gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בית העירוב · Bees Huaruv — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: בית העירוב · Bees Huaruv

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בית העירוב · Bees Huaruv — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‬ ‫™©›‬ ‫גליון מס' ‪ 46‬האזינו תשפ"ז‬ ‫הניצוץ היהודי החבוי התחיל להתעורר‬ ‫בין כתלי‬ ‫הוא עמד שם גבוה וחסון‪ ,‬רעמת שיער ארוכה לראשו‪ ,‬מנסה להבין מה רוצים החסונות הצליח לחבר את העמוד לגדר‪.‬‬ ‫בדיוק שני האנשים עם החליפות השחורות‪ .‬אבל הברק שבעיניהם‪ ,‬הנחישות בהמשך רץ להביא להם מים קרים‪ ,‬בכוס‬ ‫בית העירוב‬ ‫חד פעמי‪ ,‬כפי שביקשו‪ .‬כך המשיך איתם‬ ‫שבקולם שהשתלבה בדיבור עדין ומנומס‪ ,‬שבו את ליבו‪.‬‬ ‫גם אחרי שניסו להסביר לו בקצרה‪ ,‬לא באמת הבין‪ .‬אבל כן הצליח להבין ולא עזב עד שנסעו משם מרוצים‪.‬‬ ‫מהם שהם צריכים לסדר כאן משהו לשבת‪ ,‬בלי זה קשה מאד לכמה משפחות היישוב המדובר שוכן במרכז הארץ‪ .‬חילוני‪ ,‬גרים בו אנשים מבוססים‪ ,‬בעלי‬ ‫מעמד כלכלי גבוה‪ .‬ביישוב יש גם כמה מפעלים גדולים מוכרים‬ ‫לשמור על השבת שלהם‪ .‬הוא באמת מכיר את הבן של צחי‪,‬‬ ‫וידועים בארץ‪ .‬בית הכנסת שביישוב בקושי פעיל‪ ,‬מניין יש רק‬ ‫תושב וותיק ביישוב‪ ,‬שהבן שלו החליט לפני כמה שנים לחזור‬ ‫בשבת‪ .‬עד לאחרונה לא היתה שום משפחה שומרת מצוות‬ ‫בתשובה‪ .‬מאז הספיק כבר להתחתן ויש לו גם תאומים‪ .‬הם‬ ‫ביישוב‪ .‬שני החרדים הם אברכים חשובים המתנדבים מטעם‬ ‫לא גרים במושב אבל ההורים מאד מבקשים שיבואו לשבתות‪,‬‬ ‫בית העירוב‪ ,‬בשבועות האחרונים הם הקדישו שעות ארוכות‬ ‫רוצים קצת נחת‪.‬‬ ‫לסדר את העירוב שם‪.‬‬ ‫אבל צחי אומר לו תמיד שהוא לא זוכה לראות את הנחת‪,‬‬ ‫בשבוע שעבר‪ ,‬ערב ראש השנה‪ ,‬בירכו על המוגמר‪ .‬לאחר‬ ‫קשה להם להגיע בשבתות‪ ,‬כי בכל שבת כזו הם נשארים‬ ‫שעות עבודה רבות הצליחו להכשיר את העירוב‪ .‬זה לא היה‬ ‫קל‪ ,‬התושבים לא רגילים לראות ביישוב חובשי כיפה‪ ,‬וודאי‬ ‫נצורים בבית עם התינוקות‪ ,‬משום שבשבת אסור להם לצאת‬ ‫העירוב הוכשר במושב החילוני‬ ‫שלא חרדים‪ .‬שוב ושוב נשאלו‪' :‬מה אתם מחפשים כאן?'‪' ,‬למה‬ ‫שנקרא‬ ‫עם התינוקות והעגלות‪ .