ספיר ויהלום · Sapeer V'yalom — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מרגליות יקרות ואבני חושן,
פנינים נפלאים וסיפורי צדיקים
דברי הגות ורעיון
מאוצרות תורת החסידות
משובצות זהב ומסודרות
משיעוריו ושיחותיו של
רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט”א
פרשת האזינו-שובה
שבת קודש על התורה
אכסוף נועם שבת שלהבות קודש והגיונות חכמה
בקדושת השבת וסגולתה מפרשת השבוע
כי מיד הכיר דוד המלך בחטאו בדרך ישר והביט כה וכה כמבולבל .ניכר היה שהוא הסתלקות הצדיק מתוך דברי
ובחסרונו ,וברוב מרירות התבטא על
עצמו ‘חטאתי’ ,דהיינו ,הרי אני אבוד,
בדרך אחרת כתב הרב הקדוש שב ברגע זה ממחוזות רחוקים. תורה
רבי שמואל משינאווא זי”ע בספרו עננה עלתה על פניו של הרבי ,ועצב מחלתו של הרב הקדוש האדמו”ר
כחץ שנורה והחטיא את המטרה ‘רמתיים צופים’ (תנדבא”ר פ”ב אות קד), ננסך בהן .אנחה כבדה נעקרה מלבו. ‘האמצעי’ מליובאוויטש זיע”א לא שככה.
שאין בו כל תועלת עוד .ואין אני ראוי את ששמע בליל שבת שובה מפי ‘נראה שמשמים לא רוצים שאגלה’ ,אמר חולשתו הלכה וגברה מיום ליום עד
עוד למלוכה ,אלא ליסורים וענשים רבו הרב הקדוש רבי שמחה בונים ולאחר השתהות קלה פתח לדבר בנושא שהרופאים נאלצו להזהירו כי לא יאמר
קשים ומרים. מפשיסחא זי”ע בלהב אש בוערה. אחר ,על אודות אנשי החייל שהתחילו כלל דרושי חסידות .אזהרה זו הייתה
ובו ברגע שאמר דוד המלך בעת השמעת הדברים עמד הרבי לקחת מתוך קהילות ישראל לעבודה למורת רוחו של הרבי שכל חייו הוקדשו
‘חטאתי’ במרירות כה גדולה ,נתקבלה וזעק מקירות לבו את הדברים בצבא הרוסי .הרחיב הרבי בנושא וכדרכו לאמירת חסידות .עננה של עצב עמוק
תשובתו .כי ראה הקדוש ברוך הוא הבאים: בקודש ביאר זאת על פי חסידות. עלתה על פניו של הרבי ,והוא גנח ונאנח
שמגודל מרירותו על החטא לא יוכל לימים הזכירו החסידים מעמד זה מעומק לבו הטהור.
לחיות עוד אפילו שעה אחת ,ומיד “שמעו ואלמדכם דרך תשובה!”
אמר הרבי. וגנחו בעיצבון לב‘ .מי יודע מה היה בתחילתו של חודש כסלו של שנת
שלח נבואה בפי נתן הנביא ,שאמר מגלה בשעה זו ,רזי דרזין וסתרי סתרים, תקפ״ח הגיעה חולשתו לשיא .הרופאים
לו (שמואל ב’ שם) ‘גם ה’ העביר חטאתך “מנהגם של בני אדם הוא שתכף
ברם מה׳ יצא הדבר כדי שלא יגלה שביקרוהו מצאו כי הרבי שוכב ללא
לא תמות’. אחר שמתחרטים על מעשיהם ושבים
את הדברים הנסתרים’ ,אמרו חסידים קורטוב של חיות גופנית בקרבו ,עד שלא
זהו הוידוי האמיתי על החטאים, בתשובה ,מתיצבים לבקש שלל
בתחושה של הפסד... היה אפשר לגעת בו ,שכן היה מתעלף
שיכיר האדם שנגרע ערכו באמת בשל בקשות מאת הבורא.
ליל יום רביעי ,ט׳ בכסלו .הרבי על מיד .כדי להקיצו בכל זאת ,היו מניחים
חטאיו ואין הוא ראוי לשום טובה כי תשובה מימין זה כמובן אינה מיטתו ,חיוור וחלש .שפתיו מרחשות לפניו מיני סממנים ותרופות חריפות.
אם לענשים וליסורים קשים ,ורק מועילה ,והראיה ,שאומרים אנו משניות סדר קדשים כשעל פניו הבעת
שלוש וארבע פעמים וידוי בכל יום, מהיכן הוא שואב את חיותו? לא
הקדוש ברוך הוא מחיה אותו בחסדו דבקות נפלאה .אחד מבני הבית מבקש הסתיר אחד הרופאים הבכירים את
בכל רגע מהעולמות העליונים. ועדיין לא בא בן דוד. לתקן לו את מקום משכבו ,להיטיב תדהמתו .נענה לו חברו ,אף הוא רופא
זו היא מצות עשה של התשובה!” הדרך הראויה היא שיכיר המתודה ולסדר .די בכך כדי לגרום לעלפונו של נכבד וחשוב‘ :אראה לך כעת דבר פלא.
הוסיף רבי שמואל משינאוא והעיד שבשל מעשיו אינו ראוי עוד לשום הרבי ,ורק בקושי רב משיבים את רוחו... הרי אתה רואה כיצד הוא שוכב כעת ללא
כי לשמע דברי הרבי נמס לבם של כל טובה שבעולם ,ומן הדין שיבואו עליו משהתאושש מעט ,ביקש הרבי טיפת חיות גופנית .אולם ,אם רק נרשה
החסידים כמים ממש ,ועם כל זאת, ענשים ויסורים קשים. להלבישו בכתונת לבנה .לובש לבנים לו לומר חסידות ,יקום מיד כאילו נולד
שרתה עליהם שמחה גדולה ועצומה ובעקבות כך מקבל השב על עצמו ומתעטף בלבנים ,עד שנדמה באותה מחדש’...
