עינים מאירות · Eniyim Meherot — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בס"ד
דברי תורה מאת
רבי מנחם מנדל
פומרנץ שליט"א
גיליון מ"ח (ימים נוראים
יום כיפור ע úהתורה והמועדים תשפ"ג -ביהמ"ד
באר ישראל)
תשפ"ז
למי החותמת
את כל הנוכחים .אותם החיילים הזקנים ,הביטו בו נטל הרבי מיד בסיום הצום גמרא מסכת סוכה ,ועסק כי פנה יום
בהשתאות ,ועיניהם מלאו דמעות .והחסידים מצידם בתורה בשקיקה עצומה כל הלילה ,אחר יום שלם
סייעו להם בתפילתם ,הורו להם היכן אוחזים במחזור, שהיה עסוק בתפילה ובעבודה ,וממילא לא ניתן בעת נעילת שער בטרם פנה יום ,עומדים
ולימדום כיצד יענו הקהל אחר השליח ציבור. היה לשואלו דבר .וגם לאחר מכן לא העזו החסידים כל ישראל בתפילה ובתחנונים לפני ה' ,בתפילה
החמישית שביום הכפורים ,היא תפילת 'נעילה' .הכל
להזכיר את הדבר ללא שיזכירו הרבי ,וממילא לא עלה
פנה אל תפילת הערער בידם לחקור פשר דבר.
מרגישים את גודל קדושת הזמן ,והשעה דוחקת ,אין
והנה מגיע זמן תפילת נעילה ,והכל מצפים כי פנאי להכנות רבות ,אך באמת אין ישראל צריכים
יפתח הרבי ויפלל 'אשרי יושבי ביתך' ,אך לפליאת מארץ מרחקים להכנות כלל ,כי כל עבודתם בכל הימים הנוראים
הכל ,הסתובב הרבי לעבר הנוכחים ,פנה ממקומו לשנה הבאה ,כמה ימים קודם היום הקודש ,הודיע עומדת לנגד עיניהם ,הלב פתוח כאולם באהבה
אשר ליד עמוד התפילה ,ניגש לאחד החיילים הרבי במפתיע לתלמידיו הקרובים ,כי השתא מתעתד וביראה ,חרטה גמורה ממלאת את הלבבות על כל
העומדים הכן ,וביקש מאיתו כי ייגש הוא לפני התיבה, הוא להרחיק ממקומו ומבני קהילתו לקראת יום דבר פשע ,ומייחלים לסליחה ומחילה .וה' מלא רחמים
פוקד לטובה את בניו אהוביו ,וחותם גזר דינם לטובה.
ויהיה שליח ציבור לתפילת נעילה. הכפורים ,לנסוע לכפר נידח במדינת רוסיה -אשר את
האיש הביט ברבי בפליאה .הן לתפילה רגילה שימעו לא שמעו מעולם -ולערוך שם את תפילות באין מליץ יושר
של יום חול אינו יודע לגשת ,ודווקא עתה בתפילת היום.
אצל סניגורן של ישראל ,הרה"ק רבי לוי יצחק
נעילה אשר צריך החזן להיות זקן ורגיל ,יוציא הוא את בהיותם בדרך ,פנה רבי לוי יצחק לתלמידיו מברדיטשוב זיע"א ,היו כל ימות השנה ימי סניגוריה
הרבים ידי חובתם? והבטיחם נאמנה ,כי בכפר זה יבינו את אשר היה ביום ולימוד זכות על ישראל ,לעורר מידת הרחמים
אך הרבי לא הניח לאותו היהודי ,והתעקש כי על הכפורים בשנה שעברה ,כיצד נרגע המתח הגדול עליהם .ואם בכל השנה כך ,לקראת יום הכפורים -על
אף הכל ,מבקש הוא במפגיע כי הוא יהיה החזן. אשר שרר באותו הזמן. אחת כמה וכמה .הן זהו היום הקדוש ביותר בשנה ,ומי
האיש ניסה שוב לגרום לוותר על בקשתו בהגיעם אל הכפר נוכחו לראות ,כי המדובר הוא כבעל ה'קדושת לוי' המכיר בגודל קדושת היום ושפע
הנמרצת ,ובלשון רוסית מתובלת במעט אידיש אשר בכפר קטן ,אשר בו מתגוררים חיילים קנטוניסטים, ים הרחמים המתעורר בו ,אשר יבוא אל המלך לספר
זכר מילדותו ,ניסה להסביר כי הדבר לא יתכן ,הן איננו יהודים אשר נחטפו בילדותם מביתם על פי גזירת בשבחם של ישראל.
יודע כלל את מילות התפילה ,וגם לקרוא מן המחזור הצאר הרשע ,ונלקחו לעבודת הצבא ,שם סבלו אולם ,באחת השנים ביום הכפורים ,נראה היה
כמעט ואיננו מצליח ,וכי רוצה הרבי לבזותו? מבקש חרפות ויסורים קשים ביותר ,ועם כל זאת לא אבד כי מניעות עצומות וקושי גדול עומדים בפני הרבי
הוא לשמוע אותו מגמגם לפני התיבה? ובפסקנות מהם זכר ישראל ,ולמרות שלא ידעו הרבה מן התורה בעבודתו בקודש ,ומידת הדין תובעת את שלה באין
חזר על דבריו ,כי לא יוכל להיות שליח ציבור בשום והמצוות ,השתדלו לקיים כפי יכולתם. מליץ יושר מול מגיד פשע .בבית המדרש שררה
מקום ,ובוודאי לא אצל הרה"ק מברדיטשוב. לאחר כחצי יובל שנים בהם עמדו הכן לפקודת מועקה גדולה ,באשר הכירו הכל במראה פני הרבי כי
אולם הרבי לא ויתר ,ואמר לאותו יהודי זקן הצאר ,שוחררו מן הצבא הרוסי ,והלכו יחד להתגורר איננו כתמול שלשום ,עננה מרחפת על פניו המאירים
בנחרצות" :גש אתה! אינני מבקש מאיתך כי תתפלל בכפר זה .זקנים ושבורים היו כבר ,ומשפחה לא זכו בדרך כלל ,ותפילתו באה לו בקושי רב .מתח רב שרר
תפילה שאינך יודע! כל בקשתי היא שתחזור שנית להקים ,מיטב שנותיהם נגזלו מהם בעבור הצאר בבית המדרש ,ונראה היה כי הרבי חושש מפני דבר
ותתפלל באותו אופן שבו התפללת בשנה שעברה, הרוסי ,על כן היו יושבים יחד באותם הכפרים מה ,אימה חשיכה גדולה נופלת עליו ,דומה היה כי
ותשוב על תפילתך דאשתקד!" העזובים ,ומבלים בהם את אחרית ימיהם. ננעלו שערי שמים חלילה.
