ודעת לנפשך · V'daas Lenafshechu — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

כי תבוא חכמה בלבך
ודעת לנפשך
(משלי ב ,י) ינעם
בירורי הלכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא בעזהשי"ת
פרשת האזינו תשפ"ז גליון פ"א
ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב -מצות תוספת יום הכיפורים וכן בשבת
תוספת יום הכיפורים * המקור ל'תוספת יוה"כ' והנפקא מינה * תוספת לגבי עינוי או איסור מלאכה * תוספת בשבתות וימים טובים
משמעות התוספת לגבי עיצומו של יום * שיעור וזמן התוספת * כל המוסיף מוסיפין לו מן השמים
בלא מחלוקת ,משמע דסבירא להו בפירוש סוגיית וכן ציין במשנה ברורה סק"א) ,אי אפשר לקיים גם הלימוד מפסוק תוספת יום הכיפורים א.
הגמרא ,דאפילו מאן דדריש מוסיפין מחול וכו' מפסוק זה שתוספת יום הכיפורים הוא מדאורייתא ,וכך כתב
'ועניתם וגו'' ,סבירא ליה נמי דרש דאכיל ערב יום הבית יוסף (סי' תר"ד ס"א) וז"ל ,ואם תאמר ,הא האי קרא בגמרא מצינו כמה מקורות למצות תוספת יום
הכיפורים ,וסבירא ליה דתרתי שמעינן מיניה ,ועיי"ש ד'ועניתם' איצטריך ללמד דמוסיפין מחול על הקודש, הכיפורים ,וכן תוספת שבת וימים טובים ,דהנה הגמרא
באריכות האיך יש לדרוש שניהם. כדדריש ליה בפרק בתרא דיומא (פא ,):ובפרק קמא דראש (יומא פא ).האריכה בענין תוספת יום הכיפורים ,וכך איתא
השנה (ט ,).ואין לומר דרבינו (הטור) סובר דתוספת חול על שם ,יכול יהא ענוש על תוספת מלאכה ,תלמוד לומר 'וכל
וכתב בשולחן ערוך הרב (סי' תר"ח ס"א) וז"ל ,מצות עשה הקודש לא הוי דאורייתא ,ומשום הכי אייתר ליה קרא הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה' ,על
מן התורה להוסיף מן החול על הקודש ,בין בעינויי בין לדחייא בר רב ,שהרי כתב בסימן תר"ח דמקרא נפקא לן עיצומו של יום ענוש כרת ואינו ענוש כרת על תוספת
באיסור מלאכה ,שנאמר 'ועניתם את נפשותיכם בתשעה דצריך להוסיף מחול על הקודש .ולכך מיישב הבית יוסף, מלאכה ,יכול לא יהא ענוש כרת על תוספת מלאכה אבל
לחודש בערב מערב ער ערב תשבתו שבתכם' ,ואף על פי יש לומר שרבינו סובר כרבי עקיבא ,דנפקא ליה יהא ענוש כרת על תוספת עינוי ,תלמוד לומר 'כי כל
שממקרא זה למדנו בסי' תר"ד שמצוה לאכול בערב יום שמוסיפין מחול על הקודש מקרא ד'בחריש ובקציר הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה ונכרתה' ,על
כיפור ,מכל מקום פשט הכתוב משום תענית ממש ,כמו תשבות' ,כדאיתא בפרק קמא דראש השנה (שם) ,ע"כ. עיצומו של יום ענוש כרת ואינו ענוש כרת על תוספת
שנתבאר כאן ,אלא שמצות חכמים היא להרבות בסעודה עינוי ,ע"כ .ומכיון שהוצרכה התורה להשמיענו שאין
בערב יום כיפור ,מטעם שנתבאר שם ,ומצאו להם סמך והטורי זהב (סי' תר"ח סק"א) גם כן התייחס לקושיא זו, כרת על התוספת ,משמע שיש מצוה בעצם התוספת ,רק
מן התורה ,ע"כ .ואכן בשלחן ערוך (סי' תק"ע ס"ג ,וציינו שוע"ה וכתב באופן אחר וז"ל ,כתב בטור ,דמקרא נפקא לן שאינו ענוש כרת על זה ,ע"כ עיי"ש בכל הסוגיא
כאן) כתב בפירוש שמצות אכילה בערב יום הכיפורים אינה שצריך להוסיף מחול על הקודש ,בין באיסור אכילה בין באריכות.