עד אין שיעור. את כל הייסורים שבעולם לכפרה על שעה למלאך ה׳ צבאות .סומק קל מכסה אך אמר זאת הרופא ,והרבי פקח את
בדבריו חשף רבי שמואל טפח עונותיו ,ומוסר את עצמו ואת נפשו את חיוורון פניו ,והוא פותח בדברי עיניו ,התגבר על חולשתו בבת אחת ,קם
ממשנתם הלוהטת של חסידי לבורא יתברך שיעשה בדינו מה סנגוריה על עם ישראל כמליץ יושר. ממיטתו כשפניו נוהרות ,וסימן להכין
פרשיסחא ,והסביר כי זהו ‘רבי’ שיעשה. מרבה בשבחם כיצד הם נזהרים עד מאוד לו את כיסאו .החסידים וגם הרופאים
– מלשון ‘רבה קשת’ (בראשית כא כ) ואם אכן ישוב האדם באופן זה במצוות מעשיות. ידעו היטב את פשר רצונו של הרבי .מיד
שמשמעותו יריה. בלב שלם ואמיתי ,בודאי יאיר עליו החסידים מקשיבים לדבריו בקשב נשלחו שליחים זריזים לקרוא לחסידים,
כי רבי הוא מי שדבריו קולעים תכף אור חדש מאת הבורא יתברך, רב .קל להיווכח כי הרבי מתאמץ לסנגר ואלו בתוך שעה קלה מילאו את הבית
לליבות השומעים וקורעים את ויזכה שתקוים בו בקשת דוד המלך על עם ישראל ולהיפרד ממנו בעודו מקצה לקצה.
סגור לבם לטהרם בתשובה ,כחיצים ‘לב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון מעורר עליהם רחמים רבים .כשמסיים ‘אומר לכם עתה חידושים שלא גיליתי
ובליסטראות החודרים לגוף ,ועם כל חדש בקרבי’ (תהלים נא יב) ,כיון שבטל הרבי ,שתיקה עמוקה נופלת בחלל מימיי’ ,התבטא הרבי בביטוי לא שגרתי,
זה יהיו השומעים בשמחה ,ויתקים הוא בעיני עצמו כאין וכאפס ממש החדר .לרגעים קלים עוצם את עיניו ומיד הרכין ראשו והתעמק במחשבותיו,
בהם מקרא שכתוב( :ירמיה לא ח) ‘בבכי ומצדיק על עצמו את הדין. ואחר פוקחן ,מביט סביבו וכמו מבחין בהכינו עצמו לומר דברי חסידות .הס
יבואו ובתחנונים אובילם אוליכם אל זהו האור שהאיר על דוד המלך לראשונה בכל החסידים שממלאים את הושלך בבית ,אף שהיה מלא וגדוש.
נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה’. לאחר שחטא ובא נתן הנביא להוכיחו. המקום. החסידים ,ששמעו על מצבו של
רושם אדיר עשו הדברים על רבי לא ניסה להצדיק את מעשהו ,אלא ארבע שעות לפני שמאיר פני המזרח, הרבי ,לא האמינו כי ‘תחיית המתים’ כזו
שמואל עצמו ,שכתב“ :מעיד אני עלי התודה ואמר ‘חטאתי’ (שמואל ב’ יב יג) אומר הרבי :בניי ,היו שמחים בלילה אפשרית .הרבי ,ששכב על ערש דווי ,קם
שמים וארץ שכל ליל שבת היה בוער והצדיק עליו את הדין. הזה ,כי שמחה ממתקת דינים .ומורה ומתיישב בכיסאו ,ומתכונן לומר דברי
בלבבי הדברים ,עד שביום השבת תבת ‘חטאתי’ תתפרש גם בלשון לקרוא לכמה מכבירי הדעת שבעדת חסידות .עוד החסידים מצפים שהרבי
התפללתי ולא הסחתי דעתי מאותן חיסרון ,כפי שפרש רש”י את דברי החסידים ,שכן ברצונו לומר חסידות .זו יפתח בדברים ,המתח בשיאו ,כשלפתע
הדברים! בת שבע (מלכים א’ א כא) ‘והייתי אני הפעם הראשונה שדוק של שמחה עולה נשמט כובעו של אחד החסידים שעמדו
ואחר התפילה נכנסתי לחדרו, ובני שלמה חטאים’ – חסרים מן על פניהם של בני הבית .הם חשים כי בסמוך לרבי והתגלגל על גופו של הרבי.
ושאל מי כאן ,ואמרו לו שמי ,ואמר המלוכה. באופן פלאי ,אפילו שמימי ,הרבי חוזר הרבי הקיץ באחת מהרהוריו המפליגים
המשך בעמוד ד’ המשך בעמוד ב’
המשך מעמוד א’ על התורה
התעכב על עברות שבין אדם למקום דעליהם ראוי’ לומר ‘את כל אשר לו’, כי הרבי אינו נמצא עוד בעלמא דין. לעצמו אט אט ,ואם הוא מבקש לומר
שהמוני העם לוקים בהן מדעת ושלא דמי שעשיר בתורה ובסודותיה זוהי וכך ,בטרם סיים את המילה ‘החיים’ חסידות ,כהרגלו בקודש מאז ומקדם,
מדעת. העשירות האמיתית ,ועליה אמר ‘ויתן האחרונה ,פרחה רוחו ונשמתו לשמי הרי שמצבו הולך ומשתפר‘ .ונתמלא
בתום הדרשה ,אמר רבי לוי יצחק אברהם את כל אשר לו ליצחק’ ,והנה רום בהפקידו את נשמתו הטהורה הבית כולו אורה ושמחה ,והיה שמח
למגיד האורח“ :אחרי שהשמעת באזני ‘את כל אשר לו’ עם הכולל גימטריא בנחל עדנים -בחד קטירא אתקטר ביה בחסידים כבשעת חתונת דודים’ ,ציינו
הקהל הקדוש דברי מוסר והוכחת את ‘אלין רזין דאורייתא’ ,להורות דהסודות בקודשא בריך הוא. רושמי קורות דברי הימים ההם.
אנשי ברדיטשוב על עוונותיהם כלפי הם שמסר לו. ‘זה ראו כולם שהיה ממש כמו בעוד בני הבית מזעיקים את
אבינו שבשמים ,הגיע הזמן לזעוק כלפי וכן מצינו בשעת פטירת יצחק אבינו בחינת נשיקה כהסתלקות אהרן’ ,סיפר החסידים לשמוע חסידות ,מכין הרבי
מעלה על הצער והייסורים שסובלים ע”ה נאמר ‘ויבא יעקב אל יצחק אביו אחד החסידים שנכחו במקום .על את עצמו לומר חסידות .אחר הוא
עם בני ישראל בגלות הארוכה עד ממרא קרית הארבע היא חברון אשר הסתלקותו הפלאית העיד גם חתנו, מורה לאחד הניצבים לידו :בשעה
שיתעוררו רחמיו של הבורא יתברך על גר שם אברהם ויצחק’ ,דלכאורה מה אדמו״ר ה’צמח צדק’ .באחד מימי שאומר חסידות ,השגח עליי בעין
עמו ישראל ויושיענו מן הגלות הזה”. שאמר ‘היא חברון אשר גר שם אברהם ה׳שבעה’ ,לאחר שסיים לומר ׳קדיש’ פקוחה ,כי יכול להיות שאתנמנם ואז
סיפר הרב הקדוש רבי מרדכי ויצחק’ יתרים ,דמה בא ללמדנו בזה, פנה לחזור למקומו .פתאום נעצר ליד תיגע בי בידך ואתעורר.
