gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרפראות בפרשה - חידושי תורה · Parpera'ot Beparshah - Chidishei Torah — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: פרפראות בפרשה - חידושי תורה · Parpera'ot Beparshah - Chidishei Torah

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פרפראות בפרשה - חידושי תורה · Parpera'ot Beparshah - Chidishei Torah — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫תשרי התשפ"ז‬ ‫בס"ד‬ ‫מפטיר ׁשּובָ ה יִ ְׂש ָר ֵאל (הושע יד)‬ ‫פרשת הַ אֲ זִ ינּו – שבת שובה‬ ‫עלון חידושי תורה ופרפראות על פרשת השבוע בעניינא דיומא ממפרשי ומדרשי חז"ל‬ ‫בפרשת הַ אֲ זִ ינּו ‪ 52‬פסוקים = אליהו‬ ‫מנין הפסוקים בפרשת הַ אֲ זִ ינּו הם נ"ב‪ ,‬רמז לנ"ב פרשיות התורה שבחמישה חומשי תורה להוציא פרשת האזינו‪ .‬כמנין 'אליהו'‪ ,‬לרמוז‬ ‫ולסמל שכל סתרי השירה‪ ,‬רזיה וסודותיה החתומים וסתומים מאתנו‪ ,‬יתבררו ויתגלו לנו לעתיד לבא כאשר יבוא אליהו הנביא זכור‬ ‫לטוב‪ .‬וכן מנין התיבות בפרשה הם תרי"ד כנגד תרי"ג המצוות‪ ,‬ומספר אחד נוסף כנגד כל התורה כולה‪( .‬מעם לועז)‬ ‫ִש ָר ֵאל היינו שבשירה הזאת נכללו כל תרי"ג המצוות‪.‬‬ ‫ירה הַ ז ֹּאת לְׂעֵ ד בִ בְׂ נֵי י ְׂ‬‫זהו שרמז משה רבינו ע"ה (דברים לא יט) לְׂמַ עַ ן ִת ְׂהיֶה ִלי הַ ִש ָ‬ ‫נ"ב פסוקים בפרשת הַ אֲ זִ ינּו‪ ,‬לפי שעברו ישראל עליו לכך נ"ב שנה ל ֹא עָ בַ ר ִאיׁש בִ יהּודָ ה כמנין בְׂ הֵ מָ ה‪( .‬יומא נד‪( ).‬הרוקח)‬ ‫סגולה בפרשה – כתב הבני יששכר 'נראה לי בסגולה ללמוד בכל יום שירת האזינו‪ ,‬והוא סגולה להינצל מאפיקורסות ומדעות‬ ‫הכוזביות‪( .‬אגרא דפרקא‪ ,‬אות קטו)‬ ‫ש ָר ֵאל עַ ד ְׂי‪-‬הוָה א‪ֹ-‬להֶ יָך (הושע יד) מפטיר‬ ‫ׁשּובָ ה ִי ְׂ‬ ‫למה נאמר עַ ד ְׂי‪-‬הוָה א‪ֹ-‬להֶ יָך? ללמדך שהכל נתבעים לעשות תשובה‪ ,‬ואין מקום פנוי מתשובה‪ ,‬שאין לך אדם בעולם שהוא פטור הימנה‬ ‫משום צדקתו‪ ,‬ואין לך שום אדם שלא תועיל לו התשובה משום רשעתו‪ .‬אפילו יהא צדיק גדול וכל מעשיו צדיקים ומחשבותיו טהורות‬ ‫– אומרים לו ׁשּובָ ה ִי ְׂש ָר ֵאל! שהרי כל מה שהאדם מתעלה יותר גם תשובתו נעלה יותר‪ ,‬עד שהיא מגעת לכסא הכבוד‪ ,‬שנאמר עַ ד ְׂי‪-‬ה ָוה‬ ‫א‪ֹ-‬להֶ יָך‪ .‬אפילו יהא אדם רשע גדול וכופר בעיקר ח"ו ואפילו אומר סּור ִממֶ ּנּו וְׂ דַ עַ ת ְׂד ָרכֶיָך ל ֹּא חָ פָצְׂ נּו (איוב כא) אין דרך התשובה חסומה‬ ‫בפניו ואין הקב"ה מדיחו מעם פניו‪ ,‬ועדיין הוא נקרא לתשובה שנאמר עַ ד ְׂי‪-‬הוָה א‪ֹ-‬להֶ יָך‪ .