gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מילתא חדתא · Milta Chadita — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: מילתא חדתא · Milta Chadita

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מילתא חדתא · Milta Chadita — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫כפרת עוונות החמורים בכח לימוד תורה‬ ‫עיקר עסק התורה כשהוא בבחי’ מיתה‬ ‫ביגיעת התורה‪ ,‬וסמך לדבר ממה שנאמר (שמואל‬ ‫ְקחּו ִע ָּמכֶ ם ְּד ָב ִרים וְ ׁשּובּו ֶאל ה’ ִא ְמרּו ֵאלָ יו ּכָ ל‬ ‫הכיצד‪ ,‬הרי אמרנו שרק בצירוף מיתה מתכפר‬ ‫א’ ג יד) ‘אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה’‪,‬‬ ‫ִּת ָּׂשא ָעוֹן וְ ַקח טֹוב ּונְ ַׁשּלְ ָמה ָפ ִרים ְׂש ָפ ֵתינּו (הושע יד‪,‬‬ ‫לעוון חילול ה’‪ .‬רק שהעוסק בתורה הרי זה כמו‬ ‫בזבח ובמנחה אין מתכפר אבל מתכפר בדברי‬ ‫ג)‪.‬‬ ‫שעת מיתה‪ ,‬כי התורה נאמר בה (במדבר יט יד) ‘אדם‬ ‫תורה (ראש השנה יח‪ .).‬ואף על פי שעוון בני עלי‬ ‫הנה כי כן ראינו כי לימוד התורה מסייע ביד‬ ‫כי ימות באוהל’‪ ,‬ודרשו (ברכות סג‪ ):‬שאין התורה‬ ‫היה בו חלול הקדשים מעין חילול ה’‪ ,‬מכל‬ ‫האדם לבוא לתשובה ולמחילת עוונות‪ ,‬ואף‬ ‫מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה‪ ,‬וכיון‬ ‫מקום הועיל לימוד התורה לכפר עוונם‪.‬‬ ‫על פי שיש כמה מיני עבירות שאין התשובה‬ ‫שהוא ממית עצמו עליה הרי היא מכפרת עליו‬ ‫וראה עוד בספר עיר בנימין (ירושלמי יומא פ”ח‬ ‫לבדה מכפרת עליהם‪ ,‬כמו שסדרו חז”ל ארבעה‬ ‫כמו בשעת מיתה‪ ,‬שכן אין התורה נקנית באדם‬ ‫ה”ד) שהלומד תורה מסייעת לו התורה להשלים‬ ‫חילוקי כפרה‪ ,‬ויש מהם שאין התשובה מכפרת‬ ‫אם אינו מוסר עצמו מכל וכל בעבורה‪ ,‬ואינה‬ ‫כפרתו‪ ,‬כמו שאמרו שכל העוסק בתורה‬ ‫עד שעת מיתתו של אדם‪ ,‬שהעוון החמור‬ ‫מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה‪ ,‬וכמו‬ ‫אינו צריך לא עולה ולא מנחה ולא אשם‪ ,‬וכן‬ ‫שבכולם הוא עוון חילול ה’ רח”ל‪ ,‬ועליו אמרו‬ ‫שרואים גם במתן תורה שעל כל דיבור ודיבור‬ ‫אמרו שתלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אין‬ ‫(יומא פו‪ ).