א קוואל פון חיזוק · A Kvell Fin Chizuk — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בים
בסיעתא דשמיא הר
כות
גליון פרדס התורה ב לז
תנד
שבת תשובה -יום כיפור נ
תשפ"ז
לשה"ק
מעיין
של חיזוק
שבת תשובה • יום הקדוש • הילולא דצדיקיא
אינעם גליון:
3מאמר פתיחה י"ל ע"י מערכת
'פרדס התורה' לכתיבת
5שבת תשובה ועריכת שיעורי מורינו
הרב שליט"א
7כי קדוש היום
•••
10כל נדרי הגליון יצא לאור בהסכמת גדולי
ישראל בארץ הקודש ,דייני העדה
13תפילת נעילה החרדית ,וגדולי רבני ארה"ב
(ההסכמות במילואם נמצא
15תשובה בספר 'טבריא של מעלה'
שיצא לאור ע"י מורינו הרב שליט"א)
20וכולם מקבלים •••
22יארצייטן די גליונות קען מען באקומען
ביי די פאלגענדיגע לאקאלן:
קרית יואל בארא פארק
כתר דזשודעיקא ביהמ״ד שומרי שבת
97 Acres Rd. 5302 13 Ave.
ביהמ״ד עדת יראים וויען
לעיקוואד 1350 50 St.
כתר דזשודעיקא ביהמ״ד הדרת קודש
12 America Ave. סוואליווע
ביהמ״ד סאטמאר 4801 15 Ave.
405 Forest Ave.
וויליאמסבורג
ביהמ״ד צאנז
בנין בראך למטה
קלויזענבורג
לאקער #405
25 Havens Ave. Bedford Cor. Park
ביהמ״ד בעלזא כתר דזשודעיקא
44 Grove Springs 801 Bedford Ave.
Ct. מאורות
טאמס ריווער 218 Wallabout St.
ביהמ״ד קהל בני יששכר מאנסי
1767 Whitesville Rd. ביהמ״ד זוועהיל
פלטבוש 101 W Maple Ave.
MB VINEYARD שיינער'ס שול
3012 AVE J 18 Forshay Rd.
•••
פרנס הגליון ©
נתנדב לז"נ
הרה"ק רבינו יואל להצטרפות קבלת שיעורי מורינו
הרב שליט"א והגליונות באימייל,
בן הרה"ק רבינו חנני' יו"ט ניתן לפנות:
ליפא זצוקללה"ה מסאטמאר shiurimlishmo@gmail.com
ע"י הרוצה בעילום שמו הי"ו להצטרפות קבלת הגליונות לבד
ולזכות ברכה והצלחה בכל ענינים באימייל ,ניתן לפנות:
pardesgilyones@gmail.com
פ +רדס
יום כיפור
תשפ"ז
שיעורי
הרה''ג רבי יששכר יהודה
ה +ת ור+ה
גליון 46 בערקוי שליט''א
אב''ד פרדס התורה
מח"ס שו"ת יהודה מחוקקי
זכות פטרון השנה נתנדב לעילוי נשמת
אלטע פערל רויזא בת הרה"ח ר' חיים משה ע"ה
נפטרה ו' ניסן תשפ"ו אחר קבלת יסורים באהבה ובאמונה ובטחון, לשה"ק
והיתה למופת לזה לכל משפחתה ומכירי' • ת.נ.צ.ב.ה.
מאמר פתיחה
זכות להביט עלינו ַ -חזַ ק!
מרגיש אילו שבעה רועים ,האבות ותירץ האר"י הקדוש ,כי עולם מזון של עולם הבא ביום
הקדושים ,היו שולחים שליחים הבא הוא 'עולם הפנימיות' .וביום הקדוש
לקרוא לך לבוא לפניהם? ודאי הקדוש אין האדם ניזון מחלק
שהרגשת האדם היתה למעלה החיצוניות והגשמיות שבו ,אלא "כי ַב ּיוֹ ם ַהזֶ ּה יְ כַ ּ ֵפר ֲעלֵ יכֶ םִּ
מהשגת אנוש. על ידי ה'הבל' שבאדם -הוא הבל לְ ַט ֵהר ֶא ְתכֶ ם ִמ ּכֹל ַח ּטֹ ֵ
אתיכֶ ם לִ ְפנֵ י
ואילו היינו עומדים לפני האבות פיו .דהיינו ,על ידי חמש התפילות ה' ִּת ְט ָהרוּ" (ויקרא טז ,ל) .הנה באים
הקדושים ,והיו משמיעים לנו דברי הקדושות שמתפלל בלב ונפש אנו בשערי יום הקדוש ,אשר עליו
חיזוק ושבח ומראים כי חפצים חפצה ,בבחינת "ואשפוך את נפשי העידה התורה הקדושה "לפני ה'
הם בטובתנו לסייענו ברוחניות לפני ה'" ,ושופכים אנו לבנו כמים, תטהרו" -שעומדים אנו כביכול
ובגשמיות ,היינו שרויים בתענוג ובהבל פה זה אנו ניזונים ,והוא בא לפני אדון כל ברוך הוא בעצמו.
ואורה שאין למעלה הימנה. במקום חמשת העינויים .נמצא והנה בכתבי האר"י הקדוש
וזהו ענין יום הקדוש" ,לפני ה' שחמש התפילות הן הן המזון ב'שער הכוונות' (דרוש א') ביאר,
תטהרו" .הקב"ה כביכול מחפש לאדם ביום הקדוש. דהנה בכל ימות השנה ניזון האדם
כל איש ישראל ואומר לו" :ביום ביום נשגב זה נכנסים אנו ממאכלים גשמיים על ידי חמשת
הקדוש עומד אתה לפני! חפץ אני לעולם הבא -הנקרא בזוהר החושים .אולם ,בבוא יום הקדוש,
לשמוע דבריך ,את הוידוי וקבלת הקדוש "עולם הבינה -שהוא בחי' נכנסים אנו לבחינת 'עולם הבא'.
העתיד .חפץ אני שתשפוך לבך עולם הבא -עלמא דחירות". וכשם שבעולם הבא צדיקים
כמים ,ואני אברכך בשנה טובה הבה נתבונן כיצד להתקשר יושבים ועטרותיהם בראשיהם
ומבורכת ואחתמך בספר החיים!" ביום זה ,לסבר את האוזן ,להכניס ונהנים מזיו השכינה ,ובא האר"י
בקרבנו הרגשת "לפני ה' תטהרו". הקדוש וגילה לנו כי ביום זה
מעשה מהחפץ חיים והלשם ננסה לצאת מעט מהנפש והגוף ניזונים אנו מעולם עליון ,הוא
הקדוש הגשמי ולבא למושג נעלה יותר, עולם הבא.
יש מעשה נורא מה'חפץ חיים' שיהיה לנו 'בית יד' ל'כלי' לקבלת
קדושת היום. ההתקשרות על ידי חמש
זי"ע ,המכניסנו לאווירת והרגשת
היום. תפילות
הרגשת העמידה לפני רבונו
ה'חפץ חיים' זי"ע -אשר עליו והקשה האר"י הקדוש :כיצד
של עולם
העיד הגה"ק ר' ברוך בער זי"ע יוכל האדם להדבק בעולם הבא,
בשם רבו הגר"ח מבריסק זי"ע אילו היו שואלים אדם :מה היית שיהיו נשמתו וגופו ניזונים משם?
3 פ+רדס ה+תור+ה
בדורנו אלה .הלא בוודאי הי' שמח באמעריקע בני ישראל שמסרו שאמר "אילו היה בית המקדש קיים
לראות בדורות שלנו יהודים יראים נפשם ללכת ללמוד באירופה היה החפץ חיים ראוי להיות כהן
ושלמים. בישיבות ליטא ,ומהם צמחו גדולי גדול!" -היה אומר לאנשים שאם
הלא מימי ה'חפץ חיים' ועד ישראל וענקי הרוח. בידם הדבר יסעו לעיר 'שאוויל',
עתה עברו על העולם גלגולים נבוא נא לחשב מקצתם :הגאון כי שם שוכן מלאך ה' צבאות ,הוא
רבים ,והנסיונות שבדורנו זה אין רבי חיים פנחס שיינברג זצוק"ל, הגאון הקדוש בעל 'לשם שבו
להם שיעור וערך. אשר היה מגדולי ומאורי הדור ואחלמה' זי"ע ,ויחזו בזיו פניו.
כאשר אנו נכנסים לביהמ"ד וחיבר החיבורים המפורסמים ואמר החפץ חיים" :בעולם הזה עוד
ביום הקדוש ,משליכים אנו את 'טבעת החושן'' ,משמרת חיים' אפשר לראות צורתו ,אך בעולם
כל הבלי העולם והשטויות, ועוד ספרים רבים אשר האירו פני הבא איני יודע אם אזכה לראותו".
נכנסים מעוטפים בטלית ובקיטל, כל ישראל ,נולד באמעריקע ונסע ידוע שה'סבא מנובהרדוק'
פותחים את המחזור ושופכים ללמוד תורה ביבשת אירופה .וכן זי"ע -מגדולי תלמידי רבי ישראל
שיח לפני אבינו שבשמים .אומרים הצדיק יסוד עולם ,רבי אביגדור סאלאנטער שהקים ישיבות רבות
אנו" :רבונו של עולם! שהחיינו מילר זצוק"ל המאיר את העולם ונלחם ברוסיה ובצאר ללא מורא -
וקיימנו והגיענו לזמן הזה ,מודה בתורתו עד היום הזה ,אף הוא נולד היתה לו ביטול עצום לפני ה'לשם'.
אני לך שהגעתי ליום שבו אתה באמעריקע והלך ללמוד בליטא. (פעם במוצש"ק כשנכנסו פורעים עם נשק
עתיד לרחוץ ולטהר עוונותי". וכן הגאון רבי מרדכי גיפטער לישיבה לעשות 'פוגרום' ,אחז ה'סבא' בהבדלה,
אומרים את ה'אשמנו' בשמחה זצוק"ל ראש ישיבת טעלז ,ועוד ומרוב דבקותו העיד תלמידו ה'סטייפלער' זי"ע
רבים .ביניהם היה גם ראש ישיבת שלא נשפכה אף טיפה מן הכוס!).
כזו ,ומבקשים מהשי"ת שימחול
לנו .עלינו להרגיש כמה גדולה מיר באמעריקע ,הגאון המופלא ואף אותו צדיק יסוד עולם,
מעלתנו! שאפילו בדור שפל כזה, בכל חדרי תורה ,רבי שמאל כשהיה הולך ללמוד סתרי תורה
משתוקקים אנו כל כך להתקרב בירנבוים זצוק"ל .הוא נסע עם עוד אצל ה'לשם' באישון לילה ,היה נח
אל הבורא יתברך! כמה מחבריו ללמוד בישיבת מיר בחדר החיצון (שדרכו נכנסו אל ה'לשם').
בעיירה מיר שבליטא ,ופנו גם אל פתאום שמע קול נוסף וראה
הנה ה'חפץ חיים' הקדוש אמר
הקדוש ה'חפץ חיים' לקבל ברכתו. אורה גדולה ,ומרוב פחד נפל
שזכות היא להביט בצורתנו.
כאשר נכנסו אל הקודש פנימה ממטתו ...כי שמע שנשמות מעולם
ועכשיו נתבונן נא :כיצד הרגישו
אצל ה'חפץ חיים' ,שהיה כבר אז העליון באו ללמוד עם ה'לשם'
אותם בחורים כאשר אמר להם
מופלג בזקנה ,ואמרו לו כי באו הקדוש.
ה'חפץ חיים' שזכות היא לראותם?
בחורים מאמעריקע ללמוד במיר. זוהי המעשה הראשונה על
ודאי נסך בהם הדבר חיזוק שאין
ואף על פי שהיה ה'חפץ חיים' אותו צדיק שציווה ה'חפץ חיים'
לשער ולתאר.
חלוש מאד ,ביקש שיכניסום אליו. לראות פניו.
כאשר אנו נכנסים לביהמ"ד
אז התבטא ה'חפץ חיים' הקדוש אולם היו עוד יראים ושלמים
בימים הקדושים ,פעמים רבות
בזה הלשון: שאמר עליהם החפץ חיים שזכות
מרגישים אנו שבורים ונדכאים.
חושבים אנו בקרבנו" :הנה אעמוד "בחורים מאמעריקע עוזבים את היא לראותם בעולם הזה ,כי
עתה לפני רבונו של עולם ואומר אדמת אמעריקע כדי ללמוד תורה לעתיד לבוא אינו יודע אם יזכה
'כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר במיר? חפץ אני לראותם ,רוצה אני לכך .ומי היו? הנה המעשה.
אתכם מכל חטאתיכם' ,אצעק לחזות בצורתם!"
'לפני ה' תטהרו'" ,ומביט האדם על והוסיף ואמר" :בעולם הזה יכול מסירות נפש של בני הישיבות
עצמו וחושב בכאב" :אוי ,ראה נא אני לראות את פניכם ,אבל בעולם מאמעריקע בליטא
איך אני נראה…" הבא וכשיבוא משיח ,איני יודע אם ידוע כי בימי מלחמת העולם
אך מאידך גיסא ,צריך להתחזק אזכה להביט בכם!"
הראשונה ,מחד גיסא פרחו
התחזקות עצומה .הרי אנו נמצאים הישיבות באייראפע ,ובהן ישיבת
החיזוק לדורנו זה
בדור שעליו אמר ה'חפץ חיים' מיר ,סלבודקה ,פוניבז' ,ישיבת
הקדוש כי זכות היא להביט בנו, בא ונעשה חשבון מה הי' ה'חפץ חיים' בראדין ועוד ישיבות
ועם חיזוק זה נכנסים אנו אל היום רבות בליטא .ומאידך גיסא ,היו ה'חפץ חיים' אומר על צורות שלנו
פ+רדס ה+תור+ה 4
ובעזרת ה' נזכה ל"לפני ה' בא אני אליך ,מתוודה אני לפניך, הקדוש .בגאון ובשמחה נאמר:
ומקבל על עצמי להבא באהבה עזה "רבונו של עולם ,אף בדור כזה,
תטהרו" ,אמן! כל כך ,ואומר 'שהחיינו'!" אף בגלות כזו ועם נסיונות כאלו,
שבת תשובה
גודל קדושת שבת תשובה וכח התשובה על שבתות כל השנה
חביב כבבת עין אצל חמו הרה"ק עובדא יקירא שתתן לנו מבט נכון שם "שבת תשובה" ומקורו
מסקווירא זי"ע והיה חברותא שלו. וישוב הדעת איך לגשת אל שבת
קודש זו. שם זה "שבת תשובה" כבר נזכר
ועם כל גדלותו וידיעותיו
בדברי הראשונים ז"ל .הרא"ש
ושימוש צדיקים ,היה איש אמת
מבט נכון בגישה אל במסכת ראש השנה (פרק ד' סימן י"ד)
ומחנך נפלא ,וכאשר באה לפניו
השבת :מעשה מהרה"ק והר"ן (שם דף יב ,ב) הזכירו גודל מעלת
שאלה הי' בבחי' 'חכם הרזים'
שבת זו הנקראת שבת תשובה .וכן
להעמיד דבר על אמיתותו מראחמיסטריווקא זי"ע עם
המהרי"ל (הלכות עשרת ימי תשובה) כתב
ובפשטות. החתן ששבת זו נקראת שבת תשובה .וכן
שאל הרבי כדרכו בקודש נפסק להלכה בדברי הבית יוסף
מעשה זה שמעתי מידידי
להחתן בצהלת פנים ובענוות חן: והדרכי משה (סימן תכ"ח) ששבת
הרה"צ רבי מרדכי פנחס
"א געהעריגן שבת ווייסטו יא ווי טווערסקי שליט"א ,ראש ישיבת זו נקראת שבת תשובה ,על שם
אזוי אויסצונוצן?-( "...וכי שבת רגילה ההפטרה "שובה ישראל" שקורין
ראחמיסטריווקא בארה"ב ,ששמע
אתה כבר יודע איך לנצל?) בה.
