תורה שבכתב · Torha Shebechtav — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בסייעתא דשמיא
יו"ל ע"י קרן תרי"ג לזיכוי הרבים
לטובת נשמת הרבני הנגיד הנכבד
הפצת ועידוד לימוד התורה הקדושה עם פירוש רש"י
הרה"ח ר' אריה (לייבל)
בהרה"ח ר' יונה רובין ז"ל גיליון קל"ו (שנה ג') | תשרי תשפ"ז שובהבראשית
פרשתפרשת האזינו -
פנינים מאירים
לשולחן השבת פרד"ס התורה ְזְ ֹכֹר ְְימֹות עֹוָלָ ם ִּבִ ינּו ְְׁשנֹות ּדֹור ָוָ דֹור
פשט ָּׁש ַַמִיִ ם ְוְ ָָה ָָא ֶֶרץ • ְְׁשַבַ ח
נֹוְׂש ֵֵאי ַַה ָָּפ ָָר ָָׁשהֵֵ :עדּות ַַה ָ �
ְ ִִׁש ַיַרת ַַה ֲֲאִזִ ינּו ְְמֻיֻ ֶֶּס ֶֶדת ַַעל ָָה ֱֱאמּוָנָ ה ְּבְ ַַהְנְ ָָהַגַ ת
למה נקרא כאן 'הושע' ּבֹוֵרא • ִִה ְְתּבֹוְנְ נּות ּתֹוָרה • ֱֱאמּוָנָ ה ְּבְ ַַהְנְ ָָהַגַ ת ַַה ֵ
ַַה ָ ּבֹוֵרא ִִעם ַַעּמֹוֶֶׁ ,שהּוא ָָח ֵֵפץ ְלְ ֵֵה ִיִטיב ָלָ ֶֶהם, ַַה ֵ
ְוְהֹוֵׁש ַַע ִּבִ ן נּון (דברים לב ,מד)
ַוַ ָָּיֹבֹא ֹמ ֶֶֹׁשה וגו' הּוא ֵ ֶּבֶ ָָעָבָ ר ּוֶבֶ ָָע ִִתיד • ַַח ְְס ֵֵדי ה' ַַעל ַַעּמֹו • ַַה ָָּצרֹות תֹוָצ ָָאה ֵֵמ ַַה ֲֲח ָָט ִִאים, ְוְ ָכָ ל ַַה ֻֻּפ ְְר ָָענּויֹות ֵֵהן ַַרק ְּכְ ָ
ְּבְ ִִע ְְקבֹות ַַה ֲֲח ָָט ִִאים • ְנְ ָָק ָָמה ַּבַ ּגֹוִיִ ם ְּבְ ַַא ֲֲח ִִרית ְוְ ַַה ֲֲח ָָט ִִאים ֵֵהם ִּבִ ְגְ ַלַ ל ֹח ֶֶֹסר ִִה ְְתּבֹוְנְ נּות ִּבִ ְְמֹא ְְֹרעֹות
המפרשים עומדים על השאלה מדוע נקרא כאן בשם 'הושע' ולא 'יהושע'? (וראה יהֹוֻׁש ַַע • ֲֲעִלִ ַּיַ ת ֹמ ֶֶֹׁשה
ַַהָּיָ ִִמים • ְְּד ָָר ַַׁשת ֹמ ֶֶֹׁשה ִוִ ֻ ֶֶה ָָעָבָ ר ְוְ ֶֶה ָָע ִִתידָָ .א ְְמָנָ ם ְּבְ ַַא ֲֲח ִִרית ַַהָּיָ ִִמים ְּכְ ֶֶׁשָּיָ ׁשּובּו
רש"י) בדרך הפשט כותב רבי יוסף בכור שור ,מבעלי התוספות ,שבאמת היה שמו ְלְ ַַהר ְנְ בֹו ְלְ ִִה ְְס ַַּתֵּלֵ ק • ִִסַּבַ ת ִִה ְְס ַַּתְּלְ קּות ֹמ ֶֶֹׁשה. ִּבִ ְְתׁשּוָבָ הִ ,יִ ְנְ ֹקֹם ה' ַּבַ ּגֹוִיִ ם ַַעל ָָמה ֶֶׁש ָָעׂשּו ְלְ ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל.
'הושע' ,אלא שכאשר נעשה משרת למשה – קראו משם בשם 'יהושע' ,כי דרך
השרים והמלכים שמשנים שמות משרתיהם וקוראים להם שם אחר כרצונם ,כמו
שקרא פרעה ,להבדיל ,ליוסף 'צפנת פענח' ,וכדו'. וה' יסתיר פניו מהם ,ויבואו עליהם צרות של רעב א .עדות ושבח
אבל עתה כאשר עברה ההנהגה ממשה ליהושע ,ושוב לא היה יהושע משרתו של וחיות רעות ,מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה. כהקדמה לשירת האזינו ,העמיד משה את
משה ,שוב חזר לשמו הראשון וקראו 'הושע'. השמים והארץ ,שהם קיימים לעולם ,שישמשו ה .שבחה של אומה
כאשר ינקום ה' את נקמת ישראל ויעניש ה' את כעדים על התראה לישראל ששמעו את שירת
רמז הגוים באחרית הימים ,אזי ייפרע מהם גם כל האזינו ,והשמים והארץ עצמם יתנו שכר או
מה שהגוים עשו בכל הדורות .בעת ההוא הגוים עונש.
שבעה תיבות ,וכ"ה אותיות
ישבחו את ישראל, בפתח דברי השירה
ּ ֹ �
אֹלֵקינּו (דברים לב ,ג)
ִּכִ י ֵֵׁשם ה' ֶֶא ְְק ָָרא ָָהבּו ֹג ֶֶֹדל ֵלֵ ֵ
ויאמרו" :ראו מה שבחה משבח משה את
�
ְַׂש ִִּכילּו ֹזאת ּ
ָחְכְמּו ַי ְ "לּו ָּ
כותב רבינו החיד"א ,בספרו 'כסא רחמים' ,שבפסוק זה יש ז' תיבות -רמז לז' ימים של אומה זו! שדבקו בה' התורה הנותנת חיים
ּ
שקורין בתורה ,והם :שני וחמישי ,שבת ,ראש חודש ,חול המועד ,יום טוב ,יום בכל התלאות שעברו וחיזוק כמו הטל והגשם
ָי ִִָבינּו ְלְַאַ ֲחֲ ִִריָתָם"
הכיפורים .כן יש בפסוק כ"ה אותיות -רמז למספר כל מיני העולים ,דהיינו ג' ד' ה' עליהם ,יען כי הם ידעו והרוחות .משה מצווה
ו' ז' (בשני וחמישי -שלשה קרואים ,בראש חודש – ארבעה ,ביום טוב – חמשה,
(דברים לב ,כט)
בטובו ובשבחו של ה'". לישראל לענות 'ברוך
ביום כיפור – ששה ,בשבת – שבעה) ,שהם יחדיו מספר כ"ה.
ו .מתורגמן ליהושע שם כבוד מלכותו' כל
פעם שהוא מזכיר שם
דרוש ביום מיתת משה נמסרה
ההנהגה ליהושע ,כאשר
על מי מדברים ה'.
האות י' – רק למשך ל"ח שנה שניהם דרשו דרשה הפסוקים?ב .הצור תמים פעלו
ְוְהֹוֵׁש ַַע ִּבִ ן נּון (דברים לב ,מד)
ַוַ ָָּיֹבֹא ֹמ ֶֶֹׁשה וגו' הּוא ֵ
בספר 'לוית חן ואור יקרות' ,מבאר מדוע דווקא כאן נקרא שמו 'הושע' ,על פי דברי
באותה שבת .וכדי שלא
יאמרו ישראל ליהושע
על בני ישראל או
השירה נפתחת בדברי
אמונה שהנהגת הבורא
הגמרא (סנהדרין קז ,א) שהאות יו"ד שניטלה משרי ,עמדה וצווחה ,עד שהוסיפה שלא היה לו להרים ראש על הגוים?
בעולמו היא באמת
השי"ת ליהושע ,עיי"ש. בחייו של משה רבו, סיכום מתומצת ובהיר של ויושר ,גם אם אנו
והנה כשניטלה האות י' משרה היתה אז בת פ"ט שנה (שנה טרם לידת יצחק) ,ושרה העמיד משה ליהושע רואים צדיק ורע לו
חייתה קכ"ז שנים ,נמצא שהיו"ד ניטלה משמה בחייה רק במשך ל"ח שנים (כי רק 'מתורגמן' [המסביר מחלוקת רבי נחמיה ורבי רשע וטוב לו.
בחייה נקרא שמה 'שרה' על שם שהיתה שרה על כל העולם ,וזה לא שייך לאחר לעם את דברי החכם יהודה ,בביאור שנים-עשר ג .בינו שנות דור
מיתה ,כי אין שלטון ביום המוות) ,וכנגד אותן ל"ח שנים ,נתנה השי"ת ליהושע הדורש] ,כדי להראות
למשך ל"ח שנים ,ועתה כאשר כבר חלפו ל"ח שנים מחטא המרגלים שאז נקרא שעל פי פקודתו הוא האזינו, שירת מתוך פסוקים במרכז השירה מבוארת
ההתבוננות חובת
הושע בשם יהושע ,שוב היה אפשר לקרוא לו 'הושע' ולהחזיר את היו"ד לשרי. דורש .משה בדרשתו כמובא בפירוש רש"י על מאורעות העבר
ציוה לישראל להתבונן בפרשתנו. והעתיד ,ועל העונשים
סוד היטב בלימוד התורה, החוטאים שנענשו
כי הרבה שכר תלוי בכל
תתקנ"ה פסוקים בחומש דברים פסוק בתורה. להלן עמודים ה-ו' הראשונים,
בדור אנוש ובדור
בדורות
ֹלִקים ִִע ָָּמ ִִדי (דברים לב ,לט)
ְְראּו ַַע ָָּתה ִּכִ י ֲֲאִנִי ֲֲאִנִי הּוא ְֵוְֵאין ֱֱא ִ
ז .להר נבו המבול ,ולעומת זאת
הגה"ק רבי אברהם גלאנטי זי"ע כותב בספרו 'קול בוכים' ,שישנם תתקנ''ה ()955
לאחר מכן ,הצטווה משה -על חסדי ה' על עמו
רקיעים ,והמלאך מט''ט מעלה את תפילות ישראל דרך רקיעים הללו ,אולם יש
לעלות להר נבו ,בחצי היום לעיני כל ישראל ,כדי במדבר :הוציאם ממצרים והצילם מכף כל אויב,
לו רשות לעלות רק עד תת''ק רקיעים ,אבל אל נ''ה רקיעים העליונים אינו יכול
להיכנס ,אלא התפילות עולות משם לבדן עד לפני הקב''ה.
למות ולהיקבר שם ,באותה מיתה שמת אהרן. בחר בהם מכל עם ונתן להם את התורה ,הקיף
טרם מותו יסתכל על הארץ ,אך הוא לא יכנס אותם בעננים וסיפק צרכיהם במדבר ארבעים
על פי זה כותב בספר 'מעשה רוקח' :לכן אמר משה את ספר דברים ,שיש בכל הספר לארץ ,יען כי הוא ואהרן לא קידשו את ה' במי שנה .זו תוכחת מוסר לישראל שהחטאים הם
תתקנ"ה פסוקים ,כי בכל פסוק בקע רקיע אחד מתתקנ"ה הרקיעים ,למען יראו מריבה. תוצאה של כפיות טובה וחוסר התבוננות.
ישראל שה' אלקינו אין עוד מלבדו.
והנה ,ראו זה פלא :מתחילת החומש עד הפסוק הזה 'ראו עתה כי אני אני הוא' וגו' יש התורה וההפטרה ד .וישמן ויבעט
תת''ק פסוקים ,כנגד תת''ק רקיעים ,ומאותו פסוק עד גמר התורה יש נ"ה פסוקים, בשבת זו ,בעשרת ימי תשובה ,בין ראש השנה ליום
בהמשך נאמרים עוד דברי תוכחה לישראל,
כנגד נ''ה רקיעים עליונים ,וידוע כי מלאך מט''ט נקרא לפעמים בתואר 'אלקים', הכיפורים ,אין מפטירים את הפטרת האזינו ,אלא את שבכניסתם לארץ זכו לשפע של חלב ודבש,
וזהו הפירושְְ :ראּו ַַע ָָּתה -בפסוק זה שהוא הראשון מנ''ה רקיעים העליוניםִּ ,כִ י ֲֲאִנִ י הפטרת 'שובה ישראל' בספר הושע ,לעורר בתשובה. בהמות שמנות ותנובות השדות ,וכתוצאה מכך
ֹלִקים ִִע ָָּמ ִִדי -אפילו מלאך מט''ט שנקרא ֲֲאִנִ י הּוא -לבדי ברקיעים אלוְ ,וְ ֵֵאין ֱֱא ִ אך היות וההפטרה מסתיימת במילים 'ופושעים יכשלו השמינו והכעיסו את ה' ועבדו לשדים ולאלילים
בם' ,ואין ראוי לסיים בדבר שאינו טוב ,יש המוסיפים זרים ובזויים ,ועל כך ייענשו על ידי גוים בזויים,
אלקים אין לו רשות להיות עמדי ברקיעים הללו. כמה פסוקים מספר מיכה ,או מספר יואל.
ללמוד בכל יום שירת האזינו חיים של תורה
כותב הרה"ק רבי צבי אלימלך מדינוב ,בעל 'בני יששכר' זי"ע" :נראה לי בסגולה ,ללמוד בכל יום שירת האזינו ,והוא סגולה להנצל מאפיקורסות
(אגרא דפרקא ,אות קטו) ומדעות הכוזביות".
הפרשה ולקחה מאוצרם
של גדולי הדורות בדרך התורה
דבקות בתורה הכרת והבנת
מלמד אותנו רש"י הק' יסוד עצוםָ"ָ :צ ִִריְך ָָא ָָדם ֹאֶמר ֲֲאֵלֵ ֶֶהם ִִׂשימּו ְלְ ַבַ ְבְ ֶכֶ ם ְלְ ָכָ ל ַַה ְְּדָבָ ִִרים (דברים לב ,מו).