מקוזמיר זיע”א ,כי פעם אחת בא לפני דמדקאמר קרית הארבע כולי עלמא הדלת ואמר לנוכחים :הסתלקות כזו פותח הרבי ומתחיל לדרוש דברי
אביו הקדוש הרב הקדוש רבי אברהם ידעו שהיא חברון אשר גר שם אברהם לא הייתה מאז הסתלקות הרשב״י. חסידות עמוקים כהרגלו .שלוש
מטריסק זיע”א בחג הסוכות ,כשהיה ויצחק ומה בא ללמדנו בזה ,אלא בא הרבי אומר כעת חסידות בגן עדן פעמים הוא דורש דרושי חסידות,
אביו הקדוש יושב לבדו בחדרו ,ושמע להשמיענו דיצחק מסר ליעקב סודות ונשמות מקשיבות לו. פעמיים על הפסוק ‘אחרי הוי”ה תלכו’
כי מדבר אל עצמו והבין שאינו רואה התורה ,דמלת ‘חברון’ ע״ה גימטריא החסידים ששמעו זאת הבינו כי ופעם אחת על הפסוק ‘זכר רב טובך’.
אותו ,ויתייצב אחורי הכסא ושמע ‘רזין’ ,לרמוז דבחברון נתחברו האבות הצמח צדק מכוון דבריו לתיאור המובא הרבי אף מוסיף ומציין בצלילות דעת
דבריו הקדושים מלהבות אש בזה ומסרו סודות התורה זה לזה כאמור, ב׳אידרא זוטא’ שמילותיו האחרונות טהורה כי אף שדרוש זה כבר נדפס
הלשון: ‘אשר גר שם’ ,מלת ‘גר’ ר״ת ג׳ילוי ר׳זין. של התנא הגדול רבי שמעון בר יוחאי בסידור ,אבל אני אהיה ה׳מלמד׳
רבונו של עולם ,מה אתה מבקש והוסיף רמז בה ,לומר דאברהם לפני הסתלקותו היו ‘כי שם צוה ה׳ את שלכם ,ואלמד זאת אתכם עם תוספת
מבניך ,האם לנצח תשכחם ח”ו?! ויצחק הם שגילו סודות התורה הברכה חיים’ ובטרם סיים לומר את ביאור .על אף חולשתו הכבירה ,לא
הלא אין בכוחם עוד לסבול עול בחברון ,אברהם מסרם ליצחק שם המילה ‘חיים׳ פרחה נשמתו לשמי רום. מניח הרבי לעצמו ,והוא אומר דברי
הגלות והצרות והשיעבוד שיש להם. בחברון ,ויצחק מסרם גם כן ליעקב שם אף האדמו״ר האמצעי נפטר באותה חסידות עמוקים.
ואם תאמר ,שאינם מקיימים התורה כמו שכתבנו .אמנם יעקב מסרם לבניו צורה -שניהם היו עסוקים בגילוי “ובטרם הלקחו מאתנו בעינינו ראינו
הקדושה כראוי ,אדרבה הם מקיימים במצרים בחו״ל ,ועל זה אמר בלשון סודות התורה ורזיה ,כאשר פרחה
זה ‘היא חברון אשר גר שם אברהם כי אפסו ותמו כוחותיו הטבעים לגמרי
יותר ממה שמחוייבים ,כי הדין הוא נשמתם לעילא (‘אסתלק יקרא’ עמוד .)99 בהתפשטות הגשמיות והתגברות כוח
ויצחק’ ,והכי הכוונה ,היא חברון ששם
באשה תחת בעלה פטורה מכיבוד אב השכלי יוצא מפיו ,ולכולם בשמות
דרשות אחרים עליה (כמבואר בקידושין ל:
נתחברו האבות ומסרו סודות התורה
הרמוזים במלת חברון כאמור זה לזה, על הפסוק (דברים לב א) ‘האזינו יקרא שיעמדו לפניו” ,מספר בנו רבי
וברמב”ם הלכות ממרים פ”ו ה”ו ,וביו”ד סי’ רמ
ובירר ואמר דדוקא אברהם מסר ליצחק השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי מנחם נחום בהקדמתו לספר ״תורת
סי”ז) ,וישראל מסורים תחת רשות ועול פי’ ,כותב הרה”ק האביר יעקב זיע”א חיים״.
ויצחק מסר ליעקב שם ,וזהו שסיים
גליות ,ואף על פי כן אינם משגיחים על בספרו ‘מחשוף הלבן’ דברים נפלאים: קולו של הרבי הולך וגובר משעה
‘אשר גר שם אברהם ויצחק’‘ ,גר’ ר״ת
זה ומקיימים מצוותיך ומכבדין אותך. יש לרמוז אם אפשר ובעיני ה׳ יכשר, לשעה ,והתלהבותו מתעצמת ,ממש
ג׳ילוי ר׳זין כאמור ,דהיינו אברהם גילה
וכי כן מדתך?! הלא ידעת כי יש ליצחק שם ויצחק גילה ליעקב שם, דמשה רבינו ע״ה גילה סוד האצילות כמו בימי האור הגדולים ,כשהיה בשיא
ביכלתנו לצאת ולריב עמך ולבטל אמנם יעקב גילה לבניו בחו״ל .ויעקב מתחילתו ,והודיע לישראל סודות כוחו‘ .והחל לדרוש דברים עתיקים
גזירתך ,כמאמרם ז”ל הקב”ה גוזר בשעת פטירתו כתיב בו ‘ויקרא יעקב התורה ועל מה העולם עומד ,וכמה ונפלאים ,לא ברוחו כי אם ברוח ה׳
והצדיק מבטל ,רק אין אנו רוצים לבניו ויאמר האספו ואגידה לכם’ ,דכל פעמים גורם החוטא ח״ו ,הכל ביאר אשר דיבר בו ,ודבריו שמענו מתוך
לעמוד נגדך כמאמר זוהר הקדוש ,וכי לשון הגדה היא על הסוד כמו שכתב להם בפרשה זו. האש שלהבת יה המתלקחת מתוך
צדיקי עבדי קטגוריא עם קודשא בריך בזוה״ק ,והנה ‘האספו ואגידה לכם’ דבשעה שהצדיק רוצה להסתלק מן הקרח הנורא אשר יצא מפיו ,כי אפס
הוא?! ע״ה גימטריא ‘הרזין’ ,להורות שמסר העולם מגלה הסודות הטמונים בלבו, ממנו חום הטבעי לגמרי וקול דממה
לזאת אתה נוהג כן ,לכן אומר לך: להם סודות התורה ,נמצא שאבות כדי שלא ימנע טוב מבעליו ,ואפשר דקה ישמע ודרש כשעה ויותר’ ,הוסיף
אם לא תרחם על בניך ח”ו ,אבוא עמך העולם ע״ה כל אחד בשעת פטירתו דלזה רמז שלמה המלך ע״ה שאמר בנו וסיפר.
