בעל העקידה · Bal Huakaedu — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

גיליון נ"א -פרשת האזינו תשפ"ו
ביאור שירת האזינו בענין הידיעה והבחירה
הוא שיודע גם כל מה שיעשו כל בני האדם עד סוף ואילו לרחוק שייך לשון שמיעה ,ופירשו ,שמשה ַה ֲאזִ ינּו ַה ָּׁש ַמיִ ם וַ ֲא ַד ֵּב ָרה וְ ִת ְׁש ַמע ָה ָא ֶרץ ִא ְמ ֵרי ִפי .יַ ֲערֹף
כל הדורות ,ואמונה זו עצמה מחייבת גם שיש לבני היה קרוב לשמים ולכך אמר להם 'האזינו' ,ולארץ ּכַ ָּמ ָטר לִ ְק ִחי ִּתּזַ ל ּכַ ַּטל ִא ְמ ָר ִתי ּכִ ְׂש ִע ִירם ֲעלֵ י ֶד ֶׁשא
האדם בחירה ,שהרי אם ידיעה זו מחייבת שבני האדם שהיתה רחוקה ממנו אמר לשון שמיעה ,מה שאין אֹלהינּו. וְ כִ ְר ִב ִיבים ֲעלֵ י ֵע ֶׂשבּ .כִ י ֵׁשם ה' ֶא ְק ָרא ָהבּו ג ֶֹדל לֵ ֵ
יהיו מוכרחים לעשות את מעשיהם כפי הידיעה כן ישעיה שהיה קרוב לארץ אמר לשמים הרחוקים ַהּצּור ָּת ִמים ָּפ ֳעלֹו ּכִ י כָ ל ְּד ָרכָ יו ִמ ְׁש ָּפט ֵאל ֱאמּונָ ה וְ ֵאין
הקדומה ,הרי זה חסרון בשלימותו יתברך שציוה לנו לשון שמיעה ,ולארץ הקרובה לשון האזנה .אבל יש מּומם ּדֹור ִע ֵּקׁש ָעוֶ ל ַצ ִּדיק וְ יָ ָׁשר הּואִׁ .ש ֵחת לֹו ֹלא ָּבנָ יו ָ
את התורה והמצוות והבטיח שכר על קיום המצוות להקשות על כך ,שהרי ישעיה אמר בפירוש 'כי ה' ּופ ַתלְ ּתֹל וגו' (דברים לב ,א-ה) ְ
ועונש על ביטולן ,וזה ודאי שמי שמוכרח לעשות דבר דיבר' וה' ודאי בשמים הוא. פרשה זו היא עדות שציוה ה' למשה להעיד וללמד את
לא מגיע לו לא שכר ולא עונש ,אלא האמונה שאין בו על כן נראה לבאר להיפך ,שכשמדבר אל הרחוק ממנו בני ישראל קודם מותו ,שכשיבא זמן לאחר שיכנסו
יתברך שום חסרון היא הנותנת שאכן יש לבני האדם שייך לשון 'האזנה' ,כאומר 'הט אזנך לשמוע' ,אבל לארץ ישראל ,והם יעברו על התורה והמצוות ,יענישם
אפשרות לבחור ,אלא שמכל מקום הקב"ה יודע גם במדבר אל הקרוב אליו שייך לשון 'שמיעה' ,שדי בכך ה' בעונשים חמורים ויגלה אותם מארצו .ופתח משה
מה שיבחרו ,ואף אם זה דבר שקשה להשיגו בשכל, שיכוין לשמוע .על כן משה שעמד בארץ והוא עצמו והזמין את השמים ואת הארץ לשמוע את הדברים
הרי זה מפני שיש דברים נשגבים מבינת שכל האדם דיבר ,אמר לשמים לשון האזנה ,ולארץ לשון שמיעה, שעומד לומר ,ופירשו חז"ל והובא בפירוש רש"י ,שיש
אשר היא מוגבלת. אבל ישעיהו שאמר את דברי ה' ,אמר לשמים לשון שתי כוונות בעדות השמים והארץ :א .שהם קיימים
אלא שלהמון העם אין כדאי להודיע דברים אלו ,לפי שמיעה לפי שהם קרובים לה' ,ולארץ לשון האזנה. לעולם ,והם יוכלו להעיד בהם גם לאחר מות משה .ב.
שיכול לגרום להם לשאלות ותהיות בעניני האמונה, והסיבה שאמר משה 'ואדברה' ו'אמרי פי' ולא פירש שהם עצמם יתנו את השכר ואת העונש.