רק מדרבנן ,עיי"ש. באיסור עשיית מלאכה ,ונראה דמתכוין על הקרא
דילפינן בפרק בתרא דיומא (פא ,).דיש גזירה שוה ד'עצם' עוד איתא בגמרא (ראש השנה ט ,).ודמוסיפין מחול על
תוספת לגבי עינוי או גם איסור מלאכה ג. 'עצם' ,דהיינו דילפינן שאין עונש ואזהרה בתוספת מן קודש מנלן ,דתניא 'בחריש ובקציר תשבות' ,רבי עקיבא
החול ,מגזירה שוה דדוקא בעצם היום יש עונש ואזהרה אומר ,אינו צריך לומר חריש וקציר של שביעית ,שהרי
והנה לא נתבאר בגמרא מה הכוונה ב'מוסיפים מחול כבר נאמר 'שדך לא תזרע וגו'' ,אלא חריש של ערב
ולא בתוספת ,וממילא שמעינן דעל כל פנים יש חיוב
הקודש' ,האם זהו רק לגבי דיני עינוי ביום הכיפורים, שביעית הנכנס לשביעית וקציר של שביעית היוצא
להוסיף מחול על הקודש ביום כיפור.
כגון איסור אכילה ושתיה ,או שזהו גם לגבי איסור מלאכה למוצאי שביעית ,רבי ישמעאל אומר ,מה חריש רשות אף
ככל דיני יום הכיפורים .וכתב הרמב"ם (פ"א משביתת העשור
ומבאר הט"ז דבריו ,וכן איתא שם בגמרא בפרק יום קציר רשות ,יצא קציר העומר שהוא מצוה ,ומקשינן
ה"ו) וז"ל ,וצריך להוסיף מחול על הקודש ,בכניסתו הכיפורים ,דמאן דיליף מ'עצם עצם' לא יליף תוספת חול בגמרא ,ורבי ישמעאל מוסיפין מחול על קדש מנא ליה,
וביציאתו ,שנאמר 'ועניתם את נפשותיכם בתשעה מן קרא ד'עניתם וגו' בתשעה בערב' ,אלא קרא נפקא ליה מדתניא 'ועניתם את נפשותיכם בתשעה' ,יכול
לחדש בערב' ,כלומר התחיל לצום ולהתענות מערב ד'ועניתם' אתא לחיוב אכילה בערב ביום כיפור ,וכמו בתשעה ,תלמוד לומר 'בערב' ,אי בערב יכול משתחשך,
תשעה הסמוך לעשירי ,וכן ביציאה שוהה בעינויו מעט שכתבתי בריש הלכות יום הכיפורים (סי' תר"ד סק"א) ,ואם כן תלמוד לומר 'בתשעה' הא כיצד ,מתחיל ומתענה מבעוד
מליל אחד עשר סמוך לעשירי ,שנאמר 'מערב עד ערב הטור דנקיט ליה קרא ד'ועניתם' לענין חיוב אכילה יום ,מלמד שמוסיפין מחול על קודש ,אין לי אלא
תשבתו שבתכם' ,ע"כ .וביאר הרב המגיד וז"ל ,מדברי כדלעיל ,על כרחך יליף תוספת חול מ'עצם עצם' ,ומשום בכניסתו ,ביציאתו מנין ,תלמוד לומר 'מערב עד ערב',
רבינו נראה ,שאין תוספת דבר תורה אלא בעינוי ,אבל לא הכי לא זכר תוספת מחול על הקודש לענין שבת (סי' רס"א) אין לי אלא יום הכיפורים ,שבתות מנין ,תלמוד לומר
בעשיית מלאכה ,לא ביום הכיפורים ולא בשבתות ,וזהו ולא ביום טוב ,כמו שכתב בית יוסף (סי' רס"א ד"ה והרמב"ם), 'תשבתו' ,ימים טובים מנין ,תלמוד לומר 'שבתכם' ,הא
שכתב מתחיל לצום ולהתענות ,וזהו שלא נזכר בדבריו דלא סבירא ליה להטור תוספת חול אלא לגבי יום כיפור. כיצד ,כל מקום שיש בו שבות מוסיפין מחול על קודש,
בהלכות שבת תוספת כלל מן התורה ,ע"כ.
