קראלא הויף · Krale Hoif — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

קראלא הויף פון דע
מהנעשה ונשמע ♦ שיחות ואמרי קודש ♦ תמונות
בס"ד ,פרשת האזינו תשפ"ז ♦ גליון פנימי
שעשו תשובה .כן ,הוא יכול עדיין לשוב ,הוא עוד ישוב כי לא
ב האזינו א – כה אלול
ידח ממנו נדח .וכך היה .היהודי זכה לתשובה שלימה.
אחר תפילת שחרית ביכה מרן רבינו שליט"א את פטירתו
ה האזינו א – כח אלול בשיבה טובה של המשפיע הגאון הצדיק הרב ישראל יצחק
בצהרי היום הגיע מרן רבינו שליט"א לפעילות רוחנית בזאנסון זצ״ל המנוח היה צייר מומחה גדול מאוד במקצועו,
בנתיבות ,וקיבל קהל לעצה ולברכה. במקביל לעבודתו האומנותית זכה לחבר מספר ספרי מפתח
בשיעור בין מנחה למעריב שח מרן רבינו שליט"א כדלהלן: מרן רבינו שליט"א הגיע לפעילות רוחנית וקבלת קהל לעצה
באחת מערי ספרד ישבו היהודים ,חיו בשלום ובהשקט ונהנו ולברכה בעיר רעננה.
מרוב טובה ,עד שקם כומר צורר והסית את המושל להחרים במהלכה ביקר מר"ש אצל כ"ק אדמו"ר מקליוולנד שליט"א
את רכוש היהודים ולגרשם ממחוזו .ההסתה המתמדת והתברכו בברכת השנים.
החלישה את התנגדות המושל ,ולבסוף הציע שהכומר
יתעמת עם נציג היהודים .והיה וינצחו היהודים ,ייסכר פי
לעת ערב השתתף מרן רבינו שליט"א בשמחת הבר מצוה
הכומר .יפסידו בוויכוח ,יישאו בתוצאות.
להבה"ח משה בן הר"ר אליעזר לוי הי"ו גבאי יגדיל תורה.
ימים מספר לאחר מכן עלה יהודי כפרי העירה למכור את
מר"ש איחל מז"ט ונשא דברי ברכה.
תוצרתו ,וחנויות היהודים סגורות .בא לבית הכנסת ,והוא
מלא מפה לפה במתפללים .נחרד :האם נשמט ממנו חג, ג האזינו א – כו אלול
האם חילל יום טוב בשוגג? שאל ,וסחו לו שגורלם תלוי מרן רבינו שליט"א עבר לפני התיבה לתפילת שחרית
בתוצאות ויכוח ,ואיך לא יגזרו תענית ויעתירו לפני שוכן והדליק נר לרגל הילולת הגה"ק בעל בית שערים זצ"ל
מרומים. אחר תפילת שחרית שח מר"ש כדלהלן:
אמר הכפרי" :הנני ,שילחוני ואלך ,אתייצב לוויכוח .אם אנצח, הגה"ק רבי עמרם בלום זיע"א אב"ד אויפאלו וב' 'בית שערים'
מוטב .ואם לאו תאמרו שהייתה זו יוזמתי ,תדעו מה סוג
רבינו נולד בשנת תקצ"ד לאביו הג"ר יצחק יעקב ,שכיהן כאב
השאלות ותוכלו להתכונן כראוי".
בית דין בעיר ,ולאמו בת הגה"ק רבי עמרם רוזנבוים"( ,רבי
הסכימו להצעה ,והכפרי שם פעמיו לארמון :מוכן הוא לענות עמרם חסידא") ,שעל שמו נקרא.
לשאלות.
בצעירותו עברה משפחתו לעיר קראלי .בילדותו למד עם
הביאוהו לפני המושל ,והכומר ניצב לימינו .בראותו את הגאון שלמה זלמן אולמן ממאקווא ,שהתרשם ממנו לאחר
הכפרי לבוש הבלואים בז לו בליבו ,חס על המילים ,וזיקר פגישה מזדמנת ביניהם .בהיותו כבן י"ז נפטר אביו ,ומאז
כנגדו שתי אצבעות. דאג ללימודו רב העיר קראלי הג"ר מאיר פרלס זצ"ל.
