gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בעל העקידה · Bal Huakaedu — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: בעל העקידה · Bal Huakaedu

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בעל העקידה · Bal Huakaedu — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון נ"א ‪ -‬פרשת האזינו תשפ"ו‬ ‫ביאור שירת האזינו בענין הידיעה והבחירה‬ ‫הוא שיודע גם כל מה שיעשו כל בני האדם עד סוף‬ ‫ואילו לרחוק שייך לשון שמיעה‪ ,‬ופירשו‪ ,‬שמשה‬ ‫ַה ֲאזִ ינּו ַה ָּׁש ַמיִ ם וַ ֲא ַד ֵּב ָרה וְ ִת ְׁש ַמע ָה ָא ֶרץ ִא ְמ ֵרי ִפי‪ .‬יַ ֲערֹף‬ ‫כל הדורות‪ ,‬ואמונה זו עצמה מחייבת גם שיש לבני‬ ‫היה קרוב לשמים ולכך אמר להם 'האזינו'‪ ,‬ולארץ‬ ‫ּכַ ָּמ ָטר לִ ְק ִחי ִּתּזַ ל ּכַ ַּטל ִא ְמ ָר ִתי ּכִ ְׂש ִע ִירם ֲעלֵ י ֶד ֶׁשא‬ ‫האדם בחירה‪ ,‬שהרי אם ידיעה זו מחייבת שבני האדם‬ ‫שהיתה רחוקה ממנו אמר לשון שמיעה‪ ,‬מה שאין‬ ‫אֹלהינּו‪.‬‬ ‫וְ כִ ְר ִב ִיבים ֲעלֵ י ֵע ֶׂשב‪ּ .‬כִ י ֵׁשם ה' ֶא ְק ָרא ָהבּו ג ֶֹדל לֵ ֵ‬ ‫יהיו מוכרחים לעשות את מעשיהם כפי הידיעה‬ ‫כן ישעיה שהיה קרוב לארץ אמר לשמים הרחוקים‬ ‫ַהּצּור ָּת ִמים ָּפ ֳעלֹו ּכִ י כָ ל ְּד ָרכָ יו ִמ ְׁש ָּפט ֵאל ֱאמּונָ ה וְ ֵאין‬ ‫הקדומה‪ ,‬הרי זה חסרון בשלימותו יתברך שציוה לנו‬ ‫לשון שמיעה‪ ,‬ולארץ הקרובה לשון האזנה‪ .‬אבל יש‬ ‫מּומם ּדֹור ִע ֵּקׁש‬ ‫ָעוֶ ל ַצ ִּדיק וְ יָ ָׁשר הּוא‪ִׁ .‬ש ֵחת לֹו ֹלא ָּבנָ יו ָ‬ ‫את התורה והמצוות והבטיח שכר על קיום המצוות‬ ‫להקשות על כך‪ ,‬שהרי ישעיה אמר בפירוש 'כי ה'‬ ‫ּופ ַתלְ ּתֹל וגו' (דברים לב‪ ,‬א‪-‬ה)‬ ‫ְ‬ ‫ועונש על ביטולן‪ ,‬וזה ודאי שמי שמוכרח לעשות דבר‬ ‫דיבר' וה' ודאי בשמים הוא‪.