המערבי של פורטוגאל היתה עיר מקלט ליהודים שמעון מימי ז״ל וחתניו לוקחי בנותיו ,אנשים צדיקים [ .]1492עם גירוש ספרד נדד לפורטוגאל ,אולם
מגורשי קאסטיליה ,התישבו בה כמאה אלף יהודים ,ואשתו הצדקת ,ואנשים אחרים צדיקים גמורים ,ואף אף כאן לא הונח לו ,וכעבור חמש שנים גורש
על פי שעשו להם ייסורים שימירו את דתם בעל והמתינו עד שימצאו ספינות למחוז חפצם. מפורטוגאל .אחרי נידודים רבים הגיע לצפון
חמש שנים ישבו מגורשי קסטיליה בשלווה בארץ כרחם ,עמדו על משמרתם ושמרו תורה ומצוה ,על אפריקא ,לעיר פאס שבמרוקו.
פורטוגאל .עם עלות המלך מנואל על כס המלוכה אפם וחמתם של המלך והשרים ,עד שביני ביני נפטר כאן הוא כתב את ספריו "צרור המור" על חמישה
בפורטוגאל ,הוא בא בקשר נישואין עם איזבלה ,לבית עולמו הר׳ שמעון מימי ,ובזמן שלא היה יהודי חומשי תורה ,ו״אשכול הכופר" על מגילות רות ושיר
מלכת ספרד .היא נשבעה ,שרגלה לא תדרוך על בכל המלכות ,זולת אני והיהודים שהיו אסורים בבית השירים .ספרו "צרור המור" נדפס בפעם הראשונה
אדמת פורטוגאל ,כל עוד יימצאו בה יהודים .המלך האסורים עמי ...ואחר כך שלחם המלך לארזילי לידי בוויניציה בשנת רפ״ב ,נתחבב עד מהרה ,וחזר
מנואל נתן צו גירוש על כל היהודים במלכותו ,וכל האלוף הצר הצורר שיענה אותם בעבודת פרך ,לפי ונדפס אחר כך עוד שלוש פעמים.
יהודי שיישאר אחרי דצמבר - 1497כ״ט כסלו ת״ח ,שראה שלא נעשתה עצתו ,והצר הצורר מענה אותם רבי אברהם סבע שתה את כוס פורענות הגירוש
ייהרג ,ורכושו יחרם .הוא גם הוציא גזרה ,להעביר ומייסר אותם כדי שיחללו שבת'... עד תומה .את סיפור תולדות חייו הוא רוקם בין
לשמד נגד רצון הוריו כל ילד וילדה עד לגיל עשרים ובמקום אחר בספרו מבכה רבי אברהם סבע את צרות שיטי פירושו .את כל יסוריו מקבל באהבה .ספריו
שנה .ילדים אלה הוצאו מחיק משפחתם והיו ניזונים עמו' :אף על פי שנהיה נעים ונדים מהר לגבעה ,וממלכות "צרור המור" ו״אשכול הכופר" שחיברם אחרי הגיעו
על חשבון הממשלה .והיה שמד גדול בשנה ההיא ,למלכות ומגירוש לגירוש ,מארץ ישראל לחוצה לארץ, לחוף מבטחים תחת מלכות ישמעאל ,הם למעשה
שלא היה מעולם .על פי צו המלך התנפלו עושי ומצרפת לספרד ומספרד לארץ ישמעאל ,ויענונו ,כי חלק ממה שזכר מתוך ספריו הרבים שחיבר בארץ
רצונו על בתי היהודים ביום ראשון של חג הפסח בעונותינו גלות ירושלים אשר בספרד כבר נתגרשו כולם הדמים ,פורטוגאל ,כל ספריו הלכו לאיבוד בעת
רנ״ז [ ]1497ויחטפו את הילדים מזרועות אבותם ולא נשאר איש בכל המלכויות ,זולתי הנשארים אשר הגירוש ,ובכל זאת אזר עוז בעת זקנתו ,לחזור
להטבילם לשמד .את הילדים שהתנגדו בכוח ,נשארו מהשבי ומן המלקוח ומן הדבר והרעב ,נסים ולכתוב שנית מתוך הזכרון.