‬שאין כח בתשובה ויום כפור עם‬ ‫שיצא מפי הקב”ה פרחה נשמתם של ישראל‪,‬‬ ‫להרהר אחריו ביום כי בודאי עשה תשובה‪ ,‬ואף‬ ‫היסורים למרק כפרתו‪ ,‬אלא כולם תולים ומיתה‬ ‫וגם זה היה בכלל מסירות נפשם לקבל את‬ ‫שעבירות חמורות אין התשובה לבדה ממרקת‪,‬‬ ‫ממרקת‪ .‬מכל מקום כתב בשערי תשובה לרבנו‬ ‫התורה‪ ,‬כי האדם הוא בעל גוף חומרי מגושם‪,‬‬ ‫מכל מקום תורתו מסייעת בידו למרק הכפרה‬ ‫יונה (שער ד אות טז) שרפואתו היא שיעסוק תמיד‬ ‫ואילו התורה היא כולה ֵׂשכֶ ל רוחני‪ ,‬ואין השכל‬ ‫תיכף ומיד שעשה תשובה‪.‬‬ ‫לקדש את השם יתברך‪ ,‬או שיתמיד להגות‬ ‫הרוחני מתקיים בתוך הגוף הגשמי‪ ,‬כי אין שני‬ ‫הפכים מתגוררים יחד בכפיפה אחת‪ ,‬ורק אם‬ ‫האדם ממית את גופו ומסלק את חומריות גופו‪,‬‬ ‫בכך הוא מכין מקום משכן לשכל התורה‪ ,‬כאשר‬ ‫מילתא דפליאה‬ ‫תהיה התורה עיקר בתוכו והגוף יהיה טפל‪.‬‬ ‫וזהו מה שאמרו זקני הנגב לאלכסנדר מוקדון‬ ‫(תמיד לב‪ ,).‬כששאל אותם מה יעשה האדם ויחיה‬ ‫כפי מעשי האדם כן נוהגים עמו מן השמים‬ ‫והשיבו לו שימית עצמו‪ ,‬ואם יחיה את עצמו‬ ‫אֹלקינּו (לב ג)‪.‬‬ ‫ּכִ י ֵׁשם ה’ ֶא ְק ָרא ָהבּו ג ֶֹדל לֵ ֵ‬ ‫הרי הוא גורם מיתה לעצמו‪ ,‬והביאור הוא כנ”ל‬ ‫התנהגות ה’ יתברך עם האדם תלויה כפי התנהגות עצמו‪ ,‬כמו שכתוב (תהלים קכא‬ ‫שעיקר חיי האדם הם בתורה הקדושה‪ ,‬בבחינת‬ ‫ה) ‘ה’ צלך’ ואיתא מהבעל שם טוב ע”ה רמז שה’ יתברך מתנהג כמו הצל של האדם‪,‬‬ ‫‘עץ חיים היא למחזיקים בה’ (משלי ג יח)‪ ,‬וכמו‬ ‫וכמו הצל הנוטה לכל צד שהאדם נוטה‪ ,‬כך כפי הנהגת האדם כך מתנהגים עמו מן‬ ‫שאומרים בתפילת ערבית ‘כי הם חיינו ואורך‬ ‫השמים‪ .‬והנה איברי האדם מכוונים כנגד מידות עליונות‪ ,‬וכמו שמובא ב’פתח אליהו’‬ ‫ימינו’‪ ,‬והדרך לזכות בחיי עולם היא על ידי‬ ‫(תקו”ז הקדמה יז‪‘ ).‬חסד דרועא ימינא‪ ,‬גבורה דרועא שמאלא’‪ ,‬נמצא שבפעולות האדם‬ ‫שימית האדם את חומריות גופו‪ ,‬כי אם יחיה את‬ ‫לחסד או לגבורה הוא מעורר השפעה כנגדו מן השמים‪ ,‬כפי פעולותיו בעולם הזה‬ ‫גופו יגרום מיתה לחיים הרוחניים‪.‬‬ ‫כך נוהגים עמו כמו הצל המתנועע לפי פעולות האדם‪.‬‬ ‫הכפרה נמצאת כאשר עוסק בתורה‬ ‫וכן כתב בשל”ה (תולדות אדם השער הגדול) בשם מדרש והזהיר‪‘ :‬ה’ צלך על יד ימינך’‪,‬‬ ‫לשמה‬ ‫מהו ‘ה’ צלך’‪ ,‬כצלך‪ ,‬מה צלך אם אתה משחק לו הוא משחק לך‪ ,‬ואם אתה בוכה לו‬ ‫הוא בוכה כנגדך‪ ,‬ואם אתה מראה לו פנים זעומות או מסוברות אף הוא נותן לך כך‪,‬‬ ‫אולם תנאי קודם הוא‪ ,‬שלימוד תורה נצרך‬ ‫אף הקדוש ברוך הוא צלך‪ ,‬כשם שאתה הווה עמו כך הוא הווה עמך‪.