gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תורה שבכתב · Torha Shebechtav — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: תורה שבכתב · Torha Shebechtav

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

תורה שבכתב · Torha Shebechtav — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בסייעתא דשמיא‬ ‫יו"ל ע"י קרן תרי"ג לזיכוי הרבים‬ ‫לטובת נשמת הרבני הנגיד הנכבד‬ ‫הפצת ועידוד לימוד התורה הקדושה עם פירוש רש"י‬ ‫הרה"ח ר' אריה (לייבל)‬ ‫בהרה"ח ר' יונה רובין ז"ל‬ ‫גיליון קל"ו (שנה ג') | תשרי תשפ"ז‬ ‫שובהבראשית‬ ‫פרשת‬‫פרשת האזינו ‪-‬‬ ‫פנינים מאירים‬ ‫לשולחן השבת‬ ‫פרד"ס התורה‬ ‫ְזְ ֹכֹר ְְימֹות עֹוָלָ ם ִּבִ ינּו ְְׁשנֹות ּדֹור ָוָ דֹור‬ ‫פשט‬ ‫ָּׁש ַַמִיִ ם ְוְ ָָה ָָא ֶֶרץ • ְְׁשַבַ ח‬ ‫נֹוְׂש ֵֵאי ַַה ָָּפ ָָר ָָׁשה‪ֵֵ :‬עדּות ַַה ָ �‬ ‫ְ‬ ‫ִִׁש ַיַרת ַַה ֲֲאִזִ ינּו ְְמֻיֻ ֶֶּס ֶֶדת ַַעל ָָה ֱֱאמּוָנָ ה ְּבְ ַַהְנְ ָָהַגַ ת‬ ‫למה נקרא כאן 'הושע'‬ ‫ּבֹוֵרא • ִִה ְְתּבֹוְנְ נּות‬ ‫ּתֹוָרה • ֱֱאמּוָנָ ה ְּבְ ַַהְנְ ָָהַגַ ת ַַה ֵ‬ ‫ַַה ָ‬ ‫ּבֹוֵרא ִִעם ַַעּמֹו‪ֶֶׁ ,‬שהּוא ָָח ֵֵפץ ְלְ ֵֵה ִיִטיב ָלָ ֶֶהם‪,‬‬ ‫ַַה ֵ‬ ‫ְוְהֹוֵׁש ַַע ִּבִ ן נּון (דברים לב‪ ,‬מד)‬ ‫ַוַ ָָּיֹבֹא ֹמ ֶֶֹׁשה וגו' הּוא ֵ‬ ‫ֶּבֶ ָָעָבָ ר ּוֶבֶ ָָע ִִתיד • ַַח ְְס ֵֵדי ה' ַַעל ַַעּמֹו • ַַה ָָּצרֹות‬ ‫תֹוָצ ָָאה ֵֵמ ַַה ֲֲח ָָט ִִאים‪,‬‬ ‫ְוְ ָכָ ל ַַה ֻֻּפ ְְר ָָענּויֹות ֵֵהן ַַרק ְּכְ ָ‬ ‫ְּבְ ִִע ְְקבֹות ַַה ֲֲח ָָט ִִאים • ְנְ ָָק ָָמה ַּבַ ּגֹוִיִ ם ְּבְ ַַא ֲֲח ִִרית‬ ‫ְוְ ַַה ֲֲח ָָט ִִאים ֵֵהם ִּבִ ְגְ ַלַ ל ֹח ֶֶֹסר ִִה ְְתּבֹוְנְ נּות ִּבִ ְְמֹא ְְֹרעֹות‬ ‫המפרשים עומדים על השאלה מדוע נקרא כאן בשם 'הושע' ולא 'יהושע'? (וראה‬ ‫יהֹוֻׁש ַַע • ֲֲעִלִ ַּיַ ת ֹמ ֶֶֹׁשה‬ ‫ַַהָּיָ ִִמים • ְְּד ָָר ַַׁשת ֹמ ֶֶֹׁשה ִוִ ֻ‬ ‫ֶֶה ָָעָבָ ר ְוְ ֶֶה ָָע ִִתיד‪ָָ .‬א ְְמָנָ ם ְּבְ ַַא ֲֲח ִִרית ַַהָּיָ ִִמים ְּכְ ֶֶׁשָּיָ ׁשּובּו‬ ‫רש"י) בדרך הפשט כותב רבי יוסף בכור שור‪ ,‬מבעלי התוספות‪ ,‬שבאמת היה שמו‬ ‫ְלְ ַַהר ְנְ בֹו ְלְ ִִה ְְס ַַּתֵּלֵ ק • ִִסַּבַ ת ִִה ְְס ַַּתְּלְ קּות ֹמ ֶֶֹׁשה‪.‬‬ ‫ִּבִ ְְתׁשּוָבָ ה‪ִ ,‬יִ ְנְ ֹקֹם ה' ַּבַ ּגֹוִיִ ם ַַעל ָָמה ֶֶׁש ָָעׂשּו ְלְ ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל‪.‬‬ ‫'הושע'‪ ,‬אלא שכאשר נעשה משרת למשה – קראו משם בשם 'יהושע'‪ ,‬כי דרך‬ ‫השרים והמלכים שמשנים שמות משרתיהם וקוראים להם שם אחר כרצונם‪ ,‬כמו‬ ‫שקרא פרעה‪ ,‬להבדיל‪ ,‬ליוסף 'צפנת פענח'‪ ,‬וכדו'‪.‬‬ ‫וה' יסתיר פניו מהם‪ ,‬ויבואו עליהם צרות של רעב‬ ‫א‪ .‬עדות ושבח‬ ‫אבל עתה כאשר עברה ההנהגה ממשה ליהושע‪ ,‬ושוב לא היה יהושע משרתו של‬ ‫וחיות רעות‪ ,‬מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה‪.‬‬ ‫כהקדמה לשירת האזינו‪ ,‬העמיד משה את‬ ‫משה‪ ,‬שוב חזר לשמו הראשון וקראו 'הושע'‪.‬‬ ‫השמים והארץ‪ ,‬שהם קיימים לעולם‪ ,‬שישמשו ה‪ .‬שבחה של אומה‬ ‫כאשר ינקום ה' את נקמת ישראל ויעניש ה' את‬ ‫כעדים על התראה לישראל ששמעו את שירת‬ ‫רמז‬ ‫הגוים באחרית הימים‪ ,‬אזי ייפרע מהם גם כל‬ ‫האזינו‪ ,‬והשמים והארץ עצמם יתנו שכר או‬ ‫מה שהגוים עשו בכל הדורות‪ .‬בעת ההוא הגוים‬ ‫עונש‪.‬‬ ‫שבעה תיבות‪ ,‬וכ"ה אותיות‬ ‫ישבחו את ישראל‪,‬‬ ‫בפתח דברי השירה‬ ‫ּ ֹ‬ ‫�‬ ‫אֹלֵקינּו (דברים לב‪ ,‬ג)‬ ‫ִּכִ י ֵֵׁשם ה' ֶֶא ְְק ָָרא ָָהבּו ֹג ֶֶֹדל ֵלֵ ֵ‬ ‫ויאמרו‪" :‬ראו מה שבחה‬ ‫משבח משה את‬ ‫�‬ ‫ְַׂש ִִּכילּו ֹזאת‬ ‫ּ‬ ‫ָחְכְמּו ַי ְ‬ ‫"לּו ָ‬‫ּ‬ ‫כותב רבינו החיד"א‪ ,‬בספרו 'כסא רחמים'‪ ,‬שבפסוק זה יש ז' תיבות ‪ -‬רמז לז' ימים‬ ‫של אומה זו! שדבקו בה'‬ ‫התורה הנותנת חיים‬ ‫ּ‬ ‫שקורין בתורה‪ ,‬והם‪ :‬שני וחמישי‪ ,‬שבת‪ ,‬ראש חודש‪ ,‬חול המועד‪ ,‬יום טוב‪ ,‬יום‬ ‫בכל התלאות שעברו‬ ‫וחיזוק כמו הטל והגשם‬ ‫ָי ִִָבינּו ְלְַאַ ֲחֲ ִִריָתָם"‬ ‫הכיפורים‪ .‬כן יש בפסוק כ"ה אותיות ‪ -‬רמז למספר כל מיני העולים‪ ,‬דהיינו ג' ד' ה'‬ ‫עליהם‪ ,‬יען כי הם ידעו‬ ‫והרוחות‪ .‬משה מצווה‬ ‫ו' ז' (בשני וחמישי ‪ -‬שלשה קרואים‪ ,‬בראש חודש – ארבעה‪ ,‬ביום טוב – חמשה‪,‬‬ ‫(דברים לב‪ ,‬כט)‬ ‫בטובו ובשבחו של ה'"‪.‬‬ ‫לישראל לענות 'ברוך‬ ‫ביום כיפור – ששה‪ ,‬בשבת – שבעה)‪ ,‬שהם יחדיו מספר כ"ה‪.‬‬ ‫ו‪ .‬מתורגמן ליהושע‬ ‫שם כבוד מלכותו' כל‬ ‫פעם שהוא מזכיר שם‬ ‫דרוש‬ ‫ביום מיתת משה נמסרה‬ ‫ההנהגה ליהושע‪ ,‬כאשר‬ ‫על מי מדברים‬ ‫ה'‪.‬‬ ‫האות י' – רק למשך ל"ח שנה‬ ‫שניהם דרשו דרשה‬ ‫הפסוקים?‬‫ב‪ .‬הצור תמים פעלו‬ ‫ְוְהֹוֵׁש ַַע ִּבִ ן נּון (דברים לב‪ ,‬מד)‬ ‫ַוַ ָָּיֹבֹא ֹמ ֶֶֹׁשה וגו' הּוא ֵ‬ ‫בספר 'לוית חן ואור יקרות'‪ ,‬מבאר מדוע דווקא כאן נקרא שמו 'הושע'‪ ,‬על פי דברי‬ ‫באותה שבת‪ .‬וכדי שלא‬ ‫יאמרו ישראל ליהושע‬ ‫על בני ישראל או‬ ‫השירה נפתחת בדברי‬ ‫אמונה שהנהגת הבורא‬ ‫הגמרא (סנהדרין קז‪ ,‬א) שהאות יו"ד שניטלה משרי‪ ,‬עמדה וצווחה‪ ,‬עד שהוסיפה‬ ‫שלא היה לו להרים ראש‬ ‫על הגוים?‬ ‫בעולמו היא באמת‬ ‫השי"ת ליהושע‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫בחייו של משה רבו‪,‬‬ ‫סיכום מתומצת ובהיר של‬ ‫ויושר‪ ,‬גם אם אנו‬ ‫והנה כשניטלה האות י' משרה היתה אז בת פ"ט שנה (שנה טרם לידת יצחק)‪ ,‬ושרה‬ ‫העמיד משה ליהושע‬ ‫רואים צדיק ורע לו‬ ‫חייתה קכ"ז שנים‪ ,‬נמצא שהיו"ד ניטלה משמה בחייה רק במשך ל"ח שנים (כי רק‬ ‫'מתורגמן' [המסביר‬ ‫מחלוקת רבי נחמיה ורבי‬ ‫רשע וטוב לו‪.‬‬ ‫בחייה נקרא שמה 'שרה' על שם שהיתה שרה על כל העולם‪ ,‬וזה לא שייך לאחר‬ ‫לעם את דברי החכם‬ ‫יהודה‪ ,‬בביאור שנים‪-‬עשר‬ ‫ג‪ .‬בינו שנות דור‬ ‫מיתה‪ ,‬כי אין שלטון ביום המוות)‪ ,‬וכנגד אותן ל"ח שנים‪ ,‬נתנה השי"ת ליהושע‬ ‫הדורש]‪ ,‬כדי להראות‬ ‫למשך ל"ח שנים‪ ,‬ועתה כאשר כבר חלפו ל"ח שנים מחטא המרגלים שאז נקרא‬ ‫שעל פי פקודתו הוא‬ ‫האזינו‪,‬‬ ‫שירת‬ ‫מתוך‬ ‫פסוקים‬ ‫במרכז השירה מבוארת‬ ‫ההתבוננות‬ ‫חובת‬ ‫הושע בשם יהושע‪ ,‬שוב היה אפשר לקרוא לו 'הושע' ולהחזיר את היו"ד לשרי‪.‬‬ ‫דורש‪ .‬משה בדרשתו‬ ‫כמובא בפירוש רש"י‬ ‫על מאורעות העבר‬ ‫ציוה לישראל להתבונן‬ ‫בפרשתנו‪.‬‬ ‫והעתיד‪ ,‬ועל העונשים‬ ‫סוד‬ ‫היטב בלימוד התורה‪,‬‬ ‫החוטאים‬ ‫שנענשו‬ ‫כי הרבה שכר תלוי בכל‬ ‫תתקנ"ה פסוקים בחומש דברים‬ ‫פסוק בתורה‪.‬‬ ‫להלן עמודים ה‪-‬ו'‬ ‫הראשונים‪,‬‬ ‫בדור אנוש ובדור‬ ‫בדורות‬ ‫ֹלִקים ִִע ָָּמ ִִדי (דברים לב‪ ,‬לט)‬ ‫ְְראּו ַַע ָָּתה ִּכִ י ֲֲאִנִי ֲֲאִנִי הּוא ְֵוְֵאין ֱֱא ִ‬ ‫ז‪ .‬להר נבו‬ ‫המבול‪ ,‬ולעומת זאת‬ ‫הגה"ק רבי אברהם גלאנטי זי"ע כותב בספרו 'קול בוכים'‪ ,‬שישנם תתקנ''ה (‪)955‬‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬הצטווה משה‬ ‫‪ -‬על חסדי ה' על עמו‬ ‫רקיעים‪ ,‬והמלאך מט''ט מעלה את תפילות ישראל דרך רקיעים הללו‪ ,‬אולם יש‬ ‫לעלות להר נבו‪ ,‬בחצי היום לעיני כל ישראל‪ ,‬כדי‬ ‫במדבר‪ :‬הוציאם ממצרים והצילם מכף כל אויב‪,‬‬ ‫לו רשות לעלות רק עד תת''ק רקיעים‪ ,‬אבל אל נ''ה רקיעים העליונים אינו יכול‬ ‫להיכנס‪ ,‬אלא התפילות עולות משם לבדן עד לפני הקב''ה‪.‬‬ ‫למות ולהיקבר שם‪ ,‬באותה מיתה שמת אהרן‪.‬‬ ‫בחר בהם מכל עם ונתן להם את התורה‪ ,‬הקיף‬ ‫טרם מותו יסתכל על הארץ‪ ,‬אך הוא לא יכנס‬ ‫אותם בעננים וסיפק צרכיהם במדבר ארבעים‬ ‫על פי זה כותב בספר 'מעשה רוקח'‪ :‬לכן אמר משה את ספר דברים‪ ,‬שיש בכל הספר‬ ‫לארץ‪ ,‬יען כי הוא ואהרן לא קידשו את ה' במי‬ ‫שנה‪ .‬זו תוכחת מוסר לישראל שהחטאים הם‬ ‫תתקנ"ה פסוקים‪ ,‬כי בכל פסוק בקע רקיע אחד מתתקנ"ה הרקיעים‪ ,‬למען יראו‬ ‫מריבה‪.‬‬ ‫תוצאה של כפיות טובה וחוסר התבוננות‪.‬‬ ‫ישראל שה' אלקינו אין עוד מלבדו‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬ראו זה פלא‪ :‬מתחילת החומש עד הפסוק הזה 'ראו עתה כי אני אני הוא' וגו' יש‬ ‫התורה וההפטרה‬ ‫ד‪ .‬וישמן ויבעט‬ ‫תת''ק פסוקים‪ ,‬כנגד תת''ק רקיעים‪ ,‬ומאותו פסוק עד גמר התורה יש נ"ה פסוקים‪,‬‬ ‫בשבת זו‪ ,‬בעשרת ימי תשובה‪ ,‬בין ראש השנה ליום‬ ‫בהמשך נאמרים עוד דברי תוכחה לישראל‪,‬‬ ‫כנגד נ''ה רקיעים עליונים‪ ,‬וידוע כי מלאך מט''ט נקרא לפעמים בתואר 'אלקים'‪,‬‬ ‫הכיפורים‪ ,‬אין מפטירים את הפטרת האזינו‪ ,‬אלא את‬ ‫שבכניסתם לארץ זכו לשפע של חלב ודבש‪,‬‬ ‫וזהו הפירוש‪ְְ :‬ראּו ַַע ָָּתה ‪ -‬בפסוק זה שהוא הראשון מנ''ה רקיעים העליונים‪ִּ ,‬כִ י ֲֲאִנִ י‬ ‫הפטרת 'שובה ישראל' בספר הושע‪ ,‬לעורר בתשובה‪.‬‬ ‫בהמות שמנות ותנובות השדות‪ ,‬וכתוצאה מכך‬ ‫ֹלִקים ִִע ָָּמ ִִדי ‪ -‬אפילו מלאך מט''ט שנקרא‬ ‫ֲֲאִנִ י הּוא ‪ -‬לבדי ברקיעים אלו‪ְ ,‬וְ ֵֵאין ֱֱא ִ‬ ‫אך היות וההפטרה מסתיימת במילים 'ופושעים יכשלו‬ ‫השמינו והכעיסו את ה' ועבדו לשדים ולאלילים‬ ‫בם'‪ ,‬ואין ראוי לסיים בדבר שאינו טוב‪ ,‬יש המוסיפים‬ ‫זרים ובזויים‪ ,‬ועל כך ייענשו על ידי גוים בזויים‪,‬‬ ‫אלקים אין לו רשות להיות עמדי ברקיעים הללו‪.‬‬ ‫כמה פסוקים מספר מיכה‪ ,‬או מספר יואל‪.‬‬ ‫ללמוד בכל יום שירת האזינו‬ ‫חיים של תורה‬ ‫כותב הרה"ק רבי צבי אלימלך מדינוב‪ ,‬בעל 'בני יששכר' זי"ע‪" :‬נראה לי בסגולה‪ ,‬ללמוד בכל יום שירת האזינו‪ ,‬והוא סגולה להנצל מאפיקורסות‬ ‫(אגרא דפרקא‪ ,‬אות קטו)‬ ‫ ‬ ‫ומדעות הכוזביות"‪.‬‬ ‫הפרשה ולקחה מאוצרם‬ ‫של גדולי הדורות‬ ‫בדרך התורה‬ ‫דבקות בתורה‬ ‫הכרת והבנת‬ ‫מלמד אותנו רש"י הק' יסוד עצום‪ָ"ָ :‬צ ִִריְך ָָא ָָדם‬ ‫ֹאֶמר ֲֲאֵלֵ ֶֶהם ִִׂשימּו ְלְ ַבַ ְבְ ֶכֶ ם ְלְ ָכָ ל ַַה ְְּדָבָ ִִרים (דברים לב‪ ,‬מו)‪.‬‬ ‫ַוַ ֹּי ֶ‬ ‫מושג בתורה‬ ‫לב לדעת‬ ‫תֹוָרה!"