‬‬ ‫פרשה זו היא עדות שציוה ה' למשה להעיד וללמד את‬ ‫לא מגיע לו לא שכר ולא עונש‪ ,‬אלא האמונה שאין בו‬ ‫על כן נראה לבאר להיפך‪ ,‬שכשמדבר אל הרחוק ממנו‬ ‫בני ישראל קודם מותו‪ ,‬שכשיבא זמן לאחר שיכנסו‬ ‫יתברך שום חסרון היא הנותנת שאכן יש לבני האדם‬ ‫שייך לשון 'האזנה'‪ ,‬כאומר 'הט אזנך לשמוע'‪ ,‬אבל‬ ‫לארץ ישראל‪ ,‬והם יעברו על התורה והמצוות‪ ,‬יענישם‬ ‫אפשרות לבחור‪ ,‬אלא שמכל מקום הקב"ה יודע גם‬ ‫במדבר אל הקרוב אליו שייך לשון 'שמיעה'‪ ,‬שדי בכך‬ ‫ה' בעונשים חמורים ויגלה אותם מארצו‪ .‬ופתח משה‬ ‫מה שיבחרו‪ ,‬ואף אם זה דבר שקשה להשיגו בשכל‪,‬‬ ‫שיכוין לשמוע‪ .‬על כן משה שעמד בארץ והוא עצמו‬ ‫והזמין את השמים ואת הארץ לשמוע את הדברים‬ ‫הרי זה מפני שיש דברים נשגבים מבינת שכל האדם‬ ‫דיבר‪ ,‬אמר לשמים לשון האזנה‪ ,‬ולארץ לשון שמיעה‪,‬‬ ‫שעומד לומר‪ ,‬ופירשו חז"ל והובא בפירוש רש"י‪ ,‬שיש‬ ‫אשר היא מוגבלת‪.‬‬ ‫אבל ישעיהו שאמר את דברי ה'‪ ,‬אמר לשמים לשון‬ ‫שתי כוונות בעדות השמים והארץ‪ :‬א‪ .‬שהם קיימים‬ ‫אלא שלהמון העם אין כדאי להודיע דברים אלו‪ ,‬לפי‬ ‫שמיעה לפי שהם קרובים לה'‪ ,‬ולארץ לשון האזנה‪.‬‬ ‫לעולם‪ ,‬והם יוכלו להעיד בהם גם לאחר מות משה‪ .‬ב‪.‬‬ ‫שיכול לגרום להם לשאלות ותהיות בעניני האמונה‪,‬‬ ‫והסיבה שאמר משה 'ואדברה' ו'אמרי פי' ולא פירש‬ ‫שהם עצמם יתנו את השכר ואת העונש‪.‬‬ ‫וקשה להם להשיג שישנם דברים שאינם משיגים‪ ,‬על‬ ‫שהם דברי ה'‪ ,‬לפי שרצה להדגיש את חשיבותם‬ ‫ויש לשאול ולהעיר שלש הערות בענין פרשה זו‪:‬‬ ‫כן אף שהקב"ה אמר למשה (לעיל ל טז) ִ'הּנְ ָך ׁשֹכֵ ב ִעם‬ ‫העצמית של הדברים שעומד לומר‪ .‬וכיון שהשמים‬ ‫א‪ .‬מדוע לגבי השמים אמר לשון 'האזנה' וכן לשון‬ ‫ֹלהי נֵ כַ ר ָה ָא ֶרץ ֲא ֶׁשר‬ ‫ֲאב ֶֹתיָך וְ ָקם ָה ָעם ַהּזֶ ה וְ זָ נָ ה ַא ֲח ֵרי ֱא ֵ‬ ‫מסמלים את האנשים השכליים‪ ,‬לכך אמר לגבם‬ ‫'דיבור'‪ ,‬ולגבי הארץ אמר לשון 'שמיעה' וכן לשון‬ ‫הּוא ָבא ָׁש ָּמה ְּב ִק ְרּבֹו וַ ֲעזָ ַבנִ י וְ ֵה ֵפר ֶאת ְּב ִר ִיתי ֲא ֶׁשר ּכָ ַר ִּתי‬ ‫לשון דיבור‪ ,‬שהם התוכן הפנימי של הדברים‪ ,‬ואילו‬ ‫'אמירה'‪.