במשפט לפני פמליא של מעלה ,עד גילה סודות התורה. (משלי ג כז) ‘אל תמנע טוב מבעליו בהיות גדולי החסידים שעמדו במקום
כאן דבריו הקדושים. וכן עשה משה רבינו ע״ה ,בשעת לאל ידך לעשות’. העידו לאחר מכן כי מעולם לא שמעו
ועל פי זה פירש הצדיק מקוזמיר פטירתו גילה סודות התורה בפרשה הכוונה בהגיע זמנך ללכת לאותו מפי הרבי רזין כמוסין שכאלו‘ .ודרש
את הפסוק (דברים לב א) ‘האזינו השמים זו של האזינו ,ומלת ‘האזינו’ גימטריא עולם ,ששם עיקר מקום מושבך, לפנינו כמה פעמים כמו שעה וחצי
ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי’, ‘הסוד’ עם ארבע אותיותיו ,והנה והיינו ‘בהיות לאל ידך לעשות’‘ ,ידך’ בדברי אלוקים חיים המאירים לנפש
‘האזינו השמים ואדברה’ ,דיבור הוא כוונת משה רבינו ע״ה במה שאמר הוא מקומך כמו ‘ויד תהיה לך’ ,דהיינו כל חי ,רזין דאורייתא ממש ,בשמחה
לשון קשה ,כי הבעלי דעת וצדיקים ‘האזינו השמים’ וכו’‘ ,האזינו השמים’ בעת שהאל מכין לך מקומך באותו וחדוות ה׳ היא מעוזו’.
הגדולים שהם בבחינת השמים יכולים הם הנר״ן ,דמלת ‘השמים’ גימטריא עולם ללכת לו ,והיינו בעת פטירתך, כשעתיים נשא הרבי דברי חסידות
לדבר לפניו יתברך שמו דיבורים קשים. נשמה ,וכל הנר״ן בכללותם נקראים באותה שעה אל תמנע טוב מבעליו, עמוקים ואך מדי פעם עצר בשטף
‘ותשמע הארץ אמרי פי’ מרמז להמון נשמה או רוח או נפש ,נמצא ‘השמים’ כל מה שיש בלבך גנוז מסתרי התורה תורתו ,פנה אל הנוכחים ושאלם אם
עם שהם בבחינת ארץ ,הם מוכרחים שהוא גימטריא נשמה משתמשת על ומצפונותיה גלה אותו ליראי ה׳ כבר האיר השחר .שעה קלה לפני עלות
לדבר אמרים רכים ולהתחנן על נפשנו הנר״ן ,ואמר משה רבינו ע״ה לפניהם, ולחושבי שמו. השחר ,לקראת סוף אשמורה שלישית,
ממנו ית”ש ,אמנם חטאתי אכן אתה תנו דעתכם והכינו נר״ן שלכם לשמוע וכן מצינו שעשו אבות העולם ע״ה, כשחוט של חסד וטהרה משוך בעולם,
ברחמיך הרבים עזור על דבר כבוד סודות התורה‘ .ותשמע הארץ אמרי דבאברהם ע״ה כתוב בשעת פטירתו, הגיע בדרושו למילים‘ :כי עמך מקור
שמך ואז השי”ת בודאי ירחם עליהם פי’ ,הארץ היא הגוף. ‘ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק’, חיים באורך נראה אור’ – ‘מחיי החיים’.
וישמע תפילתם. דברים כלפי מעלה וזה מיירי על סודות התורה ,שהרי אם משאמר מילים אלו ,משתתק הרבי
פעם נכנס הרב הקדוש רבי לוי תפרש הפסוק כפשוטו שנתן ליצחק כל ומשתהה כשעיניו עצומות .החסידים
פירש הרב הקדוש רבי ישכר דב יצחק מברדיטשוב זיע”א לבית המדרש מה שקנה בעולם הזה ,הרי כתיב אחר מבינים כי הרבי אוסף את כוחותיו
מבעלזא זיע”א את הפסוק ‘האזינו הגדול בברדיטשוב ומצא שם מגיד כך ‘ולבני הפילגשים אשר לאברהם כדי להמשיך הלאה ,וממתינים אפוא
השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי אורח שעמד על הבימה ודרש באזני נתן אברהם מתנות’ ,והרי נתן הכל בדומיה להמשך דבריו .אך הדקות
פי’‘ ,האזינו השמים ואדברה’ היינו הקהל .כדרך מגידים הוכיח האיש את ליצחק ,אלא הכוונה דנתינה הזאת חולפות ,ואין תנועה .רוכן אחד מבני
דלהשמים יכולים לדבר קשה ,אבל קהל השומעים בדברים קשים ,ובייחוד שנתן אברהם ליצחק הם סודות התורה הבית לעבר הרבי ולתדהמתו מבחין
תפילה לאנשי עולם הזה ‘ותשמע הארץ אמרי פי’
דאמירה היא לשון רכה ,היינו דהנהגה יהיה
פנינים ומרגליות בעניני במידת הרחמים.