ומסיים דבריו בקושיא על הלבוש (וממנו גם יוקשה על הבית ומסיימת הגמרא ,ורבי עקיבא האי 'ועניתם את
אמנם מדברי הרא"ש (פ"ח מיומא ס"ח) נראה שסבר שדין יוסף) וז"ל ,ובלבוש (ס"א) כתב ,דיליף כאן (תוספת מחול) מקרא נפשותיכם בתשעה' מאי עביד ליה ,מיבעי ליה לכדתני
תוספת שייך גם לגבי מלאכה ,שכך כתב (בהעתיקו מלשון
ד'ועניתם בערב' ,וקשה ,דאם כן לא היה לומד חיוב חייא בר רב מדפתי ,דתני חייא בר רב מדפתי' ,ועניתם
הגמרא בדף פא ע"א וע"ב יחד) וז"ל ,הא כיצד ,מתחיל ומתענה אכילה מקרא זה ,דמאן דדריש הא לא דריש הא ,כמבואר את נפשותיכם בתשעה' ,וכי בתשעה מתענין והלא
מבעוד יום ,מכאן שמוסיפין מן חול על הקודש ,אין לי שם בפרק יום הכיפורים .ועוד כתב בלבוש ,דילפינן בעשירי מתענין ,אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי
אלא לפניו לאחריו מנין ,תלמוד לומר 'מערב עד ערב', מ'בחריש ובקציר תשבות' ,ועל זה קשה ,דלמאן דיליף מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי ,ע"כ.
ואין לי אלא יום הכפורים שבת בראשית מנין ,תלמוד מזה סבירא ליה הוא הדין נמי כל שבת ויום טוב בעינן
לומר 'תשבתו' ,יום טוב מנין ,תלמוד לומר 'שבתכם' ,כל תוספת ,כדאיתא בפרק יום הכיפורים ,ואם כן מאי טעמא ובפשטות ,הנפקא מינה בין הלימודים הוא ,דאם
שבת שאתה שובת אתה מוסיף לה בין מלפניה בין כתב רבינו הטור דוקא ביום כיפור יש תוספת ,ובשבת ילפינן מהגזירה שוה 'עצם עצם' ,אין לנו לימוד לתוספת
מלאחריה ,יכול יהא חייב כרת על התוספת ,תלמוד לומר ויום טוב לא כתב כלום בסימן רס"א ,אלא כדפרישית, שבת ויום טוב ,רק לגבי יום הכיפורים לבד ,אבל אי
'והנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה ע"כ. ילפינן מ'ועניתם' או מ'בחריש ובקציר תשבות' ,שפיר
והאבדתי' ,על עיצומו של יום ענוש כרת אבל אינו ענוש ילפינן ממנו לכל השבתות וימים טובים כמבואר בגמרא.
כרת על התוספת ,יכול לא יהא ענוש כרת על התוספת אמנם בפרי מגדים (סי' תר"ח משבצות סק"א על הט"ז הנ"ל) ציין
מלאכה אבל יהא ענוש כרת על התוספת עינוי ,תלמוד לעיין בהגהת הלבוש ,שבזה יתיישב מה שהקשה הט"ז המקור למעשה ל'תוספת יוה"כ' והנפקא מינה ב.
