בית העירוב · Bees Huaruv — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

©
גליון מס' 46האזינו תשפ"ז
הניצוץ היהודי החבוי התחיל להתעורר
בין כתלי הוא עמד שם גבוה וחסון ,רעמת שיער ארוכה לראשו ,מנסה להבין מה רוצים החסונות הצליח לחבר את העמוד לגדר.
בדיוק שני האנשים עם החליפות השחורות .אבל הברק שבעיניהם ,הנחישות בהמשך רץ להביא להם מים קרים ,בכוס
בית העירוב חד פעמי ,כפי שביקשו .כך המשיך איתם שבקולם שהשתלבה בדיבור עדין ומנומס ,שבו את ליבו.
גם אחרי שניסו להסביר לו בקצרה ,לא באמת הבין .אבל כן הצליח להבין ולא עזב עד שנסעו משם מרוצים.
מהם שהם צריכים לסדר כאן משהו לשבת ,בלי זה קשה מאד לכמה משפחות היישוב המדובר שוכן במרכז הארץ .חילוני ,גרים בו אנשים מבוססים ,בעלי
מעמד כלכלי גבוה .ביישוב יש גם כמה מפעלים גדולים מוכרים לשמור על השבת שלהם .הוא באמת מכיר את הבן של צחי,
וידועים בארץ .בית הכנסת שביישוב בקושי פעיל ,מניין יש רק תושב וותיק ביישוב ,שהבן שלו החליט לפני כמה שנים לחזור
בשבת .עד לאחרונה לא היתה שום משפחה שומרת מצוות בתשובה .מאז הספיק כבר להתחתן ויש לו גם תאומים .הם
ביישוב .שני החרדים הם אברכים חשובים המתנדבים מטעם לא גרים במושב אבל ההורים מאד מבקשים שיבואו לשבתות,
בית העירוב ,בשבועות האחרונים הם הקדישו שעות ארוכות רוצים קצת נחת.
לסדר את העירוב שם.
אבל צחי אומר לו תמיד שהוא לא זוכה לראות את הנחת,
בשבוע שעבר ,ערב ראש השנה ,בירכו על המוגמר .לאחר
קשה להם להגיע בשבתות ,כי בכל שבת כזו הם נשארים
שעות עבודה רבות הצליחו להכשיר את העירוב .זה לא היה
קל ,התושבים לא רגילים לראות ביישוב חובשי כיפה ,וודאי נצורים בבית עם התינוקות ,משום שבשבת אסור להם לצאת
העירוב הוכשר במושב החילוני
שלא חרדים .שוב ושוב נשאלו' :מה אתם מחפשים כאן?'' ,למה שנקרא עם התינוקות והעגלות .כדי שיוכלו לצאת צריך משהו
באתם?' .טוב שבבית העירוב השכילו לתאם את הדבר עם המועצה האזורית, כשר. לא בקיצור 'עירוב' ,וביישוב שלהם הוא ישן ולא מתוחזק,
כך הם עוד יכלו לענות שהגיעו מטעם המועצה. עבור הגדר את לבדוק שלו לחצר להיכנס כעת עומדים כאן שני החרדים ,ומבקשים
אבל גם במקום כל כך זר ומנוכר ,התגלו יהודים רחוקים שהלב היהודי שלהם התעורר, אבל התושבים, כל שאר גם כמוהו הזה, הדבר העירוב .האמת ,הוא כלל לא צריך את
אף בלי להבין ומבלי לדעת את פשר הענין הדתי הזה .ומבלי שהם עצמם שומרים שבת. להם. יעזור הוא זה, את שצריכים בודדים בשביל הבן של צחי ועוד כמה
ובכלל ,הם הסבירו לו' ,גם אם אתה לא שומר שבת ,ברגע שיש עירוב ,אתה בכל זאת הרגישו איזה צורך לעזור ולסייע שיהיה ביישוב משהו שקשור לשבת .גם ראש
שומר שבת בדבר אחד ,וזה לא עולה לך כלום ,גם לא שום מאמץ מצידך' .אם הוועד של המושב ,החליט 'משום מה' להצטרף לעזור.