מבעל המעשה בעצמו מה שאירע
שקט שרר בחדר… ולאחר עם זקנו הרה"ק מראחמיסטריווקא והנה כתב ב'לבוש' שהטעם
רגעים אחדים הוסיף הרבי" :אם זי"ע ,בעל 'אמרות טהורות'. שנקראת כן הוא לפי שהיא אחת
תראה לנצל את השבת כשבת היה זה בבחור חשוב שהיה מימי עשרת ימי תשובה .ובספר
רגילה כדבעי ,אזי מן השמים מסתופף בצל הרבי ,וקודם שבת 'קצה המטה' כתב ,דהנה ידוע מה
ישפיעו עליך כל ההשפעות ה'אויפרוף' שלו נכנס אל הקודש שכתב האריז"ל שכל יום מימי
הנצרכות לשבת אויפרוף". פנימה לבקש הדרכה ,ושאל עשרת ימי תשובה הוא תיקון
סיפר בעל המעשה להראש את הרבי" :מה עלי לכוון בשבת ליום שכנגדו בכל השנה כולה :יום
הישיבה הנ"ל ,שמאז בכל ערב האויפרוף שלי? רצוני לנצל את ראשון מתקן כל ימי ראשון של
שבת כשהוא חובש את השטריימל, השבת כראוי". השנה ,יום שני לכל ימי שני ,וכן על
נזכר הוא במעמד זה ,ודבר זה נותן זה הדרך בכל שבעת הימים שבין
השתרר שקט בחדר .הרבי
לו התעוררות גדולה בכניסתו לכל ראש השנה ליום הקדוש.
ז"ל ,אשר כידוע כל רז לא אניס
שבת קודש. לפי זה כתב בקצה המטה,
ליה בנגלה ובנסתר ,ושימש
אבותיו וזקניו הקדושים לבית שכאשר מגיע יום השבת ,הרי שבת
לתקן את ה'רגילות' ולהתחזק זו מתקנת את כל השבתות של כל
בירושלים ראחמיסטריווקא
בקדושת השבת השנה כולה .ובזה יובן מדוע נקרא
עיר הקודש ,וכן הסתופף אצל
בשבת תשובה משתוקק כל צדיקי ירושלים -רבי שלומק'ע שמה "שבת תשובה".
איש ישראל לזכות להרגיש מעט זוועהילער ,הטשעבינער רב, בשבת נשגבה כזו משתוקק
יותר מכל שבת .אך השאלה אדמו"רי גור והרה"ק מבעלזא כל אדם להתעלות ולהתקרב אל
שעלינו לשאול היא" :האם זי"ע ועוד ,וגם בבואו לארה"ב היה הבורא יתברך .ורצוננו להביא בזה
5 פ+רדס ה+תור+ה
אהרן' מקארלין זי"ע (הן במאמרי ראש הנהגתי בשבת קודש ,אך איך אבוא בשבתות של כל השנה אני יודע
השנה והן בשבת הגדול ושבת תשובה) ,שלפני אל הקודש? וכי איך הנני מחותן מהו ענין השבת?"
יום טוב צריך הכנה ,ועיקר ההכנה ושייך למעלת שבת קודש?" אדם בא לשבת תשובה ולבו
היא השבת קודש הקודמת לו .שבת בוער ,אך עלינו לדעת שבשבת
הבשורה הגדולה מהרה"ק קודש היא מ"מקראי קודש" ,שעל תשובה זו עלינו לשוב בתשובה על
הרבי ר' בונם מפשיסחא זי"ע: ידי השבת קוראים וממשיכים את כך שאין אנו יודעים מהו המושג
כל יהודי הוא "מחותן" עם קדושת המועד. "שבת" .בשבת תשובה זו עלינו
"ישמחו במלכותך" להתחזק בענין שבת קודש .ואפשר
השתוקקות הלב והשאלה: שנקרא "שבת תשובה" על שם
התשובה לשאלה זו טמון איך הנני שייך לשבת? שעלינו לעשות תשובה על חסרון
במעשה נורא שאירע אצל הרה"ק
כל איש ישראל ,בהגיע שבת הבנתנו בקדושת שבת קודש בכל
הרבי ר' בונם מפשיסחא זי"ע.
תשובה ,מתעורר בקרבו רצון עז השנה.
סיפור זה נמסר לנו מפי קדשו של
ה'שפת אמת' זי"ע ,ששמעו מזקנו לשוב בתשובה על מראה שבתותיו ובעזרת השם ,כאשר נשמור את
הרה"ק ה'חידושי הרי"ם' זי"ע. במשך השנה .מחשבות והרהורים השבת כראוי ונתבונן קצת במאמרי
עולים בלבבו ומרעידים מיתרי חז"ל בגדלותו של שבת קודש
בליל שבת קודש ,בעת שישבו
נפשו" :אוי לי ,כיצד נראו השבתות ש"מוחלין לו על כל עונותיו" ,ו"כל
החבריא קדישא סביב שולחן רבם
שלי בשנה החולפת?" האומר ויכולו נעשה שותף למעשה
ונהנו מזיו השכינה ,שאל הרבי ר'
כל אחד ואחד כוסף שתהא בראשית" ,ו"ניצול ממלחמת גוג
בונם קושיא עצומה :יהודי שואל
תפילת 'הודו' שלו כשלהבת עולה, ומגוג" ,ו"ניצול משעבוד מלכויות",
בנפשו ,במה אני "מחותן" עם שבת
ו'לכו נרננה' עם המזמורים יבערו ו"ניצול ממלחמת גוג ומגוג",
קודש? מה שייכות יש לי ל"ישמחו
באש קודש .כל איש חפץ לעמוד ו"נותנין לו נחלה בלי מצרים" ,ועוד
במלכותך"? הלא ידענו כי שבת
בליל שבת קודש ,לקדש על היין מאמרי חז"ל לאין מספר בגמרא
קודש היא 'שרביטו של מלך',
בזוהר ובמדרשים בשבח קדושת
והלכה פסוקה היא כי גוי ששבת ולחוש בכל רמ"ח אבריו כי הוא
השבת .כאשר ננהג כראוי לשבת
חייב מיתה .נמצא כי השבת היא 'שותף למעשה בראשית' .וכבר
קודש ונשוב בתשובה על השבת
שפיץ המלוכה של הקדוש ברוך גילה לנו האר"י הקדוש כי שבעים
שלנו ,אזי יאירו לנו מן השמים כל
הוא ,וכמו שנאמר "וגם במנוחתו התיבות שבקידוש הן שבעים
עניני שבת תשובה.
לא ישכנו ערלים" -גוי השומר כתרים ,שבהן אנו מכתירים כביכול
שבת נחשב כמורד במלכות. את המלך הקדוש ומכתירים את שבת תשובה -הכנה ליום
ואם כן ,יש לתמוה :כיצד הנך הנשמה הקדושה.
הקדוש
נכנס אל פלטין של מלך? וכי איך חפץ כל בר ישראל להיכנס
ירהיב עוז יהודי פשוט להיות לשבת בלהבת אש ,לעסוק באהבה איתא מהרה"ק מרוז'ין זי"ע
"מחותן" עם "ישמחו במלכותך"? רבה ,להשכים קום בבוקר השבת "אם ָּת ִׁשיב על הפסוק (ישעיה נח ,יג) ִ
השיב על כך הרבי ר' בונם בלהב ולעמול בתורה שעות ארוכות ִמ ׁ ּ ַש ָ ּבת ַרגְ לֶ ָךֲ ,עשׂ וֹ ת ֲח ָפ ֶציך ְ ּביוֹ ם
ָ
אש :בתורה הקדושה נאמר (שמות קודם התפלה .וכן בשעות רעוא ָק ְד ִׁשי וגו'" .שאם האדם ישוב
לא ,יד) "מחלליה מות יומת" .וביאר, דרעווין של אחר הצהרים ,להגות בתשובה בשבת קודש קודם יום
כי הטעם שחייבה תורה מיתה בגמרא הקדושה ,בספרי חסידות, הקדוש ,ויתקן את ה"רגילות" שלו
למחלל שבת הוא משום שחילל מוסר ויראה .אך השאלה מהדהדת והרגליו בכל הדברים הצריכים
את מלכות שמים .והוסיף לבאר ,כי בלב הנשבר" :כיצד אבוא אל "עשׂ וֹ ת תיקון ,אזי מבטיח הקב"הֲ :
הקודש פנימה? הלא שבור ורצוץ "ביוֹ םיך" -אני אמלא רצונך ְ ּ ֲח ָפ ֶצ ָ
בפסוק זה של 'מחלליה מות יומת'
לא חילקה התורה כלל בין צדיק אני ,ומה לי ולשבת המלכה? ָק ְד ׁ ִשי" ,כשיגיע יום הקדוש.
הדור ,תלמיד חכם מופלג ,לבין כיצד הנני 'מחותן' ושייך למעלת שבת תשובה ,היא זמן כביר ,ואם
יהודי פשוט או עובד אדמה העמל השבת?" יתן אדם כוחותיו בשבת זו ,יהיו כל
כל היום בשדה. כמובן ,ישאל האדם שאלה השערים פתוחים לפניו בבוא יום
וסיים הרבי ר' בונם את דבריו פשוטה" :יודע אני שעלי לשוב הקדוש.
בהתלהבות קודש: בתשובה ,ויודע אני שעלי לתקן וכפי הידוע מה שכתב ה'בית
פ+רדס ה+תור+ה 6
להשקיע כוחות עצומים להבין אמר הרבי ר' בונם :אם הנך כה "אויב דו ביסט א מחותן מיט
עומק מושג השבת .ואם יפול בלבך חשוב שהרבוש"ע קובע בתורה 'מחלליה מות יומת' ,ביסטו אויך
יאוש ותחשוב "איני יודע כיצד הקדושה כי 'מחלליה מות יומת' א מחותן מיט 'ישמחו במלכותך'!"
חל עליך ,אות הוא כי הנך "מחותן" ("-אם הנך 'מחותן' ושייך לדין של 'מחלליה מות
נכנסים לשבת כראוי" ,זכור נא את
יומת' ,הרי שהנך 'מחותן' ושייך גם ל'ישמחו
דברי הרבי ר' בונם :כשם שהנך גמור עם "ישמחו במלכותך".
במלכותך'!")
"מחותן" עם 'מחלליה מות יומת', סיפר ה'חידושי הרי"ם' ,כי
כששמעו החסידים דיבור קדוש בזה לימדנו הרבי ר' בונם פשוט
כך הנך שייך וקשור ל'ישמחו פשט בפסוק חומש :אם הקב"ה
במלכותך' ,וידיעה זו תביאך לרקוד זה מפי רבם ,נכנסה בהם התחזקות
קבע כי השבת היא איסור סקילה,
עצומה עד שרקדו בשמחה כל
בשמחה עד עלות השחר. ואין הדבר תלוי במצבך הרוחני
אותו הלילה עד עלות השחר!...
וכאשר ישקיע האדם כוחות -ואפילו במצב הירוד והחשוך
להבין מעלת שבת קודש במשך התעוררות ושמחה לקראת ביותר הנך מחויב בשמירתה -הרי
כל השנה ,ממילא ישפיעו עליו מן זה סימן מובהק לחשיבותך.
שבת תשובה
השמים הארות נשגבות משבת ניקח 'משל' .אם יבוא עובד
הנה באה אלינו שבת תשובה, אדמה לפני הסנהדרין ויאמר:
תשובה זו.
ועלינו לשוב בתשובה כדברי "איש פשוט אני ,רועה צאן ועוסק
השי"ת יעזור שנזכה כולנו הרה"ק מרחמיסטריווקא זי"ע: בקציר ,האם משתנה לגבי דין
לגמר חתימה טובה ,לשנה טובה "האם יודע אתה שבת כתיקונה מחלליה מות יומת?" ,ישיבו לו
ומבורכת ,ולשבת תשובה מרוממת מהי? האם יודע אתה כיצד הסנהדרין כי הוא מחויב בדבר
וקדושה! לנצלה?" .בימים אלו עלינו באותה מידה כצדיק הגדול ביותר.
כי קדוש היום
גודל כח כל איש ישראל להביא את המשיח ביום הקדוש
על חטאים עונות ופשעים ,וביטול לישראל כחמשה עשר באב וכיום יום הקדוש -יום מחילה
גזירות רעות שנמחקים כליל, הכיפורים" ,ובגמרא איתא שהוא לדורות
שבודאי השמחה היא לאין לשער. יום מחילת עונות שהקב"ה מוחל
ומטעם זה מברכים ברכת בו על העבירות. "כי ַב ּיוֹ ם
כתיב בקרא (ויקרא טז ,ל)ִּ :
"שהחיינו" בשמחה עצומה עם איתא בגמרא במסכת יומא ַהזֶ ּה יְ כַ ּ ֵפר ֲעלֵ יכֶ ם לְ ַט ֵהר ֶא ְתכֶ ם
כניסת היום .וכן נוהגים לאכול (פו ,א) שיש ד' חלוקי כפרה .ויום ִמ ּכֹל ַח ּטֹ ֵ
אתיכֶ ם לִ ְפנֵ י ה' ִּת ְט ָהרוּ".
בערב יום כיפור ,ומצוות עשה הקדוש ,יום הכיפורים ,כחו גדול ביום קדוש ונשגב זה זוכה האדם
לעשות סעודה ,וכמבואר בדברי כל כך שאפילו על עבירה של "לא למחילת עוונות .והנה ידועים דברי
הרבינו יונה ,הרמ"ק והשל"ה תעשה שיש בו כרת" ,הריהו מכפר חז"ל ,שהביא הטור בשם פרקי
הקדוש ,ששמחה זו היא על גודל על ידי תשובה ויום הכיפורים .הנה דרבי אליעזר ,והאריך בזה הר"ן,
מחילת העונות שתהיה ביום נכנסים אנו ליום קדוש שבו נטהר שביום הקדוש זכינו שאמר הקב"ה
הקדוש. האדם מכל וכל ,והוא כמשל לאדם "ויאמר ה' סלחתי כדברך".
שקבל הודעה מהבנק כי נמחל לו ולא לדור המדבר בלבד נמחל
גילוי הישמח משה :יום כיפור
חוב של עשרה מיליון דולר ,אשר אז ,אלא קבעו הבורא יתברך ליום
הוא המפתח לגאולה מחילה לכל הדורות .וכדתנן בסוף
בודאי היה מרקד מרוב שמחה!
נבוא בעזרת ה' לבאר עוד ועל אחת כמה וכמה כשמדובר מסכת תענית" :לא היו ימים טובים
7 פ+רדס ה+תור+ה
ביאור הענין שמוחלים לנו את כל הקדוש ,שאם לא היתה שמירת מהאוצרות הנפלאים הנעשים
העונות הללו? שבת בעולם -ואפילו קודם מתן ביום קדוש זה.