ַוַ ֹּי ֶ מושג בתורה לב לדעת
תֹוָרה!",ֶֶׁשִּיִ ְְהיּו ֵֵעיָנָ יו ְוְ ִלִ ּבֹו ְוְ ָָאְזְ ָנָ יו ְְמֻכֻ ָּוִָנִ ים ְלְ ִִדְבְ ֵֵרי ָ תֹוָרה וכו'ֲֲ ,ה ֵֵרי ָָצ ִִריְך ָָא ָָדם ֶֶׁשִּיִ ְְהיּו ֵֵעיָנָ יו ְוְ ִלִ ּבֹו ְוְ ָָאְזְ ָנָ יו ְְמֻכֻ ָּוִָנִ ים ְלְ ִִדְבְ ֵֵרי ָ
כלומר ,להיות שקוע ודבוק בתורה בכל חושיו ְְדָבָ ִִרים ַַקל ָוָ ֹח ֶֶֹמרַּ ,וַמה ַַּתְבְ ִנִ ית ַַהַּבַ ִיִ ת ֶֶׁשהּוא ִנִ ְְר ֶֶאה ָלָ ֵֵעיַנַ ִיִ ם ְוְ ִנִ ְְמ ָָדד
ְוְ ֶֶא ֶֶפס ָָעצּור ְוְ ָָעזּוב (דברים לב ,לו) ָָעצּור ְוְ ָָעזּוב
ואבריו ,בלבו ,בעיניו ,ובאוזניו .כך אכן ראו אצל
גדולי התורה אשר היו דבוקים ושקועים בתורה ְּבְ ָָקֶנֶ הָָ ,צ ִִריְך ָָא ָָדם ֶֶׁשִּיִ ְְהיּו ֵֵעיָנָ יו ְוְ ָָאְזְ ָנָ יו ְוְ ִלִ ּבֹו ְְמֻכֻ ָּוִָנִ ים ְלְ ָָהִבִ יןִִּ ,דְבְ ֵֵרי הכתוב אומר שהקב"ה ינקום בגוים כאשר יראה שאין בקרב ישראל אף
עד שלא הרגישו כלל מכל הנעשה סביבם. ּתֹוָרה ֶֶׁש ֵֵהן ַּכַ ֲֲה ָָר ִִרין ַַה ְְּתלּוִיִ ין ִּבִ ְְׂש ָָע ָָרה ַַעל ַַא ַַחת ַּכַ ָָּמה ְוְ ַכַ ָָּמה (רש"י). ָ אחד שהוא ָ'ָעצּור ְוְ ָָעזּוב' ,ונאמרו בכך כמה פירושים במפרשים:
א .רש"י פירש' :עצור' – מי שנושע על ידי המושל העוצר ומעכב את
העם ,ומקבצם במקום אחד ,שלא יתפזרו בצאתם למלחמה על האויב,
של אדם מבוגר כמוני בשעה כל כך מאוחרת?! האברך לא היכן התינוק? 'עזוב' – הוא במשמעות של חיזוק וסיוע ,שלא יהיה בישראל אחד שהוא
ידע למה ולמי הדברים מכוונים ,שהרי השעה עכשיו היא לעת זקנותו של הגה"ק רבי עקיבא איגר זי"ע ,הוא ביקר 'מחוזק' על ידי אחר המחזקו ומסייע לו.
7בבוקר .עד מהרה התבהרה התמונה :בשעה 12בלילה פעם בוורשא אצל בנו הגה"ק רבי שלמה איגר זי"ע ,ורבי ב .אונקלוס תרגם :שיהיו מטולטלים ועזובים ,דהיינו שהוא פירש 'ואפס
התיישב הרב מטשעבין לעיין בסוגיה פלונית ,ומרוב שלמה נחרד לראות כמה נחלש גופו הטהור של אביו עצור' – שלא יהיו עצורים ומעוכבים במקום אחד אלא מטולטלים ,וגם
עיונו לא הבחין כלל שהשעות חולפות וכבר זרחה החמה מרוב עיון והעמקה בלימודיו עד כלות הכוחות .הוא יהיו 'עזובים'.
והגיעה השעה 7בבוקר... החליט לנסוע עמו למקום נופש ,שם היו מרחבי דשא ג .בספורנו פירש :שלא יהיה להם עוד שום רכוש ,דהיינו 'עצור' – היינו
ופרחים נאים ,נוף נחמד למראה ,מגדלי שן וארמוני הממון האצור בביתם' ,ועזוב' – מקנה הבהמות שהוא עזוב בשדה.
לימוד תחת השלחן פאר ,שכבשו את לב הרואה .בכך ,חשב רבי שלמה ,ינוחו ד .ברלב"ג פירש' :עצור' – אנשים המתגוררים בערים בצורות שהם
באחת התקופות המתוחות שעברו על יושבי העיר מחשבותיו קמעה וישקוט עיונו. עצורים וכנוסים בתוך החומה' ,ועזוב' – אנשים המתגוררים בערי הפרזות.
העתיקה ירושלים עיה"ק ,כאשר היה חשש כבד מפני
הפגזות מצד הערביים ,ניתנה פקודה על ידי ממשל כשהגיעו לשם בלוויית נכבדי ועשירי העיר ,הושיבו את
הבנת מילה
המנדט הבריטי ששלט בארץ ,שלא להדליק אור כלל רבי עקיבא איגר על אחד מספסלי הגן ,וסברו שהוא ינוח
מעט וייהנה מהמראות המשובבים נפש .אולם הגרעק"א אחת בתורה עיניים לראות
בלילות .הכל היה חשוך ,בבתים ובבתי כנסת .ומה יעשה
לא הביט כלל אנה ואנה ,אלא ישב על הספסל במרכז ִּכִ י ִיִ ְְר ֶֶאה ִּכִ י ָָאְזְ ַלַ ת ָיָ ד (דברים לב ,לו) ָָאְזְ ַלַ ת ָיָ ד
תלמיד חכם צעיר כמו מרן הגאון הגדול רבי עובדיה יוסף
הגן שקוע בעומק עיונה של תורה בכל חושיו ושרעפיו.
זי"ע ,שנפשו חשקה בתורה .באמצע החודש – ניחא,
כעבור זמן מה נשמע לפתע קולו כשהוא שואל את את הביטוי 'אזלת-יד' אנו מוצאים בספרות בת ימינו במשמעות של
עוד יכול היה ללמוד לאור הלבנה ,אבל בתחילת החודש
בנו' :היכן התינוק? ...היכן התינוק?' התברר שהוא סבר 'הזנחה ואפס עשייה' ,כגון :חברת האבטחה לא עמדה במשימה ,והוכיחה
ובסופו כשאין את אור הירח ,היה פשוט לוקח שמיכה
שבוודאי נקרא לכאן לשמש כסנדק לילד הנימול ולמטרה רשלנות ואזלת יד מול מכת הגניבות...
עבה ,מכסה את השולחן בביתו מכל הכיוונים ,נכנס תחת אולם את הביטוי 'אזלת יד' ,אנו מוצאים בפרשתנו בפסוק 'ִּכִ י ָָאְזְ ַלַ ת ָיָ ד',
זו הושיבו אותו על הספסל...
השולחן עם ספר ביד וכמה נרות ,וכך שכב על הרצפה ונאמרו על כך כמה פירושים:
ולמד שעות כמעט בלי אוויר וחמצן! להפריע ב 12-בלילה? א .רש"י פירש' :אזלת' היא מלשון הליכה ,דהיינו שיד האויב תהיה
שוב אירע פעם שנשמעה אזעקה בזמן תלמודו של מרן אל מעונו של הגאון רבי דוב בעריש ויידנפלד זי"ע ,גאב"ד הולכת ומתחזקת על ישראל.
הגר''ע זי''ע בישיבת 'פורת יוסף' .כל בני הישיבה ירדו טשעבין ,הגיע אברך בשעה שבע בבוקר ,ובפיו שאלה ב .בתרגום יונתן פירש :שהעזרה והתמיכה תינטל מידי ישראל ,ולכאורה
למקלט בשל המצב החמור אך בבדיקה שנערכה גילו חשובה ,והוא מצא את הרב מטשעבין שקוע באותו עת פירש 'אזלת' מלשון כיליון וגמר ,כמו 'הלחם אזל מכלינו' (שמואל א' ט,
שהגר"ע לא נמצא במקלט .הלכו לחפשו במהירות בשל בתלמודו עד שלא הבחין באברך שנכנס אל ביתו .כיון ז) ,או שפירש גם הוא מלשון הליכה ,שהעזרה והתמיכה תלך ותסתלק
הסכנה ,וראו אותו כהרגלו רכון על ספריו שם במקומו שהשאלה היתה דחופה ,הקיש השואל קלות על ידיו של מהם.
הקבוע ,לא נע ולא זע ,פנו אליו ואמרו לו בבהלה :צריך הרב מטשעבין כדי להסב את תשומת לבו לאדם העומד ג .כעין זה פירש רבינו בחיי :שכוחם הלך ופסק מהם.
לרדת למקלט! סכנה! יש מלחמה! וכי אינך שומע לפניו ,ואכן הרב התעורר לפתע משקיעותו העצומה ד .בגמרא (סנהדרין צז ,א) דרשו שתלך ותגבר יד המלשינים ,ועוד דרשו:
פגזים?! ...אך הוא ענה בתמיהה :מי אמר לכם שיש בלימוד וראה את האברך העומד לפניו. שתכלה פרוטה מן הכיס ,ופירש שם רש"י :והיינו אזלת יד ,שיהיו בידים
מלחמה? איפה מלחמה? היכן פגזים? ...מרוב שקיעות על פניו של הרב נראו סימני תמיהה והוא פנה אל האברך ריקניות.
בתורה הקדושה לא ראה לא שמע ולא ידע כלום ושאל :אינני מבין אותך? כיצד אתה חושב שאפשר
כללי רש״י הק׳
מהמתרחש סביב. להפריע לי בשעה 12בלילה?! וכי אפשר לדפוק בדלתו בדקדוק הלשון אזניים לשמוע
ָָל ַַד ַַעת ָָח ְְכ ָָמה ּוּמּו ָָּסר ְְל ָָה ִִבין ָָא ַַמ ְְר ִִּתי ַַא ְְפ ֵֵא ֶיֶהם (דברים לב ,כו) ַ'ַא ְְפ ֵֵא ֶיֶהם' או
ֲ'ֲא ַַא ֵֵפ ֶיֶהם'
פניני מוסר ,חכמה ,וחיזוק ,מתוך פסוקי הפרשה
לרגל חודש תשרי ,תלה הגבאי מודעה" :פינוי כללי! ביום שישי
צחות ,כי הנה אדם שהוא רשע וחוטא ,אם לכל הפחות המנבל אחרים – הוא עצמו נבל הקרוב ייערך פינוי לכל החפצים שהושארו בשנה האחרונה .שימו לב
הוא איש חכם ,יש לקוות ולצפות ממנו שיום אחד הוא
ַַעם ָנָ ָָבל (דברים לב ,ו) -כל מה שאמצא כאן לאחר יום שישי – ַַא ְְפ ֵֵא ֶיֶהם!".
יתן אל לבו בחכמתו לעשות איזה מעשה נכון וטוב בעיני רק אלו שלמדו היטב את פרשת השבוע עם פירוש רש"י ,הבינו
ה' ,אבל אם בנוסף על היותו רשע הוא גם שוטה ,ממנו אין על הכתוב בספר תהלים (פא ,ג) 'כנור נעים עם ָנֶָבֶ ל' ,מובא
במדרש שוחר טוב' :למה נקרא "ַא ְְפ ֵֵא ֶיֶהם" הוא התכוון לומר :אשליך אותם מעלי שכאשר הגבאי כתב ַ
תקווה שייצא ממנו שום דבר טוב. כהפקר...
שמו 'נבל'? -מפני שהוא ְְמ ֵַנֵַבל
על כך אמר הכתובַ'ַ :עם ָָנָָבל' ,אבל על הכתוב ָָא ַַמ ְְר ִִּתי ַַא ְְפ ֵֵא ֶיֶהם ,מסביר רש"י שמילה זו היא משורש
אם לכל הפחות היו חכמים ונבונים, חדשה הבנה - שנה כל נעים כל מיני זמר' ,כלומר שקולו
'פ.א.ה ,'.דהיינו שאשליך אותם מעלי כהפקר ,כמו שאדם מניח בסוף
היה מה לצפות מהם ,אבל דא עקא נעשים כל כך ,עד ששאר הכלים
ִּבִ ינּו ְְׁשנֹות ֹּדֹר ָוָ ֹדֹר (לב ,ז) שדה 'פאה' הפקר [או שאשליך אותם בכל 'פאות' (צדי) העולם -כן
שהם גם – 'ְוְ ֹלא ָָחָכָ ם' ,וחוטא שהוא בזויים ומנובלים לעומתו. ביאר בספר הזכרון בכוונת רש"י].
בשנות דור ודור ,דהיינו בכל שאל על כך הגה"ק בעל 'חידושי
גם שוטה ,לו אין שום תקנה... שנה חדשה ,זוכה אדם לבינה לפי פירוש זה נמצא שהאותיות פ'א'ה' שבאמצע התיבה ַַא ְְפ ֵֵא ֶיֶהם ,הם
ודעה חדשה ,ומתחדשת לו הרי"ם' מגור זי"ע :אם הוא אכן מהאותיות השורש ,ואילו האות א' בתחילת התיבה נוספה לשימוש,
הצוחקים – אין בהם תבונה הבנה חדשה בתורה. כלי נפלא ומשובח כל כך ,היה מלשון אפעיל ,במקום לומר אני אשליך פאה [כמו כל פעולה בעתיד
ִּכִ י גֹוי ֹא ַַֹבד ֵֵעצֹות ֵֵה ָָּמה ְוְ ֵֵאין ָָּב ֶֶהם (חידושי הרי"ם) ראוי לקרוא לו ְ'ְמַנֵַבֵ ל' ,על שם שהמדבר אומר כלפי עצמו ,שהאות א' באה בתחילת המילה במקום
ְְּתבּוָנָ ה (דברים לב ,כח) שהוא מנבל אחרים ,ולמה קראו לומר 'אני' ,כגון 'אלמד'' ,אתפלל'] ,והאות ם' בסוף התיבה באה
היה פעם יהודי שבור לבב שעלה לו בעצמו 'ָנָָבָ ל'? אלא מכאן לכינוי ,במקום תיבת 'אותם'.
לתורה בשבת קודש פרשת האזינו בביתו מדרשו של ראיה ,שאפילו אם הכלי הוא באמת יפה ומשובח על צד אולם מביא רש"י שיש שאמרו שהמילה ַ'ַא ְְפ ֵֵא ֶיֶהם' ,היא משורש א.ף,.