צידוק הדין
עבודה שבלב זו תפילה כתב מרן החתם סופר זיע”א באחת
מאגרותיו“ :והנה ביצקי מים על ידו [של
פסוקה ,כי על ידי זה “מברר השכל” ויוכל אחר כך עם הספר ישוב מחשבתו הגאון הקדוש רבי נתן אדלר זיע”א] בתחלת
בואו לבאסקאוויטץ ,ולא היה לו כי אם בן
להתפלל כראוי .ומטעם זה מקדימים לפני התפילה את שח הרב הקדוש רבי נתן דוד משידלובצא זי”ע ,בשם
אמירת פרק ‘איזהו מקומן של זבחים’ ,שכן מובאות בו קטן ובת אחת כמו בת י”ב שנה ,אהובה לו
זקנו ‘היהודי הקדוש’ מפשיסחא (‘תפארת היהודי’ אות כט): במעשיה ,כאמה כן בתה ,אי אפשר לספר
הלכות פסוקות. ההכנה לתפילה באופן שיעמוד להתפלל בכונה
ענין ברור השכל הוא ,שמחשבות האדם הן זכות שבחה ,ובעוונותינו הרבים מתה שם ,ולא
וביראה ,בבחינת ‘כל עצמותי תאמרנה’ ,היא על ידי שני דמע עינו ,והיה מצדיק הדין בשמחה גדולה
וטהורות ,והוא מכון דעתו כראוי למה שמוציא מפיו, ענינים :א .נקיון הגוף ,שבכך מסיר הפסולת והמותרות ונפלאה אשר לא ראיתי ממנו דוגמתו בתפלת
מתוך רגש חם ובלא שיטרידוהו מחשבות זרות .הלימוד מאיתו ,והוא בבחינת ‘סור מרע’ .ב .ואחר כך לימוד שמחת תורה .אך ביום השבת פרשת וירא,
המסוגל ביותר לברור השכל הוא לימוד הלכות פסוקות, גמרא ותוספות שסגולתו לטהר את המוח ,וזה הוא והוא היה רגיל לעלות לכהן ולמפטיר בכל
כלומר לימוד שאין בו קושיות ותרוצים ודחיות וכדומה, בחינת ‘ועשה טוב’. שבת ,וגם באותו השבת שבתוך השבעה לא
אלא רק דבר הלכה פסוקה. והוסיף ,שכמו כן הלימוד ,וביותר לימוד בעיון מנע מהנ”ל ,אז באמרו ההפטרה זלג דמע
והוסיף עוד רבי אהרן מקרלין ,בשם הרב הקדוש וביגיעה קודם התפילה ,כולל בתוכו שתי בחינות אלו – אחד מעיניו וקבלו בידו ,ומיד חזר ונהפך
רבי שלמה מקרלין זי”ע ,כי כיון שהאלוקים עשה את סור מרע ,ועשה טוב. לאחר ,ושוב לא נראה בו שום רמז עצבות
האדם ישר (קהלת ז כט) ,ואחר כך עיקם האדם את דרכיו, ענין זה נרמז במאמר הכתוב (אסתר ט כה) ‘עם ולא הזכיר שמה כלל.
מוטל עליו לחזור ולהתישר .ועיקר ישרות השכל טמונה הספר ישוב מחשבתו הרעה’ – הרי שהספר מסלק את
בתורה .נמצא כשהאדם לומד בעיון קודם התפילה, המחשבות הרעות ,שהן ‘מותרות הראש’ ,וזהו ‘סור מרע’.
נתיישר השכל אצלו ,ואז תפילתו כראוי. כתב בספר חרדים (מ”ע פ”א לא) :להצדיק
ובנוסף הלימוד הוא בחינת ‘ועשה טוב’ ,שמוסיף הדין על המאורע בין בגופו בין בבניו בין
למדנו אם כן ,כי לימוד תורה מישר ומברר את השכל, בעצמו קדושת התורה ,וכפי הידוע שאין ‘טוב’ אלא בממונו ,שנאמר ‘וידעת עם לבבך כי כאשר
ולכן כשלומד לפני התפילה ,תהא תפילתו מתוך כוונה תורה ,כמו שנאמר (משלי ד ב) ‘כי לקח טוב נתתי לכם, ייסר איש את בנו ה’ אלהיך מיסרך’ .ויקבע
וטהרת הלב. תורתי אל תעזובו’. זה בלבו ויכוף ראשו וישתוק שנאמר ‘וידום
בעומק הדברים ,עקמומית השכל ,שהיא הגורמת את נמצא ,שהלימוד ביגיעה הוא ההכנה האמיתית אהרן’ .ולא יצדיק נפשו מאלהים גם לא
חוסר הריכוז והכונה בתפילה ,נגרמת מחמת התאוות לתפילה ,שעל ידי זה ניצל ממחשבות זרות ,וכל כולו יאמר מקרה הוא ,כי אז ילך עמו השי”ת
הגשמיות שהאדם משוקע בהן .לימוד התורה מזכך את מרוכז במילות התפילה ודבוק בבוראו. בחמת קרי אלא יפשפש במעשיו וישוב
הנפש ,וכשמתפלל מתוך טהרת הנפש ,ממילא באה וכפי שכתב הרב הקדוש רבי קלונימוס קלמן הלוי בתשובה וזה חלק עיקרי ממצות ואהבת את
תפילתו מתוך כוונה זכה ורגשי קודש. מקראקא זי”ע בספרו ‘מאור ושמש’ (פר’ בראשית) ,כי ה’ דכתיב ‘בכל מאדך’ ,ודרשו ז”ל בכל מדה
אנו משכימים והם משכימים מי שלא תיקן מידותיו כראוי ולא עידן את תאוותיו ומדה שהוא מודד לך בין טוב ובין יסורין
בכל הדורות הפליגו צדיקים בגודל מעלת הלימוד הגשמיות ,לא יהא בכוחו לקרוא פסוק ראשון של קריאת לקבל בשמחה.