‪,‬‬‫ֶֶׁשִּיִ ְְהיּו ֵֵעיָנָ יו ְוְ ִלִ ּבֹו ְוְ ָָאְזְ ָנָ יו ְְמֻכֻ ָּוִָנִ ים ְלְ ִִדְבְ ֵֵרי ָ‬ ‫תֹוָרה וכו'‪ֲֲ ,‬ה ֵֵרי‬ ‫ָָצ ִִריְך ָָא ָָדם ֶֶׁשִּיִ ְְהיּו ֵֵעיָנָ יו ְוְ ִלִ ּבֹו ְוְ ָָאְזְ ָנָ יו ְְמֻכֻ ָּוִָנִ ים ְלְ ִִדְבְ ֵֵרי ָ‬ ‫כלומר‪ ,‬להיות שקוע ודבוק בתורה בכל חושיו‬ ‫ְְדָבָ ִִרים ַַקל ָוָ ֹח ֶֶֹמר‪ַּ ,‬וַמה ַַּתְבְ ִנִ ית ַַהַּבַ ִיִ ת ֶֶׁשהּוא ִנִ ְְר ֶֶאה ָלָ ֵֵעיַנַ ִיִ ם ְוְ ִנִ ְְמ ָָדד‬ ‫ְוְ ֶֶא ֶֶפס ָָעצּור ְוְ ָָעזּוב (דברים לב‪ ,‬לו)‬ ‫ָָעצּור ְוְ ָָעזּוב‬ ‫ואבריו‪ ,‬בלבו‪ ,‬בעיניו‪ ,‬ובאוזניו‪ .‬כך אכן ראו אצל‬ ‫גדולי התורה אשר היו דבוקים ושקועים בתורה‬ ‫ְּבְ ָָקֶנֶ ה‪ָָ ,‬צ ִִריְך ָָא ָָדם ֶֶׁשִּיִ ְְהיּו ֵֵעיָנָ יו ְוְ ָָאְזְ ָנָ יו ְוְ ִלִ ּבֹו ְְמֻכֻ ָּוִָנִ ים ְלְ ָָהִבִ ין‪ִִּ ,‬דְבְ ֵֵרי‬ ‫הכתוב אומר שהקב"ה ינקום בגוים כאשר יראה שאין בקרב ישראל אף‬ ‫עד שלא הרגישו כלל מכל הנעשה סביבם‪.‬‬ ‫ּתֹוָרה ֶֶׁש ֵֵהן ַּכַ ֲֲה ָָר ִִרין ַַה ְְּתלּוִיִ ין ִּבִ ְְׂש ָָע ָָרה ַַעל ַַא ַַחת ַּכַ ָָּמה ְוְ ַכַ ָָּמה (רש"י)‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫אחד שהוא ָ'ָעצּור ְוְ ָָעזּוב'‪ ,‬ונאמרו בכך כמה פירושים במפרשים‪:‬‬ ‫א‪ .‬רש"י פירש‪' :‬עצור' – מי שנושע על ידי המושל העוצר ומעכב את‬ ‫העם‪ ,‬ומקבצם במקום אחד‪ ,‬שלא יתפזרו בצאתם למלחמה על האויב‪,‬‬ ‫של אדם מבוגר כמוני בשעה כל כך מאוחרת?! האברך לא‬ ‫היכן התינוק?‬ ‫'עזוב' – הוא במשמעות של חיזוק וסיוע‪ ,‬שלא יהיה בישראל אחד שהוא‬ ‫ידע למה ולמי הדברים מכוונים‪ ,‬שהרי השעה עכשיו היא‬ ‫לעת זקנותו של הגה"ק רבי עקיבא איגר זי"ע‪ ,‬הוא ביקר‬ ‫'מחוזק' על ידי אחר המחזקו ומסייע לו‪.‬‬ ‫‪ 7‬בבוקר‪ .‬עד מהרה התבהרה התמונה‪ :‬בשעה ‪ 12‬בלילה‬ ‫פעם בוורשא אצל בנו הגה"ק רבי שלמה איגר זי"ע‪ ,‬ורבי‬ ‫ב‪ .‬אונקלוס תרגם‪ :‬שיהיו מטולטלים ועזובים‪ ,‬דהיינו שהוא פירש 'ואפס‬ ‫התיישב הרב מטשעבין לעיין בסוגיה פלונית‪ ,‬ומרוב‬ ‫שלמה נחרד לראות כמה נחלש גופו הטהור של אביו‬ ‫עצור' – שלא יהיו עצורים ומעוכבים במקום אחד אלא מטולטלים‪ ,‬וגם‬ ‫עיונו לא הבחין כלל שהשעות חולפות וכבר זרחה החמה‬ ‫מרוב עיון והעמקה בלימודיו עד כלות הכוחות‪ .‬הוא‬ ‫יהיו 'עזובים'‪.‬‬ ‫והגיעה השעה ‪ 7‬בבוקר‪...‬‬ ‫החליט לנסוע עמו למקום נופש‪ ,‬שם היו מרחבי דשא‬ ‫ג‪ .‬בספורנו פירש‪ :‬שלא יהיה להם עוד שום רכוש‪ ,‬דהיינו 'עצור' – היינו‬ ‫ופרחים נאים‪ ,‬נוף נחמד למראה‪ ,‬מגדלי שן וארמוני‬ ‫הממון האצור בביתם‪' ,‬ועזוב' – מקנה הבהמות שהוא עזוב בשדה‪.‬‬ ‫לימוד תחת השלחן‬ ‫פאר‪ ,‬שכבשו את לב הרואה‪ .‬בכך‪ ,‬חשב רבי שלמה‪ ,‬ינוחו‬ ‫ד‪ .‬ברלב"ג פירש‪' :‬עצור' – אנשים המתגוררים בערים בצורות שהם‬ ‫באחת התקופות המתוחות שעברו על יושבי העיר‬ ‫מחשבותיו קמעה וישקוט עיונו‪.‬‬ ‫עצורים וכנוסים בתוך החומה‪' ,‬ועזוב' – אנשים המתגוררים בערי הפרזות‪.‬‬ ‫העתיקה ירושלים עיה"ק‪ ,‬כאשר היה חשש כבד מפני‬ ‫הפגזות מצד הערביים‪ ,‬ניתנה פקודה על ידי ממשל‬ ‫כשהגיעו לשם בלוויית נכבדי ועשירי העיר‪ ,‬הושיבו את‬ ‫הבנת מילה‬ ‫המנדט הבריטי ששלט בארץ‪ ,‬שלא להדליק אור כלל‬ ‫רבי עקיבא איגר על אחד מספסלי הגן‪ ,‬וסברו שהוא ינוח‬ ‫מעט וייהנה מהמראות המשובבים נפש‪ .‬אולם הגרעק"א‬ ‫אחת בתורה‬ ‫עיניים לראות‬ ‫בלילות‪ .‬הכל היה חשוך‪ ,‬בבתים ובבתי כנסת‪ .‬ומה יעשה‬ ‫לא הביט כלל אנה ואנה‪ ,‬אלא ישב על הספסל במרכז‬ ‫ִּכִ י ִיִ ְְר ֶֶאה ִּכִ י ָָאְזְ ַלַ ת ָיָ ד (דברים לב‪ ,‬לו)‬ ‫ָָאְזְ ַלַ ת ָיָ ד‬ ‫תלמיד חכם צעיר כמו מרן הגאון הגדול רבי עובדיה יוסף‬ ‫הגן שקוע בעומק עיונה של תורה בכל חושיו ושרעפיו‪.‬‬ ‫זי"ע‪ ,‬שנפשו חשקה בתורה‪ .‬באמצע החודש – ניחא‪,‬‬ ‫כעבור זמן מה נשמע לפתע קולו כשהוא שואל את‬ ‫את הביטוי 'אזלת‪-‬יד' אנו מוצאים בספרות בת ימינו במשמעות של‬ ‫עוד יכול היה ללמוד לאור הלבנה‪ ,‬אבל בתחילת החודש‬ ‫בנו‪' :‬היכן התינוק?‪ ...‬היכן התינוק?' התברר שהוא סבר‬ ‫'הזנחה ואפס עשייה'‪ ,‬כגון‪ :‬חברת האבטחה לא עמדה במשימה‪ ,‬והוכיחה‬ ‫ובסופו כשאין את אור הירח‪ ,‬היה פשוט לוקח שמיכה‬ ‫שבוודאי נקרא לכאן לשמש כסנדק לילד הנימול ולמטרה‬ ‫רשלנות ואזלת יד מול מכת הגניבות‪...‬‬ ‫עבה‪ ,‬מכסה את השולחן בביתו מכל הכיוונים‪ ,‬נכנס תחת‬ ‫אולם את הביטוי 'אזלת יד'‪ ,‬אנו מוצאים בפרשתנו בפסוק 'ִּכִ י ָָאְזְ ַלַ ת ָיָ ד'‪,‬‬ ‫זו הושיבו אותו על הספסל‪...‬‬ ‫השולחן עם ספר ביד וכמה נרות‪ ,‬וכך שכב על הרצפה‬ ‫ונאמרו על כך כמה פירושים‪:‬‬ ‫ולמד שעות כמעט בלי אוויר וחמצן!‬ ‫להפריע ב‪ 12-‬בלילה?‬ ‫א‪ .‬רש"י פירש‪' :‬אזלת' היא מלשון הליכה‪ ,‬דהיינו שיד האויב תהיה‬ ‫שוב אירע פעם שנשמעה אזעקה בזמן תלמודו של מרן‬ ‫אל מעונו של הגאון רבי דוב בעריש ויידנפלד זי"ע‪ ,‬גאב"ד‬ ‫הולכת ומתחזקת על ישראל‪.‬‬ ‫הגר''ע זי''ע בישיבת 'פורת יוסף'‪ .‬כל בני הישיבה ירדו‬ ‫טשעבין‪ ,‬הגיע אברך בשעה שבע בבוקר‪ ,‬ובפיו שאלה‬ ‫ב‪ .‬בתרגום יונתן פירש‪ :‬שהעזרה והתמיכה תינטל מידי ישראל‪ ,‬ולכאורה‬ ‫למקלט בשל המצב החמור אך בבדיקה שנערכה גילו‬ ‫חשובה‪ ,‬והוא מצא את הרב מטשעבין שקוע באותו עת‬ ‫פירש 'אזלת' מלשון כיליון וגמר‪ ,‬כמו 'הלחם אזל מכלינו' (שמואל א' ט‪,‬‬ ‫שהגר"ע לא נמצא במקלט‪ .‬הלכו לחפשו במהירות בשל‬ ‫בתלמודו עד שלא הבחין באברך שנכנס אל ביתו‪ .‬כיון‬ ‫ז)‪ ,‬או שפירש גם הוא מלשון הליכה‪ ,‬שהעזרה והתמיכה תלך ותסתלק‬ ‫הסכנה‪ ,‬וראו אותו כהרגלו רכון על ספריו שם במקומו‬ ‫שהשאלה היתה דחופה‪ ,‬הקיש השואל קלות על ידיו של‬ ‫מהם‪.‬‬ ‫הקבוע‪ ,‬לא נע ולא זע‪ ,‬פנו אליו ואמרו לו בבהלה‪ :‬צריך‬ ‫הרב מטשעבין כדי להסב את תשומת לבו לאדם העומד‬ ‫ג‪ .‬כעין זה פירש רבינו בחיי‪ :‬שכוחם הלך ופסק מהם‪.‬‬ ‫לרדת למקלט! סכנה! יש מלחמה! וכי אינך שומע‬ ‫לפניו‪ ,‬ואכן הרב התעורר לפתע משקיעותו העצומה‬ ‫ד‪ .‬בגמרא (סנהדרין צז‪ ,‬א) דרשו שתלך ותגבר יד המלשינים‪ ,‬ועוד דרשו‪:‬‬ ‫פגזים?!‪ ...‬אך הוא ענה בתמיהה‪ :‬מי אמר לכם שיש‬ ‫בלימוד וראה את האברך העומד לפניו‪.‬‬ ‫שתכלה פרוטה מן הכיס‪ ,‬ופירש שם רש"י‪ :‬והיינו אזלת יד‪ ,‬שיהיו בידים‬ ‫מלחמה? איפה מלחמה? היכן פגזים?‪ ...‬מרוב שקיעות‬ ‫על פניו של הרב נראו סימני תמיהה והוא פנה אל האברך‬ ‫ריקניות‪.‬‬ ‫בתורה הקדושה לא ראה לא שמע ולא ידע כלום‬ ‫ושאל‪ :‬אינני מבין אותך? כיצד אתה חושב שאפשר‬ ‫כללי רש״י הק׳‬ ‫מהמתרחש סביב‪.‬‬ ‫להפריע לי בשעה ‪ 12‬בלילה?! וכי אפשר לדפוק בדלתו‬ ‫בדקדוק הלשון‬ ‫אזניים לשמוע‬ ‫ָָל ַַד ַַעת ָָח ְְכ ָָמה ּוּמּו ָָּסר ְְל ָָה ִִבין‬ ‫ָָא ַַמ ְְר ִִּתי ַַא ְְפ ֵֵא ֶיֶהם (דברים לב‪ ,‬כו)‬ ‫ַ'ַא ְְפ ֵֵא ֶיֶהם' או‬ ‫ֲ'ֲא ַַא ֵֵפ ֶיֶהם'‬ ‫פניני מוסר‪ ,‬חכמה‪ ,‬וחיזוק‪ ,‬מתוך פסוקי הפרשה‬ ‫לרגל חודש תשרי‪ ,‬תלה הגבאי מודעה‪" :‬פינוי כללי! ביום שישי‬ ‫צחות‪ ,‬כי הנה אדם שהוא רשע וחוטא‪ ,‬אם לכל הפחות‬ ‫המנבל אחרים – הוא עצמו נבל‬ ‫הקרוב ייערך פינוי לכל החפצים שהושארו בשנה האחרונה‪ .‬שימו לב‬ ‫הוא איש חכם‪ ,‬יש לקוות ולצפות ממנו שיום אחד הוא‬ ‫ַַעם ָנָ ָָבל (דברים לב‪ ,‬ו)‬ ‫‪ -‬כל מה שאמצא כאן לאחר יום שישי – ַַא ְְפ ֵֵא ֶיֶהם!"‪.‬‬ ‫יתן אל לבו בחכמתו לעשות איזה מעשה נכון וטוב בעיני‬ ‫רק אלו שלמדו היטב את פרשת השבוע עם פירוש רש"י‪ ,‬הבינו‬ ‫ה'‪ ,‬אבל אם בנוסף על היותו רשע הוא גם שוטה‪ ,‬ממנו אין‬ ‫על הכתוב בספר תהלים (פא‪ ,‬ג) 'כנור נעים עם ָנֶָבֶ ל'‪ ,‬מובא‬ ‫במדרש שוחר טוב‪' :‬למה נקרא‬ ‫"ַא ְְפ ֵֵא ֶיֶהם" הוא התכוון לומר‪ :‬אשליך אותם מעלי‬ ‫שכאשר הגבאי כתב ַ‬ ‫תקווה שייצא ממנו שום דבר טוב‪.‬‬ ‫כהפקר‪...‬‬ ‫שמו 'נבל'? ‪ -‬מפני שהוא ְְמ ֵַנֵַבל‬ ‫על כך אמר הכתוב‪ַ'ַ :‬עם ָָנָָבל'‪ ,‬אבל‬ ‫על הכתוב ָָא ַַמ ְְר ִִּתי ַַא ְְפ ֵֵא ֶיֶהם‪ ,‬מסביר רש"י שמילה זו היא משורש‬ ‫אם לכל הפחות היו חכמים ונבונים‪,‬‬ ‫חדשה‬ ‫הבנה‬ ‫‪-‬‬ ‫שנה‬ ‫כל‬ ‫נעים‬ ‫כל מיני זמר'‪ ,‬כלומר שקולו‬ ‫'פ‪.‬א‪.‬ה‪ ,'.‬דהיינו שאשליך אותם מעלי כהפקר‪ ,‬כמו שאדם מניח בסוף‬ ‫היה מה לצפות מהם‪ ,‬אבל דא עקא‬ ‫נעשים‬ ‫כל כך‪ ,‬עד ששאר הכלים‬ ‫ִּבִ ינּו ְְׁשנֹות ֹּדֹר ָוָ ֹדֹר (לב‪ ,‬ז)‬ ‫שדה 'פאה' הפקר [או שאשליך אותם בכל 'פאות' (צדי) העולם ‪ -‬כן‬ ‫שהם גם – 'ְוְ ֹלא ָָחָכָ ם'‪ ,‬וחוטא שהוא‬ ‫בזויים ומנובלים לעומתו‪.‬‬ ‫ביאר בספר הזכרון בכוונת רש"י]‪.‬‬ ‫בשנות דור ודור‪ ,‬דהיינו בכל‬ ‫שאל על כך הגה"ק בעל 'חידושי‬ ‫גם שוטה‪ ,‬לו אין שום תקנה‪...‬‬ ‫שנה חדשה‪ ,‬זוכה אדם לבינה‬ ‫לפי פירוש זה נמצא שהאותיות פ'א'ה' שבאמצע התיבה ַַא ְְפ ֵֵא ֶיֶהם‪ ,‬הם‬ ‫ודעה חדשה‪ ,‬ומתחדשת לו‬ ‫הרי"ם' מגור זי"ע‪ :‬אם הוא אכן‬ ‫מהאותיות השורש‪ ,‬ואילו האות א' בתחילת התיבה נוספה לשימוש‪,‬‬ ‫הצוחקים – אין בהם תבונה‬ ‫הבנה חדשה בתורה‪.‬‬ ‫כלי נפלא ומשובח כל כך‪ ,‬היה‬ ‫מלשון אפעיל‪ ,‬במקום לומר אני אשליך פאה [כמו כל פעולה בעתיד‬ ‫ִּכִ י גֹוי ֹא ַַֹבד ֵֵעצֹות ֵֵה ָָּמה ְוְ ֵֵאין ָָּב ֶֶהם‬ ‫(חידושי הרי"ם)‬ ‫ראוי לקרוא לו ְ'ְמַנֵַבֵ ל'‪ ,‬על שם‬ ‫שהמדבר אומר כלפי עצמו‪ ,‬שהאות א' באה בתחילת המילה במקום‬ ‫ְְּתבּוָנָ ה (דברים לב‪ ,‬כח)‬ ‫שהוא מנבל אחרים‪ ,‬ולמה קראו‬ ‫לומר 'אני'‪ ,‬כגון 'אלמד'‪' ,‬אתפלל']‪ ,‬והאות ם' בסוף התיבה באה‬ ‫היה פעם יהודי שבור לבב שעלה‬ ‫לו בעצמו 'ָנָָבָ ל'? אלא מכאן‬ ‫לכינוי‪ ,‬במקום תיבת 'אותם'‪.‬‬ ‫לתורה בשבת קודש פרשת האזינו בביתו מדרשו של‬ ‫ראיה‪ ,‬שאפילו אם הכלי הוא באמת יפה ומשובח על צד‬ ‫אולם מביא רש"י שיש שאמרו שהמילה ַ'ַא ְְפ ֵֵא ֶיֶהם'‪ ,‬היא משורש א‪.