האדמו"ר בעל 'דברי יואל' מסאטמאר זי"ע ,כאשר הרבי היותר טוב ,עם כל זה ,אם הוא מנבל כלים אחרים ,הרי הוא שהכעס וחרון אף שלי יחול עליהם .אך רש"י כותב שפירוש זה לא
קרא בעצמו בתורה ,והוא סיים את העלייה במילים 'ְוְ ֵֵאין עצמו נקרא 'ָנָָבָ ל' ,כי מי שהוא מנבל אחרים הוא בעצמו יתכן ,מחמת שתי סיבות:
ָָּב ֶֶהם ְְּתבּוָנָ ה'. נקרא 'ָנָָבָ ל'... א .שאם כן היה צריך לומר ֲ'ֲא ַַא ְְפיהם' ,עם שתי אותיות א' ,דהיינו אות
א' אחת לשימוש ,דהיינו בלשון אפעיל ,ועוד אות א' משורש המילה
היו בבית המדרש כמה אנשים שהחלו לצחוק ביניהם
כאילו הסיום הזה ,עולה על איש זה שאין בו תבונה.
שוטה – חסר תקנה 'אף' .כמו במילה 'אאזרך' ,שהיא משורש 'אזר' ונוספה בה אות א'
ו) לב, ַַעם ָנָ ָָבל ְוְ ֹלא ָָחָכָ ם (דברים
נוספת לשימוש בתחילת המילה.
כשהבחין הרבי בצחוק ,אמר מיד לאיש זה :כתוב 'ְוְ ֵֵאין ב .זאת ועוד ,שאם מילה זו היא משורש 'אף' ,הרי האות א' באמצע
ָָּב ֶֶהם ְְּתבּוָנָה' ,בלשון רבים ,ופירושו שהם -הרבים שצחקו בספרו 'דברי שאול' ,כותב הגה"ק רבי יוסף שאול נתנזון המילה מיותרת לגמרי ,והיה צריך לומר ֲ'ֲא ַַא ֵֵפיהם'.
עליך -הם אין בהם תבונה... זי"ע ,בעל שו"ת 'שואל ומשיב' ,לפרש הכתוב בדרך
עומק ועיון בדברי רש"י אוצר שבועי ופולמוס
בפרשת השבוע עומקו של רש"י אודות נושא בפרשה דעת תורה
מּוָמם'?
מדוע כתב רש"י שוב ָ'ָּבָנָ יו ָ
מּוָּמם � ֶֶׁשל ָ �ָּבָנָיו
ָ מּוָּמםָּ�ָ .בָנָיו מּו ָָּמם -
ָ
מּוָמם (דברים לב ,ה) ִִׁש ֵֵחת לֹו ֹלא ָָּבָנָיו ָ
רש"יָּ�ָ :בָנָיו מּו ָָּמם ָּ� ָ -בָנָיו ָהָ יּוְּ ,וְ ַהַ ְ �ְׁשָחָ ָתָ ה � ֶֶׁש ִִה ְ �ְׁש ִִחיתּוּ ִִהיא
'הזי"ו ל"ך' – לאלו פסוקים הכוונה?
ָהָ ָיָהְ ,וְ ֹלֹא מּוּמֹוֹ . שמונה מהלכים בדברי הראשונים כיצד לפרש את דברי הגמרא שיש לחלק
בניו היה ,ולא מום שלו' .וכן כתב ביוסף הלל את פסוקי פרשת האזינו לפי החלוקה של 'הזי"ו ל"ך'
בשם רש"י כתב יד על קלף ,שלא גורסים לא ידעתי טעמו
ברש"י פעם נוספת 'בניו מומם'. דברי רש"י ,כידוע מדוקדקים גם ב'דיבור שהמנהג הוא כרש"י ,אולם בבית יוסף שם מדי שבת אנו קוראים לתורה שבעה קרואים,
המתחיל' – לשון הפסוק שהוא מעתיק כתב שבימיו פשט המנהג כשיטת הרמב"ם אולם בגמרא ובכל הראשונים והפוסקים ,לא
מאמר אחד בתחילת כל פירוש .על כן תמהו מפרשי והטור ,ומהלך זה אכן נקבע בכל החומשים נזכר באיזו חלוקה יש לחלק הפרשה לשבעה
אולם בפירוש הרש"א על רש"י ,לרבי שמואל רש"י ,מדוע חזר רש"י והעתיק כאן פעם שנית הנדפסים בחמש מאות השנים האחרונות. קרואים ,וניתנת האפשרות לחלק את הפרשה
מּוָמם' ,והיה ראוי יותר
את לשון הכתוב ָ'ָּבָנָ יו ָ
אלמושנינו זי"ע ,כתב שבכוונה העתיק רש"י אך יצויין ,שהט"ז שם (סק"ד) כתב שבכל בכל חלוקה שהיא ,כפי שכותב המאירי (קרית
שרש"י יכתוב הכל בדיבור אחד ארוך' :בניו היו,
שנית את לשון הכתוב ,כי הנה בדיבור הקודם והשחתה שהשחיתו היא מומם ,ומומם של בניו הקהילות במדינות אלו נוהגים כשיטת רש"י, ספר מאמר ה"ב)' :קריאות שבשאר ימות
חילק רש"י את התיבות 'בניו מומם' שאין הן היה ולא מומו'. ותמה על הרמ"א שלא הגיה כאן על השלחן השנה ושבתות ומועדים אין מניינם ידוע,
מאמר אחד ,אלא הפירוש הוא' :בניו' – הם היו ערוך שאנו אין נוהגים בזה כשיטת השלחן אלא שהחזן מקרא כרצונו' (והארכנו במדור
כן תמה ב'ספר הזכרון'" :ומה שהוסיף עוד לומר
בניו' ,מומם' – וההשחתה שהשחיתו היא מומם. בניו מומם ,לא ידעתי טעמו ,וצריך עיון" ,עכ"ל. ערוך .וכן הביא המשנה ברורה (סקי"ג) זה ,בגיליון האזינו תשפ"ה ,לברר מי קבע
על כן העתיק רש"י שוב את לשון הכתוב ,לבאר שנוהגים במדינתנו כשיטת רש"י ולא כשיטת את חלוקת הפרשיות לשבעה קרואים כפי
שהגם שתחילה חילק את התיבות שאינן מאמר לא גרס הרמב"ם המובאת בשלחן ערוך. שנדפס בחומשים).
אחד ,אבל בכל זאת הענין הוא אחד ,ותיבת ובאמת ברא"ם נראה שלא גרס ברש"י פעם יוצאת מן הכלל היא פרשת האזינו ,עליה
'מומם' חוזרת אל 'בניו' ,ופירושו :המום של נוספת תיבת 'בניו מומם' ,כי העתיק את כי קרוב – תחילת פסוק? יש הוראה מפורשת כיצד לחלק אותה ,כפי
בניו ,דהיינו שהמום הוא רק של בניו ולא מומו כל דברי רש"י כדיבור אחד ארוך 'בניו היו, שאמרו בגמרא במסכת ראש השנה (לא ,מהלך חמישי בסדר חלוקת העליות ,אנו
של הקב"ה. וההשחתה שהשחיתו ,היא מומם .מומם של
א) שיש לחלק את הפרשה בקריאתה בבית מוצאים ב"סדר קריאת התורה בימות החול
הכנסת לפי הסימן 'הזי"ו ל"ך' ,שהוא ראשי ובשבת במנחה מתקופת הגאונים" ,שנדפס
התבוננות והעמקה
בתרגום אונקלוס פתגמי אורייתא תיבות של פסוקים המתחילים באותיות אלו .לראשונה מכתב יד בשנת תשע"ד ,שם הסדר
ובטעם שפוסקים דווקא בפסוקים אלו כתב הוא :ה'אזינו ,ז'כור ,י'רכיבהו ,ו'ירא ה' ,ל'ולי
הרמב"ם (הלכות תפילה יג ,ה) מפני שהם כעס ,כ'י קרוב.
ּנֹוִתי' -חידוד או כפל?
'ַׁש ִַ דברי תוכחה כדי שיחזרו העם בתשובה ,ולכן שיטה זו דומה לשיטת רש"י ,מלבד האות
ּנֹוִתי ְּבְ ַַרק ַַח ְְר ִִּבי (דברים לב ,מא).תורהִִ :אם ַַׁש ִ מפסיקים דווקא בפסוקים שיש בהם תוכחה כ' ,שנקט כאן פסוק חדש (לב ,לה) ִּכִ י ָָקרֹוב
אונקלוסִִ :אם ַַעל ָָחד ְְּת ֵֵרין ְּכְ ֵֵחיזּו ַַב ְְר ָָקא ִִמסּוף ְְׁש ַַמָיָ א ְוְ ַַעד סֹוף ְְׁש ַַמָיָ א ִִּת ְְתְגְ ֵלֵ י ַַח ְְר ִִּבי. יֹום ֵֵא ָיָדם .אולם הפלא הגדול הוא ,שהרי מיוחדת.
התיבות 'כי קרוב' אינם אולם זאת לא מבואר
הברקים ,דהיינו שמידת הדין שלי והפורענות ּנֹוִתי ְּבְ ַַרק ַַח ְְרִּבִ י',
רש"י פירש הכתוב ִ'ִאם ַַׁש ִ תחילת פסוק לפי המסורת בגמרא מה הם הפסוקים
בגוים תתגלה בכל העולם. מלשון שינון וחידוד ,כלומר שהקב"ה אומר: שלנו .אך באמת כתב שם שראשי התיבות שלהם
בביאור 'מעט צרי' הביא שיש שהקשו על כאשר אשנן ואחדד את חרבי ,כדי שיהיה לה באותו כתב יד ,שבמקומו הט"ז כתב הוא 'הזי"ו ל"ך' – ולהלן
התרגום ,שאם כן שהוא לשון כפל ,היה טעם ברק ,כדי לנקום באויבי .אולם אונקלוס תרגם נהגו לחלק פסוק זה לשני שבכל הקהילות נראה כמה וכמה שיטות
המקרא צריך להיות מלעיל ,ומדוע הטעם הוא ּנֹוִתי' מלשון כפל ומשנה, 'ַׁש ִ
באופן אחרַ : פסוקים ,והתיבות 'כי במדינות אלו שנאמרו בעניין זה (בהכנת
קרוב' הוא פסוק חדש ,וזה המאמר הסתייענו בקובץ
מלרע ,אלא שמצאנו לפעמים יוצאים מן הכלל
(משמרת הקורא ,בסוף שו"ת פאת שדך ח,ב).
כלומר שהקב"ה אומר :החרב שלי תתגלה
מסוף העולם ועד סוף ,כפול פי שנים ממראה חידוש.
נוהגים כשיטת 'ירושתנו').
רש"י ,ותמה על
כי מגפן הרמ"א שלא שיטת רש"י
נושאים הלכתיים
העולים מתוך הפרשה תורה והלכה מהלך שישי ,נמצא
בפירושו של רבינו חיים
הגיה כאן על רש"י במסכת ראש
השנה כתב שהכוונה היא
פלטיאל ,שם כתב פסוק
השלחן ערוך לפסוקים דלהלן :ה'אזינו,
בחור בליל הבר מצוה צריך לברך ברכת התורה? חדש לאות כ'ִּ :כִ 'י ִִמֶּגֶ ֶֶפן ז'כור ימות עולם ,י'רכבהו
אֹלֵקינּו (דברים לב ,ג)
ִּכִ י ֵֵׁשם ה' ֶֶא ְְק ָָרא ָָהבּו ֹג ֶֶֹדל ֵלֵ ֵ ְְסֹדֹם ַּגַ ְְפָנָ ם. על במתי ארץ ,ו'ירא ה'
וינאץ ,עד כאן ששה פסוקים לכל אחד,
הפוסקים שחיוב ברכות התורה הוא מדרבנן, מפסוק זה דרשו חז"ל (ברכות כא ,א) את החיוב י' – ה' בדד ינחנו ומכאן ואילך שמונה פסוקים לכל אחד (עי'
ואף שבהיותו קטן היה 'תרי דרבנן' ,שמא הלכה לברך ברכת התורה לפני לימוד התורה. מהלך שביעי ושמיני ,כותבים ב'תוספות רש"ש) :ל'ולי כעס אויב אגור ,כ'י ידין ה'
כהסוברים ש'תרי דרבנן' מוציא 'חד רבנן' .ב. ישנים' במסכת ראש השנה שם ,בשונה מכל עמו .וכתבו התוספות שם שכן הוא המנהג.
שמא הלכה כהסוברים שקטן אינו נעשה גדול קטן להוציא גדול השיטות עד כאן שנקטו שהאות י' עולה על
מיד בתחילת הלילה ,אלא כשיעברו עליו י"ג כתבו הפרי מגדים (או"ח סי' מז ,משבצות זהב הכתוב ירכיבהו וכו' ,והם כתבו שהכוונה שיטת מסכת סופרים
שנה מעת לעת ,ושמא קטן זה נולד בשעה סק"י) והמשנה ברורה (ביאור הלכה שם סעיף לפסוק י'מצאהו בארץ וגו' ,או לפסוק י'י בדד מהלך שני מביאים שם התוספות בשם מסכת
יד) ,שקטן אינו יכול להוציא גדול בברכות סופרים ,שהוא כשיטת רש"י מלבד שני
מאוחרת בלילה או ביום ,ובלילה אינו גדול .ג. ינחנו וגו'.
התורה ,משום שקטן חייב רק מדרבנן משום שינויים באותיות ו' ל' :ו'ישמן ישורון ויבעט,
שמא לא הביא ב' שערות. שיטה זו הובאה גם בכתב יד של סידור תפילה
חינוך ,והגדול חייב בברכות התורה מדאורייתא, ל'ו חכמו ישכילו.
לפי דעת רוב הפוסקים שברכת התורה היא ופירוש אשכנזי ,שהאות י' היא הפסוק י'י
לכוון בתפילת ערבית בדד ינחנו.
לעומת זאת ,בשו"ת ארץ צבי (ח"א סי' טז-יח)
מדאורייתא. שיטת רבינו חננאל
מהלך דומה מביאים התוספות בשם רבינו
מצדד לומר שאינו יוצא ידי חובה בלילה במה ליל הבר מצוה יש קפידא בפסוקים? חננאל ,עם שינוי באותיות ו' ל' :ו'ירא ה'
שבירך ברכת התורה בבוקר ,ולכן כתב שבליל לאור זאת דנו הפוסקים ,כלפי הקטן עצמו, על פניו נראה הדבר תמוה קצת ,איך נמצאו
הבר מצוה לא יתפלל מבעוד יום ,וגם לא מאוחר וינאץ ,ל'ו חכמו ישכילו.