קודם התפילה ,שסגולה גדולה הוא ענין זה ,שתתקבל שמע ולומר ‘אחד’ בכונה ברורה וראויה ,כי המחשבות
התפילה ברצון. הזרות עדיין שולטות בו ומבלבלות אותו. על הפסוק (דברים לב ד) ‘הצור תמים פעלו
מרבה היה הרב הקדוש רבי יוסף גרינוולד מפאפא וכפי המידה שהוא מזכך עצמו ,כן ממליך אותו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול
זי”ע בעל ‘ויחי יוסף’ לזרז את בני ישיבתו שישכימו יתברך שמו בשעת אמירת “שמע ישראל”. צדיק וישר הוא’ ,פירש רבינו האור החיים
ללמוד כל יום באשמורת הבוקר לפני התפילה. והעצה היעוצה לאדם ,שיוכל לומר ‘אחד’ בלא הקדוש זיע”א שבא הכתוב ללמדנו שעל
והזכיר את דבריו של הרב הקדוש רבי צבי הירש שיבלבלו אותו המחשבות זרות ,היא ללמוד קודם האדם להצדיק עליו את הדין :לזה העיר
מזידיטשוב זי”ע ,שהיה מביא הוכחה לכך ממאמר התפילה הרבה משניות ,גמרא וזוהר ,ולכון בלימודו שאם האדם עסק בתורה ומזונותיו קשים
רבותינו ז”ל (בבא מציעא קז ):שאכילת פת שחרית מבטלת לתכלית זו שעל ידי לימודו יוכל לומר “שמע ישראל ה’ ולחם אין ,או שרואה אדם שאין עליו עול
תשעים ושלושה חלאים התלויים במרה. אלקינו ה’ אחד” כדת וכנכון. תורה ומואס בלומדיה ומודדין לו במדה
פירש הצדיק מזידיטשוב שהכוונה על לימוד תורה את דבריו סים המאור ושמש בהבטחה מיוחדת“ :ואם גסה אכול ושבוע והותר ,כיעודים שנאמרו
קודם התפילה ,שהלא ‘פת’ בגימטריא עולה ארבע מאות ילמד בכונה זו ,בודאי יזכה להמליך הקדוש ברוך הוא ללומדי תורה ונהפוך הוא ,לא מפני זה יבעט
ושמונים ,בדיוק כמנין ‘תלמוד’ ,וגם לימוד התלמוד יש על כל העולמות עליונים ותחתונים”. ותולד בו ח”ו מינות אלא יצדיק הדין עליו
בו סגולה לבטל מהאדם חלאים רעים. דבר זה רמז הרב הקדוש רבי שלום מבעלזא זי”ע ויאמר ה’ אמת ודינו דין אמת ,והוא אומרו
בכתוב (דברים לב ב) ‘יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי הצור פירוש לשון תוקף וחוזק וזה יגיד אל יד
עוד היה הרבי מפאפא רגיל לספר מעשה שהיה:
כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב’ ,בשם רבו החוזה ה’ הרודה באדם אף על פי כן תצדיק ותאמר
ממול ביתו של הרב הקדוש רבי מנחם מנדל מרימנוב תמים פעלו ,זה כנגד מה שרואה את שדרכו
זי”ע התגורר גוי אחד ,שהיה נפח במקצועו .הלה היה הקדוש מלובלין זי”ע (‘אבני זכרון’ אות תקנב) ,שאדם הלומד
דף גמרא לשם שמים לפני התפילה ,הרי הוא מזמר בכך למדוד בגסה של טובה ומדדו בדקה ,וגמר
קם בהשכמה בכל בוקר ,ומכה בקורנסו על הסדן לצורך אומר כי כל דרכיו משפט כלל בזה גם את
פרנסתו. את הקליפות ,כלומר מכרית את המקטרגים הרוחניים
המשטינים ומונעים את התפילה מילעלות ,ועושה לו שדרכו למדוד טובה בדקה ומדדו לו בגסה,
באחד הימים הבחין הרבי רבי מנדלי שהגוי הקדים כי כל דרכיו משפט כי לא הביא יסורין על
אותו והשכים לפניו לעבודתו .מיד נשא הצדיק קל דרך בשמים לעליית התפילה.
הצדיק עד שנתחייב בהם ולא הביא טובה
וחומר בנפשו“ :מה אם גוי זה לצורך חיי שעה מקצר כל והטעם הוא ,כי המאור שבתורה שבעל פה מעורר על הרשעים אלא אם זכו לה כפי מעשיהם.
כך בשנה ,אני שנבראתי לעבודת בוראי – על אחת כמה לבו של האדם לתשובה ,וכוח התשובה יפה לזמר
עריצים ושתתקבל תפילתו. שאל אביך ויגדך
וכמה!”
וזו כונת הכתוב‘ :יערף’ ,לשון עריפה והכרתה‘ .כמטר כתב הרב הקדוש ה’תפארת שלמה’
התחיל אפוא להשכים בשעה יותר מוקדמת ,אלא מראדומסק זיע”א (פרשת ויגש) :וכן כתיב
שהגוי השכן נתקנא בו וניסה להתחרות בו ולהשכים לקחי’ ,היא התורה שנקראת (משלי ד ב) ‘לקח טוב’ .ועל
ידי כך ‘תזל כטל אמרתי’ – תתקבל התפילה לרצון. (דברים לב ז) ‘שאל אביך ויגדך’ ,לשון שאלה
לפניו .להבדיל ,הרבי רבי מנדלי הוסיף אומץ והקדים מאבא עילאה‘ ,ויגדך’ לשון המשכה לך .וזהו
עוד יותר ...כך המשיכו להתחרות זה בזה ,עד שלא ליישר את השכל שנאמר ‘אדני שאל’ לשון שאלה‘ .את עבדיו’,
נותר לגוי זמן לשנה כי אים שעה אחת ,ולא היה מסוגל דברים דומים מצינו אצל הרב הקדוש רבי אהרן פירוש ,העבדות‘ .היש לכם אב’ מבחינת יש
לעמוד בזה ,ומת. מקרלין זי”ע בספרו ‘בית אהרן’ (פסח) ,שהזהיר מאוד על לנו אב זקן היא הארה מבחינת זקן מלא
או אז גילו משמים לרבי רבי מנדלי ,ששר הטומאה, לימוד גמרא עם תוספות קודם התפילה בעיון ,כל אחד רחמים מי”ג מכילין דרחמי ‘וילד זקונים’
המלאך ס”מ בעצמו ,הוא אשר נתלבש בגוי זה על מנת לפי כשרון עיונו וכפי הכמות שהוא מסוגל ללמוד. הוא התולדה מההארה מעולמות העליונים
לנסותו ,ויהי הדבר לפלא. אכן ,סמוך לתפילה ממש ,יש לעמוד מתוך הלכה
המשך בעמוד ד’
המשך מעמוד ג’ על התורה המשך מעמוד א’ שבת קודש
בהשכינה להאיר על הארץ קדושה וברכה רבי חיים אלעזר ממונקאטש זי”ע ובעל הבית הנרגש התרוצץ ברחבי קרב אלי .ושאל אותי מה נעשה עמך
וכל טוב אמן סלה. סיפור זה בדרשתו בשבת שובה, ביתו בקדחתנות ,מפקח על ההכנות היום? כי בכל דף ודף מהתפילה שלי
תוך שהוא מציין שבכוונה תחילה לביקור. היית אתה עומד...