‬ף‪,.‬‬ ‫האדמו"ר בעל 'דברי יואל' מסאטמאר זי"ע‪ ,‬כאשר הרבי‬ ‫היותר טוב‪ ,‬עם כל זה‪ ,‬אם הוא מנבל כלים אחרים‪ ,‬הרי הוא‬ ‫שהכעס וחרון אף שלי יחול עליהם‪ .‬אך רש"י כותב שפירוש זה לא‬ ‫קרא בעצמו בתורה‪ ,‬והוא סיים את העלייה במילים 'ְוְ ֵֵאין‬ ‫עצמו נקרא 'ָנָָבָ ל'‪ ,‬כי מי שהוא מנבל אחרים הוא בעצמו‬ ‫יתכן‪ ,‬מחמת שתי סיבות‪:‬‬ ‫ָָּב ֶֶהם ְְּתבּוָנָ ה'‪.‬‬ ‫נקרא 'ָנָָבָ ל'‪...‬‬ ‫א‪ .‬שאם כן היה צריך לומר ֲ'ֲא ַַא ְְפיהם'‪ ,‬עם שתי אותיות א'‪ ,‬דהיינו אות‬ ‫א' אחת לשימוש‪ ,‬דהיינו בלשון אפעיל‪ ,‬ועוד אות א' משורש המילה‬ ‫היו בבית המדרש כמה אנשים שהחלו לצחוק ביניהם‬ ‫כאילו הסיום הזה‪ ,‬עולה על איש זה שאין בו תבונה‪.‬‬ ‫שוטה – חסר תקנה‬ ‫'אף'‪ .‬כמו במילה 'אאזרך'‪ ,‬שהיא משורש 'אזר' ונוספה בה אות א'‬ ‫ו)‬ ‫לב‪,‬‬ ‫ַַעם ָנָ ָָבל ְוְ ֹלא ָָחָכָ ם (דברים‬ ‫נוספת לשימוש בתחילת המילה‪.‬‬ ‫כשהבחין הרבי בצחוק‪ ,‬אמר מיד לאיש זה‪ :‬כתוב 'ְוְ ֵֵאין‬ ‫ב‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬שאם מילה זו היא משורש 'אף'‪ ,‬הרי האות א' באמצע‬ ‫ָָּב ֶֶהם ְְּתבּוָנָה'‪ ,‬בלשון רבים‪ ,‬ופירושו שהם ‪ -‬הרבים שצחקו‬ ‫בספרו 'דברי שאול'‪ ,‬כותב הגה"ק רבי יוסף שאול נתנזון‬ ‫המילה מיותרת לגמרי‪ ,‬והיה צריך לומר ֲ'ֲא ַַא ֵֵפיהם'‪.‬‬ ‫עליך ‪ -‬הם אין בהם תבונה‪...‬‬ ‫זי"ע‪ ,‬בעל שו"ת 'שואל ומשיב'‪ ,‬לפרש הכתוב בדרך‬ ‫עומק ועיון בדברי רש"י‬ ‫אוצר שבועי ופולמוס‬ ‫בפרשת השבוע‬ ‫עומקו של רש"י‬ ‫אודות נושא בפרשה‬ ‫דעת תורה‬ ‫מּוָמם'?‬ ‫מדוע כתב רש"י שוב ָ'ָּבָנָ יו ָ‬ ‫מּוָּמם � ֶֶׁשל ָ �ָּבָנָיו‬ ‫ָ‬ ‫מּוָּמם‪ָּ�ָ .‬בָנָיו מּו ָָּמם ‪-‬‬ ‫ָ‬ ‫מּוָמם (דברים לב‪ ,‬ה)‬ ‫ִִׁש ֵֵחת לֹו ֹלא ָָּבָנָיו ָ‬ ‫רש"י‪ָּ�ָ :‬בָנָיו מּו ָָּמם ‪ָּ� ָ -‬בָנָיו ָהָ יּוּ‪ְ ,‬וְ ַהַ ְ �ְׁשָחָ ָתָ ה � ֶֶׁש ִִה ְ �ְׁש ִִחיתּוּ ִִהיא‬ ‫'הזי"ו ל"ך' – לאלו פסוקים הכוונה?‬ ‫ָהָ ָיָה‪ְ ,‬וְ ֹלֹא מּוּמֹוֹ ‪.‬‬ ‫שמונה מהלכים בדברי הראשונים כיצד לפרש את דברי הגמרא שיש לחלק‬ ‫בניו היה‪ ,‬ולא מום שלו'‪ .‬וכן כתב ביוסף הלל‬ ‫את פסוקי פרשת האזינו לפי החלוקה של 'הזי"ו ל"ך'‬ ‫בשם רש"י כתב יד על קלף‪ ,‬שלא גורסים‬ ‫לא ידעתי טעמו‬ ‫ברש"י פעם נוספת 'בניו מומם'‪.‬‬ ‫דברי רש"י‪ ,‬כידוע מדוקדקים גם ב'דיבור‬ ‫שהמנהג הוא כרש"י‪ ,‬אולם בבית יוסף שם‬ ‫מדי שבת אנו קוראים לתורה שבעה קרואים‪,‬‬ ‫המתחיל' – לשון הפסוק שהוא מעתיק‬ ‫כתב שבימיו פשט המנהג כשיטת הרמב"ם‬ ‫אולם בגמרא ובכל הראשונים והפוסקים‪ ,‬לא‬ ‫מאמר אחד‬ ‫בתחילת כל פירוש‪ .‬על כן תמהו מפרשי‬ ‫והטור‪ ,‬ומהלך זה אכן נקבע בכל החומשים‬ ‫נזכר באיזו חלוקה יש לחלק הפרשה לשבעה‬ ‫אולם בפירוש הרש"א על רש"י‪ ,‬לרבי שמואל‬ ‫רש"י‪ ,‬מדוע חזר רש"י והעתיק כאן פעם שנית‬ ‫הנדפסים בחמש מאות השנים האחרונות‪.‬‬ ‫קרואים‪ ,‬וניתנת האפשרות לחלק את הפרשה‬ ‫מּוָמם'‪ ,‬והיה ראוי יותר‬ ‫את לשון הכתוב ָ'ָּבָנָ יו ָ‬ ‫אלמושנינו זי"ע‪ ,‬כתב שבכוונה העתיק רש"י‬ ‫אך יצויין‪ ,‬שהט"ז שם (סק"ד) כתב שבכל‬ ‫בכל חלוקה שהיא‪ ,‬כפי שכותב המאירי (קרית‬ ‫שרש"י יכתוב הכל בדיבור אחד ארוך‪' :‬בניו היו‪,‬‬ ‫שנית את לשון הכתוב‪ ,‬כי הנה בדיבור הקודם‬ ‫והשחתה שהשחיתו היא מומם‪ ,‬ומומם של בניו‬ ‫הקהילות במדינות אלו נוהגים כשיטת רש"י‪,‬‬ ‫ספר מאמר ה"ב)‪' :‬קריאות שבשאר ימות‬ ‫חילק רש"י את התיבות 'בניו מומם' שאין הן‬ ‫היה ולא מומו'‪.‬‬ ‫ותמה על הרמ"א שלא הגיה כאן על השלחן‬ ‫השנה ושבתות ומועדים אין מניינם ידוע‪,‬‬ ‫מאמר אחד‪ ,‬אלא הפירוש הוא‪' :‬בניו' – הם היו‬ ‫ערוך שאנו אין נוהגים בזה כשיטת השלחן‬ ‫אלא שהחזן מקרא כרצונו' (והארכנו במדור‬ ‫כן תמה ב'ספר הזכרון'‪" :‬ומה שהוסיף עוד לומר‬ ‫בניו‪' ,‬מומם' – וההשחתה שהשחיתו היא מומם‪.‬‬ ‫בניו מומם‪ ,‬לא ידעתי טעמו‪ ,‬וצריך עיון"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ערוך‪ .‬וכן הביא המשנה ברורה (סקי"ג)‬ ‫זה‪ ,‬בגיליון האזינו תשפ"ה‪ ,‬לברר מי קבע‬ ‫על כן העתיק רש"י שוב את לשון הכתוב‪ ,‬לבאר‬ ‫שנוהגים במדינתנו כשיטת רש"י ולא כשיטת‬ ‫את חלוקת הפרשיות לשבעה קרואים כפי‬ ‫שהגם שתחילה חילק את התיבות שאינן מאמר‬ ‫לא גרס‬ ‫הרמב"ם המובאת בשלחן ערוך‪.‬‬ ‫שנדפס בחומשים)‪.‬‬ ‫אחד‪ ,‬אבל בכל זאת הענין הוא אחד‪ ,‬ותיבת‬ ‫ובאמת ברא"ם נראה שלא גרס ברש"י פעם‬ ‫יוצאת מן הכלל היא פרשת האזינו‪ ,‬עליה‬ ‫'מומם' חוזרת אל 'בניו'‪ ,‬ופירושו‪ :‬המום של‬ ‫נוספת תיבת 'בניו מומם'‪ ,‬כי העתיק את‬ ‫כי קרוב – תחילת פסוק?‬ ‫יש הוראה מפורשת כיצד לחלק אותה‪ ,‬כפי‬ ‫בניו‪ ,‬דהיינו שהמום הוא רק של בניו ולא מומו‬ ‫כל דברי רש"י כדיבור אחד ארוך 'בניו היו‪,‬‬ ‫שאמרו בגמרא במסכת ראש השנה (לא‪ ,‬מהלך חמישי בסדר חלוקת העליות‪ ,‬אנו‬ ‫של הקב"ה‪.‬‬ ‫וההשחתה שהשחיתו‪ ,‬היא מומם‪ .‬מומם של‬ ‫א) שיש לחלק את הפרשה בקריאתה בבית מוצאים ב"סדר קריאת התורה בימות החול‬ ‫הכנסת לפי הסימן 'הזי"ו ל"ך'‪ ,‬שהוא ראשי ובשבת במנחה מתקופת הגאונים"‪ ,‬שנדפס‬ ‫התבוננות והעמקה‬ ‫בתרגום אונקלוס‬ ‫פתגמי אורייתא‬ ‫תיבות של פסוקים המתחילים באותיות אלו‪ .‬לראשונה מכתב יד בשנת תשע"ד‪ ,‬שם הסדר‬ ‫ובטעם שפוסקים דווקא בפסוקים אלו כתב הוא‪ :‬ה'אזינו‪ ,‬ז'כור‪ ,‬י'רכיבהו‪ ,‬ו'ירא ה'‪ ,‬ל'ולי‬ ‫הרמב"ם (הלכות תפילה יג‪ ,‬ה) מפני שהם כעס‪ ,‬כ'י קרוב‪.‬‬ ‫ּנֹוִתי' ‪ -‬חידוד או כפל?‬ ‫'ַׁש ִ‬‫ַ‬ ‫דברי תוכחה כדי שיחזרו העם בתשובה‪ ,‬ולכן שיטה זו דומה לשיטת רש"י‪ ,‬מלבד האות‬ ‫ּנֹוִתי ְּבְ ַַרק ַַח ְְר ִִּבי (דברים לב‪ ,‬מא)‪.‬‬‫תורה‪ִִ :‬אם ַַׁש ִ‬ ‫מפסיקים דווקא בפסוקים שיש בהם תוכחה כ'‪ ,‬שנקט כאן פסוק חדש (לב‪ ,‬לה) ִּכִ י ָָקרֹוב‬ ‫אונקלוס‪ִִ :‬אם ַַעל ָָחד ְְּת ֵֵרין ְּכְ ֵֵחיזּו ַַב ְְר ָָקא ִִמסּוף ְְׁש ַַמָיָ א ְוְ ַַעד סֹוף ְְׁש ַַמָיָ א ִִּת ְְתְגְ ֵלֵ י ַַח ְְר ִִּבי‪.‬‬ ‫יֹום ֵֵא ָיָדם‪ .‬אולם הפלא הגדול הוא‪ ,‬שהרי‬ ‫מיוחדת‪.‬‬ ‫התיבות 'כי קרוב' אינם‬ ‫אולם זאת לא מבואר‬ ‫הברקים‪ ,‬דהיינו שמידת הדין שלי והפורענות‬ ‫ּנֹוִתי ְּבְ ַַרק ַַח ְְרִּבִ י'‪,‬‬ ‫רש"י פירש הכתוב ִ'ִאם ַַׁש ִ‬ ‫תחילת פסוק לפי המסורת‬ ‫בגמרא מה הם הפסוקים‬ ‫בגוים תתגלה בכל העולם‪.‬‬ ‫מלשון שינון וחידוד‪ ,‬כלומר שהקב"ה אומר‪:‬‬ ‫שלנו‪ .‬אך באמת כתב שם‬ ‫שראשי התיבות שלהם‬ ‫בביאור 'מעט צרי' הביא שיש שהקשו על‬ ‫כאשר אשנן ואחדד את חרבי‪ ,‬כדי שיהיה לה‬ ‫באותו כתב יד‪ ,‬שבמקומו‬ ‫הט"ז כתב‬ ‫הוא 'הזי"ו ל"ך' – ולהלן‬ ‫התרגום‪ ,‬שאם כן שהוא לשון כפל‪ ,‬היה טעם‬ ‫ברק‪ ,‬כדי לנקום באויבי‪ .‬אולם אונקלוס תרגם‬ ‫נהגו לחלק פסוק זה לשני‬ ‫שבכל הקהילות‬ ‫נראה כמה וכמה שיטות‬ ‫המקרא צריך להיות מלעיל‪ ,‬ומדוע הטעם הוא‬ ‫ּנֹוִתי' מלשון כפל ומשנה‪,‬‬ ‫'ַׁש ִ‬ ‫באופן אחר‪ַ :‬‬ ‫פסוקים‪ ,‬והתיבות 'כי‬ ‫במדינות אלו‬ ‫שנאמרו בעניין זה (בהכנת‬ ‫קרוב' הוא פסוק חדש‪ ,‬וזה‬ ‫המאמר הסתייענו בקובץ‬ ‫מלרע‪ ,‬אלא שמצאנו לפעמים יוצאים מן הכלל‬ ‫(משמרת הקורא‪ ,‬בסוף שו"ת פאת שדך ח‪,‬ב)‪.‬‬ ‫כלומר שהקב"ה אומר‪ :‬החרב שלי תתגלה‬ ‫מסוף העולם ועד סוף‪ ,‬כפול פי שנים ממראה‬ ‫חידוש‪.‬‬ ‫נוהגים כשיטת‬ ‫'ירושתנו')‪.‬‬ ‫רש"י‪ ,‬ותמה על‬ ‫כי מגפן‬ ‫הרמ"א שלא‬ ‫שיטת רש"י‬ ‫נושאים הלכתיים‬ ‫העולים מתוך הפרשה‬ ‫תורה והלכה‬ ‫מהלך שישי‪ ,‬נמצא‬ ‫בפירושו של רבינו חיים‬ ‫הגיה כאן על‬ ‫רש"י במסכת ראש‬ ‫השנה כתב שהכוונה היא‬ ‫פלטיאל‪ ,‬שם כתב פסוק‬ ‫השלחן ערוך‬ ‫לפסוקים דלהלן‪ :‬ה'אזינו‪,‬‬ ‫בחור בליל הבר מצוה צריך לברך ברכת התורה?‬ ‫חדש לאות כ'‪ִּ :‬כִ 'י ִִמֶּגֶ ֶֶפן‬ ‫ז'כור ימות עולם‪ ,‬י'רכבהו‬ ‫אֹלֵקינּו (דברים לב‪ ,‬ג)‬ ‫ִּכִ י ֵֵׁשם ה' ֶֶא ְְק ָָרא ָָהבּו ֹג ֶֶֹדל ֵלֵ ֵ‬ ‫ְְסֹדֹם ַּגַ ְְפָנָ ם‪.‬‬ ‫על במתי ארץ‪ ,‬ו'ירא ה'‬ ‫וינאץ‪ ,‬עד כאן ששה פסוקים לכל אחד‪,‬‬ ‫הפוסקים שחיוב ברכות התורה הוא מדרבנן‪,‬‬ ‫מפסוק זה דרשו חז"ל (ברכות כא‪ ,‬א) את החיוב‬ ‫י' – ה' בדד ינחנו‬ ‫ומכאן ואילך שמונה פסוקים לכל אחד (עי'‬ ‫ואף שבהיותו קטן היה 'תרי דרבנן'‪ ,‬שמא הלכה‬ ‫לברך ברכת התורה לפני לימוד התורה‪.‬‬ ‫מהלך שביעי ושמיני‪ ,‬כותבים ב'תוספות‬ ‫רש"ש)‪ :‬ל'ולי כעס אויב אגור‪ ,‬כ'י ידין ה'‬ ‫כהסוברים ש'תרי דרבנן' מוציא 'חד רבנן'‪ .‬ב‪.‬‬ ‫ישנים' במסכת ראש השנה שם‪ ,‬בשונה מכל‬ ‫עמו‪ .‬וכתבו התוספות שם שכן הוא המנהג‪.‬‬ ‫שמא הלכה כהסוברים שקטן אינו נעשה גדול‬ ‫קטן להוציא גדול‬ ‫השיטות עד כאן שנקטו שהאות י' עולה על‬ ‫מיד בתחילת הלילה‪ ,‬אלא כשיעברו עליו י"ג‬ ‫כתבו הפרי מגדים (או"ח סי' מז‪ ,‬משבצות זהב‬ ‫הכתוב ירכיבהו וכו'‪ ,‬והם כתבו שהכוונה‬ ‫שיטת מסכת סופרים‬ ‫שנה מעת לעת‪ ,‬ושמא קטן זה נולד בשעה‬ ‫סק"י) והמשנה ברורה (ביאור הלכה שם סעיף‬ ‫לפסוק י'מצאהו בארץ וגו'‪ ,‬או לפסוק י'י בדד‬ ‫מהלך שני מביאים שם התוספות בשם מסכת‬ ‫יד)‪ ,‬שקטן אינו יכול להוציא גדול בברכות‬ ‫סופרים‪ ,‬שהוא כשיטת רש"י מלבד שני‬ ‫מאוחרת בלילה או ביום‪ ,‬ובלילה אינו גדול‪ .‬ג‪.‬‬ ‫ינחנו וגו'‪.‬‬ ‫התורה‪ ,‬משום שקטן חייב רק מדרבנן משום‬ ‫שינויים באותיות ו' ל'‪ :‬ו'ישמן ישורון ויבעט‪,‬‬ ‫שמא לא הביא ב' שערות‪.‬‬ ‫שיטה זו הובאה גם בכתב יד של סידור תפילה‬ ‫חינוך‪ ,‬והגדול חייב בברכות התורה מדאורייתא‪,‬‬ ‫ל'ו חכמו ישכילו‪.‬‬ ‫לפי דעת רוב הפוסקים שברכת התורה היא‬ ‫ופירוש אשכנזי‪ ,‬שהאות י' היא הפסוק י'י‬ ‫לכוון בתפילת ערבית‬ ‫בדד ינחנו‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬בשו"ת ארץ צבי (ח"א סי' טז‪-‬יח)‬ ‫מדאורייתא‪.‬‬ ‫שיטת רבינו חננאל‬ ‫מהלך דומה מביאים התוספות בשם רבינו‬ ‫מצדד לומר שאינו יוצא ידי חובה בלילה במה‬ ‫ליל הבר מצוה‬ ‫יש קפידא בפסוקים?