‬‬ ‫שיהיה לשם שמים‪ ,‬ועיקר מעלת לימוד התורה‬ ‫המועיל לכפר עוונות החמורים הוא בלומד‬ ‫וכל ההנהגה מן השמים תלויה ועומדת כפי התנהגות האדם ופעולותיו בעולם הזה‪,‬‬ ‫תורה לשמה‪ ,‬וכאשר יטהר כוונתו ללמוד תורה‬ ‫כי התחתונים נותנים ומעוררים כח בעליונים על דרך שנאמר (תהלים סח לה) ‘תנו עוז‬ ‫לשמה בלי נגיעות‪ ,‬באופן זה תסייע התורה‬ ‫לאלקים’‪ ,‬וכן נרמז בפסוק (דברים לב ג) הבו גודל לאלקינו‪ ,‬שישראל במעשיהם הטובים‬ ‫בידו למרק כפרת עוונו עם התשובה‪ .‬וכן כתב‬ ‫מפרנסים לאביהם שבשמים‪ ,‬וחלילה להיפך‪ ,‬במעשים שאינם ראויים הרי מחלישים‬ ‫החיד”א שהלומד תורה לשמה זוכה מיד לכפרה‬ ‫כביכול כח של מעלה‪ ,‬כמו שכתוב (שם פסוק יח) ‘צור ילדך תשי’ לשון תשישות כח‪,‬‬ ‫שלמה בכח התורה‪ ,‬כמו שנרמז בפסוק (הושע יד‬ ‫ומכאן גודל הזהירות במעשינו להוסיף כח למעלה ולעורר כל מיני השפעות טובות‬ ‫ג) קחו עמכם דברים ושובו אל ה’’‪‘ ,‬דברים’ היינו‬ ‫כפי מעשינו‪.‬‬ ‫דברי תורה‪ ,‬ועל ידי זה ‘כל תשא עוון’ לרבות כל‬ ‫מיני עוונות‪.‬‬ ‫ברזא דאח"ד‬ ‫בדיבור משה היה כלול סתרי תורה לצדיקים ודברים פשוטים לעם‬ ‫הגדול של האדם הוא מקושר ומדובק‬ ‫צמא‪ ,‬כך דברי מוסר לא יערב כי אם‬ ‫ַה ֲאזִ ינּו ַה ָּׁש ַמיִ ם וַ ֲא ַד ֵּב ָרה וְ ִת ְׁש ַמע ָה ָא ֶרץ‬ ‫עם כל מחשבתו וחיותו בתקותו וצפייתו‬ ‫להמתאווה לכך‪ ,‬ולמי שאין לו חשק‪ ,‬לא‬ ‫ִא ְמ ֵרי ִפי (לב א)‪ .‬יש לדקדק‪ ,‬מדוע כתב‬ ‫לטובת הבורא ברוך הוא שהאדם מקוה‬ ‫יערב לאזנו לשמוע תוכחת מוסר‪.‬‬ ‫‘האזינו השמים ואדברה’‪ ,‬ולא כתב‬ ‫ומצפה לו‪ ,‬וע”י כך נעשית מהרה בלי‬ ‫והעצה לזה‪ ,‬להלביש מוסריו בדברי‬ ‫‘האזינו השמים דברי’ כמו שכתב לגבי‬ ‫עיכוב ובלי מניעה‪ .‬מה שאין כן כשח”ו‬ ‫אגדה כמנהג הרופא הנותן סמים מרים‬ ‫הארץ ‘ותשמע הארץ אמרי פי’‪.‬‬ ‫אין האמונה והבטחון גדול‪ ,‬ומכניס‬ ‫מעוטפים במחלצות דבש לבל ירגיש‬ ‫כתב בקרן לדוד‪ ,‬כי דברי משה רבינו‬ ‫לו ספיקות במחשבתו אם יהיה אם‬ ‫מרירות הסם‪ .‬והיינו דאמר הכתוב ‘הוי‬ ‫ע”ה היו בשני אופנים‪ .