ונבאר הדברים על פי דברי תורה בימי האבות -לא היתה הנה ה'ישמח משה' זי"ע בפרשת
ה'ישמח משה'. הבריאה יכולה להמשיך ולהתקיים! אמור מגלה לנו גילוי נפלא על
כתב ה'ישמח משה' :בכתוב "ש ַבת
וביאר שזהו פשט הכתוב ׁ ָ "ש ַ ּבת ׁ ַש ָ ּבתוֹ ן
הפסוק (ויקרא כג ,לב)ַ ׁ :
נאמר "מערב עד ערב תשבתו וַ יִ נָ ַפ ׁש" ,שעל ידי השבת מוסיפים הוּא לָ כֶ םֵ ...מ ֶע ֶרב ַעד ֶע ֶרב ִּת ְׁש ְ ּבת ּו
שבתכם" ,וביום כיפור עליך לשבות "נפש" וחיות בבריאה שתוכל ַׁש ַ ּב ְּתכֶ ם" .וכתב שם ,שביום הקדוש
"שבתכם" -השבת הפרטית להתקיים עוד ששת ימים. זוכה כל איש ישראל שיש בידו כח
שלכם .ושאל הרה"ק ,מהו הלשון נמצא שבשבת קודש מעיד להביא את המשיח ,ובכחו להביא
"שבתכם" ,שבת פרטית שלכם? היהודי עדות על שמים וארץ את הגאולה השלמה!
והלא שבת קודש היא קביעא באמונה ובטחון שהקב"ה הוא ובעזה"י נרחיב בביאור הדברים.
וקיימא מצד הבורא. בורא ומנהיג לכל הברואים ,ועל ידי
וביאר ,דהנה איתא בגמרא עדות זו נעשינו שותפים למעשה טעם מחילת העונות בשבת
במסכת ביצה (יז ,א) ובברכות (מט ,א), בראשית. קודש :שותפות במעשה
שהחילוק בין שבת ליום טוב הוא והנה ידוע שכל המעיד עדות בראשית
ששבת קביעא וקיימא ונקראת צריך להיות "כשר לעדות" ,ופסול
הוא אם יש בידו עבירה .וכן מובן הנה בשבת קודש אמרו חז"ל
"שבת לה'" ,ואינה תלויה בקידושם במסכת שבת (קיח ,א)" :כל השומר
של ישראל. שכדי להיות "שותף להקב"ה" צריך
האדם להיות נקי מחטא ,שאין שבת כהלכתו ,אפילו עובד עבודה
הנה בספה"ק 'סידורו של זרה כדור אנוש מוחלין לו" .ועוד
הקב"ה משתתף עם בעל עבירה.
שבת' (שורש א') האריך בזה ,והביא אמרו (שם קיט ,א) שבכל ערב שבת
לכן ,אמר השפת אמת ,הוצרך
שם מדברי הספר 'שערי גן עדן', "שני מלאכי השרת מלוים לו
הקב"ה למחול העונות לכל איש
כי ביום השבת קודש נעשים כל לאדם" ,וכשבא לביתו ורואה
ישראל בכל שבת ושבת.
עליות העולמות וכל התיקונים שולחנו ערוך וביתו מתוקן,
מאליהם .אך עבודת איש הישראלי כיון שבשעת הקידוש עתיד מברכים אותו ואומרים "וסר עונך
היא להתפלל ולמקדש את השבת, להעיד עדות על הבריאה ולהיות וחטאתך תכופר".
לקדש על היין ולאכול סעודות שותף למעשה בראשית ,ואי אפשר
להעיד ולהשתתף אם הוא פסול ויש להבין :מהו ביאור הענין
שבת ולקיים כל מצות היום ,כדי שבשבת קודש נמחלים כל העונות?
שבעת שנעשים הדברים הללו לעדות או אם יש בידו חטא ,על כן
צריך שיהיו עונותיו נמחלים קודם איתא ב'שפת אמת' זי"ע
בכל העולמות ,יוכל גם הוא לקבל
לכן. במאמרי שבת תשובה ,וכן בעוד
ולהשפיע עליו מהארה הנעשית אז
והובא מהחיד"א ,שהאור ספרים קדושים ,על פי מה שאמרו
בכל העולמות.
בגמרא שם ,שבכל ליל שבת
ונחזור לעניננו :שבת קודש החיים הק' היה לומד כל "הלכות
כשישראל אומר בקידוש "ויכולו
קביעא וקיימא היא ,ואינה תלויה עדות" קודם הקידוש בליל שבת,
השמים והארץ וכל צבאם" ,הרי
בקידוש בית דין ולא בקידוש כדי שיהיה "כשר לעדות" בשעה
הוא מעיד עדות על בריאת שמים
החודש .ועל כן אנו אומרים שמקדש על היין!
וארץ ,ומאמין באמונה שלמה
בתפילה "מקדש השבת" בלשון שהבורא יתברך ברא את העולם,
נסתר ,כי הקב"ה בעצמו מקדש את
קדושת יום הכיפורים
והשפעתה על ביאת המשיח ובזה גורם נחת רוח לפניו יתברך
השבת. עד שאומר לו הקב"ה :נעשית
אך בבוא יום טוב ,אומרים ומזה נבוא ליום הקדוש. שותף עמי במעשה בראשית.
אנו "מקדש ישראל והזמנים" ,כי ביום הקדוש אמר הבורא "כי וכמבואר בדברי האור החיים
הימים טובים תלויים המה בקידוש ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם הקדוש ,שעל ידי שמירת שבת
החודש ,וממילא תלוי הדבר בבני מכל חטאתיכם" .וכפי שהבאנו ואמירת עדות בקידוש על בריאת
ישראל ,ועל כן אומרים "מקדש מהגמרא והרמב"ם ,שאפילו העולם ,עושה האדם ממש בריאה
ישראל". עבירות שיש בהן כרת מתכפרים חדשה ,ונותן חיות בבריאה לששת
וכן הוא ביום הקדוש ,שתלוי ביום הכיפורים .ויש להבין ,מהו הימים הבאים .וכתב האור החיים
פ+רדס ה+תור+ה 8
שבת ומנוחה לחיי העולמים", שבת" .וכיון שיום הקדוש תלוי גם הוא ב"מקדש ישראל ויום
ודאי צריכים אנו למחילת עוונות בקדושת בי"ד ,הרי שיש בידנו הכיפורים" .וכדאיתא בגמרא
ליום כזה .וכל זאת כדי שיהיה כח לפעול קדושת שבת בבחינת במסכת ראש השנה (כה ,).במעשה
לנו כח להיות שותפים למעשה "מקדש ישראל" ,שאנו בעצמנו הידוע ברבן גמליאל ורבי יהושע
בראשית ,ועל ידי שנשמור את יום פועלים את קדושת יום כיפור. שנחלקו מתי חל יום הקדוש ,כיון
כיפור כדת וכדין ,נזכה להביא את והדברים מגיעים עד כדי שהדבר היה תלוי בזמן שקידשו
הגאולה. כך ,שאם נקדש את קדושת יום בו את חודש תשרי באותה שנה.
כיפור בכל רגע ורגע כראוי לו, נמצא שיום הקדוש תלוי גם הוא
הבטחת ה'מאור עינים' זי"ע: בקדושתנו הפרטית.
כאשר מתנהג אדם כראוי נזכה להמשיך את הקדושה של
נעשה "מעין דלעתיד לבוא "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי
העולמים" של ימות המשיח ,ועל ב' שבתות התלויות בכל איש
בעוה"ז
ידי יום כיפור נפעל ביאת המשיח! ישראל
ומובן הדבר ,שכל אדם יאמר וסיים הישמח משה ,שהקב"ה
בלבבו" :מצדי כבר נפעל הדבר והנה יש לילך בזה הלאה .אמר
אומר לכל איש ישראל ומבקש הישמח משה ,כי יש שתי שבתות
ואני מוכן ומזומן ,אך מה יהיה עם
ממנו בכל יום הקדוש" :צותה בבריאה התלויות בזה שבני
כלל ישראל? ומי יאמר שאזכה
התורה מערב עד ערב ,היינו יום ישראל יקדשו אותן .השבת האחת
להיות במדרגה כזו?"
הכיפורים שהוא מערב עד ערב". היא "השבת הגדול" ,כפי שאנו
על זאת צריך לידע שני דברים: ומבקש השי"ת" :תשבתו" ,היינו אומרים" :הרחמן הוא ינחילנו
ראשית ,ידע האדם כי השי"ת בוחן שתעשו מנוחה ,שתשמרו את ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי
כליות ולב ,ורואה הוא אם עשית יום הכיפורים ותעשו מנוחה.
את חלקך. העולמים" .והוא זמן ימות המשיח
ופירש הישמח משה" :רצונו לומר הנקרא "שבת קודש" ,ודבר זה
ואם עשית את חלקך ,הנה שתפעלו שיהיה שבתכם דייקא", תלוי בתשובתם של בני ישראל.
מובא בספה"ק מאור עינים זי"ע שתעשו את יום כיפור לשבת
(פרשת בראשית) שאמר ,כי כאשר איש וכדאיתא בגמרא במסכת
הפרטית שלכם .ואיזו שבת?
הישראלי מתנהג כראוי והשלים סנהדרין (צח ,).ששאל רבי יהושע
הוסיף הישמח משה" :שיהיה
חלקו במשיח ובבנין בית המקדש, בן לוי למשיח" :אימתי אתי
מעתה יום שכולו שבת" ,שהדבר
הבטיח המאור עינים שנעשה מר?" ,והשיב לו "היום" .ולאחר
יביא את המשיח.
אצלו בחייו בחינת "מעין דלעתיד מכן פירש לו" :היום -אם בקולו
במילים אחרות ,הישמח משה תשמעו" ,שאם יעשו בני ישראל
לבוא".
מגלה לנו כאן סוד נפלא :כי ביום תשובה היום ,יבא המשיח מיד.
ואמר שם ש"מבטלין ממנו עול כיפור טמון כח להביא את המשיח. ואמר הקדוש הישמח משה,
מלכות ועול דרך ארץ" ,ונעשה ורבונו של עולם מבקש מאתנו:
אצלו ממש בבחינת 'זעיר אנפין' ששבת קודש זו של ימות המשיח
"מבקש אני מבני ישראל ,עשו את תלויה בנו ,ואנו המקדשים אותה.
חיי משיח וחיי בית המקדש יום כיפור כראוי ובזה תמשיכו
בחייו הפרטיים .וזהו שאומרים ועוד אמר הישמח משה ,כי
ותביאו את המשיח!"
שפתאום יאיר אצלו הכל :לימודו, יש עוד שבת אחת התלויה בבני
תפילתו ,שבת קודש שלו ,פרנסתו, חובתנו והשתוקקותנו :לפעול ישראל ואנו המקדשים אותה -
בריאותו והנחת; הכל יאיר באור והוא יום הקדוש .שכן יום כיפור
ביאת המשיח על ידי תשובה
יקרות כי עשה את חלקו. תלוי בבית דין המקדשים את
וידוע מה שכתב בספה"ק לפי זה נבין היטב מדוע יום החודש ,ועל פיהם נקבע מתי יחול
'חובת הלבבות' (שער חשבון הנפש) דבר כיפור הוא יום של מחילת עוונות. יום הכיפורים .נמצא שגם יום
נורא :שאין האדם מחויב לעשות כי אם בשבת קודש ,שבו אנו כיפור תלוי בבני ישראל.
רק כפי יכלתו ,אך כשיעשה כפי נעשים שותפים למעשה בראשית וזה לשון קדשו של הישמח
יכלתו ,עליו להשתוקק במחשבתו לששת ימי המעשה ,צריכים אנו משה" :מערב עד ערב כולם
ולהתפלל להקב"ה לעשות יותר למחילת עוונות כדי שנוכל לברוא צמים ומתענים ומבקשים סליחה
מכפי יכלתו .ואם תעשה את מה את העולם ,על אחת כמה וכמה ומחילה .ואם יהיה בלי פגימה,
שביכלתך ,ותשתוקק ותתפלל כדי לפעול את בריאת "יום שכולו בודאי יבא משיח ויהיה יום שכולו
9 פ+רדס ה+תור+ה
למעשה" ,ונזכה לגאולה הכללית ליותר מכפי יכלתך ,יפתח לך דעתנו שרצוננו לפעול ביום כיפור
ולגאולה הפרטית ,לגמר חתימה הקב"ה כל השערים לעלות כפי שגילה הקדוש הישמח משה -
טובה ,ולשנה טובה ומבורכת יום כיפור שיביא את המשיח. במעלות רמות מעלה מעלה.
בספרן של צדיקים ,ונזכה כבר
לשמוע קול שופרו של משיח וכאשר נשתוקק ונתפלל על ממילא עלינו לעשות את
במהרה בימינו ,אמן. חלקנו ,ועלינו להשתוקק ולגלות כך" ,מחשבה טובה הקב"ה מצרפה
כל נדרי
גודל הכח והאור הנשגב היורד מלמעלה
בליל יום הקדוש
התעוררות הבעל שם טוב ה'חתם סופר' זי"ע בדרשותיו דברי קודש מצדיקי דורות על
הקדוש :מלחמת היצר קודם (ליו"כ דף ל"ג ול"ה ,וב'תורת משה' פ' אחרי) הנעשה בעולמות העליונים
יום הכיפורים עמד על ענין זה והוסיף ביאור בכניסת יום הכיפורים
נפלא.
נבוא לבאר מעט מהדברים הנה כתיב בקרא (ויקרא טז ,ל) ִּ
"כי 'אמרי בספר איתא הנה
הנפלאים הנעשים בכניסת יום ַב ּיוֹ ם ַהזֶ ּה יְ כַ ּ ֵפר ֲעלֵ יכֶ ם לְ ַט ֵהר ֶא ְתכֶ ם פנחס' (שער יום הכפורים ,אות תקל"ז)
הקדוש ,כפי שגילו לנו רבותינו אתיכֶ ם" -שהשי"ת מכפר ִמ ּכֹל ַח ּטֹ ֵ מהרה"ק רבי ר' פנחס מקאריץ
הקדושים. עוונותינו ביום זה .ומסיים הכתוב: זי"ע ,שקודם 'כל נדרי' יורד "אור
הנה הבעל שם טוב הקדוש זי"ע "לִ ְפנֵ י ה' ִּת ְט ָהרוּ" -שאנו עומדים גדול מלמעלה" ,בהירות נוראה
(הובא ב'כתר שם טוב') גילה גילוי נורא לפני ה' .וזל"ק" :יום הקדוש ,בא מעולמות העליונים .והנה האור
על הנעשה ברגעים אלו. יבא אבינו מלכנו יתברך שמו הזה מחפש לו 'כלי' שיוכל לקבלו,
ידוע מה שאמרו חז"ל בגמרא להיכל בית מקדש מעט" .דהיינו כי בעולמות העליונים אין כלי
(יומא כ ,א) ש'השטן' בגימטריא שס"ד שהרבוש"ע ,כביכול ,נכנס אצלנו שיוכל להכיל גודל האור ,ועל כן
( .)364ושאלה הגמרא :והלא שס"ה לתוך בית המדרש. הוא משוטט בכל העולמות למצוא
( )365ימים יש בשנה? החתם סופר שואל בלשון לו מקום לנוח בו.
והשיבו ,שיום אחד בשנה אין אש להבה :איך נראה? ואיך נוכל ואמר ,שהאור הזה יורד לעולם
לשטן שליטה עלינו ,והוא יום להראות פנינו לפני הבורא יתברך? הזה ומתלבש בתוך הדמעות
הכפורים. והשיב על כך ,שהשי"ת הוא 'רב ששופכים בני ישראל בכניסת
ואמר הבעש"ט הקדוש ,שרגע חסד' ,שולח הוא בכניסת ליל יום היום הקדוש .ועי"ז נשפע שפע רב
קודם שיכנס יום הקדוש ,השטן הכפורים 'התעוררות מלעילא' .וזה ברוחניות ובגשמיות שאין לשער.