וקשה להם להשיג שישנם דברים שאינם משיגים ,על שהם דברי ה' ,לפי שרצה להדגיש את חשיבותם ויש לשאול ולהעיר שלש הערות בענין פרשה זו:
כן אף שהקב"ה אמר למשה (לעיל ל טז) ִ'הּנְ ָך ׁשֹכֵ ב ִעם העצמית של הדברים שעומד לומר .וכיון שהשמים א .מדוע לגבי השמים אמר לשון 'האזנה' וכן לשון
ֹלהי נֵ כַ ר ָה ָא ֶרץ ֲא ֶׁשר ֲאב ֶֹתיָך וְ ָקם ָה ָעם ַהּזֶ ה וְ זָ נָ ה ַא ֲח ֵרי ֱא ֵ מסמלים את האנשים השכליים ,לכך אמר לגבם 'דיבור' ,ולגבי הארץ אמר לשון 'שמיעה' וכן לשון
הּוא ָבא ָׁש ָּמה ְּב ִק ְרּבֹו וַ ֲעזָ ַבנִ י וְ ֵה ֵפר ֶאת ְּב ִר ִיתי ֲא ֶׁשר ּכָ ַר ִּתי לשון דיבור ,שהם התוכן הפנימי של הדברים ,ואילו 'אמירה'.
ִאּתֹו' ,שהיא לשון של ידיעה ברורה שכך יהיה ,וכן אמר לגבי הארץ אמר לשון אמירה ,שהיא רק האמירה
החיצונית. ב .יש לברר האם אמר את כל השירה לכל ישראל
מֹותי ּכִ י ַה ְׁש ֵחת משה לפני זקני העםּ' ,כִ י יָ ַד ְע ִּתי ַא ֲח ֵרי ִ
או רק לזקנים שבעם ,שבפרשת וילך נאמר (ל כח)
ַּת ְׁש ִחתּון וְ ַס ְר ֶּתם ִמן ַה ֶּד ֶרְך ֲא ֶׁשר ִצּוִ ִיתי ֶא ְתכֶ ם' (שם כט), עיקר העדות האמורה בפרשה זו היא ,שעתיד לבא ַ'ה ְק ִהילּו ֵאלַ י ֶאת ּכָ ל זִ ְקנֵ י ִׁש ְב ֵטיכֶ ם וְ ׁש ְֹט ֵריכֶ ם וַ ֲא ַד ְּב ָרה
מכל מקום לפני שאר העם אמר משהּ' ,כִ י ָאנֹכִ י יָ ַד ְע ִּתי זמן שבני ישראל יעזבו את ה' ,ויעבדו עבודה זרה, ְב ָאזְ נֵ ֶיהם ֵאת ַה ְּד ָב ִרים ָה ֵאּלֶ ה וְ ָא ִע ָידה ָּבם ֶאת ַה ָּׁש ַמיִ ם
עֹודּנִ י ַחי ִע ָּמכֶ ם ַהּיֹום ֶאת ֶמ ְריְ ָך וְ ֶאת ָע ְר ְּפָך ַה ָּק ֶׁשה ֵהן ְּב ֶ ועל זה מעיד בהם שידעו שייענשו על כך בעונשים וְ ֶאת ָה ָא ֶרץ' ,הרי שרצה לומר רק לזקני השבטים
מֹותי' (שם כז) ,שלא ַמ ְמ ִרים ֱהיִ ֶתם ִעם ה' וְ ַאף ּכִ י ַא ֲח ֵרי ִ חמורים ,וכפי שנאמר בפרשת וילך (לעיל ל טז-יז) קודם והשוטרים ,ואחר כך נאמר (שם ל) 'וַ יְ ַד ֵּבר מ ֶֹׁשה ְּב ָאזְ נֵ י
אמר שהיא ידיעה ברורה שכך יהיה ,אלא פירש שכיון ֹאמר ה' ֶאל מ ֶֹׁשה ִהּנְ ָך ׁשֹכֵ ב ִעם ציווי פרשה זו' ,וַ ּי ֶ ּכָ ל ְק ַהל יִ ְׂש ָר ֵאל ֶאת ִּד ְב ֵרי ַה ִּׁש ָירה ַהּזֹאת ַעד ֻּת ָּמם' הרי
שהוא מכיר אותם ,שחטאו במשך שנותם במדבר, ֹלהי נֵ כַ ר ָה ָא ֶרץֲאב ֶֹתיָך וְ ָקם ָה ָעם ַהּזֶ ה וְ זָ נָ ה ַא ֲח ֵרי ֱא ֵ שאמר זאת לכל קהל ישראל.
מסתבר שגם כשיכנסו לארץ ישראל יבואו לידי חטא, ֲא ֶׁשר הּוא ָבא ָׁש ָּמה ְּב ִק ְרּבֹו וַ ֲעזָ ַבנִ י וְ ֵה ֵפר ֶאת ְּב ִר ִיתי
ועל כן הזהירם .זהו שחילקה התורה בין הדברים לזקני ֲא ֶׁשר ּכָ ַר ִּתי ִאּתֹו .וְ ָח ָרה ַא ִּפי בֹו ַבּיֹום ַההּוא וַ ֲעזַ ְב ִּתים ג .מדוע התחיל את דברי השירה בכך שה' תמים
העם לבין שאר העם ,אבל את עיקר העדות שהיא ּומ ָצ ֻאהּו ָרעֹות ַרּבֹות וְ ִה ְס ַּת ְר ִּתי ָפנַ י ֵמ ֶהם וְ ָהיָ ה לֶ ֱאכֹל ְ פעלו ,וכל דרכיו משפט ,והוא צדיק וישר ,וכי מדוע
פרשת האזינו אמר משה לפני כל ישראל. ֹלהי ְּב ִק ְר ִּבי
וְ ָצרֹות וְ ָא ַמר ַּבּיֹום ַההּוא ֲהֹלא ַעל ּכִ י ֵאין ֱא ַ שיהיו סבורים שאינו כן עד שהוצרך לפרש להם זאת
ְמ ָצאּונִ י ָה ָרעֹות ָה ֵאּלֶ ה' ,ולכך ציוה ה' את משה להעיד בתחילת דבריו.