‬ולא עוד אלא שהקב"ה מיחד את שמו עליו‬ ‫ֹלהים לא נאמר אלא עַ ד ְׂי‪-‬הוָה א‪ֹ-‬להֶ יָך‪ .‬ודרשו חז"ל (יומא פו‪ ):‬גְּ דֹולָה ְּתׁשּובָ ה ׁשמַ גַעַ ת עַ ד כִ סֵּ א הַ כָבֹוד‪,‬‬ ‫ואומר לו אלוקיך אני! עַ ד ְׂי‪-‬הוָה א‪ִ -‬‬ ‫ִש ָר ֵּאל עַ ד ה׳ אֱ ‪ֹ-‬להיָך'‪( .‬ספר התודעה)‬ ‫ׁשנאֱ מַ ר‪ׁ' :‬שּובָ ה י ְּ‬ ‫מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי‪.‬‬ ‫מפני שחטא אדם הראשון היה בערב שבת יום א' דר"ה‪ ,‬וכשחטא קיבל עליו נזיפה‪ ,‬דכתיב (במדבר יב יד) וְׂ ָאבִ יהָ ָירֹּק י ַָרק בְׂ ָפנֶיהָ הֲ ל ֹּא‬ ‫ִת ָכלֵם ִׁשבְׂ עַ ת י ִָמים‪ ,‬ולא נתייחד הדיבור עִ מֹו עד אחר שכלו ז' ימי נזיפה כמו גבי מרים‪ .‬ובשבת לא קיבל נזיפה רק ביום ראשון‪ .‬ואם כן‬ ‫כלו שבעת ימי נזיפה בשבת‪ ,‬וביום ראשון שהוא עשירי בחודש נתייחד הדיבור עִ מֹו ונתרצה לו‪ ,‬ולכן נקבע בו ביום‪ .‬ולכך כָל הָ אֹו ֵּכל‬ ‫ירי‪( .‬ברכות ח‪ ,):‬דתשיעי היה בשבת‪( .‬טעמי המנהגים)‬ ‫וְּ ׁשֹותה בִ ְּת ִׁשיעִ י‪ ,‬מַ עֲלה עָ לָיו הַ כָתּוב כְּ ִאיּלּו ִמ ְּתעַ נה ְּת ִׁשיעִ י ַוע ֲִש ִ‬ ‫א"נ לפי שמשה רבינו בחטא העגל עָ לָה בִ ְּׁשמֹונָה עָ שָ ר בְּ ַתמּוז לבקש כפרה לעם ישראל‪ ,‬בֹו בַ ּיֹום נ ְִּת ַרצָ ה ְּלי ְִּש ָר ֵּאל וְּ ָאמַ ר לֹו ְּלמֹׁשה פְּ סָ ל לְָּך‬ ‫פּורים‪ ,‬בֹו בַ ּיֹום נ ְִּת ַרצָ ה הַ ָקבָ "ה ְּלי ְִּש ָר ֵּאל בְּ ִש ְּמחָ ה וְּ ָאמַ ר לֹו ְּלמֹׁשה סָ ל ְַּח ִתי‬‫ְּׁשנֵּי לֻחֹות (שמות לד) עָ שָ ה עֹוד ַא ְּרבָ עִ ים יֹום‪ ,‬נ ְִּמצְּ אּו ָכלִים בְּ יֹום הַ כִ ִ‬ ‫ּומ ַניִן ׁשנ ְִּת ַרצָ ה בְּ ָרצֹון ׁשָ לֵּם‪ׁ ,‬שנאֱ מַ ר בָ ַא ְּרבָ עִ ים ׁשל לּוחֹות ַאחֲ רֹונֹות (דברים י') וְּ ָאנֹכִ י עָ מַ ְּד ִתי‬ ‫כִ ְּדבָ רָך (במדבר יד)‪ְּ ,‬לכְָך הֻ ְּקבַ ע ִל ְּמ ִחילָה וְּ ל ְִּסלִיחָ ה‪ִ ,‬‬ ‫ׁשנִים‪ ,‬מַ ה הָ ִראׁשֹונִים בְּ ָרצֹון ַאף הָ ַאחֲ רֹונִים בְּ ָרצֹון‪ ,‬אֱ מֹר מֵּ עַ ָתה א ְּמצָ עִ ִּיים הָ יּו בְּ כַעַ ס‪( .‬סדר עולם פ"ו‪ ,‬רש"י דברים ט יח)‬ ‫בָ הָ ר ַכּי ִָמים הָ ִרא ֹ‬ ‫שמַ ע הָּׁ אָּׁ ֶרץ ִא ְמ ֵּרי פִ י‪( .‬לב א)‬‫הַ אֲ זִינּו הַ שָּׁ מַ יִ ם וַאֲ דַ בֵּ ָּׁרה וְ ִת ְ‬ ‫הַ אֲ זִינּו בגימטריא החכמה (‪ .)79‬הַ שָּׁ מַ יִ ם וַאֲ דַ בֵּ ָּׁרה בגימטריא תרי"ג‪[ )613( .‬שהציע לפניהם תרי"ג מצוות וסדרן לפני העדים‪ .‬פענח רזא]‬ ‫הַ אֲ זִינּו ר"ת הנשמה אינה נראית זנה את הגוף יושבת בחדרי חדרים נקיה ויחידה‪( .