שבלילה שהוא נהיה בן שלשה עשרה שנה כל כך הרבה שיטות ,וכי לא היתה מסורת
בלילה ,אלא תיכף בתחילת הלילה ,ובברכת ומחויב במצוות מדאורייתא ,והרי בבוקר שלפניו ברורה איך קוראים ,והרי זה דבר הנוהג בכל
'אהבת עולם' יכוין בפירוש לשם ברכת התורה, כשבירך ברכת התורה היה עדיין קטן ,האם יכול
דעת רוב הראשונים
שנה ושנה .אך באמת אין זו פליאה כל כך, מהלך רביעי ,והוא המהלך בו נקטו רוב
ואחרי תפילת שמונה עשרה של ערבית מיד לצאת ידי חובתו וללמוד בלילה על סמך ברכות שכבר כתב בשו"ת דבר אברהם (ח"א סי' לו הראשונים ,וכן פסקו הרמב"ם (הל' תפילה יג,
ילמד קצת ,ובזה יצא ידי חובתו ,וכן כתב בשו"ת התורה שבירך בבוקר בעודו קטן. אות ב) שבאמת אין קפידא איזה פסוקים ה) והטור והשלחן ערוך (או"ח סי' תכח ,ה),
יביע אומר (ח"ג או"ח סי' כ"ז) ,ובשו"ת ויען בשו"ת מהרש"ם (ח"ג סי' קכ"א) כתב להקל יקרא ,אלא העיקר שיתקיים הסימן 'הזי"ו שהסדר הוא כדלהלן :ה'אזינו השמים ,ז'כור
יוסף (ח"א סי' ל"ב) ,ובהליכות שלמה (הלכות בדבר ,שאין צריך לברך שוב ברכת התורה ל"ך' ,וכל הראשונים שפירשו פירושים ימות ,י'רכיבהו על במתי ,ו'ירא ה' ,לו' חכמו,
תפילה פ"ו הערה ,)5ובתשובות והנהגות (ח"ד בלילה ,כי 'ספק ברכות להקל' ,וכאן יש כמה שונים כיצד הוא הסדר של הזי"ו ל"ך ,לא כ'י אשא אל שמים עד סוף השירה [והשביעי
סי' ט"ז). ספיקות שלא לברך שוב :א .שמא הלכה כדעת נחלקו ,כי אלו ואלו דברי אלקים חיים ,ואין קורא מסוף השירה עד סוף הפרשה].
יש שכתבו שבחור בר מצוה אינו צריך לברך שוב ברכת התורה בליל הבר מצוה ,ויוצא קפידא דווקא על פסוקים מסוימים ,אלא
במה שיברך בבוקר ,ויש שהחמירו שיתפלל ערבית מיד בתחילת הלילה ,ובברכת אהבת הלכה העיקר שיתקיימו האותיות הזי"ו ל"ך קיימין חילוקי מנהגים
עולם יכוון בפירוש לשם ברכת התורה ,ואחרי תפילת הלחש ילמד איזה לימוד קצר. למעשה: בתחילתן. אמנם לעיל הזכרנו שהתוספות כתבו
גיצי אש ונגוהות אורה
מכבשונם של גדולי וצדיקי ְלְ ַמַ ַַען ִ�ִּתְהְ ֶיֶה � ִִּלי
הדורות זי"ע על יקרת
החשיבות של לימוד שירת
האזינו ,הסגולות הנפלאות
וההשפעות הנשגבות
ַהַ � ִִּׁש ָיָרה ַהַ ֹ�ֹּזאת
ברוחניות ובגשמיות
הטמונות בלימוד שירה זו ְלְ ֵֵעד ִ�ִּבְבְ ֵנֵי ִִי ְְׂש�ָָרֵאֵ ל
יחזקאל)" :משה רבינו רימז לנו בשירת האזינו ששים רבוא
נשמות ישראל ,והרה"ק מוה"ר ר' מנחם מרומאנוב אמר,
• נחמה גדולה בענין הגאולה וחזרת הזיו וההדר לישראל
רבינו בחיי כותב על שירת האזינו" :והנה השירה הזאת
כשהייתי אברך ורציתי לידע האין אני עומד בדרך העבודה, סגולה לטהרה ואריכות ימים ופרנסה נחמה גדולה והבטחה מבוארת בענין הגאולה ,ובאבדן
חיפשתי בשירת האזינו ,בשורה הימנית מצוות עשה,
כותב הרה"ק הריי"צ מליובאוויטש זי"ע בספר הזכרונות: עובדי גלולים ,ובנקמת ישראל מאוביהם ,ובכפרת ישראל
ובשורה השמאלית מצות לא תעשה ,עכדה"ק ,ובוודאי
"אחד המסורות מפי המהר"ל [מפראג] היא ,לומר כל יום מעוונותיהם .ואולי מפני זה בא סימן ההפסקות לרבותינו
כשלא יבלה ימיו בשטותים והבלים ,יכול כל אחד לידע
לפני התפלה את שירת האזינו ,שהמהר"ל רואה אותה ז"ל הזי"ו ל"ך ...לבאר שיחזור הזיו והזוהר והכבוד
האין הוא עומד בדרך העבודה".
כסגולה לטהרת המוח והלב .לדעת המהר"ל גם על סוחרים והתפארת ישראל כמבראשונה ,ושבו בנים לגבולם".
• ובעלי מלאכה לומר פרשת האזינו מספר פעמים ביום,
משום שהדבר מהווה סגולה להצלחה ,לפיכך נדרש כל •
לא יוסר צלם אלקים ולא יארע לו שום רע אחד לדעת האזינו בעל פה ,וכן ראה באמירת האזינו מספר
כתב בספר 'סמא דחיי' שמצא בספר ישן נושן" :סגולה פעמים ביום סגולה לאריכות ימים".
לחלק לכל ישראל טופס מהשירה שיהיה שגור לזמרו בפיו
לקרות פרשת האזינו בכל יום עד וכפר אדמתו עמו ,שלא האברבנאל בסוף פרשת וילך כותב" :צוה אלקים שיכתבו
יוסר ממנו צלם אלקים מעל פניו לעולם". שפע ברכה גדולה בעסקים מהשירה הזאת טופסים רבים לתת אותה לכל אדם כדי
ואכן כך נמצא בספר אמתחת בנימין (ווילהרמשדארף ובהזדמנות אחרת (ספר השיחות ה'תש"א עמוד מו) אמר: שכל איש ואשה ידענה וישגרנה בפיו ויזמרה תודה .ואולי
תע"ו ,שערי אורך ימים ואריכת אפים אות ז') שכתב" :טוב 'שמעתי מגדולים ששירת האזינו צריך יהודי לדעת בעל שלזה שתף יהושע בדבור הזה כדי לצוותו שיעזור בכתיבת
מאד שיקרא בכל יום שירת האזינו עד וכפר אדמתו עמו, פה .אילו ידעו אנשי העסקים על שפע הברכה הגדולה השירות האלה הרבות למשה רבו כדי שלא תכבד עליו
כי יש בה מ"ג פסוקים וסודו גדול ורם ,ועל ידי זה לא יוסר בעסקים ששירת האזינו בעל פה יכולה לפעול ,היו זהירים הכתיבה כולה ביום מותו ,וזהו ועתה כתבו לכם את השירה
הצלם אלקים מעליו ,ולא יארע לו שום רע בעולם באותו בכך הרבה יותר". הזאת רוצה לומר מיד עתה תכתבו את השירה הזאת
היום כלל". פעמים הרבה ...ואמר עוד שימה בפיהם ולשיר ולנגן אותה
• בנועם ...ונתן הסיבה בשירה הזאת באמרו למען תהיה
מצות עשה להתבונן איך שכל שירת האזינו מתקיימת השירה הזאת לעד בבני ישראל .רוצה לומר שימצא בפי בני
אם היו זוכרים שירה זו לא היה מקום כותב הגה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין זי"ע ב'קונטרס ספר
ישראל ולא יצטרכו לבקש ספר התורה אבל בפיהם תמצא
לגשמיות להיכנס ללב הזכרונות' (מצוה שלישית)" :מלשון הכתוב סוף פרשת
השירה הזאת והיא תהיה לעד בבני ישראל למה שיקרום
באחרית הימים".
הגה"ק רבי שמעון מזעליחוב זי"ע משגיח ישיבת האזינו אחר השירה אמר ,שימו לבבכם לכל הדברים אשר
חכמי לובלין ,מזהיר היה על לימוד שירת האזינו ,ואמר אנכי מעיד בכם היום וגו' (דברים לב ,מו) .וזה מצות עשה •
(נהרי אש עמוד קנו)" :הלא כתוב מפורש ולמדה את לשום לב לעדות השירה ,ושימת לב זה הוא מה שהעיד
בני ישראל שימה בפיהם (לעיל לא ,יט) שיהיו דברי לנו השם יתברך מכל עניני הגליות והצרות העוברות עלינו, סגולה להינצל מאפיקורסות ודעות כוזבות
השירה הזאת נזכרים ברורים ושכיחים בפיהם של ושסוף הכל דם עבדיו יקום ונקם ישוב לצריו ,והוא בביאת כותב הרה"ק רבי צבי אלימלך מדינוב בעל בני יששכר זי"ע
ישראל .אם היו בני ישראל זוכרים את דברי השירה המשיח .וזה מצוה מבוארת על אמונה זו .ומיהו יראה שאין בספרו אגרא דפרקא (אות קטו)" :נראה לי בסגולה ,ללמוד
הזאת שיש בה כל המהלך עולם הזה ,עולם העתיד, עיקרה על דבר זה לבד ,רק על כל עניני השירה כולה, בכל יום שירת האזינו ,והוא סגולה להנצל מאפיקורסות
ותחית המתים ,לא היה מקום לזוהמת וגשמיות עולם וזה טעם לשון שימת לב שיתבונן איך כל הכתוב בשירה ומדעות הכוזביות ,עיין מה שכתבנו בספרינו אגרא דכלה
הזה להיכנס ללב!". מתקיים והולך ,והוא ההתבוננות גם כן בעניני הצרות בפ' וילך הוכחנו זה מפסוקי התורה ,והנה הרב מו"ה יעב"ץ
והגליות איך דבר ה' יקום ,ובזה יתחזק באמונתו ועשיית בסידור שלו תמה על בעל מסדר מעמדות ,למה סידר
השיר של ישראל -שירת האזינו מצוותיו". פרשת האזינו במעמדות ,ועיי"ש בספרינו כי הדין עמו כי
והיה כופל ומתחנן לתלמידיו" :נא ונא תלמדו פרשת הוא בסגולה עפ"י התורה".
האזינו עם פירושם של דברי חז"ל ובעלי רוח הקודש, מצוה מדאורייתא לכל אחד ללמוד שירה זו! •
תזמרו את השירה הזאת בנעימות ,שכן יש לכל אומה ממשיך וכותב רבי צדוק הכהן זי"ע" :וכפי הנראה היה
מאומות העולם שיר ,ולנו עם קדוש אשר בם בחר ראוי למנות זה מצוה מיוחדת על לימוד שירה זו לכל אחד עצת הסטייפלער להינצל ממחשבות לא טובות
ה' מכל העמים ניתן לנו שירת האזינו ,ובזה יאמינו מישראל ,אלא לפי שלא נקבע לו זמן אפשר שיהיה די מרן הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי זי"ע ,בעל קהילות
באמונה וגם יבינו את ההנהגה שמנהיג השי"ת בעולם בפעם אחד כל ימי חייו ,ועל כל פנים די בקריאת הפרשה
להביא לתיקון השלם שזאת בהכרח שתהיה על ידי יעקב זי"ע' ,הסטייפלער' ,כותב בספרו קריינא דאיגרתא
פעם אחת בשנה כתיקון חכמים .אבל על כל פנים יהיה (ח"א עמוד נז)" :בספרים הקדושים מובא שקריאת שירת
כנסת ישראל דוקא .בדברי השירה הזאת יש הכל ,מן קריאת פרשה זו מצות עשה דאורייתא"!
מתן תורה עד תחיית המתים כל העובר עלינו בכל האזינו בכל יום מגרשת מאוד הרהורי כפירה ,וכמובן לא
הזמנים ,כן אמרו חז"ל ב'ספרי' גדולה שירה זו שיש • תיכף מיד רק במשך זמן .לפני הרבה שנים התאונן אחד
בה עכשיו ויש בה לשעבר ויש בה לעתיד לבוא ויש אצלי על הרהורי כפירה ר"ל ואמרתי לו המובא בספה"ק
בה בעולם הזה ויש בה לעולם הבא".
כל אחד יכול לדעת היכן הוא עומד מקריאת שירת האזינו ,וכן עשה איזה שנים רצופות,
אמר הרה"ק רבי יחזקאל שרגא משינאווא זי"ע (דברי ואח"כ הודיע לי כי ניצל לגמרי מהמחשבות".
ִׁשיַרַת ַהַ ֲאֲ ִזִ ינּו ּ
� ִ
מחלוקת רבי נחמיה ורבי יהודה
תמצית השיטות
בתוך שירת האזינו ,ישנם י"ב פסוקים (דברים לב ,כח-מ) אשר רש"י הק’ מביא עליהם את המחלוקת של רבי נחמיה ורבי
יהודה שנחלקו ב’ספרי’ כיצד יש לפרש אותם ,ורש"י הק’ בפירושו מפרש חלק מהפסוקים כרבי יהודה ,וחלקם כרבי נחמיה.
דעת רבי יהודה: דעת רבי נחמיה:
הפסוקים מדברים על ישראל שמעשיהם דומים למעשי סדום ,ואין הם הפסוקים מדברים כלפי הגוים שמעשיהם דומים למעשי סדום ,כאשר
מתבוננים איך יתכן שאחד מהגוים ירדוף אחרי אלף מישראל ,אם לא שה' עשה אינם מתבוננים איך יתכן שאחד מהם רודף אחרי אלף מישראל ,ואינם
זאת ,ולכן ייענשו ישראל קשות באחרית הימים כאשר תסתיים זכות האבות מבינים שרק ה' עשה זאת.
מהם. אולם ה' עתיד להעניש את הגוים באחרית הימים בביאת המשיח ,על
אך הכתוב מוסיף תנחומים לישראל ,שאחרי כל הצרות ירחם ה' עליהם כשיראה אשר עוללו הגוים לישראל ,כאשר יראה ה' שהם מתגברים לצער את
שהגוים מתגברים לצער אותם ואין להם מושיע. ישראל ואין להם מושיע.