אולי אווירת הקדושה היורדת ממרומים בימים אלו ,השפיעה אף היא והזיזה כך ,ממש לא איכפת לו שהם יעשו את העירוב הזה.
הניצוץ היהודי שהיה חבוי אי שם ,התחיל להתעורר .הוא הכניס אותם לחצר נימים כלשהם בליבם של אחים רחוקים.
שלו ,בהמשך הם היו צריכים להקים עמוד ,הוא הלך להביא להם כלים ,בידיו מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ.
הֲ ׁ ָשבַ ת ֲח ׁ ַש ׁש ְ ּגזֵלָ ה ַעל יְ ֵדי ֵער ּוב מאוצרות
גאוני הדורות
הוֹצאוֹת ָה ֵערוּב כָּ ל יְ ֵמי ַחיָּ יו.
וְ הוּא ְמ ַק ֵבּל ָעלָ יו כָּ ל ַה ָ וְ ִהנְ נִ י כָּ אן לְ ַה ְע ִתּיק ִספּוּר ֶא ָחד ָמה ֶשׁ ָשּׁ ַמ ְע ִתּי ִמ ִפּי ָק ְדשׁוֹ ֶשׁל ָמ ָרן הגרש"ז
וְ ִה ְתנָ ה ִע ִמּי ֶשֹּׁלא לְ גַ לּוֹת ַה ָדּ ָבר לְ שׁוּם ָא ָדם ְבּעוֹדוֹ הוּא ַחי ,וְ כֵ ן ָע ָשׂה כָּ ל ַהד' ירוּשׁלַ יִ ם עיה"ק.
יוֹתי ֶא ְצלוֹ להבחל"ח לְ ִבקּוּר ִבּ ָ זצלה"הִ ,בּ ְה ִ
יע ֶאת ָה ַרב
הוֹד ַ
ירוּשׁלַ יִ ם עיה"קַ .עכְ ָשׁו ֶשׁנִּ ְפ ַטר ָה ַרבָ ,עלָ יו לְ ִ ָשׁנִ ים ֶשׁ ָהיָ ה ַחי ִבּ ָ ירוּשׁלַ יִ ם עיה"קָ ,בּא ָה ַרב ר' ֶבּן ֶשׁלְּ ַא ַחר ְפּ ִט ַירת ַהגָּ אוֹן ָה ַא ֶדּ ֶרת זצלה"ה ִבּ ָ
מוּאל ָסלַ נְ ט ,וְ ִאם יִ ְר ֶצה יַ ְמ ִשׁיְ בּ ֵערוּב ,וְ ִאם א ָאז יְ ַב ֵטּל .כִּ י ֵאין לוַֹהגָּ אוֹן ְשׁ ֵ מוּאל ָסלַ נְ ט זצ"ל ,וְ ָא ַמר לוֹ ֱהיוֹת כִּ י ִמיּוֹם בֹּאוֹ ִציּוֹן יַ ְדלֶּ ר לִ ְפנֵ י ַהגָּ אוֹן ר' ְשׁ ֵ
ירוּשׁלַ יִ ם ָק ָרא אוֹתוֹ ,וְ ָא ַמר לוֱֹ :היוֹת כִּ י ָהיִ ִיתי ַרב ְבּחוּ"ל, ָ ֶשׁל ָה ָא ֶד ֶר"ת לִ
יְ כֹלֶ ת לְ ַה ְמ ִשׁיָ ה ֵערוּב ִמ ֶשּׁלּוֹ .הגר"ש ָסלַ נְ ט זצ"ל ֻה ְפ ַתּע וְ ָשׁ ַאל ֵה ַיא א ִס ֵפּר לוֹ
וּמ ַעלְ ִתּי ִבּ ְשׁלִ יחוּת
וּמ ַעלְ ִתּי ח"ו ְבּ ָממוֹן ִצבּוּר ֶשֹּׁלא כַּ הֹגֶ ן ָ וְ אוּלַ י נֶ ֱהנֵ ִתי ָ
ִמזֶּ ה כְּ לוּם ַעד ַעכְ ָשׁו וְ ֵה ִשׁיב רב"צ יְ ַדלֵּ ר ֶשׁזֶּ ה ָהיָ ה ְתּנַ אי ֵבּינֵ יהוּ. וְ נִ ְת ַחיַּ ְב ִתּי לְ ָה ִשׁיב ,והו"ל ח"ו ִבּכְ לַ ל גֶּ זֶ ל ָה ַר ִבּים ֶשׁ ֵאין לוֹ ַתּ ָקּנָ ה ֶאלָּ א לַ ֲעשׂוֹת