‬רבינו אפרים)‬ ‫השירה התחיל הַ אֲ זִינּו וסיים הַ ְרנִ ינּו לומר בזכות הַ אֲ זִינּו יבוא יום הַ ְרנִ ינּו‪ .‬התחיל ִא ְמ ֵּרי פִ י וסיים עַּמֹו כי בזכות התורה הם עַ ּמֹו‪( .‬הרוקח)‬ ‫חידה בפרשה – מה הטעם שבשירת הַ אֲ זִינּו שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש‪ .‬היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה‪.‬‬ ‫תשובה – מפני ששירה זו היא התראה וְ עֵדּות על כל הצרה העתידה ועל התשועה לכן הסתיר שמו מענותנותו כאילו לא היה היודע וְ ֵעד הַ ְמדַ בֵר‬ ‫בדבר הזה‪ .‬ועוד לפי שהוא סמוך למיתתו כאילו כבר לא היה עוד נמצא בעוה"ז‪.‬‬ ‫שמו של משה רבינו רמוז בפרשה – בראשי הפסוקים עד פסוק זְכֹ ר יְ מֹות עֹולָּׁם שהוא פרשה אחרת‪ ,‬בסימן הזי"ו ל"ך הם בגימטריא משה‪.‬‬ ‫ה לַיְ ‪-‬הוָה‪( )345( .‬פענח רזא)‬ ‫הַ ֲאזִינּו‪ַ ,‬יעֲרֹ ף ‪ ,‬כִ י ‪ ,‬הַ ּצּור ‪ִ ,‬שחֵ ת ‪ֲ ,‬‬ ‫אֹומ ִרים? אָ מַ ר ַרב ָענָן בַ ר ָרבָ א אָ מַ ר ַרב‪' :‬הַ זִ יו לְָּׁך'‪ .‬וְ אָ מַ ר ַרב חָ נָן בַ ר ָרבָ א אָ מַ ר ַרב‪ :‬כְ דֶ ֶרְך שֶ חֲלּוקִ ים‬ ‫אמרו רז"ל (ר"ה לא‪ ).‬בְ מּוסְ פֵי ְדשַ בְ תָ א מָ ה הָ יּו ְ‬ ‫כָאן כְָך חֲלּוקִ ין בְ בֵ ית הַ כְ נֶסֶ ת‪ .‬פרש"י ‪ -‬פרשת שירת האזינו חולקים אותה לששה פרקים הראשון הַ אֲ זִינּו השני ְזכֹ ר יְ מֹות עֹולָּׁם השלישי י ְַרכִ בֵּ הּו‬ ‫עַ ל בָּׁ ֳמתֵּ י אָּׁ ֶרץ הרביעי ַוי ְַרא יְ ‪ֹ -‬הוָּׁה וַיִ נְ אָּׁ ץ עד כאן ששה פסוקים לפרק ומכאן ואילך שמונה פסוקים לפרק החמישי לּולֵּי ַכעַ ס אֹויֵּב אָּׁ גּור הששי‬ ‫כִ י י ִָּׁדין יְ ‪-‬הֹ וָּׁה עַ ּמֹו‪ .‬המהרש"א ‪ -‬ולסימן טוב חלקו פרשת האזינו לז' חלקים בר"ת הזי"ו ל"ך ששיר של שבת יש לו זיו דהיינו מפי משה שקרן‬ ‫עור פניו ותרגומו זיו‪ .‬עיון יעקב ‪ -‬שהוא בחר ביום מנוחה במצר ים יום שבת ולפי שמת משה ביום שבת ומיום שמת פנה זיוה והדרה של ישראל‬ ‫לכך אומרים אותו בשבת‪.‬‬ ‫'הַ זִ יו לְָּׁך' בגימטריא ע"ח‪ ,‬כי ע"ח צדיקים שנכתבה פרשת האזינו על ידיהם‪ .‬שבעים ושניים זקנים שמורכבים משישה נציגים מכל שבט‪ .‬בנוסף‬ ‫עוד שישה‪ ,‬משה יהושע כלב אלעזר איתמר פנחס ‪ -‬ביחד ע"ח כמנין 'הַ זִ יו לְָּׁך'‪( .‬מחזור ויטרי בשם רב ניסים גאון) וכנגד ע"ח פסוקים בפרשת יתרו שבו‬ ‫עשרת הדברות וכן ע"ח פסוקים בפרשת בחוקותי‪( .‬הרוקח)‬ ‫‪ ‬כתב הרמב"ם ‪ -‬כל העולה לקרות בתורה פותח בדבר טוב ומסיים בדבר טוב חוץ מפרשת האזינו ולמה פוסקין בה בעניינים אלו מפני‬ ‫שהן תוכחה כדי שיחזרו העם בתשובה‪( .