נשא הכפרי למולו אצבע אחת.
אדמו פני הכומר ,ושיטח כף ידו לנוכח פני הכפרי.
התחייך הכפרי ,ונופף באגרופו. אחר תפילת מעריב השתתף מרן רבינו שליט"א בשמחת
הביט הכומר סביבו בקדחתנות ,ניגש לשולחן ,ונשא בארשת הבר מצוה להבה"ח משה יהושע בן הר"ר הערשי שטיין הי"ו
ניצחון בקבוק יין אדום .גישש הכפרי בכיסו ,והוציא נתח ד האזינו א – כז אלול
גבינה כפרית .הציגה לראווה. בצהרי היום הגיע מרן רבינו שליט"א לפעילות רוחנית בגן
השח הכומר ראשו ,ושמט כתפיו מובס. יבנה ,וקיבל קהל לעצה ולברכה.
"ניצחתם" ,בישר המושל לכפרי" .לך אמור לאחיך שאינם
צריכים לחשוש עוד".
הכפרי יצא שמח וטוב לב ,והמושל פנה אל הכומר" :ייסלח בשיעור בין מנחה למעריב שח מר"ש כדלהלן:
לי ,אבל לא הבנתי דבר". מסופר על יהודי שעבר על כל העבירות החמורות שבתורה,
"פיקח כשד הוא" ,השיב הכומר" .אמרתי לו שיש שתי שבא לפני הרה"ק ה"אוהב ישראל" מאפטא זיע"א וביקש
אלוהויות ,וענה שאין אלא אל אחד .אמרתי :הלא אלוקיכם להורות לו דרך תשובה .התרגש הצדיק ואמר במרירות:
פיזר אתכם בכל קצוות תבל ,וענה :עתיד הוא לקבצנו. יהודי שהתנהג כ"כ לא יפה כלפי אביו שבשמים ,כלום יש לו
הראיתי לו את היין האדום כדם ,לרמוז שהם צלבו את עוד תקוה? היוכל לחזור בתשובה? אך מיד חזר בו ושאג
משיחנו .וענני :הלא הובטחנו שאם יהיו חטאינו כדם ,ילבינו בקול אדיר :כן ,הוא יבקש מהשם יתברך 'השיבנו ה' אליך
כשלג". ונשובה חדש ימינו כקדם' .קד"ם נוטריקון ק'ין ד'וד מ'נשה
בקריאת התורה ביום א' עלה מרן רבינו שליט"א מפטיר וביום בינתיים הגיע הכפרי לבית הכנסת ,ובישר על ניצחונו :לא
ב' עלה מר"ש חמישי. היה קל מזה! התקבצו כולם סביבו ,וסיפר" :הכומר הראה לי
שהוא ינקר עיניי בשתי אצבעות ,ועניתי שאני אנקר עיניו
בליל ב' אחר תפילת מעריב השתתף מרן רבינו שליט"א באצבע אחת! הראה שרוצה הוא לסטור על פניי ,ונופפתי
בטיש של כ"ק אדמו"ר מויזניץ שליט"א שכיבדו בתפוח מולו באגרוף! כיוון שכך ,נופף בקבוק יין כרצון להתפייס,
ורימון . הוצאתי גם אני גבינה ,כהסכמה .ולכן השלים ,וביטל את
~~~ הגזירה".
בהפסקה לפני התקיעות שוחח מר"ש בענין האם אפשר קם הרב ונשקו על ראשו ,ואמר לבני עדתו" :הביטו וראו כמה
להתפלל מנחה לפני מוסף. סייעתא דשמיא מלווה את המקיים מצוות :תמים תהיה עם
~~~ ה' אלוקיך!".