לומר 'כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה בדעת הלבוש האיך יליף תוספת מחול מהפסוק
והנה ,מפשטות הגמרא משמע ,ששני מימרות
ונכרתה' ,על עיצומו של יום ענוש כרת ואינו ענוש כרת 'ועניתם' ,וכך כתב בהגהת הלבוש (סי' תר"ח ס"א) וז"ל ,אף
חלוקות ,מי שלומד מפסוק 'ועניתם את נפשותיכם'
על התוספת של יום ,ע"כ. על גב דלעיל סי' תר"ד מפקינן האי קרא לאכילה ושתייה
תוספת יום הכיפורים ,אינו לומד הלימוד של 'כל האוכל
ביום התשיעי כדי שיוכל להתענות בעשירי ,ובש"ס
וכך פסק למעשה הטור (ריש סי' תר"ח) וז"ל ,ואוכלין ושותה בתשיעי וכו'' .ואם כן היה מקום לומר ,שאם נפסק
משמע דמאן דדריש ליה למוסיפים מחול וכו' ,לית ליה
ומפסיקין קודם בין השמשות ,דמקרא נפקא לן שצריך להלכה (סי' תר"ד ס"א) שמצוה לאכול בערב יום הכיפורים,
דרש דאכילת ערב יום הכיפורים ,מכל מקום הואיל
ונלמד מהפסוק 'בתשעה לחודש בערב' (כדאיתא שם בגמרא,
להוסיף מחול על הקודש ,בין באיסור אכילה בין בעשיית והפוסקים הביאו דרש דאכילת ערב יום הכיפורים סתמא
0
שיעורו ,אלא מיהו לאו תוספת כל דהו קאמר ,כדמשמע יש אומרים ,אפשר שסמך על מה שכתב לעיל סי' רס"א מלאכה ,ע"כ .אמנם ,בדעת המחבר (סי' תר"ח ס"א) יש לדון,
ביום טוב פרק המביא (ביצה ל ,).ובפרק שואל (קמח ,):דלאו ס"ב ,שכתב סברת הרי"ף והרא"ש בשם יש אומרים דנראה שפסק למעשה כדעת הרמב"ם ,שלא הזכיר ענין
בתוספת כל דהו אמרינן ,אלא שלא נתברר שיעורו ,וצריך יעו"ש ,ומיהו עיין בדברינו לשם אות ט"ז שכתבנו בשם תוספת יום הכיפורים רק לגבי איסור אכילה .אכן בשולחן
לפרוש קודם בין השמשות מעט ,ע"כ. הרדב"ז (שו"ת ללשונות הרמב"ם סי' קי"ג) דגם לדעת הרמב"ם יש ערוך הרב (סי' תר"ח ס"א) כתב וז"ל ,מצות עשה מן התורה
תוספת לשבת יעו"ש ,ואם כן כיון דאיכא פלוגתא בזה, להוסיף מן החול על הקודש ,בין בעינוי בין באיסור
ובמשנה ברורה (סי' רס"א סקכ"ב) כתב וז"ל ,ולא סגי וגם בדעת הרמב"ם יש אומרים דסבירא ליה דצריך מלאכה ,שנאמר 'ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש
בהוספה כל שהוא ,אלא שצריך קצת יותר ,וכתב המשנה להוסיף גם מעשיית מלאכה ,יש להחמיר ,ע"כ. בערב מערב ער ערב תשבתו שבתכם' ,ע"כ.
ברורה בשם החיי אדם ,ושיעור התוספת עם בין
השמשות ביחד עולה כמעט חצי שעה ,ועיין בביאור משמעות התוספת לגבי עיצומו של יום ה. מצות תוספת בשאר שבתות וימים טובים ד.