‬הל' תפילה פי"ג ה"ה)‬ ‫‪ ‬מלשון זיו וזוהר‪ ,‬והוא מתקנת עזרא‪ ,‬לבאר שיחזור הזיו והזוהר לישראל‪ ,‬וְ שָ בּו בָ ִנים לִ גְ בּולָם‪ ,‬שכן שירת האזינו היא נחמה גדולה‬ ‫והבטחה בענין הגאולה‪ ,‬ובנקמת ישראל מאויביהם‪ ,‬ובכפרתם מעונותיהם (רבנו בחיי)‪.‬‬ ‫‪ ‬רמז של הזי"ו ל"ך‪ ,‬שהה' כנגד חמשה שקוראים בתורה בראש השנה שחל בחול‪ ,‬ז' כנגד שבעה שקוראים בראש השנה שחל בשבת‪ ,‬י'‬ ‫כנגד עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים‪ ,‬ו' כנגד ששה קרואים ביום הכיפורים שחל בחול‪ ,‬ל' כנגד שלשים תקיעות שתוקעים‬ ‫בראש השנה‪ ,‬כ' כנגד עשרים יום שמתענים בהם היחידים‪ ,‬עשרה לפני ראש השנה‪ ,‬ועשרה בין ראש השנה ליום הכיפורים (הרוקח‪,‬‬ ‫שבולי הלקט שו‪ ,‬ומחזור ויטרי בשם רב סעדיה גאון)‪.‬‬ ‫חכמים נתנו סימן להפסקת פרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה‪ ,‬כדי שלא יתקוטטו העולם עם השליח צבור אם יפסיק להם בתוכחה‬ ‫‪‬‬ ‫(אבודרהם סדר פרשיות)‪.‬‬ ‫עלֵּי עֵּ שֶ ב‪( .‬לב ב)‬ ‫יבים ֲ‬ ‫ַיעֲרֹ ף כַּמָּׁ טָּׁ ר לִ קְ ִחי ִתזַל כַטַ ל ִא ְמ ָּׁר ִתי כִ ְשעִ ִירם ֲעלֵּי דֶ שֶ א וְ כִ ְר ִב ִ‬ ‫בגמרא (תענית ז‪ָ ).‬רבָ א ָרמֵ י‪ ,‬כְ ִתיב‪ַ ' :‬יעֲרֹ ף כַמָ טָ ר לִ קְ חִ י' בלשון קשה‪ּ ,‬וכְ ִתיב‪ִ ' :‬תזַל כַטַ ל ִא ְמ ָר ִתי' בלשון רכה! ִאם תַ לְ ִמיד חָ כָם הָ גּון הּוא — כַטַ ל דמשמע‬ ‫נחת‪ ,‬וְ ִאם לָאו — עֹו ְרפֵהּו כַמָ טָ ר הרגהו‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שאלה – למה הקדימה התורה את התלמיד שאינו הגון ַיעֲרֹ ף כַּמָּׁ טָּׁ ר לפני ההגון ִתזַל ַכטַ ל ִא ְמ ָּׁר ִתי‪.‬‬ ‫תשובה – לפי שכל זמן שהתלמיד שאינו הגון נמצא אי אפשר ללמד גם את ההגון‪ ,‬שהאינו הגון יקלקלנו לכן בתחלה מוכרח לערוף את האינו הגון‬ ‫ולהסירו ואח"כ יוכל ללמד את ההגון‪( .‬טעמא דקרא)‬ ‫דרך צחות אמרו שת"ח כשהוא הגון דומה לטל שאין אדם קץ בו אע"פ שהוא מתמיד לבא בכל יום ואם אינו הגון דומה למטר שאע"פ שאינו בא‬ ‫אלא לעתים אדם קץ בו תכף שנעשה ממנו מה שצריך לבריות בהכרח והוא שאמר כתוב ַיעֲרֹ ף כַּמָּׁ טָּׁ ר וכתוב ִתזַל כַטַ ל הא בתלמיד חכם הגון הא‬ ‫בתלמיד חכם שאינו הגון‪( .‬מאירי – שם)‬ ‫משום דטל בא לעולם בנחת וברצון‪ ,‬משא"כ המטר בעת ירידתו בורחים האנשים ממנו אל הבית‪ ,‬וזהו שאמר אם ת"ח הגון הוא התקרב אליו‬ ‫בנחת כמו הזלת הטל שבא בנחת וברצון‪ ,‬ואם לאו פנה אליו עורף וברח ממנו כמו מן המטר‪( .‬תורה תמימה)‬ ‫שאלה – מה הטעם שאמרו רז"ל (שבת קיד‪ ).‬כׇּל תַ לְ ִמיד חָ כָם שֶ נִ ְמצָ א ְרבָ ב עַל בִ גְ ּדֹו — חַ יָיב ִמיתָ ה‪.