נרעש ונפחד מאד ,ואומר בלבו :מה לשונו" :הקדוש ברוך הוא שולח והנה בספר 'זרע קודש' זי"ע
יהיה עתה? הנה בא יום הכפורים עזרו מקודש בזו הרגע" .שהשי"ת כתב בזה הלשון" :רואים בחוש
וישראל יטהרו מעוונותיהם! מסייע לנו לשוב בתשובה קודם שקודם כניסת ליל יום הכפורים
והרי ביום זה אין לי רשות לקטרג היום הקדוש ,כדי שבהיכנס היום נופל אימה ופחד אפילו על הפחות
ולעשות דבר .על כן הוא משתדל נהיה כבר טהורים ורחומים. שבישראל" .כי בליל יום הקדוש
בכל כחו לבלבל את דעת האדם אלו הם הרגעים הנשגבים יורד אור נעלה כל כך ,שאפילו
באותן דקות. והרגשות הקודש המפעמים בלב היהודי הפשוט ביותר מתעורר
ואמר הבעש"ט ,שנשמות כלל ישראל עם כניסת היום הקדוש. בקרבו!
פ+רדס ה+תור+ה 10
מצות התשובה היא מצות עשה ואמר הבית אברהם בשם ישראל מרגישות בזה ,שרוצה
גמורה (עי' אריכות בזה במאמר 'תשובה'). הרה"ק מקאברין זי"ע: הס"מ לקטרג ולבלבלם ,ועל
ובפרט התשובה ביום הכיפורים "ערב יום כיפור לעת ערב כן נופלת עליהם חרדה ובכיה
היא מצות עשה מן התורה ,וידוע מתרבה המרה שחורה והבכיות". והתעוררות גדולה ,כדי שלא יפלו
הכלל שכל מצות עשה צריכה פירוש הדברים ,שאף שבני חלילה ברשת היצר.
להעשות בשמחה רבה .וכשם אדם מתעוררים לתשובה ,צריכים ויש בזה סוד גדול וחיזוק עצום.
שאוכלים כזית מצה ,ושותים ד' להישמר מאד ,כי הס"מ מערב כי הנה האדם חושב בדעתו במשך
כוסות ,ואומרים הגדה והלל בליל בתוך הבכיה של ערב יום כיפור - השנה :האם חשוב אני בשמים?
התקדש חג הפסח מתוך שמחה בשעת 'כל נדרי' -מרה שחורה ח"ו. האם נשמתי טהורה? ופעמים
של מצוה ,כך ממש מחויב האדם רבות יפול בדעתו כשרואה שאינו
לעשות תשובה בשמחה ,ועל כן והוסיף :כיון שיש לשטן שליטה
מרגיש טעם בתפלה או בשמחת
ראוי לקבוע עליה סעודה. שס"ד ימים ,וביום הקדוש ניטלת
מצוה וקדושת שבת ,וחושב
ממנו השליטה ,אין הוא יכול
אמנם ,היות וביום הקדוש עצמו שנשמתו פגומה ח"ו.
לסבול את טהרתם של ישראל,
אי אפשר לערוך סעודה בשל ועל כן הוא משליך לתוכם "דודיא אך כשיבוא ערב יום הקדוש
מצוות התענית ,על כן נצטוינו מרה שחורה" -דהיינו קופסא של ויראה שנופל עליו פחד ויראה,
לאכול בערב יום הכיפורים ,כדי ידע שזהו הראיה כי נשמתו
מרא שחורה ועצבות -ומניחם כך
להשלים בזה את סעודת המצוה מרגשת בקדושה! כדברי הבעש"ט
כל היום ,כדי להפריע לכל עבודת
והשמחה על התענית של יום שהנשמה מרגישה במלחמת היצר.
יום הקדוש .ומי שאינו חכם ,נשאר
המחרת. ובאותם רגעים של יראה ,צריך
שקוע במרה שחורה כל היום כולו
עוד אמר הבית אברהם בערב רח"ל. האדם לשמוח שמחה גדולה ,כי
יום הקדוש ,כי עיקר עבודת הנה הוכחה שנשמתו חיה ומרגשת
אבל החכם מתחזק בשמחה, רוחניות וקדושה .ונמצא שדברי
התשובה אינה אלא בשמחה .ומה
כי עיקר התשובה צריכה להיות הבעש"ט הם התחזקות גדולה לכל
שמוצאים ענין המרירות בלב
בשמחה .ובשמחה יוכל להפוך אדם.
האדם ,אינו אלא עצה ותחבולה
אותיות 'כרת' לאותיות 'כתר' .וזהו
להביא את האדם לידי תשובה ,אך אך עם כל זאת ,צריך לדעת
סוד הכתוב "וְ גִ יל ּו ִ ּב ְר ָע ָדה" (תהלים
גוף התשובה צריך להיות בשמחה. שבעת שנכנסים לרגעים קדושים
ב ,יא) .שצריך לעבוד את השי"ת
אלו הם תורף דבריו הקדושים אלו ,היצר הרע מנסה לבלבל את
בשמחה וביראה ,אך בכתוב הקדים
והלוהטים שהנחילנו הבית אברהם המחשבה בכל דרך.
'גילו' -שהיא השמחה -ורק אח"כ
זי"ע.
'רעדה'. ה'בית אברהם' :סכנת המרה
ועל כן עלינו לדעת ,כי בבוא יום
קדוש כזה ,ודאי יורדת יראה מן טעם סעודת ערב יום שחורה ועבודת התשובה
השמים על האדם .וכפי שהבאנו הכיפורים בבחינת שמחה של בשמחה
בשם הרה"ק רבי פנחס מקוריץ מצוה ויש להבין :הלא אמר הבעש"ט
זי"ע ,כי הדמעות ששופך האדם שהיצר הרע מנסה לפתות את
בעת הזאת הן 'כלי' להכיל את הוסיף והמשיך בזה הבית האדם בכניסת היום ,אך מי הוא
האור הגדול של יום הכיפורים, אברהם .הנה אמרו חכמינו ז"ל זה אשר ירצה לשמוע לקול היצר
ובוודאי מוטל על האדם לשוב (ברכות ח ,ב)" ,כל האוכל ושותה ברגעים קדושים אלו? האם יעלה
בתשובה. בתשיעי ,מעלה עליו הכתוב כאילו על דעת אדם מחשבת חטא בשעה
אולם כפי שנתבאר במקומות התענה תשיעי ועשירי" .ויש להבין, זו?
אחרים מה שכתוב ב'שערי תשובה' מהו הביאור בזה שעל ידי הסעודה
והנה איתא בדברי קדשו של
לרבינו יונה (שער א') ,עיקר עבודת בערב יום הכיפורים נחשב לו
ה'בית אברהם' מסלאנים זי"ע (ערב
התשובה היא ה"קבלה להבא" - הדבר כאילו התענה ב' ימים?
יו"כ תרצ"א) ,שנשא מדברותיו בלהב
וזהו הנקודה המרכזית .אף שגם וביאר הבית אברהם על פי אש( .וידוע מה שהתבטא המהר"א מבעלזא
ה"חרטה" וה"וידוי" הם מחלקי היסוד המובא בספר 'שערי זי"ע על הבית אברהם שהיה "שטיק פייער" -
המצוה -ובפרט ביום הקדוש שיש תשובה' לרבינו יונה ,ובדברי חתיכת אש ,וכידוע לא היה דרכו של הבעלזער
בו מצוה מיוחדת של וידוי -מכל הרמ"ק והשל"ה הקדוש ,אשר רב להפריז בתארים).
11 פ+רדס ה+תור+ה
מאה ועשרים שנה רואה האדם מה התורה שעות רצופות בחיות מקום עיקר נקודת התשובה היא
שחולל בחטאיו. ובחשק ,והשפע של קימה בשבת הקבלה על להבא להפסיק לחטוא,
וכאשר שב האדם בתשובה, קודש באשמורת הבוקר לעסוק וקבלה זו צריכה להעשות מתוך
בא הרופא הנאמן " -כי קל מלך בתורה קודם התפילה. שמחה.
רופא נאמן ורחמן אתה" .הוא כל אותו שפע שנגזל -
רופא אומן ומומחה שאינו גובה המיליונים ששדדה הסט"א -הכל התשובה כרפואה נפלאה
שכר ,והוא עושה את הניתוח הטוב חוזר עתה אל האדם! זוהי מעלת והשבת השפע האבוד
ביותר ,וניתוח זה אינו מכאיב כלל. התשובה הנשגבה ,ועל כן ראוי
בעזה"י נציין כאן כמה מחשבות
האדם עומד בבית המדרש ,עטוף לעשותה בשמחה ולא במרה
המעוררות את הלב לעשות
בטלית וקיטל ,בנעימות ובאורה. שחורה חלילה.
תשובה בשמחה.
"קחו עמכם דברים ושובו אל ה'" ד .עוד יש לידע כי התשובה
-מדברים אל הרבוש"ע ונטהרים כלל גדול בעבודת השם מובא
היא 'רפואה' על עצם החטא .כפי
מכל חלאה. בדברי אור החיים הקדוש (פרשת
שאמר הרה"ק רבי ר' מענדלע
שופטים) ,כי כאשר מראים ל'נפש
מוויטעבסק זי"ע ,שח"ו כשעובר
הניגון היפה של ה'זאסלובער עבירה דומה לאדם שנפל מראש
הגשמית' את הנעימות שבדבר ,אזי
חזן'… הר גבוה לעמק עמוק ונשתברו כל גם ה'נשמה' נמשכת אחריה .על כן
איבריו; זהו הנזק שעושה העבירה נחשב כמה דרכים המטעימים את
מה נשגבה היא התשובה! מתיקות התשובה לנפש הגשמית:
הקדוש ברוך הוא מוחק את כל בעצמה .והעונשים ,אמר ,אינם
אלא כ'ניתוח' המרפא .ולדבריו ,כל א .היות וכל הצער ,הצרות
החובות! מחזיר את כל המיליונים
עונשי העולם הזה אינם נחשבים והיסורים באים בעוון עבירות -
והשפע שגזלו החיצונים! ומרפא
את כל האיברים! יהודי שחטא כלל כנגד החורבן הנורא שגורמת נמצא כי על ידי התשובה מוחל
בלשון הרע ורכילות וכיוצא בזה, העבירה בנפש האדם. הקב"ה לאדם חוב עצום של
הרי הוא כמי שנפל מראש ההר אמנם בעוה"ז אין האדם מרגיש מיליוני זהובים!
ונשברו איבריו ,ועתה רבונו של לגמרי את פגם העבירה ,אלא ב .עוד מבואר בספרים
עולם מרפא אותו ביום הכיפורים רק מעט מזעיר -בזה שמאבד הקדושים ,כי כל זמן שלא עשה
בניתוח שאין בו יסורים כלל! את התענוג בתפילה ,בלימוד האדם תשובה ,הולך כל השפע
כמה נפלא הדבר! מתפללים ובקדושת השבת. של מצוותיו לידי הסטרא אחרא
ומזמרים לפניו יתברר שמו .וכפי אך זהו רק 'מעין' ממה שגורם רחמנא ליצלן .ועל ידי התשובה
שאמר הרה"ק רבי דוד לייקעס החטא .עיקר הרגשת האיברים אומר רבונו של עולם כי מחזירים
זי"ע כששמע את ה'חזן מזאסלוב' הנשברים מחמת העבירה היא לאדם את כל הניצוצות והשפע
מנגן את הוידוי בנעימה" :רבונו של בעולם הבא -אם לא עשה תשובה שגזלו החיצונים ,ומשיבים לו
עולם ,אלמלא חטאי ישראל ,מאין בעולם הזה ח"ו. שפע של בריאות ,פרנסה ,נחת
היה לך 'סלח לנו' נאה כזה? מאין לפעמים זוכה האדם שמעוררים מהצאצאים ,שלום בית וכל טוב
היה לך 'על חטא' נאה כזה?"... אותו מן השמים ומראים לו כי אין סלה!
על כן ,ברגעים הקדושים של סדר יומו והנהגתו כשורה ,ועי"כ ג .כמו כן ,קודם התשובה כל
כניסת ליל יום הקדוש ,בבואנו מתעורר לתשובה בראותו כי אין תענוגי הרוחניות סגורים בפני
לשוב בתשובה ,אל נניח ליצר הרע לו הצלחה בעניניו וזקוק הוא האדם ,כי הסט"א גזלה אותם .אך
לבלבלנו במרה שחורה ח"ו .נעשה לישועה ,ואז מבין כי עליו לשוב בשובו בתשובה ,חוזר אליו שפע
זאת בשמחה ,במתיקות ובנהורא בתשובה .אך עיקר פגם העבירה של תענוג ב'נשמת שבת קודש',
מעליא. ניכר בעולמות העליונים ,ולאחר חוזרת אליו ההתמדה בלימוד
פ+רדס ה+תור+ה 12
תפילת נעילה
אורח גדול בא -הלא הוא 'אברהם אבינו'!
ועתה עומדים אנו בתפלת נעילה, בחיות ,באש ובלהבה! שיהיה גודל קדושת תפילת נעילה
שבה נתגלית בחינת ה"יחידה" לימודך באש ,ותפלתך באש, וטהרת נשמת ישראל
שבנשמה ,שהיא החלק הנעלה ומצוותיך באש ,והכל יהיה באש
ביותר. קודש. ידענו כי לכל איש ישראל יש
וכדברי ה'פני יהושע' זכר ואם יאמר האדם" :והלא נשמה ,והנשמה זכה וטהורה
צדיק לברכה במסכת ברכות (דף מלוכלך אני"? היא .עוד ידענו כי הקב"ה הוריד
י') ,שכשדוד המלך התפלל ואמר את הנשמה לעולם הזה ,לא רק
התשובה היא :אין הלכלוך אלא
חמש פעמים "ברכי נפשי" כנגד כדי לשמרה בטהרתה ,אלא כדי
מחוץ .וכדברי האלשיך הקדוש על
חמשת חלקי הנשמה ,כתב הפני לבנות עליה בנין עדי עד .אכן,
"אל הפסוק בשיר השירים (א ,ו)ַ :
יהושע שבחינת ה"יחידה" תתגלה הנשמה מלובשת בגוף ,והיצר הרע
ִּת ְרא ּונִ י ׁ ֶש ֲאנִ י ׁ ְש ַח ְרח ֶֹרת ׁ ֶש ׁ ּ ְשזָ ַפ ְתנִ י
לימות המשיח .וכל יום כפור הוא וחילותיו מנסים לכבוש את חלקי
ַה ׁ ּ ָש ֶמ ׁש" ,והאריך האלשיך הקדוש
זמן שבו נתגלים כל חמשת חלקי ש"כ ָא ֳהלֵ י ֵק ָדר" ,אותם ְּ כי כשם הגוף ונפש האדם.
הנשמה ,והחלק החמישי נתגלה אהלים במדבריות מתלכלכים ואף אם חס ושלום עבר אדם
עתה בתפילת נעילה. מבחוץ ,אך לאחר מכן מכבסים עבירות בעבר והיה שקוע במדות
אותם והם חוזרים לנקיותם. רעות רח"ל ,מכל מקום צריך לידע
כח הנורא של יום הקדוש כך הוא הדבר אצל היהודי: מי היה ה'מרא קמא'? ועל האדם
נשמת ישראל אינה יכולה לשאול את עצמו :מי היה כאן
האמצעי האדמו"ר הנה
להתלכלך אלא מבחוץ ,ולאחר ראשון?