יתגדל ויתקדש שמיה רבא! וישמעו רחוקים ויבואו כך נמשך הדבר במשך כמעט כל היום כולו .לפני
התיבה ניגש הרבי להשמיע את כל תפילות היום,
לכך כבר לא יכול היה האיש לסרב ,ושירך את כאשר ראו החיילים את מראה פניו הקדושות של וכולן נאמרו בחרדה עצומה .חיוך לא נראה על פני
רגליו לעבר העמוד ,כאשר חבריו תומכים בו משני הרבי ,ושמעו מפי תלמידיו כי זהו הרבי הגדול והידוע, קדשו ,ואפילו מעט שמחה של מצוה חסרה ממראהו,
צידיו .ושוב חזר ה'קדושת לוי' והזכירו כי מבקש הוא רבי לוי יצחק מברדיטשוב ,לא היה קץ להתרגשותם וניכרה רק עבודה גדולה ומאומצת.
לשמוע את תפילת השנה שעברה בדיוק כפי שאמר ולשמחתם" .רבן של ישראל בא במיוחד אלינו!" היתה
אז. זו הפעם הראשונה בחייהם שזכו לכבוד כה גדול לעת נעילת שער
נזכר האיש בדבריו ,נעמד לפני התיבה כאשר ועצום ,כי אחד מצדיקי הדור יבוא לשהות במחיצתם אולם לעת ערב כאשר פנה יום ,והחמה נראתה
כל חבריו מסביבים אותו כחומה ,ואמר כך" :ריבונו ביום הגדול והנורא -הוא יום הכפורים. בראשי האילנות בזמן תפילת נעילה ,ננסכה רגיעה
של עולם ,גלוי וידוע לפניך שאין אני יודע כיצד בציפייה רבה ובהתרגשות עצומה המתינו לכניסת על פני הרבי ,וחיוך של תקוה נראה עליהן .בזמן
מתפללים .ולא זו בלבד ,אלא שאני וכל קהלך היום הקדוש ,וקיוו שיזכו לתפילות נאדרות ביותר ,כי תפילת נעילה כבר חזר ה'קדושת לוי' להיות אחוז
העומדים לפניך ,אף איננו יודעים על מה נתפלל .וכי בפעם הזאת יעלו תפילותיהם יחד עם תפילת סניגורן באש קודש המלהטת סביביו כדרכו ,אשר השפיעה
נבקש מאיתך על בנים? הן זקננו כבר מלשאת אשה של ישראל. על כל המתפללים להגביר בקרבם רגשי כיסופין
ולהוליד בנים" -ובאומרו כך נענעו כל חבריו הזקנים וכך היה ,בתפילת כל נדרי ניגש הרבי לפני התיבה והשתוקקות לקרבת אלקים ,והדאגה שהיתה קודם
את ראשם כשדמעות זולגות מעיניהם .המשיך האיש והתפלל בקול נעים המעורר את הלבבות ,וכך גם לכן -פרחה ונעלמה לה.
וזעק" :על חיים נבקש? וכי חיים כאלו חיים הם? לאחר מכן לאורך כל תפילות היום הקדוש ,היה במוצאי הצום הקדוש ,היו התלמידים תאבים
יושבים אנו בכפר ומזדקנים ,ומצפים ליום מותנו!" הקדושת לוי מתפלל בהתלהבות עצומה ,ומשך אחריו מאוד לדעת את פשר הדבר ,אולם כדרכו בקודש
א
עינים מאירות
הטבעת והחותם מכאן עולה כי שלושה זמני דין יש; ראש השנה וגם על זאת הסכימו חבריו בנענוע ראש ובכי גובר
שבו זמן הכתיבה ,יום הכפורים שהוא זמן החתימה, והולך .המשיך הזקן ותינה" :שמא על מזוני נבקש ,על
דברים נשגבים אלו ,מכבשונו של עולם הן שכיסה והושענא רבה שבו נחתמים פעם שניה. אודות הפרנסה? הן פרנסתנו מצויה לנו ביד רחבה
עתיק יומין ,אך אנו ניקח את חלק העבודה שבהם
ואכן ,זכר לדבר מצינו בתפילות יום הכפורים, מן הפנסיה שמשלם לנו הצאר הרוסי!" והכל החרו
הנוגע לנו ,אשר בפרט בעומדנו בשעת נעילה ראוי
שבשעת נעילה מזכירים באמירת הסליחות ,שתי החזיקו אחריו ,הודו לדבריו בפיהם והסכימו עמו.
לנו להעלות על ליבנו את כל תוקף הדברים האלה.
'הושענות' הנאמרות בהושענא רבה ,ואלו הן" :רַחֶם בתחילה היו מתפללים עמו בהנעת השפתיים בלבד,
כי הנה עמד שם האריז"ל על נקודה נוספת ,כי נ ָא קְהַל ֲעד ַת יׁ ְשֻרוּ ן .סְל ַח וּ מְחַל ֲעוֹנ ָם .ו ְהוֹׁשִיעֵנוּ אֱלֹקֵי וקולם לא ישמע ,אך אט אט גבר קולם ,והיו אומרים
בנוהג שבעולם כי החתימה נעשית על ידי חותמת, שמַי ִם ּפְתַח .ו ְאוֹצָרְך ָ ה ַּטוֹב ל ָנוּ תִפ ְּתַח. ש ֲער ֵי ׁ ָיׁ ְִשעֵנוּ ַ ׁ : בקול יחד כדברי חברם .סיכם היהודי את דבריו וסיים
ובזמנם היתה הרגילות ליתן את החותמת בטבעת, ּתוֹׁשִיעַ וְר ִיב אַל ּתִמ ְּתַח .ו ְהוֹׁשִיעֵנוּ אֱלֹקֵי יׁ ְִשעֵנוּ" .וכן את תפילתו כשהכל נענים אחריו בקול רם" :רק דבר
וחותם המלך נחתם בטבעת המלך .והנה ,עיקר ידוע מה שאמרו בזוהר הקדוש (ראה ח"ג דף לא ,):כי בזמן אחד נבקש ממך ריבונו של עולם; שכל העולם יכירו
החותם הוא הטבעת עצמה ,אשר בה נמצאת תבנית זה נשלחים הפתקים מבית המלך ,ואם עושה אדם את מלכותך! ויאתיו כל לעבדך ,ויברכו שם כבודך!
החתימה ,ואילו החותם הרשום על גבי השעוה או תשובה כראוי נקרעים הפתקים. הלואי וידעו הכל כי יש מנהיג לבריאה ,וממך אנו
הקלף וכדומה ,אינו אלא בבחינת רושם מן הטבעת מבקשים רק ,כי יתגדל ויתקדש שמיה רבא!"