‬ ‫חננאל‪ ,‬עם שינוי באותיות ו' ל'‪ :‬ו'ירא ה'‬ ‫שבירך ברכת התורה בבוקר‪ ,‬ולכן כתב שבליל‬ ‫לאור זאת דנו הפוסקים‪ ,‬כלפי הקטן עצמו‪,‬‬ ‫על פניו נראה הדבר תמוה קצת‪ ,‬איך נמצאו‬ ‫הבר מצוה לא יתפלל מבעוד יום‪ ,‬וגם לא מאוחר‬ ‫וינאץ‪ ,‬ל'ו חכמו ישכילו‪.‬‬ ‫שבלילה שהוא נהיה בן שלשה עשרה שנה‬ ‫כל כך הרבה שיטות‪ ,‬וכי לא היתה מסורת‬ ‫בלילה‪ ,‬אלא תיכף בתחילת הלילה‪ ,‬ובברכת‬ ‫ומחויב במצוות מדאורייתא‪ ,‬והרי בבוקר שלפניו‬ ‫ברורה איך קוראים‪ ,‬והרי זה דבר הנוהג בכל‬ ‫'אהבת עולם' יכוין בפירוש לשם ברכת התורה‪,‬‬ ‫כשבירך ברכת התורה היה עדיין קטן‪ ,‬האם יכול‬ ‫דעת רוב הראשונים‬ ‫שנה ושנה‪ .‬אך באמת אין זו פליאה כל כך‪,‬‬ ‫מהלך רביעי‪ ,‬והוא המהלך בו נקטו רוב‬ ‫ואחרי תפילת שמונה עשרה של ערבית מיד‬ ‫לצאת ידי חובתו וללמוד בלילה על סמך ברכות‬ ‫שכבר כתב בשו"ת דבר אברהם (ח"א סי' לו‬ ‫הראשונים‪ ,‬וכן פסקו הרמב"ם (הל' תפילה יג‪,‬‬ ‫ילמד קצת‪ ,‬ובזה יצא ידי חובתו‪ ,‬וכן כתב בשו"ת‬ ‫התורה שבירך בבוקר בעודו קטן‪.‬‬ ‫אות ב) שבאמת אין קפידא איזה פסוקים‬ ‫ה) והטור והשלחן ערוך (או"ח סי' תכח‪ ,‬ה)‪,‬‬ ‫יביע אומר (ח"ג או"ח סי' כ"ז)‪ ,‬ובשו"ת ויען‬ ‫בשו"ת מהרש"ם (ח"ג סי' קכ"א) כתב להקל‬ ‫יקרא‪ ,‬אלא העיקר שיתקיים הסימן 'הזי"ו‬ ‫שהסדר הוא כדלהלן‪ :‬ה'אזינו השמים‪ ,‬ז'כור‬ ‫יוסף (ח"א סי' ל"ב)‪ ,‬ובהליכות שלמה (הלכות‬ ‫בדבר‪ ,‬שאין צריך לברך שוב ברכת התורה‬ ‫ל"ך'‪ ,‬וכל הראשונים שפירשו פירושים‬ ‫ימות‪ ,‬י'רכיבהו על במתי‪ ,‬ו'ירא ה'‪ ,‬לו' חכמו‪,‬‬ ‫תפילה פ"ו הערה ‪ ,)5‬ובתשובות והנהגות (ח"ד‬ ‫בלילה‪ ,‬כי 'ספק ברכות להקל'‪ ,‬וכאן יש כמה‬ ‫שונים כיצד הוא הסדר של הזי"ו ל"ך‪ ,‬לא‬ ‫כ'י אשא אל שמים עד סוף השירה [והשביעי‬ ‫סי' ט"ז)‪.‬‬ ‫ספיקות שלא לברך שוב‪ :‬א‪ .‬שמא הלכה כדעת‬ ‫נחלקו‪ ,‬כי אלו ואלו דברי אלקים חיים‪ ,‬ואין‬ ‫קורא מסוף השירה עד סוף הפרשה]‪.‬‬ ‫יש שכתבו שבחור בר מצוה אינו צריך לברך שוב ברכת התורה בליל הבר מצוה‪ ,‬ויוצא‬ ‫קפידא דווקא על פסוקים מסוימים‪ ,‬אלא‬ ‫במה שיברך בבוקר‪ ,‬ויש שהחמירו שיתפלל ערבית מיד בתחילת הלילה‪ ,‬ובברכת אהבת‬ ‫הלכה‬ ‫העיקר שיתקיימו האותיות הזי"ו ל"ך קיימין‬ ‫חילוקי מנהגים‬ ‫עולם יכוון בפירוש לשם ברכת התורה‪ ,‬ואחרי תפילת הלחש ילמד איזה לימוד קצר‪.‬‬ ‫למעשה‪:‬‬ ‫בתחילתן‪.‬‬ ‫אמנם לעיל הזכרנו שהתוספות כתבו‬ ‫גיצי אש ונגוהות אורה‬ ‫מכבשונם של גדולי וצדיקי‬ ‫ְלְ ַמַ ַַען ִ�ִּתְהְ ֶיֶה � ִִּלי‬ ‫הדורות זי"ע על יקרת‬ ‫החשיבות של לימוד שירת‬ ‫האזינו‪ ,‬הסגולות הנפלאות‬ ‫וההשפעות הנשגבות‬ ‫ַהַ � ִִּׁש ָיָרה ַהַ ֹ�ֹּזאת‬ ‫ברוחניות ובגשמיות‬ ‫הטמונות בלימוד שירה זו‬ ‫ְלְ ֵֵעד ִ�ִּבְבְ ֵנֵי ִִי ְְׂש�ָָרֵאֵ ל‬ ‫יחזקאל)‪" :‬משה רבינו רימז לנו בשירת האזינו ששים רבוא‬ ‫נשמות ישראל‪ ,‬והרה"ק מוה"ר ר' מנחם מרומאנוב אמר‪,‬‬ ‫•‬ ‫נחמה גדולה בענין הגאולה וחזרת הזיו וההדר לישראל‬ ‫רבינו בחיי כותב על שירת האזינו‪" :‬והנה השירה הזאת‬ ‫כשהייתי אברך ורציתי לידע האין אני עומד בדרך העבודה‪,‬‬ ‫סגולה לטהרה ואריכות ימים ופרנסה‬ ‫נחמה גדולה והבטחה מבוארת בענין הגאולה‪ ,‬ובאבדן‬ ‫חיפשתי בשירת האזינו‪ ,‬בשורה הימנית מצוות עשה‪,‬‬ ‫כותב הרה"ק הריי"צ מליובאוויטש זי"ע בספר הזכרונות‪:‬‬ ‫עובדי גלולים‪ ,‬ובנקמת ישראל מאוביהם‪ ,‬ובכפרת ישראל‬ ‫ובשורה השמאלית מצות לא תעשה‪ ,‬עכדה"ק‪ ,‬ובוודאי‬ ‫"אחד המסורות מפי המהר"ל [מפראג] היא‪ ,‬לומר כל יום‬ ‫מעוונותיהם‪ .‬ואולי מפני זה בא סימן ההפסקות לרבותינו‬ ‫כשלא יבלה ימיו בשטותים והבלים‪ ,‬יכול כל אחד לידע‬ ‫לפני התפלה את שירת האזינו‪ ,‬שהמהר"ל רואה אותה‬ ‫ז"ל הזי"ו ל"ך‪ ...‬לבאר שיחזור הזיו והזוהר והכבוד‬ ‫האין הוא עומד בדרך העבודה"‪.‬‬ ‫כסגולה לטהרת המוח והלב‪ .‬לדעת המהר"ל גם על סוחרים‬ ‫והתפארת ישראל כמבראשונה‪ ,‬ושבו בנים לגבולם"‪.‬‬ ‫•‬ ‫ובעלי מלאכה לומר פרשת האזינו מספר פעמים ביום‪,‬‬ ‫משום שהדבר מהווה סגולה להצלחה‪ ,‬לפיכך נדרש כל‬ ‫•‬ ‫לא יוסר צלם אלקים ולא יארע לו שום רע‬ ‫אחד לדעת האזינו בעל פה‪ ,‬וכן ראה באמירת האזינו מספר‬ ‫כתב בספר 'סמא דחיי' שמצא בספר ישן נושן‪" :‬סגולה‬ ‫פעמים ביום סגולה לאריכות ימים"‪.‬‬ ‫לחלק לכל ישראל טופס מהשירה שיהיה שגור לזמרו בפיו‬ ‫לקרות פרשת האזינו בכל יום עד וכפר אדמתו עמו‪ ,‬שלא‬ ‫האברבנאל בסוף פרשת וילך כותב‪" :‬צוה אלקים שיכתבו‬ ‫יוסר ממנו צלם אלקים מעל פניו לעולם"‪.‬‬ ‫שפע ברכה גדולה בעסקים‬ ‫מהשירה הזאת טופסים רבים לתת אותה לכל אדם כדי‬ ‫ואכן כך נמצא בספר אמתחת בנימין (ווילהרמשדארף‬ ‫ובהזדמנות אחרת (ספר השיחות ה'תש"א עמוד מו) אמר‪:‬‬ ‫שכל איש ואשה ידענה וישגרנה בפיו ויזמרה תודה‪ .‬ואולי‬ ‫תע"ו‪ ,‬שערי אורך ימים ואריכת אפים אות ז') שכתב‪" :‬טוב‬ ‫'שמעתי מגדולים ששירת האזינו צריך יהודי לדעת בעל‬ ‫שלזה שתף יהושע בדבור הזה כדי לצוותו שיעזור בכתיבת‬ ‫מאד שיקרא בכל יום שירת האזינו עד וכפר אדמתו עמו‪,‬‬ ‫פה‪ .‬אילו ידעו אנשי העסקים על שפע הברכה הגדולה‬ ‫השירות האלה הרבות למשה רבו כדי שלא תכבד עליו‬ ‫כי יש בה מ"ג פסוקים וסודו גדול ורם‪ ,‬ועל ידי זה לא יוסר‬ ‫בעסקים ששירת האזינו בעל פה יכולה לפעול‪ ,‬היו זהירים‬ ‫הכתיבה כולה ביום מותו‪ ,‬וזהו ועתה כתבו לכם את השירה‬ ‫הצלם אלקים מעליו‪ ,‬ולא יארע לו שום רע בעולם באותו‬ ‫בכך הרבה יותר"‪.‬‬ ‫הזאת רוצה לומר מיד עתה תכתבו את השירה הזאת‬ ‫היום כלל"‪.‬‬ ‫פעמים הרבה‪ ...‬ואמר עוד שימה בפיהם ולשיר ולנגן אותה‬ ‫•‬ ‫בנועם‪ ...‬ונתן הסיבה בשירה הזאת באמרו למען תהיה‬ ‫מצות עשה להתבונן איך שכל שירת האזינו מתקיימת‬ ‫השירה הזאת לעד בבני ישראל‪ .‬רוצה לומר שימצא בפי בני‬ ‫אם היו זוכרים שירה זו לא היה מקום‬ ‫כותב הגה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין זי"ע ב'קונטרס ספר‬ ‫ישראל ולא יצטרכו לבקש ספר התורה אבל בפיהם תמצא‬ ‫לגשמיות להיכנס ללב‬ ‫הזכרונות' (מצוה שלישית)‪" :‬מלשון הכתוב סוף פרשת‬ ‫השירה הזאת והיא תהיה לעד בבני ישראל למה שיקרום‬ ‫באחרית הימים"‪.‬‬ ‫הגה"ק רבי שמעון מזעליחוב זי"ע משגיח ישיבת‬ ‫האזינו אחר השירה אמר‪ ,‬שימו לבבכם לכל הדברים אשר‬ ‫חכמי לובלין‪ ,‬מזהיר היה על לימוד שירת האזינו‪ ,‬ואמר‬ ‫אנכי מעיד בכם היום וגו' (דברים לב‪ ,‬מו)‪ .‬וזה מצות עשה‬ ‫•‬ ‫(נהרי אש עמוד קנו)‪" :‬הלא כתוב מפורש ולמדה את‬ ‫לשום לב לעדות השירה‪ ,‬ושימת לב זה הוא מה שהעיד‬ ‫בני ישראל שימה בפיהם (לעיל לא‪ ,‬יט) שיהיו דברי‬ ‫לנו השם יתברך מכל עניני הגליות והצרות העוברות עלינו‪,‬‬ ‫סגולה להינצל מאפיקורסות ודעות כוזבות‬ ‫השירה הזאת נזכרים ברורים ושכיחים בפיהם של‬ ‫ושסוף הכל דם עבדיו יקום ונקם ישוב לצריו‪ ,‬והוא בביאת‬ ‫כותב הרה"ק רבי צבי אלימלך מדינוב בעל בני יששכר זי"ע‬ ‫ישראל‪ .‬אם היו בני ישראל זוכרים את דברי השירה‬ ‫המשיח‪ .‬וזה מצוה מבוארת על אמונה זו‪ .‬ומיהו יראה שאין‬ ‫בספרו אגרא דפרקא (אות קטו)‪" :‬נראה לי בסגולה‪ ,‬ללמוד‬ ‫הזאת שיש בה כל המהלך עולם הזה‪ ,‬עולם העתיד‪,‬‬ ‫עיקרה על דבר זה לבד‪ ,‬רק על כל עניני השירה כולה‪,‬‬ ‫בכל יום שירת האזינו‪ ,‬והוא סגולה להנצל מאפיקורסות‬ ‫ותחית המתים‪ ,‬לא היה מקום לזוהמת וגשמיות עולם‬ ‫וזה טעם לשון שימת לב שיתבונן איך כל הכתוב בשירה‬ ‫ומדעות הכוזביות‪ ,‬עיין מה שכתבנו בספרינו אגרא דכלה‬ ‫הזה להיכנס ללב!"‪.‬‬ ‫מתקיים והולך‪ ,‬והוא ההתבוננות גם כן בעניני הצרות‬ ‫בפ' וילך הוכחנו זה מפסוקי התורה‪ ,‬והנה הרב מו"ה יעב"ץ‬ ‫והגליות איך דבר ה' יקום‪ ,‬ובזה יתחזק באמונתו ועשיית‬ ‫בסידור שלו תמה על בעל מסדר מעמדות‪ ,‬למה סידר‬ ‫השיר של ישראל ‪ -‬שירת האזינו‬ ‫מצוותיו"‪.‬‬ ‫פרשת האזינו במעמדות‪ ,‬ועיי"ש בספרינו כי הדין עמו כי‬ ‫והיה כופל ומתחנן לתלמידיו‪" :‬נא ונא תלמדו פרשת‬ ‫הוא בסגולה עפ"י התורה"‪.‬‬ ‫האזינו עם פירושם של דברי חז"ל ובעלי רוח הקודש‪,‬‬ ‫מצוה מדאורייתא לכל אחד ללמוד שירה זו!‬ ‫•‬ ‫תזמרו את השירה הזאת בנעימות‪ ,‬שכן יש לכל אומה‬ ‫ממשיך וכותב רבי צדוק הכהן זי"ע‪" :‬וכפי הנראה היה‬ ‫מאומות העולם שיר‪ ,‬ולנו עם קדוש אשר בם בחר‬ ‫ראוי למנות זה מצוה מיוחדת על לימוד שירה זו לכל אחד‬ ‫עצת הסטייפלער להינצל ממחשבות לא טובות‬ ‫ה' מכל העמים ניתן לנו שירת האזינו‪ ,‬ובזה יאמינו‬ ‫מישראל‪ ,‬אלא לפי שלא נקבע לו זמן אפשר שיהיה די‬ ‫מרן הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי זי"ע‪ ,‬בעל קהילות‬ ‫באמונה וגם יבינו את ההנהגה שמנהיג השי"ת בעולם‬ ‫בפעם אחד כל ימי חייו‪ ,‬ועל כל פנים די בקריאת הפרשה‬ ‫להביא לתיקון השלם שזאת בהכרח שתהיה על ידי‬ ‫יעקב זי"ע‪' ,‬הסטייפלער'‪ ,‬כותב בספרו קריינא דאיגרתא‬ ‫פעם אחת בשנה כתיקון חכמים‪ .‬אבל על כל פנים יהיה‬ ‫(ח"א עמוד נז)‪" :‬בספרים הקדושים מובא שקריאת שירת‬ ‫כנסת ישראל דוקא‪ .‬בדברי השירה הזאת יש הכל‪ ,‬מן‬ ‫קריאת פרשה זו מצות עשה דאורייתא"!‬ ‫מתן תורה עד תחיית המתים כל העובר עלינו בכל‬ ‫האזינו בכל יום מגרשת מאוד הרהורי כפירה‪ ,‬וכמובן לא‬ ‫הזמנים‪ ,‬כן אמרו חז"ל ב'ספרי' גדולה שירה זו שיש‬ ‫•‬ ‫תיכף מיד רק במשך זמן‪ .‬לפני הרבה שנים התאונן אחד‬ ‫בה עכשיו ויש בה לשעבר ויש בה לעתיד לבוא ויש‬ ‫אצלי על הרהורי כפירה ר"ל ואמרתי לו המובא בספה"ק‬ ‫בה בעולם הזה ויש בה לעולם הבא"‪.‬‬ ‫כל אחד יכול לדעת היכן הוא עומד‬ ‫מקריאת שירת האזינו‪ ,‬וכן עשה איזה שנים רצופות‪,‬‬ ‫אמר הרה"ק רבי יחזקאל שרגא משינאווא זי"ע (דברי‬ ‫ואח"כ הודיע לי כי ניצל לגמרי מהמחשבות"‪.