במוצאי ראש השנה אחר תפילת מעריב ערך מרן רבינו יום ו' עשב"ק ראש השנה – כט אלול
שליט"א הבדלה ברוב עם. אחר תפילת שחרית שח מר"ש בהכנה לראש השנה
ב האזינו – ג תשרי – צום גדליה הבעל"ט בין הדברים אמר כדלהלן:
האדמו"ר רבי יצחק מווארקא זצ"ל ,בצעירותו היה שוהה
אחר תפילת שחרית שח מר"ש כדלהלן:
בביתו של הרה"ק רבי דוד מלעלוב זצ"ל שנים אחדות ,והיה
ישנו דיון האם בצום גדליה מניחים תפילין בתפילת שחרית לומד מאתו ומאת אביו את המידה של אהבת ישראל.
או אולי במנחה כמו בתשעה באב ,ואולי בכלל צריכים להניח חסידים מספרים ,כי בעת שרבי דוד מלעלוב הביא בפעם
גם בשחרית וגם במנחה. הראשונה את רבי איציק'ל בראש השנה ל'חוזה' מלובלין,
בתורה נצטווינו "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין שאל אותו הרבי באיזו סוגיה הוא לומד ,והוא ענה" :הלכות
עיניך" וגו' .בפסוק זה ציווה אותנו הקדוש ברוך הוא להניח עדות" .שאלו ה'חוזה' מה חידש שם ,וענה :שאינו יודע מה
תפילין בכל יום – תפילין על היד ועל הראש בקביעות לחדש ,אבל קשה לו הדין ,מדוע הקרוב פסול לעדות בין
יומיומית. לזכות בין לחוב? מילא ,לזכות אנו מבינים הטעם ,אולי יאמר
עדותו לטובת קרובו ,אבל לחוב ,מדוע יהיה פסול לעדות?
אחד הסיבות החשובות שנצטווינו במצווה זו הוא בכדי לסמל
"ומה ענית?" שאלו ה'חוזה'" .עניתי שכתוב בתורה 'ועמדו
כי אנו חלק אלו-ה ממעל ,מקיימים את תורתו מצוותיו וחוקיו. שני אנשים' ,אנו למדים מזה כי להעיד עדות נאמנה צריך
מצווה זו חשובה מאוד ,עד כדי כך שבמדרש אמרו שמצוות להיות 'איש' ,ואיזה בן אדם יעיד לרוע ולחוב קרובו שאר
הנחת תפילין היא כנגד כל התרי"ג מצוות שבתורה. בשרו ,ולכן הוא פסול לעדות".
לעניינינו :שאלנו בפתח הדברים האם מניחים תפילין בצום כשמוע ה'חוזה' מלובלין את התירוץ הזה היה מלא שמחה
גדליה .על פי כל האמור ,אנו רואים כי אין סיבה לפטור ביום ואמר :כי מן התירוץ הזה נשתתקו הקטרוגים בשמים ,כי
זה את מצוות הנחת תפילין .על אף שביום זה ישנם הלכות אנחנו הלא הננו בניו של הקב"ה ,והוא אבינו ,ואיך הוא יכול
שונות בעניינים מסוימים ,עדיין בצום גדליה יש להניח תפילין. לראות חובה על בניו? ותיכף עשה ה'חוזה' הכנות לתקיעת
שופר.
כמו בכל יום צום ,ישנם כאלו שנוהגים – בעיקר בקהילות
הנוהגות את מנהגי ירושלים – להניח תפילין גם בתפילת ראש השנה
מנחה .הסיבה לכך היא ,מכיוון שכל מה שאנו לא מניחים ימי ראש השנה מרוממים נשגבים ונעלים עברו על קהל אנשי
תפילין ביום רגיל ,במשך כל היום ובתפילת מנחה הוא שלומינו במחיצת הקודש בראש השנה תשפ"ז שעבר עלינו
החשש שמא יפיח בהן או שמא יסיח דעתו מהם ונמצאת לטובה בראשות מרן רבינו שליט"א בעיר התורה בני ברק.