שהיא העיקר .ושם ביאר כיצד משפיעים הדברים כאן חותם לאה וחותם רחל את תפילתם זו ,אמרו הקנטוניסטים בלשונם
בעולם. ומפרש האריז"ל ,כי ראש השנה הוא יום הדין, המבוללת ברוסית ואידיש ולשון הקודש ,ועם סיום
אך הנוגע לענייננו על דרך העבודה הוא ,כי יש זמן שליטת הדינים והגבורות ,ומשום כך הדין שבו דבריו הסתובב האיש כלפי הרבי ,ואמר לו" :זו היתה
הזוכה לחתימה טובה ,וישנו הזוכה הרבה יותר, קשה מאוד ,ורק הצדיקים הגמורים יכולים לעמוד תפילתי בשנה שעברה!"
לקבל את טבעת המלך עצמה ,שהיא שורש החתימה בו ולהיכתב לחיים .משום כך הוסיף ה' יתברך ברוב
ועיקרה. ואילו רבי לוי יצחק ,פניו קרנו משמחה
רחמיו עוד שני זמני חיתום ,האחד ביום הכפורים, ומהתרגשות עצומה .בדבקות ובהתלהבות דקדושה,
ונחתם בטבעת המלך שגם הוא זמן דין אך אינו דין קשה אלא רפה ,בעבור
הבינונים התלויים ועומדים הנחתמים לחיים בזמן
פנה אל חסידיו בעינים מלאות דמעות ,ואמר להם:
הנה ,בשני מקומות בכתובים מצינו את ענין טבעת "השומעים אתם? תפילה משתפכת זו ,כנסת ישראל
נעילה .ולאחר מכן בליל הושענא רבה זהו זמן החותם
המלך .פעם אחת אצל יוסף הצדיק ,אחר שנוכח פרעה המתרפקת על דודה ,היא שהצילה את כלל ישראל
בתוך חותם ,ובו יוכלו הכל להיחתם לטובה .והאריך
לראות כי אין נבון וחכם כמוהו היודע לפתור חלומות, בשנה שעברה מגזירה קשה ונוראה שנתרגשה
שם רבינו לפרש את הדברים על פי סוד.
ואמר לו כי על פיו ישק כל עמו ,נאמר (בראשית מא מב) עליהם! זו היא התפילה שבקעה רקיעים ,תפילה
עוד הוסיף האר"י שם להמתיק סוד ,כי החותם עצומה ,יתגדל ויתקדש שמיה רבא”.
"ו ַּיָסַר ּפַרְעֹה אֶת ט ַּבַע ְּתוֹ מֵעַל י ָדוֹ ו ַּי ִּתֵן אֹת ָּה עַל י ַד שביום הראשון של ראש השנה נקרא 'חותם לאה',
יוֹסֵף" ,ובזה נעשה למשנה למלך מצרים. אשר מבחינת הספירות מקומה גבוה יותר אצל יעקב למענך אלקים חיים
ופעם נוספת נמצא הדבר אצל מרדכי היהודי, אבינו ,ואילו החותם השני שבזמן נעילת יום הכפורים, והנה ביום הכפורים ,באים ישראל קדושים
ככתוב במגילת אסתר שבתחילה ניתנה טבעת הוא 'חותם רחל' ,וכן זמן החיתום של הושענא רבה ומתחננים לפני ה' על בני חיי ומזוני .וכיצד יוכלו
אחשורוש להמן ,והוא הרשע השתמש בה כדי לכתוב הוא 'חותם בתוך חותם דרחל'. לחבר עצמם לתפילה כגון זו? אך באמת יוכל כל אחד
אגרות להשמדת ישראל רח"ל ,ולבסוף כשנתלה המן
מישראל לעשות כן ,שהרי מתפללים אנו "זכרנו לחיים
נאמר (אסתר ח ב)" :ו ַּיָסַר ה ַּמֶלֶך ְ אֶת ט ַּבַע ְּתוֹ אֲׁשֶר הֶעֱב ִיר
מלך חפץ בחיים ,וכתבנו בספר החיים" ,ברם מיד
ונפלא הדבר ,כי בשני מקומות אלו ,היו אלה בניה
מֵהָמָן ו ַּי ִּתְנ ָּה לְמָר ְּדֳכ ָי".
מתפללים אנו "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים, מסיימים אנו ואומרים ,כי כל בקשתנו היא "למענך
של רחל אימנו שזכו לטבעת המלך; יוסף הצדיק בנה וכתבנו בספר החיים" ,ברם מיד מסיימים אנו אלקים חיים" ,למען יתרבה כבוד שמים בעולם ,ובזה
נזכה כי תהיה תפילתנו מתקבלת.
של רחל ,ומרדכי היהודי משבט בנימין בן רחל .ואף כי ואומרים ,כי כל בקשתנו היא "למענך אלקים זו היא עיקר עבודת ההכנה קודם יום הכפורים.
מקומה הרוחני של רחל אימנו הוא במידת המלכות,
אשר אין לה משל עצמה כלום וכולה מקבלת הארות חיים" ,למען יתרבה כבוד שמים בעולם ,ובזה הנה היהודים בדורות הקודמים ,היו מכוונים את כל
מלמעלה ,דווקא כאן זכו בניה של רחל לקבל את נזכה כי תהיה תפילתנו מתקבלת ליבם ואומרים בטהרה" :כי אנו בניך ואתה אבינו,
אנו עבדיך ואתה מלכנו" .בתמימות וביושר ,עם כל
טבעת החותם אשר היא המשפיעה טובה בזמן
חתימת הדין .וכך גם חותם יום הכפורים ותפילת הקשיים הנוראים שהיו מנת חלקם בימי חייהם,
הנעילה ,הכל הוא ענינה של רחל אימנו. והנה ,בדרך פנימיות הדברים ,פירש רבינו האר"י מסרו את נפשם על יהדותם בכל הדורות ,והמשיכו
זיע"א מה שפירש .אך בדרך העבודה הנוגעת אלינו, להתפלל בעבור ריבוי כבוד שמים .ואנו מבקשים על
כפרת חטא מכירת יוסף שומה עלינו להבין מהו אותו 'חותם' בכלל ,ו'חותמה עצמנו כי נזכה גם אנו לדבקות בה' ולכוונות טהורות
והנה ,אחר סדר העבודה שבחזרת תפילת מוסף של רחל' בפרט ,שהיא בחינה מיוחדת ונפלאה, כאלו ,ולואי שנוכל ליטול עימנו לכל השנה כולה את
ליום הכפורים ,מזכירים אנו את עשרה הרוגי מלכות, חותמת של גאולה .בתוך דבריו מציין האר"י שם ,כי רוממות הרוח של הרגעים הנשגבים ביותר בשנה,
"אלה אזכרה ונפשי עלי אשפכה ...לעשרה הרוגי תיבת 'חותם' היא אותיות 'תחום'' ,חומת' ,וגם 'חומת', הרגעים הטהורים של תפילות יום הכפורים.
מלוכה" .ואף כי יש קהילות שנמנעו מאמירת הפיוט, וכידוע צירופי האותיות משפיעים על המציאות
עצמה ,ועלינו להתעורר בדברים הנוגעים לנו מזה.