ואילו הרב הקדוש בעל ‘בית אברהם’ לא הסביר הצדיק מטורטשין את כאשר נראתה מרחוק כרכרתו של וכפל הדברים ,ופטר אותי לילך.
מסלונים זיע”א אמר (פרשת בשלח) :זה אלי הנמשל ,מפני שלא רצה להזכיר הרב ,אץ הגביר לקראתה ובכבוד ומעיד אני על עצמי שעל ידי
וכו’ אלהי אבי וכו’ .יש מי שהוא בבחינה חטא ועוון בראש השנה ,ורק רמז גדול הוביל את הרב הנכבד אל התורה הזאת דבקה נפשי אחריו ולא
שיכול לומר ‘זה אלי’ ,ומי שאינו בבחינה את התוכחה במשלו. הטרקלין המואר באור יקרות. יכולתי להסיח דעתי רגע אחד!
זו יכול לומר ‘אלקי אבי’. “אמנם כעת עומדים אנו בשבת הרב התיישב בראש השולחן, וכאשר התפללתי תפילת שחרית
וסיפר על הרב הקדוש רבי אלעזר שובה ,ויש להזכיר את החטאים כדי ובעל הבית נטל בידו את הגביע היו נובעים הדברים בעומק לבי
מליז’נסק ,התארח פעם על שולחן לשוב עליהם בתשובה” ,אמר הרבי שהוכן לרב ותר בעיניו אחר בקבוק ומוחי בכל התפילה ,ולבי נפתח כמו
הרב הקדוש רבי ברוך ממעז’יבוז’ זי”ע, ממונקאטש ,ופרש את הנמשל: יין משובח למזוג לברכת ‘לחיים’. שאומרים ‘פתח לבי בתורתך’...
ובאמצע עריכת השולחן צעק רבי אלעזר בעל הבית הוא הקדוש ברוך פניו החמיצו כאשר הבחין במבחר וכיון שראיתי זאת נדבקתי בו
מתוך התרגשות :טאטע! הוא ,והביקור הנכבד הוא יום ראש שהונח על השולחן. באמת ,ולא חיפשתי עוד רבי אחר!”
אמר לו הרבי רבי ברוך בלשון הגמרא: השנה ,יום המלכתו על כל הברואים, “רד נא אל מרתף היינות ומלא נא מי יתן ונזכה כולנו לתשובה
‘ודילמא לאו אביו הוא?’ והבורא יתברך שולח את משרתיו, את הצלוחית ביין המשובח ביותר”, שלמה כזו.
כשבא אחר כך רבי אלעזר לפני אביו אלו ישראל ,להביא את היין הטוב, פנה למשרתו שניצב הכן“ .מזוג
וסיפר לו הדבר אמר לו אביו :היה לך אלו מעשיהם הטובים שהם מקור מחיר יין
מהחבית הממוקמת בירכתי המרתף. מגדולי החסידים שבדורו היה הרב
להשיבו‘ :שאל אביך’ לעתים ,יש לאדם ההשפעות בעולם. יין עתיק ביותר מכילה היא ,ודעת
לשאול לו אב... הקדוש רבי צבי הירש מפרצובה זי”ע.
הרבים, שבעונותינו אלא זקנים נוחה הימנו”. רבי צבי הירש האריך ימים ,ובמשך
וכה הגיד הגאון הקדוש בעל ‘דברי מקלקלים בני ישראל בחטאיהם את המשרת פנה למלא את פקודת למעלה מששים שנה הסתופף בצל
יחזקאל’ משינאווא זיע”א (הפטרת פרשת צינורות הקדושה המשפיעים על אדונו ,ובעל הבית החל לגלגל עם קדשם של שבעה צדיקים.
מסעי)“ :שמעתי שהרב הקדוש רבי ר’ הארץ ,ופותחים את הברזים לשפכם הרב שיחה תורנית עד שישוב הנער.
אלימלך זי”ע אמר :מי שמכיר את הצדיק בצעירותו נסע לחוזה הקדוש
לריק במעשיהם הגורמים שירד שפע עברו השניים מענין לענין,
הקדוש רבי פנחס מקוריץ זי”ע הוא מסוגל מלובלין ולבנו הרב הקדוש רבי יוסף
לסטרא-אחרא חלילה. וכדרכה של תורה נמשכו בשיחה זמן מטורטשין זכותם תגן עלינו ,לאחר
ליראת שמים .וכאשר שמע זאת בנו ואמנם יש להמליץ עליהם רב ,והמשרת טרם הופיע.
הקדוש ר’ אלעזר זי”ע נסע לרבי פנחס. מכן נסע לפשיסחא אל הרבי רבי
שנעשות העברות כאשר הם לפתע התנער בעל הבית ממקומו שמחה בונים מפשיסחא זי”ע ,אחריו
ובעת שישב על יד שולחנו של רבי שיכורים ,שהרי “אין אדם עובר עברה באי-נעימות“ .יסלח נא לי רבנו. אל ממשיך דרכו ה’שרף’ מקוצק,
פנחס ,הפטיר טאטע ,ואמר רבי פנלס אלא אם כן נכנס בו רוח שטות” (סוטה אלך לראות מדוע מתעכב המשרת עם פטירתו החל לנסוע לגור לבעל
“ודילמא לאו אביו הוא?” ג ,).אך כאשר לאחר כל מעללים אלו מלשוב עם היין” ,התנצל. ה’חידושי הרי”מ’ ,לאחר מכן נסע
ובשובו לביתו אמר לו אביו :היה לך באים בני ישראל ומבקשים ביום זה לאלכסנדר אל הרב הקדוש רבי חנוך
להשיבו ‘שאל אביך’ שיש לו לאדם לשאול ירד הגביר במדרגות המרתף וריח
מאת הבורא בקשות גשמיות ,הרי עז היכה באפו .ריח משכר של יין העניך הכהן ,ובערוב ימיו אל בעל
לו אב. הם כאותו משרת שיכור ,שלא די ה’שפת אמת’ מגור.
שפשט בחלל המרתף.