הלכה ,ע"כ .ובביאור הלכה (שם ד"ה איזה זמן) כתב וז"ל ,עיין
במשנה ברורה שכתבנו דלא סגי וכו' ,כן כתב הרא"ש בעת שאנו דנין על ענין זה של תוספת שבת ,יש ופשוט ,שלדעת הרמב"ם לא שייך מצות תוספת רק
בביצה והובא בבית יוסף ,וכתבו הפוסקים דלא איתברר לציין לדברי השולחן ערוך הרב ,שכתב בדיני הכנסת לגבי יום הכיפורים ששייך בה מצות עינוי ,אבל בשבת
שיעורו מן הגמרא ,ונראה דעל כל פנים הוא פחות מכדי שבת (סי' רס"א קונטרס אחרון סק"ג ,וסי' רס"ג קונטרס אחרון סק"ח) ושנה ויום טוב לא שייך כלל מצות תוספת ,אבל לדעת שאר
שלשת רבעי מיל ,דאי לאו הכי ישאר קושית תוספות דבריו בהלכות עירובין (סי' שצ"ג ס"ב) ,לגבי הדין שמותר הראשונים ,מבואר בדבריהם שמצות תוספת שייך גם
בראש השנה (ט .ד"ה ורבי עקיבא) במה שהקשו ,מהא דאיתא לערב עירובי חצרות בבין השמשות ,ואפילו אם כבר בשאר שבתות וימים טובים .וכתב בשולחן ערוך בהלכות
בשבת ספק חשכה ,עיין שם ,ולכן סתמתי במשנה ברורה קיבל עליו תוספת שבת ,אמנם כל זה כשעדיין לא קיבל שבת (סי' רס"א ס"ב) ש'יש אומרים שצריך להוסיף מחול על
כהחיי אדם ,ע"כ. עליו שבת בתפילת ערבית של שבת שהתפלל מבעוד הקודש' ,וזהו כדעת הרי"ף והרא"ש ודלא כהרמב"ם,
יום ,אבל אם התפלל תפילת ערבית של שבת הרי קיבל ובהלכות הבדלה (סי' רצ"ג) סתם כן לדינא ,שכתב (ס"א) וז"ל,
אמנם במשנה ברורה עצמו (שם סקכ"ג) כתב וז"ל ,ומי עליו שבת עצמה. מאחרין תפילת ערבית ,כדי להוסיף מחול על הקודש,
שמחמיר על עצמו ופורש עצמו ממלאכה חצי שעה או ע"כ .וכן (ס"ב) בזה"ל ,צריך להיזהר מלעשות מלאכה עד
על כל פנים שליש שעה קודם השקיעה ,אשרי לו ,דהוא ובקונטרס אחרון (סי' רס"א סק"ג) ביאר הדברים באופן שיראו שלשה כוכבים קטנים ,ולא יהיו מפוזרים אלא
יוצא בזה ידי שיטת כל הראשונים ,ע"כ .ובשער הציון מחודש ,ותורף לשונו ,דבקבלת שבת שלא על ידי תפילה רצופים ,ע"כ .ומקור הדין שיהיו רצופים הוא מהר"ן (שבת
(סקכ"א) ביאר וז"ל ,היינו אפילו לשיטת רבי אליעזר ממיץ אינו מקבל עליו חומרת עיצומו של יום ,אלא שקיבל עליו טו .סוף ד"ה אמר רבה) וז"ל ,ועד איזו שעה יהא מוסיף והולך,
(יראים סי' רע"ד ,שסובר שבין השמשות הוא ג' רבעי מיל קודם שקיעת החמה, סתם תוספת שבת ,כמו שמצוות התורה להוסיף מחול על יש לומר כענין שאמרו בירושלמי (ריש פ"א דברכות) ,דגרסינן
כלומר 13.5דקות קודם השקיעה) ,ואפילו אם נסבור דמיל הוא כ"ד הקודש אף בלא תפילה ,ולהכי לא מיתסר בשבותים ,דלא התם ,ובלבד דיתחמון (שיראו) תלתא כוכבים דדמיין כחדא
מינוט ,ויוצא בזה מדינא גם התוספת שבת להרבה עדיף התוספת שהוא עשה מבין השמשות שהוא ספק כוכבתא ,כלומר רצופין במקום אחד ,היו מפוזרין ,אסור
אחרונים ,ע"כ .ולפי זה יצא ששיעור תוספת שבת הוא 2 כרת ,אבל כשהתחיל ערבית של שבת ,קיבל עליו עיצומו בעשיית מלאכה ,משום תוספת ,ע"כ.
דקות. של יום ולא תוספת ,שהרי אף להרמב"ם דלא סבירא ליה
תוספת כלל לשבת ,ואפילו הכי מיתסר במלאכה אחר והיוצא ממה שנתבאר ,דדעת הרמב"ם בפשטות הוא
ובענין תוספת שבת במוצאי שבת ,מבואר בשולחן תפילת ערבית ,ע"כ עיי"ש[ .ונוגע הדבר להלכות אבלות ששייך תוספת רק לגבי דיני עינוי ביום הכיפורים ,ודעת
ערוך (סי' רצ"ג ס"ב ,תרכ"ד ס"ב) דגם ביציאת השבת והיום טוב (סי' שע"ה סי"א וש"ך סקט"ו) וביו"ד ח"ב (עיין קובץ שיעורי טהרה למו"ר שאר הראשונים ,ששייך מצות תוספת גם לגבי שאר דינים
מצוה להוסיף מחול על הקודש ,ולכך כתב בשולחן ערוך הגרמ"ש קליין שליט"א ,שיעור ה' סי"ב)]. כגון איסור עשיית מלאכה ,כמו כן כפי פשטות הגמרא,
(סי' רצ"ג ס"ב ,ומקור מהר"ן ,הובא לעיל) וז"ל ,צריך להיזהר שמצות תוספת הוא מדאורייתא גם לגבי כל שאר שבתות
מלעשות מלאכה עד שירא שלשה כוכבים קטנים ,ולא זמן ושיעור התוספת ו. ומועדי השנה (וכפי שנפסק בשולחן ערוך סי' רס"א ס"ב ורצ"ג ס"א ס"ב).