כתיבה וחתימה
כדי שלא להזכיר את הצער הנורא בעיצומו של יום
טוב ביום הכפורים ,אך בוודאי ממנהג אמירתו מבואר והנה ידוע שינוי הנוסח בתפילת נעילה ,אשר
כי הרוגי המלכות שייכים בענינם ליום כפורים .כל סביב רשעים יתהלכון בכל מקום בתפילה בו נזכר בכל תפילות הימים
עשרת הצדיקים באו לכפר עוון מכירת יוסף בידי ראשית כל נוכל לעורר בזה את זכרון הימים הנוראים ענין ה'כתיבה' ,משנים אנו ומבקשים על
השבטים ,כמבואר בפיוט שאמר להם אותו רשע הקדושים ,כי 'תחום' מרמז על איסור הוצאה חוץ אודות ה'חתימה'; 'חתמנו בספר החיים'' ,וחתום לחיים
שׂרָאֵל "כ ִי י ִּמָצ ֵא א ִׁיש ּגוֹנ ֵב נֶפֶׁש מֵאֶחָיו מ ִּב ְנ ֵי י ִ ְ
ההגמוןּ : לתחום בשבת קודש ,ו'חומת' מרמז על חומת העזרה טובים'' ,ניזכר ונחתם' ,הכל בלשון חותמת חתימה
וְהִתְע ַּמֶר ּבוֹ וּ מְכ ָרוֹ .ה ֵם ּכְעָנוּ לוֹ וּ מֵת ה ַּג ַּנ ָב הַהוּא .נ ָם אַ ּי ֵה והמקדש ,וכן שאר כל צירופי האותיות מרמזים וחיתום .והדבר צריך ביאור ,מהי אותה החתימה?
אֲבוֹתֵיכ ֶם אֲׁשֶר ֲאחִיה ֶם מְכ ָרוּהוּ .לְאֹרְחַת יׁ ְִשמְעֵאל ִים לפתגמין קדישין ,כאשר בא הכל על מכונו בדברי מדוע לא די ב'כתיבה טובה' ,ונצרכים אנו גם ל'חתימה
שמַי ִם סְחָרוּהוּ .וּ בְעַד נ ַ ֲעל ַי ִם נְתָנוּהוּ :וְא ַּתֶם ק ַּב ְלוּ ד ִין ׁ ָ רבינו האר"י. טובה'?
ֲעל ֵיכ ֶםּ .כ ִי מִימֵי אֲבוֹתֵיכ ֶם לֹא נִמְצ ָא ּכָכ ֶם .וְאִם ה ָיוּ אך עיקר דבריו שם לבאר ,כי חותמת החיים מקור הדברים בדברי חז"ל ,שאמרו (ראש השנה טז):
בַחַ ּי ִים ה ָי ִיתִי ד ָנ ָם לִפ ְנ ֵיכ ֶם .וְא ַּתֶם ּתִשְׂאוּ ֲעוֹן אֲבוֹתֵיכ ֶם". שבשעת נעילה ,היא 'חותם רחל' .בזמן נעילה ננעלים וז"ל" :אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוחנן ,שלשה
ובאמת יש שהתקשו בדבר זה ,אחר שיש כאן שערי ההיכל העליון ,כמו שאמרו חז"ל (ירושלמי ברכות ספרים נפתחין בראש השנה ,אחד של רשעים גמורין,
מזכרת עוון לבני ישראל ,מדוע נעורר דינים ביום פרק ד הלכה א ,דף לא ).כי לדעת רבי יוחנן זמן נעילה הוא ואחד של צדיקים גמורין ,ואחד של בינוניים .צדיקים
הכפורים? אך התשובה הברורה לזה ,כי באמת אין כאן בנעילת שערי ההיכל ,וכך הוא להלכה ,וידוע אשר גמורין -נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים ,רשעים
אלא התעוררות של רחמים גמורים ,וכמו שיתבאר. 'היכל' עולה בגימטריא 'אדנ"י' ( ,)65וזהו שמה של רחל גמורין -נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה ,בינוניים -
בבחינת הספירות ,ובשעה זו נחתמת השפעתה של תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים .זכו -
ואביון בעבור נעליים רחל שלא ישלטו בה זרים. נכתבין לחיים ,לא זכו -נכתבין למיתה".
כי הנה כל ענין המכירה כמוס הוא מאיתנו ואין הנה כי כן ,מלבד ההבנה הפשוטה כי החתימה וכתב בזה רבינו האריז"ל (שער הכוונות דרושי יום
לו בו שום השגה ,אחר שכך עשו שבטי י-ה בצירוף היא על גזר הדין לטוב או למוטב ,בא בדברי רבינו הכפורים דרוש ה) ,כי מלבד שני זמנים אלו של ראש
השכינה ,ומה גם כפרת הצדיקים עליהם ,שאמרו האריז"ל גילוי נורא ,כי החותם בא ממקום שאין לכח השנה ויום הכפורים ,עוד נוסף ליל הושענא רבה,
הקדמונים כי בהם התגלגלו נפשות השבטים (ראה הרע שליטה בו ,ועל ידו נדחים כל הקטרוגים והדינים שגם הוא זמן שבו נידונים ונחתמים ,ולכן נקרא ליל
בסדר הדורות ערך 'רבי ישמעאל' ,ובמגלה עמוקות על ואתחנן אופן וכל המניעות כנגד טובתן של ישראל ,כי חתום הוא החותם ,כפי שכבר הביא הרמב"ן בפירושו על התורה
ע"ג ,ועוד) ,ואין איתנו יודע עד מה. בחותמה של רחל המונע כניסת כל הדינים. (במדבר יד ט).
ב
עינים מאירות
נשיקת ארץ ושמים יפו פעמיך בנעלים בת נדיב' -מה יפו פעמותיהן של אך הדבר ברור בכתובים ,כי יוסף הצדיק נמכר
ישראל בשעה שעולין לרגל' ,בת נדיב' -בתו של "כֹה אָמַר בעבור נעליים ,וכמו שהנביא אומר (עמוס ב ו)ּ :
עתה נשוב אל הראשונות ,לבאר מעלת יום שׂרָאֵל וְעַל אַר ְּבָעָה לֹא אֲׁשִיב ֶּנוּ ִשעֵי י ִ ְשלֹׁשָה ּפׁ ְ ה' עַל ׁ ְ
אברהם אבינו שנקרא נדיב ,שנאמר (תהלים מז י) 'נדיבי
הכפורים ושעת נעילה .כך מספרים חז"ל באגדתות עַל מִכְר ָם ּב ַּכֶסֶף צ ַּד ִיק וְאֶב ְיוֹן ּבַעֲבוּ ר נ ַ ֲעל ָי ִם" .ומחיר
עמים נאספו עם אלקי אברהם'" .הרי שעם אותן
רבה בר בר חנה במסכתא בבא בתרא (דף עג-:עד :).פעם המכירה היה עשרים כסף ,כפי שנתפרש גם זה בכתוב
הנעליים שחלצו ישראל ביום הכפורים ,יזכו לעלות
אחת היה רבה בר בר חנה מהלך במדבר ,והתלוה שׂר ִים (בראשית לז כח)" :ו ַּיִמ ְּכ ְרוּ אֶת יוֹסֵף ל ַ ּיׁ ְִשמְעֵאל ִים ּבְעֶ ְ
לרגל בחג הסוכות לשאוב מקדושת המקדש.