העבירו הרשעים לאיי ים נידחים ,ובהטיל עליהם ופליטים מחרב אדום למלכות פרס ומלכות ישמעאל ,והנה וכה מספר רבי אברהם בהקדמתו לספרו "אשכול
כל המון ישראל מכל גלות ספרד במלכות פאס( "...פרשת מסעי). פחדים העבירם על דתם. הכופר"' :והנה בהיותי בפורטוגאל מגורש מגירוש
גם שני ילדיו של רבי אברהם סבע נחטפו ,ולא ראה כאשר הגיע רבי אברהם לעיר פאס ,נפל למשכב קסטיליה ,הדל באלפי ,זעירא דמן חבריא ,אברהם
אותם יותר עד עולם .כשהגיע זמן הגירוש נדחפו במחלה אנושה .אבל ה׳ היה בעוזרו והקימו מחוליו. סבע ,עלה בדעתי לפרש חמש מגילות ופרשתי אותן.
לעיר ליסבון כעשרים אלף יהודים שנותרו ,ונאספו והיה אך התאושש ,חזר להורות את בני ישראל אשר ואז חרה אף ה׳ בעמו בגירוש שני של פורטוגאל,
לבית גדול שהיה מיועד לקבל צירי המדינות ,אורחי בפאס ,והורה להם את דרך ה׳ בדרשותיו ברבים .וכה וצווה המלך לקחת כל הספרים .והנחתי כל ספרי
המלכות .כאן נאמר ליהודים ,יען שעבר הזמן הוא כותב (פרשת ואתחנן)' :אחר שעניתי מאד והצלתני ,זה בעיר פורטו ושמתי עצמי בסכנה גדולה להביא עמי
המיועד ,הרי עתה הם עבדי המלך ,ויעשו בהם דרשתי בכל בתי כנסיות של קהל פאס אחר שעמדתי בהחבא ללישבונה פירוש התורה שחיברתי בעיר
כרצונם .ויקחו אותם בעל כרחם ,ויסחבם בראשיהם מחולי ,כי בעוונותי כשבאתי לכאן מיד נפלתי חולה'. פורטוגאל עם פירוש חמש מגילות ופירוש מסכת
ובזקניהם אל בית תפלתם ,ויטבלו אותם .רק יהודים ,ובפרשת לך לך' :כן בזה הגלות האחרון בעוונותינו אבות עם חיבור צרור הכסף שחברתי בימי נעורי
היינו כמו תועים במדברות ,ואסורים בבית האסורים שבעה או שמונה נצולו ,ובניהם רבי אברהם סבע. בענין הדינים .ובהגיעי ללישבונה באו אלי אנשים
את צרותיו מזכיר רבי אברהם סבע בספרו "צרור וחולים שהגענו עד שערי מות ועברנו ביום צרה'... יהודים ואמרו לי ,שהעבירו קול במחנה ,שמי שימצא
המור" [פרשת כי תבא]" ' :יחיו מתיך נבלתי יקומון" ,כפי שהוזכר ,כתב רבי אברהם שנית את ספריו מתוך עמו ספר ,אחת דתו להמית .ומיד הלכתי וטמנתי
הם ההרוגים על קידוש ה׳ כאותם שנהרגו בפורטוגאל הזכרון בעיר פאס .הוא מצטער על הרבה חידושי תורה אותם תחת זית אחד ,וקראתי לו אלון בכות ,לפי
בשעת השמד ,שהיו משליכים אותם כנבלות ששכחם (פרשת וירא)' :ובפירוש התורה שהנחתי בפורטוגאל ששם קברתי כל מחמד עיני :פירושי התורה והמצוה
באשפות ,והם עתידים להקיץ ,ובמה ,בטל אורות בגירוש מצאתי פירוש אחר מרבנו ניסים ,הביאו בשם הנחמדים מזהב ומפז רב ,לפי שבהם הייתי מתנחם
טלך ...והיתה נבלתך למאכל לעוף השמם ,כמו שקרה רבינו יונה ,וכתבתיו שם ,ואיני זוכרו בעוונות'. על שני בני שהיו קירות לבי ,שלקחום בעל כרחם
בעוונותינו לנסים מפורטוגאל לארץ ישמעאל ...ומה הרב אברהם סבע הספרדי היה בא בספינה ועמד להמיר דתם ,והייתי אומר הלא זה טוב לי מבנים
שאמר למעלה" ,בניך ובנותיך נתונים לעם אחר" ,זאת נחשול של ים לטבעם ורב החובל הפציר מאד בהרב ומבנות; ולא ראיתים יותר ,לפי שמיד השליכוני