‬פשוטי העם‬ ‫לא יהיה זהו גופא המעכב והמניעה‬ ‫כל צמא לכו למים’ לשמוע דברי מוסר‪,‬‬ ‫הבינו הדברים בפשטות‪ .‬אך תוכם‬ ‫ח”ו‪ .‬אמנם הקב”ה ברוב רחמיו וחסדיו‬ ‫‘ואשר אין לו כסף’ אם אינם כוספים‬ ‫רצוף אהבה‪ ,‬וצפונים וגנוזים בה סתרי‬ ‫לפעמים כשרואה איזה הקטנת אמונה‪,‬‬ ‫לשמוע מי תורה מוסר ותוכחה‪‘ ,‬לכו‬ ‫תורה שהם דברים הנאמרים בלחישה‪,‬‬ ‫שעל ידי כן יהיה ח”ו מניעה להטובה‬ ‫שברו’ לשון מכר וקנין‪ ,‬למכור להם ‘בלא‬ ‫ואותם השיגו רק גדולי ישראל ובני‬ ‫לקבל כנ”ל‪ ,‬אז הקב”ה מצוה לעשות‬ ‫כסף’ ותשוקה‪‘ ,‬ובלא מחיר יין וחלב’‬ ‫העליה שבהם‪ .‬על כן אמר לשון האזנה‪,‬‬ ‫עוד איזה פעולה או דבר לחזק האמונה‬ ‫להלביש אותם באגדה והלכה באופן‬ ‫שלא אמרם בפירוש‪ ,‬ועל כך האזינו‬ ‫והבטחון‪ ,‬שעל ידי זה יכול לבוא אל‬ ‫שיערב לשמוע כמו יין וחלב‪ ,‬שגם אם‬ ‫הטו אזנכם לדבריו הנאמרים מפה‬ ‫הטובה בשלימות ובמהירות‪ ,‬ע”כ דבריו‪.‬‬ ‫לא יצמא יומתק לו לשתות יין חלב‬ ‫לאוזן בלחישה‪ ,‬והן הן סתרי תורה‪,‬‬ ‫ודבש‪ ,‬כמאמר הכתוב (שיה”ש ד יא) דבש‬ ‫שע”י שנתנו אוזן קשבת לדבר‪ ,‬השיגו‬ ‫באמונתו ממשיך על עצמו‬ ‫הפנימיות שהיתה בתוך דבריו‪ .‬ותשמע‬ ‫וחלב תחת לשונך’‪.‬‬ ‫שיתקיים הדבר‬ ‫וממנו ניקח לעניינינו‪ ,‬כי גם הדברים‬ ‫הארץ אלו פשוטי העם‪ ,‬ישמעו אמרי‬ ‫הדברים עולים יפה עם מה שכתב‬ ‫שהם בבחינת שמים יכול האדם‬ ‫פי‪ ,‬והן הדברים שאומר בפיו בפירוש‬ ‫האוהב ישראל ע”ה (נח ד”ה ויבוא) בשם רבו‬ ‫לפשוטי העם‪.‬‬ ‫להימשך אחריהם ולתת לו טעם בשאר‬ ‫המגיד רבי מיכל מזלאטשוב ע”ה‪ ,‬אמונה‬ ‫מלשון ‘המשכה’‪ ,‬כמו שכתוב (אסתר ב ז)‬ ‫הדברים שכן מבין‪ ,‬ולתועלת גדולה‬ ‫גם כשאינו מבין עושה עליו‬ ‫תחשב ההאזנה גם לדברים שבבחינת‬ ‫‘ויהי אומן את הדסה היא אסתר בת דודו’‪.‬‬ ‫שמים‪.‬‬ ‫רושם ונותן בו טעם‬ ‫שכאשר מחשבת האדם בטוחה בהנהגת‬ ‫בעקבות דבריו יוצא לכאורה שישנם‬ ‫הבורא‪ ,‬הרי הוא ממשיך על עצמו‬ ‫ההשגות הגדולות ביותר‬ ‫דיבורים התואמים רק לאנשים בעלי‬ ‫שכך יהיה באמת‪ .‬ולכן כשמאמין‪ ,‬יכול‬ ‫תלויות באמונת האדם‬ ‫מעלה‪ ,‬אם כן מה לכל העם לשמוע‬ ‫למשוך על עצמו גם התעלות ודביקות‬ ‫כל הדברים וכנאמר בסוף הפרשה‬ ‫בה’ יתברך‪ ,‬אף בדברים הגבוהים‬ ‫הטעם שיכול האדם לפעול בנפשו‬ ‫הקודמת (לא כח) ‘הקהילו אלי את כל זקני‬ ‫מהשגתו‪ .