אליו סוחר ישמעאלי ,אשר גילה לו סודות עמוקים ּכָסֶף" .ואמרו חז"ל בפרקי דרבי אליעזר (פרק לח) ,כי מנין
מכבשונו של עולם .לכן מכן הציע הערבי" :בוא ואראה כל שתה תחת רגליו עשרים כסף מכוון כנגד עשרת השבטים שהשתתפו
לך מקום גבוה שבו מתחברת הארץ לרקיע" .לקח במכירה ,אשר כל אחד מהם לקח לו נעליים בשני
והנה ,כתב השל"ה הקדוש (סידור שער השמים לשל"ה,
רבה את סל הלחם שהיה עמו והניחו בחלון הרקיע, כסף ,דהיינו נעל אחת בכסף אחד ,ושתי נעליים בשני
ביאור ברכת 'שעשה לי כל צרכי') בשם המהרש"ל ,לפרש
ועמד להתפלל .אך לאחר התפילה לא מצא את הסל. כסף ,ולעשרה אחים בעשרים כסף.
מה טעם דווקא על המנעלים מברכים ברכה זו,
שאל את הישמעאלי" ,האם יש כאן גנבים" - .אמר לו:
"זהו גלגל הרקיע הסובב והולך אשר הרחיק את הסל,
כמבואר בגמרא (ברכות ס ):שזמנה "כד סיים מסאניה"
-אחר שנועל נעליו .וז"ל" :צריך לתת טוב טעם
של נעליך מעל רגליך
בוא לכאן מחר בשעה זו ותמצא את אבידתך". והדבר תמוה ,וכי מפני שנמכר יוסף הצדיק,
ודעת השייכות לנעילת מנעלים ברכה זו .וקבלתי
השפעת הקדושה גם אחר הצום ממורי הגאון החסיד מהרש"ל ,שהענין הוא כפי מה נצטרכו השבטים הקדושים לנעליים? וכי עד עתה
הלכו יחפי רגליים ,או שמא נקרעו נעליהם?
שאמר דוד המלך עליו השלום במעלת האדם (תהלים
ועומק הדברים הוא ,כי אימתי הוא הזמן שבו
ח ז-ח) 'ותחסרהו מעט מאלקים וגו' תמשילהו במעשה אך הנה מצינו ,כי בכל מקום בו שורה הקדושה,
השמים והארץ מתחברים יחד ,ויוכל האדם לחבר
ידיך כל שתה תחת רגליו צונה ואלפים' וגו' ,הכוונה אין צריכים למנעלים .כאשר נתגלה הקדוש ברוך הוא
עצמו לשמימיות גם בהיותו בתוך הארציות -הוי
כי הקדוש ברוך הוא ברא ד' מדרגות בעולם הזה זו אל משה רבינו במעמד הסנה הבוער ,אמר לו (שמות ג
אומר זה יום הכפורים .ובפרט בשעת נעילה ,שהוא ה) ׁ"שַל נְעָל ֶיך ָ מֵעַל ר ַגְל ֶיךָּ ,כ ִי ה ַּמָקוֹם אֲׁשֶר א ַּתָה עוֹמֵד
הזמן הגדול ביותר בשנה ,זמן החיתום שהוא החותם למעלה מזו; א' הדומם ,ב' הצומח עולה עליו ויונק
ממנו ,ג' בעלי חיים עולים על הצומח ואוכלים אותו, עָל ָיו אַדְמַת קֹדֶׁש הוּ א" .כך גם אמר המלאך ליהושע
את כל קדושת הימים .ביום זה ,נעלם 'סל הלחם' כאשר היה ביריחו (יהושע ה טו)"ׁ :שַל נַעַלְך ָ מֵעַל ר ַגְלֶך ָ ּכ ִי
מן העין ,כי ציוותה בו התורה הקדושה (ויקרא טז לא) ד' חי מדבר הוא האדם המושל בבעלי חיים ואוכלם
ומשתמש בהם ועולה .וזהו שאמר 'הכל שתה תחת ה ַּמָקוֹם אֲׁשֶר א ַּתָה עֹמֵד עָל ָיו קֹדֶׁש הוּ א".
"וְע ִּנ ִיתֶם אֶת נַפְׁשֹתֵיכ ֶם" ,כי ביום הקדוש הזה אין
רגליו צונה ואלפים' ,רצה לומר מאחר שמושל בבעלי בדומה לזה ,אין נכנסים להר הבית בנעלים (ברכות
ישראל נצרכים לאכילה כלל.
חיים צונה ואלפים ,מכל שכן שמושל בצומח ודומם נד ,).ועבודת בית המקדש נעשית על ידי הכהנים
אך הנה ,כפי שאמר ההוא טייעא ,זמן זה שבו נעלם כשהם יחפים (ראה ירושלמי שקלים פרק ה הלכה א).
הלחם אינו ארוך כלל ,וכל יום הכפורים כולו אינו אלא שתחתיהם ,נמצא שהכל תחת רגלי האדם .וכשלוקח
האדם העור מהבהמה לעשות מנעלים למדרך כף ועומק הדבר ,כי הנעל מעלה את האדם טפח מעל
עשרים וארבע שעות ,ולמחר באותה שעה יחזיר גלגל
רגליו ,מראה ביותר מבואר שהוא המושל והכל תחת גבי קרקע ,וחוצצת בינו ובין החומר העכור .לעומת
השמים את סל הלחם למקומו .אם כן עומדים ישראל
רגליו ממש ,ומצד הממשלה הזאת נמצא מבואר זאת יוסף הצדיק שהיה עמוד הקדושה ,לא נזקק
ושואלים" :הכיצד נוכל לשמר בקרבנו את השפעות
לנעליים כלל ,שהרי אפילו בהיותו במצרים ערות
היום הגדול? היאך תשרה עלינו הקדושה גם בשאר
הארץ ,החזיק בתומתו ושמר עצמו בקדושה נשגבה.
ימות השנה ,אשר בהם עוסקים אנו גם בענייני הגוף
כאכילה ושתייה?" החותם שביום הראשון של ראש השנה נמצא כי בכל מקום בו היה מהלך ,היתה האדמה
נקרא 'חותם לאה' ,אשר מבחינת הספירות אדמת קודש ,והשפיע הדבר גם על אחיו הקדושים
בנפשו יביא לחמו מקומה גבוה יותר אצל יעקב אבינו ,ואילו
שלא יוצרכו לחציצה זו .אך כאשר מכרו את יוסף
הצדיק ואיבדו את השפעתו הטובה ,שוב נצרכו
תשובה לדבר נאמר על פי מעשה.