‬‬ ‫תשובה – לפי שמוכח מזה שרוצה להתכבד בכבודה של תורה ואמר התנא (משנה אבות א‪ ,‬יג) ְּוד ִא ְשתַ מֵ ש בְ תַ גָא ֳחלֵף וכל הנהנה נוטל חייו מעולם הזה‪,‬‬ ‫והנה לומד לשמה מוכרח שיהיה למודו בהצנע ולכן דימהו לטל שיורד בהצנע אבל שלא לשמה לימודו בפרסום גדול שמתכוין לפרסמו לכך דימהו‬ ‫למטר שירידתו בפרסום ונראית לעינים‪( .‬בניהו ‪ -‬תענית ז‪).‬‬ ‫שחֵּ ת לֹו ל ֹא בָּׁ נָּׁיו מּומָּׁ ם ּדֹור עִ קֵּ ש ּופְ תַ לְ תֹ ל‪( .‬לב ה)‬ ‫ִ‬ ‫רמז בפסוק למתנה הטובה שנתן לנו הקב"ה מדי שנה בשנה חודש אלול ועשרת ימי תשובה של השנה החדשה‪.‬‬ ‫ִשחֵּ ת אע"פ שהאדם שיחת את גופו ונפשו בעוונות במשך השנה כולה‪ ,‬עם כל זה זוכה לימי אלול לֹו ל ֹא אותיות 'אלול' וימים אלו יהיו בָּׁ נָּׁיו יוכל‬ ‫לבנות מחדש ולתקן את כל הפגמים‪ .‬ועוד גָבַ ר ָעלֵינּו חַ סְ ּדֹו אשר הוסיף עוד עשרה ימים מר"ה עד יוהכ"פ‪ ,‬והם יחדיו ארבעים יום וארבעים לילה‬ ‫מּומָּׁ ם מ' יום ומ' לילות‪ .‬הלילות נרמזו באות מ' הנכתבת בלי מילוי כיון שרובו בשינה‪ .‬והימים רמזים ב'מם' שנכתב במילוי אותיות שהאדם מסוגל‬ ‫למלא אותם בתשובה ומעשים טובים‪ .‬עם כל זה תראה שיש ּדֹור עִ קֵּ ש ּופְ תַ לְ תֹ ל גם בימים אלו שאין חוזרים בתשובה כראוי‪( .‬בא"ח – דרושים)‬ ‫ֹלהים עִ ּמָּׁ ִדי אֲ נִ י אָּׁ ִמית וַאֲ חַ יֶה מָּׁ חַ ְצ ִתי וַאֲ נִ י אֶ ְרפָּׁ א וְ אֵּ ין ִמ ָּׁי ִדי מַ ִציל‪( .‬לב לט)‬ ‫ְראּו עַ תָּׁ ה כִ י אֲ נִ י אֲ נִ י הּוא וְ אֵּ ין א‪ִ -‬‬ ‫ד' פעמים אֲ נִ י בפסוק כנגד ד' גלויות‪ ,‬כלומר אני עמכם בכל גלות וגלות‪ְ ,‬בכׇל צָּׁ ָּׁרתָּׁ ם לֹו צָּׁ ר (ישעיה סג)‪( .‬רבינו אפרים)‬ ‫ד' פעמים אֲ נִ י בפסוק כי לעתיד לבוא יראה בד' רוחות העולם על פי ד' החיות כי אין אלוה כי אם השם הנכבד והנורא שבו ד' אותיות וגם מטטרון‬ ‫יעיד על זה שאין למעלה שום אלוה זולתו וגם עדת קרח יעידו שאין למטה זולתו וישראל‪ ,‬וְ אַ תֶ ם עֵּדַ י נְ אֻ ם יְ ‪-‬הֹ וָּׁה וַאֲ נִ י אֵּ ל (ישעיה מג)‪ ,‬הרי ד' עדים‪.‬‬ ‫(הרוקח)‬ ‫אֲ נִ י הוא כינוי לשכינה כידוע‪ .‬והכל תלוי בתשובה‪ .‬והעיני בשר לו ימהר לשוב לקרב הגאולה מאחר שהשכינה בגלות‪ .‬ובעבור השכינה לבד‬ ‫צריך לשוב ואמרו רז"ל אין ַעתָּׁ ה אלא תשובה (ב"ר פכ"א) ויצדק הרמז התשובה בתיבת עַ תָּׁ ה כי ברגע קטן סגי בהרהור תשובה‪ .‬ועוד רמז תשובה‬ ‫אותיות תשוב ה' וגם יש תשובה עילאה ורמוז בתיבת עַ תָּׁ ה כאב את בן ירצה ְראּו עַ תָּׁ ה ראו בדעתכם תשובה הרמוז בתיבת ַעתָּׁ ה ומהרו לשוב כִ י‬ ‫אֲ נִ י אֲ נִ י הּוא והשכינה כביכול בגלות ובעבורה שובו אתיו לאביכם שבשמים‪ .