‬כדי שיוכלו לצאת צריך משהו‬ ‫באתם?'‪ .‬טוב שבבית העירוב השכילו לתאם את הדבר עם המועצה האזורית‪,‬‬ ‫כשר‪.‬‬ ‫לא‬ ‫בקיצור‬ ‫'עירוב'‪ ,‬וביישוב שלהם הוא ישן ולא מתוחזק‪,‬‬ ‫כך הם עוד יכלו לענות שהגיעו מטעם המועצה‪.‬‬ ‫עבור‬ ‫הגדר‬ ‫את‬ ‫לבדוק‬ ‫שלו‬ ‫לחצר‬ ‫להיכנס‬ ‫כעת עומדים כאן שני החרדים‪ ,‬ומבקשים‬ ‫אבל גם במקום כל כך זר ומנוכר‪ ,‬התגלו יהודים רחוקים שהלב היהודי שלהם התעורר‪,‬‬ ‫אבל‬ ‫התושבים‪,‬‬ ‫כל‬ ‫שאר‬ ‫גם‬ ‫כמוהו‬ ‫הזה‪,‬‬ ‫הדבר‬ ‫העירוב‪ .‬האמת‪ ,‬הוא כלל לא צריך את‬ ‫אף בלי להבין ומבלי לדעת את פשר הענין הדתי הזה‪ .‬ומבלי שהם עצמם שומרים שבת‪.‬‬ ‫להם‪.‬‬ ‫יעזור‬ ‫הוא‬ ‫זה‪,‬‬ ‫את‬ ‫שצריכים‬ ‫בודדים‬ ‫בשביל הבן של צחי ועוד כמה‬ ‫ובכלל‪ ,‬הם הסבירו לו‪' ,‬גם אם אתה לא שומר שבת‪ ,‬ברגע שיש עירוב‪ ,‬אתה בכל זאת הרגישו איזה צורך לעזור ולסייע שיהיה ביישוב משהו שקשור לשבת‪ .‬גם ראש‬ ‫שומר שבת בדבר אחד‪ ,‬וזה לא עולה לך כלום‪ ,‬גם לא שום מאמץ מצידך'‪ .‬אם הוועד של המושב‪ ,‬החליט 'משום מה' להצטרף לעזור‪.‬‬ ‫אולי אווירת הקדושה היורדת ממרומים בימים אלו‪ ,‬השפיעה אף היא והזיזה‬ ‫כך‪ ,‬ממש לא איכפת לו שהם יעשו את העירוב הזה‪.‬‬ ‫הניצוץ היהודי שהיה חבוי אי שם‪ ,‬התחיל להתעורר‪ .‬הוא הכניס אותם לחצר נימים כלשהם בליבם של אחים רחוקים‪.‬‬ ‫שלו‪ ,‬בהמשך הם היו צריכים להקים עמוד‪ ,‬הוא הלך להביא להם כלים‪ ,‬בידיו מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ‪.‬‬ ‫הֲ ׁ ָשבַ ת ֲח ׁ ַש ׁש ְ ּגזֵלָ ה ַעל יְ ֵדי ֵער ּוב‬ ‫מאוצרות‬ ‫גאוני הדורות‬ ‫הוֹצאוֹת ָה ֵערוּב כָּ ל יְ ֵמי ַחיָּ יו‪.‬‬ ‫וְ הוּא ְמ ַק ֵבּל ָעלָ יו כָּ ל ַה ָ‬ ‫וְ ִהנְ נִ י כָּ אן לְ ַה ְע ִתּיק ִספּוּר ֶא ָחד ָמה ֶשׁ ָשּׁ ַמ ְע ִתּי ִמ ִפּי ָק ְדשׁוֹ ֶשׁל ָמ ָרן הגרש"ז‬ ‫וְ ִה ְתנָ ה ִע ִמּי ֶשֹּׁלא לְ גַ לּוֹת ַה ָדּ ָבר לְ שׁוּם ָא ָדם ְבּעוֹדוֹ הוּא ַחי‪ ,‬וְ כֵ ן ָע ָשׂה כָּ ל ַהד'‬ ‫ירוּשׁלַ יִ ם עיה"ק‪.‬‬ ‫יוֹתי ֶא ְצלוֹ להבחל"ח לְ ִבקּוּר ִבּ ָ‬ ‫זצלה"ה‪ִ ,‬בּ ְה ִ‬ ‫יע ֶאת ָה ַרב‬ ‫הוֹד ַ‬ ‫ירוּשׁלַ יִ ם עיה"ק‪ַ .