‬וכבר דרשו דורשי רשומות‪,‬‬ ‫אף כאשר מאזין לדברים שהם למעלה‬ ‫שבטיכם ושוטריכם ואדברה באזניהם‬ ‫‘אמונה’ ראשי תיבות ‘נ’פתחו ה’שמים‬ ‫מהשגתו בבחינת שמים‪ ,‬כי ענייני‬ ‫את הדברים האלה ואעידה בם את‬ ‫ו’אראה מ’ראות א’לקים’‪ ,‬שהוא הכתוב‬ ‫התורה דבוקים ומחוברים זה בזה‪ ,‬ומן‬ ‫השמים ואת הארץ’‪ .‬אולם יש לנו לדעת‬ ‫ביחזקאל (א א) בעת שזכה להתגלות‬ ‫האחד יבוא לשני‪ ,‬שכן מצינו שההשגות‬ ‫כי תועלת גדולה תימצא להאזין גם‬ ‫מעשה מרכבה‪ .‬ודרשו ברמז זה‪ ,‬שהדבר‬ ‫הגדולות ביותר‪ ,‬תלויים בדברים הנראים‬ ‫לדברים שהם בבחינת שמים‪ ,‬ואף למי‬ ‫שמחמתו בא להתגלות עצומה זו‪ ,‬הוא‬ ‫לכאורה כפשוטים‪ ,‬אך כיון שתלויים כל‬ ‫שאינו מבינם‪ ,‬סוף סוף יביאנו לשמיעת‬ ‫כח האמונה הפשוטה בבורא העולם‪.‬‬ ‫ענייני עבודת ה’ זה בזה‪ ,‬צריך האדם‬ ‫חלק התורה כפי מדרגתו‪.‬‬ ‫כן הדבר גם בגשמיות‪ ,‬ראשית הכל‬ ‫לעמול בדרגתו‪ ,‬וממנה יוכל לבוא‬ ‫וכך מובא בהקדמה לספר הנזכר קרן‬ ‫היא האמונה‪ ,‬כנודע משמם של צדיקים‬ ‫לדרגות למעלה בקודש עד אין שיעור‪.‬‬ ‫לדוד ממה שכתב בכתב יד קדשו‪‘ :‬הוי‬ ‫ויש שהביאו זאת משמו של הבעל שם‬ ‫כמו שרואים אנו בדברי הרה”ק רבי‬ ‫כל צמא לכו למים ואשר אין לו כסף‬ ‫טוב ע”ה‪ ,‬אם אדם חפץ שיהיה לו שפע‬ ‫שלמה מלוצק ע”ה תלמידו של רבי דב‬ ‫לכו שברו ואכולו‪ ,‬ולכו שברו בלא כסף‬ ‫פרנסה וכדומה‪ ,‬הדבר הראשון שנצרך‬ ‫בער ממעזריטש ע”ה בספרו דברות‬ ‫ובלא מחיר יין וחלב’ (ישעיה נה א)‪ .‬יש לפרש‬ ‫לזה הוא אמונה‪ .‬שצריך האדם להאמין‬ ‫שלמה (שלח ד”ה וידבר) שכל ההשגות נדרש‬ ‫בסייעתא דשמיא‪ ,‬על פי מה שכתבתי‬ ‫ולבטוח בה’ יתברך כמאמר הכתוב (לעיל ח‬ ‫היסוד של אמונה וביטחון והוא הפתח‬ ‫במקום אחר (ריש פרשת תרומה) ביאור למה‬ ‫יח) ‘וזכרת את ה’ אלקיך כי הוא הנותן לך‬ ‫לכל ההשגות‪.‬‬ ‫נמשלו דברי תורה למים (תענית ז‪ ,).‬ומצינו‬ ‫כח לעשות חיל’ וכפי שתירגם אונקלוס‬ ‫וכך הם דבריו ז”ל‪ :‬ידוע שבכל דבר‬ ‫(שם) דדברי תורה נמשלו גם לשאר‬ ‫‘ארי הוא יהיב לך עיצא למקני נכסין’‪,‬‬ ‫צריך התעוררות התחתונים והעלאת‬ ‫משקין כגון יין וחלב‪ .