‬‬ ‫ִׁשיַרַת ַהַ ֲאֲ ִזִ ינּו ּ‬ ‫� ִ‬ ‫מחלוקת רבי נחמיה ורבי יהודה‬ ‫תמצית השיטות‬ ‫בתוך שירת האזינו‪ ,‬ישנם י"ב פסוקים (דברים לב‪ ,‬כח‪-‬מ) אשר רש"י הק’ מביא עליהם את המחלוקת של רבי נחמיה ורבי‬ ‫יהודה שנחלקו ב’ספרי’ כיצד יש לפרש אותם‪ ,‬ורש"י הק’ בפירושו מפרש חלק מהפסוקים כרבי יהודה‪ ,‬וחלקם כרבי נחמיה‪.‬‬ ‫דעת רבי יהודה‪:‬‬ ‫דעת רבי נחמיה‪:‬‬ ‫הפסוקים מדברים על ישראל שמעשיהם דומים למעשי סדום‪ ,‬ואין הם‬ ‫הפסוקים מדברים כלפי הגוים שמעשיהם דומים למעשי סדום‪ ,‬כאשר‬ ‫מתבוננים איך יתכן שאחד מהגוים ירדוף אחרי אלף מישראל‪ ,‬אם לא שה' עשה‬ ‫אינם מתבוננים איך יתכן שאחד מהם רודף אחרי אלף מישראל‪ ,‬ואינם‬ ‫זאת‪ ,‬ולכן ייענשו ישראל קשות באחרית הימים כאשר תסתיים זכות האבות‬ ‫מבינים שרק ה' עשה זאת‪.‬‬ ‫מהם‪.‬‬ ‫אולם ה' עתיד להעניש את הגוים באחרית הימים בביאת המשיח‪ ,‬על‬ ‫אך הכתוב מוסיף תנחומים לישראל‪ ,‬שאחרי כל הצרות ירחם ה' עליהם כשיראה‬ ‫אשר עוללו הגוים לישראל‪ ,‬כאשר יראה ה' שהם מתגברים לצער את‬ ‫שהגוים מתגברים לצער אותם ואין להם מושיע‪.‬‬ ‫ישראל ואין להם מושיע‪.‬‬ ‫אז יאמר ה' אל ישראל‪ :‬איה הם האלילים שהיו ישראל מקריבים לפניהם ֵֵחֶלֶ ב‬ ‫בנוסף‪ ,‬יראה ה' שהאויב יחרף ויגדף ויאמר איה הוא אלקי ישראל‬ ‫קרבנות ונסכים‪ ,‬שכעת יקומו האלילים ויושיעו אתכם‪.‬‬ ‫שהקריבו ישראל לפניו ֵֵחֶלֶ ב קרבנות ונסכים‪ ,‬שיבוא ויושיע את ישראל‪.‬‬ ‫עוד יאמר ה' לישראל‪ :‬הבינו מכל הפורעניות וכן מהישועה שאושיע אתכם‪,‬‬ ‫אז יגלה ה' את ישועתו ויאמר לגוים‪ :‬ראו שאושיע את ישראל‪ ,‬אני‬ ‫שאני מחצתי ואני ארפא‪.‬‬ ‫מחצתי ואני ארפא‪ .‬ואף שאתם רואים שזמן רב איני נפרע ממכם‪ ,‬אל‬ ‫עוד אומר ה' לישראל‪ :‬מתוך הכעס על הגוים על מה שעוללו לכם‪ ,‬נשאתי את‬ ‫תטעו לחשוב שאיני יכול להענישכם‪ ,‬כי האמת שאני יכול להיפרע‬ ‫ידי אל השמים במטרה להישבע בכבוד עצמי‪ ,‬לנקום בגוים על מה שעוללו לכם‪.‬‬ ‫מכם‪ ,‬שהרי מקום שכינתי בשמים ואני עליון על כולכם‪.‬‬ ‫פירוש רש"י‬ ‫דעת רבי יהודה‬ ‫דעת רבי נחמיה‬ ‫בפסוקים הקודמים נאמר שהקב"ה רצה להפקיר את ישראל כמו פאה ולהשבית אותם לגמרי‪ ,‬לולי שהאומות‬ ‫בפסוק הקודם נאמר שהקב"ה לא יתן לאומות להשחית את ישראל‪ ,‬משום שהאומות יתלו את‬ ‫יתלו את גבורתם בעצמם‪.‬‬ ‫גבורתם בעצמם ובאליל הנכרי שלהם‪ ,‬ויאמרו 'ידינו רמה‪ ,‬ולא ה' פעל כל זאת!'‬ ‫כדעת‬ ‫כעת מבאר הכתוב הטעם מדוע באמת רצה הקב"ה תחילה להפקיר את ישראל‪:‬‬ ‫כעת אומר הכתוב‪:‬‬ ‫ִ�ִּכי גֹוֹי ֹאַֹבַ ד ֵעֵ צֹוֹת ֵהֵ �ָָּמה‬ ‫רבי נחמיה‬ ‫ִ�ִּכי גֹוֹי ֹאַֹבַ ד ֵעֵ צֹוֹת ֵהֵ �ָָּמה – משום שבני ישראל אבדו את התורה שהיא להם עצה נכונה‪.‬‬ ‫הסיבה שהאומות יטעו לומר שלא ה' פעל זאת‪ִּ�ִ :‬כי גֹוֹי ֹאַֹבַ ד ֵעֵ צֹוֹת ֵהֵ �ָָּמה ְוְ ֵֵאין ָ�ָּבֶהֶ ם �ְְּתבּוָּנָה משום שהגוים‬ ‫ְוְ ֵֵאין ָ�ָּבֶהֶ ם �ְְּתבּוּ ָנָ ה‬ ‫ְוְֵאֵ ין ָ�ָּבֶהֶ ם �ְְּתבּוּ ָנָה – ואין בישראל תבונה להתבונן‪ ,‬שה' יביא עליהם את כל הפורענות‪ ,‬וההוכחה שאין בהם תבונה ‪-‬‬ ‫הם ַַעם שהעצה והחכמה נאבדה ממנו‪ ,‬ואין בהם תבונה‪ ,‬וההוכחה שאין בהם תבונה ‪-‬‬ ‫כדעת‬ ‫שהרי לּוּ ָָחְכְ מּוּ ַיְַׂש�ְ ִ�ִּכילּוּ ֹזֹאת אילו היתה חכמה ותבונה בישראל‪ ,‬היו משכילים ָיִָבִ ינּוּ ְלְ ַַא ֲֲח ִִר ָיָתם‬ ‫שהרי לּוּ ָָחְכְ מּוּ ַיְַׂש�ְ ִ�ִּכילּוּ ֹזֹאת אילו היתה חכמה ותבונה בגוים‪ ,‬היו משכילים ָיִָבִ ינּוּ ְלְ ַַא ֲֲח ִִר ָיָתם ‪ -‬להבין‬ ‫לּוּ ָָחְכְ מּוּ ַַיְׂש�ְ ִ�ִּכילּוּ‬ ‫רבי נחמיה‬ ‫‪ -‬להבין ולהתבונן בפורענות שנעשתה להם באחרית הימים‪ ,‬והיו ישראל שואלים את עצמם ‪-‬‬ ‫ולהתבונן בפורענות שנעשתה לישראל באחרית הימים‪ ,‬והיו הגוים שואלים את עצמם ‪-‬‬ ‫ֹזֹאת ָָיִבִ ינּוּ ְלְ ַַא ֲֲח ִִר ָיָתם‬ ‫כדעת‬ ‫ֵֵאיָכָ ה ִי ְְִרֹּד� ֹף ֶֶא ָָחד ֶֶאֶלֶ ף � ְּוְּׁשַנִַיִם ָיִָנִיסּוּ ְְרָבָ ָבָ ה איך יתכן בדרך הטבע שאחד מהגוים ירדוף אלף מאיתנו‪,‬‬ ‫ֵֵאיָכָ ה ִי ְְִרֹּד� ֹף ֶֶא ָָחד ֶֶאֶלֶ ף � ְּוְּׁשַנִַיִם ָיִָנִיסּוּ ְְרָבָ ָבָ ה איך יתכן בדרך הטבע שאחד מאיתנו ירדוף אלף יהודים‪ ,‬ושנים‬ ‫ֵאֵ יָכָ ה ִי ְְִרֹּד� ֹף ֶאֶ ָחָ ד ֶאֶ ֶלֶ ף‬ ‫רבי נחמיה‬ ‫ושנים מאיתנו יניסו רבבה מאיתנו‪ִִ .‬אם ֹלֹא ִ�ִּכי צ ָּוָּרם ְְמָכָ ָָרם ַוַ ה' ִהִ ְְס ִ �ִּג ָיָרם ‪ -‬אם לא שה' שהוא הצור‬ ‫מאיתנו יניסו רבבת יהודים‪ִִ .‬אם ֹלֹא ִ�ִּכי צ ָּוָּרם ְְמָכָ ָָרם ַוַ ה' ִהִ ְְס ִ �ִּג ָיָרם ‪ -‬אם לא שה' שהוא הצור והסלע החזק‬ ‫� ְּוְּׁש ַַנִיִם ָָיִנִיסּוּ ְְרָבָ ָבָ ה ִאִ ם ֹלֹא‬ ‫והסלע החזק שלנו הוא מכר אותנו ומסר אותנו ביד הגוים‪.‬‬ ‫של ישראל הוא מכר את ישראל ומסר אותם בידינו‪.‬‬ ‫ִ�ִּכי צ ָּוָּרם ְְמָכָ ָָרם ַוַ ה' ִהִ ְסְ �ִּג ִָיָרם‬ ‫מכל זאת היה לבני ישראל להבין ולדעת ‪-‬‬ ‫מכל זאת היה לגוים להבין ולדעת ‪ -‬שהניצחון אינו שייך להם ולאליל שלהם‪ ,‬שהרי עד עכשיו – כאשר‬ ‫שה' הוא הסגיר אותם ביד הגוים ולא הגוים עשו זאת‪ ,‬שהרי עד עכשיו – כאשר ה' לא מסר את‬ ‫כדעת‬ ‫היהודים בידי הגוים – לא היה האליל שלהם יכול לעשות מאומה כנגד אלקינו‪ ,‬שהרי ִ�ִּכי ֹלֹא ְכְ צ ֵּוֵּרנּוּ‬ ‫ה' לא מסר את היהודים בידיהם – לא היה האליל שלהם יכול לעשות מאומה כנגד אלקינו‪ ,‬שהרי ִ�ִּכי ֹלֹא‬ ‫צּוָּרם‬ ‫צּוֵּרנּוּ ָ‬ ‫ִ�ִּכי ֹלֹא ְכְ ֵ‬ ‫רבי נחמיה‬ ‫צ ָּוָּרם ‪ -‬ה' הצור הסלע החזק שלנו‪ ,‬אינו כמו הסלע שלהם‪ ,‬ובכל זאת עכשיו ְוְ ֹאְֹיְֵבֵ ינּוּ � ְְּפִלִ יִלִ ים הגוים‬ ‫ְכְ צ ֵּוֵּרנּוּ צ ָּוָּרם ‪ -‬ה' הצור הסלע החזק שלנו‪ ,‬אינו כמו הסלע שלהם‪ ,‬ובכל זאת עכשיו ְוְ ֹאְֹיְֵבֵ ינּוּ � ְְּפִלִ יִלִ ים הגוים‬ ‫ְוְ ֹאֹ ְְיֵבֵ ינּוּ � ְְּפִלִ יִלִ ים‬ ‫שהם אויבי ישראל מצליחים לשפוט אותם בפלילים‪ ,‬ובהכרח שה' מכר את ישראל‪.‬‬ ‫שהם אויבי ישראל מצליחים לשפוט אותם בפלילים‪ ,‬ובהכרח שרק ה' מכר את ישראל‪.‬‬ ‫הסיבה שהגוים אכן לא מתבוננים לדעת שאת הכל עשה ה'‪ :‬לפי שהגויים הם אנשים רעים וחסרי‬ ‫והסיבה שרצה ה' תחילה להפקיר את ישראל כמו פאה ולהשבית אותם לגמרי‪ִּ�ִ :‬כי ִִמ ֶ �ֶּגֶפֶ ן ְְסֹדֹם ַ �ַּגְפְ ָנָם‬ ‫תבונה‪ ,‬ומרוב רוע לבם ‪ִּ�ִ -‬כי ִִמ ֶ �ֶּגֶפֶ ן ְְסֹדֹם ַ �ַּגְפְ ָנָם ִּוִּמ � � ַַּׁש ְְדֹמֹת ֲעֲ ֹמ ָָֹרה ‪ -‬וכל מעשיהם [המעשים משלים לשדה]‬ ‫ִּוִּמ � � ַַּׁש ְְדֹמֹת ֲעֲ ֹמ ָָֹרה ‪ -‬כי המעשים של ישראל [המעשים נמשלים לפירות גפן]‪ ,‬דומים למעשי סדום‪.‬‬ ‫דומים למעשי סדום‪ .‬וכל מעשיהם‪ ,‬הנמשלים לשדה‪ ,‬דומים למעשה עמורה‪.‬‬ ‫ִ�ִּכי ִִמ ֶ �ֶּגֶפֶ ן ְְסֹדֹם ַ �ַּגְפְ ָנָ ם‬ ‫כדעת‬ ‫והמעשים של ישראל [המעשים נמשלים לשדה]‪ ,‬דומים למעשה עמורה‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬מאחר והגוים אומרים שלא ה' פעל כל זאת‪ ,‬לכן לא יתן להם ה' להשחית את ישראל‪ ,‬בכעס‬ ‫ִּוִּמ � � ַַּׁש ְְדֹמֹת ֲעֲ ֹמ ָָֹרה ֲעֲ ָנָ ֵבֵ מ ֹֹו‬ ‫רבי יהודה‬ ‫ֲעֲ ָנֵָבֵ מ ֹֹו ִעִ �ְּנְֵבֵ י רֹוֹׁשׁ ‪-‬המעשים של ישראל [המעשים נמשלים לענבים]‪ ,‬דומים לעשב מר הנקרא‬ ‫שלהם הצבור על ישראל‪ ,‬שהרי ‪ֲ -‬עֲ ָנֵָבֵ מ ֹֹו ִעִ �ְּנְֵבֵ י רֹוֹׁשׁ – הגוים חפצים להרעיל את ישראל ולמרר את חייהם‬ ‫ִעִ ְ�ְּנֵבֵ י רֹוֹׁשׁ ַַא � ְְׁש ְ�ְּכֹלֹת‬ ‫'רוש'‪ .‬לכן ראויים ישראל לעונש כאשר ַַא � ְְׁש ְ�ְּכֹלֹת ְְמֹרֹֹרֹת ָלָ מ ֹֹו – הקב"ה ישקה את ישראל משקה‬ ‫בייסורים הדומים לענבים המרים כעשב מר הנקרא 'רוש'‪.‬‬ ‫ְְמֹרֹֹרֹת ָלָ מ ֹֹו‬ ‫מר היוצא מאשכולות מרים‪.‬‬ ‫‪ַ-‬א � ְְׁש ְ�ְּכֹלֹת ְְמֹרֹֹרֹת ָלָ מ ֹֹו – ישקה‬ ‫אלא ה' יעניש את הגוים על מה שעוללו לבניו‪ ,‬ויביא עליהם פורענות קשה ַ‬ ‫את הגוים משקה מר היוצא מאשכולות מרים‪.‬‬ ‫ועוד ראויים ישראל שהקב"ה יענישם ויביא עליהם ‪ֲֲ -‬ח ַַמת �ַַּת ִ�ִּניִנִם ֵֵייָנָם ְוְ ֹרֹאׁשׁ � ְְּפ ָָתִנִים ַַאְכְ ָזָר היין‬ ‫כדעת‬ ‫שישתו ישראל יהיה עשוי ארס של תנינים וארס של ראש נחש אכזרי הנקרא 'פתן'‪ ,‬כלומר שאויב‬ ‫ועוד יעניש ה' את הגוים ויביא עליהם ‪ֲ -‬חֲ ַַמת �ַַּת ִ�ִּניִנִם ֵֵייָנָם ְוְ ֹרֹאׁשׁ � ְְּפ ָָתִנִים ַַאְכְ ָזָר היין שהגוים ישתו יהיה עשוי ארס‬ ‫ֲֲח ַַמת �ַַּת ִ�ִּניִנִ ם ֵיֵיָנָ ם ְוְ ֹרֹאׁשׁ‬ ‫רבי יהודה‬ ‫אכזרי יבוא להעניש את ישראל‪.‬‬ ‫של תנינים וארס של ראש נחש אכזרי הנקרא 'פתן'‪ ,‬כלומר שאויב אכזרי יבוא להעניש את הגוים‪.‬‬ ‫� ְְּפ ָָתִנִ ים ַַאְכְ ָזָר‬ ‫כסבורים הם ישראל ששכחתי את מעשיהם הרעים שהרי עדיין לא הענשתי אותם‪ ,‬אבל ֲהֲ ֹלֹא‬ ‫כדעת‬ ‫הּוּא – המעשה הרע של ישראל שהוא כמו סדום ועמורה‪ָּ�ָ ,‬כ ֻֻמס ִעִ �ָָּמ ִִדי ָָחתּוּם ְ�ְּבאֹוְֹצְ ֹר ָָֹתי – אני זוכר‬ ‫ֲהֲ ֹלֹא הּוּא אותו הכוס של הפורענות המרה לגוים‪ָּ�ָ ,‬כ ֻֻמס ִעִ �ָָּמ ִִדי ָָחתּוּם ְ�ְּבאֹוְֹצְ ֹר ָָֹתי באוצרותיו של הקב"ה‪.‬‬ ‫ֲהֲ ֹלֹא הּוּא ָ�ָּכ ֻֻמס ִעִ �ָָּמ ִִדי‬ ‫רבי יהודה‬ ‫את כל מעשיהם הרעים‪.‬‬ ‫ָָחתּוּ ם ְ�ְּבאֹוְֹצְ ֹר ָָֹתי‬ ‫אומר הקב"ה עוד על ישראל‪ִ :‬לִ י ָָנָָקם ְוְ � ִִׁש �ֵֵּלם עוד יבוא היום שבני ישראל יקבלו ממני ' ָָנָָקם'‬ ‫אומר הקב"ה‪ִ :‬לִ י ָָנָָקם ְוְ � ִִׁש �ֵֵּלם עוד יבוא היום שהגוים יקבלו ממני ' ָָנָָקם'‪ ,‬והנקם הזה הוא ישלם את העונש‪.‬‬ ‫פורענות‪ ,‬והנקם הזה הוא ישלם את העונש להם על מעשיהם הרעים‪.‬‬ ‫[פירוש אחר‪ :‬עוד יגיע להם 'נקם'‪ ,‬וגם יגיע להם 'תשלום'‪].‬‬ ‫ִלִ י ָנָ ָָקם ְוְ � ִִׁש �ֵֵּלם ְלְ ֵעֵ ת‬ ‫כדעת‬ ‫[פירוש אחר‪ :‬עוד יגיע להם 'נקם'‪ ,‬וגם יגיע להם 'תשלום'‪].‬‬ ‫כל זאת יתקיים ְלְ ֵעֵ ת �ָָּתמּוּט ַַרְגְ ָלָ ם בביאת המשיח‪ ,‬כאשר יתמוטטו הרגליים של הגוים שהיו רומסות‬ ‫�ָָּתמּוּ ט ַַרְגְ ָלָ ם ִ�ִּכי ָָקרֹוֹב‬ ‫רבי יהודה‬ ‫כל זאת יתקיים ְלְ ֵעֵ ת �ָָּתמּוּט ַַרְגְ ָלָ ם כאשר תסתיים זכות אבותיהם‪ ,‬שהם נשענים עליה‪.