‬‬ ‫ִאּתֹו'‪ ,‬שהיא לשון של ידיעה ברורה שכך יהיה‪ ,‬וכן אמר‬ ‫לגבי הארץ אמר לשון אמירה‪ ,‬שהיא רק האמירה‬ ‫החיצונית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יש לברר האם אמר את כל השירה לכל ישראל‬ ‫מֹותי ּכִ י ַה ְׁש ֵחת‬ ‫משה לפני זקני העם‪ּ' ,‬כִ י יָ ַד ְע ִּתי ַא ֲח ֵרי ִ‬ ‫או רק לזקנים שבעם‪ ,‬שבפרשת וילך נאמר (ל כח)‬ ‫ַּת ְׁש ִחתּון וְ ַס ְר ֶּתם ִמן ַה ֶּד ֶרְך ֲא ֶׁשר ִצּוִ ִיתי ֶא ְתכֶ ם' (שם כט)‪,‬‬ ‫עיקר העדות האמורה בפרשה זו היא‪ ,‬שעתיד לבא‬ ‫ַ'ה ְק ִהילּו ֵאלַ י ֶאת ּכָ ל זִ ְקנֵ י ִׁש ְב ֵטיכֶ ם וְ ׁש ְֹט ֵריכֶ ם וַ ֲא ַד ְּב ָרה‬ ‫מכל מקום לפני שאר העם אמר משה‪ּ' ,‬כִ י ָאנֹכִ י יָ ַד ְע ִּתי‬ ‫זמן שבני ישראל יעזבו את ה'‪ ,‬ויעבדו עבודה זרה‪,‬‬ ‫ְב ָאזְ נֵ ֶיהם ֵאת ַה ְּד ָב ִרים ָה ֵאּלֶ ה וְ ָא ִע ָידה ָּבם ֶאת ַה ָּׁש ַמיִ ם‬ ‫עֹודּנִ י ַחי ִע ָּמכֶ ם ַהּיֹום‬ ‫ֶאת ֶמ ְריְ ָך וְ ֶאת ָע ְר ְּפָך ַה ָּק ֶׁשה ֵהן ְּב ֶ‬ ‫ועל זה מעיד בהם שידעו שייענשו על כך בעונשים‬ ‫וְ ֶאת ָה ָא ֶרץ'‪ ,‬הרי שרצה לומר רק לזקני השבטים‬ ‫מֹותי' (שם כז)‪ ,‬שלא‬ ‫ַמ ְמ ִרים ֱהיִ ֶתם ִעם ה' וְ ַאף ּכִ י ַא ֲח ֵרי ִ‬ ‫חמורים‪ ,‬וכפי שנאמר בפרשת וילך (לעיל ל טז‪-‬יז) קודם‬ ‫והשוטרים‪ ,‬ואחר כך נאמר (שם ל) 'וַ יְ ַד ֵּבר מ ֶֹׁשה ְּב ָאזְ נֵ י‬ ‫אמר שהיא ידיעה ברורה שכך יהיה‪ ,‬אלא פירש שכיון‬ ‫ֹאמר ה' ֶאל מ ֶֹׁשה ִהּנְ ָך ׁשֹכֵ ב ִעם‬ ‫ציווי פרשה זו‪' ,‬וַ ּי ֶ‬ ‫ּכָ ל ְק ַהל יִ ְׂש ָר ֵאל ֶאת ִּד ְב ֵרי ַה ִּׁש ָירה ַהּזֹאת ַעד ֻּת ָּמם' הרי‬ ‫שהוא מכיר אותם‪ ,‬שחטאו במשך שנותם במדבר‪,‬‬ ‫ֹלהי נֵ כַ ר ָה ָא ֶרץ‬‫ֲאב ֶֹתיָך וְ ָקם ָה ָעם ַהּזֶ ה וְ זָ נָ ה ַא ֲח ֵרי ֱא ֵ‬ ‫שאמר זאת לכל קהל ישראל‪.‬‬ ‫מסתבר שגם כשיכנסו לארץ ישראל יבואו לידי חטא‪,‬‬ ‫ֲא ֶׁשר הּוא ָבא ָׁש ָּמה ְּב ִק ְרּבֹו וַ ֲעזָ ַבנִ י וְ ֵה ֵפר ֶאת ְּב ִר ִיתי‬ ‫ועל כן הזהירם‪ .