‬דהנה‪ ,‬יש כמה‬ ‫שהכל מידו יתברך‪ ,‬הן ‘כח לעשות‬ ‫מיין נוקבין‪ ,‬והעיקר לזה הוא אמונה‬ ‫חלקי תורה‪ ,‬שמעתתא והלכה‪ ,‬כגון אלו‬ ‫חיל’ כפשוטו‪ ,‬בגשמיות וברוחניות‪ ,‬והן‬ ‫וביטחון גדול בבורא עולם יתברך שמו‪,‬‬ ‫נמשלו ליין וחלב‪ .‬ואגדה מוסר ופסקי‬ ‫בקניין נכסיו ‘ארי יהיב לך עיצא למקני‬ ‫ובדבריו הקדושים דברי אלקים חיים‬ ‫דינים נמשלו למים שהכל צריכין לו‪.‬‬ ‫נכסין’‪.‬‬ ‫ומלך עולם‪ .‬כי ע”י האמונה והבטחון‬ ‫וכמו שמים אין לו טעם רק למי שהוא‬ ‫מילין יקירין‬ ‫סוד הרהורי התשובה של יום הכיפורים‬ ‫הרע‪ .‬וכמו שמיום הכיפורים יש המשכה‬ ‫ה’‪ .‬ואם ‘לבבו יבין’ היטב את הנקודה‬ ‫ידועים דברי חז”ל מפי רבי יהושע בן‬ ‫לכל השנה כך ממצות ‘לא יהיה לך’ יש‬ ‫הטמונה שלא נפגמה‪ ,‬על ידי זה ידליק‬ ‫לוי (אבות פ”ו מ”ב)‪“ :‬בכל יום ויום בת קול‬ ‫המשכה לכל השנה כולה שנוכל תמיד‬ ‫ויבעיר פנימיות לבבו‪ ,‬ומשם ימשיך‬ ‫יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת‪ :‬אוי‬ ‫להתגבר על היצר הרע של ‘לא יהיה לך’‪.‬‬ ‫קדושה וטהרה לכל הגוף‪ ,‬כמו שממשיך‬ ‫להם לבריות מעלבונה של תורה”‪ .‬וכעין‬ ‫הנביא ‘ושב ורפא לו’‪ ,‬שממנה ממשיך‬ ‫זה מובא בזוהר הקדוש (פר’ נשא קכו‪“ :).‬שבכל‬ ‫התשובה מתחילה בנקודה הפנימית‬ ‫קדושה וטהרה לכל הגוף ‘ורפא לו’‪ .‬וכתב‬ ‫יום בת קול יוצאת ואומרת שובו בנים‬ ‫הנקייה מכל רבב‬ ‫השפת אמת שעל זה נאמר ‘שובה ישראל‬ ‫שובבים”‪ .‬לאמיתו של דבר‪ ,‬שני מאמרי‬ ‫והנה תכלית בריאת האדם היא לעבוד‬ ‫עד ה’ אלהיך’ שישוב ל’ה’ אלהיך’ שבתוך‬ ‫חז”ל אלו אינם סותרים; ‘עלבונה של‬ ‫את בוראו‪ ,‬אך אין העבודה רצויה במרום‬ ‫גופו‪ ,‬דהיינו הנקודה הפנימית החיות‬ ‫תורה’ ו’שובו בנים שובבים’ קשורים זה‬ ‫אלא אם היא באה מאדם טהור וכשר‪ ,‬וכמו‬ ‫האלקית שבו‪ .‬ומזה יבוא אחר כך שישוב‬ ‫בזה – שכן על ידי חטאיהם יש עלבונה של‬ ‫שמצינו בכלי שרת שבמקדש שרק אם הם‬ ‫כולו לפני ה’ ‘עד ה’ אלהיך’‪.‬‬ ‫תורה‪ ,‬וכאשר שבים ומכבדים את התורה‬ ‫טהורים כשרים לעבודה‪ ,‬אך אם נטמאו‬ ‫ואם עיני שכל לו ינצל את ההתעוררות‬ ‫בקיום כל המצוות‪ ,‬מגיעים לייעוד של‬ ‫נאסרו לעבודה‪ ,‬אם כן כשאדם חוטא‬ ‫וימשך אחר הנקודה הטהורה בבחינת‬ ‫“שובו בנים שובבים”‪.‬‬ ‫אבריו נטמאו בטומאת העבירות וכיצד‬ ‫‘משכני אחריך נרוצה’ ואז תועיל הטהרה‬ ‫על כך הקשה הבעל שם טוב ע”ה (תולדות‬ ‫תועיל התשובה לאחר שנטמא בעבירה‬ ‫שבה להשפיע על כל הגוף‪ .