‬‬ ‫את ישראל‪ִּ�ִ .‬כי ָָקרֹוֹב יֹוֹם ֵֵא ָיָדם ְוְ ָָחׁשׁ ֲעֲ ִִתֹדֹת ָלָ מ ֹֹו ‪ -‬כאשר ירצה ה' להביא את יום האיד והשבר לגוים‪ ,‬יהיה‬ ‫יֹוֹם ֵֵא ָיָדם ְוְ ָָחׁשׁ ֲעֲ ִִתֹדֹת‬ ‫ִ�ִּכי ָָקרֹוֹב יֹוֹם ֵֵא ָיָדם ְוְ ָָחׁשׁ ֲעֲ ִִתֹדֹת ָלָ מ ֹֹו ‪ -‬כאשר ירצה ה' להביא את יום האיד והשבר לישראל‪ ,‬יהיה‬ ‫הדבר קרוב ומזומן לבוא‪ ,‬וחיש מהר יבוא כל מה שעתיד לבוא עליהם‪.‬‬ ‫ָלָ מ ֹֹו‬ ‫הדבר קרוב ומזומן לבוא‪ ,‬וחיש מהר יבוא כל מה שעתיד לבוא עליהם‪.‬‬ ‫פירוש רש"י‬ ‫דעת רבי יהודה‬ ‫דעת רבי נחמיה‬ ‫עד כאן‪ ,‬בחלק הראשון של השירה‪ ,‬העיד משה דברי תוכחה והתראה לישראל כדי שכאשר תבוא‬ ‫עליהם הפורענות בדורו הבאים‪ ,‬יידעו שכבר הודיע להם מראש שאם יחטאו ייענשו‪.‬‬ ‫הסיבה והטעם שה' יעניש את הגוים‪ִּ�ִ :‬כי ָי ִִָדין ה' ַעַ ּמּ ֹֹו ‪ -‬יען כי ה' יריב את ריבם וידין את דינם של ישראל‪,‬‬ ‫אבל מכאן והלאה העיד משה עליהם דברי תנחומין‪ ,‬על הטובות שיבואו עליהם כאשר תסתיים‬ ‫הפורענות‪ ,‬וה' ישוב וירחם עליהם‪:‬‬ ‫לנקום באומות שעשקו וייסרו אותם‪ְ ,‬וְ ַעַ ל ֲעֲ ָבָ ָָדיו ִי ְְִת ֶָנֶָחם ‪ -‬וה' יתנחם וכביכול יחזור ממה שהרע לישראל‬ ‫ִ�ִּכי ָי ִִָדין ה' ַעַ ּמּ ֹֹו ְוְ ַעַ ל‬ ‫כדעת‬ ‫ִ�ִּכי ָי ִִָדין ה' ַעַ ּמּ ֹֹו ‪ -‬לאחר שה' ישפוט וייסר את ישראל בכל הייסורים הנזכרים‪ ,‬אזי ְוְ ַעַ ל ֲעֲ ָבָ ָָדיו ִי ְְִת ֶָנֶָחם –‬ ‫עד עתה‪ ,‬ומעתה רק ייטיב להם‪.‬‬ ‫ֲעֲ ָבָ ָָדיו ִי ְְִתֶנֶ ָָחם ִ�ִּכי ִִי ְְר ֶֶאה‬ ‫רבי יהודה‬ ‫הקב"ה יתנחם ה' ויהפוך את מחשבתו‪ ,‬לחזור בו מחרון אפו על עמו ועבדיו‪ ,‬ומעתה ירחם עליהם‪.‬‬ ‫ִ�ִּכי ִי ְְִר ֶֶאה ִ�ִּכי ָָאְזְַלַ ת ָיָד ‪ -‬זאת משום שה' יראה את ידו וכוחו של האויב הולכת ומתחזקת על ישראל להרע‬ ‫ִ�ִּכי ָָאְזְַלַ ת ָיָד ְוְ ֶֶאֶפֶ ס ָעָ צּוּר‬ ‫זאת יען ִ�ִּכי ִי ְְִר ֶֶאה ִ�ִּכי ָָאְזְַלַ ת ָיָד ‪ -‬יראה את ידו וכוחו של האויב הולכת ומתחזקת על ישראל להרע‬ ‫להם‪ְ .‬וְ ֶֶאֶפֶ ס ָעָ צּוּר ְוְ ָעָ זּוּב ‪ -‬ואין בישראל אפילו אחד שיהיה נעזר על ידי מושל העוצר ומקבץ את העם‬ ‫ְוְ ָעָ זּוּב‬ ‫שלא יתפזרו בצאתם אל האויב‪ ,‬ולא יהיה בישראל אחד שיהיה 'עזוב' דהיינו מחוזק‪.‬‬ ‫להם‪ְ .‬וְ ֶֶאֶפֶ ס ָעָ צּוּר ְוְ ָעָ זּוּב ‪ -‬ואין בישראל אפילו אחד שיהיה נעזר על ידי מושל העוצר ומקבץ את‬ ‫העם שלא יתפזרו בצאתם אל האויב‪ ,‬ולא יהיה בישראל אחד שיהיה 'עזוב' דהיינו מחוזק‪.‬‬ ‫כדעת‬ ‫ְוְ ָָא ַַמר ‪ -‬אז יאמר ה' על ישראל‪ֵֵ :‬אי ֱֱאֹלֵֹהֵ ימ ֹֹו צּוּר ָָח ָָסיּוּ ב ֹֹו ‪ -‬איה הם האלילים‪ ,‬העבודה זרה‪ ,‬של‬ ‫בנוסף‪ ,‬יראה ה' שהאויב יחרף ויגדף [כמו שאמר טיטוס כשחתך את הפרוכת]‪ְ ,‬וְ ָָא ַַמר האויב יאמר‬ ‫ְוְ ָָא ַַמר ֵֵאי ֱֱאֹלֵֹהֵ ימ ֹֹו‬ ‫רבי יהודה‬ ‫הישראל‪ ,‬שהיו עבורם כסלע דהיינו אשר חשבו ישראל לחסות בו‪.‬‬ ‫ֵֵאי ֱֱאֹלֵֹהֵ ימ ֹֹו צּוּר ָָח ָָסיּוּ ב ֹֹו איה הוא האלקים של ישראל‪ ,‬הצור הסלע אשר ישראל חסו בו‪.‬‬ ‫צּוּר ָָח ָָסיּוּ ב ֹֹו‬ ‫הֵחֶלֶ ב של‬ ‫ֲֲא � ֶֶׁשר ֵֵחֶלֶ ב ְזְָבָ ֵֵחימ ֹֹו ֹיֹאֵכֵ לּוּ ִי � ְְִׁשּתּּוּ ֵיֵין ְִנְִסיָכָ ם אשר אותם אלילים היו כביכול אוכלים את ֵ‬ ‫ועוד יחרף ויגדף האויב ויאמר‪ :‬איה הם האלקים של ישראל ֲֲא � ֶֶׁשר ֵֵחֶלֶ ב ְזְָבָ ֵֵחימ ֹֹו ֹיֹאֵכֵ לּוּ � ְִיְִׁשּתּּוּ ֵיֵין‬ ‫ֲֲא � ֶֶׁשר ֵֵחֶלֶ ב ְזְָבָ ֵֵחימ ֹֹו‬ ‫כדעת‬ ‫קרבנות ישראל‪ ,‬והיו שותים את היין שניסכו במזבח‪ ,‬וכעת איה הם אשר ָיָקּוּמּוּ ְוְ ַיְַעְ ְז ְֻֻרֶכֶ ם ְיְִהִ י ֲעֲ ֵלֵ יֶכֶ ם‬ ‫הֵחֶלֶ ב של קרבנות ישראל במקדש‪ ,‬והיו שותים כביכול‬ ‫ְִנְִסיָכָ ם אשר האלקים היו אוכלים כביכול את ֵ‬ ‫ֹיֹאֵכֵ לּוּ ִִי � ְְׁשּתּּוּ ֵיֵין ְנְ ִִסיָכָ ם‬ ‫רבי יהודה‬ ‫ִִס ְְת ָָרה שיקומו האלילים ויושיעו אתכם ויהיו לכם מחסה ומסתור‪.‬‬ ‫את היין שניסכו במזבח‪ ,‬וכעת ָיָקּוּמּוּ ְוְ ְַיְַעְז ְֻֻרֶכֶ ם ְיְִהִ י ֲֲעֵלֵ יֶכֶ ם ִִס ְְת ָָרה יקומו האלקים ויושיעו אתכם ויהיו‬ ‫ָָיקּוּמּוּ ְוְ ַיְַעְ ְז ְֻֻרֶכֶ ם ְיְִהִ י‬ ‫לכם מחסה ומסתור‪.‬‬ ‫ֲעֲ ֵלֵ יֶכֶ ם ִִס ְְת ָָרה‬ ‫אז יאמר ה' לישראל‪ְְ :‬ראּוּ ַַע �ָָּתה ‪ -‬ראו והבינו עתה‪ ,‬מכל הפורעניות שהבאתי עליכם‪ ,‬וכן‬ ‫מהישועה שאושיע אתכם‪ ,‬בלי שיהיה אף אחד שימחה בידי‪ ,‬ותבינו ִ�ִּכי ֲֲאִנִי ֲֲאִנִי הּוּא ְוְ ֵֵאין ֱֱאֹלִֹהִ ים‬ ‫אז יגלה ה' את ישועתו ויאמר לגוים‪ְְ :‬ראּוּ ַעַ �ָָּתה איך שאושיע את ישראל‪ִּ�ִ ,‬כי ֲֲאִנִי ֲֲאִנִי הּוּא ְוְ ֵֵאין ֱֱאֹלִֹהִ ים ִעִ �ָָּמ ִִדי‬ ‫ְְראּוּ ַעַ �ָָּתה ִ�ִּכי ֲֲאִנִ י ֲֲאִנִ י‬ ‫כדעת‬ ‫ִִע �ָָּמ ִִדי כי אני – אני הוא! אני משפיל ואני מרים‪ ,‬ואין שום כח של אלוהות דוגמתי ודומה לי‬ ‫כי אני – אני הוא! אני משפיל ואני מרים‪ ,‬ואין שום כח של אלוהות הדומה לי שיעמוד כנגדי‪.‬‬ ‫הּוּא ְוְ ֵֵאין ֱֱאֹלִֹהִ ים ִעִ �ָָּמ ִִדי‬ ‫רבי יהודה‬ ‫שיעמוד כנגדי‪.‬‬ ‫כל הרעות באו עד עתה ממני‪ ,‬ומעתה כל הטובות יבואו ממני‪ֲֲ ,‬אִנִי ָָא ִִמית ַוַ ֲֲא ַַח �ֶּיֶה‬ ‫ֲֲאִנִ י ָָא ִִמית ַוַ ֲֲא ַַח �ֶּיֶה‬ ‫ֲֲאִנִי ָָא ִִמית ַוַ ֲֲא ַַח �ֶּיֶה אני הוא זה אשר ממית‪ ,‬ואני עתיד להחיות את המתים‪ָָ .‬מ ַַחְצְ �ִִּתי ַוַ ֲֲאִנִי ֶֶא ְְר � ָָּפא אני‬ ‫אני הוא זה אשר ממית‪ ,‬ואני עתיד להחיות את המתים‪ָָ .‬מ ַַחְצְ �ִִּתי ַוַ ֲֲאִנִי ֶֶא ְְר � ָָּפא אני הוא אשר מחצתי והכיתי‪,‬‬ ‫ָָמ ַַחְצְ �ִִּתי ַוַ ֲֲאִנִ י ֶֶא ְְר � ָָּפא‬ ‫הוא אשר מחצתי והכיתי‪ ,‬ואני ארפא‪ְ ,‬וְ ֵֵאין ִִמ �ָּי ִִָדי ַַמ ִ �ִּציל ‪-‬‬ ‫ואני ארפא‪ְ ,‬וְ ֵֵאין ִִמ �ָּי ִִָדי ַַמ ִ �ִּציל ‪ -‬אין מי שיציל אתכם – הגוים‪ ,‬מהרעה שאביא עליכם‪.‬‬ ‫ְוְ ֵֵאין ִִמ �ָּי ִִָדי ַַמ ִ �ִּציל‬ ‫אין מי שיציל את הפושעים בי מהעונשים שיבואו עליהם‪.‬‬ ‫עוד אומר ה' לגוים‪ :‬אף שאתם רואים שזמן רב עובר ואיני נפרע ממכם‪ ,‬אל תטעו לחשוב שאיני יכול‬ ‫להענישכם‪ ,‬כי האמת שאני יכול להיפרע מכם‪ ,‬שהרי ִ�ִּכי ֶֶא � ָ �ָּׂשא ֶֶאל � ָָׁש ַַמִיִם ָי ִִָדי אני תמיד מנשא ומרומם את‬ ‫בהמשך לדברי התנחומים לבני ישראל אומר להם ה'‪ :‬מאחר ויש לי חרון‪-‬אף על הגוים שעשו‬ ‫מקום שכינתי [המכונה 'ידי']‪ ,‬אל השמים למעלה‪.‬‬ ‫כדעת‬ ‫לכם צרות‪ ,‬מתוך הכעס עליהם ִ�ִּכי ֶֶא � ָָּׂש� א ֶֶאל � ָָׁש ַַמִיִם ִָיִָדי נשאתי את ידי אל השמים במטרה‬ ‫ומאחר שאני עליון הרי יכול אני להענישכם‪ ,‬כי אימת העליון מוטלת על התחתון אפילו כשחלש למעלה‬ ‫ִ�ִּכי ֶֶא � ָָּׂש� א ֶֶאל � ָָׁש ַַמִיִ ם ָי ִִָדי‬ ‫רבי יהודה‬ ‫להישבע בכבוד עצמי‪ְ ,‬וְ ָָא ַַמ ְְר �ִִּתי ‪ -‬בלשון שבועה ַַחי ָָאֹנִֹכִ י ְלְ ֹעָֹלָ ם‪ ,‬והשבועה היא – לנקום בגוים‬ ‫וגיבור למטה‪ ,‬קל וחומר כשהגיבור למעלה והחלש למטה‪.‬‬ ‫ְוְ ָָא ַַמ ְְר �ִִּתי ַַחי ָָאֹנִֹכִ י ְלְ ֹעָֹלָ ם‬ ‫על מה שעוללו לכם‪.‬‬ ‫ְוְ ָָא ַַמ ְְר �ִִּתי ַַחי ָָאֹנִֹכִ י ְלְ ֹעָֹלָ ם אינני כמו מלך בשר‪-‬ודם שממהר להיפרע כי שחושש שמא הוא ימות‪ ,‬או שהאויב‬ ‫ימות‪ ,‬ולא יראה את נקמתו‪ .‬אבל אני אמרתי לעצמי‪ ,‬הרי אנכי חי וקיים לעולם‪ ,‬ויש לי זמן להיפרע מכם‬ ‫בדורות האחרונים‪ .‬גם אם תמותו עד אז‪ ,‬הרי יש לי יכולת להיפרע אפילו מהמתים‪ ,‬בגיהנום‪.‬‬ ‫ּ ֹ‬ ‫� ִּי� ּּ‬ ‫ֶׁש ְְִרּבּו ְזְכּויֹוֶתֶ ָךָ !‬ ‫ֶ‬ ‫גם אתה יכול‬ ‫להתחיל את תשפ"ז‬ ‫עם רבבות זכויות‪:‬‬ ‫הצטרף עכשיו למערך‬ ‫מאות השגרירים מזכי‬ ‫הרבים‪ ,‬המפיצים‬ ‫את הגיליון השבועי‬ ‫ברחבי ארה"ק‬ ‫ותזכה להפיץ את‬ ‫אור התורה לעוד‬ ‫התקבלה‬ ‫תרומה‬ ‫המוני יהודים‬ ‫להוספת‬ ‫הצמאים להתענג‬ ‫עשרות נקודות‬ ‫על התורה שבכתב‬ ‫הפצה חדשות‬ ‫כל הקודם‬ ‫זוכה ומזכה!‬ ‫וקבלו‬ ‫עדכנו‬ ‫חייגו‬ ‫גם אתה יכול‬ ‫בכל שבוע את מארז הגיליונות‬ ‫חינם עד לפתח הבית בדיוור‬ ‫את פרטי בית‬ ‫הכנסת ‪ /‬הישיבה‪,‬‬ ‫לקו 'קול התורה'‬ ‫בשעות המענה האנושי‬ ‫להפיץ את האור‪:‬‬ ‫ישיר – לזיכוי הרבים!‬ ‫והכתובת למשלוח‬ ‫בשלוחה ‪( 8‬אחרי בחירת השפה)‬ ‫הצטרף עכשיו למערך מאות מזכי הרבים‬ ‫המפיצים את הגיליון השבועי ברחבי ארה"ק‬ ‫בס״ד‬ ‫למען דעת – הבהרה נחוצה וחשובה!‬ ‫ידוע כי כנפסק להלכה אין יוצאים ידי חובת שניים מקרא ואחד תרגום על פרשיות‬ ‫האזינו וזאת הברכה כי אם במועדם‪.‬‬ ‫לוח המבחנים‬ ‫אמנם‪ ,‬היות ומדובר בפרשיות ארוכות עם ערך רב ועצום‪ ,‬קשה עד מאד ללומדם‬ ‫בהבנה ברורה וידיעה ישרה‪ ,‬בזמנים אלו של ימי המועדות ויומי דפגרא‪ ,‬בהם‬ ‫הזמן קצר והמלאכה מרובה‪.‬‬ ‫והלימודים‬ ‫אי לכך‪ ,‬היות וכל מטרת המפעל העולמי היא הטמעת הלימוד בעיון באופן קבוע‬ ‫ויום יומי‪ ,‬בהבנה ובעיון ‪ -‬סידרנו את לוח הלימודים והמבחנים באופן שניתן ללמוד‬ ‫מראש את כל פרשיות האזינו וזאת הברכה במתינות‪ ,‬בהבנה וידיעה‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬יש לשים לב‪:‬‬ ‫א‪ .‬בחלק מהימים אין יוצאים בלימוד זה ידי חובת שניים מקרא ואחד תרגום‪,‬‬ ‫אותה יש ללמוד בנפרד במועד כנפסק להלכה‪.‬‬ ‫ירח האיתנים התשפ"ז‬ ‫ב‪ .‬לאלו המעדיפים לערוך המבחנים לאחר לימוד שמו"ת‪ ,‬המבחנים יהיו פתוחים‬ ‫גם בשבוע שלאחמ"כ בס"ד‪.