‬עכְ ָשׁו ֶשׁנִּ ְפ ַטר ָה ַרב‪ָ ,‬עלָ יו לְ ִ‬ ‫ָשׁנִ ים ֶשׁ ָהיָ ה ַחי ִבּ ָ‬ ‫ירוּשׁלַ יִ ם עיה"ק‪ָ ,‬בּא ָה ַרב ר' ֶבּן‬ ‫ֶשׁלְּ ַא ַחר ְפּ ִט ַירת ַהגָּ אוֹן ָה ַא ֶדּ ֶרת זצלה"ה ִבּ ָ‬ ‫מוּאל ָסלַ נְ ט‪ ,‬וְ ִאם יִ ְר ֶצה יַ ְמ ִשׁי‪ְ ‬בּ ֵערוּב‪ ,‬וְ ִאם ‪‬א ָאז יְ ַב ֵטּל‪ .‬כִּ י ֵאין לוֹ‬‫ַהגָּ אוֹן ְשׁ ֵ‬ ‫מוּאל ָסלַ נְ ט זצ"ל‪ ,‬וְ ָא ַמר לוֹ ֱהיוֹת כִּ י ִמיּוֹם בֹּאוֹ‬ ‫ִציּוֹן יַ ְדלֶּ ר לִ ְפנֵ י ַהגָּ אוֹן ר' ְשׁ ֵ‬ ‫ירוּשׁלַ יִ ם ָק ָרא אוֹתוֹ‪ ,‬וְ ָא ַמר לוֹ‪ֱ :‬היוֹת כִּ י ָהיִ ִיתי ַרב ְבּחוּ"ל‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫ֶשׁל ָה ָא ֶד ֶר"ת לִ‬ ‫יְ כֹלֶ ת לְ ַה ְמ ִשׁי‪ָ ‬ה ֵערוּב ִמ ֶשּׁלּוֹ‪ .‬הגר"ש ָסלַ נְ ט זצ"ל ֻה ְפ ַתּע וְ ָשׁ ַאל ֵה ַיא‪ ‬א ִס ֵפּר לוֹ‬ ‫וּמ ַעלְ ִתּי ִבּ ְשׁלִ יחוּת‬ ‫וּמ ַעלְ ִתּי ח"ו ְבּ ָממוֹן ִצבּוּר ֶשֹּׁלא כַּ הֹגֶ ן ָ‬ ‫וְ אוּלַ י נֶ ֱהנֵ ִתי ָ‬ ‫ִמזֶּ ה כְּ לוּם ַעד ַעכְ ָשׁו וְ ֵה ִשׁיב רב"צ יְ ַדלֵּ ר ֶשׁזֶּ ה ָהיָ ה ְתּנַ אי ֵבּינֵ יהוּ‪.‬‬ ‫וְ נִ ְת ַחיַּ ְב ִתּי לְ ָה ִשׁיב‪ ,‬והו"ל ח"ו ִבּכְ לַ ל גֶּ זֶ ל ָה ַר ִבּים ֶשׁ ֵאין לוֹ ַתּ ָקּנָ ה ֶאלָּ א לַ ֲעשׂוֹת‬ ‫)שו"ת משנה הלכות חלק יג ס"ס סד דף ע'(‬ ‫ירוּשׁלַ יִ ם עיה"ק‬ ‫יע לִ י לַ ֲעשׂוֹת ֵערוּב ִבּ ָ‬ ‫ָצ ְרכֵ י ַר ִבּים וְ זִ כּוּי לָ ַר ִבּים‪ ,‬וְ לָ כֵ ן ִה ִצּ ַ‬ ‫‚‡†ƒ–‡‚–ƒƒ‡‡˜‰~—އ‹‚ Š–~—‚—Ž‚—˜‬ ‫‪...‬וגמ א ונ בנייני התאומימ‬ ‫—Ž˜˜—~—‹Ž‚–€ƒ‰‪‹‡ƒ‚‡400‬‬ ‫‡‡€ƒ‰—‡ƒƒ• ƒ Š•‚”Š˜‬ ‫Š‚–ƒˆŠŽ–€‡Šƒ‡Ž’Š~‬ ‫~Š’‡‡‚ƒ‡‹Œ ‡ŠƒŠ—˜‬ ‫‰— Š–~—‚—Ž‚—˜;€ƒ–Š‚—Ž‚˜Šƒ‡—˜‬ ‫‪02-5666-999‬‬ ‫މ~ƒ˜‚‰Š‰ƒ Žƒƒ‚‡~”Œ‚˜ŒƒŠŽƒ‬ ‫ŠŽ‡€ƒ–ƒ˜‚’ƒˆ~˜‚—Ž‚Š—Ž˜–‰‚ƒ‡—ƒ‚‬ ‫שאלה ותמונה בצידה‬ ‫מותר לטלטל ביום כיפור בבית אבות?‬ ‫הרה"ג רבי ישעיה וינד שליט"א‬ ‫חזקה עשה לו ר' אהרן להיות בכל שנה ביום הכיפורים עם אביו המבוגר מיירי מעירובי חצרות‪ ,‬ולשון הטור והשולחן ערוך בסימן תט"ז סעיף ד' "יום‬ ‫שנמצא בבית אבות באחת ממדינות אמריקה‪ .‬כיוון שהמוסד נמצא מחוץ הכפורים הרי הוא כשבת בין לענין עירובי חצרות בין לענין עירוב תחומין"‪.‬‬ ‫לאזור היהודי‪ ,‬מקום שאין שם עירוב‪ ,‬לכן עשו עירוב קבוע בתוך הבית משמע שהוא כשבת לכל דבר וענין ואפשר גם לערב בו‪.‬‬ ‫והקשה עליו דלפי ביאורו שהגמ' בעירובין דף ל‪ .