קדושת התפילין מתחללת .אך בימי צום ,יש אומרים שאין ~~~
חוששים לכך ובמנהגי ירושלים נקבע המנהג להניח תפילין מה נהדר היה המראה בליל א דראש השנה כאשר אחר
בימי צום ,גם בתפילת מנחה. תפילת מעריב ,עברו מאות מתושבי בני ברק ,למעמד לשנה
טובה להתברך בברכת השנים אצל מרן רבינו שליט"א
בתפילת מנחה קנה אחד האורחים וכיבד את מר"ש במפטיר בניהם נראו הגה"צ עקיבא סופר שליט"א גאב"ד ערלוי ב"ב,
והגבהה הגה"צ אליעזר דוד שפירא שליט"א אב"ד צאנז ב"ב ,הרה"ג
ישראל יעקב למברגר שליט"א אב"ד מאקאווא הרה"ג
אברהם יעקב סלמון שליט"א משטפנשט.
בשיעור אחר תפילת מנחה שח מר"ש כדלהלן: ~~~
מסופר בעיירת צאנז היה סנדלר עני ,זלמן שמו .ישב בקיטונו בהמשך הערב :עבר מרן רבינו שליט"א לברך ולהתברך
רכון על האימום ,החליף רבע סוליה ,קבע פרסות ברזל בברכת השנים אצל כ"ק אדמו"ר מויזניץ שליט"א כ"ק אדמו"ר
בקדמת הנעל ובעקב ,הטליא מגפים שחוקות ,ובפרוטות ממכנובקא בעלזא שליט"א כ"ק אדמו"ר מקוזמיר שליט"א
בקשי הרויח לחמו ,חי בעניות מרודה ,אבל מה היה צרכיו כ"ק אדמו"ר משומרי אמונים שליט"א.
של עני באותה תקופה ,מעט קמח לאפיית לחם ,מעט חלב ~~~
לשתיה ולחביצת חמאה ,עוף לשבת ,שמן למאור .הטלית
בשני הימים עבר מרן רבינו שליט"א לפני התיבה לתפילת
שקבל לנישואין הוטלאה ,השטריימל נמרט והתקרח ,אבל
שחרית.
חלומו היה לתפור קפוטה חדשה .קפוטת המשי הישנה
~~~
נושנה נפרמה ונקרעה ,דהתה ונכתמה ,לא תואר לה ולא
מערכת דע קראלע הויף -דוא"ל a0747962278@gmail.com :לעדכונים ולהצטרפות לרשימת התפוצה
כידוע המאמר שערי תירוצים לא ננעלו ,כוח של היצר הוא הדר .לא סיפר בבית ,רק ייחד לעצמו קופת פח חלודה .ומכל
בתירוצים תיקון נעל ,הפריש פרוטה ,ופרוטה לפרוטה הצטרפה,
והקופה נגדשה ,חלומו עומד להתממש ,התרגשותו גאתה,
ג האזינו – ד תשרי נטל את הקופסה והלך לחנות האריגים ,ביקש יריעת משי
אחר תפילת שחרית מרן רבינו שליט"א כדלהלן: לקפוטה.
התפילה הנאמרת בשעת נעילה ,בזמן הקדוש ביותר ביום שפך המוכר את תכולת הקופסה על הדלפק ,ומנה פרוטה
הכיפורים ,שבה אנו אומרים' :למען נחדל מעושק ידינו', לפרוטה ,לא הצטרפו לכלל כתר אחד ,אף לא קרונה ,והאריג
מוכיחה את דברי חכמינו זכרונם לברכה על כך שגזל מקטרג עולה שלושה כתרים .באותם ימים לא היה משי מלאכותי,
בראש ,ומי שלא יחדל מן העושק ,לא יצליח לחמוק מן העונש שייצורו המוני וזול ,המשי היה טבעי ,מופק מקורי תולעי
ומן הדין. המשי ,ומחירו יקר עד מאד' .סלח לי' אמר לסנדלר' ,זה יספיק
בספר 'ממונם של ישראל' מובאת עדות ממי שאירח פעם את בקשי לשרוולים'.
האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא זצוק"ל .בתיאור רשמי הביקור, חושך בעיניים ,נגוז החלום ,ברטט שפתים לחש ברעד :לא
התייחס הלה להקפדתו המיוחדת של האדמו"ר לשמירה על תוכל לעשות איזו הנחה? משך המוכר בכתפיו ,אילו חסרו
רכוש הזולת. לך כמה פרוטות ,אבל כזה פער ,אי אפשר.
בדרכו לבית מארחו ,נעצר הרבי בתחנת הרכבת .כמובן הדמעות זלגו במורד לחייו המצומקות ,ולב המוכר נכמר.
שמיד נאספו שם מאות אנשים לחזות בנעמו ולבקר בהיכלו, אמר ,ראה ,יש לי גליל משי ישן נושן ,ברבות השנים היו חוטי
ומטבע הדברים נוצרה צפיפות גדולה ,ומפני גודל הלחץ זו תולעת המשי מתייבשים ומתקשים ואף נשברים ,לכן הסיח
הדחק ,התנפץ ונשבר אחד מן החלונות בבנין התחנה. דעתי מאותו גליל .אם תרצה ,אמכור לך שלש אמות ממנו
נעצר האדמו"ר על עמדו ,ואמר ,כי לא יזוז ממקומו ולא ימשיך בכספך .אורו עיני הסנדלר .אבל הריני להזהירך שהאריג
בדרכו עד אשר ישולמו כל הוצאות ההיזק שנגרמו על ידי עלול להיסדק ולהישבר ,עליך לנהוג בו זהירות רבה! אין
פניו. מקבלי בעיה ,אמר ,אזהר ואשמר ,ובלבד שתהיה לי קפוטה חדשה.
בתקופה מאוחרת יותר ,עת עשה הרבי הקדוש את השבת עלה המוכר בסולם והוריד את הגליל המאובק .בזהירות
בעיר חיפה ,ונתלוו אליו המוני חסידים ואנשי מעשה ,והיה שטחו על הדלפק מדדו וגזרו .שש ועולז לקחו הסנדלר לביתו
ביניהם חסיד נדיב ומפורסם הרב דוד בלום ,באותה שבת ובישר בבית על הזכיה הגדולה ,תמורת כמה פרוטות שחסך
נשתברו בבית המדרש המקומי שולחנות ספורים וכן כמה מן בדי עמל ,קיבל אריג לקפוטה חדשה .תתפור ממנו קפוטה
הכסאות .ויהי בשבת בבוקר ,בזמן קריאת התורה ,ציוה רבי לתפארת ,אבל תיזהר ותישמר לבל יתפורר.
דוד לעשות לו ה'מי שברך' ונדב את תרומתו בעין יפה
בדחילו ורחימו נגשה למלאכה ,ולא קלה היתה ,לתפור בגד
ונתחייב לשלם את סך כל הנזקים שנגרמו על ידי קהל
מבצק עלים ,אבל המאמץ השתלם ,ובערב שבת קודש
הנאספים.
התעטף בזהירות בבגד החדש .שרוול ימני ,לאט לאט ,ואחר
למשמע הדברים צלו פני קדשו של הרבי זצ"ל ,ואמר אחר כך
כך השמאלי .בעדינות רכסו וחגר עצמו באבנט ,ועלה לבית
לרבי דוד בהערכה עמוקה' :דו האסט מיר ממש מחיה געווען'
המדרש ,מלך ביפיו!
– החיית את נפשי!
ראוהו המתפללים ,ותמהו ,הזה הסנדלר?! אכן ,הוא ולא
אחר ,אותו שטריימל מדובלל ,אבל כמה קורנות פניו.