יהיו מפוזרים אלא רצופים ,ע"כ .וביאר המשנה ברורה
(סק"ה) וז"ל ,משום תוספת שבת ,והוא הדין כשרואה כתב הבית יוסף (סי' רס"א ס"ב) וז"ל ,וכתבו הר"ן בפרק אמנם יש לציין ,דהנה כתב הבית יוסף (סי' רס"א ס"ב)
שלשה כוכבים קטנים שאינם רצופים ,וממתין מעט במה מדליקין (טו .ד"ה אמר רבה) וביומא (ב :ד"ה ת"ר ועניתם), וז"ל ,והרמב"ם בפרק ה' לא הזכיר דין תוספת זה ,וכתב
אחרי כן ,מותר לעשות מלאכה ,דעיקר טעם הרצופים והרב המגיד (פ"ה ה"ד) בשם הרמב"ן ,שתוספת זה אי אפשר הרב המגיד (פ"א משביתת עשור ה"ו) ,דטעמא משום דלית ליה
משום תוספת ,וכיון שהמתין מעט הרי הוסיף (דגול מרבבה),
שיהא בעוד השמש זורחת על הארץ ,דהא תנן (יז ):וכולן תוספת דבר תורה אלא לעינוי יום הכפורים לבד ,דסבירא
ע"כ .ולפי זה הזמן המצויין בלוחות ליציאת השבת ,כולל בית הלל מתירין עם השמש ,ואי אפשר שיהא גם כן בין ליה דהלכה כמאן דדריש לקראי לדרשא אחרינא עכ"ל,
בתוכו גם מינימום של תוספת שבת (ועיין במגן אברהם סי' קפ"ח
השמשות ,שהרי תוספת זה אינו אלא עשה ,ובין ומשמע לי דדבר תורה שכתב לאו דוקא ,דמדרבנן נמי לית
סקי"ח שכתב דבמוצאי שבת סגי במשהו). השמשות ספק כרת הוא ,אלא ודאי זמנו של תוספת היינו ליה תוספת ,דאם לא כן לא היה לו להשמיטו ,ע"כ .אמנם,
מתחילת השקיעה שאין השמש נראית על הארץ ,עד זמן בביאור הלכה (סי' רס"א ס"ב ד"ה יש אומרים) כתב וז"ל ,ודע עוד,
כל המוסיף מוסיפין לו מן השמים ז. בין השמשות [וזהו לפי דעת השולחן ערוך כדעת רבינו דמדרבנן אפילו להרמב"ם מצוה להוסיף מעט מחול על
תם ,ולדידן הוא משעה ורביע קודם השקיעה -פלג הקודש ,וכדמשמע פשטה דלשנא דהרב המגיד שהובא
ולסיומא דמילתא ראוי להעתיק כאן דברים יסודיים המנחה ,ויש כאן הרבה בירורי דברים ,אך אכמ"ל] ,והזמן בבית יוסף ,ומה שהקשה בבית יוסף דאם כן לא היה לו
מספר יסוד ושורש העבודה (שער ח' סוף פ"א) וז"ל ,וכתוב הזה שהוא ג' מילין ורביע ,רצה לעשותו כולו תוספת להרמב"ם להשמיט דין זה דהוספה ,באמת כבר כללו במה
בספר התגין ,אם נשמתו של אדם בגיהנם ,בכל יום ששי עושה ,רצה לעשות מקצת ממנו עושה ,ובלבד שיוסיף שהביא דין התקיעות שהיו תוקעין ערב שבת (בפ"ה הי"ח),
מוציאין אותה מגיהנם בעת שהיה רגיל בעולם הזה איזה זמן שיהיה ודאי יום מחול על הקודש. כנסת הגדולה בשם הראנ"ח ,וכן כתב בבאור הגר"א,
לשבות ,וכן בתוספת מקודש על החול במוצאי שבת,
דאפילו להרמב"ם מצוה להוסיף מחול על הקודש ,מהא
המאחר מאחרין אותו שלא להכניסו לגיהנם ,והממהר עוד הביא הבית יוסף (שם) ,וכתבו התוספות בפרק
דתקיעות הנ"ל ,ע"כ.