ועל פי דברי קדשו פירש את הפסוק במעשהו הנורא ,עוד מעז לתבוע פעם בקשו רבו החמישי ,הגאון
(ירמיה ב ד-ה) ‘הלא מעתה קראת לי אבי’, “היכן אתה?” קרא .לרגע נחרד.
העלאה בשכרו... הקדוש רבי יצחק מאיר מגור זי”ע,
הגם שאינו עוד במדרגה זו שיקרא שמא ארע למשרת דבר מה?
ומטעם זה הזהירו מאוד בתיקוני לומר בפניו דבר תורה ששמע מרבו
להקב”ה אבי ,אם בכל כחו יתחזק ויקרא במקום תשובה שמע קול משקה
הזוהר הקדוש (תקון ו’ כב ).על אלו רבי יוסף מטורטשין.
אבי יעזור לו הקב”ה שיגיע לבחינת ‘אלוף זורם .הברז פתוח...
הצווחים ככלבים ‘הב הב’ ,וכל התנצל רבי צבי הירש שדבר
נעורי אתה. תפילתם היא בבקשות מאת הבורא, בזהירות ירד במדרגות ,ולחרדתו
הבחין בשלולית-ענק של יין משובח תורה איננו זוכר ,אך זוכר הוא
שהיא עזות פנים כעזות הכלב. שפעם אחת נכנס הרבי בראש השנה
וכתב בספר ‘שיר חדש’ להגאון רבי המתפשטת על רצפת המרתף.
אמנם ,המשיך הרב ממונקאטש לפני התקיעות להיכל בית המדרש,
שמואל יעקב ראטה מקליינוראדיין הי”ד ואמר ,יש להמליץ זכות על ישראל ברזי כמה מהחביות פתוחים היו,
וכאשר פתח את פיו לומר דברי
(ענייני בין המצרים) :ונראה לפי עניות דעתי אף לפי משל זה. והיין הטוב זרם בעדם בששון .על-
כיבושין כנהוג ,אמר:
לפרש שכוונתו הקדושה היתה גם על ידם התגוללו בקבוקים ריקים.
כי אילו היו ישראל יושבים “היום לא אשמיע דברי תוכחה.
תיבות ‘ויגדך’ ,והוא על דרך הגמרא (שבת ובפינת המרתף ,שרוע היה על
בשלום ובשלוה בארצם איש תחת אספר לכם מעשה בלבד”.
פז‘ ).ויגד משה’ ,דברים שמושכין לבו של הארץ הנער המשרת ,שיכור ומבוסם.
אדם כאגדה ,זהו נמי כאן ‘שאל אביך’ גפנו ותאנתו ,וחוטאים כנגד הבורא המעשה התרחש בביתו של אחד
כאותו נער משרת ,אכן היתה חומרת בידו אחוז קנקן הכסף ,והוא לוגם
שאל לך אב ,ואם תשאל לך ,אז ‘ויגדך’, מתוכו בהנאה רבה. הנגידים המפורסמים .תורה וגדולה
כלומר ,ימשוך אותך כאגדה ,שיהיה לך המעשה שלהם כמותו. התאחדו על שולחנו של הגביר דנן.
אך כיון שישראל דוויים וסחופים מרוב תדהמה לא יכול היה הגביר רגיל היה בספרי התלמוד והפוסקים
באמת לאב. להוציא מפיו מילה.
בגלות המרה זה אלפי שנים, ותורתו שעשועיו ,ומלבד זאת זכה
מוכים נענים ונרדפים ,הרי הם “היק ...היק ...טוב שבאת” ,גרגר שעסקיו פרצו לרוב ועושר רב
ובספר ‘תורת אלף’ להגאון רבי שמעון לעומתו המשרת שהבחין במטושטש
ישראל פאזען זצ”ל משאפראן( ,ענייני פסח)
דומים למשרת מוכה יסורים ואפוף התעשר.
מכאובים ,שברדתו אל מרתף היין בדמותו של בעל הבית מבעד לענן באותו היום עליו נסוב המשל,
כתב :וזה הוא מה שאנו אומרים בהגדה השכרות.
של פסח ‘וכאן הבן שואל’ ,כלומר ,השתא שתה מעט מהיין על מנת להשתיק רבתה התכונה בבית הגביר.
על ידי התגלות אור בהיר בשחקים אנו את מכאוביו ולשכוח את יגונו. “כבר מזמן רציתי לבקש תוספת הבית הגדול והמפואר צוחצח
רואים האיך אנו רחוקים מבחינת בן ואם היה משרת זה מתנפל לרגלי על שכרי הזעום”... ומורק ,האור בנברשות הכסף
האמיתי ,אבל גדול מאד בנו החשק אדונו ומבקש את סליחתו על הפשע ובמילים אלו החל רבי יוסף היקרות העלה ,והמשרתות עמלו
להקרא בנים לו יתברך ,על כן כל אחד שביצע בשוגג ,אין ספק כי היה נענה באמירת ‘למנצח לבני קרח מזמור’ במטבח על הכנת מיני תופינים
ואחד ‘שואל’ לעצמו בחינה זו של בן .וזה לו ומוחל לו על מעשהו. הנהוג לומר לפני תקיעת שופר. ותקרובת עשירה.
הוא ‘הבן שואל’ ,כלומר ,ששואל בחינה וכך אומרים אנו לפני הקדוש התפעל בעל ה’חידושי הרי”מ’ אחד מרבני המדינה המפורסמים
זו להקרא ‘בן’ ,ואף שני תלמידי חכמים ברוך הוא ,שכל עונותינו וחטאינו הם מאוד מהמשל ,וקרא“ :משל זה נאמר הודיע על כונתו לבקר בבית הגביר,
המחדדים זה את זה בהלכה עדיין צריכין תוצאה של יסורי הגלות ,ולכשיגאלנו בחכמה נפלאה!” (‘שארית ישראל’ לר’ על מנת לכבדו כהוקרה על מעשי
לשאול ,כלומר ,לשאול בחינה זו. נעבוד אותו בלבב שלם (‘שער יששכר’ ישראל הכהן גורז’יצאנסקי מטומשוב ,עמ’ )182 הצדקה והחסד המרובים ועל
חודש תשרי ,מאמר ‘שובה ישראל’ אות יט). באחת השנים ,סיפר הרב הקדוש תמיכתו הרחבה בלומדי התורה,
לשמיעת השיעורים -קול הלשון:
03-6171077