‬זהו שחילקה התורה בין הדברים לזקני‬ ‫ֲא ֶׁשר ּכָ ַר ִּתי ִאּתֹו‪ .‬וְ ָח ָרה ַא ִּפי בֹו ַבּיֹום ַההּוא וַ ֲעזַ ְב ִּתים‬ ‫ג‪ .‬מדוע התחיל את דברי השירה בכך שה' תמים‬ ‫העם לבין שאר העם‪ ,‬אבל את עיקר העדות שהיא‬ ‫ּומ ָצ ֻאהּו ָרעֹות ַרּבֹות‬ ‫וְ ִה ְס ַּת ְר ִּתי ָפנַ י ֵמ ֶהם וְ ָהיָ ה לֶ ֱאכֹל ְ‬ ‫פעלו‪ ,‬וכל דרכיו משפט‪ ,‬והוא צדיק וישר‪ ,‬וכי מדוע‬ ‫פרשת האזינו אמר משה לפני כל ישראל‪.‬‬ ‫ֹלהי ְּב ִק ְר ִּבי‬ ‫וְ ָצרֹות וְ ָא ַמר ַּבּיֹום ַההּוא ֲהֹלא ַעל ּכִ י ֵאין ֱא ַ‬ ‫שיהיו סבורים שאינו כן עד שהוצרך לפרש להם זאת‬ ‫ְמ ָצאּונִ י ָה ָרעֹות ָה ֵאּלֶ ה'‪ ,‬ולכך ציוה ה' את משה להעיד‬ ‫בתחילת דבריו‪.‬‬ ‫על פי זה נראה לבאר‪ ,‬שזו היא כוונת התורה העמוקה‬ ‫בפסוקים הראשונים בעדות זו‪ ,‬שנאמר 'כי שם ה'‬ ‫ולהתרות בהם‪ ,‬שאם לא ישמרו את התורה והמצוות‬ ‫תחילה נראה לבאר את הענין שהזמין את השמים‬ ‫אקרא הבו גודל לאלהינו' שכשאקרא לפניכם ה'‬ ‫יבואו עליהם צרות רבות ונוראות‪.‬‬ ‫ואת הארץ לשמוע את הדברים בשתי דרכים נוספות‬ ‫הנכבד והנורא המורה על עוצם גדולתו ושלימותו‬ ‫אלא שפרשה זו‪ ,‬שנאמר בהם בפירוש שה' יודע‬ ‫מלבד מה שפירשו חז"ל‪ .‬אחת בדרך הפשט ואחת‬ ‫בתכלית השלימות‪ ,‬עד שלא יתואר בשום חסרון כלל‪,‬‬ ‫שכלל ישראל יחטאו‪ ,‬מעוררת את השאלה שנתחבטו‬ ‫בדרך הדרש‪.‬‬ ‫וזה מחייב את ידיעתו בכל הענינים‪ ,‬עם כל זה אנו‬ ‫בה הראשונים [ראה רמב"ם תשובה פ"ה ה"ה]‪ ,‬בענין‬ ‫א‪ .‬בדרך הפשט נראה‪ ,‬שאמר זאת כדי להודיע לישראל‬ ‫חייבים לגדלו ולהודות על יושר דינו וצדקתו בענין‬ ‫הבחירה והידיעה‪ ,‬שאם ה' יודע שישראל יחטאו‪,‬‬ ‫את גודל מעלת הדברים שעומד לומר להם‪ ,‬ולכך קרא‬ ‫השכר והעונש שהם מחייבים את הבחירה המוחלטת‪.