ממהרין אותו להכניסו ,ועל כן צריך לזהר בזה מאוד, קמא דראש השנה (ט .ד"ה ורבי עקיבא) ,קשיא דבפרק במה
ומוטל על כל אדם להזהיר בני ביתו על תוספת שבת, מדליקין תנן ,ספק חשיכה אין מדליקין (ומשמע שעד בין
וכתב בכף החיים בהלכות יום הכיפורים (סי' תר"ח אות
וביחוד בימים הקצרים של ימות החורף ,שרוב נשים השמשות ממש מותר להדליק) ,ותירצו ,ושמא משום דסגי א') וז"ל ,ומדברי השולחן ערוך משמע שפוסק כדברי
מאחרין בהדלקת הנרות עד קרוב לחשיכה ר"ל ,וראוי בתוספת משהו נקט הכי ,והרא"ש כתב ביומא (פ"ח ס"ח)
הרמב"ם ,והא דלא כתב דברי הרי"ף והרא"ש אפילו בשם
להזהיר אותם בנחת ובתוכחה ,ע"כ. ובפרק תפילת השחר (ברכות פ"ד ס"ו) ותוספת זה לא נתברר
היוצא למעשה מכל הנתבאר:
א .מצוה מן התורה להוסיף מחול על הקודש ,בערב יום הכיפורים ובמוצאו ,באיסור אכילה ושתיה ושאר עינויים.
לדעת רוב הראשונים יש גם מצוה להוסיף מחול על הקודש ,בערב יום הכיפורים ובמוצאו ,באיסור מלאכה. ב.
לדעת רוב הראשונים הנ"ל ,יש מצוה מן התורה להוסיף מחול על הקודש ,בכל שבת ויום טוב ,בכניסתו וביציאתו. ג.
ד .אף לדעת הרמב"ם ,יש מצוה מדרבנן להוסיף מחול על הקודש ,בכל שבת ויום טוב ,בכניסתו יציאתו.
ה .דעת השולחן ערוך הרב ,דבזמן תוספת שבת מותר בכל השבותין המותרים בבין השמשות ,כיון שלא קיבל על עצמו עיצומו של יום .אבל בקבלת
שבת בתפילה נאסר בהכל כמו בשבת עצמה ,דכבר קיבל עליו עיצומו של יום.
זמן התוספת הוא לפחות מכ 2-דקות לפני השקיעה ,ולכל המוקדם מזמן פלג המנחה. ו.
כתוב בספר התגין ,אם נשמתו של אדם בגיהנם ,בכל יום ששי מוציאין אותה מגיהנם בעת שהיה רגיל בעולם הזה לשבות ,וכן בתוספת מקודש על ז.
החול במוצאי שבת ,המאחר מאחרין אותו שלא להכניסו לגיהנם ,והממהר ממהרין אותו להכניסו ,ועל כן צריך לזהר בזה מאוד.
יו"ל לזכות ולרפואת מרן רבינו ישראל בן לאה אסתר,
נערך ע"י :לוי יצחק בהגה"צ רצ"ה ויזניצר ,מודיעין עילית.
הרב שמואל שמעלקא בן פייגא לאה ,הרב חיים מאיר בן גיטל ,הבה"ח יוסף יששכר דב בן מרגלית,
להערות והארות L7133800@gmail.com 05271-33800 היניק פסח בן ביילא מלכה .רעכיל בת פייגא פעסיל ,שרה בת קריינדל דישנא ,לרפו"ש בתושח"י