אז יאמר ה' אל ישראל :איה הם האלילים שהיו ישראל מקריבים לפניהם ֵֵחֶלֶ ב בנוסף ,יראה ה' שהאויב יחרף ויגדף ויאמר איה הוא אלקי ישראל
קרבנות ונסכים ,שכעת יקומו האלילים ויושיעו אתכם. שהקריבו ישראל לפניו ֵֵחֶלֶ ב קרבנות ונסכים ,שיבוא ויושיע את ישראל.
עוד יאמר ה' לישראל :הבינו מכל הפורעניות וכן מהישועה שאושיע אתכם, אז יגלה ה' את ישועתו ויאמר לגוים :ראו שאושיע את ישראל ,אני
שאני מחצתי ואני ארפא. מחצתי ואני ארפא .ואף שאתם רואים שזמן רב איני נפרע ממכם ,אל
עוד אומר ה' לישראל :מתוך הכעס על הגוים על מה שעוללו לכם ,נשאתי את תטעו לחשוב שאיני יכול להענישכם ,כי האמת שאני יכול להיפרע
ידי אל השמים במטרה להישבע בכבוד עצמי ,לנקום בגוים על מה שעוללו לכם. מכם ,שהרי מקום שכינתי בשמים ואני עליון על כולכם.
פירוש רש"י דעת רבי יהודה דעת רבי נחמיה
בפסוקים הקודמים נאמר שהקב"ה רצה להפקיר את ישראל כמו פאה ולהשבית אותם לגמרי ,לולי שהאומות בפסוק הקודם נאמר שהקב"ה לא יתן לאומות להשחית את ישראל ,משום שהאומות יתלו את
יתלו את גבורתם בעצמם. גבורתם בעצמם ובאליל הנכרי שלהם ,ויאמרו 'ידינו רמה ,ולא ה' פעל כל זאת!'
כדעת
כעת מבאר הכתוב הטעם מדוע באמת רצה הקב"ה תחילה להפקיר את ישראל: כעת אומר הכתוב: ִ�ִּכי גֹוֹי ֹאַֹבַ ד ֵעֵ צֹוֹת ֵהֵ �ָָּמה
רבי נחמיה
ִ�ִּכי גֹוֹי ֹאַֹבַ ד ֵעֵ צֹוֹת ֵהֵ �ָָּמה – משום שבני ישראל אבדו את התורה שהיא להם עצה נכונה. הסיבה שהאומות יטעו לומר שלא ה' פעל זאתִּ�ִ :כי גֹוֹי ֹאַֹבַ ד ֵעֵ צֹוֹת ֵהֵ �ָָּמה ְוְ ֵֵאין ָ�ָּבֶהֶ ם �ְְּתבּוָּנָה משום שהגוים ְוְ ֵֵאין ָ�ָּבֶהֶ ם �ְְּתבּוּ ָנָ ה
ְוְֵאֵ ין ָ�ָּבֶהֶ ם �ְְּתבּוּ ָנָה – ואין בישראל תבונה להתבונן ,שה' יביא עליהם את כל הפורענות ,וההוכחה שאין בהם תבונה - הם ַַעם שהעצה והחכמה נאבדה ממנו ,ואין בהם תבונה ,וההוכחה שאין בהם תבונה -
כדעת שהרי לּוּ ָָחְכְ מּוּ ַיְַׂש�ְ ִ�ִּכילּוּ ֹזֹאת אילו היתה חכמה ותבונה בישראל ,היו משכילים ָיִָבִ ינּוּ ְלְ ַַא ֲֲח ִִר ָיָתם שהרי לּוּ ָָחְכְ מּוּ ַיְַׂש�ְ ִ�ִּכילּוּ ֹזֹאת אילו היתה חכמה ותבונה בגוים ,היו משכילים ָיִָבִ ינּוּ ְלְ ַַא ֲֲח ִִר ָיָתם -להבין לּוּ ָָחְכְ מּוּ ַַיְׂש�ְ ִ�ִּכילּוּ
רבי נחמיה -להבין ולהתבונן בפורענות שנעשתה להם באחרית הימים ,והיו ישראל שואלים את עצמם - ולהתבונן בפורענות שנעשתה לישראל באחרית הימים ,והיו הגוים שואלים את עצמם - ֹזֹאת ָָיִבִ ינּוּ ְלְ ַַא ֲֲח ִִר ָיָתם
כדעת
ֵֵאיָכָ ה ִי ְְִרֹּד� ֹף ֶֶא ָָחד ֶֶאֶלֶ ף � ְּוְּׁשַנִַיִם ָיִָנִיסּוּ ְְרָבָ ָבָ ה איך יתכן בדרך הטבע שאחד מהגוים ירדוף אלף מאיתנו, ֵֵאיָכָ ה ִי ְְִרֹּד� ֹף ֶֶא ָָחד ֶֶאֶלֶ ף � ְּוְּׁשַנִַיִם ָיִָנִיסּוּ ְְרָבָ ָבָ ה איך יתכן בדרך הטבע שאחד מאיתנו ירדוף אלף יהודים ,ושנים ֵאֵ יָכָ ה ִי ְְִרֹּד� ֹף ֶאֶ ָחָ ד ֶאֶ ֶלֶ ף
רבי נחמיה
ושנים מאיתנו יניסו רבבה מאיתנוִִ .אם ֹלֹא ִ�ִּכי צ ָּוָּרם ְְמָכָ ָָרם ַוַ ה' ִהִ ְְס ִ �ִּג ָיָרם -אם לא שה' שהוא הצור מאיתנו יניסו רבבת יהודיםִִ .אם ֹלֹא ִ�ִּכי צ ָּוָּרם ְְמָכָ ָָרם ַוַ ה' ִהִ ְְס ִ �ִּג ָיָרם -אם לא שה' שהוא הצור והסלע החזק � ְּוְּׁש ַַנִיִם ָָיִנִיסּוּ ְְרָבָ ָבָ ה ִאִ ם ֹלֹא
והסלע החזק שלנו הוא מכר אותנו ומסר אותנו ביד הגוים. של ישראל הוא מכר את ישראל ומסר אותם בידינו. ִ�ִּכי צ ָּוָּרם ְְמָכָ ָָרם ַוַ ה' ִהִ ְסְ �ִּג ִָיָרם
מכל זאת היה לבני ישראל להבין ולדעת -
מכל זאת היה לגוים להבין ולדעת -שהניצחון אינו שייך להם ולאליל שלהם ,שהרי עד עכשיו – כאשר
שה' הוא הסגיר אותם ביד הגוים ולא הגוים עשו זאת ,שהרי עד עכשיו – כאשר ה' לא מסר את
כדעת
היהודים בידי הגוים – לא היה האליל שלהם יכול לעשות מאומה כנגד אלקינו ,שהרי ִ�ִּכי ֹלֹא ְכְ צ ֵּוֵּרנּוּ
ה' לא מסר את היהודים בידיהם – לא היה האליל שלהם יכול לעשות מאומה כנגד אלקינו ,שהרי ִ�ִּכי ֹלֹא צּוָּרם
צּוֵּרנּוּ ָ
ִ�ִּכי ֹלֹא ְכְ ֵ
רבי נחמיה
צ ָּוָּרם -ה' הצור הסלע החזק שלנו ,אינו כמו הסלע שלהם ,ובכל זאת עכשיו ְוְ ֹאְֹיְֵבֵ ינּוּ � ְְּפִלִ יִלִ ים הגוים
ְכְ צ ֵּוֵּרנּוּ צ ָּוָּרם -ה' הצור הסלע החזק שלנו ,אינו כמו הסלע שלהם ,ובכל זאת עכשיו ְוְ ֹאְֹיְֵבֵ ינּוּ � ְְּפִלִ יִלִ ים הגוים ְוְ ֹאֹ ְְיֵבֵ ינּוּ � ְְּפִלִ יִלִ ים
שהם אויבי ישראל מצליחים לשפוט אותם בפלילים ,ובהכרח שה' מכר את ישראל.
שהם אויבי ישראל מצליחים לשפוט אותם בפלילים ,ובהכרח שרק ה' מכר את ישראל.
הסיבה שהגוים אכן לא מתבוננים לדעת שאת הכל עשה ה' :לפי שהגויים הם אנשים רעים וחסרי
והסיבה שרצה ה' תחילה להפקיר את ישראל כמו פאה ולהשבית אותם לגמריִּ�ִ :כי ִִמ ֶ �ֶּגֶפֶ ן ְְסֹדֹם ַ �ַּגְפְ ָנָם תבונה ,ומרוב רוע לבם ִּ�ִ -כי ִִמ ֶ �ֶּגֶפֶ ן ְְסֹדֹם ַ �ַּגְפְ ָנָם ִּוִּמ � � ַַּׁש ְְדֹמֹת ֲעֲ ֹמ ָָֹרה -וכל מעשיהם [המעשים משלים לשדה]
ִּוִּמ � � ַַּׁש ְְדֹמֹת ֲעֲ ֹמ ָָֹרה -כי המעשים של ישראל [המעשים נמשלים לפירות גפן] ,דומים למעשי סדום. דומים למעשי סדום .וכל מעשיהם ,הנמשלים לשדה ,דומים למעשה עמורה. ִ�ִּכי ִִמ ֶ �ֶּגֶפֶ ן ְְסֹדֹם ַ �ַּגְפְ ָנָ ם
כדעת והמעשים של ישראל [המעשים נמשלים לשדה] ,דומים למעשה עמורה. לפיכך ,מאחר והגוים אומרים שלא ה' פעל כל זאת ,לכן לא יתן להם ה' להשחית את ישראל ,בכעס ִּוִּמ � � ַַּׁש ְְדֹמֹת ֲעֲ ֹמ ָָֹרה ֲעֲ ָנָ ֵבֵ מ ֹֹו
רבי יהודה ֲעֲ ָנֵָבֵ מ ֹֹו ִעִ �ְּנְֵבֵ י רֹוֹׁשׁ -המעשים של ישראל [המעשים נמשלים לענבים] ,דומים לעשב מר הנקרא שלהם הצבור על ישראל ,שהרי ֲ -עֲ ָנֵָבֵ מ ֹֹו ִעִ �ְּנְֵבֵ י רֹוֹׁשׁ – הגוים חפצים להרעיל את ישראל ולמרר את חייהם ִעִ ְ�ְּנֵבֵ י רֹוֹׁשׁ ַַא � ְְׁש ְ�ְּכֹלֹת
'רוש' .לכן ראויים ישראל לעונש כאשר ַַא � ְְׁש ְ�ְּכֹלֹת ְְמֹרֹֹרֹת ָלָ מ ֹֹו – הקב"ה ישקה את ישראל משקה בייסורים הדומים לענבים המרים כעשב מר הנקרא 'רוש'. ְְמֹרֹֹרֹת ָלָ מ ֹֹו
מר היוצא מאשכולות מרים. ַ-א � ְְׁש ְ�ְּכֹלֹת ְְמֹרֹֹרֹת ָלָ מ ֹֹו – ישקה
אלא ה' יעניש את הגוים על מה שעוללו לבניו ,ויביא עליהם פורענות קשה ַ
את הגוים משקה מר היוצא מאשכולות מרים.
ועוד ראויים ישראל שהקב"ה יענישם ויביא עליהם ֲֲ -ח ַַמת �ַַּת ִ�ִּניִנִם ֵֵייָנָם ְוְ ֹרֹאׁשׁ � ְְּפ ָָתִנִים ַַאְכְ ָזָר היין
כדעת
שישתו ישראל יהיה עשוי ארס של תנינים וארס של ראש נחש אכזרי הנקרא 'פתן' ,כלומר שאויב
ועוד יעניש ה' את הגוים ויביא עליהם ֲ -חֲ ַַמת �ַַּת ִ�ִּניִנִם ֵֵייָנָם ְוְ ֹרֹאׁשׁ � ְְּפ ָָתִנִים ַַאְכְ ָזָר היין שהגוים ישתו יהיה עשוי ארס ֲֲח ַַמת �ַַּת ִ�ִּניִנִ ם ֵיֵיָנָ ם ְוְ ֹרֹאׁשׁ
רבי יהודה
אכזרי יבוא להעניש את ישראל.
של תנינים וארס של ראש נחש אכזרי הנקרא 'פתן' ,כלומר שאויב אכזרי יבוא להעניש את הגוים. � ְְּפ ָָתִנִ ים ַַאְכְ ָזָר
כסבורים הם ישראל ששכחתי את מעשיהם הרעים שהרי עדיין לא הענשתי אותם ,אבל ֲהֲ ֹלֹא
כדעת
הּוּא – המעשה הרע של ישראל שהוא כמו סדום ועמורהָּ�ָ ,כ ֻֻמס ִעִ �ָָּמ ִִדי ָָחתּוּם ְ�ְּבאֹוְֹצְ ֹר ָָֹתי – אני זוכר ֲהֲ ֹלֹא הּוּא אותו הכוס של הפורענות המרה לגויםָּ�ָ ,כ ֻֻמס ִעִ �ָָּמ ִִדי ָָחתּוּם ְ�ְּבאֹוְֹצְ ֹר ָָֹתי באוצרותיו של הקב"ה. ֲהֲ ֹלֹא הּוּא ָ�ָּכ ֻֻמס ִעִ �ָָּמ ִִדי
רבי יהודה
את כל מעשיהם הרעים. ָָחתּוּ ם ְ�ְּבאֹוְֹצְ ֹר ָָֹתי
אומר הקב"ה עוד על ישראלִ :לִ י ָָנָָקם ְוְ � ִִׁש �ֵֵּלם עוד יבוא היום שבני ישראל יקבלו ממני ' ָָנָָקם'
אומר הקב"הִ :לִ י ָָנָָקם ְוְ � ִִׁש �ֵֵּלם עוד יבוא היום שהגוים יקבלו ממני ' ָָנָָקם' ,והנקם הזה הוא ישלם את העונש.
פורענות ,והנקם הזה הוא ישלם את העונש להם על מעשיהם הרעים.
[פירוש אחר :עוד יגיע להם 'נקם' ,וגם יגיע להם 'תשלום']. ִלִ י ָנָ ָָקם ְוְ � ִִׁש �ֵֵּלם ְלְ ֵעֵ ת
כדעת [פירוש אחר :עוד יגיע להם 'נקם' ,וגם יגיע להם 'תשלום'].