היא קללה אחרת שקרה לנו בעונותנו בפורטוגאל ,אברהם סבע להצילם על ידי תפלתו .והשיבו שהוא בבית הסוהר ועמדתי שם מרעיד קרוב לששה
שלקח המלך את הבנים והבנות הקטנים ושלחם יצילם אך בתנאי ,שאם ימות ,שלא ישליכוהו לים, חדשים .ואחר שזיכני ה׳ בעבור זכות אבות והביאני
רק יביאוהו לאחת מקהילות ישראל ,ואז מבטיחם בספינות לאיי הנחשים כדי לעשות שם יישוב'... למלכות פאס ,עלה בדעתי להחזיר עטרה ליושנה
רבי אברהם סבע נשלח לכלא עם עוד יהודים ,וביניהם שלא יהיה שום נזק לספינה וליושביה .ונשבע לו ולהזכר קצת ממה שהיה כתוב שם .וברוך ה׳ שזיכני
אחד מגדולי ספרד ,רבי שמעון מימי ,אשר מת שם רב החובל .ורבי אברהם התפלל אל ה׳ ונח הים. לחזור ולפרש פירוש התורה ...אבטח בה׳ שיעזרני
בכלא ,אחרי חדשים רבים הוצא מכלאו ,ונשלח עם ואחר שני ימים נפטר הרב אברהם ז״ל והיה קרוב לזכור קצת ממה שכתבתי ,כי אני יודע שהעיקר
יהודים אחרים בספינה לעיר ארזיליי אשר בצפון לעיר ווירונא שבאיטליה ,והשתדל רב החובל והגיע חסר מן הספר ממה שהיה כתוב בראשונה'...
אפריקה ,עיר זו ,השוכנת כשלושים ק״מ דרומית מעיר לווירונא ,וקברוהו ישראל שבווירונא בכבוד גדול. כאמור ,היה רבי אברהם מגדולי רבני ספרד לפני
טנג׳יר ,נכבשה על ידי הפורטוגלים ,ונשלחו לשם זי״ע' .עד כאן לשון החיד״א. הגירוש .דבריו מובאים על ידי רבי יצחק אברבנל,
פליטים מגירוש ספרד ופורטוגאל .מושל המקום ,ואלה רשימת ספרי רבינו שלא הובאו למכבש השל״ה הקדוש ,וגם רבי שמשון אוסטרופולי מביאו
בורבא ,עריץ אכזרי התנהג איתם בברוטאליות הדפוס ,מאחר ונקברו על ידי רבינו בשבתו בספרו "דן ידין" .רבי אברהם סבע היה תלמידו של
ואכזריות ,ובסופו התיר הגירתם לעיר פאס ,שתחת בפורטוגאל" :צרור החיים" פירוש על ארבעה רבי יצחק די ליאון ,ומביאו בספרו (פרשת וירא)' .מה
שלטון הישמעאלים .כל דרך ייסורים זו עבר רבינו טורים" ,אשכול הכופר" על מגילות ,פירוש למסכת ששמעתי להחכם הכולל רבי יצחק די ליאון ז״ל'...
ברכות פירוש לספר תהילים ,פירוש על תפילות אברהם סבע ,עד הגיעו לעיר מבטחים ,פאס. רבי אברהם היה מקהיל קהילות ברבים והיה דורש
וכה הוא מספר לנו בספרו "צרור המור" (פרשת בחוקותי) :בדרך הסוד ,ופירוש לעשר ספירות .בקובץ "זכור הלכות ברבים ,כפי שהוא כותב בספרו "צרור
'...כמו שראינו שנתגרשו היהודים מקאשטיליה לפי לאברהם" תשנ״ב עמוד כ״ד ראיתי שנדפס כמה המור" (פרשת וישלח)...' :וזה היה כתוב בספר ארוכה
שהיו שם כמלכים ,ובאו לפורטוגאל ועשו מה שעשו לנו עמודים של פירוש התפילה על דרך הסוד ,לרבי ודרשתי אותו בהיותי בקאשטיליה בקבוץ חכמים
ולתורתנו .ואחר כך הנשארים הלכו למלכות ישמעאל אברהם סבע זלה״ה (מאורות בשמי היהדות). ושבחוהו ;'...ובמקום אחר (פרשת פקודי)...' :דרשתי זה
(ארזי הלבנון אנציקלופדיה לגאוני ספרד-הרב שמעון ואנונו") ולגלילות אחרים ...ואלה שנשארו בפורטוגאל קדשו פעמים רבות קודם הגירוש'.
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -וניזאהזאהה [עמ' ]12