‬ובכח התשובה אֲ נִ י אָּׁ ִמית לסט"א וַאֲ חַ יֶה ניצוצי הקדושה המה יעלו‬ ‫אל מקום הקודש‪( .‬נחל קדומים)‬ ‫הנה לבושי השם הנכבד הוי"ה ב"ה נקרא אני‪ ,‬כי האותיות אשר לפני שם הוי"ה [טדה"ד שבגימטריא כ"ב] ואחר השם ב"ה [כוז"ו שבגימטריא ל"ט]‬ ‫בגימטריא אני (‪ .)61‬כעין לבוש המסתיר את הלובש לפניו ולאחריו‪ .‬והנה הוא בגימטריא אני‪ ,‬להורות אֲ נִ י אֲנִ י הּוא‪ ,‬והגם שאני מתלבש בטבע‪,‬‬ ‫הנה תתבונן כִ י אֲנִ י הּוא‪( .‬בני יששכר אדר מאמר ג ו)‬ ‫כתבו המפרשים שישראל יש להם תשובה לפי שיש להם דין של בנים‪ ,‬וקי"ל (קדושין לב‪ ).‬הָ אָ ב שֶ מָ חַ ל ַעל כְ בֹודֹו – כְ בֹודֹו מָ חּול‪ .‬כתבו הפוסקים‬ ‫דהאב אין בזיונו מחול‪ ,‬וכתיב (במדבר טו) כִ י ְדבַ ר יְ ‪-‬הֹ וָּׁה בָּׁ זָּׁה‪ .‬ובזוהר הקד' על איזה עונות אמרו עבדינן קלנא לשכינתא‪ .‬עושים קלון זלזול או צער‬ ‫לשכינה‪ .‬מֶ לְֶך שֶ מָ חַ ל עַל כְ בֹודֹו – אֵ ין כְ בֹודֹו מָ חּול‪ ,‬שֶ ֶנאֱמַ ר‪ׂ' :‬שֹום תָ ִׂשים ָעלֶיָך מֶ לְֶך' – שֶ ְתהֵ א אֵ ימָ תֹו ָעלֶיָך‪ .‬וניחא לן דישראל מודים דכולי עלמא‬ ‫דיליה ויכול למחול דדווקא במלך פרטי אין כבודו מחול דבעינן שתהא אימתו עליך‪ .‬ולגבי הקב"ה לא שייך זה‪ .‬וזהו שאמר ְראּו והתבוננו עַ תָּׁ ה‬ ‫ֹלהים עִ ּמָּׁ ִדי וכולי עלמא דיליה ויכולני‬ ‫שהיא תשובה לשוב‪ .‬וכי תימא איכא עוונות דבזיון ואב אין בזיונו מחול לזה אמר כִ י אֲ נִ י אֲ נִ י הּוא וְ אֵּ ין א‪ִ -‬‬ ‫למחול‪( .‬חומת אנך)‬ ‫אֶ ְר ָפא וְ אֵ ין ִמיָדִ י מַ ּצִ יל ס"ת אני ‪ ,‬לומר שמרוב אהבת הקב"ה לישראל אינו מניחם בגלות‪ ,‬ומשלו ז"ל למלך שהיה לו בן אהוב לכל מקום שהיה‬ ‫עלָּׁם הבא שהוא נעלם מבני אדם‪( .‬שפתי כהן)‬ ‫הולך היה מוליכו עמו‪ .‬חַ י אָּׁ נֹכִ י לְ עֹ לָּׁם‪ ,‬כתיב חסר ו'‪ ,‬היינו לְ ֹ‬ ‫שגַב יְ ‪-‬הֹ וָּׁה לְ בַ ּדֹו (ישעיה ב יא) ונחסר ו'‪ ,‬שששה ימים נדונים הרשעים‪(.‬מנחת יהודה)‬ ‫חַ י אָּׁ נֹ כִ י לְ ֹעלָּׁם‪ ,‬כתיב חסר ו'‪ .‬לאחר ששת אלפים שנה אז יהיה וְ נִ ְ‬ ‫ֹלהים עִ ּמָּׁ ִדי אֲ נִ י אָּׁ ִמית וַאֲ חַ יֶה מָּׁ חַ ְצ ִתי וַאֲ נִ י אֶ ְרפָּׁ א וְ אֵּ ין ִמ ָּׁי ִדי מַ ִציל‪( .‬לב לט)‬ ‫ְראּו עַ תָּׁ ה כִ י אֲ נִ י אֲ נִ י הּוא וְ אֵּ ין א‪ִ -‬‬ ‫יִשמָ עֵאל‪ ,‬אֵ ין יִצְ חָ ק מַ ּצִ יל אֶ ת עֵׂשָ ו‪.‬‬ ‫אמרו רז"ל (סנהדרין קד‪ ).‬בְ ָרא ְמ ַזכֵי אַ בָ א‪ ,‬אַ בָ א לָא ְמ ַזכֵי בְ ָרא‪ִּ .