כל זאת יתקיים ְלְ ֵעֵ ת �ָָּתמּוּט ַַרְגְ ָלָ ם בביאת המשיח ,כאשר יתמוטטו הרגליים של הגוים שהיו רומסות �ָָּתמּוּ ט ַַרְגְ ָלָ ם ִ�ִּכי ָָקרֹוֹב
רבי יהודה כל זאת יתקיים ְלְ ֵעֵ ת �ָָּתמּוּט ַַרְגְ ָלָ ם כאשר תסתיים זכות אבותיהם ,שהם נשענים עליה.
את ישראלִּ�ִ .כי ָָקרֹוֹב יֹוֹם ֵֵא ָיָדם ְוְ ָָחׁשׁ ֲעֲ ִִתֹדֹת ָלָ מ ֹֹו -כאשר ירצה ה' להביא את יום האיד והשבר לגוים ,יהיה יֹוֹם ֵֵא ָיָדם ְוְ ָָחׁשׁ ֲעֲ ִִתֹדֹת
ִ�ִּכי ָָקרֹוֹב יֹוֹם ֵֵא ָיָדם ְוְ ָָחׁשׁ ֲעֲ ִִתֹדֹת ָלָ מ ֹֹו -כאשר ירצה ה' להביא את יום האיד והשבר לישראל ,יהיה
הדבר קרוב ומזומן לבוא ,וחיש מהר יבוא כל מה שעתיד לבוא עליהם. ָלָ מ ֹֹו
הדבר קרוב ומזומן לבוא ,וחיש מהר יבוא כל מה שעתיד לבוא עליהם.
פירוש רש"י דעת רבי יהודה דעת רבי נחמיה
עד כאן ,בחלק הראשון של השירה ,העיד משה דברי תוכחה והתראה לישראל כדי שכאשר תבוא
עליהם הפורענות בדורו הבאים ,יידעו שכבר הודיע להם מראש שאם יחטאו ייענשו.
הסיבה והטעם שה' יעניש את הגויםִּ�ִ :כי ָי ִִָדין ה' ַעַ ּמּ ֹֹו -יען כי ה' יריב את ריבם וידין את דינם של ישראל,
אבל מכאן והלאה העיד משה עליהם דברי תנחומין ,על הטובות שיבואו עליהם כאשר תסתיים
הפורענות ,וה' ישוב וירחם עליהם:
לנקום באומות שעשקו וייסרו אותםְ ,וְ ַעַ ל ֲעֲ ָבָ ָָדיו ִי ְְִת ֶָנֶָחם -וה' יתנחם וכביכול יחזור ממה שהרע לישראל ִ�ִּכי ָי ִִָדין ה' ַעַ ּמּ ֹֹו ְוְ ַעַ ל
כדעת
ִ�ִּכי ָי ִִָדין ה' ַעַ ּמּ ֹֹו -לאחר שה' ישפוט וייסר את ישראל בכל הייסורים הנזכרים ,אזי ְוְ ַעַ ל ֲעֲ ָבָ ָָדיו ִי ְְִת ֶָנֶָחם –
עד עתה ,ומעתה רק ייטיב להם. ֲעֲ ָבָ ָָדיו ִי ְְִתֶנֶ ָָחם ִ�ִּכי ִִי ְְר ֶֶאה
רבי יהודה
הקב"ה יתנחם ה' ויהפוך את מחשבתו ,לחזור בו מחרון אפו על עמו ועבדיו ,ומעתה ירחם עליהם.
ִ�ִּכי ִי ְְִר ֶֶאה ִ�ִּכי ָָאְזְַלַ ת ָיָד -זאת משום שה' יראה את ידו וכוחו של האויב הולכת ומתחזקת על ישראל להרע ִ�ִּכי ָָאְזְַלַ ת ָיָד ְוְ ֶֶאֶפֶ ס ָעָ צּוּר
זאת יען ִ�ִּכי ִי ְְִר ֶֶאה ִ�ִּכי ָָאְזְַלַ ת ָיָד -יראה את ידו וכוחו של האויב הולכת ומתחזקת על ישראל להרע
להםְ .וְ ֶֶאֶפֶ ס ָעָ צּוּר ְוְ ָעָ זּוּב -ואין בישראל אפילו אחד שיהיה נעזר על ידי מושל העוצר ומקבץ את העם ְוְ ָעָ זּוּב
שלא יתפזרו בצאתם אל האויב ,ולא יהיה בישראל אחד שיהיה 'עזוב' דהיינו מחוזק.
להםְ .וְ ֶֶאֶפֶ ס ָעָ צּוּר ְוְ ָעָ זּוּב -ואין בישראל אפילו אחד שיהיה נעזר על ידי מושל העוצר ומקבץ את
העם שלא יתפזרו בצאתם אל האויב ,ולא יהיה בישראל אחד שיהיה 'עזוב' דהיינו מחוזק.
כדעת ְוְ ָָא ַַמר -אז יאמר ה' על ישראלֵֵ :אי ֱֱאֹלֵֹהֵ ימ ֹֹו צּוּר ָָח ָָסיּוּ ב ֹֹו -איה הם האלילים ,העבודה זרה ,של בנוסף ,יראה ה' שהאויב יחרף ויגדף [כמו שאמר טיטוס כשחתך את הפרוכת]ְ ,וְ ָָא ַַמר האויב יאמר ְוְ ָָא ַַמר ֵֵאי ֱֱאֹלֵֹהֵ ימ ֹֹו
רבי יהודה הישראל ,שהיו עבורם כסלע דהיינו אשר חשבו ישראל לחסות בו. ֵֵאי ֱֱאֹלֵֹהֵ ימ ֹֹו צּוּר ָָח ָָסיּוּ ב ֹֹו איה הוא האלקים של ישראל ,הצור הסלע אשר ישראל חסו בו. צּוּר ָָח ָָסיּוּ ב ֹֹו
הֵחֶלֶ ב של ֲֲא � ֶֶׁשר ֵֵחֶלֶ ב ְזְָבָ ֵֵחימ ֹֹו ֹיֹאֵכֵ לּוּ ִי � ְְִׁשּתּּוּ ֵיֵין ְִנְִסיָכָ ם אשר אותם אלילים היו כביכול אוכלים את ֵ
ועוד יחרף ויגדף האויב ויאמר :איה הם האלקים של ישראל ֲֲא � ֶֶׁשר ֵֵחֶלֶ ב ְזְָבָ ֵֵחימ ֹֹו ֹיֹאֵכֵ לּוּ � ְִיְִׁשּתּּוּ ֵיֵין ֲֲא � ֶֶׁשר ֵֵחֶלֶ ב ְזְָבָ ֵֵחימ ֹֹו
כדעת
קרבנות ישראל ,והיו שותים את היין שניסכו במזבח ,וכעת איה הם אשר ָיָקּוּמּוּ ְוְ ַיְַעְ ְז ְֻֻרֶכֶ ם ְיְִהִ י ֲעֲ ֵלֵ יֶכֶ ם
הֵחֶלֶ ב של קרבנות ישראל במקדש ,והיו שותים כביכול ְִנְִסיָכָ ם אשר האלקים היו אוכלים כביכול את ֵ ֹיֹאֵכֵ לּוּ ִִי � ְְׁשּתּּוּ ֵיֵין ְנְ ִִסיָכָ ם
רבי יהודה
ִִס ְְת ָָרה שיקומו האלילים ויושיעו אתכם ויהיו לכם מחסה ומסתור.
את היין שניסכו במזבח ,וכעת ָיָקּוּמּוּ ְוְ ְַיְַעְז ְֻֻרֶכֶ ם ְיְִהִ י ֲֲעֵלֵ יֶכֶ ם ִִס ְְת ָָרה יקומו האלקים ויושיעו אתכם ויהיו ָָיקּוּמּוּ ְוְ ַיְַעְ ְז ְֻֻרֶכֶ ם ְיְִהִ י
לכם מחסה ומסתור. ֲעֲ ֵלֵ יֶכֶ ם ִִס ְְת ָָרה
אז יאמר ה' לישראלְְ :ראּוּ ַַע �ָָּתה -ראו והבינו עתה ,מכל הפורעניות שהבאתי עליכם ,וכן
מהישועה שאושיע אתכם ,בלי שיהיה אף אחד שימחה בידי ,ותבינו ִ�ִּכי ֲֲאִנִי ֲֲאִנִי הּוּא ְוְ ֵֵאין ֱֱאֹלִֹהִ ים אז יגלה ה' את ישועתו ויאמר לגויםְְ :ראּוּ ַעַ �ָָּתה איך שאושיע את ישראלִּ�ִ ,כי ֲֲאִנִי ֲֲאִנִי הּוּא ְוְ ֵֵאין ֱֱאֹלִֹהִ ים ִעִ �ָָּמ ִִדי ְְראּוּ ַעַ �ָָּתה ִ�ִּכי ֲֲאִנִ י ֲֲאִנִ י
כדעת
ִִע �ָָּמ ִִדי כי אני – אני הוא! אני משפיל ואני מרים ,ואין שום כח של אלוהות דוגמתי ודומה לי כי אני – אני הוא! אני משפיל ואני מרים ,ואין שום כח של אלוהות הדומה לי שיעמוד כנגדי. הּוּא ְוְ ֵֵאין ֱֱאֹלִֹהִ ים ִעִ �ָָּמ ִִדי
רבי יהודה
שיעמוד כנגדי. כל הרעות באו עד עתה ממני ,ומעתה כל הטובות יבואו ממניֲֲ ,אִנִי ָָא ִִמית ַוַ ֲֲא ַַח �ֶּיֶה ֲֲאִנִ י ָָא ִִמית ַוַ ֲֲא ַַח �ֶּיֶה
ֲֲאִנִי ָָא ִִמית ַוַ ֲֲא ַַח �ֶּיֶה אני הוא זה אשר ממית ,ואני עתיד להחיות את המתיםָָ .מ ַַחְצְ �ִִּתי ַוַ ֲֲאִנִי ֶֶא ְְר � ָָּפא אני אני הוא זה אשר ממית ,ואני עתיד להחיות את המתיםָָ .מ ַַחְצְ �ִִּתי ַוַ ֲֲאִנִי ֶֶא ְְר � ָָּפא אני הוא אשר מחצתי והכיתי, ָָמ ַַחְצְ �ִִּתי ַוַ ֲֲאִנִ י ֶֶא ְְר � ָָּפא
הוא אשר מחצתי והכיתי ,ואני ארפאְ ,וְ ֵֵאין ִִמ �ָּי ִִָדי ַַמ ִ �ִּציל - ואני ארפאְ ,וְ ֵֵאין ִִמ �ָּי ִִָדי ַַמ ִ �ִּציל -אין מי שיציל אתכם – הגוים ,מהרעה שאביא עליכם. ְוְ ֵֵאין ִִמ �ָּי ִִָדי ַַמ ִ �ִּציל
אין מי שיציל את הפושעים בי מהעונשים שיבואו עליהם.
עוד אומר ה' לגוים :אף שאתם רואים שזמן רב עובר ואיני נפרע ממכם ,אל תטעו לחשוב שאיני יכול
להענישכם ,כי האמת שאני יכול להיפרע מכם ,שהרי ִ�ִּכי ֶֶא � ָ �ָּׂשא ֶֶאל � ָָׁש ַַמִיִם ָי ִִָדי אני תמיד מנשא ומרומם את
בהמשך לדברי התנחומים לבני ישראל אומר להם ה' :מאחר ויש לי חרון-אף על הגוים שעשו מקום שכינתי [המכונה 'ידי'] ,אל השמים למעלה.
כדעת לכם צרות ,מתוך הכעס עליהם ִ�ִּכי ֶֶא � ָָּׂש� א ֶֶאל � ָָׁש ַַמִיִם ִָיִָדי נשאתי את ידי אל השמים במטרה ומאחר שאני עליון הרי יכול אני להענישכם ,כי אימת העליון מוטלת על התחתון אפילו כשחלש למעלה ִ�ִּכי ֶֶא � ָָּׂש� א ֶֶאל � ָָׁש ַַמִיִ ם ָי ִִָדי
רבי יהודה להישבע בכבוד עצמיְ ,וְ ָָא ַַמ ְְר �ִִּתי -בלשון שבועה ַַחי ָָאֹנִֹכִ י ְלְ ֹעָֹלָ ם ,והשבועה היא – לנקום בגוים וגיבור למטה ,קל וחומר כשהגיבור למעלה והחלש למטה. ְוְ ָָא ַַמ ְְר �ִִּתי ַַחי ָָאֹנִֹכִ י ְלְ ֹעָֹלָ ם
על מה שעוללו לכם. ְוְ ָָא ַַמ ְְר �ִִּתי ַַחי ָָאֹנִֹכִ י ְלְ ֹעָֹלָ ם אינני כמו מלך בשר-ודם שממהר להיפרע כי שחושש שמא הוא ימות ,או שהאויב
ימות ,ולא יראה את נקמתו .אבל אני אמרתי לעצמי ,הרי אנכי חי וקיים לעולם ,ויש לי זמן להיפרע מכם
בדורות האחרונים .גם אם תמותו עד אז ,הרי יש לי יכולת להיפרע אפילו מהמתים ,בגיהנום.
ּ ֹ � ִּי� ּּ
ֶׁש ְְִרּבּו ְזְכּויֹוֶתֶ ָךָ !
ֶ
גם אתה יכול
להתחיל את תשפ"ז
עם רבבות זכויות:
הצטרף עכשיו למערך
מאות השגרירים מזכי
הרבים ,המפיצים
את הגיליון השבועי
ברחבי ארה"ק
ותזכה להפיץ את
אור התורה לעוד
התקבלה
תרומה המוני יהודים
להוספת הצמאים להתענג
עשרות נקודות על התורה שבכתב
הפצה חדשות
כל הקודם
זוכה ומזכה!
וקבלו עדכנו חייגו גם אתה יכול
בכל שבוע את מארז הגיליונות
חינם עד לפתח הבית בדיוור
את פרטי בית
הכנסת /הישיבה,
לקו 'קול התורה'
בשעות המענה האנושי להפיץ את האור:
ישיר – לזיכוי הרבים! והכתובת למשלוח בשלוחה ( 8אחרי בחירת השפה) הצטרף עכשיו למערך מאות מזכי הרבים
המפיצים את הגיליון השבועי ברחבי ארה"ק
בס״ד
למען דעת – הבהרה נחוצה וחשובה!
ידוע כי כנפסק להלכה אין יוצאים ידי חובת שניים מקרא ואחד תרגום על פרשיות
האזינו וזאת הברכה כי אם במועדם.
לוח המבחנים
אמנם ,היות ומדובר בפרשיות ארוכות עם ערך רב ועצום ,קשה עד מאד ללומדם
בהבנה ברורה וידיעה ישרה ,בזמנים אלו של ימי המועדות ויומי דפגרא ,בהם
הזמן קצר והמלאכה מרובה.