בהיות בני ישראל בגלות במדינת רוסיה ,גזרו
החותם השני שבזמן נעילת יום הכפורים, לנעליים אשר קנו בעשרים כסף.
עליהם גזירות רבות וקשות ,אשר מחמתן היתה הוא 'חותם רחל' ,וכן זמן החיתום של שתיקה יפה ושכרה
פרנסתן של ישראל בקושי רב ,כי כמעט לא יכלו הושענא רבה הוא 'חותם בתוך חותם והנה ,מלבד מידתו של יוסף בקדושה ,עוד החזיק
לעסוק בכל מלאכת עבודה ,מלבד כמה מלאכות
שפלות ובזויות כרוכלות או הלוואה בריבית ,אשר
דרחל' בפלך השתיקה ,כמו שאמרו חז"ל (בראשית רבה פד י)
וז"ל'" :ויחלום יוסף חלום ויאמר אליהם שמעו נא' וכו',
הגבירה את שנאת העמים כלפיהם. 'והנה אנחנו מאלמים אלומים' ,אתם כונסין פירות
באשר לכך ,היו אשר סיכנו עצמם ועסקו בהברחת שנעשה לו כל הצרכים ,שהרי מושל הוא בכל מה ואני כונס פירות ,שלכם רקיבים ושלי עומדין' .והנה
סחורות .בימים ההם היה השלטון גובה מכס בסכום שיש בעולם ,על כן כשנעל מנעליו מברך 'שעשה לי קמה אלומתי וגם נצבה' וכו' ,אמר רבי אחא ,עתידים
גבוה על כל סחורה הנכנסת למדינה ,והיו מאחינו כל צרכי'". אתם להעלים עלי דברים לפני אבא ,לומר חיה רעה
בני ישראל אשר היו מבריחים את הגבול ,קונים אכלתהו ,ומאן קאים ליה ,משתיקותא דאימא".
מעתה מובן היטב ,כי האדם הנוטל עור בהמה
סחורה בזול ומוכרים אותה במדינתם ביוקר ,וכך היו מבואר בדברי המדרש ,כי כוחו של יוסף לעמוד בכל
ועושה ממנו מנעלים לרגליו ,מורה ובא כי הוא
מרוויחים את פת לחמם .ואף שסכנה גדולה היתה הנסיונות ,היה בכח שתיקתה של אמו רחל.
השולט על אותה בהמה ,ובזה ראוי שיברך 'שעשה לי
בדבר ,הן כבר אמר הפייטן (פיוט 'ונתנה תוקף')" :בנפשו ומהי אותה השתיקה? הלא ידוע הדבר ,כי שבע
כל צרכי' ,כי זהו הסימן לכך שהוא רודה בדגת הים
יביא לחמו". שנים המתינה רחל אימנו בציפייה עצומה ליום בו
ובעוף השמים ובכל חיה ,וקל וחומר בכל אשר דרגתם
מובן מאליו ,כי השלטונות לא ראו מעשים אלו פחותה ממעלת הבעלי חיים. תזכה להקים את כרם בית ישראל יחד עם יעקב אבינו
בעין יפה כלל ,כי הדבר גרם להם להפסדים כבדים שישאנה לאשה .ולסוף שבע שנים ,נטל לבן הרשע
מתוך מה שחישבו לקחת מאזרחיהם ,ועל כן היו וגם ניתן להוסיף עוד ולבאר על פי זה מדוע נצרך
את לאה ושיגרה אל יעקב במקום רחל .יעקב אבינו
שוטרים רבים הממונים לתפוס את מבריחי הגבול האדם לנעליים כלל ,כי מאחר והאדם המדבר עומד
אשר ידע את רשעתו ורמאותו של לבן הארמי ,נתן
ולהענישם בחומרה .רגילים היו לסובב בין המשפתיים במדרגה העליונה ,לעומת האדמה שהיא בבחינת
לרחל סימנים כדי שיכיר בה ,אולם רחל לא יכלה
ולחפש את הנראים בעיניהם כזרים המבקשים להם דומם השפל ביותר ,נצרך האדם להפסקה בדמות עור
לראות את אחותה יוצאת בבושת פנים ,על כן הלכה
פירצה בגבולות. בעלי חיים ,שהוא הדרגה האמצעית בין שתי הדרגות וגילתה לה את הסימנים.
הללו.
גנובתי לילה העולה מן הדברים ,כי שני עניינים שוכנים יחד
וויתור עצום זה אשר אין לשערו כלל ,הוא אשר
עמד ליוסף בנה של רחל בכל נסיונותיו במצרים ,אשר
לילה אחד ,באחת העיירות הסמוכות לספר ,אשר בנעליים; מחד גיסא ,מורות הן על מעלת האדם עמד בהם בגבורה.
הגבול עבר ביער הסמוך לה ,הגיע יהודי אחד אשר המושל בכל הבריאה ובחיות הארץ ומכין מעורותיהן
ביקש לעבור אל המדינה השכנה .סחורה רבה קנה מנעלים לרגליו ,ומאידך גיסא יש בזה חיסרון ,שאין מה יפו פעמייך בנעלים
כאן ,ומילא שני שקים כבדים בסחורתו ,נשא אותם האדם יכול לילך על האדמה עצמה ,שלא ישקע והנה ,כשם שיוסף בקדושתו לא נצרך לנעליים ,כך
על שכמו ופסע בדממה לעבר היער .היתה זו שעת בחומריות ובגסות הדומם. גם ישראל ביום כיפור חולצים נעליהם ואינם צריכים
חצות לילה ,ורק ירח קלוש האיר לו את דרכו .מרחוק דבר זה לא הרגישו השבטים הקדושים בהיותם להם .ומה עוד ,כי תכלית קדושת היום היא בתפילת
נשמעו קולות חיות היער ,אך יותר ממה שחשש במחיצת יוסף צדיקא ,אולם משעה שנפרדו ,הוצרכו 'נעילה' ,אותיות 'נעל י-ה' ,כי ביום זה אין ישראל
מהן ,היה רב פחדו פן יתפסנו אחד משומרי הגבולות לקנות נעליים בעשרים 'כסף' ,כלומר ,שכל כיסופיהם צריכים לנעליים ,כי קדושת ה' היא החוצצת ביניהם
האורבים למבריחים שכמותו. הרוחניים היו לנעליים אלו ,כי הרגישו פתאום את ובין החומר .ואחר יום הכפורים ,זוכים ישראל לעלות
אחר כמה דקות של הליכה מאומצת ,שמע גשמיות האדמה בוערת תחתיהם ,ונצרכו להבדלה. ברגל בחג הסוכות ,אשר על מצוה זו אמר הכתוב (שיר
היהודי לפתע קול עלה נידף העולה מבין השיחים. וכמו שאמרו חז"ל (שבת קכט" :).לעולם ימכור אדם השירים ז ב)" :מַה ּי ָפוּ פְעָמַיִך ְ ּב ַּנְעָל ִים ּב ַת נָד ִיב" ,וכמו
תחילה נשמע הקול מרחוק ,אך אט אט התקרב הקול, קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו". שדרשו חז"ל (סוכה מט" :):דרש רבא ,מאי דכתיב 'מה
ג
עינים מאירות
"בשבילך רחל אני מחזירם למקומם!" על דא ועל הא ,ולא נזהרו בדבריהם שלא יבואו לידי ונשמעו בבירור פסיעות כבדות של אדם ההולך
דיבורים אסורים .וכך אמר" :היצר הרע ,הוא אותו בעקבותיו .ברור היה לאותו יהודי ,כי איש זה ההולך
ויתור על הכל! השוטר האכזר .במשך יום שלם שתק ,הניח לכם מאחוריו אינו יכול להיות אלא או מבריח או שוטר,
אם נתבונן בדבר ,הרי מסירת הסימנים היתה לצום ולהתפלל את כל התפילות הארוכות ,לענות ובגודל פחדו ,מיד השליך את השקים למרחק ,כדי
מעשה נעלה ביותר אשר אין לתארו כלל .שהרי את הגוף בחמישה עינויים ,עד שסברתם כי הנה שלא יאשימוהו בקשר אל הסחורה המוברחת.