‬‬ ‫לכאורה נמצא שהם מוכרחים לחטוא‪ ,‬ואם כן כיצד‬ ‫לשמים ולארץ שהם כוללים את כל המציאות הבריאה‬ ‫זהו שאמר 'הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט'‬ ‫שייך ענין שכר ועונש‪ ,‬שהרי כל ענין השכר והעונש‬ ‫שיש בעולם‪ ,‬וכשמזמינים את כללות הבריאה לשמוע‬ ‫שאין בו שום חסרון‪ ,‬ומכל מקום הוא 'אל אמונה ואין‬ ‫שייך רק אם יש לאדם בחירה לבחור בין הרע לטוב‪,‬‬ ‫דבר‪ ,‬הרי זה מוכיח שהענין שעומדים לומר הוא גדול‬ ‫עול' בעניני השכר והעונש‪ ,‬ו'צדיק וישר הוא' במה‬ ‫שאם בחר בטוב מגיע לו שכר‪ ,‬ואם בחר ברע מגיע לו‬ ‫ועצום‪.‬‬ ‫שהבטיח השכר והעונש‪ .‬ואמר 'שחת לו לא בניו‬ ‫עונש‪ ,‬אבל אם כבר ידוע מה יעשה‪ ,‬נמצא שלכאורה‬ ‫ב‪ .‬בדרך הדרש נראה לבאר‪ ,‬שה'שמים' הכוונה‬ ‫מומם' וגו'‪ ,‬לומר‪ ,‬שהמחשבה שה' שיחת לעמו במה‬ ‫לא היתה לו ברירה לעשות דבר אחר‪ ,‬ואם כן מדוע‬ ‫לאנשים הנמצאים במדרגה שמיימית‪ ,‬הם האנשים‬ ‫שהודיע שיחטאו‪ ,‬ועל כן לא מגיע להם עונש אינה‬ ‫יקבל שכר אם יעשה את הטוב ועונש אם יעשה את‬ ‫השכליים‪ ,‬ו'הארץ' הכוונה להמון העם‪ ,‬הנקראים‬ ‫נכונה‪ ,‬אלא שה' יודע העתידות שהם יהיו דור עקש‬ ‫הרע‪ ,‬הלא לכאורה הוא היה מוכרח לעשות כפי מה‬ ‫בשם 'עם הארץ'‪.‬‬ ‫ופתלתול‪ .‬אמנם זו היתה עומק כוונתו המיוחדת לזקני‬ ‫שעשה בסוף‪.‬‬ ‫על החילוק בין לשון האזנה ללשון שמיעה‪ ,‬כבר‬ ‫העם‪ ,‬הנמשלים ב'שמים' שהם אנשים שכליים בעלי‬ ‫אכן כשנתבונן נראה‪ ,‬שעיקר השאלה היא שלכאורה‬ ‫העירו חז"ל בספרי‪ ,‬והביאו הפסוק שאמר ישעיהו‬ ‫רוחניות גבוהה‪ ,‬אבל לשאר העם יתפרשו הפסוקים‬ ‫ענין הבחירה סותר את ענין הידיעה‪ ,‬אבל ענין הידיעה‬ ‫'ׁש ְמעּו ָׁש ַמיִ ם וְ ַה ֲאזִ ינִ י ֶא ֶרץ ּכִ י ה' ִּד ֵּבר' (ישעיה א‬ ‫הנביא ִ‬ ‫הללו כפשוטם‪ ,‬שכל הנהגת ה' היא באמת וביושר‪.‬‬ ‫אינו סותר את ענין הבחירה‪ ,‬מפני שענין הידיעה‬ ‫ב)‪ ,‬שאמר לשון שמיעה לשמים ולשון האזנה לארץ‪,‬‬ ‫עקידת יצחק שער קג‬ ‫הוא האמונה שאין דבר נמנע מאת ה'‪ ,‬ועל כן ודאי‬ ‫ופירשו‪ ,‬שכשמדבר אל הקרוב אליו שייך לשון האזנה‪,‬‬