מרן רבינו שליט"א הגיע אחה"צ לקבלת קהל ביבנה והקפוטה ,חדשה ונוצצת! טפחו על שכמו בברכת תתחדש,
במהלכה השתתף מר"ש באזכרה בבית המדרש שמחת ומטר פרורים נשר מהכתף ,וחור נפער! מה זה ,תמהו ,וצבטו
שמואל בה נפגש עם הגאון חיים דוד אברג'ל שליט"א ואיחלו את הבד לעמוד על טיבו .וטראח ,סדק נפער .מה אתם
זה לזה גמר חתימה טובה . עושים ,הרפו ,הפסיקו ,אל תגעו! צווח .אבל הקהל כיתר אותו
בענין ,מששו ונסדק ,תחבו אצבע ,מצד לצד .הוא מתייפח
והם משתאים ,וההמולה רבתה והתמיהה גברה.
אחר תפילת מנחה נשא מר"ש שיחת חיזוק לימים הנוראים ולפתע הושלך הס ,הרבי הדברי חיים זצ"ל נכנס לבית
בבית המדרש "אחוות התורה". המדרש .ראה את ההתגודדות ,ותמה ,מה זה ,שאל.
האנשים זזו ,המעגל נפתח ,והסנדלר עמד במרכזו ,נדהם
אחר תפילת מעריב השתתף מרן רבינו שליט"א בשמחת ואבל .והקפוטה ,כמסננת ונפה…
הבר מצוה להבה"ח משה בן ידיד בית חיינו הר"ר ראובן מה זה ,שב הרבי ושאל ,והסנדלר ענה בהתייפחות ,חלום
פרידמאן הי"ו שהתקיים באולמי שהחיינו באשדוד. היה לו וזה שברו! שאף לקפוטה חדשה ,יחל וקיווה ,חסך
במהלכה שתה מר"ש לחיים ואיחל רוב ברכות לחתן הבר פרוטה לפרוטה ולא הספיק הכסף .קנה אריג ישן ,ולא חשב,
מצוה ואביו בעל השמחה. לא שיער ,לא העלה בדעתו ,שכך יתפורר .אבל הם ,למה
כן נשא מדברות קודשו על הסיבה שקוראים בר מצוה ולא בן שלחו יד ,למה לעגו ,מה הוא אשם ,זה טיבו של האריג…
או בעל מצוה. בראש ובראשונה ,הרגיעו הרבי ,בוא במוצאי שבת ואתן לך
כסף לקנות אריג חדש ומשובח .ואל הנוכחים אמר ,למה
הצקתם לו ,למה צחקתם עליו ,מה היה ביכולתו לעשות ,הרי
קול קראלי – 074-7962278 רק לכך הספיק כל כספו,
תירוץ טוב לו – אבל כך נראים עם תירוצים!!!
מערכת דע קראלע הויף -דוא"ל a0747962278@gmail.com :לעדכונים ולהצטרפות לרשימת התפוצה
לשכת הלכה ובתי הוראה ועד הרבנים דקהל הקודש
זכרון משה קראלי
בני ברק – אשדוד – רחובות – ביתר – בית שמש בארץ הקודש
מיסודם וע"ש רבותינו הק' זצוק"ל ♦ בנשיאות כ"ק מרן רבינו אבד"ק שליט"א
בס"ד ,עיו"כ תשפ"ז
לקראת יום הכיפורים הבעל"ט
הצלחנו לסדר מענה הלכתי רפואי
בשיתוף פעולה עם
בתי ההוראה כדלהלן
מוקד הרב :טל02-5020202 :
ביהמ"ד " פסקים והלכות" בית הוראה "משנת מרן"
בהכוונת הגאון גמליאל רבינוביץ שליט"א בראשות הרה"ג מאיר סויסה שליט"א
מו"צ בקה"ק קראלי ומח"ס גם אני אודך בימים שלישי רביעי וחמישי
בראשות הרה"ג יוסף אביטבול שליט"א מענה מיוחד עם רופאים מומחים
טל058-3233587 . 055-6798152
רבני בתי ההוראה "זכרון משה" קראלי
לרשותכם גם בשאר ימות השנה
הרב רוזנטל 03-6773168הרב גמליאל052-7128536 :
הרב מאיר 053-3187226 :הרב אליעזר 055-6788052
בברכת התורה
הנהלת בתי הוראה