‬מיירי כשעירב בשבת‬ ‫אבות‪ ,‬בכדי שיוכלו לטלטל כל הדרים בו ואנשי הצוות‪.‬‬ ‫בשנה אחת כשלמדו דף היומי מסכת עירובין‪ ,‬ביקש ר' אהרן לבדוק את שלפני יו"כ‪ ,‬אם כן מה ראייה מביאים בית הלל לדחות דברי בית שמאי‪,‬‬ ‫העירוב במקום‪ ,‬כששאל את המשגיח במקום‪ ,‬אמר לו הלה שהעירוב נמצא מיו"כ לנזיר ותרומה‪ ,‬הלא לדבריו מיירי שאין מערב ביו"כ אלא בשבת‬ ‫בבית הכנסת‪ .‬אך ר' אהרן חיפש בכל מקום אפשרי ולא מצאו‪ ,‬גם המשגיח שלפניו שאז מותר הוא לגמרי באכילה‪ ,‬משא"כ נזיר ותרומה אסורים לעולם‪.‬‬ ‫התפלא שכנראה במשך הזמן נעלם פת העירוב‪ .‬מה שאומר שאסור לטלטל והביא שם מספר שנות חיים דשגגה היה לו לבעל המטה אפרים בזה‪.‬‬ ‫בספר משנה שכיר סי' קס"ח כתב "ואמינא ליה דבר‬ ‫במקום הזה‪.‬‬ ‫נכון מה ששמעתי מהגאון ר' משה ניימאנן אבדק"ק‬ ‫לפני‬ ‫חדש‬ ‫עירוב‬ ‫והניח‬ ‫אהרן‬ ‫ר'‬ ‫עם‬ ‫יחד‬ ‫המשגיח‬ ‫מיהר‬ ‫שאמבאקרעט בעמח"ס הלכה למשה‪ ,‬בן הגאון ר'‬ ‫אהרן‬ ‫ר'‬ ‫אצל‬ ‫שאלה‬ ‫התעוררה‬ ‫כאן‬ ‫אך‬ ‫היום‪.‬‬ ‫התקדש‬ ‫דוד ניימאנן ראבדק"ק פ"ב‪ ,‬בקיץ העבר בהיותי אתו‬ ‫האם העירוב מועיל במקום זה‪ .‬וזאת משום שלמד‬ ‫בלוהאשאוויטץ‪ ,‬וראה בידי את ספרו והביט בו‪ ,‬וראה‬ ‫דבר‬ ‫שהפת שמניחים לעירובי חצרות צריך להיות‬ ‫את המטה אפרים וחידושו‪ ,‬ואמר לי דכל עיקרן של‬ ‫כשירה‪,‬‬ ‫היתר שמותר לאכלו‪ ,‬אבל אם הוא פת שאינה‬ ‫דברים אין להם יסוד‪ .‬דביומא דף ס"ז ע"א אמרו על‬ ‫אסורה‪.‬‬ ‫כל סוכה וסוכה אומרים לו הרי מזון והרי מים‪ .‬תנא‬ ‫בגמ' למד שהעירוב כשר ביום כיפורים‪ ,‬אף שהפת‬ ‫מעולם לא הוצרך אדם לכך אלא שאינו דומה מי שיש‬ ‫אסור באכילה ביום זה‪ ,‬משום שהוא מותר לקטנים‬ ‫לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו‪ ,‬עיי"ש‪ .‬ועפי"ז‬ ‫שאינם צמים‪ .‬ולכאורה במקום כזה כמו בית אבות‬ ‫שפיר שייך לומר גם ביום כיפור דדעתו על פתו וקובע‬ ‫שאין קטנים מצויים בו כלל‪ ,‬לכאורה אין העירוב כשר‪.‬‬ ‫דירתו שם כדי שיהיה פת בסלו"‪.‬‬ ‫אם כן מה יעשה שיוכל לטלטל שם?‬ ‫בשו"ת בני ציון החדשות סי' נ"ג הקשה שם השואל איך‬ ‫• מקורות הסוגיא •‬ ‫מערבין עירובי תחומין ביום כיפור‪ ,‬שהרי לא הותר‬ ‫אכן לכאורה צודק ר' אהרן‪ .‬כן איתא במשנה במסכת‬ ‫לאכול בבין השמשות מדאורייתא‪ .