)שו"ת משנה הלכות חלק יג ס"ס סד דף ע'( ירוּשׁלַ יִ ם עיה"ק
יע לִ י לַ ֲעשׂוֹת ֵערוּב ִבּ ָ ָצ ְרכֵ י ַר ִבּים וְ זִ כּוּי לָ ַר ִבּים ,וְ לָ כֵ ן ִה ִצּ ַ
~ ~
...וגמ א ונ בנייני התאומימ
~400
~
~ ~;
02-5666-999 ~ ~
~
שאלה ותמונה בצידה
מותר לטלטל ביום כיפור בבית אבות? הרה"ג רבי ישעיה וינד שליט"א
חזקה עשה לו ר' אהרן להיות בכל שנה ביום הכיפורים עם אביו המבוגר מיירי מעירובי חצרות ,ולשון הטור והשולחן ערוך בסימן תט"ז סעיף ד' "יום
שנמצא בבית אבות באחת ממדינות אמריקה .כיוון שהמוסד נמצא מחוץ הכפורים הרי הוא כשבת בין לענין עירובי חצרות בין לענין עירוב תחומין".
לאזור היהודי ,מקום שאין שם עירוב ,לכן עשו עירוב קבוע בתוך הבית משמע שהוא כשבת לכל דבר וענין ואפשר גם לערב בו.
והקשה עליו דלפי ביאורו שהגמ' בעירובין דף ל .מיירי כשעירב בשבת אבות ,בכדי שיוכלו לטלטל כל הדרים בו ואנשי הצוות.
בשנה אחת כשלמדו דף היומי מסכת עירובין ,ביקש ר' אהרן לבדוק את שלפני יו"כ ,אם כן מה ראייה מביאים בית הלל לדחות דברי בית שמאי,
העירוב במקום ,כששאל את המשגיח במקום ,אמר לו הלה שהעירוב נמצא מיו"כ לנזיר ותרומה ,הלא לדבריו מיירי שאין מערב ביו"כ אלא בשבת
בבית הכנסת .אך ר' אהרן חיפש בכל מקום אפשרי ולא מצאו ,גם המשגיח שלפניו שאז מותר הוא לגמרי באכילה ,משא"כ נזיר ותרומה אסורים לעולם.
התפלא שכנראה במשך הזמן נעלם פת העירוב .מה שאומר שאסור לטלטל והביא שם מספר שנות חיים דשגגה היה לו לבעל המטה אפרים בזה.
בספר משנה שכיר סי' קס"ח כתב "ואמינא ליה דבר במקום הזה.
נכון מה ששמעתי מהגאון ר' משה ניימאנן אבדק"ק לפני חדש עירוב והניח אהרן ר' עם יחד המשגיח מיהר
שאמבאקרעט בעמח"ס הלכה למשה ,בן הגאון ר' אהרן ר' אצל שאלה התעוררה כאן אך היום. התקדש
דוד ניימאנן ראבדק"ק פ"ב ,בקיץ העבר בהיותי אתו האם העירוב מועיל במקום זה .וזאת משום שלמד
בלוהאשאוויטץ ,וראה בידי את ספרו והביט בו ,וראה דבר שהפת שמניחים לעירובי חצרות צריך להיות
את המטה אפרים וחידושו ,ואמר לי דכל עיקרן של כשירה, היתר שמותר לאכלו ,אבל אם הוא פת שאינה
דברים אין להם יסוד .דביומא דף ס"ז ע"א אמרו על אסורה.