מליובאוויטש זי"ע ,בספרו 'עטרת
ראש' ליום כפור (דף כ"ז עמוד א') ,ביאר שמכבסים אותה ,חוזרת להיות זכה ועוד שאלה ישאל האדם את
דבר מופלא: וטהורה. עצמו :מי ומה הוא השורש שלי?
ביום הקדוש ,אפילו אותם והתשובה לזה היא מה שאנו
גילוי חמשת חלקי הנשמה אומרים בכל בוקר" :אלקי נשמה
אנשים שלדאבוננו לא באו לבית
המדרש כל השנה ורחוקים הם
ובחינת 'יחידה' העליונה שנתת בי טהורה היא" .רבוש"ע נתן
מתורה ומצוות ,נכנסים לבית הנה גילה האר"י הקדוש ,שבכל בך נשמה שהיא רצה וטהורה.
המדרש ביום הכפורים. יום בברכת "אלקי נשמה" אנו וכמובן ,כל אדם יתמה וישאל:
וביאר כי יום כפור הוא בחינת מזכירים שיש לנו חמשה חלקי מהו הפירוש שהיא טהורה?
"עלמא דחירות" ,בחינת יובל נשמה שהם זכים וטהורים ,והדבר הלא "לב יודע מרת נפשו",
ובחינת ימות המשיח ,שעליהם מרומז בחמש התיבות" :טהורה", והאדם יודע בעצמו מה פעל
נאמר" :ובאו האובדים בארץ אשור "בראתה"" ,יצרתה"" ,נפחתה", ועשה בימי חייו ,ומי יודע מה עשה
והנדחים בארץ מצרים והשתחוו "נשמה" ,שהן כנגד חמשת חלקי בגלגולים קודמים?
לה' בהר הקודש בירושלים". הנשמה" :נפש"" ,רוח"" ,נשמה", אלא התשובה היא ,שכל
וביאר שיש נשמות שהן "חיה"" ,יחידה". העבירות וכל המדות הרעות
בבחינת 'אובדים' ויש בבחינת ובא האר"י הקדוש ומגלה לנו, אינן אלא "מחוצה לאדם" -
'נדחים' ,נשמות הרחוקות מאד, שחמש התפלות של יום הקדוש הן מחוץ לעצמיות הנשמה .רוצה
ואף הן באות 'והשתחוו לה' בהר כנגד חמשת חלקי הנשמה הללו: לומר ,שהנשמה בעצמה נשארת
הקדש בירושלים' .ומתי זה קורה? התפללנו חמש תפלות ,ובכל בטהרתה .וזהו שאנו אומרים בכל
כשיבוא משיח. תפלה נתגלה חלק נוסף מהנשמה. בוקר ,לגלות לאדם :התחל יומך
13 פ+רדס ה+תור+ה
ולא מצאוהו .והיו אותם אנשים זוכים אנו לזה גם כן. וכתב האדמו"ר האמצעי :יום
רמים ונעלים נשברי לב מאד ,כי וזה לשונו הקדוש" :אודיע כפור הוא זמן של יובל ,ואז מתגלה
חשבו בנפשם שמא אינו רוצה לכם בני אלקים חיים אשר נעשה בעולם אור כזה שכל הנשמות
להנות מהם ,או שמא יש בהם חס בחברון דבר פלא ביום הכפורים". הללו נכנסות לבית המדרש .וכתב
ושלום איזה פגם. באתי להודיעכם מעשה פלא שזהו בפרט בעת הנעילה .בנעילה,
בלילה חלם החזן ,שהיה רגיל שאירע בשנה זו ביום כפור. כתב ,אפילו האנשים -וזהו לשונו
בחזיונות לילה ,והנה הזקן בא אליו וסיפר שם כך :בחברון היו הקדוש" :הגם הקל שבקלים
אנשים גדולים מאד ,חסידי עליון, שנקרא עובד ונדח ,שאיבד עצמו
ואומר לו" :אני אברהם אבינו עליו
אך לדאבונם לא היה להם מנין בפריקת עול לגמרי ונדחה בכל
השלום .באתי להשלים לכם המנין,
לתפלה בימות החול .בשבתות עבירות החמורות שבעולם" -כתב
לפי שראיתי צערכם ולא רציתי
ובימים טובים היו באים אנשים מן שם ,שהדבר הראשון הוא" :גם הוא
שתהיו בצער ביום הקדוש".
הכפרים הסמוכים והיו משלימים בכה יבכה במר נפשו ביום כיפור".
ואמר לו אברהם אבינו ,שמפני הוא בוכה בבכיה גדולה ביום כפור.
שהיו בצער ובכו ,זכו שבא אליהם. למנין ,ובפרט בראש השנה וביום
וכפי שביאר האדמו"ר האמצעי,
ומסיים בעל 'עמק המלך' ,שבבקר הקדוש ,שאז באים הכל להשלים
הוא מפני שהזמן הוא בחינת יובל
ספר החזן את הדבר לכל הקהל המנין.
ומשיח ,ונתגלית בו בחינת היחידה
ושמחו שמחה גדולה .והודו מעשה שהיה באחת מן השנים שבנשמה.
להשי"ת על הזכות שנצטרף עמהם בערב יום הכפורים ,והנה הגיע עת
אברהם אבינו ,וסיים" :אמן וכן יהי ערב והיו שם רק תשעה בני אדם הכח הנפלא של תפילת נעילה
רצון". למנין .ונודע להם כי אנשי הכפרים
הסמוכים לא באו מפני שהלכו ועוד הוסיף וכתב :כשמגיע זמן
והנה בספר 'תפארת שלמה' נעילה" ,וישוב אל ה' באמת באותה
לעשות את היום הקדוש בירושלים
כתב על זה דבר נורא מאד :מעשה עיר הקדש .והיו שם האנשים בצער שעה דוקא ,שהוא בגמר חתימה
זה מתרחש בכל שנה ושנה ביום גדול מאד ובכו בדמעות שליש. דנעילה כידוע" .בעת הנעילה
הקדוש .בכל שנה בא אברהם אבינו נתגלה החלק החמישי שבנשמה,
וכה אמר עוד :השמש כבר נטה,
ומתפלל עמנו .ואמר הרה"ק בעל שהיא היחידה ,שהיא בחינת ימות
וכבר הגיע זמן תפלת כל נדרי,
התפארת שלמה ,שהוא נשאר עד המשיח ,ואז בוכים בבכיה רבה.
והנה פתאום ראו איש זקן בא
תפילת נעילה ,לפי שאברהם אבינו ורואים זאת בחוש בבית המדרש.
מרחוק .ושמחו שמחה גדולה ,וכיון
רוצה להבטיח שכל התפלות יעלו שהגיע אצלם הכינו לו מיד סעודה העדות שהעיד האדמו"ר
למעלה ויחתמו לטובה ,כדי שלא המפסקת .אך הזקן ברכם ואמר האמצעי נראית בכל שנה ושנה
יוכל הסטרא אחרא ליטול כלום מן להם שכבר סעד על הדרך .ונצטרף בבית המדרש; כשמגיעים לנעילה,
השפע. אותו זקן לכל התפלות ,ובכל היום כל בית המדרש כמרקחה ,כולם
ואמר הרה"ק התפארת שלמה, הקדוש כבדוהו כבוד גדול. צדיקים ,והכל בוער כאש קודש.
שזהו פשט דברי רש"י (בפירושו במוצאי יום הקדוש התעוררה
על התורה) שאמר "בך חותמין" - המעשה הנורא מאברהם
מריבה ביניהם ,מי יזכה לארח את
שהקב"ה אמר לאברהם אבינו האורח הזקן שהשלים להם המנין.
אבינו בחברון וסוד בך חותמין
"והיה ברכה" ,שאתה תהיה ברכה והחליטו להטיל גורל ,ונפל הגורל בעזרת השם ,נראה עתה עוד
ובך יהיו חותמין( .ואף שבברכה ראשונה על החזן .והנה החזן דחברון איש דבר נורא המתרחש בעת תפלת
מזכירים כל שלשת האבות ,מכל מקום חתימת חסיד היה ,ולא זו בלבד ,אלא שהיה נעילה.
הברכה היא רק ב"מגן אברהם"). רגיל לראות חזיונות ונבואות הנה ה'תפארת שלמה' זי"ע
ורש"י בא לרמז בזה על תפלת בחלומותיו .בקש החזן מן הזקן בפרשת לך לך מביא מספר 'עמק
נעילה של יום הקדוש ,שבכל שנה שיבוא עמו ,והלכו לביתם .וכיון המלך' ,מגדולי המקובלים .בספרו
בא אברהם אבינו להתפלל ו"בך שהגיעו לפתח הבית ,פנה החזן עמק המלך (הקדמה ג' פרק ה') ,מספר
חותמין" -שהוא משגיח להיות שם לכבד את הזקן שיכנס ראשון, מעשה נורא שאירע בעיר הקודש
עד תפלת נעילה להבטיח "והיה ופתאום ואיננו! ופרח לו איש חברון .ולאחר מכן נראה כיצד
ברכה" ,שיקבלו בני ישראל את כל האמת ,ולא ראהו עוד. התפארת שלמה מפרש זאת ,שבכל
הברכות. החלו לחפש אחריו בכל מקום שנה ביום הקדוש בעת הנעילה
פ+רדס ה+תור+ה 14
אל כל היום" רומז על בחינת הקדושים נמצאים עמנו ,כפי החיזוק הנורא שאברהם
אברהם אבינו שהוא מדת החסד שהעידו הצדיקים ,מכל מקום "בך אבינו ומדת החסד מלוים
הנמצאת "כל היום" -שבכל יום חותמין" -אברהם אבינו נמצא שם אותנו בנעילה
ויום הוא בא עם האושפיזין .ויסוד בבחינה מיוחדת.
זה מובא באריז"ל ב'פרי עץ חיים' ומהו ענין זה שאברהם אבינו כאשר שומע האדם דברי
(שער חג הסוכות פרק א'). נמצא בבחינה מיוחדת? והלא כל התפארת שלמה ,שאברהם אבינו
האבות הקדושים נמצאים בימים נמצא עמנו ומשגיח בתפלת נעילה
והרה"ק רבי ר' פנחס מקאריץ
שכל התפלות יעלו למרום ,הרי
זי"ע אמר ב'אמרי פנחס' (אות הקדושים ,כפי המובא ב'חתם
זה חיזוק נורא .וראוי לו לאדם
תקנ"ט) על הפסוק "ואברהם זקן סופר'' ,בית אהרן'' ,ישמח משה'
לרקוד בשמחה" ,אשרינו מה טוב
בא בימים" ,שבא לרמז שאברהם ועוד?
חלקנו" ,שאנו בני ישראל ויכולים
אבינו ,שהוא מדת החסד" ,בא אלא ביאור הענין מצינו בזוהר לעבוד את השי"ת ,ושיש לנו אבות
בימים" -שהוא בא בכל יום ויום הקדוש בענין האושפיזין ,שבכל קדושים כאלו שזוכרים אותנו
מימי האושפיזין. יום בא אושפיזא אחר ,אך אברהם לטובה .והנה הרה"ק החתם סופר
ועל דרך זה הוא גם כאן :בוודאי אבינו בא בכל יום בראש כולם. אמר שהאבות הקדושים באים
בימים הקדושים באים כל האבות היינו שאפילו ביום השני שהוא להתפלל עמנו בימים הנוראים ,וכן
הקדושים ,כפי שכתבו ה'חתם אושפיזא דיצחק ,או ביום השלישי הרה"ק הבית אהרן אמר שהמשכנו
סופר' וה'בית אהרן' ,אך אברהם אצל יעקב ,גם אברהם אבינו נמצא את האבות הקדושים בשעת
אבינו הוא בראש ,מפני ש"ואברהם שם ,והוא תמיד בראש. התקיעות.
זקן בא בימים" .וכפי שאמר והביאור בזה ,כפי המובא בזוהר ועתה מגלה לנו התפארת
ה'תפארת שלמה'" ,בך חותמין" הקדוש ובדברי האריז"ל ובכל שלמה ,שאברהם אבינו בפרט
-במידת החסד .אברהם אבינו הספרים הקדושים ,שאברהם נמצא עמנו עד החתימה ,וזהו
משגיח שיכתבו לנו חתימה טובה, אבינו הוא מדת החסד ,וידוע מה שנרמז בתיבת "והיה ברכה".
שנה טובה ומבורכת וכל טוב וטוב! שכתוב "חסד אל כל היום"" .חסד ופירוש הדבר ,שאף שכל האבות
תשובה
מצוות התשובה צריכה להיות בשמחה רבה
היא מצוות עשה שיש לעשותה דף ח') ,וכן כתב הרמ"ק באריכות מצוות התשובה היא מצוות
בשמחה. בפירושו 'אור יקר' על הזוהר עשה -ואינה שונה מכל
והסיבה שבעבורה בני אדם הקדוש ,וכן כתב בספרו 'עבודת
יום כיפור' .וכן מובא בספר 'שערי
שאר המצוות שיש לעשותן
נשברים בלבם לגמרי בבואם לענין בשמחה
תשובה' לרבינו יונה (שער ד' אות ט').
התשובה ואינם עושים אותה
וכן כתב השל"ה הקדוש (מסכת יומא
בשמחה ,היא מחמת כמה וכמה הנה מצוות התשובה היא
פרק תורה אור אות ב') ,ובספר 'תפארת
סיבות .בשיעור זה נבאר הדברים מצוות עשה ככל מצוות עשה
שלמה' (פרשת ויגש) .וכן מובא
מעט על פי הספרים הקדושים, שבתורה .וכשם שכל מצוות עשה
מתורת הרבי ר' אלימלך זי"ע,
ונחזה בדרכי צדיקים ובסיפוריהם ומהמשינאווא רב בספרו 'דברי צריכה להעשות בשמחה ,כך גם
אשר השאירו לנו הדרכות נפלאות יחזקאל' ,ובספר 'בית אברהם' (ערב
מצוות התשובה צריכה להעשות
לבאר מדוע יפול האדם לשברון יום כיפור) ,ובספר 'שם משמואל' בשמחה גדולה.
לב בעסק התשובה .ובעזרת ה' (פרשת ויגש) -שמצוות התשובה וכן מצינו בזוהר הקדוש (ויקרא
15 פ+רדס ה+תור+ה
לידע :מהי התשובה המעכבת. (עי' שו"ע או"ח סי' תר"ז ס"ב) .ומכל מקום יתברך נזכה לבהירות וקלארקייט
וכאשר נודע לנו עתה שהעיקר התקינו נוסח וידוי על פי אותיות בזה ,עד שכאשר יגש האדם לענין
הוא להבא ,הרי זה משמח את הלב. א"ב ,ונאמרו בזה כמה טעמים התשובה ,יהיה מרקד בשמחה.