‬ותירץ כיון שהטעם‬ ‫עירובין תחילת פרק ג' "מערבין לנזיר ביין ולישראל‬ ‫שצריך להיות מזונו לב' סעודות במקום עירובו הוא‬ ‫בתרומה‪ .‬סומכוס אומר בחולין"‪.‬‬ ‫משום דאנן סהדי שכשיש לו פת אז רצונו לדור שם‪,‬‬ ‫לכן אם גם בביתו לא היה אוכל עתה סעודתו משום‬ ‫עירוב בבית אבות‬ ‫ובדף ל‪" .‬תניא ב"ש אומרים אין מערבין לנזיר ביין‬ ‫יוכ"פ‪ ,‬גם במקום עירובו אין שתהיה לו אפשרות לאכול‪ ,‬אלא רק שתהיה‬ ‫אמרו‬ ‫בתרומה‪.‬‬ ‫ולישראל‬ ‫ולישראל בתרומה‪ ,‬ב"ה אומרים מערבין לנזיר ביין‬ ‫סעודתו מוכן שם‪.‬‬ ‫להן‬ ‫אמרו‬ ‫הכפורים‪,‬‬ ‫ביום‬ ‫להן ב"ה לב"ש אי אתם מודים שמערבין לגדול‬ ‫אבל‪ .‬אמרו להן כשם שמערבין לגדול ביום הכפורים‪ ,‬כן מערכין לנזיר ביין‬ ‫ולישראל בתרומה"‪ .‬ופירש"י שם שהטעם שמערבין ביום הכיפורים אף שפת גם הביאור הלכה בסי' תרי"א סעיף ב' ד"ה כל מלאכה חלק על דברי המטה‬ ‫אפרים‪.‬‬ ‫העירוב אסור באכילה הוא משום שראוי לקטן שאינו בר עונשין‪.‬‬ ‫• אי דווקא כשיש קטנים? •‬ ‫• דעת המטה אפרים •‬ ‫והנה לכאורה אם טעם ההיתר לערב עירובין ביום הכיפורים הוא משום‬ ‫אבל במטה אפרים סימן תרי"א סעיף ד' כתב "ונראה שאין לעשות עירוב‬ ‫שראוי להאכילו לקטנים‪ ,‬אם כן צריך שיהיו קטנים מצויים במקום העירוב‪,‬‬ ‫חצרות בערב יום הכיפורים‪ ,‬רק בשבת הקודם לו"‪ .‬ובאלף למטה שם ביאר‬ ‫שבלא"ה הרי אינו ראוי לשום אדם‪.‬‬ ‫דבריו‪ ,‬שהרי ענין העירוב הוא שבמקום ששם נמצא הפת‪ ,‬שם היא דירתו‬ ‫אך בספר עוללות אפרים )לבעל הבית אפרים( סימן ט'‪ ,‬כתב על הא דאמור בגמ'‬ ‫של כל אחד ואחד שיש להם חלק בעירוב‪ ,‬משום שאדם נמשך אחר פתו‪.‬‬ ‫שמערבין בבשר חי‪ ,‬וכן מערבין בחזיז‪ ,‬כיוון שבבל אוכלין אותם‪ .‬ומקשה הגמ'‬ ‫אבל ביום הכיפורים שאסור באכילה אין אדם נמשך כלל אחר פתו‪ .‬ואם כן‬ ‫וכי בבל הוי רובא דעלמא‪ .‬וכתב שם דכל זה לשיטת סומכוס הסובר שאין‬ ‫ביום זה אין דירתם במקום הפת‪.‬‬ ‫מערבין לנזיר ביין וכן אין מערבין בתרומה כיוון שאין ראויים לכל אדם‪.‬‬ ‫ולכן כתב שיערב רק בשבת שלפני יוה"כ‪ ,‬דאז אמרינן כיוון שחל על בשבת‬ ‫אבל אנו פוסקים כדעת חכמים שמערבין לנזיר‪ ,‬ומערבין בתרומה‪ ,‬וכן‬ ‫שפיר חל העירוב גם על יום הכיפורים‪ .‬וכפי שמצינו הדין במי שהניח עירוב‬ ‫מערבין לגדול ביוה"כ‪ ,‬והטעם הוא משום שכל אלו ראויים לקצת בני אדם‪.