‬‬ ‫בברכת התורה ‪ -‬המערכת‬ ‫סדרי הלימוד‪:‬‬ ‫שבוע של סוכות‬ ‫שבוע ערב סוכות‬ ‫שבוע האזינו ‪ -‬עשי"ת‬ ‫שבוע ראש השנה‬ ‫לימוד ומבחנים‬ ‫לימוד מוקדם ומבחנים‬ ‫לימוד ומבחנים‬ ‫לימוד מוקדם ומבחנים‬ ‫פרשת השבוע וזאת הברכה‬ ‫פרשת וזאת הברכה‬ ‫פרשת השבוע האזינו‬ ‫פרשת האזינו‬ ‫ע"פ סדר הלימוד היומי הקבוע‬ ‫ע"פ סדר הלימוד היומי הקבוע‬ ‫ע"פ סדר הלימוד היומי הקבוע‬ ‫ע"פ סדר הלימוד היומי הקבוע‬ ‫סדרי המבחנים‪:‬‬ ‫שבת‬ ‫שישי‬ ‫חמישי‬ ‫רביעי‬ ‫שלישי‬ ‫שני‬ ‫ראשון‬ ‫א׳‬ ‫א׳‬ ‫כ״ד‬ ‫כ״ד‬ ‫כ״ד‬ ‫כ״ד‬ ‫כ״ד‬ ‫ערב ראש השנה‬ ‫שישי האזינו‬ ‫א' דראש השנה‬ ‫שביעי האזינו‬ ‫חמישי האזינו‬ ‫רביעי האזינו‬ ‫שלישי האזינו‬ ‫שני האזינו‬ ‫ראשון האזינו‬ ‫מבחנים מיוחדים‪:‬‬ ‫קריאה ליום א ‪ -‬ב דר"ה‬ ‫הפטרה ליום א – ב דר"ה‬ ‫ח'‬ ‫ז'‬ ‫ו׳‬ ‫ה׳‬ ‫ד'‬ ‫ג׳‬ ‫ב׳‬ ‫האזינו‬ ‫צום גדליה‬ ‫ב' דראש השנה‬ ‫שישי האזינו‬ ‫שישי האזינו‬ ‫חמישי האזינו‬ ‫רביעי האזינו‬ ‫שלישי האזינו‬ ‫שביעי האזינו‬ ‫שביעי האזינו‬ ‫הפטרה האזינו‬ ‫גמרא האזינו‬ ‫ראשון האזינו‬ ‫מוצאי ר"ה‪-‬מבחנים מיוחדים‪:‬‬ ‫שבועי האזינו‬ ‫שבועי האזינו‬ ‫שני האזינו‬ ‫קריאה ליום א ‪ -‬ב דר"ה‬ ‫תורתך שעשועי‪-‬האזינו‬ ‫הפטרה ליום א ‪ -‬ב דר"ה‬ ‫ט"ו‬ ‫י"ד‬ ‫י"ג‬ ‫י"ב‬ ‫י"א‬ ‫י'‬ ‫ט'‬ ‫סוכות‬ ‫ערב סוכות‬ ‫שלישי וזאת הברכה‬ ‫יום הקדוש‬ ‫ערב יום הקדוש‬ ‫גמרא וזאת הברכה‬ ‫מוצאי יו"כ‪:‬‬ ‫ראשון וזאת הברכה‬ ‫שישי וזאת הברכה‬ ‫חמישי וזאת הברכה‬ ‫רביעי וזאת הברכה‬ ‫תורתך שעשועי וזאת‬ ‫שני וזאת הברכה‬ ‫שבועי האזינו‬ ‫מוצאי יו"ט‪:‬‬ ‫הברכה‬ ‫שישי וזאת הברכה‬ ‫שביעי וזאת הברכה‬ ‫פתיחת מבחני‬ ‫שבועי האזינו‬ ‫מבחנים מיוחדים‪:‬‬ ‫שביעי וזאת הברכה‬ ‫וחידודי כל התורה‬ ‫פתוח להשלמה‪:‬‬ ‫מבחנים מיוחדים‪:‬‬ ‫קריאה יום כיפור‬ ‫ראשון וזאת הברכה‬ ‫קריאה יום כיפור‬ ‫הפטרה יום כיפור‬ ‫שני וזאת הברכה‬ ‫הפטרה יום כיפור‬ ‫כ״ב‬ ‫כ״א‬ ‫כ'‬ ‫י"ט‬ ‫י"ח‬ ‫ט"ז‬ ‫ט"ז‬ ‫שמחת תורה‬ ‫הושענא רבא‬ ‫ה׳ דחוה״מ‬ ‫ד׳ דחוה״מ‬ ‫ג׳ דחוה״מ‬ ‫ב׳ דחוה״מ‬ ‫א׳ דחוה״מ‬ ‫מוצאי יו"ט‪:‬‬ ‫שישי וזאת הברכה‬ ‫חמישי וזאת הברכה‬ ‫רביעי וזאת הברכה‬ ‫שלישי וזאת הברכה‬ ‫שני וזאת הברכה‬ ‫ראשון וזאת הברכה‬ ‫שביעי וזאת הברכה‬ ‫שבועי וזאת הברכה‬ ‫שבועי וזאת הברכה‬ ‫שבועי וזאת הברכה‬ ‫שבועי וזאת הברכה‬ ‫שבועי וזאת הברכה‬ ‫הפטרה וזאת הברכה‬ ‫כ״ח‬ ‫כ"ז‬ ‫כ"ו‬ ‫כ"ה‬ ‫כ"ד‬ ‫כ"ג‬ ‫לרגל התחלת‬ ‫אסרו חג‬ ‫התורה מ'בראשית'‬ ‫שישי בראשית‬ ‫חמישי בראשית‬ ‫רביעי ‪ -‬בראשית‬ ‫שלישי ‪ -‬בראשית‬ ‫שני בראשית‬ ‫ראשון בראשית‬ ‫מגוון מבחנים חדשים‪,‬‬ ‫שביעי בראשית‬ ‫שבועי בראשית‬ ‫שיפורים וחידושים!‬ ‫שבועי וזאת הברכה‬ ‫שישי וזאת הברכה‬ ‫עקבו אחר הפרסומים‬ ‫שביעי וזאת הברכה‬ ‫שבועי וזאת הברכה‬ ‫מתחילים מבראשית ‪ -‬אל תישארו מאחור!‬ ‫נצלו את ההזדמנות והמתנה הנדירה שנתנו לנו משמים בשנה זו ‪ -‬שבוע שלם ללימוד הפרשה הראשונה שבתורה!‬ ‫פרי עטם של‬ ‫לומדי תורה שבכתב‬ ‫אהבת תורה‬ ‫תורתך שעשועי‬ ‫מה התועלת במבחנים?‬ ‫פרפראות וחידודים על פרשת השבוע‬ ‫לכבוד מדור 'אהבת התורה'‪ .‬בעבר לא הבנתי את החשיבות והנחיצות של המבחן‬ ‫תשובות למדורי 'תורתך שעשועי' ניתן לשלוח דרך קו 'קול התורה' או נדרים‪+‬‬ ‫המסכם על הלימוד היומי והשבועי‪ .‬אולם כמה חברים בישיבה טענו לעומתי שיש‬ ‫בכך תועלת גדולה‪.‬‬ ‫כמונח בקופסא‬ ‫יוסיף דעת‬ ‫חידוד בפרשה‬ ‫כעבור תקופה השתכנעתי מדבריהם והתחלתי לנסות גם אנוכי לערוך מבחן יומי‬ ‫עזוב ‪ -‬עזרה‬ ‫אפשר למנוע מיתה?‬ ‫קל וכבד‪:‬‬ ‫על חומש ורש"י‪ ,‬ועתה הפכתי אני להיות זה שמשכנע אחרים לערוך מבחן יומי‬ ‫בפרשתנו כתוב (דברים לב‪ ,‬לו) ְוְ ֶֶא ֶֶפס‬ ‫אֹוְמ ִִרים‪ְּ ,‬בְ ָכָ ְך‬ ‫בפרשתנו (לב‪ ,‬מח) כותב רש"י‪ֶׁ'ֶ :‬ש ָָהיּו ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל ְ‬ ‫כל יום‪...‬‬ ‫היכן נזכר בפרשתנו‬ ‫ָָעצּור ְוְ ָָעזּוב‪ ,‬ורש"י מפרש‪ָ'ָ :‬עזּוב ‪-‬‬ ‫יִׁשין ּבֹו‪ֵֵ ,‬אין ָָאנּו ַַמִּנִ ִיִחין אֹותֹו‪,‬‬ ‫ְוְ ָכָ ְך [לשון שבועה]‪ִִ ,‬אם ָָאנּו ַַמ ְְרִּגִ ִ‬ ‫הֹוִצ ָיָאנּו ִִמ ִִּמ ְְצ ַַרִיִ ם ְוְ ָָק ַַרע ָלָ נּו ֶֶאת ַַהָּיָ ם ְוְ כּו'‪ֵֵ ,‬אין ָָאנּו ַַמִּנִ ִיִחין‬ ‫ָָא ָָדם ֶֶׁש ִ‬ ‫בפירוש רש"י‪:‬‬ ‫סיכמתי לעצמי כמה מעלות גדולות שיש בעריכת המבחנים‪ ,‬אשמח אם תפרסמו‬ ‫ְְמ ֻֻחָּזָ ק‪ְּ ,‬כְ מֹו (נחמיה ג‪ ,‬ח) ְוְ ַיַ ַַעְזְ בּו ֶֶאת‬ ‫את מכתבי למען יביא תועלת לציבור‪:‬‬ ‫חֹוָמה‪( ,‬ירמיה מט‪ ,‬כה)‬ ‫רּוָׁשַלַ ִיִ ם ַַעד ַַה ָ‬ ‫ְיְ ָ‬ ‫אֹותֹו‪ָָ .‬א ַַמר הקב"ה‪ֲֲ ,‬ה ֵֵריִנִ י ַַמְכְ ִנִ יסֹו ַּבַ ֲֲח ִִצי ַַהּיֹום וכו''‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫א‪ .‬פירות קלים להתבשל‪.‬‬ ‫א‪ .‬המבחן גורם שהלומד יוצא בידיעה ברורה ובהירה‪ .‬ב‪ .‬המבחן גורם להתרגל‬ ‫ֵֵאיְך ֹלא ֻֻעְּזְ ָבָ ה ִִעיר ְְּת ִִהָּלָ ה'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬היכן‬ ‫והדברים תמוהים‪ :‬כי אמנם בתיבת נח מובן שאנשים חשבו‬ ‫ב‪ .‬שעה קלה‪.‬‬ ‫ללמוד היטב ולשים לב לכל פרט‪ ,‬ולולי המבחנים לפעמים לא מעמיקים בכל פרט‬ ‫עוד בחמשה חומשי תורה מפרש‬ ‫שישברו את התיבה‪ ,‬או שהמצריים חשבו שלא יתנו לישראל‬ ‫לצאת‪ ,‬אבל כאשר מדובר במיתת משה‪ ,‬מה שייך לומר‬ ‫ג‪ .‬לשון קל‪.‬‬ ‫ובכל הדגשה‪ .‬ג‪ .‬המבחן הוא גורם 'מחייב' המסייע ללמוד בכל יום ולשמור על‬ ‫רש"י מילה משורש עזיבה שהכוונה‬ ‫קביעות בלתי מתפשרת‪ .‬ד‪ .‬המבחן מעניק תחושת סיפוק ושמחה‪ ,‬ואפילו 'חוויה‬ ‫על עזרה‪ ,‬ורש"י מביא שם את הפסוק‬ ‫שישראל יאמרו שאין מניחים לו למות‪ ,‬וכי הדבר תלוי בידם‬ ‫ד‪ .‬קל וחומר‪.‬‬ ‫ממכרת'‪ ,‬אמנם חוויה קטנה אך היא גדולה‪ ,‬המעניקה תחושת מילוי וכוח להמשיך‬ ‫בפרשתנו 'ואפס עצור ועזוב'?‬ ‫למנוע את מיתתו?! וצ"ע‪.‬‬ ‫ה‪ .‬אינו מכביד‪.‬‬ ‫הלאה‪ .‬ה‪ .‬המבחן הוא כפשוטו‪ ,‬מבחן לכל אחד לעצמו‪ ,‬לבחון את עצמו אם הוא‬ ‫למד היום היטב‪ ,‬או שמא הוא צריך ללמוד שוב‪...‬‬ ‫ָָק ָָטן ַַה ּּיֹו ֵֵֹד ַַע‬ ‫ַיַ ִִּנ� יק ְְו ַַח ִִּכ� ים‬ ‫לא נותר לי אלא לקרוא לכל אחיי ורעיי‪ :‬בואו וטלו לכם חלק בידיעת ושמחה‬ ‫התורה‪ ,‬ללמוד ולהיבחן על התורה שבכתב עם פירוש רש"י הק'!‬ ‫ִִחּדּ ּו ִִּדים ְְּב� ֵֵתבֹוֹת ּוְּפְ סּו ֵֵּקי ַַהָּפ� ָ ָָר � ָָׁשה‬ ‫� ְְׁש ֵֵאלֹוֹת ַַמ ְְח ִִּכ� ימֹוֹת ִִמ ּּתֹו ְְֹך ַַהָּפ� ָ ָָר � ָָׁשה‬ ‫ד‪ .‬ג‪ .‬גארפינקל‪ ,‬ירושלים‬ ‫א‪ֵֵ .‬היָכָ ן ְּבְ ָָפ ָָר ָָׁש ֵֵתנּו ִִמָּלָ ה ַּבַ ת אֹות ַַא ַַחת ִִּבְלְ ַַבד?‬ ‫מֹוִרים‬ ‫מֹוִפ ַיַע ַּגַ ם ְּבְ ֵֵס ֶֶפר ְְּת ִִהִּלִ ים‪ַַּ ,‬ב ִִּמְזְ ִ‬ ‫בּוַע‪ִ ,‬‬ ‫ָּׁש ַ‬ ‫א‪ֵֵ .‬איֶזֶ ה ָָּפסּוק ְּבְ ָָפ ָָר ַַׁשת ַַה ָ �‬ ‫ּסֹוֵפי ַַה ֵֵּתבֹות ֶֶׁשָּלָ ֶֶהן‬ ‫ב‪ֵֵ .‬היָכָ ן ְּבְ ָָפ ָָר ָָׁש ֵֵתנּו ‪ִִ 4‬מִּלִ ים ְְרצּופֹות‪ֶֶׁ ,‬ש ֵ‬ ‫סּוֵקי ְְּדִזִ ְְמ ָָרה?‬ ‫ַּׁש ָָּבת ִִּב ְְפ ֵ‬ ‫ַַהֶּנֶ ֱֱא ָָמ ִִרים ְּבְ יֹום ַַה ַ �‬ ‫(ֶׁשֹּלא ְּכְ ִִס ְְדרֹו)?‬ ‫"ִּת ְְׁש ֵֵרי" ֶ‬ ‫הּוא‪ִ :‬‬ ‫מּוָסף?‬ ‫ב‪ֵֵ .‬איֶזֶ ה ָָּפסּוק ֵֵמ ַַה ָָּפ ָָר ָָׁשה ֶנֶ ֱֱא ַַמר ִִּב ְְת ִִפַּלַ ת ִִמְנְ ָָחה ְּוְת ִִפַּלַ ת ָ‬ ‫"גמרא" על החומש‬ ‫ג‪ְ .‬וְ ֵֵהיָכָ ן ְּבְ ָָפ ָָר ָָׁש ֵֵתנּו ‪ִִ 5‬מִּלִ ים ִִּב ְְר ִִציפּות ַַה ַַּמ ְְת ִִחילֹות ָָּבאֹות י'?‬ ‫ג‪ֵֵ .‬איֶזֶ ה ָָּפסּוק ֵֵמ ַַה ָָּפ ָָר ָָׁשה ֶנֶ ֱֱא ַַמר ִִּבְלְ ָוָ יֹות ַַה ֵֵּמת ל"ע?‬ ‫עד שהתחלתי ללמוד בסדר של 'תורה שבכתב'‪ ,‬השקעתי את כל מרצי רק‬ ‫בגמרא‪ ,‬וחשבתי בקוצר דעתי שלא צריך ללמוד חומש עם רש"י‪ ,‬ולכל היותר די‬ ‫ד‪ְ .‬וְ ֵֵהיָכָ ן ְּבְ ָָפ ָָר ָָׁש ֵֵתנּו ‪ִִ 3‬מִּלִ ים ִִּב ְְר ִִציפּות ַַה ַַּמ ְְת ִִחילֹות ָּבָ אֹות ע'?‬ ‫ד‪ֵֵ .‬איֶזֶ ה ָָּפסּוק ֵֵמ ַַה ָָּפ ָָר ָָׁשה ֶנֶ ֱֱא ַַמר ַַּב ְְּת ִִפָּלָ ה ִלִ ְְפֵנֵ י ֲֲע ִִט ַיַפת ַַטִּלִ ית?‬ ‫ללמוד במהירות בשבת באמצע קריאת התורה או לפני תפילת מנחה‪ ...‬רק לאחר‬ ‫שהתחלתי ללמוד בסדר שלכם‪ ,‬נכנס לי אור בעיניים‪ ,‬גיליתי עד כמה אני פשוט לא‬ ‫הבנתי כמעט שום פסוק בחומש בצורה נכונה‪ ,‬אני מרגיש שרש"י על החומש זה לא‬ ‫רק ביאור על החומש‪ ,‬זה "הגמרא על החומש!"‪.‬‬ ‫ז‪ .‬כמו שביארו לענין הניעור בליל שבועות שכתבו בספרים שמובטח‬ ‫לו שישלים שנתו‪ ,‬שהכוונה שם שאם ייגזרו עליו גזירה היא תתבטל‪,‬‬ ‫פרשת כי תבוא‬ ‫פתרונות‬ ‫אבל וודאי שאם הגיע זמנו למות הוא ימות‪ ,‬ואם כן הוא הדין כאן הבת‬ ‫בתודה מרובה! א‪ .‬שולץ מאשדוד‬ ‫קול מועילה רק לבטל גזירות ולא למנוע את מיתתו בזמנו‪.‬‬ ‫יוסף דעת – כיצד התקיימה ה'בת קול'?‬ ‫ח‪ .‬כתבו התוס' (מכות יט‪ .‬ד"ה ואי וכו') שגם אחר החורבן הביאו‬ ‫רש"י כותב בפרשת כי תבוא (דברים כו‪ ,‬טז) שכל מי שהיה מביא‬ ‫ביכורים היתה בת קול מברכת אותו 'הבאת בכורים היום‪ ,‬תשנה לשנה‬ ‫בזכות התורה‬ ‫ביכורים אצל המזבח‪ ,‬עיי"ש‪ .‬נמצא שהביאו ביכורים גם אחר החורבן‪,‬‬ ‫שמות הזוכים בהגרלות‬ ‫אבל אז כבר לא יצאה בת קול‪.‬‬ ‫הבאה'‪ ,‬ויש להקשות‪ :‬א‪ .‬אם כן‪ ,‬כל מי שהביא ביכורים לא ימות‬ ‫בפרשת כי תצא‬ ‫ט‪ .‬בשנה שאחר החורבן קיימו ביכורים על ידי הבאת דורון לתלמיד‬ ‫לעולם‪ ,‬כי בכל שנה תצא בת קול ותאמר שיזכה להביא לשנה הבאה!‬ ‫חכם‪ ,‬ובזה התקיימה הבת קול‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כיצד נחרב בית המקדש‪ ,‬הרי בשנה האחרונה בוודאי היו יהודים‬ ‫זוכים בהגרלות אברכים ותלמידי ישיבות גדולות‬ ‫שהביאו ביכורים ובת קול אמרה שיזכו להביא גם בשנה הבאה! וצריך‬ ‫נבחנים קבועים ‪ :₪ 100 -‬הרב שמעון מאיר ליכטנשטיין ‪ -‬בית שמש | הרב אלייקים‬ ‫עיון‪.‬‬ ‫גוטמן ‪ -‬אשדוד‪ ,‬גור | הרב משה לנדא ‪ -‬בית שמש | סיכום יומי ‪ :₪ 200 -‬הרב יהודה‬ ‫חידוד בפרשה – שבעים ושבעה‪:‬‬ ‫דהן ‪ -‬רמלה‪ ,‬יביע אומר | הרב רפאל אברהם הרוש ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬נזר התלמוד | הרב‬ ‫היכן נזכר בפרשת כי תבוא‪ ,‬בחומש ו‪/‬או ברש"י‪:‬‬ ‫להלן תקציר של חלק קטן ונבחר מתוך אלפי התשובות שנשלחו‬ ‫אהרן פויכטונגר ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬משנת אברהם | הרב נחמן זיגלמן ‪ -‬אשדוד‪ ,‬בעלזא‬ ‫א‪ .