‬דכְ ִתיב‪' :‬וְ אֵ ין ִמיָדִ י מַ ּצִ יל'‪ .‬אֵ ין אַ בְ ָרהָ ם מַ ּצִ יל אֶ ת ְ‬ ‫שאלה – מה הטעם בזה שהבן מזכה את אביו ואין האב מזכה את בנו‪.‬‬ ‫תשובה – לפי שהבן נמנע מעשיית עבירות בשל הפחד שיש לו מאביו‪ .‬נמצא שלאב יש חלק במעשיו הטובים של הבן לפיכך הם נזקפים גם‬ ‫לזכותו ביום הדין‪ .‬לעומת זאת האב אינו נרתע מלעשות עבירות בשל פחד מהבן‪ ,‬אשר על כן העובדה ששמר את המצוות ולא חטא אינה נזקפת‬ ‫לזכות הבן‪ ,‬ואינה יכולה להציל אותו בדין‪( .‬פניני הגר"א)‬ ‫א"נ ‪ -‬לפי שדרך מקצת הרשעים שלא רוצים שיהיו בניהם כמותן אלא שיהיו צדיקים ועל כן ברא מזכי אבא שאביו אע"פ שרשע הוא היה מוכיחו‬ ‫להדריכו בדרך טוב ואין אבא מזכי ברא שהיה לו ממי ללמוד ולא למד‪( .‬חידושי אגדות)‬ ‫שאלה – הא דאמרינן אֵ ין אַ בְ ָרהָ ם מַ ּצִ יל אֶ ת יִ ְשמָ עֵאל‪ ,‬אֵ ין יִ צְ חָ ק מַ ּצִ יל אֶ ת עֵׂשָ ו‪ .‬והרי מצינו שדוד המלך ע"ה אמר על אבשלום בנו (ש"ב יט) 'בְ נִ י‬ ‫מּותי ֲא ִני תַ חְ תֶ יָך אַ בְ שָ לֹום בְ נִ י בְ ִני‪ .‬וְ הַ מֶ לְֶך לָאַ ט אֶ ת ָפנָיו וַיִ ְזעַק הַ מֶ לְֶך קֹול גָדֹול בְ ִני אַ בְ שָ לֹום אַ בְ שָ לֹום בְ ִני בְ ִני'‪.‬‬ ‫אַ בְ שָ לֹום בְ ִני בְ ִני אַ בְ שָ לֹום ִמי יִתֵ ן ִ‬ ‫שהעלה אותו משבעה מדורי גיהנם והביאו לעולם הבא (סוטה י‪ .):‬כיצד העלה אותו מגיהנם והרי אין אבא מזכי ברא‪.‬‬ ‫תשובה – משום דאבשלום נטל את שלו בעולם הזה שנהרג במיתה משונה ה ועילה לו תפלת אביו דומיא דיהויקים שהיה כתוב על גולגלתו ז ֹאת‬ ‫וְ עֹוד אַ חֶ ֶרת ונפרע ממנו לאחר מיתה לא מנו אותו ועוד אבשלום לא עבד עבודת כוכבים‪ .‬א"נ מצי למימר הא דאמר אַ בָ א לָא ְמ ַזכֵי בְ ָרא היינו‬ ‫משום כבוד האב אין מונעין מלמנותו עם רשעים בלא תפילה‪ ,‬אבל תפילה מועלת ודוד התפלל על אבשלום‪( .‬תוס' שם)‬ ‫שאלה – מה ענין צעקת 'בְ נִ י' להצילו מן העונש‪ .‬יכול היה להתפלל עליו בלשון אחר‪.‬‬ ‫תשובה – לפי ש התפלל אל ה' לעורר רחמיו על אבשלום שיסלח לו חַ ט ֹאתָ יו‪ .‬וכך אמר דוד‪ ,‬רבש"ע הנה כנגדי חטא אבשלום חֲטָ אָ ה גְ דֹ לָה‪,‬‬ ‫ואעפ"כ אני מרחם עליו וקורא אותו 'בְ נִ י'‪ .‬ראה עד היכן מגיעין רחמי האב על הבן‪ .‬קל וחומר לך ה' שקראתנו 'בָ נִ ים' ולכן אע"פ שחטא לך רחם‬ ‫עליו כרחם אב על בנו והצילהו מדינו של גיהנם‪( .‬יין לבנון על אבות ג יד)‬ ‫ירא יְ ‪-‬הֹ וָּׁה מָּׁ עֹוז חַ יַי ִמ ִּמי אֶ פְ חָּׁ ד‪( .