במעשה זה סיכנה רחל את כל עתידה הרוחני ,את הצלחתם במעשיכם וניצחתם את יצרכם הרע .אך בפחד גדול עמד והמתין שיתקרב ההלך אליו.
הזכות העצומה להינשא ליעקב אבינו המובחר הנה הסתיימה תפילת נעילה ,ומיד הוא בא וחוטף כאשר נפגשו מבטיהם ,הבחין כי מדובר אמנם באדם
שבאבות ולהעמיד את שבטי ישראל! הרי לא העלתה הכל בגלל כמה דיבורים אסורים .היזהרו והישמרו שאינו יהודי ,אך גם מדי שוטר לא לבש .שמא מבריח
רחל על דעתה שישא יעקב אבינו שתי אחיות ,אלא לכם מפניו!" הוא? הרי אין לו שקים בזרועותיו! אך אולי הוא
עלולה היתה ליפול לחלקו של עשו הרשע ,או והדברים מבהילים .גם בזמן קדוש כזה ,שבו מבריח יהלומים וכדומה ,סחורה אשר ניתן להטמינה
להישאר ערירית וגלמודה! נושקת הארץ לרקיע ,ברגעים מיוחדים כל כך בכיסי הבגדים? ואולי בכלל שוטר סמוי הוא ,הבולש
והנה הרמב"ן כתב (ויקרא יח כה) כי עיקר שמירת שדבקים ישראל בה' בכל כוחם ,לא נח היצר הרע אחר המבריחים כשבגדים רגילים לגופו?
האבות את התורה היה בארץ ישראל ,ומשום כך מיד לרגע ,ומבקש להכשילם בעבירה ולחטוף מהם את איש מבין השנים לא דיבר ,אך עיניהם דיברו זו עם
כשנכנס יעקב אבינו לארץ ישראל נפטרה רחל אימנו, הרגעים הקדושים. זו יותר מכל דיבור שבפה .אזר היהודי אומץ ,התקרב
ואפילו לא נקברה לצידו במערת המכפלה (ראה גם אך אנו מנגד לא ננוח ולא נשקוט ,לא נניח ליצר אל הזר ,והביט היטב בעיניו .הלה לא נע ולא זע
ברמב"ן בראשית מח ז בסופו) .הרי כאן ויתור עצום עד לב הרע לעשות בנו כרצונו ,אלא נשמור בכל כוחנו את ממקומו ,ועמד שם כגולם .באותו רגע החליט היהודי,
השמים ,שויתרה רחל על כל עולמה ברוח ובגשם. הזמנים הקדושים והרגעים הנשגבים שזכינו להם כי בוודאי אדם תמהוני הוא ,איש מוכה גורל אשר
זכות עצומה זאת ,היא העומדת להם לישראל ביום הכפורים ,כדי שיישארו עימנו לכל השנה כולה, אין לו אח ורע ,ומשוטט לו בלא טעם וללא סיבה.
בכל הדורות ,ובעבורה ישובו לגבולם ויזכו לגאולה גם אחר שיחזור סל הלחם והאכילה תהא מותרת. וכאשר הגיע לכלל הכרעה ,מיד הלך ונטל את השקים
השלימה .וזכות זו גדולה היא אפילו יותר מזכות
עקידת יצחק. שתי זכויותיהם של ישראל והעמיסם על כתפיו כבתחילה .הן חבל על כל רגע!
וכיצד היא הדרך לכך? זהו שגילה לנו רבינו ולא קרב זה אל זה כל הלילה
זכות החתימה האריז"ל ,כי הכל תלוי בשמירת חותמה של רחל כך הלך היהודי בדרכו ,אולם אותו האיש המוזר
בגלל כל זאת ,נעילה היא זמן חותמה של רחל. אימנו .סוד זמן הנעילה המלא ברחמים ,נעוץ בכח המשיך להלך אחריו .עכשיו כבר לא היתה הברירה
דווקא בזכות רחל שויתרה כל חייה ,זכו בניה יוסף השתיקה והויתור של רחל אימנו ,אשר על ידו זוכים ביד המבריח ,הן השקים על כתפיו ,ולא יוכל להכחיש
הצדיק ומרדכי היהודי לחותם אשר בטבעת המלך ,כי ישראל בדין. את זיקתו אליהם ,ואין תועלת בעצירתו .משום כך
בזה נודע שלא החתימה לבדה ניתנה לישראל ,אלא כי שתי זכויות גדולות מצאנו לישראל; זכות לא נותר לו אלא להתפלל ולקוות כי איש זה מבקש
את כח החותם בעצמו. העקידה ,אותה מזכירים בכל יום ויום בתפילת רק להלך ותו לא .כך הילכו להם השנים כל הלילה,
וכמו שמצינו בבני אדם הכותבים דין ודברים היהודי מזיע ממאמץ וליבו דואג בקרבו ,והשני
ביניהם ,אשר גם אם יכתבו הרבה ,לא יחולו הדברים המהלך בעקבותיו כצל .משנקפו הרגעים והשעות
עד זמן החתימה -כך הוא גם כביכול בין ישראל שני עניינים שוכנים יחד בנעליים; חזרה השלוה אל לב היהודי ,באשר סבר כי אם עד
לאביהם שבשמים ,שנתן להם את הכח לחתום אותם מחד גיסא ,מורות הן על מעלת האדם עתה לא דיבר עמו האיש מאומה ולא עשה לו דבר,
המושל בכל הבריאה ובחיות הארץ
לחיים טובים. הסברא נותנת כי אין הוא שוטר .שמא תעה בדרכו,
ומבקש לצאת מן היער ,ולדבר -איננו חפץ.