‬אנשים הבורחים לשבעה צדדים‪.‬‬ ‫למערכת על ידי לומדי 'תורה שבכתב'‪:‬‬ ‫| הבה"ח ישראל כהן ‪ -‬בית שמש‪ ,‬תורה בתפארתה | הרב יצחק ישראל גרוס ‪ -‬בית‬ ‫א‪ .‬בשנת השמיטה אין בה הבאת ביכורים לפי שאינם שלו (ראה‬ ‫שמש‪ ,‬ויזניץ | הרב יהודה לובלינג ‪ -‬בני ברק‪ ,‬אמרי אמת | הבה"ח אברהם קרשינסקי ‪-‬‬ ‫ב‪ .‬מצוה הנוהגת בסיום שבע שנים‪.‬‬ ‫אור החיים הק' (דברים כו‪ ,‬ב)‪ ,‬ואם כן בשנה שלפני שמיטה ובשנת‬ ‫מודיעין עילית‪ ,‬מיר ברכפלד | הבה"ח ישראל רבינוביץ ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬באיאן | הבה"ח‬ ‫ג‪ .‬מצוה הנוהגת רק בשבעה פירות‪.‬‬ ‫השמיטה אין בת קול יוצאת‪ ,‬ואכן‪ ,‬נחרב המקדש במוצאי שביעית‬ ‫שמואל אש ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬נדבורנה | הבה"ח מיכאל הרמן ‪ -‬בני ברק‪ ,‬מיר | הרב רפאל‬ ‫ד‪ .‬ששבעים אנשים הם מעט‪.‬‬ ‫וייס ‪ -‬בית שמש‪ ,‬בריתי יומם | הרב יצחק דניאל וידר ‪ -‬אלעד‪ ,‬צאנז | הבה"ח דוד רובין‬ ‫כדחז"ל (לב שמחה)‪.‬‬ ‫‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬כנסת יצחק | הבה"ח דוד גמליאל בטלמן ‪ -‬ירושלים | הרב שמעון‬ ‫ה‪ .‬תרגום לשבעים שפות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬גם אחרי שיש הבטחה של הבת קל שייך שיגרום החטא‪ ,‬כמו‬ ‫שיפמן ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬קאליב | ה"ה נ‪ .‬קולין ‪ -‬בני ברק | הרב שמעון כהן ‪ -‬מודיעין‬ ‫תשובות‪:‬‬ ‫שמצינו ביעקב אבינו שאף שהקב"ה אמר לו ושמרתיך וגו' חשש‬ ‫עילית‪ ,‬עמלה של תורה | הרב יוסף מלול ‪ -‬אשדוד‪ ,‬זוהר התורה | הרב נתנאל אפשטיין‬ ‫א‪ .‬דברים כח‪ ,‬ז‪ְּ :‬וְב ִִׁש ְְב ָָעה ְְד ָָרִכִ ים ָיָ נּוסּו ְלְ ָָפֶנֶ יָך‪.‬‬ ‫‪ -‬בני ברק‪ ,‬אורחות תורה | הבה"ח מרדכי ציפין ‪ -‬ירושלים | הרב יצחק שקוביצקי‬ ‫שמא יגרום החטא‪ ,‬והבת קול מועיל רק בתנאי שלא יחטא‪.‬‬ ‫‪ -‬בני ברק‪ ,‬שיח יצחק | הרב שמחה סטארט ‪ -‬בית שמש‪ ,‬תפארת הנחל | הרב אשר‬ ‫ב‪ .‬רש"י דברים כו‪ ,‬יב‪' :‬נאמר להלן (שם לא‪ ,‬י) מקץ שבע שנים‪ ,‬לענין‬ ‫ג‪ .‬וביתר שאת בסגנון אחר‪ :‬בדקדוק מוזכר בלשון הבת קול 'תשנה'‬ ‫ברוורמן ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬אהבת שלום | הרב דוד רוזנברג ‪ -‬בית שמש‪ ,‬באר אברהם |‬ ‫הקהל מה להלן רגל אף כאן רגל'‪.‬‬ ‫לשנה הבאה‪ ,‬שהוא משתמע לשתי פנים‪ ,‬או מלשון כפל פעם נוספת‪,‬‬ ‫הרב יהודה מאיר קמרמן ‪ -‬רכסים‪ ,‬אור נהריה | הבה"ח יוחנן ארליך ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬בית‬ ‫ג‪ .‬רש"י דברים כו‪ ,‬ב‪ :‬שאין כל הפירות חייבין בבכורים אלא שבעת‬ ‫או מלשון שינון ולימוד‪ ,‬שאם יזכה יביא ממש לשנה הבאה‪ ,‬ואם לאו‬ ‫אהרן וישראל | הרב מרדכי כהן שור ‪ -‬עפולה‪ ,‬אהל רחל | כמונח בקופסא ‪:₪ 150 -‬‬ ‫הרב אלישיב יצחק סלמה ‪ -‬אופקים | הרב מרדכי אליהו איגל ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬באבוב|‬ ‫המינין בלבד‪.‬‬ ‫ילמד הפרשה ויקיים ביכורים מצד ונשלמה פרים שפתינו‪ .‬ואם ימות‬ ‫חידוד בפרשה ‪ :₪ 100 -‬הרב חיים לוי כהן ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬סאדיגורה | הרב שמואל‬ ‫ד‪ .‬רש"י דברים כו‪ ,‬ה‪ :‬במתי מעט ‪ -‬בשבעים נפש‪.‬‬ ‫שאינו יכול ללמוד‪ ,‬אזי בניו יביאו במקומו וברא כרעא דאבוה‪.‬‬ ‫גוזלן ‪ -‬טבריה‪ ,‬אהבת שלום | יוסיף דעת ‪ :₪ 100 -‬הרב דוד שמש ‪ -‬ביתר עילית |‬ ‫ה‪ .‬רש"י דברים כז‪ ,‬ח‪ :‬באר היטב ‪ -‬בשבעים לשון‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הבת קול אינו בלשון הבטחה‪ ,‬אלא בלשון ברכה‪ ,‬וברכה אינה‬ ‫הרב אליעזר פוזן ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬שמחת התורה | מבחן גמרא ‪ -‬ש"ס ובלכתך בדרך‪:‬‬ ‫הבטחה‪ ,‬אלא כוח רוחני נוסף שיכול לעורר זכות‪ ,‬אבל אינה וודאית‬ ‫הרב אליה איבגי ‪ -‬מודיעין עילית | מבחן הפטרה ‪ -‬סט נ"ך‪ :‬הבה"ח אלחנן שרייבר ‪-‬‬ ‫של נביא האומר דבר בשם ה'‪.‬‬ ‫פתח תקווה‪ ,‬חיים עוזר | מבחן שבועי ‪ :₪ 500‬הרב מאיר סטפנסקי ‪ -‬ירושלים‪ ,‬בריסק‬ ‫כמונח בקופסא – קריאת הפסוקים‬ ‫| הבה"ח משה שולביץ ‪ -‬ירושלים‪ ,‬פוניבז' | הרב יוסף רטמאן ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬דורשי‬ ‫בפרשת כי תבוא כתוב (דברים כח‪ ,‬נח‪-‬נט) ִִאם ֹלא ִִת ְְׁשֹמֹר ַלַ ֲֲעׂשֹות‬ ‫ה‪ .‬הבת קול היתה נשמעת רק במי שמביא וקורא‪ ,‬ובשנה האחרונה‬ ‫ציון | הרב יחזקאל דאעש ‪ -‬ירושלים‪ ,‬מיר‬ ‫ּתֹוָרה ַַהֹּזֹאת ַַהְּכְ ֻֻת ִִבים ַַּב ֵֵּס ֶֶפר וגו' ְוְ ִִה ְְפָלָ א ה' ֶֶאת ַַמֹּכ ְְֹתָך‬ ‫ֶֶאת ָּכָ ל ִִּד ְְב ֵֵרי ַַה ָ‬ ‫הביאו לאחר החג‪ ,‬שמביא ואינו קורא‪ ,‬ואז כבר לא יצא בת קול של‬ ‫זוכים בהגרלות תלמידי ישיבות קטנות וילדים‬ ‫ְוְ ֵֵאת ַַמּכֹות ַזַ ְְר ֶֶעָך וגו'‪ .‬באחת הפרשיות בחמשה חומשי תורה כותב‬ ‫הבטחה לשנה הבאה (שפת אמת)‪.‬‬ ‫נבחנים קבועים ‪ :₪ 50 -‬יניק וחכים כמר חיים מנחם מנדל וולס ‪ -‬ירושלים‪ ,‬תורה‬ ‫רש"י שפסוקים אלו קוראים הדיינים בזמן מסוים‪ .‬היכן הם דברי‬ ‫או שבשנה האחרונה ישלח על ידי שליח‪ ,‬ואז אינו קורא‪ .‬או שבשנה‬ ‫ויראה | יניק וחכים כמר משה יהושע שמואל ‪ -‬בני ברק‪ ,‬ויזניץ | סיכום יומי ‪50 -‬‬ ‫רש"י אלו? ואימתי קוראים פסוקים אלו?‬ ‫האחרונה יביא ביכורים מפירות אילן יחיד שקנה בלי הקרקע שמביא‬ ‫‪ :₪‬הבה"ח יצחק אייזיק קליינמן ‪ -‬בני ברק | יניק וחכים כמר נתן ברוורמן ‪ -‬מודיעין‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫ואינו קורא‪.‬‬ ‫עילית‪ ,‬מאה שערים | יניק וחכים כמר ירמיהו זלמנוב ‪ -‬בני ברק‪ ,‬תפארת בנים | יניק‬ ‫בפרשת קדושים‪ ,‬רש"י ויקרא יט‪ ,‬כ‪ :‬ביקורת תהיה וכו' ורבותינו‬ ‫ו‪ .‬רק מי שהביא ביכורים מעצמו‪ ,‬ולא בגלל ברכה של אשתקד‪ ,‬הוא‬ ‫וחכים כמר יוסף קרפ ‪ -‬בני ברק | יניק וחכים כמר יצחק שפרינצלס ‪ -‬מודיעין עילית |‬ ‫למדו מכאן שמי שהוא במלקות יהא בקריאה‪ ,‬שהדיינים המלקין‬ ‫זוכה להתברך בבת קול‪ ,‬אבל מי שהביא רק בזכות ברכת הבת קול‬ ‫יניק וחכים כמר דוד זוננפלד ‪ -‬ירושלים‪ ,‬חכמת שלמה | יניק וחכים כמר שמעון ענגעל‬ ‫‪ -‬בני ברק | יניק וחכים כמר דוד כהן טוויל ‪ -‬ירושלים‪ ,‬דרכי שלום | הבה"ח אברהם‬ ‫קורין על הלוקה (דברים כח‪ ,‬נח ‪ -‬נט) אם לא תשמור לעשות וגו'‬ ‫אשתקד הוא לא זכה בשנה זו לברכה‪ ,‬כי בלא יגיעת עצמו אינו זוכה‬ ‫יצחק יאקאב ‪ -‬בני ברק‪ ,‬בני ברק | הבה"ח משה בלומנטל ‪ -‬קרית צאנז נתניה‪ ,‬דברי‬ ‫והפלא ה' את מכותך וגו'‪.‬‬ ‫לברכה‪ ,‬נמצא ששנה אחת התברכו ובשנייה לא (שפת אמת)‪.‬‬ ‫חיים | יניק וחכים כמר אלעזר שפטר ‪ -‬בית שמש‪ ,‬תורת הבית | הבה"ח דוב מלר ‪ -‬בני‬ ‫ֲֲעָנָ ֵֵבמֹו ִִעְּנְ ֵֵבי‪.‬‬ ‫ברק‪ ,‬פוניבז' | יניק וחכים כמר בערל גראס ‪ -‬בני ברק‪ ,‬תפארת מרדכי | הבה"ח דוב‬ ‫קטן היודע‪ :‬א‪ .‬דברים לב‪ ,‬ו‪ֲֲ :‬ה ַלַ ה' ִִּתְגְ ְְמלּו ֹזֹאת‪ .‬ב‪ .‬דברים לב‪ ,‬נא‪ְּ :‬בְ ֵֵמי' ְְמ ִִר ַיַבת' ָָק ֵֵדׁש' ִִמ ְְד ַַּבר'‪ .‬ג‪ .‬דברים לב‪ ,‬י‪ְ :‬יְ ֵלֵ ל ְיְ ִִׁשֹמֹן ְיְ ֹסְֹבְ ֶֶבְנְ הּו ְיְ בֹוְנְ ֵנֵ הּו ִיִ ְְּצ ֶֶרְנְ הּו‪ .‬ד‪ .‬דברים לב‪ ,‬לב‪ֲֲ :‬עֹמ ָָֹרה‬ ‫מאיר קרויזר ‪ -‬ירושלים‪ ,‬מאור עיניים | יניק וחכים כמר משה יצחק כהן ‪ -‬לוד‪ ,‬דרכי‬ ‫אֹלֵקינּו‪ .‬ג‪ .‬דברים לב‪ ,‬ד‪ַַ :‬הּצּור ָָּת ִִמים ָָּפ ֳֳעלֹו ִּכִ י ָכָ ל ְְּד ָָרָכָ יו ִִמ ְְׁש ָָּפט ֵֵאל ֱֱאמּוָנָ ה ְוְ ֵֵאין ָָעֶוֶ ל ַַצ ִִּדיק ְוְ ָיָ ָָׁשר הּוא‪ .‬ד‪ .‬דברים לב‪ ,‬יא‪ְּ :‬כְ ֶנֶ ֶֶׁשר ָיָ ִִעיר ִִקּנֹו ַַעל ּגֹוָזָ ָלָ יו ְיְ ַַר ֵֵחף‪.‬‬ ‫ֵלֵ ֵ‬ ‫יושר | יניק וחכים כמר יוסף אדולף ‪ -‬אשדוד‪ ,‬בעלזא | הבה"ח דוד‏חשין ‪ -‬ירושלים‪,‬‬ ‫תשובות למדורי 'קטן היודע' ו'יניק וחכים'‪ :‬יניק וחכים‪ :‬א‪.‬דברים לב‪ ,‬לו‪ ,‬וכן בתהלים קלה‪ ,‬יד‪ִּ :,‬כִ י ָיָ ִִדין ה' ַַעּמֹו ְוְ ַַעל ֲֲע ָָב ָָדיו ִיִ ְְתֶנֶ ָָחם‪ .‬ב‪ .‬דברים לב‪ ,‬ג‪ִּ :‬כִ י ֵֵׁשם ה' ֶֶא ְְק ָָרא ָָהבּו ֹג ֶֶֹדל‬ ‫קמניץ ירושלים | הבה"ח שלום נח זיידע ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬נתיבות שלום | יניק וחכים‬ ‫כמר אברהם דייטש ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬אור עולם | הבה"ח יחיאל שבח ‪ -‬ירושלים‪ ,‬פורת‬ ‫יוסף | יניק וחכים כמר יעקב רינמן ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬פרי התורה | כמונח בקופסא ‪-‬‬ ‫‪ :₪ 50‬הבה"ח שמואל נח כהן ‪ -‬בית שמש‪ ,‬מכנובקא בעלזא | חידוד בפרשה ‪:₪ 50 -‬‬ ‫יניק וחכים כמר נתנאל וולך ‪ -‬בית חלקיה‪ ,‬חיידר החדש | מבחן שבועי ‪:₪ 100 -‬‬ ‫גם אתה יכול להפיץ את האור‪:‬‬ ‫יניק וחכים כמר אברהם שמואל אגסי ‪ -‬ירושלים‪ ,‬ברכת אברהם | הבה"ח אלי פריד ‪-‬‬ ‫מודיעין עילית‪ ,‬היכל יוסף‬ ‫הצטרף עכשיו למערך מאות מזכי הרבים‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לרישום והצטרפות ל'תורה שבכתב'‪:‬‬ ‫המפיצים את הגיליון השבועי ברחבי ארה"ק‬ ‫של תורה!‬ ‫‪02-500-2018‬‬ ‫מארה"ב‪ | 1518-9881-351 :‬מאנגליה‪4433-0613-0131 :‬‬ ‫בכל שבוע את מארז הגיליונות‬ ‫חינם עד לפתח הבית בדיוור‬ ‫וקבלו‬ ‫את פרטי בית‬ ‫הכנסת ‪ /‬הישיבה‪,‬‬ ‫עדכנו‬ ‫לקו 'קול התורה'‬ ‫בשעות המענה האנושי‬ ‫חייגו‬ ‫ישיר – לזיכוי הרבים!‬ ‫והכתובת למשלוח‬ ‫בשלוחה ‪( 8‬אחרי בחירת השפה)‬ ‫מכון הוצאה לאור | אגף 'שיעורי תורה' | קו 'קול התורה' | מבחר שיעורים במגוון שפות‬ ‫וסגנונות | סיכומים ומבחנים | שעשועי תורה | הגרלות ופרסים | גיליון שבועי | ניוזלטר יומי‬ ‫לפניות‪ ,‬תגובות והערות‪ts025002018@gmail.com :‬‬ ‫‪ -‬פרטים בעמוד ו' ‪-‬‬