‬‬ ‫לכל השנה‪ ,‬ולאחר שבת ראשונה נתמעט הפת ושוב אין בו שיעור הדרוש‬ ‫ומשמע שאף אם אין כלל כהן בעיר זו גם כן הוי עירוב‪ ,‬וכן גם אף באין קטן‬ ‫לעירוב‪ ,‬שהם י"ח גרוגרות‪ ,‬הדין הוא שאם נשתייר כל שהו בשבתות הבאות‪,‬‬ ‫לתת לו ביו"כ‪ ,‬משום דהקילו שאין צריך שיהא ראוי לאדם זה המערב‪ ,‬אלא‬ ‫מועיל העירוב‪ .‬וכן הדין גם כאן שאם חל בשבת שלפני כן מועיל גם ליו"כ‪,‬‬ ‫מועיל אף אם ראוי לשום אדם בעולם‪ ,‬אף שהוא רחוק מכאן‪ .‬לפי זה שוב‬ ‫שכיוון שכל העירוב קיים‪ ,‬אין דינו כפחות מכל שהו‪.‬‬ ‫ליכא קושיית הגמ' וכי בבל הוי רובא דעלמא‪ ,‬דמועיל אף אם ראוי לשום‬ ‫ובזה תירץ באלף למטה את הנוסח שאומרים כשמניחים העירוב לכל השנה‪,‬‬ ‫אדם בעולם אף במקום רחוק‪.‬‬ ‫שאומרים "בזה העירוב יהא מותר לנו לטלטל לכל שבתות השנה ולכל ימים‬ ‫וכן כתב גם בספר תחומי שבת‪ ,‬שכן משמע מסתימת כל הפוסקים שהתירו‬ ‫טובים"‪ .‬דלכאורה למה אין מזכירים גם את יום הכיפורים שבו אסור לטלטל‬ ‫להלכה לערב בתרומה‪ ,‬וכן ביום הכיפורים‪ ,‬ולא כתבו שצריך להיות שם‬ ‫לגמרי‪ ,‬יותר מימים טובים )שהותרו לצורך(‪ .‬ודוחק לומר שיום כיפור נכלל‬ ‫כהן או קטן‪.‬‬ ‫בשבתות השנה‪ .‬ובדבריו הנ"ל יתיישב‪ ,‬דבאמת אי אפשר לערב ליוה"כ בפני‬ ‫• להלכה •‬ ‫עצמו‪ ,‬רק אם חל העירוב לשבת יכול להמשיך לחול גם היוה"כ‪ .‬ואם כן‬ ‫היוצא לנו מדברי הפוסקים‪ ,‬שר' אהרן יכול לערב במקום זה ליום הכיפורים‬ ‫באמת הוא נכלל בשבתות‪.‬‬ ‫בלבד‪ ,‬ואף שאין כלל ילדים בבית האבות‪.‬‬ ‫• דעת הפוסקים החולקים •‬ ‫כל הנכתב הינו בדרך ליבון הלכה‪ ,‬למעשה ישאל כל אחד את רבו‪.‬‬ ‫אבל באלף המגן שם חולק על דבריו‪ ,‬דהרי"ף והרא"ש והרז"ה כתבו דהגמ'‬ ‫* ניתן לתרום להקמת העירוב במשמר הירדן בטלפון ‪ 02-5-666-999‬שלוחה ‪ ,4‬או דרך נדרים פלוס‬ ‫בקופת בית העירוב בכותרת 'תשפ"ז שנה טובה'‪.‬‬ ‫לשירות‬ ‫* ניתן להזמין שיעורים מרתקים בענייני עירובין בליווי מצגות‪ ,‬לימי חול המועד ובין הזמנים‪ ,‬בטלפון ‪ 02-5-666-999‬שלוחה ‪.3-3‬‬ ‫* מענה הלכתי ומידע בענייני עירוב בבית הוראה 'בית העירוב'‪ – 02-5-666-999 :‬שמור בזכרון‪.‬‬ ‫הציבור !‬ ‫* לקבלת גליון זה ישירות למייל שלח בקשה‪* E025666999@GMAIL.COM :‬‬