וכל הסיבה שבני אדם מסתכלים בפי הפוסקים מדוע התקינו לומר
על ענין התשובה בחשכות כזו, הוידוי בא"ב ,ובפרט ביום כיפור ג' חלקי התשובה :חרטה,
בשברון לב וביאוש ,הוא מפני שאומרים כל נוסח 'על חטא' .אולם קבלה על להבא ,ווידוי
שנותנים עיקר דגש התשובה על מצד עיקר הדין ,פעם אחת שאמר
ראשית דבר צריך לדעת כי
החרטה על העבר ,ואין נותנים עיקר "חטאתי עויתי פשעתי" ,כבר יצא
התשובה נחלקת לג' חלקים :חלק
הדגש על הקבלה להבא .וכאשר ידי מצוות וידוי. החרטה ,חלק הקבלה על העתיד,
יודעים זאת ,מאיר כל הלב. וחלק הוידוי( .אמנם ישנם כמה וכמה
שברון הלב והיאוש של חלקים בתשובה המבוארים ברמב"ם ובאריכות
חמשה משלים מדוע צריך האדם מפני שאינו נותן עיקר ב'שערי תשובה' לרבינו יונה ,אך הכל נכלל בג'
האדם לרקד בשמחה בעשותו הדגש על ה'קבלה להבא' חלקים אלו ,ועוד חזון למועד).
תשובה ועתה יש לשאול :איזה חלק ענין 'חרטה' הוא :שדואב לבו על
מחלקי התשובה הוא המעכב? אשר ציער את הבורא יתברך .ואין
נבוא עתה לבאר יותר ענין
ענין החרטה שיפול האדם ליאוש,
ה'קבלה להבא' .אך קודם לכן, היינו ,איזה חלק מן החרטה, ואין ענינה שיאמר האדם שאינו
נתבונן מעט כביכול 'במבט ראשון' הקבלה או הוידוי ,מעכב כל כך עד שוה כלום ,כי אין זו חרטה .אלא
בענין התשובה ונראה כמה נעים שאם לא עשאו אין זו תשובה כלל? חרטה היא שצר לו על אשר הכעיס
הוא .נאמר עתה חמש נקודות ואיזה מהם הוא למצוה בעלמא? לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה.
מעניני עולם הזה ,לראות כיצד הנה מבואר ב'שערי תשובה' ובוודאי שיש בזה כמה וכמה
האדם מרקד בשמחה בצאתו לרבינו יונה כי העיקר הוא ה'קבלה מדרגות ,כגון 'חלק הבושה' ושאר
מאפילה לאורה .ומזה יוכל האדם להבא' -לקבל על עצמו שלא מדרגות הנכללות בחרטה.
לעשות קל וחומר פשוט ,שבמצוות לעשות העבירה עוד .וכתב הרבינו
התשובה בוודאי שצריך הוא לרקד הדבר השני הוא 'קבלה על
יונה שאם עושה חרטה ווידוי אך העתיד' :וזהו עיקר התשובה -
בשמחה. אינו מקבל על להבא הרי הוא שיקבל עליו האדם מהיום ולהבא
כטובל ושרץ בידו ...ובוודאי שצריך לחדול מן העבירה ,כפשוטו ממש.
משל א'
גם חרטה ווידוי ,ובפרט ביום כיפור ועל זה אמרו בגמרא ,שרשע גמור
נצייר בדעתנו מעשה באדם שיש מצוות וידוי ,אך מכל מקום שקידש אשה "על מנת שאני צדיק
שהיה עשיר גדול ,מולטי-מיליונר, אין זה מעכב את הכפרה .היינו, גמור" ,הרי זו מקודשת ,שמא הרהר
ובלילה אחד איבד בעוונותיו כל שכבר נחשב הוא ל'בעל תשובה'. תשובה בדעתו.
רכושו .אין לשער גודל שברון הלב וכפי שמדייק ה'בני יששכר', וכתב על זה ה'בני יששכר' זי"ע,
של אדם כזה ,ונוסף על צערו הרי שכאשר הרשע קידש אשה ואמר דבפשטות אין לומר שהכוונה על
הוא עלול לסכן את נפשו ממש. "הרי את מקודשת לי על מנת שאני חרטה ,שהרי החרטה היא דבר
ופתאום בא אליו אוהבו ,ונותן לו צדיק גמור" ,הרי היא מקודשת. עמוק מאד ואינה נעשית ברגע
המחאה (טשעק) ואומר לו" :הרי לך והרי אפילו וידוי לא אמר ,ואף על אחד .אלא קבלה על העתיד יכולה
כל הסכום שאיבדת!" -האם ניתן פי כן היא מקודשת ,לפי שעיקר להיות ברגע אחד! וזהו הנעשה
לצייר בדעת שלא היה אדם זה התשובה לעיכובה אינו אלא חלק בשעה שהאדם מהרהר בתשובה -
מרקד בשמחה? הקבלה לעתיד ,וזאת יוכל האדם שמעתה ואילך הוא פוסק מלעשות
והרי זה קל וחומר בן בנו של קל לעשות ב'רגע אחד'. את העבירה.
וחומר: כאשר שומע האדם יסוד זה ,מיד ואחר כך ישנו החלק השלישי
כאשר האדם עושה עבירות נעשה לו קל על הלב ,כי מתחיל בתשובה והוא ה'וידוי' :שצריך
רחמנא ליצלן ,ובפרט כשהוא מדבר הוא לראות שעיקר התשובה אינו לומר "חטאתי עויתי פשעתי".
לשון הרע ורכילות ,הרי נוטלים להרהר בעבר ולהכנס לשברון לב והנה נחלקו בגמרא רבי עקיבא
ממנו מיליונים ממש! נורא ,אלא עיקר התשובה הוא וחכמים אם צריך לפרט את החטא,
הנה ידוע נדע כי אין שום מצוה להבא .וזהו היסוד הראשון שצריך ופסקנו להלכה שאין הדבר מעכב
פ+רדס ה+תור+ה 16
משל ד' כפי שחז"ל והספרים הקדושים או דבר טוב נאבד ח"ו ,אולם בעת
מתארים ,שאין אלו דברים נעימים אשר האדם עדיין לא עשה תשובה
אדם שחלה ל"ע ,עד שמצאו כלל מה שנעשה עבור עבירה על חטאיו ,הנה כל השפע שלו
סוף סוף את הרופא הטוב ביותר אחת ...ואפילו מה שנראה בעינינו נמצא אצל הסטרא אחרא -כי
שקיבל על עצמו לעשות את כ'עבירה קלה' ,ה"י אילו עונשים המה גזלו וחטפו הכל אצלם.
הניתוח .אך הלא צריכים שהניתוח יש עליה. והנה הוא נהפך בעוונותיו מעשיר
יצליח ,ומתפללים על כך ,ותולים מופלג למצב נורא אשר אין הפה
מודעות בכל בתי המדרשות, נמצא ,שכאשר האדם עושה
תשובה ,עליו לצאת בריקודים, יכול לדבר ואין הלב יכול להרהר,
והופכים עולמות ומקבלים רחמנא לצלן.
קבלות טובות ,ותינוקות של בית שהרי מחקו לו כל חובותיו! כאשר
הוא הולך לתפלת שחרית ואומר אך הנה באה מצוות התשובה:
רבן אומרים תהלים ,ומחלקים
"סלח לנו" ,הנה בצאתו מתפלת האדם קם בבוקר ,הולך לביהמ"ד,
צדקה ושולחים מניינים למקומות
שמונה עשרה עליו להתחיל מברך ברכות התורה ,טובל במקוה,
הקדושים ,וכל העולם רועש כדי
לרקוד עם הטלית והתפילין בתוך לומד קודם התפלה ,ואחר כך
שהניתוח יצליח .וב"ה הניתוח
ביהמ"ד ...ואם יביטו עליו בני אדם מתפלל ואומר "סלח לנו אבינו כי
הצליח.
ויתמהו :האם הוא בקו הבריאות? חטאנו" ,אומר "השיבנו אבינו",
השמחה היא לאין לשער ,ואחר אומר "אשמנו בגדנו" ,ופתאום חזר
האם הוא 'נארמאלער מענטש'?
חודשים מספר עושים 'סעודת להיות עשיר ומיליונר ממש ברגע
-לא ישיב להם דבר ולא יתחשב
הודאה' גדולה בריקודים ומחולות, כמימרא .האם אין על האדם לרקוד
וכל העיר שמחה עמו על שחזר בהם כלל ,כי הוא מלא שמחה על
שמחלו לו כל חובותיו!!! מרוב שמחה?!...
לבריאותו.
וקל וחומר בן בנו של קל וחומר, משל ג' משל ב'
אדם הולך בכל יום לביהמ"ד ,אומר
משל לאדם שחלה ל"ע, משל לאדם ששקע בחובות
"אשמנו" אחר התפלה ,והקב"ה
ומחפשים עבורו רופאים ,והולכים עצומים של עשרה מיליון דולר
-הרופא הנאמן -הולך ומרפא
מעסקן אחד למשנהו ,ומנסים ל"ע ,עד שאינו יכול להראות פניו
אותו ,ואינו נוטל פרוטה עבור זה,
בחוץ .הוא בבושת פנים גדולה,
אלא אומר" :קיבלתי תשובתך להגיע לרופא גדול ואין מצליחים.
מתבייש לבוא לביהמ"ד ,מתבייש
והנך בריא" .האם לא ראוי לעשות עד שסוף סוף הגיעו לרופא
להופיע בשמחות ,מתבייש
'סעודת הודאה' בכל יום אחר תפלת מומחה ,והוא מסכים לעשות את
להראות בין בני משפחתו וחבריו.
שחרית?!... הניתוח .מיד התחילו החולה ובני
משפחתו לרקוד מרוב שמחה. ופתאום בא אליו אוהבו ואומר
הלוא כל החולאים והצרות
לו" :הנני מוחק את כל חובותיך!"
והיסורים באים מהחטא!! ועכשיו עמד אדם מן הצד ושאל" :על
-האם אפשר להסביר זאת?
יש לנו רופא נאמן שעשה ניתוח מה אתה רוקד? הרי עדיין אינך
האם שייך לתאר את גודל שמחת
של תשובה שהצליח כמובן! בריא ,ועדיין אינך מרגיש בטוב,
האיש ההוא? הלא יצא בריקודים
וזקוק אתה לישועה גדולה?" השיב ברחובות! מרוב שמחה אינו
משל ה' לו החולה" :אמת הדבר ,אבל כבר מתבייש מאף אדם בראותו כי יצא
ידוע לכל כי גם אחר שהניתוח מצאנו את הרופא!" מאפילה לאורה ומגלות מצרים כזו,
מצליח אצל הרופא הטוב ביותר, כאשר אדם מתעורר בבוקר ואינו רואה איש לנגד עיניו אלא
נמשך זמן הרפואה חודשים והולך לביהמ"ד להתפלל שחרית, רוקד בחוצות ומודה להשם יתברר!
ארוכים ,והייסורים הם נוראים ועומד לומר "סלח לנו" ו"ברוך כך ממש הוא בענין התשובה,
וצריכים ללכת למרכזי שיקום אתה ה' חנון המרבה לסלוח" ,הרי שצריך האדם לרקוד בחוצות
ולעשות טיפולים שונים. כבר בדרכו לביהמ"ד עליו לרקוד ולהודות להשם יתברר ,כי הסטרא
אולם בא רופא אחד ואומר: בשמחה ,כי עתה הולכים לרפא אחרא עושה את האדם לבעל
"הנני עושה ניתוח בלי שום אותו מחוליו!... חוב נורא ה"י ,שעל כל עבירה יש
ייסורים ,ואין צורך בשיקום כלל. שהרי כל מיני חולאים באים עונשים בזה ובבא ,ואין לשער גודל
מיד אחר הניתוח תתעורר ותוכל מהחטא! וע"י תשובה נתרפא העונשים כי אין אנו יודעים מה
לשוב לביתך! תוכל ללכת לביהמ"ד לגמרי נעשה בשמי מרום .אך ידוע לכל
17 פ+רדס ה+תור+ה
רבן של כל בני הגולה ,מורינו ורבינו אין האדם מעריך כראוי את ענין ללמוד ,לשבת בכולל בהתמדה
פלוני שליט"א!" התשובה ,הוא מפני שלא עסק רבה ,ואינך צריך לשום שיקום".
ואתה תמה בדעתך :מה פשר מעולם בלימוד סוגיא זו ולא התבונן כמה שמחה וכמה ריקודים היה
הדבר? מדוע הכל מביטים עלי בה כדבעי .הרי זה דומה למי שבא האדם רוקד כשפוגש רופא כזה?
ומכבדים אותי כל כך? ומה אצל חברו ושואלו" :כיצד עושין הנה בכל יום אנו נכנסים
משמעות בת קול זו מן השמים? קרבן מנחה?" או "האם יכול אני לביהמ"ד ואומרים "סלח לנו".
והתשובה היא :לפי שזה עתה לשאול אותך שאלה בהלכות ובביהמ"ד יש חום בימות החורף
אמרת "סלח לנו" בתפילת שמונה בכורות?" .אף אם אותו חבר תלמיד וקרירות בימות הקיץ ,ויש קפה
עשרה! עשית תשובה! חכם מופלג הוא בהלכות שבת, קודם התפלה ומקום נוח לשבת.
מכל מקום הלכות בכורות מנין לו ב"ה המקום מאיר פנים ,וביהמ"ד
וזהו שאמרה הגמרא" :אמר רבי לדעת אם לא למדן מעולם? פתוח לרווחה ,ואין צורך להמתין
מאיר ,בשביל יחיד שעשה תשובה
כן הוא הדבר ממש בענין הלכות לשמש שיפתח את הדלת כמקדם,
מוחלין לכל העולם כולו ,שנאמר
תשובה .רוב העולם "עמי הארץ" ואפשר להישאר עד מאוחר בלי
"א ְר ּ ָפא ְמ ׁשו ָּב ָתם א ֲֹה ֵבם
(הושע יד ,ה) ֶ פחד שמא ינעל השמש את הדלת.
הם בהלכות תשובה .אין יודעים
נְ ָד ָבה ִּכי ׁ ָשב ַא ּ ִפי ִמ ֶּמ ּנוּ"' .מהם' לא
מהותה של תשובה מה היא, בתי המדרשות פתוחים כ"ד
נאמר אלא 'ממנו'" .אתה כיחיד
לא עיינו בה בדברי הראשונים, שעות ביממה עם קפה ,חימום
התחרטת על מעשיך ,וכל העולם
לא למדו דברי צדיקים ולא ומיזוג אוויר ,ואתה אומר בנחת
כולו נהנה מכך .אומר הקב"ה:
התבוננו כראוי במאמרי חז"ל .אך כזו "סלח לנו" ,וכל הניתוח נעשה
"א ְר ּ ָפא ְמ ׁשו ָּב ָתם א ֲֹה ֵבם נְ ָד ָבה" ֶ
כאשר פותח האדם את הגמרות, בנעימות כזו .אתה פוסע לאחוריך
-אני מרפא את כל העולם כולו.
המדרשים ודברי חז"ל ,ורואה בסיום שמונה עשרה ,גומר התפלה,
ומפני מה? לפי שאתה היחידִּ ,
"כי
מה שכתבו הצדיקים על מעלת הולך לביתך לאכול פת שחרית
ׁ ָשב ַא ּ ִפי ִמ ֶּמ ּנוּ" -אתה היחיד שבת
התשובה ,נפתח לפניו עולם חדש, והולך לכולל או לעסקיך בטוב טעם
בתשובה ,ועל ידי כך נמחל העון
עולם מאיר ובהיר. ודעת...
לכל העולם כולו!
איתא בגמרא במסכת יומא (פו ,ב), "זוהי תשובה!"
כאשר שומע אדם מאמר חז"ל
שאם אדם רואה סוגיית התשובה תשובה פירושה שמחזירים לך
כזה ,מתחיל הוא להביט על סוגיית
מתוך חשיכה וערפול ,יכתוב לו את כל המיליונים שאיבדת!
התשובה באופן שונה לחלוטין.