‬וכן תזעק‬ ‫יעקב יוסף‪ ,‬ויקרא ד”ה בפסוק ויקרא‪ ,‬צו ד”ה והמפנה)‪ :‬לשם‬ ‫הרי העבודה כשרה רק בכלי טהור‪ .‬אך‬ ‫נפשו בתפילה ותחנונים לבורא עולם‬ ‫מה יוצאת הבת קול? הרי מעולם לא נודע‬ ‫זוהי תקנתו‪ ,‬על ידי הנקודה הפנימית‬ ‫שיעורר הניצוץ הקדוש שהתעורר בקרבו‪,‬‬ ‫על אדם ששמע בת קול זו‪ ,‬ואם כן מה‬ ‫שאינה נטמאת בשום מצב‪ ,‬ועל כן יש לו‬ ‫וכמו שבנקודה זו אין ליצר הרע שליטה‬ ‫תועלת יש ביציאתה בכל יום?‬ ‫לשוב בתחילה בעומק ליבו‪ ,‬במקום שלא‬ ‫עליו‪ ,‬כך תתפשט ממנה לכל הגוף שיכול‬ ‫אלא‪ ,‬שהרהורי התשובה שיש ליהודי‬ ‫נטמא וממנו תימשך הטהרה לכל גופו‪ ,‬כי‬ ‫להתגבר על היצר הרע‪ .‬וכאשר ‘ממעמקים‬ ‫בכל יום‪ ,‬הם מכח הבת קול היוצאת‪ .‬ואף‬ ‫ברגע שחוזר בתשובה נמחלים עוונותיו‪,‬‬ ‫קראתיך’ מתקיים ‘ה’ שמעה בקולי’‪.‬‬ ‫שלא שומעים אותה באוזניים הגשמיות‪,‬‬ ‫ונטהרים כל איבריו ומעתה ישובו להיות‬ ‫בכל זאת היא נשמעת לליבות בני אדם‪.‬‬ ‫ראויים לעבודת הקודש בכל שרת כשר‬ ‫יום הכיפורים כנגד עומק הנקודה‬ ‫שכן‪ ,‬הבת קול והכרוז פועלים בעולם‬ ‫וטהור‪.‬‬ ‫הפנימית‬ ‫המחשבה‪ ,‬ועליו נאמר “אין אומר ואין‬ ‫ועל כן היום בו מתגלית הנקודה הוא‬ ‫דברים” (תהלים יט‪ ,‬ד) – האוזן אינה שומעת‬ ‫התיקון מתחיל מהמקום שלא נפגם‬ ‫היום המיוחד לתשובה ולכפרה‪ ,‬כידוע מה‬ ‫אך הלב יכול להרגיש זאת‪ ,‬ומזה מתעורר‬ ‫וכיון שבכל יהודי הנשארת תמיד‬ ‫שכתבו הספרים שישנם עשרה עומקים‬ ‫האדם לתשובה‪.‬‬ ‫בטהרתה בכל מצב‪ ,‬לפיכך תחילת תשובת‬ ‫בלב האדם‪ ,‬והעומק העשירי העמוק עומק‬ ‫היא על ידי שיעורר אותה נקודה טהורה‬ ‫לפנים מעומק היא הנקודה הפנימית שפגם‬ ‫כשיתעורר בתשובה בעומק לבבו‬ ‫שבקרבו‪ ,‬ומכוחה יבוא לתקן כל כוחותיו‬ ‫החטא אינו מגיע לשם‪ ,‬ולכן יום הכיפורים‬ ‫הנקי ישפיע תשובה לכל גופו‬ ‫ולהשיבם למוטב‪ ,‬ועל דרך שמצינו במתן‬ ‫הוא הזמן המיועד למחילת עוונות‪ ,‬שכמו‬ ‫ניתן לומר כי הכונה לאותה הנקודה‪,‬‬ ‫תורה שמדיבורו של הקדוש ברוך הוא‬ ‫שבאדם ישנם עשרה עומקים כך בעולם‬ ‫שעל אף שאין שומעים את הבת קול‬ ‫נתמלא העולם כולו בשמים‪ ,‬וביאר בשם‬ ‫ישנם עשרה עומקים‪ ,‬וכל יום בעשרת ימי‬ ‫מחמת החטאים‪ ,‬אבל אותה נקודה שלא‬ ‫משמואל (שבועות תרע”א ד”ה בש”ס שבת) כי חוש‬ ‫תשובה הוא כנגד עומק אחד‪ ,‬ויום כיפור‬ ‫נפגמה היא ששומעת אותה הבת קול‬ ‫הריח הוא היחידי שלא נפגם בחטא אדם‬ ‫הוא כנגד העומק העשירי ולכן אין החטא‬ ‫ומשפיעה הרהורי תשובה לכל האדם‪ .