והלימודים
אי לכך ,היות וכל מטרת המפעל העולמי היא הטמעת הלימוד בעיון באופן קבוע
ויום יומי ,בהבנה ובעיון -סידרנו את לוח הלימודים והמבחנים באופן שניתן ללמוד
מראש את כל פרשיות האזינו וזאת הברכה במתינות ,בהבנה וידיעה.
אמנם ,יש לשים לב:
א .בחלק מהימים אין יוצאים בלימוד זה ידי חובת שניים מקרא ואחד תרגום,
אותה יש ללמוד בנפרד במועד כנפסק להלכה.
ירח האיתנים התשפ"ז
ב .לאלו המעדיפים לערוך המבחנים לאחר לימוד שמו"ת ,המבחנים יהיו פתוחים
גם בשבוע שלאחמ"כ בס"ד.
בברכת התורה -המערכת
סדרי הלימוד:
שבוע של סוכות שבוע ערב סוכות שבוע האזינו -עשי"ת שבוע ראש השנה
לימוד ומבחנים לימוד מוקדם ומבחנים לימוד ומבחנים לימוד מוקדם ומבחנים
פרשת השבוע וזאת הברכה פרשת וזאת הברכה פרשת השבוע האזינו פרשת האזינו
ע"פ סדר הלימוד היומי הקבוע ע"פ סדר הלימוד היומי הקבוע ע"פ סדר הלימוד היומי הקבוע ע"פ סדר הלימוד היומי הקבוע
סדרי המבחנים:
שבת שישי חמישי רביעי שלישי שני ראשון
א׳ א׳ כ״ד כ״ד כ״ד כ״ד כ״ד
ערב ראש השנה
שישי האזינו
א' דראש השנה שביעי האזינו חמישי האזינו רביעי האזינו שלישי האזינו שני האזינו ראשון האזינו
מבחנים מיוחדים:
קריאה ליום א -ב דר"ה
הפטרה ליום א – ב דר"ה
ח' ז' ו׳ ה׳ ד' ג׳ ב׳
האזינו צום גדליה ב' דראש השנה
שישי האזינו שישי האזינו חמישי האזינו רביעי האזינו שלישי האזינו
שביעי האזינו שביעי האזינו הפטרה האזינו גמרא האזינו ראשון האזינו מוצאי ר"ה-מבחנים מיוחדים:
שבועי האזינו שבועי האזינו שני האזינו קריאה ליום א -ב דר"ה
תורתך שעשועי-האזינו הפטרה ליום א -ב דר"ה
ט"ו י"ד י"ג י"ב י"א י' ט'
סוכות ערב סוכות שלישי וזאת הברכה יום הקדוש ערב יום הקדוש
גמרא וזאת הברכה מוצאי יו"כ: ראשון וזאת הברכה
שישי וזאת הברכה חמישי וזאת הברכה רביעי וזאת הברכה תורתך שעשועי וזאת שני וזאת הברכה שבועי האזינו
מוצאי יו"ט: הברכה
שישי וזאת הברכה שביעי וזאת הברכה פתיחת מבחני שבועי האזינו מבחנים מיוחדים:
שביעי וזאת הברכה וחידודי כל התורה פתוח להשלמה: מבחנים מיוחדים: קריאה יום כיפור
ראשון וזאת הברכה קריאה יום כיפור הפטרה יום כיפור
שני וזאת הברכה הפטרה יום כיפור
כ״ב כ״א כ' י"ט י"ח ט"ז ט"ז
שמחת תורה הושענא רבא ה׳ דחוה״מ ד׳ דחוה״מ ג׳ דחוה״מ ב׳ דחוה״מ א׳ דחוה״מ
מוצאי יו"ט: שישי וזאת הברכה חמישי וזאת הברכה רביעי וזאת הברכה שלישי וזאת הברכה שני וזאת הברכה ראשון וזאת הברכה
שביעי וזאת הברכה שבועי וזאת הברכה שבועי וזאת הברכה שבועי וזאת הברכה שבועי וזאת הברכה
שבועי וזאת הברכה הפטרה וזאת הברכה
כ״ח כ"ז כ"ו כ"ה כ"ד כ"ג
לרגל התחלת אסרו חג
התורה מ'בראשית'
שישי בראשית חמישי בראשית רביעי -בראשית שלישי -בראשית שני בראשית ראשון בראשית
מגוון מבחנים חדשים, שביעי בראשית שבועי בראשית
שיפורים וחידושים! שבועי וזאת הברכה שישי וזאת הברכה
עקבו אחר הפרסומים שביעי וזאת הברכה
שבועי וזאת הברכה
מתחילים מבראשית -אל תישארו מאחור!
נצלו את ההזדמנות והמתנה הנדירה שנתנו לנו משמים בשנה זו -שבוע שלם ללימוד הפרשה הראשונה שבתורה!
פרי עטם של
לומדי תורה שבכתב אהבת תורה תורתך שעשועי
מה התועלת במבחנים? פרפראות וחידודים על פרשת השבוע
לכבוד מדור 'אהבת התורה' .בעבר לא הבנתי את החשיבות והנחיצות של המבחן תשובות למדורי 'תורתך שעשועי' ניתן לשלוח דרך קו 'קול התורה' או נדרים+
המסכם על הלימוד היומי והשבועי .אולם כמה חברים בישיבה טענו לעומתי שיש
בכך תועלת גדולה. כמונח בקופסא יוסיף דעת חידוד בפרשה
כעבור תקופה השתכנעתי מדבריהם והתחלתי לנסות גם אנוכי לערוך מבחן יומי עזוב -עזרה אפשר למנוע מיתה? קל וכבד:
על חומש ורש"י ,ועתה הפכתי אני להיות זה שמשכנע אחרים לערוך מבחן יומי בפרשתנו כתוב (דברים לב ,לו) ְוְ ֶֶא ֶֶפס אֹוְמ ִִריםְּ ,בְ ָכָ ְך
בפרשתנו (לב ,מח) כותב רש"יֶׁ'ֶ :ש ָָהיּו ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל ְ
כל יום... היכן נזכר בפרשתנו
ָָעצּור ְוְ ָָעזּוב ,ורש"י מפרשָ'ָ :עזּוב - יִׁשין ּבֹוֵֵ ,אין ָָאנּו ַַמִּנִ ִיִחין אֹותֹו, ְוְ ָכָ ְך [לשון שבועה]ִִ ,אם ָָאנּו ַַמ ְְרִּגִ ִ
הֹוִצ ָיָאנּו ִִמ ִִּמ ְְצ ַַרִיִ ם ְוְ ָָק ַַרע ָלָ נּו ֶֶאת ַַהָּיָ ם ְוְ כּו'ֵֵ ,אין ָָאנּו ַַמִּנִ ִיִחין
ָָא ָָדם ֶֶׁש ִ בפירוש רש"י:
סיכמתי לעצמי כמה מעלות גדולות שיש בעריכת המבחנים ,אשמח אם תפרסמו ְְמ ֻֻחָּזָ קְּ ,כְ מֹו (נחמיה ג ,ח) ְוְ ַיַ ַַעְזְ בּו ֶֶאת
את מכתבי למען יביא תועלת לציבור: חֹוָמה( ,ירמיה מט ,כה) רּוָׁשַלַ ִיִ ם ַַעד ַַה ָ
ְיְ ָ אֹותֹוָָ .א ַַמר הקב"הֲֲ ,ה ֵֵריִנִ י ַַמְכְ ִנִ יסֹו ַּבַ ֲֲח ִִצי ַַהּיֹום וכו'' ,ע"כ. א .פירות קלים להתבשל.
א .המבחן גורם שהלומד יוצא בידיעה ברורה ובהירה .ב .המבחן גורם להתרגל ֵֵאיְך ֹלא ֻֻעְּזְ ָבָ ה ִִעיר ְְּת ִִהָּלָ ה' ,עכ"ל .היכן והדברים תמוהים :כי אמנם בתיבת נח מובן שאנשים חשבו ב .שעה קלה.
ללמוד היטב ולשים לב לכל פרט ,ולולי המבחנים לפעמים לא מעמיקים בכל פרט עוד בחמשה חומשי תורה מפרש שישברו את התיבה ,או שהמצריים חשבו שלא יתנו לישראל
לצאת ,אבל כאשר מדובר במיתת משה ,מה שייך לומר ג .לשון קל.
ובכל הדגשה .ג .המבחן הוא גורם 'מחייב' המסייע ללמוד בכל יום ולשמור על רש"י מילה משורש עזיבה שהכוונה
קביעות בלתי מתפשרת .ד .המבחן מעניק תחושת סיפוק ושמחה ,ואפילו 'חוויה על עזרה ,ורש"י מביא שם את הפסוק שישראל יאמרו שאין מניחים לו למות ,וכי הדבר תלוי בידם ד .קל וחומר.
ממכרת' ,אמנם חוויה קטנה אך היא גדולה ,המעניקה תחושת מילוי וכוח להמשיך בפרשתנו 'ואפס עצור ועזוב'? למנוע את מיתתו?! וצ"ע. ה .אינו מכביד.
הלאה .ה .המבחן הוא כפשוטו ,מבחן לכל אחד לעצמו ,לבחון את עצמו אם הוא
למד היום היטב ,או שמא הוא צריך ללמוד שוב... ָָק ָָטן ַַה ּּיֹו ֵֵֹד ַַע ַיַ ִִּנ� יק ְְו ַַח ִִּכ� ים
לא נותר לי אלא לקרוא לכל אחיי ורעיי :בואו וטלו לכם חלק בידיעת ושמחה
התורה ,ללמוד ולהיבחן על התורה שבכתב עם פירוש רש"י הק'!
ִִחּדּ ּו ִִּדים ְְּב� ֵֵתבֹוֹת ּוְּפְ סּו ֵֵּקי ַַהָּפ� ָ ָָר � ָָׁשה � ְְׁש ֵֵאלֹוֹת ַַמ ְְח ִִּכ� ימֹוֹת ִִמ ּּתֹו ְְֹך ַַהָּפ� ָ ָָר � ָָׁשה
ד .ג .גארפינקל ,ירושלים אֵֵ .היָכָ ן ְּבְ ָָפ ָָר ָָׁש ֵֵתנּו ִִמָּלָ ה ַּבַ ת אֹות ַַא ַַחת ִִּבְלְ ַַבד? מֹוִרים
מֹוִפ ַיַע ַּגַ ם ְּבְ ֵֵס ֶֶפר ְְּת ִִהִּלִ יםַַּ ,ב ִִּמְזְ ִ
בּוַעִ , ָּׁש ַ
אֵֵ .איֶזֶ ה ָָּפסּוק ְּבְ ָָפ ָָר ַַׁשת ַַה ָ �
ּסֹוֵפי ַַה ֵֵּתבֹות ֶֶׁשָּלָ ֶֶהן
בֵֵ .היָכָ ן ְּבְ ָָפ ָָר ָָׁש ֵֵתנּו ִִ 4מִּלִ ים ְְרצּופֹותֶֶׁ ,ש ֵ סּוֵקי ְְּדִזִ ְְמ ָָרה?
ַּׁש ָָּבת ִִּב ְְפ ֵ
ַַהֶּנֶ ֱֱא ָָמ ִִרים ְּבְ יֹום ַַה ַ �
(ֶׁשֹּלא ְּכְ ִִס ְְדרֹו)?
"ִּת ְְׁש ֵֵרי" ֶ הּואִ : מּוָסף?
בֵֵ .איֶזֶ ה ָָּפסּוק ֵֵמ ַַה ָָּפ ָָר ָָׁשה ֶנֶ ֱֱא ַַמר ִִּב ְְת ִִפַּלַ ת ִִמְנְ ָָחה ְּוְת ִִפַּלַ ת ָ
"גמרא" על החומש גְ .וְ ֵֵהיָכָ ן ְּבְ ָָפ ָָר ָָׁש ֵֵתנּו ִִ 5מִּלִ ים ִִּב ְְר ִִציפּות ַַה ַַּמ ְְת ִִחילֹות ָָּבאֹות י'? גֵֵ .איֶזֶ ה ָָּפסּוק ֵֵמ ַַה ָָּפ ָָר ָָׁשה ֶנֶ ֱֱא ַַמר ִִּבְלְ ָוָ יֹות ַַה ֵֵּמת ל"ע?
עד שהתחלתי ללמוד בסדר של 'תורה שבכתב' ,השקעתי את כל מרצי רק
בגמרא ,וחשבתי בקוצר דעתי שלא צריך ללמוד חומש עם רש"י ,ולכל היותר די דְ .וְ ֵֵהיָכָ ן ְּבְ ָָפ ָָר ָָׁש ֵֵתנּו ִִ 3מִּלִ ים ִִּב ְְר ִִציפּות ַַה ַַּמ ְְת ִִחילֹות ָּבָ אֹות ע'? דֵֵ .איֶזֶ ה ָָּפסּוק ֵֵמ ַַה ָָּפ ָָר ָָׁשה ֶנֶ ֱֱא ַַמר ַַּב ְְּת ִִפָּלָ ה ִלִ ְְפֵנֵ י ֲֲע ִִט ַיַפת ַַטִּלִ ית?
ללמוד במהירות בשבת באמצע קריאת התורה או לפני תפילת מנחה ...רק לאחר
שהתחלתי ללמוד בסדר שלכם ,נכנס לי אור בעיניים ,גיליתי עד כמה אני פשוט לא
הבנתי כמעט שום פסוק בחומש בצורה נכונה ,אני מרגיש שרש"י על החומש זה לא
רק ביאור על החומש ,זה "הגמרא על החומש!".
ז .כמו שביארו לענין הניעור בליל שבועות שכתבו בספרים שמובטח
לו שישלים שנתו ,שהכוונה שם שאם ייגזרו עליו גזירה היא תתבטל, פרשת כי תבוא פתרונות
אבל וודאי שאם הגיע זמנו למות הוא ימות ,ואם כן הוא הדין כאן הבת
בתודה מרובה! א .שולץ מאשדוד קול מועילה רק לבטל גזירות ולא למנוע את מיתתו בזמנו. יוסף דעת – כיצד התקיימה ה'בת קול'?