כל סוכה וסוכה אומרים לו הרי מזון והרי מים .תנא בגמ' למד שהעירוב כשר ביום כיפורים ,אף שהפת
מעולם לא הוצרך אדם לכך אלא שאינו דומה מי שיש אסור באכילה ביום זה ,משום שהוא מותר לקטנים
לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו ,עיי"ש .ועפי"ז שאינם צמים .ולכאורה במקום כזה כמו בית אבות
שפיר שייך לומר גם ביום כיפור דדעתו על פתו וקובע שאין קטנים מצויים בו כלל ,לכאורה אין העירוב כשר.
דירתו שם כדי שיהיה פת בסלו". אם כן מה יעשה שיוכל לטלטל שם?
בשו"ת בני ציון החדשות סי' נ"ג הקשה שם השואל איך • מקורות הסוגיא •
מערבין עירובי תחומין ביום כיפור ,שהרי לא הותר אכן לכאורה צודק ר' אהרן .כן איתא במשנה במסכת
לאכול בבין השמשות מדאורייתא .ותירץ כיון שהטעם עירובין תחילת פרק ג' "מערבין לנזיר ביין ולישראל
שצריך להיות מזונו לב' סעודות במקום עירובו הוא בתרומה .סומכוס אומר בחולין".
משום דאנן סהדי שכשיש לו פת אז רצונו לדור שם,
לכן אם גם בביתו לא היה אוכל עתה סעודתו משום
עירוב בבית אבות ובדף ל" .תניא ב"ש אומרים אין מערבין לנזיר ביין
יוכ"פ ,גם במקום עירובו אין שתהיה לו אפשרות לאכול ,אלא רק שתהיה אמרו בתרומה. ולישראל ולישראל בתרומה ,ב"ה אומרים מערבין לנזיר ביין
סעודתו מוכן שם. להן אמרו הכפורים, ביום להן ב"ה לב"ש אי אתם מודים שמערבין לגדול
אבל .אמרו להן כשם שמערבין לגדול ביום הכפורים ,כן מערכין לנזיר ביין
ולישראל בתרומה" .ופירש"י שם שהטעם שמערבין ביום הכיפורים אף שפת גם הביאור הלכה בסי' תרי"א סעיף ב' ד"ה כל מלאכה חלק על דברי המטה
אפרים. העירוב אסור באכילה הוא משום שראוי לקטן שאינו בר עונשין.
• אי דווקא כשיש קטנים? • • דעת המטה אפרים •
והנה לכאורה אם טעם ההיתר לערב עירובין ביום הכיפורים הוא משום אבל במטה אפרים סימן תרי"א סעיף ד' כתב "ונראה שאין לעשות עירוב
שראוי להאכילו לקטנים ,אם כן צריך שיהיו קטנים מצויים במקום העירוב, חצרות בערב יום הכיפורים ,רק בשבת הקודם לו" .ובאלף למטה שם ביאר
שבלא"ה הרי אינו ראוי לשום אדם. דבריו ,שהרי ענין העירוב הוא שבמקום ששם נמצא הפת ,שם היא דירתו
אך בספר עוללות אפרים )לבעל הבית אפרים( סימן ט' ,כתב על הא דאמור בגמ' של כל אחד ואחד שיש להם חלק בעירוב ,משום שאדם נמשך אחר פתו.