על פי זה נראה לבאר ,שזו היא כוונת התורה העמוקה
בפסוקים הראשונים בעדות זו ,שנאמר 'כי שם ה' ולהתרות בהם ,שאם לא ישמרו את התורה והמצוות תחילה נראה לבאר את הענין שהזמין את השמים
אקרא הבו גודל לאלהינו' שכשאקרא לפניכם ה' יבואו עליהם צרות רבות ונוראות. ואת הארץ לשמוע את הדברים בשתי דרכים נוספות
הנכבד והנורא המורה על עוצם גדולתו ושלימותו אלא שפרשה זו ,שנאמר בהם בפירוש שה' יודע מלבד מה שפירשו חז"ל .אחת בדרך הפשט ואחת
בתכלית השלימות ,עד שלא יתואר בשום חסרון כלל, שכלל ישראל יחטאו ,מעוררת את השאלה שנתחבטו בדרך הדרש.
וזה מחייב את ידיעתו בכל הענינים ,עם כל זה אנו בה הראשונים [ראה רמב"ם תשובה פ"ה ה"ה] ,בענין א .בדרך הפשט נראה ,שאמר זאת כדי להודיע לישראל
חייבים לגדלו ולהודות על יושר דינו וצדקתו בענין הבחירה והידיעה ,שאם ה' יודע שישראל יחטאו, את גודל מעלת הדברים שעומד לומר להם ,ולכך קרא
השכר והעונש שהם מחייבים את הבחירה המוחלטת. לכאורה נמצא שהם מוכרחים לחטוא ,ואם כן כיצד לשמים ולארץ שהם כוללים את כל המציאות הבריאה
זהו שאמר 'הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט' שייך ענין שכר ועונש ,שהרי כל ענין השכר והעונש שיש בעולם ,וכשמזמינים את כללות הבריאה לשמוע
שאין בו שום חסרון ,ומכל מקום הוא 'אל אמונה ואין שייך רק אם יש לאדם בחירה לבחור בין הרע לטוב, דבר ,הרי זה מוכיח שהענין שעומדים לומר הוא גדול
עול' בעניני השכר והעונש ,ו'צדיק וישר הוא' במה שאם בחר בטוב מגיע לו שכר ,ואם בחר ברע מגיע לו ועצום.
שהבטיח השכר והעונש .ואמר 'שחת לו לא בניו עונש ,אבל אם כבר ידוע מה יעשה ,נמצא שלכאורה ב .בדרך הדרש נראה לבאר ,שה'שמים' הכוונה
מומם' וגו' ,לומר ,שהמחשבה שה' שיחת לעמו במה לא היתה לו ברירה לעשות דבר אחר ,ואם כן מדוע לאנשים הנמצאים במדרגה שמיימית ,הם האנשים
שהודיע שיחטאו ,ועל כן לא מגיע להם עונש אינה יקבל שכר אם יעשה את הטוב ועונש אם יעשה את השכליים ,ו'הארץ' הכוונה להמון העם ,הנקראים
נכונה ,אלא שה' יודע העתידות שהם יהיו דור עקש הרע ,הלא לכאורה הוא היה מוכרח לעשות כפי מה בשם 'עם הארץ'.
ופתלתול .אמנם זו היתה עומק כוונתו המיוחדת לזקני שעשה בסוף. על החילוק בין לשון האזנה ללשון שמיעה ,כבר
העם ,הנמשלים ב'שמים' שהם אנשים שכליים בעלי אכן כשנתבונן נראה ,שעיקר השאלה היא שלכאורה העירו חז"ל בספרי ,והביאו הפסוק שאמר ישעיהו
רוחניות גבוהה ,אבל לשאר העם יתפרשו הפסוקים ענין הבחירה סותר את ענין הידיעה ,אבל ענין הידיעה 'ׁש ְמעּו ָׁש ַמיִ ם וְ ַה ֲאזִ ינִ י ֶא ֶרץ ּכִ י ה' ִּד ֵּבר' (ישעיה א הנביא ִ
הללו כפשוטם ,שכל הנהגת ה' היא באמת וביושר. אינו סותר את ענין הבחירה ,מפני שענין הידיעה ב) ,שאמר לשון שמיעה לשמים ולשון האזנה לארץ,
עקידת יצחק שער קג הוא האמונה שאין דבר נמנע מאת ה' ,ועל כן ודאי ופירשו ,שכשמדבר אל הקרוב אליו שייך לשון האזנה,