ח .כתבו התוס' (מכות יט .ד"ה ואי וכו') שגם אחר החורבן הביאו רש"י כותב בפרשת כי תבוא (דברים כו ,טז) שכל מי שהיה מביא
ביכורים היתה בת קול מברכת אותו 'הבאת בכורים היום ,תשנה לשנה
בזכות התורה
ביכורים אצל המזבח ,עיי"ש .נמצא שהביאו ביכורים גם אחר החורבן,
שמות הזוכים בהגרלות אבל אז כבר לא יצאה בת קול. הבאה' ,ויש להקשות :א .אם כן ,כל מי שהביא ביכורים לא ימות
בפרשת כי תצא ט .בשנה שאחר החורבן קיימו ביכורים על ידי הבאת דורון לתלמיד לעולם ,כי בכל שנה תצא בת קול ותאמר שיזכה להביא לשנה הבאה!
חכם ,ובזה התקיימה הבת קול. ב .כיצד נחרב בית המקדש ,הרי בשנה האחרונה בוודאי היו יהודים
זוכים בהגרלות אברכים ותלמידי ישיבות גדולות שהביאו ביכורים ובת קול אמרה שיזכו להביא גם בשנה הבאה! וצריך
נבחנים קבועים :₪ 100 -הרב שמעון מאיר ליכטנשטיין -בית שמש | הרב אלייקים עיון.
גוטמן -אשדוד ,גור | הרב משה לנדא -בית שמש | סיכום יומי :₪ 200 -הרב יהודה חידוד בפרשה – שבעים ושבעה:
דהן -רמלה ,יביע אומר | הרב רפאל אברהם הרוש -ביתר עילית ,נזר התלמוד | הרב היכן נזכר בפרשת כי תבוא ,בחומש ו/או ברש"י: להלן תקציר של חלק קטן ונבחר מתוך אלפי התשובות שנשלחו
אהרן פויכטונגר -מודיעין עילית ,משנת אברהם | הרב נחמן זיגלמן -אשדוד ,בעלזא א .אנשים הבורחים לשבעה צדדים. למערכת על ידי לומדי 'תורה שבכתב':
| הבה"ח ישראל כהן -בית שמש ,תורה בתפארתה | הרב יצחק ישראל גרוס -בית א .בשנת השמיטה אין בה הבאת ביכורים לפי שאינם שלו (ראה
שמש ,ויזניץ | הרב יהודה לובלינג -בני ברק ,אמרי אמת | הבה"ח אברהם קרשינסקי - ב .מצוה הנוהגת בסיום שבע שנים.
אור החיים הק' (דברים כו ,ב) ,ואם כן בשנה שלפני שמיטה ובשנת
מודיעין עילית ,מיר ברכפלד | הבה"ח ישראל רבינוביץ -ביתר עילית ,באיאן | הבה"ח ג .מצוה הנוהגת רק בשבעה פירות. השמיטה אין בת קול יוצאת ,ואכן ,נחרב המקדש במוצאי שביעית
שמואל אש -ביתר עילית ,נדבורנה | הבה"ח מיכאל הרמן -בני ברק ,מיר | הרב רפאל ד .ששבעים אנשים הם מעט.
וייס -בית שמש ,בריתי יומם | הרב יצחק דניאל וידר -אלעד ,צאנז | הבה"ח דוד רובין כדחז"ל (לב שמחה).
-מודיעין עילית ,כנסת יצחק | הבה"ח דוד גמליאל בטלמן -ירושלים | הרב שמעון ה .תרגום לשבעים שפות. ב .גם אחרי שיש הבטחה של הבת קל שייך שיגרום החטא ,כמו
שיפמן -ביתר עילית ,קאליב | ה"ה נ .קולין -בני ברק | הרב שמעון כהן -מודיעין תשובות: שמצינו ביעקב אבינו שאף שהקב"ה אמר לו ושמרתיך וגו' חשש
עילית ,עמלה של תורה | הרב יוסף מלול -אשדוד ,זוהר התורה | הרב נתנאל אפשטיין א .דברים כח ,זְּ :וְב ִִׁש ְְב ָָעה ְְד ָָרִכִ ים ָיָ נּוסּו ְלְ ָָפֶנֶ יָך.
-בני ברק ,אורחות תורה | הבה"ח מרדכי ציפין -ירושלים | הרב יצחק שקוביצקי שמא יגרום החטא ,והבת קול מועיל רק בתנאי שלא יחטא.
-בני ברק ,שיח יצחק | הרב שמחה סטארט -בית שמש ,תפארת הנחל | הרב אשר ב .רש"י דברים כו ,יב' :נאמר להלן (שם לא ,י) מקץ שבע שנים ,לענין ג .וביתר שאת בסגנון אחר :בדקדוק מוזכר בלשון הבת קול 'תשנה'
ברוורמן -מודיעין עילית ,אהבת שלום | הרב דוד רוזנברג -בית שמש ,באר אברהם | הקהל מה להלן רגל אף כאן רגל'. לשנה הבאה ,שהוא משתמע לשתי פנים ,או מלשון כפל פעם נוספת,
הרב יהודה מאיר קמרמן -רכסים ,אור נהריה | הבה"ח יוחנן ארליך -ביתר עילית ,בית ג .רש"י דברים כו ,ב :שאין כל הפירות חייבין בבכורים אלא שבעת או מלשון שינון ולימוד ,שאם יזכה יביא ממש לשנה הבאה ,ואם לאו
אהרן וישראל | הרב מרדכי כהן שור -עפולה ,אהל רחל | כמונח בקופסא :₪ 150 -
הרב אלישיב יצחק סלמה -אופקים | הרב מרדכי אליהו איגל -ביתר עילית ,באבוב| המינין בלבד. ילמד הפרשה ויקיים ביכורים מצד ונשלמה פרים שפתינו .ואם ימות
חידוד בפרשה :₪ 100 -הרב חיים לוי כהן -ביתר עילית ,סאדיגורה | הרב שמואל ד .רש"י דברים כו ,ה :במתי מעט -בשבעים נפש. שאינו יכול ללמוד ,אזי בניו יביאו במקומו וברא כרעא דאבוה.
גוזלן -טבריה ,אהבת שלום | יוסיף דעת :₪ 100 -הרב דוד שמש -ביתר עילית | ה .רש"י דברים כז ,ח :באר היטב -בשבעים לשון. ד .הבת קול אינו בלשון הבטחה ,אלא בלשון ברכה ,וברכה אינה
הרב אליעזר פוזן -מודיעין עילית ,שמחת התורה | מבחן גמרא -ש"ס ובלכתך בדרך: הבטחה ,אלא כוח רוחני נוסף שיכול לעורר זכות ,אבל אינה וודאית
הרב אליה איבגי -מודיעין עילית | מבחן הפטרה -סט נ"ך :הבה"ח אלחנן שרייבר - של נביא האומר דבר בשם ה'.
פתח תקווה ,חיים עוזר | מבחן שבועי :₪ 500הרב מאיר סטפנסקי -ירושלים ,בריסק כמונח בקופסא – קריאת הפסוקים
| הבה"ח משה שולביץ -ירושלים ,פוניבז' | הרב יוסף רטמאן -ביתר עילית ,דורשי בפרשת כי תבוא כתוב (דברים כח ,נח-נט) ִִאם ֹלא ִִת ְְׁשֹמֹר ַלַ ֲֲעׂשֹות ה .הבת קול היתה נשמעת רק במי שמביא וקורא ,ובשנה האחרונה
ציון | הרב יחזקאל דאעש -ירושלים ,מיר ּתֹוָרה ַַהֹּזֹאת ַַהְּכְ ֻֻת ִִבים ַַּב ֵֵּס ֶֶפר וגו' ְוְ ִִה ְְפָלָ א ה' ֶֶאת ַַמֹּכ ְְֹתָך
ֶֶאת ָּכָ ל ִִּד ְְב ֵֵרי ַַה ָ הביאו לאחר החג ,שמביא ואינו קורא ,ואז כבר לא יצא בת קול של
זוכים בהגרלות תלמידי ישיבות קטנות וילדים ְוְ ֵֵאת ַַמּכֹות ַזַ ְְר ֶֶעָך וגו' .באחת הפרשיות בחמשה חומשי תורה כותב הבטחה לשנה הבאה (שפת אמת).
נבחנים קבועים :₪ 50 -יניק וחכים כמר חיים מנחם מנדל וולס -ירושלים ,תורה רש"י שפסוקים אלו קוראים הדיינים בזמן מסוים .היכן הם דברי או שבשנה האחרונה ישלח על ידי שליח ,ואז אינו קורא .או שבשנה
ויראה | יניק וחכים כמר משה יהושע שמואל -בני ברק ,ויזניץ | סיכום יומי 50 - רש"י אלו? ואימתי קוראים פסוקים אלו? האחרונה יביא ביכורים מפירות אילן יחיד שקנה בלי הקרקע שמביא
:₪הבה"ח יצחק אייזיק קליינמן -בני ברק | יניק וחכים כמר נתן ברוורמן -מודיעין תשובה: ואינו קורא.
עילית ,מאה שערים | יניק וחכים כמר ירמיהו זלמנוב -בני ברק ,תפארת בנים | יניק בפרשת קדושים ,רש"י ויקרא יט ,כ :ביקורת תהיה וכו' ורבותינו ו .רק מי שהביא ביכורים מעצמו ,ולא בגלל ברכה של אשתקד ,הוא
וחכים כמר יוסף קרפ -בני ברק | יניק וחכים כמר יצחק שפרינצלס -מודיעין עילית | למדו מכאן שמי שהוא במלקות יהא בקריאה ,שהדיינים המלקין זוכה להתברך בבת קול ,אבל מי שהביא רק בזכות ברכת הבת קול
יניק וחכים כמר דוד זוננפלד -ירושלים ,חכמת שלמה | יניק וחכים כמר שמעון ענגעל
-בני ברק | יניק וחכים כמר דוד כהן טוויל -ירושלים ,דרכי שלום | הבה"ח אברהם קורין על הלוקה (דברים כח ,נח -נט) אם לא תשמור לעשות וגו' אשתקד הוא לא זכה בשנה זו לברכה ,כי בלא יגיעת עצמו אינו זוכה
יצחק יאקאב -בני ברק ,בני ברק | הבה"ח משה בלומנטל -קרית צאנז נתניה ,דברי והפלא ה' את מכותך וגו'. לברכה ,נמצא ששנה אחת התברכו ובשנייה לא (שפת אמת).
חיים | יניק וחכים כמר אלעזר שפטר -בית שמש ,תורת הבית | הבה"ח דוב מלר -בני ֲֲעָנָ ֵֵבמֹו ִִעְּנְ ֵֵבי.
ברק ,פוניבז' | יניק וחכים כמר בערל גראס -בני ברק ,תפארת מרדכי | הבה"ח דוב קטן היודע :א .דברים לב ,וֲֲ :ה ַלַ ה' ִִּתְגְ ְְמלּו ֹזֹאת .ב .דברים לב ,נאְּ :בְ ֵֵמי' ְְמ ִִר ַיַבת' ָָק ֵֵדׁש' ִִמ ְְד ַַּבר' .ג .דברים לב ,יְ :יְ ֵלֵ ל ְיְ ִִׁשֹמֹן ְיְ ֹסְֹבְ ֶֶבְנְ הּו ְיְ בֹוְנְ ֵנֵ הּו ִיִ ְְּצ ֶֶרְנְ הּו .ד .דברים לב ,לבֲֲ :עֹמ ָָֹרה
מאיר קרויזר -ירושלים ,מאור עיניים | יניק וחכים כמר משה יצחק כהן -לוד ,דרכי אֹלֵקינּו .ג .דברים לב ,דַַ :הּצּור ָָּת ִִמים ָָּפ ֳֳעלֹו ִּכִ י ָכָ ל ְְּד ָָרָכָ יו ִִמ ְְׁש ָָּפט ֵֵאל ֱֱאמּוָנָ ה ְוְ ֵֵאין ָָעֶוֶ ל ַַצ ִִּדיק ְוְ ָיָ ָָׁשר הּוא .ד .דברים לב ,יאְּ :כְ ֶנֶ ֶֶׁשר ָיָ ִִעיר ִִקּנֹו ַַעל ּגֹוָזָ ָלָ יו ְיְ ַַר ֵֵחף. ֵלֵ ֵ
יושר | יניק וחכים כמר יוסף אדולף -אשדוד ,בעלזא | הבה"ח דודחשין -ירושלים, תשובות למדורי 'קטן היודע' ו'יניק וחכים' :יניק וחכים :א.דברים לב ,לו ,וכן בתהלים קלה ,ידִּ :,כִ י ָיָ ִִדין ה' ַַעּמֹו ְוְ ַַעל ֲֲע ָָב ָָדיו ִיִ ְְתֶנֶ ָָחם .ב .דברים לב ,גִּ :כִ י ֵֵׁשם ה' ֶֶא ְְק ָָרא ָָהבּו ֹג ֶֶֹדל
קמניץ ירושלים | הבה"ח שלום נח זיידע -ביתר עילית ,נתיבות שלום | יניק וחכים
כמר אברהם דייטש -ביתר עילית ,אור עולם | הבה"ח יחיאל שבח -ירושלים ,פורת
יוסף | יניק וחכים כמר יעקב רינמן -מודיעין עילית ,פרי התורה | כמונח בקופסא -
:₪ 50הבה"ח שמואל נח כהן -בית שמש ,מכנובקא בעלזא | חידוד בפרשה :₪ 50 -
יניק וחכים כמר נתנאל וולך -בית חלקיה ,חיידר החדש | מבחן שבועי :₪ 100 -
גם אתה יכול להפיץ את האור:
יניק וחכים כמר אברהם שמואל אגסי -ירושלים ,ברכת אברהם | הבה"ח אלי פריד -
מודיעין עילית ,היכל יוסף הצטרף עכשיו למערך מאות מזכי הרבים תשפ"ז
לרישום והצטרפות ל'תורה שבכתב':
המפיצים את הגיליון השבועי ברחבי ארה"ק
של תורה!
02-500-2018
מארה"ב | 1518-9881-351 :מאנגליה4433-0613-0131 :
בכל שבוע את מארז הגיליונות
חינם עד לפתח הבית בדיוור
וקבלו
את פרטי בית
הכנסת /הישיבה,
עדכנו
לקו 'קול התורה'
בשעות המענה האנושי
חייגו
ישיר – לזיכוי הרבים! והכתובת למשלוח בשלוחה ( 8אחרי בחירת השפה)
מכון הוצאה לאור | אגף 'שיעורי תורה' | קו 'קול התורה' | מבחר שיעורים במגוון שפות
וסגנונות | סיכומים ומבחנים | שעשועי תורה | הגרלות ופרסים | גיליון שבועי | ניוזלטר יומי
לפניות ,תגובות והערותts025002018@gmail.com : -פרטים בעמוד ו' -