שמערבין בבשר חי ,וכן מערבין בחזיז ,כיוון שבבל אוכלין אותם .ומקשה הגמ' אבל ביום הכיפורים שאסור באכילה אין אדם נמשך כלל אחר פתו .ואם כן
וכי בבל הוי רובא דעלמא .וכתב שם דכל זה לשיטת סומכוס הסובר שאין ביום זה אין דירתם במקום הפת.
מערבין לנזיר ביין וכן אין מערבין בתרומה כיוון שאין ראויים לכל אדם. ולכן כתב שיערב רק בשבת שלפני יוה"כ ,דאז אמרינן כיוון שחל על בשבת
אבל אנו פוסקים כדעת חכמים שמערבין לנזיר ,ומערבין בתרומה ,וכן שפיר חל העירוב גם על יום הכיפורים .וכפי שמצינו הדין במי שהניח עירוב
מערבין לגדול ביוה"כ ,והטעם הוא משום שכל אלו ראויים לקצת בני אדם. לכל השנה ,ולאחר שבת ראשונה נתמעט הפת ושוב אין בו שיעור הדרוש
ומשמע שאף אם אין כלל כהן בעיר זו גם כן הוי עירוב ,וכן גם אף באין קטן לעירוב ,שהם י"ח גרוגרות ,הדין הוא שאם נשתייר כל שהו בשבתות הבאות,
לתת לו ביו"כ ,משום דהקילו שאין צריך שיהא ראוי לאדם זה המערב ,אלא מועיל העירוב .וכן הדין גם כאן שאם חל בשבת שלפני כן מועיל גם ליו"כ,
מועיל אף אם ראוי לשום אדם בעולם ,אף שהוא רחוק מכאן .לפי זה שוב שכיוון שכל העירוב קיים ,אין דינו כפחות מכל שהו.
ליכא קושיית הגמ' וכי בבל הוי רובא דעלמא ,דמועיל אף אם ראוי לשום ובזה תירץ באלף למטה את הנוסח שאומרים כשמניחים העירוב לכל השנה,
אדם בעולם אף במקום רחוק. שאומרים "בזה העירוב יהא מותר לנו לטלטל לכל שבתות השנה ולכל ימים
וכן כתב גם בספר תחומי שבת ,שכן משמע מסתימת כל הפוסקים שהתירו טובים" .דלכאורה למה אין מזכירים גם את יום הכיפורים שבו אסור לטלטל
להלכה לערב בתרומה ,וכן ביום הכיפורים ,ולא כתבו שצריך להיות שם לגמרי ,יותר מימים טובים )שהותרו לצורך( .ודוחק לומר שיום כיפור נכלל
כהן או קטן. בשבתות השנה .ובדבריו הנ"ל יתיישב ,דבאמת אי אפשר לערב ליוה"כ בפני
• להלכה • עצמו ,רק אם חל העירוב לשבת יכול להמשיך לחול גם היוה"כ .ואם כן
היוצא לנו מדברי הפוסקים ,שר' אהרן יכול לערב במקום זה ליום הכיפורים באמת הוא נכלל בשבתות.
בלבד ,ואף שאין כלל ילדים בבית האבות. • דעת הפוסקים החולקים •
כל הנכתב הינו בדרך ליבון הלכה ,למעשה ישאל כל אחד את רבו. אבל באלף המגן שם חולק על דבריו ,דהרי"ף והרא"ש והרז"ה כתבו דהגמ'
* ניתן לתרום להקמת העירוב במשמר הירדן בטלפון 02-5-666-999שלוחה ,4או דרך נדרים פלוס
בקופת בית העירוב בכותרת 'תשפ"ז שנה טובה'. לשירות
* ניתן להזמין שיעורים מרתקים בענייני עירובין בליווי מצגות ,לימי חול המועד ובין הזמנים ,בטלפון 02-5-666-999שלוחה .3-3
* מענה הלכתי ומידע בענייני עירוב בבית הוראה 'בית העירוב' – 02-5-666-999 :שמור בזכרון.
הציבור !
* לקבלת גליון זה ישירות למייל שלח בקשה* E025666999@GMAIL.COM :