‬תהלים כז א)‬ ‫אֹורי וְ יִ ְשעִ י ִמ ִּמי ִא ָּׁ‬ ‫לְ דָּׁ וִ ד יְ ‪-‬הֹ וָּׁה ִ‬ ‫כתב בספר 'שם טוב קטן' (רבי בנימין בינש הכהן זצוק"ל תצ"ט) ‪ -‬הא לך סוד גדול כל האומר רז מזמור זה מר"ח אלול עד אחר שמחת תורה ואפילו‬ ‫גזירה רעה נתונה על האדם מן השמים יכולנה לבטלה‪ .‬ומבטל ומעביר מעליו כל המקטרגים ושטנים ומארי תריסן ומבטל מעליו כל גזירות רעות‬ ‫וקשות ויוצא בדימוס זכאי בדין‪.‬‬ ‫שעִ י ובפרט מר"ח אלול עד הושענא רבא‪( .‬מורה באצבע לז)‬ ‫אֹורי וְ יִ ְ‬ ‫וכ"כ החיד"א ‪ -‬מנהג טוב לומר אחר כל תפלה מזמור לְ דָּׁ וִ ד יְ ‪-‬הֹ וָּׁה ִ‬ ‫הטעם הוא שבמזמור הלז יש בו הכוונה של הי"ג מידות של רחמים‪ ,‬ולכך יש בו י"ג שמות הוי"ה‪ ,‬ולכך אומרים אותו מראש חודש אלול‪ ,‬כי‬ ‫מראש חודש אלול נפתחו הי"ג מקורות מי"ג מידות הרחמים‪( .‬סידור רבי שבתי סופר מפרעמישלא)‬ ‫אֹורי – זה ר"ה‪ ,‬יִ ְשעִ י [מלשון ישועה]‪ ,‬יום של סליחה וכפרה‪ ,‬יום של כפרת עונות‪ ,‬יום שאין השטן משטין‬ ‫טעם נוסף ‪ -‬ע"פ המדרש 'שוחר טוב'‪ִ ,‬‬ ‫ומקטרג לזה קוראים 'ישועה גדולה' – זה יו"כ‪ ,‬כִ י יִ ְצפְ נֵּנִ י ְבסֻכֹה – זה סוכות (אלף למטה תקפא סק"ו)‪.‬‬ ‫בתיבת 'לׅ וׅ לׅ ׅא' נרמז אותיות אלול‪ ,‬שאז הזמן לתקן מעשיו כדי שלא יגרום החטא‪ .‬ומטעם זה אומרים מזמור זה בחודש אלול מפני שנזכר בו פסוק‬ ‫זה שבו נרמז שבאלול צריך לתקן מעשיו שלא יגרום החטא‪ ,‬שמר"ח אלול מתחילין ימי רצון ולכן מתחילין לומר מזמור זה דכתיב בו ׅׄל ּׅׄו ׅׄלֵ ׅׄא‪( .‬פרי צדיק)‬ ‫מובא במדרש ‪ -‬בשעה שחטא אדם הראשון לא רצתה החמה לשקוע עד יום ב'‪ ,‬והלבנה הלכה כדרכה כל השנה‪ .‬נמצא לפי הילוך הלבנה – היה‬ ‫יום הכיפורים בי' תשרי‪ ,‬ולפי הילוך החמה היה בי"א‪ ,‬נמצא טעה השטן ובא ביום י"א‪ ,‬אמר לו הקב"ה 'מתוך שלא תוכל עתה לקטרג‪ ,‬כך לא‬ ‫יתין וְ אַ ְרבְ עָה יֹומֵ י —‬ ‫יתין וְ אַ ְרבְ עָה הָ וֵי‪ְ .‬תלָת ְמאָ ה וְ ִש ִ‬ ‫תוכל לקטרג בכל שנה ביום הכיפורים‪ .‬ובגמרא (יומא כ‪' – ).‬הַ שָ טָ ן' בְ גִ מַ ְט ִריָא ְתלָת ְמאָ ה וְ ִש ִ‬ ‫יפּורי — לֵית לֵיּה ְרשּותָ א לְ אַ סְ טֹונֵי‪.‬‬ ‫ִאית לֵיּה ְרשּותָ א לְ אַ ְסטֹונֵי‪ .‬בְ יֹומָ א ְדכִ ֵ‬ ‫מבואר מהמדרש שרק מפני ש החמה לא שקעה בראש השנה הוא היום שבו חטא אדם הראשון לא היה יכול השטן לקטרג‪ .‬וזה שאמר המדרש‬ ‫שעִ י היתה ישועה ביום הכיפורים‪( .‬מדרש יהונתן)‬ ‫אֹורי' השמש שהיתה בראש השנה‪ ,‬נמצא יִ ְ‬ ‫בגלל ה' ִ‬ ‫שבעים פנים לתורה ‪ ,‬לעיתים תהיה יותר מתשובה אחת‬ ‫התשובות אינם להלכה למעשה ‪ ,‬הערות והארות יתקבלו בברכה‬ ‫לעילוי נשמת הרב חפץ בן אסתר זצ"ל‬ ‫לקבלת העלון במייל ניתן לפנות לכתובת ‪ramnadlan018@gmail.com‬‬