גמרא זו על פתק ,יניחנו בכיסו, תשובה פירושה שמוחקים לך
הרי שתשובתי גדולה וחשובה כל
ויהיה בריה חדשה .נחזה מה נאמר את כל החובות!
כך ,עד שכל העולם כולו עומד
באותה גמרא קדושה:
להתכפר בזכותי! תשובה פירושה שמצאת את
"תניא" ,שנינו בברייתא" ,רבי הרופא הטוב ביותר!
פסק הרמב"ם :להכריע את כל מאיר אומר ,גדולה תשובה" -האם
תשובה פירושה שהרופא הטוב
העולם לכף זכות חפץ אתה לידע עד היכן מגיע גודל ביותר עשה את הניתוח וב"ה
מעלת התשובה? "שבשביל יחיד הצליח!
נחזה עתה דברי הרמב"ם שפסק שעשה תשובה" -מחמת אדם אחד
כן להלכה .הרמב"ם בהל' תשובה בלבד ששב בתשובה .יחיד אחד! ותשובה פירושה ניתוח שהוא
(פרק ג' ,הלכה ד') מביא פסק הלכה, בלי שום ייסורים כלל!
תאר לעצמך ,הלכת להתפלל,
ובו נראה את חשיבות התשובה, ואמרת בתפילת שמונה עשרה אם כן ,האם אין על האדם לרקוד
חשיבות האדם והכח העצום "סלח לנו אבינו כי חטאנו" ,ולאחר מרוב שמחה? ...על כן ,כאשר אנו
שבידו. מכן פוסע אתה לאחוריך וממתין מביטים על ענין התשובה ,עלינו
לחזרת הש"ץ .פתאום כל בני להביט במבט אחר ,מבט חדש,
אומר הרמב"ם שאם יכתוב
ביהמ"ד מביטים עליך ,ומוליכים כפי שהביטו על כך חז"ל והספרים
האדם דברים אלו וישמרם אצלו,
אותך בכבוד אל כותל המזרח, הקדושים.
יהיו כל חייו חיים חדשים .וזה לשון
הרמב"ם" :לפיכך צריך כל אדם ואתה תמה בלבך :מה הבריות
רוצים ממני? ולפתע יוצאת בת
גודל כוחו של יחיד שעושה
שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו
קול מן השמים ומכרזת בשמך: תשובה
חציו זכאי וחציו חייב" .צריך האדם
להחזיק בדעתו תמיד שהוא עומד "הרב הגאון ,צדיק יסוד עולם, הטעם הפשוט והברור מדוע
פ+רדס ה+תור+ה 18
הסליחות כדרך האומרים בחצות ולהם תשועה והצלה" .עשית עתה במצב של מחצה זכאי ומחצה חייב
הלילה (כידוע ברוסלאנד בוואלין הי' אומרים מצוה אחת או שבת בתשובה על -מחצה מצוות ומחצה עבירות.
סליחות באשמורה ראשונה וכן בחצות), עבירותיך? דע לך שבמעשה זה (ויש להדגיש ,שאין הכוונה
וממשיכים בהן כדי לקיים המנהג שעשית ,הצלת את כל העולם שבמאזניים ישנן בדיוק חמישים
גם עבור העומדים באשמורת כולו מחורבן! הצלת את כל העולם מצוות כנגד חמישים עבירות,
הבוקר (כדאי' בטור ובשו"ע לומר בשמורת ממלחמה נוראה. שהרי הרמב"ם בתחילת הפרק
הבוקר קרוב לעלות השחר) ,ובזה יצאו השלישי מסביר שאין הקב"ה
ידי חובת "אלו ואלו דברי אלקים הרמב"ם מכנה אותך "צדיק שוקל מצוות ועבירות לפי שכלנו,
חיים" ,הן לומר סליחות בחצות והן יסוד עולם"! אלא שוקלן לפי עומק המצוה
באשמורת הבוקר. וטיב הרצון שהיה לאדם בעשיית
כאשר ניגשים אנו לסוגיית
ועכ"פ ,המבואר בדברי הרמב"ם התשובה ,האם סבור אתה שזהו העבירה .ולשון הרמב"ם הוא" :אין
הוא ,שצריך האדם לחשוב תמיד: ענין קודר או מפחיד? אין זה שוקלין אלא בדעתו של קל דעות",
שמא ברגע זה ממש עומד כל אלא מחמת חסרון ידיעה .כאשר שרק הבורא יתברך יודע כיצד
העולם כולו על כף המאזנים ,ואני יודע אתה שבתשובתך עתה הולך לשקול" ,והוא היודע היאך עורכין
הוא זה שעתיד להכריע את העולם אתה להציל את כל העולם כולו, הזכיות כנגד העונות" -הוא היודע
כולו לזכות. תגש אל התשובה בחשק כזה, חשבון המצוות כנגד העבירות.
והנה הרמב"ם קבע דבר זה בשמחה ובהתחזקות ,ממש כשם ממילא יתכן אדם שלפי
כ'פסק הלכה' פסוק :שחייב אתה שאתה רץ אל הסוכה לקיים מצוות דעתו אינו עושה עבירות כמעט,
לחשוב כן תמיד! "לישב בסוכה" ,או באותה שמחה ותשעים ותשעה אחוזים מחייו הם
של אכילת כזית מצה ,אמירת מצוות ,אך במאזני שמים יחשב
העיקר הוא שתדע את כוחך "שהחיינו" ,או בעריכת הקידוש הדבר כמחצה על מחצה .לפי
ויבוא אדם וישאל :הן אמת, בליל הסדר... שבמאזניים מחשיבים שהיה לו קל
אם היה העולם במצב של מחצה וממשיך הרמב"ם הקדוש: לעשות מצוות אלו ,שנולד בבית
זכאי ומחצה חייב ,ובאותה שעה "שנאמר (משלי י ,כה) ,וצדיק יסוד טוב ובסביבה הגונה ,וממילא אותו
ששבתי בתשובה הכרעתי את עולם" -הרמב"ם מכנה אותך אחוז אחד של עבירות נחשב הרבה
העולם לטובה ,אזי ראוי אני לתואר בתואר "צדיק יסוד עולם"! " -זה יותר .אין אנו יודעים את החשבון.
זה .אך אם לא היה העולם במצב של שצידק הכריע את כל העולם לזכות לכן אומר הרמב"ם שכל אדם צריך
מחצה על מחצה ,מי יאמר שאני והצילו". לחשוב בדעתו שהוא חציו זכאי
זוכה לתואר 'צדיק יסוד עולם'? וחציו חייב).
ומוסיף הרמב"ם" :ומענין
אך באמת ,השואל כן אינו זה נהגו כל בית ישראל להרבות וממשיך הרמב"ם ואומר" :וכן
אלא מפני שאינו יודע דרך לימוד בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק כל העולם חציו זכאי וחציו חייב".
הגמרא ...שהרי כולנו יודעים במצוות מראש השנה ועד יום כאן מחדש הרמב"ם חידוש עצום.
שהקב"ה הוא בוחן כליות ולב, הכפורים יתר מכל השנה" .לפי המשנה במסכת סנהדרין (פ"ד,
ו"רחמנא ליבא בעי" .והעיקר הוא שהרמב"ם מסביר שם ,שמעשיו משנה ה') אומרת שחייב אדם לומר
שתדע את כוחך ומעלתך; שאם של אדם בעשרת ימי תשובה כוחם "בשבילי נברא העולם" .פעמים
עשית תשובה עתה ,ובמצב שאם גדול ורב יותר מכל ימות השנה. רבות כשלומדים אנו משנה זו,
היה העולם מחצה על מחצה היית וכתב הרמב"ם שם עוד" :ונהגו סבורים אנו שאין זה אלא בבחינת
מכריע את כל העולם ,שוב אין כולם לקום בלילה בעשרה ימים רעיון נאה אך לא מציאות ממשית.
נפקא מינה אם היה העולם במצב אלו להתפלל בבתי כנסיות בדברי בא הרמב"ם ואומר:
כזה בפועל אם לאו. תחנונים ובכיבושין עד שיאיר טעות בידך! משנה זו היא
וזה שהעולם אינו עומד עתה היום" .הנה בימי הרמב"ם היו "הלכה למעשה"! דע לך שצריך
במצב של מחצה על מחצה ,כי רגילים לעמוד בלילה -ולא נתפרש אדם לחשוב בכל רגע שכל העולם
ברוך השם רובו זכויות הוא ,אין בדיוק באיזו שעה ,אך משמע כולו הוא "חציו זכאי וחציו חייב"!
זה גורע מאומה מכוחך מלהיקרא שהיה זה בעומק הלילה -והיו ומוסיף ואומר" :עשה מצוה
"צדיק יסוד עולם" ...התואר נשאר מרבים בסליחות עד עלות השחר. אחת ,הרי הכריע את עצמו ואת
אצלך ,הכוח נשאר אצלך ,וכל היינו ,שהיו מתחילים באמירת כל העולם כולו לכף זכות ,וגרם לו
19 פ+רדס ה+תור+ה
כמימרת התנא הקדוש רבי מאיר, שמוחלים לו לאדם על - הזכויות נשארות אצלך.
וכפי שסיימנו בפסק ההלכה של כל חובותיו, וכל זה נאמר כדי להכניס
הרמב"ם ,שהאדם מכריע את כל וחשבון הבנק שלו - את האדם לענין התשובה ,שלא
העולם כולו לכף זכות. מתמלא מחדש, יכנס בה חס ושלום מתוך עצבות
והשי"ת יעזור שנזכה לשוב והרי זה כעין ניתוח - וחשכות ,או מתוך כבדות ,אלא
בתשובה שלימה מתוך שמחה ללא יסורים הנעשה על ידי הרופא אדרבה ,שיכנס בה בחיות ובשמחה
-שהרי היא 'מצוות עשה' מן המומחה ביותר. גדולה.
התורה -בחיות ,ברעננות ובלהט וכפי שאנו מדברים - וכפי שביארנו היסודות כמה
דקדושה! עתה ,שאתה משפיע על כל העולם מאירה היא התשובה:
וכולם מקבלים
גודל ועוצם כח קבלה קטנה לשבר ולמגר כח היצר הרע
יום ויום. הכיפורים" .אין לך יום טוב גדול לשבר כבלי היצר הרע
רבי ישראל משתמש שם בלשון כיום הכיפורים ,שבו האדם שב
בתשובה ומתטהר ,ובפרט כאשר בענין התשובה ישנו דבר נפלא
כזו :כאשר אדם מקבל על עצמו
השי"ת בעצמו מטהרו – וכי יש והוא ענין עשיית ה'קבלה' .כידוע,
קבלה קטנה ביום הכיפורים ,הרי
דבר טוב מזה? הלא אם היה לאדם עשיית קבלה ,ואפילו קבלה קטנה,
זה דבר ש"אין ערוך לו בעניני
חוב של עשרה מיליון דולר והיה היא עצה מופלאה לשבר ולנתק
תבל" .הוא מגלה לנו שאין עסק
טוב יותר בכל העולם ובכל הבריאה בא פלוני ומוחק לו את כל חובו, כבלי היצר הרע.
כולה ,כעשיית קבלה קטנה ביום ודאי לא היה יום טוב גדול מזה. כפי שהיה רגיל לומר הרה"ק
הכיפורים! והנה שאל שם רבי ישראל האלטער מסטאלין זי"ע" :היצר
שאלה :מהו ה'מקסימום' שיכול הרע דומה ל'שרשרת' .ברגע
עבודת רבי ישראל מסלנט אדם להוציא ולהשיג בדרגה שנותנים לה ניתוק אחד ,כל
ושליחותו לזכות את הרבים העליונה והמאושרת ביותר מיום השרשרת כולה מתפרקת!" כבר
הכיפורים? מהו ה"עסק" (הביזנעס
הארכנו וביארנו כח קבלה קטנה
הבה נתבונן בדבריו שכתב שם, במאמרים אחרים ,אולם כעת נדבר
שהקבלה הקטנה הטובה ביותר דיעל) הגדול ביותר שיכול אדם
לעשות ביום הקדוש הזה? אודות קבלה קטנה שהיא דבר
היא לימוד מוסר בכל יום ,ונראה השווה לכל נפש ,ובכוחה לשנות
גודל מעלת הדבר. והשיב על כך רבי ישראל דבר ממש את כל חיי האדם מן הקצה
נספר מעשה שהיה אצל רבי מופלא" :ואין לנו מסחר הנושא אל הקצה.
ישראל מסאלאנט .כידוע ,רבי פרי ורוח כמו לעשות הכנה בלימוד
ישראל לא היה צדיק המסתגר המוסר ולהתבונן להיטיב דרכיו עד רבי ישראל מסאלאנט:
בד' אמותיו בלבד ,אלא היה מחזר אשר יבא לאיזה קבלה להבא מיום ה'עסק' הגדול ביותר ביום
מעיר לעיר לעורר לבבם של הכיפורים" .מלמדנו רבי ישראל
הכיפורים
ישראל לאביהם שבשמים ,וכן יסוד גדול :המסחר הגדול ביותר
לראות היכן נמצאים כוחות גדולים ביום הכיפורים ,והשכר הגדול הגה"ק רבי ישראל סאלאנטער
שיוכלו להמשיך בדרך המוסר. ביותר שאדם יכול ליטול עמו ,הוא זי"ע כותב באגרותיו (אור ישראל אגרת
בתחילה רצה להיות צדיק נסתר שיגיע לכל הפחות לקבלה אחת ז') ומביא דברי חז"ל בסוף מסכת
ולנהוג במידת ה'גלות' ,שכן מובא קטנה .ומהי אותה קבלה קטנה? תענית" :לא היו ימים טובים
בספרים הקדושים שדבר זה מביא — ללמוד דקות ספורות 'מוסר' בכל לישראל כחמישה עשר באב וכיום
פ+רדס ה+תור+ה 20
רש"י הקדוש. ללמוד אותן עשר דקות מוסר, למדרגות נוראות.
ועתה שמעו המעשה: פתאום הבנתי כמה זמן מיותר יש ומפני כך החל לשנן את כל
הנהגתו של רבי יוסף שמואל לי באמת"... הש"ס עם ד' חלקי שולחן ערוך
בישיבתו היתה ,כי ביומם ישבו כל בעל פה ,כדי שכאשר ילך בגלות
המעשה הנורא מבעל 'מסורת כצדיק נסתר ,לא יצטרך להסיח
התלמידי חכמים בבית המדרש
ועסקו בלימוד הסוגיא בעיון רב, הש"ס' והשל"ה הקדוש דעתו מלימודו.
ועם דמדומי חמה היה רבי יוסף אמרנו שרבי ישראל סובר החל לשנן הש"ס בעל פה וכבר
שמואל מוסר שיעור על הסוגיא, שהמסחר הטוב ביותר ביום אחז בחצי הש"ס ,אולם לפתע
וכך היה המנהג מדי לילה בלילה. הכיפורים הוא קבלה קטנה ,וראינו הפסיק ממשנתו .ומדוע? מפני
ויהי כאשר נסתלק רבי יוסף מהמעשה שהקבלה הטובה ביותר שלמד מאמרי חז"ל בענין "מזכה
שמואל ועלתה נשמתו למרום, היא לימוד מוסר. את הרבים" – כפי שידוע מאמר
הגיע הלילה שלאחריו וחפצו נספר על כך מעשה נורא הזוהר הקדוש בזה ,שאילו היה
כל התלמידי חכמים להמשיך המובא בספר 'באר יצחק' .מובא האדם יודע מהו ענין החזרת אדם
בפלפולא דאורייתא .אך אך החלו שם מעשה נורא בענין לימוד אחד בתשובה ,היה רודף אחרי
לסדר השיעור ,והנה רואים הם המוסר ,שיקבל על עצמו האדם הבריות בשוקים כדי לעשות זאת.