‬ועל‬ ‫הראשון‪ ,‬ועתה במתן תורה שבאו לתקן‬ ‫מגיע לשם‪ .‬וידוע כי אין השטן שולט ביום‬ ‫פי זה ניתן לומר שכאשר הבת קול מכרזת‬ ‫את החטא הראשון‪ ,‬התעורר תחילה‬ ‫הכיפורים כדברי הגמרא‪ ,‬כי בנקודה זו‬ ‫‘שובו בנים שובבים’‪ ,‬הכוונה לנקודה שלא‬ ‫חוש הריח ונתמלא העולם כולו בשמים‪,‬‬ ‫הפנימית שבזמן אין ליצר הרע שליטה‪.‬‬ ‫נפגמה הקרויה בן וממנה תוצאות חיים‬ ‫ומהתעוררות זו המשיכו תיקון לכל שאר‬ ‫ועוד אמרו בספרן של צדיקים כי שס”ה‬ ‫לכל גופו מרפא‪.‬‬ ‫החושים ונתקן הקלקול ושב הכל על‬ ‫מצוות לא תעשה הם כנגד שס”ה ימות‬ ‫ועל זה נאמר (ישעיה ו י) ‘ולבבו יבין ושב‬ ‫מקומו בשלום‪.‬‬ ‫החמה‪ ,‬ויום הכיפורים הוא כנגד הלא‬ ‫ורפא לו’‪ ,‬כמו שכתב בישמח ישראל (פר’ נח‬ ‫וזהו לימוד לכל אדם בבואו לתקן את‬ ‫תעשה של ‘לא יהיה לך אלהים אחרים על‬ ‫ד”ה במד”ר בא) שאדם מישראל בכל מצב יש בו‬ ‫עצמו להתחיל ממקום שלא נפגם בו‪,‬‬ ‫פני’‪ ,‬וחסד גדול עשה עמנו ה’ יתברך בכך‬ ‫ניצוצי אש שלהבת י”ה‪ ,‬והנקודה הפנימית‬ ‫והוא הנקודה הפנימית שבלב הנקראת‬ ‫שמצוה זו היא כנגד יום הכיפורים‪ ,‬שעל‬ ‫שבהם הקרויה ‘לבבו’ היא המחיה ומשיבה‬ ‫‘בתולה ואיש לא ידעה’ (בראשית כד טז)‪.‬‬ ‫ידי שביום זה אין שליטה ליצר הרע‪ ,‬נעשה‬ ‫ומעלה את הנפש הישראלית וממנה‬ ‫ועל ידי יגיעה רבה באים לעומק נקודה‬ ‫שגם בלאו של ‘לא יהיה לך אלהים אחרים‬ ‫תוצאות חיים לכל האדם‪ ,‬וכל עוד לא‬ ‫זו‪ ,‬וכשעבודתו ותורתו נוגעים בעומק‬ ‫על פני’ יהיה בכוחנו להתגבר על היצר‬ ‫נכבו הגחלים יכול לנפח בהם ולהשיבם‬ ‫פנימיות לבבו מתפשט ממנו התיקון לכל‬ ‫לתבערתם‪ ,‬וכן הדבר בניצוצות הנמצאים‬ ‫האברים‪ ,‬ובאופן זה כשהתשובה מתחילה‬ ‫בלב היהודי שאף פעם לא נכבים‪ ,‬כשנופח‬ ‫מאותה נקודה טהורה היא מתפשטת לכל‬ ‫בהם נתלהבים בשלהבת אש עד שהבערה‬ ‫איברים וגידים שבגוף‪.‬‬ ‫יצא לאור ע"י מכון אור לישרים‬ ‫ללהב יוצאה‪ ,‬ולבו ונפשו לוהטים לקרבת‬ ‫© כל הזכויות שמורות‬ ‫אין להעתיק או לצטט ללא אישור‬ ‫מפורש בכתב ממכון אור לישרים‬