קבלת החותמת -בזכות אחדות ישראל ומכין מעורותיהן מנעלים לרגליו, אחר שעות ארוכות מלאות בתהפוכות לב ונפש,
מה נאמר ומה נדבר ,כל מה שנוכל לבקש ולחנן ומאידך גיסא יש בזה חיסרון ,שאין הגיע סוף סוף היהודי אל העיירה אשר מן העבר
מלפניו יתברך הוא "ותיטיב לנו החתימה" ,שיחתמנו
ה' בספר החיים .אך לא חתימה פשוטה אנו מבקשים,
האדם יכול לילך על האדמה עצמה, השני של הגבול ,לאחר שכבר האיר השחר .ליבו
אלא את חותמה של רחל דווקא ,אשר בו נוכל לזכות שלא ישקע בחומריות ובגסות הדומם עלץ בקרבו; הנה אחר כל הדאגה והפחד ,עוד מעט
יראה שכר לפעולתו ,וממון הרבה יטול בעד הסחורה
הן לחותם והן לטבעת החותמת .החתימה איננה רק היקרה.
הרושם הנוצר על המכתב ,אלא 'למי החותמת ולמי
הפתילים' -נוכל לזכות ולקבל את החותמת עצמה.
שחרית ,ובפרט ביום ראש השנה ,שם היא נזכרת הן
על ידי התקיעות בשופר אילו של יצחק ,והן בקריאת
לקה בכפליים
ומי הוא הזוכה לזה? זהו איש ישראל ההולך התורה ובתפילות היום -ועקידת יצחק לזרעו היום חשב היהודי לנוח מעט ,והניח את השקים בסמוך.
בדרכיו של מקום ,וכמו שאמרו בגמרא (שבת קלג:): ברחמים תזכור .אך מלבד זאת מעוררים ישראל את אך משרצה להתיישב ולפוש מטורח הדרך ,שמע
"אבא שאול אומר' ,ואנוהו' -הוי דומה לו ,מה הוא זכותה של רחל אימנו ,אשר בפרט בזמן הגלות באה לפתע קול צעקה חזקה מאחוריו" :יהודי! מה חבוי לך
חנון ורחום -אף אתה היה חנון ורחום" .כל איש היא לבכות על בניה כי איננו ,ותפילתה נשמעת יותר בשקיך? פתח מיד והראני את תוכן השקים!" בפליאה
ישראל יוכל להידמות למלך מלכי המלכים ,וממילא מכל התפילות שבעולם. הביט המבריח לעבר הקול ,והנה אותו הלך תמהוני,
יהיה הוא עצמו חתום בטבעת המלך ,ויזכה לקבל מביט בו במשטמה ובידו מגיש לו תעודת שוטר.
את בחינת הטבעת ,להיחתם לחיים טובים ולשלום, בשבילך רחל עתה נפל לב היהודי בקרבו .ידוע ידע כי העונש
בבחינת 'ויוסף הוא המשביר'. כך אמרו חז"ל במדרש איכה (איכה רבה פתיחתא כד), על הברחה חמור הוא מאוד .את ממונו שוב לא יראה,
זהו שאמרה אסתר המלכה למרדכי היהודי בעל כי בזמן החורבן הלך ירמיהו הנביא וקונן על חורבן הסחורה תוחרם כולה ,ומי יודע מה עוד מצפה לו
הטבעת (אסתר ד טז) "לֵך ְ ּכ ְנוֹס אֶת ּכ ָל הַ ּי ְהוּ ד ִים" ,כי כח ביתו של הקדוש ברוך הוא ,וקרא אבות העולם להחנן במרתפי השלטון רח"ל .בגודל צערו על השעות
האחדות וההשפעה ,זהו עיקר בקשת המלך מעבדיו לפני ה' על בניו .אך גם אחר כל זאת לא נענה ה' לרועי הארוכות שבילה לחינם בנשיאת השקים ,לא יכל
בימים האלה ,שיתקנו אותם כראוי ויזכו להבטחה ישראל לרחם על ישראל ולהחזירם לארצם .עד להתאפק ,וזעק לעבר הגוי" :רשע! רשע מרושע! תינח
שהבטיח הקדוש ברוך הוא לרחל אימנו ' -ושבו בנים שקפצה רחל אימנו לפני ה' ואמרה :ריבונו של עולם, שמבקש אתה לעוצרני ,הן זהו תפקידך .אך מדוע
לגבולם'. גלוי וידוע לפניך שיעקב עבדך אהבני אהבה יתירה, המתנת עד עכשיו? מדוע לא תפסתני כבר בתחילת
מטעם זה ,אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את ועבד בשבילי שבע שנים אצל לבן אבא ,וכששלמו הדרך ,והנחת לי לאבד את כוחותי לריק בנשיאת
חבירו (ראה יומא פה ,):כי המחסיר בנקודה שבין אדם אותן שבע שנים והגיע זמן החתונה ,הלך אבי השקים הכבדים?! לילה שלם כיליתי את כוחי במתח
לחבירו ,חיסר בכל מהות היום ,שהוא חותמה של והחליפני באחותי ,והיה הדבר קשה בעיני מאוד .סימן נורא ,מדוע התעללת בי?!"
רחל ,חותם הויתור המביא לידי קיום כל המצוות שבין היה ביני ובין יעקב כדי שלא יוכלו להחליף אותי ,אך והרשע עומד כנגדו ומחייך לעומתו ,ומשיב לו
אדם לחבירו ,לאחדות בין בני ישראל ולשפע טובה. נכמרו רחמי על אחותי שלא תצא לחרפה ,ומסרתי לה באכזריות ובשנאה כבושה" :וכי חשבת שאקח את
הוא אשר אמרנו; אחריות גדולה מוטלת בשעות את הסימנים .ולא עוד אלא שבלילה התחבאתי תחת השקים בעבורך?"
אלו על כל אחד מישראל .אם יפעל כראוי -יוכל המיטה שהיתה לאה שוכבת עליה ,ועל כל שאלה
לזכות לטבעת החותם לכוחה של רחל שבזמן ששאל יעקב השבתי במקום אחותי ,כדי שיכיר את שמירה מאיבוד ההשפעות
הנעילה ,אשר בו ננעלים השערים בפני כל החיצונים קולי ויחשוב כי אני היא .ואתה ריבונו של עולם ,לא מעשה זה ,רגיל היה לספר רבי בנימין המגיד
וכוחות הרע ,ונפתח השפע ליהודים ולצדיקים ,אשר תרחם על בני?! מראדין ,בראותו יהודים עומדים במוצאי יום
יזכו לראות פני המלך ולכתיבה וחתימה טובה. מיד נתגללו רחמיו של הקדוש ברוך הוא ,ואמר: הכפורים אחר תפילת ערבית ,ומשוחחים זה עם זה
לשמיעת השיעורים -קול הלשון | 03-6171077 :לקבלת הגיליון בדוא"לnewsletter.mechubarim@gmail.com :
ד