פתאום את רבם ,רבי יוסף שמואל, ביום הכיפורים – ובכלל בעת באותה שעה החליט רבי
יושב על כסאו .פחד ורעדה אחזה שעושה תשובה – לקבוע עת ישראל :מה נחת רוח יש להקב"ה
בכל הקהל ,מה זה ועל מה זה? ללמוד מוסר בכל יום; אפילו עשר מכך שאהיה "צדיק בפרווה"?
הנשמה נתלבשה בגוף וחזרה לבית דקות ,חמש דקות ,ואפילו רק שתי והחליט להיות מזכה את הרבים,
המדרש! והיה הפחד נורא מאד. דקות ,ובלבד שיהיה בקביעות. ואז החל להפיץ תורת המוסר שלו.
פתח רבי יוסף שמואל ואמר וזהו סדר המעשה :ידוע שבכל
להם" :אל תיראו ,כי הנה אנוכי ש"ס ,על כל דף גמרא ,מודפס המעשה בגביר ועשר דקות
חוזר לגן עדן ,ולא ירדתי לכאן 'מסורת הש"ס' .בעל מסורת הש"ס של לימוד המוסר
אלא לסיבה מיוחדת ואספרה היה רב בפראג ובפרנקפורט,
לכם" .סיפר להם כי כאשר נפטר הגאון רבי יוסף שמואל מקראקא פעם אחת שהה רבי ישראל
מן העולם ועלה למתיבתא דרקיע, זי"ע .הגאון החיד"א כותב עליו מסאלאנט אצל גביר גדול ועוררו
יצא כרוז בשמים ואמר" :פנו מקום ב'שם הגדולים' (מערכת הגדולים אות
מאד לתשובה ותיקון המעשים.
לרבי יוסף שמואל מקראקא!" ונתנו י' סימן קפ"א) שעבר על כל הש"ס הסכים הגביר ואמר" :הנני מוכן
לו מקום סמוך להשל"ה הקדוש. מ"ב פעמים! ואין הכוונה ללימוד לקבל על עצמי ללמוד ,אך אין
אולם ,כפי שסיפר ,לא אבה בקיאות בלבד ,שאותה ודאי עשה ביכולתי לתת אלא עשר דקות בכל
השל"ה הקדוש שישב אצלו. מאות פעמים ,אלא הכוונה ללימוד יום ,ולא יותר" .שאל הגביר" :מה
ולמה? לפי שהשל"ה הקדוש חיבר בעיון. אלמד באותן עשר דקות? גמרא?
ספר מוסר בדמעות שליש" ,ואילו שולחן ערוך?" ענה לו רבי ישראל:
החיד"א אומר שם שרבי יוסף
אתה ,רבי יוסף שמואל" ,כך טען שמואל קיים בעצמו "ודברת בם", "אין אתה צריך ללמוד גמרא או
השל"ה" ,הן לימדת את כל הש"ס שכן "בם" בגימטריא מ"ב .ומסיים שולחן ערוך; רצוני שתלמד מוסר
ברבים ,אך מוסר לא למדת אף פעם שקיים גם "ויקדש בם" ,שהיה איש במשך עשר דקות".
אחת". קדוש ונורא .עוד מספר החיד"א שמח הגביר מאד ואמר" :מה
הלכו לדין תורה בבית דין של שלמשך כ"ה שנים למד תורה טוב חלקי! אילו היה מורה לי
מעלה ,ויצא הפסק כך :המקום בעמידה בלבד! היה רגיל ללמוד ללמוד גמרא או שולחן ערוך הייתי
אצל השל"ה הקדוש אכן ראוי לו י"ח שעות ביממה על רגליו בלא צריך להתייגע בהבנתם ,אולם
ואין ליטלו ממנו ,אך עליו לעשות לשבת. לימוד מוסר דבר קל הוא".
תיקון על ענין לימוד המוסר .אמר ומסיים שלמד "תורה לשמה", עברה שנה ,וכאשר חזר רבי
רבי יוסף שמואל לפני בית דין של ודבריו נשמעו בשמים כדברי אחד ישראל מסלנט לאותו מקום ,ראה
מעלה כי מוכן הוא לתקן הדבר, מן הראשונים – והיה בבחינת שהגביר נעשה אדם אחר לגמרי.
וקיבל על עצמו לרדת שוב לעולם "צדיק גוזר והקב"ה מקיים" ,ממש שאלו רבי ישראל" :מה אירע?"
הזה לעורר את תלמידיו ,אשר להם כהריטב"א ,הרשב"א ,הרמב"ן או ענה הגביר" :כאשר התחלתי
21 פ+רדס ה+תור+ה
וכל אשר למד עם המגיד העלה הכיפורים ,וחפץ לקבל עליו קבלה הרביץ ש"ס ברבים ,שיקבעו זמן
על הכתב בספרו 'מגיד מישרים' .קטנה בלי נדר ללמוד מוסר בכל בכל יום ללמוד דברי מוסר קודם
הלימוד.
ושם אומר לו המגיד כי שלחוהו יום ,זוכה לחיים חדשים ומאירים.
בשליחות מן השמים שיזהירנו וביקש מכל הקהל שיקבלו זאת
בזכות כל הצדיקים הללו, ללמוד בכל יום בספר 'חובת עליהם ,כדי שיוכל להגיע למנוחתו
הלבבות' ובספרי 'רבינו יונה' .הנה ובזכות אשר נקבל על עצמנו אצל השל"ה הקדוש .מיד קיבלו
רבן של כל בני הגולה ,הבית יוסף ללמוד מוסר ,ודאי יעמדו לימיננו עליהם הקהל את הדבר ,וברגע
אשר כל בית ישראל נשען עליו ,כל אותם צדיקים אשר תבעו שעשו כן ,עלה שוב לגן עדן .זכותו
תגן עלינו ועל כל ישראל ,אמן.
אומר לו המגיד שחפצו מן השמים לימוד המוסר .כאשר אדם קובע
שילמד בכל יום חובת הלבבות
קביעות בספר מוסר ,נעשה אותו
ורבינו יונה( .כמובא בספר מגיד מישרים,
המגיד של הבית יוסף ומעלת
צדיק לרבו והוא לו למליץ יושר פרשת אמור). ספרי המוסר
המעשיות אשר סיפרנו צריכות בגן עדן .והמה יעמדו בודאי ויהיו מוסר השכל עצום הוא מהו ענין
להביא לאדם התעוררות גדולה ,כי מליצי יושר שנזכה לפעול כל טוב, לימוד המוסר.
כאשר עושה תשובה ,ובפרט ביום אמן! כידוע ,לה'בית יוסף' היה 'מגיד',
יארצייטן
י"א תשרי -יומא דהילולא קדישא של הרה"ק רבי צבי
הערש מ'אליק זי"ע
תעניתה .התפללה ואמרה" :בני, דבריה .אולם לאחר זמן נתברר מעשי פלא מאמו של רבי
הנה יום קדוש בא ,אל תבלבל עלי הדבר ,שנולד במוצאי יום הקדוש, הערש לייב
את קדושת היום" .ונענה לה העובר ובמלאת לו חמשים ושתים שנה,
ולא נולד אלא במוצאי יום הקדוש. במוצאי יום הקדוש ,נסתלק לגנזי יום י"א בתשרי ,מוצאי יום
מרומים .אז ראו הכל והוברר הדבר הקדוש ,הוא יום הילולא קדישא
זכר צורת קדשו של הבעש"ט למפרע מה היתה כוונתה באמרה של הרה"ק רבי הערש לייב
הקדוש שנושאת היא את שמואל הנביא, מאליק ,רבינו צבי אריה בן רבי
לפי שחי בדיוק כמנין שנותיו של גדליה זי"ע .היה מתלמידי המגיד
רבי הערש לייב מאליק היה שמואל הנביא – 52שנה. הקדוש מזלוטשוב והמגיד הקדוש
מספר ,שזוכר הוא את צורת קדשו ממעזריטש זי"ע.
עוד סיפר שם מעשה ששמע
של הבעל שם טוב הקדוש. מפי האליקער רבי זי"ע -נכד רבי טהורות' 'אמרות בספר
לכאורה יפלא הדבר ,שהרי נולד הערש לייב -בעת שסיפר המעשה (סחפורי קודש ח"א) סיפר הרה"ק
בשנת תק"כ במוצאי יום הקדוש, לפני חותנו הרה"ק מסקווירא זי"ע: מרחמיסטריווקא זי"ע דבר פלא:
וכידוע נסתלק הבעל שם טוב כשעמדה אמו של רבי הערש אמו של רבי הערש לייב
הקדוש בחג השבועות שנת תק"כ. לייב לילד והגיע זמן לידתה ,היה זה צדיקת גדולה היתה ,ובעת שהיתה
וא"כ ,איך יתכן שיזכור את תואר בעיצומו של יום הקדוש ,והרגישה מעוברת בו ,היתה מסבבת בין
פניו? שצריכה לילד בתוך היום .ולא הצדיקים לקבל ברכותיהם ,והיתה
אלא שרבי הערש לייב היה רצתה שיצטרכו לחלל עליה את אומרת" :שמואל הנביא אני נושאת
מספר המעשה כך :הבעל שם יום הקדוש ,ואף לא רצתה להפסיק בקרבי!" .ולא הבינו הבריות כוונת
פ+רדס ה+תור+ה 22
עליהם אימה גדולה עד שלא יכלו ריטב"א ועוד) שאם דר בעיר רבו צריך טוב הקדוש היה מסבב בעיירות
לעשות לו כל רע. להקביל פניו 'בכל יום' .וגם המגן ובכפרים לחפש נשמות קדושות
זהו כח יראת השמים של אברהם (או"ח סי' תקנ"ד סקי"ב) כתב בזה. ולקרב בני ישראל לאביהם
הצדיקים ,שאפילו רוצחים המעשה שנספר יפתח לנו פתח שבשמים .פעם אחת עבר
ושודדים יראו מהם .וקל וחומר להבין מה פועלת ראיית צורת הבעש"ט בכפר שגרה בו אמו בעת
בן בנו של קל וחומר ,התלמידים צדיק ומה השפעתה. שהיתה מעוברת בו .אמר הבעש"ט
והחסידים שנסעו אליו ,כמה רבי הערש לייב היה פעם לתלמידיו שמרגיש הוא נשמה
יראת שמים שאבו רק מהסתכלות בדרך ,ונכנס ללון באכסניה אחת. גבוהה מאד בכפר זה ,עד שהגיע
בצורת הצדיק. מיד בבואו ראה את האנשים שם לבית הוריו של רבי הערש לייב.
משחיזים סכיניהם ,והבין שנקלע באותה שעה היתה אמו
תשובת הגנבים והתקשרותם לבית של שודדים ורוצחים. הצדקת עומדת בחוץ ומכבסת
רבי הערש לייב ,שיראת שמים בגדים .שאלוה אם רשאי הבעש"ט
למעשה זה יש המשך: להכנס לבית כי רוצה הוא לראות
שלו היתה במדרגה עליונה ,לא
לאחר זמן ,בעת שישב רבי את הילד .נתנה רשותה ,ונכנס
נתיירא מהם כלל .פנה לקרן זוית,
הערש לייב בביתו ועסק בתורה, הבעש"ט ושהה בבית זמן מה,
קרא קריאת שמע על המטה,
ראה פתאום את אחד מאותם ואחר הלך לדרכו.
ואמר" :רבונו של עולם ,עזרני
שודדים! ניגש האיש ,הניח פדיון אמר רבי הערש לייב ,שבאותה
שאוכל לישון במנוחה" .כלומר ,רבי
של מאה רובל בתוך הגמרא שלו, שעה נחקקה בקרבו צורת פניו של
הערש לייב המשיך בעבודתו ,וכיון
ומיד ברח לחוץ .הרי שלא זו בלבד הבעש"ט ,והיה מצייר לפניו בדיוק
שצריך לסגור עיניו לשעה קלה
שנפל עליהם פחד ,אלא אף קשר איך היה נראה .ותלמידי הבעש"ט
כדי לקום לעבודת הבורא בתיקון
ואהבה נתנו בלבו ,שבא במיוחד חצות וללמוד קודם התפלה ,על כן העידו שאכן כך ממש היתה צורת
להביא פדיון .זוהי גדולת הצדיקים. מוכרח הוא לנוח .אף שהיה מוקף קדשו .מכאן רואים גודל קדושת
דבר זה צריך להאיר בקרבנו רוצחים ,לא היה לזה שייכות אליו. הצדיק עוד מימי ינקותו.
אמונת צדיקים גדולה ,להבין מה הוסיף תפלה שישן במנוחה ,ושכב
פועלת נסיעה לצדיק המשפיע לישון. מעלת ראיית פני צדיק
כל כך ,שבמבט בלבד יכלו להטיל כשניעור לעבודתו הקדושה נבוא כאן לספר מעשה שתוכנו
פחד ,ופעלו התקשרות כזו בתיקון חצות ולימוד ,ראה פתאום להבין ענין הנסיעה לצדיקים
שאפילו גנבים חפצו להביא מעות את אותם אנשים אומרים לו" :רבי, והקבלת פני רבו ,כדאיתא בגמרא
לפדיונות. אינך יודע איזה רבי אתה ,ואינך (ר"ה טז ,ב ,וסוכה כז ,ב) "חייב אדם
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל, יודע איזה רב אתה!" .אמרו לו: להקביל פני רבו ברגל" ,וכפי
אמן. "לך לחיים ולשלום" .כלומר ,נפלה שכתבו הראשונים (רבינו חננאל,
= פרנסי חודש תשרי =
יון בלשה"ק נתנדב
ליון באידיש
נתנדב
עורים על הטע
גל הג לעפאון השי
ע" ע" ליין
ה
י
י
הרה"ח ר' חיים צבי הירש הי"ו נתנדב ע"י
הרה"ח ר' שמעון
לע"נ אמו האה"ח חנצי ע"ה הרה"ח ר' חיים מנחם
דרוממער הי"ו
בת יבלחט"א ר' מרדכי הי"ו ראזינגער הי"ו
לזכות ברכה והצלחה
נלב"ע א' תשרי -ראש השנה לזכות ברכה והצלחה
בכל הענינים
ת.נ.צ.ב.ה. בכל הענינים
זכות לימוד התורה דרבים תגן בעדם להתברך בכל מילי דמיטב ,וישלם ה' פעלם הטוב ותהי משכורתם שלימה מעם ה’
קול
אלע נייע חיזוק יומי -צו א וועכנטליכע שיעורים פון
שיעורים גליקליכע לעבן שיעורים הגה"צ ר' יודא
קול
אלע נייע חיזוק יומי -צו א וועכנטליכע שיעורים פון
שליט"א מאנדעל
00 11 22 33
שיעורים גליקליכע לעבן שיעורים הגה"צ ר' יודא
מאנדעל שליט"א
23 פ+רדס ה+תור+ה עמוד יומי
סדר הש"ס
עמוד יומי
סיפורי צדיקים
פיל מיט חיזוק
סיפורי צדיקים
קברי צדיקים -
יארצייט צדיקים
קברי צדיקים -
שיעורים על
שבת קודש
שיעורים על
פרדס
פרדס
סדר הש"ס פיל מיט חיזוק יארצייט צדיקים שבת קודש
פ+רדס ה+תור+ה 24
